Video wird geladen...

Video konnte nicht geladen werden

Zur Startseite

אין יישוב ערבי אחד שאנחנו מגיעים אליו ולא מרגישים את הצמא לשינוי ואת ההתלהבות ממפלגת מקום לכולנו. כפר קאסם, אוהב אתכם 💜

14,890 Aufrufe • vor 10 Tagen •via X (Twitter)

0 Kommentare

Keine Kommentare verfügbar

Kommentare vom Original-Post werden hier angezeigt

Ähnliche Videos

בחיים לא עמדתי בדילמה כזו! 😰 יולדת בת 16, ילדה ממש, אחרי לידה עם תפרים, ואני לא יודעת איפה לשים אותה – במחלקת נשים או במחלקת ילדים. 😔 בתעודת זהות קראו לה מעיין, אבל בחדר לידה הבעל התעקש שקוראים לה לילה. מעיין היא ילדה יהודייה מתוקה מהדרום, מבית מפורק, בודדה כל כך 💔 כשהוא הציע לה פרחים ושווארמה והבטיח להגן עליה מהבית ומההתפרצויות של אבא, היא הלכה אחריו. לא היה לה מה להפסיד… את זה לא מספרים לנערות בסיכון בדרום. אף אחד לא סיפר לה שהיא תמצא את עצמה בגיל 16, ילדה יהודייה, חוזרת עם ילד יהודי – לכפר בדואי. 😰 והיא לא הילדה היחידה שזה קורה לה. זה קורה בפריפריה יותר ממה שאתם יכולים לדמיין! אין פה מקום אחד שפותח להם דלת בשעות הערב הבודדות והכאובות. יש רגע אחד שבו עוד אפשר לעצור את זה. לתת בית , תקווה ועתיד שמתאים לילדות ולנערות, ולא להכניס דור נוסף למצוקה. לכן דווקא פה חשוב שייפתחו המרכזים של "עוגן ללב” ❤️ אנחנו צריכים אתכם איתנו, בשביל הנערה הבאה. לתת לה אלטרנטיבה, משהו אחד שייתן לה תקווה לעתיד טוב יותר. יותר טוב מאשר למצוא את עצמה בגיל 16, רחוקה מהמשפחה, יולדת, חוזרת לכפר בפזורה עם תינוק יהודי על הידיים 💔 תרמו עכשיו למען מרכזי עוגן ללב להציל נערות בסיכון > ogen_lalev

תמיר שלום

22,601 Aufrufe • vor 7 Monaten

כן , התפרצתי לנאום של סמוטריץ היום בועידת ירושלים. של ערוץ 7. אני שונא לעשות את זה, נשבע. אין לכם מושג כמה זה מפחיד וקשה לי. כולם מסביב אנשי שלומנו, אנשים שאני אוהב ומכבד. גם את ערוץ 7 אני אוהב וזה מכאיב לי לעשות להם ככה, אבל אין לי ברירה. מרמים אותנו בעזה. את כולנו. כבר המון זמן. קול דמי אחיי זועקים מן האדמה. ואני לא מוכן לתת לאף אחד ליהנות יותר משום ספק. אנחנו רואים מול העינים מציאות קשה בעזה מציאות של הקמת מדינת אויב דה- פאקטו עם כל הסימנים. אוסלו ג'. ואני פשוט אחד שראה יותר מדי דם יהודי נשפך ושמע יותר מדי אנשים בחליפות בשנים האחרונות מבטיחים לו ש: הכל יהיה בסדר! מכדי שאתן לכולנו לחזור בעינים פקוחות ל6.10. לא בשביל זה נלחמנו והקרבנו ולא זאת המפה שאני מתכנן להוריש לילדיי. כל היתר זה שטויות. ולך אני אומר בצלאל סמוטריץ' אם קטן אתה בעיניך הרי ראש שבט עצום ורב בישראל אתה, ראש שבט הציונות הדתית! תוך כדי הצעקות שלי אתה משתמש במיקרופון המעולה שלך לומר שוב בנחת ש: "אתה מסכים עם כל מילה! ואנחנו נתיישב בעזה ונמגר את חמאס!" אתה זוכר שאתה שר בקבינט כן? אני רוצה להאמין לך. מאוד. חובת ההוכחה היא אך ורק עליך. אמרת אינספור פעמים בשנתיים האחרונות שיש לך קוים אדומים - כולם נגרסו מזמן מזמן. ( מוזמן לדפדף בפיד שלי ולראות סרטון על זה משלשום) אני מזמין אותך להטיל אולטימטום לנתניהו. או כיבוש גירוש והתיישבות או ללכת לבחירות. אם תהיה אמיץ וישר הציבור ידע להעריך אותך. בזאת נמדד מנהיג . תודה רבה לאלי גרון המסור.

🧡יאיר אנסבכר

12,880 Aufrufe • vor 6 Monaten

כבר שנה וחצי שאנחנו ״יאללה תקווה״ - מנסים לספר את הסיפור אחרת, מנסים לייצג ציבור עצום שאין לו קול אמיתי בתקשורת המיינסטרים המפוחדת ונטולת הזהות. ומדי חג, לפחות בחגים המשמעותיים, אנחנו תמיד משקיעים עוד טיפת זיעה. מנסים לערוך סרט אחד שיספר סיפור גדול מאיתנו, שייתן לציבור הליברלי בישראל קצת השראה, קצת תקווה. כשהגענו לראש השנה הנוכחי היינו תקועים. ממש. עוד עריכה של אירועי השנה? עוד תמונות ממאבק אינסופי? עוד שכול? עוד כאב? איך נותנים תקווה כמה ימים לפני השבעה באוקטובר, אחרי שנה כזאת? אז התקשרתי לעינב. כי בעיני עינב היא העתיד של המקום הזה. ובאופן הכי לא רציונלי בעולם, עינב נותנת לי תקווה. וביקשתי לשבת איתה. ולדבר. ולצלם... לא תהיה שנה טובה אם לא נחזיר את מתן ואת 100 החטופים האחרים הביתה. פשוט לא תהיה, אין חיה כזאת! 🎗️🎗️ ועינב, היא תחכה היום לכולנו בקיסריה. משעה 18:00 עד מאוחר בלילה. מוכנה לתת חיבוק וגם צריכה אותו. תגיעו אליה. ושתפו בבקשה, שתפו בכל הכוח 🙏 asaf shafir Yalla Tikva - יאללה תקווה

Ran Harnevo

57,939 Aufrufe • vor 1 Jahr

לפני שנה בֶּדִיוק המקום הכי יפה, הכי מלא שמחת חיים ותקווה – הפך לגֵיהִינום. ברגע אחד הֵבנו את המשמעות של לבד: מחזיקים את יַדית הממ"ד ביד אַחת וסכין מטבח בְּיד שנייה, בלי אוכל, בלי מים, מנסים להרגיע את הילדים, להבטיח להם שיהיה בסדר… בינתיים העדכונים בטלפון מספרים על עוד יישוב שנִכבש, עוד בית שנשרף, עוד שכן שנרצח… שישים וארבעה מֵחברי כפר עזה נרצחו ביום הארור הזה, בהם חבריי הטובים ביותר. תשעה עשר חברי קיבוץ נֵחטפו, בהם אלון, אחי הקטן והַאהוב. זה היה יום בלי צבא, בלי מדינה, יום שבו כל מה שהיה לנו, הוא עצמנו – האזרחים. קוראים לַזה הפקרה. במקום שנעמוד פה רֶבבות מֵעם ישראל יחד, אנחנו עומדים פה וּמְחכים לאזעקה, במקום שתוקם וַעדת חקירה ממלכתית שתחקור את המחדל, אנחנו שואלים את השאלות בעצמנו בלי לקבל תשובות. אין דוגמה אישית, אין חזון, אין מנהיגות אין קבלת אחריות. הסיפור של אלון הוא סיפור הפוך! זה הסיפור של הדור שלי, שלנו! הדור שלנו: ישרֶאלים בעלי תושייה, אומץ וקור רוח. 65 שישים וַחמישה ימים היו הוא וַחבריו - יותם חיים וסמאר טלאלקה בשבי, בִּתנאים לא אנושיים: בלי אוכל, בלי מים, תחת עינויים ואיומים, בסוף הם כתבו מילה אַחת על סדין לבן - הצילו. זה לא עזר להם. במשך חמישה ימים הם חיפשו את האור, אבל לצערי, הוא נמנע מהם ברגע האחרון. אלון אחי פעל בניגוד לכֿל אינסטינקט בֶּסיסי, הוא יזם והוביל, לא פחד לטעות, לא פחד להאמין. הוא ניווט במשך חמישה ימים בלב שכונה מופגזת בעזה בלי שאף אחד חשב שזה יכול להיות גם בתנאים הקשים ביותר, גם כשאין סיכוי, אלון, כמו אלון, האמין וּפֿעל לסוף טוב. במותו אלון ציווה לנו את הדרך, את האור, את התקווה. אני מאמין שמתוך ההריסות והחורבן, מתוך התופת, קם כאן דור חדש. דור שמאמין בנו, בחברה ישרֶאלית מתוקנת וּמְאוחדת, דור שמאמין ברוח הישרֶאלית. דור שישקם את ההריסות ויבנה כאן מדינה טובה יותר, ערכית יותר, מדינה שבה רודפים את האמת, מקדשים אותה ולא מרפים ממנה. מדינה שנשענת על ערְבות הדדית, שעושים בה הכול בשביל החברים שלנו, עושים הכול בשביל להחזיר מא֫ה ואֶחד 101 חטופים וַחטופות, שנמצאים במנהַרות חמאס. מדינה שנהיה גאים לגדל בה את הילדים שלנו, מדינה משגשגת לעם היהודי וּלְכֿל מי שקשר את גורלו אלינו. אלון אח שלי גיבור, תודה שהראית לנו את הדרך, תודה שהִצבת את הסטנדרטים. אנחנו לא נרפה עד שנתקן, אנחנו לא ננוח עד שנבנה. אנחנו הדור שייצא מההריסות, מהשואה, מֵהתופת ויגשים את הֶחזון הציוני הֶחדש. כשזה יקרה אדע שדרכו של אלון הופכת לִמְציאות. קומו! עם ישראל חי.

