מזרונים, אוהלים ומה לא, ברכבת חזור ממירון.

מטורללי קפלן. זו תקיפה? הטרדה? איך זקן אשמאי מרשה... לעצמו לתקוף כך נערה צעירה? ומה היה קורה, אים איש ימין היה נוהג בצורה פושעת כזו לבחורה מהשמאל? והכי עצוב? שהוא לא היחיד!show more

תראו מה זה ציפיות נמוכות. מה זה נמוכות? לא... קיימות. בשבוע שעבר, עם החשיפה של ידידי אבישי גרינצייג (המכונה גרינצווייג) בפרשת קטארגייט והאכלת העיתונאים בחארטות, הופנה זעם רב (ובצדק) כלפי ניר דבורי ששידר ידיעה היישר מהידיים של פלדשטיין. בתחקיר פורסם שם נוסף, של הליצן הנ"ל, נועם אמיר. אף אחד אפילו לא ציפה ממנו לכלום, ולכן השם שלו אפילו לא עלה בקושי. תראו איך הוא מגיב לההאשמות: "מה רציתם שאני אצליב עם אל ת'אני? עם ביידן?" אתם מבינים?????? ערב ערב הצופים של האיש הזה (בחירה תמוהה מלכתחילה אבל לבריאות) אוכלים חארטות מבן אדם שמקבל מידע מידיים של בעל אינטרס, מה שהוא אוכל ממנו הוא מקיא בשידור, ומה שמדהים הוא שהוא אפילו לא מבין שזה לא עובד ככה. ומה שעוד יותר מדהים זה שגם הנוכחים סביב השולחן חושבים בדיוק אותו דבר! אחרי זה הם ילרלרו על ברק רביד, כן?show more

נתניהו בפתיחת מושב החורף לפני כחודש: "במושב הנוכחי גם... נגיש לאישור הכנסת חוק גיוס שיביא לגיוס של 10,000 בני ישיבות בתוך שנתיים. זו מהפכה אמיתית. דבר שלא היה מאז הקמת המדינה" מתווה הגיוס הנוכחי של הממשלה: חרדי הוא גם לא חרדי (מספיק שנתיים בישיבה) גיוס זה גם לא לצבא (כולל שירות אזרחי) יעד גיוס לא מחייב (אפשר 75%) שנה היא שנה וחצי (עד יוני 27) בודקים עוד שנתיים (ומה אם הם לא הביאו 10,000? יעברו שנתיים והחרדים בינתיים בלי סנקציות ועם כל התקציבים שמעודדים השתמטות)show more

אגב, בהופעה של שרה נתניהו הערב היא נשאלה: "מה... את אומרת על תאוריית הבגידה?" למי שבמקרה לא נחשף לזוהמה הזאת, אז בבסיסה של תאוריית הקונספרציה הזאת ישנם קצינים וחיילים בצה"ל שקשרו קשר עם חמאס לביצוע המתקפה ב-7 באוקטובר. בענפים שונים של הקונספרציה חיילי וקצינים צה"ל יזמו עם חמאס את המתקפה ובענםים אחרים הם פשוט ידעו על זה מראש והחליטו לא לעצור את המתקפה וכל זאת בשביל מה? בשביל להביא להפלת נתניהו. בשורה על "התאורייה": חיילים וקצינים בצה"ל הקריבו את חייהם של חיילים ואזרחים ישראלים אחרים רק כדי להזיז את נתניהו מהשלטון. זו הקונספרציה. א נשאלת אשת רה"מ מה היא אומרת על התרת הדם המשוגעת הזאת? ומה היא בוחרת להגיד? "לא רוצה לדבר. אני לא שותפה לשום תיאוריות, לא יודעת" במקום שתגיד: לא הייתה בגידה! (כמו שאמר פעם בעלה) היא מעדיפה להשאיר את זה פתוח: "לא רוצה לדבר" כאילו, תבינו שיש על מה ואולי כשיהיה ועדת חקירה אז נקבל את התשובה על הבגידה. בושה וחרפה.show more

