正在加载视频...

视频加载失败

加载此视频时出现问题。这可能是由于临时网络问题，或视频可能不可用。

איזו מקסימה הבחורה הזו , וכמה כישרון , אל תפספסו הערב :👇

Dana Weiss

142,712 subscribers

24,098 次观看 • 1 个月前 •via X (Twitter)

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

0 条评论

暂无评论

原始帖子的评论将显示在这里

相关视频

דרוקר מטיל הערב פצצה - ראש השב״כ רונן בר הצליח להביא לפריצת דרך בנובמבר 2024. חלק מהפרטים אי אפשר לפרסם. אבל נתניהו אמר - נחכה לטראמפ. זמן לא רב אחר-כך נתניהו מזיז את רונן בר מתפקידו בצוות המו״מ. אל תפספסו את המקור הערב. Raviv Drucker

דרוקר מטיל הערב פצצה - ראש השב״כ רונן בר הצליח להביא לפריצת דרך בנובמבר 2024. חלק מהפרטים אי אפשר לפרסם. אבל נתניהו אמר - נחכה לטראמפ. זמן לא רב אחר-כך נתניהו מזיז את רונן בר מתפקידו בצוות המו״מ. אל תפספסו את המקור הערב. Raviv Drucker

Neria Kraus

19,108 次观看 • 1 年前

כל הערב הדהד לי הציוץ Yoav Glasner שהביא את המופע הביזארי היום של עו״ד זהבה גור בבג״צ שהטיחה במערכת המשפט האשמות פופוליסטיות שלא נאמר דמגוגיות ללא שום ביסוס משפטי. מופע שאם הוא לא היה בעוכרינו, היה מצחיק. ואז אני שומעת שאותה גור פוצצה הערב ראיון עם בר שם-אור Bar Shem-Ur שבסך הכל רצה לקבל תשובות חיברתי לכם את הכל. אל תפספסו ⬇️

כל הערב הדהד לי הציוץ Yoav Glasner שהביא את המופע הביזארי היום של עו״ד זהבה גור בבג״צ שהטיחה במערכת המשפט האשמות פופוליסטיות שלא נאמר דמגוגיות ללא שום ביסוס משפטי. מופע שאם הוא לא היה בעוכרינו, היה מצחיק. ואז אני שומעת שאותה גור פוצצה הערב ראיון עם בר שם-אור Bar Shem-Ur שבסך הכל רצה לקבל תשובות חיברתי לכם את הכל. אל תפספסו ⬇️

🇮🇱חגית קלימן - Hagit Klaiman🇮🇱

13,646 次观看 • 3 个月前

דעתי על פריימריז "הדמוקרטים". סיפרתי היום לבועז גולן כיצד צילמו אותי בזמנו במטה 'מרצ' כמוצג, משל כניסת עיתונאי למטה מפלגה בישראל הדמוקרטית זו איזו "סנסציה". והנה "מבחן הביבי". שוו בנפשכם מה היה קורה לו נתניהו למשל היה מונע כניסה לאירוע או מסע"ת שלו - מערוץ 12? איזו תבהלה ותרעלה וכמה שידורים מיוחדים היו נפתחים לרגל אירוע כזה? כמה זעזוע, וגינויים היו מנת חלקנו? איה: "חופש הביטוי הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה", ושאר הסיסמאות הנבובות והחלולות הללו? פעם היה בישראל 'שמאל' ו'שמאל קיצוני' - היום למרבה הצער זה הופך להיות 'שמאל קיצוני' - ולצידו 'שמאל'. כולי תקווה שמפלגת השטנה והרעל הזו תימחק מהמפה מהר יותר מקודמיה.

דעתי על פריימריז "הדמוקרטים". סיפרתי היום לבועז גולן כיצד צילמו אותי בזמנו במטה 'מרצ' כמוצג, משל כניסת עיתונאי למטה מפלגה בישראל הדמוקרטית זו איזו "סנסציה". והנה "מבחן הביבי". שוו בנפשכם מה היה קורה לו נתניהו למשל היה מונע כניסה לאירוע או מסע"ת שלו - מערוץ 12? איזו תבהלה ותרעלה וכמה שידורים מיוחדים היו נפתחים לרגל אירוע כזה? כמה זעזוע, וגינויים היו מנת חלקנו? איה: "חופש הביטוי הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה", ושאר הסיסמאות הנבובות והחלולות הללו? פעם היה בישראל 'שמאל' ו'שמאל קיצוני' - היום למרבה הצער זה הופך להיות 'שמאל קיצוני' - ולצידו 'שמאל'. כולי תקווה שמפלגת השטנה והרעל הזו תימחק מהמפה מהר יותר מקודמיה.

Moti Kastel מוטי קסטל

15,884 次观看 • 29 天前

תרבחו ותסעדו. ראש הממשלה, אמר הערב אמת פשוטה וחשובה לציבור הישראלי, אסור לסיים את המלחמה ללא הכרעה מוחלטת של חמאס וסילוקו מרצועת עזה. אדוני ראש הממשלה לאמירה שלך הערב שצריך את המלחמה הזו לסיים בניצחון יש משמעות והיא לשנות את שיטת המלחמה, ללכת לכיבוש מלא של רצועת עזה ולא לפחד מממשל צבאי אם צריך, להשמיד את חמאס ולוודא שמעזה לא נשקף איום אל עבר מדינת ישראל. זו הדרך להבטיח ביטחון וזו הדרך להשיב את החטופים במהרה.

תרבחו ותסעדו. ראש הממשלה, אמר הערב אמת פשוטה וחשובה לציבור הישראלי, אסור לסיים את המלחמה ללא הכרעה מוחלטת של חמאס וסילוקו מרצועת עזה. אדוני ראש הממשלה לאמירה שלך הערב שצריך את המלחמה הזו לסיים בניצחון יש משמעות והיא לשנות את שיטת המלחמה, ללכת לכיבוש מלא של רצועת עזה ולא לפחד מממשל צבאי אם צריך, להשמיד את חמאס ולוודא שמעזה לא נשקף איום אל עבר מדינת ישראל. זו הדרך להבטיח ביטחון וזו הדרך להשיב את החטופים במהרה.

בצלאל סמוטריץ'

26,113 次观看 • 1 年前

לירי היא כוח 🥹 לירי אלבג נאמבר וואן! 🫶🥇🤘 לירי הצילה את החיים של עמית סוסנה (הגיבורה, המדהימה) בשבי. החוטפים חשדו שעמית היא קצינה בצה״ל, וכשלא הצליחו להוציא ממנה מידע - איימו להרוג אותה. הצמידו לה אקדח לראש. לירי, באומץ, בתושיה וקור רוח בלתי נתפסים, הלכה לשכנע אותם בערבית שעמית לא חיילת (החוטפים חיבבו את לירי, ולירי ניצלה את זה כדי לשכנע אותם). החוטפים השתכנעו. אח״כ לירי עודדה את עמית והבטיחה לה שהיא והאזרחיות ישוחררו ראשונות, לפניהן (לפני החיילות). ללירי מגיע עיטור הגבורה. גבורה עילאית שנעשתה בעת לחימה מול פני האויב, תוך חירוף נפש. התחקיר כולו מטלטל. חשיפה אמיצה של עמית המדהימה. מקסימה אמיתית, גיבורה, אמיצה, מצד אחד שברירית, מצד שני עם כוח עילאי וחוסן מפלדה. על האומץ להיאבק במחבלים כשנחטפה- למעלה משעה, על התושיה שגילתה בשבי והכוח לשרוד יום אחרי יום, שעה אחרי שעה, על התקיפה המינית שעברה בשבי (תחת איומי אקדח), על האכזריות של החוטפים, על החרדה מתקיפות צה״ל מסביב ומההבטחות של הפוליטיקאים בטלויזיה ״נמוטט את חמאס״, על הדאגה לגורל החטופים שעדיין מופקרים, כשהיא יודעת כמה כל רגע שם נורא, אם בכלל שורדים בחיים. ועל ההלם האמיתי מכך שהקואליציה עוד מעיזה להתנכר למשפחות החטופים ואפילו להשפיל אותם בועדות. אל תפספסו את התחקיר הזה. ותודה רבה עמית, לירי, בן שני, אילנה, ולכל מערכת עובדה. עובדה

לירי היא כוח 🥹 לירי אלבג נאמבר וואן! 🫶🥇🤘 לירי הצילה את החיים של עמית סוסנה (הגיבורה, המדהימה) בשבי. החוטפים חשדו שעמית היא קצינה בצה״ל, וכשלא הצליחו להוציא ממנה מידע - איימו להרוג אותה. הצמידו לה אקדח לראש. לירי, באומץ, בתושיה וקור רוח בלתי נתפסים, הלכה לשכנע אותם בערבית שעמית לא חיילת (החוטפים חיבבו את לירי, ולירי ניצלה את זה כדי לשכנע אותם). החוטפים השתכנעו. אח״כ לירי עודדה את עמית והבטיחה לה שהיא והאזרחיות ישוחררו ראשונות, לפניהן (לפני החיילות). ללירי מגיע עיטור הגבורה. גבורה עילאית שנעשתה בעת לחימה מול פני האויב, תוך חירוף נפש. התחקיר כולו מטלטל. חשיפה אמיצה של עמית המדהימה. מקסימה אמיתית, גיבורה, אמיצה, מצד אחד שברירית, מצד שני עם כוח עילאי וחוסן מפלדה. על האומץ להיאבק במחבלים כשנחטפה- למעלה משעה, על התושיה שגילתה בשבי והכוח לשרוד יום אחרי יום, שעה אחרי שעה, על התקיפה המינית שעברה בשבי (תחת איומי אקדח), על האכזריות של החוטפים, על החרדה מתקיפות צה״ל מסביב ומההבטחות של הפוליטיקאים בטלויזיה ״נמוטט את חמאס״, על הדאגה לגורל החטופים שעדיין מופקרים, כשהיא יודעת כמה כל רגע שם נורא, אם בכלל שורדים בחיים. ועל ההלם האמיתי מכך שהקואליציה עוד מעיזה להתנכר למשפחות החטופים ואפילו להשפיל אותם בועדות. אל תפספסו את התחקיר הזה. ותודה רבה עמית, לירי, בן שני, אילנה, ולכל מערכת עובדה. עובדה

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

53,817 次观看 • 1 年前

"היו צריכים לחקור את זה" ראש ממשלת ישראל במו פיו במסר ישיר למאות אלפי נאמניו מסביר שיש לחקור האם היתה בגידה בטבח אוקטובר. הוא "חושב שלא היתה, אבל צריך לחקור", מכסה טפח ומגלה טפחיים. אולי גם יהודים לא שולטים בעולם אבל בהחלט צריך לחקור את זה מר נתניהו, יש בכל זאת כמה אנשים שמדברים כך: "צריך". במקום להוריד על כל התועבה הזו גרזן שיערוף את ראשה רוקד לו ראש הממשלה במחול מלבה יצרים וחרדות, זדון קונספירציות מהזן הנחות ביותר והכל במטרה אחת: לנקות, לטהר, להלבין את עצמו מכל אחריות ל12 השנים שקדמו לטבח בהן ניהל את מערכות הביטחון, הטווה את הדריקטיבה כפי שהוא נוהג להתפאר בעצמו, האכיל את החמאס והוביל את המדינה צעד אחר צעד ביוהרה, בזלזול, בעיוורון מוחלט תוך התעלמות מכל פעמוני האזהרה אל השעה 6:29 בבוקר השבעה באוקטובר. מטנף שקרים על בית המשפט העליון - "המערכת המשפטית עצמה היא חלק מהדבר הזה" - רק לא ועדת חקירה ממלכתית. "מהשבעה באוקטובר והלאה שלקחתי את המושכות אלי, כפי שלדעתי לא קרה אולי מאז הקמת המדינה, מאז דוד בן גוריון, לקחתי את המושכות אלי ואמרתי - עכשיו אני מוביל את זה", מסתבר שחונטת הדיפסטייט האינפנטילית הזו מתקיימת מקדמת דנא. "מדינה עם צבא ולא להיפך" כלומר לא אחריותו נמצאת על הכף חלילה וחס הוא מסביר בעודו שותל האשמות זדון שמערכת הביטחון לא סרה למרותו ולמרות כל ממשלה מאז ומעולם בעודה מתמרנת את הדרג המדיני, זה הצבא והשב"כ, אלו הגנרלים המורדים, הקצינים המרגלים וכמה בוגדים שצריך לחקור, אלו שחברו לרב המרצחים יחיא סינוואר, אותם שירות הביטחון הכללי רק נדרש למצוא. כל הארכיטקטורה המטונפת הזו שהוא בונה במאמץ כביר עם בנו וכל מערכת התעמולה שלו מיום הטבח ואילך. תכף נבנה גרדומים. את האיש הנקלה הזה, חסר העכבות הזה, חסר כל בושה, האדם שטווה את עלילות הדם הללו אודות סכין בגב האומה יש להשליך מכל המדרגות - עם ישראל יקום עליו ועל כל ממשלת שריו-סריסיו המופקרים ביום הבוחר. אפס אחריות. חרפת תועבה קונספירטיבית שלא היתה כדוגמתה.

