Video wird geladen...

Video konnte nicht geladen werden

Zur Startseite

בשיא המלחמה: ברדוגו תוקף את הרמטכ״ל זמיר. אין גבול לבושה

39,858 Aufrufe • vor 6 Monaten •via X (Twitter)

0 Kommentare

Keine Kommentare verfügbar

Kommentare vom Original-Post werden hier angezeigt

Ähnliche Videos

בלי צחוק, אני חושב שהרצון להתחנף לבן גביר מעביר את המשטרה על דעתה. הודעה אמיתית: "בצל המלחמה, נעצר בחשד לפגיעה בסמלי שלטון". הו וואו. שרפו דגל? הציתו מבנה ממשלתי? פגעו ברכוש צבאי? לא. זה האירוע: שוטרים עצרו צעיר לאחר שעורר את חשדם לאחר שעשה כמה סיבובי פרסה בסמוך לתחנה, כך בהודעה. אק. מה גילו? הנוסע ליד הנהג תיעד עצמו עשה אצבע משולשת לעבר תחנת המשטרה. נעצר. על פגיעה בסמלי שלטון! לא העלה את הסרטון לשום מקום, אף אחד אפילו לא ראה אותו עושה את זה. נסע ברכב סגור. המשטרה אפילו הוציאה סרטון של האירוע. אגב, איך היא הגיעה לסרטון? למה בכלל הסתכלו לו בפלאפון? לטענת המשטרה, הוא *התכוון* לשלוח את זה ברשתות החברתיות. שוחרר בתנאים מגבילים. למעצר בית! טרם הבנתי בכלל מה העבירה. אוהבים את המשטרה, באמת שאני אוהב את השוטרים שלנו. אין לנו משטרה אחרת, אבל סליחה, אבל מה הולך כאן? במה מתעסקים? על מה עוצרים אנשים? על מה מסתכלים להם בפלאפון? על מה חוקרים? על מה מוציאים פה הודעות? נקנח במילים המודגשות בהודעת המשטרה. "משטרת ישראל תפעל בנחישות כנגד פגיעה בסמלי שלטון או להפר את הסדר הציבורי, ותמשיך לפעול למען ביטחון הציבור ואכיפת החוק – גם בימים מאתגרים אלה". אלה בהחלט ימים מאתגרים שעוברים על המשטרה בעידן בן גביר, ומוכרחים, מה זה מוכרחים, חייבים להציל אותה.

Josh Breiner

42,264 Aufrufe • vor 6 Monaten

Mombaruzzo זה חור. אם תיסע מהר מדי פשוט תפספס את הכפר בלי לשים לב. הוא על הדרך. אפילו שלט משלו אין לו. הוא נמצא ביחד עם עוד מקומות שקרובים אליו כמה ק״מ. בלב שלו יש מפעל קטן שעושה Amaretti לפי אותו מתכון משנת 1955. רק Amaretti. תמיד באותו מתכון ודרך. עם השנים הוסיפו טעמים (קפה, דובדבן, שוקולד, פיסטוק, משמש, ללא סוכר ועוד) אבל המתכון זהה. אספתם גוגואים בתור ילדים? אז הלבן בפנים? זה חומר הגלם (Prunus armeniaca). יש 2 סוגי חרצנים- אחד מתוק יותר ואחד מר והסוד הוא לשלב בינהם במינון המדויק ולהוסיף מינון מדויק של שקדים. אבל יש עוד סוד- לשמור אותם רכים כמו ענן. הם נאפים בתנור, אבל נימוחים בפה. אחרי השיחה שעסקה בעסקים, נשבר הקרח ואיטלקים מפסיקים לתת לך ״אדוני״ ופונים לחולין- כדורגל, ילדים, נשים (אם אין נשים בסביבה). מאיפה אתה היא לרוב השאלה הראשונה ששואלים אותי. בגלל שהם קיבלו את הדרכון הצרפתי שלי בחילופי המסמכים, משהו במבטא לא הסתדר להם (אני דובר איטלקית כמו עברית) והם ממש התאפקו לשאול מאיפה אני. ״ישראל. נולדתי בישראל״. מי ששואל ״איפה בישראל״ כבר ביקר בה. הבחור שרכש את החברה והציל אותה מפשיטת רגל אי שם ב-2013 והמבוגר האחראי שעובד בחברה כי מי ישלח בן 80 הביתה למות עכשיו- שניהם היו בישראל כבר כמה פעמים. הם גם יהודים. במקור. מסתבר שהרבה מיהדות איטליה ששרדה את השואה ונשארה לגור פה, פשוט הטבילה את דור הילדים שנולד אחרי המלחמה לנצרות- ״כדי שלא תחווה מה שאני חוויתי״. הם גדלו כנוצרים, אבל ידעו תמיד על השורשים היהודים. אז סגרנו מעגל ויש מצב שיהודי ימשיך לנהל את החברה הזאת גם בשנים הבאות… (אם יהיה לי כח)

