קובי ברדה-Dr. Kobby Barda's banner
קובי ברדה-Dr. Kobby Barda's profile picture

קובי ברדה-Dr. Kobby Barda

@kobbybarda26,522 subscribers

דר' להיסטוריה פוליטית אמריקנית וגאואסטרטגיה. חוקר בכיר JPPI, פודקאסט אמריקה, בייבי| P.hd, Political grassroots movements & Geostrategy @HIT_ISRAEL

Shorts

רואה את הכתבה עם פרופ' יפעת מרבל, שנזרקה מהתיכון ללא בגרות ונכנסה השבוע לרשימת טופ עשרת המדענים העולמית. הסיפור שלה, הוא גם הסיפור שלי ושל עוד אלפי תלמידים של מערכת החינוך. בכיתה י', כדי להתאים להחלטה של ראש העיר של חולון המנוח, משה רום, להגדיל בצורה מלאכותית את הזכאות לבגרות, החליטו לסגור את כיתות הגמר בעיר (ככה נפלטים מסטטיסטקה ולא "פוגעים" באחוזי הזכאות). בתיכון קוגל בו למדתי, החליטו "לתפור" לי נכשל רביעי (בגאוגרפיה היה לי סמסטר אחד 50 ובשני 63, והחליטו לתת לי 55, בממוצע זה 53.5, עיגלו ל-54) כדי שלא אעבור קורס קיץ לשיפור ומעבר לי"א, ומכיוון שלא היה כיתות גמר, למעשה נזרקתי מביה"ס. בקשתי לדבר עם רכז השכבה, עמירם אחירותם, כדי להגיד לו שלא מגיע לי נכשל רביעי וגם להסביר לו שהייתה לי שנה קשה עם אמא שספגה שיתוק זמני בגב. כשהגעתי לדבר איתו, הוא אמר לי את הדבר הדי מדהים הבא: "תראה יהיה מורים שיגידו לך שחשבו שכדאי לתת לך הזדמנות, אני אישית חושב שממך לא יצא כלום, אז חבל על השיחה, אתה לא עובר לי"א". מורה, מחנך. ממך לא יצא כלום. כמה עוד תלמידים כאלה יש? כמה הרימו ידים? כמה לא מימשו את הפוטנציאל? מורים, אתם לא מבינים עד הסוף את המשמעות של הכח שקיבלתם. "עם כוח גדול באה אחריות גדולה", זה לא אמרה שחוקה, זה החיים עצמם....

רואה את הכתבה עם פרופ' יפעת מרבל, שנזרקה מהתיכון ללא בגרות ונכנסה השבוע לרשימת טופ עשרת המדענים העולמית. הסיפור שלה, הוא גם הסיפור שלי ושל עוד אלפי תלמידים של מערכת החינוך. בכיתה י', כדי להתאים להחלטה של ראש העיר של חולון המנוח, משה רום, להגדיל בצורה מלאכותית את הזכאות לבגרות, החליטו לסגור את כיתות הגמר בעיר (ככה נפלטים מסטטיסטקה ולא "פוגעים" באחוזי הזכאות). בתיכון קוגל בו למדתי, החליטו "לתפור" לי נכשל רביעי (בגאוגרפיה היה לי סמסטר אחד 50 ובשני 63, והחליטו לתת לי 55, בממוצע זה 53.5, עיגלו ל-54) כדי שלא אעבור קורס קיץ לשיפור ומעבר לי"א, ומכיוון שלא היה כיתות גמר, למעשה נזרקתי מביה"ס. בקשתי לדבר עם רכז השכבה, עמירם אחירותם, כדי להגיד לו שלא מגיע לי נכשל רביעי וגם להסביר לו שהייתה לי שנה קשה עם אמא שספגה שיתוק זמני בגב. כשהגעתי לדבר איתו, הוא אמר לי את הדבר הדי מדהים הבא: "תראה יהיה מורים שיגידו לך שחשבו שכדאי לתת לך הזדמנות, אני אישית חושב שממך לא יצא כלום, אז חבל על השיחה, אתה לא עובר לי"א". מורה, מחנך. ממך לא יצא כלום. כמה עוד תלמידים כאלה יש? כמה הרימו ידים? כמה לא מימשו את הפוטנציאל? מורים, אתם לא מבינים עד הסוף את המשמעות של הכח שקיבלתם. "עם כוח גדול באה אחריות גדולה", זה לא אמרה שחוקה, זה החיים עצמם....

