Video wird geladen...

Video konnte nicht geladen werden

Beim Laden dieses Videos ist ein Problem aufgetreten. Dies könnte an einem vorübergehenden Netzwerkproblem liegen oder das Video ist möglicherweise nicht verfügbar.

בשיא המלחמה: ברדוגו תוקף את הרמטכ״ל זמיר. אין גבול לבושה

Yanivhelf

20,952 subscribers

39,858 Aufrufe • vor 4 Monaten •via X (Twitter)

Nachrichten & Politik

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

0 Kommentare

Keine Kommentare verfügbar

Kommentare vom Original-Post werden hier angezeigt

Ähnliche Videos

ברדוגו המופקר נגד הרמטכ״ל תוך כדי המלחמה

ברדוגו המופקר נגד הרמטכ״ל תוך כדי המלחמה

Yanivhelf

56,662 Aufrufe • vor 4 Monaten

״הרמטכ״ל הוא פקיד״. בערוץ 14 יעשו הכל כדי להרוס את צה״ל #פטריוטיותמזויפת

״הרמטכ״ל הוא פקיד״. בערוץ 14 יעשו הכל כדי להרוס את צה״ל #פטריוטיותמזויפת

Yanivhelf

13,213 Aufrufe • vor 6 Monaten

הרמטכ״ל אייל זמיר עצר את רכבו מחוץ לקריה לדבר עם הוריו של רס״ל רן גויאלי ז״ל הרמטכ״ל עמד על מחויבות צה״ל להשיב את רני הביתה: ״משימת השבתו היא משימה הנמצאת בראשם ובלבם של כלל חיילי צה״ל, מהרמטכ״ל ועד אחרון החיילים. עוד הוסיף כי צה״ל פועל כל העת על מנת להשיבו הביתה במהרה.״

הרמטכ״ל אייל זמיר עצר את רכבו מחוץ לקריה לדבר עם הוריו של רס״ל רן גויאלי ז״ל הרמטכ״ל עמד על מחויבות צה״ל להשיב את רני הביתה: ״משימת השבתו היא משימה הנמצאת בראשם ובלבם של כלל חיילי צה״ל, מהרמטכ״ל ועד אחרון החיילים. עוד הוסיף כי צה״ל פועל כל העת על מנת להשיבו הביתה במהרה.״

Or Heller אור הלר

17,660 Aufrufe • vor 6 Monaten

אנחנו צועדים מאות אנשים לגבול. הזמן לעצור את המלחמה ולחתום על עסקה מצילת חיים היה מזמן. הזמן השני הכי טוב הוא עכשיו. לממשלה אין מנדט או תמיכה להרחיב את המלחמה - רק לחתום על עסקה ולהתפטר.

אנחנו צועדים מאות אנשים לגבול. הזמן לעצור את המלחמה ולחתום על עסקה מצילת חיים היה מזמן. הזמן השני הכי טוב הוא עכשיו. לממשלה אין מנדט או תמיכה להרחיב את המלחמה - רק לחתום על עסקה ולהתפטר.

Itamar Avneri - איתמר אבנרי 🎗🟣🌍🏳️‍🌈

13,956 Aufrufe • vor 1 Jahr

תראו את הילדים האמיצים של הכפר הפלסטיני אום אל ח׳יר בדרום הר חברון! הם יצאו להפגין על זכות כל כך בסיסית של ילדים, להגיע בבטחה כל בוקר לבית ספר. כי מתנחלים אלימים, עם מדי צה״ל ובלי חוסמים את הדרך וגם תוקפים אותם! איפה הרמטכ״ל אייל זמיר בכל הסיפור הזה?! קרדיט: תושבי אום אל ח׳יר

תראו את הילדים האמיצים של הכפר הפלסטיני אום אל ח׳יר בדרום הר חברון! הם יצאו להפגין על זכות כל כך בסיסית של ילדים, להגיע בבטחה כל בוקר לבית ספר. כי מתנחלים אלימים, עם מדי צה״ל ובלי חוסמים את הדרך וגם תוקפים אותם! איפה הרמטכ״ל אייל זמיר בכל הסיפור הזה?! קרדיט: תושבי אום אל ח׳יר

נדב וימן Nadav Weiman

21,916 Aufrufe • vor 3 Monaten

מפרקים פה את הצבא - מלבין המשתמטים ידידיה מאיר בעוד מופע אימים #פטריוטיותמזויפת

מפרקים פה את הצבא - מלבין המשתמטים ידידיה מאיר בעוד מופע אימים #פטריוטיותמזויפת

Yanivhelf

20,856 Aufrufe • vor 6 Monaten

ראש האופוזיציה יאיר לפיד: "כולנו שותפים לתפילה שראש הממשלה יחזור מוושינגטון עם הסכם חטופים שיביא את הילדים שלנו הביתה ויביא גם לסיום המלחמה בעזה. אין דבר חשוב יותר לחברה הישראלית" יאיר לפיד - Yair Lapid Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים

ראש האופוזיציה יאיר לפיד: "כולנו שותפים לתפילה שראש הממשלה יחזור מוושינגטון עם הסכם חטופים שיביא את הילדים שלנו הביתה ויביא גם לסיום המלחמה בעזה. אין דבר חשוב יותר לחברה הישראלית" יאיר לפיד - Yair Lapid Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים

ערוץ כנסת

11,287 Aufrufe • vor 1 Jahr

תעשו לעצמכם טובה ותצפו רגע בשני הקטעים האלו רק כדי להבין איזו רמה זה יעקב ברדוגו פעם אחת ברק רביד ראיין את טראמפ וזה בא לברדוגו ברע - אז הוא אמר שברק מראיין חבר דמיוני היום ברק מביא ראיון על החנינה לביבי - אז זה היום שמאמינים לחבר הדמיוני אין בדיחה כזו

תעשו לעצמכם טובה ותצפו רגע בשני הקטעים האלו רק כדי להבין איזו רמה זה יעקב ברדוגו פעם אחת ברק רביד ראיין את טראמפ וזה בא לברדוגו ברע - אז הוא אמר שברק מראיין חבר דמיוני היום ברק מביא ראיון על החנינה לביבי - אז זה היום שמאמינים לחבר הדמיוני אין בדיחה כזו

מיכאל האוזר טוב

204,216 Aufrufe • vor 4 Monaten

צפיתי בעימות ההזוי הזה. איני מכיר את שני המשתתפים, אבל ההשתלחות של זיו ברנס בגב’ שבות הייתה מבישה ולא ברור איך אפשרו לה לקרות בשידור. הטענה שלו שהמתנגדים לחוק הגיוס היו “מהסרבנים בגלל הרפורמה המשפטית” היא שקר מוחלט. אני מכיר אישית מאות מתנגדים לחוק, כולל מילואימניקים מארגון כתף אל כתף, אנשים טובים ומלח הארץ, שלא עסקו כלל ברפורמה המשפטית לפני המלחמה. הם מתנגדים לחוק כי הוא בעייתי, לא כי מדובר ב”סרבנים”. ואז הוא גם זרק ש”צה”ל הכריח חרדים לחלל שבת”. זו כבר המצאה גמורה. יש גבול לכמה אפשר לאפשר הפצת בדיות בשידור חי.

צפיתי בעימות ההזוי הזה. איני מכיר את שני המשתתפים, אבל ההשתלחות של זיו ברנס בגב’ שבות הייתה מבישה ולא ברור איך אפשרו לה לקרות בשידור. הטענה שלו שהמתנגדים לחוק הגיוס היו “מהסרבנים בגלל הרפורמה המשפטית” היא שקר מוחלט. אני מכיר אישית מאות מתנגדים לחוק, כולל מילואימניקים מארגון כתף אל כתף, אנשים טובים ומלח הארץ, שלא עסקו כלל ברפורמה המשפטית לפני המלחמה. הם מתנגדים לחוק כי הוא בעייתי, לא כי מדובר ב”סרבנים”. ואז הוא גם זרק ש”צה”ל הכריח חרדים לחלל שבת”. זו כבר המצאה גמורה. יש גבול לכמה אפשר לאפשר הפצת בדיות בשידור חי.

