Loading video...

Video Failed to Load

Go Home

1. בשנת 2007, אם כל הכוכבים יתיישרו יפה, נקבל את סרט ההמשך של Spaceballs - מל ברוקס הכריז על כך בעצמו אתמול בסרטון. תיכננתי שרשור על משחק מחשב עתיק ואיזוטרי, אבל במקום זה, בואו לסיבוב על אחד מסרטי הקאלט המופלאים של כל הזמנים. 🧵📽️

47,568 views • 1 year ago •via X (Twitter)

12 Comments

Revital Salomon's profile picture
Revital Salomon1 year ago

2. ספייסבולז יצא ב-1987, והוא יצירה שהיא רובה ככולה של מל ברוקס, שכתב, ביים והפיק את הסרט, וגם שיחק בו בתור יוגורט, הדמות שהיא דאחקה על יודה, וכנשיא סקרוג'. הסרט, פארודיה מטורללת על סרטי חלל מאותה תקופה (בעיקר מלחמת הכוכבים, אבל גם סטאר טרק, Alien, הקוסם מארץ עוץ וכוכב הקופים),

Revital Salomon's profile picture
Revital Salomon1 year ago

3. כלל קאסט מקסים ואיכותי - ביל פולמן, ג'ון קנדי (אללה ירחמו), ריק מורניס ואפילו ג'ואן ריברס תרמה את קולה - היא שיחקה בעצם את דוט מטריקס, הרובוטית שדומה להפליא ל-C3PO. יש כמובן עלילה, אבל ספייבולז הוא סוג של אסופת מערכונים וסאטירה על סרטי חלל, כשפה ושם יש גם אמירות חברתיות

Revital Salomon's profile picture
Revital Salomon1 year ago

4. מחודדות, וטונות של רפרנסים. כך למשל, יש לנו את הסצינה, שבה הנסיכה וספה מגיעה לספינה של לון סטאר, המושיע שלה, ותופסת עליו תחת. "זה מה שהיה חסר לנו", נאנח לון סטאר "A Dreiwsh princess". ג'ון קנדי שובר את הקיר הרביעי ופונה ישר למצלמה - Funny, she doesn't look Drewish.

Revital Salomon's profile picture
Revital Salomon1 year ago

5. כולם מבינים כמובן למה הכוונה. מל ברוקס מאוד אוהב לצחוק על יהודים ויהדות, והוא יודע בדיוק איפה לצלוף. יש גם את הסצינה האלמותית הזו, בה החיילים ליטרלי "סורקים" את המדבר, עם התייחסות קורעת לסטריאוטיפים על אפרו-אמריקאים (המסרק והדיבור). עוד משעשע, שהשחקן שסורק עם המסרק

Revital Salomon's profile picture
Revital Salomon1 year ago

6. הקטן ואומר We ain't found shit, ישחק לימים את אחת הדמויות הבולטות ביקום של סטאר טרק - Tuvok. ההומור נע בין אינפנטילי וילדותי ליציאות מתוחכמות יותר. הכל נעים ונקי ו-PG-13, אבל מאוד מחודד. הסצינה המעולה הזו מציגה את מייקל ווינסלו, הכוכב שמתמחה באפקטים קוליים שהוא עושה בעצמו

Revital Salomon's profile picture
Revital Salomon1 year ago

7. ומגרונו, במחווה ברורה וחמודה ל"בית ספר לשוטרים מתחילים", שגם היה להיט בשנות השמונים. פה גם אפשר לראות את בדיחות האבא ששולטות בסרט - עם הריבה (Jam) על הרדאר. יש המון כאלה בסרט. מהצד השני, סצינה שהיא רפרנס ברור ל-Who's on First של אבוט וקוסטלו, ויש בה דיון (דבילי) אבל פילוסופי

Revital Salomon's profile picture
Revital Salomon1 year ago

8. על מרחב הזמן-חלל 😂 בין שלל הרפרנסים, אפשר למצוא רפרנס לג'אבה ההוטי, אבל גם למקס הדרום - נישתי, לא מובן מאליו בכלל, וחמוד מאוד בעיניי.

Revital Salomon's profile picture
Revital Salomon1 year ago

9. מל ברוקס צוחק על הכל ועל כולם, גם על תעשיית הסרטים, המרצ' והחמדנות - למרות שהוא חלק אינטגרלי ממנה. הסרט זכה להצלחה בקופות - הכנסות של כ-40 מיליון דולר על תקציב של 25 מיליון, אבל ההצלחה האמיתית שלו נובעת מכך שהפך לקאלט, שגם 40 שנה אחרי, עדיין מצטטים ממנו, מפיקים ממנו מימז

Revital Salomon's profile picture
Revital Salomon1 year ago

10. וגיפים, ומחכים לסרט ההמשך המובטח. והנה, מל ברוקס, צעיר בן 98, הודיע אתמול שההמשכון בקנה, ויגיע ב-2027. אם אתם לא מכירים, ואוהבים הומור טיפשי אבל נושך, זו צפייה מומלצת. ואם אתם מכירים - זה זמן טוב להיזכר בציטוטים האיקוניים ולרענן את השוורץ 😎.

Parroted Words's profile picture
Parroted Words2 years ago

If the fear of Yahweh is the beginning of wisdom, then what is its end? Cut through the abundant nonsense, empty platitudes, and conventional musings of the world and get straight to the heart of what it means to be wise.

