עידו שיפוני
@idoshiponi1 • 33,598 subscribers
יהודי, ציוני, ישראלי, דמוקרט וביביסט, כולם מאוד אבל בסדר הזה. הערוץ שלי בטלגרם: https://t.co/GkUntFdf3A אתר הפרוטוקולים שלנו: https://t.co/aysaALuIWS
Shorts
Videos
אלפי צופינו האנושיים היום, לא הצליחו להכריע בין גרסת השאנסון לגרסת היווני של שיר הסיכום ליום עדותו ה-8 של מנדלבליט, בו למדנו משהו חדש על תפקיד היועמ"ש, אז כדי להרים קצת את המורל, החלטנו לצ'פר אותם ולהפוך את שתי הגרסאות לוידאוקליפים. זו גרסת השאנסון, ובתגובה הראשונה גרסת היווני.
עידו שיפוני24,168 просмотров • 9 дней назад
סיכום יום עדותו ה-89 סה"כ וה-5 בחקירה נגדית מטופשת, אידיוטית ומחוצפת באין-תיק 2000 של רה"מ נתניהו (הסיכום המצולם בסוף הציטוט); יום חקירתו הנגדית ה-5 של נתניהו בתיק 2000, היה מהדורה נואשת של היום הקודם. גם היום, ניסה התובע תדמור בבועת הטמטום בה הכל אפשרי, ללמד את נתניהו כיצד נכון היה לפעול כדי לסכל את חוק ישראל היום, תוך התעלמות מכך שנתניהו סיכל את חוק ישראל היום. על מסכת שאלותיו המטומטמות של תדמור תוכלו לשמוע בסיכום המצולם, אולם לגופו של עניין, נתניהו סיפק היום הסברים ברורים לא רק לכל אחת מפגישותיו עם מוזס ולדברים שנאמרו בה, אלא אפילו לחשיבות המועדים הספציפיים בהם נערכו. בתמצית, נתניהו הסביר היום את הדברים, בכך שבכל שלב עניינו היה "להחזיק קרוב" את מוזס, כדי למנוע ממנו לבצע מעשים קיצוניים שהיה בכוחו לבצע, ובעיקר פוטש, הפיכה שלטונית באמצעות "אי אמון קונסטרוקטיבי", אי אמון בממשלה בהרכבה הנוכחי והבעת אמון בהרכב אחר, מבלי לשנות את הרכב הכנסת בבחירות, ולמוזס הייתה יכולת לעשות זאת, באמצעות האופוזיציה וחייליו בקואליציה. כדי למנוע פוטש, חייב היה נתניהו להקדים את מוזס ולפזר את הכנסת, מה שישאיר אותו ר"מ עד לאחר הבחירות ויבטל את חוק ישראל היום, ולכן, מטרת פגישותיו עם מוזס לאחר שהחוק כבר עבר בקריאה טרומית ולפיד ולבני כבר פוטרו, כמו גם הדברים שנאמרו באותן פגישות, נועדו להחזיק את מוזס במצב בו לא ימהר לנקוט צעדים מסוג זה, עד לאחר השלמת הליך פיזור הכנסת. בדיעבד, דברי נתניהו היום מסבירים גם מדוע היה עליו להסתיר את תוכניתו לפזר את הכנסת אפילו מאנשי מפלגתו. מעבר לריטואל הניסיונות המטופשים, לקשור בין נתניהו לבין המעשייה האבסורדית שגם באופן המסולף בו היא מוצגת בכתב האישום אינה מגלה עבירה פלילית, עלה היום באריכות נושא הקלטת שתי השיחות עם מוזס. למה, כמה, מי, מדוע, מתי, נתניהו מסביר שנועץ בעו"ד שמרון כדי לדעת אם מותר לו חוקית להקליט את השיחה וביקש מהרו להקליט את השיחה כי לא ידע לעשות זאת בעצמו, במטרה לתעד את מוזס אם ינסה לסחוט אותו באיומים באמצעות יכולותיו לשלוט בסיקור, כפי שעשה תמיד עם כל פוליטיקאי, וכן כדי לתעד אמירות שמוכיחות שמניעיו בקידום החוק אינם הגנה על העיתונות הכתובה אלא להיפך, מניעים עסקיים של פגיעה במתחרה והשבת המונופול בתקשורת המודפסת לידיו. עוד הסביר נתניהו את מה ששמענו כבר פעמים רבות, שסבר שמוזס מקליט את השיחות וחשש מהדלפות מגמתיות של חלקים מוצאים מהקשרם. ואז שוב: למה, כמה, מי, מדוע ומתי, ונתניהו שוב עונה וחוזר חלילה 6 פעמים. ואז אוקיי, זו הפעם הראשונה, ולמה הקלטת בפעם השנייה?... בקיצור, עוד יום בארץ להד"מ בדרך לשום מקום, שרק מציג את טמטומם ושחיתותם של תופרי התיקים. אז הנה, ב-5 דק' כמו שמיכאל האוזר טוב, סיכום יום עדותו ה-89 סה"כ וה-5 בחקירה נגדית מטופשת, אידיוטית ומחוצפת באין-תיק 2000, של ר"מ ישראל והבשן, נסיך פרס ומדי, טירן ארם נהריים ועבר הירדן, פטרון כוש ושליט מצרים, ארז הלבנון, הח'ליפא הגדול של חצי האי ערב והבעלים החוקי של מטוס כנף ציון, הוד מעלתו הקיסר מקיסריה, בנימין בן צילה ובנציון נתניהו:
עידו שיפוני153,269 просмотров • 5 месяцев назад
"ככה זה עובד כבר 4,000 שנה" - זאב אלקין על דוכן העדים במשפט נתניהו. הרגעים החזקים מהעדות, בדקה אחת. לצפייה בסיכום המלא של יום העדות:
עידו שיפוני104,983 просмотров • 3 месяцев назад
סיכום יום עדותו השני והאחרון של החוקר עודד בן משה (הסיכום המצולם בסוף הציוץ); יום עדותו השני של בן משה, עסק כולו בתיק 2000, וליתר דיוק "בצד השני" של חקירת נתניהו, כלומר כיצד התעלמו החוקרים מראיות חד משמעיות למעשים פליליים (אם יש פלילים בתיק 2000) של מתנגדי נתניהו, ובעיקר איתן כבל וציפי לבני, והעלימו עין מראיות מזכות לטובת נתניהו, ולעיתים גם את הראיות המזכות עצמן. בסיכום המצולם תוכלו לשמוע את מלוא עלילותיו המופלאות של איתן כבל ואת רצף שקריו המוכחים והמגוחכים, אולם הדבר המגוחך ביותר בכל הסאגה, היה העובדה שבן משה ידע שכבל משקר לו במצח נחושה בכל מילה היוצאת מפיו, מפני שלפני "חקירתו" של כבל כבר ידע את כל העובדות, הן מעדויות הנודעים בדבר והן מראיות חפציות, אך לא עשה דבר בנוגע לכך, מפני שכפי שפרסם ברוך קרא בזמן אמת, "חקירת כבל נועדה רק כדי למנוע לזות שפתיים", כלומר למנוע מצב בו נתניהו יטען שכבל לא נחקר. המקום היחיד בו הקשה בן משה על כבל, לא נגע ליחסיו המושחתים עם נוני מוזס וידיעות אחרונות, אלא דווקא ליחסיו עם אנשי שלדון אדלסון וישראל היום. כן כן, מתברר שהסוחר הממולח איתן כבל, לא רק קידם את החוק של מוזס לסגירת ישראל היום בתמורה לסיקור אוהד, אלא גם ניהל מו"מ עם אנשי ישראל היום על סיקור אוהד בתמורה להכשלת החוק אותו הוא מקדם מטעם מוזס... אויי איתן איתן... לסיכום שערוריית כבל, תוכלו לשמוע בסיכום המצולם גם כיצד הסתירו חוקרי המשטרה ובן משה בראשם (בעניין זה), את העובדה שהעוזרת הפרלמנטרית של כבל שלחה להם צילום מזמן אמת, בו היא מתריעה בפני כבל שחבורת מוזס מנצלת אותו לקידום רווחים כספיים, ואת תשובת כבל ממנה עולה "חוסר תמימותו" בלשון המעטה, והעובדה כי הוא היה מודע לפסול שבמעשיו המושחתים ואף ניסה להסתירו. וכך, הטיח בן משה בכבל כי למעשה תכנן עסקת שוחד עם ישראל היום, אך המחשבה שאולי אם אלו הם יחסי שוחד אזי יחסיו עם ידיעות אחרונות שוחדיים מקל וחומר, כלל לא עלו בדעתו. בדומה לכבל, גם ציפי ליבני, שלמעשה קידמה את חוק ישראל היום בעודה שרת משפטים בממשלת נתניהו, ופעלה לקידום החוק בשליחות מוזס ובשיתוף פעולה מלא עמו, גם כנגד אנשי המקצוע במשרדה, לא