Video wird geladen...

Video konnte nicht geladen werden

Zur Startseite

איזה כיף שיש כאלה חברים. הנה, לפני שנה בן גביר מעניק לאיש העסקים קובי אלהרר "אות הוקרה" במהלך ביקור במיאמי. בכל זאת, מגיע לו. והופ שנה אח"כ בן גביר מבקש השבוע לטוס *עם משפחתו* לחופשה במיאמי על חשבונו של אלהרר. כי הוא חבר ממש ממש טוב. הכי טבעי, והכי BFF!

JoshBreiner's profile picture

Josh Breiner

142,444 subscribers

118,133 Aufrufe • vor 3 Monaten •via X (Twitter)

ComedyNachrichten & Politik
LIVE

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

0 Kommentare

Keine Kommentare verfügbar

Kommentare vom Original-Post werden hier angezeigt

Ähnliche Videos

אחרי שעיכלתי מה קרה עם איתמר בן גביר כשאכלתי דגים ביפו: הנה הסרטון המלא שבו רואים איך השר בן גביר מגיע אליי בצורה מאיימת כשאני אוכל עם חברים, כי קראתי לו בקול זבל. בן גביר ממש חיפש אותי על הנמל עם העוזרים שלו והפמליה, כשהוא גורר איתו אנשי יחידה לאבטחת אישים. כשראה היכן אני יושב לאכול עם החברים, הוא שלח קודם את המאבטחים שנצמדו אליי כי שמרו על הכלומניק שקיבל כוח שלטוני, כמו הילד הבריון המגודל שהוא היה ונשאר. הם כולם נצמדו אליי ואל השולחן והבהילו את החברים ועוד אנשים שישבו לאכול דגים בנמל יפו. איתמר בן גביר היה ונשאר מהבריונים האלה שעושים כותרות רעות של אלימות. רק שהיום, איתמר בן גביר הוא השר הממונה על המשטרה.
0:50

אחרי שעיכלתי מה קרה עם איתמר בן גביר כשאכלתי דגים ביפו: הנה הסרטון המלא שבו רואים איך השר בן גביר מגיע אליי בצורה מאיימת כשאני אוכל עם חברים, כי קראתי לו בקול זבל. בן גביר ממש חיפש אותי על הנמל עם העוזרים שלו והפמליה, כשהוא גורר איתו אנשי יחידה לאבטחת אישים. כשראה היכן אני יושב לאכול עם החברים, הוא שלח קודם את המאבטחים שנצמדו אליי כי שמרו על הכלומניק שקיבל כוח שלטוני, כמו הילד הבריון המגודל שהוא היה ונשאר. הם כולם נצמדו אליי ואל השולחן והבהילו את החברים ועוד אנשים שישבו לאכול דגים בנמל יפו. איתמר בן גביר היה ונשאר מהבריונים האלה שעושים כותרות רעות של אלימות. רק שהיום, איתמר בן גביר הוא השר הממונה על המשטרה.

Yossi Dorfman | יוסי דורפמן

91,125 Aufrufe • vor 5 Monaten

"חטפנו מכות בגלל בן גביר", סיפר שורד השבי אוהד בן עמי. בטח ראיתם את הקטע המזעזע הזה שבו אוהד מספר איך המחבלים במנהרות התעללו בהם אחרי ההתפארות של בן גביר בתקשורת היחס לאסירים הביטחוניים בשדה תימן, "3 ימים הרביצו לנו, הלכתי ובכיתי למפקד שלהם שיפסיקו. הם הראו לנו את בן גביר ואמרו לנו: 'רק בגלל זה אנחנו מרביצים לכם, וככה שלושה ימים'". מזעזע. בן עמי היה בשבי עם עוד אלקנה בוחבוט, שגב כלפון, מקסים הרקין, בר קופרשטיין ויוסף חיים אוחנה. לפי מה שסיפר, הם היו מי שחטפו מכות רצח מהמחבלים. ישירות בגלל בן גביר. שידע ויודע גם היום מה ההתנהלות שלו עושה לחטופים שלנו. ולא איכפת לו. בן עמי סיפר פרט נוסף: זה קרה ביום ה-270 שלו לשבי. זה היה אירוע כל כך טראומתי עבורו שהוא אשכרה זוכר את היום שבו זה קרה. אז הלכתי לבדוק, מה בעצם היה ביום ה-270 שלו בשבי. 2 ליולי 2024. אני לא יודע איזה סרטון ואיזה אייטם ומה בדיוק גרם לשובים של בן עמי להשתולל על החטופים שלנו וגם לא זכור לי שבן גביר היה בשדה תימן, אבל באותו הבוקר ממש בן גביר עולה לשידור בקלמן ליברמן ברשת ב'. כמה ימים קודם לכן, ראש השב"כ רונן בר מזהיר אותו על "היחס שגובל בהתעללות" באסירים הביטחוניים הפלסטינים והצפיפות הקשה בבתי הכלא, כשבמקביל החל הליך לסגירת מתקן הכליאה של צה"ל בשדה תימן בעקבות תלונות על התעללות בעצורים פלסטינים. אשכרה יש מכתב אזהרה מראש השב"כ. שזה פוגע בישראל. שזה פוגע באינטרסים הישראלים. בן גביר שם פס. לא איכפת לו מהחטופים, לא איכפת לו מההתעללות בהם, לא איכפת לו גם כשהוא כבר יודע שהמילים שלו והטיפשות שלו גורמים לחטופים שלנו לחטוף מכות. זה רשע טהור. והנה מה שאמר בן גביר בבוקר שבו החלו השובים מחמאס להכות את החטופים שלנו בראיון ב-2 ליולי 24' לקלמן- ליברמן: "האסירים צריכים לחיות ככה, בצפיפות. הויכוח הוא האם הם יהיו בתנאי בן גביר או תנאי רונן בר... ראש השב"כ איים עליי ואומר לי בצורה מפורשת שהוא רוצה לשפר את תנאי הכליאה. לא במשמרת שלי". קלמן: כי הוא אוהב מחבלים? בן גביר: לא, כי הוא פוחד מהעולם, כי זה יוצר דה-לגיטימציה, יש לו אלף סיבות. כי זה יקומם את הרשות, כי זה *ירגיז את המחבלים*. אותי זה לא מעניין... אפשר לכלוא בצפיפות. כן, הרעתי להם את התנאים. שדה תימן צריך להישאר פתוח. למה סוגרים? כי קצת רע להם? לחטופים שלנו לא רע? לחטופים שלנו לא קשה? טוב שצפוף להם. רונן בר אומר 'צפיפות, תפריט דל, הרעת כל התנאים זה דבר שהוא לא טוב'. ואני אומר מלכתחילה זה דבר שהוא נכון! אלה מחבלים כן אני רוצה שלא יהיה להם טוב בבתי הכלא. ככה הם אמורים להיות". הבנתם? רונן בר, ראש השב"כ בכבודו ובעצמו פונה לבן גביר, *מזהיר* את בן גביר שזה כבר גובל בהתעללות. בן גביר עושה בכוונה הפוך. מי נענש על כך? החטופים. וגם אחר כך, כשאוהד כבר בבית. כשאלי שרעבי מספר שהורידו להם ארוחות בגלל בן גביר. איך שבכל פעם שהוציא ציוצים שהוא גיבור גדול בבתי הכלא, הם חטפו במנהרות של חמאס. כולם ביקשו ממנו לחדול. אבל תאוות הלייקים אצל בן גביר מעל לכל. הבעיה היא שיש מי שמשלם מחיר כבד וקשה על ההתנהגות של העבריין ששולט במשרד לביטחון לאומי. תשאלו את אוהד בן עמי. הוא היה שם.
1:04

"חטפנו מכות בגלל בן גביר", סיפר שורד השבי אוהד בן עמי. בטח ראיתם את הקטע המזעזע הזה שבו אוהד מספר איך המחבלים במנהרות התעללו בהם אחרי ההתפארות של בן גביר בתקשורת היחס לאסירים הביטחוניים בשדה תימן, "3 ימים הרביצו לנו, הלכתי ובכיתי למפקד שלהם שיפסיקו. הם הראו לנו את בן גביר ואמרו לנו: 'רק בגלל זה אנחנו מרביצים לכם, וככה שלושה ימים'". מזעזע. בן עמי היה בשבי עם עוד אלקנה בוחבוט, שגב כלפון, מקסים הרקין, בר קופרשטיין ויוסף חיים אוחנה. לפי מה שסיפר, הם היו מי שחטפו מכות רצח מהמחבלים. ישירות בגלל בן גביר. שידע ויודע גם היום מה ההתנהלות שלו עושה לחטופים שלנו. ולא איכפת לו. בן עמי סיפר פרט נוסף: זה קרה ביום ה-270 שלו לשבי. זה היה אירוע כל כך טראומתי עבורו שהוא אשכרה זוכר את היום שבו זה קרה. אז הלכתי לבדוק, מה בעצם היה ביום ה-270 שלו בשבי. 2 ליולי 2024. אני לא יודע איזה סרטון ואיזה אייטם ומה בדיוק גרם לשובים של בן עמי להשתולל על החטופים שלנו וגם לא זכור לי שבן גביר היה בשדה תימן, אבל באותו הבוקר ממש בן גביר עולה לשידור בקלמן ליברמן ברשת ב'. כמה ימים קודם לכן, ראש השב"כ רונן בר מזהיר אותו על "היחס שגובל בהתעללות" באסירים הביטחוניים הפלסטינים והצפיפות הקשה בבתי הכלא, כשבמקביל החל הליך לסגירת מתקן הכליאה של צה"ל בשדה תימן בעקבות תלונות על התעללות בעצורים פלסטינים. אשכרה יש מכתב אזהרה מראש השב"כ. שזה פוגע בישראל. שזה פוגע באינטרסים הישראלים. בן גביר שם פס. לא איכפת לו מהחטופים, לא איכפת לו מההתעללות בהם, לא איכפת לו גם כשהוא כבר יודע שהמילים שלו והטיפשות שלו גורמים לחטופים שלנו לחטוף מכות. זה רשע טהור. והנה מה שאמר בן גביר בבוקר שבו החלו השובים מחמאס להכות את החטופים שלנו בראיון ב-2 ליולי 24' לקלמן- ליברמן: "האסירים צריכים לחיות ככה, בצפיפות. הויכוח הוא האם הם יהיו בתנאי בן גביר או תנאי רונן בר... ראש השב"כ איים עליי ואומר לי בצורה מפורשת שהוא רוצה לשפר את תנאי הכליאה. לא במשמרת שלי". קלמן: כי הוא אוהב מחבלים? בן גביר: לא, כי הוא פוחד מהעולם, כי זה יוצר דה-לגיטימציה, יש לו אלף סיבות. כי זה יקומם את הרשות, כי זה *ירגיז את המחבלים*. אותי זה לא מעניין... אפשר לכלוא בצפיפות. כן, הרעתי להם את התנאים. שדה תימן צריך להישאר פתוח. למה סוגרים? כי קצת רע להם? לחטופים שלנו לא רע? לחטופים שלנו לא קשה? טוב שצפוף להם. רונן בר אומר 'צפיפות, תפריט דל, הרעת כל התנאים זה דבר שהוא לא טוב'. ואני אומר מלכתחילה זה דבר שהוא נכון! אלה מחבלים כן אני רוצה שלא יהיה להם טוב בבתי הכלא. ככה הם אמורים להיות". הבנתם? רונן בר, ראש השב"כ בכבודו ובעצמו פונה לבן גביר, *מזהיר* את בן גביר שזה כבר גובל בהתעללות. בן גביר עושה בכוונה הפוך. מי נענש על כך? החטופים. וגם אחר כך, כשאוהד כבר בבית. כשאלי שרעבי מספר שהורידו להם ארוחות בגלל בן גביר. איך שבכל פעם שהוציא ציוצים שהוא גיבור גדול בבתי הכלא, הם חטפו במנהרות של חמאס. כולם ביקשו ממנו לחדול. אבל תאוות הלייקים אצל בן גביר מעל לכל. הבעיה היא שיש מי שמשלם מחיר כבד וקשה על ההתנהגות של העבריין ששולט במשרד לביטחון לאומי. תשאלו את אוהד בן עמי. הוא היה שם.

Josh Breiner

249,757 Aufrufe • vor 11 Monaten

בואו נדבר רגע על נציב שב״ס קובי יעקובי. ארשה לעצמי ואומר שלאורך השנים הכרתי מאות קציני משטרה, בכירים , זוטרים. היו יותר תותחים, היו פחות. מעולם לא הכרתי קצין בכיר כל כך אכפתי לזולת, לפקודים שלו, לציבור שהוא משרת. בכתב החשדות שהוגש נגדו נטען בין השאר שהוא ניסה להזהיר את הקצין אבישי מועלם מפני חקירה סמויה. חקירה סמויה שקובי טוען שלא ידע עליה בכלל. והאמינו לי, בשיחה לא עולה בשום שלב שהוא באמת ידע על החקירה. ואז מעכבים אותו כמו אחרון העבריינים ליד הבית, קופצים עליו, ראש ארגון, כן? כמו על חייל בארגון פשיעה. עכשיו בואו נדבר על המוטיבציה. מכיוון שקובי יעקובי הוא מינוי של שר לביטחון לאומי שיש לי ביקורת קשה עליו ועל אנשי לשכתו, הוא סומן מהתחלה. סומן בצבעים שחורים. לא נתנו לו הזדמנות. כנגד כל הסיכויים, קובי יעקובי עשה מהפך בשב״ס . ארגון סופר מושחת ובעייתי , עבירות מין של קצינים וסוהרים היו דבר שבשגרה. קובי עצר אותן, הפסיק את החגיגה. היו בבתי הסוהר סוהרים שאשכרה נהגו לשבת עם אסירים לאכול איתם , להעביר איתם צחוקים, ולשתף עם הגחמות שלהם פעולה עד כדי הכנסת התייחדויות בניגוד לחוק! לא בכדי נולדה פרשת הסוהרות! עם מחבלים שבחרו את הסוהרות באגף שלהן. קובי עצר את זה ושינה הכל. הסוהרים חבים לו המון וזה רק בשנה וחצי בלבד. תבינו כמה מדובר בג׳נטלמן גם. במהלך ההפגנות הסוערות בבלפור, קובי היה האיש המאזן, המדבר, בחיים לא דגל באלימות, לעולם לא המיר את פיו. ובכל זאת הוקלט כאילו הוא הרשע במשטרה. למה? כי הוא לובש מדים, כי לא נוח לראות קצין שהוא אשכרה בא לקראת. והכי מדהים זה הג׳נענע הגולנצ׳יקית שלו. אני לא אשכח את השריפה הגדולה שכמעט כילתה את בית החולים איתנים . כשמפקד המחוז והשוטרים בשטח ולוחמי האש מזהירים שאסור להיכנס פנימה כדי להוציא תשושי נפש, קובי היה היחיד שנכנס פנימה. בתושייה ענקית, הוא פרץ את הלהבות, והוביל כח שהציל מאות תשושי נפש שכמעט נשרפו למוות. קצין וג׳נטלמן אמרנו? אתמול באיגרת לסוהרים כתב יעקובי שהוא יקבל את הגזרה, ברמיזה שיעזוב את התפקיד. והכל כי המינוי שלו נצבע מלכתחילה כ״בעייתי״ כי בן גביר מינה אותו. חברים, יכול להיות שהתבלבלתם? יכול להיות שבן גביר גם עשה מינוי נכון? יכול להיות שמתוך אלף החלטות פופוליסטיות,(והיו גם החלטות פופוליסטיות) הוא בחר החלטה נכונה? צירפתי לכם המחשה קטנה מי זה קובי.
1:03

בואו נדבר רגע על נציב שב״ס קובי יעקובי. ארשה לעצמי ואומר שלאורך השנים הכרתי מאות קציני משטרה, בכירים , זוטרים. היו יותר תותחים, היו פחות. מעולם לא הכרתי קצין בכיר כל כך אכפתי לזולת, לפקודים שלו, לציבור שהוא משרת. בכתב החשדות שהוגש נגדו נטען בין השאר שהוא ניסה להזהיר את הקצין אבישי מועלם מפני חקירה סמויה. חקירה סמויה שקובי טוען שלא ידע עליה בכלל. והאמינו לי, בשיחה לא עולה בשום שלב שהוא באמת ידע על החקירה. ואז מעכבים אותו כמו אחרון העבריינים ליד הבית, קופצים עליו, ראש ארגון, כן? כמו על חייל בארגון פשיעה. עכשיו בואו נדבר על המוטיבציה. מכיוון שקובי יעקובי הוא מינוי של שר לביטחון לאומי שיש לי ביקורת קשה עליו ועל אנשי לשכתו, הוא סומן מהתחלה. סומן בצבעים שחורים. לא נתנו לו הזדמנות. כנגד כל הסיכויים, קובי יעקובי עשה מהפך בשב״ס . ארגון סופר מושחת ובעייתי , עבירות מין של קצינים וסוהרים היו דבר שבשגרה. קובי עצר אותן, הפסיק את החגיגה. היו בבתי הסוהר סוהרים שאשכרה נהגו לשבת עם אסירים לאכול איתם , להעביר איתם צחוקים, ולשתף עם הגחמות שלהם פעולה עד כדי הכנסת התייחדויות בניגוד לחוק! לא בכדי נולדה פרשת הסוהרות! עם מחבלים שבחרו את הסוהרות באגף שלהן. קובי עצר את זה ושינה הכל. הסוהרים חבים לו המון וזה רק בשנה וחצי בלבד. תבינו כמה מדובר בג׳נטלמן גם. במהלך ההפגנות הסוערות בבלפור, קובי היה האיש המאזן, המדבר, בחיים לא דגל באלימות, לעולם לא המיר את פיו. ובכל זאת הוקלט כאילו הוא הרשע במשטרה. למה? כי הוא לובש מדים, כי לא נוח לראות קצין שהוא אשכרה בא לקראת. והכי מדהים זה הג׳נענע הגולנצ׳יקית שלו. אני לא אשכח את השריפה הגדולה שכמעט כילתה את בית החולים איתנים . כשמפקד המחוז והשוטרים בשטח ולוחמי האש מזהירים שאסור להיכנס פנימה כדי להוציא תשושי נפש, קובי היה היחיד שנכנס פנימה. בתושייה ענקית, הוא פרץ את הלהבות, והוביל כח שהציל מאות תשושי נפש שכמעט נשרפו למוות. קצין וג׳נטלמן אמרנו? אתמול באיגרת לסוהרים כתב יעקובי שהוא יקבל את הגזרה, ברמיזה שיעזוב את התפקיד. והכל כי המינוי שלו נצבע מלכתחילה כ״בעייתי״ כי בן גביר מינה אותו. חברים, יכול להיות שהתבלבלתם? יכול להיות שבן גביר גם עשה מינוי נכון? יכול להיות שמתוך אלף החלטות פופוליסטיות,(והיו גם החלטות פופוליסטיות) הוא בחר החלטה נכונה? צירפתי לכם המחשה קטנה מי זה קובי.

Yossi Eli

41,675 Aufrufe • vor 1 Jahr

"חילוץ שלי מבית הכנסת. פוגרום לשמו". ככה כתב לי שמואל ווגמן, מ"מ ראש עיריית רעננה, בעוד הוא וחבריו מותקפים ע"י המון זועם ומוסת שכולו אלימות גלויה ושנאה אין קץ. וזה שמואל. קצין בכיר ששירת שנים באוגדת עזה, שראה הכל, שלקח חלק בקרבות מול אויב. לרונית ויינטרוב, גם היא סגנית ראש עיר, הרביצו ממש. ירקו עליה, דחפו, היא פשוט העזה לומר לגולדמן, חבר מועצה אחר, איך הוא לא מתבייש לעמוד עם זמבורה בערב יום הזיכרון. עבדתי עם האנשים האלה חצי שנה בבחירות, עשיתי להם את הקמפיין. מלח הארץ, המיטב של המיטב. הם אפילו לא לקחו חלק בהקרנה, באו כאנשי ציבור לנסות להרגיע את הרוחות ולהגן על מי שהיה שם ברגע שהבינו שיש אלימות. וזה לא קרה סתם, לא יש מאין, כבר כמה ימים שבצלמנו של שי גליק משתוללים ומפיצים רעל, שחברי המועצה שאחד מהם איש של בן גביר והשניה מתמודדת בפריימריס בליכוד נותנים לדבר הזה רוח גבית ומתדלקים אותו. אילולא המשטרה שעשתה עבודת קודש היה נשפך שם דם. ערב יום הזיכרון 2025, האויב נמצא בתוכנו. ויש נבחרי ציבור שנותנים לו גב וגיבוי כי דם ושנאה משרתים אותם פוליטית והם שמים ז*ן על המרקם החברתי פה ועל העתיד
0:39

"חילוץ שלי מבית הכנסת. פוגרום לשמו". ככה כתב לי שמואל ווגמן, מ"מ ראש עיריית רעננה, בעוד הוא וחבריו מותקפים ע"י המון זועם ומוסת שכולו אלימות גלויה ושנאה אין קץ. וזה שמואל. קצין בכיר ששירת שנים באוגדת עזה, שראה הכל, שלקח חלק בקרבות מול אויב. לרונית ויינטרוב, גם היא סגנית ראש עיר, הרביצו ממש. ירקו עליה, דחפו, היא פשוט העזה לומר לגולדמן, חבר מועצה אחר, איך הוא לא מתבייש לעמוד עם זמבורה בערב יום הזיכרון. עבדתי עם האנשים האלה חצי שנה בבחירות, עשיתי להם את הקמפיין. מלח הארץ, המיטב של המיטב. הם אפילו לא לקחו חלק בהקרנה, באו כאנשי ציבור לנסות להרגיע את הרוחות ולהגן על מי שהיה שם ברגע שהבינו שיש אלימות. וזה לא קרה סתם, לא יש מאין, כבר כמה ימים שבצלמנו של שי גליק משתוללים ומפיצים רעל, שחברי המועצה שאחד מהם איש של בן גביר והשניה מתמודדת בפריימריס בליכוד נותנים לדבר הזה רוח גבית ומתדלקים אותו. אילולא המשטרה שעשתה עבודת קודש היה נשפך שם דם. ערב יום הזיכרון 2025, האויב נמצא בתוכנו. ויש נבחרי ציבור שנותנים לו גב וגיבוי כי דם ושנאה משרתים אותם פוליטית והם שמים ז*ן על המרקם החברתי פה ועל העתיד

