Video wird geladen...

Video konnte nicht geladen werden

Zur Startseite

אחד הדברים הנוראים שממשלת הימין על מלא עשתה, זה לגרום לתומכי רפורמה לחשוב שאולי אנחנו צריכים שבית המשפט יציל אותנו מול חוק ההשתמטות.

27,764 Aufrufe • vor 7 Tagen •via X (Twitter)

27 Kommentare

Profilbild von Alejandro Nachum Rivesco
Alejandro Nachum Rivescovor 7 Tagen

כלומר - הדגימה לכם באופן חד וברור את המצבים שהתכחשתם לקיומם ההפקרות של ה"רפורמה" הזו הייתה ברורה גם בלי הדוגמה המוחשית הזו, אתם פשוט הייתם עיוורים ומשולהבין מכדי להפעיל את השכל

Profilbild von אושרק'ה🎡
אושרק'ה🎡vor 7 Tagen

ולכן חשוב להרוס את הפרדת הרשויות ולתת כוח בלתי מוגבל ל-61 חברי כנסת שיעשו מה שבא להם 4 שנים שלמות🤡🤡🤡

Profilbild von Amir.GS
Amir.GSvor 7 Tagen

מתי כן תפנה לבג"צ? כשכנסת ישראל תעביר חוק לעצור כל אדם שקוראים לו "טל"? או שגםאז תטען שעם הכנסת מחוקקת, זה בסדר... אני אצביע אולי בעוד 3 שנים.

Profilbild von Edi Itelman
Edi Itelmanvor 6 Tagen

ממשלת הימין על מלא הדגימה למה כח בלתי מוגבל משחית באופן בלתי ניתן למניעה.

Profilbild von שניצי
שניציvor 7 Tagen

כמעט הבנת

Profilbild von Mr.G
Mr.Gvor 7 Tagen

הממשלה הזו הוכיחה בדיוק למה ההפיכה המשטרית שלהם מסוכנת אתה פשוט רק מבין את זה כשזה מגיע אליך עדיין לא מאוחר בשבילך להודות למאות האלפים שיצאו לרחובות כדי להילחם גם על הזכויות שלך

Profilbild von yonatan becker
yonatan beckervor 7 Tagen

לא ברור איך הגעת למסקנה שצריך להמשיך לתמוך באנשים שניסו להשמיד את המדינה

Profilbild von Alon without an E
Alon without an Evor 7 Tagen

הרפורמה נועדה כדי להעביר חוקים שבית המשפט היה פוסל, בגלל זה החרדים והציונות הדתית תמכו בזה. השקר הוא ״איזון רשויות״

Profilbild von איל Eyal
איל Eyalvor 7 Tagen

יופי. סוף סוף הבנת למה אי אפשר לתת ל-61 ח"כים, שאפילו לא נבחרו ישירות, להחליט כל מה בא להם.

Profilbild von E/H BS
E/H BSvor 6 Tagen

אתה לא אדם חכם. אם גם אתה לאט לאט מצליח להבין שהממשלה ניסתה לרמוס את בית המשפט כדי לחמוד עוד כוח ולהפוך לכל יכולה, אולי יש תקווה. מתי אתה מבקש סליחה מהדמוקרטים שיצאו לרחובות כדי להגן על הדמוקרטיה הישראלית, והבינו את הסכנה, הרבה לפניך?

Profilbild von Daniel
Danielvor 7 Tagen

...ועל כן אצביע גם הפעם למפלגות הממשלה

Profilbild von dorong3
dorong3vor 7 Tagen

זה ו1200 נרצחים.

Profilbild von ויטו ספאטאפורה
ויטו ספאטאפורהvor 6 Tagen

אחד הדברים הנוראיים שממשלת הימין על מלא עשתה, זה לגרום לאנשים להבין מה הכוונה בממשלת ימין על מלא

Profilbild von gazelle
gazellevor 6 Tagen

הלוואי שתבינו שבית משפט אמור להיות ככה - תראה מה קורה בהודו, תראה מה קורה בכל מקום בעולם אולי חוץ מצפון קוריאה, בית המשפט העליון הוא רשות שלטונית, להפך הוא לא מספיק חזק כי גרמתם לו לפחד במשך עשרים שנה

Profilbild von ya free
ya freevor 7 Tagen

אל תיתמם, הכל היה כדי לשחרר את ביבי מהמשפט, מערכת המשפט לא מעניינת אותם, רק כח,כסף כבוד

Profilbild von 𝖕𝖔𝖒𝖒𝖊 𝖉'𝖔𝖗
𝖕𝖔𝖒𝖒𝖊 𝖉'𝖔𝖗vor 7 Tagen

עצוב שמורה ומחנך לא מבין את עקרונות הדמוקרטיה.

Profilbild von Candy Boulder
Candy Bouldervor 7 Tagen

ברור, כי אתה ״איש חינוך״ רק ללא שמץ של מושג מהי דמוקרטיה. אהבל של אוכלוקרטיה…

Profilbild von שניצי
שניציvor 7 Tagen

@mamafrita10

Profilbild von Matan Gordon
Matan Gordonvor 7 Tagen

אני שונא את המציאות 😡😤

Profilbild von matanel derei
matanel dereivor 7 Tagen

חלילה וחס לא רוצה מבית המשפט כלום, הם צריכים לעשות מה שהעם על ידי נבחריו יחליט בחוק

Profilbild von Abir tangir
Abir tangirvor 6 Tagen

בנתיים מערכת המשפט מנעה פשרות והיא מפחיד את החרדים שיבטלו את מה שסיכמו איתם. לולי בית משפט הזה, היה יותר אימון

Profilbild von Alon without an E
Alon without an Evor 7 Tagen

אתה אומר שזה חוק נורא אבל אז מהלל את החיבור של פייגלין וסמוטריץ שידאגו אישית שהחוק הזה יעבור כדי להחזיק קואליציה עם חרדים. זה טל לוריא אחר בסרטון?

