Video yükleniyor...

Video Yüklenemedi

Ana Sayfaya Dön

"אני אצביע ביבי בשביל לשים עין לכולם, אני לא אוהב את ביבי אבל אני אשים ביבי, אני נהנה כשהם סובלים ועצובים" (תושבים בדרום, 2024 ותודה לפריאל פלג)

20,831 görüntüleme • 2 ay önce •via X (Twitter)

0 Yorum

Yorum bulunmuyor

Orijinal gönderinin yorumları burada görünecek

Benzer Videolar

תצפו טוב טוב בסרטון הזה. טוב טוב. כי יש בו את כל הבעיות במדינה מזוקקות ל 11 שניות. אני אסביר: מירי רגב, שרת היהלומים, זיהתה שעלולה לפרוץ שביתה בנתב"ג בקרוב בשל סכסוך עם ועד העובדים. מירי רגב תלויה בוועד הזה בשביל הפריימריז שלה, והמקצועיות במשרד התחבורה כמובן - ממנה והלאה. אז מה היה הפתרון שלה כדי למנוע משבר? מאבק בוועדים? היא לא יכולה, היא תלויה בהם. עבודת מטה מקצועית? היא לא מסוגלת, כי היא לא אשת מקצוע. במקום כל אלו - הביאה לשם את נתניהו כדי שיעשו לו "היידה ביבי" והחמיאה לעובדים מולו. כאילו זה "ירגיע אותם", או "ירים להם". אבל ככה זה עם בעיות גדולות ברמה הלאומית - הן לא נוטות להפתר ב-"היידה ביבי". עברו 24 שעות מרגע ה-"היידה" - והשביתה פרצה. למרות שנתניהו החמיא להם. איזו הפתעה... וזו הבעיה שלנו בקליפת אגוז - שרים שלא מנסים בכלל לנהל את התחום שלהם, רק לקצור עוד קולות כדי להתקדם לתפקיד הבא. ככה זה בחינוך, בבריאות, בתקשורת, בתיירות, בתחבורה, בכלכלה. ישראל כ"ץ הוכיח לנו - שגם בביטחון. וזו הבעיה - שהשרים האלו לא המציאו את השיטה. הם רק עבדים שלה. מנהיג השיטה הבזויה הזו לניהול המדינה הוא אחד - נתניהו. ואם לא נחליף אותם, זה איך שמדינת ישראל תיראה בכל התחומים. אסור לנו להמשיך ככה!

