正在加载视频...

视频加载失败

加载此视频时出现问题。这可能是由于临时网络问题，或视频可能不可用。

בני כמה הייתם כשגיליתם שפיקות חומות הן פיקות לבנות בלי הכיסוי?

🇬🇧🍗עוף טופיק🍗🇬🇧

7,631 subscribers

32,317 次观看 • 1 个月前 •via X (Twitter)

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

0 条评论

暂无评论

原始帖子的评论将显示在这里

相关视频

כפר שלם בגדה המערבית נחנק בגלל מתנחל אחד. עשרים אלף בני אדם, פלסטינים תושבי הכפר בית אולא, סובלים בגלל אדם אחד שהחליט לבנות להם התנחלות בשטח הכפר. באנו היום לעזור להם להגיע לשטח שלהם. גם על זה הבחירות לכנסת - כל הזכות של בני אדם לחופש, לעצמאות, לחיים בלי כיבוש צבאי ובלי התנחלות.

כפר שלם בגדה המערבית נחנק בגלל מתנחל אחד. עשרים אלף בני אדם, פלסטינים תושבי הכפר בית אולא, סובלים בגלל אדם אחד שהחליט לבנות להם התנחלות בשטח הכפר. באנו היום לעזור להם להגיע לשטח שלהם. גם על זה הבחירות לכנסת - כל הזכות של בני אדם לחופש, לעצמאות, לחיים בלי כיבוש צבאי ובלי התנחלות.

Alon-Lee Green - ألون-لي جرين - אלון-לי גרין 🟣

18,212 次观看 • 2 个月前

"אני רוצה לשאול את שניכם, אם הייתם שוב בני 30 והיה לכם את המיליון הראשון בבנק, איך הייתם משקיעים אותו, בהנחה ו: 1 אתם אינכם משקיעים במשרה מלאה 2 יש לכם עבודה אחרת במשרה מלאה 3 אתם יכולים לכסות את כל הוצאותיכם לכ8-10 חודשים" השנה 2008 וטים פריס (Tim Ferriss) אז בתחילת דרכו מבקש את עצת באפט ומאנגר על איך משקיע פאסיבי אמור לפעול בהשקעות בשוק. באפט: "למה לכם לצפות ליותר מתשואה סבירה אם אתם לא מביאים כלום למסיבה?" התשובות המאוד אופייניות לזוג הגאוני הזה. אבל עדיין, כמה מאיתנו מתקשים לקבל את זה?

"אני רוצה לשאול את שניכם, אם הייתם שוב בני 30 והיה לכם את המיליון הראשון בבנק, איך הייתם משקיעים אותו, בהנחה ו: 1 אתם אינכם משקיעים במשרה מלאה 2 יש לכם עבודה אחרת במשרה מלאה 3 אתם יכולים לכסות את כל הוצאותיכם לכ8-10 חודשים" השנה 2008 וטים פריס (Tim Ferriss) אז בתחילת דרכו מבקש את עצת באפט ומאנגר על איך משקיע פאסיבי אמור לפעול בהשקעות בשוק. באפט: "למה לכם לצפות ליותר מתשואה סבירה אם אתם לא מביאים כלום למסיבה?" התשובות המאוד אופייניות לזוג הגאוני הזה. אבל עדיין, כמה מאיתנו מתקשים לקבל את זה?

המחנך הפיננסי

25,141 次观看 • 6 个月前

אהלן, תגידו, לקנות מוצר ב 1000 שקלים, זה זול או יקר? הייתם רוכשים? אהה, כן, צריך לדעת מה המוצר בשביל להשיב על השאלה. כך עם ישראל האהוב והחכם שואל תמיד כאשר הוא רוכש משהו בקניון או באינטרנט. אבל במלחמה? חלילה. יש נטייה מוזרה כזאת אצל עמים, לפתח ביישנות בקשר לבדיקת המוצר. משלמים בלי לשאול - מה המוצר ותוך כמה זמן מקבלים אותו. אז אני שב ושואל, מה מטרות המלחמה ותוך כמה זמן מצפה הנהגת העם המופלאה להשיגן. ככל שהזמן נוקף, מבצבצת לה מטרה מאוד בעייתית, והיא קידום עניינו האישי של ראש המדינה. אדם שמוכר כנוכל גדול. אדם שלא הייתם רוכשים ממנו מסטיק. ממשלת ישראל היקרה מה המטרות ומתי הן יושגו. כי יכול להיות שגם מה שאתם תופסים כמחיר נמוך מאוד, כזה שכולל שיבוש טוטאלי של השגרה וקצת מחירים ברכוש ובנפש, לנו הוא לא משתלם. אולי זה מוצר שאנחנו לא רוצים כלל או שאנחנו רוצים, אך לא במחיר הזה. ובבקשה, המשתמש יוסי1234, תשאיר להנהגה להשיב לי. היא זאת שקיבלה את ההחלטה לצאת למלחמה, לא אתה. שבוע טוב 😘

אהלן, תגידו, לקנות מוצר ב 1000 שקלים, זה זול או יקר? הייתם רוכשים? אהה, כן, צריך לדעת מה המוצר בשביל להשיב על השאלה. כך עם ישראל האהוב והחכם שואל תמיד כאשר הוא רוכש משהו בקניון או באינטרנט. אבל במלחמה? חלילה. יש נטייה מוזרה כזאת אצל עמים, לפתח ביישנות בקשר לבדיקת המוצר. משלמים בלי לשאול - מה המוצר ותוך כמה זמן מקבלים אותו. אז אני שב ושואל, מה מטרות המלחמה ותוך כמה זמן מצפה הנהגת העם המופלאה להשיגן. ככל שהזמן נוקף, מבצבצת לה מטרה מאוד בעייתית, והיא קידום עניינו האישי של ראש המדינה. אדם שמוכר כנוכל גדול. אדם שלא הייתם רוכשים ממנו מסטיק. ממשלת ישראל היקרה מה המטרות ומתי הן יושגו. כי יכול להיות שגם מה שאתם תופסים כמחיר נמוך מאוד, כזה שכולל שיבוש טוטאלי של השגרה וקצת מחירים ברכוש ובנפש, לנו הוא לא משתלם. אולי זה מוצר שאנחנו לא רוצים כלל או שאנחנו רוצים, אך לא במחיר הזה. ובבקשה, המשתמש יוסי1234, תשאיר להנהגה להשיב לי. היא זאת שקיבלה את ההחלטה לצאת למלחמה, לא אתה. שבוע טוב 😘

Barak cohen - ברק כהן

26,047 次观看 • 5 个月前

נתתי לקלוד אופוס 4.8 לבדוק מה קרה למניה של 24 חברות הייטק ישראליות ציבוריות אחרי הכרזה על פיטורים ועד היום, והמסקנה שפיטורים לא מנבאים כלום, מה שקורה אחריהם כן. ממינוס 97% ב-REE ועד פלוס 297% בקוגנייט. כן נמצא שמי שפיטר שוב ושוב (פלייטיקה, מובילאיי, קלטורה) ברובו אדום, ומה שקרה בחצי שנה הראשונה ניבא את הכיוון ב-70% מהמקרים. אבל זה בכלל לא הסיפור. הסיפור הוא קלוד והיכולת שלו לסרוק את הרשת, למצוא הודעות לעיתונות, לבדוק עובדות, לחשב שערים, לייצר לוגואים, להכין קבצים, לבחור צבעים ולהציג את הדאטה הזה בדיוק בצורה שביקשתי. בלי לראות קוד ובלי לדעת פרונט. אנחנו מרחק כמה גירסאות ממודל שעושה את כל מה שהחברות האלו עושות. פעם הן קראו לזה moat, היום הן קוראות לזה agents, מחרתיים זה יהיה משהו שאתה מבקש בצ׳אט וזה פשוט יעבוד, למידותיך, בלי מתווך ובלי FDE.