נותבים מעל כרמית. זה לא בשטחים, אלא גבולות 67'.... ראש עיריית רהט אומר שרבע מתושבי עירו עם נשק לא חוקי, עבירה של חמש שנים בכלא. ברחבי הפזורה המספר הזה גבוה יותר אולי. העדויות אינסופיות, יומיומיות. ומה השר לביטחון פנים מבטיח? מלחמת אזרחים, באר שבע מתחמשת כתוב על שלט גדול שנושא את פניו בכניסה לעיר. רוצה לומר הופקרתם מראש הפעם ולא בדיעבד, אז לפחות תחזיקו אקדח. כשהם יבואו עם נשק אוטומטי, ה-13 כדורים שיש לכם בזיג או בגלוק ישמרו עליכם כי המדינה מוותרת מראש תחת הממשל הזה שלא אומר שיעשה משהו שונה בפעם הבאה. רק תירוצים. רוגלות חסר להם. כאילו שטיקטוק לא מלא בעדויות מצולמות.show more

פרסמנו ב-i24NEWS תיעוד בלעדי של קבלת משלוח אמל"ח ממצרים... וציטוטים מטרידים | כך מתבטאים קצינים בדיון סגור בחטיבת פארן: "הכמות משוגעת, טירוף מה שהולך כאן. מבחינתנו האזור הזה הוא שדה תעופה" "שני מבריחים מתמקמים ב-11:00 בנקודה על הגבול - ועד 16:00 בצהריים עושים רונדלים הלוך-חזור ואף אחד לא קופץ. המערכת זיהתה 550 חציות בסוף שבוע אחד". 550 חציות גדר ב-72 שעות. בעקבות העלייה בהברחות הנשק - במערכת הביטחון מגבשים תוכנית מקיפה להתמודדות עם התופעה המטרידה, הדרג המדיני צפוי לקבל את התוכנית לאישורו בקרוב.show more

חברות וחברים די לפייק ניוז, ראש הממשלה מר בנימין... נתניהו ונשיא בית המשפט העליון יצחק עמית לחצו ידיים באזכרה ומה שהופץ באתרים, כאילו לא לחצו ידיים, זה פשוט שקר וכזב. ראש הממשלה אף הזכיר את נשיא בית המשפט העליון ורעייתו בנאומו. 🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱 (מתוך עמוד ה - YouTube של עיריית ירושלים)show more

בוקר טוב שבכ, בוקר טוב צהל, משטרה, ממשלה, כשערבי... ישראלי מפרסם דבר כזה, את מספר הרכב שלו ליד הגבול, יש לו מסר אחד אליכם: שם עליכם פס! אין לאזרחים מה לחפש בגבול מלבד טרור והברחות. אז למה הוא מפרסם? כי הוא יודע שלא תבואו אליו. לא תאזקו אותו עם ידיים מאחורי הגב כמו שעשיתם לבן אוליאל ולא תבצעו חקירת צורך, למרות שמדובר בפצצות מתקתקות שמן הסתם יודעים על הברחות אמלח, מקומות מחבוא ומה לא. מערכת הביטחון עדיין מתאמצת לעצום עיניים חזק חזק למול האויב מבית, שמבשל לנו טבח לפרצוף. אחר כך הם יתלוננו שלא העירו אותם בזמן.show more

תחנת רכבת השלום בתל אביב היא העמוסה ביותר בישראל... - 17.2 מיליון נוסעים עברו בה ב-2025. למרות הדוחק - המדרגות הנעות תקולות זה חודשים. ברכבת אומרים כי "מדובר בתקלה מורכבת שמצריכה את החלפתו של הדרגנוע", אך לא נוקבים במועד לסיום התיקון. במקום מתוכנן להיבנות מתחם תחבורה משולב (מתח"ם) שצפוי לחבר בעשור הבא בין שני קווי מטרו לרכבת ולאוטובוסים. אלא שבזמן שהמדינה משרטטת חזון תחבורתי במטרופולין - בשטח, אפילו החלפה של דרגנוע תקול מתבררת כמשימה מורכבת במיוחד ואתגר הנדסי חסר תקדים עבור רכבת ישראל>>show more