"היו צריכים לחקור את זה" ראש ממשלת ישראל במו פיו במסר ישיר למאות אלפי נאמניו מסביר שיש לחקור האם היתה בגידה בטבח אוקטובר. הוא "חושב שלא היתה, אבל צריך לחקור", מכסה טפח ומגלה טפחיים. אולי גם יהודים לא שולטים בעולם אבל בהחלט צריך לחקור את זה מר נתניהו, יש בכל זאת כמה אנשים שמדברים כך: "צריך". במקום להוריד על כל התועבה הזו גרזן שיערוף את ראשה רוקד לו ראש הממשלה במחול מלבה יצרים וחרדות, זדון קונספירציות מהזן הנחות ביותר והכל במטרה אחת: לנקות, לטהר, להלבין את עצמו מכל אחריות ל12 השנים שקדמו לטבח בהן ניהל את מערכות הביטחון, הטווה את הדריקטיבה כפי שהוא נוהג להתפאר בעצמו, האכיל את החמאס והוביל את המדינה צעד אחר צעד ביוהרה, בזלזול, בעיוורון מוחלט תוך התעלמות מכל פעמוני האזהרה אל השעה 6:29 בבוקר השבעה באוקטובר. מטנף שקרים על בית המשפט העליון - "המערכת המשפטית עצמה היא חלק מהדבר הזה" - רק לא ועדת חקירה ממלכתית. "מהשבעה באוקטובר והלאה שלקחתי את המושכות אלי, כפי שלדעתי לא קרה אולי מאז הקמת המדינה, מאז דוד בן גוריון, לקחתי את המושכות אלי ואמרתי - עכשיו אני מוביל את זה", מסתבר שחונטת הדיפסטייט האינפנטילית הזו מתקיימת מקדמת דנא. "מדינה עם צבא ולא להיפך" כלומר לא אחריותו נמצאת על הכף חלילה וחס הוא מסביר בעודו שותל האשמות זדון שמערכת הביטחון לא סרה למרותו ולמרות כל ממשלה מאז ומעולם בעודה מתמרנת את הדרג המדיני, זה הצבא והשב"כ, אלו הגנרלים המורדים, הקצינים המרגלים וכמה בוגדים שצריך לחקור, אלו שחברו לרב המרצחים יחיא סינוואר, אותם שירות הביטחון הכללי רק נדרש למצוא. כל הארכיטקטורה המטונפת הזו שהוא בונה במאמץ כביר עם בנו וכל מערכת התעמולה שלו מיום הטבח ואילך. תכף נבנה גרדומים. את האיש הנקלה הזה, חסר העכבות הזה, חסר כל בושה, האדם שטווה את עלילות הדם הללו אודות סכין בגב האומה יש להשליך מכל המדרגות - עם ישראל יקום עליו ועל כל ממשלת שריו-סריסיו המופקרים ביום הבוחר. אפס אחריות. חרפת תועבה קונספירטיבית שלא היתה כדוגמתה.

אבינדב בגין Avinadav Begin

32,951 次观看 • 27 天前

שאלת התכלית חייבת להישאל: כשצה״ל נכנס בראשית מרץ לתמרון בלבנון, לאחר שחזבאללה פתח ראשון באש והצטרף למערכה הרחבה יותר באיראן, הסבירו בצה״ל שהמטרה היא לתפוס רכסים ששולטים על יישובי הצפון. ״מוכרחים להסיר את איום הנ״ט ואת איום הפשיטה של חזבאללה״, הסבירו בצבא, כדי שחזבאללה לא יחזור לטווח את היישובים, מה שידרוש פינוי של אוכלוסיית הצפון, כפי שקרה שנתיים וחצי קודם לכן. צה״ל יצא קדימה, תפס את קו הרכסים השולט על יישובי הגליל והסיר את איום הנ״ט הישיר. בהמשך, אחרי הפסקת אש אחת, יצא צה״ל וכבש גם את רכס הבופור, שחולש על מטולה ממרחק של מספר קילומטרים. ״עכשיו באמת הסרנו את האיום הישיר, הבופור היה איום ישיר על מטולה, כיבוש הבופור זו השלמה של הקו הצהוב״, הסבירו לנו בצבא. אלא שאז, חלפו הימים והשבועות וצה״ל המשיך להתקדם קדימה - מעבר לבופור, אל יישובי רמת נבטיה, כפר תבנית ובימים האחרונים גם לרכס עלי טאהר. מי שיציץ במפה, יראה מיד: אין קשר בין רכס עלי טאהר וכפר תבנית לבין התכלית המקורית של הסרת איום הירי בכינון ישיר על היישובים. רכס עלי טאהר לא שולט באש או בתצפית על אף סנטימטר בשטח ישראל. הצבא כבר הרחיב את מרחב השליטה שלו בדרום לבנון, עד כדי כך שהוא התנתק מהמטרה המקורית שלשמה יצא בכלל מלכתחילה לכבוש את רצועת הביטחון. קצין בכיר בצה״ל, שמפקד על הפעולה בלבנון בחודשים האחרונים, נשאל על כך לאחרונה בתדרוך עם כתבים. ולשאלה ״מה התכלית״, הוא השיב בכנות: כיבוש כפר תבנית והרכס ששולט על נבטיה הוא קרש קפיצה לקראת אפשרות לכיבוש נבטיה בהמשך. האם זה משרת את התכלית המקורית של הסרת איום הירי הישיר על היישובים? ״לא״, השיב הקצין בכנות והוסיף: ״את המשימה של הסרת האיום הישיר כבר מימשנו. ככל שאנחנו מתקדמים יותר קדימה - זה כבר קשור לתכליות נוספות, החלשה נוספת של חזבאללה״. ועוד אמר הקצין הבכיר: ״לא די בפעולה הזו כדי להכריע את חזבאללה - אבל זה שלב משמעותי כדי להחליש אותו דרמטית״. כלומר: צה״ל עצמו מודה - הפעילות הקרקעית ברמת נבטיה כבר אינה משרתת את המטרה המקורית שלשמה יצאנו לתמרן בלבנון. איזו מטרה היא כן משרתת? נקודת זינוק ומקפצה לכיבוש שטחים רחבים יותר בהמשך. אבל אם אנחנו מצויים בהפסקת אש, וממילא הוגדר לצה״ל קו שהוא לא חוצה - ולא צפוי כרגע כיבוש של שטחים רחבים יותר מצפון או ממערב - האם התכלית הזו עדיין בתוקף? לא נראה שיש איש אחד בצה״ל שמאתגר את התפיסה הזו כיום. המנטרות הקבועות, ״הסרת איום״, ״תשתית תת קרקעית משמעותית״, ״מרכז כובד שמכאיב לחזבאללה״, כאלה ששמענו לעייפה מאות פעמים במלחמה הזו בזירות השונות, חוזרות על עצמן שוב גם כעת. כך שמענו גם היום מדובר צה״ל, תא״ל אפי דפרין, בתשובה לשאלה שהפניתי אליו בנושא. נראה שהצבא מתקשה להסביר מדוע הוא ממשיך להחזיק בשטח, אם ממילא הוא לא יקבל בקרוב אישור להתקדם קדימה. צה״ל התנתק מהמטרה המקורית שלשמה שלח את כוחות היבשה ללבנון, נערך להרחיב את המטרות ולכבוש יעדים נוספים כדי ״להחליש״, אך לא ״להכריע״ את חזבאללה, ואז כשהתברר שהיעדים הנוספים כבר לא ייכבשו בקרוב - צה״ל מעדכן גרסה ומנסח מחדש את התכלית המבצעית. כך לא נראה צבא שיודע לעמוד על עמדה מקצועית מול הדרג המדיני ולאתגר את הדרג המדיני בשאלות קשות (כפי שעשה הרמטכ״ל, למשל, במבצע מרכבות גדעון ב׳ בעזה). כך נראה צבא שמספר סיפורים לציבור, ובינתיים ממשיך לסכן את הלוחמים, כשהתכלית אינה ברורה. כך נראה צבא שעושה תחרות עם הדרג המדיני - מי יותר ״התקפי״. שאלת התכלית צריכה להמשיך להישאל.

שאלת התכלית חייבת להישאל: כשצה״ל נכנס בראשית מרץ לתמרון בלבנון, לאחר שחזבאללה פתח ראשון באש והצטרף למערכה הרחבה יותר באיראן, הסבירו בצה״ל שהמטרה היא לתפוס רכסים ששולטים על יישובי הצפון. ״מוכרחים להסיר את איום הנ״ט ואת איום הפשיטה של חזבאללה״, הסבירו בצבא, כדי שחזבאללה לא יחזור לטווח את היישובים, מה שידרוש פינוי של אוכלוסיית הצפון, כפי שקרה שנתיים וחצי קודם לכן. צה״ל יצא קדימה, תפס את קו הרכסים השולט על יישובי הגליל והסיר את איום הנ״ט הישיר. בהמשך, אחרי הפסקת אש אחת, יצא צה״ל וכבש גם את רכס הבופור, שחולש על מטולה ממרחק של מספר קילומטרים. ״עכשיו באמת הסרנו את האיום הישיר, הבופור היה איום ישיר על מטולה, כיבוש הבופור זו השלמה של הקו הצהוב״, הסבירו לנו בצבא. אלא שאז, חלפו הימים והשבועות וצה״ל המשיך להתקדם קדימה - מעבר לבופור, אל יישובי רמת נבטיה, כפר תבנית ובימים האחרונים גם לרכס עלי טאהר. מי שיציץ במפה, יראה מיד: אין קשר בין רכס עלי טאהר וכפר תבנית לבין התכלית המקורית של הסרת איום הירי בכינון ישיר על היישובים. רכס עלי טאהר לא שולט באש או בתצפית על אף סנטימטר בשטח ישראל. הצבא כבר הרחיב את מרחב השליטה שלו בדרום לבנון, עד כדי כך שהוא התנתק מהמטרה המקורית שלשמה יצא בכלל מלכתחילה לכבוש את רצועת הביטחון. קצין בכיר בצה״ל, שמפקד על הפעולה בלבנון בחודשים האחרונים, נשאל על כך לאחרונה בתדרוך עם כתבים. ולשאלה ״מה התכלית״, הוא השיב בכנות: כיבוש כפר תבנית והרכס ששולט על נבטיה הוא קרש קפיצה לקראת אפשרות לכיבוש נבטיה בהמשך. האם זה משרת את התכלית המקורית של הסרת איום הירי הישיר על היישובים? ״לא״, השיב הקצין בכנות והוסיף: ״את המשימה של הסרת האיום הישיר כבר מימשנו. ככל שאנחנו מתקדמים יותר קדימה - זה כבר קשור לתכליות נוספות, החלשה נוספת של חזבאללה״. ועוד אמר הקצין הבכיר: ״לא די בפעולה הזו כדי להכריע את חזבאללה - אבל זה שלב משמעותי כדי להחליש אותו דרמטית״. כלומר: צה״ל עצמו מודה - הפעילות הקרקעית ברמת נבטיה כבר אינה משרתת את המטרה המקורית שלשמה יצאנו לתמרן בלבנון. איזו מטרה היא כן משרתת? נקודת זינוק ומקפצה לכיבוש שטחים רחבים יותר בהמשך. אבל אם אנחנו מצויים בהפסקת אש, וממילא הוגדר לצה״ל קו שהוא לא חוצה - ולא צפוי כרגע כיבוש של שטחים רחבים יותר מצפון או ממערב - האם התכלית הזו עדיין בתוקף? לא נראה שיש איש אחד בצה״ל שמאתגר את התפיסה הזו כיום. המנטרות הקבועות, ״הסרת איום״, ״תשתית תת קרקעית משמעותית״, ״מרכז כובד שמכאיב לחזבאללה״, כאלה ששמענו לעייפה מאות פעמים במלחמה הזו בזירות השונות, חוזרות על עצמן שוב גם כעת. כך שמענו גם היום מדובר צה״ל, תא״ל אפי דפרין, בתשובה לשאלה שהפניתי אליו בנושא. נראה שהצבא מתקשה להסביר מדוע הוא ממשיך להחזיק בשטח, אם ממילא הוא לא יקבל בקרוב אישור להתקדם קדימה. צה״ל התנתק מהמטרה המקורית שלשמה שלח את כוחות היבשה ללבנון, נערך להרחיב את המטרות ולכבוש יעדים נוספים כדי ״להחליש״, אך לא ״להכריע״ את חזבאללה, ואז כשהתברר שהיעדים הנוספים כבר לא ייכבשו בקרוב - צה״ל מעדכן גרסה ומנסח מחדש את התכלית המבצעית. כך לא נראה צבא שיודע לעמוד על עמדה מקצועית מול הדרג המדיני ולאתגר את הדרג המדיני בשאלות קשות (כפי שעשה הרמטכ״ל, למשל, במבצע מרכבות גדעון ב׳ בעזה). כך נראה צבא שמספר סיפורים לציבור, ובינתיים ממשיך לסכן את הלוחמים, כשהתכלית אינה ברורה. כך נראה צבא שעושה תחרות עם הדרג המדיני - מי יותר ״התקפי״. שאלת התכלית צריכה להמשיך להישאל.