Eran Efrat

21,266 Aufrufe • vor 3 Monaten

אני נשבע! אני נשבע! אני נשבע! כך, בקול רועם המרעיד את אבני הבזלת והגיר, זועקים לוחמי צה"ל מדי מחזור גיוס מול הכותל המערבי. זוהי השבועה המקודשת לשרת את המדינה, להגן על העם ולמסור את הנפש למען נצח ישראל. והיום, גם אנחנו נשבעים! מול הניסיונות החוזרים ונשנים של בג"ץ להפוך את המקום הקדוש ביותר לעם היהודי לזירה של ניסויים חברתיים ופרובוקציות. אנחנו נשבעים כעת שלא נאפשר לאף גלימה משפטית לפגוע בקודש הקודשים. שבועת הלוחמים בבוץ של עזה לא תירמס על ידי החלטות מנותקות במסדרונות הממוזגים בירושלים. "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ" חז"ל לימדונו שמהכותל המערבי מעולם לא זזה שכינה. זהו סלע קיומנו, נקודת האפס של הזהות שלנו, ולא "נכס ציבורי" שנתון לחלוקה אדמיניסטרטיבית של השופט יצחק עמית וחבריו. בעוד אריות ישראל כותבים בדם ותפילה את הפרק הבא בדברי ימי האומה בחאן יונס ובצפון, בג"ץ מנסה לבצע "פיגוע תודעתי" בליבה הפועם של היהדות. זוהי עזות מצח שופטים שלא הזיעו רגע אחד בשוחות של הזהות היהודית, מתיימרים "להנדס" את הקדושה ולכפות ערכים ליברליים זרים על מקום ששרד חורבן וגלות. הסירו את ידיכם מקודש הקודשים הכתובת על הקיר, והיא נכתבת בידי הלוחמים שחוזרים מחזית. הכותל אינו שייך לבג"ץ. אין לכם מנדט היסטורי ואין לכם זכות מוסרית לגעת בציפור הנפש של העם. בזמן שחיילים זועקים "שמע ישראל" אל מול פני האויב, הניסיונות שלכם לזרוע פירוד ולהחליש את החומה הרוחנית שלנו ייענו בחומה בצורה של התנגדות יהודית גאה. יש גבול שאין לבג"ץ זכות גישה אליו והגבול הזה עובר בין אבני הכותל. שבועת הלוחמים והעם חזקה מכל פסק דין דורסני. לא נשתוק ולא ננוח עד שקודש ישראל יובטח לדורי דורות !