הסרטון פורסם בערוצי חדשות בוואטסאפ. הייתי מעדיפה לגלות שהוא... פייק, כי בעיניי זה מזעזע. הבוקר קרתה תאונה קשה בכביש 4. ומה שרואים בסרטון זה אנשים שלוקחים סחורה מהמשאית, אחרי תאונה קטלנית שבה הנהג איבד את חייו. קריסה מוסרית מוחלטת. יש אדם שאיבד את חייו, משפחה שקיבלה את הבשורה הקשה מכל. הדם עוד על הכביש. אבל יש מי שמדלגים מעל הטרגדיה, מעל הכאב, ולוקחים קרטונים שלא שייכים להם. אני באמת לא מבינה את זה. זו תופעה מכוערת, ואני מקווה שלא נראה ממנה עוד.show more

לפני כשבועיים שטנו בלגונת גואנארוקה (Laguna de Guanaroca) ליד... סיינפואגוס. אגם הפלמינגו. המדריכה סיפרה שלפי האגדה הטאינו־קובנית גואנארוקה הייתה נסיכה אינדיאנית צעירה, יפה וטובת לב שהתאהבה בלוחם צעיר, אך אהבתם הייתה אסורה ונקטעה באלימות . כאשר אהובה נהרג , היא ישבה ובכתה ימים ולילות ובכתה, ובכתה, ובכתה עד שהדמעות שלה מילאו את העמק והפכו לאגם. כשהדמעות נגעו בשמש ובמלח, נולדו מתוכן הפלמינגו הוורודים סמל לאהבה שלא זכתה להתגשם, אבל גם ליופי שנולד מתוך כאב. היום, כשראיתי את ההצפות בעזה אוהלים צפים במים, ילדים עומדים בבוץ, אמהות מגוננות על תינוקות רטובים האגדה חזרה אליי. שבורה. גם כאן יש מים שנוצרו מדמעות. לא של נסיכה אחת אלא של עם שלם שאין לו מחסה, אין לו לאן לברוח, ואין מי שיספור את דימעותיו. זה לא גשם תמים ולא טבע אכזר. זה צבא נבזי שהקריס והחריב את מערכות המים והביוב, ומים שעולים מהולים בדמעות של ילדים.show more

עדכון מעניין בחצי האי סיני 🇪🇬. לראשונה זה עשורים,... זוהו עבודות חריגות בשדה התעופה אל-גורה (בסיס איתם לשעבר) בחצי האי סיני, כ-14 ק"מ מערבית לגבול ישראל-מצרים. עבודות ההרחבה הללו החלו בינואר האחרון. העבודות כוללות חישוף שטח ושיטוח קרקע בתחומי הבסיס, ובחודש האחרון גם ריבוד מסלול ההמראה הנטוש באספלט. כפי שידוע, הבסיס בחלקו משמש את כוח המשקיפים הרב-לאומי (MFO), כוח שתפקידו לפקח על יישום הסכם השלום בין ישראל ומצרים. אך רובו נטוש. לא ברור מדוע הוחלט לבצע את העבודות האלה עכשיו, ומי ומה עומד מאחוריהן. נמשיך לעקובshow more