נשאלה על ידי בן משה אף לא שאלה אחת בנוגע ליחסיה עם מוזס, לסיקור אותו היא מקבלת באותה העת בקבוצת ידיעות, לאינטקס הכספי המובהק של מוזס בקידום החוק וגם לא על האינטרס האישי שלה לצאת מעורה כדי להעביר את החוק המטורף, גם אם הדבר יביא לפיטוריה מהממשלה. עוד שמענו היום, כיצד התעלמו החוקרים מאינספור ראיות מזכות, הן לנתניהו והן למוזס (כל אחד מכיוון נפרד), אשר עלו הן מעדויותיהם של אנשי ידיעות אחרונות והן מאנשי נתניהו, אשר הפכו את תיזת החקירה בתיק 2000 לבלתי אפשרית, ולכן גם ממש הושתקו חלק מהעדים בעת שניסו לספר את הדברים, ועדותם של האחרים פשוט נקברה. לסיכום, עוד יום גדוש עבריינות מצד אנשי מומי משולם וכורש בר-נור בתפירת תיק 2000, ובעיקר אינספור עדויות לכך שהאמת לא רק שלא עניינה אותם, אלא הוסתרה על ידם בזדון מפני שלא התאימה לתסריט לפיו עבדו. אז הנה, ב-5 דקות כמו שאיתן כבל כתב את חוק ישראל היום, סיכום יום עדותו השני והאחרון של יד ימינו של מומי משולם, שהתקשר אליו ימים ספורים לפני עדותו בגלל ששמע שזומן לעדות, אך שיחתם לא עסקה בעדות כלל וכלל, החוקר לשעבר ועו"ד בהווה עודד בן משה:
עידו שיפוני143,904 просмотров • 5 месяцев назад
סיכום יום עדותו של סנ"צ צחי בן חמו, החוקר הבכיר שהתביעה העדיפה שלא נשמע (הסיכום המצולם בסוף הציוץ); בן חמו הוא איש אותה יחידה שחקרה את תיק 4000 והמומחה לטיפול בעדי מדינה, ועד מדינה, נזכיר, הוא עבריין שמודה, נחקר באזהרה, חותם על הסכם ומפליל את הבכירים ממנו תמורת הקלות. את אילן ישועה הוא קיבל לידיו כשלדבריו "במיינד שלי הבן אדם הוא עד מדינה", ואף המציא לו את כינוי "פקאן", כמקובל עם עדי מדינה שיש חשיבות לשמור על זהותם בשלבים המוקדמים. אלא שפקאן כזכור מפרק הרשות לניירות ערך מעולם לא נחקר באזהרה, מפני שליאת בן ארי אסרה לחקור אותו באזהרה מאחר ומראש אין בכוונתה להגיש נגדו כתב אישום. כלומר פורמלית, פקאן ישועה מעולם לא היה חשוד, מעולם לא הואשם בדבר וממילא לא חתם על הסכם עד מדינה, דבר שבן חמו הודה שמעולם לא ראה. כשהלך עם זה למפקדו, יואב תלם, נענה בן חמו שיש אישור של היועמ"ש שלא לחקור את ישועה באזהרה, וכשהקשה מה יעשו עם עדות כזו בבימ"ש, קיבל את התשובה שהיא רעידת האדמה של היום: "זה לא יגיע לבית משפט". כלומר, כבר אז, בראשית התפירה, גם דרג ביצועי שאינו מראשי התופרים, ידע שמפברקים לר"מ תיק שאיש אינו מתכוון להעמיד למבחן בביהמ"ש, מפני שבטוחים היו שנתניהו יתפטר הרבה לפני כן. ואגב, את מפלט "הדרגים שמעליי" אנחנו כבר מכירים היטב, אבל בניגוד לשאר המקרים, את אישור היועמ"ש נוכל לבדוק כבר ביום ראשון הקרוב, כשתחל עדות מנדלבליט.. משם הגענו למזכר של ציפי גז, שבו פרקליט המדינה מאשר "להפעיל את הפקאן" (כלומר ישועה שימש ממש כסוכן משטרתי בעסקה שאיננו יודעים עליה, למעשה כמו הדס קליין), ומוסיף שאם עורכי דינו יבקשו חסינות מהעמדה לדין, "הנטייה תהיה להסכים לכך", ולפגישה עם עורך דינו של ישועה, אייל רוזובסקי, שתיעוד שלה אין בחומר. יש אפוא מו"מ, יש הסכמות ויש מסמכים, אז איפה הם? עו"ד ז'ק חן דרש, בפעם המי יודע כמה, שבימ"ש יורה לחשוף את כל חומרי ישועה, והספוילר שלי הוא שהצו יינתן, ושגם זו לא תהיה ההעלמה האחרונה שתתברר, כי אין פרק במשפט הזה שלא התברר בו שהתביעה מסתירה ראיות מההגנה, בכל פעם בתירוץ אחר. מעניין ישועה עברנו לעניין העיקרי של בן חמו, הפיכת ניר חפץ לעד מדינה. שוב שמענו את המנטרה של כל החוקרים בתיקי האלפים, לפיה איש מעולם לא הציע לאיש להיות עד מדינה וזה תמיד בא מהם, ובאותה נשימה שמענו איך בן חמו מנהל איתו את "שיחת הסחורה", "איזה סחורה אתה יכול להביא", מצייר לו על דף את הסחורה מצד אחד ואת התמורה מצד שני, ומבהיר לו ש"אם זה מה שאתה נותן אין חסינות מוחלטת". על הדוכן התעקש בן חמו שסחורה היא העבירות שהנחקר מתוודה עליהן, כלומר בדיוק מה שהוא אמור לקבל עליו פטור. ברור שמדובר בלא יותר מקשקוש מופרך וחסר כל הגיון, ו-"הסחורה" של חפץ היא בדיוק "התוכן" שממנו נגזר המחיר אצל פילבר: מה שיש לך לספר על נתניהו. ובתיק 1270, שבשמו הסבירו לנו שבן חמו כלל אינו שייך ל-4000, התברר שהוא גבה הודעה מאסתר חיות, שדרשה לקבל ממנה עותק, בן חמו סירב כפי שמסרבים לכל נחקר, ושאז קיבל הנחיה למסור לחיות העתק מהודעתה. למה? "אני לא יודע". למרות שבן חמו הכחיש שצעק או איים על ניר חפץ, כפי שטען חפץ עצמו, התברר שיומיים לפני שהובאה המקורבת, אמר בן חמו לחוקר אחר במהלך חקירת חפץ, שחפץ יכול לנהל אישה אחת או שתיים, כדי לרמוז לחפץ שהם יודעים על המקורבת. על הדוכן, ניסה בן חמו להיתמם ולטעון ששתי הנשים הן אשתו של חפץ והילה גרסטל... כדי לנסות ולמצוא קישור כלשהו לחקירת תיק 1270 שאותו כביכול חקר, אול לא הצליח להסביר איך אשתו של חפץ קשורה לגרסטל. כמובן ששתי הנשים הן אשתו של חפץ והמקורבת, והאיום היה להרוס לו את המשפחה, כפי שאכן עשו. בסוף היום, עוד סיפר בן חמו שכאשר שנכתבו סיכומי התיק (ע"י חבקין) סבר ש-"אין מספיק ראיות", וזאת כנראה לפני שיורם נאמן הורה לחבקין להשאיר מחוץ לסיכום את כל הראיות המזכות, כולל איכוני הטלפון של פילבר ועוד. לסיכום - ליום העדות הזה תהיינה השלכות על מספר כיוונים, אבל מה שיישאר ממנו בעיקר, הוא העדות הישירה הראשונה לכך שלא רק ראשי התופרים ידעו על המזימה לפברק לנתניהו תיק שוחד שאין צורך להוכיח בראיות, מפני שנתניהו לבטח יתפטר לפני שהדברים יבחנו בביהמ"ש, אלא כל העוסקים במלאכה בכל הרמות ידעו זאת, בזמן אמת. אז הנה, ב-5 דקות כמו שאילן ישועה הוא אגוז מקדמיה, סיכום יום עדותו של סנ"צ צחי בן חמו:
עידו שיפוני29,103 просмотров • 29 дней назад