נתתי לקלוד אופוס 4.8 לבדוק מה קרה למניה של 24 חברות הייטק ישראליות ציבוריות אחרי הכרזה על פיטורים ועד היום, והמסקנה שפיטורים לא מנבאים כלום, מה שקורה אחריהם כן. ממינוס 97% ב-REE ועד פלוס 297% בקוגנייט. כן נמצא שמי שפיטר שוב ושוב (פלייטיקה, מובילאיי, קלטורה) ברובו אדום, ומה שקרה בחצי שנה הראשונה ניבא את הכיוון ב-70% מהמקרים. אבל זה בכלל לא הסיפור. הסיפור הוא קלוד והיכולת שלו לסרוק את הרשת, למצוא הודעות לעיתונות, לבדוק עובדות, לחשב שערים, לייצר לוגואים, להכין קבצים, לבחור צבעים ולהציג את הדאטה הזה בדיוק בצורה שביקשתי. בלי לראות קוד ובלי לדעת פרונט. אנחנו מרחק כמה גירסאות ממודל שעושה את כל מה שהחברות האלו עושות. פעם הן קראו לזה moat, היום הן קוראות לזה agents, מחרתיים זה יהיה משהו שאתה מבקש בצ׳אט וזה פשוט יעבוד, למידותיך, בלי מתווך ובלי FDE.

Michael Lugassy

36,237 次观看 • 2 个月前

את עמרי רונן יצא לי להכיר כבר בימים הראשונים של המחאה, אי שם ב-2023. אי אפשר היה להחמיץ אותו. אש בעיניים, אופטימיות מדבקת. פטריוט ישראלי. לוחם אדיר למען הדמוקרטיה הישראלית. וואוו, כמה עברנו כולנו מאז. כמה סיפרים יצא לנו לספר יחד ביאללה תקווה. כמה משקל שהוא לקח על הגב. הוא נלחם בכל הכוח נגד ההפיכה המשטרית, בלי פחד, חורש את הארץ. הוא איבד את סבתא נירה, שנרצחה בטבח בכפר עזה. באותו היום הוא כבר התגייס למילואים, יחידה מובחרת. מאות ימי מילואים מאז תחילת המלחמה. בין לבין משקם את שכונת המרצפות הירוקות בכפר עזה 🧩 ואז… במהלך המלחמה עם איראן נפגע הבית של עמרי מטיל. טוטאל לוס. אין מדינה, כמובן. גם את הסיבוב הזה לקח. בראש מורם! וכל פעם שדיברנו בשנים האלה, במהלך כל צומת, מול כל הסתה: תמיד מצאתי אותו אופטימי, תמיד נחוש, תמיד מאמין שאפשר לבנות פה את הכל מחדש. את הסרט הזה עשה איתו אסף שפיר, קחו כמה דקות להכיר את עמרי רונן האדיר הזה (זה קרה בעוד גל של הסתה מאיזה דיסטל או עמית סגל או גמד וורבלי אחר, תפסיקו לתת להם חשיבות). אוהב אותך אח ❤️ שמח כל כך שבחרת פוליטיקה, היא ראוייה לאנשים כמוך, למנהיגים מהדור שלך שסחב פה מדינה על הכתפיים. תן להם בראש! Omri Ronen עמרי רונן

את עמרי רונן יצא לי להכיר כבר בימים הראשונים של המחאה, אי שם ב-2023. אי אפשר היה להחמיץ אותו. אש בעיניים, אופטימיות מדבקת. פטריוט ישראלי. לוחם אדיר למען הדמוקרטיה הישראלית. וואוו, כמה עברנו כולנו מאז. כמה סיפרים יצא לנו לספר יחד ביאללה תקווה. כמה משקל שהוא לקח על הגב. הוא נלחם בכל הכוח נגד ההפיכה המשטרית, בלי פחד, חורש את הארץ. הוא איבד את סבתא נירה, שנרצחה בטבח בכפר עזה. באותו היום הוא כבר התגייס למילואים, יחידה מובחרת. מאות ימי מילואים מאז תחילת המלחמה. בין לבין משקם את שכונת המרצפות הירוקות בכפר עזה 🧩 ואז… במהלך המלחמה עם איראן נפגע הבית של עמרי מטיל. טוטאל לוס. אין מדינה, כמובן. גם את הסיבוב הזה לקח. בראש מורם! וכל פעם שדיברנו בשנים האלה, במהלך כל צומת, מול כל הסתה: תמיד מצאתי אותו אופטימי, תמיד נחוש, תמיד מאמין שאפשר לבנות פה את הכל מחדש. את הסרט הזה עשה איתו אסף שפיר, קחו כמה דקות להכיר את עמרי רונן האדיר הזה (זה קרה בעוד גל של הסתה מאיזה דיסטל או עמית סגל או גמד וורבלי אחר, תפסיקו לתת להם חשיבות). אוהב אותך אח ❤️ שמח כל כך שבחרת פוליטיקה, היא ראוייה לאנשים כמוך, למנהיגים מהדור שלך שסחב פה מדינה על הכתפיים. תן להם בראש! Omri Ronen עמרי רונן

Ran Harnevo

18,795 次观看 • 6 个月前

איזה ליצן חסר מודעות יצאתי שכתבתי אודות ניצחון על נגה ויזל אחרי שמונה שנים כאילו מישהו זוכר מה היה כאן לפני שבוע. אז הנה קטע של דקה שיזכיר, מזהיר שזה לא פשוט לצפיה. בקצרה: נשבענו להילחם עד חורמה, יקח כמה שיקח, בעורכת הדין המתועבת שריסקה נפגעות תקיפה מינית בתוך ומחוץ לכתלי בית המשפט - כל זאת בשביל להוציא אנסים בלי כלום. הגשנו תביעה תקדימית יחד עם עו״ד אילן יונש האדיר שהתנדב למשימה, בשם אחת הקורבנות העיקריות שלה, לירון תורג׳מן. היום נודע שתורג׳מן תקבל ממנה 150 אלף ש״ח, פלוס 50 אלף הוצאות משפט. היעד הבא, לדאוג שהאישה הזו לא תהיה עורכת דין, למען יראו ויראו עמיתיה למקצוע וילמדו שנפגעות תקיפה מינית הן לא בשר תותחים אלא בשר ודם. ומהיום אחרי הפסיקה של כבוד השופט רון גולדשטיין: זן מוגן

איזה ליצן חסר מודעות יצאתי שכתבתי אודות ניצחון על נגה ויזל אחרי שמונה שנים כאילו מישהו זוכר מה היה כאן לפני שבוע. אז הנה קטע של דקה שיזכיר, מזהיר שזה לא פשוט לצפיה. בקצרה: נשבענו להילחם עד חורמה, יקח כמה שיקח, בעורכת הדין המתועבת שריסקה נפגעות תקיפה מינית בתוך ומחוץ לכתלי בית המשפט - כל זאת בשביל להוציא אנסים בלי כלום. הגשנו תביעה תקדימית יחד עם עו״ד אילן יונש האדיר שהתנדב למשימה, בשם אחת הקורבנות העיקריות שלה, לירון תורג׳מן. היום נודע שתורג׳מן תקבל ממנה 150 אלף ש״ח, פלוס 50 אלף הוצאות משפט. היעד הבא, לדאוג שהאישה הזו לא תהיה עורכת דין, למען יראו ויראו עמיתיה למקצוע וילמדו שנפגעות תקיפה מינית הן לא בשר תותחים אלא בשר ודם. ומהיום אחרי הפסיקה של כבוד השופט רון גולדשטיין: זן מוגן