דורון קדוש | Doron Kadosh

16,413 次观看 • 2 个月前

הוצאה להורג? לא בטוח בכלל. בשעות האחרונות מופצים ברחבי העולם סירטונים, בעיקר ע"י סוכניות הידיעות רוייטרס , AP וכן ע"י רשת אלג'זירה, בהם נראים חיילי צה"ל מחסלים שני מחבלים לא חמושים בג'נין. מכיוון שמדובר בדיני נפשות, בנושא נפיץ, בפרשה שיכולה להיות פרשת אלאור עזריה על סטרואידים, אסור לנו לחרוץ את דינם של חיילי מג"ב שנטלו חלק באירוע. מחובתנו להיות זהירים, לא להתלהם, לבחון לעומק ולנתח את כל המידע הקיים. לקחתי על עצמי את המשימה החשובה הזו, לפני שתתפוצץ לנו בפנים. בשני סרטונים, אחד מצולם מקרוב והשני מרחוק, נראים שני גברים פלסטינים לא חמושים שיוצאים ממבנה, מעלים את חולצותיהם כדי לשלול חשש לחגורת נפץ ומורדים לרצפה, נראה שהם מבקשים להיכנע. לאחר מכן החיילים החזירו אותם פנימה ומטווח קצר ירו בהם. בסירטון הראשון שמצולם מרחוק נראה בבירור שהוא נערך והוסר ממנו קטע. שימו לב, סביב שנייה 26 יש קפיצה של הפריים וזה נראה כמו חיתוך גס/הסרה של קטע שהיה שם. על מנת לראות את החיתוך בבירור, ערכתי את הסירטון שהופץ. החל משניה 26 הורדתי את קצב הצגת הפריימים ואז ניתן לראות בבירור את החיתוך. את הסירטון הנוסף שמצולם מקרוב בדקתי באמצעות שירות של אתר והמסקנות היו די חד משמעיות, סבירות של 74% שהסירטון עבר מניפולציית עריכה, יש קצב פריימים חריג ויש בהם חוסר עקביות. הסרטון הנוסף הוא חלק מכתבה ששודרה הערב מאולפן אל ג'זירה והוא משלב בתוך הכתבה סרטונים של חיילים מובילים פלסטינים כשידיהם כלפי מעלה והם כנועים. ביקשתי מכלי הבינה המלאכותית Chatgpt להשוות את הסירטונים מהכתבה באל ג'זירה לשני הסירטונים מהאירוע בג'נין. המסקנה הייתה חד משמעית, הסירטונים מהכתבה באל ג'זירה אינם קשורים לאירוע בג'נין. הכתבה של אל ג׳זירה משלבת קטעי וידאו גנריים של מבצעים/מעצרים בג׳נין, שאינם זהים לזירה שמופיעה בסרטונים שבו מתועד הירי במחבלים. בשורה התחתונה, הסירטונים מהאירוע בג'נין נערכו ועברו מניפולציה כלשהי ולכן לא ניתן לאשר או לשלול שחיילי מג"ב ביצעו הוצאה להורג של שני מחבלים פלסטינים שנכנעו ולא היוו איום. באל ג'זירה, כמו תמיד באל ג'זירה, הסתערו על האירוע בג'נין ופרסמו כתבה שקרית ומניפולטיבית כדי להכפיש את החיילים ואת מדינת ישראל. מחובתם של צה"ל ומג"ב, לחקור את האירוע במהירות, במקצועיות וללא משוא פנים ואז לפרסם את מסקנותיהם לאזרחי ישראל ולכל העולם. במידה ויתברר שהחיילים ומפקדיהם נהגו שלא ע"פ חוקי הצבא ושהם חיסלו את המחבלים בלי שהיוו איום עליהם, הפרקליטות הצבאית חייבת להעמיד אותם לדין. אסור שחיילי צה"ל ומג"ב יתנהגו כצבא מליציות צמא דם, ללא דין וללא דיין, משם הדרך להתפרקות הצבא תהיה קצרה ביותר. דורון קדוש | Doron Kadosh Or Heller אור הלר yaniv kubovich יניב קובוביץ nir dvori

הוצאה להורג? לא בטוח בכלל. בשעות האחרונות מופצים ברחבי העולם סירטונים, בעיקר ע"י סוכניות הידיעות רוייטרס , AP וכן ע"י רשת אלג'זירה, בהם נראים חיילי צה"ל מחסלים שני מחבלים לא חמושים בג'נין. מכיוון שמדובר בדיני נפשות, בנושא נפיץ, בפרשה שיכולה להיות פרשת אלאור עזריה על סטרואידים, אסור לנו לחרוץ את דינם של חיילי מג"ב שנטלו חלק באירוע. מחובתנו להיות זהירים, לא להתלהם, לבחון לעומק ולנתח את כל המידע הקיים. לקחתי על עצמי את המשימה החשובה הזו, לפני שתתפוצץ לנו בפנים. בשני סרטונים, אחד מצולם מקרוב והשני מרחוק, נראים שני גברים פלסטינים לא חמושים שיוצאים ממבנה, מעלים את חולצותיהם כדי לשלול חשש לחגורת נפץ ומורדים לרצפה, נראה שהם מבקשים להיכנע. לאחר מכן החיילים החזירו אותם פנימה ומטווח קצר ירו בהם. בסירטון הראשון שמצולם מרחוק נראה בבירור שהוא נערך והוסר ממנו קטע. שימו לב, סביב שנייה 26 יש קפיצה של הפריים וזה נראה כמו חיתוך גס/הסרה של קטע שהיה שם. על מנת לראות את החיתוך בבירור, ערכתי את הסירטון שהופץ. החל משניה 26 הורדתי את קצב הצגת הפריימים ואז ניתן לראות בבירור את החיתוך. את הסירטון הנוסף שמצולם מקרוב בדקתי באמצעות שירות של אתר והמסקנות היו די חד משמעיות, סבירות של 74% שהסירטון עבר מניפולציית עריכה, יש קצב פריימים חריג ויש בהם חוסר עקביות. הסרטון הנוסף הוא חלק מכתבה ששודרה הערב מאולפן אל ג'זירה והוא משלב בתוך הכתבה סרטונים של חיילים מובילים פלסטינים כשידיהם כלפי מעלה והם כנועים. ביקשתי מכלי הבינה המלאכותית Chatgpt להשוות את הסירטונים מהכתבה באל ג'זירה לשני הסירטונים מהאירוע בג'נין. המסקנה הייתה חד משמעית, הסירטונים מהכתבה באל ג'זירה אינם קשורים לאירוע בג'נין. הכתבה של אל ג׳זירה משלבת קטעי וידאו גנריים של מבצעים/מעצרים בג׳נין, שאינם זהים לזירה שמופיעה בסרטונים שבו מתועד הירי במחבלים. בשורה התחתונה, הסירטונים מהאירוע בג'נין נערכו ועברו מניפולציה כלשהי ולכן לא ניתן לאשר או לשלול שחיילי מג"ב ביצעו הוצאה להורג של שני מחבלים פלסטינים שנכנעו ולא היוו איום. באל ג'זירה, כמו תמיד באל ג'זירה, הסתערו על האירוע בג'נין ופרסמו כתבה שקרית ומניפולטיבית כדי להכפיש את החיילים ואת מדינת ישראל. מחובתם של צה"ל ומג"ב, לחקור את האירוע במהירות, במקצועיות וללא משוא פנים ואז לפרסם את מסקנותיהם לאזרחי ישראל ולכל העולם. במידה ויתברר שהחיילים ומפקדיהם נהגו שלא ע"פ חוקי הצבא ושהם חיסלו את המחבלים בלי שהיוו איום עליהם, הפרקליטות הצבאית חייבת להעמיד אותם לדין. אסור שחיילי צה"ל ומג"ב יתנהגו כצבא מליציות צמא דם, ללא דין וללא דיין, משם הדרך להתפרקות הצבא תהיה קצרה ביותר. דורון קדוש | Doron Kadosh Or Heller אור הלר yaniv kubovich יניב קובוביץ nir dvori