Profilbild von Pepe Mathematicus
Pepe Mathematicusvor 6 Tagen

"הימין" מוכר אותנו לחרדים, השמאל לערבים תומכי חמאס.

Profilbild von grass-hÖper
grass-hÖpervor 7 Tagen

אפס

Profilbild von Zev Spitz
Zev Spitzvor 7 Tagen

כל בעיה ובעיה של האוטונומיה החרדית היא סה"כ השתקפות של איזה תקלת שורש בחברה, בממשל או בכלכלה הישראלית, הרבה יותר רחבה ועמוקה. בדקו את זה.

Profilbild von Adiel
Adielvor 7 Tagen

אבל לא עבר שום חוק השתמטות ובג״ץ לא עצר אחד כזה .

Profilbild von אורי חרץ
אורי חרץvor 7 Tagen

אתה צייצת הערב בעד המפלגה הזו והגישה שלה זה לתת פטור גורף לתלמידי ישיבה

Ähnliche Videos

פעם בחודש, לפעמים קצת יותר, אנחנו יוצאים לציבור הישראלי ומבקשים ממנו לתמוך בנו (אנחנו לא עסוקים מספיק במרקטינג, זה פאק שלי. לא קונים תנועה כמו שצריך, מסתפקים בסרטון אחד חודשי לצרכי גיוס וממשיכים קדימה). אני מניח שאנחנו צריכים לעשות יותר, ושיש פה אפסייד מבוזבז, אבל האהבה מהחברה האזרחית קיימת גם קיימת. ואנחנו אסירי תודה עליה! ״יאללה תקווה״ מקבלת נכון להיום 150,000 שקל לחודש מהציבור הישראלי. זה מרגש אותנו, זה מעורר בנו השראה, ובעיקר בעיקר זה דוחף אותנו לכוון הרבה יותר גבוה. אנחנו נכנסים לשנה גורלית לעתיד של המקום הזה. ובזמן שתקשורת המיינסטרים נאבקת על חייה (ואנחנו מאחוריה על מלא), המלחמה ברשתות היא בעיניי המלחמה הכי אפקטיבית והכי אסטרטגית שיש. אז קבלו דוח חודשי, הכי שקוף שיש. אם לא תשתפו אותו הוא ישאר כאן לבד בחושך. ואיתו מצורף גם לינק, לתמיכה קבועה ביאללה תקווה. תהיו יפים ממש ותצטרפו אלינו. מבטיחים להזיע בשבילכם. תודה ושבת שלום 🙏❤️

Ran Harnevo

10,203 Aufrufe • vor 6 Monaten

הראיון המטורףףף של ד"ר אודי לוי היום ברשת ב' - כעת עם כתוביות 👇🏼 להקשיב לכל מילה ועד הסוף! ולהפיץ. כמה מהכותרות הרבות ושומטות הלסתות מדברי אודי לוי: "החקירה הזאת צריכה להתנהל כמו שמנהלים חקירה מול ארגון פשיעה או מימון טרור. הנחת הסלב שניתנת לראש ממשלת ישראל צריכה להיגמר, אחת ולתמיד. יש בכירים מאוד שהיו מעורבים בשוחד הקטארי. אף אחד לא פנה אליהם. מזוודות הכסף - יש ראיות, יש אנשים שמדברים שכסף זלג לכיסים של אנשים. יש המון מידע על האימפריה הכלכלית שבנתה משפחת נתניהו. יונתן אוריך, פלדשיין, היין אורן, טופז לוק – לא זזים מילימטר אחד בלי יאיר נתניהו, בלי שרה נתניהו ובלי ראש הממשלה. רה"מ חושש ביותר מהחקירה הזאת. זה לא רק קטאר. זה לא רק פרשת קטאר. זה מחזיר אותנו לצוללות. זה מחזיר אותנו לגז. זה מחזיר אותנו להרבה מאוד אירועים אחרים. זו פרשייה שיכולה לא רק לגמור את הקריירה של ראש הממשלה ואת מורשתו – זה גם להכניס את בנו ואת אשתו לצרה צרורה. והוא, ראש הממשלה, נלחם על חייו כרגע. אבל גם אנחנו נלחמים על חיינו. אנחנו, כעם, נלחמים על חיינו... כסף משאיר טביעות אצבע, יש מידע בידי גורמים. זה הופך את ראש הממשלה לסחיט. זאת סכנת נפשות..." ויש עוד, האזינו, הפיצווו👇🏼

