Video yükleniyor...

Video Yüklenemedi

Bu video yüklenirken bir sorun oluştu. Bu geçici bir ağ sorunundan kaynaklanıyor olabilir veya video kullanılamıyor olabilir.

Ana Sayfaya Dön

בן כספית לרה"מ בנט בחודש מאי 2022: "תשקול את חיסול סינוואר. צריך לעשות דברים מז'וריים, גם אם זה אומר להיכנס לסבב בעזה, גם אם זה אומר להפסיד את הקואליציה הזו" אבי דיכטר, שר בממשלה בשבעה באוקטובר: "אני לא חושב שחיסול של סינוואר הוא דבר מתבקש" Ben Caspit בן כספית

פריאל פלג

4,665 subscribers

25,327 görüntüleme • 2 ay önce •via X (Twitter)

Sanat Haberler & Politika Sağlık & İyilik

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

0 Yorum

Yorum bulunmuyor

Orijinal gönderinin yorumları burada görünecek

Benzer Videolar

"אם הוא ממשיך הוא רק מפסיד" | כספית: "היית אומר לו 'ביבי רוץ לבחירות'?" | מגל: "הוא שינה את ההיסטוריה, שינה את המזה"ת" | בן: ייקח עסקת טיעון ויילך?" | ינון: "זו הזדמנות נפלאה להגיד, 'עשיתי את שלי', וללכת. אם הוא ממשיך הוא רק יפסיד. עם ישראל צריך את נתניהו מאשר נתניהו צריך להמשיך בתפקידו" | צפו >> ינון מגל Yinon Magal Ben Caspit בן כספית

"אם הוא ממשיך הוא רק מפסיד" | כספית: "היית אומר לו 'ביבי רוץ לבחירות'?" | מגל: "הוא שינה את ההיסטוריה, שינה את המזה"ת" | בן: ייקח עסקת טיעון ויילך?" | ינון: "זו הזדמנות נפלאה להגיד, 'עשיתי את שלי', וללכת. אם הוא ממשיך הוא רק יפסיד. עם ישראל צריך את נתניהו מאשר נתניהו צריך להמשיך בתפקידו" | צפו >> ינון מגל Yinon Magal Ben Caspit בן כספית

103FM

29,644 görüntüleme • 1 yıl önce

בריאיון שנתן בנט לעמית סגל ובן כספית במוצ״ש הוא טען שחיסול סינוואר נמנע בגלל שעידית סילמן פירקה את הממשלה. זה יפה להאשים את סילמן בכל מה שהוא לא הצליח לעשות, אלא שמקורבי בנט עצמו ושר בכיר בממשלתו- סיפרו לי דברים קצת אחרים רק לפני שנה וקצת בסרט ״על העיוורון״ ששודר ב״זמן אמת״ של כאן

בריאיון שנתן בנט לעמית סגל ובן כספית במוצ״ש הוא טען שחיסול סינוואר נמנע בגלל שעידית סילמן פירקה את הממשלה. זה יפה להאשים את סילמן בכל מה שהוא לא הצליח לעשות, אלא שמקורבי בנט עצמו ושר בכיר בממשלתו- סיפרו לי דברים קצת אחרים רק לפני שנה וקצת בסרט ״על העיוורון״ ששודר ב״זמן אמת״ של כאן

Avi Amit

29,892 görüntüleme • 1 yıl önce

בני גנץ ב-2026: "חולשה זה לשנוא את ביבי יותר מאשר לאהוב את המדינה". בני גנץ ב-2020: "אני מבין את השנאה כלפי נתניהו". בני גנץ ב-2022: "אם תהיה פה ממשלת 61 של נתניהו, אני מבקש מכם לקרוא לי לריאיון סיכום של המדינה". Ben Caspit בן כספית רינה מצליח

בני גנץ ב-2026: "חולשה זה לשנוא את ביבי יותר מאשר לאהוב את המדינה". בני גנץ ב-2020: "אני מבין את השנאה כלפי נתניהו". בני גנץ ב-2022: "אם תהיה פה ממשלת 61 של נתניהו, אני מבקש מכם לקרוא לי לריאיון סיכום של המדינה". Ben Caspit בן כספית רינה מצליח

פריאל פלג

35,213 görüntüleme • 7 ay önce

עוד ב 2019, בן כספית היה בין הראשונים לזהות. משם הכל רק הידרדר. כספית לע״ד ציון אמיר: ״נתניהו, אם יכול היה לקבל חנינה עכשיו, היה הולך על המהלך, הוא לא בטוח שהוא יכול.״ ינון מגל: ״על סמך מה אתה אומר את זה?״ כספית: ״על סמך מידע. נתניהו בודק אם יש לו פרטנר בסאלח א דין לחנינה, לא לעסקת טיעון״ ציון אמיר: ״שמעתי את שר המשפטים, אמיר אוחנה ברדיו בשמו של ראש הממשלה בקול נוקב, ברור, צלול ורם אמר שאין בדל של אמת בכוונה הזאת.״ ינון מגל: ״אם גם בן יודע וגם דרוקר וגם סגל וגם כל אלו בתקשורת לא הייתי פוסל שמדובר פה בספין. לדעתי הסרט לא קיים. אני לא רואה את זה לא במצב הנפשי של נתניהו, לא של שרה, לא של יאיר. לא של אף אחד.״ *מה השתנה במצב הנפשי של משפחת נתניהו מאז 2019 שסוף סוף אפשר את בקשת החנינה: מינוי הרצוג לנשיא המדינה וקמפיין דה לגיטימציה בלתי פוסק נגד מערכת המשפט ויצירת קרע נוראי בעם ושימוש בשופרות, בהובלת אותו ינון מגל כדי להכשיר את הקרקע להגשת החנינה. ומ 2019 אנחנו מדינה שצועדת אחורה: ביטחונית, חברתית ומדינית. נתניהו חייב ללכת! חנינה, זאת לא הדרך. בטח אם הוא נשאר בפוליטיקה ולא עוזב את הבמה הציבורית. Ben Caspit בן כספית יצחק הרצוג Isaac Herzog

עוד ב 2019, בן כספית היה בין הראשונים לזהות. משם הכל רק הידרדר. כספית לע״ד ציון אמיר: ״נתניהו, אם יכול היה לקבל חנינה עכשיו, היה הולך על המהלך, הוא לא בטוח שהוא יכול.״ ינון מגל: ״על סמך מה אתה אומר את זה?״ כספית: ״על סמך מידע. נתניהו בודק אם יש לו פרטנר בסאלח א דין לחנינה, לא לעסקת טיעון״ ציון אמיר: ״שמעתי את שר המשפטים, אמיר אוחנה ברדיו בשמו של ראש הממשלה בקול נוקב, ברור, צלול ורם אמר שאין בדל של אמת בכוונה הזאת.״ ינון מגל: ״אם גם בן יודע וגם דרוקר וגם סגל וגם כל אלו בתקשורת לא הייתי פוסל שמדובר פה בספין. לדעתי הסרט לא קיים. אני לא רואה את זה לא במצב הנפשי של נתניהו, לא של שרה, לא של יאיר. לא של אף אחד.״ *מה השתנה במצב הנפשי של משפחת נתניהו מאז 2019 שסוף סוף אפשר את בקשת החנינה: מינוי הרצוג לנשיא המדינה וקמפיין דה לגיטימציה בלתי פוסק נגד מערכת המשפט ויצירת קרע נוראי בעם ושימוש בשופרות, בהובלת אותו ינון מגל כדי להכשיר את הקרקע להגשת החנינה. ומ 2019 אנחנו מדינה שצועדת אחורה: ביטחונית, חברתית ומדינית. נתניהו חייב ללכת! חנינה, זאת לא הדרך. בטח אם הוא נשאר בפוליטיקה ולא עוזב את הבמה הציבורית. Ben Caspit בן כספית יצחק הרצוג Isaac Herzog

🎗️🇮🇱חגית קלימן - Hagit Klaiman🇮🇱🎗️

38,717 görüntüleme • 9 ay önce

הטקסט הזה של וויטקוף הוא מדהים וחשוב: 1.ביבי חושב שהוא עושה את הדבר הנכון, אני חושב שהוא הולך נגד רצון העם כי הרוב רוצים את החטופים בבית. 2.הייתי בכיכר החטופים, זה היה רוחני. כל המשפחות, חטופים ששבו, אנשים בכו. זה השפיע על כל ישראל. 3.חייבים להחזיר אותם (את החטופים)הביתה. 4.המדיניות שלנו, המדיניות של הנשיא טראמפ היא שחמאס לא ימשיך להתקיים. וויטקוף היה בכיכר החטופים. הרגיש את הלך הרוח. נתניהו לא היה שם. גם לא בניר עוז. אבל הדבר הכי משמעותי שהוא אומר - המדיניות של הנשיא טראמפ היא שחמאס לא ימשיך להתקיים. במילים אחרות: האמריקנים יהיו אתנו גם ביום שאחרי שהם יחזרו הביתה. אנחנו לא באמת יודעים אם חמאס יסכים לשחרר את כולם, אבל חייבים לבדוק זאת. וכן, אחרי זה להשלים את המשימה, הרי ברור לכולנו שרגע אחרי העסקה - חמאס חוזר להתחמש. זה כמו חמצן עבורם - בלי זה הם לא יוכלו להתקיים. והפעם לא יהיו הגבלות - כי אז לא יהיו חטופים בעזה, ויהיה לנו גם את הגב של טראמפ. *אני לא חושב שחמאס באמת יסכימו להחזיר את כולם, גם אם נסכים לשב ב׳ מלא - אבל מחובתנו לבחון את זה.