Tommer Vinner - תומר וינר

26,970 görüntüleme • 5 gün önce

תעשו לי טובה, תעצרו שתי דקות ותקראו משהו שאין מצב שאנחנו כאזרחים פה לא מכירים ולא שומעים. לצערי, בתקשורת הישראלית לא יביאו את הסיפור הזה כי מנסים להשתיק, למרות שיש תיעוד ושמות ופרצופים. אז קראו ועזרו לי להפיץ: ביום חמישי האחרון, התרחש אירוע מזעזע ומטורף בדרום בקעת הירדן, בחווה שנקרית תל תלפיות, שאתם חייבים לדעת עליו. מביאה לכם עדות של אחד הנערים, פלוס שני סרטוני תיעוד (יש לי עוד כמה עדויות, אבל חוסכת מכם) "יצאתי למרעה צהריים. אחרי כשעה, אני רואה רכב של מגב עולה לכיוון הגבעה. תוך כדי, ערבים התחילו להתקדם לכיווננו ולעשות חסמים על ציר הגישה. הם קלטו שאני עם העדר, ועלו לכיווני. צילמתי אותם. ערבי אחד דחף אותי. נפלתי ונפל לי הטלפון מהיד. הם התחילו להרביץ לי. לתקוף באבנים. הגנתי על עצמי כמה שיכולתי. אחרי כמה דק' כולם ברחו לכפר. הם לקחו איתם את הפלאפון שלי. הגיע הרכב של מגב שהיה בגבעה. במקום לעצור אותם הוא חזר לנסות להביא צו מינהלי לאחד מתושבי הגבעה! נשארתי במרעה. אני שומע צעקות מלמעלה. אני עולה ורואה מגבניקים יורים רימוני הלם וגז על החבר'ה שלנו ומנסים לעצור את אחד המתיישבים שרוצים להביא לו צו מינהלי. אני מגיע למגבניק שנשאר לשמור על הרכב ושואל אותו- למה אתם עושים את זה? לכו תיכנסו לבית הזה שלקח לי את הטלפון ותפסו את הפורעים שהרביצו לי! הוא אומר לי אתה צודק. סליחה. פתאום אני מבחין שנדלקה שרפה מהרימוני הלם שהם זרקו. אני רץ לכבות אותה. ואז אני רואה חיילים שהתחילו לירות לכיווני ולכיוון עוד מישהו ירי חי! אנחנו בורחים לכיוון אש קודש... אני שומע בדרך שערבים שרפו לנו את עמדת השמירה. אני רץ לצד שני של הגבעה, ומגבניקים רצים אחרי ומנסים לעצור אותי. אני רואה עשרות ערבים עולים לחווה ורכב של ערבים בכניסה לחוה. (בדיעבד מסתבר שבטלגרמים של הכפרים הם הזעיקו את כולם וקראו לחברה לבוא לפרוע בנו). היינו שם בקושי כמה בחורים. בנס הערבים הסתובבו ונשארו למטה ולא עלו אלינו. עמדנו שם שעתיים שערבים לא יעלו לשרוף את הגבעה. אחרי שעתיים הגיעו עוד חבר'ה לתגבר ולשמור על הגבעה. עולה סוואנה בעליה, פורקים ממנה איזה 7 חיילים. מתחילים לירות עלינו אש חיה!!! חלק מהחיילים כורעים חלק בעמידה. אני צועק להם "אנחנו יהודים! אנחנו יהודים!" כולם צעקו להם. "אנחנו יהודים!!" לא היה אכפת להם. הם המשיכו לירות עלינו ירי חי. לא רציתי שיפגעו במישהו נשארתי במקום. הרמתי ידיים וירדתי לברכיים. צעקתי לו "אל תירה בי! באמא שלך אל תירה בי!" כל החיילים שם כאילו ראו את הטרף שרצו לקבל והשכיבו אותי על הריצפה. הרביצו לי עם קני הנשק כשיש כדור בקנה!! שמו לי פלנלית על העיניים, שמו לי אזיקון על הידיים מאחורי הגב. נתנו לי אגרופים ובעיטות נמרצות. אמרו לי 'קום קום תתחיל לזוז לכיוון הסוואנה'. אני אומר להם שאני לא רואה כלום אני לא יכול ללכת. אני על צלע על ההר. הם פשוט גררו אותי על הסלעים. העלו אותי על הציר למעלה, ליד הסוואנה. השכיבו אותי על הרצפה והתחילו לתת לי בעיטות. הם העלו אותי לסוואנה. השכיבו אותי ברגליים שלהם. דרכו עלי. ובזמן שהם מרביצים לי. מתקשרים לינון בעל החווה ואומרים לו- "תבוא לפה אם אתה גבר, עוד רגע הוא מת. ואם אתה רוצה שיישאר ממנו משהו תבוא לכאן".. במשך שעה בתוך הסוואנה הם מפוצצים אותי מכות רצח. אחד החיילים תפס אותי באף והתחיל לנענע אותי בסוואנה והוא אמר אני אשבור לך את האף. הקצין שם אומר לחייל אחד "אני אתן לך אישור לשבור לו את השיניים ונגיד שהוא נפל בדרך". (יש לי תמונה ושם של אותו קצין) הם פירקו אותי באגרופים, אמרו לי שאני יותר גרוע מפלסטיני ושהם שונאים אותי יותר מפלסטיני. אמרו שבפלסטינים הם פשוט נותנים כדור בראש ואותנו הם יהרגו במכות. לאט לאט. החיילים שהתעללו בי היו כל הזמן רעולי פנים ולא הסכימו להגיד את השמות שלהם, אבל זיהיתי את הקצין שאמר לי תוך כדי התעללות שזאת מילה מול מילה. " למי יאמינו לך או לי שאני קצין???" (את הדרגה שומרת אצלי) אחרי שעה שהייתי שם. הם העבירו אותי למגבניקים. המגבניקים אחרי ששמעו מה עברתי, אמרו שהם מבקשים סליחה וזה לא אנושי איך שהחיילים האלו התנהגו. המגבניקים לקחו אותי לתחנת משטרה באריאל, שם חקרו אותי ושיחררו אותי. כל הגוף שלי שבור וכואב מהמכות שקיבלתי". בסרטונים: המחבלים שתקפו אותי, את חלקם רואים עוד עם אבנים בידיים, רגע לפני שברחו. אף אחד מהם לא נעצר. את הירי כיוונו אלינו. בסרטון השני רואים את האש שנדלקה מהירי של החיילים. אם היינו ערבים שמקבלים יחס כזה, כל הרועי שרונים ושאר כתבי תשקורת היו מצייצים אלף ציוצים. הדם שלנו הפקר! שתפו!

