Video wird geladen...

Video konnte nicht geladen werden

Zur Startseite

אנחנו לא רוצים לצאת בהצהרות אבל זה אולי הקטע הכי טוב של ניר צדוק בתולדות פודקאסט הפודיום 🗣️ פרק סיכומחזור עם ניר ואורי עכשיו באוויר 🎧

61,465 Aufrufe • vor 7 Monaten •via X (Twitter)

0 Kommentare

Keine Kommentare verfügbar

Kommentare vom Original-Post werden hier angezeigt

Ähnliche Videos

אנחנו רוצים עסקת חטופים, עכשיו! בכל מחיר! גם במחיר הפסקת המלחמה והשארת החמאס בשלטון, אבל אנחנו נתלונן שחמאס עוד בשלטון לאחר שהחטופים יחזרו וצה"ל עדיין ימְשִׁיךְ לִפְעֹל לפירוק המנהרות ולשלוט ברוב השטח. אנחנו רוצים רגל מדינית מסיימת, אבל אם תהיה כזו נתנגד לה ונגיד שהיא לא טובה. אנחנו חושבים שהמלחמה מיותרת, אבל אם תהיה הפסקת אש, נגיד שמדובר בכישלון, למרות שזו רק הפסקת אש ועדיין לא ברורות ההשלכות האסטרטגיות, זה כישלון, למרות שהחזרנו את איראן שנים רבות אחורה מבחינה צבאית, שברנו את ציר הרשע ושינינו את המשוואה לחלוטין. אנחנו רוצים מהלך מדיני, אנחנו לא יודעים איזה, אבל אם יהיה אחד כזה, נגיד שהוא לא מוצלח. אנחנו רוצים שצה"ל ינצח, אבל שהממשלה תפסיד, גם אם זה אומר שנהדהד את המסרים של האויבים שלנו. אנחנו רוצים רצועת ביטחון בלבנון, אבל לא רוצים להילחם, כי צריך הסדר מדיני. אנחנו נאמר שנתניהו לא טיפל בחמאס, בחיזבאללה, באירן..אבל כשהוא כן יעשה זאת, נגיד שזאת מלחמת שׁוֹלָל ובינינו כן? רק בינינו, אם הוא היה מחליט על כיבוש עזה לפני כמה שנים והפלת חמאס? היינו אומרים שזה בגלל שיקולים פוליטיים ולא היינו מסכימים עם המהלך, גם לא באיראן או לבנון, היינו טוענים שהוא מחפש מלחמות מיותרות, בשביל הבייס. אנחנו נגיד שיש רעב בעזה, שיש משבר הומניטרי, אבל אם יוחלט להכניס כסף שישמש כמנוף לחץ כדי לטפל במשבר הזה? נגיד שהכסף הזה מִמֵּן את החמאס והוביל לַטֶּבַח השבעה באוקטובר. אנחנו נקרא לנתניהו מממן החמאס, אבל נצביע לאנשים שאפשרו בעצמם העברת כסף קטארי, למה? ככה! אנחנו יודעים שראש השב"כ והרמטכ"ל בשבעה באוקטובר לא התקשרו באותו הלילה לנתניהו - אבל נאשים את נתניהו. אנחנו לא יודעים מה אנחנו רוצים, העיקר שביבי ייכשל, כישלון שלו, זה ניצחון שלנו, גם אם מדובר בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל עַצְמָהּ. כן, זה בדיוק מה שאנחנו רוצים.