Yonatan Shimriz | יונתן שמריז

305,686 Aufrufe • vor 1 Jahr

דרמה בג'רבה: כוחות ביטחון מכתרים בית של יהודי; הקהילה בזעקה לעזרה: "מנסים לבצע חטיפה" אירוע מתוח ומתגלגל מתרחש בשעות אלו בעיר ג'רבה שבתוניסיה. עשרות מבני הקהילה היהודית הגיעו לביתו של אחד התושבים ומכתרים אותו בשרשרת אנושית, זאת כדי למנוע מכוחות ביטחון מקומיים לפרוץ למקום ולעצור את האזרח היהודי המתגורר בו. על פי הדיווחים מהשטח, הכוחות פועלים ללא צו שיפוטי ומכתרים את המבנה במשך זמן ממושך, במה שהתושבים מגדירים כניסיון חטיפה לכל דבר המונע מאנטישמיות ושנאת יהודים. ​הרקע למתיחות החל ביום שלישי האחרון, לאחר שתושב ערבי מקומי נעצר בחשד להברחת חמישה קילוגרמים של זהב. בקהילה היהודית מדגישים כי אין כל קשר בין העצור לבין האזרח שביתו מוקף כעת, ומאשימים כי הממשל המקומי מנסה להפליל יהודי חף מפשע באופן שקרי כדי לייצר כותרות אנטישמיות ולהסית נגד הקהילה. ​תושב המקום ששוחח עמנו מתאר מצב בלתי נסבל שבו האנטישמיות בג'רבה מרימה ראש וגוברת משנה לשנה. לדבריו, גם לאחר הפיגוע הקשה שבו נרצחו שני יהודים, הממשל המקומי הפגין אדישות מוחלטת ולא שלח שום מכתב ניחומים או תמיכה לקהילה. "אנחנו מרגישים מופקרים", אומרים בג'רבה, ויוצאים בקריאה דחופה לעם ישראל: "אנא פנו לממשלת ישראל ולכל גורם שיכול לסייע כדי לעצור את העוול הזה לפני שיהיה מאוחר מדי"

ידידיה אפשטיין

44,970 Aufrufe • vor 4 Monaten

מנסור עבאס: "אם יש מחלוקת, דוד [אמסלם], בין הנביא מוחמד לבין [שבט] קורייש, אתה צריך לעמוד לצידו של הנביא מוחמד, כי הוא ממשיך דרכו של הנביא משה; במשך שנים האיסלאם קיבל את היהדות והיהודים. יש חילוקי דעות; אבל לא בעקרונות האמונה והמוסר; הסיפורים על בני ישראל והיהודים נמצאים בקוראן" ב-8 ביולי 2026, חבר הכנסת מנסור עבאס (منصور عباس), יו"ר הרשימה הערבית המאוחדת (רע"מ), המייצגת בכנסת את התנועה האיסלאמית (הפלג הדרומי), פרסם את ההודעה הבאה בפייסבוק (במקור בערבית): "בכנסת אמרתי את דבריי בהגנה על האיסלאם והמוסלמים: דתנו [האיסלאם] היא דת רחמים וצדק, ואסור לצמצם אותה להכפשה, הסתה ועיוות [האמת]". עבאס צרף סרטון וידאו מתוך דיון בכנסת, כמובא להלן: דוד אמסלם: בגלל שהמוסלמים רוצים להרוג את עם ישראל בגלל שאנחנו יהודים. מנסור עבאס: עזוב אותך מההסתה הזאת. יש טעות אסטרטגית גם של מזרחנים יהודים שמנסים להשחיר את הפנים של האיסלאם כדת, ושל המוסלמים וההיסטוריה המוסלמית. בהיבט הדתי, ואני איש דת ומכיר את השריעה [ההלכה] האיסלאמית על פרטיה, ואת הקשר הדתי עם היהדות, ובכלל תפיסת האיסלאם, שהאיסלאם הוא ממשיך את דרכם של כל הדתות המונותאיסטיות. כל דת שנובעת מאמונה באל אחד יחיד ובנביאים אנחנו מאמינים, ובספרי הקודש אנחנו מאמינים, ואנחנו הולכים בדרכו של הנביא מוחמד עליו השלום, ובדרכו של הקוראן. ואם יש מחלוקת, דוד [אמסלם], בין הנביא מוחמד לבין [שבט] קורייש [قريش - שבט ערבי חזק ומכובד ממכה, שממנו יצא הנביא מוחמד ושלט על הכעבה ועל מסחר החג' במאה ה-6–7], אתה צריך לעמוד לידו ולצידו של הנביא מוחמד, כי הוא ממשיך את דרכו של הנביא משה, ואתה לא צריך להיות נגדו [נגד מוחמד], ולא להאשים אותו [את מוחמד]. לא, אני לא מדבר באופן אינדיבידואלי עליך כדוד [אמסלם], אלא כתפיסה. ולא, אני אספר לך, אני אתן לך תשובות. אתה צריך להיות לידו [של מוחמד]. אני אתן לך תשובה. אני אתן לך תשובה.זאת כתפיסה, אבל אני יודע שחשובה לך הדת והאמונה, ולכן דוד [אמסלם], לא לחצות את הקווים, ולהיות עם האנשים שעינו, ורדפו, והאשימו את הנביא מוחמד. הוא בסך הכל ממשיך דרכם של כל הנביאים. אצלנו בתפיסה הדתית אומרים, שהנביאים הם אחים, ובכלל כל האנושות היא משפחה אחת לאב אחד ולאימא אחת. זאת התפיסה ההומניסטית באיסלאם. התפיסה ההומניסטית באיסלאם אומרת, שאנחנו משפחה אחת, אחר כך הפכנו לשבטים, ועמים, וקבוצות וכולי, כדי שנכיר אחד את השני, וזה תרגום חלקי של פסוק בקוראן. [קוראן, פרק: 49 פסוק: 13]. עכשיו, לקשר בין היהדות לאיסלאם - האיסלאם, בוודאי שמכיר ביהדות, ויש לה מעמד באיסלאם. וכשמוסלמים רצו לאלץ, להכריח את הבנים שלהם, חלק מהבנים שלהם, או אחים שלהם להתאסלם, אחרי שהם אימצו את היהדות או הנצרות, פסוק בקוראן קבע שאין כפייה בדת - لا اكراه في الدين [קוראן, פרק: 2 פסוק: 256]. ולכן, במשך שנים האיסלאם קיבל את היהדות ואת היהודים. יש חילוקי דעות, יש חילוקי דעות בין הדתות בתחומים מסוימים, אבל לא בעקרונות של האמונה, של המוסר. גם מבחינת ההיסטוריה, הסיפורים של בני ישראל, של היהודים, נמצאים בקוראן, והביקורת שיש על התנהגותם של היהודים ושל המוסלמים בקוראן זה אותה ביקורת שיש לתורה על התנהגותם של בני ישראל. זו ביקורת לגיטימית. אבל לשלול את זכותם, לחיים, לביטחון, לחופש, זה לא נכון. סימון דוידסון [סגן יו"ר הכנסת ממפלגת "יש עתיד"]: רגע, אני רוצה להגיד לך משהו, בבקשה, [מילה לא ברורה] מנסור, וגם לשר [דוד] אמסלם. מה שהיה פה זה רגע היסטורי נדיר. לשבת ולהקשיב. מנסור [עבאס] הקשיב לשר [דוד] אמסלם, אחרי זה ה[דוד] אמסלם הקשיב למנסור [עבאס]. אני חושב שחברי הכנסת היו ככה עם העיניים פקוחות, וגם הקהל למעלה. הבית הזה [הכנסת] צריך ללמוד להקשיב. אני מודה לכם על השיח הזה, זה היה, אני חושב, מרתק. זהו, אז אני רוצה להגיד בבקשה, אדוני. מנסור עבאס: נחזור לענייננו. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

