Cd's banner
Cd's profile picture

Cd

@cd22cd221,333 subscribers

יוצר סאטירה, כותב על תקשורת פוליטיקה ועוד.

Shorts

כשאנחנו מנסים להבין איך הגענו לשבר הנורא של השבעה באוקטובר, אנחנו חייבים להסתכל למציאות בעיניים ולחזור לנקודת ההתחלה. הטרגדיה הזאת לא קרתה פתאום, והיא בטח לא תאונה מקרית של ההיסטוריה. הזרעים של אסון חיינו נזרעו לפני שלושה עשורים, כשהוחלט להוציא לפועל את הסכמי אוסלו. מחנה השמאל הישראלי, עם הרבה תקוות וכוונות שאולי היו טובות, הוביל אז מהלך ששינה את גורלנו. הם החליטו להביא את הנהגת הטרור מתוניס, לתת להם כסף, להעניק להם שליטה על שטחים ולצייד אותם בנשק. מתוך אמונה תמימה שאפשר לקנות שקט במילים, הכנסנו את האויב עמוק לתוך הבית שלנו. ㅤ ההסכמים האלה יצרו קונספציה מסוכנת שהשתלטה על החשיבה הביטחונית שלנו. פתאום התרגלנו למילים יפות כמו הכלה, סובלנות ותהליך מדיני. לימדו אותנו שאם רק נוותר על עוד קצת שטח, ואם רק נעלים עין מעוד קצת הסתה, בסוף יגיע השלום המיוחל. אבל האויב מעולם לא רצה שלום. בזמן שאנחנו חלמנו על מזרח תיכון חדש, הם ניצלו כל סנטימטר שנתנו להם כדי לבנות תשתיות טרור. הוואקום הביטחוני שיצרנו, שהגיע לשיאו כשיצאנו מרצועת עזה ועקרנו יישובים שלמים, פשוט נמסר לידיים של ארגוני הטרור. ㅤ חמאס לא היה יכול לבנות צבא מפלצתי כזה בלי השטח והחופש שניתנו לו בעקבות אותה תפיסת עולם נאיבית. הגישה הפייסנית, שקידשה את ההבלגה וסירבה להכות באויב כשהוא חלש, אפשרה למפלצת לצמוח לנו מתחת לרגליים. במשך שנים הסבירו לנו שהם מורתעים, שיש להם מה להפסיד, שצריך רק לשפר להם את הכלכלה והכל יהיה בסדר. כל מי שהעז לומר שהדרך הזאת מובילה לאסון, תויג מיד כקיצוני או כמחרחר מלחמה. המציאות הוכיחה שהאזהרות האלה היו נכונות, ושאי אפשר לקנות שקט באמצעות ויתורים למי שמבקש להשמיד אותנו. ㅤ השבעה באוקטובר ניפץ לרסיסים את האשליה הזאת. הוא חשף בצורה האכזרית ביותר את מחיר הדמים של עצימת העיניים, של הבריחה מהמציאות ושל האמונה שאפשר לחיות בדו קיום עם מי שמקדש את המוות. השמאל הישראלי צריך לעשות חשבון נפש עמוק על הדרך שבה הוביל את המדינה. אי אפשר להתעלם משרשרת הטעויות הקריטית שהתחילה באוסלו, עברה בהתנתקות והסתיימה בטבח הנורא ביותר שידענו מאז קום המדינה. אנחנו חייבים להפיק את הלקחים, להתפכח מהאשליות, ולהבין שהקיום שלנו כאן תלוי רק בשילוב של אמונה ובכוח שלנו להגן על עצמנו. (נכתב על דעת הכותב בלבד)