יענקי פרבר | Yanki Farber

69,163 Aufrufe • vor 7 Monaten

בלי צחוק, אני חושב שהרצון להתחנף לבן גביר מעביר את המשטרה על דעתה. הודעה אמיתית: "בצל המלחמה, נעצר בחשד לפגיעה בסמלי שלטון". הו וואו. שרפו דגל? הציתו מבנה ממשלתי? פגעו ברכוש צבאי? לא. זה האירוע: שוטרים עצרו צעיר לאחר שעורר את חשדם לאחר שעשה כמה סיבובי פרסה בסמוך לתחנה, כך בהודעה. אק. מה גילו? הנוסע ליד הנהג תיעד עצמו עשה אצבע משולשת לעבר תחנת המשטרה. נעצר. על פגיעה בסמלי שלטון! לא העלה את הסרטון לשום מקום, אף אחד אפילו לא ראה אותו עושה את זה. נסע ברכב סגור. המשטרה אפילו הוציאה סרטון של האירוע. אגב, איך היא הגיעה לסרטון? למה בכלל הסתכלו לו בפלאפון? לטענת המשטרה, הוא *התכוון* לשלוח את זה ברשתות החברתיות. שוחרר בתנאים מגבילים. למעצר בית! טרם הבנתי בכלל מה העבירה. אוהבים את המשטרה, באמת שאני אוהב את השוטרים שלנו. אין לנו משטרה אחרת, אבל סליחה, אבל מה הולך כאן? במה מתעסקים? על מה עוצרים אנשים? על מה מסתכלים להם בפלאפון? על מה חוקרים? על מה מוציאים פה הודעות? נקנח במילים המודגשות בהודעת המשטרה. "משטרת ישראל תפעל בנחישות כנגד פגיעה בסמלי שלטון או להפר את הסדר הציבורי, ותמשיך לפעול למען ביטחון הציבור ואכיפת החוק – גם בימים מאתגרים אלה". אלה בהחלט ימים מאתגרים שעוברים על המשטרה בעידן בן גביר, ומוכרחים, מה זה מוכרחים, חייבים להציל אותה.

בלי צחוק, אני חושב שהרצון להתחנף לבן גביר מעביר את המשטרה על דעתה. הודעה אמיתית: "בצל המלחמה, נעצר בחשד לפגיעה בסמלי שלטון". הו וואו. שרפו דגל? הציתו מבנה ממשלתי? פגעו ברכוש צבאי? לא. זה האירוע: שוטרים עצרו צעיר לאחר שעורר את חשדם לאחר שעשה כמה סיבובי פרסה בסמוך לתחנה, כך בהודעה. אק. מה גילו? הנוסע ליד הנהג תיעד עצמו עשה אצבע משולשת לעבר תחנת המשטרה. נעצר. על פגיעה בסמלי שלטון! לא העלה את הסרטון לשום מקום, אף אחד אפילו לא ראה אותו עושה את זה. נסע ברכב סגור. המשטרה אפילו הוציאה סרטון של האירוע. אגב, איך היא הגיעה לסרטון? למה בכלל הסתכלו לו בפלאפון? לטענת המשטרה, הוא התכוון לשלוח את זה ברשתות החברתיות. שוחרר בתנאים מגבילים. למעצר בית! טרם הבנתי בכלל מה העבירה. אוהבים את המשטרה, באמת שאני אוהב את השוטרים שלנו. אין לנו משטרה אחרת, אבל סליחה, אבל מה הולך כאן? במה מתעסקים? על מה עוצרים אנשים? על מה מסתכלים להם בפלאפון? על מה חוקרים? על מה מוציאים פה הודעות? נקנח במילים המודגשות בהודעת המשטרה. "משטרת ישראל תפעל בנחישות כנגד פגיעה בסמלי שלטון או להפר את הסדר הציבורי, ותמשיך לפעול למען ביטחון הציבור ואכיפת החוק – גם בימים מאתגרים אלה". אלה בהחלט ימים מאתגרים שעוברים על המשטרה בעידן בן גביר, ומוכרחים, מה זה מוכרחים, חייבים להציל אותה.

Josh Breiner

42,264 Aufrufe • vor 4 Monaten

Mombaruzzo זה חור. אם תיסע מהר מדי פשוט תפספס את הכפר בלי לשים לב. הוא על הדרך. אפילו שלט משלו אין לו. הוא נמצא ביחד עם עוד מקומות שקרובים אליו כמה ק״מ. בלב שלו יש מפעל קטן שעושה Amaretti לפי אותו מתכון משנת 1955. רק Amaretti. תמיד באותו מתכון ודרך. עם השנים הוסיפו טעמים (קפה, דובדבן, שוקולד, פיסטוק, משמש, ללא סוכר ועוד) אבל המתכון זהה. אספתם גוגואים בתור ילדים? אז הלבן בפנים? זה חומר הגלם (Prunus armeniaca). יש 2 סוגי חרצנים- אחד מתוק יותר ואחד מר והסוד הוא לשלב בינהם במינון המדויק ולהוסיף מינון מדויק של שקדים. אבל יש עוד סוד- לשמור אותם רכים כמו ענן. הם נאפים בתנור, אבל נימוחים בפה. אחרי השיחה שעסקה בעסקים, נשבר הקרח ואיטלקים מפסיקים לתת לך ״אדוני״ ופונים לחולין- כדורגל, ילדים, נשים (אם אין נשים בסביבה). מאיפה אתה היא לרוב השאלה הראשונה ששואלים אותי. בגלל שהם קיבלו את הדרכון הצרפתי שלי בחילופי המסמכים, משהו במבטא לא הסתדר להם (אני דובר איטלקית כמו עברית) והם ממש התאפקו לשאול מאיפה אני. ״ישראל. נולדתי בישראל״. מי ששואל ״איפה בישראל״ כבר ביקר בה. הבחור שרכש את החברה והציל אותה מפשיטת רגל אי שם ב-2013 והמבוגר האחראי שעובד בחברה כי מי ישלח בן 80 הביתה למות עכשיו- שניהם היו בישראל כבר כמה פעמים. הם גם יהודים. במקור. מסתבר שהרבה מיהדות איטליה ששרדה את השואה ונשארה לגור פה, פשוט הטבילה את דור הילדים שנולד אחרי המלחמה לנצרות- ״כדי שלא תחווה מה שאני חוויתי״. הם גדלו כנוצרים, אבל ידעו תמיד על השורשים היהודים. אז סגרנו מעגל ויש מצב שיהודי ימשיך לנהל את החברה הזאת גם בשנים הבאות… (אם יהיה לי כח)

Mombaruzzo זה חור. אם תיסע מהר מדי פשוט תפספס את הכפר בלי לשים לב. הוא על הדרך. אפילו שלט משלו אין לו. הוא נמצא ביחד עם עוד מקומות שקרובים אליו כמה ק״מ. בלב שלו יש מפעל קטן שעושה Amaretti לפי אותו מתכון משנת 1955. רק Amaretti. תמיד באותו מתכון ודרך. עם השנים הוסיפו טעמים (קפה, דובדבן, שוקולד, פיסטוק, משמש, ללא סוכר ועוד) אבל המתכון זהה. אספתם גוגואים בתור ילדים? אז הלבן בפנים? זה חומר הגלם (Prunus armeniaca). יש 2 סוגי חרצנים- אחד מתוק יותר ואחד מר והסוד הוא לשלב בינהם במינון המדויק ולהוסיף מינון מדויק של שקדים. אבל יש עוד סוד- לשמור אותם רכים כמו ענן. הם נאפים בתנור, אבל נימוחים בפה. אחרי השיחה שעסקה בעסקים, נשבר הקרח ואיטלקים מפסיקים לתת לך ״אדוני״ ופונים לחולין- כדורגל, ילדים, נשים (אם אין נשים בסביבה). מאיפה אתה היא לרוב השאלה הראשונה ששואלים אותי. בגלל שהם קיבלו את הדרכון הצרפתי שלי בחילופי המסמכים, משהו במבטא לא הסתדר להם (אני דובר איטלקית כמו עברית) והם ממש התאפקו לשאול מאיפה אני. ״ישראל. נולדתי בישראל״. מי ששואל ״איפה בישראל״ כבר ביקר בה. הבחור שרכש את החברה והציל אותה מפשיטת רגל אי שם ב-2013 והמבוגר האחראי שעובד בחברה כי מי ישלח בן 80 הביתה למות עכשיו- שניהם היו בישראל כבר כמה פעמים. הם גם יהודים. במקור. מסתבר שהרבה מיהדות איטליה ששרדה את השואה ונשארה לגור פה, פשוט הטבילה את דור הילדים שנולד אחרי המלחמה לנצרות- ״כדי שלא תחווה מה שאני חוויתי״. הם גדלו כנוצרים, אבל ידעו תמיד על השורשים היהודים. אז סגרנו מעגל ויש מצב שיהודי ימשיך לנהל את החברה הזאת גם בשנים הבאות… (אם יהיה לי כח)