את המילים הבאות כתבתי באופן אישי ומלב כואב לחברתי... האהובה, חברת פורום "שותפות לשירות", ולאחר מחשבה - החלטתי לשתף אותן גם כאן, תוך השמטת שמה: חברתי האהובה, מאז אתמול, מתנגנים בראשי דבריו של הרב (והשר והח"כ לשעבר) שי פירון, שבמקרה שמעתי בראיון רדיו בדרך לירושלים. הוא נתן הסבר חדש-ישן למילים: "איש הישר בעיניו יעשה", וכך אמר: זה מצב בו כל אחד חושב שמה שהוא עושה - זה הישר, ומה שהאחר עושה - זה העקום... חברה אהובה שלי, מי כמוני מכירה את התחושה הקשה שנגרמת מהאשמה אישית פומבית, ודאי מהלבנת פנים. אין ספק, שעדיף מאד לנהל ויכוחים ומחלוקות באופן ענייני בלי להכנס כלל להאשמות אישיות, ודאי לדה-לגיטימציה ולהלבנת פנים, בראש כל חוצות. באמת שאני מצרה מאד על שכך את מרגישה בימים האחרונים. אבל כמה חבל, שמי שסובל מכך - לא מבחין שהוא עושה אותו דבר ממש לאחרים, שוב ושוב ושוב, מבלי משים, ואולי אף בהיתר וכמצוה ממש, שהרי הם (האחרים) בסה"כ מונעים מאינטרסים זרים, ולא בוחרים בחירה שונה משום שזו דעתם באמת. להם, לאחרים, לא אכפת מבטחון המדינה. ולכן מצוה לכתוב מילים קשות אלה במודעות ענק ליד תמונותיהם. כי כאלה הם. הם מעדיפים את המשתמטים על המשרתים (בני משפחותיהם, כן?), והם מתכוונים להצביע בעד החוק כי הם נגד הלוחמים. לכן מצווה-רבא לפרסם את תמונותיהם ברבים עם כותרות קשות ומזעזעות כאלה, עליהן חתום הארגון שאת חברה בו. זו לא דלגיטימציה, ולא הלבנת פנים. זה לגמרי תקין, כי להם באמת לא אכפת מבטחון המדינה, וגם כנראה אין להם רגשות בכלל... הם בכלל לא סופרים את השכנים שלהם, ולא מסתכלים להם בעיניים, אלא מקבלים החלטות מתוך אטימות-לב וחוסר אכפתיות. לכן צריך לעמוד ליד בתיהם כדי *ש"יסתכלו בעיניים" ורק אז כנראה יבינו*. הרי לא יתכן שהם מכירים את קשיי המילואים מתוך בתיהם פנימה. הם חייבים שהשכנים יסבירו להם... אה כן, והם בכלל בוגדים בערכי הציונות הדתית, ולא מבינים כמה נכון וכמה ערכי וקדוש שגם תלמידי חכמים יתגייסו לצבא. (אצלם בבית הרי אין חיילים שהם גם לומדי תורה. או שיש, והם בוגדים בהם?) הם בוגדים בערך הזה, ולכן חובה להוקיע אותם כבוגדים. כי הרי לא יתכן שהם חושבים בדיוק כמוכן, מכירים בערכה העצום של מלחמת מצוה, ומבינים כמה חשוב שגם החרדים יתגייסו, ורק יש להם דעה אחרת לגבי השאלה: איך לעשות זאת באופן מועיל ויעיל. לא יתכן