Or-ly Barlev 🎗 אור-לי ברלב

67,404 Aufrufe • vor 1 Jahr

אנחנו מתפללים על המשפחות, מתפללים על הפצועים. אני באתי לכאן לחבק את תושבי עפולה, תושבי בית שאן, תושבי העמק. אני חושב שהוכח שוב שנשק מציל חיים, המדיניות הזאת שגם הקפיצה 20 כיתות כוננות שגרמה לכך שאנשים מסתובבים עם נשק, שאיש כוחות ביטחון מנטרל את אותו מחבל - היא מדיניות חשובה. אני קורא לאזרחי ישראל בואו להתחמש אנחנו עשינו הקלות עשינו רפורמה ענקית בנושא הזה בואו להתחמש זה מציל חיים. הדבר השני שאני חושב שהוא יציל עוד יותר חיים זה חוק עונש מוות למחבלים, אני מאוד מקווה שאף אחד לא יטרפד לי את החוק הזה, יש כאלה שחושבים שמחבלים כולם באים להתאבד זה לא נכון, הם לא באים להתאבד - הם באים אחרי זה לחיות בבתי הכלא, אז נכון ששינו את התנאים בבתי הכלא מן הקצה אל הקצה ונכון שבתי הכלא בישראל הם מזמן לא קייטנות - אבל חוק עונש מוות למחבלים אנחנו חייבים להעביר אותו אני עושה הכל כדי שזה יעבור. אני שוב אומר אזרחי ישראל: תתחמשו זה מוכיח את עצמו, תצטרפו לכיתות הכוננות - פתחתי יותר מ-1,000 כיתות כוננות בשלוש שנים האחרונות זה מוכיח את עצמו וזה מציל חיים - כיתות כוננות מגיעות, אנשי ביטחון מגיעים, אנשי המשמר הלאומי פה ואני רוצה גם לציין את העבודה של המשטרה, של מג״ב, של כיתות הכוננות, של אנשי הביטחון ושל המשמר הלאומי. ושוב אני מתפללים לרפואת הפצועים

איתמר בן גביר

17,369 Aufrufe • vor 8 Monaten

שולח תנחומים למשפחות וכולנו מתפללים לרפואת הפצועים. צריך לזכור דבר אחד ראש הממשלה - הייתה כאן פעולה של גבורה, של חייל מחטיבת חשמונאים חרדי, ושני חרדים שקיבלו נשק במסגרת רפורמת הנשק. אמרתי נשק מציל חיים צריך לזכור את זה. אני קורא לאזרחי ישראל - לכו להתחמש. ודבר אחד נוסף: רק אתמול בית המשפט העליון הקל בתנאים של נ'וחבות, של רוצחים. וקבע שצריך להתערב בתפריט שלהם. חברים זה לא משחק, שבית המשפט העליון עושה דבר כזה זה מעביר מסר למחבלים. אני אומר לשופטי בית המשפט- אל תעשו את זה. לבוא עכשיו ולהתערב בתפריט של הנוח'בות, אחרי שכל הגורמים אדוני רה"מ אומרים שזה מביא ומוסיף הרתעה. לא יקום ולא יהיה. לא אצלנו, התנאים בכלא זה מוסיף הרתעה. כמו"כ יש לנו חוק גירוש משפחות מחבלים, אני חתמתי בשבועות האחרונים על 35 צווים כאלו אני מאמין ששר הפנים החדש יריב לוין יאשר את הבקשות האלו. גירוש משפחות מחבלים יחד עם יד תקיפה בבתי הכלא , ועם כל העשייה שעושים גם שב"כ, גם צה"ל, משטרה ושב"ס. רפורמת הנשק. לכו להתחמש.

איתמר בן גביר

63,129 Aufrufe • vor 1 Jahr

גלית גוטמן המדהימה: אני גדלתי בדור שהמילה 'שלום' הייתה מילה לגיטימית. היו שירים על שלום, סיפרו לנו שתכף יהיה שלום, והיו גם כמה הסכמים של שלום. היה הסכם שלום עם מצרים, שנה אחרי מלחמת יום כיפור, להזכירכם, כשאף אחד לא האמין. כלומר, אנשי הימין לא האמינו, ואמרו ״מה פתאום, זה יהיה נורא״. והנה, קרה. והנה זה קורה, כבר כמעט 50 שנה. אחר כך גם שלום עם ירדן. ואני לא מוכנה לוותר על הסיפור הזה שיום אחד יהיה שלום גם עם עוד אויבים, ושבאמת יהיה פה מזרח תיכון חדש. ולכן כל פעם שיש מלחמה, למרות שאנחנו באמת חיים את הסיוט הזה, אני אומרת: אולי זה מה שיביא את היום שאחרי. קשה לי נורא להקשיב לאנשים שיושבים באולפנים, והם צריכים לקחת אחריות על זה שהם אומרים: לעולם אנחנו נחיה על החרב. קשה לי נורא להאמין בזה. אני לא רוצה לשמוע את זה או להאמין לזה, ולא בגלל שאני עוצמת עיניים, אלא בגלל שאני יודעת שבכל העולם, וגם כשמסתכלים על ההיסטוריה, מאות שנים אחורה: תמיד היו מלחמות, ובסוף היו מדינאים שעשו שלום ואני חושבת שגם יומנו יגיע, ואני לא מוותרת על זה.