איילת לאש

12,391 görüntüleme • 2 ay önce

קלוד ואני. לפני חצי שנה, אחרי הרבה ציוצי קלוד בפיד "נשברתי" והחלטתי לבדוק במה מדובר... למי שזוכר אז ממש עפתי על העניין... לקחתי כמה דוחות רווח והפסד וקלוד עשה לי דשבורד נחמד. במקביל כולם סיפרו על מותן הקרב של כל החברות תוכנה למינהן וכבר הכינו את ההספדים לוויקס, מאנדיי וכו... אני כמובן שלא עצרתי באותו הדשבורד והמשכתי לשחק עם הכלי הנהדר הזה. לתכנת לי דברים ללא שום ידע בתיכנות היה מבחינתי כל מה שחלמתי... בניתי את האתר למלחמה ובניתי את המנוע לשכר ועוד כמה דברים לעבודה ולחיים שאפילו לא צייצתי עליהם... בעוונותיי אפילו עברתי לעבוד עם קלוד קוד - ימח שמו עם הכמות אישורים שהוא מבקש על כל דבר שהוא עושה (נראה לי שסוף סוף הצלחתי לגרום לו לבקש פחות אישורים). עם הזמן שמתי לב שככל שאני מכין את השטח עם קלוד למה עושים בצורה טובה יותר אז התוצאה טובה יותר וגם הרבה יותר קל לתקן תוך כדי תנועה. או כמו שאומרים אצלכם בתעשייה - UX. מפה לשם אני כרגע עובד על איזה פרוייקט שקשור בעבודה שלי (ג'פניקה וכל המסביב) ... משהו שמבחינתי צריך לצאת וואו. אז הנה אני כבר יומיים שלמים רק יושב עם קלוד ומדברים על מה צריך להיות באתר ואיך להיות מוצג, מי משתמש ומה הוא יראה וכו וכו... לבינתיים הגענו כבר ל-19 עמודים של קובץ איפיון ועוד לא סיימנו. וזה עוד החלק הקל... מסתבר שהעיצוב בכלל זה החלק הכי קשה... איך להציג, מה להציג, מה לשים בKPI ובאיזה גודל. מה אני רוצה שהמשתמשים יראו כדי שיבינו מה הם רואים כדי שיצליחו להסיק מסקנות מבלי לחשוב יותר מידי. מה הצבעים? מה הכפתורים? לעשות לבד או לקנות אולי משהו מוכן ורק לעשות לו התאמות? אולי בכלל להתקין את UI UX Pro Max? האמת שהתקנתי וזה אחלה אבל עדיין צריך לחשוב. בקיצור... מלא עבודה כדי להביא מוצר שהוא וואוו מבחינתי. אני אצליח להביא אותו... זה ברור לי. כל זה אני משתף כי הגעתי למסקנה: עם כל הכבוד לקלוד שיודע לתכנת... אם לא יודעים מה רוצים ולא לומדים את הבסיס לדברים הללו אז התוצאות אולי נחמדות אבל ממש לא מקצועיות. קלוד ודומיו זה נחמד מאד למי שחסר ניסיון ורוצה לעשות לעצמו איזה אפליקציה נחמדה אבל לא יותר מזה. זה אולי יחליף את אלו שכתבו פיזית את הקוד אבל עדיין רחוק לדעתי מלהחליף את אלו שמאפיינים את מה צריך להיות בקוד ואיך זה ייראה בסופו של דבר. וזה לפני שאני בכלל נכנס לכל עניין האבטחת מידע, שרתים ועוד מיליון מונחים שעדיין אין לי מושג מה אומרים. תכניסו את ההספדים לכיס... לדעתי הצנועה קלוד ודומיו רק הולכים לייעל את כל החברות תוכנה שכבר קברו אותן... אולי הן ייצרכו פחות אנשים שפיזית כותבים קוד אבל עדיין יצטרכו את מיטב המוחות שיגידו למכונות הללו מה לעשות ואיך לעשות. תודה על תשומת הלב שלכם. הולך לקלל את קלוד שממשיך לבקש אישורים ולא נותן לי מנוחה.

