Video yükleniyor...

Video Yüklenemedi

Bu video yüklenirken bir sorun oluştu. Bu geçici bir ağ sorunundan kaynaklanıyor olabilir veya video kullanılamıyor olabilir.

Ana Sayfaya Dön

אני כל כך גאה להיות ישראלי. חבר בקהילה האנושית הקשוחה והאיתנה ביותר בעולם. 4 עובדות על כלכלת ישראל 2025 בפרספקטיבה בינ״ל. על גבול המדע הבדיוני. שבת שלום :)

Yonatan

14,004 subscribers

122,650 görüntüleme • 7 ay önce •via X (Twitter)

Haberler & Politika Eğitim Bilim & Teknoloji

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

0 Yorum

Yorum bulunmuyor

Orijinal gönderinin yorumları burada görünecek

Benzer Videolar

מיד כשפרצה הפרשה ביקשתי מבעלי חובב ומאחיו אפרים דמרי לסייע בייצוג של כוח 100. הם נרתמו למשימה במסירות ובמקצועיות רבה עד לסגירת התיק, ללא כל תמורה. ברגע שהגיעה ההודעה על סגירת התיק נסענו לקריית ארבע כדי לשמוח יחד עם הלוחמים. שם שמענו בקשה מרגשת במיוחד מאחד מהם. הוא אמר: 'אני רוצה לחזור למילואים'. עם ישראל במיטבו יש לנו את הלוחמים המסורים והטובים בעולם. שבת שלום, עם ישראל היקר!

מיד כשפרצה הפרשה ביקשתי מבעלי חובב ומאחיו אפרים דמרי לסייע בייצוג של כוח 100. הם נרתמו למשימה במסירות ובמקצועיות רבה עד לסגירת התיק, ללא כל תמורה. ברגע שהגיעה ההודעה על סגירת התיק נסענו לקריית ארבע כדי לשמוח יחד עם הלוחמים. שם שמענו בקשה מרגשת במיוחד מאחד מהם. הוא אמר: 'אני רוצה לחזור למילואים'. עם ישראל במיטבו יש לנו את הלוחמים המסורים והטובים בעולם. שבת שלום, עם ישראל היקר!

גילה גמליאל - Gila Gamliel

18,424 görüntüleme • 6 ay önce

אתמול אילה, רעייתי היקרה, סיימה בהצטיינות תואר שני. אני מסתכל עליה - על הדרך הארוכה שעשינו ביחד, על השילוב בין לימודים, עשיה ציבורית, עבודה, ילדים, בית, ובעיקר על איך שהיא מצליחה להחזיק את הכול יחד, בעוצמה, ברוך ובאמונה וללכת יחד באמונה גדולה אילה היא לא רק שותפה לחיים ובת ברית שלי, היא העוגן שלי בכל משימה, בכל מאבק, בכל יום עמוס של עשייה למען עם ישראל. בטקס המרגש, היה קומץ קטן, הולך ונעלם שבחר לקלל ולהפריע, אפילו ברגעים אישיים ומשפחתיים. אבל לעומתם, קיבלנו בתוך האונברסיטה העברית כל כך הרבה אהבה, חיבוק, הערכה ותמיכה מאינספור אנשים טובים ומאמינים בדרך שלנו, וזה מה שנשאר בלב שלנו. אילה, אני אוהב אותך, מעריך אותך, ומודה לקב"ה על הזכות הגדולה להיות בעלך. גאה בך על הכול, על הדרך, על התואר, ובעיקר על מי שאת❤️

אתמול אילה, רעייתי היקרה, סיימה בהצטיינות תואר שני. אני מסתכל עליה - על הדרך הארוכה שעשינו ביחד, על השילוב בין לימודים, עשיה ציבורית, עבודה, ילדים, בית, ובעיקר על איך שהיא מצליחה להחזיק את הכול יחד, בעוצמה, ברוך ובאמונה וללכת יחד באמונה גדולה אילה היא לא רק שותפה לחיים ובת ברית שלי, היא העוגן שלי בכל משימה, בכל מאבק, בכל יום עמוס של עשייה למען עם ישראל. בטקס המרגש, היה קומץ קטן, הולך ונעלם שבחר לקלל ולהפריע, אפילו ברגעים אישיים ומשפחתיים. אבל לעומתם, קיבלנו בתוך האונברסיטה העברית כל כך הרבה אהבה, חיבוק, הערכה ותמיכה מאינספור אנשים טובים ומאמינים בדרך שלנו, וזה מה שנשאר בלב שלנו. אילה, אני אוהב אותך, מעריך אותך, ומודה לקב"ה על הזכות הגדולה להיות בעלך. גאה בך על הכול, על הדרך, על התואר, ובעיקר על מי שאת❤️

איתמר בן גביר

39,601 görüntüleme • 10 ay önce

אני מנסה להבין איך מממן החמאס מקבל התרעה חמורה למלחמה מהמודיעין המצרי ויוצא לחופשה של 5 ימים. איך זה יכול להיות? אני מנסה להבין איך מממן החמאס שומע שהאנשיו הקרובים ביותר הם סוכנים קטארים והוא בוחר להמשיך ולהגן עליהם. איך זה יכול להיות? אני מנסה להבין למה מממן החמאס הגן על סינואר במשך שנים. אחרי שמממן החמאס שיחרר את סינואר מהכלא, התכתב איתו, הסכים איתו על "סיכון מחושב", הפך את החמאס לנכס, מימן את החמאס במיליארדים, התעקש שהמיליארדים יעברו במזומן. איך זה יכול להיות? אני מנסה להבין למה מממן החמאס מרסק את היתרון האסטרטגי של מדינת ישראל עם מכירת F35 לסעודיה ולטורקיה. איך זה יכול להיות? אני מנסה להבין למה מממן החמאס נותן לטורקיה, מדינה עם צבא אימתני, לשבת על הגבול הצפוני שלנו וגם בתוך עזה. איך זה יכול להיות? אין לי תשובות. אין לי הוכחות. אני רק יודע שאם זה הולך כמו בגידה, נשמע כמו בגידה, ומריח כמו בגידה - זאת כנראה בגידה. אני יכול להעיד ממקור ראשון שמממן החמאס תמיד היה מועד לפורענות. הוא תמיד היה סחיט. תמיד הסתבך בענייני נשים ובעניני כספים. תמיד אהב מתנות. תמיד חי על חשבון אחרים. בעולם הפעלת סוכנים, אין מטרה קלה יותר מאשר מממן החמאס. הוא בחיים לא היה עובר סיווג בטחוני. האם גם הוא היה סוכן קטארי? אולי. סוכן של מדינה אחרת? אין לי מושג. בגידה בידיעה או משוטה שהופעל בחוסר הבנה עד הרגע האחרון? לא יודע. הדבר היחיד שאני בטוח בו הוא שמממן החמאס שירת ומשרת אינטרסים זרים. מעולם לא היה מנהיג, לא ישראלי ולא זר, שהחליש את מדינת ישראל כמו מממן החמאס. מאז השואה לא היה מנהיג שהביא על עם ישראל כל כך הרבה מוות וסבל כמו שהביא מממן החמאס. ביום שאחרי, שעה אחרי הבחירות, שעה אחרי שננקה את שירותי הביטחון מהשותפים שלו, מדינת ישראל תהיה חייבת לחקור את מממן החמאס כמו את אחרון המרגלים. לא תהיה תקומה למדינת ישראל בלי חקר האמת במסרקות ברזל!

אני מנסה להבין איך מממן החמאס מקבל התרעה חמורה למלחמה מהמודיעין המצרי ויוצא לחופשה של 5 ימים. איך זה יכול להיות? אני מנסה להבין איך מממן החמאס שומע שהאנשיו הקרובים ביותר הם סוכנים קטארים והוא בוחר להמשיך ולהגן עליהם. איך זה יכול להיות? אני מנסה להבין למה מממן החמאס הגן על סינואר במשך שנים. אחרי שמממן החמאס שיחרר את סינואר מהכלא, התכתב איתו, הסכים איתו על "סיכון מחושב", הפך את החמאס לנכס, מימן את החמאס במיליארדים, התעקש שהמיליארדים יעברו במזומן. איך זה יכול להיות? אני מנסה להבין למה מממן החמאס מרסק את היתרון האסטרטגי של מדינת ישראל עם מכירת F35 לסעודיה ולטורקיה. איך זה יכול להיות? אני מנסה להבין למה מממן החמאס נותן לטורקיה, מדינה עם צבא אימתני, לשבת על הגבול הצפוני שלנו וגם בתוך עזה. איך זה יכול להיות? אין לי תשובות. אין לי הוכחות. אני רק יודע שאם זה הולך כמו בגידה, נשמע כמו בגידה, ומריח כמו בגידה - זאת כנראה בגידה. אני יכול להעיד ממקור ראשון שמממן החמאס תמיד היה מועד לפורענות. הוא תמיד היה סחיט. תמיד הסתבך בענייני נשים ובעניני כספים. תמיד אהב מתנות. תמיד חי על חשבון אחרים. בעולם הפעלת סוכנים, אין מטרה קלה יותר מאשר מממן החמאס. הוא בחיים לא היה עובר סיווג בטחוני. האם גם הוא היה סוכן קטארי? אולי. סוכן של מדינה אחרת? אין לי מושג. בגידה בידיעה או משוטה שהופעל בחוסר הבנה עד הרגע האחרון? לא יודע. הדבר היחיד שאני בטוח בו הוא שמממן החמאס שירת ומשרת אינטרסים זרים. מעולם לא היה מנהיג, לא ישראלי ולא זר, שהחליש את מדינת ישראל כמו מממן החמאס. מאז השואה לא היה מנהיג שהביא על עם ישראל כל כך הרבה מוות וסבל כמו שהביא מממן החמאס. ביום שאחרי, שעה אחרי הבחירות, שעה אחרי שננקה את שירותי הביטחון מהשותפים שלו, מדינת ישראל תהיה חייבת לחקור את מממן החמאס כמו את אחרון המרגלים. לא תהיה תקומה למדינת ישראל בלי חקר האמת במסרקות ברזל!

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

10,899 görüntüleme • 8 ay önce

שתפו לכל מי שסוגר יום הכיפורים בלבנון ,בעזה או בכל פעילות מבצעית אחרת! יום הכיפורים לפני 3 שנים אורי הי"ד סגר במוצב כיסופים פעילות מבצעית כל הכיפור. למחרת כיפור חבר טוב שלו כתב לו את הדברים הבאים: יום כיפורים מיוחד. במקום טלית מבית תפילין חברון- ווסט של מרעום דולפין. במקום סידור בכריכה מהודרת עם שם מוטבע בצבע זהב- מיקרו תבור דור ג עם שם מוטבע בטושפקס לבן. במקום כיפה לבנה- קסדת שחר מהודקת היטב. במקום חולצה לבנה מהודרת עם מותג על החזה מצד שמאל- חולצת ב׳ עם קווים לבנים של זיעה עם מותג על החזה מצד שמאל ״צהל״. במקום הליכה לבית הכנסת עם מחשבות על השנה שעברה- על דהירה על גבי הדוד על גדר המערכת עם מחשבות על חיפוי ואיגוף. במקום קולות חזן שזועק מהלב- קולות המ.ק על חשוד שמתקרב לגדר. לכאורה כל כך רחוק- אבל כל כך קרוב. וואו. שעמדת בתפילה, לא באת עם השק האישי שלך, באת עם עם ישראל על הגב. באת לריבונו של עולם ואמרת לו- ״אני!? אפס אנוכיות, אפס אני, כלום. אני כלל ישראל. כולי עם ישראל!! זה לא שאני עם ווסט ולא צם- זאת המצווה הכי גדולה שלי- אני מאפשר לרבבות אבות ובנים, אמהות ובנות, לאבי ואימי, לאשתי ולבני- ללכת בשקט, ברוגע- אני הזרוע המבצעת שלך אבא שבשמיים. ושהגיע סיום החג? אני יכול לומר בלב שלם, ואני לא נביא- שהקב״ה מחייך אליך ואומר ״אשרי שאלו בניי, שמוכנים לתת מעצמם, שהשאירו בבית אישה וילד, על כל הקושי והאתגר- ושומרים על שאר בניי״ ובאותו משפט? ״אורי מרדכי- לך אכול בשמחה לחמך כי רצה אלוקים את מעשיך-והיום כיפורים הזה הוא המזכך ביותר בחייך- כי אתה לא אדם רגיל. אתה אדם מיוחד מאוד. אדם של אומה. 12 יום לאחר מיכן אורי לחם עם חייליו 10 שעו. בגבורה ובשעה 17 לאחר שהחזיר את חיליו למוצב ללא פגע נפל פצמר אורי וראם הי"ד עלו בסערה השמימה.

שתפו לכל מי שסוגר יום הכיפורים בלבנון ,בעזה או בכל פעילות מבצעית אחרת! יום הכיפורים לפני 3 שנים אורי הי"ד סגר במוצב כיסופים פעילות מבצעית כל הכיפור. למחרת כיפור חבר טוב שלו כתב לו את הדברים הבאים: יום כיפורים מיוחד. במקום טלית מבית תפילין חברון- ווסט של מרעום דולפין. במקום סידור בכריכה מהודרת עם שם מוטבע בצבע זהב- מיקרו תבור דור ג עם שם מוטבע בטושפקס לבן. במקום כיפה לבנה- קסדת שחר מהודקת היטב. במקום חולצה לבנה מהודרת עם מותג על החזה מצד שמאל- חולצת ב׳ עם קווים לבנים של זיעה עם מותג על החזה מצד שמאל ״צהל״. במקום הליכה לבית הכנסת עם מחשבות על השנה שעברה- על דהירה על גבי הדוד על גדר המערכת עם מחשבות על חיפוי ואיגוף. במקום קולות חזן שזועק מהלב- קולות המ.ק על חשוד שמתקרב לגדר. לכאורה כל כך רחוק- אבל כל כך קרוב. וואו. שעמדת בתפילה, לא באת עם השק האישי שלך, באת עם עם ישראל על הגב. באת לריבונו של עולם ואמרת לו- ״אני!? אפס אנוכיות, אפס אני, כלום. אני כלל ישראל. כולי עם ישראל!! זה לא שאני עם ווסט ולא צם- זאת המצווה הכי גדולה שלי- אני מאפשר לרבבות אבות ובנים, אמהות ובנות, לאבי ואימי, לאשתי ולבני- ללכת בשקט, ברוגע- אני הזרוע המבצעת שלך אבא שבשמיים. ושהגיע סיום החג? אני יכול לומר בלב שלם, ואני לא נביא- שהקב״ה מחייך אליך ואומר ״אשרי שאלו בניי, שמוכנים לתת מעצמם, שהשאירו בבית אישה וילד, על כל הקושי והאתגר- ושומרים על שאר בניי״ ובאותו משפט? ״אורי מרדכי- לך אכול בשמחה לחמך כי רצה אלוקים את מעשיך-והיום כיפורים הזה הוא המזכך ביותר בחייך- כי אתה לא אדם רגיל. אתה אדם מיוחד מאוד. אדם של אומה. 12 יום לאחר מיכן אורי לחם עם חייליו 10 שעו. בגבורה ובשעה 17 לאחר שהחזיר את חיליו למוצב ללא פגע נפל פצמר אורי וראם הי"ד עלו בסערה השמימה.