סיכום יום עדותו השני של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר ודיקן הפקולטה למשפטים במכללה ברמת גן בהווה, ד"ר אביחי מנדלבליט (הסיכום המצולם בסוף הציוץ); מנדלבליט בחר היום באסטרטגיה שאיתה ילך, לדעתי, עד סוף עדותו: אולי היה תמים, אולי לא הבין מה קורה סביבו, אבל הוא לא ידע, לא הראו לו ולא סיפרו לו. חדד פתח בתיק 4000 בגלגולו האמיתי, כלומר בתוך תיק בזק ברשות לניירות ערך, שם נחקרו כבר ב-2017 היחסים בין אלוביץ' לראש הממשלה, הופקו מיילים על הסיקור בוואלה ונכתב דוח על הכתבה של גידי וייץ, חודשים לפני שמישהו ביקש ממנו אישור. על כל מסמך ענה מנדלבליט שלא הכיר ושלא הוצג לו, ובשלב מסוים שאל בעצמו את חדד: "אתה טוען שבמזיד התביעה הסתירה ממני דברים?". שם נפתח פתח המילוט. משם זה רק החמיר: הצו לחדירה לטלפון של איריס אלוביץ' שעליו לא ידע, המשא ומתן להפיכת פילבר לעד מדינה נגד נתניהו בזמן שהוא עצמו אסר לחקור בעניינו של ראש הממשלה, והמיילים שהופקו ביולי וצורפו כראיות לבקשה להתיר את הפקתם בנובמבר. גם חקירתו של אילן ישועה, שנעשתה לכאורה לבירור המניע של פילבר, נסמכה על מיילים מפברואר 2015, ארבעה חודשים לפני שפילבר נכנס לתפקידו. יהודית תירוש התנגדה כמעט לכל שאלה, גם אחרי שחדד וז'ק חן הסכימו להקדים "לשיטתנו" לכל טענה, וההתנגדויות נדחו שוב ושוב. היא מבינה היטב לאן זה הולך. ואז הגיע חדד לאחד הבלופים הגדולים במזכר היועמ"ש: האישור מ-26.6.2016, שלפיו הסכים מנדלבליט שהמשטרה תבדוק טענות על עבירות פליליות "בעניינים שונים של טוהר המידות". אין עבירה כזאת בספר החוקים. אישור יועמ"ש חייב להיות גדור ותחום לחשד מסוים ולעבירה מסוימת, ואישור לחקור "טוהר מידות" הוא אישור לחקור הכול, כלומר שום אישור. כך נבנתה הקופסה השחורה שמאפשרת למומי משולם לטעון שהכול הותר לו, ובסופו של דבר גם מנדלבליט ירד מזה. ברגעי הסיום נשאל על הדוגמאות מנספח 315 המקרים: הכתבה על בנט, הראיון עם דב גילהר ו"הערבים נוהרים". התברר שאין לו מושג מה כתוב בכתב האישום. על הראיון השיב: "לא אמרו לי את זה. אחרת לא הייתי מאשר את זה", ועל כל השאר: "היו צריכים להגיד לי". בשורה התחתונה: מנדלבליט מספר חלק ניכר מהאמת, החלק שמפליל את הפרקליטות והחוקרים, ומשאיר בחוץ את החלק שנוגע לו עצמו. כשהוא משיב "לא" לשאלה אם ביקשו את אישורו, הוא מפליל את כל מערך החקירות והתביעה. תמים הוא לא. וזה סיכום יום עדותו השני של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר ודיקן הפקולטה למשפטים במכללה ברמת גן בהווה, ד"ר אביחי מנדלבליט:
עידו שיפוני21,370 просмотров • 25 дней назад
סיכום יום עדותו הראשון של חה"כ (או השר) זאב אלקין בתיק 2000 (הסיכום המצולם בסוף הציוץ); כבר בתחילת עדותו, הוציא אלקין את האוויר ממבלוני הדמה ההזויים של תיק 2000, והמשיך לעשות זאת זוב וזוב עד לסיום היום. חשוב לומר: אלקין הרג היום לא רק את הנקודות הרלוונטיות אליו בכתב האישום המקורי בתיק 2000, בעיקר בכך שהסביר, כאחד מוותיקי וגדולי הטקטיקנים הפרלמנטריים, מדוע הצעדים שנקט נתניהו לסיכול חוק ישראל היום היו הנכונים ביותר בנסיבות, ואף אישר את טענת נתניהו, לפיה היה זה אלקין עצמו, יו"ר הקואליציה דאז, שלחץ עליו לפעול כך, לאחר ששוכנע שההפסד בקריאה הטרומית על חוק הינה ודאית, בכל פורום אפשרי. אלקין הרג היום גם את הטענה החשובה ביותר בכתב האישום החדש שהמציא מאור הגולה יוני תדמור במהלך החקירה הנגדית, שבו נאשם נתניהו בהזיה עוד יותר גדולה מאשר בכתב האישום המקורי (עד כמה שנדמה הדבר בלתי אפשרי), לפיה לא היתל במוזס שהוא שוקל לאפשר לו להעביר את החוק כנטען במקור, אלא באמת ניסה לעזור לו להעביר חוק שיביא לסגירת ה-"ביביתון" כדי לקבל בתמורה כתבה קצת פחות עוינת על רעייתו בעיתון של יריבו הפוליטי.. מאור הגולה כבר אמרנו? אבל במאקרו, בהתעלם לרגע מהנקודות המדומיינות בכתב האישום אותן ניטרל בזו אחר זו, ניטרל אלקין היום את כל הקונסטרוקציה המשפטית התלושה והמופרכת עליה שוכב (כי אינו יכול לעמוד) אין-תיק 2000, וזה עיקר תרומת עדותו היום. בסיכום המצולם תוכלו לשמוע פירוט מלא של הדברים, אבל זו תמציתם: לכל אורך היום, חזר אלקין ושם על השולחן בגלוי ומבלי להתנצל או למצמץ את האמת הגלויה והברורה, ששומטת את הקרקע תחת ליבת האין תיק: יחסי תן וקח הם היחסים הרגילים בין פוליטיקאים לגופי תקשורת, ומערכת האינטרסים שמניעה אותם, אצל כל פוליטיקאי וכל גוף תקשורת, תמיד. כפי שהעידו כל העדים הרלוונטיים בתיק 2000, מערכת "המקלות והגזרים" שמחזיק בידו מו"ל חזק, ודאי כזה כמו מוזס באותן שנים, כלומר היכולת לשפר או להרע את הסיקור, נשמת אפו של כל נבחר ציבור, היא המנוף העיקרי שמכתיב את התנהלות הפוליטיקאי מול גופי התקשורת. יתרה על כך: אם נראה בסיקור תקשורתי כזה שעשוי להעמיד פוליטיקאי בניגוד עניינים, הרי שתפקיד שר התקשורת מכיל ניגוד עניינים מובנה, כלומר בהתעלם לגמרי מזהותו, מאחר ופעילותו נוגעת ישירות לעניינם של אלו שמסקרים אותו, וקבלת עמדתם תביא מטבעם של דברים לסיקור אוהד, ודחייתה תביא מטבעם של דברים לסיקור עוין. אלקין אף העיד במפורש, שח"כ שתמכו בחוק ישראל היום זכו לסיקור אוהד בקבוצת ידיעות אחרונות גם אם היו בליכוד (ולא צריך שמות מירי רגב), ואלו שהתנגדו לו זכו לסיקור עוין. במילים פשוטות, אין שום דבר חריג או פלילי באופן בו מתנהלות כל מערכות היחסים בין פוליטיקאים לאנשי תקשורת ומעולם לא היה. נזכיר, כי בעניין זה העידו לא רק שורה של פוליטיקאים, אלא גם יועמ"ש לממשלה ויועמ"ש לכנסת, וכולם אמרו את אותם הדברים: אין שום רכיב פלילי בהתנהלות של פוליטיקאים מול אנשי תקשורת לאור אופן סיקורם (ככל שההתנהלות עצמה אינה פלילית בלי קשר לסיקור), ודאי שלא כאשר לא מדובר בפעולה שלטונית אלא בחקיקה, שאותה מעבירה הכנסת ולא אדם זה או אחר. הביקורת השיפוטית יכולה לחול על התוצר הסופי, על החוק עצמו, ולא על מניעיו של ח"כ זה או אחר לאופן הצבעתו. עוד טען אלקין, שעצם הכניסה המשפטית הגסה לנבכי ההתנהלות הפרלמנטרית והניסיון לעשות לה פליליזציה, היא פגיעה קשה בחסינותם של חה"כ, ולמעשה בחסינות הפעילות הפרלמנטרית כולה. ולסיכום: נחמד היה להעמיד פנים לרגע כאילו יש כזה דבר תיק 2000, כדי לשמוע פירוק מקצועי ומסודר מידיעה אישית של כל רכיביו. אז הנה, ב-5 דקות כמו שאם מותר לחקור את אלקין רק בחקירה ראשית אז יש כזה דבר תיק 2000, סיכום יום עדותו הראשון של ח"כ (או השר) זאב אלקין:
עידו שיפוני57,141 просмотров • 3 месяцев назад
החקירה הנגדית הלפני אחרונה של נתניהו הסתיימה זה מכבר וסיכום יעלה בעוד זמן קצר, אבל מילה זו מילה, וכמובטח, הנה הסרטון "מרצוני הטוב והחופשי", שנוצר כדי לתמצת את האופן בו חתם מיקי גנור על הסכם עד מדינה, אבל מייצג לא רע באופן כללי את שיטת המרצוני הטוב והחופשי בתיקי האלפים.