21,559 Aufrufe • vor 1 Monat

תצדיעו לעמרי רונן, ואו איזה ראיון הוא נתן אתמול לאופירה אסייג, ברק סרי ואלי אוחנה. אתם חייבים לצפות ולהקשיב לכל מילה שיוצאת לעמרי מהפה, לכל משפט יש משמעות באשר לעוצמות הפנימיות ולסולם הערכים של האיש הצעיר והמדהים הזה. עמרי מייצג את האנטיתזה, את הקונטרסט, את ההיפך המוחלט מהביביזם, ואיך שהוא מפרק את הכדורגלן המראיין אלי אוחנה, השופר הביביסטי התורן באולפני ערוץ 12, ממש תענוג לעיניים ומפיח תקווה, הרי אין מצב שאת העלובים האלה לא נביס. עמרי הוא ארץ ישראל היפה, יפה בלורית, אמיץ, איכותי, ביצועיסט, רהוט, שקול, קר רוח, לא מתנצל, פטריוט ברמ"ח אבריו, איש צעיר שנקלע במסלול חייו להפיכה משטרית, לשינוי פני המשטר לדיקטטורה פאשיסטית לאומנית, לטרגדיה לאומית ואישית ופשוט החליט לעשות מעשה במקום לשבת ולקטר. עמרי רונן קיבל עליו את הצוואה הבלתי כתובה של סבתא שלו, נירה רונן ז"ל שנרצחה בקיבוץ כפר עזה בשבעה באוקטובר, הצוואה של סבתא נירה היא צוואה לכולנו, צוואה של תקומה, של הפרחת המדינה המדממת ותיקום החברה הישראלית השסועה. עמרי הוא הרכש הטוב ביותר של יאיר גולן ומפלגת הדמוקרטים, מנהיג אזרחי שנרתם החל מטבח השבעה באוקטובר, מתוך תחושת שליחות עמוקה ביחד עם אחים לנשק, להצלת מדינת ישראל. עמרי הוא איש נדיר שיוביל ויממש את הציונות החדשה, הציונות שתתן מענה לאתגרים פנימיים וחיצוניים של מדינה מבוגרת, מורכבת ומסואבת. עמרי הוא משלנו, הוא נצר למשפחת חלוצים שהפריחו את הנגב, את קיבוץ כפר עזה, בחור צעיר מוסרי ונחוש שיהפוך לאחד הפוליטיקאים הכי חשובים ומשמעותיים בהחזרתה ובתקומתה של מדינת ישראל למסלול של שגשוג, נורמליות, שיוויון ושלום. הלוואי וכל אחד ואחת בעם הזה יהיו עמרי רונן, עם אהבת העם והמדינה כמו שיש לו, עם התשוקה לעזור ולשנות שפשוט יוקדת לו בעיניים. לדמוקרטים בראשות יאיר גולן, לוחם עז נפש ולוחם חופש בעצמו, יש נבחרת חלומות, נעמה לזימי, גלעד קריב, אפרת רייטן וכן חבורת הצעירים שהחליטו לעשות מעשה ולרוץ לפריימריז של המפלגה, עמי דרור, משה רדמן, מורן מישל וכמובן עמרי רונן. מדובר בסיירת מובחרת ואיכותית של צעירים ערכיים, פטריוטים, מלאי תשוקה לעשיה שבאו לשנות, שבאו להחזיר עטרה ליושנה ואף מעבר לכך. אני חושב שכל אדם חילוני, ליברלי, יהודי או ערבי, שוחר שיוויון ושלום, ביטחון אישי וביטחון כלכלי, כל אדם חפץ חיים ותקווה לעתיד טוב יותר, חייב.ת, פשוט חייב.ת להצביע לדמוקרטים. בשולי הדברים, שימו לב בסירטון הקצר, איך אופירה מתריסה כלפי אוחנה הביביסט הנרצע שיתן לה גוף אחד שתרם כמו אחים לנשק, מייד לאחר השבעה באוקטובר. אופירה מתעקשת לקבל תשובה מכיוון שאוחנה טען שהיו עוד גופים משמעותיים מלבד אחים לנשק שתרמו ונרתמו, אוחנה כמובן נבוך, מתרץ, מגמגם ולא מזכיר אף גוף כזה. איזה שופר קטן ועלוב. Omri Ronen עמרי רונן Yair Golan - יאיר גולן הדמוקרטים Barak Seri ברק סרי ערוץ טלוויזיה 12 Moshe Radman Abutbul משה רדמן אבוטבול Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור Moran Michel | מורן מישל

Danny Gallant דני גלנט

23,388 Aufrufe • vor 6 Monaten

שישה וחצי חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – איל נוה מ"אחים לנשק": "הצבא מתפרק. אין צבא, [אין] צבא העם בישראל היום; אנחנו אוספים חתימות; עשרות אלפי חתימות של אנשים שלא יבואו להתנדב לצבא; אין לו [לשר הביטחון יואב גלנט] צבא, [הוא] צריך לדעת את זה. הצבא שלו מתפרק" ב-24 במרץ 2023, איל נוה, ממייסדי ארגון "אחים לנשק" וממנהיגיו, התארח בתוכניתם של יואב לימור וגלית גוטמן בערוץ 12. להלן תוכן הראיון: יואב לימור: באולפן איתנו אחד ממובילי המחאה איל נוה. בוקר טוב. איל נוה: בוקר. יואב לימור: איפה אתה עושה מילואים? איל נוה: סיירת מטכ"ל. יואב לימור: סיירת מטכ"ל. זאת אומרת, אתה חלק ממחאת המ"מ [המבצעים המיוחדים], מה שנקרא. איל נוה: לא, אנחנו אחים לנשק. יואב לימור: אחים לנשק, אוקיי. כשאתה שמעת אתמול את ראש הממשלה [בנימין נתניהו], אומר, אני לוקח את זה על עצמי, אני אוביל עכשיו את הפיוס, אני אוביל תהליך, אני ראש הממשלה של כולם, דאג לזכויות הפרט. מה שמעת באוזן ומה זה אומר על המשך הפעילות שלכם? איל נוה: שמעתי שאנחנו ממשיכים בכל הכוח, שמעתי שבית המשפט נמחק, שנכנסים שופטים מטעם, שמעתי שכל החוקים הולכים לעבור. ב[שתי מילים שאינן ברורות] קיבלנו היום את הסלאמי, קיבלנו. יואב לימור: ומה זה אומר על ההתנדבות שלכם להמשך, למילואים? איל נוה: אנחנו הצהרנו כבר השבוע שאנחנו מפסיקים להתנדב למילואים, במידה והחוק יעבור. מבחינתנו זה לא עובר, אנחנו במלחמה. אנחנו במלחמת העצמאות השנייה שלנו. כולנו, כולכם פה. אנחנו במלחמת העצמאות השנייה, ואנחנו הולכים להילחם על הבית שלנו, על מדינת ישראל, על מדינת ישראל דמוקרטית. גלית גוטמן: אני רוצה לשאול אותך, איל, אתה יודע, אנחנו כבר 12 שבועות לתוך המחאה הזאת, אתם בין הראשונים שהצטרפו. והרימו את הדגל. אני מתארת לעצמי שלא היה פשוט, לא היה פשוט בימים הראשונים לחשוב שאתה, כבן אדם, שלקחת על עצמו להיות חלק מסיירת מטכ"ל, זה אומר שאתה מחויב ב-200% למדינה הזאת, לעשות את ההחלטה הזאת [שלא להתנדב לשירות מילואים]. כמה מתסכל לראות שאתם נמצאים בכל מקום, שאנשים קוראים לכם טרוריסטים, אנרכיסטים, סרבנים, ולמעלה שם יושב [ראש הממשלה] בנימין נתניהו ולא סופר אתכם. כרגע זה מה שאני רואה. ברגע שהוא לא עוצר את החקיקה, ברגע שהוא שומע מהרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ומראשי [מערכת] הביטחון מה קורה פה ואיזה סכנות צפויות, הוא בטוח שאתם תגיעו מחר. איל נוה: הוא טועה. אנחנו לא נגיע. אנחנו בתוך המלחמה שלנו, ולכן אנחנו נעמוד מאוד מאוד חזק. אני מתחיל בכלל ב[שר הביטחון יואב] גלנט, שבמשך 11 שבועות לא מדבר, שותק. יש לי שר ביטחון שאין לו מיתרי קול. לא שמענו אותו בשום מקום אומר על שום דבר. וגם אתמול הוא היה צריך להחליט בין האם הוא שומר על ביטחון ישראל, או שהוא שייך למשפחת נתניהו. נכנס לחדר וחזר מקופל. אנחנו ממשיכים בכל הכוח את הדבר הזה. אנחנו מרגישים שהמדינה מתפוררת. אנחנו חתמנו על זה שאנחנו מפסיקים להתנדב, ואנחנו 25 שנה עושים מילואים, אנחנו קרועים מבפנים. יואב לימור: אבל איל, אני, אני, אתה אמרת דברים שלא יבנו עלינו, אנחנו לא נבוא. אתה רוצה להגיד שאם מחר מתחילה מלחמה עם לבנון, מתחילה מלחמה עם עזה, אתה אומר אנחנו לא שם? איל נוה: אנחנו כבר עכשיו במלחמה. אנחנו במלחמת העצמאות, אתם לא שמים לב לזה. אנחנו בתוך מלחמה, אתם הדבר הבא דרך אגב. בהתחלה זה מתחיל בעולם הזה, זה מתחיל מהחלשת בית המשפט, והוא עובר אחרי זה לתקשורת, ואחרי זה לאקדמיה, ואנחנו [מילה לא ברורה]. אתם לא מכירים, עשו לו רחובות, פשוט תצאו לרחובות. יואב לימור: אנחנו מבינים. אני לא מתבלבל, אני שומע את שר התקשורת [ד"ר שלמה קרעי] ומה הוא אומר, אדם שלא מבין כלום בתקשורת, אבל אני שומע היטב, בזה אני לא מתבלבל. אבל אני שואל אותך, בסוף, אם מחר יפלו פה טילים על הבית שלך, לא תצא לשמור על הילדים? איל נוה: ברור שבסוף אנחנו חיילים ונבוא להילחם, זה לא שאלה. אבל כרגע בשלב הזה אין אימונים. אתה אמרת לפני כמה דקות שאתה יודע מה הולך לקרות ביום ראשון. אנחנו מחריפים את המאבק שלנו. אנחנו לא נוותר על המדינה שלנו. יואב לימור: עכשיו, אני חושב רגע על נקרא לו י', מפקד סיירת מטכ"ל, אלוף משנה, שעושה רשימת מלאי הבוקר הזה ואומר, חסרים לי הרבה מאוד אנשים. איל נוה: המון. רני רהב: לא חסרים לו, [יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, שמחה] רוטמן יבוא. איל נוה: אנחנו, לפני שבוע הייתי במילואים, חסרים המון אנשים. לא מגיעים, פשוט לא נמצאים. גלית גוטמן: כשאתה אומר אנחנו נחריף את הצעדים, מה עוד נמצא בארסנל הנשק שלכם? איל נוה: יש עוד הרבה, לא נגיד את זה פה כמובן, אבל יש לנו עוד הרבה מהלכים שאנחנו מתכוונים לעשות. לא נוותר. אני קורא מפה לכולם לצאת מהכורסה, לצאת לרחוב, להמשיך להפגין. אתמול נעצר, בדיוק אותו קצין [סא"ל במילואים רון שרף] שנכנס לתוך בית להציל את נחשון וקסמן, וחטף כדור והוא נעצר. תבינו מה קורה. העם נקרע. פשוט נקרע. יואב לימור: תגיד, מה אתה עונה לאלה שאומרים? אתם סרבנים. בסוף, הרי אתם, כולנו, כשהיה סרבנות בהתנתקות, אמרנו לא יכולה להיות סרבנות. והנה עכשיו יש סרבנות. וכאילו אתם הופכים את זה ללגיטימי. מחר זה יהיה מהצד השני, מה תגידו להם? אז מה אתה עונה למי שאומר לך את זה? איל נוה: אנחנו מתנדבי מילואים. עוד פעם, אנחנו מסבירים את זה והסבירו את זה מספיק פעמים. אנחנו באים למילואים כמתנדבים. אחרי 25 שנה אנחנו לא חייבים לבוא למילואים, אנחנו מפסיקים את ההתנדבות שלנו. ככה גם הטייסים, ככה גם כולם. ולכן זו אינה סרבנות. סרבנות יש רק בצד שני, דרך אגב. שם נמצאת הסרבנות. אנחנו נותנים מהנשמה שלנו. אנשים שבאים במשך שנים. יואב לימור: מה זה הצד השני? החרדים שלא מתגייסים? איל נוה: החרדים שלא מתגייסים ועוד. אני חושב שכמות הצבא שאני עשיתי במשך החיים, זה רוב הממשלה לא עשתה את כמות הצבא כמובן, ולכן אנחנו ממשיכים את המאבק שלנו בכל כוח, אנחנו לא מסרבים, אנחנו שומרים על המדינה, אנחנו מרגישים שאנחנו מובילים את המחאה הזאת למקום שבו ישראל תישאר יהודית ודמוקרטית. יואב לימור: שאלה אחת אחרונה. [שר החקלאות] אבי דיכטר, בוגר היחידה שלך, ראש השב"כ לשעבר, לו [הוא] יושב כאן עכשיו מולך, מה אתה אומר לו? איל נוה: אני אומר שהוא חייב להבין שהעם שלנו נקרע, צריך לעצור דחוף. אני אומר לו שאנחנו מתפרקים, הלכידות החברתית מתפרקת, הצבא מתפרק. אין צבא, [אין] צבא העם בישראל היום. אתם לא תבינו, אנחנו אחרי, אנחנו אוספים חתימות, אנחנו בעשרות אלפי חתימות של אנשים שלא יבואו להתנדב לצבא. זאת המציאות כרגע, ואני חושב שהם [הממשלה] מבינים את זה ולא אכפת להם. גלית גוטמן: מה הציפייה שלכם מ[שר הביטחון יואב] גלנט? איל נוה: לעמוד לצד הביטחון, לעמוד לצד אזרחי ישראל, לשמור על הביטחון. אין לו צבא, [הוא] צריך לדעת את זה. הצבא שלו מתפרק. ולכן הוא חייב, חייב לקום ולהגיד, תעצרו את החקיקה, שבו לדבר. יש לנו מדינה אחת, יש לנו עם אחד, חייבים לעצור ולדבר. זאת האחריות שלו. יואב לימור: כן. אייל, תודה על הדברים האלה. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