Eran Efrat

20,997 Aufrufe • vor 1 Monat

אני נשבע! אני נשבע! אני נשבע! כך, בקול רועם המרעיד את אבני הבזלת והגיר, זועקים לוחמי צה"ל מדי מחזור גיוס מול הכותל המערבי. זוהי השבועה המקודשת לשרת את המדינה, להגן על העם ולמסור את הנפש למען נצח ישראל. והיום, גם אנחנו נשבעים! מול הניסיונות החוזרים ונשנים של בג"ץ להפוך את המקום הקדוש ביותר לעם היהודי לזירה של ניסויים חברתיים ופרובוקציות. אנחנו נשבעים כעת שלא נאפשר לאף גלימה משפטית לפגוע בקודש הקודשים. שבועת הלוחמים בבוץ של עזה לא תירמס על ידי החלטות מנותקות במסדרונות הממוזגים בירושלים. "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ" חז"ל לימדונו שמהכותל המערבי מעולם לא זזה שכינה. זהו סלע קיומנו, נקודת האפס של הזהות שלנו, ולא "נכס ציבורי" שנתון לחלוקה אדמיניסטרטיבית של השופט יצחק עמית וחבריו. בעוד אריות ישראל כותבים בדם ותפילה את הפרק הבא בדברי ימי האומה בחאן יונס ובצפון, בג"ץ מנסה לבצע "פיגוע תודעתי" בליבה הפועם של היהדות. זוהי עזות מצח שופטים שלא הזיעו רגע אחד בשוחות של הזהות היהודית, מתיימרים "להנדס" את הקדושה ולכפות ערכים ליברליים זרים על מקום ששרד חורבן וגלות. הסירו את ידיכם מקודש הקודשים הכתובת על הקיר, והיא נכתבת בידי הלוחמים שחוזרים מחזית. הכותל אינו שייך לבג"ץ. אין לכם מנדט היסטורי ואין לכם זכות מוסרית לגעת בציפור הנפש של העם. בזמן שחיילים זועקים "שמע ישראל" אל מול פני האויב, הניסיונות שלכם לזרוע פירוד ולהחליש את החומה הרוחנית שלנו ייענו בחומה בצורה של התנגדות יהודית גאה. יש גבול שאין לבג"ץ זכות גישה אליו והגבול הזה עובר בין אבני הכותל. שבועת הלוחמים והעם חזקה מכל פסק דין דורסני. לא נשתוק ולא ננוח עד שקודש ישראל יובטח לדורי דורות !

אני נשבע! אני נשבע! אני נשבע! כך, בקול רועם המרעיד את אבני הבזלת והגיר, זועקים לוחמי צה"ל מדי מחזור גיוס מול הכותל המערבי. זוהי השבועה המקודשת לשרת את המדינה, להגן על העם ולמסור את הנפש למען נצח ישראל. והיום, גם אנחנו נשבעים! מול הניסיונות החוזרים ונשנים של בג"ץ להפוך את המקום הקדוש ביותר לעם היהודי לזירה של ניסויים חברתיים ופרובוקציות. אנחנו נשבעים כעת שלא נאפשר לאף גלימה משפטית לפגוע בקודש הקודשים. שבועת הלוחמים בבוץ של עזה לא תירמס על ידי החלטות מנותקות במסדרונות הממוזגים בירושלים. "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ" חז"ל לימדונו שמהכותל המערבי מעולם לא זזה שכינה. זהו סלע קיומנו, נקודת האפס של הזהות שלנו, ולא "נכס ציבורי" שנתון לחלוקה אדמיניסטרטיבית של השופט יצחק עמית וחבריו. בעוד אריות ישראל כותבים בדם ותפילה את הפרק הבא בדברי ימי האומה בחאן יונס ובצפון, בג"ץ מנסה לבצע "פיגוע תודעתי" בליבה הפועם של היהדות. זוהי עזות מצח שופטים שלא הזיעו רגע אחד בשוחות של הזהות היהודית, מתיימרים "להנדס" את הקדושה ולכפות ערכים ליברליים זרים על מקום ששרד חורבן וגלות. הסירו את ידיכם מקודש הקודשים הכתובת על הקיר, והיא נכתבת בידי הלוחמים שחוזרים מחזית. הכותל אינו שייך לבג"ץ. אין לכם מנדט היסטורי ואין לכם זכות מוסרית לגעת בציפור הנפש של העם. בזמן שחיילים זועקים "שמע ישראל" אל מול פני האויב, הניסיונות שלכם לזרוע פירוד ולהחליש את החומה הרוחנית שלנו ייענו בחומה בצורה של התנגדות יהודית גאה. יש גבול שאין לבג"ץ זכות גישה אליו והגבול הזה עובר בין אבני הכותל. שבועת הלוחמים והעם חזקה מכל פסק דין דורסני. לא נשתוק ולא ננוח עד שקודש ישראל יובטח לדורי דורות !

