מי אמר שאין לממשלה הזו הישגים? עבר היום בועדת כלכלה!

עמית סגל היום : "אני כל הזמן חשבתי שאין... שום סיכוי שיריב לוין יתפטר מהממשלה" העובדות: לפני 4 ימים אמר סגל: "להערכתי אם נתניהו יקרא לעצירה - לוין יתפטר"show more

חשוב להדהד את זה היום יותר מתמיד כי במלחמה... הזו לראשונה הוקם בישראל חמ״ל יהודי ערבי. החמ״ל הזה פועל מרהט לסייע למשפחות יהודיות וערביות מהדרום שנפגעו בארועים. התרומות לפעילות נאספות מערבים ומיהודים, המתנדבות והמתנדבים מגיעים מהחברה היהודית והערבית, והסיוע כמובן, לכל מי שנפגע.show more

יישר כוח לטל מיטניק - סרבן הגיוס הראשון במלחמה... הארורה הזו, שנשפט היום ל-30 ימי מחבוש. וכך אמר: "אין פיתרון צבאי לבעיה פוליטית. ולכן, אני מסרב להתגייס לצבא שמאמין שאפשר להתעלם מהבעיה האמיתית, תחת ממשלה שרק ממשיכה את השכול והכאב.״ רק שלום יביא פיתרון, ולסרבנים מקום של כבוד בקידומוshow more

אחרי שצפיתם בעדות האמיצה של רומי גונן על האלימות... המינית שחוותה בשבי חמאס, תצפו שוב בקטע הזה מיוני 2024 כשאחותה ירדן שנלחמה לשחרורה בלי סוף עלתה לראיון אצל בריאנה ג'וי גריי, אשת תקשורת אנטי ישראלית צבועה, וכשירדן דיברה על החטופות שנפגעות בשבי כשאנחנו יודעים היום מה עבר על רומי באותה תקופה, שימו לב לזלזול של המראיינת הזו שמגלגלת לה עיניים וקוטעת אותה, זה משקף את היחס הצבוע בעולם לזכויות הנשים כשמדובר בנשים ישראליות...show more

לפני כשבועיים שטנו בלגונת גואנארוקה (Laguna de Guanaroca) ליד... סיינפואגוס. אגם הפלמינגו. המדריכה סיפרה שלפי האגדה הטאינו־קובנית גואנארוקה הייתה נסיכה אינדיאנית צעירה, יפה וטובת לב שהתאהבה בלוחם צעיר, אך אהבתם הייתה אסורה ונקטעה באלימות . כאשר אהובה נהרג , היא ישבה ובכתה ימים ולילות ובכתה, ובכתה, ובכתה עד שהדמעות שלה מילאו את העמק והפכו לאגם. כשהדמעות נגעו בשמש ובמלח, נולדו מתוכן הפלמינגו הוורודים סמל לאהבה שלא זכתה להתגשם, אבל גם ליופי שנולד מתוך כאב. היום, כשראיתי את ההצפות בעזה אוהלים צפים במים, ילדים עומדים בבוץ, אמהות מגוננות על תינוקות רטובים האגדה חזרה אליי. שבורה. גם כאן יש מים שנוצרו מדמעות. לא של נסיכה אחת אלא של עם שלם שאין לו מחסה, אין לו לאן לברוח, ואין מי שיספור את דימעותיו. זה לא גשם תמים ולא טבע אכזר. זה צבא נבזי שהקריס והחריב את מערכות המים והביוב, ומים שעולים מהולים בדמעות של ילדים.show more

את המטוס המצרי הזה נתניהו לא יצליח למחוק או... להעלים. בתיעוד בלעדי של מסלול טיסה שהוקלט בזמן אמת, נראה מטוס מנהלים בשרות הממשל המצרי, דגם Cessna Citation C680, בעל רישום SU-SMK, שהזדהה באו"ק SME590. המטוס המריא מקהיר ביום שלישי 26.9.2023 , היום הראשון של חול המועד סוכות, נחת בנתב"ג ב 09:51, שהה על הקרקע כשעה, וב־10:56 המריא חזרה, תחת או"ק SME591. כשעה מאוחר המטוס המצרי נחת בקהיר. ע"פ תחקיר של המגזין "אטלנטיק", על הטיסה הבהולה הזו היה ראש המודיעין הכללי המצרי, עבאס כמאל. המטוס חנה באזור מבודד בנתב"ג, שלפי הדיווח משמש למשימות מדיניות וביטחוניות רגישות, שם נפגש כמאל עם גורמים ישראלים. כמאל הגיע עם התרעה דחופה על כך שהחמאס מתכנן הסלמה מסוכנת. במסגרת הכנת התחקיר פנו תחקירני המגזין אל צחי הנגבי שכיהן באותה עת כראש המטה לביטחון לאומי (המל"ל). הנגבי שיקר להם במצח נחושה ומסר שלא היה כל ביקור של כמאל וכי לא נמסרה כל התרעה מצרית מסוג זה. כבר בדצמבר 2025 פרסם ביני אשכנזי ב"ישראל היום" על