33,360 Aufrufe • vor 7 Monaten

חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – בתשובה לטענה, לפיה "יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל, האויבים על הגדרות", סא"ל (מיל.) רון שרף מ"אחים לנשק" משיב: "ישראל כבר אינה דמוקרטיה"; "האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים"; "אנחנו מגינים על המדינה עכשיו"; "אין צבא עם בדיקטטורה" ב-27 ביולי 2023, סא"ל במילואים, רון שרף, הנימנה על הנהגת ארגון "אחים לנשק", בו חברים אנשי מילואים מיחידות שונות בצה"ל, התראיין לרדיו 103 FM, בנוגע להשלכות הפסקת ההתנדבות לשירות בצה"ל על ידי אלפי מילואים, על צה"ל ועל ביטחון המדינה. להלן תמליל הראיון: מראיין: [עימנו] סא"ל במילואים רון שרף ממחאת "אחים לנשק". שלום לך, רון שרף. רון שרף: בוקר טוב מראיין: אתה יודע בממשלה אמרו באותו יום, שביטלו את עילת הסבירות, שהם לא הצביעו בעד ביטול עילת הסבירות, אלא נגד הסרבנות, שבסוף מה שגרם להם להקשיח עמדות ולא לוותר הייתם אתם. רון שרף: ומה, ומה יגיד רודן? מה יגיד רודן בדרך למשבר עמוק ולהרס של מדינה? אני לא מצפה שיגידו שום דבר אחר. נתניהו לא זז מעמדתו. מראיין: השאלה אם זאת לא היתה, אפילו מבחינת המחאה והטקטיקה, אם זו לא הייתה טעות? רון שרף: קודם כל, סרבנות זה לא סרבנות. אף אחד לא יכול להכריח מישהו להתנדב למצב שהוא נשבע אחרת למצב, כאשר הוא שובר את החוזה. אז זה בכלל מצחיק. זה הגדרה מצחיקה, וזה ספין הפוך. ישראל כבר אינה דמוקרטיה. ישראל היא מדינה במעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה. זה עכשיו [מתרחש]. מי שלא מבין את זה, לא מבין מי אחראי למצב הזה. מי שאחראי לסיכון ביטחון ישראל זה נתניהו, והצל של שר הביטחון גלנט, שיושב מגמגם, מתחנן שמה לשר משפטים שיעזור לו, כי הוא יודע את המשבר האמיתי שאנחנו נכנסים אליו, ורק מבט, רק מבט על הפנים של גלנט כולם יכולים להבין מה באמת קורה. מראיין: סגן אלוף שרף, אבל אני מנסה להבין. תראה, אתה כאילו מסביר לנו ולציבור מי אשם במצב שהגענו אליו. אבל, אני שואל אותך שאלה אחרת. יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל. האויבים על הגדרות. במקרה של הגבול הצפוני זה תרתי משמע. רואים את חיזבאללה על הגדר. השאלה היא: מי יהיה אחראי בסופו של יום אם חלילה ישראל תותקף, ולא תהיה ערוכה? אז אתה תגיד: ביבי אשם, וביבי יגיד: אתם אשמים, אבל בינתיים מה יהיה על ביטחונה של המדינה היקרה שלנו? רון שרף: המדינה יקרה לנו לא פחות מלאף אחד אחר, ולכן אנחנו מגינים עליה. האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים. אם ישראל תמשיך במדרון הזה, ישראל כבר אינה דמוקרטיה. אני חוזר על זה. מישהו האמין שזה יקרה? ישראל אינה דמוקרטיה יותר. היא כרגע במדרון. מדינת מעבר בין דמוקרטיה לדיקטטורה. כל אחד יחליט איפה במעבר. אבל, שלממשלה אין ביקורת שיפוטית, זוהי כבר אינה דמוקרטיה. לכן, הסכנה האמיתית היא מבפנים. אנחנו מגינים על המדינה עכשיו. מראיין: ומה קורה עכשיו? אתם הודעתם שאתם מפסיקים להתנדב. שמענו באמת על הגל הזה, גם בחיל האוויר, ובעוד אגפים וחילות נוספים. מה קורה בפועל בשטח אחרי שבוטלה עילת הסבירות מבחינתכם? בחודשים הקרובים אתם פשוט לא תתנדבו? רון שרף: תראה, פה אין רבים. יש כל אחד לעצמו. זה בסוף כל אחד מול צו מצפונו. אני לא שולט על אנשים אחרים. מראיין: מה שאתה שומע מהחברים שלך. רון שרף: אני כן, אני אומר, אני עושה מה שאני, מה שצו מצפוני אומר, וכמוני עושים הרבה חברים. אנחנו מבינים שלא ניתן לשרת דיקטטורה. אין צבא עם בדיקטטורה. מראיין: כן, אבל תראה, אני מוכרח לומר שיש לי קצת בעיה עם האמירות האלה שלך, שלכם, כי אני מבין שמבחינת הקמפיין, נקרא לזה, זה נכון להגיד: כל אחד למצפונו, אבל ברור שזה מאורגן. מה זאת אומרת? יוצאות הודעות לעיתונות, ממלאים טפסים, שולחים ביום שישי רגע לפני אולפן שישי [בערוץ 12] מסמך שעליו חתומים נדמה לי 1,150 טייסים. ברור שזה ארגון. למה אתם לא קוראים לילד בשמו? [אנו] התארגנו לפי היחידות הצבאיות שלנו כדי להפסיק את ההתנדבות. רון שרף: ההתארגנות היא, שוב אני אומר, המחאה היא כללית, והיא חוצה את כל היחידות, ואת כל הארגונים, אבל בסוף כל אחד מקבל את ההחלטה לבד. מראיין: טוב, זה ברור. רון שרף: [כל אחד בנפרד] שולח [מכתב על הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים] למפקד שלו, ואנשים מרגישים מבפנים, כמו שאתה יכול להגיד, שכל המחאה היא כולה מאורגנת. אנשים בסוף יוצאים מהבית, כי הם מפחדים משלטון עם כוח בלתי מוגבל. זה פשוט ככה. כנ"ל אנשים אומרים: אני לא יכול ללכת [להתנדב לשירות מילואים]. אני אישית, רון, לא יכול ללכת לשרת מדינה שאינה דמוקרטית, ואני עכשיו מפעיל את הכוח שעדיין יש לי, כי עוד מעט לא יהיה לי. עוד מעט יהיו פה חוקים שאסור למחות, שיש מעצר מנהלי למי שמדבר נגד המשטר. זה קרוב, זה הכל קרוב. כל אחד חושב שבפעולה שלו הוא כרגע בולם את ההתדרדרות של ישראל לתהום דיקטטורית, שאחר כך אי אפשר יהיה לצאת ממנו. סימוכין: רון שרף. צילום מסך מסרטון וידאו בעמוד הפייסבוק של "אחים לנשק"