איציק בונצל אביו של עמית בונצל גיבור ישראל הי״ד

16,520 Aufrufe • vor 7 Monaten

שימו לב לקטע אחד מהסרט: המרואיין מוצלל, לא ניתן לדעת מי הוא, ומה באמת היה תפקידו. אבל עזבו את זה, יכול להיות שבאמת מדובר בחייל/קצין שהיה בתפקיד. הוא טוען שצהל אישר להרוג 500 אזרחים בתקיפה אחת. לדבריו, אף פעם לא יודעים כמה באמת נהרגו בתקיפה, כי לא בודקים את זה. שקר. אחרי כל תקיפה, בעזה מפרסמים כמה נהרגו… אגב, בחיסול של 2 מהבכירים ביותר בחמאס, המתכננים והמוציאים לפועל של הטבח מוחמד דף וראפע סלאמה, נהרגו על פי הדיווחים בעזה כ- 90… (כמחציתם, על פי הערכות פעילי טרור ששהו אתם ) ובשאר הם השתמשו כמגן אנושי. בצהל, אגב טוענים: ״זה שקר מוחלט״. ״צה"ל מעולם לא תכנן, אישר או ביצע תקיפה בעזה שבה צפויים להיהרג 500 אזרחים או מספר קרוב לכך. גם לא הועלתה טענה אמינה במהלך המלחמה שרמזה כי תקיפת צה"ל גרמה למספר קורבנות קרוב לכך. יוצרי הסרט לא יכלו לאמת את הטענה הזו, אין ראיות תומכות אמיתיות, ועם זאת הם פרסמו אותה בכל זאת. בנוסף, שום דבר לגבי המרואיין – לא שירותו ולא תפקידו – ניתן לבדיקה ועמידה עצמאית. תקיפה כזו מעולם לא תוכננה, אושרה או בוצעה, ועם זאת זו הטענה שבחרו יוצרי הסרט לקדם את סרטם איתה. שפטו את השאר בהתאם״. נכון, לא חייב להאמין לכל דבר שאומר דובר צהל, אבל לא מסובך לבדוק את זה: יוצרי הסרט יכלו להעביר לצהל את תאריך התקיפה. אפשר היה גם לבדוק מה בדיוק קרה באותו יום בעזה עם ״העיתונאים העזתים״ שמפרסמים רק אמת.