Michal Aharoni

19,716 Aufrufe • vor 1 Jahr

הראיון של קצין אגף החקירות של מחוז ת"א נצ"מ זיו שגיב אמור להיות מוגש כראיה מרכזית באירוע של הפיכת משטרת ישראל למשטרת בן גביר. בגדול התביישתי בישביל נצ"מ שגיב, שמגיע לאולפן של חדשות 12 בישביל להסביר שהאירוע שבו כתב חדשות 13 אביעד גליקמן נתקל בעובדת לשכת בן גביר ועוזרת של שרה נתניהו, אירוע מינורי ושולי ביותר, זוטי זוטות והופך אותו, לא להאמין, ל"תקיפה חבלנית". למעשה, שגיב אומר מפורשות שגליקמן עומד להיחקר על תקיפה הגורמת חבלה של ממש. עכשיו גליקמן אפילו עוד לא נחקר. הוא עוד לא חשוד באמת. יש חקירה נגדו, אבל המשטרה שולחת לאולפנים ניצב משנה כדי להסביר למה חייבים לחקור את גליקמן. זה מעט דמגוגי, אבל בחיאת, אתם יושבים על 167 מקרי רצח, רק 17% מתוכם מפוענחים. אבל לנצ"מ יש זמן לא רק להתעסק באירוע שולי כמו גליקמן שמנסה להידחף ולצלם את שרה נתניהו, אלא גם להגיע לאולפנים. מדהים איך המשטרה גורמת חבלה של ממש באמון הציבור במשטרה. האם אי פעם זה ייחקר? הראיון ובכלל התנהלות המשטרה בימים האחרונים הם ראיות זהב לקריסת המשטרה. המשטרה מתאבדת על החקירה הזאת באופן שקשה לי להסביר. לא רק שהיא מפיצה את תמונת החבלה לכאורה של המתלוננת (אגב, נראית חבלה מגה קשה, לעומת זאת מיד אחרי שגליקמן פוגע בה, היא לא נראית סובלת במיוחד, לא צועקת, לא עושה מהומה, לא תוספת את הגב או משהו והיא אפילו מתראיינת מיד אחר כך, אתמהה) עוד בטרם החקירה, היא מפיצה הודעות, שולחת נציגים לתקשורת, הכל בישביל לחקור את גליקמן, ובמקרה המתלוננת עובדת בלשכת בן גביר. מה שנקרא, וואחד רואים לכם. מקווה שעכשיו זו לא עילה להעלבת שוטרים. עכשיו זו לא הפעם הראשונה שנצ"מ שגיב עולה על עץ כל כך גבוה. אני זוכר אותו מגיע אישית, ניצב משנה במשטרה, במוצאי שבת להארכת המעצר של נועה גולדברג כשנחשדה בזריקת חול לעבר בן גביר בחוף הים בת"א. לא רק שהיא נשלחה ללילה מיותר בנוה תרצה, אני מספיק זקן כדי לזכור את נציגי החקירות של המשטרה מבקשים עוד להאריך את מעצרה בעוד כמה ימים. איזו חקירה לתפארת. אותו בן גביר שחותם אישית ומאשר כל קידום של כל קצין, בטח לקידום העתידי של שגיב. "הכל מקצועי" הוא מתעקש. אפילו השופט ששיחרר את גולדברג מיד כשראה את סרטון האירוע הבין. הכל ברור. אבל שגיב גם מסגיר את המוטיבציה הרבה. למה? יש עניין ציבורי, כך סיפר, כי מדובר באביעד גליקמן ואי אפשר לסגור את התיק "מחוסר עניין לציבור". עובדה, אומר שגיב, אני פה בריאיון בחדשות 12. אבל האמת היא שאין בכלל ביטוי כזה בחוק "חוסר עניין לציבור". הביטוי בחוק הוא ש"נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין". אתה רואה את עצמך מעמיד לדין את גליקמן? נסיבות העניין, זוטי זוטות כמו שקרה בתיעוד, זה העמדה לדין על חבלה של ממש? כל בר דעת מבין את האירוע וכל מי שמעבר לזה רואה את התמונה המלאה: ניסיון של המשטרה הפוליטית להדביק תיק פלילי לעיתונאי שהוא ביקורתי כלפי הממשלה. טוען שגיב שבכלל לא ידעו למעט בימים האחרונים שהמתלוננת גל דבוש עובדת אצל בן גביר. זה בדיחה. אתם המשטרה כאילו, זה התפקיד שלכם לחקור. אבל ניחא, נו, רק עכשיו גיליתם (אגב, כתבתי את זה בטוויטר שלי ובכתבה לפני מספר ימים, במקרה את הכתבה הזו פספסתם, קטע). אבל עכשיו אתם יודעים. זה עובר לידכם? אין לה משמעות? מוטיבציה נסתרת? ואיך פתאום המשטרה טוענת שהאירוע לא היה במהלך עבודתו של גליקמן ולא קשור לעבודתו? הוא פאקין מחזיק פלאפון עם מצלמה פתוחה ביד במשפט של אשת ראש הממשלה. כי אם זה יהיה קשור לכאורה לעבודתו של גליקמן, אז חייבים אישור פרקליטות. כלומר, של גוף שאינו תלוי בבן גביר. אבל כשרוצים, הכל אפשרי. אני אגיד לכם את הדברים מפורשות: במשטרה רועדים. רועדים מבן גביר, רועדים מנתניהו. כולם שם רוצים דבר אחד – להיאבק בפשיעה. סתם נו, רוצים להתקדם. החקירה של גליקמן לא באה בחלל ריק. המשטרה נפלה, קרסה, מתראיינים על חקירות עוד לפני שהחשוד בעצמו נחקר! אני מתחנן בפני המשטרה: הגישו כתב אישום נגד גליקמן. הרי אתם מתים לעשות את זה. אז אל תחששו, הרי יש תעודה רפואית! נו, למה אתם מחכים? ואז יגיעו לעדות כולם, ממפקד המחוז, קציני החקירות ועד המפכ"ל ויספרו מה הוביל אותם לפתוח בחקירה. משפט ראווה של משטרת ישראל נגד אחד העיתונאים הבולטים שנחשב בעיניי ראש הממשלה ורעייתו לסדין אדום. יאללה, למה אתם מחכים? מה שכן, ברכות לנצ"מ שגיב. אני בתחושה שהדרגה בדרך.
1:44

הראיון של קצין אגף החקירות של מחוז ת"א נצ"מ זיו שגיב אמור להיות מוגש כראיה מרכזית באירוע של הפיכת משטרת ישראל למשטרת בן גביר. בגדול התביישתי בישביל נצ"מ שגיב, שמגיע לאולפן של חדשות 12 בישביל להסביר שהאירוע שבו כתב חדשות 13 אביעד גליקמן נתקל בעובדת לשכת בן גביר ועוזרת של שרה נתניהו, אירוע מינורי ושולי ביותר, זוטי זוטות והופך אותו, לא להאמין, ל"תקיפה חבלנית". למעשה, שגיב אומר מפורשות שגליקמן עומד להיחקר על תקיפה הגורמת חבלה של ממש. עכשיו גליקמן אפילו עוד לא נחקר. הוא עוד לא חשוד באמת. יש חקירה נגדו, אבל המשטרה שולחת לאולפנים ניצב משנה כדי להסביר למה חייבים לחקור את גליקמן. זה מעט דמגוגי, אבל בחיאת, אתם יושבים על 167 מקרי רצח, רק 17% מתוכם מפוענחים. אבל לנצ"מ יש זמן לא רק להתעסק באירוע שולי כמו גליקמן שמנסה להידחף ולצלם את שרה נתניהו, אלא גם להגיע לאולפנים. מדהים איך המשטרה גורמת חבלה של ממש באמון הציבור במשטרה. האם אי פעם זה ייחקר? הראיון ובכלל התנהלות המשטרה בימים האחרונים הם ראיות זהב לקריסת המשטרה. המשטרה מתאבדת על החקירה הזאת באופן שקשה לי להסביר. לא רק שהיא מפיצה את תמונת החבלה לכאורה של המתלוננת (אגב, נראית חבלה מגה קשה, לעומת זאת מיד אחרי שגליקמן פוגע בה, היא לא נראית סובלת במיוחד, לא צועקת, לא עושה מהומה, לא תוספת את הגב או משהו והיא אפילו מתראיינת מיד אחר כך, אתמהה) עוד בטרם החקירה, היא מפיצה הודעות, שולחת נציגים לתקשורת, הכל בישביל לחקור את גליקמן, ובמקרה המתלוננת עובדת בלשכת בן גביר. מה שנקרא, וואחד רואים לכם. מקווה שעכשיו זו לא עילה להעלבת שוטרים. עכשיו זו לא הפעם הראשונה שנצ"מ שגיב עולה על עץ כל כך גבוה. אני זוכר אותו מגיע אישית, ניצב משנה במשטרה, במוצאי שבת להארכת המעצר של נועה גולדברג כשנחשדה בזריקת חול לעבר בן גביר בחוף הים בת"א. לא רק שהיא נשלחה ללילה מיותר בנוה תרצה, אני מספיק זקן כדי לזכור את נציגי החקירות של המשטרה מבקשים עוד להאריך את מעצרה בעוד כמה ימים. איזו חקירה לתפארת. אותו בן גביר שחותם אישית ומאשר כל קידום של כל קצין, בטח לקידום העתידי של שגיב. "הכל מקצועי" הוא מתעקש. אפילו השופט ששיחרר את גולדברג מיד כשראה את סרטון האירוע הבין. הכל ברור. אבל שגיב גם מסגיר את המוטיבציה הרבה. למה? יש עניין ציבורי, כך סיפר, כי מדובר באביעד גליקמן ואי אפשר לסגור את התיק "מחוסר עניין לציבור". עובדה, אומר שגיב, אני פה בריאיון בחדשות 12. אבל האמת היא שאין בכלל ביטוי כזה בחוק "חוסר עניין לציבור". הביטוי בחוק הוא ש"נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין". אתה רואה את עצמך מעמיד לדין את גליקמן? נסיבות העניין, זוטי זוטות כמו שקרה בתיעוד, זה העמדה לדין על חבלה של ממש? כל בר דעת מבין את האירוע וכל מי שמעבר לזה רואה את התמונה המלאה: ניסיון של המשטרה הפוליטית להדביק תיק פלילי לעיתונאי שהוא ביקורתי כלפי הממשלה. טוען שגיב שבכלל לא ידעו למעט בימים האחרונים שהמתלוננת גל דבוש עובדת אצל בן גביר. זה בדיחה. אתם המשטרה כאילו, זה התפקיד שלכם לחקור. אבל ניחא, נו, רק עכשיו גיליתם (אגב, כתבתי את זה בטוויטר שלי ובכתבה לפני מספר ימים, במקרה את הכתבה הזו פספסתם, קטע). אבל עכשיו אתם יודעים. זה עובר לידכם? אין לה משמעות? מוטיבציה נסתרת? ואיך פתאום המשטרה טוענת שהאירוע לא היה במהלך עבודתו של גליקמן ולא קשור לעבודתו? הוא פאקין מחזיק פלאפון עם מצלמה פתוחה ביד במשפט של אשת ראש הממשלה. כי אם זה יהיה קשור לכאורה לעבודתו של גליקמן, אז חייבים אישור פרקליטות. כלומר, של גוף שאינו תלוי בבן גביר. אבל כשרוצים, הכל אפשרי. אני אגיד לכם את הדברים מפורשות: במשטרה רועדים. רועדים מבן גביר, רועדים מנתניהו. כולם שם רוצים דבר אחד – להיאבק בפשיעה. סתם נו, רוצים להתקדם. החקירה של גליקמן לא באה בחלל ריק. המשטרה נפלה, קרסה, מתראיינים על חקירות עוד לפני שהחשוד בעצמו נחקר! אני מתחנן בפני המשטרה: הגישו כתב אישום נגד גליקמן. הרי אתם מתים לעשות את זה. אז אל תחששו, הרי יש תעודה רפואית! נו, למה אתם מחכים? ואז יגיעו לעדות כולם, ממפקד המחוז, קציני החקירות ועד המפכ"ל ויספרו מה הוביל אותם לפתוח בחקירה. משפט ראווה של משטרת ישראל נגד אחד העיתונאים הבולטים שנחשב בעיניי ראש הממשלה ורעייתו לסדין אדום. יאללה, למה אתם מחכים? מה שכן, ברכות לנצ"מ שגיב. אני בתחושה שהדרגה בדרך.

Josh Breiner

150,512 Aufrufe • vor 1 Jahr

עושים היסטוריה: מתקנים את מחדל בנט-עבאס ומכניסים את השב״כ למלחמה בפשיעה במגזר הערבי - יחד ננצח 🇮🇱 לאחר שנה וחצי של עבודה מאומצת, ולאחר גילויים קשים על מה שמתחולל ברשויות המגזר הערבי עם הכסף של החלטת ממשלה 550 שהעביר נפתלי בנט למנסור עבאס, ושהעצים את ארגוני הפשיעה האכזריים, הובלתי יחד עם ראש הממשלה Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו, והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר - לאישור החלטת ממשלה של תכנית תקדימית ופורצת דרך בתקצוב ראשוני של 220.7 מלש"ח, שלראשונה מקום המדינה מביאה את שירות הביטחון הכללי לשיתוף פעולה עם המשטרה והשב"ס כדי לסייע במיגור הפשיעה הרצחני בחברה הערבית: >> הוצאה של כמויות עצומות של הנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי >> מעצרים, חקירות והבאה לדין >> סל חקיקה בלתי מתפשר שלא ייתן לעבריינים להשתחרר חזרה לרחוב בתוך כמה דקות במציאות היום הגענו רגע אחד לפני אובדן שליטה מוחלט! הכספים שהוזרמו ללא בקרה ופיקוח בממשלת בנט-עבאס יצרו בפועל אוטונומיות פליליות רצחניות! כל זאת לצד אוזלת יד, אלימות פקידותית ואי יישום מדיניות - שאפשרו לארגוני הפשיעה במגזר הערבי להשתלט על רשויות מקומיות ולסחוט אותן באין מפריע, לעסוק בהלבנת הון בכמויות עצומות ולהטיל אימה וטרור על כלל אזרחי ישראל. המציאות הזו חייבת להיפסק, וזה יקרה אך ורק כשיוציאו את הנשקים מהבתים. אני רוצה להודות לרה״מ נתניהו ולשר בן גביר על מחוייבותם לביטחון כלל אזרחי ישראל. ולכל המצקצקים, האופורטוניסטים והפופוליסטים למיניהם שממשיכים להוציא ספינים דמגוגים, אני מבהירה: לא יעזרו מתקני ספורט ותרבות, לא בניית כיכרות ולא חלוקת פיצות במתנ״סים - כשאנשים נרצחים!! לא נותנים אקמול לגידול ממאיר ומסוכן מאין כמותו. לא שואלים עבריין אכזר ברמת פעיל דאעש שעורף ראשים: "איפה זה פוגש אותך...?" או: "בוא נדבר על זה בקפה או מאפה..." - זה ממש לא מה שיעזור, להיפך! זה רק ממריץ ומתגבר את המוטיבציה של השליטה והאכזריות. כי תוכניות לא רלוונטיות עם שמות מפוצצים - הן יפות, הן גם מאוד הגיוניות - בעולם מערבי, לא בעולם העברייני והפסיכוטי שאנחנו מתמודדים איתו פה! ולכן, ח-י-י-ב-י-ם להוציא את הנשקים ולעצור את העבריינים. בכל הפגישות שהיו לי בשנה וחצי האחרונות עם אנשי מקצוע וגורמי מודיעין - כולם אמרו שמעולם לא הייתה תוכנית כזו, ובשל כך, אני לא רק מאמינה בלב שלם, אני גם יודעת שרק תוכנית כזו תשנה את המצב הכאוטי הקיים שמדינת ישראל נקלעה אליו. את הדבר הזה חייבים לעקור מן השורש - קודם כל חיים, ואחר כך איכות חיים. למה? כי החיים קודמים לכל. לכל! ולמרות שאני מתמודדת עם מפעלים של רעל, אני נחושה להמשיך במאבק שהגיע לפתח משרדי, ולוודא שהתוכנית תורחב ותמשיך גם בשנת 2026 - וזאת למען ביטחון אזרחי ישראל. כולם!
1:59

עושים היסטוריה: מתקנים את מחדל בנט-עבאס ומכניסים את השב״כ למלחמה בפשיעה במגזר הערבי - יחד ננצח 🇮🇱 לאחר שנה וחצי של עבודה מאומצת, ולאחר גילויים קשים על מה שמתחולל ברשויות המגזר הערבי עם הכסף של החלטת ממשלה 550 שהעביר נפתלי בנט למנסור עבאס, ושהעצים את ארגוני הפשיעה האכזריים, הובלתי יחד עם ראש הממשלה Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו, והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר - לאישור החלטת ממשלה של תכנית תקדימית ופורצת דרך בתקצוב ראשוני של 220.7 מלש"ח, שלראשונה מקום המדינה מביאה את שירות הביטחון הכללי לשיתוף פעולה עם המשטרה והשב"ס כדי לסייע במיגור הפשיעה הרצחני בחברה הערבית: >> הוצאה של כמויות עצומות של הנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי >> מעצרים, חקירות והבאה לדין >> סל חקיקה בלתי מתפשר שלא ייתן לעבריינים להשתחרר חזרה לרחוב בתוך כמה דקות במציאות היום הגענו רגע אחד לפני אובדן שליטה מוחלט! הכספים שהוזרמו ללא בקרה ופיקוח בממשלת בנט-עבאס יצרו בפועל אוטונומיות פליליות רצחניות! כל זאת לצד אוזלת יד, אלימות פקידותית ואי יישום מדיניות - שאפשרו לארגוני הפשיעה במגזר הערבי להשתלט על רשויות מקומיות ולסחוט אותן באין מפריע, לעסוק בהלבנת הון בכמויות עצומות ולהטיל אימה וטרור על כלל אזרחי ישראל. המציאות הזו חייבת להיפסק, וזה יקרה אך ורק כשיוציאו את הנשקים מהבתים. אני רוצה להודות לרה״מ נתניהו ולשר בן גביר על מחוייבותם לביטחון כלל אזרחי ישראל. ולכל המצקצקים, האופורטוניסטים והפופוליסטים למיניהם שממשיכים להוציא ספינים דמגוגים, אני מבהירה: לא יעזרו מתקני ספורט ותרבות, לא בניית כיכרות ולא חלוקת פיצות במתנ״סים - כשאנשים נרצחים!! לא נותנים אקמול לגידול ממאיר ומסוכן מאין כמותו. לא שואלים עבריין אכזר ברמת פעיל דאעש שעורף ראשים: "איפה זה פוגש אותך...?" או: "בוא נדבר על זה בקפה או מאפה..." - זה ממש לא מה שיעזור, להיפך! זה רק ממריץ ומתגבר את המוטיבציה של השליטה והאכזריות. כי תוכניות לא רלוונטיות עם שמות מפוצצים - הן יפות, הן גם מאוד הגיוניות - בעולם מערבי, לא בעולם העברייני והפסיכוטי שאנחנו מתמודדים איתו פה! ולכן, ח-י-י-ב-י-ם להוציא את הנשקים ולעצור את העבריינים. בכל הפגישות שהיו לי בשנה וחצי האחרונות עם אנשי מקצוע וגורמי מודיעין - כולם אמרו שמעולם לא הייתה תוכנית כזו, ובשל כך, אני לא רק מאמינה בלב שלם, אני גם יודעת שרק תוכנית כזו תשנה את המצב הכאוטי הקיים שמדינת ישראל נקלעה אליו. את הדבר הזה חייבים לעקור מן השורש - קודם כל חיים, ואחר כך איכות חיים. למה? כי החיים קודמים לכל. לכל! ולמרות שאני מתמודדת עם מפעלים של רעל, אני נחושה להמשיך במאבק שהגיע לפתח משרדי, ולוודא שהתוכנית תורחב ותמשיך גם בשנת 2026 - וזאת למען ביטחון אזרחי ישראל. כולם!

May Golan מאי גולן

19,445 Aufrufe • vor 9 Monaten

ביקורת מתוך הבית: כשהמשטרה חוצה את הגבול אני כותב את המילים האלה בכאב גדול. מי שעוקב אחריי יודע כמה אני תומך במשטרת ישראל, כמה אני מעריך את עבודתם של השוטרים בשטח. אני תמיד מציין שהם גיבורי ישראל, שמתמודדים עם מציאות פיזית ומנטלית בלתי אפשרית תחת אחריות כבדה. אבל אתמול, משהו נשבר. אתמול, מפקד תחנת לב תל אביב או אחד הקצינים הבכירים החליט לעבור כל גבול. הכל התחיל כשהוא הורה לעצור אותי ללא כל סיבה נראית לעין. הטענה? הפרת הסדר הציבורי וחסימת רכבים. טענה שקרית, שיש לי תיעוד וידאו מלא המפריך אותה מכל וכל. למרות זאת, אחד השוטרים מילא את הפקודה, אזק אותי, ובמהלך המעצר נתן לי אגרוף לחזה, לחץ עליו, ועיקם את ידי הכבולה מאחורי גבי. כשאמרתי לו שהוא מכאיב לי ושהתנהגותו עבריינית, הוא כינה אותי "עבריין". שוטר בכיר אחר שהבחין במתרחש ניסה להתערב ולחלץ אותי מאחיזתו, אך הקצין הבכיר מנע ממנו לעשות זאת. כשהגעתי לתחנה, לאחר חיפוש, החליטו לאזוק אותי בידיים וברגליים, כאילו הייתי פושע מסוכן, וכל זאת מבלי שהתנגדתי כלל למעצר. בתוך תא המעצר, ניסיתי להסביר לאחד הקצינים מה עשה לי אותו שוטר. מכיוון שלא ידעתי את שמו, ציינתי שמדובר בשוטר הערבי, רק לצורך זיהוי. בתגובה, הוא האשים אותי בגזענות. כשעתיים לאחר מכן, אותו שוטר שעצר אותי נכנס לתא, חייך לעברי. אמרתי לו שאפרסם את התיעודים שיש ברשותי ואת תמונתו. בתגובה, הוא הוסיף לחומר החקירה סעיף של "איומים". באופן אירוני, מי שראתה אותי אזוק בצורה כל כך לא פרופורציונלית הייתה לא אחרת מעו"ד גבי לסקי, ממערך עוטף העצורים של השמאל. היא שאלה את השוטרים מדוע אני אזוק כך ודאגה לשלומי. אבל הסיפור הזה גדול ממני. באותו זמן היו בתחנה שלושה עצורים מהפגנות קפלן, שנעצרו רק כי לבשו אפוד צהוב. אני אומר לכם, יש מספיק אנשים לעצור בקפלן על עבירות חמורות בהרבה, אבל על אפוד צהוב? התמונה העצובה הזו משקפת את סדרי העדיפויות המעוותים של התחנה הזו ומפקדה. במהלך החקירה, התברר שהשוטרים כלל לא ידעו על מה נעצרתי. בדוח נכתב שנעצרתי בהבימה, למרות שנעצרתי ליד הסינמטק. החוקר עצמו הופתע לשמוע על סעיף ה"איומים". כמובן שהגשתי תלונה במח"ש, לא מתוך רצון לפגוע אישית בשוטר, אלא כדי שמקרים כאלה לא יישנו. חשוב לי לציין שיש בתחנת לב תל אביב גם שוטרים מדהימים, אנשים טובים מיסודם כמו מנצור יוסף ורבים אחרים שאני לא זוכר את שמם. יש אנשים נפלאים במשטרה, אבל לצידם, יש כאלה שלא. בהמשך השבוע אפרסם את התיעודים הנוספים. אני רוצה להודות לעו"ד חיה מלול גז המדהימה שערה הרבה בלילות בגללי, וכן, גם לגבי לסקי, על האנושיות והדאגה. ולך, מפקד תחנת משטרת לב תל אביב, וגם לך, השר בן גביר: נכשלתם. אתם לא יכולים לפטור את הביקורת הזו בטענה שאני "איש שמאל". זו ביקורת שבאה מתוך הבית. קחו אחריות. אני מקווה שהמצב בתחנה הזו אינו משקף את המשטרה כולה. התיעוד בסרטון : איתמר בן גביר Israel Police
1:24