Danny Gallant דני גלנט

17,301 次观看 • 8 个月前

לפני שנתיים הזדמנתי לשבת של משפחות שכולות בתל-אביב. בדרך כלל, בבית כנסת מלא יש משהו כמו חמישה לויים, יולדת אחת, אולי בר מצווה, וארבעה אומרי קדיש. אבל כשהגיעו שם לקדיש, כל בית הכנסת, מאות מתפללים, נעמד ואמר ״יתגדל ויתקדש שמיה רבה״. כי יקיריהם, יקיריכם, יקירינו, נפלו בשמחת תורה של אותה שנה או בחודשים שאחריו. וקול הקדיש הולך וחזק מאוד. ונזכרתי בפעם נוספת שקרה לי דבר כזה, בבית הכנסת בבית החולים הדסה עין כרם, שנה קודם לכן. כשפתאום הצטבר תור של חמישה שישה אבות שבאו לקרוא שם לבנות, ועוד שלוש בריתות לבנים. וחשבתי על המקומות האלה, שכאילו הפוכים זה מזה. ועל המרחק הקצר עד להכאיב שבין קריאת שם וקריאת קדיש. כי הנופלים נותרים בני עשרה, או בני עשרים, אבל בעינינו, שמתבגרים, הם נראים כל פעם צעירים יותר ויותר. וחשבתי על כך שאת כל אחד ואחד מהנופלים האלה בירכו בברית ״קיים את הילד הזה לאביו ולאימו״. והילד התקיים, עד שהחליט מיוזמתו המוחלטת לקפוץ אל האש, במדינה שבה אנשים רצים אל תופת כמו אל ים. ואחר-כך, באולם שליד בית הכנסת עברתי וקלטתי שיחה שלא האמנתי שיכולה להתקיים. הורים שכולים דנו שם בשאלה מתי זה קשה יותר: כשהבן שנפל השאיר אחריו ילדים קטנים יתומים, או כשלא זכה. וחשבתי, שאולי צריך להגיד גם פה: ״אנו מתירים להתפלל עם העבריינים״. כי כולנו העבריינים שממשיכים בחייהם, במריבותיהם. עוברים כל יום על מצוות ״לא תשכח״ ועל הנדר ״להיות ראויים״. ואולי גם כאן במדינה שלנו הגיע הזמן, מיום הזיכרון שעבר, ועד יום הזיכרון הזה, להסיר את כל החרמות וכל הנידויים שבשלהם, גם בשלהם, הגיעו אלינו הרעה הזאת והסתר הפנים הזה. נופלי המערכה הזו, שעדיין אין לה שם מוסכם ולא תאריך סיום, שונים בכל זאת מקודמיהם, כי לא שיערנו שבדור שלנו, ילדים כמו מתן אברג׳יל ויוחאי דוכן עדיין קופצים על רימונים. או שגם בתזכורת באייפון, לא רק בעט נובע, אפשר לכתוב מילים כמו של בן זוסמן: ״אני מלא גאווה ותחושת שליחות ותמיד אמרתי שאם אצטרך למות, הלוואי וזה יהיה בהגנה על אחרים ועל המדינה. ירושלים, הפקדתי שומרים, שיום יגיע ואהיה אחד מהם״. ובעיקר כי הם יצאו אל הקרב ועשו זאת בדעה צלולה. למרות שנים ארוכות של פילוג ומאבקים פנימיים, שאמורות היו, לכאורה, להעלים כל סימן של נכונות למות למען אנשים שחושבים אחרת. על מלחמת העולם הראשונה כתב סופר אמריקני ״מאה שנה של אהבה של מעמד הביניים בוזבזה שם בשוחות״. אצלנו, היא חלילה לא בוזבזה. והיא לא בת מאה. היא אהבה של שלושת אלפים שנה לעם הזה ולמקום הזה, חזקה יותר מכל מאבק רגעי, עוברת מדור לדור, בגיל מוקדם להדהים. וכמו שכתב יהודה עמיחי, ״אדם יוצא מבית, והבית אינו יוצא מן האדם״. ההיסטוריה תשכח את המאבקים הפוליטיים ואת האינטרסים הרגעיים, אבל היא תזכור היטב איך התהפכה הקערה בין שמחת תורה תשפ״ד בבארי ובין פסח תשפ״ו בטהרן. היא תבחין בין עיקר ובין טפל, תראה אור בחשיכת ההודעות ״דובר צה״ל התיר לפרסום״. לא המצאנו את הערבוב הזה בין יום הזיכרון לבין יום העצמאות, שנושקים זה לזה ואין מלכות נוגעת בחברתה. לפני 2,400 שנה עמדו על הר בירושלים ישראלים רבים, בחנוכת בית המקדש השני. הצעירים שמחו על המקדש, הזקנים בכו בי ראו כמה עלוב הוא לעומת הבית הראשון שזכרו. נעמי שמר תיארה זאת במילים: ״שירי קינה, שירי הלל, זה מתערבב, זה מתערבל״. וכך תיאר זאת עזרא: וְאֵין הָעָם, מַכִּירִים קוֹל תְּרוּעַת הַשִּׂמְחָה, לְקוֹל בְּכִי הָעָם: כִּי הָעָם, מְרִיעִים תְּרוּעָה גְדוֹלָה, וְהַקּוֹל נִשְׁמַע, עַד-לְמֵרָחוֹק. בזמן הכרזת העצמאות, ממש מחר לפני 78 שנה, נפל גוש עציון ומגיניו נטבחו ונחטפו. מניין הנופלים חצה אז את האלפיים בדיוק כשהתגשמה התקווה בת שנות אלפיים. לא היה בית שאין בו מספד ולא היה רחוב שלא התמלא בשמחה. אלתרמן כבר כתב על השעה ההיא מילים נצחיות: ״ופני שמחתה עזות וחזקים לעומתן פני תוגתה ולעת חג או מספד הן רובצות אישה לפתח רעותה והעת כמו ניר שבו חרשו אהבה ושנאה וקרב ויבער העפר עד בוא יבוא נושא אלומותיו״ אלתרמן רמז לפסוק ״הזורעים בדמעה ברינה יקצורו, הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע, בוא יבוא ברינה נושא אלומותיו״. כי בניגוד לבית השני, כשהוקם הבית השלישי לא חצי בכו וחצי שמחו, אלא כולם בכו ושמחו ביחד. רובנו בארץ מכירים בנס של הקמת מדינת ישראל, אך לשמחתנו לא חווינו את הכאב הנורא על בשרנו. יש מנגד את מי ששקועים באבל הכבד ואינם מצליחים לראות את המטרה שלשמה נדרש, ואין לנו הזכות לשפוט אותם. אבל אתם היושבים פה חשים היטב גם את הצער הנורא, וגם את רוח ההיסטוריה. הלוחות הטקטוניים האלה של תוגה ושמחה, זיכרון ועצמאות, הלוחות הטקטוניים האלה שעליהם יושבת מדינת ישראל מתנגשים על לוח ליבכם יום יום ושעה שעה. ואתם קו השבר. ובתוככם גם סוד החיבור. ואני אינני מקנא בכם, אבל אני מתקנא ברוח שלכם. וכמו כולם אני מודה לכם מעומקי ליבי ונפשי, ומבקש את סליחתכם. שבוע אחרי הטבח, לפני גשם ראשון, בקיבוץ בארי זרעו את השדות שדרכם דהר המוות אל הבתים. התקיים בנו כפשוטו הביטוי התנ״כי ״הזורעים בדמעה״. ואם התקיים החלק הזה, מובטח שיתקיים בנו גם החלק השני ״ברינה יקצורו״. (דברים שאמרתי הערב בטקס הזיכרון במאהל הגבורה בירושלים)

לפני שנתיים הזדמנתי לשבת של משפחות שכולות בתל-אביב. בדרך כלל, בבית כנסת מלא יש משהו כמו חמישה לויים, יולדת אחת, אולי בר מצווה, וארבעה אומרי קדיש. אבל כשהגיעו שם לקדיש, כל בית הכנסת, מאות מתפללים, נעמד ואמר ״יתגדל ויתקדש שמיה רבה״. כי יקיריהם, יקיריכם, יקירינו, נפלו בשמחת תורה של אותה שנה או בחודשים שאחריו. וקול הקדיש הולך וחזק מאוד. ונזכרתי בפעם נוספת שקרה לי דבר כזה, בבית הכנסת בבית החולים הדסה עין כרם, שנה קודם לכן. כשפתאום הצטבר תור של חמישה שישה אבות שבאו לקרוא שם לבנות, ועוד שלוש בריתות לבנים. וחשבתי על המקומות האלה, שכאילו הפוכים זה מזה. ועל המרחק הקצר עד להכאיב שבין קריאת שם וקריאת קדיש. כי הנופלים נותרים בני עשרה, או בני עשרים, אבל בעינינו, שמתבגרים, הם נראים כל פעם צעירים יותר ויותר. וחשבתי על כך שאת כל אחד ואחד מהנופלים האלה בירכו בברית ״קיים את הילד הזה לאביו ולאימו״. והילד התקיים, עד שהחליט מיוזמתו המוחלטת לקפוץ אל האש, במדינה שבה אנשים רצים אל תופת כמו אל ים. ואחר-כך, באולם שליד בית הכנסת עברתי וקלטתי שיחה שלא האמנתי שיכולה להתקיים. הורים שכולים דנו שם בשאלה מתי זה קשה יותר: כשהבן שנפל השאיר אחריו ילדים קטנים יתומים, או כשלא זכה. וחשבתי, שאולי צריך להגיד גם פה: ״אנו מתירים להתפלל עם העבריינים״. כי כולנו העבריינים שממשיכים בחייהם, במריבותיהם. עוברים כל יום על מצוות ״לא תשכח״ ועל הנדר ״להיות ראויים״. ואולי גם כאן במדינה שלנו הגיע הזמן, מיום הזיכרון שעבר, ועד יום הזיכרון הזה, להסיר את כל החרמות וכל הנידויים שבשלהם, גם בשלהם, הגיעו אלינו הרעה הזאת והסתר הפנים הזה. נופלי המערכה הזו, שעדיין אין לה שם מוסכם ולא תאריך סיום, שונים בכל זאת מקודמיהם, כי לא שיערנו שבדור שלנו, ילדים כמו מתן אברג׳יל ויוחאי דוכן עדיין קופצים על רימונים. או שגם בתזכורת באייפון, לא רק בעט נובע, אפשר לכתוב מילים כמו של בן זוסמן: ״אני מלא גאווה ותחושת שליחות ותמיד אמרתי שאם אצטרך למות, הלוואי וזה יהיה בהגנה על אחרים ועל המדינה. ירושלים, הפקדתי שומרים, שיום יגיע ואהיה אחד מהם״. ובעיקר כי הם יצאו אל הקרב ועשו זאת בדעה צלולה. למרות שנים ארוכות של פילוג ומאבקים פנימיים, שאמורות היו, לכאורה, להעלים כל סימן של נכונות למות למען אנשים שחושבים אחרת. על מלחמת העולם הראשונה כתב סופר אמריקני ״מאה שנה של אהבה של מעמד הביניים בוזבזה שם בשוחות״. אצלנו, היא חלילה לא בוזבזה. והיא לא בת מאה. היא אהבה של שלושת אלפים שנה לעם הזה ולמקום הזה, חזקה יותר מכל מאבק רגעי, עוברת מדור לדור, בגיל מוקדם להדהים. וכמו שכתב יהודה עמיחי, ״אדם יוצא מבית, והבית אינו יוצא מן האדם״. ההיסטוריה תשכח את המאבקים הפוליטיים ואת האינטרסים הרגעיים, אבל היא תזכור היטב איך התהפכה הקערה בין שמחת תורה תשפ״ד בבארי ובין פסח תשפ״ו בטהרן. היא תבחין בין עיקר ובין טפל, תראה אור בחשיכת ההודעות ״דובר צה״ל התיר לפרסום״. לא המצאנו את הערבוב הזה בין יום הזיכרון לבין יום העצמאות, שנושקים זה לזה ואין מלכות נוגעת בחברתה. לפני 2,400 שנה עמדו על הר בירושלים ישראלים רבים, בחנוכת בית המקדש השני. הצעירים שמחו על המקדש, הזקנים בכו בי ראו כמה עלוב הוא לעומת הבית הראשון שזכרו. נעמי שמר תיארה זאת במילים: ״שירי קינה, שירי הלל, זה מתערבב, זה מתערבל״. וכך תיאר זאת עזרא: וְאֵין הָעָם, מַכִּירִים קוֹל תְּרוּעַת הַשִּׂמְחָה, לְקוֹל בְּכִי הָעָם: כִּי הָעָם, מְרִיעִים תְּרוּעָה גְדוֹלָה, וְהַקּוֹל נִשְׁמַע, עַד-לְמֵרָחוֹק. בזמן הכרזת העצמאות, ממש מחר לפני 78 שנה, נפל גוש עציון ומגיניו נטבחו ונחטפו. מניין הנופלים חצה אז את האלפיים בדיוק כשהתגשמה התקווה בת שנות אלפיים. לא היה בית שאין בו מספד ולא היה רחוב שלא התמלא בשמחה. אלתרמן כבר כתב על השעה ההיא מילים נצחיות: ״ופני שמחתה עזות וחזקים לעומתן פני תוגתה ולעת חג או מספד הן רובצות אישה לפתח רעותה והעת כמו ניר שבו חרשו אהבה ושנאה וקרב ויבער העפר עד בוא יבוא נושא אלומותיו״ אלתרמן רמז לפסוק ״הזורעים בדמעה ברינה יקצורו, הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע, בוא יבוא ברינה נושא אלומותיו״. כי בניגוד לבית השני, כשהוקם הבית השלישי לא חצי בכו וחצי שמחו, אלא כולם בכו ושמחו ביחד. רובנו בארץ מכירים בנס של הקמת מדינת ישראל, אך לשמחתנו לא חווינו את הכאב הנורא על בשרנו. יש מנגד את מי ששקועים באבל הכבד ואינם מצליחים לראות את המטרה שלשמה נדרש, ואין לנו הזכות לשפוט אותם. אבל אתם היושבים פה חשים היטב גם את הצער הנורא, וגם את רוח ההיסטוריה. הלוחות הטקטוניים האלה של תוגה ושמחה, זיכרון ועצמאות, הלוחות הטקטוניים האלה שעליהם יושבת מדינת ישראל מתנגשים על לוח ליבכם יום יום ושעה שעה. ואתם קו השבר. ובתוככם גם סוד החיבור. ואני אינני מקנא בכם, אבל אני מתקנא ברוח שלכם. וכמו כולם אני מודה לכם מעומקי ליבי ונפשי, ומבקש את סליחתכם. שבוע אחרי הטבח, לפני גשם ראשון, בקיבוץ בארי זרעו את השדות שדרכם דהר המוות אל הבתים. התקיים בנו כפשוטו הביטוי התנ״כי ״הזורעים בדמעה״. ואם התקיים החלק הזה, מובטח שיתקיים בנו גם החלק השני ״ברינה יקצורו״. (דברים שאמרתי הערב בטקס הזיכרון במאהל הגבורה בירושלים)