הטיסה החריגה, גם אז, כמו היום, נתניהו, צחי הנגבי, ומשרד החוץ שיקרו והכחישו את את עצם הביקור המצרי הבהול, בנתב"ג. תקלטו את משמעות הדברים. במשך כ 65 דקות, 11 ימים לפני טבח השבעה באוקטובר, התריע ראש המודיעין המצרי, באופן אישי על אדמת ישראל בפני גורמים ישראלים, על כך שמשהו רע עומד להתרגש עלינו מעזה. כשעתיים לאחר פגישת העדכון החריגה בנתב"ג, עוכר ישראל נתניהו אמר טקס אזכרה ממלכתי לרגל 50 שנה למלחמת יום הכיפורים: "כלקח מרכזי ממלחמת יום הכיפורים, איננו מזלזלים באף איום". איזה חלאה מטונפת האיש הזה, באיזו עזות מצח, 11 ימים לפני השבעה באוקטובר כשהוא יודע על הסלמה חריפה שצפויה בגזרת עזה, כשכל נורות האזהרה נדלקו למול עיניו, כשקיבל התרעות ואזהרות מגורמי ביטחון ישראלים וזרים, הבוגד מעז להגיד שהוא לא מזלזל באף איום. נתניהו זילזל, נתניהו הדחיק, נתניהו התעלם, בדיוק כמו שהתעלם מהאזהרה המפורשת שקיבל מ MBZ בשיחת טלפון אליו, באותם ימים. כל אזרח ישראלי שפוי, חפץ חיים ואוהב את הארץ הזו, צריך לזכור כשהוא יעמוד בקלפי בעוד 31 ימים, נתניהו היה יכול למנוע את הטבח הנורא, נתניהו היה יכול להציל ממוות 1200 אזרחים וחיילים ולמנוע סבל ונכות פיזית ונפשית מאלפי פצועים, הבוגד יכל למנוע את חטיפתם של 251 חיילים ואזרחים, ילדים, נשים וגברים, נתניהו היה יכול למנוע גיהנום מאלפי משפחות שחייהן השתנו לנצח. על זה הבחירות, על הפקרה ועל בגידה.show more

8 עובדות שמשקפות חשיבה ישראלית לטווח ארוך הפקת לקחים... והקצאת משאבים מדוייקת. מכולן אנחנו נהנים היום ומתעקשים לטנף על מקבלי ההחלטות שלנו ועל מאות אלפי נושאי התפקיד במערכות הציבוריות שהביאו את המערכות הללו להצלחה מ-1990 ועד היום. עם קשה עורף. בחיי: 1. הקמת מנהלת חומה ומערכת יירוט הטילים הבליסטיים. תחילת שנות ה-90. לקחים ממלחמת המפרץ. לאחרונה רכשה גרמניה את המערכת והכירה בהיותה הטובה ביותר בעולם. למערכת הזו רכיבים מורכבים בתחום הגילוי, רכישת המטרות, החלטת הגוף המיירט וכמובן - המיירטים עצמם. 2. החלטה סטטוטורית שאין בית שמקבל טופס 4 ללא ממ״ד תקני. החלטה שהיו לה לא מעט מתנגדים בתירוצים שונים (ליברטריאנים בחזקת ״ואם אני לא רוצה״ ועד השפעה על מחירי דיור). אנחנו רואים עד כמה המיגון, התקן והאכיפה עובדים היטב. 3. הקמת פיקוד העורף. הפיקוד הוא מעין הכלאה בין כל מיני גופים שונים בעולם והוקם כדי לתת מענה ספציפי לאתגר של מט״חים בליסטיים ואסונות טבע. המערך עבר שינויים והתאמות אבל ניתן לומר שבסה״כ הוא מתפקד היטב ומשמר רציפות תפקודית אדירה. 4. כיפת ברזל ומערכת היירוטים בשכבות התחתונות קלע דוד ושרביט קסמים. לקח ישיר מועדת וינוגרד. מלחמות קשות מול תאגידים אמריקאים שטענו שיש להם פתרונות (אני יודע... הייתי שם... זה היה חתיכת לובי אלים) הסתיימו בהחלטה לבנות את המערכת. התוצאות ברורת. 27 מתוך 28,000 הטילים שנורו על ישראל במערכה האחרונה קיבלו מענה על ידי המערכת הזו שסייעה לישראל לשמר משק מתפקד בצורה כמעט מלאה. 5. רכש והצטיידות טייסות F-35 ועוד כמה כלים בחיל האוויר. גם כאן, מלחמות עולם על העניין הזה. כמה לרכוש, על חשבון איזה כלי בבניין הכוח של צה״ל וכו. נראה לי שלא צריך להרחיב יותר. אפשר להוסיף כאן - בינתיים אין עדות בלמ״סית לזה - רכש צוללות אסטרטגיות ובניין כוח ימי. זה עוד יבוא לידי ביטוי במערכת הבאה שתצטרך להתמודד עם הצי התורכי. 