Loading video...

Video Failed to Load

Go Home

אם הכנסת לא תאריך את שירות המילואים - בצבא יוציאו צווי 8 למשוחררים. המהלך - בעקבות מחסור של אלפי חיילים שהצבא לא יכול להתמודד. והמחיר למשק? פי שלושה על כל חייל nir dvori |

23,127 views • 3 months ago •via X (Twitter)

0 Comments

No comments available

Comments from the original post will appear here

Related Videos

תשקיעו 15 דק׳ להקשיב לדבריה של כבוד נשיאת בהמ״ש העליון, דורית ביניש, בזום אתמול שיאיא פינק ארגן. הבאתי חלק מהדברים. ——— ההפיכה המשטרית בעיצומה. היא לא חלפה מן העולם. זאת הייתה אשליה שלנו, שהצלחנו. מהר מאוד כאשר הופיע שר המשפטים בינואר 23 והציג את תוכניתו, הבנו שזו לא מהפכה משפטית אלא הפיכה משטרית. הציבור הבין את זה ויצא לרחוב. ונתנו לנו תחושה שבלמנו את ההפיכה. במובן מסוים זה נכון, כאשר בית המשפט לא קיבל את הפרקטיקה לא לבקר את הממשלה על פי סבירות התנהגותה ומעשיה. הייתה תחושה שאנחנו עצרנו. למרבה הצער זה לא נגמר. על אף המצב הביטחוני, על אף כל הקשיים אנחנו בעיצומה של דהירה של הממשלה לממש את תוכניתה להפיכה משטרית. הדבר המטריד, הוא לא פיטורי שר כזה או אחר, זה מאד מטריד, אבל הדבר המרכזי הוא: יש לנו שלטון שחותר להפוך אותנו מדמוקרטיה לדיקטטורה. הוא נבחר בדרך דמוקרטית. זה כבר קרה הרבה פעמים בהיסטוריה. לא האמנו שנהיה במצב כזה, אבל זהו התהליך. יש דהירה. לעצור את ההפיכה הזאת זו חובתנו המיידית. מה הרעיון של ההפיכה הזו? הבסיס של משטר דמוקרטי זה 3 רשויות: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. הממשלה לא מסתירה את כוונתה לצמצם את הרשויות האחרות. כלומר הכנסת כבר בשיטה שלנו בידי שליטה של הממשלה, באמצעות הרוב הקואליציוני. הרצון הנוסף הוא להשתלט על המשפט, על בית המשפט, על התקשורת, על האקדמיה. זה מפתח לשלטון טוטליטרי. ניצול של דרכים דמוקרטיות לביטול הדמוקרטיה. התוכנית היא לפרק את המוסדות צעד אחרי צעד. אם לא בחקיקה אז בדרך מעשית. הם לא הצליחו למזלנו עדיין, אבל הם בהחלט בדרך להשתלט על המוסדות השונים, וזו הכוונה, להרוס. וכאן אנחנו מגיעים למכתב היועצת המשפטית שמתריעה על כך בעצם, על לכל התחושות שיש לנו, שצעד אחרי צעד הממשלה פועלת באופן לא חוקי. כל כוחה של הממשלה נובע מהחוק. היא יכולה לעשות רק מה שהחוק מתיר. כל אדם חופשי לעשות אלא אם אסור, אבל הממשלה יכולה לעשות רק מה שמותר לה על פי חוק. אז ״איזון בחוק״ זה התחלה והקידום של השיטה לחיסול הדמוקרטיה. ומה המכתב אומר? היועמ״שית אמרה – אנחנו יודעים היטב איך מתקבלות החלטות: יש נוהג רב שנים, יש תקנון הממשלה, יש דרך לעבודת ממשלה, כל נושא שעולה לממשלה מחייב הכנה מראש של הרפרנטים בממשלה, חוות דעת משפטית אם צריך. מכל זה מתעלמים: לפי המכתב הם מתנהגים כאילו לא צריכים חוות דעת של היועץ המשפטי הממשלה, הממשלה יכולה לקבל יעוץ מאנשים פרטיים ממזכיר הממשלה, שזה ממש לא תפקידו, מאנשים שונים שהם מעדיפים את דעתם וחוות דעתם המשפטית. אבל, על פי הדין במדינה, חד משמעית, (זה הובהר פעמים רבות בפסק הדין) מי שחוות דעתו המשפטית מחייבת את הממשלה זה היועצת המשפטית הממשלה. זה תפקידה להנחות את הממשלה איך תוכל לפעול על פי