עידו שיפוני69,360 просмотров • 5 месяцев назад
סיכום יום עדותו ה-88 סה"כ וה-4 בחקירה נגדית בתיק הדמה 2000 של רה"מ נתניהו (הסיכום המצולם עם כתוביות תקינות הפעם בסוף הציוץ); אם צריך לתת כותרת לחקירתו הנגדית של נתניהו היום, אירוע שהתואר "הזיה גמורה" עושה עמו חסד גדול, אזי היה זה היום בו התובע יוני תדמור, ניסה ללמד את נתניהו כיצד נכון היה לפעול פוליטית, לו רצה באמת ובתמים לסכל את חוק ישראל היום. הבועה החדשה אותה המציא תדמור היום באין-תיק 2000, יצרה מקום מנותק מכל מציאות, עובדה, הגיון, זמן ומרחב, בו כל ספק בלתי סביר הופך לוודאות גמורה, אם הוא מתכתב באופן כלשהו עם תזת כתב האישום, לפיה שחור הוא לבן, יבשה היא ים, צפון הוא דרום ונתניהו ניסה לסייע למוזס לסגור את ישראל היום. משך שעות ארוכות, נשאל נתניהו שוב ושוב את אותן שאלות דביליות (ויסלחו לי הדבילים), מדוע לא הטיל משמעת קואליציונית כשאין לו רוב לעשות זאת, מדוע לא חשף בפני יריבו את הדרכים בהן הוא מתכנן להערים עליו, מדוע דבריו אינם מתיישבים עם סקר כזה, ומדוע לא פעל במתווה פוליטי אחר מזה בו פעל, אם אכן מטרתו הייתה לסכל את חוק ישראל היום. זר לו נקלע למקום, ודאי היה משתאה, הכיצד זה מאפשרים השופטים לפארסה הזויה שכזו להימשך, במקום לנפץ את הבועה ולצעוק על תדמור: היי, טמבל, חוק ישראל היום סוכל! ולא סתם סוכל, אלא סוכל למרות שהיה לו רוב בכנסת, וספק אם בתוך ממשלתו היה לנתניהו רוב כדי לסכלו. נתניהו ניסה בכל דרך למצוא הסדר כלשהו, שיהא מחד מקובל על אדלסון חם המזג שלא מוכן לשום פשרה עם מוזס, ומאידך יקטין את הפגיעה במוזס לרמה שתאפשר לו לוותר על החוק, שהיה לו רוב בכנסת והיה מביא לסגירת ישראל היום. נתניהו ניסה לשכנע את מוזס למכור את ידיעות לשורה של מיליארדרים כדי לפתור את הסכסוך, אולם הדבר לא צלח. הוא חיפש כל דרך ונקט כל תכסיס כדי למנוע מהחוק לעבור, עד שלבסוף, משהבין שאין לו עוד שליטה בקואליציית הבלהות שהקים "בעזרת" מוזס, אפילו פיזר את הכנסת במצב בו סיכוייו לזכות בבחירות, במקרה הטוב היו מעורפלים. בסיכום המצולם תוכלו לשמוע את כל השתלשלות העניינים, אבל בתמצית יאמר, שלא רק זר היה משתאה מעוצמות האבסורד והטמטום שראינו היום, אלא גם וותיקים ומנוסים בסאגת תיקי האלפים עמדו היום פעורי פה. אז הנה, ב-5 דקות כמו שממשלה יכולה לכפות על ח"כ מהאופוזיציה להימנע מלהעמיד להצבעה בקריאה טרומית הצעת חוק פרטית, סיכום יום עדותו ה-88 סה"כ וה-4 בחקירה נגדית הזויה ומטופשת (ויסלחו לי ההזויים והטיפשים), של ר"מ ישראל והבשן, נסיך פרס ומדי, טירן ארם נהריים ועבר הירדן, פטרון כוש ושליט מצרים, ארז הלבנון, הח'ליפא הגדול של חצי האי ערב והבעלים החוקי של מטוס כנף ציון, הוד מעלתו הקיסר מקיסריה, בנימין בן צילה ובנציון נתניהו:
עידו שיפוני69,925 просмотров • 5 месяцев назад
סיכום שערכנו לדיון היום בבג"ץ כבר לאחר שב"כ העותרים (בחרנו בחיים ולביא) ב"כ שר המשפטים וח"כ בוארון סיימו לטעון, מפני שאת טענות היועמ"שית ושות'ייצגו גולדפריינד וכבוב. מה טען כל אחד מעוה"ד, אילו טענות היו מתקבלות אלמלא נטענו בדיוק בפני מי שמונע את חקירת הפצמרית והימור על התוצאה.
עידו שיפוני49,640 просмотров • 5 месяцев назад
סיכום יום עדותו הראשון והמטלטל גם עבור ותיקי תיקי האלפים, של תנ״צ (בדימ') ערן קמין, מ"מ ראש יאח״ה בשלהי 2015, בחקירה הראשית של עו״ד עמית חדד (הסיכום המצולם בסוף הציוץ): היום נחשף לראשונה פרק שלם בסאגת הפשע של חקירת תיקי האלפים, שתמיד ידענו על קיומו אבל רק היום שמענו עליו לראשונה בגוף ראשון. בתמצית - קמין היה קצין המשטרה הבכיר הראשון שעסק ביודעין בתפירת תיקי האלפים, עוד בשנת 2015, אז נפגש לראשונה עם המודיע המשטרתי בן כספית, ששיחק בסיפור בשלושה תפקידים שונים: מודיע - מי שמסר לחוקרים ערימות של פסולת "מודיעינית" על נתניהו, במטרה להצליח להדביק לו משהו. עד - מי שהעיד על אותה ערימת קש וגבב בה האביס את חוקרי המשטרה הלהוטים למצוא משהו על נתניהו, ובראשם ראש אח"מ מני יצחקי, מפקד להב רוני ריטמן (שטען שנתניהו תפר לו תיק של הטרדה מינית...) וערן קמין, מי שפיקד אז על יאח"ה. עיתונאי - שכותב על אותו קובץ שטויות שמסר כמודיע, שבידי המשטרה חומרי חקירה מטורפים על נתניהו, ורק הייעוץ המשפטי (תחילה וינשטיין ואח"כ מנדלבליט) מונעים את החקירות. שמענו היום ממקור ראשון עוד כמה חידושים קטנים על פרשת הקלטת ארי הרו והעו"ד שאין לומר את שמו רועי בלכר, מי שהביא למסירת קלטות נתניהו מוזס לשי ניצן, לטענת קמין וכורש אחריו כדי לקבל הקלה בתיקיו האישיים, ולטענת הרו כי בלכר אמר לו שאחרת הוא עלול להסתבך, והוא עצמו כלל לא זכר את ההקלטות ולא חשב שיש להן ערך. אלא שהפעם, הסתבך קמין בשקריו לגבי המועדים, עד שלמעשה חשף את שהיה ידוע מזמן רק ללא הוכחה: שהחוקרים האזינו להקלטות הרבה בטרם ניתן הצו שאפשר זאת. חשוב לציין, שהשופטים הרבו להעיר לקמין במהלך עדותו, פקפקו בגלוי בדבריו פעם אחר פעם והיו אקטיביים ונחרצים בהרבה מהרגיל, או במילים אחרות: הבינו שלפניהם איש חוק (בדימ') עבריין ושקרן, שלקח ביודעין חלק פעיל ומרכזי ביזום החקירות העברייניות נגד ר"מ מכהן, ולא טרחו להסתיר זאת. אבל רעידת האדמה של היום היה תמליל אותה שיחה בין קמין לכספית בנובמבר 2015, שבניגוד לטענותיו של קמין דווקא הוקלטה ותומללה, לטענת עו"ד חדד ע"י המשטרה עצמה, אשר הוצג ע"י חדד לתדהמת הנוכחים לאחר שאפשר לקמין לספר הררי שקרים על תוכנה. מעבר לכך שהתמליל חושף את רמת הטרלול של סיפורי בן כספית ואת נחישותו למצוא משהו שיעניין את החוקרים על נתניהו מחד, ואת העובדה שקמין למעשה כבר ניהל חקירה של ממש נגד נתניהו בניגוד לחוק ומתחת לרדאר מאידך, שקמין ייעץ לכספית לשכור חברת חקירות פרטית כדי לחקור את טענותיו שנתניהו מבריח "טונות" של טובין בטיסותיו לחו"ל, וויסקי, חליפות, טלפונים ניידים ועוד, אפילו גבינה... הכל ללא מכס, ושמספיק יהיה לצלם זאת כדי שנתניהו לא יוכל יותר להיות ראש ממשלה. שוב: ראש יאח"ה, ביודעו שאסור לו לחקור חשד כלשהו נגד רה"מ ללא אישור יועמ"ש, אותו ידע שלא יוכל לקבל לכזו שטות מופרכת, למעשה "הפריט" את החקירה והפעיל עיתונאי (נגיד..) כדי שיבצע אותה מחוץ למשטרה, למעשה בהוראתו. זאת, עוד מעבר לבעיה הקשה ולמעשה האיסור על העסקת עיתונאי כמקור, עניין אותו הסביר קמין בכך שלא היה נותן