שהדעה שלהם נובעת מאותם ערכים וחותרת לאותה מטרה, אבל מנתחת אחרת את הדרך הנכונה להגיע אליה. לא יתכן שגם הם השקיעו (לפחות כמוכן) ימים ולילות בלימוד הנושא והגיעו למסקנות אחרות משלכן. הרי כל הידע וכל יכולת הניתוח נמצאים אצלכן בלבד. ולכן אין ספק שמדובר כאן בלא פחות מ"בגידה"... כל זה נכון, כמובן, גם לשאלת המשקל שניתן לייחס לרצון להאריך או לקצר את ימי הממשלה: אצלכן כמובן השאלה הזו לא תופסת משקל כלל, אתן שוקלות שיקולים ענייניים בלבד, מתוך לימוד מעמיק של הנתונים, יראת שמים ודבקות בערכי הציונות הדתית. לכן אסור לייחס לכן שיקולים כאלה. זה ממש מעליב. האמת? אני מבינה את העלבון הצורב על עצם העלאת הנושא הזה כאלמנט דומיננטי שמשפיע על עמדתכן ופעילותכן. אבל אצל האחרים, שלהם כמובן אין אף אחד מאלה: לא ערכי הציונות הדתית, לא יראת שמים, לא יכולת העמקה בנתונים ובטח לא רצון או יכולת לשקול באופן ענייני את המטרה: לגייס כמה שיותר צעירים חרדים לצה"ל, אצל האחרים האלה השיקול היחיד הוא אריכות ימיה של הממשלה. הם אחרים. ואפשר וצריך גם להאשים אותם בכך. בניגוד אליכן. זה גם לא מעליב אותם, כי זו פשוט האמת, ואין אחרת, ולכן צריך להזכיר זאת שוב ושוב. חברתי היקרה מאד, בדיוק כמוך, גם אני הופתעתי מכל הידיעות התקשורתיות על נועה מבורך שאני לא מכירה בכלל, ומכל השיח וההתנהלות סביבה בימים האחרונים. אבל אני גם מופתעת והמומה כל שבוע מחדש מהשאלה שבראש המודעה שלכן: "אכפת לכם מבטחון המדינה?" ותחתיה תמונות של אנשים שעושים לילות כימים למען בטחון המדינה. שנשכבו על הגדר למען בטחונה. שהחלטות חשובות על בטחון המדינה התקבלו בזכותם!! זה לא מפריע לך? חברה יקרה שלי, אני בעד להרפות מהאשמות אישיות ומקמפיינים נשכניים. לעשות לשם שמים. ולקבל שגם אחרים עושים לשם שמים, במסירות ובאחריות גדולה, בחשיבת עומק, ומתוך ולמען אותם ערכים ממש. צריך לנקות לא רק את השיח, אלא גם את הלב. כשמטילים רפש -חושבים רפש. ואז אי אפשר לנהל דיון ענייני. כי כל הזמן ב back-mind חושבים שהח"כ שמולכם סתם מתנהל פוליטית, בטחון המדינה לא חשוב לו, הוא סתם אינטרסנט ורדוד. אז אין כבוד ואין הקשבה ואין שיח אמתי. אני בעד לדון לגופו של ענין. בנקיון לב ודעת. בהקשבה, בהערכה הדדית, ובהבנה שאפשר גם לא להסכים, ושגם דעה שונה משלכן היא לגיטימית ועל כן לא ראויה להכפשה.show more

