מנהלת הדיפ סטייט

מנהלת הליגות: צפו ברגעי ההשתלטות על טייס המשנה

שירית, מה יהיה? נדמה לי שאת מנהלת קמפיין, לא... איזנקוט. בעצם, גם הוא. מועמד וגו׳.show more

האישה הזו היא חרפה, בואך בהמה ואת זה אני... אומרת כאישה. את 🇮🇱🇮🇱🇮🇱סמדר מורס smadar moers צריך להוקיע מהחברה הישראלית ואין לזה קשר לפלורליזם, מילה שהיא ממהרת לנפנף בה. סמדר מורס, היא הבריון השכונתי, זה שהילדים פוחדים ממנו וזה שהיא מנהלת בית ספר בחופשת שבתון, זה כתם שחור על החברה הישראלית ועל משרד החינוך בפרט. הקטע שבו מורס נוזפת במנהל בית ספר עירוני א׳ על כך שלקח את התלמידים לכיכר החטופים. לא מפתיע בהתחשב בעובדה שנתניהו עד היום לא ביקר בכיכר Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו ⬇️show more

עוד מקרה אלימות בשטח בית ספר! כשמרדכי דוד ורועי... סטאר, הן הדמויות לחיקוי. כשרועי סטאר מרשה לעצמו לרסס גז על אזרח בכיכר הבימה ולהפוך אלימות למופע רשת, לא מפתיע שזה נכנס גם לבתי הספר. היום, תלמיד חטיבת ביניים הגיע עם שוקר חשמלי ואולר לשטח בית הספר וגם תקף מורות באלימות בתוך חדר מנהלת החטיבה לאחר שהזמינו משטרה. אלימות לא מתחילה בכיתה - היא מתחילה בנורמליזציה שלה ברחוב, ברשת, ובשתיקה של מי שאמורים לאכוף את החוק ולשמור על הביטחון האישי של האזרחים. מי שמעלים עין מעבריינות ״קטנה״, מנרמל אלימות מסוכנת. חייבים לשים לזה סוף. עכשיו! משטרת ישראלshow more

(הפעם אשמח שתשתפו) לכל רכב שנגנב על ידי ערבי... מיו"ש, יש בעלים ישראלי, וסיפור. דיברתי עם הבעלים של "זיו הרחקת יונים". מדובר באחד שעשה חמישה חודשי מילואים מאז תחילת המלחמה. אחד העובדים שלו, החנה את הרכב במודיעין מתחת לבית של חבר ומשם יצא למילואים. ביום רביעי האחרון הרכב נגנב. היה לו GPS אבל כפי שאתם יודעים, כשרכב גנוב נכנס לכפר ערבי זה כמו חור שחור. זיו אמר לי היום עם מעט תסכול: "להעסיק לוחמי מילואים בתקופה כזאת זה מאתגר מאוד, ושיגנבו רכב עם כל הסחורה בפנים (ציוד יקר מאוד) זה מכה לא נעימה אבל ברוך ה' אומרים תודה על הכל". העובדים של החברה יצאו לסבבי מילואים מאז פרוץ המלחמה. זיו כאמור נתן חמישה חודשים. "אנחנו עסק משפחתי, אישתי מנהלת את העסק", הוא סיפר. אז אם אתם זקוקים לשירות כמו שנותן חברת "זיו הרחקת יונים" - אתם מוזמנים לפנות אליו: 0533331625 או באתר הפעם, אשמח שתשתפו!show more