הטקסט הזה של וויטקוף הוא מדהים וחשוב: 1.ביבי חושב שהוא עושה את הדבר הנכון, אני חושב שהוא הולך נגד רצון העם כי הרוב רוצים את החטופים בבית. 2.הייתי בכיכר החטופים, זה היה רוחני. כל המשפחות, חטופים ששבו, אנשים בכו. זה השפיע על כל ישראל. 3.חייבים להחזיר אותם (את החטופים)הביתה. 4.המדיניות שלנו, המדיניות של הנשיא טראמפ היא שחמאס לא ימשיך להתקיים. וויטקוף היה בכיכר החטופים. הרגיש את הלך הרוח. נתניהו לא היה שם. גם לא בניר עוז. אבל הדבר הכי משמעותי שהוא אומר - המדיניות של הנשיא טראמפ היא שחמאס לא ימשיך להתקיים. במילים אחרות: האמריקנים יהיו אתנו גם ביום שאחרי שהם יחזרו הביתה. אנחנו לא באמת יודעים אם חמאס יסכים לשחרר את כולם, אבל חייבים לבדוק זאת. וכן, אחרי זה להשלים את המשימה, הרי ברור לכולנו שרגע אחרי העסקה - חמאס חוזר להתחמש. זה כמו חמצן עבורם - בלי זה הם לא יוכלו להתקיים. והפעם לא יהיו הגבלות - כי אז לא יהיו חטופים בעזה, ויהיה לנו גם את הגב של טראמפ. *אני לא חושב שחמאס באמת יסכימו להחזיר את כולם, גם אם נסכים לשב ב׳ מלא - אבל מחובתנו לבחון את זה.

almog boker

59,968 görüntüleme • 1 yıl önce

מנכ״ל גוגל לשעבר אריק שמידט: "צוואר הבקבוק האמיתי של מהפכת הAI הוא לא אנרגיה, אלא בעצם הכסף. הראיון הזה מלפני 3 שבועות מהמעולים שיצא לי לצפות על מהפכת הAI. הוא גם מקבל משמעות נוספת אחרי גיוס הכספים של גוגל השבוע, ואולי גם של מטא. חובת צפייה ושמירה. "כשמחברים את העלויות של הדברים האלה, במספרים עגולים, נניח 50 מיליארד דולר לכל ג׳יגה-וואט, אז 10 ג׳יגה-וואט הם חצי טריליון דולר. כמה חברות, מדינות וכדומה יכולות להזרים לתעשייה טריליון דולר של הון? מעטות מאוד. הסינים בהחלט יכולים לעשות את זה. אני לא יודע אם הם עושים את זה, אבל אני הולך לנסות לגלות. בארצות הברית יש אנשים שמקווים שזה יקרה. מעניין שאפשר לממן דברים כאלה, כי הגדולות של שוק ההון האמריקאי מאפשרת לנו ללוות סכומים כאלה. לדוגמה, האירופים לא יכולים לעשות את זה, וזה די מתסכל אותם." אם גם לענקיות שבענקיות אין מספיק כסף להשתתף במירוץ והן צריכות לגייס מהציבור, מה זה אומר על המשך הדלק? הסרטון המלא בתגובה הראשונה

מנכ״ל גוגל לשעבר אריק שמידט: "צוואר הבקבוק האמיתי של מהפכת הAI הוא לא אנרגיה, אלא בעצם הכסף. הראיון הזה מלפני 3 שבועות מהמעולים שיצא לי לצפות על מהפכת הAI. הוא גם מקבל משמעות נוספת אחרי גיוס הכספים של גוגל השבוע, ואולי גם של מטא. חובת צפייה ושמירה. "כשמחברים את העלויות של הדברים האלה, במספרים עגולים, נניח 50 מיליארד דולר לכל ג׳יגה-וואט, אז 10 ג׳יגה-וואט הם חצי טריליון דולר. כמה חברות, מדינות וכדומה יכולות להזרים לתעשייה טריליון דולר של הון? מעטות מאוד. הסינים בהחלט יכולים לעשות את זה. אני לא יודע אם הם עושים את זה, אבל אני הולך לנסות לגלות. בארצות הברית יש אנשים שמקווים שזה יקרה. מעניין שאפשר לממן דברים כאלה, כי הגדולות של שוק ההון האמריקאי מאפשרת לנו ללוות סכומים כאלה. לדוגמה, האירופים לא יכולים לעשות את זה, וזה די מתסכל אותם." אם גם לענקיות שבענקיות אין מספיק כסף להשתתף במירוץ והן צריכות לגייס מהציבור, מה זה אומר על המשך הדלק? הסרטון המלא בתגובה הראשונה

המחנך הפיננסי

47,974 görüntüleme • 2 ay önce

רה״מ, הרמטכ״ל ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק: ״אני משוכנע שנשיא המדינה, במציאות הזאת, חייב להודיע שהוא איננו משתתף בטקס של פתיחת מושב הכנסת, אם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, ועוד יותר חשוב - נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית לא מוזמנים אליו. זה בסיס מבנה הדמוקרטיה. אין דבר כזה שלוש רשויות, שאחת מחליטה שהיא מחסלת את האחרות. אני הייתי אומר יותר מזה, שראשי האופוזיציה צריכים לעשות את אותו דבר, ולהודיע: אם אתם לא מזמינים לכנסת את היועמ״שית ואת נשיא ביהמ״ש העליון - אז אנחנו לא משתתפים בהצגה הזאת. אני מקווה מאוד שנשיא המדינה יאזור אומץ לעשות את זה. אם מול אירוע כזה, איום על הנורמות של המדינה, על שלטון החוק, על הכבוד של הממשלה לחוק - אם על דבר כזה נשיא המדינה לא יכול להגיב , אתה מתחיל לשאול את עצמך, בשביל מה צריך את התפקיד הזה?״ 🎯🎯🎯

רה״מ, הרמטכ״ל ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק: ״אני משוכנע שנשיא המדינה, במציאות הזאת, חייב להודיע שהוא איננו משתתף בטקס של פתיחת מושב הכנסת, אם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, ועוד יותר חשוב - נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית לא מוזמנים אליו. זה בסיס מבנה הדמוקרטיה. אין דבר כזה שלוש רשויות, שאחת מחליטה שהיא מחסלת את האחרות. אני הייתי אומר יותר מזה, שראשי האופוזיציה צריכים לעשות את אותו דבר, ולהודיע: אם אתם לא מזמינים לכנסת את היועמ״שית ואת נשיא ביהמ״ש העליון - אז אנחנו לא משתתפים בהצגה הזאת. אני מקווה מאוד שנשיא המדינה יאזור אומץ לעשות את זה. אם מול אירוע כזה, איום על הנורמות של המדינה, על שלטון החוק, על הכבוד של הממשלה לחוק - אם על דבר כזה נשיא המדינה לא יכול להגיב , אתה מתחיל לשאול את עצמך, בשביל מה צריך את התפקיד הזה?״ 🎯🎯🎯

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

10,353 görüntüleme • 10 ay önce

דקה לפנתיאון Ben Caspit בן כספית לאחר שניצב משנה זיו שגיב, קצין אגף חקירות ומודיעין אמר בשידור שמתקיים יסוד סביר לחשד לעבירה של תקיפה חבלנית של aviad glickman כספית לא ממצמץ: ״אני רואה מולי לא ניצב משנה, אלא משטרה חשאית במדינה דיקטטורית. אם אתה רואה תקיפה חבלנית, אתה לא ראוי לתג השוטר. אני לא יודע איך אתה לא רועד, איך אתה לא מסמיק. אתם הפכתם למשטרה פוליטית ואתם תצטרכו לעמוד עד יומכם האחרון מול מראה ולתת על זה את הדין״

דקה לפנתיאון Ben Caspit בן כספית לאחר שניצב משנה זיו שגיב, קצין אגף חקירות ומודיעין אמר בשידור שמתקיים יסוד סביר לחשד לעבירה של תקיפה חבלנית של aviad glickman כספית לא ממצמץ: ״אני רואה מולי לא ניצב משנה, אלא משטרה חשאית במדינה דיקטטורית. אם אתה רואה תקיפה חבלנית, אתה לא ראוי לתג השוטר. אני לא יודע איך אתה לא רועד, איך אתה לא מסמיק. אתם הפכתם למשטרה פוליטית ואתם תצטרכו לעמוד עד יומכם האחרון מול מראה ולתת על זה את הדין״