Yehoshua Shani

12,878 görüntüleme • 3 gün önce

בערוץ 12 מעבירים את השידור לשילה, כדי להראות את השמחה על החזרתו של אבינתן אור בעסקת טראמפ: למרבה המבוכה, השמחה מעבר לקו הירוק נשמעת כך: ״מוות לשמאלנים, מדינה של יהודים״ ״מוות לערבים, מדינה של יהודים״ (פה השידור נקטע וחתכו חזרה לאולפן). מאחורי הילדים האלו עומדים מבוגרים שמנצחים על תזמורת הקריאות לרצח, מעודדים ומוחאים כפיים (ראו בסוף הסרטון). זה החינוך שהם גאים בו, זה החזון שלהם. להרוג את כל הערבים וה״שמאלנים״, לכבוש את ארץ ישראל השלמה, ולכונן מדינת הלכה על טהרת העם היהודי. את הנורמות האלו ישראל חייבת למגר, להסיר כמו גידול. צריך לפעול פלילית ובכל האמצעים החוקיים נגד כל מי שעודד הסתה לרצח, ולהטיל עליהם את העונש החמור ביותר שניתן. וחייבים לחנך מחדש את הילדים האלו. חייבים לערב את הרווחה, השב״כ והמשטרה (וכן, אני יודעת מי עומד בראשם). אחרת, ובקרוב מאוד, הם יגדלו להיות פעילי טרור. החזון הזה הוא סכנה קיומית אמיתית למדינת ישראל.

בערוץ 12 מעבירים את השידור לשילה, כדי להראות את השמחה על החזרתו של אבינתן אור בעסקת טראמפ: למרבה המבוכה, השמחה מעבר לקו הירוק נשמעת כך: ״מוות לשמאלנים, מדינה של יהודים״ ״מוות לערבים, מדינה של יהודים״ (פה השידור נקטע וחתכו חזרה לאולפן). מאחורי הילדים האלו עומדים מבוגרים שמנצחים על תזמורת הקריאות לרצח, מעודדים ומוחאים כפיים (ראו בסוף הסרטון). זה החינוך שהם גאים בו, זה החזון שלהם. להרוג את כל הערבים וה״שמאלנים״, לכבוש את ארץ ישראל השלמה, ולכונן מדינת הלכה על טהרת העם היהודי. את הנורמות האלו ישראל חייבת למגר, להסיר כמו גידול. צריך לפעול פלילית ובכל האמצעים החוקיים נגד כל מי שעודד הסתה לרצח, ולהטיל עליהם את העונש החמור ביותר שניתן. וחייבים לחנך מחדש את הילדים האלו. חייבים לערב את הרווחה, השב״כ והמשטרה (וכן, אני יודעת מי עומד בראשם). אחרת, ובקרוב מאוד, הם יגדלו להיות פעילי טרור. החזון הזה הוא סכנה קיומית אמיתית למדינת ישראל.

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

87,012 görüntüleme • 11 ay önce

האמת שהתמונה הזו מגלמת בתוכה כל כך הרבה: * החיילים אינם חשים בסכנה ומתנהלים בהתאם. זה תואם את הערכות המודיעין בעת הפלישה לסוריה וכיבוש איזור החיץ וג'בל אלשיח' שאין כל מידע המעיד על כוונה סורית לפלוש לישראל. כלומר, החיילים במילואים במקום להיות בביתם עם משפחותיהם תקועים בסוריה, ללא שתהיה הצדקה ביטחונית הגיונית לכך. מדיניות בטחונית על סמך טראומה והנחה שהצבא לנצח לא יהיה מסוגל להגן על ישראל מתוך גבולותיה אינה מדיניות הגיונית. * כמובן שהמשך הכיבוש של דרום סוריה (שכולל הקמת מחסומים, הריסת בתים, החרבה של שדות חקלאיים ובתי גידול לדבורים, מעצרים, מניעת גישה לשדות חקלאיים וחורשות) עם הזמן כן עלול להביא ליצירתם של תאי התנגדות. ישראל יוצרת את חזבאללה החדש כמו שהכיבוש של דרום לבנון יצר. * השלולית הזו שסמוכה לגדר הגבול על הגולן היא התגלמות של מה שישראל השיגה בפלישה הזו בתמורה למה הפסידה. במקום שיתוף פעולה ביטחוני אסטרטגי נגד הציר האיראני, תוך ניצול מיקומה הגיאוגרפי של סוריה על הגבולות עם עיראק ולבנון, מקבלים אחיזת שטח שהיא כמעט חסרת משמעות מבחינה ביטחונית, בוודאי בעידן של כטב"מים ולוויינים שיכולים להשקיף רחוק יותר לתוך שטח סוריה. * אני כותבת זאת על סמך ידע ושיח עם אנשי ממשל בכירים בדמשק - ניתן היה להגיע אפילו להסכם שלום עם סוריה לולא ההתנהלות הישראלית המטומטמת והתוקפנית לאחר נפילת אסד. במקום השלולית הזו, אפשר היה לשחות בים של לאד'קיה וטרטוס או באגמים היפהפיים במדינה. מצרפת סרטון מלאד'קיה שצילם חבר, מדריך טיולים באיזור החוף.

האמת שהתמונה הזו מגלמת בתוכה כל כך הרבה: * החיילים אינם חשים בסכנה ומתנהלים בהתאם. זה תואם את הערכות המודיעין בעת הפלישה לסוריה וכיבוש איזור החיץ וג'בל אלשיח' שאין כל מידע המעיד על כוונה סורית לפלוש לישראל. כלומר, החיילים במילואים במקום להיות בביתם עם משפחותיהם תקועים בסוריה, ללא שתהיה הצדקה ביטחונית הגיונית לכך. מדיניות בטחונית על סמך טראומה והנחה שהצבא לנצח לא יהיה מסוגל להגן על ישראל מתוך גבולותיה אינה מדיניות הגיונית. * כמובן שהמשך הכיבוש של דרום סוריה (שכולל הקמת מחסומים, הריסת בתים, החרבה של שדות חקלאיים ובתי גידול לדבורים, מעצרים, מניעת גישה לשדות חקלאיים וחורשות) עם הזמן כן עלול להביא ליצירתם של תאי התנגדות. ישראל יוצרת את חזבאללה החדש כמו שהכיבוש של דרום לבנון יצר. * השלולית הזו שסמוכה לגדר הגבול על הגולן היא התגלמות של מה שישראל השיגה בפלישה הזו בתמורה למה הפסידה. במקום שיתוף פעולה ביטחוני אסטרטגי נגד הציר האיראני, תוך ניצול מיקומה הגיאוגרפי של סוריה על הגבולות עם עיראק ולבנון, מקבלים אחיזת שטח שהיא כמעט חסרת משמעות מבחינה ביטחונית, בוודאי בעידן של כטב"מים ולוויינים שיכולים להשקיף רחוק יותר לתוך שטח סוריה. * אני כותבת זאת על סמך ידע ושיח עם אנשי ממשל בכירים בדמשק - ניתן היה להגיע אפילו להסכם שלום עם סוריה לולא ההתנהלות הישראלית המטומטמת והתוקפנית לאחר נפילת אסד. במקום השלולית הזו, אפשר היה לשחות בים של לאד'קיה וטרטוס או באגמים היפהפיים במדינה. מצרפת סרטון מלאד'קיה שצילם חבר, מדריך טיולים באיזור החוף.

Elizabeth Tsurkov

54,666 görüntüleme • 2 ay önce

לכל חברי מפלגת הדמוקרטים, ובמיוחד לחברי האגף השמאלי שחשוב להם להכיר את עמדות המועמדים בנושא המדיני-בטחוני - חלק מכם שאלו אותי בימים האחרונים היכן אני עומדת בנושא. אז היכן אני עומדת? בסרטון המצורף למשל, אני עומדת בראס עין אלעוג'א, לפני כשנה, לאחר שפגשתי את בני הקהילה המקומית שסיפרו לי על התקפות המתנחלים נגדם. שגרת כיבוש. ולשאלה היכן אני עומדת בנוגע לתפיסה המדינית בטחונית שלי, ולעניין הסכסוך הישראלי הפלסטיני - אני שמחה על ההזדמנות להשיב בצורה ברורה, בלי התחמקויות. אני שמאל-ציונית. אני מאמינה שמדינת ישראל צריכה להיות מדינה שהיא בית בטוח לעם היהודי, דמוקרטית, ליברלית ושוויונית, ברוח מגילת העצמאות. זה אומר שוויון חברתי ואזרחי מלא בין יהודים לערבים, וללא הבדל דת, גזע, מגדר או נטיה מינית. אני מאמינה גם שהדרך היחידה להבטיח את עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית היא לסיים את השליטה הצבאית המתמשכת על מיליוני פלסטינים ולהגיע להסכם שלום על בסיס פתרון שתי המדינות. העמדה הזאת היא לא רק עמדה מוסרית שמשקפת צדק בסיסי, אלא גם עמדה פטריוטיות. ארבעה עשורים של העמקת הכיבוש, הרחבת ההתנחלויות ו"ניהול הסכסוך" לא הביאו ביטחון. הם הביאו אותנו שוב ושוב לעוד סבבים של מלחמות, עוד טרור, עוד מוות, עוד שכול ועוד התרחקות מהחזון שעליו קמה מדינת ישראל. מאז שנכנסתי למאבק הציבורי בשנת 2020, פעלתי בראש ובראשונה להגנת הדמוקרטיה ושלטון החוק. דווקא מתוך המאבק הזה הבנתי שהמאבק על הדמוקרטיה בישראל והמאבק לסיום הכיבוש קשורים זה בזה. אי אפשר להחזיק לאורך זמן בדמוקרטיה ליברלית בתוך הקו הירוק, ובמקביל להנציח שלטון צבאי על עם אחר מעבר לו. כיבוש, תפיסה לוחמתית מתמשכת של שטח ושליטה באוכלוסייה אזרחית, אינם אסטרטגיה. הם מציאות שמנציחה את הסכסוך ומעמידה בסיכון את עתידה של ישראל. לכן אפעל בכנסת לקדם דרך אחרת. המציאות הפוליטית בממשלה הבאה אולי תהיה מאתגרת, אבל אני מתחייבת לפעול ככל שאוכל לעצירת מהלכי הסיפוח ותקצוב הסיפוח, לביטול מנגנוני הסיפוח האזרחיים המוסדיים, ולהענקת סיוע הומניטרי, תנאי מחיה ודיור בסיסיים והגנה לפלסטינים בגדה (כשלב ראשון, מיידי ואקוטי). אפעל לפינוי המאחזים הבלתי חוקיים ולאכיפה שוויונית של החוק. אלימות מתנחלים אינה "תג מחיר". היא טרור לאומני הפוגע בפלסטינים, בחיילי צה"ל, בשלטון החוק ובביטחונה של ישראל. אדרוש שמדינת ישראל תילחם באותה נחישות בכל מי שמפעיל טרור - יהודי או פלסטיני. אני מאמינה שגם אחרי 7 באוקטובר אסור לוותר על היעד המדיני, להפך. דווקא אחרי האסון הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל, ברור יותר מאי פעם ש"ניהול הסכסוך" אינו פתרון, אלא הבעיה. ישראל חייבת ליזום מהלך ארוך טווח של בניית ברית עם המחנה הפלסטיני המתון, ובראשו הרשות הפלסטינית, תוך דרישה בלתי מתפשרת למאבק בטרור משני הצדדים, להפסקת ההסתה ולרפורמות עמוקות. האלטרנטיבה להנהגה פלסטינית מתונה איננה "אין הנהגה". במציאות, את הוואקום ממלאים חמאס וארגוני הטרור. ישראל יכולה וצריכה להיות שותפה לחיזוק האלטרנטיבה, שתהפוך להנהגה אחראית וראויה לעם הפלסטיני. אני סבורה שעל ישראל לשוב למסלול של הידברות והסדרה מדינית, המבוססים על הכרה הדדית, שיתוף פעולה ביטחוני ואזרחי, בניית אמון הדרגתית וחתירה להסכם קבע שיאפשר לשתי מדינות לחיות זו לצד זו בשלום ובביטחון. שלום איננו כניעה. שלום הוא האינטרס הביטחוני, המדיני והציוני החשוב ביותר של מדינת ישראל. לכן אפעל גם לחיזוק השותפות היהודית-ערבית בתוך ישראל, להרחבת לימודי השפה הערבית בכל מערכת החינוך, מתוך אמונה שהיכרות היא תנאי לביטחון ולחיים משותפים, ואפעל להחלפת חוק הלאום במסגרת חוקתית שתבטיח הן את זכות ההגדרה העצמית של העם היהודי, והן שוויון אזרחי מלא לכל אזרחי המדינה. התנגדותי למלחמות אינה נובעת מחולשה. היא נובעת מאמונה עמוקה בקדושת החיים, בערכי הצדק והשלום שעליהם גדלתי, ומההבנה שבסופו של דבר אין פתרון צבאי לסכסוך לאומי. צה"ל חייב להיות חזק. ישראל חייבת להיות בטוחה. *אבל* - עוצמה צבאית אינה יכולה להחליף חזון מדיני! אני רוצה לראות את ישראל מובילה מהלך של שלום אזורי, כחלק ממערכת בריתות עם מדינות האזור ועם הנהגה פלסטינית מתונה, כך שהדורות הבאים יכירו מציאות אחרת - מציאות של ביטחון, שגשוג ושכנות במקום מלחמה מתמדת. אני מאמינה שבני האדם צריכים לשים קץ למלחמות, לפני שהמלחמות ישימו קץ לבני האדם. זו אינה רק השקפת העולם שלי - זו ההתחייבות שלי לציבור. נאווה רוזוליו 🌹