חוק. אם לא מכינים קודם חוות דעת, אם מתעלמים מחוות דעת היועצת המשפטית ואם מבקשים חוות דעת בדרכים עקיפות של אנשים לא מוסמכים, --- אז זה צפצוף על החוק, והמשמעות היא שהממשלה פועלת כעבריינית, לא על פי חוק. זה חלק מהצעדים שמובילים לשליטה המוחלטת שלה. אז מתמנים מינויים לא מקצועיים על בסיס פוליטי, בלי שמתקיימים התכונות והכישורים הנדרשים לתפקיד, אנו רואים שנמנעים מלמנות נשיא לבית המשפט העליון, זה חלק משיטת ההשתלטות. רק ימנו שופטים אם הם יהיו נאמנים לממשלה ולא למדינה, זה המבחן, ולכן צריך את הסכמת הדרג הפוליטי לכל מינוי על פי תפיסת שר המשפטים. יש כוונה (וזה כבר בחקיקה) למנות נציב תלונות על שופטים, לא בדרך שהייתה עד היום, רוצים שהכנסת תבחר את נציב תלונות על שופטים, והוא יהווה איום על העצמאות השיפוטית. כי אם שופט ייתן פסק דין שלא ייראה לנציב, אז הכי פשוט יהיה להדיח אותו. כי לנציב יש סמכות להמליץ על הדחה. כל הדברים האלה הם חלק מאיום מאד רציני על מערכת המשפט, שתפקידה לשמור על האיזונים, ועל הבקרה על המערכת. הממשלה צוברת כוח, כדי לגמד את כוחן של המוסדות המקצועיים האחרים. אני מאמינה מאוד שגם היועצת המשפטית, וגם בית המשפט מתכוונים ועומדים כחומה בצורה, אבל נעשים כל הצעדים כדי לסכל את העבודה שלהם. ולכן אנחנו כל פעם שומעים את הנוסח, את הסגנון איך הם מדברים על היועצת, כמו שמדברים על אלופי הצבא וקציני הצבא. איך אפשר לצפות שהציבור יכבד את המוסדות, אם מי שיושב בשלטון של הממשלה מזלזל בצורה כזאת במוסדות המדינה? הסכנה היא הרבה יותר גדולה מזה שאדם מסוים יפוטר השיטה כולה היא לבלוע את הערכים הדמוקרטיים, ערכים שלשמם קמה המדינה הזאת, המוסדות שנבנו, וזו שחיקה, וזה פוגע בביטחון. חיינו שזורים עם הצרכים הבטחונים ועם הנאמנות למדינה ולא לממשלה, זה אלף-בית. שלא נטעה, זה קו אדום. אין גבולות למה שהם מעיזים. אני לא מעלה על דעתי שיעיזו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, ושאנחנו נקבל את זה. אני לא יכולה להתנבא, אך אני מאמינה שזה יוציא מאות אלפים לרחובות. אין לנו כלים אחרים. אני חושבת שאם חס וחלילה הממשלה תעז להגשים את החלום ולפטר יועצת משפטית, אני מקווה שהחוות יהיו מלאים מוחים. אני מצפה למספר ענק עתק, שהממשלה לא תוכל להתעלם ממנו, כי בעצם הממשלה קיבלה את המנדט מהציבור למשטר דמוקרטי, אך פועלת בניגוד למנדט שהיא קיבלה. היא הפקירה אותנו ביטחונית, היא הפקירה אותנו גם מבחינה חוקתית, משפטית, מוסדית. אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. גם מאה אלף לא מספיק. אם חס וחלילה יקרה דבר כזה, הרחוב צריך להיות מלא. לא ניתן להמשיך בתהליך הזה. הגדולה של בית המשפט שלנו כל שנות קיומו, הייתה עצמאותו, תנאי שזה יהיה מוסד עצמאי, לא נשיא מטעם הממשלה ולא שופט מטעם הממשלה, זה כוחו, וזה גם האיזון שניתן לבית משפט אל מול הכוח של הממשלה והרשות המבצעת. הציבור שיוצא נותן כח לשומרי הסף. ממה ישאבו כוח המוסדות האלה של שומרי הסף אם לא מהאמון והרצון לשרת את הציבור כמו שמגיע לו? הם עושים את מלאכתם וכולנו חייבים לתמוך לחזק אותם, לתת להם את הגיבוי. אני מאוד מאמינה בכוח הזה. (למי שרוצה להשלים את כל הזום: ) <<<<< לעוד עדכונים בקבוצות נהון