🇮🇱חגית קלימן - Hagit Klaiman🇮🇱

28,070 görüntüleme • 1 yıl önce

מאי 2018 – יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר: חמאס פועל לשנות את המדיניות הישראלית, לפתח כלכלה, להוריד את האבטלה ולאפשר חיים סבירים, רוצים להיות עם ככל העמים, אין להם עניין להילחם בישראל, אם תיווצר אווירה טובה יותר בין ישראל לחמאס, ישראל תוכל בתנאים מסוימים לקחת סיכון במדיניותה כלפי חמאס ב-17 במאי 2018, ראיינה אילנה דיין ב"גלי צה"ל" את יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר. להן תוכן הראיון: אילנה דיין: בוקר טוב. יורם כהן: בוקר טוב לך ולמאזינים. אילנה דיין: תכף נדבר על דברים מרתקים, גם לא בנאליים, שאמרת בשבוע שעבר בכנס הרצליה, אבל ענייני היום בוערים. נדמה כאילו מישהו בחמאס החליט להוריד את גובה להבות, יחיא סינוואר [מנהיג חמאס ברצועת עזה] גם אמר את זה, די ממפורש אתמול בראיון לאל-ג'זירה. זה קורה כנראה רק אחרי התערבות מצרית. אתה היית הרי כבר במצבים דומים, ראית איך נראה תיווך כזה. קהיר יכולה לגרום לחמאס לקחת רוורס? יורם כהן: בהחלט. אני חושב שלמצרים תמיד הייתה השפעה דרמטית על ההנהגה בכלל של הרשות הפלסטינית וגם על ההנהגה של החמאס בוודאי בעשור האחרון. לא תמיד זה מצליח, כי יש לפעמים אינטרסים מנוגדים בין החמאס לבין ההנהגה. החמאס גם יש לה קשרים לאחים המוסלמים במצרים, היו תקופות שהיו קשרים אפילו צבאיים עד כדי איומים ופיגועים בסיני ולפעמים גם במצרים. דברים כאלה היו. כלומר, החמאס גם לפעמים משמש כאויב להנהגה במצרים, וודאי ההנהגה של היום. אבל עם כל זה השפעה עליהם היא השפעה דרמטית. פתח היציאה לעולם, נקרא לזה, הוא בעיקר משם של הנהגת החמאס. אילנה דיין: מה שמעניין אותי, אחרי סיבוב כזה, כשאיסמאעיל הניה [מנהיג חמאס] חוזר כנראה מושפל מקהיר, כשלפי הודעתו של בכיר בחמאס אתמול, רוב ההרוגים היו אנשי חמאס, אבל האוכלוסייה בלי ספק גם כן נפגעת מסביב. חמאס עצמו לא נחלש בתוך הרצועה אחרי סיבוב ציני כזה? יורם כהן: אני חושב שהחמאס מזה תקופה ארוכה, הוא חלש מאוד. הוא חלש בהרבה תחומים. הוא חלש קודם כל מבחינת היכולת שלו, בעצם, הכלכלית לספק לציבור שלו. מזון, תשתיות, עבודה וכו'. אילנה דיין: אבל אז איך הוא מצליח, יורם כהן, למנף את החולשה הזאת למצב שאנחנו לכאורה יוצאים נפסדים ממנו? יורם כהן: זה עניין של הסברה, אבל אני רק רוצה לומר על זה שניים, שלושה משפטים. אילנה דיין: בבקשה. יורם כהן: החמאס נמצא בשפל כלכלי וגם בידוד מדיני, על אף שיש לו עזרה מתורכיה וקטאר קצת וכולי, אבל באופן כללי הוא נמצא באחת מתקופות השפל. אני חושב שגם בהיבט לא רק הצבאי מולנו, חוסר הצלחה בעזה וחוסר הצלחה ביהודה ושומרון, נפגעים. בכל פרמטר, גם התפקוד הטוב של צה"ל, ההרתעה וכולי, הכל עובד נגדם. וגם יש [מילה לא ברורה] פיוס. הנושא המרכזי שלפי דעתי הם עובדים עליו זה איך לשנות את המדיניות הישראלית, לצאת מהמצור מה שהם קוראים, כלומר לפתח כלכלה, תנועה של אנשים. להוריד את האבטלה ולאפשר חיים מבחינתם, חיים סבירים של, גם אם הם מרדו ותפסו את השלטון בכוח, איך הם נהיים עם כאחד העמים, או מדינה כאחד העמים. אילנה דיין: זאת אומרת, כל המהלך הזה של רצף התהלוכות וההפגנות הכאילו עממיות בשבועות האחרונים, זאת המטרה האמיתית המרכזית שלהם? יורם כהן: המטרה האמיתית, לצאת מהמצב הקשה שבו נמצאים, במינימום מחיר. מבחינתם אין להם עניין להילחם בישראל. הם יודעים שהם לא יכולים לכבוש את ישראל. הם יודעים שיקבלו עונש עונש פיזי, גם בדם וגם בממון וגם בתשתיות, הרבה יותר חמור, ואין להם עניין כזה. אילנה דיין: אז זה מנקודת מבטם. אז זה מנקודת מבטם. עכשיו אני רוצה להבין רגע, יורם כהן, מנקודת מבטנו. הרי דבר אחד בטוח, ישראל נקלעה השבוע למצב שכמעט שום דבר טוב לא יכול היה לצאת ממנו. אי אפשר היה להשלים, כמובן, עם ניסיונות שלהם לפרוץ את הגדר, גם אי אפשר להתעלם מהתוצאות. עשרות הרוגים, מאות פצועים בצד הפלסטיני, בדעת הקהל הבינלאומית זה כמובן לא עובר טוב. יכולנו שלא להגיע למצב הזה מלכתחילה? יש משהו שאפשר היה לעשות אחרת? יורם כהן: ראשית, אני חושב שישראל עושה הרבה דברים, באמת, מאז זו סיומה של "צוק איתן" [סבב לחימה בין ישראל לחמאס ביולי - אוגוסט 2014] כמעט ארבע שנים, הרבה דברים גם בשיקום, ובעצם ישראל היא החמצן המרכזי, אולי היחידי, שיש לרצועת עזה. כל הפרויקטים שקורים, המשאיות שנכנסות, הציוד, הרפואה, כמעט כל הדברים, אבל אנחנו לא יכולים לעשות הכל, ואני צריך פה 2-3 דקות להסביר. אני לא מדבר בצד המבצעי, זה צריך להביא איזה אלוף בצבא או מישהו אחר שיסביר על הלחימה עם הצלפים, אבל גם לזה אני מוכן לגעת. אבל אני חושב שלא יכולנו לנהוג אחרת אל מול. אחד, שהחמאס מארגן את הכל, שתיים, שהוא מכניס פעילים צבאיים לתוך ההפגנות האלה, שלוש, הוא מראש מכריז שהוא הולך לחתוך את הגדר ולהיכנס לתוך שטח ישראל ולסכן גם תושבים וגם חיילים, ואנחנו יודעים יפה מאוד שאם הגדר הייתה נקרעת או נחתכת והיו נכנסים שלושת אלפים אנשים, לא ארבעים אלף, מה היה שם? כולם רק יכולים לדמיין. גם להם וגם לנו. לכן זה נראה לי הרע במיעוטו. האם צה"ל, באמצעים שהוא מפעיל, מראש, בכרוזים, בהודעות, דרך המצרים, באמצעי אל הרג שהוא משתמש, בקצינים שהוא נותן הוראות פתיחה באש ולא נותן כל חייל לראות בכל מצב גבולי, האם הוא עושה את המקסימום? אני מעריך שכן, והוא גם רוצה להשתפר. אבל אין ספק שהאירוע של 60 הרוגים ומאות פצועים הוא אירוע לא טוב. אבל גם אני חושב צה",ל הוא רואה אותו אירוע לא טוב, אבל אין ברירה אחרת. אילנה דיין: אבל אתה לוקח, יורם כהן, את נקודת האפס. נקודת האפס הייתה השבוע, צה"ל נמצא על הגדר, הפלסטינים רוצים לחצות, אין מצב שצה"ל יאפשר את זה. אתה אומר, מבחינה מבצעית, זה היה המינימום, הרע במיעוטו. יורם כהן: נראה היה לי שלא ניתן לעשות משהו יותר טוב בנסיבות של 60 קילומטר [גבול עם רצועת עזה] ועשרות אלפי אנשים שפזורים בכל כך הרבה מקומות, הרמטכ"ל לא יכול להיות מאחורי כל כוונת ולפעול במדויק, צריך להפעיל כוחות. הם יודעים שהם נכנסים לאזור סכנה. הם חוצים גדר גבול שלנו. זה לא הפגנה, אפילו נגיד של החמאס, לא נגיד של מחאה אזרחית, אפילו של החמאס, בתוך שטחם, הם יכולים לעשות, חיזבאללה עושה את זה הרבה. הם יכולים לעשות הרבה הפגנות, אבל לא לחצות את הגדר. אילנה דיין: השאלה כשאנחנו, אבל כשאנחנו קוראים על מסרים שחמאס שלח, אולי גם שולח בימים אלה, לממשלת ישראל, לאורך השבועות האחרונים, אולי להתחיל לדבר על סוג של תהדיאה, סוג של, לא יודעת איך לקרוא לזה אפילו, רגיעה, הפוגה, הפסקת אש, שקט הדדי, יכול להיות שאלה מסרים שצריך היה להתייחס אליהם יותר ברצינות, בעיקר בהתחשב בסיר הלחץ בתוך עזה, בתנאים ההומניטריים הקשים, בזה שלאוכלוסייה אין כבר מה להפסיד? יורם כהן: זו שאלה מאוד עדינה, ואני אשתדל לענות עליה בצורה קצת אולי מרוכבת. אחד, יש בינינו תהדיאה. הפסקת אש זה סוג של תהדיאה. אנחנו ארבע שנים בהפסקת אש. ישראל לא חודרת לשם, לא הורגת שם, לא, אפילו לדעתי, גם לא מחממת את הגזרה, מעבירה מסרים של, בכל פרמטר שהוא של שקט. והיא גם מצהירה כמדיניות שהיא רוצה שקט. לדחות את המלחמה, לא להיכנס לעימות וכולי וכולי. אבל אני חייב להזכיר פה איזה עניין. יש פה מצב שהצד השני, נגיד שהוא מדבר באופן לא ישיר איתנו, אז דרך גורם שלישי, על תהדיאה, נקרא לזה ארוכת טווח, נגיד 10 שנים או 20 שנה, יש רמזים על זה. א', אני משוכנע, אני לא בקיא, אני משוכנע שכל הרמזים האלו או המסרים האלו מגיעים לממשלת ישראל, ממשלת ישראל צריכה להחליט אם היא מוכנה לדבר או לא לדבר עם חמאס בצורה עקיפה. אילנה דיין: בעבר עשינו את זה? בעבר כשהגיעו מסרים עקיפים כאלה, נכנסנו לזירה ורקדנו את הטנגו הזה איתם? יורם כהן: אני חושב שבתחומים האלה של הפסקת אש בצורה פורמלית, רשמית, בעת עימות. אבל לדעתי מועברים מסרים בתחומים של החיים, מרקם החיים באופן שוטף, על ידי מתאם הפעולה בשטחים, על ידי אנשי האו"ם, וכמובן על ידי המצרים, אולי גם על ידי גורמים אחרים שלדעתי הם פחות אפקטיביים. אבל הבעיה הגדולה זה לא האם לדבר איתם באופן עקיף, על מנת לשפר את המצב בעזה, ולפי דעתי צריך לשפר את המצב בעזה, גם את התשתיות, אולי גם דברים אחרים, אבל הצד שלהם, שהוא מדבר