תכירו, ד"ר רתם סיון, מנהלת מחלקה בבית חולים מאיר... וגם מצנתרת מוח. אתמול, יום שבת, בזמן שמחבלי הג'יהאד היהודי המשיכו במסע טרור וטיהור אתני ביהודה ושומרון, רותם תפרה משמרת בחדר המיון של בית חולים מאיר כשלצידה גם רופאים ואחיות ערבים וערביות. הרוח הגזענית החשוכה, האלימות והשנאה שמגיעים מכיוונם של הטרוריסטים היהודים ומנהיגיהם בממשלת הדמים, הם חלק מהסיבות שרותם החליטה להקריב את הקריירה המצליחה שלה ולהצטרף לפוליטיקה ואם פוליטיקה ערכית, צודקת ומוסרית, אז רק בדמוקרטים. רתם מגיעה עוד כשעה וחצי ל"מיקסר" בהרצליה (אריק איינשטיין 3) ביחד עם יאיר גולן ויזמי ההייטק שירה אטינג ודוד גולן. בואו להכיר את רותם מקרוב ולשמוע את משנתה על הרפואה בישראל ועל החיבור להייטק ודמוקרטיה. אם אתם רוצים להשפיע ולהכניס את רתם לרשימת הדמוקרטים לכנסת הבאה, תתפקדו ותשפיעו 💪🏻 תתרמו ברוחב הלב, כל שקל מקרב את רתם לכנסת ואנחנו רוצים שהיא תהיה שם. רתם באה לרפא את המדינה ואת החברה הישראלית. האותנטיות של רתם, הנחישות, הלב המאיר, העוצמות הפנימיות, האנרגיות, המוסר, עולם הערכים והניסיון הרב של רתם בניהול מערכות בריאותיות, הם החוזקים של רתם. אני מאוד רוצה שרתם תהיה אחת מאלו שייצגו אותי בכנסת הבאה, בכנסת התקומה מחדש. Rotem Sivan הדמוקרטים הדמוקרטיםshow more