6. השקעה בתשתיות למידה מרחוק במהלך הקורונה. אפשר לומר הרבה על מערכת החינוך הרקובה והלא מתפקדת שלנו אבל התפניות שהתרחשו במהלך הקורונה ומערך הלמידה הדיגיטלי שיש לתלמידים בישראל הוא מעולה ביחס למערכת ציבורית חינמית. 7. מיגון בתי החולים והיערכות לטיפול באירועים מרובי נפגעים תחת אש. זה כבר היה בולט ב-96 השעות שמפתיחת 7.10 אבל זה ביתר שאת ברור עכשיו כשכלל בתי החולים ממשיכים לתפקד - חלקם ממש בחניונים שהוכשרו לך מראש. אלפי תרגולות על יבש באות עכשיו לידי ביטוי ברציפות תפקודית. 8. העברת ישראל מפיקוד אירופה (EUCOM) לפיקוד מרכז האמריקאי (CENTCOM). אירוע דרמטי מאד למימוש יעדי הביטחון הלאומי של ישראל. האירוע הזה מתרחש סביב הסכמי אברהם ומעתיק את מרכז הכובד של השותפות הבטחונית עם ארה״ב למרכז איום הייחוס (איראן) במקום למרכז ה״שיוך התרבותי״ שלנו באירופה. כל תרגולות היירוט במתקפות האיראניות הראשונות נשענות על המהלך הזה ועל הארכיטקטורה האזורית שהוא אפשר. אם הגעתם עד כאן - מקווה שאתם קצת יותר אופטימיים מההכרה שכל יום שהלכתם לעבודה בעשורים האחרונים (בהנחה שלא הייתם חלק מהמערכת הציבורית) עשרות אלפי אנשים פעלו לטובת מימוש המהלכים הללו. ואלה רק נקודות שנוגעות ישירות לתחומי הביטחון. יש עוד עשרות כאלה שנוגעות לתחומים אחרים (חוק בריאות ממלכתי, ההתפלה, שמים פתוחים, מבנה הנמלים, מבנה מערכת החשמל ועוד). מאחורי כל אחת מאלה נשים וגברים ששילמו מחירים אדירים על עשיית הטוב הציבורי והעדפתו על חשבון ״שקט תעשייתי״. אל תקחו את זה כמובן מאליו. אל תהיו כמו האנשים בוידאו. אם אתם חושבים שפספסתי עוד מערכות כאלה - תוסיפו בתגובות.show more

השחקנית דליה דלויה: זר לא יבין זאת. מורה בסטודיו... למשחק זה לא כמו מרצה באוניברסיטה. מורה בסטודיו זה אבא/אמא רוחניים. זה אדם שמלווה אותך ריגשית, התפתחותית, ערכית - בשנים הכי קריטיות לעיצוב האישיות שלך. כשנמצאים בסטודיו מצאת החמה עד צאת הנשמה בלי הפסקה ועוברים תלתלות ריגישיות- בשיעורים שותים מהידע של המורים כמו ממי מעיין חיים. ורק רוצים עוד.. מסתכלים עליהם בהערצה. ואם הם היו מורים גדולים כמו לנה אוסטרובסקי ז"ל (מה??)- משפטים שלהם ישארו חרוטים בנו לכל החיים. וגם אם לא נפגוש אותה 15 שנה.. לנצח היא תהיה חלק מעיצוב האישיות שלנו. כמו מפקד ישיר בצבא. כמו מנטור. ולנה. לנה לא הייתה רק "המורה לפיתוח קול" שלנו היא הייתה דמות מיוחדת כלכך שלמדתי ממנה בעיקר מקצוענות מהי. ואהבה למקצוע בחרדת קודש מי נוסע פעמיים בשבוע מחיפה לירושלים בתחבורה ציבורית בגיל בוגר רק כדי ללמד שיעור בדיבור? לנה. מי מתרגש מכל שיעור ומכל מפגש עם תלמידים כאילו חיכה רק לזה כל השבוע? לנה מי מעולם, אבל מעולם לא הרים את הקול, לא כעס, לא עשה מניפולציה ריגשית ולא הקטין אף תלמיד.... נכון. לנה האצילית לנה, בעלה, בנה וכלתה נרצחו מטיל איראני בחיפה. ככה בבום תרתי משמע- משפחה שלמה הלכה. ואני מנסה לכתוב לך גם הספד, אבל זה מרגיש לי מוזר. מה זה? איך מספידים אישה כמוך? ועוד במוות כלכך נוראי ואכזרי על מה לספר? מה לכתוב? לספר על החיוך שלך כל פעם שקיבלת אותנו לשיעור ישבת שם בחדר, כולך בגובה ובאנרגיה של ילדה קטנה כלכך אוהבת את מה שאת עושה? לספר שכשהצלחתי לעשות תרגיל היו לך דמעות בעיניים מרב התרגשות? אשכרה דמעות. אמיתי. בעיניים העגולות והכחולות שלך.. להזכיר שאמרת לי "את. יש בך את כל החבילה להיות שחקנית מצליחה" וכך נטעת בי ביטחון לשנים קדימה..? או שבכלל אזכיר את השיעורים הפרטיים שלקחתי בביתך בחיפה אחרי הסטודיו, בעלך קיבל אותי בחיוך כאילו איזו