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

50,373 Aufrufe • vor 5 Monaten

לפני מספר חודשים נחשפה שיחה נוקבת שהתנהלה בין שופט בית המשפט העליון יצחק עמית לבין שופטים מבית המשפט המחוזי שבה התלוננו האחרונים על התנהלות בית המשפט העליון. במהלך השיחה התלוננו השופטים המחוזיים על כך שבית המשפט העליון לא מקיים את הוראות תיקון מספר 113 לחוק העונשין. לטובת מי שלא מכיר את חוק העונשין, בתיקון המדובר שנחקק ב-2012 קבע המחוקק שהעיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו (עיקרון ההלימה), ושבית המשפט יקבע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון מנחה זה ויגזור את העונש המתאים בתוך מתחם העונש שקבע. המחוקק הוסיף וקבע כי מותר לבית המשפט לחרוג במידת מה ממתחם הענישה - חריגה לקולא משיקולי שיקום הנאשם או חריגה לחומרא משיקולי הגנה על שלום הציבור. המחוקק הורה אפוא על הבניית שיקול הדעת של השופטים בענישה והגבלתו כדי להגביר אחידות בענישה ולצמצם פערי ענישה בין שופטים שונים וכדי להגדיל את מידת השקיפות בענישה (משום שהשופטים חייבים לנמק את הדרך בה הם קובעים את מתחם הענישה בהתאם לעיקרון ההלימה). כל בתי המשפט בישראל פועלים לאורה של חקיקה זו מלבד בית משפט אחד - בית המשפט העליון. לפני שנחזור לשיחה הנוקבת בין יצחק עמית לבין השופטים המחוזיים חשוב להבין מדוע העובדה שבית המשפט העליון אינו פועל בהתאם לחקיקה המדוברת היא בעלת משמעות מערכתית רחבה. בשיטת המשפט שהייתה נוהגת בישראל (שיטת "המשפט המקובל"), הייתה חשיבות קריטית לתקדימים (כך זה היה לפני שיוריסטוקרטים תאבי כוח החריבו באופן שיטתי את שיטת המשפט הישראלית כדי לבסס לעצמם שלטון שרירותי וחסר כל רסן). תקדים שנקבע בבית המשפט העליון מחייב את כל בתי המשפט בערכאות מתחתיו. כלומר, העובדה שבית המשפט העליון לא מציית להוראת המחוקק לקבוע באופן שיטתי מתחמי ענישה לעבירות, מקשה על בתי המשפט בערכאות הנמוכות יותר לפסוק בהתאם להוראות החקיקה המדוברת. לשון אחר, חוסר הציות של בית המשפט העליון לחוק מאיין את החוק במידה רבה גם עבור כל בתי המשפט האחרים ולא מאפשר להגביר את האחידות בענישה ולצמצם את פערי הענישה בין שופטים שונים. בחזרה לשיחה המדוברת, השופטים המחוזיים מתחו ביקורת על שופטי בית המשפט העליון על כך שהם לא מקיימים את הוראות תיקון 113 לחוק העונשין. השופט עמית, בתגובה שהיא לא פחות ממדהימה, הסביר לשופטים המחוזיים שלא מדובר בתקלה אקראית או באנומליה לא מתוכננת אלא במדיניות מכוונת של שופטי בית המשפט העליון: "אנחנו עושים את זה בכוונה, כדי לא לשלול מהשופטים את שיקול הדעת, ואסור שתהיה אחידות בענישה כי זה יגרום לשופטים לגזור עונש שהם לא מאמינים בו רק כי העליון קבע מתחם שהם יהיו מחויבים לו". כשהשופטים המחוזיים הזכירו לשופט עמית שהחוק הורה לבתי המשפט לקבוע מתחמי ענישה, השיב עמית "לא נראה לי החוק הזה". *** האירוע הזה שופך אור על שתי תופעות שהתפתחו בישראל בעשורים האחרונים. התופעה הראשונה היא ההפיכה המשטרית ההדרגתית שמבצעת המערכת היוריסטוקרטית כנגד הדמוקרטיה הישראלית. הפיכה זו, שעודנה נמשכת, הצמיחה גידול סרטני של עריצות יוריסטוקרטית בתוך שיטת המשטר הישראלית. כיום אנחנו במשטר שבו עדיין יש מרכיבים דמוקרטיים מתפקדים אבל העריצות היוריסטוקרטית חמסה כל כך הרבה כוח, שהמשטר בישראל הפך ממשטר דמוקרטי למשטר היברידי (כלומר משטר שיש בו מרכיבים אוטוריטריים לצד מרכיבים דמוקרטיים). מאפיין בולט של העריצות היוריסטוקרטית, כמו של כל עריצות מאז ומעולם, הוא חיסול שלטון החוק (באופן אורווליאני הם עושים זאת תוך שהם מדברים גבוהה גבוהה על שלטון החוק). עיקרון שלטון החוק, אחד מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה הליברלית, קובע כי כל האנשים, המוסדות ורשויות השלטון במדינה כפופים לחוק. עמית המחיש בדבריו את התפיסה המקובלת בקרב העריצים היוריסטוקרטים שרואים עצמם כמי שאינם כפופים לשלטון החוק. על פי תפיסה זו, השופטים אינם מחויבים לשום חוק ולמעשה הם שליטים השולטים על פי רצונם השרירותי ואין על רצון שרירותי זה שום הגבלות ורסנים. אבל יש תופעה נוספת שמומחשת באירוע הזה. רובכם לא שמע על האירוע הזה וגם אלו שכן לא ממש מזועזעים ממנו. בכל מדינה מתוקנת, הדברים שאמר השופט עמית לשופטים המחוזיים היו מעוררים סערה ציבורית מתמשכת, וקריאות להדחת שופטים שאינם מצייתים לחוק בכוונת מכוון. אצלנו, מעבר לחלקים בציבור שתומכים במשטר של עריצות יוריסטוקרטית ושיצדיקו כל מעשה נבלה של העריצים וכל פעולה שלהם לחיסול הדמוקרטיה, גם בחלקים בציבור שמתנגדים לעריצות היוריסטוקרטית רבים לא מודעים עד כמה העריצות היוריסטוקרטית התקדמה במהלכיה לחיסול שלטון העם ושלטון החוק בישראל. ואת זה צריך לשנות.