Goldblum's profile picture
Goldblum1 year ago

2027 לא 2007

Revital Salomon's profile picture
Revital Salomon1 year ago

סעמק :)

Related Videos

לא אכפת לי שכמעט 12 בלילה כי פשוט חובה לצפות בזה: קלוד דסקטופ, בשילוב קלוד קוד, פשוט משנה חיים. לכולם. הוא משתלט לי על מחשבים מרוחקים, יוצר מצגות עם קנבה, פותר תקלות במחשב, וכל זה בלי הצורך לדעת קוד. אם לא ניסיתם כי אתם מפחדים - צפו בסרטון שלי. הרגשתי חובה להקליט לכם על זה. אני מרגיש שלאנשים יש פחד עצום מקלוד קוד בגלל המילה קוד. מהסיבה הזו הקלטתי סרטון דווקא על קלוד דסקטופ, שזה קלוד שאפשר להתקין על המחשב שמגיע עם פיצ'ר של יכולות הרצת קוד בצורה ידידותית - דרך צ'אט בשפה טבעית, זה מרגיש כמו הצ'אט הרגיל אבל זה קלוד שמריץ פקודות על המחשב ומסוגל לבצע פשוט הכל. כמו גיבור על. המילה "קוד" בקלוד קוד מטעה, כי זה מרגיש כאילו צריכים להיות מפתחים, אבל זה לא נכון. בכלל לא אפילו. המשמעות היא קלוד שיודע לבצע כל מה שצריך בזכות זה שהוא מריץ קוד ומאוד מאוד חכם. --- בואו תראו איך קלוד מצליח להגדיר בעצמו יכולת להשתלט על מחשב מרוחק (רזברי פיי) שיש לי. הוא פתר לבד את התקלות שבדרך והגדיר את הכל בעצמו - וכדי לבדוק, אמרתי לו לשנות את הרקע שלי לרקע של וולברין והוא עשה את זה ורואים את זה בלייב וזה די מטריף, ובסרטון תבינו גם למה זה מרגש ממש! אחרי זה גם הגדלתי לעשות, הראיתי את החיבורים השונים שיש לנו, הקונקטורים, כמו גמא, גוגל, קנבה וכו', ולקחתי את השיחה הארוכה שלי עם קלוד שבה ביקשתי ממנו להשתלט על המחשב השני, וביקשתי ממנו להפוך את כל הסיפור למצגת בצורת חברותא בסגנון יידיש ציני ומצחיק. הוא התחבר לקנבה שלי ויצר מצגת על בסיס התקלה והמסקנה שהגענו אליה. בקיצור, קלוד דסקטופ משנה את החיים בצורה דרמטית. אפשר להגדיר אוטומציות בשפה טבעית, לפתור תקלות, לשלוט על המחשב, לפתח אתרים ומוצרים וכל דבר שבא לנו. כי קלוד אופוס 4.6 הוא מודל מטורף לגמרי וחכם בטירוף, ועם היכולת לשלוט על המחשב ולהריץ קוד - אין לו שום מגבלה. וכל אחד ואחת יכולים וצריכים להשתמש בו, ויפה שעה אחת קודם! אשמח מאוד אם תצפו ותגיבו מה חשבתם, אני ממש בתהלהבות מזה שכל אחד ואחת יכולים לשנות את החיים שלהם בזכות הכלי הזה - אם רק תנסו.

Yuval Avidani (יובל אבידני)

