Loading video...

Video Failed to Load

There was a problem loading this video. This could be due to a temporary network issue or the video might be unavailable.

״אם זו מערכה להסרת איומים - האיום הכי חשוב הוא איום הגרעין; ואם איום הגרעין לא מטופל - אז נשאלת השאלה מה עשינו בכל האירוע הזה״ תמיר היימן, ששירת במילואים באמ״ן במהלך המלחמה עם אירן- הערב במהדורה:

Yonit Levi

130,307 subscribers

12,427 views • 5 months ago •via X (Twitter)

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

0 Comments

No comments available

Comments from the original post will appear here

Related Videos

אז בואו נתחיל עם העובדות, כי הנ"ל די חלש בהן: בשנת 2012 לרמטכ"ל לא קראו גבי אשכנזי, אלא בני גנץ. נתניהו מינה אותו. לראש המוסד לא קראו מאיר דגן, אלא תמיר פרדו. נתניהו מינה גם אותו. ולראש השב"כ לא קראו יובל דיסקין, אלא יורם כהן. כן, נתניהו מינה גם אותו. הלאה: "בשנת 2012 ניסה נתניהו לקדם מתקפה על אתרי הגרעין של איראן". תגיד, מר ון בירן (נדמה לי שזה שמו של הנ"ל), מי היה נתניהו באותה שנה? לוביסט? שתדלן? משפיען רשת? מה פירוש "ניסה לקדם"? הרי אתה יודע שאם ראש ממשלה (חזק!) בישראל רוצה לצאת לפעולה צבאית, הוא יוצא. הסמכות עליו. גם האחריות. כך נהג בגין בתקיפת הכור העירקי ואולמרט בתקיפת הכור הסורי. לנסות להטיל את האחריות עכשיו על אנשים שחלקם כבר מתו ואחרים לא בתפקיד 15 שנה, זו שרלטנות. הלאה: ראשי זרועות הבטחון התנגדו, לא כי הם נגד תקיפת הגרעין האיראני. דגן, שכל חייו חתר למגע ותקף אוייבים (כולל בסכין יפנית במספרות בעזה), ניסח את זה הכי טוב: "את הגרעין האיראני צריך לתקוף רק כשהסכין תהיה על הצוואר, כשלא תהיה דרך אחרת". עד אז, סבר דגן, צריך לעכב את איראן ככל האפשר ולשכנע את ארה"ב ליטול על עצמה את המשימה. ולמרות שהם התנגדו (זו היתה חובתם המקצועית, לחוות את דעתם), נתניהו היה יכול לשכנע בקלות את הקבינט שלו ולצאת למתקפה. הוא לא עשה את זה. בסוף, נבואת דגן התגשמה וזה בדיוק מה שקרה (על שכנוע ארה"ב מגיעות לנתניהו כל המחמאות). תקפנו את הגרעין האיראני ברגע האחרון והצלחנו לגייס את ארה"ב כמובילה. מתקפה, לו הונחתה ב-2012, היתה יכולה רק לזרז את תכנית הגרעין האיראני, לתת להם לגיטימציה, להפוך אותנו למוקצים (כי איראן היתה עדיין רחוקה מהגרעין) ולגרום לנו לאבד את בעלות בריתנו, בראשן ארה"ב. מעניין מה הכסיל הנ"ל אמר על הקונספציה השניה, שקשורה בחמאס ובעזה. גם שם העתונאים אשמים (אפשר להפנות אותו לכל הטורים שכתבתי בתחנונים לנתניהו לבצע את מה שהבטיח ולהפיל את שלטון חמאס). אז כאמור, אני לא מכיר את הנ"ל, אבל מגיע לו עיטור כבוד מיוחד של "עבד נרצע".

אז בואו נתחיל עם העובדות, כי הנ"ל די חלש בהן: בשנת 2012 לרמטכ"ל לא קראו גבי אשכנזי, אלא בני גנץ. נתניהו מינה אותו. לראש המוסד לא קראו מאיר דגן, אלא תמיר פרדו. נתניהו מינה גם אותו. ולראש השב"כ לא קראו יובל דיסקין, אלא יורם כהן. כן, נתניהו מינה גם אותו. הלאה: "בשנת 2012 ניסה נתניהו לקדם מתקפה על אתרי הגרעין של איראן". תגיד, מר ון בירן (נדמה לי שזה שמו של הנ"ל), מי היה נתניהו באותה שנה? לוביסט? שתדלן? משפיען רשת? מה פירוש "ניסה לקדם"? הרי אתה יודע שאם ראש ממשלה (חזק!) בישראל רוצה לצאת לפעולה צבאית, הוא יוצא. הסמכות עליו. גם האחריות. כך נהג בגין בתקיפת הכור העירקי ואולמרט בתקיפת הכור הסורי. לנסות להטיל את האחריות עכשיו על אנשים שחלקם כבר מתו ואחרים לא בתפקיד 15 שנה, זו שרלטנות. הלאה: ראשי זרועות הבטחון התנגדו, לא כי הם נגד תקיפת הגרעין האיראני. דגן, שכל חייו חתר למגע ותקף אוייבים (כולל בסכין יפנית במספרות בעזה), ניסח את זה הכי טוב: "את הגרעין האיראני צריך לתקוף רק כשהסכין תהיה על הצוואר, כשלא תהיה דרך אחרת". עד אז, סבר דגן, צריך לעכב את איראן ככל האפשר ולשכנע את ארה"ב ליטול על עצמה את המשימה. ולמרות שהם התנגדו (זו היתה חובתם המקצועית, לחוות את דעתם), נתניהו היה יכול לשכנע בקלות את הקבינט שלו ולצאת למתקפה. הוא לא עשה את זה. בסוף, נבואת דגן התגשמה וזה בדיוק מה שקרה (על שכנוע ארה"ב מגיעות לנתניהו כל המחמאות). תקפנו את הגרעין האיראני ברגע האחרון והצלחנו לגייס את ארה"ב כמובילה. מתקפה, לו הונחתה ב-2012, היתה יכולה רק לזרז את תכנית הגרעין האיראני, לתת להם לגיטימציה, להפוך אותנו למוקצים (כי איראן היתה עדיין רחוקה מהגרעין) ולגרום לנו לאבד את בעלות בריתנו, בראשן ארה"ב. מעניין מה הכסיל הנ"ל אמר על הקונספציה השניה, שקשורה בחמאס ובעזה. גם שם העתונאים אשמים (אפשר להפנות אותו לכל הטורים שכתבתי בתחנונים לנתניהו לבצע את מה שהבטיח ולהפיל את שלטון חמאס). אז כאמור, אני לא מכיר את הנ"ל, אבל מגיע לו עיטור כבוד מיוחד של "עבד נרצע".

Ben Caspit בן כספית

51,852 views • 7 months ago

בימים האחרונים הטיחו בי את כל הרפש שיש בלי שיש לי יכולת להגיב, וכל מיני פרשנים למיניהם ישבו באולפן הממוזג וניתחו אם אני חש איומים על חיי או לא... כאילו מישהו מהם מכיר אותי באמת ויודע מה אני עובר ביומיום. כאילו מישהו מהם יודע מה זה לחיות תחת איום תמידי כשבכל רגע מישהו יכול להתנקש בך, אגב לא רק בארץ גם בעולם- כשמפזרים מודעות WANTED עם תמונות שלי בכל מקום אליו אני מגיע למסע הסברה. אז הנה תיעוד שאני מפרסם כאן בפעם הראשונה, רגעי אימה שעברו עלי ועל משפחתי בזמן שקיצוניים מהחברה שלי זיהו אותי ולכן תקפו אותנו. וזו ממש לא הייתה הפעם היחידה. לא פירסמתי את התיעוד הזה עד היום כי זה לא קל למשפחה שלי לחזור לטראומה, לא קל להם שבקהילה שלנו יראו את ההשפלה שאנחנו עוברים ובעיקר כי אני לא רוצה אף פעם להתקרבן או להתמסכן, בסוף אני בחרתי בדרך הזו עם המחיר הכבד- ובאשמתי המשפחה שלי מזה 8 שנים חוטפת וסופגת אש, רק בגלל העשייה שלי... אבל בזמן הזה קיצוניים בחברה שלי, לפעמים בחסות המדינה, הולכים ומתחזקים. ובזמן הזה יושבים אותם פרשנים שמעולם לא הרגישו סכנת חיים, שמעולם הם ומשפחתם לא חוו אלימות, איומים או תוקפנות בגלל מי שהם, מטיפים לי מה אני אמור להרגיש בסיטואציה מסוימת ואם החשש שלי מוצדק או לא. כמה פתטים... ולמשפחה היקרה שלי, לעולם לא אשכח את התמיכה שלכם והגב שלכם- ובעיקר את המשפט שאבא שלי אמר לי לאחר ששברו לאמא שלי את היד: "דיר באלק לעצור, תמשיך בדרך שלך- אנחנו בגב שלך עד הסוף!" אז כל עוד אני מקבל את התמיכה מהמשפחה שלי ומעם ישראל אני אשאר עצם תקוע בגרון של כל קיצוני אנטי ישראלי מבפנים ומבחוץ!

בימים האחרונים הטיחו בי את כל הרפש שיש בלי שיש לי יכולת להגיב, וכל מיני פרשנים למיניהם ישבו באולפן הממוזג וניתחו אם אני חש איומים על חיי או לא... כאילו מישהו מהם מכיר אותי באמת ויודע מה אני עובר ביומיום. כאילו מישהו מהם יודע מה זה לחיות תחת איום תמידי כשבכל רגע מישהו יכול להתנקש בך, אגב לא רק בארץ גם בעולם- כשמפזרים מודעות WANTED עם תמונות שלי בכל מקום אליו אני מגיע למסע הסברה. אז הנה תיעוד שאני מפרסם כאן בפעם הראשונה, רגעי אימה שעברו עלי ועל משפחתי בזמן שקיצוניים מהחברה שלי זיהו אותי ולכן תקפו אותנו. וזו ממש לא הייתה הפעם היחידה. לא פירסמתי את התיעוד הזה עד היום כי זה לא קל למשפחה שלי לחזור לטראומה, לא קל להם שבקהילה שלנו יראו את ההשפלה שאנחנו עוברים ובעיקר כי אני לא רוצה אף פעם להתקרבן או להתמסכן, בסוף אני בחרתי בדרך הזו עם המחיר הכבד- ובאשמתי המשפחה שלי מזה 8 שנים חוטפת וסופגת אש, רק בגלל העשייה שלי... אבל בזמן הזה קיצוניים בחברה שלי, לפעמים בחסות המדינה, הולכים ומתחזקים. ובזמן הזה יושבים אותם פרשנים שמעולם לא הרגישו סכנת חיים, שמעולם הם ומשפחתם לא חוו אלימות, איומים או תוקפנות בגלל מי שהם, מטיפים לי מה אני אמור להרגיש בסיטואציה מסוימת ואם החשש שלי מוצדק או לא. כמה פתטים... ולמשפחה היקרה שלי, לעולם לא אשכח את התמיכה שלכם והגב שלכם- ובעיקר את המשפט שאבא שלי אמר לי לאחר ששברו לאמא שלי את היד: "דיר באלק לעצור, תמשיך בדרך שלך- אנחנו בגב שלך עד הסוף!" אז כל עוד אני מקבל את התמיכה מהמשפחה שלי ומעם ישראל אני אשאר עצם תקוע בגרון של כל קיצוני אנטי ישראלי מבפנים ומבחוץ!

יוסף חדאד - Yoseph Haddad

43,416 views • 1 year ago

עמרי רונן ביקש ממני לפרסם התנצלות ולשלם סכומי עתק מופרכים על כך שכיניתי אותו סרבן. התנצלות לא תהיה אבל הבהרה בהחלט כן: עמרי רונן הוא סרבן ומנהיג סרבנים, שיישא את אות הקין הזה על מצחו עד יומו האחרון. שום טרור משפטי לא ישנה את העובדה הזו, להפך - אם הוא רוצה לקחת את הסוגייה הזו לבית המשפט, אדרבה. שייקח בחשבון שגם במצב הנוכחי של מערכת המשפט הישראלית, רוב הסיכויים שהוא יסיים את ההליך עם חותמת משפטית רשמית של סרבן. עמרי תועד כאשר הוא מצהיר שחתם על מה שהוא מכנה "השהיית התנדבות למילואים". לא איום לחתום בעתיד אם הרפורמה תעבור, אלא הודאה בכך שחתם על המסמך. יותר מכך, באותו מעמד עמרי תועד *כשהוא בעצמו מצהיר שמימש את האיום שלו* - זאת אומרת, גם לתפיסתו (אז) לא היה מדובר באיום תיאורטי להפסיק לשרת, אלא בצעד שנכנס לתוקף. הוא מתייחס לכל שירות המילואים שלו כהתנדבותי, אף שבזמן שאמר את הדברים היה כבן 30 ומחויב לשרת במילואים על פי חוק עוד שנים רבות. הוא אינו מסייג בשום צורה את דבריו, למשל על ידי הבהרה שלא יגיע רק לימים שהם מעבר למכסה שלה הוא מחויב על פי חוק; עמרי מדבר על הפסקה גורפת של השירות. הוא אף אינו אומר שאם תפקידו הנוכחי במילואים התנדבותי, יפסיק להתייצב אליו אך יתייצב לכל תפקיד אחר שישובץ לו במסגרת חובתו החוקית לשרת במילואים (ככל הנראה אינו מצהיר זאת מהסיבה שתפקידו בחטיבה 551 אינו התנדבותי, בניגוד לשירותו הסדיר במגלן, אבל גם אם כן - הסירוב שלו להמשיך להתייצב למילואים גורף ואינו מכיל שום סייגים). עכשיו נעזוב לרגע את עמרי, שהודה קבל עם ועדה שמימש את האיום שלו. נניח שאני מצהיר עכשיו אך ורק שלא אגיע למילואים עד שייעשה כך וכך - האם ניתן לומר, ואף לפרסם בעיתון, כותרת בזו הלשון: "תמיר מסרב להגיע למילואים עד שייעשה כך וכך"? בוודאי שכן, זו הכותרת המתבקשת. משמעותה שהסירוב כבר בתוקף מרגע שהוכרז עליו, גם אם טרם עמד למבחן מעשי. חושבים שזו פרשנות שהמצאתי עכשיו, בדיעבד? אז חשבו שוב וקראו היטב את הכותרת הראשית של ידיעות אחרונות מתאריך 16.07.2023, בעקבות עוד ועוד הצהרות של חיילי מילואים שטרם מומשו אז, על כך שהם מסרבים מעתה להגיע לשירות: "הסרבנות מתרחבת", קובעת הכותרת באותיות קידוש לבנה. לא "האיום לסרב מתרחב" - הסרבנות מתרחבת, דהיינו - הסירב כבר בתוקף. זו הייתה הפרשנות המקובלת באינספור פרסומים בתקשורת באותה עת, ולכן ניסיונם של עומרי וחבריו לשכתב בדיעבד את ההיסטוריה ולטעון שרק איימו לסרב אבל לא התכוונו לממש את האיום, הוא ניסיון נקלה ונלעג. כפי שכבר אמר לפני עמית סגל: "המציאות לא מתיישרת עם משרדי היח"צ של אחים לנשק. עד שבעה באוקטובר הם היו עסוקים בלהסביר כמה הם רציניים בסרבנותם, ומשמונה באוקטובר - כמה הכל היה היפותטי ותיאורטי. "עד שבעה באוקטובר נזפו בנתניהו ובכלי התקשורת שהם מסתירים את היקף הפגיעה במערך המילואים, ומשמונה באוקטובר גלגלו עיניים בטענה שלא היה שום נזק". יש אינספור דוגמאות לכך שאחים לנשק, הארגון שעמרי היה אחד ממנהיגיו הבולטים, עשה כל מאמץ כדי להבהיר שהסרבנות אמיתית, שלא מדובר באיום תיאורטי, ושהיא פוגעת עמוקות בביטחון המדינה. הם עצמם זעקו זאת והשקיעו כל מאמץ כדי לשכנע בכך. לכן, הניסיון לטעון טענה הפוכה לחלוטין לאחר שהתבררו ממדי האסון של שבעה באוקטובר אינו רק מגוחך, אלא מהווה הוספת חטא על פשע. היה עליהם להרכין ראש, להתנצל בפני עם ישראל ולהיעלם לנצח מהזירה הציבורית. עדיין לא מאוחר. ולכן, הניסיון של עומרי להלך אימים בתביעת סכומי עתק על כך שאמרתי ש"סירב להגיע גם לימים שלהם הוא מחויב על פי חוק", נידון מראש לכישלון. מדובר בעוד איום בתביעת השתקה שנועד למרק את מצפונו של אדם שאינו מסוגל להשלים עם תוצאות מעשיו ולהתייצב מאחוריהם.