איציק בונצל אביו של עמית בונצל גיבור ישראל הי״ד

16,520 Aufrufe • vor 5 Monaten

ראו עד כמה המוסד שפעם היה בית משפט עליון הפך לפוליטביורו של עריצים מושחתים שהולכים אך ורק אחרי שרירות ליבם. בבג"ץ לרנר (בג"ץ 13477-03-26) עתרו חמישה לוחמי מילואים בבקשה שבג"ץ יורה ליועצת המשפטית לממשלה לדון לגופו של עניין בבקשתם לעכב את ההליך הפלילי המתנהל נגד ראש הממשלה על רקע מצב החירום השורר במדינה מאז שבעה באוקטובר. אלו בדיוק העתירות שמתנגדי העריצות היוריסטוקרטית צריכים להגיש לבג"ץ מדי יום ביומו כי אין טוב מהן להראות לציבור שוב ושוב ושוב עד כמה המוסד שפעם היה בית משפט עליון הפך לדיקטטורה מושחתת. הרי עתירה הזו היא בדיוק מהסוג שחסידי העריצות היוריסטוקרטית מגישים חדשות לבקרים. ברם, הפעם, באופן "מפתיע", בין נימוקי דחיית העתירה, הפציעה גם עילת סף נשכחת שהייתה נפוצה מאוד בעבר, כשהיה פה בית משפט עליון שמחויב לדמוקרטיה ולא מוסד של דיקטטורה מושחתת, וכיום היא משמשת את עריצי הגלימה בעיקר כדי לסכל עתירות של אנשי ימין וכל מי שמסומן כאויב העריצות היוריסטוקרטית. עילת סף זו היא "זכות העמידה", קרי הדרישה מהעותר להראות שיש לו קשר לנושא העתירה ושהוא נפגע מהמצב שהוא עותר נגדו. בפסק הדין שניתן לפני עשרה ימים, דחה העריץ עופר גרוסקופף את העתירה, בין היתר, על בסיס הנימוק להלן [כל ההערות המופיעות בסוגריים מרובעים הן שלי]: "בהינתן שעל הפרק עומד עיכובו של הליך משפטי שהעותרים אינם צד לו ואילו הצדדים הישירים לו [ראש הממשלה נתניהו] בחרו, משיקוליהם שלהם, שלא לנקוט בדרך לה טוענים העותרים [כלומר, לבקש את עיכוב ההליך הפלילי על רקע מצב החירום במדינה]". נימוק דומה ניתן כבר בדחיית עתירה קודמת שהגישו העותרים בנושא. גרוסקופף הסביר כי דחיית העתירה אז על ידי העריץ יחיאל כשר נעשתה "בהתאם להלכה לפיה ככלל אין לשעות לעתירה שהוגשה בידי עותר ציבורי מקום בו קיים נפגע ישיר מהפעולה מושא העתירה אשר בוחר שלא להביא את עניינו בפני בית המשפט". בעברית פשוטה, אם הנפגע הישיר מהמצב שהעתירה מבקשת לפתור, בוחר שלא לעתור לבג"ץ, אז לעותר הציבורי אין זכות עמידה. ובמקרה דנן, אם ראש הממשלה שצריך להתייצב למשפט פלילי בעת מלחמה, בוחר שלא לעתור לבג"ץ כדי לבקש את עיכוב ההליך הפלילי המתנהל נגדו על רקע מצב החירום השורר במדינה, אז לעותרים הציבוריים שביקשו עיכוב כזה אין זכות עמידה. וזה הזכיר לי, כמובן, את פסק הדין בעניין ראש השב"כ לשעבר רונן בר (בג"ץ 54321-3-25). כידוע, במרץ שנה שעברה קיבלה הממשלה החלטה להפסיק את כהונתו של רונן בר, וזאת בהתאם לסמכותה המפורשת בחוק. עוד באותו היום, הוגשו חמש עתירות המבקשות מבג"ץ לבטל את החלטת הממשלה המדיחה את רונן בר מתפקידו, ולאחר יומיים הוגשו שלוש עתירות דומות נוספות. שמונה העתירות האלו הוגשו על ידי מגוון עותרים, מארגוני חברה אזרחית, דרך סיעות פוליטיות, ועד אנשים פרטיים, אבל דבר אחד היה משותף לכולם - אף אחד מהעותרים לא היה רונן בר, הנפגע הישיר מהחלטת הממשלה. הממשלה טענה אפוא בתשובתה לעתירה כי "העותרים מתעברים על ריב לא להם, שכן ראש השב"כ הוא הגורם אשר נפגע באופן ישיר מהחלטת הממשלה, אולם בחר שלא לעתור בעצמו לבית המשפט. בנסיבות אלו, כך נטען, אין צורך בהתערבות שיפוטית ואין מקום לאפשר לעותרים ציבוריים לנהל דיון בעניינו". אולם הפלא ופלא, העריץ יצחק עמית החליט כי למרות ש"בעבר נקבע לא אחת כי חרף המדיניות המרחיבה בפסיקה בכל הנוגע לזכות העמידה של העותר הציבורי, במקרים שבהם הפעולה השלטונית הנתקפת פוגעת באופן ישיר בפרט, וזה בוחר שלא לפנות לבית המשפט בבקשה לקבל סעד – אין ככלל לאפשר לעותר ציבורי לריב את ריבו" יש להכיר בזכות העמידה של העותרים נגד החלטת הממשלה להדיח את ראש השב"כ למרות שהוא עצמו בחר שלא לעתור נגד החלטה זו. עמית הסביר כי על פי ה"הלכה", בג"ץ עשוי להידרש "לעתירה ציבורית גם מקום שקיים נפגע ישיר שנושא העתירה נוגע לו אך הוא אינו עותר, וזאת כאשר הסוגיה המועלית בעתירה הינה בעלת חשיבות חוקתית מן המעלה הראשונה, המתפרשת מעבר למחלוקת הפרטנית, וקשורה בגרעינה ליסודותיו של המשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם". כלומר, העריצים היוריסטוקרטים מתרצים את רצונם השרירותי בתירוץ שעתירה המבקשת שהיועמ"שית תדון בעיכוב ההליך הפלילי נגד ראש הממשלה על רקע המלחמה הממושכת ומרובת הזירות שישראל מנהלת מאז שבעה באוקטובר, לא מעלה סוגיה "בעלת חשיבות חוקתית מן המעלה הראשונה, המתפרשת מעבר למחלוקת הפרטנית, וקשורה בגרעינה ליסודותיו של המשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם", אבל החלטת הממשלה להדיח את ראש השב"כ כן מעלה סוגיה כזו. אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק. כמו בכל עריצות, העריצים פועלים אך ורק לקדם את רצונם השרירותי, וכל השאר זה רק מסך הכזבים שמאחוריו הם מנסים להסוות את שלטונם הרודני. .

ראו עד כמה המוסד שפעם היה בית משפט עליון הפך לפוליטביורו של עריצים מושחתים שהולכים אך ורק אחרי שרירות ליבם. בבג"ץ לרנר (בג"ץ 13477-03-26) עתרו חמישה לוחמי מילואים בבקשה שבג"ץ יורה ליועצת המשפטית לממשלה לדון לגופו של עניין בבקשתם לעכב את ההליך הפלילי המתנהל נגד ראש הממשלה על רקע מצב החירום השורר במדינה מאז שבעה באוקטובר. אלו בדיוק העתירות שמתנגדי העריצות היוריסטוקרטית צריכים להגיש לבג"ץ מדי יום ביומו כי אין טוב מהן להראות לציבור שוב ושוב ושוב עד כמה המוסד שפעם היה בית משפט עליון הפך לדיקטטורה מושחתת. הרי עתירה הזו היא בדיוק מהסוג שחסידי העריצות היוריסטוקרטית מגישים חדשות לבקרים. ברם, הפעם, באופן "מפתיע", בין נימוקי דחיית העתירה, הפציעה גם עילת סף נשכחת שהייתה נפוצה מאוד בעבר, כשהיה פה בית משפט עליון שמחויב לדמוקרטיה ולא מוסד של דיקטטורה מושחתת, וכיום היא משמשת את עריצי הגלימה בעיקר כדי לסכל עתירות של אנשי ימין וכל מי שמסומן כאויב העריצות היוריסטוקרטית. עילת סף זו היא "זכות העמידה", קרי הדרישה מהעותר להראות שיש לו קשר לנושא העתירה ושהוא נפגע מהמצב שהוא עותר נגדו. בפסק הדין שניתן לפני עשרה ימים, דחה העריץ עופר גרוסקופף את העתירה, בין היתר, על בסיס הנימוק להלן [כל ההערות המופיעות בסוגריים מרובעים הן שלי]: "בהינתן שעל הפרק עומד עיכובו של הליך משפטי שהעותרים אינם צד לו ואילו הצדדים הישירים לו [ראש הממשלה נתניהו] בחרו, משיקוליהם שלהם, שלא לנקוט בדרך לה טוענים העותרים [כלומר, לבקש את עיכוב ההליך הפלילי על רקע מצב החירום במדינה]". נימוק דומה ניתן כבר בדחיית עתירה קודמת שהגישו העותרים בנושא. גרוסקופף הסביר כי דחיית העתירה אז על ידי העריץ יחיאל כשר נעשתה "בהתאם להלכה לפיה ככלל אין לשעות לעתירה שהוגשה בידי עותר ציבורי מקום בו קיים נפגע ישיר מהפעולה מושא העתירה אשר בוחר שלא להביא את עניינו בפני בית המשפט". בעברית פשוטה, אם הנפגע הישיר מהמצב שהעתירה מבקשת לפתור, בוחר שלא לעתור לבג"ץ, אז לעותר הציבורי אין זכות עמידה. ובמקרה דנן, אם ראש הממשלה שצריך להתייצב למשפט פלילי בעת מלחמה, בוחר שלא לעתור לבג"ץ כדי לבקש את עיכוב ההליך הפלילי המתנהל נגדו על רקע מצב החירום השורר במדינה, אז לעותרים הציבוריים שביקשו עיכוב כזה אין זכות עמידה. וזה הזכיר לי, כמובן, את פסק הדין בעניין ראש השב"כ לשעבר רונן בר (בג"ץ 54321-3-25). כידוע, במרץ שנה שעברה קיבלה הממשלה החלטה להפסיק את כהונתו של רונן בר, וזאת בהתאם לסמכותה המפורשת בחוק. עוד באותו היום, הוגשו חמש עתירות המבקשות מבג"ץ לבטל את החלטת הממשלה המדיחה את רונן בר מתפקידו, ולאחר יומיים הוגשו שלוש עתירות דומות נוספות. שמונה העתירות האלו הוגשו על ידי מגוון עותרים, מארגוני חברה אזרחית, דרך סיעות פוליטיות, ועד אנשים פרטיים, אבל דבר אחד היה משותף לכולם - אף אחד מהעותרים לא היה רונן בר, הנפגע הישיר מהחלטת הממשלה. הממשלה טענה אפוא בתשובתה לעתירה כי "העותרים מתעברים על ריב לא להם, שכן ראש השב"כ הוא הגורם אשר נפגע באופן ישיר מהחלטת הממשלה, אולם בחר שלא לעתור בעצמו לבית המשפט. בנסיבות אלו, כך נטען, אין צורך בהתערבות שיפוטית ואין מקום לאפשר לעותרים ציבוריים לנהל דיון בעניינו". אולם הפלא ופלא, העריץ יצחק עמית החליט כי למרות ש"בעבר נקבע לא אחת כי חרף המדיניות המרחיבה בפסיקה בכל הנוגע לזכות העמידה של העותר הציבורי, במקרים שבהם הפעולה השלטונית הנתקפת פוגעת באופן ישיר בפרט, וזה בוחר שלא לפנות לבית המשפט בבקשה לקבל סעד – אין ככלל לאפשר לעותר ציבורי לריב את ריבו" יש להכיר בזכות העמידה של העותרים נגד החלטת הממשלה להדיח את ראש השב"כ למרות שהוא עצמו בחר שלא לעתור נגד החלטה זו. עמית הסביר כי על פי ה"הלכה", בג"ץ עשוי להידרש "לעתירה ציבורית גם מקום שקיים נפגע ישיר שנושא העתירה נוגע לו אך הוא אינו עותר, וזאת כאשר הסוגיה המועלית בעתירה הינה בעלת חשיבות חוקתית מן המעלה הראשונה, המתפרשת מעבר למחלוקת הפרטנית, וקשורה בגרעינה ליסודותיו של המשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם". כלומר, העריצים היוריסטוקרטים מתרצים את רצונם השרירותי בתירוץ שעתירה המבקשת שהיועמ"שית תדון בעיכוב ההליך הפלילי נגד ראש הממשלה על רקע המלחמה הממושכת ומרובת הזירות שישראל מנהלת מאז שבעה באוקטובר, לא מעלה סוגיה "בעלת חשיבות חוקתית מן המעלה הראשונה, המתפרשת מעבר למחלוקת הפרטנית, וקשורה בגרעינה ליסודותיו של המשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם", אבל החלטת הממשלה להדיח את ראש השב"כ כן מעלה סוגיה כזו. אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק. כמו בכל עריצות, העריצים פועלים אך ורק לקדם את רצונם השרירותי, וכל השאר זה רק מסך הכזבים שמאחוריו הם מנסים להסוות את שלטונם הרודני. .