46,698 views • 7 months ago

תשקיעו 15 דק׳ להקשיב לדבריה של כבוד נשיאת בהמ״ש העליון, דורית ביניש, בזום אתמול שיאיא פינק ארגן. הבאתי חלק מהדברים. ——— ההפיכה המשטרית בעיצומה. היא לא חלפה מן העולם. זאת הייתה אשליה שלנו, שהצלחנו. מהר מאוד כאשר הופיע שר המשפטים בינואר 23 והציג את תוכניתו, הבנו שזו לא מהפכה משפטית אלא הפיכה משטרית. הציבור הבין את זה ויצא לרחוב. ונתנו לנו תחושה שבלמנו את ההפיכה. במובן מסוים זה נכון, כאשר בית המשפט לא קיבל את הפרקטיקה לא לבקר את הממשלה על פי סבירות התנהגותה ומעשיה. הייתה תחושה שאנחנו עצרנו. למרבה הצער זה לא נגמר. על אף המצב הביטחוני, על אף כל הקשיים אנחנו בעיצומה של דהירה של הממשלה לממש את תוכניתה להפיכה משטרית. הדבר המטריד, הוא לא פיטורי שר כזה או אחר, זה מאד מטריד, אבל הדבר המרכזי הוא: יש לנו שלטון שחותר להפוך אותנו מדמוקרטיה לדיקטטורה. הוא נבחר בדרך דמוקרטית. זה כבר קרה הרבה פעמים בהיסטוריה. לא האמנו שנהיה במצב כזה, אבל זהו התהליך. יש דהירה. לעצור את ההפיכה הזאת זו חובתנו המיידית. מה הרעיון של ההפיכה הזו? הבסיס של משטר דמוקרטי זה 3 רשויות: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. הממשלה לא מסתירה את כוונתה לצמצם את הרשויות האחרות. כלומר הכנסת כבר בשיטה שלנו בידי שליטה של הממשלה, באמצעות הרוב הקואליציוני. הרצון הנוסף הוא להשתלט על המשפט, על בית המשפט, על התקשורת, על האקדמיה. זה מפתח לשלטון טוטליטרי. ניצול של דרכים דמוקרטיות לביטול הדמוקרטיה. התוכנית היא לפרק את המוסדות צעד אחרי צעד. אם לא בחקיקה אז בדרך מעשית. הם לא הצליחו למזלנו עדיין, אבל הם בהחלט בדרך להשתלט על המוסדות השונים, וזו הכוונה, להרוס. וכאן אנחנו מגיעים למכתב היועצת המשפטית שמתריעה על כך בעצם, על לכל התחושות שיש לנו, שצעד אחרי צעד הממשלה פועלת באופן לא חוקי. כל כוחה של הממשלה נובע מהחוק. היא יכולה לעשות רק מה שהחוק מתיר. כל אדם חופשי לעשות אלא אם אסור, אבל הממשלה יכולה לעשות רק מה שמותר לה על פי חוק. אז ״איזון בחוק״ זה התחלה והקידום של השיטה לחיסול הדמוקרטיה. ומה המכתב אומר? היועמ״שית אמרה – אנחנו יודעים היטב איך מתקבלות החלטות: יש נוהג רב שנים, יש תקנון הממשלה, יש דרך לעבודת ממשלה, כל נושא שעולה לממשלה מחייב הכנה מראש של הרפרנטים בממשלה, חוות דעת משפטית אם צריך. מכל זה מתעלמים: לפי המכתב הם מתנהגים כאילו לא צריכים חוות דעת של היועץ המשפטי הממשלה, הממשלה יכולה לקבל יעוץ מאנשים פרטיים ממזכיר הממשלה, שזה ממש לא תפקידו, מאנשים שונים שהם מעדיפים את דעתם וחוות דעתם המשפטית. אבל, על פי הדין במדינה, חד משמעית, (זה הובהר פעמים רבות בפסק הדין) מי שחוות דעתו המשפטית מחייבת את הממשלה זה היועצת המשפטית הממשלה. זה תפקידה להנחות את הממשלה איך תוכל לפעול על פי חוק. אם לא מכינים קודם חוות דעת, אם מתעלמים מחוות דעת היועצת המשפטית ואם מבקשים חוות דעת בדרכים עקיפות של אנשים לא מוסמכים, --- אז זה צפצוף על החוק, והמשמעות היא שהממשלה פועלת כעבריינית, לא על פי חוק. זה חלק מהצעדים שמובילים לשליטה המוחלטת שלה. אז מתמנים מינויים לא מקצועיים על בסיס פוליטי, בלי שמתקיימים התכונות והכישורים הנדרשים לתפקיד, אנו רואים שנמנעים מלמנות נשיא לבית המשפט העליון, זה חלק משיטת ההשתלטות. רק ימנו שופטים אם הם יהיו נאמנים לממשלה ולא למדינה, זה המבחן, ולכן צריך את הסכמת הדרג הפוליטי לכל מינוי על פי תפיסת שר המשפטים. יש כוונה (וזה כבר בחקיקה) למנות נציב תלונות על שופטים, לא בדרך שהייתה עד היום, רוצים שהכנסת תבחר את נציב תלונות על שופטים, והוא יהווה איום על העצמאות השיפוטית. כי אם שופט ייתן פסק דין שלא ייראה לנציב, אז הכי פשוט יהיה להדיח אותו. כי לנציב יש סמכות להמליץ על הדחה. כל הדברים האלה הם חלק מאיום מאד רציני על מערכת המשפט, שתפקידה לשמור על האיזונים, ועל הבקרה על המערכת. הממשלה צוברת כוח, כדי לגמד את כוחן של המוסדות המקצועיים האחרים. אני מאמינה מאוד שגם היועצת המשפטית, וגם בית המשפט מתכוונים ועומדים כחומה בצורה, אבל נעשים כל הצעדים כדי לסכל את העבודה שלהם. ולכן אנחנו כל פעם שומעים את הנוסח, את הסגנון איך הם מדברים על היועצת, כמו שמדברים על אלופי הצבא וקציני הצבא. איך אפשר לצפות שהציבור יכבד את המוסדות, אם מי שיושב בשלטון של הממשלה מזלזל בצורה כזאת במוסדות המדינה? הסכנה היא הרבה יותר גדולה מזה שאדם מסוים יפוטר השיטה כולה היא לבלוע את הערכים הדמוקרטיים, ערכים שלשמם קמה המדינה הזאת, המוסדות שנבנו, וזו שחיקה, וזה פוגע בביטחון. חיינו שזורים עם הצרכים הבטחונים ועם הנאמנות למדינה ולא לממשלה, זה אלף-בית. שלא נטעה, זה קו אדום. אין גבולות למה שהם מעיזים. אני לא מעלה על דעתי שיעיזו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, ושאנחנו נקבל את זה. אני לא יכולה להתנבא, אך אני מאמינה שזה יוציא מאות אלפים לרחובות. אין לנו כלים אחרים. אני חושבת שאם חס וחלילה הממשלה תעז להגשים את החלום ולפטר יועצת משפטית, אני מקווה שהחוות יהיו מלאים מוחים. אני מצפה למספר ענק עתק, שהממשלה לא תוכל להתעלם ממנו, כי בעצם הממשלה קיבלה את המנדט מהציבור למשטר דמוקרטי, אך פועלת בניגוד למנדט שהיא קיבלה. היא הפקירה אותנו ביטחונית, היא הפקירה אותנו גם מבחינה חוקתית, משפטית, מוסדית. אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. גם מאה אלף לא מספיק. אם חס וחלילה יקרה דבר כזה, הרחוב צריך להיות מלא. לא ניתן להמשיך בתהליך הזה. הגדולה של בית המשפט שלנו כל שנות קיומו, הייתה עצמאותו, תנאי שזה יהיה מוסד עצמאי, לא נשיא מטעם הממשלה ולא שופט מטעם הממשלה, זה כוחו, וזה גם האיזון שניתן לבית משפט אל מול הכוח של הממשלה והרשות המבצעת. הציבור שיוצא נותן כח לשומרי הסף. ממה ישאבו כוח המוסדות האלה של שומרי הסף אם לא מהאמון והרצון לשרת את הציבור כמו שמגיע לו? הם עושים את מלאכתם וכולנו חייבים לתמוך לחזק אותם, לתת להם את הגיבוי. אני מאוד מאמינה בכוח הזה. (למי שרוצה להשלים את כל הזום: ) <<<<< לעוד עדכונים בקבוצות נהון