אם שר התקשורת מדבר על כך בגלוי, הגיע הזמן... שאספר בעצמי על חווייתי האישית מול הדורסנות הכוחנית, המושחתת והאנטי דמוקרטית של הדיפ סטייט, הפועל כנגדנו לכפיית המשך שליטתו במדינה באפס קלאס ובניגוד לכל דין. ומעשה שהיה כך היה: לפני כשנתיים, עקב פקיעת תוקפי כהונות, נוצר צורך לבחור שבעה חברים חדשים למועצה הציבורית של התאגיד. המועצה, שהיא דירקטוריון לכל דבר, מונה 12 חברים שלאחד מהם, היו"ר, קול כפול. היות ובין השבעה שכהונתם עמדה לפוג היה גם היו"ר, היה ברור שועדת האיתור שתמנה את השבעה, שהם 8 קולות מתוך 12, למעשה תזכה לעצב את דמות התאגיד, כיוון שהדירקטוריון מוסמך למנות ולפטר את הנהלת התאגיד, ובעיקר לקבוע לתאגיד מדיניות תוכן. יתרה מזו: ועדת האיתור מונה שלושה חברים - יו"ר שהוא שופט מחוזי בדימוס אותו לפי החוק ממנה שר התקשורת, ועוד שני חברים אותם ממנה היו"ר. כך שהיה ברור שהיו"ר ואני ביחד נהווה בכל מקרה רוב בתוך הועדה ונוכל למנות דירקטורים ראויים. קול קורא להגשת מועמדות לועדת האיתור פורסם, הסתכלתי על תנאי הסף וראיתי שאני עומד בהם. אמרתי למה לא? יאללה, נבחר דירקטוריון ציוני, אוהב העם והארץ, שיאזן את שידורי התאגיד. הגשתי, ומלחמת ההתשה פרצה. סאגה ארוכה ומייגעת החלה מול הייעוץ המשפטי של משרד התקשורת, במהלכה נדרשתי להפריך חשד מונפץ שנאומים שכתבתי בעבר ללקוחות שאיני מחויב לחשוף, יקלעו אותי לניגוד עניינים. כמובן שאין ולא היה אבק חשד לניגוד עניינים. זה לא עניין אותם. על פני חודשים רבים הוחלפו בינינו עשרות מיילים, חתמתי על תצהירים, לבסוף אפילו נאלצתי לחשוף בפניהם את לקוחותיי, גם זו חוצפה ושערורייה, עד שהם הגיעו אל הקיר. לא נותרה ברירה אלא לאשר אותי. ואז מצא גיל לימון, המשנה ליועמ"שית, מוצא מהסבך. המציא ליתר דיוק. לפתע הודיעה לשכת היועמ"שית שהליך האיתור במסגרתו נבחרתי לא היה תקין, כי השופט לא התייעץ במהלכו עם הייעוץ המשפטי. האם היה עליו לעשות זאת? ברור שלא. החוק לא מחייב אותו לעשות זאת. ממתי מעניין אותם החוק? הם החליטו שהיה עליו, פסלו את ההליך והקפיאו את הקמת הועדה. אח"כ הלכו ליצחק עמית שיאשר להם, שוב בניגוד לחוק, הארכת כהונה לדירקטורים שאמורים היו להתחלף (כמובן כולם כלבבם) וכמובן קיבלו את מבוקשם. (דיווח בעיתונות על השערורייה ההיא, בציוץ הבא). השופט הבין כמובן עם מי יש לו עסק ומה לעולם לא יאפשרו לו הפקידים החצופים לעשות, והתפטר. באותם ימים אגב, פגש גיל לימון במקרה חבר משותף לשנינו. אותו חבר שאל אותו - למה פסלת את עמיאור? לימון ענה לו בהיתממות: אין לי איתו שום בעיה, זה רק בגלל שההליך היה לא תקין. אם יגיש שוב, יעבור. עברו עוד כמה חודשים והשר מינה ליו"ר הועדה שופטת מחוזי בדימוס, כדי להקים איתה מחדש את ועדת האיתור. שוב פורסם קול קורא, שוב הגשתי, שוב עברתי את כל התהליך, שוב נבחרתי לתפקיד ושוב הוחלט בלשכת היועמ"שית שיהיה מה שיהיה, את דירקטוריון התאגיד לא ימנה חנן עמיאור. היתה בעיה קטנה. השופטת כן התייעצה עם הייעוץ המשפטי לאורך התהליך. אז גיל לימון, שכאמור טען שהבעיה לא איתי אלא עם "תקינות ההליך", שוב המציא מוצא: תוך כדי ההליך, משום מקום, הוא הודיע על שינוי תנאי הסף. מתואר אקדמי כלשהו, לתואר אקדמי דווקא בתקשורת. (היה להם את קורות החיים שלי, הם ידעו שהתארים שלי אינם בתקשורת). שוב נפסלתי, שוב התפטרה היו"רית, שוב הוכשלה הקמת ועדת האיתור, ואת מדיניות התאגיד מוסיף עד היום לקבוע דירקטוריון מוטה לשמאל הקיצוני. את התוצאות, על המסך וברדיו, רואים ושומעים כולנו. לא לעולם יחנקו גיל לימון וגלי בהרב מיארה בחוסר סמכות הליכים ממשליים חוקיים למהדרין, במטרה למנוע את השינוי שתובע העם באמצעות נבחריו. שינוי בוא יבוא. וביום לא רחוקshow more