Jonathan D. Halevi

20,569 Aufrufe • vor 1 Jahr

גילוי נאות מאוד: אני אוהב ממש את שיראל חוגג. אני חושב שכל מדינה מתוקנת הייתה רוצה אנשים כמוהו בהנהגה שלה. איש ערכי, אמיץ. שילם מחיר גדול בשבעה באוקטובר, לא הסתכל אחורה מאז. אחד ממקימי ״קומו!״, עובד סביב השעון כדי שישראל תהיה טובה יותר. והיא תהיה, בגלל אנשים כמוהו. כבר כמעט 15,000 איש הצטרפו עד היום לחמ״ל בחירות. ואם עדיין לא הצטרפתם, אנחנו צריכים אותכם! ייאוש לא עומד על הפרק, לא בתכניות. עוד הרבה יוזמות יושקו בקרוב, אז תעשו טובה ותירשמו, הנה הלינק למי שטרם 👈 היום, במסגרת החמ״ל, אנחנו משיקים פרוייקט חדש בהובלה של שיראל: חמ״ל חוגי בית. בחודשים הקרובים אנחנו רוצים להגיע לכל עיר, לכל יישוב, לכל מקום בישראל. עשרות דוברים, מאות מפגשים. לדבר דמוקרטיה. ולשכנע. ולהניע לפעולה. ולייצר תקווה ואת מה שהכי חשוב שיהיה פה: תיקון. לשיראל יש חזון. ואם אתם רוצים שהוא ועוד חבורה נפלאה של אנשים תגיע אליכם למתנס, לבית קפה, לחצר, לפאב, פשוט תשלחו את הפרטים לאימייל הזה ויצרו איתכם קשר: [email protected] ישראל תישאר דמוקרטיה. אנחנו נחרוש אותה לרוחבה ולאורכה. לא עבור מפלגה, זה לא התפקיד שלנו, אלא עבור הנשמה הדמוקרטית שתחזיר את המקום הזה לשפיות. רעות ענבר ושיראל על התכניות שבדרך. עוד יוזמות בשבועות הקרובים, אנחנו רק התחלנו 💪 תהיו יפים ותשתפו. אתם ההפצה האורגנית הכי חשובה שיש. ניפגש בחמ״ל חוגי בית. יאללה! shirel hogeg Reut Inbar איל נוה - Eyal Naveh Omri Ronen עמרי רונן

Ran Harnevo

27,600 Aufrufe • vor 1 Jahr

גאונות של שכנות יש לי חבר גאון. אבל לא סתם גאון, דוקטור איוול. בעצם הוא לא דוקטור איוול לטובים, הוא דוקטור איוול לרעים. 20 שנים שאנחנו פועלים יחד בדארקווב והדברים שהוא עשה עבור העם היהודי ראויים להדלקת משואה. לא משואה, מדורה. לא מדורה, מידברן. הוא באמת איש נפלא ואהבתי אליו גדולה מאהבת יונתן לדוד, אבל לא בגיי. יש לי מעט אנשים בחיים שאם יצלצלו באמצע הלילה ויגידו שהם תקועים על כביש בנבאדה, אני מכרטס את עצמי מהמיטה. הוא אחד מהם. עשרים שנים שאנחנו מכירים. יש לו מוח פרא אדם. הוא יודע להגיע לכל אדם בעולם וNSO זה מאזדה 3 לעומת הF1 שהוא ואני לא כותב את זה בלי ידע. לא פעם אני מראה לו פה תגובות של יוזרים והוא מפלטר בוטים או לא ולא פעם ידע להביא מספר טלפון של יוזר אנונימי. היכולות שלו מעבר לקוד, הוא משחד שוחד כל מיני מכל מיני שיושבים בתוך החברות. כזה טיפוס. ורק אדם אחד הוא לא הצליח לעבור בחיים שלו. את השכנה שלו. עדנה. עדנה ראש אבן. מתגוררת דירה ליד. חיה לבד. והיא סמל מהות הקארן. עדנה חיה עבור פשפוש בחיי אחרים. בת 50 פלוס. אין ילדים. אין בעל. אין בנזוג. יש תוכי בשם אלישע וקטנוניות של מורדכי דוד מצלמה לפנים. אלירן חולצה אפורה למד ממנה להידחף. הוא נדחף לפריים, היא לחיים. מדובר באישה שעוברת על שעון המים של דיירי הבניין ומשחילה לתיבות הדואר מכתבים תקיפים על בזבוז מים. אין לה רכב. אבל יש חניה. והיא לא תשכיר אותה גם לא לבורא עולם. החניה שלה זה מקור העונג כמו צמח טורף שמחכה שזבוב ימשך לקריצתו. מי שמחנה, מאבד אוויר. אין התראות. יש וונטיל. והדוקטור סובל ממנה מלא. הוא איש של לילה. הולך לישון בשבע בבוקר וקם באחת. בלילות הוא עובד עם טראנס ברמקולים. הביטים מסדרים לו חשיבה. ולעדנה זה מפריע לישון אז היא מזמינה משטרה. או מורידה שאלטר. או דופקת בדלת. אבל הביטים חשובים לדוקטור. אז הוא למד לשמור על ווליום. אלף פעם אמרתי לו שים אוזניות, הוא לא מסוגל, זה מפריע לו. אבל עדנה שומעת דרך קירות. ביט קטן והיא דופקת בדלת. התישה אותו. רסמי התישה. ואז הוא קרא באיזה ספר משפט. ״אנשים מתעקשים על מה שאין להם שליטה״. אחרי שכנות רעה של כמעט עשור, דוקטור איוול פיצח אותה. עשור שאני שומע ממנו איך היא ממררת לו את החיים, ולפני חודש כתב לי: ״ניצחתי את העדנה״. הוא פיתח לעדנה אפליקציה שהיא יכולה לשלוט לו על הווליום של המוזיקה. התקין לה והעביר את השליטה לידיים שלה. עדנה שולטת בווליום. פתאום היא הפסיקה להתלונן. פתאום הם מצאו יחד את ״הווליום הנכון״, כזה שלא מפריע לה, ומאפשר לו להינות. עברו כמה ימים, ועדנה שוב התפלפה. זה לא הווליום, זה הבסים. אז הדוקטור הוסיף לה יכולת שליטה על הבסים. בהתחלה היא מחקה לו את הבס. והוא מהצד שלו הגביר קצת, ואז הורידה, והוא הרים, ואז מצאו יחד את הסוויט ספוט ומאז כבר כמה שבועות שהיא לא נגעה בווליום, או בבס. ומה שעדנה לא יודעת, זה שהדוקטור שינה בממשק את המספור. עדנה מביטה על הצג, רואה 61 ונרגעת. אבל בפועל, הביט על 90. גאון. לפעמים צריכים לתת את ההגה בידיים של זה שמתלונן על הסיבובים.

IA🏴‍☠️

50,951 Aufrufe • vor 5 Monaten

שאלת התכלית חייבת להישאל: כשצה״ל נכנס בראשית מרץ לתמרון בלבנון, לאחר שחזבאללה פתח ראשון באש והצטרף למערכה הרחבה יותר באיראן, הסבירו בצה״ל שהמטרה היא לתפוס רכסים ששולטים על יישובי הצפון. ״מוכרחים להסיר את איום הנ״ט ואת איום הפשיטה של חזבאללה״, הסבירו בצבא, כדי שחזבאללה לא יחזור לטווח את היישובים, מה שידרוש פינוי של אוכלוסיית הצפון, כפי שקרה שנתיים וחצי קודם לכן. צה״ל יצא קדימה, תפס את קו הרכסים השולט על יישובי הגליל והסיר את איום הנ״ט הישיר. בהמשך, אחרי הפסקת אש אחת, יצא צה״ל וכבש גם את רכס הבופור, שחולש על מטולה ממרחק של מספר קילומטרים. ״עכשיו באמת הסרנו את האיום הישיר, הבופור היה איום ישיר על מטולה, כיבוש הבופור זו השלמה של הקו הצהוב״, הסבירו לנו בצבא. אלא שאז, חלפו הימים והשבועות וצה״ל המשיך להתקדם קדימה - מעבר לבופור, אל יישובי רמת נבטיה, כפר תבנית ובימים האחרונים גם לרכס עלי טאהר. מי שיציץ במפה, יראה מיד: אין קשר בין רכס עלי טאהר וכפר תבנית לבין התכלית המקורית של הסרת איום הירי בכינון ישיר על היישובים. רכס עלי טאהר לא שולט באש או בתצפית על אף סנטימטר בשטח ישראל. הצבא כבר הרחיב את מרחב השליטה שלו בדרום לבנון, עד כדי כך שהוא התנתק מהמטרה המקורית שלשמה יצא בכלל מלכתחילה לכבוש את רצועת הביטחון. קצין בכיר בצה״ל, שמפקד על הפעולה בלבנון בחודשים האחרונים, נשאל על כך לאחרונה בתדרוך עם כתבים. ולשאלה ״מה התכלית״, הוא השיב בכנות: כיבוש כפר תבנית והרכס ששולט על נבטיה הוא קרש קפיצה לקראת אפשרות לכיבוש נבטיה בהמשך. האם זה משרת את התכלית המקורית של הסרת איום הירי הישיר על היישובים? ״לא״, השיב הקצין בכנות והוסיף: ״את המשימה של הסרת האיום הישיר כבר מימשנו. ככל שאנחנו מתקדמים יותר קדימה - זה כבר קשור לתכליות נוספות, החלשה נוספת של חזבאללה״. ועוד אמר הקצין הבכיר: ״לא די בפעולה הזו כדי להכריע את חזבאללה - אבל זה שלב משמעותי כדי להחליש אותו דרמטית״. כלומר: צה״ל עצמו מודה - הפעילות הקרקעית ברמת נבטיה כבר אינה משרתת את המטרה המקורית שלשמה יצאנו לתמרן בלבנון. איזו מטרה היא כן משרתת? נקודת זינוק ומקפצה לכיבוש שטחים רחבים יותר בהמשך. אבל אם אנחנו מצויים בהפסקת אש, וממילא הוגדר לצה״ל קו שהוא לא חוצה - ולא צפוי כרגע כיבוש של שטחים רחבים יותר מצפון או ממערב - האם התכלית הזו עדיין בתוקף? לא נראה שיש איש אחד בצה״ל שמאתגר את התפיסה הזו כיום. המנטרות הקבועות, ״הסרת איום״, ״תשתית תת קרקעית משמעותית״, ״מרכז כובד שמכאיב לחזבאללה״, כאלה ששמענו לעייפה מאות פעמים במלחמה הזו בזירות השונות, חוזרות על עצמן שוב גם כעת. כך שמענו גם היום מדובר צה״ל, תא״ל אפי דפרין, בתשובה לשאלה שהפניתי אליו בנושא. נראה שהצבא מתקשה להסביר מדוע הוא ממשיך להחזיק בשטח, אם ממילא הוא לא יקבל בקרוב אישור להתקדם קדימה. צה״ל התנתק מהמטרה המקורית שלשמה שלח את כוחות היבשה ללבנון, נערך להרחיב את המטרות ולכבוש יעדים נוספים כדי ״להחליש״, אך לא ״להכריע״ את חזבאללה, ואז כשהתברר שהיעדים הנוספים כבר לא ייכבשו בקרוב - צה״ל מעדכן גרסה ומנסח מחדש את התכלית המבצעית. כך לא נראה צבא שיודע לעמוד על עמדה מקצועית מול הדרג המדיני ולאתגר את הדרג המדיני בשאלות קשות (כפי שעשה הרמטכ״ל, למשל, במבצע מרכבות גדעון ב׳ בעזה). כך נראה צבא שמספר סיפורים לציבור, ובינתיים ממשיך לסכן את הלוחמים, כשהתכלית אינה ברורה. כך נראה צבא שעושה תחרות עם הדרג המדיני - מי יותר ״התקפי״. שאלת התכלית צריכה להמשיך להישאל.