עמית סגל

30,194 次观看 • 4 个月前

🚨 עלילת "הטבח בגלל המתנחלים" - הגיע הזמן לעשות סדר הכנו לכם רשימה של השתלשלות העלילה ע"פ סדר כרונולוגי - החל מיום הטבח ועד לימים אלה. מהבדיקה עולה כי עיתונאים בכירים, אלופים בצה"ל וארגוני שמאל קיצוניים חברו יחד לנסות להסביר את חוסר המוכנות של צה"ל מול מתקפת חמאס על רקע הסטת כוחות מאוגדת עזה ליו"ש. חלקם האשימו כי הטבח אירע בגלל המתנחלים. אמירותיהם של הנ"ל הגיעו במצטבר לעשרות מיליוני חשיפות לכל הפחות. --- להלן ציטוטים נבחרים (רשימה חלקית בלבד, עדכון דובר צה"ל מהערב בסוף הפוסט): 7.10 (יום הטבח) – בן כספית בטוויטר: "ככל שמצטברות העדויות, התמונות והעובדות, מתברר שזה מדוייק: אוגדת עזה הועברה ליו״ש. הרצועה היתה מופקרת כמעט לחלוטין... אבל העיקר שהסוכה בחווארה מאובטחת". 7.10 (יום הטבח) – שוברים שתיקה: "השבוע, נשלחו חיילים לאבטח סוכה של ח"כ סוכות. אם תהיתם איפה הייתה אוגדת עזה, מדיווחים עולה שחלקה הועבר לחווארה. ישראל השתעבדה לשמירה על ההתנחלויות. ממשלת ישראל הפקירה את אזרחי ישראל". 7.10 (יום הטבח) – מגי אוצרי מצרפת תמונה של רוטמן וכותבת: "התרענו שהאנשים האלה יביאו עלינו אסון... זעקנו כשראינו איך המוני חיילים מכלים זמן יקר בבייביסיטר לנערי גבעות שעושים שלומית בונה סוכה בחווארה, במקום לעשות את העבודה שלהם שהיא להגן על גבולות המדינה. ופחדנו. פחדנו מאד". 8.10 – בן כספית ב'מעריב': "הבעיה הייתה שחלק ניכר מכוחה של האוגדה הועתק ליו״ש, כמו שאר כוחותיו הסדירים של צה״ל. כשאתה מקצה באופן קבוע עשרות גדודים סדירים כדי לנסות להפריד בין המחבלים שלהם לקיצונים שלנו... ובשאר הכוח מאבטח את הסוכה של צבי סוכות, מה הפלא שאתה חשוף בשאר החזיתות?". 9.10: אילן שילוח: "28 גדודים וחלק מאוגדת עזה היו ביהודה ושומרון לשמור על המשיחיים הקיצונים, מפעילי מליציות חווארה". 10.10 – ניר דבורי: "בעקבות האירועים בחווארה, ניסיון הפיגוע ואירועי הסוכות שם, ביום שישי בבוקר, 24 שעות לפני המתקפה, גדוד וחצי מועברים מעזה לתגבר את יהודה ושומרון". 20.10 - אלוף במיל' נועם תיבון: "הייתה כאן דלילות גדולה של כוחות. זה דבר שעוד יצטרכו לחקור אותו. גדודים שהיו צריכים להיות על הקו והיו באיו"ש, ואבטחו כל מיני אוהלים וכל מיני חווארה". 30.10 - שלום עכשיו: "נוצר מצב שבשביל לאבטח את ההתנחלויות היה צריך 32 גדודים. ברצועת עזה נותרו רק 2 גדודים. איך זה נגמר כולנו יודעים". 16.11 – ניר אבישי כהן, לשעבר דובר שוברים שתיקה: "במקום להגן על תושבי עוטף עזה, עם לוחמי חי"ר, טנקים, תותחים ומטוסים, הדרג המדיני דאג שצה"ל יהיה עסוק בהגנה על סוכה בחווארה, בשמירה על מאחזים לא חוקיים. בשביל ממשלת ישראל הדם של המתנחלים אדום יותר מהדם של תושבי העוטף". 18.10 - ח״כ מרב מיכאלי לח״כ צבי סוכות: "בגללך הזיזו גדודים מעזה בשבת השחורה״. 22.11 – שלום עכשיו: ״תושבי בארי הופקרו לטבח בביתם כי 32 גדודי צה״ל הופנו לאבטחת סוכות ומאחזים לא חוקיים״. 30.11 – אטילה שמופלבי: "זה שלא היו מספיק כוחות בדרום בזמן המתקפה, זה לא קשור למחאה - זה קשור לזה שניידו אותם ליהודה ושומרון כדי לשמור על צבי סוכות וחבריו״. 1.12 – יריב אופנהיימר: "מדינה שלמה שילמה מחיר עצום על "רוצו לגבעות" סוכה בחווארה ותפילות מוטרפות בלב שכם". 2.12 – אלוף במיל' דן הראל: "המתקפה התרחשה בגלל לחץ בלתי נסבל של הממשלה להעלות את מרב הסד"כ לאיו"ש. ובסופו של דבר. שלחו גדוד וחצי כדי לאבטח את הסוכה של מר סוכות בחווארה". --- 🔍וכעת לעובדות: בניגוד גמור לכל הציטוטים הנ"ל, שכאמור, הגיעו לחשיפות של עשרות מיליונים במצטבר - גם הערב דובר צה"ל מאשר אל מול המצלמות כי ככל הידוע לא הוזזו כוחות קבועים מאוגדת עזה. על אחת כמה וכמה לא גדודים שלמים. דו"צ כן מאשר שהוזזו כוחות עתודה שאינם קבועים בעזה(!) - וכל סוף שבוע נקבע היכן ממקמים אותם ביחס לאיומים. לפי בדיקת הכתב רועי שרון – מדובר על כ-100 חיילים בלבד, שהוסטו לטובת יהודה ושומרון בשל התרעות לפיגועים שאכן התממשו. וגם הכוח הזה הוסט לפני שח"כ סוכות הקים סוכה בחווארה. והנה ציטוט מתוך דבריו של דובר צה"ל הערב: "פריסת הכוחות שמבצעים פעילות מבצעים באופן קבוע בגזרה - לא השתנתה. בוודאי לא השתנתה בחודשים הקרובים לאירוע של ה-7 באוקטובר. אנחנו נתחקר את סוגיית כוחות העתודה. ההחלטה על כוחות העתודה בכל הגזרות היא החלטה מטכ"לית שמתבצעת ע"י הערכת מצב. אני מאשר את זה שהוזזו כוחות עתודה – שכל סוף שבוע נקבע היכן ממקמים אותם ביחס לאיומים. אנחנו נתחקר אם היה נדרש להוסיף אותם".

🚨 עלילת "הטבח בגלל המתנחלים" - הגיע הזמן לעשות סדר הכנו לכם רשימה של השתלשלות העלילה ע"פ סדר כרונולוגי - החל מיום הטבח ועד לימים אלה. מהבדיקה עולה כי עיתונאים בכירים, אלופים בצה"ל וארגוני שמאל קיצוניים חברו יחד לנסות להסביר את חוסר המוכנות של צה"ל מול מתקפת חמאס על רקע הסטת כוחות מאוגדת עזה ליו"ש. חלקם האשימו כי הטבח אירע בגלל המתנחלים. אמירותיהם של הנ"ל הגיעו במצטבר לעשרות מיליוני חשיפות לכל הפחות. --- להלן ציטוטים נבחרים (רשימה חלקית בלבד, עדכון דובר צה"ל מהערב בסוף הפוסט): 7.10 (יום הטבח) – בן כספית בטוויטר: "ככל שמצטברות העדויות, התמונות והעובדות, מתברר שזה מדוייק: אוגדת עזה הועברה ליו״ש. הרצועה היתה מופקרת כמעט לחלוטין... אבל העיקר שהסוכה בחווארה מאובטחת". 7.10 (יום הטבח) – שוברים שתיקה: "השבוע, נשלחו חיילים לאבטח סוכה של ח"כ סוכות. אם תהיתם איפה הייתה אוגדת עזה, מדיווחים עולה שחלקה הועבר לחווארה. ישראל השתעבדה לשמירה על ההתנחלויות. ממשלת ישראל הפקירה את אזרחי ישראל". 7.10 (יום הטבח) – מגי אוצרי מצרפת תמונה של רוטמן וכותבת: "התרענו שהאנשים האלה יביאו עלינו אסון... זעקנו כשראינו איך המוני חיילים מכלים זמן יקר בבייביסיטר לנערי גבעות שעושים שלומית בונה סוכה בחווארה, במקום לעשות את העבודה שלהם שהיא להגן על גבולות המדינה. ופחדנו. פחדנו מאד". 8.10 – בן כספית ב'מעריב': "הבעיה הייתה שחלק ניכר מכוחה של האוגדה הועתק ליו״ש, כמו שאר כוחותיו הסדירים של צה״ל. כשאתה מקצה באופן קבוע עשרות גדודים סדירים כדי לנסות להפריד בין המחבלים שלהם לקיצונים שלנו... ובשאר הכוח מאבטח את הסוכה של צבי סוכות, מה הפלא שאתה חשוף בשאר החזיתות?". 9.10: אילן שילוח: "28 גדודים וחלק מאוגדת עזה היו ביהודה ושומרון לשמור על המשיחיים הקיצונים, מפעילי מליציות חווארה". 10.10 – ניר דבורי: "בעקבות האירועים בחווארה, ניסיון הפיגוע ואירועי הסוכות שם, ביום שישי בבוקר, 24 שעות לפני המתקפה, גדוד וחצי מועברים מעזה לתגבר את יהודה ושומרון". 20.10 - אלוף במיל' נועם תיבון: "הייתה כאן דלילות גדולה של כוחות. זה דבר שעוד יצטרכו לחקור אותו. גדודים שהיו צריכים להיות על הקו והיו באיו"ש, ואבטחו כל מיני אוהלים וכל מיני חווארה". 30.10 - שלום עכשיו: "נוצר מצב שבשביל לאבטח את ההתנחלויות היה צריך 32 גדודים. ברצועת עזה נותרו רק 2 גדודים. איך זה נגמר כולנו יודעים". 16.11 – ניר אבישי כהן, לשעבר דובר שוברים שתיקה: "במקום להגן על תושבי עוטף עזה, עם לוחמי חי"ר, טנקים, תותחים ומטוסים, הדרג המדיני דאג שצה"ל יהיה עסוק בהגנה על סוכה בחווארה, בשמירה על מאחזים לא חוקיים. בשביל ממשלת ישראל הדם של המתנחלים אדום יותר מהדם של תושבי העוטף". 18.10 - ח״כ מרב מיכאלי לח״כ צבי סוכות: "בגללך הזיזו גדודים מעזה בשבת השחורה״. 22.11 – שלום עכשיו: ״תושבי בארי הופקרו לטבח בביתם כי 32 גדודי צה״ל הופנו לאבטחת סוכות ומאחזים לא חוקיים״. 30.11 – אטילה שמופלבי: "זה שלא היו מספיק כוחות בדרום בזמן המתקפה, זה לא קשור למחאה - זה קשור לזה שניידו אותם ליהודה ושומרון כדי לשמור על צבי סוכות וחבריו״. 1.12 – יריב אופנהיימר: "מדינה שלמה שילמה מחיר עצום על "רוצו לגבעות" סוכה בחווארה ותפילות מוטרפות בלב שכם". 2.12 – אלוף במיל' דן הראל: "המתקפה התרחשה בגלל לחץ בלתי נסבל של הממשלה להעלות את מרב הסד"כ לאיו"ש. ובסופו של דבר. שלחו גדוד וחצי כדי לאבטח את הסוכה של מר סוכות בחווארה". --- 🔍וכעת לעובדות: בניגוד גמור לכל הציטוטים הנ"ל, שכאמור, הגיעו לחשיפות של עשרות מיליונים במצטבר - גם הערב דובר צה"ל מאשר אל מול המצלמות כי ככל הידוע לא הוזזו כוחות קבועים מאוגדת עזה. על אחת כמה וכמה לא גדודים שלמים. דו"צ כן מאשר שהוזזו כוחות עתודה שאינם קבועים בעזה(!) - וכל סוף שבוע נקבע היכן ממקמים אותם ביחס לאיומים. לפי בדיקת הכתב רועי שרון – מדובר על כ-100 חיילים בלבד, שהוסטו לטובת יהודה ושומרון בשל התרעות לפיגועים שאכן התממשו. וגם הכוח הזה הוסט לפני שח"כ סוכות הקים סוכה בחווארה. והנה ציטוט מתוך דבריו של דובר צה"ל הערב: "פריסת הכוחות שמבצעים פעילות מבצעים באופן קבוע בגזרה - לא השתנתה. בוודאי לא השתנתה בחודשים הקרובים לאירוע של ה-7 באוקטובר. אנחנו נתחקר את סוגיית כוחות העתודה. ההחלטה על כוחות העתודה בכל הגזרות היא החלטה מטכ"לית שמתבצעת ע"י הערכת מצב. אני מאשר את זה שהוזזו כוחות עתודה – שכל סוף שבוע נקבע היכן ממקמים אותם ביחס לאיומים. אנחנו נתחקר אם היה נדרש להוסיף אותם".