ביקורת מתוך הבית: כשהמשטרה חוצה את הגבול אני כותב את המילים האלה בכאב גדול. מי שעוקב אחריי יודע כמה אני תומך במשטרת ישראל, כמה אני מעריך את עבודתם של השוטרים בשטח. אני תמיד מציין שהם גיבורי ישראל, שמתמודדים עם מציאות פיזית ומנטלית בלתי אפשרית תחת אחריות כבדה. אבל אתמול, משהו נשבר. אתמול, מפקד תחנת לב תל אביב או אחד הקצינים הבכירים החליט לעבור כל גבול. הכל התחיל כשהוא הורה לעצור אותי ללא כל סיבה נראית לעין. הטענה? הפרת הסדר הציבורי וחסימת רכבים. טענה שקרית, שיש לי תיעוד וידאו מלא המפריך אותה מכל וכל. למרות זאת, אחד השוטרים מילא את הפקודה, אזק אותי, ובמהלך המעצר נתן לי אגרוף לחזה, לחץ עליו, ועיקם את ידי הכבולה מאחורי גבי. כשאמרתי לו שהוא מכאיב לי ושהתנהגותו עבריינית, הוא כינה אותי "עבריין". שוטר בכיר אחר שהבחין במתרחש ניסה להתערב ולחלץ אותי מאחיזתו, אך הקצין הבכיר מנע ממנו לעשות זאת. כשהגעתי לתחנה, לאחר חיפוש, החליטו לאזוק אותי בידיים וברגליים, כאילו הייתי פושע מסוכן, וכל זאת מבלי שהתנגדתי כלל למעצר. בתוך תא המעצר, ניסיתי להסביר לאחד הקצינים מה עשה לי אותו שוטר. מכיוון שלא ידעתי את שמו, ציינתי שמדובר בשוטר הערבי, רק לצורך זיהוי. בתגובה, הוא האשים אותי בגזענות. כשעתיים לאחר מכן, אותו שוטר שעצר אותי נכנס לתא, חייך לעברי. אמרתי לו שאפרסם את התיעודים שיש ברשותי ואת תמונתו. בתגובה, הוא הוסיף לחומר החקירה סעיף של "איומים". באופן אירוני, מי שראתה אותי אזוק בצורה כל כך לא פרופורציונלית הייתה לא אחרת מעו"ד גבי לסקי, ממערך עוטף העצורים של השמאל. היא שאלה את השוטרים מדוע אני אזוק כך ודאגה לשלומי. אבל הסיפור הזה גדול ממני. באותו זמן היו בתחנה שלושה עצורים מהפגנות קפלן, שנעצרו רק כי לבשו אפוד צהוב. אני אומר לכם, יש מספיק אנשים לעצור בקפלן על עבירות חמורות בהרבה, אבל על אפוד צהוב? התמונה העצובה הזו משקפת את סדרי העדיפויות המעוותים של התחנה הזו ומפקדה. במהלך החקירה, התברר שהשוטרים כלל לא ידעו על מה נעצרתי. בדוח נכתב שנעצרתי בהבימה, למרות שנעצרתי ליד הסינמטק. החוקר עצמו הופתע לשמוע על סעיף ה"איומים". כמובן שהגשתי תלונה במח"ש, לא מתוך רצון לפגוע אישית בשוטר, אלא כדי שמקרים כאלה לא יישנו. חשוב לי לציין שיש בתחנת לב תל אביב גם שוטרים מדהימים, אנשים טובים מיסודם כמו מנצור יוסף ורבים אחרים שאני לא זוכר את שמם. יש אנשים נפלאים במשטרה, אבל לצידם, יש כאלה שלא. בהמשך השבוע אפרסם את התיעודים הנוספים. אני רוצה להודות לעו"ד חיה מלול גז המדהימה שערה הרבה בלילות בגללי, וכן, גם לגבי לסקי, על האנושיות והדאגה. ולך, מפקד תחנת משטרת לב תל אביב, וגם לך, השר בן גביר: נכשלתם. אתם לא יכולים לפטור את הביקורת הזו בטענה שאני "איש שמאל". זו ביקורת שבאה מתוך הבית. קחו אחריות. אני מקווה שהמצב בתחנה הזו אינו משקף את המשטרה כולה. התיעוד בסרטון : איתמר בן גביר Israel Police

ויקטור שריקי 🇮🇱 فيكتور شريقي

10,925 Aufrufe • vor 8 Monaten

מסתובב ברשת קטע עם האחים של שורד השבי, עמרי מירן המזוהים עם פורום תקווה שבו הם אומרים שואבא שלהם דני מירן שקראתי לו תמיד: הצ׳יף של מטה משפחות החטופים, נחטף ע״י המטה. כן, אני יודעת שדני בשבועות האחרונים כועס על המטה, אבל מה שהאחים של עמרי עושים עכשיו הוא בלתי נסלח. הייתי לצד דני בשנה הראשונה, אפשר להגיד הכל אבל אף אחד לא חטף את דני מירן שהיה עטוף כפי שהמדינה בראשות בנימין נתניהו לא דאגה לעטוף. לא רק עטוף, דאגו לו לכל מה שהיה צריך במקום שהמדינה לא הייתה. וגם נתנה לו במה לזעוק את זעקתו. ובמילים שלו ויש מספיק תיעודים שיעידו על כך. אבל זאת לא הנקודה. מה שחמור זה שרק לפני חמישה ימים פרסם מתי טוכפלד שבנימין נתניהו מתכנן מתקפה חריפה על מטה החטופים והאחים מירן הם כנראה חלק מהתוכנית ונראה שהם גררו את אבא שלהם למשפט שלמה. יפה שדני, אבא שלהם סלח להם על שבירכו בראיון לעודד בן עמי את לישי ואותו על היותם סוכנים של החמאס! לא פחות! אבל זה בעיקר מעיד עליו ולא עליהם. לחשוב שאח שלהם והאזרח עמרי מירן שב אחרי שנתיים בשבי וצריך עכשיו להתמודד עם הקרע המשפחתי הזה שצף ומונע רק מאינטרסים פוליטיים זה מחריד. ובטח לא עוזר לשיקום של עמרי. אני לא מתכוונת לתת לבנימין נתניהו להצליח במתקפה שלוחת הרסן שלו בצורה הצינית והאכזרית הזאת. ולגבי הסרטונים של החטופים ששודרו או חלקים מהם שודרו, ״המחיר״ של החטופים שנחטפו במשמרת של בנימין נתניהו לא היה נמוך יותר או יקר יותר אם הם היו משודרים או לא. הדרישות של חמאס היו ברורות מההתחלה. מדינת ישראל והעומד בראשה הפסידו ב 7 באוקטובר לארגון טרור שמומן על ידי בנימין נתניהו ועל הפסד משלמים. מדינת ישראל שילמה במחיר של חיי אזרחים, לוחמים וחטופים שחלקם נרצחו וחלקם נמקו שנתיים בשבי החמאס. והכי עצוב, חלקם שילמו בחייהם רק בגלל מלחמת ההישרדות של ממשלת הימין ימין משיחי עד שטראמפ שם לזה סוף. ועוד דבר, אילולא מטה החטופים, עמרי לא היה רואה את אבא שלו, את אשתו והבנות והיה חושב שמדינת ישראל הפקירה אותו למות. נפשית, וזה היה כנראה משרת את נתניהו והאחים. עמרי היה מגיע במצב גרוע. הרבה יותר גרוע. והוא הגיע במצב טוב. דני אמר את זה הערב. ודני גם אמר שהוא ממשיך עד שאחרון החטופים ישוב. ולא פחות חשוב, ערוץ 24 פרסם רק פרומו של הראיון שממנו ניתן להבין כאילו דני חושב כמו הבנים שלו. את מה שהשיב דני עוד לא שמענו. תחושה שגם הערוץ ומי שערכה את הראיון נווה דרומי, לוקחים חלק בתוכנית של בנימין נתניהו בהינדוס התודעה. כי הפרומו כבר רץ וההשפעה שלו ברורה. (גילוי נאות, הייתי חלק ממטה משפחות החטופים על בסיס יום יומי 24/7 חצי שנה ראשונה שלאחר ה 7 באוקטובר והמשכתי את המאבק לעסקה, הפסקת המלחמה והשבת החטופים בכל דרך שיכולתי.) הנה כמה דברים שהיה לדני מירן להגיד על החברים של האחים מירן, תומכי נתניהו, אלה שעשו לו אצבע משולשת וקראו לו בוגד רק בגלל היותו אבא של חטוף. אוהבים אותך דני מירן ושמחים שעמרי בבית עם לישי והבנות. זהו 💛🎗️
2:51

מסתובב ברשת קטע עם האחים של שורד השבי, עמרי מירן המזוהים עם פורום תקווה שבו הם אומרים שואבא שלהם דני מירן שקראתי לו תמיד: הצ׳יף של מטה משפחות החטופים, נחטף ע״י המטה. כן, אני יודעת שדני בשבועות האחרונים כועס על המטה, אבל מה שהאחים של עמרי עושים עכשיו הוא בלתי נסלח. הייתי לצד דני בשנה הראשונה, אפשר להגיד הכל אבל אף אחד לא חטף את דני מירן שהיה עטוף כפי שהמדינה בראשות בנימין נתניהו לא דאגה לעטוף. לא רק עטוף, דאגו לו לכל מה שהיה צריך במקום שהמדינה לא הייתה. וגם נתנה לו במה לזעוק את זעקתו. ובמילים שלו ויש מספיק תיעודים שיעידו על כך. אבל זאת לא הנקודה. מה שחמור זה שרק לפני חמישה ימים פרסם מתי טוכפלד שבנימין נתניהו מתכנן מתקפה חריפה על מטה החטופים והאחים מירן הם כנראה חלק מהתוכנית ונראה שהם גררו את אבא שלהם למשפט שלמה. יפה שדני, אבא שלהם סלח להם על שבירכו בראיון לעודד בן עמי את לישי ואותו על היותם סוכנים של החמאס! לא פחות! אבל זה בעיקר מעיד עליו ולא עליהם. לחשוב שאח שלהם והאזרח עמרי מירן שב אחרי שנתיים בשבי וצריך עכשיו להתמודד עם הקרע המשפחתי הזה שצף ומונע רק מאינטרסים פוליטיים זה מחריד. ובטח לא עוזר לשיקום של עמרי. אני לא מתכוונת לתת לבנימין נתניהו להצליח במתקפה שלוחת הרסן שלו בצורה הצינית והאכזרית הזאת. ולגבי הסרטונים של החטופים ששודרו או חלקים מהם שודרו, ״המחיר״ של החטופים שנחטפו במשמרת של בנימין נתניהו לא היה נמוך יותר או יקר יותר אם הם היו משודרים או לא. הדרישות של חמאס היו ברורות מההתחלה. מדינת ישראל והעומד בראשה הפסידו ב 7 באוקטובר לארגון טרור שמומן על ידי בנימין נתניהו ועל הפסד משלמים. מדינת ישראל שילמה במחיר של חיי אזרחים, לוחמים וחטופים שחלקם נרצחו וחלקם נמקו שנתיים בשבי החמאס. והכי עצוב, חלקם שילמו בחייהם רק בגלל מלחמת ההישרדות של ממשלת הימין ימין משיחי עד שטראמפ שם לזה סוף. ועוד דבר, אילולא מטה החטופים, עמרי לא היה רואה את אבא שלו, את אשתו והבנות והיה חושב שמדינת ישראל הפקירה אותו למות. נפשית, וזה היה כנראה משרת את נתניהו והאחים. עמרי היה מגיע במצב גרוע. הרבה יותר גרוע. והוא הגיע במצב טוב. דני אמר את זה הערב. ודני גם אמר שהוא ממשיך עד שאחרון החטופים ישוב. ולא פחות חשוב, ערוץ 24 פרסם רק פרומו של הראיון שממנו ניתן להבין כאילו דני חושב כמו הבנים שלו. את מה שהשיב דני עוד לא שמענו. תחושה שגם הערוץ ומי שערכה את הראיון נווה דרומי, לוקחים חלק בתוכנית של בנימין נתניהו בהינדוס התודעה. כי הפרומו כבר רץ וההשפעה שלו ברורה. (גילוי נאות, הייתי חלק ממטה משפחות החטופים על בסיס יום יומי 24/7 חצי שנה ראשונה שלאחר ה 7 באוקטובר והמשכתי את המאבק לעסקה, הפסקת המלחמה והשבת החטופים בכל דרך שיכולתי.) הנה כמה דברים שהיה לדני מירן להגיד על החברים של האחים מירן, תומכי נתניהו, אלה שעשו לו אצבע משולשת וקראו לו בוגד רק בגלל היותו אבא של חטוף. אוהבים אותך דני מירן ושמחים שעמרי בבית עם לישי והבנות. זהו 💛🎗️

🇮🇱חגית קלימן - Hagit Klaiman🇮🇱

38,283 Aufrufe • vor 11 Monaten

הדרישה לסגור את התקציבים למוסדות קיצוניים כמו "בני דוד" תופסת תאוצה. אבל חלק מהאנשים עדיין חושבים שעצם הדרישה היא "קיצונית". אני מבקש מהאנשים הטובים שחושבים ככה עדיין: צפו בסרטון הזה, פחות מדקה. "לא לקיים תורה ומצוות זאת בגידה.. דין בגידה זה כדור בראש." זה הרב יוסף קלנר, בכיר במכינת "בני דוד". בואו נגיד את האמת שכולנו יודעים עמוק בלב: אם הרב קלנר היה מדבר באותה צורה על יהודים דתיים, השב"כ היה עוצר אותו. חקירת המשטרה הייתה עולה פעמיים ביום לעמוד של בן גביר. ובערוץ 14 היו מרימים משדר פתוח על ההסתה הנוראית. אבל בסך הכל מתירים את הדם של יהודים חילונים. אז אפשר לדפדף הלאה. ומוסדות "בני דוד" יכולים להמשיך לשחות בכסף ממשלתי: שנה שעברה, למשל, הם קיבלו 8 מיליון ש"ח מהמדינה (!). ולכן אני אפילו לא מדבר כאן על השב"כ, שהיום ראש הארגון מגיע מאותו חוג של הרב קלנר. ואפילו לא על המשטרה. אני מדבר כאן על הבקשה הכי פשוטה, הכי בסיסית: מוסד שמלמדים בו דברים כאלה, לא צריך לקבל כספי מיסים. וזה בעצם גם מה שאומר החוק: חוק המכינות קובע שמכינות קדם-צבאיות מחויבות לחנך ל"מדינה יהודית, דמוקרטית וציונית". וגם לאהבת העם והארץ. גרם אחד המושגים האלו לא תמצאו בהסתה הזאת נגד יהודים לא-דתיים. וקלנר לא לבד. למכונת עלי, ולמוסדות חרד"ליים דומים, יש אינספור התבטאויות נגד יהודים חילונים ונגד להט"בים ונגד דמוקרטיה ונגד שירות נשים בצבא, אמירות שסותרות כל רעיון של מדינה יהודית ודמוקרטית. לא אמירות של מרצים אורחים, אלא של רבנים חרד"ליים קיצוניים שמתפקדים כדמויות חינוכיות מרכזיות. אגב, אני מכיר את התרגיל: תכף יגיעו לפה כל מיני ימנים דתיים כאילו-ממלכתיים להגן על קלנר. אז רק לפני שאתם קופצים: תדעו שמבחינת הרב קלנר, דתיים לייט הם, ציטוט מפורש, "בהמות עם כיפה על הראש". אבל אני לא רוצה לדבר על דתיים. איך קרה שחילונים במדינת ישראל התרגלו שרבנים מדברים עליהם כמו שהחמאס מדבר על יהודים? ועוד התרגלו שאומרים להם שזה "קיצוני" לבקש שחבר'ה כאלו לא יקבלו משכורות מהמדינה? טירוף. טירוף. טירוף. מדברים על תיקון בממשלה הבא. תיקון דורש, קודם כל, הבטחה בסיסית אחת: מוסדות חינוכיים שמקבלים כסף מהמדינה, לא יכולים לחנך נגד ערכים יהודיים ודמוקרטיים. נקודה. וזה כולל הסתה חולנית נגד חילונים. האמת היא, שזה כבר אפילו לא עניין ערכי. זה פשוט עניין של הישרדות המדינה. כי מדינה שממשיכה לממן מוסדות כמו "בני דוד", תמשיך לראות את הרוח החרד"לים הקיצונית מתפשטת בצבא. כי הם כל הזמן חותרים לעוד ועוד. חלק מהאנשים הטובים במחנה חושבים שלסגור למכינת עלי את התקציב זה "קיצוני". באותה נשימה הם לא מבינים איך פתאום הימין הישראלי מתחיל להתנגד לשירות נשים בצה"ל. בסוף זאת אמת פשוטה: מדינה שמממנת מוסדות שאוכלים אותה מבפנים לא תשרוד. וכמו שהאסימון נפל לגבי מערכת החינוך החרדית הפרטית, הוא יפול גם לגבי המוסדות החרד"לים הקיצוניים. התפקיד שלנו זה רק לוודא שהוא לא נופל מאוחר מדי. אגב, מי שמופיע בקטע הוידאו המצורף, חוץ מהרב קלנר - זה יאיר נהוראי. יאיר הוא מומחה למוסדות ולתפיסות של החצר של הרב טאו, וממובילי המאבק נגדם. אדם ידען בטירוף עם המון זכויות. הקטע הוא מתוך סרט דוקו קצר שיאיר הוציא לאחרונה: "האמת מאחורי המכונה המשיחית של הרב טאו". אני מצרף לינק בתגובה, ואני ממש ממליץ לכם לראות את הסרט. בדקות הראשונות של הסרט יש הקלטות מרתיחות של רבנים ב"בני דוד" שממש מלמדים תפיסה סדורה של שנאת יהודים חילונים. זה נשמע מטורף, אני יודע, אבל זה קורה במוסד חינוכי רשמי, כאן במדינה, ובמימון משלם המיסים. אסור לעצום עיניים. בבקשה תפיצו לאן שאפשר
0:48

הדרישה לסגור את התקציבים למוסדות קיצוניים כמו "בני דוד" תופסת תאוצה. אבל חלק מהאנשים עדיין חושבים שעצם הדרישה היא "קיצונית". אני מבקש מהאנשים הטובים שחושבים ככה עדיין: צפו בסרטון הזה, פחות מדקה. "לא לקיים תורה ומצוות זאת בגידה.. דין בגידה זה כדור בראש." זה הרב יוסף קלנר, בכיר במכינת "בני דוד". בואו נגיד את האמת שכולנו יודעים עמוק בלב: אם הרב קלנר היה מדבר באותה צורה על יהודים דתיים, השב"כ היה עוצר אותו. חקירת המשטרה הייתה עולה פעמיים ביום לעמוד של בן גביר. ובערוץ 14 היו מרימים משדר פתוח על ההסתה הנוראית. אבל בסך הכל מתירים את הדם של יהודים חילונים. אז אפשר לדפדף הלאה. ומוסדות "בני דוד" יכולים להמשיך לשחות בכסף ממשלתי: שנה שעברה, למשל, הם קיבלו 8 מיליון ש"ח מהמדינה (!). ולכן אני אפילו לא מדבר כאן על השב"כ, שהיום ראש הארגון מגיע מאותו חוג של הרב קלנר. ואפילו לא על המשטרה. אני מדבר כאן על הבקשה הכי פשוטה, הכי בסיסית: מוסד שמלמדים בו דברים כאלה, לא צריך לקבל כספי מיסים. וזה בעצם גם מה שאומר החוק: חוק המכינות קובע שמכינות קדם-צבאיות מחויבות לחנך ל"מדינה יהודית, דמוקרטית וציונית". וגם לאהבת העם והארץ. גרם אחד המושגים האלו לא תמצאו בהסתה הזאת נגד יהודים לא-דתיים. וקלנר לא לבד. למכונת עלי, ולמוסדות חרד"ליים דומים, יש אינספור התבטאויות נגד יהודים חילונים ונגד להט"בים ונגד דמוקרטיה ונגד שירות נשים בצבא, אמירות שסותרות כל רעיון של מדינה יהודית ודמוקרטית. לא אמירות של מרצים אורחים, אלא של רבנים חרד"ליים קיצוניים שמתפקדים כדמויות חינוכיות מרכזיות. אגב, אני מכיר את התרגיל: תכף יגיעו לפה כל מיני ימנים דתיים כאילו-ממלכתיים להגן על קלנר. אז רק לפני שאתם קופצים: תדעו שמבחינת הרב קלנר, דתיים לייט הם, ציטוט מפורש, "בהמות עם כיפה על הראש". אבל אני לא רוצה לדבר על דתיים. איך קרה שחילונים במדינת ישראל התרגלו שרבנים מדברים עליהם כמו שהחמאס מדבר על יהודים? ועוד התרגלו שאומרים להם שזה "קיצוני" לבקש שחבר'ה כאלו לא יקבלו משכורות מהמדינה? טירוף. טירוף. טירוף. מדברים על תיקון בממשלה הבא. תיקון דורש, קודם כל, הבטחה בסיסית אחת: מוסדות חינוכיים שמקבלים כסף מהמדינה, לא יכולים לחנך נגד ערכים יהודיים ודמוקרטיים. נקודה. וזה כולל הסתה חולנית נגד חילונים. האמת היא, שזה כבר אפילו לא עניין ערכי. זה פשוט עניין של הישרדות המדינה. כי מדינה שממשיכה לממן מוסדות כמו "בני דוד", תמשיך לראות את הרוח החרד"לים הקיצונית מתפשטת בצבא. כי הם כל הזמן חותרים לעוד ועוד. חלק מהאנשים הטובים במחנה חושבים שלסגור למכינת עלי את התקציב זה "קיצוני". באותה נשימה הם לא מבינים איך פתאום הימין הישראלי מתחיל להתנגד לשירות נשים בצה"ל. בסוף זאת אמת פשוטה: מדינה שמממנת מוסדות שאוכלים אותה מבפנים לא תשרוד. וכמו שהאסימון נפל לגבי מערכת החינוך החרדית הפרטית, הוא יפול גם לגבי המוסדות החרד"לים הקיצוניים. התפקיד שלנו זה רק לוודא שהוא לא נופל מאוחר מדי. אגב, מי שמופיע בקטע הוידאו המצורף, חוץ מהרב קלנר - זה יאיר נהוראי. יאיר הוא מומחה למוסדות ולתפיסות של החצר של הרב טאו, וממובילי המאבק נגדם. אדם ידען בטירוף עם המון זכויות. הקטע הוא מתוך סרט דוקו קצר שיאיר הוציא לאחרונה: "האמת מאחורי המכונה המשיחית של הרב טאו". אני מצרף לינק בתגובה, ואני ממש ממליץ לכם לראות את הסרט. בדקות הראשונות של הסרט יש הקלטות מרתיחות של רבנים ב"בני דוד" שממש מלמדים תפיסה סדורה של שנאת יהודים חילונים. זה נשמע מטורף, אני יודע, אבל זה קורה במוסד חינוכי רשמי, כאן במדינה, ובמימון משלם המיסים. אסור לעצום עיניים. בבקשה תפיצו לאן שאפשר