דורון קדוש | Doron Kadosh

16,413 Aufrufe • vor 2 Monaten

במקום להתעסק בנושאים שבאמת חשובים לעצמאים, אביר קארה בחר לתמוך באדם שקורא לישראל מדינת אפרטהייד וטוען שצה"ל תומך בטרור יהודי. וגם אחרי שהדברים נחשפו, קארה עדיין בחר לשתוק. הוא לא התנצל על כך שעל פי פרסומים רצה לראות את אותו אדם כשר בממשלה. הוא לא אמר שמדובר בדברי בלע שמנוגדים לכל ערך מוסרי בסיסי. הוא לא יצא נגדו. והוא אפילו לא אמר שאדם שמתבטא כך נגד מדינת ישראל וצה"ל פסול בעיניו. אז אותנו מעניינת שאלה אחת פשוטה: למה? והאם יש דברים שאנחנו לא יודעים... עצמאים יקרים, אתם זוכרים מה אביר קארה באמת עשה עבורכם כ"נציג העצמאים"? אנחנו לא זוכרים הרבה, חוץ מסיפורים על רפורמות, הצהרות גדולות, ודיבורים כמו חול - בזמן שלעצמאים עצמם אין מה לאכול. אז שאלה פשוטה: מה באמת השתפר בחיים שלכם מאז שבחרתם באדם הזה? העסק שלכם נושם יותר טוב? המדינה מקלה עליכם? הבירוקרטיה ירדה? יוקר המחיה נרגע? מישהו באמת נלחם בשבילכם? כי יש משמעות למי שאתם שולחים לייצג אתכם בכנסת. יש משמעות למי שמדבר בשם העצמאים. ויש משמעות להבדל בין מי שיודע לשווק את עצמו, לבין מי שבאמת יודע להילחם עבור הציבור. בפעם הבאה אל תבחרו בשרלטנים שמתמחים בסיסמאות וביחסי ציבור. בבחירות הבאות בוחרים בכלכלית - ולא נותנים לאף אחד לספר לכם אחרת.

Prof. Yaron Zelekha פרופ' ירון זליכה

25,253 Aufrufe • vor 3 Monaten

חיפה, עיר עם עבר מפואר ועתיד שמבקש הכרעה. הסתובבנו בלב חיפה: מהמגדלים החדשים שבשוליים, דרך הדר והמושבה הגרמנית, ועד הרחובות שבהם נבנתה פעם עיר עם חזון יהודי, רוחב נשימה וביטחון עצמי. והתמונה ברורה וכואבת: ליהודי בחיפה של היום מציעים אופק אחד - קומה עשירית, דירת שלושה חדרים, רחוב צפוף, בקושי אוויר. ואילו הבנייה ההיסטורית, הרחבה, היפה, זו שנבנתה כאן כשהעם היהודי חזר ובנה - מאוכלסת היום ברובה בידי אחרים. סיפרו לנו על “חיפה הערבית”, על “פליטי חיפה”. אבל המפות והעובדות מספרות סיפור אחר: חיפה הייתה כפר דייגים קטן ודל. היא צמחה רק כשהגיעו לכאן גרמנים, ואחר כך יהודים, שפיתחו נמל, תעשייה, חינוך ותרבות. הערבים הגיעו בעקבות הפיתוח - לא יצרו אותו. והיום? עיריית חיפה משקיעה מיליונים במיתוג, בתיירות, בפסטיבלים של “חג של חגים”. עצי אשוח ענקיים בכיכר. חנוכייה - אם תמצאו אותה - קטנה וחיוורת בצד. עיר שמכבדת מאוד זהויות אחרות, ומתקשה לכבד את זהותה שלה. אבל יותר מהסמלים - פגשנו פחד. אנשים שרצו לדבר, אבל ביקשו שלא נצלם. שלא ישמעו את הקול. שלא יזהו. פחד בעיר שהייתה פעם סמל לעוצמה עברית, לטכניון, לנמל, לאוניברסיטה, לים. ושני הדברים קשורים זה בזה. כשאתה מוותר על הזהות שלך - אתה מוותר על הכבוד שלך. וכשאין כבוד עצמי, נוצר הוואקום שמזמין השתלטות. ראינו את זה בכל מקום בארץ: ככל שהזהות היהודית נחלשת - הלאומנות הערבית מתחזקת. ובמקומות שבהם הזהות היהודית ברורה, יציבה, לא מתנצלת - אין פחד. יש כבוד. אפילו מצד האויב. זה לא עניין של אלימות. זה עניין של עמידה זקופה. חיפה יכולה להיות עיר עברית חזקה, גאה, פתוחה - בלי לוותר על עצמה. אבל זה לא יקרה עם טשטוש, לא עם “חנוכריסמס”, ולא עם חנוכייה שמתביישת לעמוד. זה יקרה רק כשנחזור לכבד את מי שאנחנו. ורק אז – גם אחרים יכבדו אותנו.

משה פייגלין Moshe Feiglin

80,576 Aufrufe • vor 8 Monaten

במדינת ישראל שנת 2026, יש כאלה שמחפשים צדק לאביעד פריג'ה, חייל המילואים שירה והרג את יובל קסטלמן הגיבור. יובל ז"ל הסתער באומץ לב עילאי לעבר מחבלים שביצעו פיגוע בירושלים, לפני כמעט שלוש שנים, ככל הנראה חיסל לפחות אחד מהם ולבסוף נורה ע"י פריג'ה בזמן שהוא מרים את ידיו, אקדחו והמעיל שלו מוטלים בסמוך אליו. משפטו של פריג'ה מתנהל בבית דין צבאי בהרכב של שלושה שופטים, הוא נפתח רק כשנתיים וחצי לאחר שפריג'ה, בקלות דעת בלתי נתפסת ובניגוד לנהלי הפתיחה באש, החליט לסמן X על כת הרובה שלו, מעין פרס על הריגת מחבל. העניין היחידי שיובל לא היה מחבל, יובל היה אזרח ישראלי אמיץ שבגופו מנע פיגוע המוני. הייתי אתמול בבית המשפט הצבאי בבית ליד, לפני כשבועיים החל שלב ההוכחות במשפט. כמאה עדים צפויים להעיד. אתמול העיד לוחם מג"ב, אדיב מנסור, שהגיע בריצה לזירת הפיגוע, מספר שניות לאחר שפריג'ה ירה ביובל. אדיב, התנהל בדיוק כמו שלוחם מיומן צריך להתנהל בזירת פיגוע, תוך כדי הקפדה ברורה על נהלי פתיחה באש, בדיוק ההפך מהתהנהלות הרשלנית והמופקרת של פריג'ה. עדותו של אדיב הייתה מצמררת, כשהגיע כשני מטר מיובל בעודו מכוון עליו את נשקו, יובל היה ירוי בלסת ובחזה, ואף על פי כן יובל ישב/שכב על הקרקע והניף את ידיו לכניעה. את אותו נפנוף ידיים, אדיב שחזר אתמול באולם בית המשפט, בשלב הזה לא יכולתי לעצור את דמעותיי. זו, בקירוב, תמצית עדותו של אדיב, זהה לראיון שנתן ב כאן זמן קצר לאחר הפיגוע: כיוונתי עליו את הנשק ואמרתי לו בערבית ובעברית לא לזוז ושאם יזוז אני אירה בו, חששתי שייקח את הנשק. יובל סימן בשתי ידיו סימנים לא לירות, שלף את הארנק שלו מהכיס האחורי, וזרק אותו. הבנתי שהוא פצוע בפה ויש לו מלא דם, ולכן הוא רוצה להזדהות. ביקשתי מעוד חייל עם נשק לאבטח אותי בזמן שאני בודק את הארנק ,ואז ראיתי את השם של המנוח בתעודת זהות שלו, קוראים לו יובל... יובל מבחינתי היה חשוד כי היה לידו נשק כמו ליד 2 המחבלים האמיתיים. לא יריתי... בן אדם מרים ידיים, אין סכנת חיים אז לא יורים! בגלל הנשק שליידו אז חשדתי בו, החזות שלו הורידה מהחשש שלי (נראה רוסי, לבן עם עיניים כחולות). בדיון בבית המשפט פגשתי את עו"ד אודליה קדמי, סגנית ראש המועצה זיכרון יעקב, מעריצה, אוהדת שרופה, לא של יובל קסטלמן ז"ל, אלא תומכת של אביעד פריג'ה, ולא מאתמול. אתמול אודליה התעלתה על עצמה והעלתה ציוץ ממש "מכמיר לב", הגברת עם תסמונת פריג'ה, לא מצליחה להבין מדוע משפחת קסטלמן כועסת, מדוע הם "שולחים מבטים ארוכים וזועפים לשופטים ולהורי פריג'ה". מישהו בקהל מתנדב להסביר למטורללת מדוע בני משפחה כועסים וזועפים על מי שהרג את יקירם? לגברת קדמי, להוריו של פריג'ה ולעוד מאות אלפי לאומנים, ביביסטים, בן גביריסטים, כהניסטים, משיחיסטים וגזענים, לכאורה אין ערך לחיי אדם ובטח עם האדם הוא ערבי או נחשד כערבי. בראייתם ובתמיכה של חברי ממשלת הדמים של נתניהו, כל ערבי הוא בר מוות, בטח אם הוא נמצא בזירת פיגוע, אין דין ואין דיין, ראוי ש"הצדק היהודי" יתבצע ברחובות, פריג'ה אימץ את התזה הזו, יובל קסטלמן היה הקורבן של הטירוף הזה והוא לא היחיד, גם שלושת החטופים, יותם חיים, בן 28, מקיבוץ כפר עזה, סמר טלאלקה, בן 22, מהעיר חורה ואלון שמריז, בן 26, מקיבוץ כפר עזה, היו קורבנות של אותה זילות בחיי אדם של אותה אצבע גזענית, כל כך קלה על ההדק. שלושתם נורו למוות בעזה ע"י כוחותינו, ב 15 בדצמבר 2023, תוך כדי שהם מניפים דגל לבן. חלק מהתקומה של עם ישראל בעוד 60 ימים, כשתקום ממשלה ליברלית חדשה, תהיה במימוש תהליך סדור של חינוך מחדש במערכת החינוך על כל רבדיה ובכל זרועות הביטחון, חינוך לאנושיות, לאהבת אדם ולערכי מוסר יהודי ואוניברסלי, פשוט שנחזור להיות אור לגויים ולעצמנו. ועוד מילה לאודליה קדמי, אני מאוד מקווה שתתאפסי על עצמך ותחליפי את ההשטאג המקומם "צדק לאביעד פריג'ה" בהשטאג הנכון והראוי #צדק_ליובל רן קסטלמן Yossi Eli Odelia Kedmi | אודליה קדמי