מואיז הקטן ®

25,529 görüntüleme • 9 gün önce

פרק רביעי ואחרון - חינוך ועוד חינוך. (לא לפספס) יש לי קרוב ל-10 מליון תלמידים בעולם - זה מספר מטורף. בתחום הזה אני תמיד מרגיש שיש לי פיצול אישיות. בהודו ובסין אני ממש סלב מטורף בתחום החינוך. תלמידים טסים במשך שעות רק כדי לפגוש אותי, ולהצטלם איתי. כאן בישראל אני מצטלם בהפגנות וליד תחנות משטרה. הזוי! לפני עשור לערך עברתי עם המשפחה לסין והקמתי שם חברה בשם ליפלרנר. השותף שלי היה סיני. המשקיעים היו מכל העולם. כל העובדים שלי דיברו בעיקר מנדרינית. (אני אמנם יכול לגמגם מנדרינית אבל זה בעיקר מביך). המוצר של ליפלרנר היה תחרות תכנות שבמהלכה הילדים לומדים לתכנת. במקביל כתבתי ספר על חינוך יהודי וסיני שנמכר בעשרות אלפי עותקים בסין. רוב זמני הושקע בהרצאות. בהרצאה הכי גדולה שלי השתתפו 150,000 אנשים. תכלס, הייתי השגריר הכי טוב שהיה לישראל בסין. אני יכול לכתוב שעות על החוויה הסינית שלי אבל מה שמדהים אותי כיום זה שבכל שנה יותר ממיליון וחצי תלמידים משתתפים בתחרויות. כיום התחרות נקראת Icode ובכל שנה משתתפים בתחרויות תלמידים מכל העולם כולל תלמידים מישראל. לפני 5 שנים "דילגתי" להודו, שם הקמתי עם שותף הודי את חברת בריבוקס. זאת חברה מדהימה שמאפשרת לילדים לכתוב ספרים ואז למכור אותם דרך אמזון ודרך בריבוקס. בכל שנה נכתבים כמעט חצי מליון ספרים בבריבוקס. חלק מהילדים הפכו לידוענים וזכו בפרסים הכי חשובים בעולם. חלקם מכרו מעל 10,000 עותקים ומימנו את ההשכלה שלהם. אני יכול לדבר על הילדים האלו במשך שעות ואני ממש ממליץ לכם לעשות איזה גוגל קטן על Bribooks... אני מבטיח לכם חוויה מטריפה. המערכת אומנם לא פועלת בעברית, אבל יש המון ילדים ישראלים שפרסמו ספרים באנגלית. ואפריקה? גם בריבוקס וגם ליפלרנר נבנו מהיום הראשון גם למדינות עניות. זה התחיל מבית ספר שעזרתי להקים בסיירה ליאון - חפשו ponka academy .והמשיך בהמון עבודה חינוכית בקניה, ניגריה, אתיופיה ועוד. אין הרבה דברים המסבים לי נחת יותר מאשר לראות ילדים בכפר קטן מתכנתים וכותבים ספרים. אין להם מים זורמים. החשמל סולארי. האינטרנט לוויני - וזה עובד - מאוד קל לעשות מהפכה בחינוך - זה רק עניין של גישה. יום אחד ישבתי בפונקה, בכפר הקטן, הסתכלתי על בית הספר שבנינו, והיה לי רעיון. יש חשמל, יש אינטרנט. יש תקרה. למה שלא אשתמש בסביבה הזאת כדי להעסיק אנשים. למחרת היה שם תור של 100 אנשים שביקשו עבודה. הלקוחות הראשונים היו בריבוקס וליפלרנר. די מהר זה התפתח לשלל חברות ישראליות ואמריקאיות שמבצעות את מיקוד החוץ שלהם בסיירה ליאון. ממשאבי אנוש, דרך הנהלת חשבונות, דרך ניהול לקוחות, ועד תמיכה טכנית. זה פשוט נס לראות עשרות אנשים יושבים עם מחשבים באמצע הג'ונגל תחת עצי מנגו ענקים כשהם נותנים שירות מדהים לחברות בכל העולם. אם אתם רוצים לעבוד עם פונקה - אשמח לחבר אתכם עם המנכ"ל. מומלץ! מה שעוד מדהים בחברה הזאת היא שהרווחים משמשים כדי להאכיל 500 ילדים בכל יום. זה באמת הדבר הכי מרגש שיזמתי בחיים שלי ואם אתם מגיעים לסיירה ליאון - אל תפספסו ביקור בפונקה! זה סיפור חיי, בהמשך באו 3 שנים של מאבק למען מדינת ישראל. הבחירה לרוץ בדמוקרטים היתה ממש קשה כי אני עושה המון דברים אחרים. תוסיפו לכל העשיה הזאת 2 בנות, חיילות מדהימות, ובן מדהים, ספורטאי שרוצה לזכות במדליה אולימפית (אחרי שהאחיינית שלי זכתה במדליית זהב בפריז - הוא החליט שעכשיו תורו). ההצטרפות לדמוקרטים נובעת רק ממטרה אחת - החזרת מדינת ישראל למסלול. חברה טובה אמרה לי השבוע שאני רודף אחרי מובי דיק והיא צודקת! אני עקשן, וכשיש לי מטרה מול העיניים אני לעולם לא מרפה! ישראל תחזור להיות מדינה מדהימה. אין לי ספק! הקצב תלוי רק בעקשנות שלנו! תודה עליכם, שיעבור על כולנו לילה שקט! עמי דרור לינק לפרק א' - אשקלון. לינק לפרק ב' - אבטחת אישים. לינק לפרק ג' - קולנוע.

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

11,056 görüntüleme • 7 ay önce

תראו משהו, ברחוב הערבי מריצים דאחקות על המשטרה שמנסה בכוחות גדולים לאתר את הקופים והאריות שנמצאים אצל הערבים איפשהו פה בארץ. הם מסתלבטים עלינו ובצדק. הם מסתלבטים, כי המשטרה מגייסת בילוש וניידות ויחצ ורעש, כדי לתפוס קוף, כשהם, החברה הערבית, יודעת יפה מאוד מה עוד הם הצליחו כבר עשור ומצליחים גם היום להבריח בשקט ובלי שום בעיה. ובואו נאמר, הקוף זה הבעיה האחרונה שלנו. אם כל מערכת הביטחון, לא שבכ לא צבא ולא משטרה, הצליחו למנוע הברחת אריה ללוד או לפזורה, תהיו בטוחים גם לגבי נשקים שוברי שוויון. תבינו, אם אתם נכנסים לרשתות החברתיות של הערבים פה, רוב מוחלט של מה שתמצאו זה עבירות, עבירות ועוד פעם עבירות. פשיעה, טרור ועוד פעם טרור. והכל בצחוק ובלעג ובבוז ובקללות על המשטרה ועל החוק, הכל עם סמיילים מתפוצצים מצחוק. לא, אני לא אומרת שכל ערביי ישראל הם מחבלים. אבל אני בפירוש אומרת שיש לא שתיים ולא מאה אלף מהם, שאכן מייחלים להשמדת המדינה היהודית, ובינתיים עושים כל מה שאפשר כדי לנשוך את היד המאכילה אותם. בינתיים הם אוכלים ממנה טוב, ולא משתלם להם לפוצץ את העסק, אז הם רק מזנבים בנו בקטנה, בגניבות רכבים, בהברחות סמים, נשק, עקירת כספות, כל מה שבא להם (כנסו לרשתות. הכל הכל מתועד) אבל ביום שיבוא להם, הם מוכנים היטב. ואנחנו, שוב, נופתע ונשאל "אבל איך, איך?!" כל מה שצריך לעשות זה רק לפקוח את העיניים. ואז להתחיל לטפל. לא בשליחת ניידות באיתור קוף או RPG. לא, בחקיקה מהירה שקובעת שכל עיסוק שכזה הוא טרור, וכל טרור כזה גורר ענישה מיידית: גירוש. אפשר להתווכח ולצעוק עד מחר שזה רק פשיעה ולא טרור, בכיף. אבל ההשלכות הן טבח המוני שרק אחריו תבינו את מה שכתבתי. ואז, חבולים מדממים ופצועים, נצטרך לעשות את זה. איך אומרים? מוטב מוקדם...