Ariel David אריאל דוד

20,314 Aufrufe • vor 1 Monat

שלושה חודשים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - האלוף (במיל.) נעם תיבון: "בשביל להיערך לאתגר האיראני צריך את צה"ל במיטבו, במיוחד את חיל האוויר, אבל הטייסים הגיבורים שלנו כבר אמרו: אנחנו לא נטוס בשביל דיקטטורה" ב-8 ביולי 2023, האלוף (במיל.) נׂעם תִּיבּוֹן, הנימנה על ראשי קבוצת "חומת מגן לדמוקרטיה" המשתתפת במחאה נגד הרפורמה המשפטית, נשא נאום בהפגנה בחיפה, בה שיבח את הטייסים אשר הודיעו שלא יטוסו עבור "דיקטטורה". להלן תוכן נאומו: לוחמות ולוחמים, ערב טוב. זה כבוד עצום עבורי לבא לדבר איתכם כאן בהפגנה האדירה שלכם כאן בקריות. אנחנו ננצח. אתם יודעים, אתם יודעים, הממשלה הרעה הזאתי פוגעת בביטחון של מדינת ישראל, פוגעת בביטחון של כולנו. הנאשם [ראש הממשלה בנימין] נתניהו מרבה לדבר על האתגר האיראני. אז תנו לי להסביר לכם מה זה אומר להיערך לאתגר האיראני. דבר ראשון - תיאום מלא עם ארה"ב, אבל בינתיים [נשיא ארה"ב ג'ו] ביידן לא מזמין את ביבי [נתניהו], ובצדק, כי הוא יודע שביבי שקרן בן שקרן. הדבר השני, הדבר השני - בשביל להיערך לאתגר האיראני צריך את צה"ל במיטבו, במיוחד את חיל האוויר, אבל הטייסים הגיבורים שלנו כבר אמרו: אנחנו לא נטוס בשביל דיקטטורה. אנחנו לא נטוס בשביל דיקטטורה. תנו לי, תנו לי, בשמי וגם בשמכם להצדיע לטייס הגיבור אודי אורי שנפצע באילון [נפצע בתחילת יולי בעינו מפגיעה ישירה של מכת"זית במהלך הפגנה נגד הממשלה]. אנחנו מצדיעים לך, אתה גיבור. אף מכת"זית לא תעצור אותנו. אף מכת"זית לא תעצור אותנו. הדבר השלישי - בשביל לנצח במלחמה, ואני שרתתי בהרבה מלחמות, זה אולי מובן מאליו, אבל בשביל לנצח במלחמה צריך אחדות בעם. אחדות בעם. והממשלה הרעה הזאתי קורעת את העם. קורעת את העם. ואנחנו לא ניתן לזה. אני, אני רוצה לדבר איתכם על משהו שממש כואב לי באופן אישי, ואני יודע שגם לכם הוא כואב, כי אתם, הילדים שלכם, והנכדים שלכם משרתים בצבא. והממשלה הרעה הזאתי פוגעת בצה"ל. הנאשם [נתניהו], מצד אחד כל הזמן הולך להצטלם עם חיילים, אבל השרה [להתיישבות והמשימות הלאומיות] הפושעת [אורית] סטרוק מקללת את הרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי], וביבי לא מפטר אותה. הוא היה צריך לפטר אותה. אני אגיד להם גם עוד משהו שכואב לי ברמה האישית. אתם יודעים, לפני כחודש [3 ביוני 2023], נהרגו לנו שני לוחמים ולוחמת בתקרית קשה בגבול הדרום. עוד לפני שקברו אותם, הנבלות בערוץ 14 שפכו את הדם שלהם, וכל השרים שתקו, ולא אמרו מילה. תנו לי להזכיר לשר הביטחון יואב גלנט, שהוא שר הביטחון בזכותנו. אם זה היה תלוי בביבי וב[שר המשפטים] יריב לוין, הוא כבר היה מפוטר. אתה שר הביטחון בזכותנו. איך אתה שותק על דברים כאלה? תתחיל לשמור על החיילים. אתם יודעים, ביטחון זה גם ביטחון אישי. אז לקחו עבריין [השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר] ושמו אותו אחראי על המשטרה, ובן גביר וביבי שבממשלה הקודמת בכל פיגוע רקדו על הדם כמו עופות טורפים, אז בממשלה הזאתי יש לנו יותר פיגועים, יותר הרוגים, יותר הרוגים במגזר הערבי, יותר פרוטקשיין, אין משילות, יש ברדק, והעבריין בן גביר, שר הפיתות, עסוק רק בדבר אחד - להרוס את המשטרה, להרוס את המשטרה. וזו ההזדמנות גם להגיד לשוטרים, אנחנו אלה ששומרים עליכם, אנחנו אלה ששומרים עליכם שלא תפעילו אלימות כנגד מפגינים שמפגינים להגנת המדינה. שלא תעיזו. חברים, זה לא יעזור להם, כמו שניצחנו בהצבעה בכנסת, וכמו שניצחנו בלשכת עורכי הדין, אנחנו ננצח במאבק הזה, אנחנו ננצח כי אנחנו נילחם נגד הממשלה הרעה הזאתי ביום ובלילה. כל מה שצריך אנחנו נעשה, אנחנו נחושים, אנחנו הרוב, ואנחנו ננצח. איזה אנרגיה אדירה יש פה. זה היה כבוד עצום בשבלדבר בפניכם. תכוננו לשבוע, יהיה לנו הרבה עבודה, ואנחנו ננצח. תודה רבה. סימוכין: כתבות קודמות חמישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - האלוף (במיל.) נעם תיבון: "במלחמת האזרחים בארה”ב נהרגו מאות אלפים... אני מקווה שאנחנו לא נגיע לזה, אבל אין ספק, שהמאבק כאן הוא מאבק קשה מאוד". סימוכין: שלושה חודשים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - האלוף (במיל.) נעם תיבון: "הטייסים, הגיבורים שלנו, שכבר אמרו מזמן: ‘אנחנו בשביל דיקטטורה לא נטוס לאיראן’ [לתקוף את מתקני הגרעין], הם הגיבורים האמיתיים". סימוכין: שלושה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אתר חדשות של הממשל האיראני מצטט את אלון בן דוד, האלופים (מיל.) יצחק בריק ונועם תיבון והתקשורת הישראלית, בדיווח לפיו כשירות חיל האוויר מתדרדרת לכדי אי מוכנות למלחמת פתע בגין הפסקת ההתנדבות למילואים, וכי מדיניות הממשלה "הצליחה לפרק את הצבא". סימוכין: נובמבר 2019 – אלוף (מיל.) נועם תיבון: "החיים בעזה קשים ביותר, ביוב, צפיפות, אבטלה, תשתיות קורסות; [צריך לקדם ברצועת עזה] פרויקטי תעסוקה גדולים ליצירת אווירה אחרת; לעקוף את חמאס בפרויקטים האלה: נמל [ימי], תשתיות ביוב ומים; יש לעשות זאת בתוכנית סדורה עם מצרים, סעודיה וארה"ב. סימוכין:
7:13

שלושה חודשים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - האלוף (במיל.) נעם תיבון: "בשביל להיערך לאתגר האיראני צריך את צה"ל במיטבו, במיוחד את חיל האוויר, אבל הטייסים הגיבורים שלנו כבר אמרו: אנחנו לא נטוס בשביל דיקטטורה" ב-8 ביולי 2023, האלוף (במיל.) נׂעם תִּיבּוֹן, הנימנה על ראשי קבוצת "חומת מגן לדמוקרטיה" המשתתפת במחאה נגד הרפורמה המשפטית, נשא נאום בהפגנה בחיפה, בה שיבח את הטייסים אשר הודיעו שלא יטוסו עבור "דיקטטורה". להלן תוכן נאומו: לוחמות ולוחמים, ערב טוב. זה כבוד עצום עבורי לבא לדבר איתכם כאן בהפגנה האדירה שלכם כאן בקריות. אנחנו ננצח. אתם יודעים, אתם יודעים, הממשלה הרעה הזאתי פוגעת בביטחון של מדינת ישראל, פוגעת בביטחון של כולנו. הנאשם [ראש הממשלה בנימין] נתניהו מרבה לדבר על האתגר האיראני. אז תנו לי להסביר לכם מה זה אומר להיערך לאתגר האיראני. דבר ראשון - תיאום מלא עם ארה"ב, אבל בינתיים [נשיא ארה"ב ג'ו] ביידן לא מזמין את ביבי [נתניהו], ובצדק, כי הוא יודע שביבי שקרן בן שקרן. הדבר השני, הדבר השני - בשביל להיערך לאתגר האיראני צריך את צה"ל במיטבו, במיוחד את חיל האוויר, אבל הטייסים הגיבורים שלנו כבר אמרו: אנחנו לא נטוס בשביל דיקטטורה. אנחנו לא נטוס בשביל דיקטטורה. תנו לי, תנו לי, בשמי וגם בשמכם להצדיע לטייס הגיבור אודי אורי שנפצע באילון [נפצע בתחילת יולי בעינו מפגיעה ישירה של מכת"זית במהלך הפגנה נגד הממשלה]. אנחנו מצדיעים לך, אתה גיבור. אף מכת"זית לא תעצור אותנו. אף מכת"זית לא תעצור אותנו. הדבר השלישי - בשביל לנצח במלחמה, ואני שרתתי בהרבה מלחמות, זה אולי מובן מאליו, אבל בשביל לנצח במלחמה צריך אחדות בעם. אחדות בעם. והממשלה הרעה הזאתי קורעת את העם. קורעת את העם. ואנחנו לא ניתן לזה. אני, אני רוצה לדבר איתכם על משהו שממש כואב לי באופן אישי, ואני יודע שגם לכם הוא כואב, כי אתם, הילדים שלכם, והנכדים שלכם משרתים בצבא. והממשלה הרעה הזאתי פוגעת בצה"ל. הנאשם [נתניהו], מצד אחד כל הזמן הולך להצטלם עם חיילים, אבל השרה [להתיישבות והמשימות הלאומיות] הפושעת [אורית] סטרוק מקללת את הרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי], וביבי לא מפטר אותה. הוא היה צריך לפטר אותה. אני אגיד להם גם עוד משהו שכואב לי ברמה האישית. אתם יודעים, לפני כחודש [3 ביוני 2023], נהרגו לנו שני לוחמים ולוחמת בתקרית קשה בגבול הדרום. עוד לפני שקברו אותם, הנבלות בערוץ 14 שפכו את הדם שלהם, וכל השרים שתקו, ולא אמרו מילה. תנו לי להזכיר לשר הביטחון יואב גלנט, שהוא שר הביטחון בזכותנו. אם זה היה תלוי בביבי וב[שר המשפטים] יריב לוין, הוא כבר היה מפוטר. אתה שר הביטחון בזכותנו. איך אתה שותק על דברים כאלה? תתחיל לשמור על החיילים. אתם יודעים, ביטחון זה גם ביטחון אישי. אז לקחו עבריין [השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר] ושמו אותו אחראי על המשטרה, ובן גביר וביבי שבממשלה הקודמת בכל פיגוע רקדו על הדם כמו עופות טורפים, אז בממשלה הזאתי יש לנו יותר פיגועים, יותר הרוגים, יותר הרוגים במגזר הערבי, יותר פרוטקשיין, אין משילות, יש ברדק, והעבריין בן גביר, שר הפיתות, עסוק רק בדבר אחד - להרוס את המשטרה, להרוס את המשטרה. וזו ההזדמנות גם להגיד לשוטרים, אנחנו אלה ששומרים עליכם, אנחנו אלה ששומרים עליכם שלא תפעילו אלימות כנגד מפגינים שמפגינים להגנת המדינה. שלא תעיזו. חברים, זה לא יעזור להם, כמו שניצחנו בהצבעה בכנסת, וכמו שניצחנו בלשכת עורכי הדין, אנחנו ננצח במאבק הזה, אנחנו ננצח כי אנחנו נילחם נגד הממשלה הרעה הזאתי ביום ובלילה. כל מה שצריך אנחנו נעשה, אנחנו נחושים, אנחנו הרוב, ואנחנו ננצח. איזה אנרגיה אדירה יש פה. זה היה כבוד עצום בשבלדבר בפניכם. תכוננו לשבוע, יהיה לנו הרבה עבודה, ואנחנו ננצח. תודה רבה. סימוכין: כתבות קודמות חמישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - האלוף (במיל.) נעם תיבון: "במלחמת האזרחים בארה”ב נהרגו מאות אלפים... אני מקווה שאנחנו לא נגיע לזה, אבל אין ספק, שהמאבק כאן הוא מאבק קשה מאוד". סימוכין: שלושה חודשים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - האלוף (במיל.) נעם תיבון: "הטייסים, הגיבורים שלנו, שכבר אמרו מזמן: ‘אנחנו בשביל דיקטטורה לא נטוס לאיראן’ [לתקוף את מתקני הגרעין], הם הגיבורים האמיתיים". סימוכין: שלושה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אתר חדשות של הממשל האיראני מצטט את אלון בן דוד, האלופים (מיל.) יצחק בריק ונועם תיבון והתקשורת הישראלית, בדיווח לפיו כשירות חיל האוויר מתדרדרת לכדי אי מוכנות למלחמת פתע בגין הפסקת ההתנדבות למילואים, וכי מדיניות הממשלה "הצליחה לפרק את הצבא". סימוכין: נובמבר 2019 – אלוף (מיל.) נועם תיבון: "החיים בעזה קשים ביותר, ביוב, צפיפות, אבטלה, תשתיות קורסות; [צריך לקדם ברצועת עזה] פרויקטי תעסוקה גדולים ליצירת אווירה אחרת; לעקוף את חמאס בפרויקטים האלה: נמל [ימי], תשתיות ביוב ומים; יש לעשות זאת בתוכנית סדורה עם מצרים, סעודיה וארה"ב. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

82,101 Aufrufe • vor 8 Monaten

כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – מהדורת חדשות ערוץ 12 שבה נהג לצפות יחיא סינוואר: "דיווחים הולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל"; ציטוט דברי נתניהו: הסרבנות גורמת גם להשבתה של יכולות צבאיות, ופוגעת קשות בכוח ההרתעה של צה”ל כפי שעולה בדוחות של המודיעין ב-23 באוקטובר 2025, אמר רונן ברגמן, עיתונאי ב"ידיעות אחרונות" וב"ניו יורק טיימס", בראיון לפודקאסט של דן סנור, כדלהלן: "[מנהיג חמאס יחיא] סינוואר צפה בטלוויזיה הישראלית. לסינוואר היה הרגל לעצור הכל, את שגרת יומו, כל יום בשעה חמש דקות לשמונה בערב, כי הוא היה מכור לצפות בחדשות ערוץ 12, כל יום… הוא [סינוואר] סבר שערוץ 12 מייצג את העמדה של הקונצנזוס הרחב ביותר של השיח בחברה הישראלית שהוא צריך להבין”. סימוכין: להלן קטע ממהדורות החדשות של ערוץ 12 ששודרה ב-13 באוגוסט 2023: דני קושמרו: שלום לכם, ערב טוב. ראש הממשלה ]בנימין נתניהו] היה אמור להיות היום בחופשה עם אשתו [שרה] בצפון, אבל במקום זאת הוא נועד לדיון דחוף עם הרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ועם מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר]. זאת בעקבות הדיווחים ההולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל, ובעקבות הביקורת על התעלמות הממשלה מאזהרות ראשי מערכת הביטחון. בינתיים נתניהו מפסיק לכנות את המילואימניקים שהפסיקו להגיע [לשירות צבאי], סרבנים. מיד הכותרות שלכם, ניר דבורי, עמית סגל, דפנה ליאל, תחילה הכתבה של כתבנו לענייני צבא ניר דבורי. ניר דבורי: הביקורת על נתניהו גברה בשבוע האחרון, מגיעה לנקודת רתיחה על כך שנתניהו אינו פועל מול המידע הקשה שהציגו לו הרמטכ"ל ושר הביטחון [יואב גלנט] אודות מצב הכשירות בצבא. נתניהו נראה שהחל להבין שחלה תפנית בהלך הרוח הציבורי, ולכן גם מיהר לכנס דיון דחוף בקריה בתל אביב אחר הצהריים. יחד עם שר הביטחון ישבו גם הרמטכ"ל ומספר אלופים, בהם גם מפקד חיל האוויר. שם הוצגה לו תמונת המצב העדכנית באשר לכשירות וללכידות הצבא. נתניהו הנחה לשמור על הכשירות והמוכנות לכל אתגר. עוד לפני הדיון, דיבר על כך הבוקר שר הביטחון מול מתגייסים טריים בבקו"ם [בסיס קליטה ומיון]. [וידאו - שר הביטחון יואב גלנט:] הדבר הזה, מכל המקומות שאני רואה, אין לו שום השפעה על מה שקורה בתהליך הגיוס, ואני מאוד שמח על זה. החיילים רוצים להתגייס, כולם מבינים את הערך, וכשזה מגיע למשימה האמיתית זה מאוד מאוד פשוט. אני לא מתעלם מהבעיה, אני עוסק עם הרמטכ"ל, עם המטה הכללי, עם גופי הביטחון האחרים כל יום. ניר דבורי: זה קורה אחרי הפרסום שלנו היום, על כך שראשי מערכת הביטחון שוקלים להביא לידיעת הציבור את תמונת המצב בצה"ל, נוכח תחושתם שנתניהו לא פועל כדי לעצור את ההידרדרות. בשב"כ [שירות הביטחון הכללי], במוסד ובצבא הכחישו את הדברים, אבל גורמים הבקיאים בפרטים אומרים שההתלבטות גדולה, שלא נראה כאן מסיבת עיתונאים של שלושתם, אבל הם ימצאו את הדרך כל אחד לומר את דברו נתניהו מאוד מוטרד מהאפשרות שיצאו לציבור ולכן מהר להעביר להם מסר בעניין. [ציטוט דברי נתניהו:] בדמוקרטיה מי שמכריע הוא ראש הממשלה שקיבל את המנדט מהעם, לא גופי הביטחון, הם כפופים לממשלה. ניר דבורי: עד כמה הלחץ גדול, לא רק במערכת הביטחון, גם בלשכת נתניהו, מעידות ההקלטות האלה שנחשפו כבר לפני מספר שבועות בערוץ 13. [הקלטה של דברי נתניהו:] אני לא יכול לדמיין חומרת דברים גדולה יותר של ארגון הפרה המונית כזאת של חוק השירות, או אם תרצה של סרבנות. זה בלתי ניתן... זה פשוט, אי אפשר לתפוס את זה! זה לא רק ההשבתה של יכולות, זה גם מה, זה עושה לכוח ההרתעה שלנו. מה זה עושה, אני לא אביא כאן דוחות מודיעיניים. אם תרצו בדלתיים סגורות אני אראה לכם מה זה עושה. מה זה עושה! זה לא דבר קטן! ניר דבורי: ועוד דבר, בהודעה שהוציאה לשכת ראש הממשלה בתום הדיון היום בקרייה נכתבה תוספת חדשה: "ראש הממשלה שלל מכל וכל את התופעה של שירות מילואים על תנאי". כבר לא סרבנים לדידו של נתניהו. שירות מילואים על תנאי. אנחנו מתקרבים לרגעי החלטה משמעותיים. בעוד כשבועיים, בראשית ספטמבר, יחזור צה"ל להתאמן אחרי חופשות הקיץ. גם חוק הגיוס צפוי לעלות בכנסת. זה יהיה מבחן גדול למערכת הביטחון, לשר הביטחון העומד בראשה, ולראש הממשלה, מי שאחראי לעצור את ההידרדרות. דני קושמרו: כן, אז עוד פרטים על מה שקורה שם. עמית סגל, נתחיל איתך. לדיון הזה קדמה שיחת טלפון כעוסה במיוחד. עמית סגל: כן, שיחת ועידה. עכשיו צריך להגיד שהאירוע הוא שבלקראת סוף השבוע, גם בפרסומים של ניר [דבורי], מתחיל לבעבע הסיר הזה של הכשירות [של צה"ל] אחרי כמה שבועות שהוא היה על אש נמוכה יחסית. נתניהו רואה וכועס, הוא מזהה את זה כתדרוכים מתוך הצבא אל הכתבים הצבאיים, והוא מתקשר לרמטכ"ל, מעלה גם את מפקד חיל האוויר, ואז הוא אומר להם: "זה נראה כמו צבא, שיש לו מדינה". זה מה שאומר ראש הממשלה לרמטכ"ל ולמפקד חיל האוויר, והוא מוסיף ואומר שהדבר הזה פוגע בכושר ההרתעה, הדלפות על הכשירות. זאת אומרת, שאויבינו רואים את זה וזה מה שהם מגיבים. והרמטכ"ל משיב לו, פחות או יותר ברוח הדברים הזו: "במקום שאני רואה פגיעה בכשירות, אנחנו חובתנו להתריע על הדבר הזה". עכשיו זה גם עונה על השאלה האם הדיון היום היה דחוף או תוכנן מראש. לאחר שיחת הטלפון הזאת החליטו לקיים את הדיון הזה על הכשירות כבר ביום ראשון בצהריים ולא בהמשך השבוע כפי שנקבע. דני קושמרו: ניר דבורי, כתבנו לענייני צבא, עוד פרטים על מה שעולה במפגש הזה. ראש הממשלה, המפקד חיל האוויר, הרמטכ"ל. ניר דבורי: כן, היה שם גם שר הביטחון, ראש אמ"ן [אלוף אהרון חליוה], ראש אגף המבצעים [אלוף עודד בסיוק]. זה בעצם כל הנבחרת שעוסקת בדיוק בתמונת המצב הביטחונית ובתמונת המצב של הכשירות. מי שמשתתף בשיחה הזו מתאר אותה כמתסכלת, אולי אפילו מייאשת. למרות שהוצג שם לראש הממשלה וסקרו בפניו את כל המערכים שנפגעו, כולל מספרים עדכניים, ההבנה הייתה שזה לא משנה שום דבר באופן הסתכלות הדברים ובעמדתו של נתניהו. התחושה שם הייתה שרק משהו דרסטי, דרמטי, יכול לשנות את המהלך שיכול להביא לבלימה של הפגיעה בכשירות. ויש אפילו התלבטות בקרב גורמי ביטחון מתי להניף את הדגל האדום. האם לקראת השבועות הקרובים כשחוזרים להתאמן, או כאשר יידרשו לאולי חלילה איזושהי פעולה מבצעית, האם ואיך נכון לתווך את המצב הזה לציבור הישראלי, ובעיקר כולם עכשיו ממתינים להחלטה של נתניהו, לאן הולכים מכאן, מה הוא באמת רוצה, והאם הוא יכול, כי הם מאמינים שהוא היחיד שיכול, לעצור את מה שקורה בתוך הצבא. דני קושמרו: עמית, עוד ציטוטים מהפגישה הטעונה הזו. עמית סגל: כן, אז היום, בעצם בפגישה הזאת, זה מין איזה אירוע מוזר, כי בעצם זה כמו מה שהמשיל את זה בכיר בצבא לרפלקסולוגיה. אבל ברפלקסולוגיה בלי לגעת. בעצם הצבא נוגע פה באירוע פוליטי הכי דרמטי שהיה פה לפחות בעשור האחרון, אבל הוא לא יכול לדבר אותו, אלא רק לדבר עליו. אז נתניהו מסביר להם למה לדעתו הם צריכים להיערך לכך שהמצב לא ישתנה בתקופה הקרובה, וכך הוא מסביר להם. ואלה הציטוטים של נתניה: "כשהרמתם דגל בפעם הקודמת, עצרנו לשלושה חודשים", אמר נתניהו, אני שם סוגריים. כן, אחרי שהוא פיטר את [שר הביטחון יואב] גלנט וחזר בו, סגור סוגריים. "אבל לא יצא מזה שום דבר, כי יש גורמים שהמטרה שלהם היא הפלת הממשלה". ואז הוא מוסיף, "אני נותן סיכוי נמוך להידברות עם הצד השני על שינוי הוועדה לבחירת שופטים". נתניהו גם מתריע שם בדיון מפני הדלפות בוועדת המשנה שתכונס בהמשך השבוע, ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ולכן הוא בעצם, אם אני מבין נכון את התרגום, אומר להם תראו, אל תצפו שמתישהו בימים הקרובים תצאה הבשורה שהאירוע כולו מאחורינו. תיערכו להתמודד עם המצב כפי שהוא. דני קושמרו: בינתיים, ניר דבורי, המצב לא משהו, ובעקבות המצוקה של מדריכי טיס במילואים, בקורס טיס, חיל האוויר בצעד מאוד מאוד מאוד חריג. ניר דבורי: כן, תראה, זה פיילוט שמתחיל כבר לפני כמה חודשים, אבל בימים האלה הוא מקבל גם טוויסט וגם שינוי, והתכלית שלו הוא בעצם לאתר חלק מפרחי הטייס במהלך הקורס, ולקצר את משך ההכשרה שלהם, להעביר אותם יותר מהר למטוסי קרב מתקדמים, כדי להתחיל לייצר אפשרות לקצר או לגשר על הפערים שעלולים להתפתח סביב מה שאנחנו רואים החוסר [של טייסים] בתוך חיל האוויר. ולכן המהלך הזה כבר מתחיל לנוע. יש כאן עוד תהליכים שצריך לעבור, אבל בחיל האוויר עושים את התאמות האלה, מבינים שכנראה נבנה כאן צורך, והדבר הזה הולך והופך קריטי יותר ויותר. נגיד שבחיל האוויר אומרים שהדבר הזה כבר החל כלא קשור לאירועים האחרונים, ואנחנו נגיד שבכל זאת, האירועים האחרונים מאיצים את התהליך, אולי אפילו מאיצים מאוד. דני קושמרו: במקרה לגמרי. כתבה קודמת שישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ניר דבורי: גורמי ביטחון אומרים, כי "התנהגות בן גביר מסוכנת, צריך לגלות אחריות לאומית בנושא הר הבית. זה מיד משפיע על כל הזירות ומשחק באש, במיוחד אחרי שהצלחנו עכשיו להוריד את גובה הלהבות בעזה". רונן ברגמן: סינוואר צפה מדי יום בחדשות ערוץ 12. סימוכין:
8:13

כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – מהדורת חדשות ערוץ 12 שבה נהג לצפות יחיא סינוואר: "דיווחים הולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל"; ציטוט דברי נתניהו: הסרבנות גורמת גם להשבתה של יכולות צבאיות, ופוגעת קשות בכוח ההרתעה של צה”ל כפי שעולה בדוחות של המודיעין ב-23 באוקטובר 2025, אמר רונן ברגמן, עיתונאי ב"ידיעות אחרונות" וב"ניו יורק טיימס", בראיון לפודקאסט של דן סנור, כדלהלן: "[מנהיג חמאס יחיא] סינוואר צפה בטלוויזיה הישראלית. לסינוואר היה הרגל לעצור הכל, את שגרת יומו, כל יום בשעה חמש דקות לשמונה בערב, כי הוא היה מכור לצפות בחדשות ערוץ 12, כל יום… הוא [סינוואר] סבר שערוץ 12 מייצג את העמדה של הקונצנזוס הרחב ביותר של השיח בחברה הישראלית שהוא צריך להבין”. סימוכין: להלן קטע ממהדורות החדשות של ערוץ 12 ששודרה ב-13 באוגוסט 2023: דני קושמרו: שלום לכם, ערב טוב. ראש הממשלה ]בנימין נתניהו] היה אמור להיות היום בחופשה עם אשתו [שרה] בצפון, אבל במקום זאת הוא נועד לדיון דחוף עם הרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ועם מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר]. זאת בעקבות הדיווחים ההולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל, ובעקבות הביקורת על התעלמות הממשלה מאזהרות ראשי מערכת הביטחון. בינתיים נתניהו מפסיק לכנות את המילואימניקים שהפסיקו להגיע [לשירות צבאי], סרבנים. מיד הכותרות שלכם, ניר דבורי, עמית סגל, דפנה ליאל, תחילה הכתבה של כתבנו לענייני צבא ניר דבורי. ניר דבורי: הביקורת על נתניהו גברה בשבוע האחרון, מגיעה לנקודת רתיחה על כך שנתניהו אינו פועל מול המידע הקשה שהציגו לו הרמטכ"ל ושר הביטחון [יואב גלנט] אודות מצב הכשירות בצבא. נתניהו נראה שהחל להבין שחלה תפנית בהלך הרוח הציבורי, ולכן גם מיהר לכנס דיון דחוף בקריה בתל אביב אחר הצהריים. יחד עם שר הביטחון ישבו גם הרמטכ"ל ומספר אלופים, בהם גם מפקד חיל האוויר. שם הוצגה לו תמונת המצב העדכנית באשר לכשירות וללכידות הצבא. נתניהו הנחה לשמור על הכשירות והמוכנות לכל אתגר. עוד לפני הדיון, דיבר על כך הבוקר שר הביטחון מול מתגייסים טריים בבקו"ם [בסיס קליטה ומיון]. [וידאו - שר הביטחון יואב גלנט:] הדבר הזה, מכל המקומות שאני רואה, אין לו שום השפעה על מה שקורה בתהליך הגיוס, ואני מאוד שמח על זה. החיילים רוצים להתגייס, כולם מבינים את הערך, וכשזה מגיע למשימה האמיתית זה מאוד מאוד פשוט. אני לא מתעלם מהבעיה, אני עוסק עם הרמטכ"ל, עם המטה הכללי, עם גופי הביטחון האחרים כל יום. ניר דבורי: זה קורה אחרי הפרסום שלנו היום, על כך שראשי מערכת הביטחון שוקלים להביא לידיעת הציבור את תמונת המצב בצה"ל, נוכח תחושתם שנתניהו לא פועל כדי לעצור את ההידרדרות. בשב"כ [שירות הביטחון הכללי], במוסד ובצבא הכחישו את הדברים, אבל גורמים הבקיאים בפרטים אומרים שההתלבטות גדולה, שלא נראה כאן מסיבת עיתונאים של שלושתם, אבל הם ימצאו את הדרך כל אחד לומר את דברו נתניהו מאוד מוטרד מהאפשרות שיצאו לציבור ולכן מהר להעביר להם מסר בעניין. [ציטוט דברי נתניהו:] בדמוקרטיה מי שמכריע הוא ראש הממשלה שקיבל את המנדט מהעם, לא גופי הביטחון, הם כפופים לממשלה. ניר דבורי: עד כמה הלחץ גדול, לא רק במערכת הביטחון, גם בלשכת נתניהו, מעידות ההקלטות האלה שנחשפו כבר לפני מספר שבועות בערוץ 13. [הקלטה של דברי נתניהו:] אני לא יכול לדמיין חומרת דברים גדולה יותר של ארגון הפרה המונית כזאת של חוק השירות, או אם תרצה של סרבנות. זה בלתי ניתן... זה פשוט, אי אפשר לתפוס את זה! זה לא רק ההשבתה של יכולות, זה גם מה, זה עושה לכוח ההרתעה שלנו. מה זה עושה, אני לא אביא כאן דוחות מודיעיניים. אם תרצו בדלתיים סגורות אני אראה לכם מה זה עושה. מה זה עושה! זה לא דבר קטן! ניר דבורי: ועוד דבר, בהודעה שהוציאה לשכת ראש הממשלה בתום הדיון היום בקרייה נכתבה תוספת חדשה: "ראש הממשלה שלל מכל וכל את התופעה של שירות מילואים על תנאי". כבר לא סרבנים לדידו של נתניהו. שירות מילואים על תנאי. אנחנו מתקרבים לרגעי החלטה משמעותיים. בעוד כשבועיים, בראשית ספטמבר, יחזור צה"ל להתאמן אחרי חופשות הקיץ. גם חוק הגיוס צפוי לעלות בכנסת. זה יהיה מבחן גדול למערכת הביטחון, לשר הביטחון העומד בראשה, ולראש הממשלה, מי שאחראי לעצור את ההידרדרות. דני קושמרו: כן, אז עוד פרטים על מה שקורה שם. עמית סגל, נתחיל איתך. לדיון הזה קדמה שיחת טלפון כעוסה במיוחד. עמית סגל: כן, שיחת ועידה. עכשיו צריך להגיד שהאירוע הוא שבלקראת סוף השבוע, גם בפרסומים של ניר [דבורי], מתחיל לבעבע הסיר הזה של הכשירות [של צה"ל] אחרי כמה שבועות שהוא היה על אש נמוכה יחסית. נתניהו רואה וכועס, הוא מזהה את זה כתדרוכים מתוך הצבא אל הכתבים הצבאיים, והוא מתקשר לרמטכ"ל, מעלה גם את מפקד חיל האוויר, ואז הוא אומר להם: "זה נראה כמו צבא, שיש לו מדינה". זה מה שאומר ראש הממשלה לרמטכ"ל ולמפקד חיל האוויר, והוא מוסיף ואומר שהדבר הזה פוגע בכושר ההרתעה, הדלפות על הכשירות. זאת אומרת, שאויבינו רואים את זה וזה מה שהם מגיבים. והרמטכ"ל משיב לו, פחות או יותר ברוח הדברים הזו: "במקום שאני רואה פגיעה בכשירות, אנחנו חובתנו להתריע על הדבר הזה". עכשיו זה גם עונה על השאלה האם הדיון היום היה דחוף או תוכנן מראש. לאחר שיחת הטלפון הזאת החליטו לקיים את הדיון הזה על הכשירות כבר ביום ראשון בצהריים ולא בהמשך השבוע כפי שנקבע. דני קושמרו: ניר דבורי, כתבנו לענייני צבא, עוד פרטים על מה שעולה במפגש הזה. ראש הממשלה, המפקד חיל האוויר, הרמטכ"ל. ניר דבורי: כן, היה שם גם שר הביטחון, ראש אמ"ן [אלוף אהרון חליוה], ראש אגף המבצעים [אלוף עודד בסיוק]. זה בעצם כל הנבחרת שעוסקת בדיוק בתמונת המצב הביטחונית ובתמונת המצב של הכשירות. מי שמשתתף בשיחה הזו מתאר אותה כמתסכלת, אולי אפילו מייאשת. למרות שהוצג שם לראש הממשלה וסקרו בפניו את כל המערכים שנפגעו, כולל מספרים עדכניים, ההבנה הייתה שזה לא משנה שום דבר באופן הסתכלות הדברים ובעמדתו של נתניהו. התחושה שם הייתה שרק משהו דרסטי, דרמטי, יכול לשנות את המהלך שיכול להביא לבלימה של הפגיעה בכשירות. ויש אפילו התלבטות בקרב גורמי ביטחון מתי להניף את הדגל האדום. האם לקראת השבועות הקרובים כשחוזרים להתאמן, או כאשר יידרשו לאולי חלילה איזושהי פעולה מבצעית, האם ואיך נכון לתווך את המצב הזה לציבור הישראלי, ובעיקר כולם עכשיו ממתינים להחלטה של נתניהו, לאן הולכים מכאן, מה הוא באמת רוצה, והאם הוא יכול, כי הם מאמינים שהוא היחיד שיכול, לעצור את מה שקורה בתוך הצבא. דני קושמרו: עמית, עוד ציטוטים מהפגישה הטעונה הזו. עמית סגל: כן, אז היום, בעצם בפגישה הזאת, זה מין איזה אירוע מוזר, כי בעצם זה כמו מה שהמשיל את זה בכיר בצבא לרפלקסולוגיה. אבל ברפלקסולוגיה בלי לגעת. בעצם הצבא נוגע פה באירוע פוליטי הכי דרמטי שהיה פה לפחות בעשור האחרון, אבל הוא לא יכול לדבר אותו, אלא רק לדבר עליו. אז נתניהו מסביר להם למה לדעתו הם צריכים להיערך לכך שהמצב לא ישתנה בתקופה הקרובה, וכך הוא מסביר להם. ואלה הציטוטים של נתניה: "כשהרמתם דגל בפעם הקודמת, עצרנו לשלושה חודשים", אמר נתניהו, אני שם סוגריים. כן, אחרי שהוא פיטר את [שר הביטחון יואב] גלנט וחזר בו, סגור סוגריים. "אבל לא יצא מזה שום דבר, כי יש גורמים שהמטרה שלהם היא הפלת הממשלה". ואז הוא מוסיף, "אני נותן סיכוי נמוך להידברות עם הצד השני על שינוי הוועדה לבחירת שופטים". נתניהו גם מתריע שם בדיון מפני הדלפות בוועדת המשנה שתכונס בהמשך השבוע, ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ולכן הוא בעצם, אם אני מבין נכון את התרגום, אומר להם תראו, אל תצפו שמתישהו בימים הקרובים תצאה הבשורה שהאירוע כולו מאחורינו. תיערכו להתמודד עם המצב כפי שהוא. דני קושמרו: בינתיים, ניר דבורי, המצב לא משהו, ובעקבות המצוקה של מדריכי טיס במילואים, בקורס טיס, חיל האוויר בצעד מאוד מאוד מאוד חריג. ניר דבורי: כן, תראה, זה פיילוט שמתחיל כבר לפני כמה חודשים, אבל בימים האלה הוא מקבל גם טוויסט וגם שינוי, והתכלית שלו הוא בעצם לאתר חלק מפרחי הטייס במהלך הקורס, ולקצר את משך ההכשרה שלהם, להעביר אותם יותר מהר למטוסי קרב מתקדמים, כדי להתחיל לייצר אפשרות לקצר או לגשר על הפערים שעלולים להתפתח סביב מה שאנחנו רואים החוסר [של טייסים] בתוך חיל האוויר. ולכן המהלך הזה כבר מתחיל לנוע. יש כאן עוד תהליכים שצריך לעבור, אבל בחיל האוויר עושים את התאמות האלה, מבינים שכנראה נבנה כאן צורך, והדבר הזה הולך והופך קריטי יותר ויותר. נגיד שבחיל האוויר אומרים שהדבר הזה כבר החל כלא קשור לאירועים האחרונים, ואנחנו נגיד שבכל זאת, האירועים האחרונים מאיצים את התהליך, אולי אפילו מאיצים מאוד. דני קושמרו: במקרה לגמרי. כתבה קודמת שישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ניר דבורי: גורמי ביטחון אומרים, כי "התנהגות בן גביר מסוכנת, צריך לגלות אחריות לאומית בנושא הר הבית. זה מיד משפיע על כל הזירות ומשחק באש, במיוחד אחרי שהצלחנו עכשיו להוריד את גובה הלהבות בעזה". רונן ברגמן: סינוואר צפה מדי יום בחדשות ערוץ 12. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

25,563 Aufrufe • vor 9 Monaten

חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, מראשי "אחים לנשק", על השלכות מחאת הסירוב לשירות מילואים: "[נסראללה] זה הבעיה של נתניהו, לא הבעיה שלי יותר; [שאלה: גם כשיהיה איום קיומי קונקרטי, כשחיזבאללה יתקוף את ישראל?] "יש [בכנסת] איום קיומי קונקרטי על מדינת ישראל" ב-24 ביולי 2023, התראיין סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי תנועת המחאה "אחים לנשק", אצל אילאיל שחר ויואב קרקובסקי במשדר מיוחד מהכנסת של "כאן 11" לרגל ההצבעה על חוק ביטול עילת הסבירות. להלן תוכן הראיון: אילאיל שחר: נמצא איתנו על הקו [סא"ל במילואים] רון שרף, מ"אחים לנשק", שלום. רון שרף: שלום. אילאיל שחר: אתה שומע את הקולות מהמליאה, את הדרמה של הדקות האחרונות על הניסיונות של [שר הביטחון יואב] גלנט, לרכך במשהו את הצעת החוק [ביטול עילת הסבירות], אבל בינתיים הוא לא מצליח. לפני יומיים הודעתם שאם החוק הזה יעבור, עשרת אלפים איש לא יתייצבו למילואים, יודיעו שהם לא מתייצבים יותר, תעמדו במילתכם? רון שרף: ברור. מה שקורה בכנסת זה עצוב, זה יום עצוב. בישראל אנחנו במעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה. מול עינינו גלנט מפקיר את ביטחון ישראל. יואב קרקובסקי: באיזה אופן הוא יכול לעשות משהו אחר? הוא עכשיו נמצא על אוזנו של ראש הממשלה ומנסה ומפציר בו ובשר המשפטים יריב לוין לרכך אולי בכל זאת את החקיקה הזאת. גם אם האצבע שלו, אגב, לא תהיה בעד החקיקה, אז הוא יפוטר, אבל החוק יעבור. רון שרף: טוב שנזכר. [בנימין] נתניהו ראש ממשלה שבמשמרת שלו צבא העם מתפרק. הדיקטטור הישראלי הראשון, וגם [יצחק] הרצוג יהיה נשיא הדיקטטורה הישראלית הראשונה. כל החבורה הזאת שלא מצליחים להגיע להסכמה רחבה על חקיקה מרושעת ומטופשת, והעם, הם יראו שהכוח שלהם הוא כן מוגבל, כי צבא עם, ישראל בנויה על צבא העם, וזה פשוט לא יעבור בדיקטטורה. יואב קרקובסקי: אתה לא חושב שהשימוש בשירות הצבאי, בשירות המילואים, שזה באמת חומת המגן על שלמותה של מדינת ישראל, על ביטחונה, זה לא שימוש בנשק יום הדין? רון שרף: חומת המגן הבסיסית של מדינת ישראל זה הדמוקרטיה, ומי ששובר את החומה הזאת, מנפץ אותה, מחוקק חקיקה בניגוד לערכי הדמוקרטיה, בניגוד לרוח צה"ל, זו החבורה המרושעת הזאת שיושבת עכשיו בכנסת. אילאיל שחר: תראה, הדברים שאתם אומרים בימים האחרונים מחלחלים, הם מחלחלים לדרגים הכי בכירים בצה"ל. אנחנו רואים פה בשעות האחרונות אלופים מסתובבים במסדרונות הכנסת ומנסים לשכנע את הפוליטיקאים לרכך את החקיקה. רון שרף: טוב שנזכרו. טוב שנזכרו. אחרי חצי שנה ברחובות, מה הם חשבו? אילאיל שחר: אבל הנה, זה לא עוזר, ויכול להיות שבאמת החוק הזה יעבור, ואתה יודע, גם [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה רואה את מחאת המילואימניקים, רואה את מה שקורה פה בתוך ישראל. רון שרף: זה הבעיה של נתניהו, לא הבעיה שלי יותר. אילאיל שחר: כן? רון שרף: זה הבעיה של נתניהו. אילאיל שחר: באמת, עם יד על הלב זה לא הבעיה שלך? רון שרף: עם יד על הלב. הסכנה יותר גדולה לישראל, אני אומר לך. אילאיל שחר: גם כשיהיה איום קיומי קונקרטי, כשחיזבאללה יתקוף את ישראל? רון שרף: יש איום קיומי קונקרטי עכשיו. עכשיו, ברחוב קפלן, ירושלים, איום קיומי קונקרטי על מדינת ישראל. יואב קרקובסקי: עד כדי ככה אתה לא חושב שיש פה הגזמה ברטוריקה? רון שרף: ממש לא. יואב קרקובסקי: תסביר לי במה. רון שרף: אני אסביר. אני אסביר. דיקטטורות לא קורות במכה, זה לא סדרת טלוויזיה. ככה זה מתחיל. שלטון שיכור כוח, אטום, מושחת. זה מתחיל לאט לאט, זה מתחיל לאט לאט, [בשיטת] הסלאמי [בשלבים]. יואב קרקובסקי: אבל זה לא שהביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון מוסרת לחלוטין מעל ממשלת ישראל ופעולותיה. יש עילות רבות נוספות שבית המשפט יוכל באמצעותן לבקר... רון שרף: כן, אז למה זה כל כך חשוב? אם יש עילות, אז למה זה כל כך חשוב? ביטול עילת הסבירות? יואב קרקובסקי: אז למה זה כל כך חשוב לדעתך? רון שרף: למה זה? כי זו הפרוסה הראשונה בסלאמי. זה הדרך שלהם עכשיו לפטר את היועמשי"ת [היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה] ביום ראשון, וזה הדרך שלהם למנות, למלא את השירות הציבורי במינוים פוליטיים, לבסס את השלטון כך שאי אפשר יהיה להחליף אותו. ככה מתחילות דיקטטורות. זה לאט לאט, זה בסלאמי... אילאיל שחר: אבל כשאתה רואה את המאמצים של שר הביטחון. רון שרף: עם פקידי ציבור צייתנים, פחדנים. ככה זה מתחיל. אילאיל שחר: אתה רואה את המאמצים של שר הביטחון. רון שרף: אבל בישראל, בשונה מפולין והונגריה, יש צבא עם שישראל תלויה בו. וצבא עם יראה לממשלה שיכורת הכוח הזאת את מגבלת הכוח. אילאיל שחר: אוקיי, אבל אתה רואה פה את המאמצים של שר הביטחון, הוא מנסה לשכנע גם את שר המשפטים יריב לוין ואת ראש הממשלה. רון שרף: אני לא ראיתי, אני כרגע ברחוב. אני כרגע ברחוב מול מכת"זיות [מְכוֹנִית הַתָּזָה לפיזור הפגנות]. אז אני לא רואה, אני חיכיתי חצי שנה. ואם גלנט לא יכל לדבר חצי שנה, ואני יודע שהוא רואה את הדברים. יואב קרקובסקי: אוקיי. רון שרף, מראשי מחאת המילואימניקים, "אחים לנשק", תודה רבה לך. רון שרף: אנחנו לא נסלח לגלנט לעולם, הוא חייב לדעת את זה. יואב קרקובסקי: אני מניח שהוא שומע את הקולות האלה למרות שהוא נמצא במליאת הכנסת ומנסה לעשות את מה שהוא יכול. רון שרף: אז שהעוזר שלו יעביר לו, שהעוזר שלו יעביר לו. יואב קרקובסקי: רון שרף, תודה רבה לך. רון שרף: ביי. סימוכין: נספח כתבות חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – בתשובה לטענה, לפיה "יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל, האויבים על הגדרות", סא"ל (מיל.) רון שרף מ"אחים לנשק" משיב: "ישראל כבר אינה דמוקרטיה"; "האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים"; "אנחנו מגינים על המדינה עכשיו"; "אין צבא עם בדיקטטורה". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי "אחים לנשק": "[נתניהו] מסכן את ביטחון אזרחי ישראל; צה"ל נמצא במשבר עמוק אמיתי; צבא העם לא יכול להתקיים ללא דמוקרטיה; בצער עמוק, אך בתחושת שליחות אמיתית, גם אני חתמתי על מכתב [הפסקת התנדבות לשירות מילואים]". סימוכין: שישה חודשים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי "אחים לנשק": "עשרות אלפים שאיתנו יפסיקו את התנדבותם למילואים; לא ניתן לקיים צבא עם ללא דמוקרטיה; הצבא מתפרק; אנחנו עושים את זאת מאחריות ואהבה גדולה לחברה ולמדינה; היום נתחיל להחתים את כל מתנדבי המילואים". סימוכין: סא"ל (מיל.) רון שרף, הנמנה על מייסדי ארגון "אחים לנשק": "אני שלם מאוד עם המאבק שעשינו. אני חושב שהייתה שם סכנה קיומית לעתיד המדינה. רק תחשוב מה היה קורה אם הרפורמה [המשפטית] הייתה מתקדמת, הקרע היה מתרחב, ובעוד שנתיים שלוש ההתקפה הנוראית הזאת של חמאס. אולי אי אפשר היה להתאושש מזה". סימוכין: רון שרף. צילום מסך מערוץ יוטיוב אחים.ות לנשק
5:19

חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, מראשי "אחים לנשק", על השלכות מחאת הסירוב לשירות מילואים: "[נסראללה] זה הבעיה של נתניהו, לא הבעיה שלי יותר; [שאלה: גם כשיהיה איום קיומי קונקרטי, כשחיזבאללה יתקוף את ישראל?] "יש [בכנסת] איום קיומי קונקרטי על מדינת ישראל" ב-24 ביולי 2023, התראיין סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי תנועת המחאה "אחים לנשק", אצל אילאיל שחר ויואב קרקובסקי במשדר מיוחד מהכנסת של "כאן 11" לרגל ההצבעה על חוק ביטול עילת הסבירות. להלן תוכן הראיון: אילאיל שחר: נמצא איתנו על הקו [סא"ל במילואים] רון שרף, מ"אחים לנשק", שלום. רון שרף: שלום. אילאיל שחר: אתה שומע את הקולות מהמליאה, את הדרמה של הדקות האחרונות על הניסיונות של [שר הביטחון יואב] גלנט, לרכך במשהו את הצעת החוק [ביטול עילת הסבירות], אבל בינתיים הוא לא מצליח. לפני יומיים הודעתם שאם החוק הזה יעבור, עשרת אלפים איש לא יתייצבו למילואים, יודיעו שהם לא מתייצבים יותר, תעמדו במילתכם? רון שרף: ברור. מה שקורה בכנסת זה עצוב, זה יום עצוב. בישראל אנחנו במעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה. מול עינינו גלנט מפקיר את ביטחון ישראל. יואב קרקובסקי: באיזה אופן הוא יכול לעשות משהו אחר? הוא עכשיו נמצא על אוזנו של ראש הממשלה ומנסה ומפציר בו ובשר המשפטים יריב לוין לרכך אולי בכל זאת את החקיקה הזאת. גם אם האצבע שלו, אגב, לא תהיה בעד החקיקה, אז הוא יפוטר, אבל החוק יעבור. רון שרף: טוב שנזכר. [בנימין] נתניהו ראש ממשלה שבמשמרת שלו צבא העם מתפרק. הדיקטטור הישראלי הראשון, וגם [יצחק] הרצוג יהיה נשיא הדיקטטורה הישראלית הראשונה. כל החבורה הזאת שלא מצליחים להגיע להסכמה רחבה על חקיקה מרושעת ומטופשת, והעם, הם יראו שהכוח שלהם הוא כן מוגבל, כי צבא עם, ישראל בנויה על צבא העם, וזה פשוט לא יעבור בדיקטטורה. יואב קרקובסקי: אתה לא חושב שהשימוש בשירות הצבאי, בשירות המילואים, שזה באמת חומת המגן על שלמותה של מדינת ישראל, על ביטחונה, זה לא שימוש בנשק יום הדין? רון שרף: חומת המגן הבסיסית של מדינת ישראל זה הדמוקרטיה, ומי ששובר את החומה הזאת, מנפץ אותה, מחוקק חקיקה בניגוד לערכי הדמוקרטיה, בניגוד לרוח צה"ל, זו החבורה המרושעת הזאת שיושבת עכשיו בכנסת. אילאיל שחר: תראה, הדברים שאתם אומרים בימים האחרונים מחלחלים, הם מחלחלים לדרגים הכי בכירים בצה"ל. אנחנו רואים פה בשעות האחרונות אלופים מסתובבים במסדרונות הכנסת ומנסים לשכנע את הפוליטיקאים לרכך את החקיקה. רון שרף: טוב שנזכרו. טוב שנזכרו. אחרי חצי שנה ברחובות, מה הם חשבו? אילאיל שחר: אבל הנה, זה לא עוזר, ויכול להיות שבאמת החוק הזה יעבור, ואתה יודע, גם [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה רואה את מחאת המילואימניקים, רואה את מה שקורה פה בתוך ישראל. רון שרף: זה הבעיה של נתניהו, לא הבעיה שלי יותר. אילאיל שחר: כן? רון שרף: זה הבעיה של נתניהו. אילאיל שחר: באמת, עם יד על הלב זה לא הבעיה שלך? רון שרף: עם יד על הלב. הסכנה יותר גדולה לישראל, אני אומר לך. אילאיל שחר: גם כשיהיה איום קיומי קונקרטי, כשחיזבאללה יתקוף את ישראל? רון שרף: יש איום קיומי קונקרטי עכשיו. עכשיו, ברחוב קפלן, ירושלים, איום קיומי קונקרטי על מדינת ישראל. יואב קרקובסקי: עד כדי ככה אתה לא חושב שיש פה הגזמה ברטוריקה? רון שרף: ממש לא. יואב קרקובסקי: תסביר לי במה. רון שרף: אני אסביר. אני אסביר. דיקטטורות לא קורות במכה, זה לא סדרת טלוויזיה. ככה זה מתחיל. שלטון שיכור כוח, אטום, מושחת. זה מתחיל לאט לאט, זה מתחיל לאט לאט, [בשיטת] הסלאמי [בשלבים]. יואב קרקובסקי: אבל זה לא שהביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון מוסרת לחלוטין מעל ממשלת ישראל ופעולותיה. יש עילות רבות נוספות שבית המשפט יוכל באמצעותן לבקר... רון שרף: כן, אז למה זה כל כך חשוב? אם יש עילות, אז למה זה כל כך חשוב? ביטול עילת הסבירות? יואב קרקובסקי: אז למה זה כל כך חשוב לדעתך? רון שרף: למה זה? כי זו הפרוסה הראשונה בסלאמי. זה הדרך שלהם עכשיו לפטר את היועמשי"ת [היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה] ביום ראשון, וזה הדרך שלהם למנות, למלא את השירות הציבורי במינוים פוליטיים, לבסס את השלטון כך שאי אפשר יהיה להחליף אותו. ככה מתחילות דיקטטורות. זה לאט לאט, זה בסלאמי... אילאיל שחר: אבל כשאתה רואה את המאמצים של שר הביטחון. רון שרף: עם פקידי ציבור צייתנים, פחדנים. ככה זה מתחיל. אילאיל שחר: אתה רואה את המאמצים של שר הביטחון. רון שרף: אבל בישראל, בשונה מפולין והונגריה, יש צבא עם שישראל תלויה בו. וצבא עם יראה לממשלה שיכורת הכוח הזאת את מגבלת הכוח. אילאיל שחר: אוקיי, אבל אתה רואה פה את המאמצים של שר הביטחון, הוא מנסה לשכנע גם את שר המשפטים יריב לוין ואת ראש הממשלה. רון שרף: אני לא ראיתי, אני כרגע ברחוב. אני כרגע ברחוב מול מכת"זיות [מְכוֹנִית הַתָּזָה לפיזור הפגנות]. אז אני לא רואה, אני חיכיתי חצי שנה. ואם גלנט לא יכל לדבר חצי שנה, ואני יודע שהוא רואה את הדברים. יואב קרקובסקי: אוקיי. רון שרף, מראשי מחאת המילואימניקים, "אחים לנשק", תודה רבה לך. רון שרף: אנחנו לא נסלח לגלנט לעולם, הוא חייב לדעת את זה. יואב קרקובסקי: אני מניח שהוא שומע את הקולות האלה למרות שהוא נמצא במליאת הכנסת ומנסה לעשות את מה שהוא יכול. רון שרף: אז שהעוזר שלו יעביר לו, שהעוזר שלו יעביר לו. יואב קרקובסקי: רון שרף, תודה רבה לך. רון שרף: ביי. סימוכין: נספח כתבות חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – בתשובה לטענה, לפיה "יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל, האויבים על הגדרות", סא"ל (מיל.) רון שרף מ"אחים לנשק" משיב: "ישראל כבר אינה דמוקרטיה"; "האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים"; "אנחנו מגינים על המדינה עכשיו"; "אין צבא עם בדיקטטורה". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי "אחים לנשק": "[נתניהו] מסכן את ביטחון אזרחי ישראל; צה"ל נמצא במשבר עמוק אמיתי; צבא העם לא יכול להתקיים ללא דמוקרטיה; בצער עמוק, אך בתחושת שליחות אמיתית, גם אני חתמתי על מכתב [הפסקת התנדבות לשירות מילואים]". סימוכין: שישה חודשים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי "אחים לנשק": "עשרות אלפים שאיתנו יפסיקו את התנדבותם למילואים; לא ניתן לקיים צבא עם ללא דמוקרטיה; הצבא מתפרק; אנחנו עושים את זאת מאחריות ואהבה גדולה לחברה ולמדינה; היום נתחיל להחתים את כל מתנדבי המילואים". סימוכין: סא"ל (מיל.) רון שרף, הנמנה על מייסדי ארגון "אחים לנשק": "אני שלם מאוד עם המאבק שעשינו. אני חושב שהייתה שם סכנה קיומית לעתיד המדינה. רק תחשוב מה היה קורה אם הרפורמה [המשפטית] הייתה מתקדמת, הקרע היה מתרחב, ובעוד שנתיים שלוש ההתקפה הנוראית הזאת של חמאס. אולי אי אפשר היה להתאושש מזה". סימוכין: רון שרף. צילום מסך מערוץ יוטיוב אחים.ות לנשק

Jonathan D. Halevi

39,035 Aufrufe • vor 1 Jahr

ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס לציון 50 שנה ל״מבצע יונתן״ בבית הנשיא: ״אדוני הנשיא, אני מבקש להודות לך על היוזמה לקיים את הטקס הזה – בהצדעה לגיבורי ישראל שחילצו לפני 50 שנה את החטופים, בני עמנו, מאנטבה באוגנדה. אני מברך את כל מי שנמצאים איתנו כאן – במעמד ההוקרה שעומד מעל הזמן, וגם מעל כל פולמוס פוליטי עכשווי. 'אנטבה' הוא שם נרדף לפעולה נועזת ביותר, שהפכה את הבלתי-אפשרי לאפשרי. הפעולה התקדימית הזאת השיבה את בני-הערובה שלנו מלב אפריקה – הביתה. בו בזמן היא זקפה את כבוד ישראל בין האומות, והיא לימדה את העולם שניתן להנחית מכה ניצחת על הטרור הבינלאומי. היא לימדה את העולם שאפשר – וצריך – לעמוד איתן מול מחבלים צמאי-דם, להכות בהם, להכניע אותם. זה מה שאנחנו עושים במלחמה הנוכחית: אנחנו מרסקים בשיטתיות את ציר-הרשע האיראני, שניסה לקדם את התוכנית להשמדת ישראל – באמצעות טבעת-חנק של טרור שהוא פרש סביבנו. מאז הטבח הנורא במתקפת ה-7 באוקטובר הפכנו את הקערה על פיה. הלמנו בצוררינו מעזה ועד תימן, מלבנון ועד איראן. הרחקנו מעלינו סכנה קיומית מיידית – כולל הסכנה המיידית, שנשקפה לנו מהחזקת נשק גרעיני בידי איראן. הם היו משתמשים בו. דור דור ומשימותיו: הוותיקים בינינו זוכרים את גל חטיפות המטוסים ששטף את העולם בשנות ה-60 וה-70. זה היה כלי-נשק מרכזי - הייתי אומר ה-כלי המרכזי - בידי ארגוני טרור וקבוצות מהפכניות. ארבע שנים לפני 'מבצע יונתן' נחטף מטוס של חברת התעופה הבלגית 'סבנה', והונחת בנמל-התעופה לוד. הייתה לי הזכות להשתתף עם חבריי לסיירת מטכ"ל במבצע לשחרור המטוס. אבל אנטבה - אנטבה היה סיפור אחר לגמרי. המחבלים אילצו את מטוס 'אייר פראנס' להגיע למדינה, שנשלטה בידי רודן אכזר, במרחק של כמעט 4,000 ק"מ מישראל. 31 שנים לאחר השואה, הם ערכו סלקציה בין יהודים ללא-יהודים. הם שיחררו בני לאומים אחרים, בעוד שעל היהודים הם איימו בהוצאה להורג. הם היו בטוחים שישראל תיכנע לאולטימטום שלהם, שהרי יש להם חסינות במרחק כה רב מישראל ומהמזרח התיכון. איש מהם לא חשב שמישהו יבוא לחלץ את החטופים. אבל הם טעו בגדול. ההכנות כולן למבצע החילוץ באנטבה נערכו בזמן-שיא של יממה וחצי - 36 שעות. תרגול אחר תרגול, אימון אחר אימון, תוך ניסיון בלתי-פוסק למצות כל בדל של מידע מודיעיני בעזרת המוסד ואמ"ן. ההיסטוריה מכירה תודה לראש הממשלה דאז, יצחק רבין, לשר הביטחון שמעון פרס, לרמטכ"ל מוטה גור, לקצין חי"ר וצנחנים ראשי דן שומרון, למפקד חיל האוויר בני פלד – ולכל המפקדים והלוחמים שהשתתפו במבצע. יצחק רבין ושמעון פרס ושרי הממשלה נטלו על עצמם אחריות עצומה. אתם יכולים לשער מה היה קורה אם הייתה משאית על המסלול. או אם לא הייתה הזדמנות מהירה מספיק לכוחותינו להגיע לטרמינל שבו הוחזקו החטופים. הם רצו לשמוע למוצא פיהם, וגם הרמטכ"ל, של שני אנשים: מפקד כוח החילוץ ומפקד חיל האוויר. בני פלד אמר להם: "זה אפשרי". מוטה גור ביקש לראות תרגיל מודל ושאל את יוני: "זה אפשרי?" הוא השיב: "כן. הנה, ראית." שמעון פרס לא הסתפק בזה. הוא קרא ליוני ושאל אותו: "זה אפשרי?" מספיק שיוני היה המביע ספק, מביע חשש - לא היינו עומדים פה היום. הוא אמר: "זה אפשרי. אני חושב שאם נצליח להשיג את ההפתעה - נצליח במשימה. כן, זה אפשרי." יוני היה מאוד נועז, אבל הוא גם היה מאוד שקול. היו לו קור-רוח ושיקול דעת יוצאים מן הכלל, בתוך הקרב וגם לפניו. אבל לתעוזה הזו היו שותפים כל הלוחמים שיצאו לאנטבה. הם נלחמו על כל מקום פנוי במטוסי ה'הרקולס'. לפני כמה ימים, במסדר הכנפיים של חיל האוויר, סיפרתי שלוחמים שיוצאים הרחק מעבר לגבולותנו מקבלים - מה שנקרא - מפת מילוט, שמראה להם איך להגיע, איך להיחלץ למקום-מבטחים או ציר-מבטחים כדי לחזור בחזרה לישראל. באנטבה הלוחמים קיבלו מפות מילוט. מפת המילוט הייתה צילום של דף מאטלס, שמוכר לכם, של יבשת אפריקה. כלומר, פה נמצאת קניה, ופה נמצאת אתיופיה - ותמצאו כבר את הדרך חזרה. הייתה כאן תעוזה עצומה. אבל באנטבה גם מפות המילוט לא היו עוזרות. זה לא היה דבר שנסתר מעיני הלוחמים. הם הבינו היטב שחייהם מוטלים על הכף, וגם גורלה של מדינת ישראל, בצומת הזו, מוטל על הכף. ולמרות הכל, כל אנשינו בלי יוצא מהכלל רצו לקחת חלק במבצע. הם התעלו לגודל השעה, ולגודל המשימה. תילי תילים של מילים נכתבו על הנחישות, היצירתיות, התחבולנות של הכוח שהגיע לשדה-התעופה באנטבה. לוחמינו נחתו שם לאחר למעלה משבע שעות טיסה, במזג-אוויר מאתגר. הם התקדמו במהירות אל היעד – אולם-הנתיבות עצמו – כדי להשמיע באוזני החטופים ארבע מילים שאומרות הכל: "באנו לקחת אתכם הביתה". בתוך פחות משעה המבצע הסתיים בהצלחה כבירה. המחבלים חוסלו. רוב-רובם של אחינו ואחיותינו החטופים הועלו על המטוסים כשהם חיים. לצד זאת, שילמנו מחיר בחיי-אדם: אחי יוני, מפקד סיירת מטכ"ל, נפל ברגע ההסתערות קדימה, כשהוא בראש הכוח. אני דואב גם על אובדן חייהם של ז'אן ז'אק מימוני, אידה בורוכוביץ', פסקו כהן, ודורה בלוך זיכרונם לברכה. דורה בלוך נרצחה בבית החולים בקמפלה למחרת היום בהוראתו של אידי אמין. אני מבקש להזכיר את לוחם הצנחנים עז-הנפש סורין הרשקו. פציעתו הקשה של סורין במבצע מלווה אותו יום-יום מזה 50 שנה. ועוד אני מוקיר מעומק ליבי את קברניט המטוס החטוף, מישל בקוס, ואת צוותו מצרפת. הם בחרו להישאר עם בני-הערובה בשעתם הקשה, מתוך רגש אצילי של סולידריות – שעמנו יזכור לעד. מכובדי הנשיא, מכובדיי כולם, באנטבה הצדק גבר על הרשע. התקווה ניצחה את הייאוש. האור הכניע את החושך. השמחה פרצה בכל בית בישראל וגם בשוחרי החופש והצדק בעולם. לא בביתי. אני במשך כל חיי הבוגרים חששתי שיוני יפול בקרב. בין השאר, משום שידעתי את הנכונות שלו להסתער קדימה, לבוא לחלץ, כשצריך לחלץ. זה התחיל במלחמת ששת הימים, כשהוא נפצע במוצב ג'לבינה, בחזית רמת הגולן, בבואו לחלץ חבר שנפצע, נפגע בצווארו. שם המרפק שלו רוסק ע"י אש סורית. הוא זחל לקווי כוחותנו בייסורים גדולים, קם על רגליו. שאלו אותו: "אתה בסדר?" הוא ענה "כן", והתעלף במקום. באתי לבקר אותו בבית החולים בצפת ורווח לי. "הוא כבר נכה צה"ל. הוא יצא מזה." אבל בדרך-לא דרך הוא חזר ליחידה. הוא החליף אותי, כשהייתי אמור ללכת מאוד מוקדם לקורס קצינים. הוא פתר לי את הבעיה והלך במקומי, ואח"כ הצטרפתי. בסיירת מטכ"ל הוא פיקד על מבצע חילוץ נוסף של שחרור טייסנו, שהיו בכלא הסורי. כדי להוציא אותם משם היחידה יזמה מבצע לתפיסת בכירים במטכ"ל הסורי. יוני פיקד על המבצע הזה, שהשתתף בו גם אחי עדו. אכן הם חולצו בחילופי שבויים. זה נמשך במלחמת יום הכיפורים שנה לאחר מכן. יוני נחלץ להציל את חברו, יוסי בן חנן, שהטנק שלו נפגע מתחת תל-שמס, בתוך הקווים הסורים. היו ניסיונות לחלצו, ואחד אחרי השני הם נכשלו. יוני הודיע ליאנוש, המפקד בגזרה, שהוא יוציא אותו. הוא הלך וחילץ אותו. יוסי דיבר במשך שנים, הוא אמר: "אין לך מושג. אני חשבתי כבר שאני הולך למות, והנה שמעתי את קולו של יוני, וידעתי שהוא הציל אותי." על כך הוא קיבל גם את עיטור המופת. לכן, כששמעתי על אנטבה - שמעתי ברדיו בארה"ב כסטודנט בבוסטון. 200 שנים לכינונה של ארה"ב. כששמעתי על המבצע, צלצלתי לעידו ושאלתי רק שאלה אחת: "יוני חזר כבר?" כי לא היה לי צל צלו של ספק, שהוא שם בראש הכוח המחלץ. ועדו אמר לי שעדיין הוא לא חזר. אח"כ כשהוא צלצל אליי יותר מאוחר, עוד לפני שהוא אמר לי - ידעתי, שמה שחששתי מפניו - קרה. למה זה קרה פה ולא קרה במקרים אחרים? אינני יכול לומר. היה עוד חילוץ - הזכרתי אותו קודם - במבצע 'סבנה'. שנינו שירתנו ביחידה. 13 או 14 חיילים יכולים היו לפרוץ למטוס. אני ועוד שניים-שלושה מחיילי על כנף אחת, וככה חילקו את המשימות. והנה אנחנו עומדים להסתער על המטוס לבושים בסרבלים לבנים. ויוני בא אליי, והוא אומר: "גם אני. אני מצטרף." אמרתי לו: "אתה לא יכול להצטרף, כי אני פה עם החיילים שלי". אז הוא אמר לי: "נצא שנינו". אז אמרתי: "תחשוב על ההורים שלנו." לשמחתי, בחרו שאני אכן אעמוד בראש, יחד עם חיילי. הוא נשאר בחוץ. יש תמונה שלו, מצלמים אותו - רואים אותו כמו ארי בסוגר - ליד החפ"ק. אני ידעתי שהוא יימצא שם. לכן זה היה מאוד קשה לקבל את זה. אני לא אחזור כאן על הסבל של המשפחות, המשפחה שלי. רק אומר: כראש ממשלה, אני זוכר מה עבר על אמי ועל אבי ועליי ועל אחי. אני חושב על מה עובר על המשפחות האחרות. המשפחה הזאת, שאף אחד לא רוצה להיכנס אליה - משפחת השכול - אבל כשאתה בפנים, אתה כבר יודע את הסוד הנורא, אתה יודע את גודל הסבל והכאב. אני רואה כמשימה שלי להיות החסכן ביותר בכוח, בחיי אדם, כשאנחנו שולחים את בנינו ובנותינו לקרב. להיחלץ מהשכול - זה דבר שכל משפחה עוברת בדרכה. אבל אני חשבתי שזה יעבור. במובן מסוים זה לא עובר. אין יום שאני לא חושב על יוני. אין יום שאני לא מתייעץ עם יוני. אני בטוח שזה חל גם על אחרים. משה דיין כתב שישה חודשים לפני אנטבה - הוא כתב על יוני בלי להזכיר את שם משפחתו בספר האוטוביוגרפי שלו. הוא מספר על החילוץ של יוסי בן חנן, והוא אומר: "אינני יודע בדיוק כמה 'יוני' יש לנו, אבל יש לנו מספיק כדי להתמודד עם האתגרים הגדולים של מדינת ישראל." הוא צדק כי רוח אנטבה מוסיפה לפעם בנו – והיא מכוונת את דרכם של לוחמינו הגיבורים גם בהווה. הם עומדים על משמרתם בכל חזית, בכל זירה, רחוקה וקרובה. הם ממלאים את ייעודם בפעולות גלויות ועלומות נגד דורשי רעתנו. הם מסמלים את הטוב שמאפיין את העם שלנו, את המדינה שלנו: עוז רוח, קור רוח, נחישות מטרה, אהבת המולדת, ערבות הדדית שאין שנייה לה. אני מצדיע לכל השותפים ב'מבצע יונתן', ואני מחזק את ממשיכי דרכם – בני ובנות הדור הצעיר, דור הניצחון״. וידאו: לע״מ.
19:37

ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס לציון 50 שנה ל״מבצע יונתן״ בבית הנשיא: ״אדוני הנשיא, אני מבקש להודות לך על היוזמה לקיים את הטקס הזה – בהצדעה לגיבורי ישראל שחילצו לפני 50 שנה את החטופים, בני עמנו, מאנטבה באוגנדה. אני מברך את כל מי שנמצאים איתנו כאן – במעמד ההוקרה שעומד מעל הזמן, וגם מעל כל פולמוס פוליטי עכשווי. 'אנטבה' הוא שם נרדף לפעולה נועזת ביותר, שהפכה את הבלתי-אפשרי לאפשרי. הפעולה התקדימית הזאת השיבה את בני-הערובה שלנו מלב אפריקה – הביתה. בו בזמן היא זקפה את כבוד ישראל בין האומות, והיא לימדה את העולם שניתן להנחית מכה ניצחת על הטרור הבינלאומי. היא לימדה את העולם שאפשר – וצריך – לעמוד איתן מול מחבלים צמאי-דם, להכות בהם, להכניע אותם. זה מה שאנחנו עושים במלחמה הנוכחית: אנחנו מרסקים בשיטתיות את ציר-הרשע האיראני, שניסה לקדם את התוכנית להשמדת ישראל – באמצעות טבעת-חנק של טרור שהוא פרש סביבנו. מאז הטבח הנורא במתקפת ה-7 באוקטובר הפכנו את הקערה על פיה. הלמנו בצוררינו מעזה ועד תימן, מלבנון ועד איראן. הרחקנו מעלינו סכנה קיומית מיידית – כולל הסכנה המיידית, שנשקפה לנו מהחזקת נשק גרעיני בידי איראן. הם היו משתמשים בו. דור דור ומשימותיו: הוותיקים בינינו זוכרים את גל חטיפות המטוסים ששטף את העולם בשנות ה-60 וה-70. זה היה כלי-נשק מרכזי - הייתי אומר ה-כלי המרכזי - בידי ארגוני טרור וקבוצות מהפכניות. ארבע שנים לפני 'מבצע יונתן' נחטף מטוס של חברת התעופה הבלגית 'סבנה', והונחת בנמל-התעופה לוד. הייתה לי הזכות להשתתף עם חבריי לסיירת מטכ"ל במבצע לשחרור המטוס. אבל אנטבה - אנטבה היה סיפור אחר לגמרי. המחבלים אילצו את מטוס 'אייר פראנס' להגיע למדינה, שנשלטה בידי רודן אכזר, במרחק של כמעט 4,000 ק"מ מישראל. 31 שנים לאחר השואה, הם ערכו סלקציה בין יהודים ללא-יהודים. הם שיחררו בני לאומים אחרים, בעוד שעל היהודים הם איימו בהוצאה להורג. הם היו בטוחים שישראל תיכנע לאולטימטום שלהם, שהרי יש להם חסינות במרחק כה רב מישראל ומהמזרח התיכון. איש מהם לא חשב שמישהו יבוא לחלץ את החטופים. אבל הם טעו בגדול. ההכנות כולן למבצע החילוץ באנטבה נערכו בזמן-שיא של יממה וחצי - 36 שעות. תרגול אחר תרגול, אימון אחר אימון, תוך ניסיון בלתי-פוסק למצות כל בדל של מידע מודיעיני בעזרת המוסד ואמ"ן. ההיסטוריה מכירה תודה לראש הממשלה דאז, יצחק רבין, לשר הביטחון שמעון פרס, לרמטכ"ל מוטה גור, לקצין חי"ר וצנחנים ראשי דן שומרון, למפקד חיל האוויר בני פלד – ולכל המפקדים והלוחמים שהשתתפו במבצע. יצחק רבין ושמעון פרס ושרי הממשלה נטלו על עצמם אחריות עצומה. אתם יכולים לשער מה היה קורה אם הייתה משאית על המסלול. או אם לא הייתה הזדמנות מהירה מספיק לכוחותינו להגיע לטרמינל שבו הוחזקו החטופים. הם רצו לשמוע למוצא פיהם, וגם הרמטכ"ל, של שני אנשים: מפקד כוח החילוץ ומפקד חיל האוויר. בני פלד אמר להם: "זה אפשרי". מוטה גור ביקש לראות תרגיל מודל ושאל את יוני: "זה אפשרי?" הוא השיב: "כן. הנה, ראית." שמעון פרס לא הסתפק בזה. הוא קרא ליוני ושאל אותו: "זה אפשרי?" מספיק שיוני היה המביע ספק, מביע חשש - לא היינו עומדים פה היום. הוא אמר: "זה אפשרי. אני חושב שאם נצליח להשיג את ההפתעה - נצליח במשימה. כן, זה אפשרי." יוני היה מאוד נועז, אבל הוא גם היה מאוד שקול. היו לו קור-רוח ושיקול דעת יוצאים מן הכלל, בתוך הקרב וגם לפניו. אבל לתעוזה הזו היו שותפים כל הלוחמים שיצאו לאנטבה. הם נלחמו על כל מקום פנוי במטוסי ה'הרקולס'. לפני כמה ימים, במסדר הכנפיים של חיל האוויר, סיפרתי שלוחמים שיוצאים הרחק מעבר לגבולותנו מקבלים - מה שנקרא - מפת מילוט, שמראה להם איך להגיע, איך להיחלץ למקום-מבטחים או ציר-מבטחים כדי לחזור בחזרה לישראל. באנטבה הלוחמים קיבלו מפות מילוט. מפת המילוט הייתה צילום של דף מאטלס, שמוכר לכם, של יבשת אפריקה. כלומר, פה נמצאת קניה, ופה נמצאת אתיופיה - ותמצאו כבר את הדרך חזרה. הייתה כאן תעוזה עצומה. אבל באנטבה גם מפות המילוט לא היו עוזרות. זה לא היה דבר שנסתר מעיני הלוחמים. הם הבינו היטב שחייהם מוטלים על הכף, וגם גורלה של מדינת ישראל, בצומת הזו, מוטל על הכף. ולמרות הכל, כל אנשינו בלי יוצא מהכלל רצו לקחת חלק במבצע. הם התעלו לגודל השעה, ולגודל המשימה. תילי תילים של מילים נכתבו על הנחישות, היצירתיות, התחבולנות של הכוח שהגיע לשדה-התעופה באנטבה. לוחמינו נחתו שם לאחר למעלה משבע שעות טיסה, במזג-אוויר מאתגר. הם התקדמו במהירות אל היעד – אולם-הנתיבות עצמו – כדי להשמיע באוזני החטופים ארבע מילים שאומרות הכל: "באנו לקחת אתכם הביתה". בתוך פחות משעה המבצע הסתיים בהצלחה כבירה. המחבלים חוסלו. רוב-רובם של אחינו ואחיותינו החטופים הועלו על המטוסים כשהם חיים. לצד זאת, שילמנו מחיר בחיי-אדם: אחי יוני, מפקד סיירת מטכ"ל, נפל ברגע ההסתערות קדימה, כשהוא בראש הכוח. אני דואב גם על אובדן חייהם של ז'אן ז'אק מימוני, אידה בורוכוביץ', פסקו כהן, ודורה בלוך זיכרונם לברכה. דורה בלוך נרצחה בבית החולים בקמפלה למחרת היום בהוראתו של אידי אמין. אני מבקש להזכיר את לוחם הצנחנים עז-הנפש סורין הרשקו. פציעתו הקשה של סורין במבצע מלווה אותו יום-יום מזה 50 שנה. ועוד אני מוקיר מעומק ליבי את קברניט המטוס החטוף, מישל בקוס, ואת צוותו מצרפת. הם בחרו להישאר עם בני-הערובה בשעתם הקשה, מתוך רגש אצילי של סולידריות – שעמנו יזכור לעד. מכובדי הנשיא, מכובדיי כולם, באנטבה הצדק גבר על הרשע. התקווה ניצחה את הייאוש. האור הכניע את החושך. השמחה פרצה בכל בית בישראל וגם בשוחרי החופש והצדק בעולם. לא בביתי. אני במשך כל חיי הבוגרים חששתי שיוני יפול בקרב. בין השאר, משום שידעתי את הנכונות שלו להסתער קדימה, לבוא לחלץ, כשצריך לחלץ. זה התחיל במלחמת ששת הימים, כשהוא נפצע במוצב ג'לבינה, בחזית רמת הגולן, בבואו לחלץ חבר שנפצע, נפגע בצווארו. שם המרפק שלו רוסק ע"י אש סורית. הוא זחל לקווי כוחותנו בייסורים גדולים, קם על רגליו. שאלו אותו: "אתה בסדר?" הוא ענה "כן", והתעלף במקום. באתי לבקר אותו בבית החולים בצפת ורווח לי. "הוא כבר נכה צה"ל. הוא יצא מזה." אבל בדרך-לא דרך הוא חזר ליחידה. הוא החליף אותי, כשהייתי אמור ללכת מאוד מוקדם לקורס קצינים. הוא פתר לי את הבעיה והלך במקומי, ואח"כ הצטרפתי. בסיירת מטכ"ל הוא פיקד על מבצע חילוץ נוסף של שחרור טייסנו, שהיו בכלא הסורי. כדי להוציא אותם משם היחידה יזמה מבצע לתפיסת בכירים במטכ"ל הסורי. יוני פיקד על המבצע הזה, שהשתתף בו גם אחי עדו. אכן הם חולצו בחילופי שבויים. זה נמשך במלחמת יום הכיפורים שנה לאחר מכן. יוני נחלץ להציל את חברו, יוסי בן חנן, שהטנק שלו נפגע מתחת תל-שמס, בתוך הקווים הסורים. היו ניסיונות לחלצו, ואחד אחרי השני הם נכשלו. יוני הודיע ליאנוש, המפקד בגזרה, שהוא יוציא אותו. הוא הלך וחילץ אותו. יוסי דיבר במשך שנים, הוא אמר: "אין לך מושג. אני חשבתי כבר שאני הולך למות, והנה שמעתי את קולו של יוני, וידעתי שהוא הציל אותי." על כך הוא קיבל גם את עיטור המופת. לכן, כששמעתי על אנטבה - שמעתי ברדיו בארה"ב כסטודנט בבוסטון. 200 שנים לכינונה של ארה"ב. כששמעתי על המבצע, צלצלתי לעידו ושאלתי רק שאלה אחת: "יוני חזר כבר?" כי לא היה לי צל צלו של ספק, שהוא שם בראש הכוח המחלץ. ועדו אמר לי שעדיין הוא לא חזר. אח"כ כשהוא צלצל אליי יותר מאוחר, עוד לפני שהוא אמר לי - ידעתי, שמה שחששתי מפניו - קרה. למה זה קרה פה ולא קרה במקרים אחרים? אינני יכול לומר. היה עוד חילוץ - הזכרתי אותו קודם - במבצע 'סבנה'. שנינו שירתנו ביחידה. 13 או 14 חיילים יכולים היו לפרוץ למטוס. אני ועוד שניים-שלושה מחיילי על כנף אחת, וככה חילקו את המשימות. והנה אנחנו עומדים להסתער על המטוס לבושים בסרבלים לבנים. ויוני בא אליי, והוא אומר: "גם אני. אני מצטרף." אמרתי לו: "אתה לא יכול להצטרף, כי אני פה עם החיילים שלי". אז הוא אמר לי: "נצא שנינו". אז אמרתי: "תחשוב על ההורים שלנו." לשמחתי, בחרו שאני אכן אעמוד בראש, יחד עם חיילי. הוא נשאר בחוץ. יש תמונה שלו, מצלמים אותו - רואים אותו כמו ארי בסוגר - ליד החפ"ק. אני ידעתי שהוא יימצא שם. לכן זה היה מאוד קשה לקבל את זה. אני לא אחזור כאן על הסבל של המשפחות, המשפחה שלי. רק אומר: כראש ממשלה, אני זוכר מה עבר על אמי ועל אבי ועליי ועל אחי. אני חושב על מה עובר על המשפחות האחרות. המשפחה הזאת, שאף אחד לא רוצה להיכנס אליה - משפחת השכול - אבל כשאתה בפנים, אתה כבר יודע את הסוד הנורא, אתה יודע את גודל הסבל והכאב. אני רואה כמשימה שלי להיות החסכן ביותר בכוח, בחיי אדם, כשאנחנו שולחים את בנינו ובנותינו לקרב. להיחלץ מהשכול - זה דבר שכל משפחה עוברת בדרכה. אבל אני חשבתי שזה יעבור. במובן מסוים זה לא עובר. אין יום שאני לא חושב על יוני. אין יום שאני לא מתייעץ עם יוני. אני בטוח שזה חל גם על אחרים. משה דיין כתב שישה חודשים לפני אנטבה - הוא כתב על יוני בלי להזכיר את שם משפחתו בספר האוטוביוגרפי שלו. הוא מספר על החילוץ של יוסי בן חנן, והוא אומר: "אינני יודע בדיוק כמה 'יוני' יש לנו, אבל יש לנו מספיק כדי להתמודד עם האתגרים הגדולים של מדינת ישראל." הוא צדק כי רוח אנטבה מוסיפה לפעם בנו – והיא מכוונת את דרכם של לוחמינו הגיבורים גם בהווה. הם עומדים על משמרתם בכל חזית, בכל זירה, רחוקה וקרובה. הם ממלאים את ייעודם בפעולות גלויות ועלומות נגד דורשי רעתנו. הם מסמלים את הטוב שמאפיין את העם שלנו, את המדינה שלנו: עוז רוח, קור רוח, נחישות מטרה, אהבת המולדת, ערבות הדדית שאין שנייה לה. אני מצדיע לכל השותפים ב'מבצע יונתן', ואני מחזק את ממשיכי דרכם – בני ובנות הדור הצעיר, דור הניצחון״. וידאו: לע״מ.

ראש ממשלת ישראל

11,244 Aufrufe • vor 2 Monaten

אתמול צפיתי בבנט משיק את קמפיין הבחירות שלו. צפיתי בו כמצביע הדמוקרטים שמאוד חושש ממנו אבל גם כאדם שמבין שבנט יוביל את ממשלת החירום לצד יאיר גולן, גדי איזנקוט, אביגדור ליברמן, מנצור עבאס ויאיר לפיד, אם אני רוצה בכך ואם אני לא רוצה בכך. צפו בבקשה בסרטון המצורף כי עבורי הדקה הזאת מזקקת בתוכה את העתיד של כולנו. באולם היו 3500 אנשים ועוד רבבות צפו כמוני בשידור החי מהבית, ואז, ליאם, פצוע אנוש מנתניה, שאל מה הממשלה הבאה מתכננת לעשות למענו ולמען למעלה מ-20,000 פצועים ופצועות. בנט בתגובה עשה בדיוק את מה שראש ממשלה צריך לעשות. הוא דילג מהבמה הגבוהה ופשוט ניגש לחבק את ליאם. רק דמיינו איך החולה הסופני היה מתפרק מקפיצה כזאת. מנהיגות היא קודם כל אנושיות. אם יאיר גולן, לפיד, גדי, מנסור או ליברמן היו על הבמה לצד בנט הם היו עושים בדיוק את אותו הדבר כי זה מה שכל אדם ערכי היה עושה. הדילוג של בנט מהבמה הציף בי מיד זכרונות מהעבודה שלי עם מממן החמאס. נזכרתי איך היה נגעל מחיבוקים ואיך היה צורח על יועציו שגרמו לו לבוא במגע עם אנשים. נזכרתי בשיכורה, האירופאית העדינה, שהייתה זועמת בגלל "בעיית הניקיון" שלה. נזכרתי בעבריין שלא זז לשום מקום בלי מזגן צמוד כדי שהאיפור לא ייזל. נזכרתי בפושע שהסתובב בארץ בתוך אקווריום זכוכית ממוזג כדי שחלילה לא יצטרך לגעת באנשים אמיתיים. בנט הזכיר לי אתמול שלהיות מנהיג זה קודם כל להיות בן אדם. בתכלס, בנט הציג אתמול את קווי היסוד של ממשלת מהפך 2026 הכוללים חיזוק ההגנה על הדמוקרטיה, ועדת חקירה ממלכתית, חיסול הטרור היהודי, ריסוק ארגוני הפשע, חוקה לישראל, והכי חשוב - מערכת חינוך ממלכתית אחת לכולם. כיום 40 אחוז מהילדים שעולים לכיתה א' הם חרדים. בעוד 12 שנה הם יהיו בגיל גיוס ואם ממשלת המהפך לא תדאג לחינוכם המיידי על ידי הפסקת התקצוב של מסגרות חינוך לא ממלכתיות, הרי שישראל תהפוך בעוד עשור לסוג של איראן. זאת סכנה קיומית! היה טוב לראות את בנט על הבמה. העתיד נראה מבטיח. זה הזמן לחזק את מפלגת הדמוקרטים כדי שיהיה כוח ליברלי אמיתי וחזק בממשלה ובמקביל להבין שאנחנו גוש אחד שיביא את הניצחון בהרמוניה. לא נסכים על הכל אבל כולנו חייבים לעבוד בשיתוף פעולה מלא כדי להציל את המדינה! אני לא מתרשם מהניסיונות של שאר מפלגות הגוש להוציא את עבאס והחברה הערבית אל מחוץ למחנה. זאת בעיקר תעמולת בחירות בזויה. בפועל זה משרת בעיקר את הדמוקרטים - המפלגה שחייבת לדרוש שותפות יהודית ערבית בממשלה. עוד תראו, המציאות חזקה מהגזענות! תרימו את הראש, מול ענינו נבנת ממשלה מגוונת, מאוזנת, ציונית ועמוסה אנשים כישרוניים ביותר - מהפך 2026 ממש מעבר לפינה!
0:57

אתמול צפיתי בבנט משיק את קמפיין הבחירות שלו. צפיתי בו כמצביע הדמוקרטים שמאוד חושש ממנו אבל גם כאדם שמבין שבנט יוביל את ממשלת החירום לצד יאיר גולן, גדי איזנקוט, אביגדור ליברמן, מנצור עבאס ויאיר לפיד, אם אני רוצה בכך ואם אני לא רוצה בכך. צפו בבקשה בסרטון המצורף כי עבורי הדקה הזאת מזקקת בתוכה את העתיד של כולנו. באולם היו 3500 אנשים ועוד רבבות צפו כמוני בשידור החי מהבית, ואז, ליאם, פצוע אנוש מנתניה, שאל מה הממשלה הבאה מתכננת לעשות למענו ולמען למעלה מ-20,000 פצועים ופצועות. בנט בתגובה עשה בדיוק את מה שראש ממשלה צריך לעשות. הוא דילג מהבמה הגבוהה ופשוט ניגש לחבק את ליאם. רק דמיינו איך החולה הסופני היה מתפרק מקפיצה כזאת. מנהיגות היא קודם כל אנושיות. אם יאיר גולן, לפיד, גדי, מנסור או ליברמן היו על הבמה לצד בנט הם היו עושים בדיוק את אותו הדבר כי זה מה שכל אדם ערכי היה עושה. הדילוג של בנט מהבמה הציף בי מיד זכרונות מהעבודה שלי עם מממן החמאס. נזכרתי איך היה נגעל מחיבוקים ואיך היה צורח על יועציו שגרמו לו לבוא במגע עם אנשים. נזכרתי בשיכורה, האירופאית העדינה, שהייתה זועמת בגלל "בעיית הניקיון" שלה. נזכרתי בעבריין שלא זז לשום מקום בלי מזגן צמוד כדי שהאיפור לא ייזל. נזכרתי בפושע שהסתובב בארץ בתוך אקווריום זכוכית ממוזג כדי שחלילה לא יצטרך לגעת באנשים אמיתיים. בנט הזכיר לי אתמול שלהיות מנהיג זה קודם כל להיות בן אדם. בתכלס, בנט הציג אתמול את קווי היסוד של ממשלת מהפך 2026 הכוללים חיזוק ההגנה על הדמוקרטיה, ועדת חקירה ממלכתית, חיסול הטרור היהודי, ריסוק ארגוני הפשע, חוקה לישראל, והכי חשוב - מערכת חינוך ממלכתית אחת לכולם. כיום 40 אחוז מהילדים שעולים לכיתה א' הם חרדים. בעוד 12 שנה הם יהיו בגיל גיוס ואם ממשלת המהפך לא תדאג לחינוכם המיידי על ידי הפסקת התקצוב של מסגרות חינוך לא ממלכתיות, הרי שישראל תהפוך בעוד עשור לסוג של איראן. זאת סכנה קיומית! היה טוב לראות את בנט על הבמה. העתיד נראה מבטיח. זה הזמן לחזק את מפלגת הדמוקרטים כדי שיהיה כוח ליברלי אמיתי וחזק בממשלה ובמקביל להבין שאנחנו גוש אחד שיביא את הניצחון בהרמוניה. לא נסכים על הכל אבל כולנו חייבים לעבוד בשיתוף פעולה מלא כדי להציל את המדינה! אני לא מתרשם מהניסיונות של שאר מפלגות הגוש להוציא את עבאס והחברה הערבית אל מחוץ למחנה. זאת בעיקר תעמולת בחירות בזויה. בפועל זה משרת בעיקר את הדמוקרטים - המפלגה שחייבת לדרוש שותפות יהודית ערבית בממשלה. עוד תראו, המציאות חזקה מהגזענות! תרימו את הראש, מול ענינו נבנת ממשלה מגוונת, מאוזנת, ציונית ועמוסה אנשים כישרוניים ביותר - מהפך 2026 ממש מעבר לפינה!