לכל חברי מפלגת הדמוקרטים, ובמיוחד לחברי האגף השמאלי שחשוב להם להכיר את עמדות המועמדים בנושא המדיני-בטחוני - חלק מכם שאלו אותי בימים האחרונים היכן אני עומדת בנושא. אז היכן אני עומדת? בסרטון המצורף למשל, אני עומדת בראס עין אלעוג'א, לפני כשנה, לאחר שפגשתי את בני הקהילה המקומית שסיפרו לי על התקפות המתנחלים נגדם. שגרת כיבוש. ולשאלה היכן אני עומדת בנוגע לתפיסה המדינית בטחונית שלי, ולעניין הסכסוך הישראלי הפלסטיני - אני שמחה על ההזדמנות להשיב בצורה ברורה, בלי התחמקויות. אני שמאל-ציונית. אני מאמינה שמדינת ישראל צריכה להיות מדינה שהיא בית בטוח לעם היהודי, דמוקרטית, ליברלית ושוויונית, ברוח מגילת העצמאות. זה אומר שוויון חברתי ואזרחי מלא בין יהודים לערבים, וללא הבדל דת, גזע, מגדר או נטיה מינית. אני מאמינה גם שהדרך היחידה להבטיח את עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית היא לסיים את השליטה הצבאית המתמשכת על מיליוני פלסטינים ולהגיע להסכם שלום על בסיס פתרון שתי המדינות. העמדה הזאת היא לא רק עמדה מוסרית שמשקפת צדק בסיסי, אלא גם עמדה פטריוטיות. ארבעה עשורים של העמקת הכיבוש, הרחבת ההתנחלויות ו"ניהול הסכסוך" לא הביאו ביטחון. הם הביאו אותנו שוב ושוב לעוד סבבים של מלחמות, עוד טרור, עוד מוות, עוד שכול ועוד התרחקות מהחזון שעליו קמה מדינת ישראל. מאז שנכנסתי למאבק הציבורי בשנת 2020, פעלתי בראש ובראשונה להגנת הדמוקרטיה ושלטון החוק. דווקא מתוך המאבק הזה הבנתי שהמאבק על הדמוקרטיה בישראל והמאבק לסיום הכיבוש קשורים זה בזה. אי אפשר להחזיק לאורך זמן בדמוקרטיה ליברלית בתוך הקו הירוק, ובמקביל להנציח שלטון צבאי על עם אחר מעבר לו. כיבוש, תפיסה לוחמתית מתמשכת של שטח ושליטה באוכלוסייה אזרחית, אינם אסטרטגיה. הם מציאות שמנציחה את הסכסוך ומעמידה בסיכון את עתידה של ישראל. לכן אפעל בכנסת לקדם דרך אחרת. המציאות הפוליטית בממשלה הבאה אולי תהיה מאתגרת, אבל אני מתחייבת לפעול ככל שאוכל לעצירת מהלכי הסיפוח ותקצוב הסיפוח, לביטול מנגנוני הסיפוח האזרחיים המוסדיים, ולהענקת סיוע הומניטרי, תנאי מחיה ודיור בסיסיים והגנה לפלסטינים בגדה (כשלב ראשון, מיידי ואקוטי). אפעל לפינוי המאחזים הבלתי חוקיים ולאכיפה שוויונית של החוק. אלימות מתנחלים אינה "תג מחיר". היא טרור לאומני הפוגע בפלסטינים, בחיילי צה"ל, בשלטון החוק ובביטחונה של ישראל. אדרוש שמדינת ישראל תילחם באותה נחישות בכל מי שמפעיל טרור - יהודי או פלסטיני. אני מאמינה שגם אחרי 7 באוקטובר אסור לוותר על היעד המדיני, להפך. דווקא אחרי האסון הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל, ברור יותר מאי פעם ש"ניהול הסכסוך" אינו פתרון, אלא הבעיה. ישראל חייבת ליזום מהלך ארוך טווח של בניית ברית עם המחנה הפלסטיני המתון, ובראשו הרשות הפלסטינית, תוך דרישה בלתי מתפשרת למאבק בטרור משני הצדדים, להפסקת ההסתה ולרפורמות עמוקות. האלטרנטיבה להנהגה פלסטינית מתונה איננה "אין הנהגה". במציאות, את הוואקום ממלאים חמאס וארגוני הטרור. ישראל יכולה וצריכה להיות שותפה לחיזוק האלטרנטיבה, שתהפוך להנהגה אחראית וראויה לעם הפלסטיני. אני סבורה שעל ישראל לשוב למסלול של הידברות והסדרה מדינית, המבוססים על הכרה הדדית, שיתוף פעולה ביטחוני ואזרחי, בניית אמון הדרגתית וחתירה להסכם קבע שיאפשר לשתי מדינות לחיות זו לצד זו בשלום ובביטחון. שלום איננו כניעה. שלום הוא האינטרס הביטחוני, המדיני והציוני החשוב ביותר של מדינת ישראל. לכן אפעל גם לחיזוק השותפות היהודית-ערבית בתוך ישראל, להרחבת לימודי השפה הערבית בכל מערכת החינוך, מתוך אמונה שהיכרות היא תנאי לביטחון ולחיים משותפים, ואפעל להחלפת חוק הלאום במסגרת חוקתית שתבטיח הן את זכות ההגדרה העצמית של העם היהודי, והן שוויון אזרחי מלא לכל אזרחי המדינה. התנגדותי למלחמות אינה נובעת מחולשה. היא נובעת מאמונה עמוקה בקדושת החיים, בערכי הצדק והשלום שעליהם גדלתי, ומההבנה שבסופו של דבר אין פתרון צבאי לסכסוך לאומי. צה"ל חייב להיות חזק. ישראל חייבת להיות בטוחה. אבל - עוצמה צבאית אינה יכולה להחליף חזון מדיני! אני רוצה לראות את ישראל מובילה מהלך של שלום אזורי, כחלק ממערכת בריתות עם מדינות האזור ועם הנהגה פלסטינית מתונה, כך שהדורות הבאים יכירו מציאות אחרת - מציאות של ביטחון, שגשוג ושכנות במקום מלחמה מתמדת. אני מאמינה שבני האדם צריכים לשים קץ למלחמות, לפני שהמלחמות ישימו קץ לבני האדם. זו אינה רק השקפת העולם שלי - זו ההתחייבות שלי לציבור. נאווה רוזוליו 🌹

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

12,813 görüntüleme • 2 ay önce

היה לי יום חשוב ומטלטל. את המילים האלו אני כותב מהלב ומבקש לפתוח בתודה לחברי קהילת ניר עוז שקיבלו אותי היום למפגש בקיבוץ. באתי לניר עוז ברגע שהקיבוץ הרגיש שזה תזמון נכון. אנשי הקיבוץ, גיבורים, כואבים אך נחושים, טרחו והגיעו למפגש איתי מכרמי גת, שם מתגוררת הקהילה באופן זמני עד לבניה המחודשת של הקיבוץ. הם המתינו לי משפחה משפחה ליד מה שהיה פעם ביתה ונשרף והוחרב ונבזז. פסעתי כך שלוש שעות בשבילי הקיבוץ, בין הבתים והמראות והסיפורים והאנשים והתמונות והחיים והמתים. בשקט ובזעזוע. מקשיב, סופג, מעכל, לוקח איתי צידה להמשך הדרך מהאנשים אצילי הרוח ומלאי העוז שקמים מחדש לחיים של עשיה. הגעתי לכאן כי יש לי אחריות. יש לי אחריות לאסון הגדול ביותר שידענו. הגעתי כי אני כואב את החטופים שעוד לא הצלחנו להשיב כל בוקר וכל לילה ואני שותף עם חברי הקיבוץ לכאב. באתי לכאן כי רבע מחברי הקיבוץ נפלו או נחטפו באותו יום ארור. באתי כי אני מעריץ את אנשי ההתיישבות העובדת שעושים ציונות וחקלאות בספר על הגבול וכי הערך הציוני הזה שספג מכה קשה כל כך חייב לצאת ממנה הרבה יותר גדול והרבה יותר חזק. הגעתי לכאן כי אני שר האוצר ויש לי אחריות ותפקיד ראשון במעלה לתמוך בבנייה מחודשת של הקיבוץ וחבל התקומה. באתי כי אני אוהב את אזרחי ישראל ואת תושבי העוטף אהבת נפש. אני יודע, לפעמים אנחנו נוהגים לצייר את היריב האידיאולוגי בצבעים לא אמיתיים, כנראה זה קורה בכל המחנות. אבל פה, בניר עוז, לא היו צבעים. היה לב. היה כאב והיתה שליחות. היתה גם ביקורת צודקת ואנשי ניר עוז השמיעו אותה בכבוד מעורר הערצה ואני הקשבתי וקיבלתי ולקחתי ללב. מדובר באנשים מיוחדים וכואבים. בצדק. כל עם ישראל כואב, אבל כל עם ישראל לא עבר את מה שהם עברו. אני מודה להם על כך שפתחו את הדלת ואת הלב, זה לא מובן מאליו. זה לא טריוויאלי. אני כלל לא בטוח שאני במקומם הייתי מסוגל להזמין, לקבל ולהסתכל בעיניים של מי שיש לו חלק באחריות למחדל הנורא והאיום שבו ניר עוז נכבשה על ידי הנאצים של חמאס-דאעש ונשארה לבד שעות רבות כל כך באין מדינה או צבא. ברמה האישית אני חי את זה בשנה האחרונה, אני הולך לישון עם זה וקם עם זה. עם תחושת האחריות והאשמה ובעיקר עם המחויבות לתקן את מה שאפשר. את אנשי הקיבוצים הערצתי כאנשי התיישבות חקלאות וציונות עוד לפני האסון. עכשיו אני מעריץ אותם הרבה יותר על האצילות, על התעצומות, על העוז לדמיין כאן עתיד ולחזור. אנחנו מחויבים בע״ה להשבת החטופים הביתה ומחויבים להיות כאן עבורם במלאכת השיקום ובניה מחדש. הרוח היא שלהם, ויש להם הרבה כזו, ואנחנו מוכרחים לספק להם את החומר כדי לאפשר להם לייצר את העתיד הכי טוב, הכי חזק והכי עוצמתי שיתן את התשובה הניצחת לאויבים. מסיים את הסיור כואב אוהב ומחויב.

היה לי יום חשוב ומטלטל. את המילים האלו אני כותב מהלב ומבקש לפתוח בתודה לחברי קהילת ניר עוז שקיבלו אותי היום למפגש בקיבוץ. באתי לניר עוז ברגע שהקיבוץ הרגיש שזה תזמון נכון. אנשי הקיבוץ, גיבורים, כואבים אך נחושים, טרחו והגיעו למפגש איתי מכרמי גת, שם מתגוררת הקהילה באופן זמני עד לבניה המחודשת של הקיבוץ. הם המתינו לי משפחה משפחה ליד מה שהיה פעם ביתה ונשרף והוחרב ונבזז. פסעתי כך שלוש שעות בשבילי הקיבוץ, בין הבתים והמראות והסיפורים והאנשים והתמונות והחיים והמתים. בשקט ובזעזוע. מקשיב, סופג, מעכל, לוקח איתי צידה להמשך הדרך מהאנשים אצילי הרוח ומלאי העוז שקמים מחדש לחיים של עשיה. הגעתי לכאן כי יש לי אחריות. יש לי אחריות לאסון הגדול ביותר שידענו. הגעתי כי אני כואב את החטופים שעוד לא הצלחנו להשיב כל בוקר וכל לילה ואני שותף עם חברי הקיבוץ לכאב. באתי לכאן כי רבע מחברי הקיבוץ נפלו או נחטפו באותו יום ארור. באתי כי אני מעריץ את אנשי ההתיישבות העובדת שעושים ציונות וחקלאות בספר על הגבול וכי הערך הציוני הזה שספג מכה קשה כל כך חייב לצאת ממנה הרבה יותר גדול והרבה יותר חזק. הגעתי לכאן כי אני שר האוצר ויש לי אחריות ותפקיד ראשון במעלה לתמוך בבנייה מחודשת של הקיבוץ וחבל התקומה. באתי כי אני אוהב את אזרחי ישראל ואת תושבי העוטף אהבת נפש. אני יודע, לפעמים אנחנו נוהגים לצייר את היריב האידיאולוגי בצבעים לא אמיתיים, כנראה זה קורה בכל המחנות. אבל פה, בניר עוז, לא היו צבעים. היה לב. היה כאב והיתה שליחות. היתה גם ביקורת צודקת ואנשי ניר עוז השמיעו אותה בכבוד מעורר הערצה ואני הקשבתי וקיבלתי ולקחתי ללב. מדובר באנשים מיוחדים וכואבים. בצדק. כל עם ישראל כואב, אבל כל עם ישראל לא עבר את מה שהם עברו. אני מודה להם על כך שפתחו את הדלת ואת הלב, זה לא מובן מאליו. זה לא טריוויאלי. אני כלל לא בטוח שאני במקומם הייתי מסוגל להזמין, לקבל ולהסתכל בעיניים של מי שיש לו חלק באחריות למחדל הנורא והאיום שבו ניר עוז נכבשה על ידי הנאצים של חמאס-דאעש ונשארה לבד שעות רבות כל כך באין מדינה או צבא. ברמה האישית אני חי את זה בשנה האחרונה, אני הולך לישון עם זה וקם עם זה. עם תחושת האחריות והאשמה ובעיקר עם המחויבות לתקן את מה שאפשר. את אנשי הקיבוצים הערצתי כאנשי התיישבות חקלאות וציונות עוד לפני האסון. עכשיו אני מעריץ אותם הרבה יותר על האצילות, על התעצומות, על העוז לדמיין כאן עתיד ולחזור. אנחנו מחויבים בע״ה להשבת החטופים הביתה ומחויבים להיות כאן עבורם במלאכת השיקום ובניה מחדש. הרוח היא שלהם, ויש להם הרבה כזו, ואנחנו מוכרחים לספק להם את החומר כדי לאפשר להם לייצר את העתיד הכי טוב, הכי חזק והכי עוצמתי שיתן את התשובה הניצחת לאויבים. מסיים את הסיור כואב אוהב ומחויב.