29/32 ברגע קיצוני במיוחד של שעמום, ומבלי לקבל אישור... מקדים לכך מצד מנהלת הסושיאל לשעבר של עמית סגל, ערכתי חישוב לא בלתי אובססיבי: מאז 7 באוקטובר 2023 ועד היום הועלו לאתר האינטרנט של "כאן 11" 475 תוכניות שלך, איילה, שהסתכמו ב-795 שעות, 39 דקות ו-22 שניות. 4 הביקורות שמתחת על בנימין נתניהו לבדו, ללא שותפים כלשהם, ארכו במצטבר 55 שניות. יוצא, אם כן, שסך כל הביקורת שלך על נתניהו, ורק עליו באופן בלעדי, תפסה 0.00192% (ובמילים: קצת פחות משתי אלפיות האחוז) מזמן האוויר הכולל של התוכניות בהגשתך שהועלו לאתר. נבחן ראשי ממשלה לשעבר נוספים: את יאיר לפיד תקפת בשנתיים האחרונות 17 פעמים ("הוא היה פעם בן אדם נחמד, תראו לאן זה הידרדר, מה נהיה ממנו", 2.3.25); ונגד אהוד אולמרט יצאת 8 פעמים ("הכלא חירפן אותו", 26.2.24). על מנחם בגין כבר דיברנו. העובדה שכבר יותר מ-33 שנה הוא אינו בין החיים לא חסכה ממנו כמות ביקורת כפולה מכפי שקיבל נתניהו. ובאשר לראשי מפלגות באופוזיציה: בני גנץ חטף ממך 21 פעמים ("בפוליטיקה צריך עמוד שדרה, בני לא עמד בלחץ", 31.5.25), ויאיר גולן ספג 6 ריקושטים ("כשאני שומעת פוליטיקאים אומרים על חיילים שהם מתו לשווא נסגרות לי האוזניים. זה דבר מזעזע", 14.1.25). מה לגבי ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט? הוא איכשהו נחלץ ממתקפותייך מאז 7 באוקטובר. אולי בגלל שרוב הזמן היה מחוץ לזירה הפוליטית. עם זאת, בל נשכח את 8 התוכניות שלך בערוץ 13, במרץ-אפריל 2022, שבהן עסקת באינטנסיביות – כולל יציאה לשטח, שיחות עם שכנים ודיוני אולפן מורחבים – בכך שבנט אינו מתגורר במעון ראש הממשלה הרשמי בבלפור הנמצא בשיפוצים, אלא ברעננה, מה שעלה למדינה, על פי דיווחייך החוזרים ונשנים, כ-50 מיליון שקלים. נושא ראוי בהחלט. נניח לרגע בצד את דו"ח המבקר שיצא באפריל אשתקד ושהראה שהוצאות המיגון במעונות החלופיים של נתניהו עלו על אלה של בנט. העניין הוא כזה: שנתיים ו-10 חודשים חלפו מאז שנתניהו חזר למשרד ראש הממשלה, וגם הוא, כמו בנט לפניו, לא שב להתגורר בבלפור עד היום. האם גם בכך טיפלת בעצימות דומה? "גם סביב הבית של נתניהו ברחוב עזה מצטברים הסכומים", הפטרת משפט בודד ביום פרסום דו"ח המבקר. "כך יהיה עם ראש הממשלה החדש, זה שייבחר, אם בלפור לא ישופץ". והנה, שוב יצא שחלקת את אחריותו של נתניהו עם אדם אחר, הפעם עם גורם עלום מהעתיד, שאיש מאיתנו עדיין איננו יודע את זהותו.show more