כשאנחנו מנסים להבין איך הגענו לשבר הנורא של השבעה באוקטובר, אנחנו חייבים להסתכל למציאות בעיניים ולחזור לנקודת ההתחלה. הטרגדיה הזאת לא קרתה פתאום, והיא בטח לא תאונה מקרית של ההיסטוריה. הזרעים של אסון חיינו נזרעו לפני שלושה עשורים, כשהוחלט להוציא לפועל את הסכמי אוסלו. מחנה השמאל הישראלי, עם הרבה תקוות וכוונות שאולי היו טובות, הוביל אז מהלך ששינה את גורלנו. הם החליטו להביא את הנהגת הטרור מתוניס, לתת להם כסף, להעניק להם שליטה על שטחים ולצייד אותם בנשק. מתוך אמונה תמימה שאפשר לקנות שקט במילים, הכנסנו את האויב עמוק לתוך הבית שלנו. ㅤ ההסכמים האלה יצרו קונספציה מסוכנת שהשתלטה על החשיבה הביטחונית שלנו. פתאום התרגלנו למילים יפות כמו הכלה, סובלנות ותהליך מדיני. לימדו אותנו שאם רק נוותר על עוד קצת שטח, ואם רק נעלים עין מעוד קצת הסתה, בסוף יגיע השלום המיוחל. אבל האויב מעולם לא רצה שלום. בזמן שאנחנו חלמנו על מזרח תיכון חדש, הם ניצלו כל סנטימטר שנתנו להם כדי לבנות תשתיות טרור. הוואקום הביטחוני שיצרנו, שהגיע לשיאו כשיצאנו מרצועת עזה ועקרנו יישובים שלמים, פשוט נמסר לידיים של ארגוני הטרור. ㅤ חמאס לא היה יכול לבנות צבא מפלצתי כזה בלי השטח והחופש שניתנו לו בעקבות אותה תפיסת עולם נאיבית. הגישה הפייסנית, שקידשה את ההבלגה וסירבה להכות באויב כשהוא חלש, אפשרה למפלצת לצמוח לנו מתחת לרגליים. במשך שנים הסבירו לנו שהם מורתעים, שיש להם מה להפסיד, שצריך רק לשפר להם את הכלכלה והכל יהיה בסדר. כל מי שהעז לומר שהדרך הזאת מובילה לאסון, תויג מיד כקיצוני או כמחרחר מלחמה. המציאות הוכיחה שהאזהרות האלה היו נכונות, ושאי אפשר לקנות שקט באמצעות ויתורים למי שמבקש להשמיד אותנו. ㅤ השבעה באוקטובר ניפץ לרסיסים את האשליה הזאת. הוא חשף בצורה האכזרית ביותר את מחיר הדמים של עצימת העיניים, של הבריחה מהמציאות ושל האמונה שאפשר לחיות בדו קיום עם מי שמקדש את המוות. השמאל הישראלי צריך לעשות חשבון נפש עמוק על הדרך שבה הוביל את המדינה. אי אפשר להתעלם משרשרת הטעויות הקריטית שהתחילה באוסלו, עברה בהתנתקות והסתיימה בטבח הנורא ביותר שידענו מאז קום המדינה. אנחנו חייבים להפיק את הלקחים, להתפכח מהאשליות, ולהבין שהקיום שלנו כאן תלוי רק בשילוב של אמונה ובכוח שלנו להגן על עצמנו. (נכתב על דעת הכותב בלבד)

24,292 Aufrufe

Videos

cd22cd22's profile picture

(סאטירה) פשוט אי אפשר שלא להשתחוות בהכנעה בפני עורכי המציאות ומהנדסי התודעה חסרי המנוח שלנו. איזה מזל ענק שהם כאן כדי לעשות לנו “קונטרול זד” על הזיכרון! הרי בלעדיהם, חס וחלילה, עוד היינו עלולים לזכור את מדורות השבט האקולוגיות שהפכו את נתיבי איילון לאתר קמפינג פסטורלי במשך ימים ולילות. תודה לאל שגנזו במרתפי השכחה את “ימי השיבוש” עמוסי החוויות. הרי למה שמישהו ירצה לזכור את התענוג המפוקפק של עמידה נואשת במשך שעות בפקק אינסופי? מובן שזו לא עבירה על החוק או פגיעה בחופש התנועה, חלילה, זו בסך הכל סדנת חוסן מנטלי המונית שהוגשה לאזרחי ישראל בחינם, הזדמנות נדירה להתחבר ל”אני הפנימי” שלך דרך עשן האגזוז של הרכב ממול. וכמה פיוטי לראות איך נשטף באקונומיקה היסטורית גם השיח סביב מערכת הבריאות בימי המחאה, בדיוק כשהמטופלים שיוועו לשקט, יציבות ושירותים רפואיים בלי פוליטיקה במסדרונות. למה להסתפק בלרפא חולים פשוטים כשאפשר לרפא את הדמוקרטיה עצמה? מי בכלל צריך להגיע לניתוח דחוף, או חלילה לאיזו בדיקה שולית מצילת חיים, בלי החשש שכל מערכת חיונית תהפוך לכלי לחץ ציבורי? ההמתנה מורטת העצבים של חולים חסרי אונים היא בסך הכל תרומה קטנה, מעין “מס בריאות” אלטרנטיבי שכולנו צריכים לשלם בחדווה למען המטרות הנאורות באמת. זה לא פחות ממפעים לראות כיצד אירוע ירי הנורים באזור בית ראש הממשלה בקיסריה, לצד קומזיץ רומנטי של פחים בוערים סביב מעונו בירושלים, מקבלים מסגור רך ומתקתק של “מפגן אזרחי ססגוני”. ואיך אפשר שלא להזיל דמעה מהנימוס האירופאי המעודן שהפגין ההמון שהתקרב לרכבו של השר לוין? ממש מועדון מעריצים נלהב שרק רצה חתימה על השמשה. ואותה הגעה מרהיבה וספונטנית לדלת ביתה של חברת הכנסת גוטליב? הפרעת השינה לבתה בעלת הצרכים המיוחדים ודאי לא הייתה מעשה כוחני, היא בסך הכל שירות משלוחים של “שיח מכיל ומקבל” שהוגש להן ישירות עד הפתח. והגדרות מפלדה שהוכנסו לתוך משרדי פורום קהלת? קטנוני לקרוא לזה פגיעה ברכוש, מדובר בכלל במיזם התנדבותי של עיצוב פנים תעשייתי. ומעל לכל, כמה שלווה זה נוסך בנו ללכת לישון בלילה, כשאנו יודעים שמערכת הצדק שוקלת הכל במאזניים לכאורה עיוורות לחלוטין. מאזניים כל כך מדויקות, עד שגורמים בכירים, נראים בעיני רבים כמי שזוכים ליחס ציבורי ומוסדי מרוכך בהרבה מזה שהיה ניתן לאחרים במצב דומה. באמת, אי אפשר שלא להגיד תודה ענקית על עריכת הווידאו הזו של חיינו. המציאות שלנו כל כך הרבה יותר פוטוגנית וקלה לעיכול כשהיא מצונזרת, מגוהצת, ובעיקר עוברת חיטוי מוחלט מהאמת. (סאטירה, נכתב על דעת הכותב בלבד)