בצלאל סמוטריץ'

279,633 görüntüleme • 1 yıl önce

״תחי המדינה העיברית ברוב תושבים עיבריים על שתי גדות הירדן קדמה וימה״ רשם ז׳בוטינסקי. ואני? יהודיה גאה ימנית בארץ ישראל נחלת אבותינו מתוך אמונה מובהקת בצידקת דרכינו ומתוך יראת ה׳. ארץ ישראל נקנתה ביסורים ובדם והפכה למדינה דמוקרטית מפוארת שוות זכויות לכל אזרחיה. אבל לדבר בימניות? זה כבר לא ממלכתי ולא מדורני.. ובכן, לא רק שאני ימנית שורשית אני נאבקת בשלטון הפקידים ובצמרת מערכת המשפט שחותרת תחת הרעיון הימני, בוחרי הימין ונבחריהם לכנסת. עבור בוחרי הימין ששלחו אותי לפעול למען ערכי הימין בעוצמה וללא מורא, קיבלתי את הצעתו של חברי השר המוערך איתמר בן גביר יו״ר עוצמה יהודית לצד חברי סיעתו היקרים לי שעוצמתם היא עוצמה יהודית מעוררת השתאות, ולהצטרף לשורות מפלגת עוצמה יהודית בבחירות הקרובות. מפלגת עוצמה יהודית חייבת להיות גדולה עד מאד והיא תהווה סמן ימני חשוב בגוש הימין כולו. בע״ה עוצמה יהודית חזקה תמליץ על רה״מ נתניהו להרכיב ממשלת ימין ימין ימין! תודה לך איתמר היקר שהוכחת איך נראית משילות ימנית ואיך מבצעים רפורמות, על האמון הבלתי רגיל שלך בי, לצד אמונם של חברי סיעת עוצמה. בשורות טובות לעם ישראל שבת שלום ומבורך

״תחי המדינה העיברית ברוב תושבים עיבריים על שתי גדות הירדן קדמה וימה״ רשם ז׳בוטינסקי. ואני? יהודיה גאה ימנית בארץ ישראל נחלת אבותינו מתוך אמונה מובהקת בצידקת דרכינו ומתוך יראת ה׳. ארץ ישראל נקנתה ביסורים ובדם והפכה למדינה דמוקרטית מפוארת שוות זכויות לכל אזרחיה. אבל לדבר בימניות? זה כבר לא ממלכתי ולא מדורני.. ובכן, לא רק שאני ימנית שורשית אני נאבקת בשלטון הפקידים ובצמרת מערכת המשפט שחותרת תחת הרעיון הימני, בוחרי הימין ונבחריהם לכנסת. עבור בוחרי הימין ששלחו אותי לפעול למען ערכי הימין בעוצמה וללא מורא, קיבלתי את הצעתו של חברי השר המוערך איתמר בן גביר יו״ר עוצמה יהודית לצד חברי סיעתו היקרים לי שעוצמתם היא עוצמה יהודית מעוררת השתאות, ולהצטרף לשורות מפלגת עוצמה יהודית בבחירות הקרובות. מפלגת עוצמה יהודית חייבת להיות גדולה עד מאד והיא תהווה סמן ימני חשוב בגוש הימין כולו. בע״ה עוצמה יהודית חזקה תמליץ על רה״מ נתניהו להרכיב ממשלת ימין ימין ימין! תודה לך איתמר היקר שהוכחת איך נראית משילות ימנית ואיך מבצעים רפורמות, על האמון הבלתי רגיל שלך בי, לצד אמונם של חברי סיעת עוצמה. בשורות טובות לעם ישראל שבת שלום ומבורך

טלי גוטליב

38,534 görüntüleme • 18 gün önce

נאומי הערב לאזרחי ישראל >> ** אנחנו במלחמה על קיומנו. במלחמה זו חייבים להמשיך עד לניצחון, על אף הלחצים הבינלאומיים וגם על אף המחיר הכבד מנשוא שהמלחמה גובה מאיתנו בנפול בנינו ובנותינו היקרים. מדינת ישראל אבלה על מותם הטראגי של שלושה מחטופינו אלון שמריז, סאמר טלאלקה ויותם חיים. כשעידכנו אותי על הטרגדיה הנוראה - זה הלם בי. אלון, סמאר ויותם שרדו את התופת במשך 70 יום. הם היו כפסע מהחופש, הם ממש נגעו בגאולה ודווקא אז קרה האסון. זה שבר לי את הלב. זה שבר לאומה כולה את הלב. ליבנו יוצא למשפחות בשעת יגונן הכבד. בשעה קשה זו חשוב לי לחזק גם את לוחמינו. הם מחרפים את נפשם להשגת ניצחון מוחץ על אויבינו ולהחזרת חטופינו. אנחנו עושים ונעשה הכל כדי לשמור על חיי לוחמינו, על כל אחד ואחד מהם, ונשתמש בכל האמצעים כדי שהם לא יפגעו. מאז הטרגדיה אתמול, רודפת אותי מחשבה אחת - "מה היה קורה אילו רק משהו היה אחר". אני בטוח שהמחשבה הזאת משותפת לכולכם. היינו כל כך קרובים לחבק אותם עכשיו. אבל לצערי אי אפשר להחזיר את הזמן לאחור. כל מי שלחם בשדה הקרב יודע שהמרחק בין ניצחון לאסון הוא כחוט השערה. בתוך הכאב העצום, נפיק את הלקחים, ניישם אותם, ולא נרפה מהמאמץ הצבאי והמדיני להחזיר את כל חטופינו הביתה בשלום. עם כל הצער העמוק אני רוצה להבהיר: הלחץ הצבאי הכרחי גם להחזרת החטופים וגם להשגת ניצחון על אויבינו. בלי הלחץ הצבאי לא היינו מצליחים לייצר מתווה שהביא לשחרור של 110 חטופים. ורק המשך הלחץ הצבאי יביא לשחרור כל חטופינו. ההנחייה שאני נותן לצוות המשא ומתן מבוססות על הלחץ הזה ובלעדיו אין לנו כלום. אזרחי ישראל, שלשום הדלקנו נר אחרון של חנוכה. בימים ההם, במאבק על קיומנו, נפלו ארבעת מחמשת בני חשמונאי והבטיחו את ניצחון ישראל על אויב שרצה להכרית את עמנו. גם בימים אלה, בקרבות קשים בג'אבליה, בסג'עיה, בח'אן יונס ובמקומות אחרים, נפלו המכבים בני זמננו במאבק נגד אויב שרוצה להשמידנו. איבדנו גיבורים יקרים, לוחמים ומפקדים אמיצים ומסורים מאין כמוהם, גיבורים שנפלו בשדה הקרב כדי שנוכל להמשיך לחיות בארצנו, כדי שחוט חיינו לא יינתק. יחד אתכם, אזרחי ישראל, אני מחבק את המשפחות השכולות. אני בוכה איתן. כבן למשפחת השכול אני יודע שעד יומן האחרון הם לא יפסיקו להתגעגע ליקיריהם והם לא יפסיקו לבכות את מה ומי שאבד. שוחחתי עם אלמנתו והוריו של סא"ל תומר גרינברג ז"ל, מפקד גדוד 13 בחטיבת גולני, הוא נפל השבוע בגבורה יחד עם חייליו ופקודיו. אמרתי להם את מה שאני אומר לכל אחיי ואחיותיי, בני המשפחות השכולות, אני יודע שהכאב שמפלח את לבכם לא ירפה לעולם. אבל יש נחמה אחת: להבטיח שגיבורינו לא נפלו לשווא, להבטיח שנמשיך להילחם עד להשגת הניצחון המוחלט. הבהרתי את הנחישות הזאת גם ליועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, שאיתו נפגשתי שלשום. אני מאוד מעריך את התמיכה של ארה"ב בישראל - בסיוע להשבת חטופינו, באספקת חימושים לצה"ל, בבלימת הניסיונות באו"ם לעצור את הלחימה וגם בדברים אחרים. אני חוזר ואומר לידידינו: אנחנו נחושים יותר מאי-פעם להמשיך עד הסוף - עד שנחסל את החמאס, עד שנחזיר את כל חטופינו, ועד שנבטיח שבעזה לא יהיה יותר שום גורם שמחנך לטרור, מממן טרור, ומשלח טרור. אני אומר זאת לכל העולם, רבים בעולם מבינים זאת, ואני עומד על כך גם הערב. זאת לא "פוליטיקה" - זאת מדיניות. זאת המדיניות שלי, והיום אני יכול לומר - זה הרצון של רוב עצום בעם. לא אתן שנחליף את חמאסטאן בפת"חסטאן, שנחליף את ח'אן יונס בג'נין. לא אתן למדינת ישראל לחזור על הטעות הגורלית של אוסלו, שהביאה ללב ארצנו ולעזה את הגורמים הקיצוניים ביותר בעולם הערבי שמחוייבים לחיסולה של מדינת ישראל, ושמחנכים את ילדיהם למטרה זו. הוויכוח בין חמאס לפת"ח זה לא "אם" לחסל את מדינת ישראל, אלא רק על "איך" לעשות זאת. לפי סקר שנערך לפני ימים אחדים, 82% מהפלסטינים ביהודה ושומרון מצדיקים את הטבח הנורא של ה-7 באוקטובר, ועד לרגע זה בכירי הרשות הפלסטינית פשוט מסרבים לגנות את הטבח, וחלקם אף מהללים אותו בריש גלי. אז הם ישלטו בעזה ב"יום שאחרי"? לא למדנו כלום? כראש ממשלת ישראל אני לא אתן לדבר הזה לקרות. חשוב להבהיר זאת כבר עכשיו. כי בין ידידים חייבים לומר את האמת ולא לטפח אשליות, על אחת כמה וכמה בנושא קיומי וגורלי כמו זה. אז אני חוזר ואומר לידידינו: אחרי חיסול החמאס - רצועת עזה תהיה מפורזת, היא תהיה בשליטה ביטחונית של ישראל, ולא יהיה בה שום גורם שיאיים עלינו ושום גורם שיחנך את ילדיו להשמדתנו. אני רוצה לומר לכם אזרחי ישראל, הניצחון ייקח זמן. אבל אנחנו נחושים להמשיך עד הסוף. למרות הכאב העצום, למרות היגון שמפלח את לב כולנו, למרות הלחצים הבינלאומיים - אנחנו ממשיכים עד הסוף. שום דבר לא יעצור אותנו - עד שנשיג את הניצחון. יחד נילחם, ובעזרת השם, יחד ננצח.

נאומי הערב לאזרחי ישראל >> ** אנחנו במלחמה על קיומנו. במלחמה זו חייבים להמשיך עד לניצחון, על אף הלחצים הבינלאומיים וגם על אף המחיר הכבד מנשוא שהמלחמה גובה מאיתנו בנפול בנינו ובנותינו היקרים. מדינת ישראל אבלה על מותם הטראגי של שלושה מחטופינו אלון שמריז, סאמר טלאלקה ויותם חיים. כשעידכנו אותי על הטרגדיה הנוראה - זה הלם בי. אלון, סמאר ויותם שרדו את התופת במשך 70 יום. הם היו כפסע מהחופש, הם ממש נגעו בגאולה ודווקא אז קרה האסון. זה שבר לי את הלב. זה שבר לאומה כולה את הלב. ליבנו יוצא למשפחות בשעת יגונן הכבד. בשעה קשה זו חשוב לי לחזק גם את לוחמינו. הם מחרפים את נפשם להשגת ניצחון מוחץ על אויבינו ולהחזרת חטופינו. אנחנו עושים ונעשה הכל כדי לשמור על חיי לוחמינו, על כל אחד ואחד מהם, ונשתמש בכל האמצעים כדי שהם לא יפגעו. מאז הטרגדיה אתמול, רודפת אותי מחשבה אחת - "מה היה קורה אילו רק משהו היה אחר". אני בטוח שהמחשבה הזאת משותפת לכולכם. היינו כל כך קרובים לחבק אותם עכשיו. אבל לצערי אי אפשר להחזיר את הזמן לאחור. כל מי שלחם בשדה הקרב יודע שהמרחק בין ניצחון לאסון הוא כחוט השערה. בתוך הכאב העצום, נפיק את הלקחים, ניישם אותם, ולא נרפה מהמאמץ הצבאי והמדיני להחזיר את כל חטופינו הביתה בשלום. עם כל הצער העמוק אני רוצה להבהיר: הלחץ הצבאי הכרחי גם להחזרת החטופים וגם להשגת ניצחון על אויבינו. בלי הלחץ הצבאי לא היינו מצליחים לייצר מתווה שהביא לשחרור של 110 חטופים. ורק המשך הלחץ הצבאי יביא לשחרור כל חטופינו. ההנחייה שאני נותן לצוות המשא ומתן מבוססות על הלחץ הזה ובלעדיו אין לנו כלום. אזרחי ישראל, שלשום הדלקנו נר אחרון של חנוכה. בימים ההם, במאבק על קיומנו, נפלו ארבעת מחמשת בני חשמונאי והבטיחו את ניצחון ישראל על אויב שרצה להכרית את עמנו. גם בימים אלה, בקרבות קשים בג'אבליה, בסג'עיה, בח'אן יונס ובמקומות אחרים, נפלו המכבים בני זמננו במאבק נגד אויב שרוצה להשמידנו. איבדנו גיבורים יקרים, לוחמים ומפקדים אמיצים ומסורים מאין כמוהם, גיבורים שנפלו בשדה הקרב כדי שנוכל להמשיך לחיות בארצנו, כדי שחוט חיינו לא יינתק. יחד אתכם, אזרחי ישראל, אני מחבק את המשפחות השכולות. אני בוכה איתן. כבן למשפחת השכול אני יודע שעד יומן האחרון הם לא יפסיקו להתגעגע ליקיריהם והם לא יפסיקו לבכות את מה ומי שאבד. שוחחתי עם אלמנתו והוריו של סא"ל תומר גרינברג ז"ל, מפקד גדוד 13 בחטיבת גולני, הוא נפל השבוע בגבורה יחד עם חייליו ופקודיו. אמרתי להם את מה שאני אומר לכל אחיי ואחיותיי, בני המשפחות השכולות, אני יודע שהכאב שמפלח את לבכם לא ירפה לעולם. אבל יש נחמה אחת: להבטיח שגיבורינו לא נפלו לשווא, להבטיח שנמשיך להילחם עד להשגת הניצחון המוחלט. הבהרתי את הנחישות הזאת גם ליועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, שאיתו נפגשתי שלשום. אני מאוד מעריך את התמיכה של ארה"ב בישראל - בסיוע להשבת חטופינו, באספקת חימושים לצה"ל, בבלימת הניסיונות באו"ם לעצור את הלחימה וגם בדברים אחרים. אני חוזר ואומר לידידינו: אנחנו נחושים יותר מאי-פעם להמשיך עד הסוף - עד שנחסל את החמאס, עד שנחזיר את כל חטופינו, ועד שנבטיח שבעזה לא יהיה יותר שום גורם שמחנך לטרור, מממן טרור, ומשלח טרור. אני אומר זאת לכל העולם, רבים בעולם מבינים זאת, ואני עומד על כך גם הערב. זאת לא "פוליטיקה" - זאת מדיניות. זאת המדיניות שלי, והיום אני יכול לומר - זה הרצון של רוב עצום בעם. לא אתן שנחליף את חמאסטאן בפת"חסטאן, שנחליף את ח'אן יונס בג'נין. לא אתן למדינת ישראל לחזור על הטעות הגורלית של אוסלו, שהביאה ללב ארצנו ולעזה את הגורמים הקיצוניים ביותר בעולם הערבי שמחוייבים לחיסולה של מדינת ישראל, ושמחנכים את ילדיהם למטרה זו. הוויכוח בין חמאס לפת"ח זה לא "אם" לחסל את מדינת ישראל, אלא רק על "איך" לעשות זאת. לפי סקר שנערך לפני ימים אחדים, 82% מהפלסטינים ביהודה ושומרון מצדיקים את הטבח הנורא של ה-7 באוקטובר, ועד לרגע זה בכירי הרשות הפלסטינית פשוט מסרבים לגנות את הטבח, וחלקם אף מהללים אותו בריש גלי. אז הם ישלטו בעזה ב"יום שאחרי"? לא למדנו כלום? כראש ממשלת ישראל אני לא אתן לדבר הזה לקרות. חשוב להבהיר זאת כבר עכשיו. כי בין ידידים חייבים לומר את האמת ולא לטפח אשליות, על אחת כמה וכמה בנושא קיומי וגורלי כמו זה. אז אני חוזר ואומר לידידינו: אחרי חיסול החמאס - רצועת עזה תהיה מפורזת, היא תהיה בשליטה ביטחונית של ישראל, ולא יהיה בה שום גורם שיאיים עלינו ושום גורם שיחנך את ילדיו להשמדתנו. אני רוצה לומר לכם אזרחי ישראל, הניצחון ייקח זמן. אבל אנחנו נחושים להמשיך עד הסוף. למרות הכאב העצום, למרות היגון שמפלח את לב כולנו, למרות הלחצים הבינלאומיים - אנחנו ממשיכים עד הסוף. שום דבר לא יעצור אותנו - עד שנשיג את הניצחון. יחד נילחם, ובעזרת השם, יחד ננצח.

Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו

363,389 görüntüleme • 2 yıl önce

איך נראים חייהן של נשים בצל הג׳נוסייד? דו״ח חדש של בצלם מציג נתונים ועדויות של נשים מעזה על מציאות שהיא מאבק הישרדותי אכזרי. היום, (ראשון) ה-8 במרץ, יום האישה, הקשיבו לקולות של הנשים בעזה, עדויות מגיהינום מתמשך: מאז אוקטובר 2023, ישראל הרגה למעלה מ-12,500 נשים בעזה, בהן יותר מ-9,000 אימהות, והותירה ברצועה 21,193 נשים אלמנות. ההחיים באוהל הפכו ממצב זמני למצב מתמשך המתנהל תחת יריעות בד דקות שאינן מעניקות כל הגנה או פרטיות. ללא חדר משלהן, נשים נאלצות לישון בבגדים מלאים ובחיג'אב גם בחום קיצוני. הפעולות היומיומיות הכי פשוטות, רחצה, החלפת בגדים, הנקה או התמודדות המחזור החודשי ללא מוצרי היגיינה, הפכו למשימות משפילות ובלתי אפשריות במרחב ציבורי חשוף לעיני כל. העומס המוטל על נשות עזה הוא בלתי נתפס. כפי שסיפרה לנו איח'לאס אל-כפארנה בעדותה: ״אני לא יכולה לבכות לפני הילדים שלי, כי אז אני אתמוטט. אני כל-כך רוצה להיות לבד, אפילו ליום אחד, להיות רק עם עצמי במקום רחוק שבואוכל לצעוק בקולי קולות ולבכות מעוגמת החיים האלה שנכפו עלי". גם לאחר "הפסקת האש" באוקטובר 2025, הג'נוסייד ברצועה לא נפסק: ההרג נמשך ותנאי החיים הבלתי אנושיים מוחקים את הפרטיות, הבריאות והכבוד הבסיסי של כל אישה ונערה ברצועה. לקריאת הדו"ח "להיאחז בחיים שאינם חיים" >>

איך נראים חייהן של נשים בצל הג׳נוסייד? דו״ח חדש של בצלם מציג נתונים ועדויות של נשים מעזה על מציאות שהיא מאבק הישרדותי אכזרי. היום, (ראשון) ה-8 במרץ, יום האישה, הקשיבו לקולות של הנשים בעזה, עדויות מגיהינום מתמשך: מאז אוקטובר 2023, ישראל הרגה למעלה מ-12,500 נשים בעזה, בהן יותר מ-9,000 אימהות, והותירה ברצועה 21,193 נשים אלמנות. ההחיים באוהל הפכו ממצב זמני למצב מתמשך המתנהל תחת יריעות בד דקות שאינן מעניקות כל הגנה או פרטיות. ללא חדר משלהן, נשים נאלצות לישון בבגדים מלאים ובחיג'אב גם בחום קיצוני. הפעולות היומיומיות הכי פשוטות, רחצה, החלפת בגדים, הנקה או התמודדות המחזור החודשי ללא מוצרי היגיינה, הפכו למשימות משפילות ובלתי אפשריות במרחב ציבורי חשוף לעיני כל. העומס המוטל על נשות עזה הוא בלתי נתפס. כפי שסיפרה לנו איח'לאס אל-כפארנה בעדותה: ״אני לא יכולה לבכות לפני הילדים שלי, כי אז אני אתמוטט. אני כל-כך רוצה להיות לבד, אפילו ליום אחד, להיות רק עם עצמי במקום רחוק שבואוכל לצעוק בקולי קולות ולבכות מעוגמת החיים האלה שנכפו עלי". גם לאחר "הפסקת האש" באוקטובר 2025, הג'נוסייד ברצועה לא נפסק: ההרג נמשך ותנאי החיים הבלתי אנושיים מוחקים את הפרטיות, הבריאות והכבוד הבסיסי של כל אישה ונערה ברצועה. לקריאת הדו"ח "להיאחז בחיים שאינם חיים" >>

B'Tselem בצלם بتسيلم

21,803 görüntüleme • 6 ay önce

חודש לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אלוף (מיל.) יאיר גולן: "זו הולכת להיות מלחמה קשה (brutal fight); אנחנו נלחמים (fight) בתנועה לאומית-משיחית, שמסכנת את עתיד ישראל; עלינו לעשות הכול; שביתות, הפגנות ומרי אזרחי; אני מצדיע לחבריי בצה"ל שמסרבים לשרת; הם הלוחמים האמיתיים למען הדמוקרטיה" ב-10 בספטמבר 2023, השתתף אלוף (מיל.) יאיר גולן, כיום מנהיג מפלגת "הדמוקרטים", בהפגנה נגד הרפורמה המשפטית בישראל, שנערכה בכיכר טרפלגר בלונדון. להלן דבריו של יאיר גולן בהפגנה כפי שתועדו בערוץ היוטיוב של Moshe Bar-Levy: אני כל כך אוהב אתכם. זה ממש בלתי ייאמן להיות כאן ולראות את כולכם נלחמים (fighting) למען ישראל, למען עתידה של ישראל – זה באמת מרגש. אני מודה לכם, מודה לכם, מודה לכם מעומק לבי על כך שאתם עומדים לצדנו. עלינו לאחד כוחות, להתלכד נגד הממשלה הנוראית הזו, ולהציל את ישראל – ואנחנו מסוגלים לכך. היום אחר הצהריים שמענו נאומים נפלאים, ואני רוצה לומר לכם דבר אחד: זו הולכת להיות מלחמה קשה (brutal fight). אנו נלחמים (fighting) בכוחות חזקים מאוד בתוך החברה הישראלית. אנו נלחמים (fight) בשחיתות, אנו נלחמים בפונדמנטליזם דתי – [קהל: בושה, בושה] כן, זה בושה, ממש בושה – ובעיקר, אנו נלחמים (fight) בתנועה לאומית-משיחית שמסכנת את עתידה של ישראל. כדי להתמודד עם כוחות כה חזקים, עלינו לעשות הכול – אני מתכוון [עלינו לעשות] הכול – כדי לשלוח את הממשלה הזו הביתה. הדרך לעשות זאת היא באמצעות שביתות, הפגנות ומרי אזרחי. אני רוצה להצדיע לחבריי בצה"ל שמסרבים לשרת [שירות צבאי במילואים], מפני שהם מסרבים לשרת ממשלה זו, שהיא כל כך הרסנית לעתידה של ישראל. הם הלוחמים (fighters) האמיתיים למען הדמוקרטיה הישראלית, ועלינו לתמוך בהם בכל יום, בכל רגע. עלינו לעשות הרבה יותר – ההפגנות צריכות להתקיים בכל יום, כל היום; השביתות צריכות לכלול את כל החברה הישראלית; ומרי אזרחי צריך להפוך לסימן ההיכר של כל ישראלי ישר דרך. זו הדרך לנצח בקרב (battle) על נשמתה של ישראל, על נשמתו של העם היהודי. תודה רבה לכם, לעולם אל תרפו, לעולם אל תרפו, לעולם אל תרפו. תודה רבה! סימוכין: סרטון הווידאו בגרסתו המלאה: כתבות קודמות חודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – יאיר גולן: "מול איראן וחיזבאללה אנו משדרים חולשה; מול חמאס והג'יהאד האיסלאמי אנו משדרים חולשה; [הקואליציה] מצאה בעל ברית בצד של אויבינו; חיוני להתחיל במרי אזרחי רחב היקף ובלתי אלים. זהו צורך השעה למען הביטחון הלאומי והאישי של כולנו. איני מגזים". סימוכין: חודשים אחדים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – יאיר גולן: "ישראל תהיה דמוקרטיה ליברלית וביתו הלאומי של כל העם היהודי, או שלא תהיה; אם תעזו לפגוע בדמוקרטיה, אנחנו נמרוד, ובלעדינו לא תשרדו; האיראנים חוגגים. חיזבאללה פתחו שמפניות. בחמאס מכינים חג לאומי. הם רואים את קיצה של מדינת ישראל". סימוכין:

חודש לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אלוף (מיל.) יאיר גולן: "זו הולכת להיות מלחמה קשה (brutal fight); אנחנו נלחמים (fight) בתנועה לאומית-משיחית, שמסכנת את עתיד ישראל; עלינו לעשות הכול; שביתות, הפגנות ומרי אזרחי; אני מצדיע לחבריי בצה"ל שמסרבים לשרת; הם הלוחמים האמיתיים למען הדמוקרטיה" ב-10 בספטמבר 2023, השתתף אלוף (מיל.) יאיר גולן, כיום מנהיג מפלגת "הדמוקרטים", בהפגנה נגד הרפורמה המשפטית בישראל, שנערכה בכיכר טרפלגר בלונדון. להלן דבריו של יאיר גולן בהפגנה כפי שתועדו בערוץ היוטיוב של Moshe Bar-Levy: אני כל כך אוהב אתכם. זה ממש בלתי ייאמן להיות כאן ולראות את כולכם נלחמים (fighting) למען ישראל, למען עתידה של ישראל – זה באמת מרגש. אני מודה לכם, מודה לכם, מודה לכם מעומק לבי על כך שאתם עומדים לצדנו. עלינו לאחד כוחות, להתלכד נגד הממשלה הנוראית הזו, ולהציל את ישראל – ואנחנו מסוגלים לכך. היום אחר הצהריים שמענו נאומים נפלאים, ואני רוצה לומר לכם דבר אחד: זו הולכת להיות מלחמה קשה (brutal fight). אנו נלחמים (fighting) בכוחות חזקים מאוד בתוך החברה הישראלית. אנו נלחמים (fight) בשחיתות, אנו נלחמים בפונדמנטליזם דתי – [קהל: בושה, בושה] כן, זה בושה, ממש בושה – ובעיקר, אנו נלחמים (fight) בתנועה לאומית-משיחית שמסכנת את עתידה של ישראל. כדי להתמודד עם כוחות כה חזקים, עלינו לעשות הכול – אני מתכוון [עלינו לעשות] הכול – כדי לשלוח את הממשלה הזו הביתה. הדרך לעשות זאת היא באמצעות שביתות, הפגנות ומרי אזרחי. אני רוצה להצדיע לחבריי בצה"ל שמסרבים לשרת [שירות צבאי במילואים], מפני שהם מסרבים לשרת ממשלה זו, שהיא כל כך הרסנית לעתידה של ישראל. הם הלוחמים (fighters) האמיתיים למען הדמוקרטיה הישראלית, ועלינו לתמוך בהם בכל יום, בכל רגע. עלינו לעשות הרבה יותר – ההפגנות צריכות להתקיים בכל יום, כל היום; השביתות צריכות לכלול את כל החברה הישראלית; ומרי אזרחי צריך להפוך לסימן ההיכר של כל ישראלי ישר דרך. זו הדרך לנצח בקרב (battle) על נשמתה של ישראל, על נשמתו של העם היהודי. תודה רבה לכם, לעולם אל תרפו, לעולם אל תרפו, לעולם אל תרפו. תודה רבה! סימוכין: סרטון הווידאו בגרסתו המלאה: כתבות קודמות חודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – יאיר גולן: "מול איראן וחיזבאללה אנו משדרים חולשה; מול חמאס והג'יהאד האיסלאמי אנו משדרים חולשה; [הקואליציה] מצאה בעל ברית בצד של אויבינו; חיוני להתחיל במרי אזרחי רחב היקף ובלתי אלים. זהו צורך השעה למען הביטחון הלאומי והאישי של כולנו. איני מגזים". סימוכין: חודשים אחדים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – יאיר גולן: "ישראל תהיה דמוקרטיה ליברלית וביתו הלאומי של כל העם היהודי, או שלא תהיה; אם תעזו לפגוע בדמוקרטיה, אנחנו נמרוד, ובלעדינו לא תשרדו; האיראנים חוגגים. חיזבאללה פתחו שמפניות. בחמאס מכינים חג לאומי. הם רואים את קיצה של מדינת ישראל". סימוכין:

Jonathan D. Halevi

54,398 görüntüleme • 1 yıl önce

ההשקעה הכי גדולה של וורן באפט בישראל: ב2006 רכשה ברקשייר האת'וויי של וורן באפט 80% מחברת ישקר תמורת 4 מיליארד דולר. ב2013 היא השלימה את 20% הנותרים תמורת 2.05 מיליארד דולר נוספים. החברה, שמתמחה בייצור כלי חיתוך ממתכת קשה לתעשיית העיבוד השבבי, הוקמה ב1952 כמפעל משפחתי קטן בנהריה על ידי סטף ורטהיימר. השם "ישקר" בעצם ראשי תיבות של "ישראל קרביד" החומר שממנו ייצרו את המוצרים הראשונים. במרוצת השנים הפכה ישקר לאימפריה שהפכה את משפחת ורטהיימר לאחת העשירות בישראל. החברה גדלה, רכשה מפעלים והתפרסה בעולם, עם נוכחות בארה"ב, הודו, סין, גרמניה, צרפת, דרום קוריאה ועוד. סטף ורטהיימר זכה במהלך חייו במגוון פרסים ועיטורים ממדינת ישראל, על המפעל שהביא תעסוקה לרבים, כמו גם הקמת כפר ורדים ועוד. סטף נפטר במרץ 2025. בסרטון צ'ארלי מאנגר ווורן באפט מספרים על ישקר, משפחת ורטהיימה, למה הם שילמו "כל כך הרבה" על 20% הנוספים ורכישה של עסק משפחתי נוסף מרמון. זה העסק הראשון והיחיד שברקשייר רכשה בישראל.

ההשקעה הכי גדולה של וורן באפט בישראל: ב2006 רכשה ברקשייר האת'וויי של וורן באפט 80% מחברת ישקר תמורת 4 מיליארד דולר. ב2013 היא השלימה את 20% הנותרים תמורת 2.05 מיליארד דולר נוספים. החברה, שמתמחה בייצור כלי חיתוך ממתכת קשה לתעשיית העיבוד השבבי, הוקמה ב1952 כמפעל משפחתי קטן בנהריה על ידי סטף ורטהיימר. השם "ישקר" בעצם ראשי תיבות של "ישראל קרביד" החומר שממנו ייצרו את המוצרים הראשונים. במרוצת השנים הפכה ישקר לאימפריה שהפכה את משפחת ורטהיימר לאחת העשירות בישראל. החברה גדלה, רכשה מפעלים והתפרסה בעולם, עם נוכחות בארה"ב, הודו, סין, גרמניה, צרפת, דרום קוריאה ועוד. סטף ורטהיימר זכה במהלך חייו במגוון פרסים ועיטורים ממדינת ישראל, על המפעל שהביא תעסוקה לרבים, כמו גם הקמת כפר ורדים ועוד. סטף נפטר במרץ 2025. בסרטון צ'ארלי מאנגר ווורן באפט מספרים על ישקר, משפחת ורטהיימה, למה הם שילמו "כל כך הרבה" על 20% הנוספים ורכישה של עסק משפחתי נוסף מרמון. זה העסק הראשון והיחיד שברקשייר רכשה בישראל.

המחנך הפיננסי

18,866 görüntüleme • 3 ay önce

1. ב-20 ביוני 2010 קיבלה ממשלת ישראל החלטה על מדיניות חדשה כלפי עזה: לפתוח לחלוטין את מעבר כרם שלום למסחר מלא עם ישראל, ולהכניס הכול – כולל חומרים דו-שימושיים. בהחלטה פיקוח על דבר אחד: מניעת כניסת נשק בלבד. (דבר שמצרים המשיכה לדאוג לו מהצד שלה.). ההחלטה כמעט ולא דווחה לאזרחי ישראל, ולמעשה תמצאו אותה רק בטוויטר אצלי. 2. מיד בתגובה, ביולי 2010, החל ראש ממשלת בריטניה (שהחליף את טוני בלייר) לקרוא לעזה "הכלא הפתוח הגדול בעולם", והאשים את ישראל ביצירת מחסור ומגבלות. ככה זה תמיד: כשישראל עושה משהו לטובת עזה ב-98% - ממשיכים להתלונן עליה בגלל ה-2% הנותרים. זו תוצאה של מדיניות מהוססת. ולא, אני לא מתכוון לכניעה; אתם אף פעם לא הבנתם במה מדובר. 3. למרות שעזה צמחה ופרחה בעקבות המסחר עם ישראל, ולמרות שחמאס נהנה מהפריחה הכלכלית ומהמלט הישראלי – ונעזר כמובן במשאבים הללו למימון ולבניית צבא הפלישה של ה-7 באוקטובר – המשיך העולם לראות בנו את הכובש של עזה, את מי שמחזיק את תושביה במצור וכולא אותם. זה משמש גם כהצדקה לפעולת ה 7.10 שנקראת בפי רבים: פריצת חומות הכלא של עזה. 4. אף מילה מצד ישראל הרשמית מעולם לא הזכירה כי לעזה יש גבול עם מצרים, וכי היא – מצרים – זו שכולאת את העזתים מאחורי חומות וגדרות. מדינת ישראל מעדיפה להיות מואשמת ברצח עם מאשר להגיד: בכל מלחמה האוכלוסייה יכולה לצאת מאיזור הקרבות. רק מעזה לא מזכירים שיש לה גבול עם מדינה שאיננה ישראל. 5. מדינת ישראל, לצערי, אינה מבינה כי המצב הזה מוביל לחיסולה. היא ממשיכה לחשוב שרק בזכות שיפור תנאי חייהם של העזתים, הם עצמם יתקוממו נגד חמאס והעולם יוקיר לנו תודה על פיתוח הרצועה. בספטמבר 2023, ממש שבועיים לפני הפלישה, הגישו הקוורטט של טוני בלייר ומלדאנוב רשימת דרישות ענקית לישראל בנוגע לפרויקטים כלכליים שנדרשנו לאפשר לעזה. המסמך אצלי; אף עיתונאי ישראלי לא פרסם אותו, שכן הם לא חשבו שזה בכלל חשוב. 6. ב-8 באוקטובר, יום אחרי הטבח, פרסם בן כספית הודאה קטנה לגבי מהות הקונספציה. מאז, כמובן, גם הוא כבר שכח מה שכתב, ואני רשאי להזכיר: "הקונספציה שלפיה ככל שנתיר ליותר פועלים מעזה לצאת לעבוד בישראל כך המצב יתייצב – הלכה גם היא בדרך כל בשר. במשך שנים האמנתי בתפיסה הזו. היא הצליחה, תרמה לייצוב המצב, שיפרה את המצב בעזה והפכה את העזתים לכאלה שיש מה להפסיד – עד הנקודה שבה היו מוכנים לפעולה. באותו רגע, התפיסה הזו נקברה קבורת חמור יחד עם תפיסת הביטחון שלנו." 7. במשך שנים, עוד מ-2010, אני כותב את אותם הדברים, וכולכם – בממסד, בעיתונות ובציבור – מסרבים להבין: עזה היא מקום אבוד. שום דבר שישראל תעשה לא יגרום לעזתים להשתנות. כבר שנים שאני מפנה אתכם (ואפילו נתתי אישית לבן כספית שבטוח ידע על זה גם בלעדי) את הנאום של משה דיין על קברו של רועי רוטנברג ז"ל, רכז הביטחון של נחל עוז שנהרג בשנות ה-50, עת היו בעזה 200,000 איש. היום יש בזכותנו פי 11 יותר: "קבוצת נערים זו, היושבת בנחל עוז, נושאת על כתפיה את שערי עזה הכבדים, שערים אשר מעברם מצטופפים מאות אלפי עיניים וידיים המתפללות לחולשתנו כי תבוא, כדי שיוכלו לקרענו לגזרים." בהמשך, משה דיין אומר בדיוק את מה שני כותב כבר 15 שנים: על גבול עזה צריך לשמור! 8. במקום להבין כל זאת – במקום להבין שאי אפשר להסביר מדיניות עקומה לגבי עזה וכי הבריטים והעולם ימשיכו לסחוט אותנו – הצעתי באותם מאמרים את אותו המסר מאז 2010: א. להתנתק מעזה. ולסיים אחריות אזרחית על העזתים. ב. לסגור את כל מעברי הגבול. ג. להבהיר שעזה תמיד הייתה מחוברת למצרים, וכי חלק ניכר מתושביה קשורים אליה. ד. להבהיר כי ישראל דורשת ממצרים דבר אחד בלבד: להפסיק את הברחות הנשק לנגב ולעזה. זה המינימום שניתן לדרוש ממדינה שוכנת שחתמה עמנו הסכם שלום. לפעול מדינית וכלכלית לחייב את מצרים לעמוד בחובותיה לפי הסכם השלום עימה. מצרים לא יכולה לחמש את הבדואים ואת עזה ! ה. כל שאר ענייני עזה ומצרים אינם עסק שלנו. אם יצמח משם סיכון ביטחוני – נטפל בו מהאוויר, מהים או מהיבשה, איך שנמצא לנכון. ו. אבל לא. ממשלת ישראל מוכנה להיסחט בידי העולם ולקחת על עצמה אחריות להאכלת העזתים – ובלבד שלא נצטרך לגלות לעולם שיש לעזה גבול עם מצרים. כל העולם בטוח שעזה מוקפת בידי ישראל, והטעות שלנו היא שאנו ממשיכים לממש מדיניות זו במקום לצאת מפילדלפי, להישאר בפרימטר ולסגור לגמרי את המעברים. רק מדיניות הגיונית אפשר להסביר, ורק מדיניות הגיונית תמנע מעזה מלמוטט לגמרי את מדינת ישראל. אנו צועדים כעת לקראת ניצחון חמאסי מוחלט, שבו אנו עצמנו נשקם להם את עזה. קיראו את הודעת מועצת השלום מהיום, המדברת על הפיכת עזה לגן פורח של המזרח התיכון וכדוגמה לשלטון פלסטיני עצמאי.

1. ב-20 ביוני 2010 קיבלה ממשלת ישראל החלטה על מדיניות חדשה כלפי עזה: לפתוח לחלוטין את מעבר כרם שלום למסחר מלא עם ישראל, ולהכניס הכול – כולל חומרים דו-שימושיים. בהחלטה פיקוח על דבר אחד: מניעת כניסת נשק בלבד. (דבר שמצרים המשיכה לדאוג לו מהצד שלה.). ההחלטה כמעט ולא דווחה לאזרחי ישראל, ולמעשה תמצאו אותה רק בטוויטר אצלי. 2. מיד בתגובה, ביולי 2010, החל ראש ממשלת בריטניה (שהחליף את טוני בלייר) לקרוא לעזה "הכלא הפתוח הגדול בעולם", והאשים את ישראל ביצירת מחסור ומגבלות. ככה זה תמיד: כשישראל עושה משהו לטובת עזה ב-98% - ממשיכים להתלונן עליה בגלל ה-2% הנותרים. זו תוצאה של מדיניות מהוססת. ולא, אני לא מתכוון לכניעה; אתם אף פעם לא הבנתם במה מדובר. 3. למרות שעזה צמחה ופרחה בעקבות המסחר עם ישראל, ולמרות שחמאס נהנה מהפריחה הכלכלית ומהמלט הישראלי – ונעזר כמובן במשאבים הללו למימון ולבניית צבא הפלישה של ה-7 באוקטובר – המשיך העולם לראות בנו את הכובש של עזה, את מי שמחזיק את תושביה במצור וכולא אותם. זה משמש גם כהצדקה לפעולת ה 7.10 שנקראת בפי רבים: פריצת חומות הכלא של עזה. 4. אף מילה מצד ישראל הרשמית מעולם לא הזכירה כי לעזה יש גבול עם מצרים, וכי היא – מצרים – זו שכולאת את העזתים מאחורי חומות וגדרות. מדינת ישראל מעדיפה להיות מואשמת ברצח עם מאשר להגיד: בכל מלחמה האוכלוסייה יכולה לצאת מאיזור הקרבות. רק מעזה לא מזכירים שיש לה גבול עם מדינה שאיננה ישראל. 5. מדינת ישראל, לצערי, אינה מבינה כי המצב הזה מוביל לחיסולה. היא ממשיכה לחשוב שרק בזכות שיפור תנאי חייהם של העזתים, הם עצמם יתקוממו נגד חמאס והעולם יוקיר לנו תודה על פיתוח הרצועה. בספטמבר 2023, ממש שבועיים לפני הפלישה, הגישו הקוורטט של טוני בלייר ומלדאנוב רשימת דרישות ענקית לישראל בנוגע לפרויקטים כלכליים שנדרשנו לאפשר לעזה. המסמך אצלי; אף עיתונאי ישראלי לא פרסם אותו, שכן הם לא חשבו שזה בכלל חשוב. 6. ב-8 באוקטובר, יום אחרי הטבח, פרסם בן כספית הודאה קטנה לגבי מהות הקונספציה. מאז, כמובן, גם הוא כבר שכח מה שכתב, ואני רשאי להזכיר: "הקונספציה שלפיה ככל שנתיר ליותר פועלים מעזה לצאת לעבוד בישראל כך המצב יתייצב – הלכה גם היא בדרך כל בשר. במשך שנים האמנתי בתפיסה הזו. היא הצליחה, תרמה לייצוב המצב, שיפרה את המצב בעזה והפכה את העזתים לכאלה שיש מה להפסיד – עד הנקודה שבה היו מוכנים לפעולה. באותו רגע, התפיסה הזו נקברה קבורת חמור יחד עם תפיסת הביטחון שלנו." 7. במשך שנים, עוד מ-2010, אני כותב את אותם הדברים, וכולכם – בממסד, בעיתונות ובציבור – מסרבים להבין: עזה היא מקום אבוד. שום דבר שישראל תעשה לא יגרום לעזתים להשתנות. כבר שנים שאני מפנה אתכם (ואפילו נתתי אישית לבן כספית שבטוח ידע על זה גם בלעדי) את הנאום של משה דיין על קברו של רועי רוטנברג ז"ל, רכז הביטחון של נחל עוז שנהרג בשנות ה-50, עת היו בעזה 200,000 איש. היום יש בזכותנו פי 11 יותר: "קבוצת נערים זו, היושבת בנחל עוז, נושאת על כתפיה את שערי עזה הכבדים, שערים אשר מעברם מצטופפים מאות אלפי עיניים וידיים המתפללות לחולשתנו כי תבוא, כדי שיוכלו לקרענו לגזרים." בהמשך, משה דיין אומר בדיוק את מה שני כותב כבר 15 שנים: על גבול עזה צריך לשמור! 8. במקום להבין כל זאת – במקום להבין שאי אפשר להסביר מדיניות עקומה לגבי עזה וכי הבריטים והעולם ימשיכו לסחוט אותנו – הצעתי באותם מאמרים את אותו המסר מאז 2010: א. להתנתק מעזה. ולסיים אחריות אזרחית על העזתים. ב. לסגור את כל מעברי הגבול. ג. להבהיר שעזה תמיד הייתה מחוברת למצרים, וכי חלק ניכר מתושביה קשורים אליה. ד. להבהיר כי ישראל דורשת ממצרים דבר אחד בלבד: להפסיק את הברחות הנשק לנגב ולעזה. זה המינימום שניתן לדרוש ממדינה שוכנת שחתמה עמנו הסכם שלום. לפעול מדינית וכלכלית לחייב את מצרים לעמוד בחובותיה לפי הסכם השלום עימה. מצרים לא יכולה לחמש את הבדואים ואת עזה ! ה. כל שאר ענייני עזה ומצרים אינם עסק שלנו. אם יצמח משם סיכון ביטחוני – נטפל בו מהאוויר, מהים או מהיבשה, איך שנמצא לנכון. ו. אבל לא. ממשלת ישראל מוכנה להיסחט בידי העולם ולקחת על עצמה אחריות להאכלת העזתים – ובלבד שלא נצטרך לגלות לעולם שיש לעזה גבול עם מצרים. כל העולם בטוח שעזה מוקפת בידי ישראל, והטעות שלנו היא שאנו ממשיכים לממש מדיניות זו במקום לצאת מפילדלפי, להישאר בפרימטר ולסגור לגמרי את המעברים. רק מדיניות הגיונית אפשר להסביר, ורק מדיניות הגיונית תמנע מעזה מלמוטט לגמרי את מדינת ישראל. אנו צועדים כעת לקראת ניצחון חמאסי מוחלט, שבו אנו עצמנו נשקם להם את עזה. קיראו את הודעת מועצת השלום מהיום, המדברת על הפיכת עזה לגן פורח של המזרח התיכון וכדוגמה לשלטון פלסטיני עצמאי.