הבודקים

95,773 次观看 • 2 年前

מר טאוב, זה נחמד שאתה מחליט על איזו שאלה לענות ואיזו היא בעיניך "שאלה דמגוגית שאין בה שום עניין, ושעליה כבר עניתי". זה הופך משעשע ממש כי לא שאלתי אותך שום דבר. אתה העלית על הכתב שורה של פירכות, מניפולציות וסילופים חמורים. אני הצבעתי עליהם. בתחילה הגבת לגופו של אדם, לא של עניין, ואחר כך, כשזה לא הצליח- החלטת לנתק מגע. זכותך. ובגלל שלנתק מגע לגמרי נחשב אצלך להפסד, פשוט קיפצצת לך לנושא חדש ישן תוך הפקת לקחים. אחרי שבעניין הביפרים האשמת אותי שפרסמתי משהו במטרה לסכל את המבצע, והגעת לבית המשפט בתביעת דיבה שאנחנו נמצאים בעיצומה, הפעם עברת לאיראן, ובמקום להאשים אתה "רק שואל שאלות", כאילו אתה ואני חתומים על איזה חוזה מחייב לטורניר "אמת או חובה", וזה כמובן כשאתה קובע באילו שאלות יש עניין ומהי דמגוגיה. (אני בוודאות לא הייתי מסכים לטורניר, בטח לא לחלק של ה"חובה". כבר העירו לי כמה אנשים שההתעניינות האובססיבית שלך בי, הרבה הרבה מעבר לחשיבות האמיתית שלי בשיח הציבורי- עשרות (לפחות, לדעתי עבר מזמן את ה-100) פוסטים, פודקסטים, ראיונות, משדרים מיוחדים, ציוצים, תגובות ורטוויטים- מעלים חשד אצל אותם מעירים שהעניין שלך בי נובע בכלל ממניעים אחרים.) לכן, מר טאוב, אתה לא חייב לי תשובות או התייחסות לאף אחת מהנקודות שהעליתי, אפילו אילו הייתי שואל אודות הכספים שקיבלת, אם קיבלת, מגופים הקשורים במשטר הפאשיסטי והגזעני של ויקטור אורבן, כולל החזרי הוצאות לכנסים שאתה משתתף בהם, ופלטי חשבון בנק להוכחת גירסתך, עניין שהוא חשוב מאוד בעייני. מאידך, אני לא חייב לך תשובות, לא לך ולא למקהלת הרעלנים שמישהו מפעיל פה בסינכרון מופלא. בעניין איראן- אני ממש לא מתחמק אלא ממתין בסבלנות שמישהו שגם מזדהה בשמו וגם לא יכבוש את ייצרו, יהפוך את סימן השאלה לסימן קריאה ואוכל לקחת אותו, עם האמירה שלו, לבית המשפט, שהוא יחליט, וגם יצמיד תג מחיר לעלילות הדם האלה, שלא אצטרך להתקוטט פה עם כל רעלן. באשר לכתבת החדשות בטיימס: אתה אכן מדייק לגבי תאריך הפרסום- 28 במאי. כל השאר- שוב זלזול באינטליגנציה של הצופים והקוראים שלך, ביטחון שהם לא יילכו לבדוק ולא יבינו איך אתה מאכיל אותם (שוב) בערימת הבלים. אתה כותב בהודעה אחת כי הכתבה, עליה חתומים חמישה עיתונאים אמריקאים של הטיימס ואני, חושפת "פרטים קריטיים על תכניות התקיפה" ובהודעה מאוחרת יותר אתה כותב כי היא "חושפת את תוכניות התקיפה של ישראל באיראן". עד כדי כך. בסרטון שמתחיל את השרשור הזה אתה אומר "בין השאר המאמר חושף שישראל יכולה להוציא תקיפה לפועל תקיפה בהתראה [שגיאת הכתיב במקור, נפוצה בתרגום AIמאנגלית] של שבע שעות וההתראה הקצרה [שגיאת הכתיב במקור] לא תשאיר הרבה מקום ללחץ על נתניהו לבטל את התקיפה, כך מייעץ לנו המאמר", ואז אתה עושה את התנועה הזו של גירוד באף עם יד שמאל, תנועה שמופיעה במקומות איסטרטגיים בשיח שלך, למשל כשאתה "מצטט" משהו שלא נכתב. מה שכן כתוב שם הוא שהמודיעין האמריקאי מעריך שישראל יכולה להתכונן\להיערך לתקיפה תוך שבע שעות ושההערכה הזו מדאיגה פקידים בכירים בוושינגטון. אחרי שהעלמת מקוראיך שמדובר בסך הכל על ציטוט הערכה של המודיעין האמריקאי, אתה מכנה את ידיעת החדשות בשם "מאמר", רומז למשהו דעתני, הפעם כדי להחליק פנימה תוספת למקור כאילו כך "מייעץ לנו המאמר". הידיעה הזו לא מייעצת לאף אחד כלום. היא פשוט ידיעה שכוללת דיווח על משהו שחושבים במודיעין של ארצות הברית וכיצד המשהו הזה מדאיג פקידים אמריקאים. ככה זה בעיתונות חופשית- להשתדל לדווח הכי טוב והכי אמין על העובדות החשובות. רק מי שחי בעולם רדוף וחשוך בו לא עושים שום דבר בלי מניע נסתר ישליך תמיד את ההתנהלות הזו על אחרים. מעבר להערכת המודיעין האמריקאי בתחום הזה- אילו עוד רכיבים קריטיים (עכשיו זו שאלה ממני), לגירסתך הראשונה, או הקטעים המגלים את "תוכניות התקיפה של ישראל באיראן" לפי הגירסה השנייה, יש בכתבה הזו? היות ובנתיים התקיפה התרחשה ופורסמו אודותיה פרטים רבים, תוכל גם להשוות בין מה שפורסם לבין הכתבה ולספר לנו מה חופף. הכתבה עוסקת בעיקרה במחלוקת, נכון לאותה שעה לפי הכתוב שם, בין טרמפ, שדוגל במשא ומתן ומאמין כי יצליח, ונתניהו, שרוצה לתקוף, מחלוקת שמצמצמת באופן משמעותי את הסיכוי שתקיפה בכלל תתרחש. אתה תוכל לטעון שעצם הפרסום על מחלוקת בין נתניהו וטרמפ בשאלת התקיפה הוא משום סוד כמוס, אבל אז אתה בהתנגשות חזיתית עם שני היקירים לך. לפי לשכת ראש הממשלה והעומד בראשה, הכלול בכתבה הזו הוא פייק. שני המנהיגים, לפי ההסבר הזה, היו מתואמים אחד עם השני עוד הרבה קודם, כל הדיבורים על מחלוקת ביניהם הם פרי הונאה אסטרטגית מתוחכמת כדי להוליך שולל את האיראנים ולהגיע למצב של מתקפת פתע מושלמת. ערוץ הבית שלך, 14 בשלט, טען בסיפור עסיסי במיוחד כי הכתבה שאתה מדבר עליה הייתה פרי של אותה הונאה, שלא כוונה רק כלפי איראן, אלא הייתה גם "מבצע נקמה" נגד כמה עיתונאים ואני בראשם. תידרוכים יזומים שקיבלתי, סיפר הָאֶקְפּוֹזֶה שׁוֹמֵט הַלְּסָתוֹת, הפך אותי ל"סוכן משוטה". וזה כמובן מעלה את השאלה, איך אני יכול להיות סוכן משוטה, טועה ותועה, שמפרסם שטויות שבלבלו שני אוייבים- גם את התקשורת וגם האיראנים, ובאותו זמן לפרסם את "פרטי התקיפה הישראלית באיראן" כפי שאתה טוען? ואפרופו ערוץ 14: אני, כך מספרים בערוץ, נפלתי חזק בהונאה של לשכת נתניהו אבל החברים שלך שם, שועלי עיתונות חוקרת ותיקים שכמותם, אותם לא הצליחו לסדר, הם לא הפכו משוטים וידעו בדיוק מתי ישראל עומדת לצאת להתקפת הפתע שלה. לא רק ידעו, מתברר, אלא גם עשו הכל ששאר העולם יידע. וכך, זמן קצר אחרי שמתפרסם שהמימשל הורה לפנות את הסגל האמריקאי מכמה מדינות במפרץ, עם בני המשפחות, איתות ברור למלחמה מתקרבת, הולך וגובר החשש בישראל כי ביחד עם סימנים מעידים אחרים שנקלטו בטהרן, איראן תבין את האירוע. נתניהו ישחזר לימים כי "ההונאה כמעט וקרסה" והאיראנים, "הם כמעט ראו את זה". דווקא ברגע הכי מותח ומתוח במלחמה כולה, כשהכל על בלימה, ערוץ 14 פוצח בשרשרת פרסומים ש"גם אם חייזר היה צופה בהם" כדבריו של בכיר בקהילת המודיעין, "היו נותרים אצלו ספקות מועטים בלבד באשר לכוונותיה של ישראל." יום לפני התקיפה אומר יעקב ברדוגו כי ""ישראל קרובה בעיניי לתקיפה באיראן הרבה יותר בלוח זמנים מאוד קצר ... אנחנו במהלך של ימים ספורים לקראת תקיפה באיראן... הפור נופל גם בישראל, גם בארה״ב, שלא יהיה מנוס מתקיפה באיראן. עם כל מה שמשתמע בדבר הזה." ביום התקיפה על רקע המשבר הקואליציוני עם החרדים שנראה היה שעומדים לפרק את הממשלה מפתיע שמעון ריקלין כשקובע דווקא את ההיפך. "לא. לא יהיה" הוא אומר בחיוך מיסתורי על פיזור הכנסת, שיעני יש משהו גדול יותר אפילו מזה. ואז הוא מוסיף פתאום "אני שומע את המנועים" יערה זרד: מה המנועים? ריקלין: שומע מנועים לא יודע למה (מחייך מבסוט כממתיק סוד, ומסחרר את ידיו מסביב לראשו בתנועה סיבובית) זרד:"וזה לא המנועים של המפלגות החרדיות של אדלשטיין? ריקלין:" לא, אני שומע מנועים ממש, לא יודע למה" בחדשות הערב של 14 באותו יום, שעות ספורות לפני תחילת התקיפה, אלוף (מיל') יפתח רון-טל אומר באופן חד משמעי כי "ישראל תתקוף באיראן על מנת להשמיד את יכולת הגרעין של איראן. זאת עובדת חיים.... וזה לא יהיה מטס אחד. אנחנו יודעים להגיע לשם, אתה יודע מה-אף אחד לא שומע אותנו, כמה שאנחנו רוצים. איראן חלשה מתמיד, זאת הזדמנות היסטורית, מנחה: רון-טל, כשאתה אומר ישראל תתקוף באיראן, זה עניין של ימים, שבועות, חודשים? אלוף (מיל') רון-טל עונה "ימים", ואז חושב לרגע ומתקן את עצמו ואומר "שעות" לישראל היה מזל עצום שאף אחד לא קלט את שלל האותות הללו. ככל הנראה מי שאחראי על האיסוף והעיבוד של חומרי ערוץ 14 במודיעין האיראני חלה או שקע בשינה עמוקה. מר טאוב, לנוכח הדאגה הרבה שהפגנת בעניינים של ביטחון המדינה, אני בטוח שהדברים שפירטתי כאן (וזה רק על התקיפה באיראן, יש עוד רשימה ארוכה של פרסומים דומים בערוץ 14 עם מידע שעשוי היה לסייע ליריב, לסייע מאוד) ידירו שינה מעיניך ואתה תדע לבדוק ולהציף אותם לעולם.