איתנו, הוא לא מדבר איתנו, נגיד, הפסקת אש מול הפסקת אש. הם רוצים 30 דברים אחרים. הוא רוצה נמל ימי, והוא רוצה נמל אווירי, והוא רוצה תנועה של אוכלוסייה חופשית לישראל, והוא רוצה [נקטע]. אילנה דיין: והוא רוצה לא להתפרק מנשקו, לא להפסיק לחפור מנהרות, ולא לתת את הרקטות להפוך אותן לאלומיניום. יורם כהן: השיח בינינו לבינם הוא כאילו, אפילו שאנחנו חזקים, וכאילו לכאורה הם החלשים, הם לא מדברים איתנו באותה שפה, ולא על מה, אפילו דברים אנושיים או הומניטריים, כמו גופות החללים שלנו, החיילים במקרה הזה, או הנעדרים שלנו, שנישבו על ידם. לא מוכנים לדבר איתנו בשום תחום, בשום תנאי, זה שלבים הרבה הרבה יותר מאוחרים. במקום לבנות אבני דרך של אמון, של אמון חלקי, של מחוות מצד לצד, שישראל גם תהיה, תוכל להגמיש את עמדותיה. אפילו הייתי אומר בעדינות, לקחת סיכונים. אנו לא מוכנים לקחת סיכונים כאשר העוינות כל כך גדולה. אילנה דיין: אם אני מבינה אותך נכון, אתה אומר הייתי רוצה להמליץ לממשלת ישראל לקחת סיכונים, רק באופן שבו מתנהג הפרטנר כרגע, או האין פרטנר הזה, אני לא בטוח שאפילו את זה אפשר לעשות. יורם כהן: אני יכול אבל להתייחס לכמה דברים שאני כן חושב שאפשר לעשות. אז קדימה. צריך להיווצר אווירה קצת יותר טובה ממה שהשבוע הזה כמובן, ולא תחת לחץ. אבל אם תיווצר אווירה טובה יותר, בינינו לבינם, לא רק במובן הזה של הגדר, אלא באופן כללי. יהיה אפשר בתנאים מסוימים לישראל לקחת סיכון ולאפשר, למשל, שאטלים או הוצאה של אנשים מעזה ישירות לירדן. לא דרך ישראל ולא דרך יהודה ושומרון. למנוע חיכוך עם גורמים ש[נקטע] ברוך ה' מצב יותר טוב. אילנה דיין: רגע, לא הבנתי, אבל דרך איפה להעביר אנשים מעזה לירדן, דרך איפה? יורם כהן: אוטובוסים, שאטלים. אילנה דיין: אבל כן דרך ישראל. יורם כהן: כן, ברור, ברור דרך ישראל. אבל ללא חניה או תחנה ברמאללה או בשכם או בחברון. ישירות לגשר. הדבר הזה אפשרי, הוא נעשה בעבר באופן מצומצם. אנחנו יכולים לעשות אותו באופן יותר שיטתי, דרך מעבר ארז, אנשים שאנחנו נאשר שהם ייצאו מעזה, לא מחבלים וכדומה, אפשר לעשות את זה, לשחרר לחץ, לאפשר לאנשים אולי לצאת ללימודים באופן יותר טוב, כל עוד המעבר ברפיח סגור. יש דברים שניתן לעשות. אני חושב שאנחנו צריכים להאיץ ככל הניתן, אני מניח שישראל בעד העניין הזה, אבל משום מה זה לא קורה, יש לזה הרבה סיבות, אבל לנסות לשבת ולראות למה הפרויקטים הבינלאומיים התשתיתיים, שקשורים באנרגיה, מים, ביוב וכדומה, לא מתבצעים בעזה. לישראל אין מניעה שהדבר הזה יקרה, להפך. אנחנו חושבים, או אני חושב, אני חושב שגם רוב הציבור חושב, שהציבור בעזה, גם אם הוא נשלט על ידי חמאס, ולצערנו לפני עשור הוא בחר בו, עדיין צריך לתת לו תנאים טובים, על מנת שהחיים שלהם יהיו סבירים. אילנה דיין: ולו רק שבסוף זה אינטרס שלנו. אני רוצה להספיק לגעת יורם כהן באמת בטקסט הזה המאוד מעניין של הנאום שלך בכנס הרצליה בשבוע שעבר. זה מאפשר לנו טיפה לפתוח את הפריזמה ואתה אומר שם בעצם במבט על, גם על עזה, גם על יהודה ושומרון, אין באמת סיכוי אמיתי להסדר מדיני עם הפלסטינים בעתיד הקרוב, יש כן אינטרס ישראלי-לאומי שזה יקרה. ואתה מזכיר שיחה שהייתה לך לפני שנים עם סוכן שהפעלת בשטחים, ושמעת ממנו משהו שעד עכשיו נשאר איתך. יורם כהן: זה כבר לפני הרבה מאוד שנים שעוד הייתי שטח, זה כמעט דור, 25 או 27 שנים, איש די בכיר אינטליגנטי, ובשיחות שהן שיחות צעד, שהן לא שיחות על מודיעין ומה קורה היום ומה ניתן לעשות וכולי, אלא על כל אחד שגם מדבר עם אנשים בצד השני ברמה די בכירה מנסה לבחון אופציות, נקרא לזה ככה, או באיזה תנאים נסתדר. ובאחת השיחות, הדימוי שהוא בחר לתת, זה סוג של דילמת אסיר, אבל בצד הזה הישראלי, והוא בחר לקרוא לצד הפלסטיני סוג של כדור ברזל, שרשרת שכבולה לך לרגל, שאתה לפעמים מתוסכל, אתה רוצה להיפרד ממנה, אתה הולך איתה לישון, אתה בועט בה לפעמים מרוב תסכול, אבל אתה לא נצליח להתפטר מזה. ואתה כל הזמן חולם על זה, ואתה לא יכול לעשות את זה. ולא רק את זה, שאם אתה לא מתייחס אליו בצורה מכובדת, במרכאות, או לא חושב על זה בהתנהלות שלך, או שאתה נופל, או שאתה שובר את האצבעות, או שאתה נגרר, או שחס וחלילה, אם אתה זורק את זה בחמת זעם לביצה, אתה פשוט שוקע אחריו. אילנה דיין: ואתה גוזר מזה איזושהי השקפה שאתה פורש באותו נאום, לא נספיק כמובן לפרוש את כולה, תחת הכותרת סור מרע ועשה טוב, גם צעדים הומניטריים וכן הלאה, אבל כשאתה אומר סור מרע יורם כהן, אתה אומר כי אתה חושש מצעדים של סיפוח? יורם כהן: אני חושש, קודם כל אני חושב שאנחנו צריכים להגיע למצב שלא לעשות, ישראל, לא כדאי שהיא תעשה גם אם היא, אני חושב ש[קטע את המשפט - יד"ה], לא כדאי שתעשה צעדים בלתי הפיכים. כי אם אנחנו רוצים להגיע להסדר אי-פעם, ואני חושב גם צריך לשמור על הסדרי הביטחון, אבל אסור שנעשה דברים שהם יהיו בלתי הפיכים. דברים בלתי הפיכים הם כאלה שקשה מהם ללכת אחורה בין היתר, אם אנחנו נעשה סיפוח של כל יהודה ושומרון, בוא נהיה עכשיו שאנו יכולים, אני אומר יותר קיצוני. בוא נניח עכשיו שהפלסטינים מעוניינים, לא מוכנים, מעוניינים. אני חושב שזה יהיה איום ונורא לעתיד שלנו. ולכן, ללכת, אני חושב שצריך להימנע ממדינה אחת דו-לאומית, בוודאי בהיקפים של 40-50% אוכלוסייה עוינת אותנו. לכן, לעשות דברים שאפשר, ולא חכמים, אני חושב שזה דבר רע. זה צריך להימנע מזה. בכל מה שאנחנו, נעשה נקבע עמדה או יכולת או מציאות שהיא בלתי הפיכה. בזמנו נתתי דימוי אחר של עור של ג'ירף. כלומר, אם אנחנו נהיה בסיטואציה שכל יהודה ושומרון יהיו כתמים, חומים צהובים לבנים, כלומר שטח A, B ו-C, יישובים פלסטינים, ביניהם מעורבבים ישובים. לא ניתן לתת לפלסטינים בעצם שום דבר. לא יהיה להם רצף טריטוריאלי. אפילו, אני הייתי אומר בצורה קיצונית, אפילו את האוטונומיה, שכרגע זה נראה לי הדבר היחידי הרלוונטי בשנים הקרובות. הרי היחידי בשנים הקרובות. לא ניתן יהיה לתת את זה, כי לא יהיה אפשר בפועל לממש את זה. ולכן אני חושב שאנחנו צריכים לעשות דברים שהם סור מרע. לא לעשות דברים שהם יגרמו לנו נזק, לפחות אם רוב העם לא חושב שכדאי לעשות את זה. ולא רק בהקשרים קואליציוניים, או בהקשרים אחרים. אבל יש הרבה דברים שאנחנו כן יכולים לעשות. יש גם דברים טובים שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו יכולים ללכת לקראת הפלסטינים בתחום הכלכלה, בתחום תשתיות, לפעמים אפילו בתנאים מסוימים. שוב פעם זה גם תלוי בהם. ההנהגה הפלסטינית המדינית לדעתי עושה הרבה טעויות. אבל בתחומים מסוימים שאם עוד פעם תיווצר אווירה טובה, אנחנו יכולים לעזור לכוחות הביטחון הפלסטיניים, זה לא מסכן אותנו. אנחנו יכולים לפעמים, הייתי אומר, לתת שטחים קטנים פתוחים בשטחי C לעביר לרשות כאות של מחווה טובה, כאלה שבכל הסדר שהוא עתידי זה לא יהיה חלק מה שנקרא מדינת ישראל. יש כמה דברים שאנו יכולים לעשות. הצד השני גם צריך לרקוד איתנו גם צריך להיות איתנו גם ברמה המדינית לא רק ברמה של התיאום, ברמה יותר טובה, ואם הדברים האלו אפשר, אני לא יודע תמיד אם אפשר לעשות אותם פוליטית בישראל. אבל האם כדאי לעשות אותם? אילנה דיין: כן, זהו, אני אפילו לא שואלת אותך, כי אני יודעת שלא תרצה להיכנס לזירה הזאת, רק לסיום, אני חייבת לספק את הסקרנות שלי. אתה מקבל טלפונים? יורם כהן: עד לפני שנה, הייתי אומר, הייתי מדי פעם, היו קוראים לי והייתי מדבר עם מי שצריך. אילנה דיין: האמת שזו תשובה לשאלה שלא שאלתי, לא, זו תשובה לשאלה שלא שאלתי, התכוונתי לומר, התכוונתי לשאול אם זה גם מעניין, שאתה אומר מתייעצים, היו מתייעצים לפחות, אני שואלת אם אתה מקבל הצעות, בימים האלה, בתקופה האחרונה, לקפוץ לזירה הפוליטית. יורם כהן: כן. כן, אבל אני נותן תשובה לכולם שאני לא החלטתי בכלל שאני רוצה להיכנס לזה, עדיין עקרונית. אבל אם מישהו מדבר איתי ושואל אותי מה אני חושב על הזירה הפלסטינית, או על ביטחון הפנים, או על פתרונות, או רעיונות, או הצעות, אני משתף. אבל לא מעבר לזה. אילנה דיין: ואנחנו גם נהנינו לשמוע את התובנות שלך הבוקר. יורם כהן, לשעבר ראש השב"כ, תודה רבה לך על השיחה הזאת. יורם כהן: -תודה רבה. כל טוב. סימוכין: אודיו: גל"צ. תמונה: יורם כהן, צילום מסך מ"כאן 11"