Guy lerer גיא לרר

26,473 次观看 • 2 个月前

בגלל שאני רואה שיש מי שחזר להשתמש פה בביטוי "אוכלי מוות" כנגד בני הציונות הדתית. אני רק מבקש ממכם קחו 2 דקות ותצפו בזעקה מהלב של צורית פניגשטיין אמא של מעוז לוחם גיבור שנפל בקרב בעזה: "איבדתי את בני בכורי אהובי, בפעולה לשחרור גופות חטופים. בזכות הבן שלי וחבריו חמש גופות הגיעו לקבר ישראל – שני חיילים ושלושה אזרחים. כמובן שהתפילות שלנו הן לחזרתם של כל החטופים והצלחת חיילי צה"ל. הסיבה שקראו לי אוכלת מוות היא בגלל שלא רואים כמה יצאנו בשביל החיים, בשביל הזכות של הילדים לחיות, בשביל הזכות של הילדים להתקיים, לישון בשקט, לשחק בגן השעשועים. זה מבחינתי תמונת הניצחון – ילדים בישראל שיכולים לחיות, ולא רק לשרוד. ילדים שלא צריכים לפחד מהמטח הבא או מהמפגע הבא שיבוא להרוג אותםהבן שלי עזב אישה ותינוקת שהוא בקושי זכה להכיר. עוד ימים ספורים היא תהיה בת שנה. בכל חברה מוסרית אפשר לקדש את האנשים שוויתרו על כל מה שהיה להם, באלטרואיזם מוחלט שאחרים יוכלו לחיות, אבל הדבר האחרון שמעניין אותם זה מוות. אנחנו רוצים חיים, אנחנו מתאבלים כל יום על חיים שנגדעו. אנחנו עושים את כל זה בשביל החיים. צריך להחזיק את זה בראש – אנחנו ממגרים את הרוע בשביל החיים".

בגלל שאני רואה שיש מי שחזר להשתמש פה בביטוי "אוכלי מוות" כנגד בני הציונות הדתית. אני רק מבקש ממכם קחו 2 דקות ותצפו בזעקה מהלב של צורית פניגשטיין אמא של מעוז לוחם גיבור שנפל בקרב בעזה: "איבדתי את בני בכורי אהובי, בפעולה לשחרור גופות חטופים. בזכות הבן שלי וחבריו חמש גופות הגיעו לקבר ישראל – שני חיילים ושלושה אזרחים. כמובן שהתפילות שלנו הן לחזרתם של כל החטופים והצלחת חיילי צה"ל. הסיבה שקראו לי אוכלת מוות היא בגלל שלא רואים כמה יצאנו בשביל החיים, בשביל הזכות של הילדים לחיות, בשביל הזכות של הילדים להתקיים, לישון בשקט, לשחק בגן השעשועים. זה מבחינתי תמונת הניצחון – ילדים בישראל שיכולים לחיות, ולא רק לשרוד. ילדים שלא צריכים לפחד מהמטח הבא או מהמפגע הבא שיבוא להרוג אותםהבן שלי עזב אישה ותינוקת שהוא בקושי זכה להכיר. עוד ימים ספורים היא תהיה בת שנה. בכל חברה מוסרית אפשר לקדש את האנשים שוויתרו על כל מה שהיה להם, באלטרואיזם מוחלט שאחרים יוכלו לחיות, אבל הדבר האחרון שמעניין אותם זה מוות. אנחנו רוצים חיים, אנחנו מתאבלים כל יום על חיים שנגדעו. אנחנו עושים את כל זה בשביל החיים. צריך להחזיק את זה בראש – אנחנו ממגרים את הרוע בשביל החיים".

יהודה ולד

17,714 次观看 • 1 年前

לא סביר שמישהו יכתוב את מאנדיי מחדש לעצמו. כן סביר שמישהו ינסה לכתוב את מאנדיי בקוד פתוח, וזה יכול להיות כי משעמם לו, חסר לו פיצ׳ר מאוד ספציפי, או משעמם לו. הסבירות שלך לעבור למאנדיי בקוד פתוח תלויה בכמה חסר לך הפיצ׳ר הזה, כמה עולה לך מאנדיי וכמה מורכבויות היא מחביאה בבקאנד. אם המוצר שלך הוא רק אתר או אפליקציה, יקרה מדי, בלי שירותים נלווים, או שאתה מתעלם מלקוחות, אתה בסיכון גבוה לתחרות מאנשים שמשעמם להם. לא כתבתי את monday.com מחדש (אני אפילו לא לקוח), אבל כן כתבתי את Transistor (פלטפורמת פודקאסטים) לעצמי. היא מעכשיו: מנוהלת בגיט, כך שאני יכול לדחוף פרק מכל מקום יודעת להוסיף כתוביות ב-AWS ולתקן אותן עם Gemini לבנות אתר רספונסיבי, עם נגן שזוכר את ההעדפות שלך מלנקקת לפרקים בספוטיפיי, אפל ופלטפורמות אחרות מאפשרת חיפוש BM25 עמוק עם stemming ומורפולוגיה בעברית מנטרת עם גוגל אנליטיקס, פייסבוק ומערכות נוספות כל אירוע משיגה 100 עגול (99 במובייל) במדדים של Google PageSpeed רצה משרתי Cloudflare מהירים ומוגנים עשר שעות פיתוח כדי לחסוך לי $19 בחודש 😀 זה לבד לא מדגדג את טרנזיסטור, שמארחת כמה מהפודקאסטים הגדולים בעולם... אז השקעתי 10 נוספות ועשיתי את זה קוד פתוח. עכשיו כולם יכולים לחסוך. טוב לא כולם. זה בעיקר נועד למתכנתים שיודעים מה הם עושים. כי אם יש משהו שמתכנתים שונאים, זה להנגיש משהו ללא-מתכנתים, ואת זה טרנזיסטור ומאנדיי עושות מצויין. ריפו: הפודקאסט שלי (לדוגמא):

לא סביר שמישהו יכתוב את מאנדיי מחדש לעצמו. כן סביר שמישהו ינסה לכתוב את מאנדיי בקוד פתוח, וזה יכול להיות כי משעמם לו, חסר לו פיצ׳ר מאוד ספציפי, או משעמם לו. הסבירות שלך לעבור למאנדיי בקוד פתוח תלויה בכמה חסר לך הפיצ׳ר הזה, כמה עולה לך מאנדיי וכמה מורכבויות היא מחביאה בבקאנד. אם המוצר שלך הוא רק אתר או אפליקציה, יקרה מדי, בלי שירותים נלווים, או שאתה מתעלם מלקוחות, אתה בסיכון גבוה לתחרות מאנשים שמשעמם להם. לא כתבתי את monday.com מחדש (אני אפילו לא לקוח), אבל כן כתבתי את Transistor (פלטפורמת פודקאסטים) לעצמי. היא מעכשיו: מנוהלת בגיט, כך שאני יכול לדחוף פרק מכל מקום יודעת להוסיף כתוביות ב-AWS ולתקן אותן עם Gemini לבנות אתר רספונסיבי, עם נגן שזוכר את ההעדפות שלך מלנקקת לפרקים בספוטיפיי, אפל ופלטפורמות אחרות מאפשרת חיפוש BM25 עמוק עם stemming ומורפולוגיה בעברית מנטרת עם גוגל אנליטיקס, פייסבוק ומערכות נוספות כל אירוע משיגה 100 עגול (99 במובייל) במדדים של Google PageSpeed רצה משרתי Cloudflare מהירים ומוגנים עשר שעות פיתוח כדי לחסוך לי $19 בחודש 😀 זה לבד לא מדגדג את טרנזיסטור, שמארחת כמה מהפודקאסטים הגדולים בעולם... אז השקעתי 10 נוספות ועשיתי את זה קוד פתוח. עכשיו כולם יכולים לחסוך. טוב לא כולם. זה בעיקר נועד למתכנתים שיודעים מה הם עושים. כי אם יש משהו שמתכנתים שונאים, זה להנגיש משהו ללא-מתכנתים, ואת זה טרנזיסטור ומאנדיי עושות מצויין. ריפו: הפודקאסט שלי (לדוגמא):

