Video yükleniyor...

Video Yüklenemedi

Ana Sayfaya Dön

אחרי שסיימנו כולנו לצחוק על הסטייק המתהפך יואב קיש, הגשנו כעת עתירה לבג"ץ. מערכת החינוך היא לא מופע ערב בליכודיאדה. תפקידה להנחיל ערכים של ציונות, ליברליות ואהבת המולדת – בניגוד מוחלט לכל מה שממשלת המשתמטים הזו מקדמת. מי שינסה לסתום את הפה של ארגון אחים ואחיות לנשק – יגלה...

11,509 görüntüleme • 8 ay önce •via X (Twitter)

0 Yorum

Yorum bulunmuyor

Orijinal gönderinin yorumları burada görünecek

Benzer Videolar

אחרי בלגן המעצרים הלילה מגיעות התמונות האלה כעת מניו יורק שמחה רוטמן חוטף ממפגינה את המגפון מטה המאבק: *אחרי יום מלא הפגנות, פעילי תנועת UnXeptable ותנועת אחים לנשק חיכו לרוטמן מתחת לפגישה עם הסוכנות וליוו אותו ברגל כל הדרך עד למלון שלו.* שני גרנות-לובטון שמארגנת את ההפגנות בניו יורק: "מנהטן היא לא חדרה, פה עדיין יש דמוקרטיה ולכן אנחנו יכולים להגיד לו בפרצוף מה שאנחנו רוצים ואף שוטר לא יעצור אותנו על מימוש חופש ביטוי בסיסי". *בשלב מסוים רוטמן התפרץ לעבר אחת הצועדות, חטף והפיל לה את המגפון באגרסיביות.* מהמפגינה נמסר: "גם האלימות של רוטמן לא תשבור את המחאה הנחושה בתבל. אנחנו כאן בסולידריות ותמיכה עם המשפחות והחברים בארץ שעומדים כחומה בצורה להגנת הדמוקרטיה הישראלית". נציגי אחים לנשק שהפגינו במקום צעקו לרוטמן: "בישראל אתם שמים לוחמים במעצר, ואנשים כמוך מסתובבים בחופשה בניו יורק - אנחנו לא ניתן להם להרוס את המדינה שלנו!" קרדיט: שני גרנות-לובטון

🔎 תומר אביטל

58,563 görüntüleme • 3 yıl önce

מכתב פתוח לליאור רז, שמעתי אותך מדבר בהשתאות רבה על החפ"ק של "אחים לנשק" בבית קמה אחרי השבעה באוקטובר ועל "הנרטיב" שאתה מייחס לאנשים שממאנים לשכוח מה היה כאן רגע אחד קטנטן לפני. איני יודעת היכן אתה ממוקם במפה הפוליטית. אני יכולה רק לנחש, אבל אני תוהה אם אתה מדבר מתוך פוזיציה, או שפשוט ניחנת בזכרון קצר במיוחד. משום שלנו, הציבור העצום שמבקר אותם, יש זכרון מצוין. אנחנו לא שכחנו - ואנחנו לא נשכח. לא שכחנו מה חבורת לובשי חולצות הסמליל של "אחים לנשק" עוללה כאן ערב הטבח. לא שכחנו את ההבטחות שנאמרו בשאגה גדולה מעל בימת פודיום ענק, הישר לאוזניו של האויב הקשוב: שינטשו את המטוסים, את הספינות, את חדרי הפיקוד, ושלא יהיה צבא עם. קולט, ליאור? שלא יהיה צבא עם! חומת המגן של הילדים שלנו - במדינה שבה אנחנו מגדלים אותם. לא שכחנו ולא נשכח את ההקראה התקשורתית של היחידות שלא יתייצבו למילואים ערב הטבח, שנשמעה בהתלהבות מבעיתה. "גולני, גולני" זה עדיין מהדהד באוזנינו בצרימה שורפת. אנחנו, בניגוד אליך, לא שכחנו את האיומים, לא שכחנו את הניסיון להפוך את צה"ל מצבא העם לצבא מותנה פוליטית. לא שכחנו את הקריאות לעצור, לשבש, לחסום, למרר את חיי הציבור ולייצר תחושה שמדינה שלמה מוחזקת כבת ערובה, בשל גחמות טנטרום עלבון קלפי שיצא מכל פרופורציה. לא שכחנו את הבריונות. לא שכחנו את הכאוס. לא שכחנו את המדון, הפילוג והקיטוב ששטפו את הרחובות - ועודם. לא שכחנו את מי שהתנהגו משל המדינה, הצבא, הרחוב, הדגל והדמוקרטיה רשומים בטאבו על שמם. ובעיקר, לא שכחנו את הדבר החמור מכל; שהם השתמשו בחומת המגן של הילדים שלנו, בקדושת השירות הצבאי ובאמון הציבור בצה"ל - כדי להפעיל לחץ פוליטי על ממשלה נבחרת. הם לקחו את המקום הכי קדוש, הכי עדין, הכי שברירי, את הלב הפועם של הקונצנזוס הישראלי - הנכונות להגן על הבית ללא תנאי וללא סייג - והפכו אותו לכלי מיקוח לטובת סחטנות פוליטית. ותקצר היריעה מלמנות את מה שהחבורה הזו עשתה כאן ערב הטבח ואחריו. ואם לא די בכך, כיום הם מנסים להלך אימים באמצעות פיזור תביעות השתקה נגד אזרחים מן השורה, שכל חטאם הוא שהם מסרבים להפסיק להזכיר להם את מה שהם כל כך רוצים שנשכח. אז ליאור היקר, לא. אנחנו לא נסכים לשכתוב ההיסטוריה. אפשר להודות לאדם שחילץ משפחה משדרות - ועדיין לומר את האמת על מלוא הרקורד שבאמתחתו. אפשר לכבד מעשה אנושי בשעת חירום - ועדיין לסרב להפוך אותו למכונת כביסה שמלבינה, ע"ח כאב לאומי. מי שהצית שריפה ביד אחת וביד השנייה אחז במטף, לא הופך בשל כך לגיבור לאומי. ודאי לא כאשר בידיו די אמצעים, קשרים, כסף, תקשורת ואופרציה ממותגת היטב, כדי להפוך כל חמגשית, כל אבטיח וכל צילום שטח לסיפור גבורה מהונדס היטב. יש דברים שאין מספיק מלבינים בעולם כדי להלבין. יש כתמים ששום סרטון מרגש לא ימרק - ויש זכרון ציבורי שלא יימחק, גם אם ינסו לעטוף אותו בעטיפת חפ"ק שפורטת על מיתרי ליבם של בעלי הזכרון הקצרצר. מי שמנסה להנדס את הנרטיב הוא לא מי שמסרב לשכוח, אלא זה שמבקש שאנחנו נשכח. תזכורת קטנה, שהיא אפילו לא קורטוב ממה שהיה כאן.