Eyal Ofer אייל עופר

28,264 görüntüleme • 17 gün önce

לפני כמה שנים התיישבתי לכתוב את הספר שעוד לא נכתב על מלחמת התודעה נגד ישראל. הייתי אחוז תסכול מהפער בין חוזקת הטיעונים שלנו, לבין התבוסה שלנו במערכה על התודעה. לא יכולתי להשלים איתו. צללתי לתוך החומר על הסכסוך הישראלי ערבי. דיברתי עם מומחים רבים, קראתי עשרות ספרים ומאות מסמכים, צפיתי באינספור חומרים תיעודיים והתחלתי בכתיבה. לספר קראתי 'מלחמת ששת השקרים'. חילקתי את הטענות נגד ישראל והציונות לשישה שקרים מרכזיים. כל שקר - פרק. כל פרק - לפי נוסחה קבועה: הצגת השקר ואז פירוקו באמצעות מגוון עובדות ונתונים בלתי ניתנים להכחשה, עטופים בכמה שיותר סיפורים מעניינים ועסיסיים להמחשה, המצטרפים יחד לסיפור שהתאמצתי להשאירו קל לקריאה, סוחף וקולח. את הספר ניתן לרכוש כאן בלינק: הספר הזה נדרש היום ביתר שאת. ללבבות רבים מאיתנו זחלו הספקות. אולי באמת אין לנו זכויות על הארץ הזו? אולי באמת עשינו לערבים נכבה בתש"ח? אולי ה"כיבוש" ביו"ש מנוגד לחוק הבינלאומי? אולי באמת יש אלמנטים של אפרטהייד אנטי ערבי במצב השלטוני בישראל וביו"ש? אולי באמת אנחנו סרבני שלום ומהססים לכרות "שלום של אמיצים"? וכמובן – אולי אנחנו מבצעים פשעי מלחמה? ספוילר: התשובה לכל התהיות האלה היא לאו מוחלט. למעשה, הפער בין המציאות ובין הכזבים המוטחים בישראל הוא פשוט בלתי נסבל. השתדלתי להסביר ולהוכיח הכל בספר, באופן הטוב ביותר שיכולתי. ובכן, הנה הוא, 'מלחמת ששת השקרים'. אני גאה בו ומבסוט עליו. אל תתביישו לשלוח את הלינק לחברים, למשפחה, לכל מי בסביבתכם שיש בו סקרנות או בעירה פנימית כלפי העניין. מערכה אדירה מסביבנו, חותרת לכלותנו. בואו נתייצב אליה כשבידינו כלי הנשק האולטימטיבי: ידע. אז כנסו לקישור וקנו לעצמכם מתנה לחג, מתנה מתנה מתנה לחג

לפני כמה שנים התיישבתי לכתוב את הספר שעוד לא נכתב על מלחמת התודעה נגד ישראל. הייתי אחוז תסכול מהפער בין חוזקת הטיעונים שלנו, לבין התבוסה שלנו במערכה על התודעה. לא יכולתי להשלים איתו. צללתי לתוך החומר על הסכסוך הישראלי ערבי. דיברתי עם מומחים רבים, קראתי עשרות ספרים ומאות מסמכים, צפיתי באינספור חומרים תיעודיים והתחלתי בכתיבה. לספר קראתי 'מלחמת ששת השקרים'. חילקתי את הטענות נגד ישראל והציונות לשישה שקרים מרכזיים. כל שקר - פרק. כל פרק - לפי נוסחה קבועה: הצגת השקר ואז פירוקו באמצעות מגוון עובדות ונתונים בלתי ניתנים להכחשה, עטופים בכמה שיותר סיפורים מעניינים ועסיסיים להמחשה, המצטרפים יחד לסיפור שהתאמצתי להשאירו קל לקריאה, סוחף וקולח. את הספר ניתן לרכוש כאן בלינק: הספר הזה נדרש היום ביתר שאת. ללבבות רבים מאיתנו זחלו הספקות. אולי באמת אין לנו זכויות על הארץ הזו? אולי באמת עשינו לערבים נכבה בתש"ח? אולי ה"כיבוש" ביו"ש מנוגד לחוק הבינלאומי? אולי באמת יש אלמנטים של אפרטהייד אנטי ערבי במצב השלטוני בישראל וביו"ש? אולי באמת אנחנו סרבני שלום ומהססים לכרות "שלום של אמיצים"? וכמובן – אולי אנחנו מבצעים פשעי מלחמה? ספוילר: התשובה לכל התהיות האלה היא לאו מוחלט. למעשה, הפער בין המציאות ובין הכזבים המוטחים בישראל הוא פשוט בלתי נסבל. השתדלתי להסביר ולהוכיח הכל בספר, באופן הטוב ביותר שיכולתי. ובכן, הנה הוא, 'מלחמת ששת השקרים'. אני גאה בו ומבסוט עליו. אל תתביישו לשלוח את הלינק לחברים, למשפחה, לכל מי בסביבתכם שיש בו סקרנות או בעירה פנימית כלפי העניין. מערכה אדירה מסביבנו, חותרת לכלותנו. בואו נתייצב אליה כשבידינו כלי הנשק האולטימטיבי: ידע. אז כנסו לקישור וקנו לעצמכם מתנה לחג, מתנה מתנה מתנה לחג

חנן עמיאור Hanan Amiur 🇮🇱

77,313 görüntüleme • 1 yıl önce

פוסט הכרזה על התמודדות בפריימריז (כן, עוד אחד) אחרי 7 שנים בתנועת מחזקים, 4 מתוכן כמנכ״ל התנועה, החלטתי להתמודד על מקום ברשימת הדמוקרטים לכנסת אני פעיל שלום דורי. אני חלק מדור שנולד בזמן האינתיפאדה הראשונה, התבגר במהלך האינתיפאדה השנייה, ונשלח למות ולהרוג ביותר מדי מלחמות חסרות תועלת ומבצעים חסרי תוחלת. אני חלק מדור שהופקר לסרבנות מדינית וניהול סכסוכים, ליוקר מחייה בלתי אפשרי, לפוסט טראומה מרסקת נפשות. אני חלק מדור שמשלם את המחירים הכי כבדים בגלל התפרקות הממשלה והמדינה מאחריות כלפי האזרחים. הדור שלי משלם את המחירים האלה כבר עשורים. הבעיות של ישראל לא התחילו עם הממשלה הזאת, או זאת שלפניה, או זאת שלפניה, או זאת שלפניה (למרות שיש כאן קו מחבר אם אתם מבינים למה אני מתכוון). אבל הדור שלי הוא גם הדור שיש לו הכי הרבה מה להרוויח משינוי. אני מתמודד בפריימריז כדי להיות חבר כנסת. אני מאמין שמפלגת הדמוקרטים היא הכוח הפוליטי המניע של התיקון והריפוי והשיקום. החלטתי להתמודד כדי להיות חלק מהתנועה אל כיוון התיקון: כדי שנוכל לגדל את הילדים שלנו בשלום וביטחון, כדי שנצליח לבנות כאן מדינה שאפשר להיות גאים בה, מדינת רווחה חזקה, עם מערכות ציבוריות חזקות, עם מנהיגים ומנהיגות שעובדים בשביל כל האזרחים *ללא יוצאים מן הכלל* אני רוצה להיות חלק מההנהגה הזאת. כבר יותר מ-10 שנים שאני צועד עם רגל אחת בחברה האזרחית והרגל השנייה בפוליטיקה המפלגתית. הובלתי מאות מאבקים עם אלפי שותפות ושותפים ברחוב וברשת, ואני מאמין שהחברה האזרחית היא כוח העל של המחנה שלנו. הוכחנו את זה במחאה נגד ההפיכה המשטרית ואחרי ה-7.10, ובמאבק להצלת החטופים ועצירת המלחמה. הגיע הזמן שאני אעביר את כובד המשקל שלי לרגל המפלגתית, ואנסה להגיע למקום ריאלי ברשימה לכנסת. איך אפשר לעזור לי? 1. לשתף את הפוסט הזה 2. להתפקד למפלגת הדמוקרטים (לינק בתגובות) 3. להצטרף לקבוצת הוואטסאפ של הקמפיין (לינק גם בתגובות)

פוסט הכרזה על התמודדות בפריימריז (כן, עוד אחד) אחרי 7 שנים בתנועת מחזקים, 4 מתוכן כמנכ״ל התנועה, החלטתי להתמודד על מקום ברשימת הדמוקרטים לכנסת אני פעיל שלום דורי. אני חלק מדור שנולד בזמן האינתיפאדה הראשונה, התבגר במהלך האינתיפאדה השנייה, ונשלח למות ולהרוג ביותר מדי מלחמות חסרות תועלת ומבצעים חסרי תוחלת. אני חלק מדור שהופקר לסרבנות מדינית וניהול סכסוכים, ליוקר מחייה בלתי אפשרי, לפוסט טראומה מרסקת נפשות. אני חלק מדור שמשלם את המחירים הכי כבדים בגלל התפרקות הממשלה והמדינה מאחריות כלפי האזרחים. הדור שלי משלם את המחירים האלה כבר עשורים. הבעיות של ישראל לא התחילו עם הממשלה הזאת, או זאת שלפניה, או זאת שלפניה, או זאת שלפניה (למרות שיש כאן קו מחבר אם אתם מבינים למה אני מתכוון). אבל הדור שלי הוא גם הדור שיש לו הכי הרבה מה להרוויח משינוי. אני מתמודד בפריימריז כדי להיות חבר כנסת. אני מאמין שמפלגת הדמוקרטים היא הכוח הפוליטי המניע של התיקון והריפוי והשיקום. החלטתי להתמודד כדי להיות חלק מהתנועה אל כיוון התיקון: כדי שנוכל לגדל את הילדים שלנו בשלום וביטחון, כדי שנצליח לבנות כאן מדינה שאפשר להיות גאים בה, מדינת רווחה חזקה, עם מערכות ציבוריות חזקות, עם מנהיגים ומנהיגות שעובדים בשביל כל האזרחים ללא יוצאים מן הכלל אני רוצה להיות חלק מההנהגה הזאת. כבר יותר מ-10 שנים שאני צועד עם רגל אחת בחברה האזרחית והרגל השנייה בפוליטיקה המפלגתית. הובלתי מאות מאבקים עם אלפי שותפות ושותפים ברחוב וברשת, ואני מאמין שהחברה האזרחית היא כוח העל של המחנה שלנו. הוכחנו את זה במחאה נגד ההפיכה המשטרית ואחרי ה-7.10, ובמאבק להצלת החטופים ועצירת המלחמה. הגיע הזמן שאני אעביר את כובד המשקל שלי לרגל המפלגתית, ואנסה להגיע למקום ריאלי ברשימה לכנסת. איך אפשר לעזור לי? 1. לשתף את הפוסט הזה 2. להתפקד למפלגת הדמוקרטים (לינק בתגובות) 3. להצטרף לקבוצת הוואטסאפ של הקמפיין (לינק גם בתגובות)