ניסים סופר

19,529 Aufrufe • vor 4 Monaten

ויקרא שמו בישראל - מבשר טוב. עמדתי היום לצד חברי ושותפי לדרך בעשרים וחמש השנים האחרונות, יהודה אליהו, בברית לנכדו – בן לבתו אמונה ולחתנו, גיבור ישראל, יוסף יהודה חיראק הי״ד שנפל במלחמת התקומה בעזה. זו הייתה ברית מטלטלת ומרגשת. כשיהודה אמר בקריאת השם את המילים העתיקות והנצחיות “ואומר לך בדמייך חיי” – לא נותרה עין אחת יבשה. רגע שבו אלפי שנים של היסטוריה, כאב, אמונה ותקווה התכנסו לנשימה אחת. אמונה ויוסף יהודה נישאו לפני כשנה וחצי. בשנה וחצי הספקנו להיות בחתונה שלו, בלוויה שלו, וכעת בהכנסת בנו בבריתו העתיקה והנצחית של אברהם אבינו. שמונה חודשים בלבד לאחר נישואיו, יוסף יהודה נפל בגבורה בקרב בעזה. כל כך מעט זמן. כל כך הרבה אהבה בינו לבין אמונה ומשפחתה. מבשר טוב, בן יוסף יהודה הי"ד ואמונה תבדל"א, שנימול היום לא יזכה להרגיש את החיבוק של אביו. לא יזכה להיות מורם על כתפיו. אבל הוא יגדל על ברכי הרוח הגדולה של אביו, בתוך גבורה שקטה ועמוקה, בתוך סיפור חיים שנכתב בדם ובאהבה למדינת ישראל ולעם ישראל. יש רגעים שבהם כל הרעש מסביב מתגמד. הכול שותק. והאוזן כרויה לקול דממה דקה - קול בכי של תינוק. קול בכי של תינוק שלא יכיר את אביו. קול בכי של אימו מברכת בבכי, במקום אביו שמתבונן עליה מהמקום שבו אין כל בריה יכולה לעמוד - "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". שהחיינו וקיימנו והגיענו לרגע נשגב שבו ברית הנצח של הרעיה והדוד מתגלה בכל עוצמתה, הרבה מעל ומעבר לחיים הפיזיים שבהם יש צער וכאב. רגע שמותח את מנעד הרגשות הרבה מעבר לקצה גבול יכולת ההכלה של הלב האנושי שלנו. מבשר טוב יגדל בעזרת השם בבית שבו מסירות נפש וגבורה יהודית, אהבה אין קץ לעם ישראל ולארץ ישראל ומחויבות טוטלית לשותפות עם א-ל המחזיר שכינתו לציון ברחמים, אינן סיסמה - אלא דרך חיים. זה הקטן אלוקים יגדלנו. כשם שנכנס לברית כך יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים. אמן.

ויקרא שמו בישראל - מבשר טוב. עמדתי היום לצד חברי ושותפי לדרך בעשרים וחמש השנים האחרונות, יהודה אליהו, בברית לנכדו – בן לבתו אמונה ולחתנו, גיבור ישראל, יוסף יהודה חיראק הי״ד שנפל במלחמת התקומה בעזה. זו הייתה ברית מטלטלת ומרגשת. כשיהודה אמר בקריאת השם את המילים העתיקות והנצחיות “ואומר לך בדמייך חיי” – לא נותרה עין אחת יבשה. רגע שבו אלפי שנים של היסטוריה, כאב, אמונה ותקווה התכנסו לנשימה אחת. אמונה ויוסף יהודה נישאו לפני כשנה וחצי. בשנה וחצי הספקנו להיות בחתונה שלו, בלוויה שלו, וכעת בהכנסת בנו בבריתו העתיקה והנצחית של אברהם אבינו. שמונה חודשים בלבד לאחר נישואיו, יוסף יהודה נפל בגבורה בקרב בעזה. כל כך מעט זמן. כל כך הרבה אהבה בינו לבין אמונה ומשפחתה. מבשר טוב, בן יוסף יהודה הי"ד ואמונה תבדל"א, שנימול היום לא יזכה להרגיש את החיבוק של אביו. לא יזכה להיות מורם על כתפיו. אבל הוא יגדל על ברכי הרוח הגדולה של אביו, בתוך גבורה שקטה ועמוקה, בתוך סיפור חיים שנכתב בדם ובאהבה למדינת ישראל ולעם ישראל. יש רגעים שבהם כל הרעש מסביב מתגמד. הכול שותק. והאוזן כרויה לקול דממה דקה - קול בכי של תינוק. קול בכי של תינוק שלא יכיר את אביו. קול בכי של אימו מברכת בבכי, במקום אביו שמתבונן עליה מהמקום שבו אין כל בריה יכולה לעמוד - "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". שהחיינו וקיימנו והגיענו לרגע נשגב שבו ברית הנצח של הרעיה והדוד מתגלה בכל עוצמתה, הרבה מעל ומעבר לחיים הפיזיים שבהם יש צער וכאב. רגע שמותח את מנעד הרגשות הרבה מעבר לקצה גבול יכולת ההכלה של הלב האנושי שלנו. מבשר טוב יגדל בעזרת השם בבית שבו מסירות נפש וגבורה יהודית, אהבה אין קץ לעם ישראל ולארץ ישראל ומחויבות טוטלית לשותפות עם א-ל המחזיר שכינתו לציון ברחמים, אינן סיסמה - אלא דרך חיים. זה הקטן אלוקים יגדלנו. כשם שנכנס לברית כך יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים. אמן.