Karine Nahon • קרין נהון

26,509 views • 2 years ago

הפחד הכי גדול שלי היה שאהפוך לאדם עצוב. ב7.10 בבוקר הסעתי את עידן הבן שלי לנקודת ההקפצה ליד התחנה המרכזית בירושלים. בעליה מעין כרם לשדרות הרצל הרגשתי כאילו אנחנו בכיפור של 73. חיילים במדים עם תיקים גדולים, רצים מתוך הבניינים וגברים עטופי טליתות יוצאים מבית הכנסת. אחרי שנפרדנו בחיבוק חזק חזרתי בהרהורי פחד הביתה. רק שלא יקרה לו כלום. רק שלא נהפוך לאנשים עצובים. ב3.11 בדיוק היום לפני שנתיים כשעוד פרסמו בדיוק בשש בבוקר את שמות ה״הותר לפרסום״ שמעתי את שמו של בני. סרן בני וייס אשר נפל בקרב בעזה. בני שהיה בצוות של עידן ונלחם איתו באותו הטנק נהרג. על מה שעבר עלינו ועליו אחר-כך אולי אשתף פעם (יש כל כך הרבה סיפורים דומים אז אולי זה לא כל כך מיוחד אבל החיים שלנו מה3.11.23 השתנו) עידן עכשיו רחוק מפה בטיול שלו. יעל ואני נסענו ליצג אותו באזכרה של בני. לתת חיבוק לאינה ואלי ההורים שהפכו להיות עצובים אבל גם חזקים ובוחרים בחיים. שוב עמדנו מעל הקבר של בני לא מצליחים לעצור את הדמעות. על האובדן, על הפספוס, על הכאב ועל מה שעובר על הילדים שלנו שראו וחוו דברים איומים שאף אחד לא צריך לראות ולחוות. העצב האין סופי היה במרחק של כמה סנטימטרים מלפגוע בנו אבל גם אם לא נפגענו מפגיעה ישירה, נפגענו מההדף. בני וייס גיבור ישראל- יהי זכרך ברוך.

Guy Gutman גיא גוטמן

33,108 views • 10 months ago

בזמן שישנתם, הכלכלה הישראלית לקחה צעד ענק אחורה. חוק קומוניסטי, שמאריך את משטר המכסות הארכאי בענף הלול, עבר אתמול בקריאה שנייה ושלישית. זהו חוק שפוגע בחירויות היסוד שלכם, חונק לכם את הכיס ורומס את הזכות של כל חקלאי לעסוק במקצועו בלי לבקש רשות ותעודת יושר מהמדינה. נלחמתי בוועדת הכלכלה בשיניים. הצלחתי לצמצם את רוע הגזירה ולקצר את הארכת התכנון מ-2050 ל-2042, אבל המאבק האמיתי רחב הרבה יותר. הסרטון המצורף שצולם על יד עיתונאי בוועדה בזמן הויכוח על החוק אומר הכל. זה לא ויכוח טכני על ביצים, זה הקרב על הנשמה של הליכוד. מצד אחד ששון גואטה, שברמה האישית הוא אדם נעים אבל מייצג תפיסה מפא"יניקית מובהקת של שליטה, תכנון ומקורבים. מצד שני הדרך שאני מוביל: שוק חופשי, תחרות אמת והורדת יוקר המחיה לכלל אזרחי ישראל. צד אחד שהולך בדרכה של נעמה לאזימי, וצד שני שממשיך את דרכם של ז׳בוטינסקי ונתניהו כשר אוצר. בסרטון ששון צועק שהוא "העתיד של הליכוד". אני אומר לו ולכם: הציבור הליכודי רוצה נציגים שפועלים למען כל עם ישראל, ולא למען קבוצות אינטרס קטנות ולוביסטים. צד אחד רוצה שכל המדינה תשלם יותר כדי להיטיב עם מעטים. הצד שלי רוצה שתחרות חופשית תוזיל לכם את סל הקניות. חברי הליכוד יצטרכו להחליט בקרוב לאן התנועה שלנו הולכת. האם אנחנו מפלגת חירות או מפלגת מכסות? אני בחרתי בחירות. אני בטוח שגם אתם תבחרו כך.