מר טאוב, זה נחמד שאתה מחליט על איזו שאלה לענות ואיזו היא בעיניך "שאלה דמגוגית שאין בה שום עניין, ושעליה כבר עניתי". זה הופך משעשע ממש כי לא שאלתי אותך שום דבר. אתה העלית על הכתב שורה של פירכות, מניפולציות וסילופים חמורים. אני הצבעתי עליהם. בתחילה הגבת לגופו של אדם, לא של עניין, ואחר כך, כשזה לא הצליח- החלטת לנתק מגע. זכותך. ובגלל שלנתק מגע לגמרי נחשב אצלך להפסד, פשוט קיפצצת לך לנושא חדש ישן תוך הפקת לקחים. אחרי שבעניין הביפרים האשמת אותי שפרסמתי משהו במטרה לסכל את המבצע, והגעת לבית המשפט בתביעת דיבה שאנחנו נמצאים בעיצומה, הפעם עברת לאיראן, ובמקום להאשים אתה "רק שואל שאלות", כאילו אתה ואני חתומים על איזה חוזה מחייב לטורניר "אמת או חובה", וזה כמובן כשאתה קובע באילו שאלות יש עניין ומהי דמגוגיה. (אני בוודאות לא הייתי מסכים לטורניר, בטח לא לחלק של ה"חובה". כבר העירו לי כמה אנשים שההתעניינות האובססיבית שלך בי, הרבה הרבה מעבר לחשיבות האמיתית שלי בשיח הציבורי- עשרות (לפחות, לדעתי עבר מזמן את ה-100) פוסטים, פודקסטים, ראיונות, משדרים מיוחדים, ציוצים, תגובות ורטוויטים- מעלים חשד אצל אותם מעירים שהעניין שלך בי נובע בכלל ממניעים אחרים.) לכן, מר טאוב, אתה לא חייב לי תשובות או התייחסות לאף אחת מהנקודות שהעליתי, אפילו אילו הייתי שואל אודות הכספים שקיבלת, אם קיבלת, מגופים הקשורים במשטר הפאשיסטי והגזעני של ויקטור אורבן, כולל החזרי הוצאות לכנסים שאתה משתתף בהם, ופלטי חשבון בנק להוכחת גירסתך, עניין שהוא חשוב מאוד בעייני. מאידך, אני לא חייב לך תשובות, לא לך ולא למקהלת הרעלנים שמישהו מפעיל פה בסינכרון מופלא. בעניין איראן- אני ממש לא מתחמק אלא ממתין בסבלנות שמישהו שגם מזדהה בשמו וגם לא יכבוש את ייצרו, יהפוך את סימן השאלה לסימן קריאה ואוכל לקחת אותו, עם האמירה שלו, לבית המשפט, שהוא יחליט, וגם יצמיד תג מחיר לעלילות הדם האלה, שלא אצטרך להתקוטט פה עם כל רעלן. באשר לכתבת החדשות בטיימס: אתה אכן מדייק לגבי תאריך הפרסום- 28 במאי. כל השאר- שוב זלזול באינטליגנציה של הצופים והקוראים שלך, ביטחון שהם לא יילכו לבדוק ולא יבינו איך אתה מאכיל אותם (שוב) בערימת הבלים. אתה כותב בהודעה אחת כי הכתבה, עליה חתומים חמישה עיתונאים אמריקאים של הטיימס ואני, חושפת "פרטים קריטיים על תכניות התקיפה" ובהודעה מאוחרת יותר אתה כותב כי היא "חושפת את תוכניות התקיפה של ישראל באיראן". עד כדי כך. בסרטון שמתחיל את השרשור הזה אתה אומר "בין השאר המאמר חושף שישראל יכולה להוציא תקיפה לפועל תקיפה בהתראה [שגיאת הכתיב במקור, נפוצה בתרגום AIמאנגלית] של שבע שעות וההתראה הקצרה [שגיאת הכתיב במקור] לא תשאיר הרבה מקום ללחץ על נתניהו לבטל את התקיפה, כך מייעץ לנו המאמר", ואז אתה עושה את התנועה הזו של גירוד באף עם יד שמאל, תנועה שמופיעה במקומות איסטרטגיים בשיח שלך, למשל כשאתה "מצטט" משהו שלא נכתב. מה שכן כתוב שם הוא שהמודיעין האמריקאי מעריך שישראל יכולה להתכונן\להיערך לתקיפה תוך שבע שעות ושההערכה הזו מדאיגה פקידים בכירים בוושינגטון. אחרי שהעלמת מקוראיך שמדובר בסך הכל על ציטוט הערכה של המודיעין האמריקאי, אתה מכנה את ידיעת החדשות בשם "מאמר", רומז למשהו דעתני, הפעם כדי להחליק פנימה תוספת למקור כאילו כך "מייעץ לנו המאמר". הידיעה הזו לא מייעצת לאף אחד כלום. היא פשוט ידיעה שכוללת דיווח על משהו שחושבים במודיעין של ארצות הברית וכיצד המשהו הזה מדאיג פקידים אמריקאים. ככה זה בעיתונות חופשית- להשתדל לדווח הכי טוב והכי אמין על העובדות החשובות. רק מי שחי בעולם רדוף וחשוך בו לא עושים שום דבר בלי מניע נסתר ישליך תמיד את ההתנהלות הזו על אחרים. מעבר להערכת המודיעין האמריקאי בתחום הזה- אילו עוד רכיבים קריטיים (עכשיו זו שאלה ממני), לגירסתך הראשונה, או הקטעים המגלים את "תוכניות התקיפה של ישראל באיראן" לפי הגירסה השנייה, יש בכתבה הזו? היות ובנתיים התקיפה התרחשה ופורסמו אודותיה פרטים רבים, תוכל גם להשוות בין מה שפורסם לבין הכתבה ולספר לנו מה חופף. הכתבה עוסקת בעיקרה במחלוקת, נכון לאותה שעה לפי הכתוב שם, בין טרמפ, שדוגל במשא ומתן ומאמין כי יצליח, ונתניהו, שרוצה לתקוף, מחלוקת שמצמצמת באופן משמעותי את הסיכוי שתקיפה בכלל תתרחש. אתה תוכל לטעון שעצם הפרסום על מחלוקת בין נתניהו וטרמפ בשאלת התקיפה הוא משום סוד כמוס, אבל אז אתה בהתנגשות חזיתית עם שני היקירים לך. לפי לשכת ראש הממשלה והעומד בראשה, הכלול בכתבה הזו הוא פייק. שני המנהיגים, לפי ההסבר הזה, היו מתואמים אחד עם השני עוד הרבה קודם, כל הדיבורים על מחלוקת ביניהם הם פרי הונאה אסטרטגית מתוחכמת כדי להוליך שולל את האיראנים ולהגיע למצב של מתקפת פתע מושלמת. ערוץ הבית שלך, 14 בשלט, טען בסיפור עסיסי במיוחד כי הכתבה שאתה מדבר עליה הייתה פרי של אותה הונאה, שלא כוונה רק כלפי איראן, אלא הייתה גם "מבצע נקמה" נגד כמה עיתונאים ואני בראשם. תידרוכים יזומים שקיבלתי, סיפר הָאֶקְפּוֹזֶה שׁוֹמֵט הַלְּסָתוֹת, הפך אותי ל"סוכן משוטה". וזה כמובן מעלה את השאלה, איך אני יכול להיות סוכן משוטה, טועה ותועה, שמפרסם שטויות שבלבלו שני אוייבים- גם את התקשורת וגם האיראנים, ובאותו זמן לפרסם את "פרטי התקיפה הישראלית באיראן" כפי שאתה טוען? ואפרופו ערוץ 14: אני, כך מספרים בערוץ, נפלתי חזק בהונאה של לשכת נתניהו אבל החברים שלך שם, שועלי עיתונות חוקרת ותיקים שכמותם, אותם לא הצליחו לסדר, הם לא הפכו משוטים וידעו בדיוק מתי ישראל עומדת לצאת להתקפת הפתע שלה. לא רק ידעו, מתברר, אלא גם עשו הכל ששאר העולם יידע. וכך, זמן קצר אחרי שמתפרסם שהמימשל הורה לפנות את הסגל האמריקאי מכמה מדינות במפרץ, עם בני המשפחות, איתות ברור למלחמה מתקרבת, הולך וגובר החשש בישראל כי ביחד עם סימנים מעידים אחרים שנקלטו בטהרן, איראן תבין את האירוע. נתניהו ישחזר לימים כי "ההונאה כמעט וקרסה" והאיראנים, "הם כמעט ראו את זה". דווקא ברגע הכי מותח ומתוח במלחמה כולה, כשהכל על בלימה, ערוץ 14 פוצח בשרשרת פרסומים ש"גם אם חייזר היה צופה בהם" כדבריו של בכיר בקהילת המודיעין, "היו נותרים אצלו ספקות מועטים בלבד באשר לכוונותיה של ישראל." יום לפני התקיפה אומר יעקב ברדוגו כי ""ישראל קרובה בעיניי לתקיפה באיראן הרבה יותר בלוח זמנים מאוד קצר ... אנחנו במהלך של ימים ספורים לקראת תקיפה באיראן... הפור נופל גם בישראל, גם בארה״ב, שלא יהיה מנוס מתקיפה באיראן. עם כל מה שמשתמע בדבר הזה." ביום התקיפה על רקע המשבר הקואליציוני עם החרדים שנראה היה שעומדים לפרק את הממשלה מפתיע שמעון ריקלין כשקובע דווקא את ההיפך. "לא. לא יהיה" הוא אומר בחיוך מיסתורי על פיזור הכנסת, שיעני יש משהו גדול יותר אפילו מזה. ואז הוא מוסיף פתאום "אני שומע את המנועים" יערה זרד: מה המנועים? ריקלין: שומע מנועים לא יודע למה (מחייך מבסוט כממתיק סוד, ומסחרר את ידיו מסביב לראשו בתנועה סיבובית) זרד:"וזה לא המנועים של המפלגות החרדיות של אדלשטיין? ריקלין:" לא, אני שומע מנועים ממש, לא יודע למה" בחדשות הערב של 14 באותו יום, שעות ספורות לפני תחילת התקיפה, אלוף (מיל') יפתח רון-טל אומר באופן חד משמעי כי "ישראל תתקוף באיראן על מנת להשמיד את יכולת הגרעין של איראן. זאת עובדת חיים.... וזה לא יהיה מטס אחד. אנחנו יודעים להגיע לשם, אתה יודע מה-אף אחד לא שומע אותנו, כמה שאנחנו רוצים. איראן חלשה מתמיד, זאת הזדמנות היסטורית, מנחה: רון-טל, כשאתה אומר ישראל תתקוף באיראן, זה עניין של ימים, שבועות, חודשים? אלוף (מיל') רון-טל עונה "ימים", ואז חושב לרגע ומתקן את עצמו ואומר "שעות" לישראל היה מזל עצום שאף אחד לא קלט את שלל האותות הללו. ככל הנראה מי שאחראי על האיסוף והעיבוד של חומרי ערוץ 14 במודיעין האיראני חלה או שקע בשינה עמוקה. מר טאוב, לנוכח הדאגה הרבה שהפגנת בעניינים של ביטחון המדינה, אני בטוח שהדברים שפירטתי כאן (וזה רק על התקיפה באיראן, יש עוד רשימה ארוכה של פרסומים דומים בערוץ 14 עם מידע שעשוי היה לסייע ליריב, לסייע מאוד) ידירו שינה מעיניך ואתה תדע לבדוק ולהציף אותם לעולם.