almog boker

76,757 Aufrufe • vor 16 Tagen

ראו עד כמה המוסד שפעם היה בית משפט עליון הפך לפוליטביורו של עריצים מושחתים שהולכים אך ורק אחרי שרירות ליבם. בבג"ץ לרנר (בג"ץ 13477-03-26) עתרו חמישה לוחמי מילואים בבקשה שבג"ץ יורה ליועצת המשפטית לממשלה לדון לגופו של עניין בבקשתם לעכב את ההליך הפלילי המתנהל נגד ראש הממשלה על רקע מצב החירום השורר במדינה מאז שבעה באוקטובר. אלו בדיוק העתירות שמתנגדי העריצות היוריסטוקרטית צריכים להגיש לבג"ץ מדי יום ביומו כי אין טוב מהן להראות לציבור שוב ושוב ושוב עד כמה המוסד שפעם היה בית משפט עליון הפך לדיקטטורה מושחתת. הרי עתירה הזו היא בדיוק מהסוג שחסידי העריצות היוריסטוקרטית מגישים חדשות לבקרים. ברם, הפעם, באופן "מפתיע", בין נימוקי דחיית העתירה, הפציעה גם עילת סף נשכחת שהייתה נפוצה מאוד בעבר, כשהיה פה בית משפט עליון שמחויב לדמוקרטיה ולא מוסד של דיקטטורה מושחתת, וכיום היא משמשת את עריצי הגלימה בעיקר כדי לסכל עתירות של אנשי ימין וכל מי שמסומן כאויב העריצות היוריסטוקרטית. עילת סף זו היא "זכות העמידה", קרי הדרישה מהעותר להראות שיש לו קשר לנושא העתירה ושהוא נפגע מהמצב שהוא עותר נגדו. בפסק הדין שניתן לפני עשרה ימים, דחה העריץ עופר גרוסקופף את העתירה, בין היתר, על בסיס הנימוק להלן [כל ההערות המופיעות בסוגריים מרובעים הן שלי]: "בהינתן שעל הפרק עומד עיכובו של הליך משפטי שהעותרים אינם צד לו ואילו הצדדים הישירים לו [ראש הממשלה נתניהו] בחרו, משיקוליהם שלהם, שלא לנקוט בדרך לה טוענים העותרים [כלומר, לבקש את עיכוב ההליך הפלילי על רקע מצב החירום במדינה]". נימוק דומה ניתן כבר בדחיית עתירה קודמת שהגישו העותרים בנושא. גרוסקופף הסביר כי דחיית העתירה אז על ידי העריץ יחיאל כשר נעשתה "בהתאם להלכה לפיה ככלל אין לשעות לעתירה שהוגשה בידי עותר ציבורי מקום בו קיים נפגע ישיר מהפעולה מושא העתירה אשר בוחר שלא להביא את עניינו בפני בית המשפט". בעברית פשוטה, אם הנפגע הישיר מהמצב שהעתירה מבקשת לפתור, בוחר שלא לעתור לבג"ץ, אז לעותר הציבורי אין זכות עמידה. ובמקרה דנן, אם ראש הממשלה שצריך להתייצב למשפט פלילי בעת מלחמה, בוחר שלא לעתור לבג"ץ כדי לבקש את עיכוב ההליך הפלילי המתנהל נגדו על רקע מצב החירום השורר במדינה, אז לעותרים הציבוריים שביקשו עיכוב כזה אין זכות עמידה. וזה הזכיר לי, כמובן, את פסק הדין בעניין ראש השב"כ לשעבר רונן בר (בג"ץ 54321-3-25). כידוע, במרץ שנה שעברה קיבלה הממשלה החלטה להפסיק את כהונתו של רונן בר, וזאת בהתאם לסמכותה המפורשת בחוק. עוד באותו היום, הוגשו חמש עתירות המבקשות מבג"ץ לבטל את החלטת הממשלה המדיחה את רונן בר מתפקידו, ולאחר יומיים הוגשו שלוש עתירות דומות נוספות. שמונה העתירות האלו הוגשו על ידי מגוון עותרים, מארגוני חברה אזרחית, דרך סיעות פוליטיות, ועד אנשים פרטיים, אבל דבר אחד היה משותף לכולם - אף אחד מהעותרים לא היה רונן בר, הנפגע הישיר מהחלטת הממשלה. הממשלה טענה אפוא בתשובתה לעתירה כי "העותרים מתעברים על ריב לא להם, שכן ראש השב"כ הוא הגורם אשר נפגע באופן ישיר מהחלטת הממשלה, אולם בחר שלא לעתור בעצמו לבית המשפט. בנסיבות אלו, כך נטען, אין צורך בהתערבות שיפוטית ואין מקום לאפשר לעותרים ציבוריים לנהל דיון בעניינו". אולם הפלא ופלא, העריץ יצחק עמית החליט כי למרות ש"בעבר נקבע לא אחת כי חרף המדיניות המרחיבה בפסיקה בכל הנוגע לזכות העמידה של העותר הציבורי, במקרים שבהם הפעולה השלטונית הנתקפת פוגעת באופן ישיר בפרט, וזה בוחר שלא לפנות לבית המשפט בבקשה לקבל סעד – אין ככלל לאפשר לעותר ציבורי לריב את ריבו" יש להכיר בזכות העמידה של העותרים נגד החלטת הממשלה להדיח את ראש השב"כ למרות שהוא עצמו בחר שלא לעתור נגד החלטה זו. עמית הסביר כי על פי ה"הלכה", בג"ץ עשוי להידרש "לעתירה ציבורית גם מקום שקיים נפגע ישיר שנושא העתירה נוגע לו אך הוא אינו עותר, וזאת כאשר הסוגיה המועלית בעתירה הינה בעלת חשיבות חוקתית מן המעלה הראשונה, המתפרשת מעבר למחלוקת הפרטנית, וקשורה בגרעינה ליסודותיו של המשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם". כלומר, העריצים היוריסטוקרטים מתרצים את רצונם השרירותי בתירוץ שעתירה המבקשת שהיועמ"שית תדון בעיכוב ההליך הפלילי נגד ראש הממשלה על רקע המלחמה הממושכת ומרובת הזירות שישראל מנהלת מאז שבעה באוקטובר, לא מעלה סוגיה "בעלת חשיבות חוקתית מן המעלה הראשונה, המתפרשת מעבר למחלוקת הפרטנית, וקשורה בגרעינה ליסודותיו של המשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם", אבל החלטת הממשלה להדיח את ראש השב"כ כן מעלה סוגיה כזו. אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק. כמו בכל עריצות, העריצים פועלים אך ורק לקדם את רצונם השרירותי, וכל השאר זה רק מסך הכזבים שמאחוריו הם מנסים להסוות את שלטונם הרודני. .