Michael Lugassy

22,738 次观看 • 4 个月前

70 שנה שעולם הרובוטיקה עשה הכל כדי לעקוף את האתגר הזה מכל כיוון אפשרי. למה? כי לבנות כף יד המתקרבת ליכולת ביצוע אנושית, בכל הנוגע למוטוריקה עדינה, כוח, מהירות ואמינות - זה אתגר רציני. הכירו את הרובוט NEO. מבחינת חומרה נטו, כפות הידיים של NEO הן יצירת מופת הנדסית. התקינו שם מערכת של גידים מלאכותיים שנותנת להן 25 כיווני תנועה שונים המבוססים על חיישני מגע שיודעים לזהות החלקה (Shear) של חפץ, והן מופעלות על ידי "גידים" פולימריים שמדמים שריר אנושי כדי לספק מגע רך. מושג ה-"Shear" בהקשר של רובוטיקה ואחיזת חפצים, מתייחס ליכולת להרגיש את הכוח שפועל במקביל למשטח האצבעות, כלומר, היכולת לזהות מתי חפץ מתחיל להחליק מתוך האחיזה. כדי להבין למה היכולת הזו כל כך קריטית עבור רובוטים (וגם עבורנו בני האדם), צריך להבין את הפיזיקה הפשוטה של אחיזה. איך עובדת אחיזה? כשרובוט (או אדם) אוחז בכוס מים, פועלים שני כוחות עיקריים: כוח לחיצה (Normal Force): הכוח שהאצבעות מפעילות כלפי פנים, כדי למעוך או להחזיק את הכוס. כוח החלקה /גזירה (Shear Force): כוח הכבידה שמושך את הכוס כלפי מטה, או כוח של מישהו שמנסה למשוך את הכוס מהיד. הכוח הזה פועל במקביל לעור או לחיישן המגע. למה זיהוי Shear הוא "הגביע הקדוש" של אחיזה רובוטית? ללא חישת Shear, רובוט עיוור לחלוטין למה שקורה לחפץ בתוך היד שלו. הוא נאלץ לנחש כמה חזק עליו ללחוץ, מה שמוביל לשתי בעיות מרכזיות: מעיכה (Crushing): אם הרובוט יפעיל כוח לחיצה חזק מדי כדי להבטיח שהחפץ לא ייפול, הוא עלול לרסק חפצים עדינים (כמו ביצה, פרי בשל או כוס פלסטיק דקה). הפלה (Dropping): אם הרובוט יפעיל כוח חלש מדי כדי לא למעוך את החפץ, החפץ פשוט יחליק לו מהיד וייפול. איך זה עובד בפועל? בני אדם עושים את זה בצורה אינסטינקטיבית. דמיינו שאתם מרימים כוס זכוכית רטובה, אתם לא לוחצים עליה בכל הכוח מראש, אלא אוחזים בה בעדינות. אם הכוס מתחילה להחליק אפילו מילימטר כלפי מטה, קולטני המגע בעור שלנו מרגישים את המתיחה של העור (זהו כוח ה-Shear). המוח שלנו מקבל את האות ומיד מכווץ את השרירים כדי להדק את האחיזה, בדיוק במידה הנדרשת כדי לעצור את ההחלקה. ברובוטים מתקדמים, המטרה היא לחקות את המנגנון הזה: קצות האצבעות של הרובוט מצופות בחיישנים טקטיליים (לרוב מבוססי סיליקון או פולימרים) שמסוגלים לזהות דפורמציה (עיוות צורה) זעירה או רטט מיקרוסקופי שנוצר כשהחפץ מתחיל להחליק. ברגע שהחיישן מזהה את תנועת ה-Shear הזו, מחשב הרובוט שולח פקודה למנועים (או הגידים) של האצבעות להגביר את עוצמת הלחיצה בזמן אמת. היכולת הזו מאפשרת לרובוטים לעבור מאחיזה מגושמת של חלקי מתכת כבדים במפעל, לאחיזה עדינה, בטוחה ומדויקת של חפצים יומיומיים בסביבה ביתית.

70 שנה שעולם הרובוטיקה עשה הכל כדי לעקוף את האתגר הזה מכל כיוון אפשרי. למה? כי לבנות כף יד המתקרבת ליכולת ביצוע אנושית, בכל הנוגע למוטוריקה עדינה, כוח, מהירות ואמינות - זה אתגר רציני. הכירו את הרובוט NEO. מבחינת חומרה נטו, כפות הידיים של NEO הן יצירת מופת הנדסית. התקינו שם מערכת של גידים מלאכותיים שנותנת להן 25 כיווני תנועה שונים המבוססים על חיישני מגע שיודעים לזהות החלקה (Shear) של חפץ, והן מופעלות על ידי "גידים" פולימריים שמדמים שריר אנושי כדי לספק מגע רך. מושג ה-"Shear" בהקשר של רובוטיקה ואחיזת חפצים, מתייחס ליכולת להרגיש את הכוח שפועל במקביל למשטח האצבעות, כלומר, היכולת לזהות מתי חפץ מתחיל להחליק מתוך האחיזה. כדי להבין למה היכולת הזו כל כך קריטית עבור רובוטים (וגם עבורנו בני האדם), צריך להבין את הפיזיקה הפשוטה של אחיזה. איך עובדת אחיזה? כשרובוט (או אדם) אוחז בכוס מים, פועלים שני כוחות עיקריים: כוח לחיצה (Normal Force): הכוח שהאצבעות מפעילות כלפי פנים, כדי למעוך או להחזיק את הכוס. כוח החלקה /גזירה (Shear Force): כוח הכבידה שמושך את הכוס כלפי מטה, או כוח של מישהו שמנסה למשוך את הכוס מהיד. הכוח הזה פועל במקביל לעור או לחיישן המגע. למה זיהוי Shear הוא "הגביע הקדוש" של אחיזה רובוטית? ללא חישת Shear, רובוט עיוור לחלוטין למה שקורה לחפץ בתוך היד שלו. הוא נאלץ לנחש כמה חזק עליו ללחוץ, מה שמוביל לשתי בעיות מרכזיות: מעיכה (Crushing): אם הרובוט יפעיל כוח לחיצה חזק מדי כדי להבטיח שהחפץ לא ייפול, הוא עלול לרסק חפצים עדינים (כמו ביצה, פרי בשל או כוס פלסטיק דקה). הפלה (Dropping): אם הרובוט יפעיל כוח חלש מדי כדי לא למעוך את החפץ, החפץ פשוט יחליק לו מהיד וייפול. איך זה עובד בפועל? בני אדם עושים את זה בצורה אינסטינקטיבית. דמיינו שאתם מרימים כוס זכוכית רטובה, אתם לא לוחצים עליה בכל הכוח מראש, אלא אוחזים בה בעדינות. אם הכוס מתחילה להחליק אפילו מילימטר כלפי מטה, קולטני המגע בעור שלנו מרגישים את המתיחה של העור (זהו כוח ה-Shear). המוח שלנו מקבל את האות ומיד מכווץ את השרירים כדי להדק את האחיזה, בדיוק במידה הנדרשת כדי לעצור את ההחלקה. ברובוטים מתקדמים, המטרה היא לחקות את המנגנון הזה: קצות האצבעות של הרובוט מצופות בחיישנים טקטיליים (לרוב מבוססי סיליקון או פולימרים) שמסוגלים לזהות דפורמציה (עיוות צורה) זעירה או רטט מיקרוסקופי שנוצר כשהחפץ מתחיל להחליק. ברגע שהחיישן מזהה את תנועת ה-Shear הזו, מחשב הרובוט שולח פקודה למנועים (או הגידים) של האצבעות להגביר את עוצמת הלחיצה בזמן אמת. היכולת הזו מאפשרת לרובוטים לעבור מאחיזה מגושמת של חלקי מתכת כבדים במפעל, לאחיזה עדינה, בטוחה ומדויקת של חפצים יומיומיים בסביבה ביתית.