Karine Nahon • קרין נהון

26,509 views • 2 years ago

הרמטכ״ל רא״ל אייל זמיר נמצא כבר יותר מ-40 שנה בצה״ל. הוא יודע היטב את ערכה של משמעת צבאית, והוא בעיקר מכיר את הנתונים המבהילים: יותר מ־150 חיילים נהרגו מאז תחילת התמרון הקרקעי בעזה בסוף אוקטובר 2023 בכל החזיתות, מתאונות מבצעיות ומירי דו־צדדי. חוסר משמעת במסגרת צבאית היא צלחת הפטרי שעליה מתרחשות התאונות האלה. ולכן כשזמיר הגיע לשאנור השבוע, וראה חייל עם פאץ׳ ״משיח״, בעמדה מלאה בדלים של סיגריות ומי יודע מה עוד, הוא ראה בעיניו גם את המחבל שחודר למוצב ומפתיע את החייל ששובר שמירה; או את החייל בעמדה שפולט כדור כי הוא לא הקפיד על נוהל פריקה. תשאלו כל לוחם, בעיקר במערך המילואים, צה״ל נמצא בהתפרקות רבתי של נוהלי משמעת ברמות שלא נראו. קשה להאשים כמובן את הלוחמים, אחרי כמעט 3 שנים של מלחמה ואינספור סבבים, זה תהליך טבעי. והעבודה הקשה (והמאוד מבאסת, מניסיון) מוטלת על המפקדים. מודה שהתגנב לי בלב חשש שבצל הלחץ הכבד הרמטכ״ל יתקפל מהעונש ההולם והמוצדק שהטיל על אותו חייל, למען יראו ויראו. לא פשוט לעמוד מול הפוליטיקאים הקרנפים שמנסים לקושש על הגב שלו קולות בפריימריז (הם והעומד בראשם ממילא לא אחראיים על הכישלונות, רק על ההצלחות) וגם לא פשוט לעמוד מול חבורת השופרות שמנסים לקושש על הגב שלו לייקים (חלקם הגדול, באופן לא מפתיע, עם עבר צבאי לא מפואר ושירות עורפי - אם בכלל. בינם לבין הבנת החשיבות של משמעת צבאית תהום פעורה). עכשיו אחרי שלא התקפל, זאת קריאה נרגשת לרמטכ״ל זמיר: המבחן האמיתי שלך יהיה בחייל הלא ממושמע הבא שתפגוש עם פאץ׳ של משיח. אל תהסס לרגע.