אורחת כבוד את ניגנת על הפסנתר ואני שרתי ואז, בבית הקסום הזה בחיפה שהכל היה פורח וירוק מסביב ציפורים החלו לצייץ ואת, בהתרגשות שיא ובנאיביות של ילדה אמרת לי "את שומעת ציפורים שרות? היום יום הולדת לאנטון צ'כוב! כל המדינה שמחה גדולה!" ואני. לא יודעת איך להסביר לך שתרבות.. אין פה ואנטון צ'כוב בשביל רוב האנשים זה ההוא שלומדים את המחזה שלו בספרות לבגרות. משהו עם ציפור מתה כמה אירוני או שאולי בכלל אספר שכל שבוע שאלת אותנו את השאלה הכי מוזרה ששאלו אותנו אי פעם "איך אתם מרגישים מבחינה קולית". עד שלא שאלת את זה, לא ידעתי שאני יכולה להרגיש מבחינה קולית.. את יודעת שעד היום אני משתמשת בחימום קולי שלך? ולימדתי אותו כבר עשרות תלמידים שעברו בסטודיו שלי? ו.. סיבוב.. סיבוב... קדימה אחורה. לקפל לשון ככוס, עוקץ למעלה לחניכיים עוקץ למטה לחניכיים איך. איך ציפור שיר עדינה כמוך שהייתה מתוקתקת מכף רגל עד ראש, בעגילים תואמים לשרשרת, בנעליי עקב דק עם פפיון, בשמלות או חליפות מהודרות איך את מצאת את מותך בגיל 68 מתחת להריסות של בניין בוולגריות כזאת? זה כלכך לא מסתדר לי אני אוהבת אותך לנה תדעי שהשפעת על דורות של שחקנים בארץ הזו תדעי שאת חרוטה בליבם של המון אנשים ואמן שאתם נחים ביחד למעלה. אני מרגישה נורא. גם מבחינה קוליתshow more

מכתב פתוח לליאור רז, שמעתי אותך מדבר בהשתאות רבה... על החפ"ק של "אחים לנשק" בבית קמה אחרי השבעה באוקטובר ועל "הנרטיב" שאתה מייחס לאנשים שממאנים לשכוח מה היה כאן רגע אחד קטנטן לפני. איני יודעת היכן אתה ממוקם במפה הפוליטית. אני יכולה רק לנחש, אבל אני תוהה אם אתה מדבר מתוך פוזיציה, או שפשוט ניחנת בזכרון קצר במיוחד. משום שלנו, הציבור העצום שמבקר אותם, יש זכרון מצוין. אנחנו לא שכחנו - ואנחנו לא נשכח. לא שכחנו מה חבורת לובשי חולצות הסמליל של "אחים לנשק" עוללה כאן ערב הטבח. לא שכחנו את ההבטחות שנאמרו בשאגה גדולה מעל בימת פודיום ענק, הישר לאוזניו של האויב הקשוב: שינטשו את המטוסים, את הספינות, את חדרי הפיקוד, ושלא יהיה צבא עם. קולט, ליאור? שלא יהיה צבא עם! חומת המגן של הילדים שלנו - במדינה שבה אנחנו מגדלים אותם. לא שכחנו ולא נשכח את ההקראה התקשורתית של היחידות שלא יתייצבו למילואים ערב הטבח, שנשמעה בהתלהבות מבעיתה. "גולני, גולני" זה עדיין מהדהד באוזנינו בצרימה שורפת. אנחנו, בניגוד אליך, לא שכחנו את האיומים, לא שכחנו את הניסיון להפוך את צה"ל מצבא העם לצבא מותנה פוליטית. לא שכחנו את הקריאות לעצור, לשבש, לחסום, למרר את חיי הציבור ולייצר תחושה שמדינה שלמה מוחזקת כבת ערובה, בשל גחמות טנטרום עלבון קלפי שיצא מכל פרופורציה. לא שכחנו את הבריונות. לא שכחנו את הכאוס. לא שכחנו את המדון, הפילוג והקיטוב ששטפו את הרחובות - ועודם. לא שכחנו את מי שהתנהגו משל המדינה, הצבא, הרחוב, הדגל והדמוקרטיה רשומים בטאבו על שמם. ובעיקר, לא שכחנו את הדבר החמור מכל; שהם השתמשו בחומת המגן של הילדים שלנו, בקדושת השירות הצבאי ובאמון הציבור בצה"ל - כדי להפעיל לחץ פוליטי על ממשלה נבחרת. הם לקחו את המקום הכי קדוש, הכי עדין, הכי שברירי, את הלב הפועם של הקונצנזוס הישראלי - הנכונות להגן על הבית ללא תנאי וללא סייג - והפכו אותו לכלי מיקוח לטובת סחטנות פוליטית. ותקצר היריעה מלמנות את מה שהחבורה הזו עשתה כאן ערב הטבח ואחריו. ואם לא די בכך, כיום הם מנסים להלך אימים באמצעות פיזור תביעות השתקה נגד אזרחים מן השורה, שכל חטאם הוא שהם מסרבים להפסיק להזכיר