Keren Shahar

14,105 次观看 • 1 个月前

טוב, אז אחרי הביקורת שלי אתמול על ההחלטה הפשוט תמוהה של אורנה ברביבאי ו״יש עתיד״ לבזבז ים של אנרגיה ומשאבים על ריצה מול רון חולדאי בתל אביב, התארחתי מוקדם יותר אצל גיא לרר בצינור כדי להרחיב טיפה את הטענה. מצרף את הראיון ורוצה לדייק עוד טיפה כי הסיפור הזה בנפשינו, באמת: 1. הבחירות המוניציפליות בזמן ההפיכה המשטרית הן אירוע חד פעמי, קריטי, חשוב מאין כמוהו, ואנחנו צריכים ויכולים לנצח כל עיר ליברלית בישראל. כל עיר! 2. כדי לעשות את זה צריך לעשות שני דברים: א) להחליט באיזה ערים לשים את כל האנרגיה. ערים שיש בהם רוב ליברלי והייצוג הליברלי שלהם בסכנה. ב) לשים בצד את כל הקשקושים המפלגתיים ולרוץ במנטליות של גוש אחד. ביחד! בלי פוליטיקה קטנה. 3. תל אביב היא עיר ליברלית עם ראש עיר ליברלי. כש״יש עתיד״ מחליטה להכנס למירוץ היא מאותת לכל הגוש שהיא לא מבינה את האירוע! מאבק יוקרה חסר טעם, לטעמי גם חסר סיכוי. ובעיקר אינדיקציה למפלגה עם פוקוס רע במיוחד. 4. בהרצליה, למשל, נדרש איחוד של שני מועמדים מהמחנה שלנו שמסתכנים בראש עיר ליכודי. בכפר סבא שלוש(!) נשים מתמודדות משלוש רשימות ליבראליות שונות. ברחובות מועמד של המחנה הממלכתי מפריע למועמד של יש עתיד לנצח. בחולון (שאגב, יש עתיד כמעט הריצה שם כהניסט) יש ראש עיר מהעבודה שהמפלגות האחרות עוד לא מאחוריו. ועוד ועוד ועוד. ים דוגמאות. 5. ולסיום, כמה מרשים ויפה היה אם ברביבאי, אלופה בצה״ל, רבת יכולות, הייתה מחליטה להסתער על בת ים או על רמת גן, על ערים שלא קל לנצח. איזה דוגמא אישית היא יכלה לתת. לסיכום: מפלגות האופוזציה טרם הבינו את האירוע. לא מעניין את הציבור לאיזה מפלגה יש יותר כוח מוניציפלי. אנחנו רוצים נצחונות ליברליים! תתבגרו. תחשבו כגוש אחד. שימו מועמד אחד או מועמדת אחת בכל עיר מפתח, ונילחם איתכם בכל הכוח והאהבה! ככה פשוט…

טוב, אז אחרי הביקורת שלי אתמול על ההחלטה הפשוט תמוהה של אורנה ברביבאי ו״יש עתיד״ לבזבז ים של אנרגיה ומשאבים על ריצה מול רון חולדאי בתל אביב, התארחתי מוקדם יותר אצל גיא לרר בצינור כדי להרחיב טיפה את הטענה. מצרף את הראיון ורוצה לדייק עוד טיפה כי הסיפור הזה בנפשינו, באמת: 1. הבחירות המוניציפליות בזמן ההפיכה המשטרית הן אירוע חד פעמי, קריטי, חשוב מאין כמוהו, ואנחנו צריכים ויכולים לנצח כל עיר ליברלית בישראל. כל עיר! 2. כדי לעשות את זה צריך לעשות שני דברים: א) להחליט באיזה ערים לשים את כל האנרגיה. ערים שיש בהם רוב ליברלי והייצוג הליברלי שלהם בסכנה. ב) לשים בצד את כל הקשקושים המפלגתיים ולרוץ במנטליות של גוש אחד. ביחד! בלי פוליטיקה קטנה. 3. תל אביב היא עיר ליברלית עם ראש עיר ליברלי. כש״יש עתיד״ מחליטה להכנס למירוץ היא מאותת לכל הגוש שהיא לא מבינה את האירוע! מאבק יוקרה חסר טעם, לטעמי גם חסר סיכוי. ובעיקר אינדיקציה למפלגה עם פוקוס רע במיוחד. 4. בהרצליה, למשל, נדרש איחוד של שני מועמדים מהמחנה שלנו שמסתכנים בראש עיר ליכודי. בכפר סבא שלוש(!) נשים מתמודדות משלוש רשימות ליבראליות שונות. ברחובות מועמד של המחנה הממלכתי מפריע למועמד של יש עתיד לנצח. בחולון (שאגב, יש עתיד כמעט הריצה שם כהניסט) יש ראש עיר מהעבודה שהמפלגות האחרות עוד לא מאחוריו. ועוד ועוד ועוד. ים דוגמאות. 5. ולסיום, כמה מרשים ויפה היה אם ברביבאי, אלופה בצה״ל, רבת יכולות, הייתה מחליטה להסתער על בת ים או על רמת גן, על ערים שלא קל לנצח. איזה דוגמא אישית היא יכלה לתת. לסיכום: מפלגות האופוזציה טרם הבינו את האירוע. לא מעניין את הציבור לאיזה מפלגה יש יותר כוח מוניציפלי. אנחנו רוצים נצחונות ליברליים! תתבגרו. תחשבו כגוש אחד. שימו מועמד אחד או מועמדת אחת בכל עיר מפתח, ונילחם איתכם בכל הכוח והאהבה! ככה פשוט…