איילת לאש

26,984 görüntüleme • 1 yıl önce

גדלתי על ידידיה מאיר. כל בוקר עם הקורנפלקס ובדרך לבית הספר, רדיו קול חי. קול נעים, מוזיקה מתוקה והרבה סיפורי חסידים. זאת הילדות שלי, היידיש קייט, אבל אז ידידיה התבגר או אני. הוא הבין שבשביל להישאר ״חי״ לא צריך תוכן, לא צריך אמת, אפשר ליפול למה שהוא הכי הזהיר ממנו. רדידות. עשרות תוכניות בוקר שלו ושישי עם סיון הוא דיבר על סכנות ומחירי הרשתות החברתיות, למה הן מובילות והנה הוא שם, בגאון. זה לא שהוא הקצין או לא חושב כמוני, הוא החליט תמיד להביא את הטייק הכי רדוד שיביא לו את הסינק. פעם אפילו עשיתי פרויקט קטן- להוציא מכל תוכנית של הפטריוטים רק את מה שידידיה אומר, התייאשתי אחרי תוכנית אחת בערך, זה היה מבאס. אין לי בעיה עם עקיצות או ויכוחים, הוא כמעט ולא מדבר או מתווכח הוא מקטין ומשקר, את ההוא משווה לכאורה לשטן והאחר סתם אידיוט. כמובן שהכל עטוף בחיוך, הסתייגות שתאפשר לו להגיד הכל וסיפורי חסידים. בכל זאת צריך להצדיק את כסא הרב. צר לי עליך אחי, פעם נעמת לי מאוד. קח שבת אחת, תקרא את הספרים על שיצאו מהבית שלך על גדולי האומה, על עין טובה ואמת.

יאיר וייגלר

37,403 görüntüleme • 7 ay önce

Mombaruzzo זה חור. אם תיסע מהר מדי פשוט תפספס את הכפר בלי לשים לב. הוא על הדרך. אפילו שלט משלו אין לו. הוא נמצא ביחד עם עוד מקומות שקרובים אליו כמה ק״מ. בלב שלו יש מפעל קטן שעושה Amaretti לפי אותו מתכון משנת 1955. רק Amaretti. תמיד באותו מתכון ודרך. עם השנים הוסיפו טעמים (קפה, דובדבן, שוקולד, פיסטוק, משמש, ללא סוכר ועוד) אבל המתכון זהה. אספתם גוגואים בתור ילדים? אז הלבן בפנים? זה חומר הגלם (Prunus armeniaca). יש 2 סוגי חרצנים- אחד מתוק יותר ואחד מר והסוד הוא לשלב בינהם במינון המדויק ולהוסיף מינון מדויק של שקדים. אבל יש עוד סוד- לשמור אותם רכים כמו ענן. הם נאפים בתנור, אבל נימוחים בפה. אחרי השיחה שעסקה בעסקים, נשבר הקרח ואיטלקים מפסיקים לתת לך ״אדוני״ ופונים לחולין- כדורגל, ילדים, נשים (אם אין נשים בסביבה). מאיפה אתה היא לרוב השאלה הראשונה ששואלים אותי. בגלל שהם קיבלו את הדרכון הצרפתי שלי בחילופי המסמכים, משהו במבטא לא הסתדר להם (אני דובר איטלקית כמו עברית) והם ממש התאפקו לשאול מאיפה אני. ״ישראל. נולדתי בישראל״. מי ששואל ״איפה בישראל״ כבר ביקר בה. הבחור שרכש את החברה והציל אותה מפשיטת רגל אי שם ב-2013 והמבוגר האחראי שעובד בחברה כי מי ישלח בן 80 הביתה למות עכשיו- שניהם היו בישראל כבר כמה פעמים. הם גם יהודים. במקור. מסתבר שהרבה מיהדות איטליה ששרדה את השואה ונשארה לגור פה, פשוט הטבילה את דור הילדים שנולד אחרי המלחמה לנצרות- ״כדי שלא תחווה מה שאני חוויתי״. הם גדלו כנוצרים, אבל ידעו תמיד על השורשים היהודים. אז סגרנו מעגל ויש מצב שיהודי ימשיך לנהל את החברה הזאת גם בשנים הבאות… (אם יהיה לי כח)