מאי 2018 – יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר: חמאס פועל לשנות את המדיניות הישראלית, לפתח כלכלה, להוריד את האבטלה ולאפשר חיים סבירים, רוצים להיות עם ככל העמים, אין להם עניין להילחם בישראל, אם תיווצר אווירה טובה יותר בין ישראל לחמאס, ישראל תוכל בתנאים מסוימים לקחת סיכון במדיניותה כלפי חמאס ב-17 במאי 2018, ראיינה אילנה דיין ב"גלי צה"ל" את יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר. להן תוכן הראיון: אילנה דיין: בוקר טוב. יורם כהן: בוקר טוב לך ולמאזינים. אילנה דיין: תכף נדבר על דברים מרתקים, גם לא בנאליים, שאמרת בשבוע שעבר בכנס הרצליה, אבל ענייני היום בוערים. נדמה כאילו מישהו בחמאס החליט להוריד את גובה להבות, יחיא סינוואר [מנהיג חמאס ברצועת עזה] גם אמר את זה, די ממפורש אתמול בראיון לאל-ג'זירה. זה קורה כנראה רק אחרי התערבות מצרית. אתה היית הרי כבר במצבים דומים, ראית איך נראה תיווך כזה. קהיר יכולה לגרום לחמאס לקחת רוורס? יורם כהן: בהחלט. אני חושב שלמצרים תמיד הייתה השפעה דרמטית על ההנהגה בכלל של הרשות הפלסטינית וגם על ההנהגה של החמאס בוודאי בעשור האחרון. לא תמיד זה מצליח, כי יש לפעמים אינטרסים מנוגדים בין החמאס לבין ההנהגה. החמאס גם יש לה קשרים לאחים המוסלמים במצרים, היו תקופות שהיו קשרים אפילו צבאיים עד כדי איומים ופיגועים בסיני ולפעמים גם במצרים. דברים כאלה היו. כלומר, החמאס גם לפעמים משמש כאויב להנהגה במצרים, וודאי ההנהגה של היום. אבל עם כל זה השפעה עליהם היא השפעה דרמטית. פתח היציאה לעולם, נקרא לזה, הוא בעיקר משם של הנהגת החמאס. אילנה דיין: מה שמעניין אותי, אחרי סיבוב כזה, כשאיסמאעיל הניה [מנהיג חמאס] חוזר כנראה מושפל מקהיר, כשלפי הודעתו של בכיר בחמאס אתמול, רוב ההרוגים היו אנשי חמאס, אבל האוכלוסייה בלי ספק גם כן נפגעת מסביב. חמאס עצמו לא נחלש בתוך הרצועה אחרי סיבוב ציני כזה? יורם כהן: אני חושב שהחמאס מזה תקופה ארוכה, הוא חלש מאוד. הוא חלש בהרבה תחומים. הוא חלש קודם כל מבחינת היכולת שלו, בעצם, הכלכלית לספק לציבור שלו. מזון, תשתיות, עבודה וכו'. אילנה דיין: אבל אז איך הוא מצליח, יורם כהן, למנף את החולשה הזאת למצב שאנחנו לכאורה יוצאים נפסדים ממנו? יורם כהן: זה עניין של הסברה, אבל אני רק רוצה לומר על זה שניים, שלושה משפטים. אילנה דיין: בבקשה. יורם כהן: החמאס נמצא בשפל כלכלי וגם בידוד מדיני, על אף שיש לו עזרה מתורכיה וקטאר קצת וכולי, אבל באופן כללי הוא נמצא באחת מתקופות השפל. אני חושב שגם בהיבט לא רק הצבאי מולנו, חוסר הצלחה בעזה וחוסר הצלחה ביהודה ושומרון, נפגעים. בכל פרמטר, גם התפקוד הטוב של צה"ל, ההרתעה וכולי, הכל עובד נגדם. וגם יש [מילה לא ברורה] פיוס. הנושא המרכזי שלפי דעתי הם עובדים עליו זה איך לשנות את המדיניות הישראלית, לצאת מהמצור מה שהם קוראים, כלומר לפתח כלכלה, תנועה של אנשים. להוריד את האבטלה ולאפשר חיים מבחינתם, חיים סבירים של, גם אם הם מרדו ותפסו את השלטון בכוח, איך הם נהיים עם כאחד העמים, או מדינה כאחד העמים. אילנה דיין: זאת אומרת, כל המהלך הזה של רצף התהלוכות וההפגנות הכאילו עממיות בשבועות האחרונים, זאת המטרה האמיתית המרכזית שלהם? יורם כהן: המטרה האמיתית, לצאת מהמצב הקשה שבו נמצאים, במינימום מחיר. מבחינתם אין להם עניין להילחם בישראל. הם יודעים שהם לא יכולים לכבוש את ישראל. הם יודעים שיקבלו עונש עונש פיזי, גם בדם וגם בממון וגם בתשתיות, הרבה יותר חמור, ואין להם עניין כזה. אילנה דיין: אז זה מנקודת מבטם. אז זה מנקודת מבטם. עכשיו אני רוצה להבין רגע, יורם כהן, מנקודת מבטנו. הרי דבר אחד בטוח, ישראל נקלעה השבוע למצב שכמעט שום דבר טוב לא יכול היה לצאת ממנו. אי אפשר היה להשלים, כמובן, עם ניסיונות שלהם לפרוץ את הגדר, גם אי אפשר להתעלם מהתוצאות. עשרות הרוגים, מאות פצועים בצד הפלסטיני, בדעת הקהל הבינלאומית זה כמובן לא עובר טוב. יכולנו שלא להגיע למצב הזה מלכתחילה? יש משהו שאפשר היה לעשות אחרת? יורם כהן: ראשית, אני חושב שישראל עושה הרבה דברים, באמת, מאז זו סיומה של "צוק איתן" [סבב לחימה בין ישראל לחמאס ביולי - אוגוסט 2014] כמעט ארבע שנים, הרבה דברים גם בשיקום, ובעצם ישראל היא החמצן המרכזי, אולי היחידי, שיש לרצועת עזה. כל הפרויקטים שקורים, המשאיות שנכנסות, הציוד, הרפואה, כמעט כל הדברים, אבל אנחנו לא יכולים לעשות הכל, ואני צריך פה 2-3 דקות להסביר. אני לא מדבר בצד המבצעי, זה צריך להביא איזה אלוף בצבא או מישהו אחר שיסביר על הלחימה עם הצלפים, אבל גם לזה אני מוכן לגעת. אבל אני חושב שלא יכולנו לנהוג אחרת אל מול. אחד, שהחמאס מארגן את הכל, שתיים, שהוא מכניס פעילים צבאיים לתוך ההפגנות האלה, שלוש, הוא מראש מכריז שהוא הולך לחתוך את הגדר ולהיכנס לתוך שטח ישראל ולסכן גם תושבים וגם חיילים, ואנחנו יודעים יפה מאוד שאם הגדר הייתה נקרעת או נחתכת והיו נכנסים שלושת אלפים אנשים, לא ארבעים אלף, מה היה שם? כולם רק יכולים לדמיין. גם להם וגם לנו. לכן זה נראה לי הרע במיעוטו. האם צה"ל, באמצעים שהוא מפעיל, מראש, בכרוזים, בהודעות, דרך המצרים, באמצעי אל הרג שהוא משתמש, בקצינים שהוא נותן הוראות פתיחה באש ולא נותן כל חייל לראות בכל מצב גבולי, האם הוא עושה את המקסימום? אני מעריך שכן, והוא גם רוצה להשתפר. אבל אין ספק שהאירוע של 60 הרוגים ומאות פצועים הוא אירוע לא טוב. אבל גם אני חושב צה",ל הוא רואה אותו אירוע לא טוב, אבל אין ברירה אחרת. אילנה דיין: אבל אתה לוקח, יורם כהן, את נקודת האפס. נקודת האפס הייתה השבוע, צה"ל נמצא על הגדר, הפלסטינים רוצים לחצות, אין מצב שצה"ל יאפשר את זה. אתה אומר, מבחינה מבצעית, זה היה המינימום, הרע במיעוטו. יורם כהן: נראה היה לי שלא ניתן לעשות משהו יותר טוב בנסיבות של 60 קילומטר [גבול עם רצועת עזה] ועשרות אלפי אנשים שפזורים בכל כך הרבה מקומות, הרמטכ"ל לא יכול להיות מאחורי כל כוונת ולפעול במדויק, צריך להפעיל כוחות. הם יודעים שהם נכנסים לאזור סכנה. הם חוצים גדר גבול שלנו. זה לא הפגנה, אפילו נגיד של החמאס, לא נגיד של מחאה אזרחית, אפילו של החמאס, בתוך שטחם, הם יכולים לעשות, חיזבאללה עושה את זה הרבה. הם יכולים לעשות הרבה הפגנות, אבל לא לחצות את הגדר. אילנה דיין: השאלה כשאנחנו, אבל כשאנחנו קוראים על מסרים שחמאס שלח, אולי גם שולח בימים אלה, לממשלת ישראל, לאורך השבועות האחרונים, אולי להתחיל לדבר על סוג של תהדיאה, סוג של, לא יודעת איך לקרוא לזה אפילו, רגיעה, הפוגה, הפסקת אש, שקט הדדי, יכול להיות שאלה מסרים שצריך היה להתייחס אליהם יותר ברצינות, בעיקר בהתחשב בסיר הלחץ בתוך עזה, בתנאים ההומניטריים הקשים, בזה שלאוכלוסייה אין כבר מה להפסיד? יורם כהן: זו שאלה מאוד עדינה, ואני אשתדל לענות עליה בצורה קצת אולי מרוכבת. אחד, יש בינינו תהדיאה. הפסקת אש זה סוג של תהדיאה. אנחנו ארבע שנים בהפסקת אש. ישראל לא חודרת לשם, לא הורגת שם, לא, אפילו לדעתי, גם לא מחממת את הגזרה, מעבירה מסרים של, בכל פרמטר שהוא של שקט. והיא גם מצהירה כמדיניות שהיא רוצה שקט. לדחות את המלחמה, לא להיכנס לעימות וכולי וכולי. אבל אני חייב להזכיר פה איזה עניין. יש פה מצב שהצד השני, נגיד שהוא מדבר באופן לא ישיר איתנו, אז דרך גורם שלישי, על תהדיאה, נקרא לזה ארוכת טווח, נגיד 10 שנים או 20 שנה, יש רמזים על זה. א', אני משוכנע, אני לא בקיא, אני משוכנע שכל הרמזים האלו או המסרים האלו מגיעים לממשלת ישראל, ממשלת ישראל צריכה להחליט אם היא מוכנה לדבר או לא לדבר עם חמאס בצורה עקיפה. אילנה דיין: בעבר עשינו את זה? בעבר כשהגיעו מסרים עקיפים כאלה, נכנסנו לזירה ורקדנו את הטנגו הזה איתם? יורם כהן: אני חושב שבתחומים האלה של הפסקת אש בצורה פורמלית, רשמית, בעת עימות. אבל לדעתי מועברים מסרים בתחומים של החיים, מרקם החיים באופן שוטף, על ידי מתאם הפעולה בשטחים, על ידי אנשי האו"ם, וכמובן על ידי המצרים, אולי גם על ידי גורמים אחרים שלדעתי הם פחות אפקטיביים. אבל הבעיה הגדולה זה לא האם לדבר איתם באופן עקיף, על מנת לשפר את המצב בעזה, ולפי דעתי צריך לשפר את המצב בעזה, גם את התשתיות, אולי גם דברים אחרים, אבל הצד שלהם, שהוא מדבר איתנו, הוא לא מדבר איתנו, נגיד, הפסקת