דן אילוז - Dan Illouz

15,815 views • 7 months ago

כמה מילים על מיקי איתן ז"ל, על אבא שלי ז"ל ועל מה שאירע לפוליטיקה הישראלית. --- הרבה הספדים נשמעו פה בימים האחרונים על מיקי איתן. אלה דיברו על כך שהיה מראשוני פורום קהלת, אלה על ערכים של שלטון החוק, אלה דיברו על הליברליזם, אלה דיברו על ערכי האחיזה בארץ ישראל, אלה דיברו על כך שהוא היה בין הבודדים שהתריעו בזמן אמת על המהפכה החוקתית, אלה דיברו על מאבקו ברב כהנא, אלה דיברו על מאבקיו בהסתרת השב"כ את פרשת "שמפניה", ואלה דיברו על מאבקו בשי ניצן בזמן שאזרחים הופשטו מזכויותיהם בהתנתקות. מיקי איתן היה אדם מיוחד מאוד וכל אחד מן המספידים אחז איבר אחר של הפיל הזה. אני מבקש להוסיף זוית אחרת. הכישלון של המיקיאיתניזם יחד עם המהפכה החוקתית וההתנתקות הם אירועים "פיבוטיאליים". זה ציר ששינה את החיים הפוליטיים בישראל, ולא לטובה. רבים, רובם צבועים או בורים, מתגעגעים ל"ליכוד של פעם". אבל גם אם נשים בצד את הציניות הארסית בכך שאותם המתגעגעים כינו את בגין היטלר, לא ניתן להתעלם מכך שאכן חל שינוי מסוים בתרבות עצמה של הימין. והסיבה לכך היא לא הגעתם של הפראים החדשים, כפי שמנסים לשטוף את המוח בתקשורת, אלא העובדה שהפראים הישנים רמסו את המיקיאיתנים. אנשים כמו מיקי איתן, כמו דרור חוטר ישי או כמו גביזון נרמסו עד דק בכוחנות אדירה. גרם אחד של חסד לא ניתן להם. אנשי חירות בישראל הבינו היטב שכך לא ניתן להמשיך אם אין בכוונתם להיות אבק. אז צמח פה דור של קילרים. וכפי שהוכח ברפורמה - אולי גם זה לא היה מספיק כי ברגע האמת הימין, הפטריוטי, שוב העדיף את שלום הילד במשפט שלמה הישראלי. כל עוד מחנה השמאל לא יכבד את הזכויות הפוליטיות של אנשים שחושבים אחרת מהם המגמות הללו רק יקצינו. בעיני כישלון המיקיאתניזם הוא אחד המנועים העיקריים לשינוי שחל בימין, וזה, אגב, לא ייחודי לישראל. --- בשולי הדברים יש לי פינה חמה בלבי למיקי איתן. כשההורים שלי עלו ארצה כמעט חסרי כל, אבי התקשה מאוד למצוא עבודה שתתאים לכישוריו, למעשה עד מותו לא מצא עבודה שכזו. ברגעי מצוקה קשים השפיל עצמו, לתפיסתו, ושלח מכתב לכמה חברי כנסת על כך שהוא עלה מתוך ציונות והוא מחפש תעסוקה שתתאים לכישוריו. היחיד שהשיב לו באמפתיה אותנטית והזמין אותו לכנסת לשיחה בניסיון לסייע היה מיקי איתן. יהי זכרו ברוך.

David Peter דוד פטר

34,385 views • 1 year ago

לפני חודש הודיע השב״כ על פתיחה בבדיקת #קטארגייט. היועמ״שית והשב״כ טענו לפרשה חמורה. אבל משום מה, חרף החומרה הגדולה והעובדה שהחשודים הפוטנציאליים ממשיכים לעבוד בלשכת ראש הממשלה, החקירה לא זזה. פלדשטיין לא נחקר וגם יונתן אוריך לא נחקר ואף ממשיך לעבוד צמוד עם ראש הממשלה. ככה נראית חקירה של פרשה ביטחונית חמורה? גם אם מקבלים את טענת ניגוד העניינים של נתניהו על רקע החקירה נגד יועציו, לא יכול להיות שהחקירה הזו תישאר לנצח כחרב מעל ראשו המונעת ממנו לפטר את ראש השב״כ. 1. היועמ״שית צריכה להסביר מדוע החשודים טרם נחקרו. 2. חובה לקצוב לרונן בר זמן לחקירת הפרשה. הוא חייב להסביר כמה זמן הוא צריך כדי לחקור את הפרשה. אחרת, קטארגייט תהפוך לחסינות מפני פיטוריו של ראש השב״כ. אם זו פרשה כל כך חמורה, זה גם אינטרס של מערכת אכיפת החוק שהחקירה תהיה מהירה וממצה. האינטרס הציבורי הוא שהדברים ייחתכו לכאן או לשם בהקדם. זה נכון קל וחומר כאשר נטען (על ידי כל מיני לשעברים וגורמים פוליטיים) לבגידה של ממש.

אבישי גרינצייג

45,840 views • 1 year ago

זה קטע מדהים ועצוב כל כך. אם יראה אותו אדם זר אני לא חושב שנצטרך להסביר לו הרבה יותר על מצב תקשורת המיינסטרים בישראל. יושבת עמנואל אלבז המקסימה אצל מוריה וברקו ומנסה, לרגע אחד קטן, להסב את תשומת הלב הציבורית לכמות ההרוגים הבלתי נסבלת בעזה. היא אפילו לא מפנה אצבע מאשימה. לא לצה״ל, אפילו לא לממשלה. היא לא מנסה לעורר אנטגוניזם, רק להבקיע לרגע חריץ קטן של חמלה לסבל של חפים מפשע בצד השני. היא עושה את זה באצילות מרשימה. ברקו מיד מנסה לכבות את הרגע אבל כשהיא משתמשת ב״חופש הביטוי״ הוא לוקח חצי צעד אחורה. אבל מוריה אסרף. וואוו! באדנותיות, בבוז מוחלט, אפשר לראות את התיעוב על הבעת הפנים, פשוט סותמת לה את הפה ועוברת נושא! לא במשמרת שלה. בטלוויזיה הישראלית לא יעזו להעלות על דל השפתיים אפילו את האסון ההומניטרי הנורא שהולידה המלחמה. רגע טלוויזיוני מערער. עיתונאית שלא מבינה באופן עמוק את תפקיד העיתונות מגרשת מהמסך זווית קטנה של מציאות שאסור שתחדור חס וחלילה אל נפשו של הצופה. כואבת לי הבטן…