בימים חג אלו כולנו מתרגשים לראות את התמונות האלה,העוג'ה... חוזרת ליהודים!!! מאחר והייתי מזכיר היישוב הסמוך ב 3 שנים האחרונות, אפרט כמה עובדות שיגרמו לכם להבין שהעוג'ה יהודית בזכות מאבק ציבורי אדיר, בתמיכת ממשלת הימין, וההגדרה שכתב אלישע ירד שלמהפכה אחראים "קומץ קטן ללא תמיכה ממשלתית" לא ממש מדוייקת: 1. המאבק על העוג'ה התחיל לפני 4 שנים על ידי קומץ גיבורים, בהובלת אנשי מבואות יריחו ואנשים שתמכו בהם, אחד מהם מכהן היום בכנסת ח"כ צבי סוכות מהציונות הדתית. 2. ב 4 שנים האחרונות היישוב מבואות יריחו ותיירות חבל יריחו בשיתוף מועצה אזורית בקעת הירדן עם מחלקות תיירות וביטחון מקיימים אירועי חול המועד בהשקעה של עשרות אלפי שקלים, הדרכות, אטרקציות ועוד. 3. כחלק ממהפכת התיישבות מנהלת ההתיישבות הקציבה 10 מליון שקל לפיתוח השמורה, פקח קבוע, שערים, קליטה, חשמל, פיתוח, ובהמשך סלילת והרחבת הציר לנביעה. 4. מועצת בקעת הירדן בראשות דוד אלחיאני השקיעה כ 100,000 ₪+ תורמים שגייסו אנשי מבואות יריחו בהעמקת הברכות בנביעה. 5. ב 4 שנים האחרונות כל קיץ אירועי *"שישי ציוני"* בעוג'ה בהובלת אנשי ונוער מבואות יריחו ויחד עם אירועי *'תיירות חבל יריחו'* עד היום הביאו למעלה מחצי מיליון יהודים לעוג׳ה!! מהפך ענק מאז הסכמי אוסלו שגרמו ליהודים להדיר רגליהם מהמקום. 6. רשות הטבע והגנים- פעלה בשלש שנים האחרונות לניקיון הנחל בצורה סדורה וקבועה, לגיזום העצים בשמורה ומחוצה לה והחזירה על ידי כך המון יהודים לבקר בשמורה. 7. בשנתיים האחרונות עלתה חווה לשטח, החווה עלתה לשטח על אדמה פרטית יהודית שנקנתה על ידי משקיע בשותפות עם... אמנה... בהשקעה של עשרות מיליונים.. החווה עלתה ביוזמה ותמיכה של כל גורמי ההתיישבות בשטח ושל הצבא, ומקבל מרכיבי ביטחון ממשרד ההתיישבות. 8. החווה הביאה השגים מדהימים של שליטה בשטח בגיבוי מלא של הצבא, ושל רבשצ מבואות יריחו שקיבל הסמכה מפורשת מהמח"ט לפעול במרחב. 9. מחלקת קרקעות של מועצת בקעת הירדן, המתוקצבת על ידי משרד ההתיישבות נותנת גיבוי מלא לרועים ואחראית על פרוייקטים רבים במרחב. 10. הרועים המדהימים והגיבורים בשטח הקפיצו את האחיזה בשטח בכמה רמות והם סיירת מטכ"ל שלנו. 11. כחלק ממהפכת ההתיישבות של השר סמוטריץ הנקודה הראשונה שבה הייתה החווה שעלתה רק לפני שנתיים, כבר הוכרזה כיישוב מן המניין במדינת ישראל מהירות שיא!! בקרוב תראו בקרקע ישוב יהודי על העוג'ה, בנוסף לעיר חרדית חדשה במרחב בקעת ייטב. בשורה התחתונה, אם אתם שואלים מי אחראי על יהוד העוג'ה, התשובה היא אתם הציבור, אנשי מבואות יריחו והיישובים מסביב, המועצה, ההגעה שלכם, התרומות, החוות, הרועים, ולא פחות מזה הקול ששמתם בקלפי.show more