אש מול הפסקת אש. הם רוצים 30 דברים אחרים. הוא רוצה נמל ימי, והוא רוצה נמל אווירי, והוא רוצה תנועה של אוכלוסייה חופשית לישראל, והוא רוצה [נקטע]. אילנה דיין: והוא רוצה לא להתפרק מנשקו, לא להפסיק לחפור מנהרות, ולא לתת את הרקטות להפוך אותן לאלומיניום. יורם כהן: השיח בינינו לבינם הוא כאילו, אפילו שאנחנו חזקים, וכאילו לכאורה הם החלשים, הם לא מדברים איתנו באותה שפה, ולא על מה, אפילו דברים אנושיים או הומניטריים, כמו גופות החללים שלנו, החיילים במקרה הזה, או הנעדרים שלנו, שנישבו על ידם. לא מוכנים לדבר איתנו בשום תחום, בשום תנאי, זה שלבים הרבה הרבה יותר מאוחרים. במקום לבנות אבני דרך של אמון, של אמון חלקי, של מחוות מצד לצד, שישראל גם תהיה, תוכל להגמיש את עמדותיה. אפילו הייתי אומר בעדינות, לקחת סיכונים. אנו לא מוכנים לקחת סיכונים כאשר העוינות כל כך גדולה. אילנה דיין: אם אני מבינה אותך נכון, אתה אומר הייתי רוצה להמליץ לממשלת ישראל לקחת סיכונים, רק באופן שבו מתנהג הפרטנר כרגע, או האין פרטנר הזה, אני לא בטוח שאפילו את זה אפשר לעשות. יורם כהן: אני יכול אבל להתייחס לכמה דברים שאני כן חושב שאפשר לעשות. אז קדימה. צריך להיווצר אווירה קצת יותר טובה ממה שהשבוע הזה כמובן, ולא תחת לחץ. אבל אם תיווצר אווירה טובה יותר, בינינו לבינם, לא רק במובן הזה של הגדר, אלא באופן כללי. יהיה אפשר בתנאים מסוימים לישראל לקחת סיכון ולאפשר, למשל, שאטלים או הוצאה של אנשים מעזה ישירות לירדן. לא דרך ישראל ולא דרך יהודה ושומרון. למנוע חיכוך עם גורמים ש[נקטע] ברוך ה' מצב יותר טוב. אילנה דיין: רגע, לא הבנתי, אבל דרך איפה להעביר אנשים מעזה לירדן, דרך איפה? יורם כהן: אוטובוסים, שאטלים. אילנה דיין: אבל כן דרך ישראל. יורם כהן: כן, ברור, ברור דרך ישראל. אבל ללא חניה או תחנה ברמאללה או בשכם או בחברון. ישירות לגשר. הדבר הזה אפשרי, הוא נעשה בעבר באופן מצומצם. אנחנו יכולים לעשות אותו באופן יותר שיטתי, דרך מעבר ארז, אנשים שאנחנו נאשר שהם ייצאו מעזה, לא מחבלים וכדומה, אפשר לעשות את זה, לשחרר לחץ, לאפשר לאנשים אולי לצאת ללימודים באופן יותר טוב, כל עוד המעבר ברפיח סגור. יש דברים שניתן לעשות. אני חושב שאנחנו צריכים להאיץ ככל הניתן, אני מניח שישראל בעד העניין הזה, אבל משום מה זה לא קורה, יש לזה הרבה סיבות, אבל לנסות לשבת ולראות למה הפרויקטים הבינלאומיים התשתיתיים, שקשורים באנרגיה, מים, ביוב וכדומה, לא מתבצעים בעזה. לישראל אין מניעה שהדבר הזה יקרה, להפך. אנחנו חושבים, או אני חושב, אני חושב שגם רוב הציבור חושב, שהציבור בעזה, גם אם הוא נשלט על ידי חמאס, ולצערנו לפני עשור הוא בחר בו, עדיין צריך לתת לו תנאים טובים, על מנת שהחיים שלהם יהיו סבירים. אילנה דיין: ולו רק שבסוף זה אינטרס שלנו. אני רוצה להספיק לגעת יורם כהן באמת בטקסט הזה המאוד מעניין של הנאום שלך בכנס הרצליה בשבוע שעבר. זה מאפשר לנו טיפה לפתוח את הפריזמה ואתה אומר שם בעצם במבט על, גם על עזה, גם על יהודה ושומרון, אין באמת סיכוי אמיתי להסדר מדיני עם הפלסטינים בעתיד הקרוב, יש כן אינטרס ישראלי-לאומי שזה יקרה. ואתה מזכיר שיחה שהייתה לך לפני שנים עם סוכן שהפעלת בשטחים, ושמעת ממנו משהו שעד עכשיו נשאר איתך. יורם כהן: זה כבר לפני הרבה מאוד שנים שעוד הייתי שטח, זה כמעט דור, 25 או 27 שנים, איש די בכיר אינטליגנטי, ובשיחות שהן שיחות צעד, שהן לא שיחות על מודיעין ומה קורה היום ומה ניתן לעשות וכולי, אלא על כל אחד שגם מדבר עם אנשים בצד השני ברמה די בכירה מנסה לבחון אופציות, נקרא לזה ככה, או באיזה תנאים נסתדר. ובאחת השיחות, הדימוי שהוא בחר לתת, זה סוג של דילמת אסיר, אבל בצד הזה הישראלי, והוא בחר לקרוא לצד הפלסטיני סוג של כדור ברזל, שרשרת שכבולה לך לרגל, שאתה לפעמים מתוסכל, אתה רוצה להיפרד ממנה, אתה הולך איתה לישון, אתה בועט בה לפעמים מרוב תסכול, אבל אתה לא נצליח להתפטר מזה. ואתה כל הזמן חולם על זה, ואתה לא יכול לעשות את זה. ולא רק את זה, שאם אתה לא מתייחס אליו בצורה מכובדת, במרכאות, או לא חושב על זה בהתנהלות שלך, או שאתה נופל, או שאתה שובר את האצבעות, או שאתה נגרר, או שחס וחלילה, אם אתה זורק את זה בחמת זעם לביצה, אתה פשוט שוקע אחריו. אילנה דיין: ואתה גוזר מזה איזושהי השקפה שאתה פורש באותו נאום, לא נספיק כמובן לפרוש את כולה, תחת הכותרת סור מרע ועשה טוב, גם צעדים הומניטריים וכן הלאה, אבל כשאתה אומר סור מרע יורם כהן, אתה אומר כי אתה חושש מצעדים של סיפוח? יורם כהן: אני חושש, קודם כל אני חושב שאנחנו צריכים להגיע למצב שלא לעשות, ישראל, לא כדאי שהיא תעשה גם אם היא, אני חושב ש[קטע את המשפט - יד"ה], לא כדאי שתעשה צעדים בלתי הפיכים. כי אם אנחנו רוצים להגיע להסדר אי-פעם, ואני חושב גם צריך לשמור על הסדרי הביטחון, אבל אסור שנעשה דברים שהם יהיו בלתי הפיכים. דברים בלתי הפיכים הם כאלה שקשה מהם ללכת אחורה בין היתר, אם אנחנו נעשה סיפוח של כל יהודה ושומרון, בוא נהיה עכשיו שאנו יכולים, אני אומר יותר קיצוני. בוא נניח עכשיו שהפלסטינים מעוניינים, לא מוכנים, מעוניינים. אני חושב שזה יהיה איום ונורא לעתיד שלנו. ולכן, ללכת, אני חושב שצריך להימנע ממדינה אחת דו-לאומית, בוודאי בהיקפים של 40-50% אוכלוסייה עוינת אותנו. לכן, לעשות דברים שאפשר, ולא חכמים, אני חושב שזה דבר רע. זה צריך להימנע מזה. בכל מה שאנחנו, נעשה נקבע עמדה או יכולת או מציאות שהיא בלתי הפיכה. בזמנו נתתי דימוי אחר של עור של ג'ירף. כלומר, אם אנחנו נהיה בסיטואציה שכל יהודה ושומרון יהיו כתמים, חומים צהובים לבנים, כלומר שטח A, B ו-C, יישובים פלסטינים, ביניהם מעורבבים ישובים. לא ניתן לתת לפלסטינים בעצם שום דבר. לא יהיה להם רצף טריטוריאלי. אפילו, אני הייתי אומר בצורה קיצונית, אפילו את האוטונומיה, שכרגע זה נראה לי הדבר היחידי הרלוונטי בשנים הקרובות. הרי היחידי בשנים הקרובות. לא ניתן יהיה לתת את זה, כי לא יהיה אפשר בפועל לממש את זה. ולכן אני חושב שאנחנו צריכים לעשות דברים שהם סור מרע. לא לעשות דברים שהם יגרמו לנו נזק, לפחות אם רוב העם לא חושב שכדאי לעשות את זה. ולא רק בהקשרים קואליציוניים, או בהקשרים אחרים. אבל יש הרבה דברים שאנחנו כן יכולים לעשות. יש גם דברים טובים שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו יכולים ללכת לקראת הפלסטינים בתחום הכלכלה, בתחום תשתיות, לפעמים אפילו בתנאים מסוימים. שוב פעם זה גם תלוי בהם. ההנהגה הפלסטינית המדינית לדעתי עושה הרבה טעויות. אבל בתחומים מסוימים שאם עוד פעם תיווצר אווירה טובה, אנחנו יכולים לעזור לכוחות הביטחון הפלסטיניים, זה לא מסכן אותנו. אנחנו יכולים לפעמים, הייתי אומר, לתת שטחים קטנים פתוחים בשטחי C לעביר לרשות כאות של מחווה טובה, כאלה שבכל הסדר שהוא עתידי זה לא יהיה חלק מה שנקרא מדינת ישראל. יש כמה דברים שאנו יכולים לעשות. הצד השני גם צריך לרקוד איתנו גם צריך להיות איתנו גם ברמה המדינית לא רק ברמה של התיאום, ברמה יותר טובה, ואם הדברים האלו אפשר, אני לא יודע תמיד אם אפשר לעשות אותם פוליטית בישראל. אבל האם כדאי לעשות אותם? אילנה דיין: כן, זהו, אני אפילו לא שואלת אותך, כי אני יודעת שלא תרצה להיכנס לזירה הזאת, רק לסיום, אני חייבת לספק את הסקרנות שלי. אתה מקבל טלפונים? יורם כהן: עד לפני שנה, הייתי אומר, הייתי מדי פעם, היו קוראים לי והייתי מדבר עם מי שצריך. אילנה דיין: האמת שזו תשובה לשאלה שלא שאלתי, לא, זו תשובה לשאלה שלא שאלתי, התכוונתי לומר, התכוונתי לשאול אם זה גם מעניין, שאתה אומר מתייעצים, היו מתייעצים לפחות, אני שואלת אם אתה מקבל הצעות, בימים האלה, בתקופה האחרונה, לקפוץ לזירה הפוליטית. יורם כהן: כן. כן, אבל אני נותן תשובה לכולם שאני לא החלטתי בכלל שאני רוצה להיכנס לזה, עדיין עקרונית. אבל אם מישהו מדבר איתי ושואל אותי מה אני חושב על הזירה הפלסטינית, או על ביטחון הפנים, או על פתרונות, או רעיונות, או הצעות, אני משתף. אבל לא מעבר לזה. אילנה דיין: ואנחנו גם נהנינו לשמוע את התובנות שלך הבוקר. יורם כהן, לשעבר ראש השב"כ, תודה רבה לך על השיחה הזאת. יורם כהן: -תודה רבה. כל טוב. סימוכין: אודיו: גל"צ. תמונה: יורם כהן, צילום מסך מ"כאן 11"