עמרי רונן ביקש ממני לפרסם התנצלות ולשלם סכומי עתק מופרכים על כך שכיניתי אותו סרבן. התנצלות לא תהיה אבל הבהרה בהחלט כן: עמרי רונן הוא סרבן ומנהיג סרבנים, שיישא את אות הקין הזה על מצחו עד יומו האחרון. שום טרור משפטי לא ישנה את העובדה הזו, להפך - אם הוא רוצה לקחת את הסוגייה הזו לבית המשפט, אדרבה. שייקח בחשבון שגם במצב הנוכחי של מערכת המשפט הישראלית, רוב הסיכויים שהוא יסיים את ההליך עם חותמת משפטית רשמית של סרבן. עמרי תועד כאשר הוא מצהיר שחתם על מה שהוא מכנה "השהיית התנדבות למילואים". לא איום לחתום בעתיד אם הרפורמה תעבור, אלא הודאה בכך שחתם על המסמך. יותר מכך, באותו מעמד עמרי תועד כשהוא בעצמו מצהיר שמימש את האיום שלו - זאת אומרת, גם לתפיסתו (אז) לא היה מדובר באיום תיאורטי להפסיק לשרת, אלא בצעד שנכנס לתוקף. הוא מתייחס לכל שירות המילואים שלו כהתנדבותי, אף שבזמן שאמר את הדברים היה כבן 30 ומחויב לשרת במילואים על פי חוק עוד שנים רבות. הוא אינו מסייג בשום צורה את דבריו, למשל על ידי הבהרה שלא יגיע רק לימים שהם מעבר למכסה שלה הוא מחויב על פי חוק; עמרי מדבר על הפסקה גורפת של השירות. הוא אף אינו אומר שאם תפקידו הנוכחי במילואים התנדבותי, יפסיק להתייצב אליו אך יתייצב לכל תפקיד אחר שישובץ לו במסגרת חובתו החוקית לשרת במילואים (ככל הנראה אינו מצהיר זאת מהסיבה שתפקידו בחטיבה 551 אינו התנדבותי, בניגוד לשירותו הסדיר במגלן, אבל גם אם כן - הסירוב שלו להמשיך להתייצב למילואים גורף ואינו מכיל שום סייגים). עכשיו נעזוב לרגע את עמרי, שהודה קבל עם ועדה שמימש את האיום שלו. נניח שאני מצהיר עכשיו אך ורק שלא אגיע למילואים עד שייעשה כך וכך - האם ניתן לומר, ואף לפרסם בעיתון, כותרת בזו הלשון: "תמיר מסרב להגיע למילואים עד שייעשה כך וכך"? בוודאי שכן, זו הכותרת המתבקשת. משמעותה שהסירוב כבר בתוקף מרגע שהוכרז עליו, גם אם טרם עמד למבחן מעשי. חושבים שזו פרשנות שהמצאתי עכשיו, בדיעבד? אז חשבו שוב וקראו היטב את הכותרת הראשית של ידיעות אחרונות מתאריך 16.07.2023, בעקבות עוד ועוד הצהרות של חיילי מילואים שטרם מומשו אז, על כך שהם מסרבים מעתה להגיע לשירות: "הסרבנות מתרחבת", קובעת הכותרת באותיות קידוש לבנה. לא "האיום לסרב מתרחב" - הסרבנות מתרחבת, דהיינו - הסירב כבר בתוקף. זו הייתה הפרשנות המקובלת באינספור פרסומים בתקשורת באותה עת, ולכן ניסיונם של עומרי וחבריו לשכתב בדיעבד את ההיסטוריה ולטעון שרק איימו לסרב אבל לא התכוונו לממש את האיום, הוא ניסיון נקלה ונלעג. כפי שכבר אמר לפני עמית סגל: "המציאות לא מתיישרת עם משרדי היח"צ של אחים לנשק. עד שבעה באוקטובר הם היו עסוקים בלהסביר כמה הם רציניים בסרבנותם, ומשמונה באוקטובר - כמה הכל היה היפותטי ותיאורטי. "עד שבעה באוקטובר נזפו בנתניהו ובכלי התקשורת שהם מסתירים את היקף הפגיעה במערך המילואים, ומשמונה באוקטובר גלגלו עיניים בטענה שלא היה שום נזק". יש אינספור דוגמאות לכך שאחים לנשק, הארגון שעמרי היה אחד ממנהיגיו הבולטים, עשה כל מאמץ כדי להבהיר שהסרבנות אמיתית, שלא מדובר באיום תיאורטי, ושהיא פוגעת עמוקות בביטחון המדינה. הם עצמם זעקו זאת והשקיעו כל מאמץ כדי לשכנע בכך. לכן, הניסיון לטעון טענה הפוכה לחלוטין לאחר שהתבררו ממדי האסון של שבעה באוקטובר אינו רק מגוחך, אלא מהווה הוספת חטא על פשע. היה עליהם להרכין ראש, להתנצל בפני עם ישראל ולהיעלם לנצח מהזירה הציבורית. עדיין לא מאוחר. ולכן, הניסיון של עומרי להלך אימים בתביעת סכומי עתק על כך שאמרתי ש"סירב להגיע גם לימים שלהם הוא מחויב על פי חוק", נידון מראש לכישלון. מדובר בעוד איום בתביעת השתקה שנועד למרק את מצפונו של אדם שאינו מסוגל להשלים עם תוצאות מעשיו ולהתייצב מאחוריהם.

תמיר מורג Tamir Morag

40,429 views • 7 months ago

משרד החינוך פרסם סרטון באינסטגרם - ובאמת שקשה להאמין שזה המסר שנבחר. בעמוד האינסטגרם הרשמי (!!!) של משרד החינוך, עלה לאחרונה סרטון שמציג ״טיפוסים קבועים שיש בכל חבורה״. הם מפרטים: זה שתמיד מביא אלכוהול, זה שתמיד עייף, זה שמפחד מההורים, זה שתמיד מזמין צ’יפס. עד כאן - עוד סרטון טיקטוקי. הזוי, אבל לא מזיק במיוחד. ואז מגיע ה״פאנץ״: הטיפוס האחרון שהם מציגים, הוא ״ההוא שחשב שהוא שולט בעצמו״ שתה ושתה ושתה - ״עד שכל המוח שלו התפלפ״, ראה מישהי, התחיל לגעת בה ולתפוס אותה בלי לקלוט מה הוא עושה, כי ״האלכוהול השתלט לו על המוח״, וכתוצאה מזה - ״הוא הרס לה ולעצמו את החיים״. לא יודעת אם מישהו מטעמכם באמת יראה את הפוסט הזה, אבל בכל זאת מרשה לעצמי לפנות ישירות: היי משרד החינוך. זה אחד המסרים הבעייתיים שראיתי לאחרונה. הצגת תקיפה מינית כתוצאה של ״אלכוהול שהשתלט על המוח״ היא טשטוש אחריות מסוכן, שממשיך את תרבות האונס במקום להילחם בה. אלכוהול לא אונס. אנשים אונסים. נערים צריכים ללמוד אחריות, הסכמה וגבולות - לא לקבל תירוצים בדיעבד. מצופה מכם לסטנדרט חינוכי ומוסרי גבוה בהרבה. ומה שבעיניי חמור במיוחד - זו לא רק הדרך שבה זה נאמר, אלא מה שהמסר הזה עושה בפועל. הסרטון מציע לנו הסבר פסיכולוגי או כימי או וואטאבר, במקום לקרוא לדבר בשמו - להיות אלים מינית זו בחירה!!!!!! לא ״מעידה״, לא ״אובדן שליטה״, לא ״טעות בשיקול דעת״, ולא ״אלכוהול פילפ לי את המוח״. בחירה!!!! וכשאתם בוחרים למסגר פגיעה מינית כתוצאה של שתייה - אתם עושים שלושה דברים מסוכנים מאוד: 1. אתם מקטינים את האחריות של הפוגע. 2. אתם משמרים את מיתוס האונס ״הלא מתוכנן״. כאילו מדובר ברגע אקראי, נטול הקשר, בלי דפוסים, בלי יחסי כוח, בלי חינוך, בלי תפיסות על גוף של נשים. אבל אלימות מינית לא פשוט מתרחשת - היא מתרחשת בתוך תרבות שמאפשרת אותה. 3. אתם ממשיכים את מנגנון האשמת הקורבן - גם אם בעקיפין. כי אם אלכוהול הוא הבעיה, אז תמיד אפשר לשאול: כמה היא שתתה? למה היא הייתה שם? למה היא נשארה? למה היא לא נזהרה? ואף מילה, אף שנייה, על הדבר הכי בסיסי שאמור לעבור בחינוך: הסכמה. גבולות. אחריות. כבוד. וכאן חוזרת השאלה הישירה אליכם, משרד החינוך: מה בעצם אתם רוצים שנער שרואה את הסרטון הזה ילמד? שאלכוהול אחראי לפגיעה מינית? או שהוא אחראי לעצמו ולמעשים שלו? כי כרגע - המסר שלכם ברור, לא באופן חיובי. והוא מסוכן. ונראה לי שהכי מטריד אותי בכל הסיפור הזה - זה לא רק התוכן, אלא מי שמעביר אותו. זה לא סרטון אקראי של יוצר תוכן, זה לא בדיחה פרטית. זה עמוד רשמי של משרד החינוך. ובמקום להגיד בקול ברור מסרים חשובים, נבחר סיפור שבו האלכוהול הוא הדמות הראשית, והתוקף כמעט מוצג כקורבן של הנסיבות. זה לא סרטון חינוכי. זה לא סרטון שמגן על נערות. וזה בטח לא סרטון שמחנך נערים לקחת אחריות. דרך אגב, הרעיון הזה של ״טיפוסים שיש בכל חבורה״, עם התוספת של החבר שתוקף מינית - הוא בדיוק הבעיה.

משרד החינוך פרסם סרטון באינסטגרם - ובאמת שקשה להאמין שזה המסר שנבחר. בעמוד האינסטגרם הרשמי (!!!) של משרד החינוך, עלה לאחרונה סרטון שמציג ״טיפוסים קבועים שיש בכל חבורה״. הם מפרטים: זה שתמיד מביא אלכוהול, זה שתמיד עייף, זה שמפחד מההורים, זה שתמיד מזמין צ’יפס. עד כאן - עוד סרטון טיקטוקי. הזוי, אבל לא מזיק במיוחד. ואז מגיע ה״פאנץ״: הטיפוס האחרון שהם מציגים, הוא ״ההוא שחשב שהוא שולט בעצמו״ שתה ושתה ושתה - ״עד שכל המוח שלו התפלפ״, ראה מישהי, התחיל לגעת בה ולתפוס אותה בלי לקלוט מה הוא עושה, כי ״האלכוהול השתלט לו על המוח״, וכתוצאה מזה - ״הוא הרס לה ולעצמו את החיים״. לא יודעת אם מישהו מטעמכם באמת יראה את הפוסט הזה, אבל בכל זאת מרשה לעצמי לפנות ישירות: היי משרד החינוך. זה אחד המסרים הבעייתיים שראיתי לאחרונה. הצגת תקיפה מינית כתוצאה של ״אלכוהול שהשתלט על המוח״ היא טשטוש אחריות מסוכן, שממשיך את תרבות האונס במקום להילחם בה. אלכוהול לא אונס. אנשים אונסים. נערים צריכים ללמוד אחריות, הסכמה וגבולות - לא לקבל תירוצים בדיעבד. מצופה מכם לסטנדרט חינוכי ומוסרי גבוה בהרבה. ומה שבעיניי חמור במיוחד - זו לא רק הדרך שבה זה נאמר, אלא מה שהמסר הזה עושה בפועל. הסרטון מציע לנו הסבר פסיכולוגי או כימי או וואטאבר, במקום לקרוא לדבר בשמו - להיות אלים מינית זו בחירה!!!!!! לא ״מעידה״, לא ״אובדן שליטה״, לא ״טעות בשיקול דעת״, ולא ״אלכוהול פילפ לי את המוח״. בחירה!!!! וכשאתם בוחרים למסגר פגיעה מינית כתוצאה של שתייה - אתם עושים שלושה דברים מסוכנים מאוד: 1. אתם מקטינים את האחריות של הפוגע. 2. אתם משמרים את מיתוס האונס ״הלא מתוכנן״. כאילו מדובר ברגע אקראי, נטול הקשר, בלי דפוסים, בלי יחסי כוח, בלי חינוך, בלי תפיסות על גוף של נשים. אבל אלימות מינית לא פשוט מתרחשת - היא מתרחשת בתוך תרבות שמאפשרת אותה. 3. אתם ממשיכים את מנגנון האשמת הקורבן - גם אם בעקיפין. כי אם אלכוהול הוא הבעיה, אז תמיד אפשר לשאול: כמה היא שתתה? למה היא הייתה שם? למה היא נשארה? למה היא לא נזהרה? ואף מילה, אף שנייה, על הדבר הכי בסיסי שאמור לעבור בחינוך: הסכמה. גבולות. אחריות. כבוד. וכאן חוזרת השאלה הישירה אליכם, משרד החינוך: מה בעצם אתם רוצים שנער שרואה את הסרטון הזה ילמד? שאלכוהול אחראי לפגיעה מינית? או שהוא אחראי לעצמו ולמעשים שלו? כי כרגע - המסר שלכם ברור, לא באופן חיובי. והוא מסוכן. ונראה לי שהכי מטריד אותי בכל הסיפור הזה - זה לא רק התוכן, אלא מי שמעביר אותו. זה לא סרטון אקראי של יוצר תוכן, זה לא בדיחה פרטית. זה עמוד רשמי של משרד החינוך. ובמקום להגיד בקול ברור מסרים חשובים, נבחר סיפור שבו האלכוהול הוא הדמות הראשית, והתוקף כמעט מוצג כקורבן של הנסיבות. זה לא סרטון חינוכי. זה לא סרטון שמגן על נערות. וזה בטח לא סרטון שמחנך נערים לקחת אחריות. דרך אגב, הרעיון הזה של ״טיפוסים שיש בכל חבורה״, עם התוספת של החבר שתוקף מינית - הוא בדיוק הבעיה.

Maya Lee

20,648 views • 10 months ago

טוב, אירוע מדהים בכל קנה מידה הערב בכנסת. Ariel Kallner אריאל קלנר הזכיר את הפרסום שלי כהסבר לחוק שהוא מקדם למיסוי תרומות ממדינות זרות לארגונים קיצוניים בישראל, והשר ארבל עלה להגיב. אני שם פה את הדברים שלו במלואם כדי שתשימו לב לכמה נקודות: א. ההשתלחות האישית, והטענה הבכיינית שלו כאילו יש נורמה שמחייבת עיתונאי לפנות באופן אישי לשר, כשההפך הוא הנכון כמובן. פונים לדובר, לא לראש הרשות ולא לשר הממונה. ב. הוא מתגאה בפעולות שעשה (באיחור ולאחר לחצים) לגירוש מחבלים אזרחי ישראל, אין לי מושג מה זה קשור לנושא, אבל שיהיה. ג. הכי חשוב, הוא מפספס לחלוטין את הנושא: לא מדובר בבעלי תעודת זהות ישראלית ש״נתקעו״ בעזה, אלא בהענקת אזרחות לילדים שלהם, חלקם בני 15-18, שמעולם לא נרשמו כאזרחי ישראל. ילדים שהתגוררו בעזה כל חייהם, התחנכו במערכת החינוך שם ורובם אף רשומים במרשם האוכלוסין החמאסי של הרצועה. הוא פשוט לא מבין במה מדובר, וחברת הכנסת גוטליב מתקנת אותו היטב בהמשך הדיון. ד. גם לגבי מה שהוא חושב שמדובר בו, הוא חושף פארסה עמוקה: לישראל אסור לאפשר בזמן מלחמה לאנשים שמתגוררים ברצועת עזה כל ימיהם להיכנס לארץ, גם אם יש להם אזרחות ישראלית. זו לא הפתעה, ומשרד הפנים היה צריך להיערך לתרחיש כזה עם פרוץ המלחמה ברמה המעשית והמשפטית. העובדה שלא נעשה דבר כזה היא חרפה שאין כדוגמתה, ויותר גרוע - השר הממונה על כך, עומד מעל בימת הכנסת ומצהיר בגאווה שזו ״חובתנו החוקית והמוסרית״. המשפט בכתבה שלי שהרגיז את ארבל היא ש״משרד הפנים נכנע לארגוני השמאל״, הערב למדתי שהוא לא נכנע בכלל. הוא צועד איתם יד ביד בגאון ובששון.