Ran Harnevo

107,375 次观看 • 3 年前

שמעו סיפור, בעיקר אם אתם חבריי השמאלנים. לפני כמה חודשים דיברתי, יחד עם Ella Kenan בערב שאירגן כתב העת השילוח. בקהל ישבה מישהי נחמדה שגם השתתפה בשיח ושאלה. עברו כמה חודשים והיא ניגשה אליי אחרי שראתה אותי במקרה ברחוב. ״לא נשארת עד הסוף״, אמרתי, ״נכון. כי כעסתי עליכם״ היא ענתה. ״עלינו?״, שאלתי, ״מי זה עלינו ולמה לכעוס?״ מסתבר שהיא כעסה שאני, כהומו תל אביבי, חילוני, ליברלי, מי שהיה שותף לממשלת השינוי בעצמו, ומבקר את הקואליציה הנוכחית, משתף פעולה עם ״השילוח״, גוף ימני אידיאולוגי, ובכלל עם האגף הימני-דתי-לאומי ועם הימין האידיאולוגי, ארגוניו ופעיליו. ״איך אתה לא מבין שאתה מנרמל״, וכו. שאלתי אותה: תגידי, המו״ל של השילוח, הכותבים, הקוראים של כתב העת, הם אזרחים שווי זכויות, לגיטימיים, נכון? ״ברור״, ענתה, ״אבל זה לא אומר שצריך לנרמל שותפות איתם״. המשכתי לשאול: ״אוקיי, עם החרדים את חושבת שאפשר לייצר שותפות ערכית ופוליטית?״ ״מה פתאום!״, ענתה לי, ״אחרי המלחמה הזאת ואיך שהוכיחו שהם לא חלק מהסיפור הציוני?״ ״ועם הציונות הדתית, סטייל, נניח סמוטריץ׳ או שמחה רוטמן״ ״ברור שלא, אלה אנשים משיחיים שניסו לעשות פה הפיכה משטרית״ ״מה עם הביביסטים?״ ״לא״. ״אז עם מי תעשי קואליציה? גם ברמה הפוליטית הטקטית אבל גם ברמה העקרונית, עם מי תרצי לשבת יחד ולהתפשר״? מסתבר, שעם אף אחד. היא מצפה ומקווה לקבל 61 מנדטים ומעלה, אפשר בלי המפלגות הערביות, אבל אפשר גם עם. אנחנו כלואים כרגע בפוליטיקה דיכוטומית של כן-ביבי-לא-ביבי ושני מחנות נוקשים שמסתדרים לפי זה. אישית, אני חושב שכדאי שנתניהו יעזוב את חיינו. אני חושב שבשלב הזה הוא משקולת על המדינה יותר מאשר תועלת, והליכוד באופן כללי הוא מפלגה שהיא נזק מתגלגל. אבל הרבה מהציבור הישראלי, ובוודאי בתוך הציבור הציוני, חושבים אחרת. ולכן, וכל עוד חוקי המתמטיקה לא משתנים, אני חושב שמחנה ״השינוי״ ובוודאי החלק הקטן בו שעדיין מתעקש להיות שמאל, צריך לחשוב פחות ״את מי אסור לנרמל״ ויותר ״איך מגיעים להגה השלטון״. והגעה להגה השלטון, המקום בו משפיעים על מדיניות, על תקציבים, על עתיד המדינה - עוברת דרך קואליציות, פשרות ושיתופי פעולה שמצריכים ויתורים על אידאות. המחנה הליברלי יצטרך להחליט עם מי הוא רוצה לבנות שותפות: עם הביביסטים, עם החרדים או עם הדתיים הלאומיים. לפחות קבוצה אחת או יותר. והוא יצטרך להתאמץ קשה כדי לחתור לשם ולשנות דיסקט. כי עדיף להיות על ההגה ולהשפיע, גם אם השותף לשיט שלך לא בדיוק לטעמך, מאשר לשבת מצונף בירכתי הסיפון, להתלונן בחמיצות ולחכות לרגע שהכוכבים יסתדרו.

שמעו סיפור, בעיקר אם אתם חבריי השמאלנים. לפני כמה חודשים דיברתי, יחד עם Ella Kenan בערב שאירגן כתב העת השילוח. בקהל ישבה מישהי נחמדה שגם השתתפה בשיח ושאלה. עברו כמה חודשים והיא ניגשה אליי אחרי שראתה אותי במקרה ברחוב. ״לא נשארת עד הסוף״, אמרתי, ״נכון. כי כעסתי עליכם״ היא ענתה. ״עלינו?״, שאלתי, ״מי זה עלינו ולמה לכעוס?״ מסתבר שהיא כעסה שאני, כהומו תל אביבי, חילוני, ליברלי, מי שהיה שותף לממשלת השינוי בעצמו, ומבקר את הקואליציה הנוכחית, משתף פעולה עם ״השילוח״, גוף ימני אידיאולוגי, ובכלל עם האגף הימני-דתי-לאומי ועם הימין האידיאולוגי, ארגוניו ופעיליו. ״איך אתה לא מבין שאתה מנרמל״, וכו. שאלתי אותה: תגידי, המו״ל של השילוח, הכותבים, הקוראים של כתב העת, הם אזרחים שווי זכויות, לגיטימיים, נכון? ״ברור״, ענתה, ״אבל זה לא אומר שצריך לנרמל שותפות איתם״. המשכתי לשאול: ״אוקיי, עם החרדים את חושבת שאפשר לייצר שותפות ערכית ופוליטית?״ ״מה פתאום!״, ענתה לי, ״אחרי המלחמה הזאת ואיך שהוכיחו שהם לא חלק מהסיפור הציוני?״ ״ועם הציונות הדתית, סטייל, נניח סמוטריץ׳ או שמחה רוטמן״ ״ברור שלא, אלה אנשים משיחיים שניסו לעשות פה הפיכה משטרית״ ״מה עם הביביסטים?״ ״לא״. ״אז עם מי תעשי קואליציה? גם ברמה הפוליטית הטקטית אבל גם ברמה העקרונית, עם מי תרצי לשבת יחד ולהתפשר״? מסתבר, שעם אף אחד. היא מצפה ומקווה לקבל 61 מנדטים ומעלה, אפשר בלי המפלגות הערביות, אבל אפשר גם עם. אנחנו כלואים כרגע בפוליטיקה דיכוטומית של כן-ביבי-לא-ביבי ושני מחנות נוקשים שמסתדרים לפי זה. אישית, אני חושב שכדאי שנתניהו יעזוב את חיינו. אני חושב שבשלב הזה הוא משקולת על המדינה יותר מאשר תועלת, והליכוד באופן כללי הוא מפלגה שהיא נזק מתגלגל. אבל הרבה מהציבור הישראלי, ובוודאי בתוך הציבור הציוני, חושבים אחרת. ולכן, וכל עוד חוקי המתמטיקה לא משתנים, אני חושב שמחנה ״השינוי״ ובוודאי החלק הקטן בו שעדיין מתעקש להיות שמאל, צריך לחשוב פחות ״את מי אסור לנרמל״ ויותר ״איך מגיעים להגה השלטון״. והגעה להגה השלטון, המקום בו משפיעים על מדיניות, על תקציבים, על עתיד המדינה - עוברת דרך קואליציות, פשרות ושיתופי פעולה שמצריכים ויתורים על אידאות. המחנה הליברלי יצטרך להחליט עם מי הוא רוצה לבנות שותפות: עם הביביסטים, עם החרדים או עם הדתיים הלאומיים. לפחות קבוצה אחת או יותר. והוא יצטרך להתאמץ קשה כדי לחתור לשם ולשנות דיסקט. כי עדיף להיות על ההגה ולהשפיע, גם אם השותף לשיט שלך לא בדיוק לטעמך, מאשר לשבת מצונף בירכתי הסיפון, להתלונן בחמיצות ולחכות לרגע שהכוכבים יסתדרו.