Ran Harnevo

158,298 views • 1 year ago

הביביאדה. בסירטון מגוחך של חוסר מודעות עצמית, בתנועות גוף מגושמות ולא טבעיות, בחיוכים מזויפים ומאולצים, בקולות צורמים והכי פאתטי בתוכן שמנוגד למציאות האפוקליפטית שהביאו עלינו, הכולל המון מלל על דמוקרטיה. הסירטון הזה הוא שירת הברבור של חברי הכנסת מהליכוד, מדובר בתחינה של אנשים שפלים, כוחניים, מרושעים, רודפי שררה וכבוד, טיפשים, חבורה של אנשים ארורים שהמיטו עלינו שואה. ההזמנה הזו לליכודיאדה היא קינה על הליכוד של פעם, הרקוויאם האחרון של אנשים קטנים ועלובים שהגיעו לפסגת חייהם בזכות קשרים, ליכלוך, שחיתות וליקוק והיום הם מפנימים שהגיע הסוף, אדונם נתניהו גמר את הסוס ואת הקריירה, הוא עומד להישפט על בגידה בעמו ובמדינתו וחבריו למפלגה פשוט מתחילים לחפש עבודה. תסתכלו בעיניים של חבורת הזבל הזו, תביטו עמוק לתוך הזחיחות, תזכרו את האחריות של כל אחד מהם לטבח השבעה באוקטובר, למוות בישובי העוטף, לסיוט במסיבת הנובה, ל 2000 משפחות שכולות שחרב עליהן עולמן, לפצועים, לקטועי הגפיים, להלומי הקרב, לעקורים, לניסיונות שלהם להלבין ולהחביא את פשעיהם, לפצע המדמם שיצרו בחברה הישראלית, לשיסוע, לפילוג, לבידוד בעולם, לגזענות, לאלימות, למלחמות ולעוד מלחמות שיביאו עלינו. תבטיחו לעצמכם חבריי וחברותיי, אחרי שנעיף את נתניהו ואותם לכל הרוחות, תהליך התיקון, התקומה והריפוי יתממש, רק לאחר שנעמיד לדין את כל אחד מהם על אחריותו לטבח השבעה באוקטובר ואולי בעיקר שגם לאחר הטבח, לא ניסה אף אחד מהם מייד לתקן ולהציל את מה שנותר, לאתגר את הרודן נתניהו, על שדבק בלשונו לעכוזו של אדונו, על כך שלא בלם ועצר את המשך ההדרדרות של מדינת ישראל ושל החברה הישראלית. תבטיחו לעצמכם שכל אחד מהם ישלם מחיר, מחיר כבד, שעל גופם תהיה חטוטרת, על מצחם יתנוסס אות קין אדום ולנצח הם יהיו מוקעים ומוקאים מהחברה הישראלית. דגשים: 1. הסירטון אותנטי לחלוטין, לא נעשה כל שימוש בבינה מלאכותית. 2 הסירטון הופץ אתמול בערב בכל אמצעי ההפצה של הליכוד ברשתות החברתיות ובקבוצות הווטסאפ הפנימיות. 3.כולם מוזמנים לליכודיאדה באילת בשניים עשר במרץ בכדי לומר לחבורת האפסים של הליכוד מה שאתם חושבים עליהם, שימו ביומן, זה חשוב מאוד. 4.מי שמזהה את כל חברי הכנסת שמופיעים בסירטון מקבל.ת. ארוחת צהריים איתי.

Danny Gallant דני גלנט

55,954 views • 8 months ago

כמובטח, ראיתי את הפרק המלא אתמול של מתחת לבלטות על הקריפטו והביטקוין. יותר מנאור ברוך ששאול לא אימת אותו על הדבר הכי בסיסי, איך זה מסתדר שילד שגדל עם אמא נכה בדירת עמידר (שדרך אגב סיפור אמיתי) משקיע 200 אלף (דולר?) בתיכון בביטקוין?! אבל ה2 דקות שהכי היו קשות לי לצפייה זה הקטע הזה: היא משכה את כל הפנסיה שלה, שילמה 35% מס (או 40 היא לא בטוחה) כדי לשים את כל החסכונות שלה בביטקוין. "ידעתי שאני הולכת להחזיר את זה עם הביטקוין בכלום זמן...וזה אכן קרה" מהמערכות הממסדיות היא פוחדת, אבל מארגוני טרור ופשיעה שגונבים ארנקים על בסיס יומי, לא? שאול אמנם עונה לה ומעביר מסר לצופים שזה לא משהו שהוא היה עושה, אבל כמו בקטע עם נאור ברוך אין פה שום דבר נחרץ. הצופה בבית שאולי חשב לעשות את זה יוצא לדעתי עם המסר שזה הדבר הנכון לעשות, מי שמבין שזאת שטות מוחלטת נשאר באותה דעה ואולי אפילו קצת מתערער. לא משנה מה דעתכם על ביטקוין, גם אם אתם בטוחים שעוד עשור הוא יהיה שווה מיליארד דולר. לקחת את כל החסכונות שלכם בחיים ולהמר איתם על נכס אחד ויחיד זאת טעות חמורה. זאת חובה מוסרית לילדים ולנכדים שלכם להשאיר מקום לטעות. אם אין לכם שום דבר בחיים מלבד ביטקוין אם הוא ימות, אתם עלולים למות ביחד איתו. חוץ מלהכניס פומו לצופים בבית להיכנס לביטקוין/קריפטו בעצמם אני לא בטוח מה הייתה מטרת הפרק. באמת שלא.

