קובי ברדה-Dr. Kobby Barda
@kobbybarda • 28,403 subscribers
דר' להיסטוריה פוליטית אמריקנית וגאואסטרטגיה. חוקר בכיר JPPI, פודקאסט אמריקה, בייבי| P.hd, Political grassroots movements & Geostrategy @HIT_ISRAEL
Shorts
Videos
והנה זה מגיע. תגידו מה הם חשבו לעצמם, הפלנגות, שצרו על בית משפחת לואיי אבו רידי, פלסטיני־אמריקאי שחי באוהיו? מה חשבתם שהסנטור (לשעבר) שייצג את אוהיו וכבר הזהיר בעבר את ממשלת ישראל מפני אלימות של נערי הפלנגות, שזה יעבור בסבבה? אני מורט שערות מהאף מעצבים. איזה פגיעה בהתישבות🤦🏼♂️
קובי ברדה-Dr. Kobby Barda43,153 次观看 • 4 天前
אני נרגש היום כמו שלא הייתי הרבה זמן. בדצמבר 2023 החלטתי, כחלק מהמחקר שלי, (שרק התחלתי) אחרי אירועי אוקטובר, לקחת את עצמי ולנסוע להסביר מה המשמעות של כסף קטארי למערכת ההשכלה הגבוהה שמוסלק ומשחית את נפשה של האקדמיה האמריקאית, תחת חוק שמאפשר לא לדווח על תרומה מתחת ל-250 אלף דולר. התמונה שהתגלתה לי, מהמחקר שלי, הייתה מבעיתה. רשת של העברת כספים לחינוך קטארי של האחים המוסלמים באמריקה כחלק מתוכנית "הגיאהד הגדול" שעוצבה עוד ב-1991 ל-100 שנים הבאות לאסלם את אמריקה. עוד על זה בשרשור פה; מאז, אני דופק על כל דלת אפשרית להסביר את חשיבות החקיקה הזו, שתחייב שקיפות לכל כסף שנכנס לאקדמיה. המחקר האקדמי שלי על רשתות השפעה אזרחיות על קונגרס, הפכו ממאמרים (לדוגמא ניתן לקרוא תקציר של מאמר שכתבתי פה: למדיניות. שקיפות, אומר שאי אפשר לחלק את הכסף למנות קטנות וללא אפשרות להבין מה הוא קונה. והנה היום, הבת של הפסטור הייגי, סנדרה הייגי הולכת ומבקשת מאלפי האנשים שהגיעו לכנס לצאת ולשכנע את חברי הקונגרס שיצביעו להעביר את החוק. חבר שלי היקר ד"ר קלדוואל ששמע לראשונה על הסיפור הזה אמר לי ואני מצטט במדויק: WE GET THINGS DONE 😉 ובכן, זה כפי שאתם יכולים לשמוע בעצמכם המטרה שלהם השנה. לדאוג שהחוק שנקרא DETERRENT Act סוף סוף יעבור ויחייב שקיפות בהעברת כספים ממדינות זרות (כולל ישראל!). אלפי אנשים ידפקו על הדלתות של חברי קונגרס וידרשו מהנציג שלהם: שקיפות לכסף זר- עכשיו! עוד על החקיקה פה: עוד מבקש להודות למכון למדיניות העם היהודי המכון למדיניות העם היהודי - JPPI התומך במחקר. הללויה!