Danny Gallant דני גלנט

22,539 Aufrufe • vor 12 Tagen

דברים שאמרתי היום במחאה הקבועה בימי שישי מול ביתו של נציג הבעלים של ערוץ 14 נתנאל סימן טוב, בן דוד שלי: אני בת דודה של נתנאל סימנטוב, נציג הבעלים של ערוץ 14, שמי שלא יודע גר פה ממול. האמת שלא רציתי לעמוד כאן, ואני עומדת כאן בלית ברירה. אני מרגישה שאני חייבת לדבר מדם לבי כדי לחזק בקול הקטן שלי את כל האנשים כאן. ואני אפנה לנתנאל בן דוד שלי - לך נתנאל יש את ערוץ התעמולה 14, ואת מירישווילי הממן. אני הקטנה, יש רק את המיקרופון הזה ואת ערוץ הטוויטר שלי. כל מה שאני אומר כאן יאמר בנימוס ובאופן מכובד, אך אומר את הכל בלבן של העיניים, ועדיין דבריי יהיו הרבה יותר עדינים, פחות פוגעניים, מזלזלים, רעילים ומפלגים משעת שידור אחת בודדת בערוץ 14 שבניהולך. בימי ההפיכה המשטרית, חשבתי לבוא לדבר כאן אבל חששתי ואז וויתרתי כי לא הייתי בטוחה שזה הדבר הכי נכון לעשות. אך כעת מדינת ישראל עומדת בצומת דרכים קריטית, שחיי אחינו תוליים בה, ואני מרגישה צורך לעמוד ולתמוך במוחים כאן ובכל מקום - אל מול אנשי ציבור ותקשורת המהדהדים מסרים של פילוג עם ישראל, הסתה נגד משפחות חטופים והפקרת החטופים. אני עומדת כאן גם כי אני מכבדת את הציבור שמוחה, שאני חלק ממנו. ואני מוחה נגדך ונגד ההשחרה שאתה מוביל נגד ציבור ראוי, ציוני, פטריוטי אמיתי, ערכי ומוסרי שמוכן לצאת לרחובות כדי להילחם ולהביע את מורת רוחו מתרבות הביביזם שהערוץ שבניהולך מייצג יום יום. תרבות של פילוג, תרבות של הם ואנחנו. ואת מי אתם משחירים? את מי אתם מכפישים? נגד מי אתם מסיתים? אותי אתם מכפישים ואת דמי אתם מתירים, את המשפחה שלך. אנסה לדבר אליך בשפה שאתה אמור להבין. אני יודעת מאיפה באת, גם אני גדלתי באותה משפחה. גדלנו יחד על ערכים של אמת, סולידריות, כבוד האדם באשר הוא אדם כיציר אלוקים, ותלמוד תורה עם דרך ארץ, אהבת הארץ, ממלכתיות וציונות דתית הארד קור. לצערי ההתעסקות בערוץ התקשורת שלך, לא רק לא מתכתב עם סט הערכים שחונכו לאורם - הוא מאתגר אותם וסותר אותם. תחילת דרכו של הערוץ בניהולך התחיל כערוץ מורשת יהודית תמים כביכול, אך כעת המורשת היחידה של הערוץ היא הדהוד קונספירציות, חצאי אמיתות, שקרים, הסתה, פילוג והעמקת הסשע בעם ישראל, או בקיצור - הביביזם שמתחזק את הבייס של השלטון שאותו אתה משרת, או ביותר קיצור - "השנאה מאחדת את המחנה" הערוץ הזה הפך למפצלת של רוע ושקר, פלגנות ומחנאות וכעת, הערוץ שלך מוביל קו של הדהוד חידוש המלחמה על חשבון חיי החטופים, צעד שרוב הציבור מתנגד אליו, אולי אפילו גם חלק מצופי ערוץ 14. אני כאן כדי להגיד לך באופן אישי, באופן משפחתי ומדם לבי - איבדת את הדרך, נתנאל. העיסוק היום יומי שלך דרך ערוץ 14 לא רק סותר את הערכים שעליהם גדלנו הוא למעשה סותר את המצוות הבסיסיות של היהדות - לשון הרע, לא תלך רכיל בעמך ושנאת חינם, ולא תעמוד על דם רעך, פידיון שבויים וכל המציל נפש אחת. מצד אחד אתה מתחפש לשומר תורה ומצוות ומצד שני ברגל גסה אתה דורך על אותה התורה ועל אותן המצוות. והערוץ שלך מגדיל לעשות ותוך כדי הסתה אתם מגזלטים אותנו בסיסמאות נבובות של "יחד ננצח" ואחדות ישראל, אתם לא באמת מאמינים ולא באמת מעוניינים בזה. הדברים שאמרתי הם דברים קשים אך כל מי שעומד כאן וגם אצלך בבית צריכים להבין שהחטופים הם לא משחק פוליטי, ההשפעה שלכם על דעת הקהל עלולה לעלות בהכרח בחיי אדם ממש. והבטחה אחרונה ממני אליך - אנחנו נמשיך לבוא לכאן ולכל בתי השרים, ולכל מקום כדי לצעוק את זעקת החטופים עד שהאחרון בהם יחזור. אסיים במילותיו המדויקות והמצמררות של יענקלה רוטבליט מתוך השיר 'שני שקרים' . לשפל מדרגה תמיד נמצא עוד שפל המוות מתעשר יום יום בתחבולות המציאות עושה לכל דמיון בית ספר בשם הטוב חוגג הרע את נצחונו ערי חומה קודרות עם רדת לילה האם נותר עוד קודש שלא חולל לעד? האל ששמו נישא לשווא בוכה למעלה כל השקרים אינם עושים אמת אחת.