81,784 görüntüleme

הגיע בווצאפ. לא יודע מה המקור. אם זה נכון זה מזעזע אותי. על מלא. חבר הכנסת אחמד טיבי חוגג כעת במליאה את הפלת החוק שמבקש להכיר בקטאר כמדינת אויב שהגיש יאיר לפיד ומודה לחברי הקואליציה: ״חבר׳ה אנחנו הצבענו ביחד שקטאר היא לא מדינת טרור, הכל בסדר״

הגיע בווצאפ. לא יודע מה המקור. אם זה נכון זה מזעזע אותי. על מלא. חבר הכנסת אחמד טיבי חוגג כעת במליאה את הפלת החוק שמבקש להכיר בקטאר כמדינת אויב שהגיש יאיר לפיד ומודה לחברי הקואליציה: ״חבר׳ה אנחנו הצבענו ביחד שקטאר היא לא מדינת טרור, הכל בסדר״

32,147 görüntüleme

מחשבות ראשונות מהלילה: ישראל נכנסת לאירוע הזה כשהמזרח התיכון שונה בתכלית מזה שהיה ערב הפסקת האש. האמריקאים, כבר לילה שני ברציפות, מרתקים את החות'ים עם הפצצות כבדות והתחייבות של מזכיר ההגנה שהמערכה לא תסתיים עד שהחות'ים יניחו את נשקם. בנוסף, הנשיא האמריקאי הצהיר ברשת החברתית כי איראן תישא באחריות לכל התפתחות שתיגרם בעקבות מתקפת הבליץ על הפרוקסי האחרון שנותר על הרגליים. בזירה הלבנונית – חיזבאללה עדיין מלקק את הפצעים ואינו מצליח להתגבר על התקיפות המדויקות של חיל האוויר הישראלי נגד מצבורי הכספים וייצור הסמים שלו. בימים האחרונים, הוא מתמודד עם התעוררות של ג'יהאדיסטים ממזרח סוריה, הנמצאים בעיצומה של לחימה אינטנסיבית עם הסלפים הג'יהאדיסטים – כשחיזבאללה ביכולת מופחתת להשיב מלחמה כפי שעשה לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. עכשיו לחמאס: חמאס הולך לגלות בדרך הקשה את מה שכבר אמרתי בעבר – ניהול הלחימה כעת שונה לחלוטין מזה שהכיר תחת ממשל ביידן, אז נהנה מחסות מוסדות בינלאומיים ודעת קהל פרוגרסיבית שתמכה במדיניות ביידן. כעת, מעבר לאספקת חימוש במיליארדים וציוד הנדסי כבד, ישראל מקבלת יד חופשית לפעול נגד חמאס לאחר שמאמצי ההסדרה כשלו. אבל לצד זאת – גורל החטופים החיים, כ-24 במספר, מוטל בספק. חמאס יידרש להחליט כיצד להשיב על המתקפה מהלילה, והחלטתו תשפיע על עתידם. אני כותב כאן לעיתים קרובות על כך שטראמפ סימן את חודש מאי כחלון הזמן שבו הוא רוצה לייצר את המהלך האזורי הגדול – הסכם שיכלול את סעודיה, לבנון, עומאן, כווית, אינדונזיה, ואולי אף מדינות נוספות. אך ייתכן שהתוכניות הללו ייאלצו להשתנות – כי כאשר נכנסים למבצע צבאי, הפקטור של אי-הוודאות מזנק בצורה מעריכית. הימים הקרובים יתנו לנו אינדיקציה להמשך הדרך, אך דבר אחד ברור: האיום הפוליטי המיידי על ממשלת נתניהו – העברת התקציב – ככל הנראה הסתיים הלילה, עם הצטרפותו הצפויה של בן גביר לממשלה כבר הבוקר.