8 עובדות שמשקפות חשיבה ישראלית לטווח ארוך הפקת לקחים... והקצאת משאבים מדוייקת. מכולן אנחנו נהנים היום ומתעקשים לטנף על מקבלי ההחלטות שלנו ועל מאות אלפי נושאי התפקיד במערכות הציבוריות שהביאו את המערכות הללו להצלחה מ-1990 ועד היום. עם קשה עורף. בחיי: 1. הקמת מנהלת חומה ומערכת יירוט הטילים הבליסטיים. תחילת שנות ה-90. לקחים ממלחמת המפרץ. לאחרונה רכשה גרמניה את המערכת והכירה בהיותה הטובה ביותר בעולם. למערכת הזו רכיבים מורכבים בתחום הגילוי, רכישת המטרות, החלטת הגוף המיירט וכמובן - המיירטים עצמם. 2. החלטה סטטוטורית שאין בית שמקבל טופס 4 ללא ממ״ד תקני. החלטה שהיו לה לא מעט מתנגדים בתירוצים שונים (ליברטריאנים בחזקת ״ואם אני לא רוצה״ ועד השפעה על מחירי דיור). אנחנו רואים עד כמה המיגון, התקן והאכיפה עובדים היטב. 3. הקמת פיקוד העורף. הפיקוד הוא מעין הכלאה בין כל מיני גופים שונים בעולם והוקם כדי לתת מענה ספציפי לאתגר של מט״חים בליסטיים ואסונות טבע. המערך עבר שינויים והתאמות אבל ניתן לומר שבסה״כ הוא מתפקד היטב ומשמר רציפות תפקודית אדירה. 4. כיפת ברזל ומערכת היירוטים בשכבות התחתונות קלע דוד ושרביט קסמים. לקח ישיר מועדת וינוגרד. מלחמות קשות מול תאגידים אמריקאים שטענו שיש להם פתרונות (אני יודע... הייתי שם... זה היה חתיכת לובי אלים) הסתיימו בהחלטה לבנות את המערכת. התוצאות ברורת. 27 מתוך 28,000 הטילים שנורו על ישראל במערכה האחרונה קיבלו מענה על ידי המערכת הזו שסייעה לישראל לשמר משק מתפקד בצורה כמעט מלאה. 5. רכש והצטיידות טייסות F-35 ועוד כמה כלים בחיל האוויר. גם כאן, מלחמות עולם על העניין הזה. כמה לרכוש, על חשבון איזה כלי בבניין הכוח של צה״ל וכו. נראה לי שלא צריך להרחיב יותר. אפשר להוסיף כאן - בינתיים אין עדות בלמ״סית לזה - רכש צוללות אסטרטגיות ובניין כוח ימי. זה עוד יבוא לידי ביטוי במערכת הבאה שתצטרך להתמודד עם הצי התורכי. 6. השקעה בתשתיות למידה מרחוק במהלך הקורונה. אפשר לומר הרבה על מערכת החינוך הרקובה והלא מתפקדת שלנו אבל התפניות שהתרחשו במהלך הקורונה ומערך הלמידה הדיגיטלי שיש לתלמידים בישראל הוא מעולה ביחס למערכת ציבורית חינמית. 7. מיגון בתי החולים והיערכות לטיפול באירועים מרובי נפגעים תחת אש. זה כבר היה בולט ב-96 השעות שמפתיחת 7.10 אבל זה ביתר שאת ברור עכשיו כשכלל בתי החולים ממשיכים לתפקד - חלקם ממש בחניונים שהוכשרו לך מראש. אלפי תרגולות על יבש באות עכשיו לידי ביטוי ברציפות תפקודית. 8. העברת ישראל מפיקוד אירופה (EUCOM) לפיקוד מרכז האמריקאי (CENTCOM). אירוע דרמטי מאד למימוש יעדי הביטחון הלאומי של ישראל. האירוע הזה מתרחש סביב הסכמי אברהם ומעתיק את מרכז הכובד של השותפות הבטחונית עם ארה״ב למרכז איום הייחוס (איראן) במקום למרכז ה״שיוך התרבותי״ שלנו באירופה. כל תרגולות היירוט במתקפות האיראניות הראשונות נשענות על המהלך הזה ועל הארכיטקטורה האזורית שהוא אפשר. אם הגעתם עד כאן - מקווה שאתם קצת יותר אופטימיים מההכרה שכל יום שהלכתם לעבודה בעשורים האחרונים (בהנחה שלא הייתם חלק מהמערכת הציבורית) עשרות אלפי אנשים פעלו לטובת מימוש המהלכים הללו. ואלה רק נקודות שנוגעות ישירות לתחומי הביטחון. יש עוד עשרות כאלה שנוגעות לתחומים אחרים (חוק בריאות ממלכתי, ההתפלה, שמים פתוחים, מבנה הנמלים, מבנה מערכת החשמל ועוד). מאחורי כל אחת מאלה נשים וגברים ששילמו מחירים אדירים על עשיית הטוב הציבורי והעדפתו על חשבון ״שקט תעשייתי״. אל תקחו את זה כמובן מאליו. אל תהיו כמו האנשים בוידאו. אם אתם חושבים שפספסתי עוד מערכות כאלה - תוסיפו בתגובות.show more