Eran Nissan ערן ניסן

34,695 görüntüleme • 3 ay önce

כמה מילים על מיקי איתן ז"ל, על אבא שלי ז"ל ועל מה שאירע לפוליטיקה הישראלית. --- הרבה הספדים נשמעו פה בימים האחרונים על מיקי איתן. אלה דיברו על כך שהיה מראשוני פורום קהלת, אלה על ערכים של שלטון החוק, אלה דיברו על הליברליזם, אלה דיברו על ערכי האחיזה בארץ ישראל, אלה דיברו על כך שהוא היה בין הבודדים שהתריעו בזמן אמת על המהפכה החוקתית, אלה דיברו על מאבקו ברב כהנא, אלה דיברו על מאבקיו בהסתרת השב"כ את פרשת "שמפניה", ואלה דיברו על מאבקו בשי ניצן בזמן שאזרחים הופשטו מזכויותיהם בהתנתקות. מיקי איתן היה אדם מיוחד מאוד וכל אחד מן המספידים אחז איבר אחר של הפיל הזה. אני מבקש להוסיף זוית אחרת. הכישלון של המיקיאיתניזם יחד עם המהפכה החוקתית וההתנתקות הם אירועים "פיבוטיאליים". זה ציר ששינה את החיים הפוליטיים בישראל, ולא לטובה. רבים, רובם צבועים או בורים, מתגעגעים ל"ליכוד של פעם". אבל גם אם נשים בצד את הציניות הארסית בכך שאותם המתגעגעים כינו את בגין היטלר, לא ניתן להתעלם מכך שאכן חל שינוי מסוים בתרבות עצמה של הימין. והסיבה לכך היא לא הגעתם של הפראים החדשים, כפי שמנסים לשטוף את המוח בתקשורת, אלא העובדה שהפראים הישנים רמסו את המיקיאיתנים. אנשים כמו מיקי איתן, כמו דרור חוטר ישי או כמו גביזון נרמסו עד דק בכוחנות אדירה. גרם אחד של חסד לא ניתן להם. אנשי חירות בישראל הבינו היטב שכך לא ניתן להמשיך אם אין בכוונתם להיות אבק. אז צמח פה דור של קילרים. וכפי שהוכח ברפורמה - אולי גם זה לא היה מספיק כי ברגע האמת הימין, הפטריוטי, שוב העדיף את שלום הילד במשפט שלמה הישראלי. כל עוד מחנה השמאל לא יכבד את הזכויות הפוליטיות של אנשים שחושבים אחרת מהם המגמות הללו רק יקצינו. בעיני כישלון המיקיאתניזם הוא אחד המנועים העיקריים לשינוי שחל בימין, וזה, אגב, לא ייחודי לישראל. --- בשולי הדברים יש לי פינה חמה בלבי למיקי איתן. כשההורים שלי עלו ארצה כמעט חסרי כל, אבי התקשה מאוד למצוא עבודה שתתאים לכישוריו, למעשה עד מותו לא מצא עבודה שכזו. ברגעי מצוקה קשים השפיל עצמו, לתפיסתו, ושלח מכתב לכמה חברי כנסת על כך שהוא עלה מתוך ציונות והוא מחפש תעסוקה שתתאים לכישוריו. היחיד שהשיב לו באמפתיה אותנטית והזמין אותו לכנסת לשיחה בניסיון לסייע היה מיקי איתן. יהי זכרו ברוך.

כמה מילים על מיקי איתן ז"ל, על אבא שלי ז"ל ועל מה שאירע לפוליטיקה הישראלית. --- הרבה הספדים נשמעו פה בימים האחרונים על מיקי איתן. אלה דיברו על כך שהיה מראשוני פורום קהלת, אלה על ערכים של שלטון החוק, אלה דיברו על הליברליזם, אלה דיברו על ערכי האחיזה בארץ ישראל, אלה דיברו על כך שהוא היה בין הבודדים שהתריעו בזמן אמת על המהפכה החוקתית, אלה דיברו על מאבקו ברב כהנא, אלה דיברו על מאבקיו בהסתרת השב"כ את פרשת "שמפניה", ואלה דיברו על מאבקו בשי ניצן בזמן שאזרחים הופשטו מזכויותיהם בהתנתקות. מיקי איתן היה אדם מיוחד מאוד וכל אחד מן המספידים אחז איבר אחר של הפיל הזה. אני מבקש להוסיף זוית אחרת. הכישלון של המיקיאיתניזם יחד עם המהפכה החוקתית וההתנתקות הם אירועים "פיבוטיאליים". זה ציר ששינה את החיים הפוליטיים בישראל, ולא לטובה. רבים, רובם צבועים או בורים, מתגעגעים ל"ליכוד של פעם". אבל גם אם נשים בצד את הציניות הארסית בכך שאותם המתגעגעים כינו את בגין היטלר, לא ניתן להתעלם מכך שאכן חל שינוי מסוים בתרבות עצמה של הימין. והסיבה לכך היא לא הגעתם של הפראים החדשים, כפי שמנסים לשטוף את המוח בתקשורת, אלא העובדה שהפראים הישנים רמסו את המיקיאיתנים. אנשים כמו מיקי איתן, כמו דרור חוטר ישי או כמו גביזון נרמסו עד דק בכוחנות אדירה. גרם אחד של חסד לא ניתן להם. אנשי חירות בישראל הבינו היטב שכך לא ניתן להמשיך אם אין בכוונתם להיות אבק. אז צמח פה דור של קילרים. וכפי שהוכח ברפורמה - אולי גם זה לא היה מספיק כי ברגע האמת הימין, הפטריוטי, שוב העדיף את שלום הילד במשפט שלמה הישראלי. כל עוד מחנה השמאל לא יכבד את הזכויות הפוליטיות של אנשים שחושבים אחרת מהם המגמות הללו רק יקצינו. בעיני כישלון המיקיאתניזם הוא אחד המנועים העיקריים לשינוי שחל בימין, וזה, אגב, לא ייחודי לישראל. --- בשולי הדברים יש לי פינה חמה בלבי למיקי איתן. כשההורים שלי עלו ארצה כמעט חסרי כל, אבי התקשה מאוד למצוא עבודה שתתאים לכישוריו, למעשה עד מותו לא מצא עבודה שכזו. ברגעי מצוקה קשים השפיל עצמו, לתפיסתו, ושלח מכתב לכמה חברי כנסת על כך שהוא עלה מתוך ציונות והוא מחפש תעסוקה שתתאים לכישוריו. היחיד שהשיב לו באמפתיה אותנטית והזמין אותו לכנסת לשיחה בניסיון לסייע היה מיקי איתן. יהי זכרו ברוך.

David Peter דוד פטר

34,385 görüntüleme • 1 yıl önce

ההתפכחות הציונית שלי. הרבה שואלים אותי על הרקע הפוליטי שלי, הדרך שעשיתי ומאיפה אני בא. בחודשים הראשונים שאחרי ה 7 באוקטובר גם אני עדיין הייתי מכור למשחק הגושים. האמנתי שהימין, ששלט כאן כמעט עשרים שנה, הוא האחראי הבלעדי לאסון הנורא שפקד אותנו, ושכל התקווה נמצאת בצד השני של המפה. בסוף סבב א’ שלי במילואים, באמצע ינואר 2024, קרה לי משהו שלא ציפיתי לו. פגשתי את יצחקי גליק Izchaki glick , שגדל בבית מאוד שונה משלי… קרני שומרון, גאולת קרקעות - מילים שבקושי הכרתי. ופתאום הבנתי את האבסורד שבו חייתי במשך שנים. אם אני מוכן להסתער איתו קדימה, להילחם לצדו ואפילו למות עבורו, איך יכול להיות שאני עדיין רואה בו קודם כל יריב פוליטי? שם התחיל מסע ההתפכחות שלי. וככה קמה “תיקון 2024”. חבורה של אנשים שבאו ממקומות שונים לגמרי, והחליטו להתחיל להיגמל מהבולשיט של המחנות הפוליטיים שמפרקים את מדינת ישראל. ככל שהמסע המשותף שלנו נמשך, הבנתי כמה תפיסת המקור שאתה התחלתי את הדרך הייתה מוטעית. לא טעיתי כשחשבתי שהימין נכשל - כי הוא נכשל, אלא בכך כשחשבתי שהשמאל הוא הפתרון. הבנתי שהוויכוח עלו מי נכשל יותר, הוא לא רק מגוחך, אלא גם מסוכן. אותה פוליטיקה של “רק אנחנו צודקים”, אותו זלזול בכל מי שחושב אחרת. אותה התמכרות הרסנית לניצחון על המחנה השני במקום לניצחון של מדינת ישראל. מדי פעם מישהו מנסה “לחשוף” שבעבר הייתי בדגלים השחורים, הפגנתי בקפלן, או שבסוף 2023 אפילו השתתפתי בחוג בית של יאיר גולן. הכל נכון ומעולם לא הסתרתי את זה. להפך. אני חושב שזה אחד הדברים שנותנים לי את הלגיטימציה לומר את מה שאני אומר היום - גם אני הייתי פעם מכור לדרך הרסנית שאותה נטשתי ואותה מוביל היום אותו יאיר גולן. מצורפת עדות מצולמת. אחרי 1000 ימי מלחמה ברור לי ולעוד הרבה אחרים, בעיקר צעירים, שהמשך משחק המחנות, לא יוציא את מדינת ישראל מהמשבר. אני חושב שרובנו, בעיקר בני הדור שלנו, ירשנו מלחמה שלא אנחנו התחלנו. מלחמה שבה כבר אין דרך, אין חזון ואין ויכוח אמיתי על עתידה של מדינת ישראל. יש רק תחרות אינסופית על השאלה מי ישלוט ומי יכריע את המחנה השני. ובזמן שהם עסוקים בהכרעת המחנה היריב, מדינת ישראל מפסידה. זאת ההתפכחות שלי, וזו הסיבה שהתחלתי את ״תסבירו לי״. לעזור להרים מסך מעל הרעל שמוכרים לנו, ולעשות הכל, אבל הכל כדי להחזיר את מדינת ישראל לדרך הציונית שבה שואלים רק שאלה אחת - לא על הבייס, לא על קונסטלציה פוליטית ולא על ״הצד השני״ והרצון המופרע לנצח אותו. שואלים רק ״מה נכון למדינת ישראל״. הקריאה שלי היא לעם, לא לפוליטיקאים. אם אנחנו רוצים עתיד אחר, אסור לנו לבחור את אותם אלו שהובילו אותנו להווה הנוכחי. כי כל עוד נמשיך לבחור בין שני מחנות שכל הזהות שלהם בנויה על כך שהמחנה השני הוא האיום הגדול ביותר על המדינה, נמשיך לקבל בדיוק את אותה התוצאה. אל הדגל

ההתפכחות הציונית שלי. הרבה שואלים אותי על הרקע הפוליטי שלי, הדרך שעשיתי ומאיפה אני בא. בחודשים הראשונים שאחרי ה 7 באוקטובר גם אני עדיין הייתי מכור למשחק הגושים. האמנתי שהימין, ששלט כאן כמעט עשרים שנה, הוא האחראי הבלעדי לאסון הנורא שפקד אותנו, ושכל התקווה נמצאת בצד השני של המפה. בסוף סבב א’ שלי במילואים, באמצע ינואר 2024, קרה לי משהו שלא ציפיתי לו. פגשתי את יצחקי גליק Izchaki glick , שגדל בבית מאוד שונה משלי… קרני שומרון, גאולת קרקעות - מילים שבקושי הכרתי. ופתאום הבנתי את האבסורד שבו חייתי במשך שנים. אם אני מוכן להסתער איתו קדימה, להילחם לצדו ואפילו למות עבורו, איך יכול להיות שאני עדיין רואה בו קודם כל יריב פוליטי? שם התחיל מסע ההתפכחות שלי. וככה קמה “תיקון 2024”. חבורה של אנשים שבאו ממקומות שונים לגמרי, והחליטו להתחיל להיגמל מהבולשיט של המחנות הפוליטיים שמפרקים את מדינת ישראל. ככל שהמסע המשותף שלנו נמשך, הבנתי כמה תפיסת המקור שאתה התחלתי את הדרך הייתה מוטעית. לא טעיתי כשחשבתי שהימין נכשל - כי הוא נכשל, אלא בכך כשחשבתי שהשמאל הוא הפתרון. הבנתי שהוויכוח עלו מי נכשל יותר, הוא לא רק מגוחך, אלא גם מסוכן. אותה פוליטיקה של “רק אנחנו צודקים”, אותו זלזול בכל מי שחושב אחרת. אותה התמכרות הרסנית לניצחון על המחנה השני במקום לניצחון של מדינת ישראל. מדי פעם מישהו מנסה “לחשוף” שבעבר הייתי בדגלים השחורים, הפגנתי בקפלן, או שבסוף 2023 אפילו השתתפתי בחוג בית של יאיר גולן. הכל נכון ומעולם לא הסתרתי את זה. להפך. אני חושב שזה אחד הדברים שנותנים לי את הלגיטימציה לומר את מה שאני אומר היום - גם אני הייתי פעם מכור לדרך הרסנית שאותה נטשתי ואותה מוביל היום אותו יאיר גולן. מצורפת עדות מצולמת. אחרי 1000 ימי מלחמה ברור לי ולעוד הרבה אחרים, בעיקר צעירים, שהמשך משחק המחנות, לא יוציא את מדינת ישראל מהמשבר. אני חושב שרובנו, בעיקר בני הדור שלנו, ירשנו מלחמה שלא אנחנו התחלנו. מלחמה שבה כבר אין דרך, אין חזון ואין ויכוח אמיתי על עתידה של מדינת ישראל. יש רק תחרות אינסופית על השאלה מי ישלוט ומי יכריע את המחנה השני. ובזמן שהם עסוקים בהכרעת המחנה היריב, מדינת ישראל מפסידה. זאת ההתפכחות שלי, וזו הסיבה שהתחלתי את ״תסבירו לי״. לעזור להרים מסך מעל הרעל שמוכרים לנו, ולעשות הכל, אבל הכל כדי להחזיר את מדינת ישראל לדרך הציונית שבה שואלים רק שאלה אחת - לא על הבייס, לא על קונסטלציה פוליטית ולא על ״הצד השני״ והרצון המופרע לנצח אותו. שואלים רק ״מה נכון למדינת ישראל״. הקריאה שלי היא לעם, לא לפוליטיקאים. אם אנחנו רוצים עתיד אחר, אסור לנו לבחור את אותם אלו שהובילו אותנו להווה הנוכחי. כי כל עוד נמשיך לבחור בין שני מחנות שכל הזהות שלהם בנויה על כך שהמחנה השני הוא האיום הגדול ביותר על המדינה, נמשיך לקבל בדיוק את אותה התוצאה. אל הדגל

מתן יפה

11,362 görüntüleme • 1 ay önce