לאחד מחוקריו "לברר עם כספית את המידע" (רוצה לומר לחקור מבלי לומר לחקור), אולם הוא שהיה "בשל" כהגדרתו יכול היה להתמודד עם כך. האפשרות הסבירה בהרבה, היא שקמין שידע כי הוא עובר על החוק, חשש שחוקריו עלולים יהיו לפטפט על ההתנהלות העבריינית. עוד שמענו היום סדרה ארוכה של חידושים והמצאות, הן בעברית והן בפרשנות משפטית, שמטרתם לבוא במקום המילה "חקירה נגד ר"מ מכהן ללא אישור יועמ"ש". חובה להודות, שקמין הוא אחד היצירתיים בין עברייני ס' 17א לחוק יסוד הממשלה, אולי אפילו יותר מיואב תלם. עוד בעניין זה, שמענו היום צרור הסברים מגוחכים על "הכובע המודיעיני" לעומת "הכובע החקירתי", בניסיון להקהות את עוקץ הפשעים שבוצעו ביזום החקירות העברייניות ע"י קמין, חלק מהם לטענתו בהוראת מפקדו ראש אח"מ דאז מני יצחקי. קמין, ללא הצלחה, ניסה לבנות סביבו שלוש שכבות הגנה כנגד החקירות העברייניות שניהל ללא אישור יועמ"ש: לא ידע שמדובר בנתניהו ("זה רחב מאוד"). זה בירור ולא חקירה. ראש אח״ם אישר. אלא ששלוש ההגנות הללו נופלות כולן, הן מעצם עדותו של קמין, הן מלוח הזמנים של ההתרחשויות, הן מעדויות אחרות והן מהתמליל שהוצג במפתיע, ושאלת הדרך בה הגיע לידיו של חדד הינה לבטח שאלת היום. עוד נחשף היום מניע אישי לשנאת קמין לנתניהו: קמין קמין טען שמינויו לראש יאח"ה היה מינוי טבעי ומובן מאליו, אך סוכל ע"י גלעד ארדן בשל חלקו הגדול של קמין בתיק המעונות נגד שרה נתניהו. תעלומת היום: איך הגיע לידי ההגנה תמליל של שיחה שלדברי קמין לא הוקלטה ולדברי חדד תומללה ע"י המשטרה אך הוסתרה מההגנה. בשורה התחתונה: עדות מטלטלת גם עבור ותיקי תיקי האלפים, שחושפת, לראשונה בגוף ראשון, את הפשעים שביצעו חוקרי האלפים בתחילת הדרך, יותר משנה לפני שקיבלו אישור חוקי למעשיהם. אז הנה, ב-5 דקות כמו שערן קמין לא הקליט את השיחה "המודיעינית" על המודיע/עד/יזם/סוכן/עיתונאי בן כספית, סיכום יום עדותו הראשון, ועדיין לא ידוע אם האחרון, של תנ״צ (בדימוס) ערן קמין:
עידו שיפוני18,391 просмотров • 1 месяц назад
סיכום יום עדותו הראשון של ר' מחלקת חקירות ברשות לניירות ערך בשנת 2017 אלי לוי (לשעבר כהן - הסיכום המצולם בסוף הציוץ); עוד לפני תחילתה, עדותו של לוי היום התנהלה על לוע הר געש מתפרץ, ולא במקרה. כפי שעלה מעדויות קודמות, בין היתר של פקודיו, לוי היה היזם של פברוק מה שלימים יהפוך לתיק 4000, או במילים אחרות: של הניסיון להפוך כתבה בדיונית לגמרי של גידי וייץ למציאות. יתרה על כך: לוי, היה זה שעמד בקשר הדוק עם אנשי הפרקליטות, ובראשם ליאת בן ארי כפי שהעיד לקראת סוף עדותו היום, ולכן, הוא גם החולייה המקשרת בין פשעי הדרג החוקר לבין פושעי הפרקליטות שהנחו אותם. משכך, מאחר וכל הנוכחים יודעים מה עומד מאחורי קיר הגבס של שקריו המבולבלים והמטופשים של לוי, לא הפסיקה תירוש להתפרץ ולהפריע לחקירתו ע"י חדד למן תחילת העדות, כדי לנסות ולמנוע את חשיפת האמת הקשה, שלוי נותר המגן האחרון שלה. לגופו של עניין, ולמרות הפרעות בלתי פוסקות של תירוש, שלא הפסיקה לקבל עזרה מפרידמן פלדמן, הלך חדד וסגר על לוי שכל שפת הגוף שלו שידרה לחץ כבד, ואף יותר מכך. ברגע דרמטי, לאחר שהשיב לשאלה חשובה של חדד, התפרצה תירוש בהתנגדות כביכול, ובעודו באולם, כפי שעשתה היום פעמים רבות, צעקה בקולי קולות גרסה הפוכה, ובעקבות זאת הפך לוי את עדותו. פרידמן פלדמן ניסתה "להחליק" את השערורייה בכל מחיר, ולמרות שהשופט ברעם רבע נחרצות שהעד שינה תשובתו בעקבות דברי תירוש, לא אישרה לחדד לחקור אותו בחקירה נגדית. עניין זה של אופן חקירת העד, תפס היום חלק ניכר מהדיון, אולם ברור היה שלא ניתן למנוע מחדד לשאול אותו שאלות בסגנון חקירה נגדית, ואט אט הוגמשו הגבולות. גוף העניין בחקירתו של לוי, היה פעולות החקירה התמוהות שביצעו לוי ואנשיו, בהוראתו למרות שניסה להכחיש זאת, ובליבן "מציאת" מיילים הנוגעים לסיקורה של שרה נתניהו בוואלה, בתוך אלפים רבים של מיילים שהוצאו ממחשבו של אילן ישועה, ולמרות שלא היה לדברים שום נגיעה לחקירת תיק בזק, הדמויות במייל לא היו מוכרות לחוקרים וגם לא הייתה שום דרך להגיע לאותם מיילים על פי מילות החיפוש וכיווני החקירה. את הסבריו המצחיקים של לוי מדוע שמר במגירה מיילים חסרי קשר לחקירה, או למה לא אמר לחוקרים שהם מבטלים את זמנם על "מציאת" מיילים שאין להם שום קשר לחקירה, או מה בדיוק תפס את עינו במיילים הנ"ל, או מדוע הראה אותם לליאת בן ארי, או מדוע לא גרס אותם לאחר שבן ארי כביכול התייחסה למיילים כאל קוריוז, או למה הוציא חודשים לאחר מכן צו לעיון במיילים של ישועה כדי לחפש מיילים שכבר היו בידיו, תוכלו לשמוע בסיכום המצולם. עוד תוכלו לשמוע בסיכום המצולם, הסבר מפורש של העקרון העברייני שעובר כחוט השני בכל חקירות תיקי האלפים: למה חיפשתם את המסמכים בלי צו חיפוש? כי בשביל לקבל צו לחפש את המסמכים האלו, אני צריך להביא ראיות שמצדיקות מתן צו לחפש אותם.. כאן נאמר, שהיום ראינו רק את תחילת סימני השבירה של קיר הגבס, ובימי עדותו הבאים של לוי, שברור ששקריו המצחיקים אינם מחזיקים מול ערימת הראיות שמפריכות אותם, רק ילכו הדברים ויסתבכו מבחינת אנשי הפרקליטות, ובעיקר מבחינת אמו של הבן של ליאת בן ארי. אז הנה, ב-5 דק' כמו שמשהו יכול להיות גם קוריוז וגם חשוב, סיכום יום עדותו הראשון של ראש מחלקת חקירות לשעבר ברשות לניירות ערך, מר אלי לוי (לשעבר כהן):
עידו שיפוני42,166 просмотров • 5 месяцев назад