קובי ברדה-Dr. Kobby Barda36,787 次观看 • 1 个月前
כאשר בוחנים את דבריו של נפתלי בנט בראיון שעשה לכריס קומו (לשעבר עיתונאי ב-cnn וכיום עיתונאי עצמאי) בהשוואה שערך בין דונלד טראמפ לבין פרנקלין דלאנו רוזוולט (FDR), חשוב להבין את ההיגיון ההיסטורי שמאחורי הטענה. רוזוולט, בקמפיין 1940, אמר בצורה מפורשת לבוחרים האמריקאים: “Your boys are not going to be sent into any foreign wars" התחייבות ברורה שנועדה להרגיע ציבור בדלני ועייף ממלחמות. אך בפועל, כבר באותה תקופה, רוזוולט פעל בכיוון שונה לחלוטין: הוא זיהה את האיום הנאצי ואת הצורך האסטרטגי לתמוך בבריטניה, והחל לבנות בהדרגה את התנאים שיאפשרו לארצות הברית להיכנס לעימות. כאן בדיוק נכנסת הנקודה שבנט מנסה להדגיש ביחס לטראמפ. לפי התיאור, טראמפ אינו ממהר לשלוח כוחות קרקעיים, אלא מרכז עוצמה, בונה מנופים, ומנסה למצות מהלכים דיפלומטיים לפני פעולה צבאית. זהו דפוס שמוכר היטב מההיסטוריה: גם רוזוולט, תחת מגבלות חוקי הנייטרליות והלך רוח ציבורי זהיר, פעל דרך צעדי ביניים. עסקת המשחתות תמורת בסיסים ב-1940 עם צ'רצ'יל, ולאחר מכן חוק השאל-החכר (Lend-Lease) ב-1941, היו מהלכים דרמטיים שהפכו את ארצות הברית לשותפה מלאה במאמץ המלחמתי הבריטי, מבלי להכריז רשמית על מלחמה ועקיפת הקונגרס שסירב בתוקף להכנס למלחמה לאור חוקי הנייטרליות שחוקקו בשנים 1935–1937: אסרו מכירת נשק למדינות לוחמות; אסרו הלוואות למדינות במלחמה; נועדו למנוע חזרה לטעויות של מלחמת העולם הראשונה. במסגרת ההסדר הזה, ארצות הברית סיפקה לבריטניה נשק, ציוד ומשאבים בהיקפים עצומים, מתוך הבנה שמדובר בהגנה על האינטרס האמריקאי עצמו, תוך עקיפת הקונגרס. במקביל, בזירה הימית, המדיניות האמריקאית הלכה והפכה תקיפה יותר. ליווי שיירות, הוראות “shoot-on-sight”, ותקריות עם צוללות גרמניות יצרו מצב של עימות בפועל עוד לפני ההכרזה הרשמית. ויש מי שמכנים את המדיניות הזו, או חלקים ממנה, כניסיון לייצר “פיתיון” שיגרור את ארצות הברית לתוך המלחמה דרך חיכוך יזום עם גרמניה. בסופו של דבר, ארצות הברית אכן נכנסה למלחמה, והפער בין ההבטחה של 1940 לבין המציאות של 1941 נסגר. אבל ההיסטוריה מלמדת שהפער הזה אינו בהכרח עדות להטעיה, אלא לביצוע מנהיגותי תחת אילוצים: איזון בין דעת קהל, מגבלות חוקיות, והבנה אסטרטגית של המציאות הבינלאומית. זהו בדיוק ההקשר שבו בנט מציב את טראמפ, כמי שפועל בתוך מרחב מורכב, מרכז כוח, מנסה למצות אופציות, ורק אז שוקל את הצעד הבא.
קובי ברדה-Dr. Kobby Barda16,544 次观看 • 4 个月前
הטלפון הסעודי ששינה הכל: פרשנות על הרגע האסטרטגי אני אנסה לפרשן את מה שקרה פה בימים האחרונים מיום שישי אחרי שיחות שערכתי עם אנשים בנושא, תובנות שלי שהתגבשו לאורך המבצע והתמונה הגאו-אסטרטגית על המערכה.