בצלאל סמוטריץ'

16,446 Aufrufe • vor 6 Monaten

קבוצה של פעילים חילונים רדיקלים מהלכת אימים על חברי מועצה בתל אביב, ואפילו על סגן ראש העיר אסף זמיר, בעקבות החלטת העירייה להקים מקווה. הם טוענים שמדובר בהשתלטות דתית ובכיבוש שכונת רמת אביב על ידי חובשי כיפות. אבל למעשה, עד לפני כמה שנים היה מקווה בשכונה הזו ששימש את תושבות השכונה. המקווה שתופעל על ידי המועצה הדתית נהרס לאחר שיזם פרטי רכש את הנכס. ולכן עיריית תל אביב החליטה להקים מקווה לטובת תושבים דתיים, חרדים ומסורתיים שחיים באזור הזה בו אין מקווה לעשרות אלפי תושבים. עכשיו, וזה העניין החשוב, כי מר עומר נחמני הפעיל החילוני האמיץ וחבריו שמהלכים אימים על מי שתומך במקווה הזה, לא מספרים לציבור הרחב היכן יוקם אותו מקווה טהרה שבגללו עלולים להגיע נהרות של משפחות דתיות להתנחל בתל אביב. המקווה יוקם במתחם של שלושה בתי כנסת ותיקים בשכונת רמת אביב. בתי כנסת פעילים שאליהם מגיעים עשרות מתושבי השכונה מדי יום, מתפללים ולומדים. בתי הכנסת הללו פועלים משנת 1965! ומשמשים את האוכלוסייה הדתית בעיר תל אביב, שעד כמה שבדקתי, הם אזרחים שווי זכויות כמו כולם. המקווה כפי שאפשר לראות בתמונה, מיועד לקום בסמוך לשלושת בתי הכנסת שיקיפו אותו מכל צדדיו. לא מדובר בהשתלטות דתית על שכונה חילונית אלא, הקמה של מקווה בתוך מתחם של בתי כנסת וותיקים המשמשים את הציבור הדתי בשכונה. עומר נחמני, נאור נרקיס, חברת המועצה הדס רגולסקי מוליכים שולל את תושבי העיר החילונים, יוצרים מלחמות במקום שהן לא קיימות מתוך מצוקה ופחד קמאי מאנשים ששונים מהם. נחמני סירב להגיב לשאלותיי. בתמונה סימנתי את בתי הכנסת הוותיקים והיכן אמור לקום המקווה. אני משוחח עם עובדיה גרמא, יליד המקום ותושב השכונה. בסרטונים חלק מבתי הכנסת הסמוכים זה לזה ובצמוד אליהם יוקם המקווה, אם עיריית תל אביב תעמוד בלחצים של מהלכי האימים. C14 ליטל שמש - Lital Shemesh

קבוצה של פעילים חילונים רדיקלים מהלכת אימים על חברי מועצה בתל אביב, ואפילו על סגן ראש העיר אסף זמיר, בעקבות החלטת העירייה להקים מקווה. הם טוענים שמדובר בהשתלטות דתית ובכיבוש שכונת רמת אביב על ידי חובשי כיפות. אבל למעשה, עד לפני כמה שנים היה מקווה בשכונה הזו ששימש את תושבות השכונה. המקווה שתופעל על ידי המועצה הדתית נהרס לאחר שיזם פרטי רכש את הנכס. ולכן עיריית תל אביב החליטה להקים מקווה לטובת תושבים דתיים, חרדים ומסורתיים שחיים באזור הזה בו אין מקווה לעשרות אלפי תושבים. עכשיו, וזה העניין החשוב, כי מר עומר נחמני הפעיל החילוני האמיץ וחבריו שמהלכים אימים על מי שתומך במקווה הזה, לא מספרים לציבור הרחב היכן יוקם אותו מקווה טהרה שבגללו עלולים להגיע נהרות של משפחות דתיות להתנחל בתל אביב. המקווה יוקם במתחם של שלושה בתי כנסת ותיקים בשכונת רמת אביב. בתי כנסת פעילים שאליהם מגיעים עשרות מתושבי השכונה מדי יום, מתפללים ולומדים. בתי הכנסת הללו פועלים משנת 1965! ומשמשים את האוכלוסייה הדתית בעיר תל אביב, שעד כמה שבדקתי, הם אזרחים שווי זכויות כמו כולם. המקווה כפי שאפשר לראות בתמונה, מיועד לקום בסמוך לשלושת בתי הכנסת שיקיפו אותו מכל צדדיו. לא מדובר בהשתלטות דתית על שכונה חילונית אלא, הקמה של מקווה בתוך מתחם של בתי כנסת וותיקים המשמשים את הציבור הדתי בשכונה. עומר נחמני, נאור נרקיס, חברת המועצה הדס רגולסקי מוליכים שולל את תושבי העיר החילונים, יוצרים מלחמות במקום שהן לא קיימות מתוך מצוקה ופחד קמאי מאנשים ששונים מהם. נחמני סירב להגיב לשאלותיי. בתמונה סימנתי את בתי הכנסת הוותיקים והיכן אמור לקום המקווה. אני משוחח עם עובדיה גרמא, יליד המקום ותושב השכונה. בסרטונים חלק מבתי הכנסת הסמוכים זה לזה ובצמוד אליהם יוקם המקווה, אם עיריית תל אביב תעמוד בלחצים של מהלכי האימים. C14 ליטל שמש - Lital Shemesh