סיכום יום עדותו ה-6 והאחרון (השני ועוד היד נטויה) של רמ"ח חקירות לשעבר ברשות לני"ע אלי לוי (לשעבר כהן - הסיכום המצולם בסוף הציוץ); היום השישי של עדות לוי, שמתארכת עוד ועוד מפני שהפרקליטות מתעקשת להסתיר מההגנה ומביהמ"ש מסמכים שונים ומוסרת אותם טיפין-טיפין, מה שלא מאפשר להגיע לחקר האמת, עמדה בסימן סירובו של לוי ליפול למלכודת שתירוש מנסה לטמון לו: לקיחת האחריות על החקירה הבלתי חוקית שנוהלה בתיק 4000 הרבה לפני שנולד באופן רשמי וכמובן לפני שניתן לו אישור יועמ"ש, והכל בידיעה מראש שמדובר בתיק חסר כל בסיס עובדתי, בניגוד לשקריה של תירוש לאורך 5 השנים שבהן מתנהל המשפט. כזכור, בפרקים הקודמים סיפר לוי על ההשוואה שערך בין סיקור נתניהו בוואלה לבין סיקורו באתרי חדשות אחרים, על סמך אותה כתבה של גידי וייץ שנתיים קודם לכן, והמסקנה החד-משמעית שעלתה ממנה: לטענת הסיקור האוהד/היענות חריגה/פתיחת-דלת/סגירת-חלון של נתניהו בוואלה, אין שום בסיס. עוד העיד לוי, שאת טבלת השוואת הסיקור ביחד עם המסמכים שהפיק מהמייל של אלוביץ' ללא צו חיפוש, העביר לוי לפרקליטות, אלא שאת המסמך הנ"ל נמנעת תירוש מלגלות, תוך שכל יום מתגלות עובדות חדשות, כמו שישנן לחווה"ד כמה גרסאות, דבר המעיד על שיפוץ חווה"ד המקורית. אלו בדיוק המסמכים שמהצגתם חומקת תירוש כבר חודשיים בטענות שונות ומשונות, וזו בדיוק נקודת החיבור של האש לאנשי הפרקליטות עצמם. עניין שני שעלה בעדותו של לוי והתחזק מאוד במהלך חקירתו ע"י תירוש, הן בעדותו הקודמת ובעיקר היום, הוא שאת החקירה העבריינית כלפי נתניהו, לא רק ללא אישור אלא בניגוד לאיסור מפורש, לא ניהל לוי ואף לא היה מעורב בה, אלא הפרקליטות היא זו שקבעה מה ייחקר ומה לא, עד רמה של ניסוח השאלות לעדים. וזו המלכודת שניסתה תירוש לטמון ללוי, בעת שהיא מנסה כביכול לגונן עליו מהטענה שביצע פעולות לא חוקיות, אך למעשה מנסה להתנער בטענותיו שלא הוא ניהל את החקירה באותם שלבים, אלא הפרקליטות. בפעם הקודמת, משהבין את המזימה, הפסיק לוי לאשר את דברי תירוש באופן אוטומטי, והיום כבר הפך המאבק ביניהם לגלוי, כשלוי לא הסתפק רק באי-זכירת המידע שתירוש ניסתה לשים בפיו, אלא הכריז מפורשות: "דרך השתלשלות האירועים, לא זכורה לי. חזרתי ואמרתי שגדרי החקירה הוכתבו ע"י הפרקליטות". תוצאת עמידתו זו של לוי על טענתו, למעשה משאירה בפרקליטות את האש שהחלה לאחוז בה, וצפויות עוד התפתחויות לאחר שתירוש תשלים את המסמכים החסרים, בין היתר בעקבות בקשה נוספת שהגישו הסנגורים. היו היום גם חקירות של ההגנה, הראשונה של ז' חן עסקה באי-חקירת טענותיו של פילבר (המוכחות במסמכים) שנתן להוט, פרטנר, סלקום ו-IBA את אותו היחס שנתן לבזק, כדי לבסס טענת אכיפה בררנית מצד האלוביצ'ים, והשנייה של עו"ד וולנרמן עסקה בהדלפות המגמתיות במהלך החקירה מצד החוקרים והפרקליטים, במטרה לייצר דעת קהל נגד נתניהו ולהפעיל לחצים על פילבר להפוך לעד מדינה, כל זאת בזמן שהיו צווי איסור פרסום על החקירה לבקשת הפרקליטות, ופילבר אף נחקר בחשד ששיבש חקירה משום שהשיב לשאלותיו של עמית סגל. בשורה התחתונה: לא רק שליאת בן ארי נותרה על הגריל, אלא שהאש הולכת וגוברת. אז הנה, ב-5 דק' כמו שהפרישה המוקדמת של ליאת בן ארי תעזור לה לחמוק מהדין, סיכום יום עדותו ה-6 והאחרון (השני ועוד היד נטויה) של רמ"ח חקירות לשעבר ברשות לני"ע אלי לוי (לשעבר כהן):
עידו שיפוני30,365 просмотров • 3 месяцев назад
סיכום יום עדותו החמישי והאחרון הראשון של ר' מחלקת חקירות לשעבר בר' לניירות ערך והשכפ"צ ההולך ומתפורר של ליאת בן ארי ויהודית תירוש אלי לוי (הסיכום המצולם בסוף הציוץ); ביום עדותו החמישי, נחקר לוי בחקירה נגדית אם אפשר לקרוא כך לפארסה ההזויה הזו חקירה נגדית. למן תחילת היום, פצחה תירוש בבליץ של ניסיונות לשנות את עדותו של לוי, תוך שהיא מנצלת לרעה הן את הסיווג הטכני של חקירתה עד תביעה מובהק כחקירה נגדית, והן את אורך הרוח שמגלים השופטים למעלליה. תירוש החלה לעבור על התשובות שנתן לוי בחקירה הראשית, וביקשה להציג "ראיות הזמה", כלומר ראיות שביהמ"ש ראשי להתיר לתביעה להציג לעד, כדי להפריך ראיות הגנה מפתיעות שהוצגו לו. בסיכום המצולם תוכלו לשמוע הסבר מפורט מדוע מדובר היה בקשקוש שרחוק מלהתאים לדרישות להצגת ראיות הזמה, אולם בתמצית יאמר, שמה שניסתה תירוש להזים לא היו ראיות ההגנה, לא מפתיעות ולא בכלל, אלא את התשובות שנתן לוי, עד תביעה במקור ובשר מבשרה של התביעה ראוי לשוב ולהזכיר. וכך, עמד היום לוי על דוכן העדים, בידיעה שעליו לומר כן על כל אמירה של תירוש, ותירוש, במקום לשאול אותו שאלות, פשוט העידה את גרסתה (המטופשת והשקרית) שלה לדברים, ולבסוף שאלה את לוי "נכון?", והנ"ל השיב "כן" אפילו מבלי להבין מה נשאל. השופטים, למרות התנגדויות מנומקות חוזרות ונשנות של הסנגורים, אפשרו בשלב הראשון את מחזה העיוועים המעוות והמגוחך הנ"ל. אלא, שככל שהפכו "שאלותיה" של תירוש ליותר מופרכות ותלושות מהעובדות, החל לוי להסס בתשובותיו, וניכר היה שהוא מתחיל להבין שתירוש אינה עסוקה בחילוצו מהבור העמוק אליו הגיע בחקירה הראשית אלא להיפך, מטרתה היחידה היא לנקות את הפרקליטות ממעשי הפשע שבוצעו על ידי חוקרי הרשות בהוראת אנשיה, ובין היתר ליאת בן ארי ותירוש עצמה, ולהפוך את לוי עצמו, כמי שהיה הממונה באופן רשמי על החקירות הנפשעות שבוצעו על ידי אנשיו, לאשם היחיד. כפי שתוכלו לשמוע בסיכום המצולם, בשלב כלשהו, הפסיק לוי לאשר את דברי תירוש באופן אוטומטי, והחל להתעקש שהוא אינו מכיר את המסמכים שהיא מראה לו, וגם אינו זוכר שהדברים בהם הוא אמור ממנו "להיזכר" בעקבות אותם מסמכים אכן קרו. תירוש לא ויתרה, והחלה להתעקש בפתטיות בלתי נתפסת, לקבל ממנו אישור לתשובות אותן היא מנסה להנדס לו, כדי "להזים" את תשובותיו המקוריות. זה היה השלב בו השופטים החלו למשוך במושכות, כפי שהיה עליהם לעשות שעות קודם לכן, והחלו לנסות להסביר לתירוש את מה שהסנגורים טענו בפניהם מתחילת היום, ואז החלה תירוש להתווכח עמם ועם הסנגורים בחמת זעם של מי שאינה מבינה מה התקלקל כאן, ומדוע היא אינה יכולה להמשיך ולעשות במקום כרצונה, כפי שהיא רגילה. זו הייתה שעתם היפה של מי שאוספים אמירות מטומטמות של תירוש, מפני שכאלו התעופפו באותן דקות באולם בשפע, ובראשן: "הוא לא אמר לא זוכר, הוא אמר לא זכור לי"... וואוו יהודית, אם הוא אמר לא זכור לי ולא לא זוכר, אז אולי עוד מוקדם להספיד את תיק 4000... היה זה לא סתם עוד יום שבו קלונה, עבריינותה, חוסר מקצועיותה וטיפשותה של תירוש נחשפו לעין כל, אלא היה זה אחד החזקים שבהם, ובלי עין הרע זה לא שאין תחרות.. לאור התמשכות הקרקס היום, יעיד אלי לוי פעם נוספת וייחקר בחקירה חוזרת, כנראה בתחילת השבוע הקרוב. אז הנה, ב-5 דק' כמו שבשנת 2017 יולי קדם ליוני, סיכום יום עדותו החמישי והאחרון הראשון של ר' מחלקת חקירות לשעבר ברשות לניירות ערך והשכפ"צ ההולך ומתעשת של ליאת בן ארי ותירוש, אלי לוי:
עידו שיפוני31,488 просмотров • 4 месяцев назад