Eran Efrat

20,997 görüntüleme • 2 ay önce

בלי צחוק, אני חושב שהרצון להתחנף לבן גביר מעביר את המשטרה על דעתה. הודעה אמיתית: "בצל המלחמה, נעצר בחשד לפגיעה בסמלי שלטון". הו וואו. שרפו דגל? הציתו מבנה ממשלתי? פגעו ברכוש צבאי? לא. זה האירוע: שוטרים עצרו צעיר לאחר שעורר את חשדם לאחר שעשה כמה סיבובי פרסה בסמוך לתחנה, כך בהודעה. אק. מה גילו? הנוסע ליד הנהג תיעד עצמו עשה אצבע משולשת לעבר תחנת המשטרה. נעצר. על פגיעה בסמלי שלטון! לא העלה את הסרטון לשום מקום, אף אחד אפילו לא ראה אותו עושה את זה. נסע ברכב סגור. המשטרה אפילו הוציאה סרטון של האירוע. אגב, איך היא הגיעה לסרטון? למה בכלל הסתכלו לו בפלאפון? לטענת המשטרה, הוא *התכוון* לשלוח את זה ברשתות החברתיות. שוחרר בתנאים מגבילים. למעצר בית! טרם הבנתי בכלל מה העבירה. אוהבים את המשטרה, באמת שאני אוהב את השוטרים שלנו. אין לנו משטרה אחרת, אבל סליחה, אבל מה הולך כאן? במה מתעסקים? על מה עוצרים אנשים? על מה מסתכלים להם בפלאפון? על מה חוקרים? על מה מוציאים פה הודעות? נקנח במילים המודגשות בהודעת המשטרה. "משטרת ישראל תפעל בנחישות כנגד פגיעה בסמלי שלטון או להפר את הסדר הציבורי, ותמשיך לפעול למען ביטחון הציבור ואכיפת החוק – גם בימים מאתגרים אלה". אלה בהחלט ימים מאתגרים שעוברים על המשטרה בעידן בן גביר, ומוכרחים, מה זה מוכרחים, חייבים להציל אותה.

Josh Breiner

42,264 görüntüleme • 5 ay önce

השחקנית דליה דלויה: זר לא יבין זאת. מורה בסטודיו למשחק זה לא כמו מרצה באוניברסיטה. מורה בסטודיו זה אבא/אמא רוחניים. זה אדם שמלווה אותך ריגשית, התפתחותית, ערכית - בשנים הכי קריטיות לעיצוב האישיות שלך. כשנמצאים בסטודיו מצאת החמה עד צאת הנשמה בלי הפסקה ועוברים תלתלות ריגישיות- בשיעורים שותים מהידע של המורים כמו ממי מעיין חיים. ורק רוצים עוד.. מסתכלים עליהם בהערצה. ואם הם היו מורים גדולים כמו לנה אוסטרובסקי ז"ל (מה??)- משפטים שלהם ישארו חרוטים בנו לכל החיים. וגם אם לא נפגוש אותה 15 שנה.. לנצח היא תהיה חלק מעיצוב האישיות שלנו. כמו מפקד ישיר בצבא. כמו מנטור. ולנה. לנה לא הייתה רק "המורה לפיתוח קול" שלנו היא הייתה דמות מיוחדת כלכך שלמדתי ממנה בעיקר מקצוענות מהי. ואהבה למקצוע בחרדת קודש מי נוסע פעמיים בשבוע מחיפה לירושלים בתחבורה ציבורית בגיל בוגר רק כדי ללמד שיעור בדיבור? לנה. מי מתרגש מכל שיעור ומכל מפגש עם תלמידים כאילו חיכה רק לזה כל השבוע? לנה מי מעולם, אבל מעולם לא הרים את הקול, לא כעס, לא עשה מניפולציה ריגשית ולא הקטין אף תלמיד.... נכון. לנה האצילית לנה, בעלה, בנה וכלתה נרצחו מטיל איראני בחיפה. ככה בבום תרתי משמע- משפחה שלמה הלכה. ואני מנסה לכתוב לך גם הספד, אבל זה מרגיש לי מוזר. מה זה? איך מספידים אישה כמוך? ועוד במוות כלכך נוראי ואכזרי על מה לספר? מה לכתוב? לספר על החיוך שלך כל פעם שקיבלת אותנו לשיעור ישבת שם בחדר, כולך בגובה ובאנרגיה של ילדה קטנה כלכך אוהבת את מה שאת עושה? לספר שכשהצלחתי לעשות תרגיל היו לך דמעות בעיניים מרב התרגשות? אשכרה דמעות. אמיתי. בעיניים העגולות והכחולות שלך.. להזכיר שאמרת לי "את. יש בך את כל החבילה להיות שחקנית מצליחה" וכך נטעת בי ביטחון לשנים קדימה..? או שבכלל אזכיר את השיעורים הפרטיים שלקחתי בביתך בחיפה אחרי הסטודיו, בעלך קיבל אותי בחיוך כאילו איזו אורחת כבוד את ניגנת על הפסנתר ואני שרתי ואז, בבית הקסום הזה בחיפה שהכל היה פורח וירוק מסביב ציפורים החלו לצייץ ואת, בהתרגשות שיא ובנאיביות של ילדה אמרת לי "את שומעת ציפורים שרות? היום יום הולדת לאנטון צ'כוב! כל המדינה שמחה גדולה!" ואני. לא יודעת איך להסביר לך שתרבות.. אין פה ואנטון צ'כוב בשביל רוב האנשים זה ההוא שלומדים את המחזה שלו בספרות לבגרות. משהו עם ציפור מתה כמה אירוני או שאולי בכלל אספר שכל שבוע שאלת אותנו את השאלה הכי מוזרה ששאלו אותנו אי פעם "איך אתם מרגישים מבחינה קולית". עד שלא שאלת את זה, לא ידעתי שאני יכולה להרגיש מבחינה קולית.. את יודעת שעד היום אני משתמשת בחימום קולי שלך? ולימדתי אותו כבר עשרות תלמידים שעברו בסטודיו שלי? ו.. סיבוב.. סיבוב... קדימה אחורה. לקפל לשון ככוס, עוקץ למעלה לחניכיים עוקץ למטה לחניכיים איך. איך ציפור שיר עדינה כמוך שהייתה מתוקתקת מכף רגל עד ראש, בעגילים תואמים לשרשרת, בנעליי עקב דק עם פפיון, בשמלות או חליפות מהודרות איך את מצאת את מותך בגיל 68 מתחת להריסות של בניין בוולגריות כזאת? זה כלכך לא מסתדר לי אני אוהבת אותך לנה תדעי שהשפעת על דורות של שחקנים בארץ הזו תדעי שאת חרוטה בליבם של המון אנשים ואמן שאתם נחים ביחד למעלה. אני מרגישה נורא. גם מבחינה קולית

ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈

14,874 görüntüleme • 4 ay önce

עדכון אופטימי לסוף השבוע. השבוע אחת המפגינות פגשה את טופזון מתגלגל לאיטו לעבר מצודת זאב. לקח לי שניה לעכל את האירוע, אבל פתאום הבנתי - מממן החמאס ננטש. אוריך, פלדשטיין, ברוורמן, איינהורן וכל שאר הקטארים מרוסקים. חלקם עתידים לבלות יותר מעשור בכלא באשמת פגיעה בבטחון המדינה. השיכורה והמסומם ברחו לפלורידה. מממן החמאס נשאר עם טופזון. אני לא אוהב להעליב, אבל בואו נאמר שטופזון הוא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר ושרק הוא נשאר! חצי שנה לפני בחירות ומממן החמאס יוצא לקמפיין עם טלי גוטליב, קרעי, קיש וטופזון? נתניהו שאני הכרתי לפני שנים לא היו מוכן לשבת איתם באותו החדר - ללמדכם כמה מממן החמאס נואש ועד כמה הוא איבד קשר עם המציאות! האירוע המרכזי של השבוע לא קרה עם האייתולות של איראן, אלא עם האייתולות של בני ברק. מממן החמאס ודרעי כל כך נואשים עד שניסו לפצל את יהדות התורה. התוצאה? הם הפכו את האדמו"ר מבעלזא ל"כויפר", ופגשו את את האדמו"ר מגור ואת שאר חברי מועצת גדולי התורה כשהם עצבנים במיוחד. היום הם פרסמו באופן רשמי ש"כל חוק שהוא לא תורתו אומנותו פסול וחובה להתנגד לו, ובוודאי שאסור להסכים ליעדים וסנקציות". בקיצור, לא יהיה שום חוק למעט "נמות ולא נתגייס". לא יהיה תקציב. ממשלת "חמאס הוא נכס" נפחה את נשמתה. תם הטקס. מכאן והלאה הבחירות זה רק עניין של תזמון ומסגור. אנחנו מגיעים לבחירות אחרי שנתיים בהם כמעט לא היה שינוי בסקרים. האופוזיציה עם 70 מנדטים לערך והקואליציה עם 50 מנדטים לערך. אין תנועות בין הגושים. מי שלא עבר צד אחרי טבח נתניהו בטוח שלא יעבור עכשיו. מממן החמאס קורא סקרים יותר טוב מכולנו והוא יודע שאין לו סיכוי בבחירות. האסטרטגיה היחידה שלו היא לשתול סוכנים כפולים בצד השני. ראינו אותו עושה את זה עם שיקלי ועם סילמן. ראינו אותו עושה את זה עם 0ער ואלקין. ראינו אותו עושה את זה עם הנדל ועם אורלי לוי. הפטנט ידוע. מממן החמאס עובד יום ולילה כדי לשתול סוכנים כפולים ב-"מפלגות ריאליטי", לפצל מפלגות קטנות כדי שלא יעברו את אחוז החסימה (כמו שעשה עם בל"ד), ולהקים מפלגות חדשות כדי שיגנבו קולות / יגרמו לאיבוד קולות. זאת הדרך היחידה של מממן החמאס לנצח את הבחירות הקרובות. כאן מגיע החלק שלנו. אתם, המיליונים שיצאו לרחובות, אתם חייבים לדאוג שזה לא יקרה! כמובן שאני רוצה שתיתפקדו ושתצביעו לדמוקרטים, אבל גם אם אתם מעדיפים מפלגה אחרת - חשוב שתשאלו את עצמכם 100 פעמים מה הסיכוי שפלוני אלמוני הוא השיקלי החדש? מה הסיכוי שהגברת היא אורלי לוי החדשה? מה הסיכוי שהאדון יהפוך לגנץ? אסור, פשוט אסור להצביע למפלגה שיש בה חשש, אפילו קל שבקלים, שאפילו אחד מאנשיה ימצא את עצמו יושב עם מממן החמאס! זאת השאלה שכל מצביע ומצביעה חייבים לשאול את עצמם אלף פעמים. אנחנו חייבים להסביר את זה לכל מי שמוכן לשמוע! להסביר שוב ושוב! אנחנו קרובים מאוד לתיקון היסטורי! אוי לנו אם ניפול שוב לתהום בגלל סוכנים כפולים שחותמים בשידור חי על "התחייבות" ואז תמורת שוחד פוליטי מרסקים את ישראל! אנחנו, כולנו, חייבים להיות נחושים ולזהות אנשים שעלולים להיות סוכנים כפולים! אני מאמין בלב שלם שאנחנו מסוגלים, אבל אסור לנו למצמץ אפילו לשניה אחת! אנחנו חייבים לשתף, לשכנע, להסביר ולהגיע לכל איש ואישה אשר רוצים להציל את ישראל מידי מממן החמאס ומידי ממשלת "נמות ולא נתגייס". התיקון ההיסטורי תלוי רק בנחישות שלנו! שבת שלום, עמי דרור