להם את מה שהם כל כך רוצים שנשכח. אז ליאור היקר, לא. אנחנו לא נסכים לשכתוב ההיסטוריה. אפשר להודות לאדם שחילץ משפחה משדרות - ועדיין לומר את האמת על מלוא הרקורד שבאמתחתו. אפשר לכבד מעשה אנושי בשעת חירום - ועדיין לסרב להפוך אותו למכונת כביסה שמלבינה, ע"ח כאב לאומי. מי שהצית שריפה ביד אחת וביד השנייה אחז במטף, לא הופך בשל כך לגיבור לאומי. ודאי לא כאשר בידיו די אמצעים, קשרים, כסף, תקשורת ואופרציה ממותגת היטב, כדי להפוך כל חמגשית, כל אבטיח וכל צילום שטח לסיפור גבורה מהונדס היטב. יש דברים שאין מספיק מלבינים בעולם כדי להלבין. יש כתמים ששום סרטון מרגש לא ימרק - ויש זכרון ציבורי שלא יימחק, גם אם ינסו לעטוף אותו בעטיפת חפ"ק שפורטת על מיתרי ליבם של בעלי הזכרון הקצרצר. מי שמנסה להנדס את הנרטיב הוא לא מי שמסרב לשכוח, אלא זה שמבקש שאנחנו נשכח. תזכורת קטנה, שהיא אפילו לא קורטוב ממה שהיה כאן.show more

עדכון אופטימי לסוף השבוע. השבוע אחת המפגינות פגשה את... טופזון מתגלגל לאיטו לעבר מצודת זאב. לקח לי שניה לעכל את האירוע, אבל פתאום הבנתי - מממן החמאס ננטש. אוריך, פלדשטיין, ברוורמן, איינהורן וכל שאר הקטארים מרוסקים. חלקם עתידים לבלות יותר מעשור בכלא באשמת פגיעה בבטחון המדינה. השיכורה והמסומם ברחו לפלורידה. מממן החמאס נשאר עם טופזון. אני לא אוהב להעליב, אבל בואו נאמר שטופזון הוא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר ושרק הוא נשאר! חצי שנה לפני בחירות ומממן החמאס יוצא לקמפיין עם טלי גוטליב, קרעי, קיש וטופזון? נתניהו שאני הכרתי לפני שנים לא היו מוכן לשבת איתם באותו החדר - ללמדכם כמה מממן החמאס נואש ועד כמה הוא איבד קשר עם המציאות! האירוע המרכזי של השבוע לא קרה עם האייתולות של איראן, אלא עם האייתולות של בני ברק. מממן החמאס ודרעי כל כך נואשים עד שניסו לפצל את יהדות התורה. התוצאה? הם הפכו את האדמו"ר מבעלזא ל"כויפר", ופגשו את את האדמו"ר מגור ואת שאר חברי מועצת גדולי התורה כשהם עצבנים במיוחד. היום הם פרסמו באופן רשמי ש"כל חוק שהוא לא תורתו אומנותו פסול וחובה להתנגד לו, ובוודאי שאסור להסכים ליעדים וסנקציות". בקיצור, לא יהיה שום חוק למעט "נמות ולא נתגייס". לא יהיה תקציב. ממשלת "חמאס הוא נכס" נפחה את נשמתה. תם הטקס. מכאן והלאה הבחירות זה רק עניין של תזמון ומסגור. אנחנו מגיעים לבחירות אחרי שנתיים בהם כמעט לא היה שינוי בסקרים. האופוזיציה עם 70 מנדטים לערך והקואליציה עם 50 מנדטים לערך. אין תנועות בין הגושים. מי שלא עבר צד אחרי טבח נתניהו בטוח שלא יעבור עכשיו. מממן החמאס קורא סקרים יותר טוב מכולנו והוא יודע שאין לו סיכוי בבחירות. האסטרטגיה היחידה שלו היא לשתול סוכנים כפולים בצד השני. ראינו אותו עושה את זה עם שיקלי ועם סילמן. ראינו אותו עושה את זה עם 0ער ואלקין. ראינו אותו עושה את זה עם הנדל ועם אורלי לוי. הפטנט ידוע. מממן החמאס עובד יום ולילה כדי לשתול סוכנים כפולים ב-"מפלגות ריאליטי", לפצל מפלגות קטנות כדי שלא יעברו את אחוז החסימה (כמו שעשה עם בל"ד), ולהקים מפלגות חדשות כדי שיגנבו קולות / יגרמו לאיבוד קולות. זאת הדרך היחידה של מממן החמאס לנצח את הבחירות הקרובות. כאן מגיע החלק שלנו. אתם, המיליונים שיצאו לרחובות, אתם חייבים לדאוג שזה לא יקרה! כמובן שאני רוצה שתיתפקדו ושתצביעו לדמוקרטים, אבל גם אם אתם מעדיפים מפלגה אחרת - חשוב שתשאלו את עצמכם 100 פעמים מה הסיכוי שפלוני אלמוני הוא השיקלי החדש? מה הסיכוי שהגברת