Yosef Yisrael

10,082 views • 4 months ago

לכל האזרחים החולמים, הקוראים ל״בחירות בהסכמה עוד השנה״ - אתם רציניים? מי בדיוק יסכים, ״מר ביטחון״? האשם והאחראי? זה שהצהיר אתמול שיתקיימו בחירות בעוד כמה שנים? זה שאפילו דמם של 1500 נרצחים ונופלים שעל ידיו לא הזיז אפילו שערה סגולה מראשו, ובטח לא את כיסאו? אדריכל הקרע בעם, המפלג הלאומי, הזהיר אתמול ש״בחירות יפלגו אותנו״. אבי-הקונספציה והספונסר של החמאס, הזהיר ש״בחירות יהיו פרס לטרור״. אין גבול לציניות, לנוכלות ולמניפולטיביות של האיש. אל תצפו ממנו לכלום. לא תהיה שום הסכמה. זה עלינו - לנקוב בתאריך לבחירות, שיהיה התאריך הקרוב ביותר האפשרי, ולגרום למערכת הפוליטית להתיישר בהתאם. התאריך המוקדם ביותר האפשרי הוא 4.6.24, שכן נדרש לפזר את הכנסת לפחות 90 ימים לפני מועד הבחירות, וסוף כנס החורף של המושב הנוכחי יחול בסוף מרץ/ תחילת אפריל. אם הכנסת לא תפוזר עד אז, פיזור הכנסת יידחה לאחר הפגרה, ואז הבחירות בישראל לא יתקיימו לפני הבחירות בארה״ב (ב- 5.11.24). זהו סיכון שישראל לא יכולה לקחת. ישראל לא יכולה להמשיך להימצא מחוץ לשולחן קבלת ההחלטות לגבי ההסדרים המדיניים שנוגעים ישירות אליה וילוו אותה בדורות הבאים, ישראל לא יכולה להיוותר ללא גיבוי בטחוני ומדיני אל מול התמורות במזה״ת ומירוץ הגרעין האיראני. ישראל תחת נתניהו לא יכולה לנהל מלחמה מרובת חזיתות, שהוא גורר ממניעים לא ענייניים. *גורל החטופים לא יכול להמשיך להיות תלוי בנתניהו.* שלום האזרחים וחיי החיילים לא יכולים להמשיך להיות תלויים ב״מר ביטחון״, שאחראי לאסון הגדול בתולדות המדינה. הכנסת חייבת להתפזר לפני סוף כנס החורף, ולהכריז על מועד לבחירות בתחילת יוני - 4.6.24. #ארבעה_ביוני מאז נובמבר 1988 אף כנסת לא סיימה את ימיה, ומאז לא התקיימו בחירות במועדן. נתניהו תמיד החליט מתי הולכים לבחירות, כלומר כשנוח לו. העידן הזה נגמר! נתניהו לא יחליט יותר על המועד לבחירות. אדם לא כשיר, שעל ידיו דם של אלפי ישראלים, שאשם בהפקרה, לא יקבע גם מתי הניצולים יזכו להיחלץ מציפורניו. המדינה שלנו, ולא של נתניהו. לא נחכה לעיתוי הנוח לו, ובטח שלא להסכמה שלו לגבי מועד הבחירות. כאמור, התאריך הראשון האפשרי לקיום בחירות הוא 4.6.24, ואליו אנחנו מכוונים. נפגין, נילחם, נלחץ על הפוליטיקאים מכל הקשת, ניצור בריתות מפתיעות, או שנשתק את המדינה בלית ברירה. נדאג שהמערכת האזרחית והפוליטית יתכנסו לתאריך הזה, כי אם לא יתקיימו בחירות ביוני 2024 - כנראה שלא יתקיימו בחירות בישראל בשנים הקרובות. נתניהו עצמו אמר זאת אתמול במפורש. לא נאפשר לזה לקרות. לא נסכים להיות שבויים מרצון של האחראי והאשם. למדינה לא תהיה תקומה אם זה יקרה. בחירות ב-4.6.24 - מסלקים את מחריב ישראל. 🔥 #ארבעה_ביוני.

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

19,695 views • 2 years ago

טוב, האמת שאני לא יודע מאיפה להתחיל להתמודד עם ערימת הקשקושים המביכים ב"כתבה" הזו. אם זו תת-רמת הטיעון שנשארה למונופול תנובה לשפוך עליו את מיליוני השקלים בקמפיין השקרים נגדי - אני רגוע. אין שום תכנית חדשה של הרש"פ להקמת רפתות. המצאה מצוצה מהאצבע. ערביי יו"ש מייצרים עבור עצמם חלק קטן מהצריכה המקומית שלהם ואת היתר ימשיכו כנראה לקנות מאיתנו כמו שקורה עד היום. גם אם הם יגדילו את הייצור העצמי אין לזה שום קשר לשאלה אם בישראל ימשיך משטר התכנון הקומוניסטי או שהשוק יפתח לתחרות. זה לא באמת מעניין אותם. שום קרקע שמעובדת כיום בישראל לצרכי מזון לרפתות (ויש חצי מיליון דונם כאלה) לא תפסיק להיות מעובדת. מקסימום החקלאי יעבור מגידול באמיה ואספסת לחיטה או תירס. שנית, גם אם יהיה חקלאי שיפסיק לעבד את הקרקע מסיבה כל שהיא - הרש"פ לא תיגע בה, פשוט כי כל הקרקעות האלה נמצאות בתוך הקו הירוק... מה בדיוק הטענה ב"כתבה" הזו? הרפתנים מאיימים למכור לרש"פ את הפרות שלהם ואז מאשימים את הרפורמה שלי בזה?! במסגרת הרפורמה הרפתות הקטנות שייסגרו מחוסר יעילות יקבלו פיצוי גדול מהמדינה שיספיק להם לקיום בכבוד ללא הרפת. שימכרו את הפרות לשחיטה ולא לאויב גם אם זה אומר לקבל גרוש וחצי פחות לכל פרה. הם הרי ציוניים ואוהבי הארץ ולא חלילה רודפי בצע. מה שכן, מחמם את הלב לראות את הדאגה הפתאומית של אנשי מועצת החלב ליהודה ושומרון ואת התנגדותם לרשות פלשתינית. משום מה לא זכורות לי משאיות החלב שלהם חוסמות בזמנו את הרחובות במחאה נגד הסכמי אוסלו או הגירוש מגוש קטיף. אם זה לא היה מביך אולי היינו צוחקים. אז מונופול תנובה היקר, גם כשקונים תוכן ממומן בכסף רב כדאי לא לזלזל באנטילגנציה של הציבור. פשוט נמאס לו שחולבים אותו. נ.ב מאז שאני אחראי על האכיפה בשטחי C המינהל האזרחי פינה ועקר עשרות אלפי דונמים של השתלטות חקלאית לא חוקית. הכפלנו את קצב ההריסות של הבניה הערבית הבלתי חוקית ביהודה ושומרון והקצב הולך וגדל. אם המערכה על השטחים הפתוחים שאני מוביל ביהודה ושומרון כל כך חשובה לכם, אני יכול בשמחה לחבר אתכם לחוואים כדי שתתרמו להם במקום לבזבז מיליונים על קמפיין אבוד. אתם יודעים מה? בעצם גם לפרנס את ערוץ 14 זה חשוב מאוד... תמשיכו.