טוב, אירוע מדהים בכל קנה מידה הערב בכנסת. Ariel Kallner אריאל קלנר הזכיר את הפרסום שלי כהסבר לחוק שהוא מקדם למיסוי תרומות ממדינות זרות לארגונים קיצוניים בישראל, והשר ארבל עלה להגיב. אני שם פה את הדברים שלו במלואם כדי שתשימו לב לכמה נקודות: א. ההשתלחות האישית, והטענה הבכיינית שלו כאילו יש נורמה שמחייבת עיתונאי לפנות באופן אישי לשר, כשההפך הוא הנכון כמובן. פונים לדובר, לא לראש הרשות ולא לשר הממונה. ב. הוא מתגאה בפעולות שעשה (באיחור ולאחר לחצים) לגירוש מחבלים אזרחי ישראל, אין לי מושג מה זה קשור לנושא, אבל שיהיה. ג. הכי חשוב, הוא מפספס לחלוטין את הנושא: לא מדובר בבעלי תעודת זהות ישראלית ש״נתקעו״ בעזה, אלא בהענקת אזרחות לילדים שלהם, חלקם בני 15-18, שמעולם לא נרשמו כאזרחי ישראל. ילדים שהתגוררו בעזה כל חייהם, התחנכו במערכת החינוך שם ורובם אף רשומים במרשם האוכלוסין החמאסי של הרצועה. הוא פשוט לא מבין במה מדובר, וחברת הכנסת גוטליב מתקנת אותו היטב בהמשך הדיון. ד. גם לגבי מה שהוא חושב שמדובר בו, הוא חושף פארסה עמוקה: לישראל אסור לאפשר בזמן מלחמה לאנשים שמתגוררים ברצועת עזה כל ימיהם להיכנס לארץ, גם אם יש להם אזרחות ישראלית. זו לא הפתעה, ומשרד הפנים היה צריך להיערך לתרחיש כזה עם פרוץ המלחמה ברמה המעשית והמשפטית. העובדה שלא נעשה דבר כזה היא חרפה שאין כדוגמתה, ויותר גרוע - השר הממונה על כך, עומד מעל בימת הכנסת ומצהיר בגאווה שזו ״חובתנו החוקית והמוסרית״. המשפט בכתבה שלי שהרגיז את ארבל היא ש״משרד הפנים נכנע לארגוני השמאל״, הערב למדתי שהוא לא נכנע בכלל. הוא צועד איתם יד ביד בגאון ובששון.

עקיבא ביגמן הישן והממלכתי

12,296 views • 1 year ago

חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, מראשי "אחים לנשק", על השלכות מחאת הסירוב לשירות מילואים: "[נסראללה] זה הבעיה של נתניהו, לא הבעיה שלי יותר; [שאלה: גם כשיהיה איום קיומי קונקרטי, כשחיזבאללה יתקוף את ישראל?] "יש [בכנסת] איום קיומי קונקרטי על מדינת ישראל" ב-24 ביולי 2023, התראיין סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי תנועת המחאה "אחים לנשק", אצל אילאיל שחר ויואב קרקובסקי במשדר מיוחד מהכנסת של "כאן 11" לרגל ההצבעה על חוק ביטול עילת הסבירות. להלן תוכן הראיון: אילאיל שחר: נמצא איתנו על הקו [סא"ל במילואים] רון שרף, מ"אחים לנשק", שלום. רון שרף: שלום. אילאיל שחר: אתה שומע את הקולות מהמליאה, את הדרמה של הדקות האחרונות על הניסיונות של [שר הביטחון יואב] גלנט, לרכך במשהו את הצעת החוק [ביטול עילת הסבירות], אבל בינתיים הוא לא מצליח. לפני יומיים הודעתם שאם החוק הזה יעבור, עשרת אלפים איש לא יתייצבו למילואים, יודיעו שהם לא מתייצבים יותר, תעמדו במילתכם? רון שרף: ברור. מה שקורה בכנסת זה עצוב, זה יום עצוב. בישראל אנחנו במעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה. מול עינינו גלנט מפקיר את ביטחון ישראל. יואב קרקובסקי: באיזה אופן הוא יכול לעשות משהו אחר? הוא עכשיו נמצא על אוזנו של ראש הממשלה ומנסה ומפציר בו ובשר המשפטים יריב לוין לרכך אולי בכל זאת את החקיקה הזאת. גם אם האצבע שלו, אגב, לא תהיה בעד החקיקה, אז הוא יפוטר, אבל החוק יעבור. רון שרף: טוב שנזכר. [בנימין] נתניהו ראש ממשלה שבמשמרת שלו צבא העם מתפרק. הדיקטטור הישראלי הראשון, וגם [יצחק] הרצוג יהיה נשיא הדיקטטורה הישראלית הראשונה. כל החבורה הזאת שלא מצליחים להגיע להסכמה רחבה על חקיקה מרושעת ומטופשת, והעם, הם יראו שהכוח שלהם הוא כן מוגבל, כי צבא עם, ישראל בנויה על צבא העם, וזה פשוט לא יעבור בדיקטטורה. יואב קרקובסקי: אתה לא חושב שהשימוש בשירות הצבאי, בשירות המילואים, שזה באמת חומת המגן על שלמותה של מדינת ישראל, על ביטחונה, זה לא שימוש בנשק יום הדין? רון שרף: חומת המגן הבסיסית של מדינת ישראל זה הדמוקרטיה, ומי ששובר את החומה הזאת, מנפץ אותה, מחוקק חקיקה בניגוד לערכי הדמוקרטיה, בניגוד לרוח צה"ל, זו החבורה המרושעת הזאת שיושבת עכשיו בכנסת. אילאיל שחר: תראה, הדברים שאתם אומרים בימים האחרונים מחלחלים, הם מחלחלים לדרגים הכי בכירים בצה"ל. אנחנו רואים פה בשעות האחרונות אלופים מסתובבים במסדרונות הכנסת ומנסים לשכנע את הפוליטיקאים לרכך את החקיקה. רון שרף: טוב שנזכרו. טוב שנזכרו. אחרי חצי שנה ברחובות, מה הם חשבו? אילאיל שחר: אבל הנה, זה לא עוזר, ויכול להיות שבאמת החוק הזה יעבור, ואתה יודע, גם [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה רואה את מחאת המילואימניקים, רואה את מה שקורה פה בתוך ישראל. רון שרף: זה הבעיה של נתניהו, לא הבעיה שלי יותר. אילאיל שחר: כן? רון שרף: זה הבעיה של נתניהו. אילאיל שחר: באמת, עם יד על הלב זה לא הבעיה שלך? רון שרף: עם יד על הלב. הסכנה יותר גדולה לישראל, אני אומר לך. אילאיל שחר: גם כשיהיה איום קיומי קונקרטי, כשחיזבאללה יתקוף את ישראל? רון שרף: יש איום קיומי קונקרטי עכשיו. עכשיו, ברחוב קפלן, ירושלים, איום קיומי קונקרטי על מדינת ישראל. יואב קרקובסקי: עד כדי ככה אתה לא חושב שיש פה הגזמה ברטוריקה? רון שרף: ממש לא. יואב קרקובסקי: תסביר לי במה. רון שרף: אני אסביר. אני אסביר. דיקטטורות לא קורות במכה, זה לא סדרת טלוויזיה. ככה זה מתחיל. שלטון שיכור כוח, אטום, מושחת. זה מתחיל לאט לאט, זה מתחיל לאט לאט, [בשיטת] הסלאמי [בשלבים]. יואב קרקובסקי: אבל זה לא שהביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון מוסרת לחלוטין מעל ממשלת ישראל ופעולותיה. יש עילות רבות נוספות שבית המשפט יוכל באמצעותן לבקר... רון שרף: כן, אז למה זה כל כך חשוב? אם יש עילות, אז למה זה כל כך חשוב? ביטול עילת הסבירות? יואב קרקובסקי: אז למה זה כל כך חשוב לדעתך? רון שרף: למה זה? כי זו הפרוסה הראשונה בסלאמי. זה הדרך שלהם עכשיו לפטר את היועמשי"ת [היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה] ביום ראשון, וזה הדרך שלהם למנות, למלא את השירות הציבורי במינוים פוליטיים, לבסס את השלטון כך שאי אפשר יהיה להחליף אותו. ככה מתחילות דיקטטורות. זה לאט לאט, זה בסלאמי... אילאיל שחר: אבל כשאתה רואה את המאמצים של שר הביטחון. רון שרף: עם פקידי ציבור צייתנים, פחדנים. ככה זה מתחיל. אילאיל שחר: אתה רואה את המאמצים של שר הביטחון. רון שרף: אבל בישראל, בשונה מפולין והונגריה, יש צבא עם שישראל תלויה בו. וצבא עם יראה לממשלה שיכורת הכוח הזאת את מגבלת הכוח. אילאיל שחר: אוקיי, אבל אתה רואה פה את המאמצים של שר הביטחון, הוא מנסה לשכנע גם את שר המשפטים יריב לוין ואת ראש הממשלה. רון שרף: אני לא ראיתי, אני כרגע ברחוב. אני כרגע ברחוב מול מכת"זיות [מְכוֹנִית הַתָּזָה לפיזור הפגנות]. אז אני לא רואה, אני חיכיתי חצי שנה. ואם גלנט לא יכל לדבר חצי שנה, ואני יודע שהוא רואה את הדברים. יואב קרקובסקי: אוקיי. רון שרף, מראשי מחאת המילואימניקים, "אחים לנשק", תודה רבה לך. רון שרף: אנחנו לא נסלח לגלנט לעולם, הוא חייב לדעת את זה. יואב קרקובסקי: אני מניח שהוא שומע את הקולות האלה למרות שהוא נמצא במליאת הכנסת ומנסה לעשות את מה שהוא יכול. רון שרף: אז שהעוזר שלו יעביר לו, שהעוזר שלו יעביר לו. יואב קרקובסקי: רון שרף, תודה רבה לך. רון שרף: ביי. סימוכין: נספח כתבות חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – בתשובה לטענה, לפיה "יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל, האויבים על הגדרות", סא"ל (מיל.) רון שרף מ"אחים לנשק" משיב: "ישראל כבר אינה דמוקרטיה"; "האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים"; "אנחנו מגינים על המדינה עכשיו"; "אין צבא עם בדיקטטורה". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי "אחים לנשק": "[נתניהו] מסכן את ביטחון אזרחי ישראל; צה"ל נמצא במשבר עמוק אמיתי; צבא העם לא יכול להתקיים ללא דמוקרטיה; בצער עמוק, אך בתחושת שליחות אמיתית, גם אני חתמתי על מכתב [הפסקת התנדבות לשירות מילואים]". סימוכין: שישה חודשים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי "אחים לנשק": "עשרות אלפים שאיתנו יפסיקו את התנדבותם למילואים; לא ניתן לקיים צבא עם ללא דמוקרטיה; הצבא מתפרק; אנחנו עושים את זאת מאחריות ואהבה גדולה לחברה ולמדינה; היום נתחיל להחתים את כל מתנדבי המילואים". סימוכין: סא"ל (מיל.) רון שרף, הנמנה על מייסדי ארגון "אחים לנשק": "אני שלם מאוד עם המאבק שעשינו. אני חושב שהייתה שם סכנה קיומית לעתיד המדינה. רק תחשוב מה היה קורה אם הרפורמה [המשפטית] הייתה מתקדמת, הקרע היה מתרחב, ובעוד שנתיים שלוש ההתקפה הנוראית הזאת של חמאס. אולי אי אפשר היה להתאושש מזה". סימוכין: רון שרף. צילום מסך מערוץ יוטיוב אחים.ות לנשק

חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, מראשי "אחים לנשק", על השלכות מחאת הסירוב לשירות מילואים: "[נסראללה] זה הבעיה של נתניהו, לא הבעיה שלי יותר; [שאלה: גם כשיהיה איום קיומי קונקרטי, כשחיזבאללה יתקוף את ישראל?] "יש [בכנסת] איום קיומי קונקרטי על מדינת ישראל" ב-24 ביולי 2023, התראיין סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי תנועת המחאה "אחים לנשק", אצל אילאיל שחר ויואב קרקובסקי במשדר מיוחד מהכנסת של "כאן 11" לרגל ההצבעה על חוק ביטול עילת הסבירות. להלן תוכן הראיון: אילאיל שחר: נמצא איתנו על הקו [סא"ל במילואים] רון שרף, מ"אחים לנשק", שלום. רון שרף: שלום. אילאיל שחר: אתה שומע את הקולות מהמליאה, את הדרמה של הדקות האחרונות על הניסיונות של [שר הביטחון יואב] גלנט, לרכך במשהו את הצעת החוק [ביטול עילת הסבירות], אבל בינתיים הוא לא מצליח. לפני יומיים הודעתם שאם החוק הזה יעבור, עשרת אלפים איש לא יתייצבו למילואים, יודיעו שהם לא מתייצבים יותר, תעמדו במילתכם? רון שרף: ברור. מה שקורה בכנסת זה עצוב, זה יום עצוב. בישראל אנחנו במעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה. מול עינינו גלנט מפקיר את ביטחון ישראל. יואב קרקובסקי: באיזה אופן הוא יכול לעשות משהו אחר? הוא עכשיו נמצא על אוזנו של ראש הממשלה ומנסה ומפציר בו ובשר המשפטים יריב לוין לרכך אולי בכל זאת את החקיקה הזאת. גם אם האצבע שלו, אגב, לא תהיה בעד החקיקה, אז הוא יפוטר, אבל החוק יעבור. רון שרף: טוב שנזכר. [בנימין] נתניהו ראש ממשלה שבמשמרת שלו צבא העם מתפרק. הדיקטטור הישראלי הראשון, וגם [יצחק] הרצוג יהיה נשיא הדיקטטורה הישראלית הראשונה. כל החבורה הזאת שלא מצליחים להגיע להסכמה רחבה על חקיקה מרושעת ומטופשת, והעם, הם יראו שהכוח שלהם הוא כן מוגבל, כי צבא עם, ישראל בנויה על צבא העם, וזה פשוט לא יעבור בדיקטטורה. יואב קרקובסקי: אתה לא חושב שהשימוש בשירות הצבאי, בשירות המילואים, שזה באמת חומת המגן על שלמותה של מדינת ישראל, על ביטחונה, זה לא שימוש בנשק יום הדין? רון שרף: חומת המגן הבסיסית של מדינת ישראל זה הדמוקרטיה, ומי ששובר את החומה הזאת, מנפץ אותה, מחוקק חקיקה בניגוד לערכי הדמוקרטיה, בניגוד לרוח צה"ל, זו החבורה המרושעת הזאת שיושבת עכשיו בכנסת. אילאיל שחר: תראה, הדברים שאתם אומרים בימים האחרונים מחלחלים, הם מחלחלים לדרגים הכי בכירים בצה"ל. אנחנו רואים פה בשעות האחרונות אלופים מסתובבים במסדרונות הכנסת ומנסים לשכנע את הפוליטיקאים לרכך את החקיקה. רון שרף: טוב שנזכרו. טוב שנזכרו. אחרי חצי שנה ברחובות, מה הם חשבו? אילאיל שחר: אבל הנה, זה לא עוזר, ויכול להיות שבאמת החוק הזה יעבור, ואתה יודע, גם [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה רואה את מחאת המילואימניקים, רואה את מה שקורה פה בתוך ישראל. רון שרף: זה הבעיה של נתניהו, לא הבעיה שלי יותר. אילאיל שחר: כן? רון שרף: זה הבעיה של נתניהו. אילאיל שחר: באמת, עם יד על הלב זה לא הבעיה שלך? רון שרף: עם יד על הלב. הסכנה יותר גדולה לישראל, אני אומר לך. אילאיל שחר: גם כשיהיה איום קיומי קונקרטי, כשחיזבאללה יתקוף את ישראל? רון שרף: יש איום קיומי קונקרטי עכשיו. עכשיו, ברחוב קפלן, ירושלים, איום קיומי קונקרטי על מדינת ישראל. יואב קרקובסקי: עד כדי ככה אתה לא חושב שיש פה הגזמה ברטוריקה? רון שרף: ממש לא. יואב קרקובסקי: תסביר לי במה. רון שרף: אני אסביר. אני אסביר. דיקטטורות לא קורות במכה, זה לא סדרת טלוויזיה. ככה זה מתחיל. שלטון שיכור כוח, אטום, מושחת. זה מתחיל לאט לאט, זה מתחיל לאט לאט, [בשיטת] הסלאמי [בשלבים]. יואב קרקובסקי: אבל זה לא שהביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון מוסרת לחלוטין מעל ממשלת ישראל ופעולותיה. יש עילות רבות נוספות שבית המשפט יוכל באמצעותן לבקר... רון שרף: כן, אז למה זה כל כך חשוב? אם יש עילות, אז למה זה כל כך חשוב? ביטול עילת הסבירות? יואב קרקובסקי: אז למה זה כל כך חשוב לדעתך? רון שרף: למה זה? כי זו הפרוסה הראשונה בסלאמי. זה הדרך שלהם עכשיו לפטר את היועמשי"ת [היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה] ביום ראשון, וזה הדרך שלהם למנות, למלא את השירות הציבורי במינוים פוליטיים, לבסס את השלטון כך שאי אפשר יהיה להחליף אותו. ככה מתחילות דיקטטורות. זה לאט לאט, זה בסלאמי... אילאיל שחר: אבל כשאתה רואה את המאמצים של שר הביטחון. רון שרף: עם פקידי ציבור צייתנים, פחדנים. ככה זה מתחיל. אילאיל שחר: אתה רואה את המאמצים של שר הביטחון. רון שרף: אבל בישראל, בשונה מפולין והונגריה, יש צבא עם שישראל תלויה בו. וצבא עם יראה לממשלה שיכורת הכוח הזאת את מגבלת הכוח. אילאיל שחר: אוקיי, אבל אתה רואה פה את המאמצים של שר הביטחון, הוא מנסה לשכנע גם את שר המשפטים יריב לוין ואת ראש הממשלה. רון שרף: אני לא ראיתי, אני כרגע ברחוב. אני כרגע ברחוב מול מכת"זיות [מְכוֹנִית הַתָּזָה לפיזור הפגנות]. אז אני לא רואה, אני חיכיתי חצי שנה. ואם גלנט לא יכל לדבר חצי שנה, ואני יודע שהוא רואה את הדברים. יואב קרקובסקי: אוקיי. רון שרף, מראשי מחאת המילואימניקים, "אחים לנשק", תודה רבה לך. רון שרף: אנחנו לא נסלח לגלנט לעולם, הוא חייב לדעת את זה. יואב קרקובסקי: אני מניח שהוא שומע את הקולות האלה למרות שהוא נמצא במליאת הכנסת ומנסה לעשות את מה שהוא יכול. רון שרף: אז שהעוזר שלו יעביר לו, שהעוזר שלו יעביר לו. יואב קרקובסקי: רון שרף, תודה רבה לך. רון שרף: ביי. סימוכין: נספח כתבות חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – בתשובה לטענה, לפיה "יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל, האויבים על הגדרות", סא"ל (מיל.) רון שרף מ"אחים לנשק" משיב: "ישראל כבר אינה דמוקרטיה"; "האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים"; "אנחנו מגינים על המדינה עכשיו"; "אין צבא עם בדיקטטורה". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי "אחים לנשק": "[נתניהו] מסכן את ביטחון אזרחי ישראל; צה"ל נמצא במשבר עמוק אמיתי; צבא העם לא יכול להתקיים ללא דמוקרטיה; בצער עמוק, אך בתחושת שליחות אמיתית, גם אני חתמתי על מכתב [הפסקת התנדבות לשירות מילואים]". סימוכין: שישה חודשים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי "אחים לנשק": "עשרות אלפים שאיתנו יפסיקו את התנדבותם למילואים; לא ניתן לקיים צבא עם ללא דמוקרטיה; הצבא מתפרק; אנחנו עושים את זאת מאחריות ואהבה גדולה לחברה ולמדינה; היום נתחיל להחתים את כל מתנדבי המילואים". סימוכין: סא"ל (מיל.) רון שרף, הנמנה על מייסדי ארגון "אחים לנשק": "אני שלם מאוד עם המאבק שעשינו. אני חושב שהייתה שם סכנה קיומית לעתיד המדינה. רק תחשוב מה היה קורה אם הרפורמה [המשפטית] הייתה מתקדמת, הקרע היה מתרחב, ובעוד שנתיים שלוש ההתקפה הנוראית הזאת של חמאס. אולי אי אפשר היה להתאושש מזה". סימוכין: רון שרף. צילום מסך מערוץ יוטיוב אחים.ות לנשק