היא אורלי לוי החדשה? מה הסיכוי שהאדון יהפוך לגנץ? אסור, פשוט אסור להצביע למפלגה שיש בה חשש, אפילו קל שבקלים, שאפילו אחד מאנשיה ימצא את עצמו יושב עם מממן החמאס! זאת השאלה שכל מצביע ומצביעה חייבים לשאול את עצמם אלף פעמים. אנחנו חייבים להסביר את זה לכל מי שמוכן לשמוע! להסביר שוב ושוב! אנחנו קרובים מאוד לתיקון היסטורי! אוי לנו אם ניפול שוב לתהום בגלל סוכנים כפולים שחותמים בשידור חי על "התחייבות" ואז תמורת שוחד פוליטי מרסקים את ישראל! אנחנו, כולנו, חייבים להיות נחושים ולזהות אנשים שעלולים להיות סוכנים כפולים! אני מאמין בלב שלם שאנחנו מסוגלים, אבל אסור לנו למצמץ אפילו לשניה אחת! אנחנו חייבים לשתף, לשכנע, להסביר ולהגיע לכל איש ואישה אשר רוצים להציל את ישראל מידי מממן החמאס ומידי ממשלת "נמות ולא נתגייס". התיקון ההיסטורי תלוי רק בנחישות שלנו! שבת שלום, עמי דרורshow more

בלהט אירועי השבוע עבר קצת הקטע הקצרצר והמופלא הזה... מתחת לרדאר, ושווה מאוד להתעכב כי הוא קריטי לקראת הבחירות: נתחיל ברובד הפשוט: הצחוק הדבילי והמנוכר של יושבי השולחן למשמע המילים ״שבעה באוקטובר״ שמביא את הסעיף. כל אדם שפוי יש לו איזו תמונת זיכרון שמעלה לו צמרמורת מאותו יום שחור. גופות חרוכות, טנדרים לבנים, מישהו שעלה לשידור ולחש ש״הם פה, שורפים לנו את הממ״ד״, או לחילופין שלט מואר של היוהל״ן; האנשים סביב השולחן בגדול שמו כזכור באותו יום שקופית ״חג שמח״, אכלו צ׳ולנט - ומאותו יום ארור תפקידם הוא אחד: להשכיח את היום הזה ולחלופין להעביר את האשמה עליו לכולם כולל כולם, מדוד בן גוריון עד היועמ״שית - רק לא לאדונם שמיידיו הם אוכלים. וכשזה המצב - מה רע בצחוק משוחרר. אבל יש את הרובד העמוק והחשוב יותר: אמר פעם נתן אשל ש״עד הבחירות ישכחו את שבעה באוקטובר״. אנשים, כך טען, יגיעו לקלפי עם המותג נתניהו כ״מסיר האיום האיראני״. ובכן, לא צריך כמובן להכביר מילים עד כמה צלם החצאיות הזה טעה. אין ישראלי שלא מבין, וגם נתניהו מבין מעולה (שהרי אנשים כמו אדמקר ומגל הם רק בובות פיתום שלו, שתפקידם לשקף מה עובר לו בראש): נתניהו ושבעה באוקטובר הם דבר אחד. זה המותג. לא איראן, לא ״פרוטקטור אוף יזראל״ עאלק, לא שום דבר. יום אחד שחור בהיסטוריה היהודית - זה הוא. כמו גולדה מאיר ומלחמת יום כיפור. גם כשנכדינו ילמדו על האיש הזה - זה יהיה הפרק הראשון. ולכן - גם נתניהו ושופרותיו מבינים שאת עבודת מחיקת הזיכרון ההיסטורי צריך לעשות עד הסוף, עד יום הבחירות. שלא חלילה יהיה מה שיזכיר את שבעה באוקטובר, נניח התאריך 27 באוקטובר. ולכן זאת צריכה להיות השורה התחתונה: הקמפיין לסילוקו מחיינו צריך להתמקד בשבעה באוקטובר. ויתרה מכך, ביום הבחירות עצמו, במקום למלא את הקלפיות בשלטים וכרזות המסורתיים וחסרי המשמעות של אותיות המפלגות ושמות המועמדים, רק תמונות מהיום ההוא. בלי טקסט. יבוא אדם להצביע בקלפי, ייתקל בתמונה של הנוחבות פורצים את הגדר, והנה התמונה של הטנק המפויח ונמרוד כהן שהולך לשבי, ומכל כיוון תמונות של אנשים, נשים, ילדים ומשפחות שהיו ואינן, והחדרים המגואלים בדם, וטורי הרכבים החרוכים. הכל. עכשיו שילך להצביע. רק על זה הבחירות.show more