Amalia Ozer

14,063 görüntüleme • 3 ay önce

שוב פינדרוס קרא לירות בי. הפעם הוא לא כיוון רק לרגליים. לא אנרמל את ההסתה לרצח הזו כנגדי ונגד כל מתנגדי הממשלה המסוכנת הזאת. דבריו של פינדרוס הם המשך ישיר להתרת הדם ולהסתה לרצח. השאלה היא מתי המשטרה תעצור אותו. אחרי שיתרחש כאן רצח? כשכבר יהיה מאוחר מדי? קואליציית המשתמטים ממשיכה לנרמל את ההסתה והתרת הדם, כלפי כל מי שלא מתיישר איתה. איומים ברצח על ערוצים ועיתונאים, על מתנגדי שלטון ונבחרי ציבור, ודם שיישפך ברחובות - הם תכנית העבודה של נתניהו ושותפיו הקיצוניים לבחירות. אפילו הצעירים החרדים באים בביקורת לפינדרוס, גם הם מבינים שההנהגה החרדית נטשה אותם ואת המוסר לטובת עמדות קיצוניות ואנטי דמוקרטיות. זה לא יעבור בשתיקה. אני דורשת מהמשטרה להתעורר ולבצע את תפקידה. אנחנו נדאג להעיף מחיינו את החבורה המסוכנת הזו, את התרת הדם והאלימות שהיא מעודדת בבחירות - ונחזיר את ישראל לשפיות. אין אופציה אחרת.

Naama Lazimi - נעמה לזימי

50,016 görüntüleme • 1 ay önce

ירושלים היא בירת ישראל. אין על כך מחלוקת אבל ריבונות היא לא רישיון לאלימות והשפלה. כוח יהודי ציוני אמיתי לא נמדד ביכולת לצעוק על סוחר מוסלמי בסמטה בעיר העתיקה או להכות עיתונאים. הוא נמדד ביכולת להחזיק עיר מורכבת, קדושה, נפיצה ומפוארת באחריות, בביטחון, בכבוד ובממלכתיות. יום ירושלים היה פעם יום של התרגשות. יום של זיכרון. יום שבו סיפרנו לעצמנו סיפור גדול על חזרה הביתה, על בירת ישראל, על עיר שחוברה לה יחדיו. בשנים האחרונות הימין הקיצוני חטף לנו את היום הזה. לקחו את הדגל והפכו אותו למקל. לקחו יום לאומי והפכו אותו למפגן של עליונות, גזענות ותקיעת אצבע בעין. לקחו את אהבת ירושלים והחליפו אותה בפרובוקציה. אז לא. זו לא אהבת ירושלים. מי שמכבד את דגל ישראל לא משתמש בו כדי לכסות על שנאה. יום ירושלים הוא לא של הכהניסטים הקיצוניים שמחפשים תמונות פרובוקציה בשער שכם. הוא לא של מי שהפכו את העיר הקדושה ביותר לישראל לזירת התגרות פוליטית. ירושלים לא צריכה מצעד של שנאה. היא צריכה הנהגה עם עמוד שדרה, לב פתוח ואחדות מחברת.

Yair Golan - יאיר גולן

58,656 görüntüleme • 3 ay önce