Cd

42,223 Aufrufe • vor 3 Monaten

cd22cd22's profile picture

סאטירה,יש ללחוץ על התמונה כדי לשמוע את השיר) צריך פשוט להוריד את הכובע. באמת, נדרשת רמה אולימפית של אקרובטיקה אינטלקטואלית כדי לתחזק תפיסת עולם שבה הממשלה תמיד טועה, במאת האחוזים מהזמן, וזה בכלל לא משנה מה המציאות. זו כבר לא ביקורת, זו אמנות. ​ קחו למשל את הסוגיה האיראנית, יצירת המופת של הז’אנר. נניח שישראל שומרת על איפוק, לא תוקפת, מעדיפה דיפלומטיה שקטה ותיאום. תוך שניות, כמו שעון שווייצרי שמכוון על זעזוע עמוק, מתחילות הקינות, “איזו חולשה מביכה! האיש איבד את זה. הוא פשוט הפודל המבוית של טראמפ. מפחד מהצל של עצמו, מחכה שוושינגטון תאשר לו לנשום ולא עושה כלום”. ​ אבל אז, הפתעה. נניח שהתקבלה החלטה וישראל יוצאת להתקפה. מטוסים באוויר, מטרות הושמדו, עצמאות ביטחונית לתפארת. עכשיו בטח יגידו מילה טובה, נכון? הצחקתם אותם. דפי המסרים מתעדכנים מהר יותר ממהירות הקול, והתקליט מתהפך בלי למצמץ, “איזה מטורף חסר אחריות! פירומן! איך הוא מעז לא להקשיב לטראמפ? הוא עושה מה שבא לו ומחריב לנו את הברית האסטרטגית רק בשביל פוליטיקה קטנה!”. ​ זה פשוט מנגנון גאוני. קלאסיקת “עץ אני מנצח, פלי אתה מפסיד”. אם אתה מתואם וזהיר, אתה סמרטוט רצפה כנוע. אם אתה עצמאי ותוקף, אתה משוגע עם אצבע קלה על ההדק שמשחק באש. ​ העקביות המרהיבה הזו בחוסר העקביות חושפת את האמת הפשוטה, אין פה שום אידיאולוגיה ביטחונית או דאגה עמוקה לגורל האומה. יש פה פוזיציה על סטרואידים שמופעלת על אוטומט. ומה באמת יהיה עם המחנה הזה? כנראה שהוא ימשיך להסביר לנו בשיא הרצינות שהוא המצפן המוסרי וההגיוני של המדינה, בעודו מסתחרר סביב עצמו כמו סביבון ששכח לאן הוא אמור להגיע. (סאטירה, על דעת הכותב בלבד. יש ללחוץ על התמונה כדי לשמוע את השיר)

Cd

25,961 Aufrufe • vor 2 Monaten

Keine weiteren Inhalte verfügbar