ניסים סופר

41,165 Aufrufe • vor 6 Monaten

האזינו לדברים שאמרתי אצל דוד בן בסט, השידור המלא מחר ברדיוס 100FM עיקרי הדברים מובאים כאן גם בטקסט. דוד בן בסט: "אני רוצה להשמיע לך משהו, ואני רוצה לשמוע את דעתך" קטע מוקלט - Ofir Akunis "הרפורמה הזאת לא תקודם ולא תהיה בעת הכהונה של הכנסת הזאת, זה ברור." דוד בן בסט: "דעתך?" ח"כ רוטמן: אני כל פעם תהיתי מה זה נקרא "הרפורמה הזאת"? "הרפורמה הזאת" כבר עברה כמה שינויים עוד לפני שעבר החוק הראשון. אני חושב, ומקווה ובטוח, שההבנה בציבור שנדרשת רפורמה, זה כבר דבר נתון. השאלה היא, איזה רפורמה. אני מאוד מאוד מקווה ש"הרפורמה הזאת" לא תחזור. אני מקווה שהיא לא תחזור, למה? כי אני יודע, ואגב כבר נעשו בעניין הזה שיחות שאמרתי להם "כרגע אין מה לדבר על זה" כולל מאנשים באופוזיציה, "בוא נשב ונראה מה כן מקדמים בהסכמה". כי אני חושב שכאשר יחזרו החיילים משטחי הכינוס, ויסתכלו על הפוליטיקאים ויסתכלו גם על חלק מהאולפנים, הם יגידו: "תגידו, אתם משוגעים? אנחנו ישבנו שם, ונלחמנו שכם אל שכם, חרדים שהתגייסו, תאמין או לא, ואנשי זק"א, חילונים, דתיים, ימנים, שמאלנים, תומכי רפורמה, מתנגדי רפורמה, ידענו להסתדר. תסתדרו! תביאו רפורמה מוסכמת!" ובשניה שהלחץ הזה יבוא מכל חלקי הציבור, (הוא היה אצל חלק) אבל בשניה שהוא יבוא מכל חלקי הציבור, אני יודע ש"הרפורמה הזאת" לא תחזור. אם יעבור משהו, מקווה מאוד, זה יהיה גם בהסכמה רחבה, וגם בקונצנזוס כי אני מקווה שהפוליטיקאים כולם, גם אנחנו, גם הצד השני..." דוד בן בסט: "גם אתה" ח"כ רוטמן: ...גם אני, יקשיבו לווייב, לקול, לזעקה של הציבור שרוצה פוליטיקה אחרת. די עם הדיון לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. זה לא עוזר לאף אחד"