✊Netta Bar❤️

72,884 Aufrufe • vor 1 Jahr

ספטמבר 2020 - דוד מידן, לשעבר בכיר במוסד: "אין פתרון צבאי, כיבוש, ביתור [ברצועת עזה], כל המילים האלה לא מעשיות; [צריך להגיע ל]הסדר בין חמאס לישראל, לא חשוב בתיווך כזה או אחר; [צריך] לפתור [ברצועת עזה] את הבעיה ההומניטרית, הבעיה הכלכלית, ולתת להם רווחה, לתת להם עתיד, לתת להם אופק" ב-2 בספטמבר 2020, התראיין דוד מידן, לשעבר בכיר במוסד ומתאם השבויים והנעדרים מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו, לאסתי פרז ב"כאן רשת ב". להלן קטע מדברי דוד מידן בראיון העוסקים בנושא הפלסטיני: אסתי פרז: שלום לך, דוד מידן. דוד מידן: שלום. אסתי פרז: בכיר המוסד ומי שהיה מתאם נושא השבויים והנעדרים, ושהחזיר את גלעד שליט [חייל שנחטף ב-2006 בידי חמאס] הביתה [ב-2011]. נתחיל בפיגוע שהיה בוקר, פיגוע הדריסה [בצומת תפוח בשומרון, שבו נפצעו שוטר וחייל]. בתקופה האחרונה, דוד מידן, פיגועי בודדים, היית מקשר את זה להסכם באבו דאבי [הסכם לנורמליזציה מלאה בין איחוד האמירויות הערביות למדינת ישראל בתיווך ארצות הברית], לתסכול של הפלסטינים, אולי למצב הכלכלי, החברתי והרפואי, גם בגלל [מגפת] הקורונה בשטחים? דוד מידן: אני חושב שהפיגוע הזה, זה חלק מרצף של ניסיונות פלסטינים לפגוע. קשה לי למצוא קו מקשר בדיוק בין אירועי אבו דאבי לבין הפיגוע. אני מניח שיש זעם ויש תסכול ויש כעס, אבל להגיד שיש תוצאה ישירה בין זה לזה, אני חושב שזה שגרה שאנחנו לצערנו מתרגלים אליה, שאחת לכמה זמן, תמיד מפגע בודד קם ועושה מעשה, וכמעט אין לנו הרבה מה לעשות למנוע את זה מראש, לצערי. וזו שגרת חיים שלנו. אסתי פרז: עד כמה היית מקשר את ההסכם באבו דאבי, ותיכף נדבר עליו בהרחבה, למה שקורה בינינו לבין הפלסטינים, או בצורה יותר מדויקת, לא קורה כרגע, זה יכול להניע איזשהו מהלך איתם? דוד מידן: כן, אני דווקא אופטימי, בהסתכלות על הנושא הפלסטיני, אני חושב שכרגע, מה שאנחנו רואים, שהגורם הפלסטיני, בואי נגיד הרשות הפלסטינית, ההנהגה הפלסטינית, היא די מתוסכלת מהמהלך הזה, היא די כועסת, וההתבטאויות שלה הן בהתאם. אנחנו רואים שהם מתבטאים בצורה חריפה נגד ההסכם. אבל אם נניח הצידה עכשיו את הכף, אני מניח שנוצר פה תהליך אזורי חיובי, שהשלום חוזר לשיח. איחוד האמירויות זה החלוץ. אני מניח שתבואנה עוד מדינות. זה לא משנה אם זה עוד שבועיים, עוד שלושה, עוד חודש, אבל התהליך כבר יצא לדרך. ובטווח זמן סביר, אני לא חושב שזה ייקח שנים, הפלסטינים יבינו שקורה פה דבר גדול. הם לא יכולים להיות מחוץ לתהליך הזה. כועסים ומתוסכלים, הכל טוב ויפה, אבל החיים נמשכים, ובסוף צריך לדאוג גם לחיים עצמם. ואני חושב שהאווירה שתיווצר היא דווקא תעודד שיח עם הפלסטינים. גם זה יבוא מתוך הפלסטינים, זה יבוא גם מתוך הצד הישראלי. לא משנה כרגע מי יעמוד אצלנו, מי שיעמוד בארצות הברית, אבל אני מניח שלדברים האלה גם כן תהיה השפעה משמעותית, אבל השיח על השלום חוזר. הפלסטינים כועסים, אבל לטווח לדעתי סביר, לא ארוך מאוד, אנחנו נשמע יותר ויותר קולות, שבו גם אנחנו נרוויח מהתהליך הזה שעשינו. אסתי פרז: בוא נסתכל לכיוון עזה לרגע, ומה שקורה שם, שמענו ביממות האחרונות על התקדמות לעבר הסדרה [עם חמאס ברצועת עזה], או לפחות הנמכת ההסלמה. איך אתה רואה את עזה בטווח הקרוב, ממשיכים מהלכים צבאיים כאלה, או שצריך לכוון למקום אחר? דוד מידן: אני חושב שהמהלכים הצבאיים שלנו, או גם הפעולות המציקות שהחמאס עושה, או הארגונים הפלסטיניים ברצועה [עזה], הן מיצו את עצמן. אנחנו רואים שהצד הפלסטיני מנסה להכאיב ולהעיק, והוא מצליח בזה, מול יישובי עוטף עזה, אבל אנחנו בתגובות פבלוביות מגיבים בהפצצות. הרושם שלי שהנושא מוצה על ידיהם ועל ידינו, ואין דרך באמת לפתור את זה בצורה הזאת. אני חושב שהפעולות האלה לא יביאו אותנו לשום מקום. ואיך שזה נראה, כולם מתכנסים לפתרון אחד, שאין בילתו. אין פתרון צבאי, כיבוש, ביתור [רצועת עזה], כל המילים האלה לדעתי לא מעשיות. הפתרון היחיד שכולם מכוונים אליו לדעתי, ולשם הכל מתכנס, זה פשוט איזשהו הסדר שיהיה בין חמאס לבין ישראל. לא חשוב בתיווך כזה או אחר, להערכתי המצרים יהיו דומיננטיים. וההסכם צריך לכלול, במהותו צריך להיות מהות כלכלית, הומניטרית, שכמובן בתוכה גם יהיה הסדרת נושא השבויים שלנו מול הצד השני. אסתי פרז: כרגע ההבנות האלה, העכשוויות, הן מהוות איזשהו חלון הזדמנויות לקידום עסקת השבויים? אנחנו שומעים שאצלנו ברקע מדברים דווקא על הקשחת הקריטריונים במשא ומתן, בוודאי מול מה שהיה עם החזרת גלעד שליט. דוד מידן: אני לא מצוי בפרטים, אבל אני מניח, איך שאני רואה את הדברים, שאנחנו די מתכנסים למצב שצריך להתחיל לשבת, להתחיל לדבר, ולהתחיל למצוא איזשהו פתרון, שאיכשהו כל צד יחיה אותו בשלום. אף אחד לא יצא משם וכל תאוותו בידו, זה בטוח. אבל אני לא רואה משהו אחר, אני חושב שהמצב הנוכחי של הפצצות, של בלוני תבערה [שחמאס משגר לישובי עוטף עזה] וכן הלאה וכן הלאה, ואחר כך, עוד פעם הפצצות, ועוד פעם בלוני [תבערה], אני חושב שזה מיצה את עצמו. כל המחשבות האלה שהיו, לכבוש את עזה, לבתר את עזה, גם אני חושב שכל אדם בר דעת מבין שזה לא פתרון שאפשר בכלל להתייחס אליו. מה שנשאר להגיע להסדרה [עם חמאס], אנחנו מבינים שעזה עוברת משבר כלכלי, הומניטרי, רפואי גדול. זה מייצר הזדמנות, ככל שניתן להגיד את זה, זה נשמע אפילו קצת ציני, אבל זה מייצר הזדמנות. ואני חושב שסביב ההזדמנות הזאת צריך להגיע פתרון, שיפתור את המכלול, לא רק פתרון נקודתי של שבויים, אלא לפתור את הבעיה הומניטרית, הבעיה הכלכלית, לתת להם רווחה, לתת להם עתיד, לתת להם אופק, לתת לישובי העוטף חיים נורמליים, והכל ביחד צריך להגיע בהסדר, שצריך לעשות אותו לדעתי עכשיו, עכשיו, לא מחר ולא מחרתיים, אין לנו שום סיבה לדחות דברים. והנסיבות האזוריות, הרפואיות, קורונה וכן הלאה, לדעתי, אפילו דוחפות לפתרון כזה. אין משהו אחר. ואיכשהו הופכים את זה בסוף, זה הדרך היחידה לפתור את הפלונטר הזה שמלווה אותנו כבר עשורים. אסתי פרז: מתייעצים איתך בנושא השבויים והנעדרים? מניסיונך? דוד מידן: אני לא רוצה להתייחס ממש לנקודה הזאת, אבל אני קצת מעורה בגלל שאני שייך לעמותה שמסייעת למשפחת [אברה] מנגיסטו [שחצה את הגבול לרצועת עזה והוחזק בשבי בידי חמאס]. אנחנו מנסים עם המשפחה להתמודד עם הבעיה של... איך לסייע למשפחה כדי לשחרר, להביא לשחרורו ולהחלפתו, להביא אותו הביתה. אסתי פרז: אז בלי לתת לי פרטים שאתה לא יכול, מה צריך לעמוד עכשיו על השולחן כדי להניע את המהלך של החזרת גופות חיילינו, להחזיר את שבויינו, גם האזרחים, לארץ? חמאס יכול לקבל איזושהי עסקה שאין בה החזרת מחבלים שלהם, כמו שהיה בעסקת שליט? דוד מידן: תראי, מה שהחמאס יבקש, זה לא אומר שאנחנו יכולים להיענות, ומה שאנחנו נרצה, לא בהכרח החמאס יקבל. צריך לקבל את זה, זה החיים, בחיים אתה מוותר, בחיים אתה מתגמש, ואם אתה נשאר בעמדה שלך, והוא בעמדה שלו, אז לעולם לא יהיה פתרון. אני מאמין בפשרות, אני מאמין בהסדרים. אני חושב שכל הסדר שיהיה, המהות שלו היא מהות חברתית, כלכלית, הומניטרית, חילופי השבויים זה יהיה ספיח אחד בתוך ההסכם הזה, וגם האירוע הזה של החלפת שבויים, החזרת השבויים או החזרת הגופות, או שני אזרחים ויש גם גופות, אני חושב שהוא יכול להגיע לפתרון בצורה כזו או אחרת, גם כן אם אנחנו נשלם במטבע הומניטרי גם במגרש הזה. אני יכול לתת דוגמאות, לתת אסירים חולים, לתת, הרי בסוף, שם זה נמצא. אני לא חושב שאנחנו נחזור על תרחיש של עסקת גלעד שליט, זה סיפור אחר לגמרי, זה נסיבות אחרות, אני לא חושב ששם מישהו מכוון היום, אבל למצוא איזושהי פשרה שאנחנו נקבל במגרש הומניטרי את השבויים, את האזרחים ואת הגופות, תמורת תשלום הומניטרי רחב ונדיב, אני חושב שזה פתרון ששם צריך ללכת אליו, זו דעתי. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

12,020 Aufrufe • vor 11 Monaten