ישי פרידמן

26,705 Aufrufe • vor 1 Monat

הפצצת פורדו - ההשלכות: קשה עד בלתי אפשרי להקיף את עוצמתו הבלתי נתפסת של הפיצוץ הגלקטי בפורדו והשלכותיו. בקצה המזלג: * אדם אחד, איתן מפלדה ויצוק מנחושת - הצליח ליישם מה שאיש לא האמין שיקרה. * 30 שנה בהן עבר אינספור מסעות-צלב. לא נרתע לרגע. * נתניהו מתחיל לחשב את קיצו הפוליטי. משימותיו הבאות, השזורות זו בזו, הן רילוקיישן בעזה והשלמת הסכמי אברהם, ובגדול - מבחינתו - הוא מסיים בשיא (כן, אני יודע שחלקכם מסובב כעת את האצבע על הרקה). * אני מקווה שלסל ההישגים שעמם הוא רוצה לפרוש הוא יכניס גם את פירוז מערכת עקיפת החוק, אבל מוקדם עדיין לדעת באלו חלקים ממנה הוא יחליט לטפל. * נתניהו הפך כעת לשליט-העל של המזרח התיכון כולו. זאת עובדה. * נתניהו הוכיח היום יותר מאי-פעם שהתזה שלו *היא* שצדקה. ושהשמאל טעה, טועה, ויטעה. * ולכן הם עשו הכל כדי להסביר לנו שטראמפ לא יתקוף, ו'מה האסטרטגיה', וכן הלאה. באיזשהו מקום גם אינפנטילים הרגישו שאם התסריט של נתניהו מצליח - הם צריכים להודות שהם זרקו לפח 30 שנה מחיי האומה, שגם עלו בנהרות של דם. * זה לא הזמן להתנחמד. להיפך, זה הזמן לתקן את הטעות הפטאלית של תקשורת הימין ששתקה לשמאל לאחר הטבח, ובכך בעצם איפשרה את המשך מלחמת השמאל והפרוגרס בימין, שבאה לידי ביטוי גם בפגיעה במו"מ על החטופים וגם בחיי חיילים שאבדו בדרך. * ולכן: זה הזמן להוציא מהארכיון כל אמירה או קונספציה שמאלנית אפשרית, מ'אין לישראל ידיד כביידן', דרך 'רק קמאלה', המשך ב'טראמפ לא יתקף' בואכה 'מה האסטרטגיה'. כעת הברזל חם, וזה הזמן להציל - כן, להציל - נשמות טועות שתקשורת השמאל שדדה מהם את יכולת החשיבה העצמונית. לא כאקט של השפלה, חלילה, אלא כדי שדברים כאלו לא יקרו שוב. * ברגע שכל האסטרטגיה, האידיאולוגיה, הטקטיקה והלא-יודע-מה של השמאל קרסו - אין להם עוד תקווה בצורה הנוכחית. נתניהו, בתפיסתו, יכול (וככל הנראה גם יבצע) לפרוש לביתו. כל מועמד עליו ימליץ לראשות הממשלה - יזכה. * יתכן שגם לאחר השלמת המשימות הנ"ל, נתניהו ימשיך לכהן עד לקיום בחירות לנשיאות המדינה כדי לסיים את שירותו הציבורי באמצעות תפקיד זה. או משהו דומה. * תנחומי לבנט שיוצא מהמשחק, לגנץ ולפיד שמריחים מקרוב את ריחו של % החסימה, וליברמן שיפסיד מנדטים. תנחומים גם לטאקר קרלסון. * לא הייתי רוצה להיות הלילה הזה אהוד ברק, שקמה, עמי דרור, ובנט. מה שמגיע מגיע. * תהיה לכך גם השפעה על % הצפייה בערוצי התבהלה, אם כי מוקדם עדיין לדעת עד כמה זה ישפיע בטווח הזמן המיידי. יהיו כאלו שיעזבו מיד, אבל רוב אלו שעדיין ממשיכים לצפות בהם למרות הכל, לא יתנתקו כה מהר. * על חיסול הגרעין האיראני יריצו סדרות שיהפכו לבסט-סלר. אבל יהיו גם כאלו שיסקרו את המאבק של נתניהו בגרעין האיראני לאורך 30 שנים נחושות, מתישות, ומפרכות. * מרגע שנתניהו הוכרז כמלך המזה"ת, העניין של הווק והפרוגרס בנעשה בישראל - יורד אוטומטית. המשמעות: עצירה כמעט מוחלטת של תקציבי הענק שהוזרמו כאן שנים כדי להעצים את הנרטיב הפלסטיני, שלא לומר האיראני. * זה לילה כואב לפוטין, לסינים, ולקטארים, אבל אין להם הרבה מה לעשות. הם עדיין יכולים לתת מידע מודיעיני ו/או נשק לאיראנים על מנת שיפגעו בנו, אבל זה לא יוכל לשנות את המצב בצורה מהותית. * אם כבר הייתי חושש זה מפקיסטן או צפון קוריאה, שבוודאות משתעשעות כעת בריאיון להעביר פצצה גרעינית שלהם לאיראנים על מנת שירכיבו אותה על טיל שלהם. נקווה שזה יישאר בגדר שעשוע בלבד. * זו אולי יכולה להיות סיבה מדוע על ישראל להמשיך עד להפלת חמינאי. כל עוד הוא שם, נשאר לנו אויב מר שלא יפספס שום הזדמנות לנקום את כבודו האבוד. יש להניח שגם טראמפ מבין זאת. * מבסוטים הלילה: סעודיה, אמירויות, ממשלת תימן, ירדן, מישל עאון בלבנון, אל ג'ולאני בסוריה, גרמניה, בריטניה, הודו, אזרבייג'ן, אוקראינה, ועוד. * מכת מחץ לחמאס, ומכה לא פשוטה לרש"פ. אנו מתקרבים מאוד להכנעת חמאס והשבת חטופים נוספים. * כמו תמיד: הביביסטים צדקו. בהכל. * תרגילי ההטעיה שעשתה ישראל (בשת"פ אמריקני) לאיראנים, עוד יילמדו. אחד הקטעים הנהדרים שם יהיה הדרך בה נתניהו וטראמפ השתמשו בתקשורת ששונאת אותם - כדי להטעות את האיראנים... * תודה לך אבא שבשמים שנתניהו וטראמפ על ההגה כעת, ולא לפיד, הנוכל, קמאלה, הרצי, גלנט, ושות'. הדם אוזל מהפנים רק מהמחשבה מה היה מצבנו כעת אם מי מהם היה שולט כאן. * נזכור גם את דדי ברנע, שלכל אורך המלחמה התנהל נכון מול נתניהו, לעתים למרות ארטילריה שספג באולפנים. גם הוא ייכנס להיסטוריה. * מילה על רון דרמר, שספג גם הוא, והתעלם מרעשי הרקע. הלילה הזה הוא גם שלו. * האם זה הרגע בו טראמפ ירצה לבקר בישראל? דווקא חתונת אבנר נתניהו יכולה להיות הזדמנות לא רעה (אם אבנר רק יסכים..) * כעת ניתן לספר כי מיד לאחר הבחירות בארה"ב, אמר נתניהו למי שאמר שהדבר היחיד שמעניין אותו הוא זהות מזכיר ההגנה. בגלל איראן. אמר, והצליח. * ניצחון מוחלט. על כולם.