ראו עד כמה המוסד שפעם היה בית משפט עליון... הפך לפוליטביורו של עריצים מושחתים שהולכים אך ורק אחרי שרירות ליבם. בבג"ץ לרנר (בג"ץ 13477-03-26) עתרו חמישה לוחמי מילואים בבקשה שבג"ץ יורה ליועצת המשפטית לממשלה לדון לגופו של עניין בבקשתם לעכב את ההליך הפלילי המתנהל נגד ראש הממשלה על רקע מצב החירום השורר במדינה מאז שבעה באוקטובר. אלו בדיוק העתירות שמתנגדי העריצות היוריסטוקרטית צריכים להגיש לבג"ץ מדי יום ביומו כי אין טוב מהן להראות לציבור שוב ושוב ושוב עד כמה המוסד שפעם היה בית משפט עליון הפך לדיקטטורה מושחתת. הרי עתירה הזו היא בדיוק מהסוג שחסידי העריצות היוריסטוקרטית מגישים חדשות לבקרים. ברם, הפעם, באופן "מפתיע", בין נימוקי דחיית העתירה, הפציעה גם עילת סף נשכחת שהייתה נפוצה מאוד בעבר, כשהיה פה בית משפט עליון שמחויב לדמוקרטיה ולא מוסד של דיקטטורה מושחתת, וכיום היא משמשת את עריצי הגלימה בעיקר כדי לסכל עתירות של אנשי ימין וכל מי שמסומן כאויב העריצות היוריסטוקרטית. עילת סף זו היא "זכות העמידה", קרי הדרישה מהעותר להראות שיש לו קשר לנושא העתירה ושהוא נפגע מהמצב שהוא עותר נגדו. בפסק הדין שניתן לפני עשרה ימים, דחה העריץ עופר גרוסקופף את העתירה, בין היתר, על בסיס הנימוק להלן [כל ההערות המופיעות בסוגריים מרובעים הן שלי]: "בהינתן שעל הפרק עומד עיכובו של הליך משפטי שהעותרים אינם צד לו ואילו הצדדים הישירים לו [ראש הממשלה נתניהו] בחרו, משיקוליהם שלהם, שלא לנקוט בדרך לה טוענים העותרים [כלומר, לבקש את עיכוב ההליך הפלילי על רקע מצב החירום במדינה]". נימוק דומה ניתן כבר בדחיית עתירה קודמת שהגישו העותרים בנושא. גרוסקופף הסביר כי דחיית העתירה אז על ידי העריץ יחיאל כשר נעשתה "בהתאם להלכה לפיה ככלל אין לשעות לעתירה שהוגשה בידי עותר ציבורי מקום בו קיים נפגע ישיר מהפעולה מושא העתירה אשר בוחר שלא להביא את עניינו בפני בית המשפט". בעברית פשוטה, אם הנפגע הישיר מהמצב שהעתירה מבקשת לפתור, בוחר שלא לעתור לבג"ץ, אז לעותר הציבורי אין זכות עמידה. ובמקרה דנן, אם ראש הממשלה שצריך להתייצב למשפט פלילי בעת מלחמה, בוחר שלא לעתור לבג"ץ כדי לבקש את עיכוב ההליך הפלילי המתנהל נגדו על רקע מצב החירום השורר במדינה, אז לעותרים הציבוריים שביקשו עיכוב כזה אין זכות עמידה. וזה הזכיר לי, כמובן, את פסק הדין בעניין ראש השב"כ לשעבר רונן בר (בג"ץ 54321-3-25). כידוע, במרץ שנה שעברה קיבלה הממשלה החלטה להפסיק את כהונתו של רונן בר, וזאת בהתאם לסמכותה המפורשת בחוק. עוד באותו היום, הוגשו חמש עתירות המבקשות מבג"ץ לבטל את החלטת הממשלה המדיחה את רונן בר מתפקידו, ולאחר יומיים הוגשו שלוש עתירות דומות נוספות. שמונה העתירות האלו הוגשו על ידי מגוון