ניסים סופר

19,822 Aufrufe • vor 6 Monaten

ויקרא שמו בישראל - מבשר טוב. עמדתי היום לצד חברי ושותפי לדרך בעשרים וחמש השנים האחרונות, יהודה אליהו, בברית לנכדו – בן לבתו אמונה ולחתנו, גיבור ישראל, יוסף יהודה חיראק הי״ד שנפל במלחמת התקומה בעזה. זו הייתה ברית מטלטלת ומרגשת. כשיהודה אמר בקריאת השם את המילים העתיקות והנצחיות “ואומר לך בדמייך חיי” – לא נותרה עין אחת יבשה. רגע שבו אלפי שנים של היסטוריה, כאב, אמונה ותקווה התכנסו לנשימה אחת. אמונה ויוסף יהודה נישאו לפני כשנה וחצי. בשנה וחצי הספקנו להיות בחתונה שלו, בלוויה שלו, וכעת בהכנסת בנו בבריתו העתיקה והנצחית של אברהם אבינו. שמונה חודשים בלבד לאחר נישואיו, יוסף יהודה נפל בגבורה בקרב בעזה. כל כך מעט זמן. כל כך הרבה אהבה בינו לבין אמונה ומשפחתה. מבשר טוב, בן יוסף יהודה הי"ד ואמונה תבדל"א, שנימול היום לא יזכה להרגיש את החיבוק של אביו. לא יזכה להיות מורם על כתפיו. אבל הוא יגדל על ברכי הרוח הגדולה של אביו, בתוך גבורה שקטה ועמוקה, בתוך סיפור חיים שנכתב בדם ובאהבה למדינת ישראל ולעם ישראל. יש רגעים שבהם כל הרעש מסביב מתגמד. הכול שותק. והאוזן כרויה לקול דממה דקה - קול בכי של תינוק. קול בכי של תינוק שלא יכיר את אביו. קול בכי של אימו מברכת בבכי, במקום אביו שמתבונן עליה מהמקום שבו אין כל בריה יכולה לעמוד - "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". שהחיינו וקיימנו והגיענו לרגע נשגב שבו ברית הנצח של הרעיה והדוד מתגלה בכל עוצמתה, הרבה מעל ומעבר לחיים הפיזיים שבהם יש צער וכאב. רגע שמותח את מנעד הרגשות הרבה מעבר לקצה גבול יכולת ההכלה של הלב האנושי שלנו. מבשר טוב יגדל בעזרת השם בבית שבו מסירות נפש וגבורה יהודית, אהבה אין קץ לעם ישראל ולארץ ישראל ומחויבות טוטלית לשותפות עם א-ל המחזיר שכינתו לציון ברחמים, אינן סיסמה - אלא דרך חיים. זה הקטן אלוקים יגדלנו. כשם שנכנס לברית כך יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים. אמן.

בצלאל סמוטריץ'

16,446 Aufrufe • vor 8 Monaten