בצלאל סמוטריץ'

117,772 views • 10 months ago

תמיר פרדו: "[מה שהממשלה] הייתה צריכה לעשות ביום הראשון, ב-8 באוקטובר [2023], זה לבצע מהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך; אתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ומנסה לצמצם ככל שניתן את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך" ב-19 בספטמבר 2024, פורסם במסגרת פודקאסט "אפרכסת" ראיון שערך אמיר אורן עם תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, ולהלן קטע מדבריו: תמיר פרדו: עכשיו אני מגיע לסיפור הנוכחי ואני לא אהיה... אמיר אורן: חנה בבלי [שהייתה סמל של נימוסים, איפוק ותרבות]. תמיר פרדו: חנה בבלי. כשאני ראיתי את הסרט לפני יומיים... אמיר אורן: המנהרה? [המנהרה בה הוחזקו שישה חטופים ישראלים שהוצאו להורג בידי חמאס] תמיר פרדו: של המאורה הזאת. זו לא מנהרה. מנהרה, יש לזה תמיד אספקטים. לוקח... אמיר אורן: את המחילה. כן. תמיר פרדו: את המחילה הזאת. זה הזכיר לי את השואה. אימא שלי ניצולת שואה. אמיר אורן: היא הייתה במחנה? בבלגרד? תמיר פרדו: לא, היא הסתתרה, אבל היא איבדה את כל המשפחה שלה. והסתכלתי על המקום הזה ואמרתי לעצמי, נזכרתי שהיה איזה ראש ממשלה ישראלי [בנימין נתניהו], לא לפני הרבה שנים, שבא בטענות לבנות הברית: למה [במלחמת העולם השנייה] הם לא הפציצו את מסילת הברזל לאושוויץ? כי אם הם היו עושים את זה [הם] היו מונעים לפחות את הרצח של יהודי הונגריה. ואמרתי לעצמי, הטענות היו ל[ראש ממשלת בריטניה וינסטון] צ'רצ'יל ו[לנשיא ארה"ב פרנקלין דלאנו] רוזוולט, שזה היו בנות הברית, כי הם היו היחידים שיכולים לעשות את הדבר הזה, והיה להם חיל אוויר לעשות את זה, והם לא נשאו באחריות לשואה של יהודי אירופה. ומי שנשא באחריות לאותם 250 חטופים שנחטפו רק בגלל זה ש[אנחנו] ישנו בשמירה, והמחדל הנוראי של מדינת ישראל. זו ממשלת ישראל שיכולה לשחרר אותם. היא לא צריכה להפציץ רכבות, אלא רק לעצור את המלחמה ולאפשר את שובם הביתה, לא טרחה לעשות את זה. בעיניי זה הדבר הכי נורא. זה כתם מוסרי, זה כתם על היהדות. זה לא יהדות. אני חילוני, לא ככה גדלתי, לא ככה חינכו אותי. וכן, כאשר חס וחלילה יחטפו לך את הילדים כנופיה רצחנית ותגיד [ש] היא מבקשת כופר, ואתה יכול לשלם את הכופר – אני לא מעלה בדעתי שאתה לא תשלם אותו. ואתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ואתה מנסה לצמצם עד כמה שאתה יכול את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך. ממשלת ישראל מנסה לנהל עם ארגון רצח משא ומתן – זה הטירוף הכי גדול עלי אדמות. [מנהיג חמאס בעזה יחיא] סינוואר כמנהיג ארגון רצח אמר ביום הראשון [7 באוקטובר 2023], עוד לפני שהתחיל התמרון: תחזירו לי את כל המחבלים, הנבלות האלה, ותקבלו את החטופים שלכם. וישראל בחרה בנקמה. וישראל שידעה שלא ניתן לשחרר חטופים על ידי מהלך צבאי, אלא מעט מאוד, וישראל שידעה שכל הפצצה של חיל האוויר כשאתה לא יודע איפה הם נמצאים יכולה גם להרוג חטופים, וישראל שידעה שהיא הורגת מחבלים במקום אחד, אם בן משפחה אחר שומר באותו יום על חטופים – כנראה זה סופם של החטופים. את כל זה ממשלת ישראל ידעה, וזה לא הטריד אותה, והיא פתחה בקמפיין של שכנוע של אזרחי מדינת ישראל על שטויות כמו ניצחון מוחלט, על עמידה איתנה – כאשר כל מה שהייתה צריכה לעשות ביום הראשון, בשמיני לאוקטובר [2023], זה לבצע את המהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך. אמיר אורן: מה שאתה אומר מוחץ ומשכנע גם ברמה הערכית וגם המבצעית, כלומר חוסר היכולת לעשות משהו אחר. אבל זה מתעלם מהפוליטיקה המעשית: שאחרי שחטפת מכה כזו, אתה לא יכול להודות בתבוסה. אתה, הדרג הפוליטי, וסביר שאתה תשקע יותר בחולות רק כדי להימלט מאות הקין של המפסידן שבגללו 1200–1400 ישראלים נרצחו. במקביל [לאמירה] שלך, בשואת יהודי הנגב. תמיר פרדו: בשביל זה צריך הנהגה. צריך מנהיג שיש לו אומץ, שהוא לא פחדן, שהוא מבין שהוא יצטרך להסתכל במראה, וברגע שהוא יחזיר את החטופים, הצעד הבא שלו זה היה לשים את המפתחות על השולחן, ולהגיד: כשלתי. זה המשמרת שלי. ואין לי ספק שראש הממשלה הזה [בנימין נתניהו] לא אשם במה שקרה משש וחצי בבוקר ביום השביעי לאוקטובר [2023]. זה אחריות מלאה של צה"ל. מה שקרה עד אותו רגע, יש לו מה שנקרא נתח מאוד מכובד. אבל בקטע של השישי, שביעי באוקטובר [2023], זה לא אחריות שלו, זה אחריות של הצבא. של צבא ההגנה לישראל, לצערי הרב. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