שמחה רוטמן - Simcha Rothman

46,587 Aufrufe • vor 2 Jahren

תשקיעו 15 דק׳ להקשיב לדבריה של כבוד נשיאת בהמ״ש העליון, דורית ביניש, בזום אתמול שיאיא פינק ארגן. הבאתי חלק מהדברים. ——— ההפיכה המשטרית בעיצומה. היא לא חלפה מן העולם. זאת הייתה אשליה שלנו, שהצלחנו. מהר מאוד כאשר הופיע שר המשפטים בינואר 23 והציג את תוכניתו, הבנו שזו לא מהפכה משפטית אלא הפיכה משטרית. הציבור הבין את זה ויצא לרחוב. ונתנו לנו תחושה שבלמנו את ההפיכה. במובן מסוים זה נכון, כאשר בית המשפט לא קיבל את הפרקטיקה לא לבקר את הממשלה על פי סבירות התנהגותה ומעשיה. הייתה תחושה שאנחנו עצרנו. למרבה הצער זה לא נגמר. על אף המצב הביטחוני, על אף כל הקשיים אנחנו בעיצומה של דהירה של הממשלה לממש את תוכניתה להפיכה משטרית. הדבר המטריד, הוא לא פיטורי שר כזה או אחר, זה מאד מטריד, אבל הדבר המרכזי הוא: יש לנו שלטון שחותר להפוך אותנו מדמוקרטיה לדיקטטורה. הוא נבחר בדרך דמוקרטית. זה כבר קרה הרבה פעמים בהיסטוריה. לא האמנו שנהיה במצב כזה, אבל זהו התהליך. יש דהירה. לעצור את ההפיכה הזאת זו חובתנו המיידית. מה הרעיון של ההפיכה הזו? הבסיס של משטר דמוקרטי זה 3 רשויות: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. הממשלה לא מסתירה את כוונתה לצמצם את הרשויות האחרות. כלומר הכנסת כבר בשיטה שלנו בידי שליטה של הממשלה, באמצעות הרוב הקואליציוני. הרצון הנוסף הוא להשתלט על המשפט, על בית המשפט, על התקשורת, על האקדמיה. זה מפתח לשלטון טוטליטרי. ניצול של דרכים דמוקרטיות לביטול הדמוקרטיה. התוכנית היא לפרק את המוסדות צעד אחרי צעד. אם לא בחקיקה אז בדרך מעשית. הם לא הצליחו למזלנו עדיין, אבל הם בהחלט בדרך להשתלט על המוסדות השונים, וזו הכוונה, להרוס. וכאן אנחנו מגיעים למכתב היועצת המשפטית שמתריעה על כך בעצם, על לכל התחושות שיש לנו, שצעד אחרי צעד הממשלה פועלת באופן לא חוקי. כל כוחה של הממשלה נובע מהחוק. היא יכולה לעשות רק מה שהחוק מתיר. כל אדם חופשי לעשות אלא אם אסור, אבל הממשלה יכולה לעשות רק מה שמותר לה על פי חוק. אז ״איזון בחוק״ זה התחלה והקידום של השיטה לחיסול הדמוקרטיה. ומה המכתב אומר? היועמ״שית אמרה – אנחנו יודעים היטב איך מתקבלות החלטות: יש נוהג רב שנים, יש תקנון הממשלה, יש דרך לעבודת ממשלה, כל נושא שעולה לממשלה מחייב הכנה מראש של הרפרנטים בממשלה, חוות דעת משפטית אם צריך. מכל זה מתעלמים: לפי המכתב הם מתנהגים כאילו לא צריכים חוות דעת של היועץ המשפטי הממשלה, הממשלה יכולה לקבל יעוץ מאנשים פרטיים ממזכיר הממשלה, שזה ממש לא תפקידו, מאנשים שונים שהם מעדיפים את דעתם וחוות דעתם המשפטית. אבל, על פי הדין במדינה, חד משמעית, (זה הובהר פעמים רבות בפסק הדין) מי שחוות דעתו המשפטית מחייבת את הממשלה זה היועצת המשפטית הממשלה. זה תפקידה להנחות את הממשלה איך תוכל לפעול על פי חוק. אם לא מכינים קודם חוות דעת, אם מתעלמים מחוות דעת היועצת המשפטית ואם מבקשים חוות דעת בדרכים עקיפות של אנשים לא מוסמכים, --- אז זה צפצוף על החוק, והמשמעות היא שהממשלה פועלת כעבריינית, לא על פי חוק. זה חלק מהצעדים שמובילים לשליטה המוחלטת שלה. אז מתמנים מינויים לא מקצועיים על בסיס פוליטי, בלי שמתקיימים התכונות והכישורים הנדרשים לתפקיד, אנו רואים שנמנעים מלמנות נשיא לבית המשפט העליון, זה חלק משיטת ההשתלטות. רק ימנו שופטים אם הם יהיו נאמנים לממשלה ולא למדינה, זה המבחן, ולכן צריך את הסכמת הדרג הפוליטי לכל מינוי על פי תפיסת שר המשפטים. יש כוונה (וזה כבר בחקיקה) למנות נציב תלונות על שופטים, לא בדרך שהייתה עד היום, רוצים שהכנסת תבחר את נציב תלונות על שופטים, והוא יהווה איום על העצמאות השיפוטית. כי אם שופט ייתן פסק דין שלא ייראה לנציב, אז הכי פשוט יהיה להדיח אותו. כי לנציב יש סמכות להמליץ על הדחה. כל הדברים האלה הם חלק מאיום מאד רציני על מערכת המשפט, שתפקידה לשמור על האיזונים, ועל הבקרה על המערכת. הממשלה צוברת כוח, כדי לגמד את כוחן של המוסדות המקצועיים האחרים. אני מאמינה מאוד שגם היועצת המשפטית, וגם בית המשפט מתכוונים ועומדים כחומה בצורה, אבל נעשים כל הצעדים כדי לסכל את העבודה שלהם. ולכן אנחנו כל פעם שומעים את הנוסח, את הסגנון איך הם מדברים על היועצת, כמו שמדברים על אלופי הצבא וקציני הצבא. איך אפשר לצפות שהציבור יכבד את המוסדות, אם מי שיושב בשלטון של הממשלה מזלזל בצורה כזאת במוסדות המדינה? הסכנה היא הרבה יותר גדולה מזה שאדם מסוים יפוטר השיטה כולה היא לבלוע את הערכים הדמוקרטיים, ערכים שלשמם קמה המדינה הזאת, המוסדות שנבנו, וזו שחיקה, וזה פוגע בביטחון. חיינו שזורים עם הצרכים הבטחונים ועם הנאמנות למדינה ולא לממשלה, זה אלף-בית. שלא נטעה, זה קו אדום. אין גבולות למה שהם מעיזים. אני לא מעלה על דעתי שיעיזו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, ושאנחנו נקבל את זה. אני לא יכולה להתנבא, אך אני מאמינה שזה יוציא מאות אלפים לרחובות. אין לנו כלים אחרים. אני חושבת שאם חס וחלילה הממשלה תעז להגשים את החלום ולפטר יועצת משפטית, אני מקווה שהחוות יהיו מלאים מוחים. אני מצפה למספר ענק עתק, שהממשלה לא תוכל להתעלם ממנו, כי בעצם הממשלה קיבלה את המנדט מהציבור למשטר דמוקרטי, אך פועלת בניגוד למנדט שהיא קיבלה. היא הפקירה אותנו ביטחונית, היא הפקירה אותנו גם מבחינה חוקתית, משפטית, מוסדית. אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. גם מאה אלף לא מספיק. אם חס וחלילה יקרה דבר כזה, הרחוב צריך להיות מלא. לא ניתן להמשיך בתהליך הזה. הגדולה של בית המשפט שלנו כל שנות קיומו, הייתה עצמאותו, תנאי שזה יהיה מוסד עצמאי, לא נשיא מטעם הממשלה ולא שופט מטעם הממשלה, זה כוחו, וזה גם האיזון שניתן לבית משפט אל מול הכוח של הממשלה והרשות המבצעת. הציבור שיוצא נותן כח לשומרי הסף. ממה ישאבו כוח המוסדות האלה של שומרי הסף אם לא מהאמון והרצון לשרת את הציבור כמו שמגיע לו? הם עושים את מלאכתם וכולנו חייבים לתמוך לחזק אותם, לתת להם את הגיבוי. אני מאוד מאמינה בכוח הזה. (למי שרוצה להשלים את כל הזום: ) <<<<< לעוד עדכונים בקבוצות נהון