ראיתי שיש מי שפירשו את דבריי בישיבת הממשלה, בעניין... הפוליטיזציה שעברה צמרת השב״כ והקשר האפשרי שבינה לבין ההחלטה האומללה שלא לעדכן את רה״מ בליל השבעה באוקטובר, כאימוץ תאוריות קונספירציה - בקצרה הבל הבלים, ובאריכות בוא נזכיר נשכחות, מהסוף להתחלה: ליל השבעה באוקטובר: בסיכום הדיון הביטחוני שכינס ראש השירות רונן בר שעה ורבע לפני תחילת הטבח ביישובי עוטף ״ יש להיערך לסיכול אירוע התקפי - מוכנות בינונית חשאית בכדי לא לייצר מיס קלקולציה... לעת עתה יש להמנע מפעילות רחבה כדי להימנע ממיס קלקולציה״ לא זו בלבד שבר לא טרח להעיר לא את רה”מ ולא את שר הביטחון, שלמדו על מתקפת חמאס רק לאחר שזו החלה בשעה 06:29, הוא אף פעל להבטיח שלא ינקטו פעולות משמעותיות כדי “שלא לייצר מיסקלקולציה” אצל חמאס. חודש אחורה, 8.9.2023. על הבמה במחאת קפלן נואם ראש השב״כ לשעבר יובל דיסקין, שפונה אישית אל הקולגה שלו רונן בר: ״הערב אני פונה אליכם הרמטכ"ל הרצי הלוי, המפכ"ל קובי שבתאי, ראש השב"כ רונן בר... אני פונה אליכם הערב, משום שאתם קו ההגנה האחרון לפני שנהפוך מדמוקרטיה מהותית לאוטוקרטיה מסוכנת. אני מכיר את הארגונים בהם גדלתם, אני משוכנע, שיש לכם את המורשת, הערכים, הלקחים והניסיון הנדרשים על מנת להתמודד עם המשבר הדמוקרטי, החוקתי והחברתי העמוק בימים גורליים אלו. חברי, אלי בכר, שהיה היועץ המשפטי של השב"כ ואני התייעצנו יחד עם פרופסורים למשפטים, עם משפטנים בכירים... כל זאת על מנת להבין, האם אנו כבר מצויים במשבר חוקתי. השתכנענו, כי מבחינה הצהרתית אנחנו כבר במשבר חוקתי... זו ממשלה שכל מעשיה חשודים, זו ממשלה שאיבדה את הלגיטימיות שלה, זו ממשלה נגועה כולה בשיקולים זרים, ומעל הכל בניגוד עניינים בוטה של העומד בראשה, המקרין על כל מעשיה... עליכם לציית תמיד לשלטון החוק על פי הפרשנות של היועצת המשפטית לממשלה ושל מערכת המשפט ובראשה בית המשפט העליון״. דבריו של דיסקין מדברים בעד עצמם - הממשלה לא לגיטימית ובפרט העומד בראשה, מקור הסמכות הלגיטימית הוא היועמ״שית ובג״ץ. כאן שווה להזכיר כי כשבר הוזמן לדיון להפסקת כהונתו בממשלה (מרץ 25), הוא סרב להופיע ולקבל את מרות הממשלה באמרו כי יתייחס לטענות ״בהתאם להחלטת הגורמים המשפטיים המוסמכים״. התנהלות זו של בר עיכבה את מינויו של ראש השירות הנבחר דוד זיני בחצי שנה בעיצומה של מלחמה. הלאה - ב 16 למרץ 2023 התראיין ראש השירות לשעבר נדב ארגמן לתכנית עובדה של אילנה דיין: דיין: אני מנסה לתאר לעצמי את הסיטואציה שבא איש שב"כ, בכיר, זוטר, בדרג בינוני ושואל אותך מה לעשות, מה תגיד לו? אחרי שהרפורמה תעבור. ארגמן: זה נשאיר ביני לבינו. דיין: אבל אתה לא בטוח שתגיד לו להישאר ולהצדיע לדגל? ארגמן:לא, אני לא בטוח. דיין: למה? למה אתה לא בטוח? ״כי זה לא הדגל". דיין: מה זאת אומרת? ארגמן: ״מן הרגע שמדינת ישראל הופכת להיות דיקטטורה, זאת לא המדינה שבשבילה התגייסת, זו לא המדינה שאותה ביקשת לשרת, אלה לא הערכים שעליהם חונכת...״ דיין: אבל מה זה משנה במה שנוגע לצורך, לרצון ולמחויבות שלך לסכל פיגוע, לעצור פצצה מתקתקת...? ארגמן: ״אני משרת היום את הממלכה, אני לא משרת את המלך...״ אלו אך ורק מקצת הדברים, אך לעניינו של דבר: האם ראינו פוליטיזציה חמורה של צמרת שב״כ? חד וחלק. האם הפוליטיזציה הזו, מצד מי שפעלו לצידו ופיקדו עליו לאורך שנים השפיעה על קבלת ההחלטות של בר בזמן אמת, לצערי הרב, סביר להניח שכן.show more