עותרים, מארגוני חברה אזרחית, דרך סיעות פוליטיות, ועד אנשים פרטיים, אבל דבר אחד היה משותף לכולם - אף אחד מהעותרים לא היה רונן בר, הנפגע הישיר מהחלטת הממשלה. הממשלה טענה אפוא בתשובתה לעתירה כי "העותרים מתעברים על ריב לא להם, שכן ראש השב"כ הוא הגורם אשר נפגע באופן ישיר מהחלטת הממשלה, אולם בחר שלא לעתור בעצמו לבית המשפט. בנסיבות אלו, כך נטען, אין צורך בהתערבות שיפוטית ואין מקום לאפשר לעותרים ציבוריים לנהל דיון בעניינו". אולם הפלא ופלא, העריץ יצחק עמית החליט כי למרות ש"בעבר נקבע לא אחת כי חרף המדיניות המרחיבה בפסיקה בכל הנוגע לזכות העמידה של העותר הציבורי, במקרים שבהם הפעולה השלטונית הנתקפת פוגעת באופן ישיר בפרט, וזה בוחר שלא לפנות לבית המשפט בבקשה לקבל סעד – אין ככלל לאפשר לעותר ציבורי לריב את ריבו" יש להכיר בזכות העמידה של העותרים נגד החלטת הממשלה להדיח את ראש השב"כ למרות שהוא עצמו בחר שלא לעתור נגד החלטה זו. עמית הסביר כי על פי ה"הלכה", בג"ץ עשוי להידרש "לעתירה ציבורית גם מקום שקיים נפגע ישיר שנושא העתירה נוגע לו אך הוא אינו עותר, וזאת כאשר הסוגיה המועלית בעתירה הינה בעלת חשיבות חוקתית מן המעלה הראשונה, המתפרשת מעבר למחלוקת הפרטנית, וקשורה בגרעינה ליסודותיו של המשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם". כלומר, העריצים היוריסטוקרטים מתרצים את רצונם השרירותי בתירוץ שעתירה המבקשת שהיועמ"שית תדון בעיכוב ההליך הפלילי נגד ראש הממשלה על רקע המלחמה הממושכת ומרובת הזירות שישראל מנהלת מאז שבעה באוקטובר, לא מעלה סוגיה "בעלת חשיבות חוקתית מן המעלה הראשונה, המתפרשת מעבר למחלוקת הפרטנית, וקשורה בגרעינה ליסודותיו של המשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם", אבל החלטת הממשלה להדיח את ראש השב"כ כן מעלה סוגיה כזו. אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק. כמו בכל עריצות, העריצים פועלים אך ורק לקדם את רצונם השרירותי, וכל השאר זה רק מסך הכזבים שמאחוריו הם מנסים להסוות את שלטונם הרודני. .show more

למען הסר כל ספק

מראיין: ״למה באת להצביע?״ מרואיין: ״אני ת׳אמת לא מעניין... אותי פוליטיקה ולא כלום, אבל שילמו לי כסף.״ 🗳️💸 זה פרומו למה שצפוי לנו בבחירות הכלליות. ולכן גם חשובה ההגנה על החשאיות בבחירות.show more

צפו: הנשיא טראמפ מרסק את המיקרופון של NBC.

מפגינים מלווים את מרדכי דויד ביציאה מהמרחב המוגן בקריאות... ״מרדכי האפס״. צילום עידית הרשקוביץ פחימהshow more

ינון מגל: מה שסמוטריץ׳ עשה ביהודה ושומרון זה נס

לקוח מתלונן: "הפיתה הזאתי תיקרע היא לא מחזיקה מים".... בעלהבית אח יקר שלנו: *סביח השרון, הכל שטויות רק הסביח אורגינל, כפר סבא #טיקטוקפריפריהshow more