לפני שנדבר על ההחלטה ("שלכאורה") נפלה עלינו להפסיק את המבצע, נחזור לנקודת הפתיחה של יום שישי. ביום שישי, המבצע הצבאי היה כבר מוכן. למעשה, המהלך הראשוני (נקרא לו "הפתיון" שעליו כתבתי בהרחבה פה: יצא לדרכו והמעבר למבצע קינטי חדש, שעוקף את חוק המלחמה שדורש אחרי 60 יום לקבל אישור קונגרס (היה אמור) לצאת לדרך. אלא שהיום קמנו לידיעה כי סעודיה בלמה את "פרויקט חופש" של טראמפ במצר הורמוז. ריאד השעתה את יכולת צבא ארה"ב להשתמש בבסיסיה ובמרחב האווירי שלה לביצוע המבצע. המהלך הסעודי כפה על הנשיא טראמפ להקפיא את המבצע 36 שעות בלבד לאחר שהחל. מה בעצם מוביל את MBS ללכת על מהלך כל כך קיצוני של סגירת השמים בפני הצבא האמריקאי? ומה אמור להיות למעשה מכאן?נתחיל מההתחלה. סעודיה, טורקיה ופקיסטן הקימו לאחרונה שותפות צמודה אסטרטגית שהשתכללה להסכם ב-15 בינואר השנה. שלושת השחקניות הללו משמשות כמעין "בלם" אזורי למהלכי המלחמה שטראמפ מנסה להוביל. הראשונה הייתה טורקיה. כולנו זוכרים את התוכנית של המוסד שהוצגה לנשיא טראמפ שהייתה אמורה להקים שטח ראשוני של צבא כורדי חופשי ולנצל את היכולת לבנות בהדרגה עוד אזורים שכאלה מתוך ה"קואליציה" של מי שאיננו פרסי באיראן (דוגמת אזרים, בלוצ'ים, סונים וכו'). אני מדבר על התוכנית הזו זמן רב, אבל עמית סגל לפני כמה שעות מפרסם את כל התוכנית, מוזמנים לקרוא כאן: כאשר בפוקס ניוז פורסם שהמתקפה מתחילה, נשיא טורקיה ארדואן התקשר לטראמפ ובשיחת טלפון נזעמת הוריד אותו מהרעיון. השותפה הבאה בברית היא פקיסטן, אצלה התפקיד הוא דווקא המתווכת – זו ששיחות ההסדרה עם האיראנים נעשות אצלה והם אלה שמנסים להביא להפסקת המלחמה. הצלע השלישית היא הצלע הסעודית והיא נכנסה לתפקיד בסוף השבוע האחרון. המשותף לכל השלושה הללו זה החשש מזה שישראל בראשות ביבי לא מבינה את מגבלות הכוח. מספיק לראות את מה שנעשה בדרום לבנון עם שיטוח של כפרים מדרום לליטני: כיבוש והתבססות בכתר החרמון בסוריה: והרחבה מתמדת של הקו הצהוב בעזה: הממלכה הסעודית לא מחפשת את המהלך של טראמפ ונתניהו שבו "מה שלא עבד בכוח – יעבוד ביותר כוח" של ביבי. חד משמעית, המנהיג המוסלמי עם הקשרים ההדוקים ביותר לטראמפ, הוא MBS והוא מחפש יציבות. ולכן הוא החליט ללכת על מהלך של משיכת בלם היד ולהגיד לנשיא טראמפ – חלאס. אמנם היו לחצים גם מכיוונים נוספים – דעת הקהל האמריקאית ועוד מדינות מפרציות שלא מעוניינות בסיבוב נוסף עם איראן – אבל הדברים של MBS היו הכי משפיעים. אז למרות שהמהלך למשוך פתיונות הצליח ולמרות שהכלים היו ערוכים לצאת למערכה חדשה, עוקפת קונגרס, האינטרסים של MBS לא מתיישבים עם אלה של נתניהו. השיחה של בן סלמאן אמרה לטראמפ: חביבי – בוא נתרכז בלהביא לך פרס נובל, בוא נביא שלום ולא עוד מלחמה. ובנוסף אני עוצר את כל הפעילות הצבאית מאצלי. התוצאה (בעת הזו) לפניכם – עצירת הפעולה הקינטית ברגע האחרון. הרבה אנשים "מתרגזים" על טראמפ, אבל הם לא רואים תמונה של 360 של לחצים מכל הכיוונים וההתלבטויות שצריך הנשיא לקחת בכל נקודת זמן. בעת הזו, ה"קסם" של נתניהו נעצר על MBS. מה יהיה הלאה? נמשיך לעקוב.
קובי ברדה-Dr. Kobby Barda13,498 次观看 • 3 个月前
1. כשטראמפ נכנס לתפקיד דברתי על הרכבת שאמורה לחבר את המזה"ת. הנה השרה רגב, חושפת הערב, את הרכבת והמסלול שלה דרך בית שאן, אבל מבליעה גם על החשיפה של האיום התורכי להעביר את הקו דרך ירדן וסוריה (ציוץ שני). אני מדבר וכותב על הרכבת הזו כבר במשך תקופה, אבל לאחרונה גם על החסימה
קובי ברדה-Dr. Kobby Barda13,960 次观看 • 8 个月前