Jonathan D. Halevi

39,035 views • 1 year ago

אזרחי ישראל היקרים, ב-12 הימים של מבצע 'עם כלביא' השגנו ניצחון היסטורי, והניצחון הזה יעמוד לדורות. הסרנו מעלינו שני איומים קיומיים מיידיים: איום ההשמדה בפצצות גרעין, ואיום ההשמדה ב-20 אלף טילים בליסטיים. אם לא היינו פועלים עכשיו, מדינת ישראל הייתה עומדת בקרוב בפני סכנת השמדה. אבל זה לא קרה. כי ברגע המכריע, קמנו כלביא, נעמדנו כארי, והשאגה שלנו הרעידה את טהרן והדהדה בכל העולם. במקורותינו נאמר: "בתחבולות תעשה לך מלחמה". מכת הפתיחה המפתיעה של 'עם כלביא' תירשם בדברי הימים של מלחמות ישראל, והיא תילמד בכל צבאות העולם. באבחה אחת, מכה אחת, חיסלנו את הפיקוד הבכיר של איראן, כולל שלושה רמטכ"לים ובכירים רבים נוספים. ובאותם רגעים חיסלנו גם את מדעני הגרעין המובילים של איראן - הם שהחזיקו בידע, הם שהובילו את תוכנית הגרעין, הם שביקשו להביא אלינו חורבן ומוות. הרסנו את מתקן ההעשרה המרכזי בנתנז, את מתקן המרת האורניום באיספהאן ואת מתקן המים הכבדים באראק. ידידנו, הנשיא טראמפ, התגייס באופן חסר תקדים לצידנו. בהנחייתו, צבא ארצות הברית השמיד את אתר ההעשרה במעמקי האדמה בפורדו. תקפנו עוד עשרות מתקנים של תוכנית הגרעין האיראנית, כולל מעבדות ומפעלי ייצור של צנטריפוגות. אתם בוודאי זוכרים לפני שבע שנים, איך במבצע מזהיר של המוסד הבאנו את ליבת ארכיון הגרעין הסודי של איראן לארץ. חשפנו אז את תוכנית הגרעין של איראן להשמדת מדינת ישראל בפני הנשיא טראמפ, בפני העולם כולו, בפניכם אזרחי ישראל. ובכן כיום, כעת, במבצע הזה, השלמנו את המלאכה, ופגענו בארכיון כולו. והארכיון הזה ריכז בתוכו את כלל הידע של איראן ליצור פצצות אטום. גם את זה עשינו. במשך עשרות שנים הבטחתי לכם שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני. ואכן, בכל הפעולות המהירות שלוחמנו ביצעו הורדנו לטמיון את פרויקט הגרעין של איראן. ואם מישהו באיראן ינסה לשקם את הפרויקט הזה - נפעל באותה נחישות, באותה עוצמה, לגדוע כל ניסיון כזה. אני שב ואומר: לאיראן לא יהיה נשק גרעיני. באותה עוצמה, באותה נחישות, השמדנו את תעשיית ייצור הטילים של איראן. הרסנו עשרות מפעלים לייצור טילים. פגענו קשות במלאי הטילים. השמדנו את רוב המשגרים. במקרים רבים השמדנו אותם דקות לפני שהם שיגרו את טילי המוות לישראל. כוונת הזדון של איראן - לאיים תוך שנים ספורות על קיומה של ישראל ברבבות טילים בליסטיים - האיום הזה, גם הוא הוסר. ביחס למשטר האיראני, הנחתנו מכות מחץ על משטר הרשע. חיסלנו בכירים רבים נוספים, הרסנו מפקדות, תקפנו את בסיסי משמרות המהפכה, תקפנו את בסיסי הבסיג', פגענו בסמלי שלטון. והיום לפנות בוקר, שעות אחדות לפני הפסקת האש, הנחתנו על משטר האייתולות את המכה הקשה ביותר מאז תחילת המלחמה, את המכה הקשה ביותר בתולדותיו. חיסלנו מאות מפעילי המשטר בהתקפה מוחצת, המוחצת ביותר שראתה טהרן בחמישים השנים האחרונות. אזרחי ישראל, אני מודה בשמכם לידידי, הנשיא טראמפ, ולארצות-הברית, על חלקם בהגנת ישראל ובהסרת איום הגרעין של איראן. ההצטרפות של ארצות הברית למערכה, לא רק בצד ההגנתי, אלא גם בצד ההתקפי - זהו אירוע היסטורי. זה לא קרה מעולם. זהו פרי מאמץ מדיני שהובלתי יחד עם השר דרמר אל מול הנשיא טראמפ וצוותו. ואני חייב לומר לכם, מעולם לא היה לישראל ידיד גדול כמו הנשיא טראמפ בבית הלבן, ואני מודה לו מאוד על עבודתנו המשותפת. יש לכך השלכות אדירות על הביטחון הלאומי של ישראל, על הביטחון של כל אחד ואחת מכם, ושל הילדים שלכם, והנכדים שלכם, ועל פני המזרח-התיכון כולו. אזרחי ישראל, בשבעה באוקטובר, היינו בתהום. ספגנו את האסון הנורא ביותר בתולדות המדינה. אבל בזכות כוחות משותפים של הממשלה, של כוחות הביטחון ושלכם - העם, ידענו להתאושש ולהשיב מלחמה שערה. כעבור עשרים חודשים שלטנו בשמי איראן וגבינו ממנה מחיר חסר תקדים, מחיר שהיא לא דמיינה שהיא תשלם. אבל למרות הישגנו המזהירים, איננו נישאים על גלי האופוריה. איננו זחוחים, איננו שאננים, בדיוק להפך. אין לנו שום כוונה להוריד את הרגל מדוושת הגז. עלינו להשלים את המערכה נגד הציר האיראני, להכריע את החמאס ולהביא לשחרור כל חטופינו - החיים והחללים כאחד. למשפחות החטופים, אני אומר: לא הפסקנו לרגע, אפילו לרגע, כולל בזמן המלחמה, את המאמצים להחזיר את כל חטופינו הביתה. שוב - החיים והחללים כאחד. ואנחנו לא נרפה מהמשימה הקדושה הזו עד שהיא תושלם. ולמשפחות השכולות, אני אומר: יקיריכם, גיבורינו, לא נפלו לשווא. כי גבורתם והקרבתם - היא שאפשרה לנו לשבור את הציר האיראני. בלי ההישגים הכבירים בעזה, בלבנון, בסוריה ונגד הטרור ביהודה ושומרון - לא היינו יכולים להגיע לטהרן. עם חיסול ציר הרשע של איראן אנחנו נפתח ציר של שלום ושגשוג של עמי האזור, ואני אומר לכם, גם מעבר לעמי האזור. אנחנו כבר עובדים על כך, במרץ, ויגיע הזמן גם לחשוף את פעולותינו. אנחנו נפצה ביד רחבה את כל מי שנפגע, ונביא את כלכלת ישראל לשיאים חדשים. זה כבר קורה. אזרחי ישראל, שילמנו מחירים יקרים בעורף במבצע הזה. כולנו מחבקים באהבה אין קץ את משפחות החללים. כולנו מאחלים החלמה שלמה לכל הפצועים בגוף ובנפש, כמו לכל הפצועים במערכה הזאת מאז השבעה באוקטובר. לאחרונה ביקרתי בכמה ערים שספגו הרס גדול מן הטילים של איראן. בתים רבים ניזוקו, וכפי שהבטחנו לתושבים, אנחנו נבנה אותם מחדש. אזרחי ישראל, אני מבקש להודות בשמכם מעומק הלב לרמטכ״ל, רב אלוף אייל זמיר; למפקדי ולוחמי צה״ל; לראש המוסד, דוד ברנע וללוחמי ולוחמות המוסד; למפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר; לטייסינו האמיצים - איזה עבודה נפלאה הם עשו; לצוותי הקרקע המסורים; לראש אמ"ן, אלוף שלומי בינדר ולאנשי המודיעין. הם חשפו ביצירתיות מדהימה את סודות האויב; לראש אמ"ץ, אלוף עודד בסיוק, על ניהוג המערכה; למזכירי הצבאי, אלוף רומן גופמן; לפיקוד העורף; למשטרת ישראל; למערכי הכבאות, הרפואה וההצלה, שהצילו חיים רבים. וכמובן, אני מבקש להודות לשר הביטחון, ישראל כ"ץ, ולכל שרי ושרות הממשלה. הם התייצבו כולם מאחורי ההחלטה ההיסטורית, והם פעלו כל אחד ואחת, בתחומו ובתחומה. כולם, בלי יוצא מן הכלל, התעלו לגודל השעה. אבל מעל הכל, אני רוצה להודות לכם, אזרחי ישראל. זהו רגע של גאווה לאומית, רגע של אחדות, רגע שבו כל אזרח בישראל יכול לזקוף קומה ולומר: יחד עשינו את הבלתי נתפס. עם כלביא קם. עם ישראל חי. ובעזרת השם - עם הנצח יבטיח את נצח ישראל.

אזרחי ישראל היקרים, ב-12 הימים של מבצע 'עם כלביא' השגנו ניצחון היסטורי, והניצחון הזה יעמוד לדורות. הסרנו מעלינו שני איומים קיומיים מיידיים: איום ההשמדה בפצצות גרעין, ואיום ההשמדה ב-20 אלף טילים בליסטיים. אם לא היינו פועלים עכשיו, מדינת ישראל הייתה עומדת בקרוב בפני סכנת השמדה. אבל זה לא קרה. כי ברגע המכריע, קמנו כלביא, נעמדנו כארי, והשאגה שלנו הרעידה את טהרן והדהדה בכל העולם. במקורותינו נאמר: "בתחבולות תעשה לך מלחמה". מכת הפתיחה המפתיעה של 'עם כלביא' תירשם בדברי הימים של מלחמות ישראל, והיא תילמד בכל צבאות העולם. באבחה אחת, מכה אחת, חיסלנו את הפיקוד הבכיר של איראן, כולל שלושה רמטכ"לים ובכירים רבים נוספים. ובאותם רגעים חיסלנו גם את מדעני הגרעין המובילים של איראן - הם שהחזיקו בידע, הם שהובילו את תוכנית הגרעין, הם שביקשו להביא אלינו חורבן ומוות. הרסנו את מתקן ההעשרה המרכזי בנתנז, את מתקן המרת האורניום באיספהאן ואת מתקן המים הכבדים באראק. ידידנו, הנשיא טראמפ, התגייס באופן חסר תקדים לצידנו. בהנחייתו, צבא ארצות הברית השמיד את אתר ההעשרה במעמקי האדמה בפורדו. תקפנו עוד עשרות מתקנים של תוכנית הגרעין האיראנית, כולל מעבדות ומפעלי ייצור של צנטריפוגות. אתם בוודאי זוכרים לפני שבע שנים, איך במבצע מזהיר של המוסד הבאנו את ליבת ארכיון הגרעין הסודי של איראן לארץ. חשפנו אז את תוכנית הגרעין של איראן להשמדת מדינת ישראל בפני הנשיא טראמפ, בפני העולם כולו, בפניכם אזרחי ישראל. ובכן כיום, כעת, במבצע הזה, השלמנו את המלאכה, ופגענו בארכיון כולו. והארכיון הזה ריכז בתוכו את כלל הידע של איראן ליצור פצצות אטום. גם את זה עשינו. במשך עשרות שנים הבטחתי לכם שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני. ואכן, בכל הפעולות המהירות שלוחמנו ביצעו הורדנו לטמיון את פרויקט הגרעין של איראן. ואם מישהו באיראן ינסה לשקם את הפרויקט הזה - נפעל באותה נחישות, באותה עוצמה, לגדוע כל ניסיון כזה. אני שב ואומר: לאיראן לא יהיה נשק גרעיני. באותה עוצמה, באותה נחישות, השמדנו את תעשיית ייצור הטילים של איראן. הרסנו עשרות מפעלים לייצור טילים. פגענו קשות במלאי הטילים. השמדנו את רוב המשגרים. במקרים רבים השמדנו אותם דקות לפני שהם שיגרו את טילי המוות לישראל. כוונת הזדון של איראן - לאיים תוך שנים ספורות על קיומה של ישראל ברבבות טילים בליסטיים - האיום הזה, גם הוא הוסר. ביחס למשטר האיראני, הנחתנו מכות מחץ על משטר הרשע. חיסלנו בכירים רבים נוספים, הרסנו מפקדות, תקפנו את בסיסי משמרות המהפכה, תקפנו את בסיסי הבסיג', פגענו בסמלי שלטון. והיום לפנות בוקר, שעות אחדות לפני הפסקת האש, הנחתנו על משטר האייתולות את המכה הקשה ביותר מאז תחילת המלחמה, את המכה הקשה ביותר בתולדותיו. חיסלנו מאות מפעילי המשטר בהתקפה מוחצת, המוחצת ביותר שראתה טהרן בחמישים השנים האחרונות. אזרחי ישראל, אני מודה בשמכם לידידי, הנשיא טראמפ, ולארצות-הברית, על חלקם בהגנת ישראל ובהסרת איום הגרעין של איראן. ההצטרפות של ארצות הברית למערכה, לא רק בצד ההגנתי, אלא גם בצד ההתקפי - זהו אירוע היסטורי. זה לא קרה מעולם. זהו פרי מאמץ מדיני שהובלתי יחד עם השר דרמר אל מול הנשיא טראמפ וצוותו. ואני חייב לומר לכם, מעולם לא היה לישראל ידיד גדול כמו הנשיא טראמפ בבית הלבן, ואני מודה לו מאוד על עבודתנו המשותפת. יש לכך השלכות אדירות על הביטחון הלאומי של ישראל, על הביטחון של כל אחד ואחת מכם, ושל הילדים שלכם, והנכדים שלכם, ועל פני המזרח-התיכון כולו. אזרחי ישראל, בשבעה באוקטובר, היינו בתהום. ספגנו את האסון הנורא ביותר בתולדות המדינה. אבל בזכות כוחות משותפים של הממשלה, של כוחות הביטחון ושלכם - העם, ידענו להתאושש ולהשיב מלחמה שערה. כעבור עשרים חודשים שלטנו בשמי איראן וגבינו ממנה מחיר חסר תקדים, מחיר שהיא לא דמיינה שהיא תשלם. אבל למרות הישגנו המזהירים, איננו נישאים על גלי האופוריה. איננו זחוחים, איננו שאננים, בדיוק להפך. אין לנו שום כוונה להוריד את הרגל מדוושת הגז. עלינו להשלים את המערכה נגד הציר האיראני, להכריע את החמאס ולהביא לשחרור כל חטופינו - החיים והחללים כאחד. למשפחות החטופים, אני אומר: לא הפסקנו לרגע, אפילו לרגע, כולל בזמן המלחמה, את המאמצים להחזיר את כל חטופינו הביתה. שוב - החיים והחללים כאחד. ואנחנו לא נרפה מהמשימה הקדושה הזו עד שהיא תושלם. ולמשפחות השכולות, אני אומר: יקיריכם, גיבורינו, לא נפלו לשווא. כי גבורתם והקרבתם - היא שאפשרה לנו לשבור את הציר האיראני. בלי ההישגים הכבירים בעזה, בלבנון, בסוריה ונגד הטרור ביהודה ושומרון - לא היינו יכולים להגיע לטהרן. עם חיסול ציר הרשע של איראן אנחנו נפתח ציר של שלום ושגשוג של עמי האזור, ואני אומר לכם, גם מעבר לעמי האזור. אנחנו כבר עובדים על כך, במרץ, ויגיע הזמן גם לחשוף את פעולותינו. אנחנו נפצה ביד רחבה את כל מי שנפגע, ונביא את כלכלת ישראל לשיאים חדשים. זה כבר קורה. אזרחי ישראל, שילמנו מחירים יקרים בעורף במבצע הזה. כולנו מחבקים באהבה אין קץ את משפחות החללים. כולנו מאחלים החלמה שלמה לכל הפצועים בגוף ובנפש, כמו לכל הפצועים במערכה הזאת מאז השבעה באוקטובר. לאחרונה ביקרתי בכמה ערים שספגו הרס גדול מן הטילים של איראן. בתים רבים ניזוקו, וכפי שהבטחנו לתושבים, אנחנו נבנה אותם מחדש. אזרחי ישראל, אני מבקש להודות בשמכם מעומק הלב לרמטכ״ל, רב אלוף אייל זמיר; למפקדי ולוחמי צה״ל; לראש המוסד, דוד ברנע וללוחמי ולוחמות המוסד; למפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר; לטייסינו האמיצים - איזה עבודה נפלאה הם עשו; לצוותי הקרקע המסורים; לראש אמ"ן, אלוף שלומי בינדר ולאנשי המודיעין. הם חשפו ביצירתיות מדהימה את סודות האויב; לראש אמ"ץ, אלוף עודד בסיוק, על ניהוג המערכה; למזכירי הצבאי, אלוף רומן גופמן; לפיקוד העורף; למשטרת ישראל; למערכי הכבאות, הרפואה וההצלה, שהצילו חיים רבים. וכמובן, אני מבקש להודות לשר הביטחון, ישראל כ"ץ, ולכל שרי ושרות הממשלה. הם התייצבו כולם מאחורי ההחלטה ההיסטורית, והם פעלו כל אחד ואחת, בתחומו ובתחומה. כולם, בלי יוצא מן הכלל, התעלו לגודל השעה. אבל מעל הכל, אני רוצה להודות לכם, אזרחי ישראל. זהו רגע של גאווה לאומית, רגע של אחדות, רגע שבו כל אזרח בישראל יכול לזקוף קומה ולומר: יחד עשינו את הבלתי נתפס. עם כלביא קם. עם ישראל חי. ובעזרת השם - עם הנצח יבטיח את נצח ישראל.

Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו

582,269 views • 1 year ago

בדקה וקצת הזאת של יצחק פינדרוס בפודקאסט של נדב פרי Nadav Perry יש את זיקוק האבסורד של התפיסה החרדית והיחסים שלה למדינת ישראל - שילוב בלתי אפשרי בין אוטונומיה מוחלטת, בה למדינת ישראל אסור להתערב בכלום, אסור להגדיר בשום צורה מה הדרישה מהם כציבור, במקביל לדרישה מוחלטת להיות חלק מהחלוקה של כמו כולם. הרי כשפינדרוס מדבר על שינוי אמונה ותרבות באמצעות אמצעים משפטיים, על מה הוא מדבר? מישהו מעוניין בגזיזת פיאות של ילדים חרדים רכים? לאסור לימוד תורה? להטיל חובת אכילת חזיר בתשעה באב שחל ביום טוב שני של גלויות? מה בסך הכל דורשת אותה מדינה איומה שמבקשת, על פי פינדרוס, להעביר את החרדים על דתם? לקבוע שבעל המאה הוא בעל הדעה. רוצים לקבל תקצוב? יש לזה מחיר. המחיר הוא שמי שמקבל תקצוב מדינתי, לא יכול לעשות מה שבראש שלו. לא יכול לקיים אוטונומיה. לא יכול לדחות דרישות פדגוגיות, דרישות של חומר נדרש, מינימום לימודי אותו דורש הגורם המממן. מה שפינדרוס עושה, במכוון, הוא לערבב בין זכות שלילית לגיטימית (אתם לא תתערבו באמונות של הילדים שלי) לזכות חיובית לא מחויבת המציאות (אני אעשה מה בראש שלי ואתם תשלמו), וזאת הגדרה עדינה. פינדרוס אומר שאין שום מקום בגלובוס (לפחות הדמוקרטי) שמשנה בכוח אמונה של אנשים. אפשר לדון בזה, אבל מה שבטוח אין בגלובוס זאת מציאות בה קבוצה יודעת לדרוש, בלי להיות מוכנה להגדיר בשום צורה מה היא נותנת בתמורה, לא לפי הקריטריונים שלה, אלא לפי הקריטריונים של הצד הנותן. בכל העולם הדמוקרטי ושאינו, מי שמתעקש על מערכת חינוך אוטונומית, ללא דרישות וקריטריונים, לא מקבל תמיכה. קריטריונים ודרישות של תקצוב, בכל תחום, הם אלף בית של כל מדיניות הקצאה ציבורית. מי שמבקש כסף מדינתי, כפוף למנגנון המדינתי. בהכל. במה הוא מלמד, את מי הוא מקבל, מה ההכשרה של המורים המקצועיים בו, בדרישה שאם הוא אמור ללמד משהו, הוא אכן נלמד. הניתוק בין מימון לדרישות, ההתעקשות שלא צריך להיות קשר בין סבסוד למילוי אותן דרישות, אלו טענות כל כך אבסורדיות, שלא יאמן איך המסבירנים החרדים טוענים אותן שוב ושוב, ואפילו מוצאים פה ושם קהל. ובסוף, זה סיכום היחסים של החרדים בגלגולם הנוכחי עם מדינת ישראל. תפיסה של לקוחות במלון הכל כלול, שיכולים לקחת מכל הבא ליד, לקחת עוד המבורגר ועוד קבב מהבופה, ולא להבין למה דורשים מהם לשלם כמו כולם את החשבון. כמו בכל מערכת עם טרמפיסטים, זה יכול לעבוד לזמן מסוים, אבל כשהכמות של הטרמפיסטים הופכת לגדולה מדי, שיווי המשקל מופר, והסיפור נגמר. נגמר במימון, נגמר בכלכלה, נגמר בביטחון. יכולת הנשיאה של הציבורים האחרים פשוט נגמרה. אף אחד לא מתכוון להעביר חרדים על דתם. אף אחד לא מתכוון להתערב בתוכן הערכי במערכת החינוך שלהם. אף אחד לא רוצה לפגוע באורח חייהם. מה שדורשים מהחרדים הוא פשוט שותפות, כי אנחנו לא יכולים לסחוב את האירוע יותר. ואם הציבור החרדי ונציגיו לא מסוגלים להבין את הטיעון הכל כך פשוט הזה, אם הם מאמינים באמת ובתמים בעולם של זכויות ללא חובות, אז כרגע, לכל הפחות, צריך להבהיר להם בעדינות שיקחו צעד אחורה מהבופה. לא כי אנחנו נהנים מזה. אלא כי אין לנו ברירה.

בדקה וקצת הזאת של יצחק פינדרוס בפודקאסט של נדב פרי Nadav Perry יש את זיקוק האבסורד של התפיסה החרדית והיחסים שלה למדינת ישראל - שילוב בלתי אפשרי בין אוטונומיה מוחלטת, בה למדינת ישראל אסור להתערב בכלום, אסור להגדיר בשום צורה מה הדרישה מהם כציבור, במקביל לדרישה מוחלטת להיות חלק מהחלוקה של כמו כולם. הרי כשפינדרוס מדבר על שינוי אמונה ותרבות באמצעות אמצעים משפטיים, על מה הוא מדבר? מישהו מעוניין בגזיזת פיאות של ילדים חרדים רכים? לאסור לימוד תורה? להטיל חובת אכילת חזיר בתשעה באב שחל ביום טוב שני של גלויות? מה בסך הכל דורשת אותה מדינה איומה שמבקשת, על פי פינדרוס, להעביר את החרדים על דתם? לקבוע שבעל המאה הוא בעל הדעה. רוצים לקבל תקצוב? יש לזה מחיר. המחיר הוא שמי שמקבל תקצוב מדינתי, לא יכול לעשות מה שבראש שלו. לא יכול לקיים אוטונומיה. לא יכול לדחות דרישות פדגוגיות, דרישות של חומר נדרש, מינימום לימודי אותו דורש הגורם המממן. מה שפינדרוס עושה, במכוון, הוא לערבב בין זכות שלילית לגיטימית (אתם לא תתערבו באמונות של הילדים שלי) לזכות חיובית לא מחויבת המציאות (אני אעשה מה בראש שלי ואתם תשלמו), וזאת הגדרה עדינה. פינדרוס אומר שאין שום מקום בגלובוס (לפחות הדמוקרטי) שמשנה בכוח אמונה של אנשים. אפשר לדון בזה, אבל מה שבטוח אין בגלובוס זאת מציאות בה קבוצה יודעת לדרוש, בלי להיות מוכנה להגדיר בשום צורה מה היא נותנת בתמורה, לא לפי הקריטריונים שלה, אלא לפי הקריטריונים של הצד הנותן. בכל העולם הדמוקרטי ושאינו, מי שמתעקש על מערכת חינוך אוטונומית, ללא דרישות וקריטריונים, לא מקבל תמיכה. קריטריונים ודרישות של תקצוב, בכל תחום, הם אלף בית של כל מדיניות הקצאה ציבורית. מי שמבקש כסף מדינתי, כפוף למנגנון המדינתי. בהכל. במה הוא מלמד, את מי הוא מקבל, מה ההכשרה של המורים המקצועיים בו, בדרישה שאם הוא אמור ללמד משהו, הוא אכן נלמד. הניתוק בין מימון לדרישות, ההתעקשות שלא צריך להיות קשר בין סבסוד למילוי אותן דרישות, אלו טענות כל כך אבסורדיות, שלא יאמן איך המסבירנים החרדים טוענים אותן שוב ושוב, ואפילו מוצאים פה ושם קהל. ובסוף, זה סיכום היחסים של החרדים בגלגולם הנוכחי עם מדינת ישראל. תפיסה של לקוחות במלון הכל כלול, שיכולים לקחת מכל הבא ליד, לקחת עוד המבורגר ועוד קבב מהבופה, ולא להבין למה דורשים מהם לשלם כמו כולם את החשבון. כמו בכל מערכת עם טרמפיסטים, זה יכול לעבוד לזמן מסוים, אבל כשהכמות של הטרמפיסטים הופכת לגדולה מדי, שיווי המשקל מופר, והסיפור נגמר. נגמר במימון, נגמר בכלכלה, נגמר בביטחון. יכולת הנשיאה של הציבורים האחרים פשוט נגמרה. אף אחד לא מתכוון להעביר חרדים על דתם. אף אחד לא מתכוון להתערב בתוכן הערכי במערכת החינוך שלהם. אף אחד לא רוצה לפגוע באורח חייהם. מה שדורשים מהחרדים הוא פשוט שותפות, כי אנחנו לא יכולים לסחוב את האירוע יותר. ואם הציבור החרדי ונציגיו לא מסוגלים להבין את הטיעון הכל כך פשוט הזה, אם הם מאמינים באמת ובתמים בעולם של זכויות ללא חובות, אז כרגע, לכל הפחות, צריך להבהיר להם בעדינות שיקחו צעד אחורה מהבופה. לא כי אנחנו נהנים מזה. אלא כי אין לנו ברירה.

Roni Eitan

17,234 views • 1 month ago

זהו! סיימתי. בשעה טובה ובפעם הראשונה בניתי אתר עם קלוד שהוא לא רק לשימוש אישי. גם אתם יכולים למצוא בו עניין. אני קורא לו: MOAS - Mother Of All Statistics בקצרה - בזמן שניסיתי ללקט מידע סטטיסטי על המלחמה (כמה אירן ירתה לישראל ולמפרץ, כמה כטבמים, כמה הרוגים, אחוזי יירוט וכו…) אז ראיתי שאין מקור אמין אחיד ומסודר לזה. כן יש כמה מקורות, שכל אחד מהם מתמקד במשהו מסוים וחלק מהם גם מתמקדים בנושאים חופפים. אבל אין מקום אחד להכל. אז מה עשינו אני וקלוד? בניתי אתר, סוג של דשבורד שמתעדכן פעם ביום ומרכז את הנתונים מכל המקורות. (עדכון ידני שלי… לא מתכוון לשלם לטוויטר על API.) אם יש חפיפה בין שני מקורות ויותר אז הוא ממצע את הנתונים. ניתן לבחור לראות כל מקור בנפרד גם. בסוף יש גם ״דבר המומחים״ שזה בעצם תקציר של הנתונים ומה השתנה. קלוד מתקצר, אני מוסיף, גורע ואז מאשר. האתר דו לשוני; עברית ואנגלית (וכמה זה מדהים שכל מה שצריך זה רק לבקש מקלוד עוד שפה). האמת שהאתר מוכן כבר יומיים באוויר… פשוט חיכיתי ל- AppDeploy הנהדרים שיחברו לי את הדומיין שלי לאתר שנבנה דרכם עם קלוד. (פעם ראשונה שהם עשו את זה למיטב הבנתי ובגלל זה העיכוב). אשמח למשוב. על התוכן, הנראות, המקורות וכל מה שעולה לכם בראש. וכמובן תודה על הנגשת הנתונים למקורות שנעזרתי בהם:  𝓂𝒶𝓇𝒾𝑜🇱🇧🇬🇧🇦🇪 INSS Ibrahim Jalal | إبراهيم جلال ועוד קצת שאני הוספתי מפה ומשם מהמדיה הישראלית ודובר צה״ל. כתובת האתר בתגובה הראשונה כי טוויטר לא אוהבים לינקים. בכל מקרה זה השם של באנגלית: littlemoiz דוט קום.

זהו! סיימתי. בשעה טובה ובפעם הראשונה בניתי אתר עם קלוד שהוא לא רק לשימוש אישי. גם אתם יכולים למצוא בו עניין. אני קורא לו: MOAS - Mother Of All Statistics בקצרה - בזמן שניסיתי ללקט מידע סטטיסטי על המלחמה (כמה אירן ירתה לישראל ולמפרץ, כמה כטבמים, כמה הרוגים, אחוזי יירוט וכו…) אז ראיתי שאין מקור אמין אחיד ומסודר לזה. כן יש כמה מקורות, שכל אחד מהם מתמקד במשהו מסוים וחלק מהם גם מתמקדים בנושאים חופפים. אבל אין מקום אחד להכל. אז מה עשינו אני וקלוד? בניתי אתר, סוג של דשבורד שמתעדכן פעם ביום ומרכז את הנתונים מכל המקורות. (עדכון ידני שלי… לא מתכוון לשלם לטוויטר על API.) אם יש חפיפה בין שני מקורות ויותר אז הוא ממצע את הנתונים. ניתן לבחור לראות כל מקור בנפרד גם. בסוף יש גם ״דבר המומחים״ שזה בעצם תקציר של הנתונים ומה השתנה. קלוד מתקצר, אני מוסיף, גורע ואז מאשר. האתר דו לשוני; עברית ואנגלית (וכמה זה מדהים שכל מה שצריך זה רק לבקש מקלוד עוד שפה). האמת שהאתר מוכן כבר יומיים באוויר… פשוט חיכיתי ל- AppDeploy הנהדרים שיחברו לי את הדומיין שלי לאתר שנבנה דרכם עם קלוד. (פעם ראשונה שהם עשו את זה למיטב הבנתי ובגלל זה העיכוב). אשמח למשוב. על התוכן, הנראות, המקורות וכל מה שעולה לכם בראש. וכמובן תודה על הנגשת הנתונים למקורות שנעזרתי בהם:  𝓂𝒶𝓇𝒾𝑜🇱🇧🇬🇧🇦🇪 INSS Ibrahim Jalal | إبراهيم جلال ועוד קצת שאני הוספתי מפה ומשם מהמדיה הישראלית ודובר צה״ל. כתובת האתר בתגובה הראשונה כי טוויטר לא אוהבים לינקים. בכל מקרה זה השם של באנגלית: littlemoiz דוט קום.