Ronen Bergman

38,217 次观看 • 7 个月前

הראיון של קצין אגף החקירות של מחוז ת"א נצ"מ זיו שגיב אמור להיות מוגש כראיה מרכזית באירוע של הפיכת משטרת ישראל למשטרת בן גביר. בגדול התביישתי בישביל נצ"מ שגיב, שמגיע לאולפן של חדשות 12 בישביל להסביר שהאירוע שבו כתב חדשות 13 אביעד גליקמן נתקל בעובדת לשכת בן גביר ועוזרת של שרה נתניהו, אירוע מינורי ושולי ביותר, זוטי זוטות והופך אותו, לא להאמין, ל"תקיפה חבלנית". למעשה, שגיב אומר מפורשות שגליקמן עומד להיחקר על תקיפה הגורמת חבלה של ממש. עכשיו גליקמן אפילו עוד לא נחקר. הוא עוד לא חשוד באמת. יש חקירה נגדו, אבל המשטרה שולחת לאולפנים ניצב משנה כדי להסביר למה חייבים לחקור את גליקמן. זה מעט דמגוגי, אבל בחיאת, אתם יושבים על 167 מקרי רצח, רק 17% מתוכם מפוענחים. אבל לנצ"מ יש זמן לא רק להתעסק באירוע שולי כמו גליקמן שמנסה להידחף ולצלם את שרה נתניהו, אלא גם להגיע לאולפנים. מדהים איך המשטרה גורמת חבלה של ממש באמון הציבור במשטרה. האם אי פעם זה ייחקר? הראיון ובכלל התנהלות המשטרה בימים האחרונים הם ראיות זהב לקריסת המשטרה. המשטרה מתאבדת על החקירה הזאת באופן שקשה לי להסביר. לא רק שהיא מפיצה את תמונת החבלה לכאורה של המתלוננת (אגב, נראית חבלה מגה קשה, לעומת זאת מיד אחרי שגליקמן פוגע בה, היא לא נראית סובלת במיוחד, לא צועקת, לא עושה מהומה, לא תוספת את הגב או משהו והיא אפילו מתראיינת מיד אחר כך, אתמהה) עוד בטרם החקירה, היא מפיצה הודעות, שולחת נציגים לתקשורת, הכל בישביל לחקור את גליקמן, ובמקרה המתלוננת עובדת בלשכת בן גביר. מה שנקרא, וואחד רואים לכם. מקווה שעכשיו זו לא עילה להעלבת שוטרים. עכשיו זו לא הפעם הראשונה שנצ"מ שגיב עולה על עץ כל כך גבוה. אני זוכר אותו מגיע אישית, ניצב משנה במשטרה, במוצאי שבת להארכת המעצר של נועה גולדברג כשנחשדה בזריקת חול לעבר בן גביר בחוף הים בת"א. לא רק שהיא נשלחה ללילה מיותר בנוה תרצה, אני מספיק זקן כדי לזכור את נציגי החקירות של המשטרה מבקשים עוד להאריך את מעצרה בעוד כמה ימים. איזו חקירה לתפארת. אותו בן גביר שחותם אישית ומאשר כל קידום של כל קצין, בטח לקידום העתידי של שגיב. "הכל מקצועי" הוא מתעקש. אפילו השופט ששיחרר את גולדברג מיד כשראה את סרטון האירוע הבין. הכל ברור. אבל שגיב גם מסגיר את המוטיבציה הרבה. למה? יש עניין ציבורי, כך סיפר, כי מדובר באביעד גליקמן ואי אפשר לסגור את התיק "מחוסר עניין לציבור". עובדה, אומר שגיב, אני פה בריאיון בחדשות 12. אבל האמת היא שאין בכלל ביטוי כזה בחוק "חוסר עניין לציבור". הביטוי בחוק הוא ש"נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין". אתה רואה את עצמך מעמיד לדין את גליקמן? נסיבות העניין, זוטי זוטות כמו שקרה בתיעוד, זה העמדה לדין על חבלה של ממש? כל בר דעת מבין את האירוע וכל מי שמעבר לזה רואה את התמונה המלאה: ניסיון של המשטרה הפוליטית להדביק תיק פלילי לעיתונאי שהוא ביקורתי כלפי הממשלה. טוען שגיב שבכלל לא ידעו למעט בימים האחרונים שהמתלוננת גל דבוש עובדת אצל בן גביר. זה בדיחה. אתם המשטרה כאילו, זה התפקיד שלכם לחקור. אבל ניחא, נו, רק עכשיו גיליתם (אגב, כתבתי את זה בטוויטר שלי ובכתבה לפני מספר ימים, במקרה את הכתבה הזו פספסתם, קטע). אבל עכשיו אתם יודעים. זה עובר לידכם? אין לה משמעות? מוטיבציה נסתרת? ואיך פתאום המשטרה טוענת שהאירוע לא היה במהלך עבודתו של גליקמן ולא קשור לעבודתו? הוא פאקין מחזיק פלאפון עם מצלמה פתוחה ביד במשפט של אשת ראש הממשלה. כי אם זה יהיה קשור לכאורה לעבודתו של גליקמן, אז חייבים אישור פרקליטות. כלומר, של גוף שאינו תלוי בבן גביר. אבל כשרוצים, הכל אפשרי. אני אגיד לכם את הדברים מפורשות: במשטרה רועדים. רועדים מבן גביר, רועדים מנתניהו. כולם שם רוצים דבר אחד – להיאבק בפשיעה. סתם נו, רוצים להתקדם. החקירה של גליקמן לא באה בחלל ריק. המשטרה נפלה, קרסה, מתראיינים על חקירות עוד לפני שהחשוד בעצמו נחקר! אני מתחנן בפני המשטרה: הגישו כתב אישום נגד גליקמן. הרי אתם מתים לעשות את זה. אז אל תחששו, הרי יש תעודה רפואית! נו, למה אתם מחכים? ואז יגיעו לעדות כולם, ממפקד המחוז, קציני החקירות ועד המפכ"ל ויספרו מה הוביל אותם לפתוח בחקירה. משפט ראווה של משטרת ישראל נגד אחד העיתונאים הבולטים שנחשב בעיניי ראש הממשלה ורעייתו לסדין אדום. יאללה, למה אתם מחכים? מה שכן, ברכות לנצ"מ שגיב. אני בתחושה שהדרגה בדרך.

הראיון של קצין אגף החקירות של מחוז ת"א נצ"מ זיו שגיב אמור להיות מוגש כראיה מרכזית באירוע של הפיכת משטרת ישראל למשטרת בן גביר. בגדול התביישתי בישביל נצ"מ שגיב, שמגיע לאולפן של חדשות 12 בישביל להסביר שהאירוע שבו כתב חדשות 13 אביעד גליקמן נתקל בעובדת לשכת בן גביר ועוזרת של שרה נתניהו, אירוע מינורי ושולי ביותר, זוטי זוטות והופך אותו, לא להאמין, ל"תקיפה חבלנית". למעשה, שגיב אומר מפורשות שגליקמן עומד להיחקר על תקיפה הגורמת חבלה של ממש. עכשיו גליקמן אפילו עוד לא נחקר. הוא עוד לא חשוד באמת. יש חקירה נגדו, אבל המשטרה שולחת לאולפנים ניצב משנה כדי להסביר למה חייבים לחקור את גליקמן. זה מעט דמגוגי, אבל בחיאת, אתם יושבים על 167 מקרי רצח, רק 17% מתוכם מפוענחים. אבל לנצ"מ יש זמן לא רק להתעסק באירוע שולי כמו גליקמן שמנסה להידחף ולצלם את שרה נתניהו, אלא גם להגיע לאולפנים. מדהים איך המשטרה גורמת חבלה של ממש באמון הציבור במשטרה. האם אי פעם זה ייחקר? הראיון ובכלל התנהלות המשטרה בימים האחרונים הם ראיות זהב לקריסת המשטרה. המשטרה מתאבדת על החקירה הזאת באופן שקשה לי להסביר. לא רק שהיא מפיצה את תמונת החבלה לכאורה של המתלוננת (אגב, נראית חבלה מגה קשה, לעומת זאת מיד אחרי שגליקמן פוגע בה, היא לא נראית סובלת במיוחד, לא צועקת, לא עושה מהומה, לא תוספת את הגב או משהו והיא אפילו מתראיינת מיד אחר כך, אתמהה) עוד בטרם החקירה, היא מפיצה הודעות, שולחת נציגים לתקשורת, הכל בישביל לחקור את גליקמן, ובמקרה המתלוננת עובדת בלשכת בן גביר. מה שנקרא, וואחד רואים לכם. מקווה שעכשיו זו לא עילה להעלבת שוטרים. עכשיו זו לא הפעם הראשונה שנצ"מ שגיב עולה על עץ כל כך גבוה. אני זוכר אותו מגיע אישית, ניצב משנה במשטרה, במוצאי שבת להארכת המעצר של נועה גולדברג כשנחשדה בזריקת חול לעבר בן גביר בחוף הים בת"א. לא רק שהיא נשלחה ללילה מיותר בנוה תרצה, אני מספיק זקן כדי לזכור את נציגי החקירות של המשטרה מבקשים עוד להאריך את מעצרה בעוד כמה ימים. איזו חקירה לתפארת. אותו בן גביר שחותם אישית ומאשר כל קידום של כל קצין, בטח לקידום העתידי של שגיב. "הכל מקצועי" הוא מתעקש. אפילו השופט ששיחרר את גולדברג מיד כשראה את סרטון האירוע הבין. הכל ברור. אבל שגיב גם מסגיר את המוטיבציה הרבה. למה? יש עניין ציבורי, כך סיפר, כי מדובר באביעד גליקמן ואי אפשר לסגור את התיק "מחוסר עניין לציבור". עובדה, אומר שגיב, אני פה בריאיון בחדשות 12. אבל האמת היא שאין בכלל ביטוי כזה בחוק "חוסר עניין לציבור". הביטוי בחוק הוא ש"נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין". אתה רואה את עצמך מעמיד לדין את גליקמן? נסיבות העניין, זוטי זוטות כמו שקרה בתיעוד, זה העמדה לדין על חבלה של ממש? כל בר דעת מבין את האירוע וכל מי שמעבר לזה רואה את התמונה המלאה: ניסיון של המשטרה הפוליטית להדביק תיק פלילי לעיתונאי שהוא ביקורתי כלפי הממשלה. טוען שגיב שבכלל לא ידעו למעט בימים האחרונים שהמתלוננת גל דבוש עובדת אצל בן גביר. זה בדיחה. אתם המשטרה כאילו, זה התפקיד שלכם לחקור. אבל ניחא, נו, רק עכשיו גיליתם (אגב, כתבתי את זה בטוויטר שלי ובכתבה לפני מספר ימים, במקרה את הכתבה הזו פספסתם, קטע). אבל עכשיו אתם יודעים. זה עובר לידכם? אין לה משמעות? מוטיבציה נסתרת? ואיך פתאום המשטרה טוענת שהאירוע לא היה במהלך עבודתו של גליקמן ולא קשור לעבודתו? הוא פאקין מחזיק פלאפון עם מצלמה פתוחה ביד במשפט של אשת ראש הממשלה. כי אם זה יהיה קשור לכאורה לעבודתו של גליקמן, אז חייבים אישור פרקליטות. כלומר, של גוף שאינו תלוי בבן גביר. אבל כשרוצים, הכל אפשרי. אני אגיד לכם את הדברים מפורשות: במשטרה רועדים. רועדים מבן גביר, רועדים מנתניהו. כולם שם רוצים דבר אחד – להיאבק בפשיעה. סתם נו, רוצים להתקדם. החקירה של גליקמן לא באה בחלל ריק. המשטרה נפלה, קרסה, מתראיינים על חקירות עוד לפני שהחשוד בעצמו נחקר! אני מתחנן בפני המשטרה: הגישו כתב אישום נגד גליקמן. הרי אתם מתים לעשות את זה. אז אל תחששו, הרי יש תעודה רפואית! נו, למה אתם מחכים? ואז יגיעו לעדות כולם, ממפקד המחוז, קציני החקירות ועד המפכ"ל ויספרו מה הוביל אותם לפתוח בחקירה. משפט ראווה של משטרת ישראל נגד אחד העיתונאים הבולטים שנחשב בעיניי ראש הממשלה ורעייתו לסדין אדום. יאללה, למה אתם מחכים? מה שכן, ברכות לנצ"מ שגיב. אני בתחושה שהדרגה בדרך.

Josh Breiner

150,483 次观看 • 1 年前