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

19,622 Aufrufe • vor 4 Monaten

שלום לכולם ותודה על זכות הדיבור ברשותכם אציג את עצמי לפני שאגש לעניין. קוראים לי מור עזרן, בן 31 נשוי לניב ואבא של מיה ואורי. ביום יום אני עובד בחברת מחשוב, שירתתי בצבא וכחלק מהשירות הצבאי שלי נפצעתי והוכרתי כנכה צהל. אני אוהד הפועל תל אביב שמגיע לאצטדיונים כבר 25 שנה, מנוי בשער 5 ומשתדל להגיע לכל משחק חוץ. ממקיימי חמ״ל האוהדים של הפועל תל אביב אשר תמך ועזר למשפחות הנופלים, נפגעי השבעה באוקטובר, חיילי סדיר ומילואים שנקראו למלחמה ועוד. עוד לפני השבעה באוקטובר הייתי חלק מהתארגנות של אוהדי הפועל שארגנה פעילויות קהילתיות וחברתיות שונות כמו גיוס כספים לטובת רכישת כרטיסים לילדי עוטף עזה, ועמותות שדואגות לצמצום הפערים בחברה הישראלית כמו עמותת שער שוויון והבאתם למשחקי הקבוצה. ראשית, אני מודה, איבדתי את האמון במדינה, במשטרה ובכלל הגופים הקשורים לתרבות הספורט והאהדה בישראל. אני יודע שרובכם לא מבינים מה זה להיות אוהד כדורגל, אתם רואים אותנו כפנאטים, חוליגנים ולעיתים כעבריינים, קשה לכם לתפוס כמה הדבר הזה גדול ומשמעותי בחיינו. כשאני מדבר על הפועל תל אביב אני לא מדבר על 11 שחקנים שרצים אחרי כדור, אני מדבר על חוויה, על קהילה, על מצפן הערכים שמוביל אותי גם בחיים האמיתיים. הפועל תל אביב עבורי וכל מועדון אחר עבור האוהדים שלו הוא הרבה מעבר לספורט עצמו, אפשר להגיד שלאנשים כמוני הספורט הוא כמעט שולי. אנחנו נושמים וחיים את המועדונים ברמה יומית ולעיתים ברמה השעתית. להפסד או ניצחון יש השפעה ישירה על הרגשות שלנו, על המצב בבית ועל יחסי התקשורת הבין אישיים עם בני הזוג וכלפי הילדים. אני מבין שקשה לתפוס את זה, המציאות שלנו היא שונה, אנחנו לא בחרנו בחיים נורמלים כמו כל אחד אחר. ולעניינו, אשמח לספר את אירועי הדרבי מנקודת המבט שלי. הדרבי הוא האירוע החשוב ביותר בשנה לאוהד כדורגל, בטח לאוהד הפועל תל אביב שלאחר 11 שנה ללא ניצחון יש לו תקווה אמיתית וספורטיבית לנצח את המשחק. לצערי, התקווה הזו נגנזה, היא לא נגנזה כי הפועל לא בנתה קבוצה מספיק טובה, היא לא נגנזה כי הפועל הפסידה ספורטיבית על המגרש, היא אפילו לא נגנזה בגלל מלחמה דבר די שכיח במחוזותינו בשנים האחרונות, היא נגנזה בגלל אגו ושיקול דעת מוטה. התכוננתי למשחק הזה במשך שבועיים, בקושי תפקדתי בשבועיים האלו, חשבתי רק על המשחק ועל התוצאה בסיום. עזבתי יום עבודה, אישה ושתי ילדות בבית ומיהרתי להגיע כבר בשעה 16:30 לאיצטדיון, המועדון והמשטרה הזהירו במהלך כל השבוע שיהיה בידוק קפדני, תורים ארוכים ובאופן כללי אירוע שיצריך מאיתנו הרבה סבלנות. כאזרחים טובים הגענו מוקדם והתמקמנו בסמילה, בר האוהדים של הפועל תל אביב שנמצא בסמוך לאיצטדיון. בהתחלה הכל עוד היה נראה רגיל, אומנם המראות של מאות ניידות המשטרה ואלפי כוחות השיטור היו יכולים לסמן את הלך הרוח אבל אנחנו בשלנו, לחוצים כרגיל מהמשחק וממתינים לפתיחת השערים. שתינו קצת, שרנו קצת, קיללנו קצת, ״שגרה״. בעודנו יושבים, שרים ושותים ללא שום התראה מוקדמת נכנס כוח משטרתי לתוך ההמון שישב באיזור הסמילה ופשוט התחיל לפוצץ את כל מי שנקרא לדרכו. אני הייתי שם, בכל דקה ודקה, ראיתי את החברים הטובים ביותר שלי נרמסים על ידי סוסים, מופלים אל הקרקע וממש כמו שק חבטות נחבטים על ידי שלושה שוטרי יס״מ, ואלו רק שניים מהחברים שבאו איתי, מהסרטונים ניתן לראות עוד עשרות רבות של אוהדים שנופלים לידיהם של שוטרים צמאי דם שהגיעו לעשות פוגרום באוהדי הפועל תל אביב. אני משתמש במילים קשות, ״פוגרום״ ו״צמאי דם״ אלה לא מילים שאומרות לתאר את מי שאמון על אכיפת החוק והסדר אבל לצערי המציאות בשטח מספרת אחרת. במידה והיה צורך להפעיל כוח כה משמעותי כנגד מי מהאוהדים, למה בסרטונים ובעדויות מהשטח מסופר כי שוטרים הרביצו לאוהד ושניה אחר כך פשוט עזבו אותו להתבוסס בדמו? מדוע לא עוצרים את הפורעים שהיה נדרש להפעיל עליהם כוח כה עצום? ואז הבלאגן נרגע, שחררו את הרסן על מי שהיה אפשר ואפשר להתקדם הלאה, אז מתקדמים, עומדים בתורים בכניסה, תורים שאפילו במעבר רפיח אין. גדרות שפרוסים למשך מטרים רבים עם אל בד שחור שיסמן לך שחביבי, אולי אתה בלב תל אביב אבל באנו לתת הופעה כמו באיו״שׁ ואתה עובר את מגנומטר ומגיע לסלקציה, מי להפשטה ומי לבידוק רגיל, פרמטר שרירותי שנקבע על פי תביעת עין של שוטרים בשטח. ואז זה מגיע, הרגע הגדול שכולנו ציפינו לו, הדרבי התל אביבי, ההתרגשות מתחילה, התפאורה מורמת והאווירה מתחשמלת, סדנדרט אירופי לכל דבר ועניין. שלושים אלף איש ואישה שעברו את מהלך היום בדיוק כפי שתיארתי לכם אותו, ממש עוד רגע מגיעה שריקת הפתיחה וכל קשת הרגשות תתנקז ל90 דקות טהורות של אהבה, שנאה, כעס, עצבות ואולי גם שמחה לאחד הצדדים. >>>
7:36

שלום לכולם ותודה על זכות הדיבור ברשותכם אציג את עצמי לפני שאגש לעניין. קוראים לי מור עזרן, בן 31 נשוי לניב ואבא של מיה ואורי. ביום יום אני עובד בחברת מחשוב, שירתתי בצבא וכחלק מהשירות הצבאי שלי נפצעתי והוכרתי כנכה צהל. אני אוהד הפועל תל אביב שמגיע לאצטדיונים כבר 25 שנה, מנוי בשער 5 ומשתדל להגיע לכל משחק חוץ. ממקיימי חמ״ל האוהדים של הפועל תל אביב אשר תמך ועזר למשפחות הנופלים, נפגעי השבעה באוקטובר, חיילי סדיר ומילואים שנקראו למלחמה ועוד. עוד לפני השבעה באוקטובר הייתי חלק מהתארגנות של אוהדי הפועל שארגנה פעילויות קהילתיות וחברתיות שונות כמו גיוס כספים לטובת רכישת כרטיסים לילדי עוטף עזה, ועמותות שדואגות לצמצום הפערים בחברה הישראלית כמו עמותת שער שוויון והבאתם למשחקי הקבוצה. ראשית, אני מודה, איבדתי את האמון במדינה, במשטרה ובכלל הגופים הקשורים לתרבות הספורט והאהדה בישראל. אני יודע שרובכם לא מבינים מה זה להיות אוהד כדורגל, אתם רואים אותנו כפנאטים, חוליגנים ולעיתים כעבריינים, קשה לכם לתפוס כמה הדבר הזה גדול ומשמעותי בחיינו. כשאני מדבר על הפועל תל אביב אני לא מדבר על 11 שחקנים שרצים אחרי כדור, אני מדבר על חוויה, על קהילה, על מצפן הערכים שמוביל אותי גם בחיים האמיתיים. הפועל תל אביב עבורי וכל מועדון אחר עבור האוהדים שלו הוא הרבה מעבר לספורט עצמו, אפשר להגיד שלאנשים כמוני הספורט הוא כמעט שולי. אנחנו נושמים וחיים את המועדונים ברמה יומית ולעיתים ברמה השעתית. להפסד או ניצחון יש השפעה ישירה על הרגשות שלנו, על המצב בבית ועל יחסי התקשורת הבין אישיים עם בני הזוג וכלפי הילדים. אני מבין שקשה לתפוס את זה, המציאות שלנו היא שונה, אנחנו לא בחרנו בחיים נורמלים כמו כל אחד אחר. ולעניינו, אשמח לספר את אירועי הדרבי מנקודת המבט שלי. הדרבי הוא האירוע החשוב ביותר בשנה לאוהד כדורגל, בטח לאוהד הפועל תל אביב שלאחר 11 שנה ללא ניצחון יש לו תקווה אמיתית וספורטיבית לנצח את המשחק. לצערי, התקווה הזו נגנזה, היא לא נגנזה כי הפועל לא בנתה קבוצה מספיק טובה, היא לא נגנזה כי הפועל הפסידה ספורטיבית על המגרש, היא אפילו לא נגנזה בגלל מלחמה דבר די שכיח במחוזותינו בשנים האחרונות, היא נגנזה בגלל אגו ושיקול דעת מוטה. התכוננתי למשחק הזה במשך שבועיים, בקושי תפקדתי בשבועיים האלו, חשבתי רק על המשחק ועל התוצאה בסיום. עזבתי יום עבודה, אישה ושתי ילדות בבית ומיהרתי להגיע כבר בשעה 16:30 לאיצטדיון, המועדון והמשטרה הזהירו במהלך כל השבוע שיהיה בידוק קפדני, תורים ארוכים ובאופן כללי אירוע שיצריך מאיתנו הרבה סבלנות. כאזרחים טובים הגענו מוקדם והתמקמנו בסמילה, בר האוהדים של הפועל תל אביב שנמצא בסמוך לאיצטדיון. בהתחלה הכל עוד היה נראה רגיל, אומנם המראות של מאות ניידות המשטרה ואלפי כוחות השיטור היו יכולים לסמן את הלך הרוח אבל אנחנו בשלנו, לחוצים כרגיל מהמשחק וממתינים לפתיחת השערים. שתינו קצת, שרנו קצת, קיללנו קצת, ״שגרה״. בעודנו יושבים, שרים ושותים ללא שום התראה מוקדמת נכנס כוח משטרתי לתוך ההמון שישב באיזור הסמילה ופשוט התחיל לפוצץ את כל מי שנקרא לדרכו. אני הייתי שם, בכל דקה ודקה, ראיתי את החברים הטובים ביותר שלי נרמסים על ידי סוסים, מופלים אל הקרקע וממש כמו שק חבטות נחבטים על ידי שלושה שוטרי יס״מ, ואלו רק שניים מהחברים שבאו איתי, מהסרטונים ניתן לראות עוד עשרות רבות של אוהדים שנופלים לידיהם של שוטרים צמאי דם שהגיעו לעשות פוגרום באוהדי הפועל תל אביב. אני משתמש במילים קשות, ״פוגרום״ ו״צמאי דם״ אלה לא מילים שאומרות לתאר את מי שאמון על אכיפת החוק והסדר אבל לצערי המציאות בשטח מספרת אחרת. במידה והיה צורך להפעיל כוח כה משמעותי כנגד מי מהאוהדים, למה בסרטונים ובעדויות מהשטח מסופר כי שוטרים הרביצו לאוהד ושניה אחר כך פשוט עזבו אותו להתבוסס בדמו? מדוע לא עוצרים את הפורעים שהיה נדרש להפעיל עליהם כוח כה עצום? ואז הבלאגן נרגע, שחררו את הרסן על מי שהיה אפשר ואפשר להתקדם הלאה, אז מתקדמים, עומדים בתורים בכניסה, תורים שאפילו במעבר רפיח אין. גדרות שפרוסים למשך מטרים רבים עם אל בד שחור שיסמן לך שחביבי, אולי אתה בלב תל אביב אבל באנו לתת הופעה כמו באיו״שׁ ואתה עובר את מגנומטר ומגיע לסלקציה, מי להפשטה ומי לבידוק רגיל, פרמטר שרירותי שנקבע על פי תביעת עין של שוטרים בשטח. ואז זה מגיע, הרגע הגדול שכולנו ציפינו לו, הדרבי התל אביבי, ההתרגשות מתחילה, התפאורה מורמת והאווירה מתחשמלת, סדנדרט אירופי לכל דבר ועניין. שלושים אלף איש ואישה שעברו את מהלך היום בדיוק כפי שתיארתי לכם אותו, ממש עוד רגע מגיעה שריקת הפתיחה וכל קשת הרגשות תתנקז ל90 דקות טהורות של אהבה, שנאה, כעס, עצבות ואולי גם שמחה לאחד הצדדים. >>>

Azran

69,665 Aufrufe • vor 11 Monaten

משפט נתניהו - מאבק לינק לתמיכה: בנימין נתניהו הועמד לדין בגין שורה של עבירות שחיתות. בתמצית, נתניהו קיבל טובות הנאה שונות ומשונות, בהקשר למשרתו השלטונית הרמה. לפי העדויות דרש וקיבל תכשיטי יוקרה וכן קו אספקה שוטף של סיגרים ומשקאות. בנוסף, סחר בכוחו השלטוני על מנת להשפיע ולשלוט בכלי תקשורת. מיום חקירתו פעל נתניהו לבטל את ההליכים כנגדו. זה בסדר, כך פועל כל נחקר או נאשם. מיום פתיחת המשפט מתנהל קמפיין ציבורי מסיבי לביטול המשפט. גם זה בסדר, כך פועל כל נאשם. נאשם עם כוח ציבורי, בוודאי יכול להניע קמפיין ציבורי משמעותי. אך בסוף השבוע שעבר נפל דבר. נשיא ארה"ב, הפסיכופט דונלד טראמפ, החליט משום מה שהוא פועל לביטול המשפט. מיד אחריו נפתח במרץ קמפיין ציבורי הדורש את ביטול המשפט. מה הנימוק הנוכחי לביטול המשפט? האם אין ראיות שדרש וקיבל טובות הנאה? בוודאי שיש - הוא עצמו לא מכחיש את טובות ההנאה. בית המשפט צריך להכריע האם מה שקיבל עולה כדי עבירות פליליות שמיוחסות לו. אז מה בכל זאת טוענים תומכיו? יש לבטל את המשפט כי נתניהו הצליח מול איראן!! האם יעלה על הדעת לקבל טיעון כזה? נניח לרגע לעצם העיוות של ראש ממשלה המכהן במקביל להיותו נאשם בעבירות שחיתות חמורות. לי לא אפשרו להיות עורך דין במהלך המשפט בגלל פאקינג הפגנות ומחאה. אז ראש ממשלה יכול? זה כבר הבזיון המשטרי הכללי. אך איפה בדין או בפסיקה מעוגנת האפשרות לביטול כתב אישום כנגד ראש ממשלה משום הובלת הישג צבאי? הבטתי כה וכה, ימין ושמאל, ואין מי שמרעיש את הארץ. נשיא המדינה הוא סמרטוט חסר משמעות או תועלת. האופוזיציה גם היא שווה כקליפת השום. חסר רק שגנץ ידרוש בעצמו את ביטול המשפט. יאיר לפיד עוד לא סיים לפרגן לביבי על ההישג הצבאי. אפילו יאיר גולן מיושר עם ההישגים הצבאיים, ובכך מעניק נופך של לגיטימציה לטיעון המעוות של נתניהו. החברה האזרחית לא קמה ולא פועלת. זה לא מאבק שמתאים לשקמה ברסלר או חבר מרעיה. לעמוד בכיכר, לאחוז בדגל ביד אחת ולהקריא נאום מהטלפון הסלולרי ביד השנייה, לא יעצור את הקמפיין לביטול המשפט. אילו היו מי שפועלים נגדו ביעילות, בוודאי הייתי נח על זרי הדפנה. למרבה הצער, אין מי שעושה זאת. לקחתי על עצמי את המלאכה. חרף כל האיומים, הלחצים, הקמפיינים, העיתונאים מטעם, השופרות וחלק מהשכבה העממית המהדהדת את הקמפיין - משפט נתניהו לא יבוטל! בכל אופן, אעשה כל מה שיכול כדי למנוע זאת. ואם הוא יבוטל, אעשה כל מה שאוכל כדי להרעיש את הארץ. כי לא יעלה על הדעת שנאשם בפלילים יוכל לבטל את משפטו באמצעות לחץ פוליטי, ותו לא. אם מבטלים את המשפט שלו - יש לבטל את כל המשפטים. אם ההליך המשפטי נגדו בלתי לגיטימי, כל המשפטים בלתי לגיטימיים. בטרם מתחיל המאבק ונוכח ניסיון ולקחי העבר, מציין כי: 1. הקמפיין הזה ימומן ציבורית מראשיתו. בהעדר תמיכה ציבורית, אין כל טעם במאבק. התמיכה הציבורית נדרשת, בראש ובראשונה, בכדי לפנות לי את הזמן לעסוק במאבק במקום בכלכלת הבית. ברוך ה', מצבי הכלכלי שפיר וחי ברווחה ובנחת. אין כל הצדקה שדווקא פעולה למען הכלל תגרור אותי, שוב, למצוקה כלכלית. 2. אינני חלק מן האופוזיציה לממשלה. איני תומך באף אחת ממפלגות האופוזיציה, שהן בעיני מזבלה פוליטית. יש לי תפיסת עולם עצמאית, ובאופן טבעי אני חושב שהיא הכי נכונה. לא עובד אצל "הגוש" או "המחנה". לא מקבל הנחיות או הצעות ממי ששיקול הדעת שלהם הביא את מירב מיכאלי, את גנץ או לפיד. אז מי שקיבתו מתהפכת נוכח הניסיון של נתניהו ועדתו לבטל את המשפט הפלילי כנגדו באמצעים פסולים, תוך הפעלת לחץ ואיומים - מוזמן לתמוך בכל דרך, כספית, מקצועית, או אקטיביסטית. זהו, יוצא לדרך ברוכה השכינה הלינק לתמיכה:
0:58

משפט נתניהו - מאבק לינק לתמיכה: בנימין נתניהו הועמד לדין בגין שורה של עבירות שחיתות. בתמצית, נתניהו קיבל טובות הנאה שונות ומשונות, בהקשר למשרתו השלטונית הרמה. לפי העדויות דרש וקיבל תכשיטי יוקרה וכן קו אספקה שוטף של סיגרים ומשקאות. בנוסף, סחר בכוחו השלטוני על מנת להשפיע ולשלוט בכלי תקשורת. מיום חקירתו פעל נתניהו לבטל את ההליכים כנגדו. זה בסדר, כך פועל כל נחקר או נאשם. מיום פתיחת המשפט מתנהל קמפיין ציבורי מסיבי לביטול המשפט. גם זה בסדר, כך פועל כל נאשם. נאשם עם כוח ציבורי, בוודאי יכול להניע קמפיין ציבורי משמעותי. אך בסוף השבוע שעבר נפל דבר. נשיא ארה"ב, הפסיכופט דונלד טראמפ, החליט משום מה שהוא פועל לביטול המשפט. מיד אחריו נפתח במרץ קמפיין ציבורי הדורש את ביטול המשפט. מה הנימוק הנוכחי לביטול המשפט? האם אין ראיות שדרש וקיבל טובות הנאה? בוודאי שיש - הוא עצמו לא מכחיש את טובות ההנאה. בית המשפט צריך להכריע האם מה שקיבל עולה כדי עבירות פליליות שמיוחסות לו. אז מה בכל זאת טוענים תומכיו? יש לבטל את המשפט כי נתניהו הצליח מול איראן!! האם יעלה על הדעת לקבל טיעון כזה? נניח לרגע לעצם העיוות של ראש ממשלה המכהן במקביל להיותו נאשם בעבירות שחיתות חמורות. לי לא אפשרו להיות עורך דין במהלך המשפט בגלל פאקינג הפגנות ומחאה. אז ראש ממשלה יכול? זה כבר הבזיון המשטרי הכללי. אך איפה בדין או בפסיקה מעוגנת האפשרות לביטול כתב אישום כנגד ראש ממשלה משום הובלת הישג צבאי? הבטתי כה וכה, ימין ושמאל, ואין מי שמרעיש את הארץ. נשיא המדינה הוא סמרטוט חסר משמעות או תועלת. האופוזיציה גם היא שווה כקליפת השום. חסר רק שגנץ ידרוש בעצמו את ביטול המשפט. יאיר לפיד עוד לא סיים לפרגן לביבי על ההישג הצבאי. אפילו יאיר גולן מיושר עם ההישגים הצבאיים, ובכך מעניק נופך של לגיטימציה לטיעון המעוות של נתניהו. החברה האזרחית לא קמה ולא פועלת. זה לא מאבק שמתאים לשקמה ברסלר או חבר מרעיה. לעמוד בכיכר, לאחוז בדגל ביד אחת ולהקריא נאום מהטלפון הסלולרי ביד השנייה, לא יעצור את הקמפיין לביטול המשפט. אילו היו מי שפועלים נגדו ביעילות, בוודאי הייתי נח על זרי הדפנה. למרבה הצער, אין מי שעושה זאת. לקחתי על עצמי את המלאכה. חרף כל האיומים, הלחצים, הקמפיינים, העיתונאים מטעם, השופרות וחלק מהשכבה העממית המהדהדת את הקמפיין - משפט נתניהו לא יבוטל! בכל אופן, אעשה כל מה שיכול כדי למנוע זאת. ואם הוא יבוטל, אעשה כל מה שאוכל כדי להרעיש את הארץ. כי לא יעלה על הדעת שנאשם בפלילים יוכל לבטל את משפטו באמצעות לחץ פוליטי, ותו לא. אם מבטלים את המשפט שלו - יש לבטל את כל המשפטים. אם ההליך המשפטי נגדו בלתי לגיטימי, כל המשפטים בלתי לגיטימיים. בטרם מתחיל המאבק ונוכח ניסיון ולקחי העבר, מציין כי: 1. הקמפיין הזה ימומן ציבורית מראשיתו. בהעדר תמיכה ציבורית, אין כל טעם במאבק. התמיכה הציבורית נדרשת, בראש ובראשונה, בכדי לפנות לי את הזמן לעסוק במאבק במקום בכלכלת הבית. ברוך ה', מצבי הכלכלי שפיר וחי ברווחה ובנחת. אין כל הצדקה שדווקא פעולה למען הכלל תגרור אותי, שוב, למצוקה כלכלית. 2. אינני חלק מן האופוזיציה לממשלה. איני תומך באף אחת ממפלגות האופוזיציה, שהן בעיני מזבלה פוליטית. יש לי תפיסת עולם עצמאית, ובאופן טבעי אני חושב שהיא הכי נכונה. לא עובד אצל "הגוש" או "המחנה". לא מקבל הנחיות או הצעות ממי ששיקול הדעת שלהם הביא את מירב מיכאלי, את גנץ או לפיד. אז מי שקיבתו מתהפכת נוכח הניסיון של נתניהו ועדתו לבטל את המשפט הפלילי כנגדו באמצעים פסולים, תוך הפעלת לחץ ואיומים - מוזמן לתמוך בכל דרך, כספית, מקצועית, או אקטיביסטית. זהו, יוצא לדרך ברוכה השכינה הלינק לתמיכה:

Barak cohen - ברק כהן

25,563 Aufrufe • vor 1 Jahr