אם שר התקשורת מדבר על כך בגלוי, הגיע הזמן... שאספר בעצמי על חווייתי האישית מול הדורסנות הכוחנית, המושחתת והאנטי דמוקרטית של הדיפ סטייט, הפועל כנגדנו לכפיית המשך שליטתו במדינה באפס קלאס ובניגוד לכל דין. ומעשה שהיה כך היה: לפני כשנתיים, עקב פקיעת תוקפי כהונות, נוצר צורך לבחור שבעה חברים חדשים למועצה הציבורית של התאגיד. המועצה, שהיא דירקטוריון לכל דבר, מונה 12 חברים שלאחד מהם, היו"ר, קול כפול. היות ובין השבעה שכהונתם עמדה לפוג היה גם היו"ר, היה ברור שועדת האיתור שתמנה את השבעה, שהם 8 קולות מתוך 12, למעשה תזכה לעצב את דמות התאגיד, כיוון שהדירקטוריון מוסמך למנות ולפטר את הנהלת התאגיד, ובעיקר לקבוע לתאגיד מדיניות תוכן. יתרה מזו: ועדת האיתור מונה שלושה חברים - יו"ר שהוא שופט מחוזי בדימוס אותו לפי החוק ממנה שר התקשורת, ועוד שני חברים אותם ממנה היו"ר. כך שהיה ברור שהיו"ר ואני ביחד נהווה בכל מקרה רוב בתוך הועדה ונוכל למנות דירקטורים ראויים. קול קורא להגשת מועמדות לועדת האיתור פורסם, הסתכלתי על תנאי הסף וראיתי שאני עומד בהם. אמרתי למה לא? יאללה, נבחר דירקטוריון ציוני, אוהב העם והארץ, שיאזן את שידורי התאגיד. הגשתי, ומלחמת ההתשה פרצה. סאגה ארוכה ומייגעת החלה מול הייעוץ המשפטי של משרד התקשורת, במהלכה נדרשתי להפריך חשד מונפץ שנאומים שכתבתי בעבר ללקוחות שאיני מחויב לחשוף, יקלעו אותי לניגוד עניינים. כמובן שאין ולא היה אבק חשד לניגוד עניינים. זה לא עניין אותם. על פני חודשים רבים הוחלפו בינינו עשרות מיילים, חתמתי על תצהירים, לבסוף אפילו נאלצתי לחשוף בפניהם את לקוחותיי, גם זו חוצפה ושערורייה, עד שהם הגיעו אל הקיר. לא נותרה ברירה אלא לאשר אותי. ואז מצא גיל לימון, המשנה ליועמ"שית, מוצא מהסבך. המציא ליתר דיוק. לפתע הודיעה לשכת היועמ"שית שהליך האיתור במסגרתו נבחרתי לא היה תקין, כי השופט לא התייעץ במהלכו עם הייעוץ המשפטי. האם היה עליו לעשות זאת? ברור שלא. החוק לא מחייב אותו לעשות זאת. ממתי מעניין אותם החוק? הם החליטו שהיה עליו, פסלו את ההליך והקפיאו את הקמת הועדה. אח"כ הלכו ליצחק עמית שיאשר להם, שוב בניגוד לחוק, הארכת כהונה לדירקטורים שאמורים היו להתחלף (כמובן כולם כלבבם) וכמובן קיבלו את מבוקשם. (דיווח בעיתונות על השערורייה ההיא, בציוץ הבא). השופט הבין כמובן עם מי יש לו עסק ומה לעולם לא יאפשרו לו הפקידים החצופים לעשות, והתפטר. באותם ימים אגב, פגש גיל לימון במקרה חבר משותף לשנינו. אותו חבר שאל אותו - למה פסלת את עמיאור? לימון ענה לו בהיתממות: אין לי איתו שום בעיה, זה רק בגלל שההליך היה לא תקין. אם יגיש שוב, יעבור. עברו עוד כמה חודשים והשר מינה ליו"ר הועדה שופטת מחוזי בדימוס, כדי להקים איתה מחדש את ועדת האיתור. שוב פורסם קול קורא, שוב הגשתי, שוב עברתי את כל התהליך, שוב נבחרתי לתפקיד ושוב הוחלט בלשכת היועמ"שית שיהיה מה שיהיה, את דירקטוריון התאגיד לא ימנה חנן עמיאור. היתה בעיה קטנה. השופטת כן התייעצה עם הייעוץ המשפטי לאורך התהליך. אז גיל לימון, שכאמור טען שהבעיה לא איתי אלא עם "תקינות ההליך", שוב המציא מוצא: תוך כדי ההליך, משום מקום, הוא הודיע על שינוי תנאי הסף. מתואר אקדמי כלשהו, לתואר אקדמי דווקא בתקשורת. (היה להם את קורות החיים שלי, הם ידעו שהתארים שלי אינם בתקשורת). שוב נפסלתי, שוב התפטרה היו"רית, שוב הוכשלה הקמת ועדת האיתור, ואת מדיניות התאגיד מוסיף עד היום לקבוע דירקטוריון מוטה לשמאל הקיצוני. את התוצאות, על המסך וברדיו, רואים ושומעים כולנו. לא לעולם יחנקו גיל לימון וגלי בהרב מיארה בחוסר סמכות הליכים ממשליים חוקיים למהדרין, במטרה למנוע את השינוי שתובע העם באמצעות נבחריו. שינוי בוא יבוא. וביום לא רחוקshow more