תיעודי אלימות ופשעי מלחמה
@arixegal • 6,308 subscribers
توثيق العنف وجرائم الحرب בקבוצת הוואצאפ ״תיעודי אלימות ופשעי מלחמה״ נאספים מדי יום צילומים וסרטונים חדשים, חלקם יופצו גם כאן ב-X
Shorts
Videos
1:48
Sensitive content
This media may contain sensitive content.
-- אריאל ברונז -- 40 מתו היום, מחר עוד 40 ומחרתיים עוד 40. 13 מכל 40 שמתים כל יום, מתים בחרפת רעב. יום יום נקבור 40, עד שבעוד כעשור, יופרש מקרבנו המוגלה האחרון. אבל מי סופר, למי יש תעצומות נפש לכל האבק-אדם הזה, יש לנו צרות גדולות יותר אחד מ 106,880 העשבים השוטים האלה הוא אבא שלי, שלושה מהם חברים שלי. הנאצים לפחות ספרו אותם, לכל איש יש מספר, ואילו פה אף אחד לא סופר אותם לזכור ולא לשכוח שאנחנו מסיימים את המלאכה שהנאצים החלו, לזכור ולא לשכוח שאנחנו לא רק רוצחי עם, אנחנו רוצחים את עמנו. לזכור שבאופן שיטתי, קר ומחושב, אנחנו אחראים על שחיטה כשרה של אלה שבזכותם יש לנו זכות קיום, לזכור שכל ניצול-זבל שמושמט לאדמה הוא רווח נקי לכיס השוחט לזכור שבזמן שאנחנו עומדים לזכרם דקה בחוסר מעש בשמש, הדם שלהם נוטף לנו מהידיים, ולילדים שלנו מהעיניים, לזכור כי עם של רוצחים צמאי-דם ואוכלי נבלות הניזונים מגופות נשים קשישים וטף אנחנו, לזכור ולא לשכוח שהצפירה היא לא למענם ולא למענכם, היא עבור המשך תזרים הזוזים למוסדות הדת הנאחזים בקרני הלאום, שימשיכו להבטיח את עליונות הגזע, כי בנו בחרנו מכל העמים לזכור ולא לשכוח שלא רחוק היום שלא נעמוד באשמה, ומכונת ההשמדה תפשוט את הדגל. לא יעמוד לנו במבחן הזמן, לא יעמוד ההמנון, לא יעמדו המגדלים, המשאבים לא יעמדו, לא יעמדו הצופרים בבושה, כי לא עמדנו בפיתוי, כי עמדנו בחוסר אונים מול הזוועות שחוללנו ולא עמדנו את החורבן לא עמדנו בראש מעייננו, כי לא עמדנו על הרגליים האחוריות, כי עמדנו דום, כשעמדה בראשנו חולה רעה ולא עמדנו מנגד, ולא עמד איש מאחורינו מלפנינו ולצידנו, בזמן שעמדנו ללדת אסון השמש זרחה, השיטה פרחה והעומד עמד. וידאו מתוך ״זעקה אילמת״ (2019)
תיעודי אלימות ופשעי מלחמה279,330 次观看 • 2 个月前
סרטון זה מראה את הקטסטרופה האנושית בעזה כשברקע שומעים שיר של המשורר המנוח מחמוד דרוויש ז"ל שמתאר את המצב, כאילו היה נוכח בינינו ומתאר מה קורה (לידיעה: מחמוד דרוויש נפטר ב- 06.08.2008). להלן תרגום הקטע מתוך הפואמה של מחמוד דרוויש "בשבח הצל הגבוה" שנשמע ברקע הסרטון בקולו של המשורר. הפואמה נכתבה על ביירות בזמן ההפצצות הישראליות עליה במלחמת לבנון, קיץ 1982. "....פותחים את קופסת הסרדינים, התותחים מפגיזים אותה. תופסים מחסה מאחורי הוילון, הבניין רועד והדלת קופצת. ארצות הברית היא שמאחורי הדלת, ואנו פוסעים ברחובות מחפשים הגנה. מי יקבור אותנו אם נמות? עירומים אנחנו. אין אופק שיסוכך עלינו, אין קבר שיסתיר אותנו. הו...הו, יום ביירות הנשבר בצהריים, אנא הזדרז מעט הזדרז כדי שנדע היכן זעקתנו האחרונה..." הערה אחרונה: בקטע שמושמע בסרטון חתכו את המילה ביירות, והכניסו שורה נוספת על ארצות הברית שלקוחה מקטע קודם בפואמה. כנראה כדי שההקבלה תיראה מושלמת.
תיעודי אלימות ופשעי מלחמה33,427 次观看 • 11 个月前