המחנך הפיננסי

64,973 views • 1 month ago

את פייגלין ראיינתי במפגש פומבי בשנת 2013 ושאלתי אותו כמה פעמים על זכויות להט"ב. הוא היה מאוד ברור: להט"ב פוגעים ב"מעמד המשפחה הקלאסית" ולכן אסור למדינה להכיר בנישואים גאים או לאפשר אימוץ. על פי פייגלין: "אם אתה דורש מהמדינה לתת לך מעמד זהה של משפחה, אני חושב שמדינת ישראל, בוודאי כמדינה יהודית, אבל כל מדינה ברת דעת, כל חברה ברת דעת, שתעשה את זה בסופו של דבר יורה לעצמה בראש." הדברים ברורים. גם מצעדי גאווה יהיה קשה לקיים במדינה שפייגלין מחליט בה. על פי פייגלין יותר לקיים מצעד גאווה "במקום שלא פוגע באנשים אחרים, בוודאי. מה לעשות? יש עוד אנשים עם זכויות. לא רק להומואים יש זכויות" - כלומר אין מצעד גאווה בירושלים, במצפה רמון, ובכל מקום שבו רגשותיו של מישהו יפגעו. אולי הגרעינים התורניים בתל אביב גם יתעקשו שזה פוגע ברגשותיהם ונסגור עניין. לכן הוידאו הזה חשוב, מפני שעל פי רוב השיטה של פייגלין לחמוק מלהתיחס לענייני זכויות היא לסגת לעמדה ליברטריאנית שבה למדינה אין בכלל עניין בחיי הפרט של האזרח, ושכל אחד יעשה מה שהוא רוצה. כאן הוא אומר בפירוש: אני בעד זכויות סטרייטים, עזבו אותי מזכויות להט"ב. זאת עמדתו, וזאת תמיד היתה עמדתו. בפועל הליברטריאניזם של פייגלין קורס בכל מקום שבו הוא מאותגר על ידי צרכי "העם" או "היהדות". במפגש איתי הוא דיבר בפירוש על הצורך להכיר בזכויות "עד לשלב שבו אתה קודח חור בספינה שבה כולם יושבים" - והוא כמובן יקבע מי קודח חור ומתי. במילים אחרות, החירות של פייגלין אינה זכות קדם-פוליטית המגבילה את הרוב, אלא רשות הנמשכת כל עוד אינה מאיימת לדעתו על שלמותו/בריאותו של הקולקטיב. זה הבדל עקרוני, עמוק. צרכי הכלל תמיד יאיינו את זכויות הפרט, וצרכי הכלל נקבעים כמובן על פי הגרסה של פייגלין ליהדות. דמוקרטיה ליברלית לא תהיה כאן. משה פייגלין Moshe Feiglin

Tomer Persico

14,072 views • 25 days ago

אני רואה בימים האחרונים חיתוכים כאלה ואחרים של דבריו של ראש המוסד המיועד גופמן מהסרט ״איזנקוט.״ (במאי- יריב מוזר) וחשבתי שנכון לשתף קצת במאחורי הקלעים של איך הקטע הזה מצא את עצמו בחוץ. מדובר בסרט שהופק בתקופתי כדובר צה״ל וברור לכל שהיה ניתן לבחור קטע אחר, מפקד שמחניף על הפעלת הכוח, על אלפי תקיפות המבמ, על עשרות מבצעים מיוחדים, על סיכול התת קרקע או על כל דבר אחר ואתם מתארים לעצמכם שהיו מאות קטעים כאלה. אבל מה, במסגרת תהליך הכנת הסרט התעקש איזנקוט (הרמטכ״ל🫡) על הכנסת קטעים שמראים את השיח הביקורתי - ״רונן זה סרט שצריך לדבר על מנהיגות ומה יותר מנהיגות מלהראות איך עודדנו חשיבה אחרת ואיך איפשרתי לכל מפקד להגיד את דעתו בכל פורום״ וכך היה (בלי קשר לעובדה שהמינוי של גופמן למחט סדיר הוא ההוכחה הכי גדולה להערכה שגדי והמטכל רחשו לו). מענין כמה ראשי מערכות היו נוהגים כך ומענין עוד יותר אם נתניהו בוחר עכשיו בגופמן כי הוא חושב אחרת ממנו? לענין החיוך של יושבי השורה הראשונה אף אחד לא צחק כי רומן דרש להפעיל את כוחות היבשה. כולם חייכו (בהם לא רק יושבי השורה הראשונה) כי רומן ידוע בדבריו, עליהם חזר בצורה כזאת או אחרת בכל כנס ספכ בשנים שבהן הייתי חלק מהמופעים האלו וגם סגנון ההצגה היחודי כל כך לרומן (״אני אומר שנית״). לא זלזלו בו ולא התעלמו ממנו הוא יכל להגיד ואמר את דברים אלו בכל מופע (לפחות בשנים ההן). ועכשיו שלא תשארו בלי סקופ שווה לבדוק איך הגיב ראש הממשלה להצעה של איזנקוט במהלך שנת 2018 להפעיל את החטיבה של גופמן למבצע קרקעי רחב כנגד אחד האויבים שפעלו נגד ישראל באותה תקופה- בטוח שתופתעו. ואם כבר עסקינן בסרט ממליץ לכם לראות אותו מהתחלה עד הסוף יש פה עוד הרבה מאוד קטעים מענינים ואם לא לפחות תראו את הקטע המלא ולא את העריכה שהכינו לכם בחלק מהערוצים.