22,740 views • 2 months ago

הפחד הכי גדול שלי היה שאהפוך לאדם עצוב. ב7.10 בבוקר הסעתי את עידן הבן שלי לנקודת ההקפצה ליד התחנה המרכזית בירושלים. בעליה מעין כרם לשדרות הרצל הרגשתי כאילו אנחנו בכיפור של 73. חיילים במדים עם תיקים גדולים, רצים מתוך הבניינים וגברים עטופי טליתות יוצאים מבית הכנסת. אחרי שנפרדנו בחיבוק חזק חזרתי בהרהורי פחד הביתה. רק שלא יקרה לו כלום. רק שלא נהפוך לאנשים עצובים. ב3.11 בדיוק היום לפני שנתיים כשעוד פרסמו בדיוק בשש בבוקר את שמות ה״הותר לפרסום״ שמעתי את שמו של בני. סרן בני וייס אשר נפל בקרב בעזה. בני שהיה בצוות של עידן ונלחם איתו באותו הטנק נהרג. על מה שעבר עלינו ועליו אחר-כך אולי אשתף פעם (יש כל כך הרבה סיפורים דומים אז אולי זה לא כל כך מיוחד אבל החיים שלנו מה3.11.23 השתנו) עידן עכשיו רחוק מפה בטיול שלו. יעל ואני נסענו ליצג אותו באזכרה של בני. לתת חיבוק לאינה ואלי ההורים שהפכו להיות עצובים אבל גם חזקים ובוחרים בחיים. שוב עמדנו מעל הקבר של בני לא מצליחים לעצור את הדמעות. על האובדן, על הפספוס, על הכאב ועל מה שעובר על הילדים שלנו שראו וחוו דברים איומים שאף אחד לא צריך לראות ולחוות. העצב האין סופי היה במרחק של כמה סנטימטרים מלפגוע בנו אבל גם אם לא נפגענו מפגיעה ישירה, נפגענו מההדף. בני וייס גיבור ישראל- יהי זכרך ברוך.

Guy Gutman גיא גוטמן

33,108 views • 11 months ago