Barak Herscowitz

24,766 次观看 • 4 个月前

אם פספסתם במקרה את מופע הקונג-פו הרובוטי הסופר-מרשים של היומאנואידים של חברת יוניטרי (Unitree) בערב הגאלה הטלויזיוני המסורתי של ראש השנה הסיני השבוע - כדאי לכם מאד לראות. הנה הוא כאן... ראיתם? יופי :) נמשיך. כשרואים את הרובוטים היומנואידים שלהם מבצעים מופע מגוון ומסונכרן להפליא לצד בני אנוש - עולה שוב המחשבה שכבר הזכרתי כאן ובפודקאסט - איך רק לפני כמה שנים, הרובוטים של החברה נחשבו לחיקויים סיניים מביכים ולא מתפקדים של המובילות המערביות. על פני השטח, אפשר לומר שמדובר במופע מתוסרט על מרחב אימונים סטרילי. אבל כשבוחנים את היכולות שהופגנו שם – יציבות, דינמיות וסנכרון תנועתי – מבינים שמדובר בתצוגת תכלית של משהו עמוק ומשמעותי ביותר שעומד בבסיס היתרון התחרותי של סין בתחום. בעוד המערב, ובמיוחד ארה"ב, מחזיקים כרגע ביתרון ב"מוח" (התוכנה וה-AI המתקדם ביותר), סין מפעילה את הפלייבוק המוכר שלה: תמריצים ממשלתיים זורמים לתחום טכנולוגי מועדף, חברות רעבות מתחרות ביניהן על שחרור מהיר של עשרות דגמים לשטח במחירים שהמערב יכול רק לחלום עליהם, וכך זוכים בצבירת ניסיון מעשי ושיפור מהיר באיטרציות חוזרות. הנה כמה נקודות מפתח ליתרון שהפלייבוק הסיני של פיתוח תעשייתי מאפשר לה בתחום הרובוטיקה: אבולוציה דרך כמות: בהקשר של תעשיות אחרות קראתי לזה מודל הון סיכון ממשלתי - עם הרבה פחות בדיקות נאותות. 100 חברות סיניות משחררות 200 דגמים בינוניים, "מלכלכות את הידיים" בבעיות מהעולם האמיתי, ומשפרות אותם בקצב אקספוננציאלי. זהו חוק המספרים הגדולים, ובתעשיה הסינית זה הכי גדול שאפשר - מתוך אלפי מוטציות וניסיונות, החזקים ביותר שורדים, משתכללים - ואז גם נאבקים תחרותית בינם לבין עצמם - ובקצה יוצאות במהירות יחסית חברות שמובילות את התעשיה העולמית. סייקל הייצור, המחיר והשיפור: ככל שיש יותר רובוטים בשטח, עלויות הייצור יורדות, מה שמאפשר לחדור לעוד שווקים, לקבל עוד פידבק, ולהשקיע שוב בשיפור הטכנולוגיה. סין פותחת פער ברכיבים הקריטיים ובחומרה, כשהיא נשענת על יתרון מובנה בתחומים שהיא פיתחה לתעשיות משיקות אחרות - סוללות, חיישנים, אקטואטורים, חומרים תעשייתים ועד- שלרוב מרכזים בקלאסטרים באוזרים תעשייתיים מרכזיים, והכל עם יכולות ייצור בסקייל שאין לו אח ורע. צמצום פערים וה"מוח" לעומת ה״כוח״: גם אם המערב מוביל במודלי ה-AI וב״מוח״ של הרובוטים, הפער הזה מצטמצם. את הפער בתוכנה הרבה יותר קל לסגור במהירות יחסית לעומת את הפער בבניית כוח ייצור תעשייתי לאורך כל שרשרת הערך - וכאן היתרון של סין הוא משמעותי ביותר. בניגוד לתחום המינרלים הקריטיים, שם המערב התעורר באיחור של עשורים, כאן נראה שההתפקחות מגיעה מוקדם יותר. ועדיין, האקוסיסטם הסיני כבר בנה ידע ייחודי ומנוסה של אלפי מהנדסים שמתמודדים עם אתגרי השטח יום יום. תצוגת התכלית במופע ראש השנה הסיני היא אולי מופע ראווה שמבוסס על אימונים יעודיים ארוכים - אבל ככל שהזמן עובר ויותר ויותר רובוטים סינים נכנסים לשימוש בתעשיות שונות - מנעד ואיכות היכולות שלהם רק ילכו וישתפרו. המערב לא יכול להרשות לעצמו לחכות שאילון מאסק או גאון תורן אחר יגיע להושיע אותו עם מוצר סופי - אלא לבנות, כמו סין, עצמאות לאורך כל שרשרת הערך של התעשיות שיגדירו את העולם בעשורים הקרובים. וגם כאן, כמו בתחומים רבים האחרים - הדרך הנכונה היחידה להתחרות היא בשילוב כוחות.

אם פספסתם במקרה את מופע הקונג-פו הרובוטי הסופר-מרשים של היומאנואידים של חברת יוניטרי (Unitree) בערב הגאלה הטלויזיוני המסורתי של ראש השנה הסיני השבוע - כדאי לכם מאד לראות. הנה הוא כאן... ראיתם? יופי :) נמשיך. כשרואים את הרובוטים היומנואידים שלהם מבצעים מופע מגוון ומסונכרן להפליא לצד בני אנוש - עולה שוב המחשבה שכבר הזכרתי כאן ובפודקאסט - איך רק לפני כמה שנים, הרובוטים של החברה נחשבו לחיקויים סיניים מביכים ולא מתפקדים של המובילות המערביות. על פני השטח, אפשר לומר שמדובר במופע מתוסרט על מרחב אימונים סטרילי. אבל כשבוחנים את היכולות שהופגנו שם – יציבות, דינמיות וסנכרון תנועתי – מבינים שמדובר בתצוגת תכלית של משהו עמוק ומשמעותי ביותר שעומד בבסיס היתרון התחרותי של סין בתחום. בעוד המערב, ובמיוחד ארה"ב, מחזיקים כרגע ביתרון ב"מוח" (התוכנה וה-AI המתקדם ביותר), סין מפעילה את הפלייבוק המוכר שלה: תמריצים ממשלתיים זורמים לתחום טכנולוגי מועדף, חברות רעבות מתחרות ביניהן על שחרור מהיר של עשרות דגמים לשטח במחירים שהמערב יכול רק לחלום עליהם, וכך זוכים בצבירת ניסיון מעשי ושיפור מהיר באיטרציות חוזרות. הנה כמה נקודות מפתח ליתרון שהפלייבוק הסיני של פיתוח תעשייתי מאפשר לה בתחום הרובוטיקה: אבולוציה דרך כמות: בהקשר של תעשיות אחרות קראתי לזה מודל הון סיכון ממשלתי - עם הרבה פחות בדיקות נאותות. 100 חברות סיניות משחררות 200 דגמים בינוניים, "מלכלכות את הידיים" בבעיות מהעולם האמיתי, ומשפרות אותם בקצב אקספוננציאלי. זהו חוק המספרים הגדולים, ובתעשיה הסינית זה הכי גדול שאפשר - מתוך אלפי מוטציות וניסיונות, החזקים ביותר שורדים, משתכללים - ואז גם נאבקים תחרותית בינם לבין עצמם - ובקצה יוצאות במהירות יחסית חברות שמובילות את התעשיה העולמית. סייקל הייצור, המחיר והשיפור: ככל שיש יותר רובוטים בשטח, עלויות הייצור יורדות, מה שמאפשר לחדור לעוד שווקים, לקבל עוד פידבק, ולהשקיע שוב בשיפור הטכנולוגיה. סין פותחת פער ברכיבים הקריטיים ובחומרה, כשהיא נשענת על יתרון מובנה בתחומים שהיא פיתחה לתעשיות משיקות אחרות - סוללות, חיישנים, אקטואטורים, חומרים תעשייתים ועד- שלרוב מרכזים בקלאסטרים באוזרים תעשייתיים מרכזיים, והכל עם יכולות ייצור בסקייל שאין לו אח ורע. צמצום פערים וה"מוח" לעומת ה״כוח״: גם אם המערב מוביל במודלי ה-AI וב״מוח״ של הרובוטים, הפער הזה מצטמצם. את הפער בתוכנה הרבה יותר קל לסגור במהירות יחסית לעומת את הפער בבניית כוח ייצור תעשייתי לאורך כל שרשרת הערך - וכאן היתרון של סין הוא משמעותי ביותר. בניגוד לתחום המינרלים הקריטיים, שם המערב התעורר באיחור של עשורים, כאן נראה שההתפקחות מגיעה מוקדם יותר. ועדיין, האקוסיסטם הסיני כבר בנה ידע ייחודי ומנוסה של אלפי מהנדסים שמתמודדים עם אתגרי השטח יום יום. תצוגת התכלית במופע ראש השנה הסיני היא אולי מופע ראווה שמבוסס על אימונים יעודיים ארוכים - אבל ככל שהזמן עובר ויותר ויותר רובוטים סינים נכנסים לשימוש בתעשיות שונות - מנעד ואיכות היכולות שלהם רק ילכו וישתפרו. המערב לא יכול להרשות לעצמו לחכות שאילון מאסק או גאון תורן אחר יגיע להושיע אותו עם מוצר סופי - אלא לבנות, כמו סין, עצמאות לאורך כל שרשרת הערך של התעשיות שיגדירו את העולם בעשורים הקרובים. וגם כאן, כמו בתחומים רבים האחרים - הדרך הנכונה היחידה להתחרות היא בשילוב כוחות.