Karine Nahon • קרין נהון

26,509 Aufrufe • vor 2 Jahren

שישה וחצי חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – איל נוה מ"אחים לנשק": "הצבא מתפרק. אין צבא, [אין] צבא העם בישראל היום; אנחנו אוספים חתימות; עשרות אלפי חתימות של אנשים שלא יבואו להתנדב לצבא; אין לו [לשר הביטחון יואב גלנט] צבא, [הוא] צריך לדעת את זה. הצבא שלו מתפרק" ב-24 במרץ 2023, איל נוה, ממייסדי ארגון "אחים לנשק" וממנהיגיו, התארח בתוכניתם של יואב לימור וגלית גוטמן בערוץ 12. להלן תוכן הראיון: יואב לימור: באולפן איתנו אחד ממובילי המחאה איל נוה. בוקר טוב. איל נוה: בוקר. יואב לימור: איפה אתה עושה מילואים? איל נוה: סיירת מטכ"ל. יואב לימור: סיירת מטכ"ל. זאת אומרת, אתה חלק ממחאת המ"מ [המבצעים המיוחדים], מה שנקרא. איל נוה: לא, אנחנו אחים לנשק. יואב לימור: אחים לנשק, אוקיי. כשאתה שמעת אתמול את ראש הממשלה [בנימין נתניהו], אומר, אני לוקח את זה על עצמי, אני אוביל עכשיו את הפיוס, אני אוביל תהליך, אני ראש הממשלה של כולם, דאג לזכויות הפרט. מה שמעת באוזן ומה זה אומר על המשך הפעילות שלכם? איל נוה: שמעתי שאנחנו ממשיכים בכל הכוח, שמעתי שבית המשפט נמחק, שנכנסים שופטים מטעם, שמעתי שכל החוקים הולכים לעבור. ב[שתי מילים שאינן ברורות] קיבלנו היום את הסלאמי, קיבלנו. יואב לימור: ומה זה אומר על ההתנדבות שלכם להמשך, למילואים? איל נוה: אנחנו הצהרנו כבר השבוע שאנחנו מפסיקים להתנדב למילואים, במידה והחוק יעבור. מבחינתנו זה לא עובר, אנחנו במלחמה. אנחנו במלחמת העצמאות השנייה שלנו. כולנו, כולכם פה. אנחנו במלחמת העצמאות השנייה, ואנחנו הולכים להילחם על הבית שלנו, על מדינת ישראל, על מדינת ישראל דמוקרטית. גלית גוטמן: אני רוצה לשאול אותך, איל, אתה יודע, אנחנו כבר 12 שבועות לתוך המחאה הזאת, אתם בין הראשונים שהצטרפו. והרימו את הדגל. אני מתארת לעצמי שלא היה פשוט, לא היה פשוט בימים הראשונים לחשוב שאתה, כבן אדם, שלקחת על עצמו להיות חלק מסיירת מטכ"ל, זה אומר שאתה מחויב ב-200% למדינה הזאת, לעשות את ההחלטה הזאת [שלא להתנדב לשירות מילואים]. כמה מתסכל לראות שאתם נמצאים בכל מקום, שאנשים קוראים לכם טרוריסטים, אנרכיסטים, סרבנים, ולמעלה שם יושב [ראש הממשלה] בנימין נתניהו ולא סופר אתכם. כרגע זה מה שאני רואה. ברגע שהוא לא עוצר את החקיקה, ברגע שהוא שומע מהרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ומראשי [מערכת] הביטחון מה קורה פה ואיזה סכנות צפויות, הוא בטוח שאתם תגיעו מחר. איל נוה: הוא טועה. אנחנו לא נגיע. אנחנו בתוך המלחמה שלנו, ולכן אנחנו נעמוד מאוד מאוד חזק. אני מתחיל בכלל ב[שר הביטחון יואב] גלנט, שבמשך 11 שבועות לא מדבר, שותק. יש לי שר ביטחון שאין לו מיתרי קול. לא שמענו אותו בשום מקום אומר על שום דבר. וגם אתמול הוא היה צריך להחליט בין האם הוא שומר על ביטחון ישראל, או שהוא שייך למשפחת נתניהו. נכנס לחדר וחזר מקופל. אנחנו ממשיכים בכל הכוח את הדבר הזה. אנחנו מרגישים שהמדינה מתפוררת. אנחנו חתמנו על זה שאנחנו מפסיקים להתנדב, ואנחנו 25 שנה עושים מילואים, אנחנו קרועים מבפנים. יואב לימור: אבל איל, אני, אני, אתה אמרת דברים שלא יבנו עלינו, אנחנו לא נבוא. אתה רוצה להגיד שאם מחר מתחילה מלחמה עם לבנון, מתחילה מלחמה עם עזה, אתה אומר אנחנו לא שם? איל נוה: אנחנו כבר עכשיו במלחמה. אנחנו במלחמת העצמאות, אתם לא שמים לב לזה. אנחנו בתוך מלחמה, אתם הדבר הבא דרך אגב. בהתחלה זה מתחיל בעולם הזה, זה מתחיל מהחלשת בית המשפט, והוא עובר אחרי זה לתקשורת, ואחרי זה לאקדמיה, ואנחנו [מילה לא ברורה]. אתם