🇮🇱 Amit Ben David - עמית בן דוד

14,461 Aufrufe • vor 5 Monaten

היה לי יום חשוב ומטלטל. את המילים האלו אני כותב מהלב ומבקש לפתוח בתודה לחברי קהילת ניר עוז שקיבלו אותי היום למפגש בקיבוץ. באתי לניר עוז ברגע שהקיבוץ הרגיש שזה תזמון נכון. אנשי הקיבוץ, גיבורים, כואבים אך נחושים, טרחו והגיעו למפגש איתי מכרמי גת, שם מתגוררת הקהילה באופן זמני עד לבניה המחודשת של הקיבוץ. הם המתינו לי משפחה משפחה ליד מה שהיה פעם ביתה ונשרף והוחרב ונבזז. פסעתי כך שלוש שעות בשבילי הקיבוץ, בין הבתים והמראות והסיפורים והאנשים והתמונות והחיים והמתים. בשקט ובזעזוע. מקשיב, סופג, מעכל, לוקח איתי צידה להמשך הדרך מהאנשים אצילי הרוח ומלאי העוז שקמים מחדש לחיים של עשיה. הגעתי לכאן כי יש לי אחריות. יש לי אחריות לאסון הגדול ביותר שידענו. הגעתי כי אני כואב את החטופים שעוד לא הצלחנו להשיב כל בוקר וכל לילה ואני שותף עם חברי הקיבוץ לכאב. באתי לכאן כי רבע מחברי הקיבוץ נפלו או נחטפו באותו יום ארור. באתי כי אני מעריץ את אנשי ההתיישבות העובדת שעושים ציונות וחקלאות בספר על הגבול וכי הערך הציוני הזה שספג מכה קשה כל כך חייב לצאת ממנה הרבה יותר גדול והרבה יותר חזק. הגעתי לכאן כי אני שר האוצר ויש לי אחריות ותפקיד ראשון במעלה לתמוך בבנייה מחודשת של הקיבוץ וחבל התקומה. באתי כי אני אוהב את אזרחי ישראל ואת תושבי העוטף אהבת נפש. אני יודע, לפעמים אנחנו נוהגים לצייר את היריב האידיאולוגי בצבעים לא אמיתיים, כנראה זה קורה בכל המחנות. אבל פה, בניר עוז, לא היו צבעים. היה לב. היה כאב והיתה שליחות. היתה גם ביקורת צודקת ואנשי ניר עוז השמיעו אותה בכבוד מעורר הערצה ואני הקשבתי וקיבלתי ולקחתי ללב. מדובר באנשים מיוחדים וכואבים. בצדק. כל עם ישראל כואב, אבל כל עם ישראל לא עבר את מה שהם עברו. אני מודה להם על כך שפתחו את הדלת ואת הלב, זה לא מובן מאליו. זה לא טריוויאלי. אני כלל לא בטוח שאני במקומם הייתי מסוגל להזמין, לקבל ולהסתכל בעיניים של מי שיש לו חלק באחריות למחדל הנורא והאיום שבו ניר עוז נכבשה על ידי הנאצים של חמאס-דאעש ונשארה לבד שעות רבות כל כך באין מדינה או צבא. ברמה האישית אני חי את זה בשנה האחרונה, אני הולך לישון עם זה וקם עם זה. עם תחושת האחריות והאשמה ובעיקר עם המחויבות לתקן את מה שאפשר. את אנשי הקיבוצים הערצתי כאנשי התיישבות חקלאות וציונות עוד לפני האסון. עכשיו אני מעריץ אותם הרבה יותר על האצילות, על התעצומות, על העוז לדמיין כאן עתיד ולחזור. אנחנו מחויבים בע״ה להשבת החטופים הביתה ומחויבים להיות כאן עבורם במלאכת השיקום ובניה מחדש. הרוח היא שלהם, ויש להם הרבה כזו, ואנחנו מוכרחים לספק להם את החומר כדי לאפשר להם לייצר את העתיד הכי טוב, הכי חזק והכי עוצמתי שיתן את התשובה הניצחת לאויבים. מסיים את הסיור כואב אוהב ומחויב.

בצלאל סמוטריץ'

279,633 Aufrufe • vor 1 Jahr

באמת שיש גבול לכמות החרטוטים והקשקושים שדובר המשטרה יכול לקשקש "ועוד אפשר לצטט אותי!". אז בואו נצטט. נצ"מ (ברכות) אריה דורון מספר בכנס באילת שלא המשטרה אשמה במצב הפשיעה הנוראי. מי כן? איך לא. בתי המשפט. הכיצד? נשמע את החרטוט. "לא יכול להיות ששוטרים שפוגשים עבריין עם נשק, תסתכלו לי טוב בעיניים (!) עם אקדח והוא אומר לשוטר 'עד סוף המשמרת שלך אני הגעתי הביתה כי בית המשפט ישחרר אותי'. לא אנחנו משחררים למחרת בבוקר. המשטרה באה עם ראיות ומי שבוחר לשחרר זה לא אנחנו". אז באמת, יפה שאריה דורון עם כל שנותיו הרבות כשוטר, כבר בעל ניסיון לדעת מה אומרים או לא אומרים עבריינים עם נשק. אבל באמת שיש גבול. אני מפציר במשטרת ישראל כולה להביא לי מקרה אחד, אחד, שבו עבריין שנתפס עם נשק שוחרר ביום שלמחרת. לא מישהו שהיה חמוש וירה ושוחרר מהגנה עצמית או משהו. עבריין ממש. עם נשק. לא חוקי שנתפס. ושוחרר. בסוף המשמרת. או למחרת. כלום. אין דבר כזה. עכשיו נצ"מ דורון מבטא פה את מה שהוא שומע במסדורונות המשטרה. 'מה אתם רוצים ממני זה בתי המשפט'. ומה לעשות, בתי המשפט צריכים לראות ראיות. יש ראיות? עבריין עם עבר ועם אמצעי לחימה, נשק, אקדח, אין מצב בעולם שיילך הביתה. אם הלך הביתה, זה רק אשמת המשטרה. ועוד עד סוף המשמרת. נו. אבל קל לשפוך את הדם של בתי המשפט, המשטרה? פרפקט. מה יש לומר. מכת פשיעה? שיא של רציחות? זה שופט בית משפט השלום בבאר שבע בכלל אשם. הנה, דובר המשטרה בעצמו מאשים את בתי המשפט בכך שעבריינים עם נשק משתחררים. אז תסתכלו לאריה דורון טוב טוב בעיניים, איזה מילים יאללה, לוק הים אין דה אייז, יאללה איזה פאסון, איזה לוק, איזה מילים, איזה נאום! ואיזה חרטא ברטא. וזה הפנים של המשטרה. רואים את זה בעיניים.

Josh Breiner

34,986 Aufrufe • vor 10 Monaten