סיכום הדיון היום בבג"ץ מינוי מקורבו של סמוטריץ' יהודה אליהו למנכ"ל רשות מקרקעי ישראל (הסיכום המצולם בסוף הציוץ); נתחיל מהסוף: בג"ץ ביטל היום את מינויו של אליהו למנכ"ל רמ"י, לאחר חודשיים בהם הוא כבר מכהן בתפקיד, וזאת עוד לפני פס"ד, שיינתן אם המדינה לא תחזור בה מהמינוי בתוך 48 שעות. הרקע: שר האוצר סמוטריץ', הממונה כיום על רשות מקרקעי ישראל, מינה בתחילת מאי את יהודה אליהו למנכ"ל הרשות — במקום המנכ"ל הקודם שסיים את תפקידו. אליהו הוא מקורב פוליטי ותיק של סמוטריץ', לשעבר מנכ"ל תנועת "רגבים" ובעל תפקידים ביהודה ושומרון. מינויו נעשה על סמך המלצת ועדת איתור שהורכבה מ-5 חברים והמליצה עליו כמועמד יחיד (בהמשך יוסבר למה). מיד עם מינויו נכנס אליהו לתפקיד, ואז הוגשו לבג"ץ שלוש עתירות שונות כנגד המינוי, כל אחת מנימוקים שונים. האקדמיה למען ישראל דמוקרטית (חחח..) - טענה כנגד תקינותו המנהלית של ההליך והחשש (איך לא ) לפוליטיזציה של המינוי. שדולת הנשים ושות' - עתרו לביטול המינוי מפני שלטענתן לא קוימו הוראות הדין בנוגע להעדפת נשים, וגם כפרו בדירוג שנתנה הוועדה למתמודדים (אליהו דורג ראשון) בשל ניגוד העניינים של שניים מהם. המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי - עתר לביטול מינוי של אליהו בשל התבטאויות עבר שלו כנגד הציבור הערבי, ויותר בשל עמדותיו האידיאולוגיות כנגד השתלטות ערבית על שטחי מדינה, בעיקר ביו"ש אך לא רק, ותפיסתו (לטענתם) שיש להעדיף חלוקת קרקעות ליהודים. הדיון: ניגוד העניינים בוועדה: בתחקיר של "כלכליסט", התברר שאחת מחמש חברות ועדת האיתור, פרופ' אורית סולברג, רשומה כיו"ר חברת ייעוץ בבעלות בעלה, המייעצת למשרדי ממשלה ומקבלת סכומים גבוהים — בין היתר ממשרד השיכון, אחד המשרדים הנוגעים למינוי ברמ"י. נטען גם שיו"ר הוועדה נגוע בניגוד עניינים, אך עניין זה שיחק תפקיד שולי בדיון. בסיכום המצולם תוכלו לשמוע את השתלשלות הדברים המלאה עד לדיון היום. מדוע מועמד יחיד ומהם "כישורים מיוחדים": בוועדת האיתור התקבלה החלטה ברוב 4:1, ולסמוטריץ' הועלה מועמד יחיד — אליהו — משום שקיבל את הציונים הגבוהים ביותר (אם כי לא בפער דרמטי). הכלל הוא, שכאשר קיימת זיקה בין מועמד לגורם הממנה, אין להעלות שני מועמדים (שאחד מהם בעל הזיקה), כדי לא להעמיד את השר בפני בחירה מוטה. לכן מעלים מועמד יחיד — ובעל הזיקה חייב להראות "כישורים מיוחדים" כדי לרפא את הפגם שבזיקה. "כישורים מיוחדים" = כישורים המבדילים אותו באופן מובהק מיתר המועמדים (ידע ייחודי, ניסיון ייחודי וכד'). הפגם המרכזי: בשלב הראשון מצאו חברי הוועדה ששלושת המועמדים (ובהם מועמדת אישה) די דומים — ואז פנו רק לאליהו, וביקשו שיראה שיש לו כישורים מיוחדים. מאמץ היתר של הוועדה "ליישר" את עניין הכישורים המיוחדים עבור אליהו, כישורים שמשום מה לא הופיעו בסבב הבדיקה "הרגיל", ואי הפנייה לשאר המועמדים כדי לאפשר להם לעשות "מקצה שיפורים", ריכזו את מירב תשומת הלב של השופטים, ועמדו גם במרכז החלטתם. בסיכום המצולם תוכלו לשמוע כיצד השליך עניין זה, בצירוף ניגוד העניינים של חברת הוועדה סולברג, אשר נמנעה מלציין אותו בשאלון, על החלטת השופטים על כל סעיפיה. המשיבים, באמצעות ב"כ פרטיים (היועמ"שית במפתיע הצטרפה הפעם לעמדת העותרים.. אך ברוב טובה אישרה לממשלה ייצוג פרטי), טענו שסעד של ביטול המינוי, ודאי חודשיים לאחר כניסתו לתפקיד, הוא מרחיק לכת ומתחיל גלישה למדרון חלקלק.. (חחח אנחנו כבר בצלילה חופשית ב-400 קמ"ש).. עוד טענו המשיבים, שמותר לוועדה לפנות רק לאחד המתמודדים בבקשת פרטים נוספים (טענה מעט חלשה כפי שתשמעו בסיכום המצולם), שלאליהו באמת יש כישורים מיוחדים, שזיקתה של סולברג היא לכל היותר מוסדית למשרד השיכון (ששילם לחברה שמנהל בעלה מיליונים), ולא לגורם הממנה שהוא שר האוצר. ההכרעה (החלטת ביניים): כבר בהחלטת הביניים בג"ץ מבטל את החלטת המינוי של יהודה אליהו למנכ"ל רמ"י, וקוצב לצדדים 48 שעות להשלמת עמדות בטרם ההחלטה הסופית. אלו העניינים שעל הפרק לתשובה בתוך 48 שעות: 1. האם הממשלה עומדת על המינוי או חוזרת בה ממנו - המשמעות היא רק אם בג"ץ ייאלץ לכתוב פס"ד ולנמק את החלטתו או לא, המינוי כבר בוטל. 2. מי ימלא את מקום מנכ"ל רמ"י עד למינוי הקבוע. המשיבים ביקשו שאליהו ישמש מ"מ עד להליך המינוי החדש אולם בג"ץ דחה זאת, תוך שהוא מפנה לאופן בו יש למנות מ"מ או לכללים לקביעת מ"מ בהיעדר מינוי. 3. האם תוקם ועדה חדשה, או שרק יוחלפו שני חברי הוועדה "הנגועים" בניגוד עניינים. בג"ץ הדגיש כי בהליך המכרזי החדש, הוועדה בהרכבה החדש לא תהיה מחויבת רק למועמדים הקיימים אלא תוכל לבחון מועמדויות נוספות, בין היתר כדי שתוכל "לפעול אקטיבית" לאיתור מועמדת אישה מתאימה. 4. מתי ייערך הליך המינוי החדש לתפקיד המנכ"ל הקבוע. זהו, תם אך לא נשלם, עוד פרק במלחמת הרשויות. אז הנה, ב-5 דק' כמו שלא ניתן לפעול קצת יותר בחכמה בזמן שבג"ץ מחפש כל תירוץ לסכל מינויים של הממשלה, ולא רק במקרה הזה, סיכום הדיון בבג"ץ מינוי מנכ"ל רמ"י:
עידו שיפוני29,973 просмотров • 4 месяцев назад
סיכום יום עדותו של סנ"צ אלון צרפתי, לשעבר יועץ/עוזר/תומך/סייען משפטי של ראש יאח"ה ואח"כ של ראש להב (הסיכום המצולם בסוף הציוץ): בתמצית - צרפתי הוא האיש שדרכו עברו כל הדברים שהיו צריכים להדליק נורות אדומות: הצווים, המסמכים ומכתבי מח"ש, אבל לדבריו הוא רק "עוזר משפטי", שתפקידו "לקרוא ולהעביר". ומי שרק קורא ומעביר, לא אחראי לשום דבר שקרא והעביר. הוא גם לא אחראי לכך שגבה בניגוד לחוק מבן כספית עדות בלתי מתועדת נגד ר"מ מכהן, מעיתונאי שחושף את מקורותיו ובניהם מי שעברו בעצמם על החוק, והכל ללא אישור יועמ"ש. בן כספית, כרגיל, בשלושה תפקידים: מודיע משטרתי, סוכן משטרתי ועיתונאי (נגיד) שכותב על החקירות שהוא עצמו המציא כמקור מודיעיני. באפריל 2016 קמין שולח את צרפתי לגבות ממנו עדות "מהיום למחר" - לא בחדר חקירות מוקלט, אלא בחדרו הפרטי, בלי הקלטה, בלי תיק, בקובץ וורד. "כן, זה חריג". אישור יועמ"ש? "לא בדקתי". "אמרו לי שזה בסדר". ואת המזכר שכתב, שבית המשפט פטר את התביעה ממסירתו, הוא ממשיך לבקש כאילו אינו יודע שביהמ"ש לא התיר את חשיפתו להגנה: "אם תוכל להציג לי את המזכר, יהיה לי קל יותר להיזכר" היתמם פעם אחר פעם. ההרכב עצר את חדד מלשאול שאלות על המזכר, וחדד השיב שההגנה תבקש לשנות את ההחלטה. אחרי מה שנחשף אתמול על הולדת תיק 1000, נראה שהמסמך הזה לא יישאר חסוי עוד הרבה זמן. אבל ההודאה של היום היא בצו האזנת סתר לנתן אשל. תחילה טען: "קראתי על זה בעיתון". אבל לאחר תהליך ארוך ומתיש הודה: "אני לא כופר בעובדה שהצו היה בלי אישור יועמ"ש, אני רק רוצה לשים את הדגש שההאזנה פה היא לא לראש הממשלה". וזה בדיוק השקר. הבקשה להאזנת סתר אמנם הוגשה בגין חשדות מפוברקים לחלוטין נגד אשל, בתיק שכלל לא היה קיים, אבל מנומקת בקשר של אשל עם "החשוד העיקרי", נתניהו, מה שדרש שלושה אישורים שונים שלא היו כאן. ושוב נזכיר: מדובר בחקירה מומצאת לחלוטין, שאיש לא נחקר בה - אשר פוברקה ושויפה כולה כדי להאזין לנתניהו ולעקוף את כל שכבות האישור. צרפתי הוא השני שמודה שלא היה אישור, אחרי שרביט. ומה עשה צרפתי כל השנים? על מה שולמה לו משכורת? לטענתו על כלום. "בדיקת חוקיות פעולות: "לא תפקידי". פגסוס - "לא זוכר דבר כזה". כמה האזנות סתר - "לא יודע להגיד". פרשת רוטנברג, שחקר את משפחת נתניהו בזמן שהמאהבת שלו היא שונאת גדולה של הנתניהוז, אחותו של החשוג העיקרי נוני מוזס ובעצמה מבעלי ידיעות אחרונות - לא ידע, לא דיווח, רק העביר "למי שצריך". האחריות מתגלגלת למעלה, אל מני יצחקי ורוני ריטמן, ובדרך 88 פעמים "לא זוכר", "לא יודע" ו"אני מניח" - מאדם שסירב להגיע לריענון כי הוא זוכר כל מה שצריך. וכאן טמונה התועלת הגדולה בעדותו של צרפתי, בכך שהיא קושרת את מעשי הפשע החמורים שבוצעו כאן לצווארם של הגורמים הבכירים ביותר אז, ראש אח"מ מני יצחקי ומפקד להב רוני ריטמן, שעדותם הצפויה תהיה בוודאות מרתקת. ובנגדית, העד שלא זכר כלום נזכר פתאום בתשובה מלאה (ושגויה בעצמה) שגילדין ניסה לשים בפיו: אישור יועמ"ש נדרש רק לפתיחה בחקירה ולא לכל פעולת חקירה בנפרד (שעטנז בלתי רלוונטי שיוצר בלבול מכוון כמוסבר בסיכום המצולם) אלא שהשופטת פרידמן-פלדמן הזכירה לגילדין שהעד כבר אמר שנדרש אישור גם לבדיקה. ובשורה התחתונה: צרפתי אישר לא רק כמה מהמעשים החמורים שבוצעו בעת שתיקי האלפים עוד היו בשלב הדיג העברייני, אלא גם ובעיקר העיד בגוף ראשון, שאת כל ההוראות קיבל ישירות מהדרגים הבכירים ביותר, תוך שהוא נוקב בשמותיהם. אז הנה, ב-5 דקות כמו שבן כספית עיתונאי, סיכום יום עדותו הראשון והאחרון, של סנ"צ אלון צרפתי, לשעבר יועץ/עוזר/תומך/סייען משפטי של ראש יאח"ה ואח"כ של ראש להב:
עידו שיפוני13,651 просмотров • 1 месяц назад
וכרגיל אצלנו בערוץ, הכנו לכם סיכום קצר אך ממצה של הדיון היום בבג"ץ העצירים עם סמדר הילה שמואלי 🇮🇱 ואיתי, מכל הכיוונים, המשפטי, הפוליטי והחברתי, הישירים והעקיפים, והכל בשש -שבע דקות גריניץ', לכל אחד. קישור לשידור המלא (ולא, לא צנזרנו את הקטע "ההוא") בתגובה הראשונה.
עידו שיפוני22,592 просмотров • 3 месяцев назад
סיכום עדותו של אמיר ברקן — סמנכ"ל הכלכלה במשרד ראש הממשלה (הסיכום המצולם בסוף הציוץ); עדותו של ברקן, איש מקצוע מזה כ-20 שנה במשרד רה"מ תחת 5 ר"מ, שאין חולק על מקצועיותו, ענייניותו ויושרו, היה במקור עד תביעה, אולם התביעה, רק לאחר 4 שנים בהם נאסר על ההגנה לפנות אליו, הודיעה שהיא מוותרת על עדותו, והיום הוא העיד מטעם ההגנה. עדותו של ברקן, גם בעת שהוכרז כעד תביעה וגם היום, נועדה לשפוך אור על השאלה: בעקבות פנייה או הוראה של מי קיים מנכ"ל משרד רה"מ דאז הראל לוקר שיחת ועידה בהשתתפות בכירי משרד התקשורת ומשרד רה"מ, כדי לבדוק מדוע משרד התקשורת אינו פועל בהתאם לחוק ונמנע מהצעד הטכני של התנעת תהליך מיזוג בזק יס, כלומר מעביר את הפנייה לגורם הרגולטורי המוסמך - המועצה לכבלים ולוויין. לשיטת כתב האישום, פעל לוקר בעקבות הנחייה שקיבל מראש הממשלה לקדם את ביטול ההפרדה המבנית, בעוד עדי התביעה לוקר ורון אילון (מנכ"ל יס), העידו שברקן הוא זה שפנה ללוקר בעקבות פנייתו האישית של רון אילון, שהיה מנהלו במשרד האוצר בשנות ה-90, וסיפר לו כי מנכ"ל משרד התקשורת ברגר נמנע בניגוד לחוק מהעברת הפנייה לרגולטור, מועצת הכבלים והלוויין, מפני שהוא מבקש לכפות על בזק הסכמה לרפורמת השוק הסיטונאי בתמורה לכך. בסיכום המצולם תוכלו לשמוע את כל השתלשלות העניינים, אבל אלו הן השורות התחתונות: 1. ברקן מעולם לא דיבר עם נתניהו "אחד על אחד", לא בעניין בזק ולא בשום נושא אחר. 2. רון אילון פנה אליו וסיפר לו על התנהלותו הבריונית שמונעת מבזק ומיס לעמוד בתחרות מול הוט, שעליה לא חלו מגבלות ההפרדה המבנית, והדבר "הדליק לו נורה אדומה" שיש כאן עניין שצריך לברר, והוא היה זה שעירב את לוקר. נזכיר, שלוקר העיד שנתניהו כלל לא היה מודע לכל ההתנהלות. 3. בניגוד לאופן בו הציג זאת הרן לבאות, הצעתו לערוך את חווה"ד הכלכלית שנדרשה אם משרד התקשורת לא יעשה זאת, הייתה הצעת עזרה במטרה להסיר חסמים, כפי שקורה כעניין שבשגרה במצבים דומים, ובשום מצב לא אפשרי שאמר כי אחרת "הם" (אנשי משרד רה"מ) יאשרו את ביטול ההפרדה המבנית, שהרי הדבר אינו בסמכותם וגם לא בסמכות משרד התקשורת, אלא בסמכות מועצת הכבלים והלוויין. ברקן הסביר שהתנגד לכריכת ביטול ההפרדה המבנית בהסכמה לרפורמת השוק הסיטונאי, משום שהוא מתנגד לכריכה בין דברים, בדיוק כפי שהתנגד לתוכניתו של פילבר לכרוך בין ביטול ההפרדה המבנית להשקעות של בזק (וגם הוט בתמורה להקלה רגולטורית אחרת) בפרישת הסיבים האופטיים, למרות שפילבר ראה בכך מטרת על. ברקן הבהיר שלא הייתה לו התנגדות לביטול ההפרדה המבנית, כל עוד נעשה הדבר בהתאם לתנאים, אלא רק לכריכה, ומבחינתו כל עניין אמור היה לעמוד בפני עצמו. ברקן נחקר קלות גם בעניין טאטא ההזוי, ומעדותו עלה פעם נוספת חוסר העניין הגמור שגילו במיזם נתניהו ואנשיו, בניגוד גמור לנטען בכתב האישום בתיק 1000. בסיכום המצולם תוכלו לשמוע את מלוא הפרטים שעלו בעדותו של ברקן, אולם אלו הם עיקרי הדברים, ואלמלא התעקשה תירוש כדרכה לבלבל את המוח ללא שום תכלית או תוחלת, הייתה עדותו של ברקן מסתיימת שעות קודם לכן. בשורה התחתונה: הדחיפה לעסקת בזק-יס לא הגיעה מנתניהו, שבכלל לא היה מודע לה, אלא מבקשה אישית של רון אילון, על סמך היכרות ותיקה, לסייע ליס מול התנהלותו הבריונית והלא חוקית של מנכ"ל משרד התקשורת דאז ברגר, פנייה שעלתה מברקן למנכ"ל משרדו לוקר, ומשם התגלגלה בצנרת הרגילה. גם סיפור "ההתנעה" נסגר היום סופית בעדותו הפוזיטיבית של מי שבאמת יזם את הבירור והטיפול בעניין. אז הנה, ב-5 דקות כמו שברקן לא נדרש למסור לחוקרים את הטלפון הנייד שלו אלא רק לתת להם לעיין בו, סיכום עדותו של סמנכ"ל כלכלה במשרד רה"מ מר אמיר ברקן:
עידו שיפוני19,109 просмотров • 4 месяцев назад