לא מכירים, עשו לו רחובות, פשוט תצאו לרחובות. יואב לימור: אנחנו מבינים. אני לא מתבלבל, אני שומע את שר התקשורת [ד"ר שלמה קרעי] ומה הוא אומר, אדם שלא מבין כלום בתקשורת, אבל אני שומע היטב, בזה אני לא מתבלבל. אבל אני שואל אותך, בסוף, אם מחר יפלו פה טילים על הבית שלך, לא תצא לשמור על הילדים? איל נוה: ברור שבסוף אנחנו חיילים ונבוא להילחם, זה לא שאלה. אבל כרגע בשלב הזה אין אימונים. אתה אמרת לפני כמה דקות שאתה יודע מה הולך לקרות ביום ראשון. אנחנו מחריפים את המאבק שלנו. אנחנו לא נוותר על המדינה שלנו. יואב לימור: עכשיו, אני חושב רגע על נקרא לו י', מפקד סיירת מטכ"ל, אלוף משנה, שעושה רשימת מלאי הבוקר הזה ואומר, חסרים לי הרבה מאוד אנשים. איל נוה: המון. רני רהב: לא חסרים לו, [יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, שמחה] רוטמן יבוא. איל נוה: אנחנו, לפני שבוע הייתי במילואים, חסרים המון אנשים. לא מגיעים, פשוט לא נמצאים. גלית גוטמן: כשאתה אומר אנחנו נחריף את הצעדים, מה עוד נמצא בארסנל הנשק שלכם? איל נוה: יש עוד הרבה, לא נגיד את זה פה כמובן, אבל יש לנו עוד הרבה מהלכים שאנחנו מתכוונים לעשות. לא נוותר. אני קורא מפה לכולם לצאת מהכורסה, לצאת לרחוב, להמשיך להפגין. אתמול נעצר, בדיוק אותו קצין [סא"ל במילואים רון שרף] שנכנס לתוך בית להציל את נחשון וקסמן, וחטף כדור והוא נעצר. תבינו מה קורה. העם נקרע. פשוט נקרע. יואב לימור: תגיד, מה אתה עונה לאלה שאומרים? אתם סרבנים. בסוף, הרי אתם, כולנו, כשהיה סרבנות בהתנתקות, אמרנו לא יכולה להיות סרבנות. והנה עכשיו יש סרבנות. וכאילו אתם הופכים את זה ללגיטימי. מחר זה יהיה מהצד השני, מה תגידו להם? אז מה אתה עונה למי שאומר לך את זה? איל נוה: אנחנו מתנדבי מילואים. עוד פעם, אנחנו מסבירים את זה והסבירו את זה מספיק פעמים. אנחנו באים למילואים כמתנדבים. אחרי 25 שנה אנחנו לא חייבים לבוא למילואים, אנחנו מפסיקים את ההתנדבות שלנו. ככה גם הטייסים, ככה גם כולם. ולכן זו אינה סרבנות. סרבנות יש רק בצד שני, דרך אגב. שם נמצאת הסרבנות. אנחנו נותנים מהנשמה שלנו. אנשים שבאים במשך שנים. יואב לימור: מה זה הצד השני? החרדים שלא מתגייסים? איל נוה: החרדים שלא מתגייסים ועוד. אני חושב שכמות הצבא שאני עשיתי במשך החיים, זה רוב הממשלה לא עשתה את כמות הצבא כמובן, ולכן אנחנו ממשיכים את המאבק שלנו בכל כוח, אנחנו לא מסרבים, אנחנו שומרים על המדינה, אנחנו מרגישים שאנחנו מובילים את המחאה הזאת למקום שבו ישראל תישאר יהודית ודמוקרטית. יואב לימור: שאלה אחת אחרונה. [שר החקלאות] אבי דיכטר, בוגר היחידה שלך, ראש השב"כ לשעבר, לו [הוא] יושב כאן עכשיו מולך, מה אתה אומר לו? איל נוה: אני אומר שהוא חייב להבין שהעם שלנו נקרע, צריך לעצור דחוף. אני אומר לו שאנחנו מתפרקים, הלכידות החברתית מתפרקת, הצבא מתפרק. אין צבא, [אין] צבא העם בישראל היום. אתם לא תבינו, אנחנו אחרי, אנחנו אוספים חתימות, אנחנו בעשרות אלפי חתימות של אנשים שלא יבואו להתנדב לצבא. זאת המציאות כרגע, ואני חושב שהם [הממשלה] מבינים את זה ולא אכפת להם. גלית גוטמן: מה הציפייה שלכם מ[שר הביטחון יואב] גלנט? איל נוה: לעמוד לצד הביטחון, לעמוד לצד אזרחי ישראל, לשמור על הביטחון. אין לו צבא, [הוא] צריך לדעת את זה. הצבא שלו מתפרק. ולכן הוא חייב, חייב לקום ולהגיד, תעצרו את החקיקה, שבו לדבר. יש לנו מדינה אחת, יש לנו עם אחד, חייבים לעצור ולדבר. זאת האחריות שלו. יואב לימור: כן. אייל, תודה על הדברים האלה. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

33,360 Aufrufe • vor 7 Monaten