מחשבות ראשונות מהלילה: ישראל נכנסת לאירוע הזה כשהמזרח התיכון שונה בתכלית מזה שהיה ערב הפסקת האש. האמריקאים, כבר לילה שני ברציפות, מרתקים את החות'ים עם הפצצות כבדות והתחייבות של מזכיר ההגנה שהמערכה לא תסתיים עד שהחות'ים יניחו את נשקם. בנוסף, הנשיא האמריקאי הצהיר ברשת החברתית כי איראן תישא באחריות לכל התפתחות שתיגרם בעקבות מתקפת הבליץ על הפרוקסי האחרון שנותר על הרגליים. בזירה הלבנונית – חיזבאללה עדיין מלקק את הפצעים ואינו מצליח להתגבר על התקיפות המדויקות של חיל האוויר הישראלי נגד מצבורי הכספים וייצור הסמים שלו. בימים האחרונים, הוא מתמודד עם התעוררות של ג'יהאדיסטים ממזרח סוריה, הנמצאים בעיצומה של לחימה אינטנסיבית עם הסלפים הג'יהאדיסטים – כשחיזבאללה ביכולת מופחתת להשיב מלחמה כפי שעשה לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. עכשיו לחמאס: חמאס הולך לגלות בדרך הקשה את מה שכבר אמרתי בעבר – ניהול הלחימה כעת שונה לחלוטין מזה שהכיר תחת ממשל ביידן, אז נהנה מחסות מוסדות בינלאומיים ודעת קהל פרוגרסיבית שתמכה במדיניות ביידן. כעת, מעבר לאספקת חימוש במיליארדים וציוד הנדסי כבד, ישראל מקבלת יד חופשית לפעול נגד חמאס לאחר שמאמצי ההסדרה כשלו. אבל לצד זאת – גורל החטופים החיים, כ-24 במספר, מוטל בספק. חמאס יידרש להחליט כיצד להשיב על המתקפה מהלילה, והחלטתו תשפיע על עתידם. אני כותב כאן לעיתים קרובות על כך שטראמפ סימן את חודש מאי כחלון הזמן שבו הוא רוצה לייצר את המהלך האזורי הגדול – הסכם שיכלול את סעודיה, לבנון, עומאן, כווית, אינדונזיה, ואולי אף מדינות נוספות. אך ייתכן שהתוכניות הללו ייאלצו להשתנות – כי כאשר נכנסים למבצע צבאי, הפקטור של אי-הוודאות מזנק בצורה מעריכית. הימים הקרובים יתנו לנו אינדיקציה להמשך הדרך, אך דבר אחד ברור: האיום הפוליטי המיידי על ממשלת נתניהו – העברת התקציב – ככל הנראה הסתיים הלילה, עם הצטרפותו הצפויה של בן גביר לממשלה כבר הבוקר.