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

21,433 görüntüleme • 7 ay önce

אין לי כוח כבר. באמת. שוב, שיעור בלוגיקה: אם רדיפה, היצמדות לאדם וחסימת רכבים זה אלימות, אז אסור להפעיל אלימות כלפי אף אחד. בין אם הוא נבחר ציבור, אזרח פרטי, עיתונאי, מנכ"ל מכון מחקר או באסטיונר בשוק. ואם רדיפה וחסימת רכבים הם מרכיבים של מחאה לגיטימית אז מותר לעשות אותם. פשוט וקל. ולא, זה בכלל לא משנה מה מטרת המחאה. מרדכי דוד יכול לומר מחר בבוקר שהמטרה שלו היא שגיא פלג יתפטר. זה ישנה למישהו? בדמוקרטיה מותר לי למחות על כל נושא שבא לי - רפורמה משפטית, מחירי הקוטג', מתווה הגז או שסתם בא לי להוציא קיטור על זה שאסם לא מחזירים למדפים את הקורנפלקס במבה. (והוא באמת היה מדהים. מי שלא זכה לטעום לעולם לא ידע מה הוא הפסיד) הניסיון הבלתי פוסק הזה למצוא הבדלים לא רלוונטיים בין מרדכי דוד לנאווה רוזוליו הוא לא רק מעצבן אלא בעייתי הרבה יותר ממה שנדמה. המטרה מאחוריו היא לעצור את הפעילות של דוד (אני בעד), להפוך אותה ללא לגיטימית, אבל להשאיר פתח לכך שכשמתישהו בעתיד יהיה שוב משהו שיפריע לצד השני באופן קיצוני, כמו הרפורמה, יהיה מותר לו שוב להפעיל את אותו נשק בדיוק. לא יהיה אפשר לטעון "היי אמרתם שמה שמרדכי דוד עשה זה אלימות. מה פתאום לכם מותר?" כי כמובן, זה לא אותו דבר. לתפיסתי, זו אלימות וזו אלימות. זה לא לגיטימי וזה לא לגיטימי. צריך לעשות שני צעדים: 1. להבין שזה כן אותו דבר. 2. להפסיק.

David Oppenheim

13,283 görüntüleme • 8 ay önce

קבוצה של פעילים חילונים רדיקלים מהלכת אימים על חברי מועצה בתל אביב, ואפילו על סגן ראש העיר אסף זמיר, בעקבות החלטת העירייה להקים מקווה. הם טוענים שמדובר בהשתלטות דתית ובכיבוש שכונת רמת אביב על ידי חובשי כיפות. אבל למעשה, עד לפני כמה שנים היה מקווה בשכונה הזו ששימש את תושבות השכונה. המקווה שתופעל על ידי המועצה הדתית נהרס לאחר שיזם פרטי רכש את הנכס. ולכן עיריית תל אביב החליטה להקים מקווה לטובת תושבים דתיים, חרדים ומסורתיים שחיים באזור הזה בו אין מקווה לעשרות אלפי תושבים. עכשיו, וזה העניין החשוב, כי מר עומר נחמני הפעיל החילוני האמיץ וחבריו שמהלכים אימים על מי שתומך במקווה הזה, לא מספרים לציבור הרחב היכן יוקם אותו מקווה טהרה שבגללו עלולים להגיע נהרות של משפחות דתיות להתנחל בתל אביב. המקווה יוקם במתחם של שלושה בתי כנסת ותיקים בשכונת רמת אביב. בתי כנסת פעילים שאליהם מגיעים עשרות מתושבי השכונה מדי יום, מתפללים ולומדים. בתי הכנסת הללו פועלים משנת 1965! ומשמשים את האוכלוסייה הדתית בעיר תל אביב, שעד כמה שבדקתי, הם אזרחים שווי זכויות כמו כולם. המקווה כפי שאפשר לראות בתמונה, מיועד לקום בסמוך לשלושת בתי הכנסת שיקיפו אותו מכל צדדיו. לא מדובר בהשתלטות דתית על שכונה חילונית אלא, הקמה של מקווה בתוך מתחם של בתי כנסת וותיקים המשמשים את הציבור הדתי בשכונה. עומר נחמני, נאור נרקיס, חברת המועצה הדס רגולסקי מוליכים שולל את תושבי העיר החילונים, יוצרים מלחמות במקום שהן לא קיימות מתוך מצוקה ופחד קמאי מאנשים ששונים מהם. נחמני סירב להגיב לשאלותיי. בתמונה סימנתי את בתי הכנסת הוותיקים והיכן אמור לקום המקווה. אני משוחח עם עובדיה גרמא, יליד המקום ותושב השכונה. בסרטונים חלק מבתי הכנסת הסמוכים זה לזה ובצמוד אליהם יוקם המקווה, אם עיריית תל אביב תעמוד בלחצים של מהלכי האימים. C14 ליטל שמש - Lital Shemesh

ישי פרידמן

26,834 görüntüleme • 2 ay önce