Jonathan D. Halevi

104,080 görüntüleme • 1 yıl önce

התיעוד האחרון של דוד בן אברהם (לשעבר סאמח זיתון) שהתגייר והיה בעבר סאמח זיתון, הוא מקפיא את הדם. החייל ב׳ לא מאמין לשום מילה של בן אברהם, שמעבר השני לא קולט את הסיטואציה וקורא לו ״מטומטם״. החייל גם לא מאמין לדוד שהוא יהודי. החייל פותח בירי אחרי שחברו מוצא סכין בתיקו. אבל מצאת כבר סכין, הבן אדם לא מהווה סכנה, למה לירות? מה עוד צריך לקרות שחיילים יבינו שאדם שמרים ידיים לא יורים בו, גם אם אתה חושב שהוא לא יהודי? אם זה היה ערבי לא מעורב , זה היה בסדר? ובכל מקרה, מספרים שגם בן אברהם וגם אביו עשו המון למען מדינת ישראל. אביו של בן אברהם הציל יהודים במאורעות תרפ״ט, הוא עצמו סייע למדינה ובכך רצה להתקרב ליהדות. המשפחה של דוד, משפחת זיתון, אגב, מכחישה מכל וכל שאביהם יהודי. פרשת קסטלמן לא לימדה כלום אף אחד במדינה הזאת!

התיעוד האחרון של דוד בן אברהם (לשעבר סאמח זיתון) שהתגייר והיה בעבר סאמח זיתון, הוא מקפיא את הדם. החייל ב׳ לא מאמין לשום מילה של בן אברהם, שמעבר השני לא קולט את הסיטואציה וקורא לו ״מטומטם״. החייל גם לא מאמין לדוד שהוא יהודי. החייל פותח בירי אחרי שחברו מוצא סכין בתיקו. אבל מצאת כבר סכין, הבן אדם לא מהווה סכנה, למה לירות? מה עוד צריך לקרות שחיילים יבינו שאדם שמרים ידיים לא יורים בו, גם אם אתה חושב שהוא לא יהודי? אם זה היה ערבי לא מעורב , זה היה בסדר? ובכל מקרה, מספרים שגם בן אברהם וגם אביו עשו המון למען מדינת ישראל. אביו של בן אברהם הציל יהודים במאורעות תרפ״ט, הוא עצמו סייע למדינה ובכך רצה להתקרב ליהדות. המשפחה של דוד, משפחת זיתון, אגב, מכחישה מכל וכל שאביהם יהודי. פרשת קסטלמן לא לימדה כלום אף אחד במדינה הזאת!

Yossi Eli

559,783 görüntüleme • 2 yıl önce

כל מה שאתם צריכים לדעת על חבית הסירחון המכונה גם "יעקב ברדוגו", ב-73 שניות. פעם אחרי פעם הוא מגחיך, מטפיש ומצחין את עצמו למען אדונו, לא לומד לקח, לא מגדל סוג של עמוד שידרה, לא רוכש לעצמו מעט מישכל. "אני וידאתי את זה על פי מקור שנכח בשיחה!", הוא אומר, "תרשמו, יעקב ברדוגו נקודותיים: ברק רביד לא אמר אמת!" זה האיש שהודיע שהוא "בשל להיות שר המשפטים". האמת? אם עורך הדין הפרטי של נתניהו יהיה מבקר המדינה, למה שברדוגו לא יהיה שר המשפטים? ויאיר נתניהו המפכ"ל?

כל מה שאתם צריכים לדעת על חבית הסירחון המכונה גם "יעקב ברדוגו", ב-73 שניות. פעם אחרי פעם הוא מגחיך, מטפיש ומצחין את עצמו למען אדונו, לא לומד לקח, לא מגדל סוג של עמוד שידרה, לא רוכש לעצמו מעט מישכל. "אני וידאתי את זה על פי מקור שנכח בשיחה!", הוא אומר, "תרשמו, יעקב ברדוגו נקודותיים: ברק רביד לא אמר אמת!" זה האיש שהודיע שהוא "בשל להיות שר המשפטים". האמת? אם עורך הדין הפרטי של נתניהו יהיה מבקר המדינה, למה שברדוגו לא יהיה שר המשפטים? ויאיר נתניהו המפכ"ל?

Ben Caspit בן כספית

25,632 görüntüleme • 2 ay önce

ראש הממשלה מודה הערב בסיבה שבגללה לא חיסלנו את סינואר וחמאס עד השבעה באוקטובר: ״האמנתי שצריך לגדוע את הזרוע הצבאית, אבל לא היה קונצנזוס לאומי ובוודאי שלא היה קונצנזוס בינלאומי״. במילים אחרות היינו צריכים לחכות שישחטו אותנו בשבעה באוקטובר בשביל שנשמיד את ארגון הטרור שהפך את חיי התושבים בעוטף לסיוט. למה במילים אחרות, נתניהו אומר גם את זה: ״היה צריך מסגרת הסכמית שנוצרה לצערי רק אחרי המקרה הזה״. לא הבנתי, זה לא מתפקידו של ראש ממשלה לקבל החלטות קשות, גם אם אין עליהן קונצזוס? הקונצנזוס נחשף למידעים המודיעינים שראש הממשלה נחשף אליהם? הקונצנזוס היה מודע לגודל האיום על חיינו בעוטף? אדוני ראש הממשלה, לדעתי יש לך קונצנזוס לאומי לחסל את נסראללה…

ראש הממשלה מודה הערב בסיבה שבגללה לא חיסלנו את סינואר וחמאס עד השבעה באוקטובר: ״האמנתי שצריך לגדוע את הזרוע הצבאית, אבל לא היה קונצנזוס לאומי ובוודאי שלא היה קונצנזוס בינלאומי״. במילים אחרות היינו צריכים לחכות שישחטו אותנו בשבעה באוקטובר בשביל שנשמיד את ארגון הטרור שהפך את חיי התושבים בעוטף לסיוט. למה במילים אחרות, נתניהו אומר גם את זה: ״היה צריך מסגרת הסכמית שנוצרה לצערי רק אחרי המקרה הזה״. לא הבנתי, זה לא מתפקידו של ראש ממשלה לקבל החלטות קשות, גם אם אין עליהן קונצזוס? הקונצנזוס נחשף למידעים המודיעינים שראש הממשלה נחשף אליהם? הקונצנזוס היה מודע לגודל האיום על חיינו בעוטף? אדוני ראש הממשלה, לדעתי יש לך קונצנזוס לאומי לחסל את נסראללה…

almog boker

231,065 görüntüleme • 2 yıl önce

איל ולדמן מספר על שיחתו עם הרצי הלוי, שהיה הרמטכ"ל ב-7 באוקטובר 2023: "הוא [הרצי הלוי] אומר, לא ידענו, לא היינו ערוכים, נתתי הוראות, חלקן לא מולאו, נתתי הוראות לאוגדה [אוגדת עזה], לנוע קדימה, לחכות על הגדר, הם פחדו שיהיו מארבים, אז הם לקחו צעד אחד אחורה" ב-25 ביוני 2026, ערוץ 13 שידר ראיון שערך עמרי אסנהיים עם איל ולדמן. בהקדמה לראיון נכתב: "עמרי אסנהיים בארוחה אינטימית וריאיון אחד על אחד עם המיליארדר איל וולדמן, שלא מפסיק להאמין בשלום גם אחרי שבתו נרצחה בשבעה באוקטובר. הוא ידבר על החיים החדשים שלו ועל בת הזוג שצעירה ממנו ב-40 שנה". להלן קטע מהראיון: איל ולדמן: אצל [הרמטכ"ל ב-7 באוקטובר 2023] הרצי [הלוי] זה סיפור אחר. עמרי אסנהיים: מה? איל ולדמן: הרצי [הלוי] בא בראש אחר, אני תמיד נותן שעה, זה גם כן הרבה זמן אצלי שעה. אז הוא ביקש שעתיים, אמרתי בסדר ניתן לו שעתיים. בסוף היינו שלוש וחצי שעות ביחד. עמרי אסנהיים: וואו. איל ולדמן: והוא אומר, לא ידענו, לא היינו ערוכים, נתתי הוראות, חלקן לא מולאו, נתתי הוראות לאוגדה [אוגדת עזה], לנוע קדימה, לחכות על הגדר, הם פחדו שיהיו מארבים, אז הם לקחו צעד אחד אחורה. ואז הסתבר לי שהקמ"ן [קצין המודיעין] של אוגדת עזה, הוא עדיין קצין בצבא קבע. הקמ"ן של אוגדת עזה עדיין קצין בצבא. אני אומר לו, איך יכול להיות? עמרי אסנהיים: להרצי [הלוי]? איל ולדמן: כן. למה לא הדחת אותו? הוא אומר לי, אני המלצתי. אני אומר לו, מה זה המלצת? אתה הרמטכ"ל, תדיח. אתה לא צריך להמליץ, אתה הרמטכ"ל, אתה לא ממליץ. [הרצי הלוי אמר] לא, אני, זה. עכשיו אני חושב שמאיפה שזה בא, כי הוא לא הדיח את עצמו. אני אומר לו, גם אתה, אתה צריך ללכת, ושוב, אחרי חודשיים היית צריך לעזוב את הצבא, כי יש לך פה בראש, לא משנה מה אתה חושב וגם איפה פעולות אתה עושה, יש לך פה בראש שאתה אחראי למחדל הגדול הזה. סימוכין:

איל ולדמן מספר על שיחתו עם הרצי הלוי, שהיה הרמטכ"ל ב-7 באוקטובר 2023: "הוא [הרצי הלוי] אומר, לא ידענו, לא היינו ערוכים, נתתי הוראות, חלקן לא מולאו, נתתי הוראות לאוגדה [אוגדת עזה], לנוע קדימה, לחכות על הגדר, הם פחדו שיהיו מארבים, אז הם לקחו צעד אחד אחורה" ב-25 ביוני 2026, ערוץ 13 שידר ראיון שערך עמרי אסנהיים עם איל ולדמן. בהקדמה לראיון נכתב: "עמרי אסנהיים בארוחה אינטימית וריאיון אחד על אחד עם המיליארדר איל וולדמן, שלא מפסיק להאמין בשלום גם אחרי שבתו נרצחה בשבעה באוקטובר. הוא ידבר על החיים החדשים שלו ועל בת הזוג שצעירה ממנו ב-40 שנה". להלן קטע מהראיון: איל ולדמן: אצל [הרמטכ"ל ב-7 באוקטובר 2023] הרצי [הלוי] זה סיפור אחר. עמרי אסנהיים: מה? איל ולדמן: הרצי [הלוי] בא בראש אחר, אני תמיד נותן שעה, זה גם כן הרבה זמן אצלי שעה. אז הוא ביקש שעתיים, אמרתי בסדר ניתן לו שעתיים. בסוף היינו שלוש וחצי שעות ביחד. עמרי אסנהיים: וואו. איל ולדמן: והוא אומר, לא ידענו, לא היינו ערוכים, נתתי הוראות, חלקן לא מולאו, נתתי הוראות לאוגדה [אוגדת עזה], לנוע קדימה, לחכות על הגדר, הם פחדו שיהיו מארבים, אז הם לקחו צעד אחד אחורה. ואז הסתבר לי שהקמ"ן [קצין המודיעין] של אוגדת עזה, הוא עדיין קצין בצבא קבע. הקמ"ן של אוגדת עזה עדיין קצין בצבא. אני אומר לו, איך יכול להיות? עמרי אסנהיים: להרצי [הלוי]? איל ולדמן: כן. למה לא הדחת אותו? הוא אומר לי, אני המלצתי. אני אומר לו, מה זה המלצת? אתה הרמטכ"ל, תדיח. אתה לא צריך להמליץ, אתה הרמטכ"ל, אתה לא ממליץ. [הרצי הלוי אמר] לא, אני, זה. עכשיו אני חושב שמאיפה שזה בא, כי הוא לא הדיח את עצמו. אני אומר לו, גם אתה, אתה צריך ללכת, ושוב, אחרי חודשיים היית צריך לעזוב את הצבא, כי יש לך פה בראש, לא משנה מה אתה חושב וגם איפה פעולות אתה עושה, יש לך פה בראש שאתה אחראי למחדל הגדול הזה. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

28,655 görüntüleme • 2 ay önce

יאיר גולן: "אני מסתובב פה בנגב, ואני רואה את היישובים [הבדואיים] הבלתי מוכרים, לי זה כואב בלב. לא יכול להיות שזה יהיה כך. צריך להסדיר איזה פתרון, פעם אחת ולתמיד; צריך בעיקר להביא תקווה לתושבים [הבדואים] פה בנגב, ולא לעשות פה מבצעי הריסה שמצטלמים טוב לטלוויזיה" ב-30 ביולי 2026, יאיר גולן, יו"ר מפלגת "הדמוקרטים" פרסם בפייסבוק את ההודעה הבאה בשפה הערבית: "האזרחים הבדואים בנגב ראויים להרבה יותר. הגיע הזמן שמדינת ישראל תשים קץ להזנחה שנמשכה שנים, ותסדיר את סוגיית הדיור בנגב. הנדרש הוא הסדרת מעמד הכפרים הבלתי מוכרים, וקידום פתרונות צודקים בתחומי התכנון והבנייה, והשקעה בתשתיות, בחינוך ובהזדמנויות תעסוקה. רק בצעדים אלה נוכל לפתח את הנגב ולבנות עתיד טוב יותר ובטוח יותר לכולם". להודעה זו צורף סרטון וידאו המציג את יאיר גולן משוחח עם תושבים בדואים בנגב, ולהלן דבריו שתורגמו לערבית: "אני מסתובב פה בנגב, ואני רואה את היישובים [הבדואיים] הבלתי מוכרים, לי זה כואב בלב. לא יכול להיות שזה יהיה כך. צריך להסדיר איזה פתרון, פעם אחת ולתמיד. עכשיו, אני איש מעשי, אני יודע שלא פותרים דברים ככה, אבל צריך להתחיל. וצריך בעיקר להביא תקווה לתושבים [הבדואים] פה בנגב, ולא לעשות פה מבצעי הריסה שמצטלמים טוב לטלוויזיה בשביל לעשות קמפיין בחירות אחר כך. המחויבות שלי אליכם היא בדיוק מהמחויבות שלי לתושבים של העיר שלי בראש העין. עכשיו מה הבעיה להסדיר פה? אני אומר לכם, אני מכיר את התוכניות. הכל משורטט, הכל קיים. עכשיו צריך לעבור לשלב של יישום. בשביל זה צריך כוח פוליטי. אנחנו רוצים את אותו טוב משותף. אם נתרגם את זה נכון לפוליטיקה, אתם תראו את השינוי בשטח. זה בידינו. אני אומר לכם, אני בא לכאן, אני מדבר איתכם בגובה העיניים. לא מדבר איתכם מלמעלה, מדבר איתכם בגובה העיניים. בגובה העיניים זה אומר דבר פשוט. אני יודע לעשות את זה לבד. אני צריך אתכם איתי כדי שיהיה שינוי". סימוכין:

יאיר גולן: "אני מסתובב פה בנגב, ואני רואה את היישובים [הבדואיים] הבלתי מוכרים, לי זה כואב בלב. לא יכול להיות שזה יהיה כך. צריך להסדיר איזה פתרון, פעם אחת ולתמיד; צריך בעיקר להביא תקווה לתושבים [הבדואים] פה בנגב, ולא לעשות פה מבצעי הריסה שמצטלמים טוב לטלוויזיה" ב-30 ביולי 2026, יאיר גולן, יו"ר מפלגת "הדמוקרטים" פרסם בפייסבוק את ההודעה הבאה בשפה הערבית: "האזרחים הבדואים בנגב ראויים להרבה יותר. הגיע הזמן שמדינת ישראל תשים קץ להזנחה שנמשכה שנים, ותסדיר את סוגיית הדיור בנגב. הנדרש הוא הסדרת מעמד הכפרים הבלתי מוכרים, וקידום פתרונות צודקים בתחומי התכנון והבנייה, והשקעה בתשתיות, בחינוך ובהזדמנויות תעסוקה. רק בצעדים אלה נוכל לפתח את הנגב ולבנות עתיד טוב יותר ובטוח יותר לכולם". להודעה זו צורף סרטון וידאו המציג את יאיר גולן משוחח עם תושבים בדואים בנגב, ולהלן דבריו שתורגמו לערבית: "אני מסתובב פה בנגב, ואני רואה את היישובים [הבדואיים] הבלתי מוכרים, לי זה כואב בלב. לא יכול להיות שזה יהיה כך. צריך להסדיר איזה פתרון, פעם אחת ולתמיד. עכשיו, אני איש מעשי, אני יודע שלא פותרים דברים ככה, אבל צריך להתחיל. וצריך בעיקר להביא תקווה לתושבים [הבדואים] פה בנגב, ולא לעשות פה מבצעי הריסה שמצטלמים טוב לטלוויזיה בשביל לעשות קמפיין בחירות אחר כך. המחויבות שלי אליכם היא בדיוק מהמחויבות שלי לתושבים של העיר שלי בראש העין. עכשיו מה הבעיה להסדיר פה? אני אומר לכם, אני מכיר את התוכניות. הכל משורטט, הכל קיים. עכשיו צריך לעבור לשלב של יישום. בשביל זה צריך כוח פוליטי. אנחנו רוצים את אותו טוב משותף. אם נתרגם את זה נכון לפוליטיקה, אתם תראו את השינוי בשטח. זה בידינו. אני אומר לכם, אני בא לכאן, אני מדבר איתכם בגובה העיניים. לא מדבר איתכם מלמעלה, מדבר איתכם בגובה העיניים. בגובה העיניים זה אומר דבר פשוט. אני יודע לעשות את זה לבד. אני צריך אתכם איתי כדי שיהיה שינוי". סימוכין:

Jonathan D. Halevi

28,739 görüntüleme • 1 ay önce

בזכות קלוד הפסקתי לשלם על מנויים ולזרוק כסף לפח! כולנו מכירים את זה. אנחנו צריכים שירות כלשהו - אבל אז מגלים שהוא דורש עשרות דולרים מדי חודש. כמו בדוגמא הזו, עבור עריכת קבצי PDF צריך לשלם כמעט 100 ש"ח בחודש! העולם התחרפן! אז בכל פעם כזו, אני שולף את קלוד דסקופ, אומר לו מה הצורך שלי, הוא מפתח לי את הכלי ואני לא צריך לשלם כלום! אם אתם לא משתמשים בקלוד דסקטופ כדי לפתח לעצמכם דברים - אתם זורקים כסף לפח. קלוד הוא ה"כחלון" של ה-AI! כמו שמשה כחלון עשה את מהפכת הסלולר, ככה קלוד עושה מהפך פיתוח AI לכל אחד ואחת. אולי ככה יפסיקו להתחנזר אלינו כבר.

בזכות קלוד הפסקתי לשלם על מנויים ולזרוק כסף לפח! כולנו מכירים את זה. אנחנו צריכים שירות כלשהו - אבל אז מגלים שהוא דורש עשרות דולרים מדי חודש. כמו בדוגמא הזו, עבור עריכת קבצי PDF צריך לשלם כמעט 100 ש"ח בחודש! העולם התחרפן! אז בכל פעם כזו, אני שולף את קלוד דסקופ, אומר לו מה הצורך שלי, הוא מפתח לי את הכלי ואני לא צריך לשלם כלום! אם אתם לא משתמשים בקלוד דסקטופ כדי לפתח לעצמכם דברים - אתם זורקים כסף לפח. קלוד הוא ה"כחלון" של ה-AI! כמו שמשה כחלון עשה את מהפכת הסלולר, ככה קלוד עושה מהפך פיתוח AI לכל אחד ואחת. אולי ככה יפסיקו להתחנזר אלינו כבר.

Yuval Avidani (יובל אבידני)

27,602 görüntüleme • 4 ay önce