26,657 görüntüleme

Videos

kobbybarda's profile picture

הטלפון הסעודי ששינה הכל: פרשנות על הרגע האסטרטגי אני אנסה לפרשן את מה שקרה פה בימים האחרונים מיום שישי אחרי שיחות שערכתי עם אנשים בנושא, תובנות שלי שהתגבשו לאורך המבצע והתמונה הגאו-אסטרטגית על המערכה.לפני שנדבר על ההחלטה ("שלכאורה") נפלה עלינו להפסיק את המבצע, נחזור לנקודת הפתיחה של יום שישי. ביום שישי, המבצע הצבאי היה כבר מוכן. למעשה, המהלך הראשוני (נקרא לו "הפתיון" שעליו כתבתי בהרחבה פה: יצא לדרכו והמעבר למבצע קינטי חדש, שעוקף את חוק המלחמה שדורש אחרי 60 יום לקבל אישור קונגרס (היה אמור) לצאת לדרך. אלא שהיום קמנו לידיעה כי סעודיה בלמה את "פרויקט חופש" של טראמפ במצר הורמוז. ריאד השעתה את יכולת צבא ארה"ב להשתמש בבסיסיה ובמרחב האווירי שלה לביצוע המבצע. המהלך הסעודי כפה על הנשיא טראמפ להקפיא את המבצע 36 שעות בלבד לאחר שהחל. מה בעצם מוביל את MBS ללכת על מהלך כל כך קיצוני של סגירת השמים בפני הצבא האמריקאי? ומה אמור להיות למעשה מכאן?נתחיל מההתחלה. סעודיה, טורקיה ופקיסטן הקימו לאחרונה שותפות צמודה אסטרטגית שהשתכללה להסכם ב-15 בינואר השנה. שלושת השחקניות הללו משמשות כמעין "בלם" אזורי למהלכי המלחמה שטראמפ מנסה להוביל. הראשונה הייתה טורקיה. כולנו זוכרים את התוכנית של המוסד שהוצגה לנשיא טראמפ שהייתה אמורה להקים שטח ראשוני של צבא כורדי חופשי ולנצל את היכולת לבנות בהדרגה עוד אזורים שכאלה מתוך ה"קואליציה" של מי שאיננו פרסי באיראן (דוגמת אזרים, בלוצ'ים, סונים וכו'). אני מדבר על התוכנית הזו זמן רב, אבל עמית סגל לפני כמה שעות מפרסם את כל התוכנית, מוזמנים לקרוא כאן: כאשר בפוקס ניוז פורסם שהמתקפה מתחילה, נשיא טורקיה ארדואן התקשר לטראמפ ובשיחת טלפון נזעמת הוריד אותו מהרעיון. השותפה הבאה בברית היא פקיסטן, אצלה התפקיד הוא דווקא המתווכת – זו ששיחות ההסדרה עם האיראנים נעשות אצלה והם אלה שמנסים להביא להפסקת המלחמה. הצלע השלישית היא הצלע הסעודית והיא נכנסה לתפקיד בסוף השבוע האחרון. המשותף לכל השלושה הללו זה החשש מזה שישראל בראשות ביבי לא מבינה את מגבלות הכוח. מספיק לראות את מה שנעשה בדרום לבנון עם שיטוח של כפרים מדרום לליטני: כיבוש והתבססות בכתר החרמון בסוריה: והרחבה מתמדת של הקו הצהוב בעזה: הממלכה הסעודית לא מחפשת את המהלך של טראמפ ונתניהו שבו "מה שלא עבד בכוח – יעבוד ביותר כוח" של ביבי. חד משמעית, המנהיג המוסלמי עם הקשרים ההדוקים ביותר לטראמפ, הוא MBS והוא מחפש יציבות. ולכן הוא החליט ללכת על מהלך של משיכת בלם היד ולהגיד לנשיא טראמפ – חלאס. אמנם היו לחצים גם מכיוונים נוספים – דעת הקהל האמריקאית ועוד מדינות מפרציות שלא מעוניינות בסיבוב נוסף עם איראן – אבל הדברים של MBS היו הכי משפיעים. אז למרות שהמהלך למשוך פתיונות הצליח ולמרות שהכלים היו ערוכים לצאת למערכה חדשה, עוקפת קונגרס, האינטרסים של MBS לא מתיישבים עם אלה של נתניהו. השיחה של בן סלמאן אמרה לטראמפ: חביבי – בוא נתרכז בלהביא לך פרס נובל, בוא נביא שלום ולא עוד מלחמה. ובנוסף אני עוצר את כל הפעילות הצבאית מאצלי. התוצאה (בעת הזו) לפניכם – עצירת הפעולה הקינטית ברגע האחרון. הרבה אנשים "מתרגזים" על טראמפ, אבל הם לא רואים תמונה של 360 של לחצים מכל הכיוונים וההתלבטויות שצריך הנשיא לקחת בכל נקודת זמן. בעת הזו, ה"קסם" של נתניהו נעצר על MBS. מה יהיה הלאה? נמשיך לעקוב.