מואיז הקטן ®

81,744 views • 7 months ago

ראש הממשלה בנימין נתניהו באירוע הכרזה על כביש 60 - "דרך התנ"ך": ״אנחנו עומדים היום בגוש עציון, על אם הדרך בין ירושלים - עיר הנצח, לבין חברון - עיר האבות. כאן, על ההר הטוב הזה, בין האבן העתיקה לעץ הזית, בין רוח התנ״ך לרוח הגבורה של דורנו – דור הניצחון – אנחנו חוזרים ואומרים: עם ישראל חזר הביתה, ונישאר כאן לנצח. כי זו ארצנו. היא שלנו. חזרנו למקום שממנו באנו. לדרך שבה צעדו אבותינו. ולכן היום ממשלת ישראל מעניקה לכביש 60 את השם הראוי לו - דרך התנ"ך. זו איננה רק דרך שסלולה באספלט. זו דרך שסלולה בזיכרון, באמונה, בהבטחה. כביש 60 מוביל מהנגב לגליל. אבל למעשה הוא מוביל הרבה-הרבה יותר רחוק. הוא מוביל מאברהם אבינו לחיילי צה״ל. מדורות התנ״ך - אל דורות העתיד. הוא עובר במקומות שבהם נכתב הסיפור הגדול של עמנו. כל מקום כזה, בלי יוצא מן הכלל, הוא לא רק נקודה במפה. הוא פרק בזהות שלנו. הוא עדות לכך שאנחנו עם עתיק, שמחדש את חייו הלאומיים במולדתנו ההיסטורית. כי דרך התנ"ך היא שורש קיומנו. כאן בונים היום חלוצים, כפי שראיתי רק עכשיו, כאן בונים חלוצים את פרק התקומה של עם ישראל בארצו. אנחנו נמצאים פה רבותיי, ידידיי, בזכות האמת. זו הארץ שלנו. זו המורשת שלנו. זו הדרך שלנו. לאורך הדורות ידע עמנו, כפי שיודעת הדרך הזאת, עליות ומורדות. התמודדנו עם אתגרים רבים - ויכולנו להם. במלחמת התקומה השגנו הישגים כבירים מול ציר הרשע של איראן וגרורותיה. הרחקנו מעלינו סכנה של השמדה מיידית, ואם לא היינו פועלים בשני המבצעים הכבירים - "עם כלביא" ו"שאגת הארי"- בנחישות, בתעוזה ובגבורה עילאית של לוחמינו וטייסינו, לאיראן היו היום פצצות גרעין להשמדתנו. אבל לא נתנו להם. שברנו גם באותה עת את ציר הרשע, את טבעת החנק שאיראן ניסתה לבנות סביבנו. אנחנו לופתים את החמאס בעזה, שם אנחנו מחזיקים בלמעלה מ-60 אחוז משטח הרצועה; ובלבנון הרחקנו את איום הפלישה הקרקעית מיישובינו ושברנו את כוח הטילים של חיזבאללה. יש עוד עבודה לעשות בשני המקומות, אבל עשינו עבודה כבירה. נכון, המאבק עדיין לא תם, ואתגרים נוספים עוד לפנינו. ואלה דורשים מאיתנו קור רוח, עמידה נחושה על האינטרסים הביטחוניים, ובד בבד - שמירה על הקשר החשוב עם ידידינו האמריקאים שלחמו לצידנו כתף אל כתף, ואנחנו מעריכים זאת מאוד. אנחנו נמשיך לנווט את דרכנו בתבונה ובשיקול דעת, נשמור על הישגי הממשלה, נשמור על הישגי המלחמה - אלה הישגים של עם ישראל כולו. כשם שהחזרנו את הביטחון והשגשוג לעוטף עזה, כך נחזיר את הביטחון ואת השגשוג ליישובי הצפון. זה מחייב שמירה על רצועת הביטחון בדרום לבנון, זה מחייב שלא נצא משם כל עוד צורכי הביטחון של ישראל מחייבים זאת. כי הרצועה הזו מפרידה בין מחבלי חזיבאללה לאזרחינו ויישובינו. ובראייה רחבה יותר, אנחנו נמשיך לדבוק במטרה העליונה שהנחתה אותנו, והנחתה אותי במהלך רוב חיי הבוגרים - לאיראן לא יהיה נשק גרעיני. וכל עוד אני ראש ממשלת ישראל - זה לא יהיה. באחדות מטרה נבטיח את קיומנו ועתידנו, נעשה זאת בקומה זקופה, בעמידה איתנה ובאורך רוח. דרכנו, דרכו של עם ישראל, החלה לפני אלפי שנים. ובעזרת השם, היא תמשיך מהתנ"ך אל הנצח - נצח ישראל״. וידאו: עומר מירון / לע״מ סאונד: יחזקאל קנדיל / לע״מ

ראש הממשלה בנימין נתניהו באירוע הכרזה על כביש 60 - "דרך התנ"ך": ״אנחנו עומדים היום בגוש עציון, על אם הדרך בין ירושלים - עיר הנצח, לבין חברון - עיר האבות. כאן, על ההר הטוב הזה, בין האבן העתיקה לעץ הזית, בין רוח התנ״ך לרוח הגבורה של דורנו – דור הניצחון – אנחנו חוזרים ואומרים: עם ישראל חזר הביתה, ונישאר כאן לנצח. כי זו ארצנו. היא שלנו. חזרנו למקום שממנו באנו. לדרך שבה צעדו אבותינו. ולכן היום ממשלת ישראל מעניקה לכביש 60 את השם הראוי לו - דרך התנ"ך. זו איננה רק דרך שסלולה באספלט. זו דרך שסלולה בזיכרון, באמונה, בהבטחה. כביש 60 מוביל מהנגב לגליל. אבל למעשה הוא מוביל הרבה-הרבה יותר רחוק. הוא מוביל מאברהם אבינו לחיילי צה״ל. מדורות התנ״ך - אל דורות העתיד. הוא עובר במקומות שבהם נכתב הסיפור הגדול של עמנו. כל מקום כזה, בלי יוצא מן הכלל, הוא לא רק נקודה במפה. הוא פרק בזהות שלנו. הוא עדות לכך שאנחנו עם עתיק, שמחדש את חייו הלאומיים במולדתנו ההיסטורית. כי דרך התנ"ך היא שורש קיומנו. כאן בונים היום חלוצים, כפי שראיתי רק עכשיו, כאן בונים חלוצים את פרק התקומה של עם ישראל בארצו. אנחנו נמצאים פה רבותיי, ידידיי, בזכות האמת. זו הארץ שלנו. זו המורשת שלנו. זו הדרך שלנו. לאורך הדורות ידע עמנו, כפי שיודעת הדרך הזאת, עליות ומורדות. התמודדנו עם אתגרים רבים - ויכולנו להם. במלחמת התקומה השגנו הישגים כבירים מול ציר הרשע של איראן וגרורותיה. הרחקנו מעלינו סכנה של השמדה מיידית, ואם לא היינו פועלים בשני המבצעים הכבירים - "עם כלביא" ו"שאגת הארי"- בנחישות, בתעוזה ובגבורה עילאית של לוחמינו וטייסינו, לאיראן היו היום פצצות גרעין להשמדתנו. אבל לא נתנו להם. שברנו גם באותה עת את ציר הרשע, את טבעת החנק שאיראן ניסתה לבנות סביבנו. אנחנו לופתים את החמאס בעזה, שם אנחנו מחזיקים בלמעלה מ-60 אחוז משטח הרצועה; ובלבנון הרחקנו את איום הפלישה הקרקעית מיישובינו ושברנו את כוח הטילים של חיזבאללה. יש עוד עבודה לעשות בשני המקומות, אבל עשינו עבודה כבירה. נכון, המאבק עדיין לא תם, ואתגרים נוספים עוד לפנינו. ואלה דורשים מאיתנו קור רוח, עמידה נחושה על האינטרסים הביטחוניים, ובד בבד - שמירה על הקשר החשוב עם ידידינו האמריקאים שלחמו לצידנו כתף אל כתף, ואנחנו מעריכים זאת מאוד. אנחנו נמשיך לנווט את דרכנו בתבונה ובשיקול דעת, נשמור על הישגי הממשלה, נשמור על הישגי המלחמה - אלה הישגים של עם ישראל כולו. כשם שהחזרנו את הביטחון והשגשוג לעוטף עזה, כך נחזיר את הביטחון ואת השגשוג ליישובי הצפון. זה מחייב שמירה על רצועת הביטחון בדרום לבנון, זה מחייב שלא נצא משם כל עוד צורכי הביטחון של ישראל מחייבים זאת. כי הרצועה הזו מפרידה בין מחבלי חזיבאללה לאזרחינו ויישובינו. ובראייה רחבה יותר, אנחנו נמשיך לדבוק במטרה העליונה שהנחתה אותנו, והנחתה אותי במהלך רוב חיי הבוגרים - לאיראן לא יהיה נשק גרעיני. וכל עוד אני ראש ממשלת ישראל - זה לא יהיה. באחדות מטרה נבטיח את קיומנו ועתידנו, נעשה זאת בקומה זקופה, בעמידה איתנה ובאורך רוח. דרכנו, דרכו של עם ישראל, החלה לפני אלפי שנים. ובעזרת השם, היא תמשיך מהתנ"ך אל הנצח - נצח ישראל״. וידאו: עומר מירון / לע״מ סאונד: יחזקאל קנדיל / לע״מ

ראש ממשלת ישראל

28,063 views • 3 months ago

רוני אלשיך על הסיבה למחדל השבעה באוקטובר- "החלשנו את היכולת להתמודד עם כשלי חשיבה; יש דירקטיבה מדינית, שהיא חמאס מוחלש ומורתע; [אגף המודיעין] מציג את זה [הערכת המצב] בצורה יותר עדינה. לאט לאט נוצר מצב שפתאום דירקטיבה מדינית הופכת להיות הערכת המודיעין. בלי לשים לב" ב-16 ביולי 2026, ערוץ 13 שידר ראיון שערך עמרי אסנהיים עם רוני אלשיך, לשעבר מפכ"ל המשטרה וסגן ראש השב"כ, ולהלן קטע מהראיון. עמרי אסנהיים: רונן בר [ראש השב"כ לשעבר] היה לוחם שב"כ אדיר. רוני אלשיך: נכון. עמרי אסנהיים: תן דוגמה אחת לגדולתו, מהיכרותך, בשנים שהכרת. רוני אלשיך: מבצעים מסמרי שיער שהיכולות שהוא קידם ופיתח היו תנאי להשגתם. לא רוצה להיכנס לפרטים, כי זה דברים שעדיין, אני מניח, יכולות כאלה שמשתמשים בהם. עמרי אסנהיים: הצלחת להבין איך [מתקפת] שבעה באוקטובר [2023] קרה לו? רוני אלשיך: קודם כול, זה לא קרה רק לו. זה מערכת שלמה שקרסה, בסדר? הכשל של השב"כ הוא כשל אדיר. עדיין, הוא עדיין הכי קטן מהכשלים של יתר המערכת. עמרי אסנהיים: באמת? רוני אלשיך: כן. מפני שבסופו של דבר... עמרי אסנהיים: יותר קטן מ[זה של] אמ"ן אגף המודיעין]? יותר קטן מ[זה של] אוגדת עזה? רוני אלשיך: ברור. עמרי אסנהיים: [הכשל של] שב"כ יותר קטן מכולם? רוני אלשיך: ברור, עדיין גדול מאוד. אבל עדיין הוא יותר קטן. כשאני אומר יותר קטן, זה אומר, הגורם היחידי שמשך בשרוול, הוציא התרעה, פתח חמ"ל [חדר מלחמה], הקפיץ את כולם למשרד, בסדר? זה שב"כ. זה לא קרה בשום ארגון. זה כמות הפעמים ששב"כ מעלה את האיום ואומר בוא נסכל [נחסל] את [מנהיג חמאס סעזה יחיא] סינואר או בוא נעשה עריפה של כל ההנהגה [של חמאס]. בסדר? וכמובן מסורב [על ידי הדרג המדיני]. עמרי אסנהיים: מתי בפעם הראשונה דיברת עם רונן בר אחרי השבעה באוקטובר? רוני אלשיך: לקח איזה יומיים שלושה עד שהוא התפנה לכולנו. עמרי אסנהיים: זה לא הרבה.מה השאלה הראשונה ששאלת אותו? השאלה הראשונה. רוני אלשיך: זו לא שאלה. אני לא שאלתי משום שהמטרה שלי הייתה ללכת קדימה ולא לשאול שאלות אחורה. אני לא המתחקר. עמרי אסנהיים: אתה יודע מה אני הייתי שואל אותו? איך זה קרה לך? תגיד. רוני אלשיך: אני חשבתי שזה לא הזמן תוך כדי האקט הראשון של המלחמה. עמרי אסנהיים: ומתי שהוא שאלת אותו? רוני אלשיך: ביוזמתו, הוא הציג לנו את התחקירים ואת הכשלים. ביוזמתו הוא הזמין את הווטרנים [פורשי השב"כ הבכירים] להיחשף בעצם לתחקיר. עמרי אסנהיים: מה גרם לך לתפוס את הראש? רוני אלשיך: אני חושב שהעובדה שהחלשנו את היכולת להתמודד עם כשלי חשיבה, הטרידה אותי מאוד. ואני אתן דוגמה, בסדר? אז עכשיו מתחיל סבב [לחימה עם רצועת עזה], ועכשיו אנחנו מופתעים, אז די ברור שרוצים לסגור את הסבב הזה מהר ככל שניתן, אבל בינתיים יש דירקטיבה מדינית, שהיא חמאס מוחלש ומורתע. אז ראש הממשלה עכשיו אומר, החזרנו אותה איקס שנים אחורה, עשינו להם ככה, ועכשיו הם מורתעים. עכשיו, הוא אומר את זה, און רקורד לציבור, נכון? כי הרי לא יכול להיות שנכשלנו, הרי תמיד אנחנו מנצחים. עכשיו נגיד שאני רח"ט מחקר [ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין של צה"ל], ואני מגיע אחרי יומיים להערכת מצב, אז מה אני אומר? חבר'ה, חמאס לא מוחלש, לא מורתע, לא. עמרי אסנהיים: לא, ראש הממשלה אמר. רוני אלשיך: אז כאילו, עזוב רגע, זה יושב פה, ואז אתה... עמרי אסנהיים: בתור איש מודיעין. רוני אלשיך: קצת מציג את זה בצורה יותר עדינה. לאט לאט נוצר מצב שפתאום דירקטיבה מדינית הופכת להיות הערכת המודיעין. בלי לשים לב. סימוכין:

רוני אלשיך על הסיבה למחדל השבעה באוקטובר- "החלשנו את היכולת להתמודד עם כשלי חשיבה; יש דירקטיבה מדינית, שהיא חמאס מוחלש ומורתע; [אגף המודיעין] מציג את זה [הערכת המצב] בצורה יותר עדינה. לאט לאט נוצר מצב שפתאום דירקטיבה מדינית הופכת להיות הערכת המודיעין. בלי לשים לב" ב-16 ביולי 2026, ערוץ 13 שידר ראיון שערך עמרי אסנהיים עם רוני אלשיך, לשעבר מפכ"ל המשטרה וסגן ראש השב"כ, ולהלן קטע מהראיון. עמרי אסנהיים: רונן בר [ראש השב"כ לשעבר] היה לוחם שב"כ אדיר. רוני אלשיך: נכון. עמרי אסנהיים: תן דוגמה אחת לגדולתו, מהיכרותך, בשנים שהכרת. רוני אלשיך: מבצעים מסמרי שיער שהיכולות שהוא קידם ופיתח היו תנאי להשגתם. לא רוצה להיכנס לפרטים, כי זה דברים שעדיין, אני מניח, יכולות כאלה שמשתמשים בהם. עמרי אסנהיים: הצלחת להבין איך [מתקפת] שבעה באוקטובר [2023] קרה לו? רוני אלשיך: קודם כול, זה לא קרה רק לו. זה מערכת שלמה שקרסה, בסדר? הכשל של השב"כ הוא כשל אדיר. עדיין, הוא עדיין הכי קטן מהכשלים של יתר המערכת. עמרי אסנהיים: באמת? רוני אלשיך: כן. מפני שבסופו של דבר... עמרי אסנהיים: יותר קטן מ[זה של] אמ"ן אגף המודיעין]? יותר קטן מ[זה של] אוגדת עזה? רוני אלשיך: ברור. עמרי אסנהיים: [הכשל של] שב"כ יותר קטן מכולם? רוני אלשיך: ברור, עדיין גדול מאוד. אבל עדיין הוא יותר קטן. כשאני אומר יותר קטן, זה אומר, הגורם היחידי שמשך בשרוול, הוציא התרעה, פתח חמ"ל [חדר מלחמה], הקפיץ את כולם למשרד, בסדר? זה שב"כ. זה לא קרה בשום ארגון. זה כמות הפעמים ששב"כ מעלה את האיום ואומר בוא נסכל [נחסל] את [מנהיג חמאס סעזה יחיא] סינואר או בוא נעשה עריפה של כל ההנהגה [של חמאס]. בסדר? וכמובן מסורב [על ידי הדרג המדיני]. עמרי אסנהיים: מתי בפעם הראשונה דיברת עם רונן בר אחרי השבעה באוקטובר? רוני אלשיך: לקח איזה יומיים שלושה עד שהוא התפנה לכולנו. עמרי אסנהיים: זה לא הרבה.מה השאלה הראשונה ששאלת אותו? השאלה הראשונה. רוני אלשיך: זו לא שאלה. אני לא שאלתי משום שהמטרה שלי הייתה ללכת קדימה ולא לשאול שאלות אחורה. אני לא המתחקר. עמרי אסנהיים: אתה יודע מה אני הייתי שואל אותו? איך זה קרה לך? תגיד. רוני אלשיך: אני חשבתי שזה לא הזמן תוך כדי האקט הראשון של המלחמה. עמרי אסנהיים: ומתי שהוא שאלת אותו? רוני אלשיך: ביוזמתו, הוא הציג לנו את התחקירים ואת הכשלים. ביוזמתו הוא הזמין את הווטרנים [פורשי השב"כ הבכירים] להיחשף בעצם לתחקיר. עמרי אסנהיים: מה גרם לך לתפוס את הראש? רוני אלשיך: אני חושב שהעובדה שהחלשנו את היכולת להתמודד עם כשלי חשיבה, הטרידה אותי מאוד. ואני אתן דוגמה, בסדר? אז עכשיו מתחיל סבב [לחימה עם רצועת עזה], ועכשיו אנחנו מופתעים, אז די ברור שרוצים לסגור את הסבב הזה מהר ככל שניתן, אבל בינתיים יש דירקטיבה מדינית, שהיא חמאס מוחלש ומורתע. אז ראש הממשלה עכשיו אומר, החזרנו אותה איקס שנים אחורה, עשינו להם ככה, ועכשיו הם מורתעים. עכשיו, הוא אומר את זה, און רקורד לציבור, נכון? כי הרי לא יכול להיות שנכשלנו, הרי תמיד אנחנו מנצחים. עכשיו נגיד שאני רח"ט מחקר [ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין של צה"ל], ואני מגיע אחרי יומיים להערכת מצב, אז מה אני אומר? חבר'ה, חמאס לא מוחלש, לא מורתע, לא. עמרי אסנהיים: לא, ראש הממשלה אמר. רוני אלשיך: אז כאילו, עזוב רגע, זה יושב פה, ואז אתה... עמרי אסנהיים: בתור איש מודיעין. רוני אלשיך: קצת מציג את זה בצורה יותר עדינה. לאט לאט נוצר מצב שפתאום דירקטיבה מדינית הופכת להיות הערכת המודיעין. בלי לשים לב. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

22,168 views • 2 months ago

אמש נערך במלון כרמים יום מיוחד לנשות שלומית. כידוע או שלא, הישוב שלנו פונה בתחילת המלחמה לכפר עציון ומשם, לאחר חודש, הוא הגיע למלון כרמים למספר חודשים. השהות במלון (תכלס אין לי שמץ, הייתי שם 5 פעמים במשך 3.5 חודשים) היתה מיוחדת, מרגשת, מורכבת ובעצם מה לא. מלון כרמים הוא לא עוד מלון. זה מלון בוטיק וספא שמארח רק זוגות. אין כניסה לילדים. רשת ישרוטל (הציוץ הזה לא ממומן לצערי!!!) פתחה את שעריה ואפשרה באופן חריג להכניס את כל הישוב למלון. כולל ילדים. ובלי עין הרע יש לא מעט כאלה. מהרגע שהישוב שלנו הגיע למלון נקשרו קשרים חזקים מאוד עם אלעד- מנכ"ל כרמים ועם כל עובד ועובדת במלון. לא משנה מה היה תפקידם. נוצר קשר מדהים, כנה ועמוק שבא לידי ביטוי בארוע פרידה מיוחד שעשינו לכל עובדי המלון ביום שחזרנו הביתה. אלעד, מנכ"ל המלון הוא אחד האנשים הכי מדהימים שיצא לי להכיר. איש צנוע, חרוץ, נטול פוזות, לבבי ותמיד כן. במובן של קודם כל כן ואחרי זה בוא נראה איך. זה איש לרוץ איתו (ליטרלי רצנו איתו במרתון ירושלים). אחד כזה שהיינו צריכים כקהילה בדיוק בזמנים הקשים שחווינו אז. אז אתמול היה יום לנשות הישוב ואלעד דיבר. הוא לא מרבה במילים אבל פה הוא דיבר באריכות. משהו אחד ממש תפס אותי (הוא דיבר חזק ממש) וזו האמירה הכנה שלו שעל אף הבלאגן הלא אופייני שהיה במלון הדי מפונפן הזה בזמננו, כל העובדים שמחו במציאות שלנו שם ואפילו היו רוצים לעיתים שככה זה יראה תמיד. בעייני זה ביטוי מדויק לקשר שנוצר שם. קשה לי להסביר לכם במילים כמה האמירה הזו היא לא בקטנה. אנסה בסיפור: באחת הפעמים שכן הייתי במלון, יצאתי מחדר אוכל. מולי עלתה התמונה הבאה- ילד, אולי בן 5, עם שניצל ביד מורח את כל השניצל על החלון השקוף במסדרון. מאחוריו עובד ניקיון מנקה את החלון ביסודיות רבה. כאילו הילד לא שם. כמובן שהאמא מיד קלטה את זה ולקחה את הילד וביקשה סליחה. זו תמונה שמספרת מעט על השהות שלנו שם. לכאורה מלון שלא מותאם בעליל לילדים אבל הנהלת המלון קיבלה החלטה- המלון ישאר יוקרתי וברמה גבוהה ממש (למעט האוכל. מובן)וזה לא משנה אם שלומית פה או לא. לפעמים זה היה לא נעים... עכשיו תראו, כרמים לא צריכים את השיווק שלי אבל אי אפשר בלי הכרת הטוב ככה שאם יש לכם כסף מיותר ובא לכם להתפנק באחד המקומות הטובים בארץ ובעיקר מקום עם אנשים עם לב זהב- לכו לכרמים.

אמש נערך במלון כרמים יום מיוחד לנשות שלומית. כידוע או שלא, הישוב שלנו פונה בתחילת המלחמה לכפר עציון ומשם, לאחר חודש, הוא הגיע למלון כרמים למספר חודשים. השהות במלון (תכלס אין לי שמץ, הייתי שם 5 פעמים במשך 3.5 חודשים) היתה מיוחדת, מרגשת, מורכבת ובעצם מה לא. מלון כרמים הוא לא עוד מלון. זה מלון בוטיק וספא שמארח רק זוגות. אין כניסה לילדים. רשת ישרוטל (הציוץ הזה לא ממומן לצערי!!!) פתחה את שעריה ואפשרה באופן חריג להכניס את כל הישוב למלון. כולל ילדים. ובלי עין הרע יש לא מעט כאלה. מהרגע שהישוב שלנו הגיע למלון נקשרו קשרים חזקים מאוד עם אלעד- מנכ"ל כרמים ועם כל עובד ועובדת במלון. לא משנה מה היה תפקידם. נוצר קשר מדהים, כנה ועמוק שבא לידי ביטוי בארוע פרידה מיוחד שעשינו לכל עובדי המלון ביום שחזרנו הביתה. אלעד, מנכ"ל המלון הוא אחד האנשים הכי מדהימים שיצא לי להכיר. איש צנוע, חרוץ, נטול פוזות, לבבי ותמיד כן. במובן של קודם כל כן ואחרי זה בוא נראה איך. זה איש לרוץ איתו (ליטרלי רצנו איתו במרתון ירושלים). אחד כזה שהיינו צריכים כקהילה בדיוק בזמנים הקשים שחווינו אז. אז אתמול היה יום לנשות הישוב ואלעד דיבר. הוא לא מרבה במילים אבל פה הוא דיבר באריכות. משהו אחד ממש תפס אותי (הוא דיבר חזק ממש) וזו האמירה הכנה שלו שעל אף הבלאגן הלא אופייני שהיה במלון הדי מפונפן הזה בזמננו, כל העובדים שמחו במציאות שלנו שם ואפילו היו רוצים לעיתים שככה זה יראה תמיד. בעייני זה ביטוי מדויק לקשר שנוצר שם. קשה לי להסביר לכם במילים כמה האמירה הזו היא לא בקטנה. אנסה בסיפור: באחת הפעמים שכן הייתי במלון, יצאתי מחדר אוכל. מולי עלתה התמונה הבאה- ילד, אולי בן 5, עם שניצל ביד מורח את כל השניצל על החלון השקוף במסדרון. מאחוריו עובד ניקיון מנקה את החלון ביסודיות רבה. כאילו הילד לא שם. כמובן שהאמא מיד קלטה את זה ולקחה את הילד וביקשה סליחה. זו תמונה שמספרת מעט על השהות שלנו שם. לכאורה מלון שלא מותאם בעליל לילדים אבל הנהלת המלון קיבלה החלטה- המלון ישאר יוקרתי וברמה גבוהה ממש (למעט האוכל. מובן)וזה לא משנה אם שלומית פה או לא. לפעמים זה היה לא נעים... עכשיו תראו, כרמים לא צריכים את השיווק שלי אבל אי אפשר בלי הכרת הטוב ככה שאם יש לכם כסף מיותר ובא לכם להתפנק באחד המקומות הטובים בארץ ובעיקר מקום עם אנשים עם לב זהב- לכו לכרמים.

יהונתן ורנר

13,269 views • 2 months ago

חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – בתשובה לטענה, לפיה "יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל, האויבים על הגדרות", סא"ל (מיל.) רון שרף מ"אחים לנשק" משיב: "ישראל כבר אינה דמוקרטיה"; "האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים"; "אנחנו מגינים על המדינה עכשיו"; "אין צבא עם בדיקטטורה" ב-27 ביולי 2023, סא"ל במילואים, רון שרף, הנימנה על הנהגת ארגון "אחים לנשק", בו חברים אנשי מילואים מיחידות שונות בצה"ל, התראיין לרדיו 103 FM, בנוגע להשלכות הפסקת ההתנדבות לשירות בצה"ל על ידי אלפי מילואים, על צה"ל ועל ביטחון המדינה. להלן תמליל הראיון: מראיין: [עימנו] סא"ל במילואים רון שרף ממחאת "אחים לנשק". שלום לך, רון שרף. רון שרף: בוקר טוב מראיין: אתה יודע בממשלה אמרו באותו יום, שביטלו את עילת הסבירות, שהם לא הצביעו בעד ביטול עילת הסבירות, אלא נגד הסרבנות, שבסוף מה שגרם להם להקשיח עמדות ולא לוותר הייתם אתם. רון שרף: ומה, ומה יגיד רודן? מה יגיד רודן בדרך למשבר עמוק ולהרס של מדינה? אני לא מצפה שיגידו שום דבר אחר. נתניהו לא זז מעמדתו. מראיין: השאלה אם זאת לא היתה, אפילו מבחינת המחאה והטקטיקה, אם זו לא הייתה טעות? רון שרף: קודם כל, סרבנות זה לא סרבנות. אף אחד לא יכול להכריח מישהו להתנדב למצב שהוא נשבע אחרת למצב, כאשר הוא שובר את החוזה. אז זה בכלל מצחיק. זה הגדרה מצחיקה, וזה ספין הפוך. ישראל כבר אינה דמוקרטיה. ישראל היא מדינה במעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה. זה עכשיו [מתרחש]. מי שלא מבין את זה, לא מבין מי אחראי למצב הזה. מי שאחראי לסיכון ביטחון ישראל זה נתניהו, והצל של שר הביטחון גלנט, שיושב מגמגם, מתחנן שמה לשר משפטים שיעזור לו, כי הוא יודע את המשבר האמיתי שאנחנו נכנסים אליו, ורק מבט, רק מבט על הפנים של גלנט כולם יכולים להבין מה באמת קורה. מראיין: סגן אלוף שרף, אבל אני מנסה להבין. תראה, אתה כאילו מסביר לנו ולציבור מי אשם במצב שהגענו אליו. אבל, אני שואל אותך שאלה אחרת. יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל. האויבים על הגדרות. במקרה של הגבול הצפוני זה תרתי משמע. רואים את חיזבאללה על הגדר. השאלה היא: מי יהיה אחראי בסופו של יום אם חלילה ישראל תותקף, ולא תהיה ערוכה? אז אתה תגיד: ביבי אשם, וביבי יגיד: אתם אשמים, אבל בינתיים מה יהיה על ביטחונה של המדינה היקרה שלנו? רון שרף: המדינה יקרה לנו לא פחות מלאף אחד אחר, ולכן אנחנו מגינים עליה. האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים. אם ישראל תמשיך במדרון הזה, ישראל כבר אינה דמוקרטיה. אני חוזר על זה. מישהו האמין שזה יקרה? ישראל אינה דמוקרטיה יותר. היא כרגע במדרון. מדינת מעבר בין דמוקרטיה לדיקטטורה. כל אחד יחליט איפה במעבר. אבל, שלממשלה אין ביקורת שיפוטית, זוהי כבר אינה דמוקרטיה. לכן, הסכנה האמיתית היא מבפנים. אנחנו מגינים על המדינה עכשיו. מראיין: ומה קורה עכשיו? אתם הודעתם שאתם מפסיקים להתנדב. שמענו באמת על הגל הזה, גם בחיל האוויר, ובעוד אגפים וחילות נוספים. מה קורה בפועל בשטח אחרי שבוטלה עילת הסבירות מבחינתכם? בחודשים הקרובים אתם פשוט לא תתנדבו? רון שרף: תראה, פה אין רבים. יש כל אחד לעצמו. זה בסוף כל אחד מול צו מצפונו. אני לא שולט על אנשים אחרים. מראיין: מה שאתה שומע מהחברים שלך. רון שרף: אני כן, אני אומר, אני עושה מה שאני, מה שצו מצפוני אומר, וכמוני עושים הרבה חברים. אנחנו מבינים שלא ניתן לשרת דיקטטורה. אין צבא עם בדיקטטורה. מראיין: כן, אבל תראה, אני מוכרח לומר שיש לי קצת בעיה עם האמירות האלה שלך, שלכם, כי אני מבין שמבחינת הקמפיין, נקרא לזה, זה נכון להגיד: כל אחד למצפונו, אבל ברור שזה מאורגן. מה זאת אומרת? יוצאות הודעות לעיתונות, ממלאים טפסים, שולחים ביום שישי רגע לפני אולפן שישי [בערוץ 12] מסמך שעליו חתומים נדמה לי 1,150 טייסים. ברור שזה ארגון. למה אתם לא קוראים לילד בשמו? [אנו] התארגנו לפי היחידות הצבאיות שלנו כדי להפסיק את ההתנדבות. רון שרף: ההתארגנות היא, שוב אני אומר, המחאה היא כללית, והיא חוצה את כל היחידות, ואת כל הארגונים, אבל בסוף כל אחד מקבל את ההחלטה לבד. מראיין: טוב, זה ברור. רון שרף: [כל אחד בנפרד] שולח [מכתב על הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים] למפקד שלו, ואנשים מרגישים מבפנים, כמו שאתה יכול להגיד, שכל המחאה היא כולה מאורגנת. אנשים בסוף יוצאים מהבית, כי הם מפחדים משלטון עם כוח בלתי מוגבל. זה פשוט ככה. כנ"ל אנשים אומרים: אני לא יכול ללכת [להתנדב לשירות מילואים]. אני אישית, רון, לא יכול ללכת לשרת מדינה שאינה דמוקרטית, ואני עכשיו מפעיל את הכוח שעדיין יש לי, כי עוד מעט לא יהיה לי. עוד מעט יהיו פה חוקים שאסור למחות, שיש מעצר מנהלי למי שמדבר נגד המשטר. זה קרוב, זה הכל קרוב. כל אחד חושב שבפעולה שלו הוא כרגע בולם את ההתדרדרות של ישראל לתהום דיקטטורית, שאחר כך אי אפשר יהיה לצאת ממנו. סימוכין: רון שרף. צילום מסך מסרטון וידאו בעמוד הפייסבוק של "אחים לנשק"

חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – בתשובה לטענה, לפיה "יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל, האויבים על הגדרות", סא"ל (מיל.) רון שרף מ"אחים לנשק" משיב: "ישראל כבר אינה דמוקרטיה"; "האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים"; "אנחנו מגינים על המדינה עכשיו"; "אין צבא עם בדיקטטורה" ב-27 ביולי 2023, סא"ל במילואים, רון שרף, הנימנה על הנהגת ארגון "אחים לנשק", בו חברים אנשי מילואים מיחידות שונות בצה"ל, התראיין לרדיו 103 FM, בנוגע להשלכות הפסקת ההתנדבות לשירות בצה"ל על ידי אלפי מילואים, על צה"ל ועל ביטחון המדינה. להלן תמליל הראיון: מראיין: [עימנו] סא"ל במילואים רון שרף ממחאת "אחים לנשק". שלום לך, רון שרף. רון שרף: בוקר טוב מראיין: אתה יודע בממשלה אמרו באותו יום, שביטלו את עילת הסבירות, שהם לא הצביעו בעד ביטול עילת הסבירות, אלא נגד הסרבנות, שבסוף מה שגרם להם להקשיח עמדות ולא לוותר הייתם אתם. רון שרף: ומה, ומה יגיד רודן? מה יגיד רודן בדרך למשבר עמוק ולהרס של מדינה? אני לא מצפה שיגידו שום דבר אחר. נתניהו לא זז מעמדתו. מראיין: השאלה אם זאת לא היתה, אפילו מבחינת המחאה והטקטיקה, אם זו לא הייתה טעות? רון שרף: קודם כל, סרבנות זה לא סרבנות. אף אחד לא יכול להכריח מישהו להתנדב למצב שהוא נשבע אחרת למצב, כאשר הוא שובר את החוזה. אז זה בכלל מצחיק. זה הגדרה מצחיקה, וזה ספין הפוך. ישראל כבר אינה דמוקרטיה. ישראל היא מדינה במעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה. זה עכשיו [מתרחש]. מי שלא מבין את זה, לא מבין מי אחראי למצב הזה. מי שאחראי לסיכון ביטחון ישראל זה נתניהו, והצל של שר הביטחון גלנט, שיושב מגמגם, מתחנן שמה לשר משפטים שיעזור לו, כי הוא יודע את המשבר האמיתי שאנחנו נכנסים אליו, ורק מבט, רק מבט על הפנים של גלנט כולם יכולים להבין מה באמת קורה. מראיין: סגן אלוף שרף, אבל אני מנסה להבין. תראה, אתה כאילו מסביר לנו ולציבור מי אשם במצב שהגענו אליו. אבל, אני שואל אותך שאלה אחרת. יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל. האויבים על הגדרות. במקרה של הגבול הצפוני זה תרתי משמע. רואים את חיזבאללה על הגדר. השאלה היא: מי יהיה אחראי בסופו של יום אם חלילה ישראל תותקף, ולא תהיה ערוכה? אז אתה תגיד: ביבי אשם, וביבי יגיד: אתם אשמים, אבל בינתיים מה יהיה על ביטחונה של המדינה היקרה שלנו? רון שרף: המדינה יקרה לנו לא פחות מלאף אחד אחר, ולכן אנחנו מגינים עליה. האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים. אם ישראל תמשיך במדרון הזה, ישראל כבר אינה דמוקרטיה. אני חוזר על זה. מישהו האמין שזה יקרה? ישראל אינה דמוקרטיה יותר. היא כרגע במדרון. מדינת מעבר בין דמוקרטיה לדיקטטורה. כל אחד יחליט איפה במעבר. אבל, שלממשלה אין ביקורת שיפוטית, זוהי כבר אינה דמוקרטיה. לכן, הסכנה האמיתית היא מבפנים. אנחנו מגינים על המדינה עכשיו. מראיין: ומה קורה עכשיו? אתם הודעתם שאתם מפסיקים להתנדב. שמענו באמת על הגל הזה, גם בחיל האוויר, ובעוד אגפים וחילות נוספים. מה קורה בפועל בשטח אחרי שבוטלה עילת הסבירות מבחינתכם? בחודשים הקרובים אתם פשוט לא תתנדבו? רון שרף: תראה, פה אין רבים. יש כל אחד לעצמו. זה בסוף כל אחד מול צו מצפונו. אני לא שולט על אנשים אחרים. מראיין: מה שאתה שומע מהחברים שלך. רון שרף: אני כן, אני אומר, אני עושה מה שאני, מה שצו מצפוני אומר, וכמוני עושים הרבה חברים. אנחנו מבינים שלא ניתן לשרת דיקטטורה. אין צבא עם בדיקטטורה. מראיין: כן, אבל תראה, אני מוכרח לומר שיש לי קצת בעיה עם האמירות האלה שלך, שלכם, כי אני מבין שמבחינת הקמפיין, נקרא לזה, זה נכון להגיד: כל אחד למצפונו, אבל ברור שזה מאורגן. מה זאת אומרת? יוצאות הודעות לעיתונות, ממלאים טפסים, שולחים ביום שישי רגע לפני אולפן שישי [בערוץ 12] מסמך שעליו חתומים נדמה לי 1,150 טייסים. ברור שזה ארגון. למה אתם לא קוראים לילד בשמו? [אנו] התארגנו לפי היחידות הצבאיות שלנו כדי להפסיק את ההתנדבות. רון שרף: ההתארגנות היא, שוב אני אומר, המחאה היא כללית, והיא חוצה את כל היחידות, ואת כל הארגונים, אבל בסוף כל אחד מקבל את ההחלטה לבד. מראיין: טוב, זה ברור. רון שרף: [כל אחד בנפרד] שולח [מכתב על הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים] למפקד שלו, ואנשים מרגישים מבפנים, כמו שאתה יכול להגיד, שכל המחאה היא כולה מאורגנת. אנשים בסוף יוצאים מהבית, כי הם מפחדים משלטון עם כוח בלתי מוגבל. זה פשוט ככה. כנ"ל אנשים אומרים: אני לא יכול ללכת [להתנדב לשירות מילואים]. אני אישית, רון, לא יכול ללכת לשרת מדינה שאינה דמוקרטית, ואני עכשיו מפעיל את הכוח שעדיין יש לי, כי עוד מעט לא יהיה לי. עוד מעט יהיו פה חוקים שאסור למחות, שיש מעצר מנהלי למי שמדבר נגד המשטר. זה קרוב, זה הכל קרוב. כל אחד חושב שבפעולה שלו הוא כרגע בולם את ההתדרדרות של ישראל לתהום דיקטטורית, שאחר כך אי אפשר יהיה לצאת ממנו. סימוכין: רון שרף. צילום מסך מסרטון וידאו בעמוד הפייסבוק של "אחים לנשק"

Jonathan D. Halevi

20,569 views • 1 year ago

עדכון מיוחד בנושא הזקפה הדמיונית של עקור הערמונית: בזמן שטילים עפים על ערי ישראל והחטופים מופקרים, באולפנים מדברים על "הישגים" וסופרים צנטריפוגות, אבל הם שותקים על דבר אחד: מממן החמאס! האיש הדימנטי שלא זוכר כלום בבית המשפט, האיש שהביא עלינו את טבח נתניהו, האיש שאנשיו עבדו עבור האחים המוסלמים בזמן המלחמה, מנצל את הדם כדי להישאר על הכיסא. אנחנו רצים למקלטים שוב ושוב, אבל באולפנים המגוייסים משמיעים סיסמאות ריקות כמו "עם כלביא יקום". אופוריה מזויפת, זקפה מזויפת לעקור הערמונית. בזמן שהאזרחים שלנו סובלים, גם בישראל וגם בעזה, הוא מספק הצהרות דרמטיות. בזמן שהוא מתחבא עם חבורת המשתמטים שלו ובני המשפחות שלהם במקלט אטומי אסטרטגי בתנאים של חמישה כוכבים, ילדי ישראל שוכבים בחניונים מעופשים. זוכרים שרק השבוע הקימו להם ממ"ד של 3 מליון ש"ח בחתונה? לא עדיף להקים 30 ממ"דים ל30 ניצולי שואה? אתם קולטים שמממן החמאס יצא למלחמה כדי לסיים משבר קואליציוני? כך הוא שכנע את דרעי והרבנים לא לפרוש - הם אפילו לא מתביישים לומר את זה! אתם קולטים שחברי מרכז ליכוד נבחרים קיבלו התראה מוקדמת כדי לברוח מהביתים שלהם? לא מאמינים לי - לכו תבדקו איפה נמצאים חברי הקואליציה - רובם לא בבית! מישהו ראה את סמוטריץ ובן גביר באתרי הנפילות? הפחדנים מתחבאים, ממש כמו משפחת המטורללים. עובדים עלינו בעיניים! אף אחד לא מסביר מה התוכנית – לא ביטחונית, לא כלכלית, לא פוליטית. לא בעזה, לא באיראן, לא בשטחים. למה? כי הכל נועד כדי להחזיק את הקשיש הדימנטי ואת גברת שמפניה בשלטון! מי שמובילים את המדינה הם נאשמים בפלילים, פושעי מלחמה נמלטים, עבריינים, גזענים וטרוריסטים – אלה שלא הצליחו לבצע הפיכה בזכות המחאה מנסים לבצע הפיכה דרך המלחמות. אין דרך נוחה מכך לבלבל את הציבור. גדולי הדיקטטורים השתמשו בשיטה הזאת. לא מעניינים אותם החטופים בעזה. לא מעניינים אותם הטייסים באיראן. לא מעניינים אותם המילואיניקים ששוב דהרו לחזית בזמן שהן מעבירים חוקי השתמטות - מעניין אותם רק שימור השלטון בכל מחיר. אל תתבלבלו. טוב שהורדנו לנחש האירני את הראש אבל חשוב לדעת שאת תוכנית הגרעין האיראנית לא מורידים ממרחק 2000 ק"מ. לא ביום ולא בחודש. מוכרים לנו מופע זיקוקים מהפנט ובאותו הזמן הגנבים מכייסים אותנו. כולנו קורבנות של מממשלת "חמאס הוא נכס" וכל מטרתם היא שימור השלטון - אנחנו בעורף ובחזית משלמים את המחיר, והם, המשתמטים, חוגגים עוד יום בשלטון במקלט האטומי שאנחנו מימנו עבורם! עלק צ'רצ'יל - הוא אפילו לא צ'רצ'יל מעלי אקספרס. מדובר בצ'מברלין שמכר אותנו לחמאס. בקיצור, כבוד לקפלניסטים שנלחמים בעזה ובאיראן, כבוד לאנשי המוסד השירות ואגף המודיעין, כבוד למילואימניקיות והמילואימניקים, אבל גם בוז גדול. בוז לאולפנים המגוייסים. בוז למשתמטים. בוז לגנבים - לא ניתן להם להחריב את מדינת ישראל! אהה, ועוד משהו אחד, הפעם כאיש חינוך. הילדים שלכם רואים אתכם עם העיניים וגם עם הלב. חשוב מאוד לחבר אותם למציאות בצורה הכי אמיתית, לספר להם הכל כולל הכל, אבל במקביל חייבים לעשות את זה בצורה הכי רגועה שיש. המילים שלכם הרבה פחות חשובות מדרך העברת המסרים, אז קחו אויר, להסביר הכל בשקט ובשלווה קיצונית. 9 דקות זה המון המון זמן. הכל בנחת. הכל עם חיוך. לצאת קצת מהבית, לשחק, לצחוק, חשוב לשמור על הבריאות הנפשית של הילדים שלנו. אנחנו ננצח, כמו שהקפלניסטים הגיעו לנתאז, כך גם הקפלניסטים ינצחו בבחירות. בנחישות, עם חיוך, ובלי פחד! עמי דרור

עדכון מיוחד בנושא הזקפה הדמיונית של עקור הערמונית: בזמן שטילים עפים על ערי ישראל והחטופים מופקרים, באולפנים מדברים על "הישגים" וסופרים צנטריפוגות, אבל הם שותקים על דבר אחד: מממן החמאס! האיש הדימנטי שלא זוכר כלום בבית המשפט, האיש שהביא עלינו את טבח נתניהו, האיש שאנשיו עבדו עבור האחים המוסלמים בזמן המלחמה, מנצל את הדם כדי להישאר על הכיסא. אנחנו רצים למקלטים שוב ושוב, אבל באולפנים המגוייסים משמיעים סיסמאות ריקות כמו "עם כלביא יקום". אופוריה מזויפת, זקפה מזויפת לעקור הערמונית. בזמן שהאזרחים שלנו סובלים, גם בישראל וגם בעזה, הוא מספק הצהרות דרמטיות. בזמן שהוא מתחבא עם חבורת המשתמטים שלו ובני המשפחות שלהם במקלט אטומי אסטרטגי בתנאים של חמישה כוכבים, ילדי ישראל שוכבים בחניונים מעופשים. זוכרים שרק השבוע הקימו להם ממ"ד של 3 מליון ש"ח בחתונה? לא עדיף להקים 30 ממ"דים ל30 ניצולי שואה? אתם קולטים שמממן החמאס יצא למלחמה כדי לסיים משבר קואליציוני? כך הוא שכנע את דרעי והרבנים לא לפרוש - הם אפילו לא מתביישים לומר את זה! אתם קולטים שחברי מרכז ליכוד נבחרים קיבלו התראה מוקדמת כדי לברוח מהביתים שלהם? לא מאמינים לי - לכו תבדקו איפה נמצאים חברי הקואליציה - רובם לא בבית! מישהו ראה את סמוטריץ ובן גביר באתרי הנפילות? הפחדנים מתחבאים, ממש כמו משפחת המטורללים. עובדים עלינו בעיניים! אף אחד לא מסביר מה התוכנית – לא ביטחונית, לא כלכלית, לא פוליטית. לא בעזה, לא באיראן, לא בשטחים. למה? כי הכל נועד כדי להחזיק את הקשיש הדימנטי ואת גברת שמפניה בשלטון! מי שמובילים את המדינה הם נאשמים בפלילים, פושעי מלחמה נמלטים, עבריינים, גזענים וטרוריסטים – אלה שלא הצליחו לבצע הפיכה בזכות המחאה מנסים לבצע הפיכה דרך המלחמות. אין דרך נוחה מכך לבלבל את הציבור. גדולי הדיקטטורים השתמשו בשיטה הזאת. לא מעניינים אותם החטופים בעזה. לא מעניינים אותם הטייסים באיראן. לא מעניינים אותם המילואיניקים ששוב דהרו לחזית בזמן שהן מעבירים חוקי השתמטות - מעניין אותם רק שימור השלטון בכל מחיר. אל תתבלבלו. טוב שהורדנו לנחש האירני את הראש אבל חשוב לדעת שאת תוכנית הגרעין האיראנית לא מורידים ממרחק 2000 ק"מ. לא ביום ולא בחודש. מוכרים לנו מופע זיקוקים מהפנט ובאותו הזמן הגנבים מכייסים אותנו. כולנו קורבנות של מממשלת "חמאס הוא נכס" וכל מטרתם היא שימור השלטון - אנחנו בעורף ובחזית משלמים את המחיר, והם, המשתמטים, חוגגים עוד יום בשלטון במקלט האטומי שאנחנו מימנו עבורם! עלק צ'רצ'יל - הוא אפילו לא צ'רצ'יל מעלי אקספרס. מדובר בצ'מברלין שמכר אותנו לחמאס. בקיצור, כבוד לקפלניסטים שנלחמים בעזה ובאיראן, כבוד לאנשי המוסד השירות ואגף המודיעין, כבוד למילואימניקיות והמילואימניקים, אבל גם בוז גדול. בוז לאולפנים המגוייסים. בוז למשתמטים. בוז לגנבים - לא ניתן להם להחריב את מדינת ישראל! אהה, ועוד משהו אחד, הפעם כאיש חינוך. הילדים שלכם רואים אתכם עם העיניים וגם עם הלב. חשוב מאוד לחבר אותם למציאות בצורה הכי אמיתית, לספר להם הכל כולל הכל, אבל במקביל חייבים לעשות את זה בצורה הכי רגועה שיש. המילים שלכם הרבה פחות חשובות מדרך העברת המסרים, אז קחו אויר, להסביר הכל בשקט ובשלווה קיצונית. 9 דקות זה המון המון זמן. הכל בנחת. הכל עם חיוך. לצאת קצת מהבית, לשחק, לצחוק, חשוב לשמור על הבריאות הנפשית של הילדים שלנו. אנחנו ננצח, כמו שהקפלניסטים הגיעו לנתאז, כך גם הקפלניסטים ינצחו בבחירות. בנחישות, עם חיוך, ובלי פחד! עמי דרור

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

45,158 views • 1 year ago