רונן מנליס - Ronen Manelis

41,777 views • 9 months ago

חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – בתשובה לטענה, לפיה "יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל, האויבים על הגדרות", סא"ל (מיל.) רון שרף מ"אחים לנשק" משיב: "ישראל כבר אינה דמוקרטיה"; "האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים"; "אנחנו מגינים על המדינה עכשיו"; "אין צבא עם בדיקטטורה" ב-27 ביולי 2023, סא"ל במילואים, רון שרף, הנימנה על הנהגת ארגון "אחים לנשק", בו חברים אנשי מילואים מיחידות שונות בצה"ל, התראיין לרדיו 103 FM, בנוגע להשלכות הפסקת ההתנדבות לשירות בצה"ל על ידי אלפי מילואים, על צה"ל ועל ביטחון המדינה. להלן תמליל הראיון: מראיין: [עימנו] סא"ל במילואים רון שרף ממחאת "אחים לנשק". שלום לך, רון שרף. רון שרף: בוקר טוב מראיין: אתה יודע בממשלה אמרו באותו יום, שביטלו את עילת הסבירות, שהם לא הצביעו בעד ביטול עילת הסבירות, אלא נגד הסרבנות, שבסוף מה שגרם להם להקשיח עמדות ולא לוותר הייתם אתם. רון שרף: ומה, ומה יגיד רודן? מה יגיד רודן בדרך למשבר עמוק ולהרס של מדינה? אני לא מצפה שיגידו שום דבר אחר. נתניהו לא זז מעמדתו. מראיין: השאלה אם זאת לא היתה, אפילו מבחינת המחאה והטקטיקה, אם זו לא הייתה טעות? רון שרף: קודם כל, סרבנות זה לא סרבנות. אף אחד לא יכול להכריח מישהו להתנדב למצב שהוא נשבע אחרת למצב, כאשר הוא שובר את החוזה. אז זה בכלל מצחיק. זה הגדרה מצחיקה, וזה ספין הפוך. ישראל כבר אינה דמוקרטיה. ישראל היא מדינה במעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה. זה עכשיו [מתרחש]. מי שלא מבין את זה, לא מבין מי אחראי למצב הזה. מי שאחראי לסיכון ביטחון ישראל זה נתניהו, והצל של שר הביטחון גלנט, שיושב מגמגם, מתחנן שמה לשר משפטים שיעזור לו, כי הוא יודע את המשבר האמיתי שאנחנו נכנסים אליו, ורק מבט, רק מבט על הפנים של גלנט כולם יכולים להבין מה באמת קורה. מראיין: סגן אלוף שרף, אבל אני מנסה להבין. תראה, אתה כאילו מסביר לנו ולציבור מי אשם במצב שהגענו אליו. אבל, אני שואל אותך שאלה אחרת. יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל. האויבים על הגדרות. במקרה של הגבול הצפוני זה תרתי משמע. רואים את חיזבאללה על הגדר. השאלה היא: מי יהיה אחראי בסופו של יום אם חלילה ישראל תותקף, ולא תהיה ערוכה? אז אתה תגיד: ביבי אשם, וביבי יגיד: אתם אשמים, אבל בינתיים מה יהיה על ביטחונה של המדינה היקרה שלנו? רון שרף: המדינה יקרה לנו לא פחות מלאף אחד אחר, ולכן אנחנו מגינים עליה. האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים. אם ישראל תמשיך במדרון הזה, ישראל כבר אינה דמוקרטיה. אני חוזר על זה. מישהו האמין שזה יקרה? ישראל אינה דמוקרטיה יותר. היא כרגע במדרון. מדינת מעבר בין דמוקרטיה לדיקטטורה. כל אחד יחליט איפה במעבר. אבל, שלממשלה אין ביקורת שיפוטית, זוהי כבר אינה דמוקרטיה. לכן, הסכנה האמיתית היא מבפנים. אנחנו מגינים על המדינה עכשיו. מראיין: ומה קורה עכשיו? אתם הודעתם שאתם מפסיקים להתנדב. שמענו באמת על הגל הזה, גם בחיל האוויר, ובעוד אגפים וחילות נוספים. מה קורה בפועל בשטח אחרי שבוטלה עילת הסבירות מבחינתכם? בחודשים הקרובים אתם פשוט לא תתנדבו? רון שרף: תראה, פה אין רבים. יש כל אחד לעצמו. זה בסוף כל אחד מול צו מצפונו. אני לא שולט על אנשים אחרים. מראיין: מה שאתה שומע מהחברים שלך. רון שרף: אני כן, אני אומר, אני עושה מה שאני, מה שצו מצפוני אומר, וכמוני עושים הרבה חברים. אנחנו מבינים שלא ניתן לשרת דיקטטורה. אין צבא עם בדיקטטורה. מראיין: כן, אבל תראה, אני מוכרח לומר שיש לי קצת בעיה עם האמירות האלה שלך, שלכם, כי אני מבין שמבחינת הקמפיין, נקרא לזה, זה נכון להגיד: כל אחד למצפונו, אבל ברור שזה מאורגן. מה זאת אומרת? יוצאות הודעות לעיתונות, ממלאים טפסים, שולחים ביום שישי רגע לפני אולפן שישי [בערוץ 12] מסמך שעליו חתומים נדמה לי 1,150 טייסים. ברור שזה ארגון. למה אתם לא קוראים לילד בשמו? [אנו] התארגנו לפי היחידות הצבאיות שלנו כדי להפסיק את ההתנדבות. רון שרף: ההתארגנות היא, שוב אני אומר, המחאה היא כללית, והיא חוצה את כל היחידות, ואת כל הארגונים, אבל בסוף כל אחד מקבל את ההחלטה לבד. מראיין: טוב, זה ברור. רון שרף: [כל אחד בנפרד] שולח [מכתב על הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים] למפקד שלו, ואנשים מרגישים מבפנים, כמו שאתה יכול להגיד, שכל המחאה היא כולה מאורגנת. אנשים בסוף יוצאים מהבית, כי הם מפחדים משלטון עם כוח בלתי מוגבל. זה פשוט ככה. כנ"ל אנשים אומרים: אני לא יכול ללכת [להתנדב לשירות מילואים]. אני אישית, רון, לא יכול ללכת לשרת מדינה שאינה דמוקרטית, ואני עכשיו מפעיל את הכוח שעדיין יש לי, כי עוד מעט לא יהיה לי. עוד מעט יהיו פה חוקים שאסור למחות, שיש מעצר מנהלי למי שמדבר נגד המשטר. זה קרוב, זה הכל קרוב. כל אחד חושב שבפעולה שלו הוא כרגע בולם את ההתדרדרות של ישראל לתהום דיקטטורית, שאחר כך אי אפשר יהיה לצאת ממנו. סימוכין: רון שרף. צילום מסך מסרטון וידאו בעמוד הפייסבוק של "אחים לנשק"

Jonathan D. Halevi

20,569 views • 1 year ago