קובי ברדה-Dr. Kobby Barda

13,313 görüntüleme • 1 ay önce

kobbybarda's profile picture

כאשר בוחנים את דבריו של נפתלי בנט בראיון שעשה לכריס קומו (לשעבר עיתונאי ב-cnn וכיום עיתונאי עצמאי) בהשוואה שערך בין דונלד טראמפ לבין פרנקלין דלאנו רוזוולט (FDR), חשוב להבין את ההיגיון ההיסטורי שמאחורי הטענה. רוזוולט, בקמפיין 1940, אמר בצורה מפורשת לבוחרים האמריקאים: “Your boys are not going to be sent into any foreign wars" התחייבות ברורה שנועדה להרגיע ציבור בדלני ועייף ממלחמות. אך בפועל, כבר באותה תקופה, רוזוולט פעל בכיוון שונה לחלוטין: הוא זיהה את האיום הנאצי ואת הצורך האסטרטגי לתמוך בבריטניה, והחל לבנות בהדרגה את התנאים שיאפשרו לארצות הברית להיכנס לעימות. כאן בדיוק נכנסת הנקודה שבנט מנסה להדגיש ביחס לטראמפ. לפי התיאור, טראמפ אינו ממהר לשלוח כוחות קרקעיים, אלא מרכז עוצמה, בונה מנופים, ומנסה למצות מהלכים דיפלומטיים לפני פעולה צבאית. זהו דפוס שמוכר היטב מההיסטוריה: גם רוזוולט, תחת מגבלות חוקי הנייטרליות והלך רוח ציבורי זהיר, פעל דרך צעדי ביניים. עסקת המשחתות תמורת בסיסים ב-1940 עם צ'רצ'יל, ולאחר מכן חוק השאל-החכר (Lend-Lease) ב-1941, היו מהלכים דרמטיים שהפכו את ארצות הברית לשותפה מלאה במאמץ המלחמתי הבריטי, מבלי להכריז רשמית על מלחמה ועקיפת הקונגרס שסירב בתוקף להכנס למלחמה לאור חוקי הנייטרליות שחוקקו בשנים 1935–1937: אסרו מכירת נשק למדינות לוחמות; אסרו הלוואות למדינות במלחמה; נועדו למנוע חזרה לטעויות של מלחמת העולם הראשונה. במסגרת ההסדר הזה, ארצות הברית סיפקה לבריטניה נשק, ציוד ומשאבים בהיקפים עצומים, מתוך הבנה שמדובר בהגנה על האינטרס האמריקאי עצמו, תוך עקיפת הקונגרס. במקביל, בזירה הימית, המדיניות האמריקאית הלכה והפכה תקיפה יותר. ליווי שיירות, הוראות “shoot-on-sight”, ותקריות עם צוללות גרמניות יצרו מצב של עימות בפועל עוד לפני ההכרזה הרשמית. ויש מי שמכנים את המדיניות הזו, או חלקים ממנה, כניסיון לייצר “פיתיון” שיגרור את ארצות הברית לתוך המלחמה דרך חיכוך יזום עם גרמניה. בסופו של דבר, ארצות הברית אכן נכנסה למלחמה, והפער בין ההבטחה של 1940 לבין המציאות של 1941 נסגר. אבל ההיסטוריה מלמדת שהפער הזה אינו בהכרח עדות להטעיה, אלא לביצוע מנהיגותי תחת אילוצים: איזון בין דעת קהל, מגבלות חוקיות, והבנה אסטרטגית של המציאות הבינלאומית. זהו בדיוק ההקשר שבו בנט מציב את טראמפ, כמי שפועל בתוך מרחב מורכב, מרכז כוח, מנסה למצות אופציות, ורק אז שוקל את הצעד הבא.

קובי ברדה-Dr. Kobby Barda

16,544 görüntüleme • 2 ay önce

Daha fazla içerik yok.