25/25 לאחרונה אני תוהה: היכן מסתיימת מלאכת הפרשן הפוליטי... ואיפה מתחילה הפוליטיקה הקטנה. ומהי מידת השפעתו של בנימין נתניהו עליך. ומדוע אתה נוהג כלפיו בכזה מורא ומשוא פנים. האם עדיין יוצא לך, פה ושם ברגעי השקט, להרהר בהצעתו אליך, אי אז לפני כארבע שנים, להשתלב במקום גבוה ברשימת הליכוד ולהיות שר? צריך להשגיח היטב, מי כמוך יודע. מפלגתו ולשכתו, שתיהן כבר רקובות מנאשמים ומחשודים, והדג הזה הרי מסריח מהראש. וכולנו היינו עדים לאורך השנים לקסמו האפל, המוביל לעיתים גם למראות מכמירי לב. ראה מה אירע לגדעון סער, הבט מה קרה לאלי גולדשמידט. וחזינו כיצד רבים מהאנשים שבאים איתו במגע רציף ומתמשך, ולא נפלטים או פורשים, הולכים ומתעפשים, מבאישים ונובלים, בין אם לאט או מהר יותר. היפוכו של מידאס, כבר אמרנו. זהו האיש שלפני 14 שנים הביא אל הליכוד ראש שב"כ לשעבר, מהדמויות הנערצות בשירות, ועשה ממנו פוליטיקאי כנוע אשר תועד יושב בנחת לצידו של העבריין מרדכי דוד והצביע בעד מתן חסינות לטלי גוטליב, על אף שזו חשפה בניגוד לחוק את שמו של איש הארגון שהוא עצמו פיקד עליו בעבר. ולפני 30 שנה הוא לקח דוקטור לפילוסופיה, אקדמאי דעתן ובעל חשיבה ביקורתית, איש שמאל לשעבר שהוציא רב מכר אשר זכה לשבחים מפיו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ' בכבודו ובעצמו, והפך אותו לפודל מחמד שלו ושל שרה רעייתו, מה שהזניק אותו לאחר מכן היישר אל תיק האוצר, למרות שהיה באותה עת חסר כל ניסיון מיניסטריאלי ("אין לך עכשיו איזה אינטרס מיוחד", אמרת לו לאחרונה, לאיש שחב את כל הקריירה הפוליטית שלו לראש הממשלה; אין פלא שבן כספית הרים גבות בספקנות, ר' סרטון 1). ואני אפילו זוכר, חי נפשי, כיצד אותו נתניהו אימץ אליו לפני 11 שנים צעיר מבטיח ונמרץ, בעל עיניים בורקות ואידיאלים נשגבים, מצביע נלהב למפלגת "ארץ חדשה" של אלדד יניב (ר' תמונה 2), ובסופו של תהליך אלכימי מכושף, שסודו המדויק צפון היטב בתנוריו של השטן בגיהנום, לש מתוך חומר הגלם הזה את יונתן אוריך במהדורת הבלהות שכולנו מכירים היום היטב לצערנו. אז מה זה כבר עבורו עיתונאי כזה או אחר? "הביטו על הפוליטיקאים, שנזכרים לומר 'אנחנו' רק כשנולד צורך להפיל את משקלו הכבד של כישלון על כתפיים נוספות", כתבת בספרך המעולה והמומלץ "סיפורה של הפוליטיקה הישראלית", שיצא לאור ביולי 2021 והיה במהרה לרב מכר. והנה, שנתיים ושלושה חודשים לאחר מכן, נהגת בעצמך כפוליטיקאי: הציוץ הראשון שהעלית ב-7 באוקטובר 2023, כאשר מחבלים עדיין שרצו בעוטף, נפתח במילות אחיו של יוסף "אבל אשמים אנחנו" מבראשית מ"ב כ"א (ר' תמונה 3). נו-נו, עד למקורות הפלגת, לפרשת עגלה ערופה מתוך ספר דברים קרצת, רק כדי להפחית את משא האשמה מגבו של אדם אחד ולהעמיס אותו על כתפי כולנו. מי אמר שהיציאה מלבנון וההתנתקות הן היסטוריה רחוקה? מסתבר שהכול יחסי. אבל אנחנו איננו אשמים כאן, עמית; ואתה – דבר בשם עצמך. אשמים ראשי זרועות הביטחון באותה עת, והם כבר מזמן נטשו את תפקידיהם והלכו הביתה; ועוד לפניהם אשמים בנימין נתניהו וממשלתו, אשר אטמו אוזניהם אל מול אזהרות חוזרות ונשנות שלא פסקו מלזרום אליהם, ולא נטלו כל אחריות על מעשיהם ומחדליהם שהובילו לטבח, ומבזים אלפי נופלים ונרצחים ויורקים בפרצופיהן של המשפחות השכולות בהימנעותם בכל מחיר מלהקים ועדת חקירה, ומוסיפים להפלות לטובה עריקים חרדים אל מול תחנוני הצבא, ובמשך שלוש שנים תמימות נאחזו בכל כוחם בשררה על אף כישלונם הנורא ב-7 באוקטובר, ולמרות כל אלה הם עדיין מקבלים ממך מעטפת הגנה לא מבוטלת בכלל. אבל רואים אותה בבהירות רבה. ושומעים חזק וברור, יום יום, שעה שעה, את תקיעות השופר המתוחכם, הפיקח, החד, הערמומי, המניפולטיבי והמוכשר ביותר של נתניהו. ובעוד חודש ושבוע בדיוק יוגש לו החשבון. כי הגיעה שעת זריחה. תסתכל, כבר 6:29.show more