Yuval Weinreb 于威

27,004 次观看 • 6 个月前

אתמול קיבלנו אות חיים נוסף מעמרי שלנו. תמיד אמרתי ותמיד ידעתי עמרי שורד. הוא שורד בשבי. הוא שורד בחיים. יש לו למה. יש לו שתי בנות רוני ועלמא שהוא צריך להחזיק עבורן ובשבילן. לראות אותו שנה אחרי הפעם הקודמת נתן אוויר. עוד קצת אוויר. לראות אותו ככה היה גם קשה מנשוא. שפוף, חיוור, רזה וממצמץ. האיש שלי שסימן ההיכר שלו הוא הניצוץ בעיניים והחיוך הענק כבוי וסובל. הימים האלו שבין יום השואה ליום העצמאות תמיד קשים אך השנה קשים עוד יותר. עמרי ואיתו 58 בני ערובה נוספים נרקבים במנהרות. במרחק של כ- 700 מ' מהמקום בו אנו עומדים. הם זועקים, מתחננים, משוועים לעזרה. בחודשים האחרונים אני מגיעה לפה די הרבה. למקום שהוא בית. למקום שהיה גן עדן והפך לגיהינום. פה ישבנו אנחנו כבני ערובה. צפה עמרי נחטף אל מול עיננו. ופה אני מרגישה הכי קרובה אליו. 566 ימים ואני עדיין מחכה שיבואו ויצילו אותנו. אני קוראת מפה למקבלי ההחלטות - די! מלחמה היא לא המטרה. היא האמצעי. סיימו את המלחמה החזירו אלינו את כולם ללא סלקציות ללא קטגוריות. החיים למשפחותיהם לשיקום והחללים והנרצחים לקבר ראוי באדמת ישראל. מה שצריך עכשיו זה אומץ. אומץ לומר את האמת - מיצינו את המלחמה. הגיע הזמן לקבל החלטות אמיצות ולגלות מנהיגות. לחשוב על טובת המדינה. אין ניצחון ואין עצמאות בלי החזרת כל החטופים. חמאס מנסה לפלג אותנו. לסכסך ביננו, אבל אנחנו יודעים את האמת: רוב הציבור הישראלי תומך בהסכם אחד לשחרור כל החטופים. רוב העם תומך בזה והגיע הזמן שזה יקרה. האויבים שלנו רוצים שנמשיך לריב, אבל עם ישראל רוצה שהחטופים יהיו בבית ושנוכל לנשום, להשתקם, לבנות ולהתחיל לחיות מחדש. אני יודעת שעמרי ראה את ההצהרה שלנו לפני שנה וברשותכם אפנה אליו עכשיו בתקווה שגם הפעם ישמע אותנו: עמרילי אהוב שלי אתה תופעת טבע נכנסת לסנטר שלך לפני שנה וחצי ואתה עדיין נמצא בו. אהוב שלי אני יודעת שאתה מתגעגע אני יודעת שקשה... רוני ועלמא גדלות, ויפות, וחכמות, ומצחיקות ושואלות כל יום- מתי אבא עמרי יחזור מעזה? עמרילי אני מבטיחה לך אתה עוד תשמע את המילה אבא אתה עוד תראה את רוני ועלמא רצות לעברך. אני מבטיחה לך כמו לפני 566 ימים גם היום- אני מחכה לך אני שומרת על הבנות שלנו ואני אוהבת אותך!

אתמול קיבלנו אות חיים נוסף מעמרי שלנו. תמיד אמרתי ותמיד ידעתי עמרי שורד. הוא שורד בשבי. הוא שורד בחיים. יש לו למה. יש לו שתי בנות רוני ועלמא שהוא צריך להחזיק עבורן ובשבילן. לראות אותו שנה אחרי הפעם הקודמת נתן אוויר. עוד קצת אוויר. לראות אותו ככה היה גם קשה מנשוא. שפוף, חיוור, רזה וממצמץ. האיש שלי שסימן ההיכר שלו הוא הניצוץ בעיניים והחיוך הענק כבוי וסובל. הימים האלו שבין יום השואה ליום העצמאות תמיד קשים אך השנה קשים עוד יותר. עמרי ואיתו 58 בני ערובה נוספים נרקבים במנהרות. במרחק של כ- 700 מ' מהמקום בו אנו עומדים. הם זועקים, מתחננים, משוועים לעזרה. בחודשים האחרונים אני מגיעה לפה די הרבה. למקום שהוא בית. למקום שהיה גן עדן והפך לגיהינום. פה ישבנו אנחנו כבני ערובה. צפה עמרי נחטף אל מול עיננו. ופה אני מרגישה הכי קרובה אליו. 566 ימים ואני עדיין מחכה שיבואו ויצילו אותנו. אני קוראת מפה למקבלי ההחלטות - די! מלחמה היא לא המטרה. היא האמצעי. סיימו את המלחמה החזירו אלינו את כולם ללא סלקציות ללא קטגוריות. החיים למשפחותיהם לשיקום והחללים והנרצחים לקבר ראוי באדמת ישראל. מה שצריך עכשיו זה אומץ. אומץ לומר את האמת - מיצינו את המלחמה. הגיע הזמן לקבל החלטות אמיצות ולגלות מנהיגות. לחשוב על טובת המדינה. אין ניצחון ואין עצמאות בלי החזרת כל החטופים. חמאס מנסה לפלג אותנו. לסכסך ביננו, אבל אנחנו יודעים את האמת: רוב הציבור הישראלי תומך בהסכם אחד לשחרור כל החטופים. רוב העם תומך בזה והגיע הזמן שזה יקרה. האויבים שלנו רוצים שנמשיך לריב, אבל עם ישראל רוצה שהחטופים יהיו בבית ושנוכל לנשום, להשתקם, לבנות ולהתחיל לחיות מחדש. אני יודעת שעמרי ראה את ההצהרה שלנו לפני שנה וברשותכם אפנה אליו עכשיו בתקווה שגם הפעם ישמע אותנו: עמרילי אהוב שלי אתה תופעת טבע נכנסת לסנטר שלך לפני שנה וחצי ואתה עדיין נמצא בו. אהוב שלי אני יודעת שאתה מתגעגע אני יודעת שקשה... רוני ועלמא גדלות, ויפות, וחכמות, ומצחיקות ושואלות כל יום- מתי אבא עמרי יחזור מעזה? עמרילי אני מבטיחה לך אתה עוד תשמע את המילה אבא אתה עוד תראה את רוני ועלמא רצות לעברך. אני מבטיחה לך כמו לפני 566 ימים גם היום- אני מחכה לך אני שומרת על הבנות שלנו ואני אוהבת אותך!

Lishay Miran-Lavi

43,538 次观看 • 1 年前