הפצצת פורדו - ההשלכות: קשה עד בלתי אפשרי להקיף את עוצמתו הבלתי נתפסת של הפיצוץ הגלקטי בפורדו והשלכותיו. בקצה המזלג: * אדם אחד, איתן מפלדה ויצוק מנחושת - הצליח ליישם מה שאיש לא האמין שיקרה. * 30 שנה בהן עבר אינספור מסעות-צלב. לא נרתע לרגע. * נתניהו מתחיל לחשב את קיצו הפוליטי. משימותיו הבאות, השזורות זו בזו, הן רילוקיישן בעזה והשלמת הסכמי אברהם, ובגדול - מבחינתו - הוא מסיים בשיא (כן, אני יודע שחלקכם מסובב כעת את האצבע על הרקה). * אני מקווה שלסל ההישגים שעמם הוא רוצה לפרוש הוא יכניס גם את פירוז מערכת עקיפת החוק, אבל מוקדם עדיין לדעת באלו חלקים ממנה הוא יחליט לטפל. * נתניהו הפך כעת לשליט-העל של המזרח התיכון כולו. זאת עובדה. * נתניהו הוכיח היום יותר מאי-פעם שהתזה שלו היא שצדקה. ושהשמאל טעה, טועה, ויטעה. * ולכן הם עשו הכל כדי להסביר לנו שטראמפ לא יתקוף, ו'מה האסטרטגיה', וכן הלאה. באיזשהו מקום גם אינפנטילים הרגישו שאם התסריט של נתניהו מצליח - הם צריכים להודות שהם זרקו לפח 30 שנה מחיי האומה, שגם עלו בנהרות של דם. * זה לא הזמן להתנחמד. להיפך, זה הזמן לתקן את הטעות הפטאלית של תקשורת הימין ששתקה לשמאל לאחר הטבח, ובכך בעצם איפשרה את המשך מלחמת השמאל והפרוגרס בימין, שבאה לידי ביטוי גם בפגיעה במו"מ על החטופים וגם בחיי חיילים שאבדו בדרך. * ולכן: זה הזמן להוציא מהארכיון כל אמירה או קונספציה שמאלנית אפשרית, מ'אין לישראל ידיד כביידן', דרך 'רק קמאלה', המשך ב'טראמפ לא יתקף' בואכה 'מה האסטרטגיה'. כעת הברזל חם, וזה הזמן להציל - כן, להציל - נשמות טועות שתקשורת השמאל שדדה מהם את יכולת החשיבה העצמונית. לא כאקט של השפלה, חלילה, אלא כדי שדברים כאלו לא יקרו שוב. * ברגע שכל האסטרטגיה, האידיאולוגיה, הטקטיקה והלא-יודע-מה של השמאל קרסו - אין להם עוד תקווה בצורה הנוכחית. נתניהו, בתפיסתו, יכול (וככל הנראה גם יבצע) לפרוש לביתו. כל מועמד עליו ימליץ לראשות הממשלה - יזכה. * יתכן שגם לאחר השלמת המשימות הנ"ל, נתניהו ימשיך לכהן עד לקיום בחירות לנשיאות המדינה כדי לסיים את שירותו הציבורי באמצעות תפקיד זה. או משהו דומה. * תנחומי לבנט שיוצא מהמשחק, לגנץ ולפיד שמריחים מקרוב את ריחו של % החסימה, וליברמן שיפסיד מנדטים. תנחומים גם לטאקר קרלסון. * לא הייתי רוצה להיות הלילה הזה אהוד ברק, שקמה, עמי דרור, ובנט. מה שמגיע מגיע. * תהיה לכך גם השפעה על % הצפייה בערוצי התבהלה, אם כי מוקדם עדיין לדעת עד כמה זה ישפיע בטווח הזמן המיידי. יהיו כאלו שיעזבו מיד, אבל רוב אלו שעדיין ממשיכים לצפות בהם למרות הכל, לא יתנתקו כה מהר. * על חיסול הגרעין האיראני יריצו סדרות שיהפכו לבסט-סלר. אבל יהיו גם כאלו שיסקרו את המאבק של נתניהו בגרעין האיראני לאורך 30 שנים נחושות, מתישות, ומפרכות. * מרגע שנתניהו הוכרז כמלך המזה"ת, העניין של הווק והפרוגרס בנעשה בישראל - יורד אוטומטית. המשמעות: עצירה כמעט מוחלטת של תקציבי הענק שהוזרמו כאן שנים כדי להעצים את הנרטיב הפלסטיני, שלא לומר האיראני. * זה לילה כואב לפוטין, לסינים, ולקטארים, אבל אין להם הרבה מה לעשות. הם עדיין יכולים לתת מידע מודיעיני ו/או נשק לאיראנים על מנת שיפגעו בנו, אבל זה לא יוכל לשנות את המצב בצורה מהותית. * אם כבר הייתי חושש זה מפקיסטן או צפון קוריאה, שבוודאות משתעשעות כעת בריאיון להעביר פצצה גרעינית שלהם לאיראנים על מנת שירכיבו אותה על טיל שלהם. נקווה שזה יישאר בגדר שעשוע בלבד. * זו אולי יכולה להיות סיבה מדוע על ישראל להמשיך עד להפלת חמינאי. כל עוד הוא שם, נשאר לנו אויב מר שלא יפספס שום הזדמנות לנקום את כבודו האבוד. יש להניח שגם טראמפ מבין זאת. * מבסוטים הלילה: סעודיה, אמירויות, ממשלת תימן, ירדן, מישל עאון בלבנון, אל ג'ולאני בסוריה, גרמניה, בריטניה, הודו, אזרבייג'ן, אוקראינה, ועוד. * מכת מחץ לחמאס, ומכה לא פשוטה לרש"פ. אנו מתקרבים מאוד להכנעת חמאס והשבת חטופים נוספים. * כמו תמיד: הביביסטים צדקו. בהכל. * תרגילי ההטעיה שעשתה ישראל (בשת"פ אמריקני) לאיראנים, עוד יילמדו. אחד הקטעים הנהדרים שם יהיה הדרך בה נתניהו וטראמפ השתמשו בתקשורת ששונאת אותם - כדי להטעות את האיראנים... * תודה לך אבא שבשמים שנתניהו וטראמפ על ההגה כעת, ולא לפיד, הנוכל, קמאלה, הרצי, גלנט, ושות'. הדם אוזל מהפנים רק מהמחשבה מה היה מצבנו כעת אם מי מהם היה שולט כאן. * נזכור גם את דדי ברנע, שלכל אורך המלחמה התנהל נכון מול נתניהו, לעתים למרות ארטילריה שספג באולפנים. גם הוא ייכנס להיסטוריה. * מילה על רון דרמר, שספג גם הוא, והתעלם מרעשי הרקע. הלילה הזה הוא גם שלו. * האם זה הרגע בו טראמפ ירצה לבקר בישראל? דווקא חתונת אבנר נתניהו יכולה להיות הזדמנות לא רעה (אם אבנר רק יסכים..) * כעת ניתן לספר כי מיד לאחר הבחירות בארה"ב, אמר נתניהו למי שאמר שהדבר היחיד שמעניין אותו הוא זהות מזכיר ההגנה. בגלל איראן. אמר, והצליח. * ניצחון מוחלט. על כולם.

יוסי באום

18,789 Aufrufe • vor 1 Jahr

עודד רונן: קשה להתרומם מאז הבימה. לא רק בגלל האלימות עצמה. המכות, הדחיפות, ההטחות לרצפה, הגרירות, אלא בגלל מה שזה חשף. ב 1.3.23 בעזריאלי מול סוויסה, נפלה לנו לבנה על הראש. אנחנו כעת האויב, ואחרי זה כמעט שנה של אלימות ברחובות. ואז, השביעי. היה משהו בשביעי, שהשחית את מושג הגוף, יותר משכל סיוט יכל לדמיין. זה קרה לכולנו, לכל החברה הישראלית, גם לשוטרים. זה סימן לי את הסוף של הדבר הזה. לא כי הייתי תמים, אלא כי היה לי ברור, שהחברה שלנו כבר לא תוכל לשאת אלימות פיזית כזאת, מבפנים כלפי פנים, אחרי מה שאותם אנשים חוו, וכתוצאה מזה, כולנו. ראינו את הקץ הזה ביחד, נותר רק לצעוד אחורה משם. לא יכלתי לנשום כשראיתי את השוטרים מרביצים למשפחות חטופים, מג”ב נכנסים באלימות לתוך הפגנות החטופים. כדי להפריד מה. את המשפחות מהאהובים שלהם בשבי? היינו מזועזעים, אבל לא זזנו מהמקום. היה משהו במאבק להשיב אותם, שהיה כל כך קדוש, כל כך דחוף, כל כך ברור, שהשוק מהאלימות פשוט לא היה הדבר הכי חשוב. החטופים במנהרות היו הדבר היחיד שחשוב, וכל השאר התבטל. כשהם חזרו, הבנתי שנסגר פרק. שנת בחירות עם חוקים משלה - לכלוך עלינו, גזלייטינג ברמה אולימפית, רדיפות, ביזה, שחיתות, מלחמות להסחת דעת, חנינה, וההמצאה החדשה, כנופיות רחוב שהמשטרה נותנת להן גב. אבל לא דמיינתי שנגיע לרגע שבו המשטרה עצמה נראית כמו כנופיה שכירת חרב. מה שהכי שובר אותי בהבימה, זו ההבנה שזאת לא תגובה למה המפגינים עשו או לא עשו. להפך. המטרה הוכרזה מראש. להביא אלימות שלא לקוחה מעולם בני האדם, לאנשים הכי ישרים שעוד יש פה. להביא אותה בצורה שתהמם אותנו. שתשתק אותנו. וכאן האפלה האמיתית. משטרים אפלים לא עובדים בצורה ליניארית. אם תעשו כך וכך, נגיב כך וכך. אם לא תעשו כך וכך, לא נגיב כך וכך. הם שוברים את הקשר בין סיבה לתוצאה. גם אם תתנהג יפה, גם אם תעמוד בשקט, נפוצץ אותך במכות. אין היגיון, אין חוק, אין איך להישמר. הכי טוב שלא תצא מהבית. ממליצים לך שלא תבוא. חבל עליך. חשבנו שהמציאות הנוכחית שלנו היא מלחמה מופרעת עם איראן. לו היו אומרים לנו לפני שנה, במרץ תהיו במלחמת איראן 2, היתה נשמטת לנו הלסת. חשבנו שהחיים שלנו הם טילים התפצלויות בשמיים מקלטים התראות בניינים הרוסים חוסר שינה הישרדות. אבל זה בכלל לא הסיפור. מה הם בישלו, בזמן שאנחנו רצים למקלט, זה הסיפור. מה עשו מתחת לפני השטח, בזמן שכולנו הסתכלנו למעלה. כמו בתחילת המלחמה, כשהעם רצה את החטופים, הם גיבשו תכנית איך להפריד בין המשפחות, איך להפוך את המאבק ל-“שמאל”. זה היה הסיפור. כשה-6 נרצחו וכולנו התמוטטנו בפנים, הוא ישב עם סוכני קטאר בלשכה וסיכמו איך להדליף ולטרפד. זה היה הסיפור. השוטרים והמג”בניקים, חלקם בני עשרים, היו עם עיניים פקוחות אך המבט כבוי. מסתכלים על בן אדם, ומתחילים לחשב. איך נכאיב לו, איך הכי טוב שנעיף אותו לקרקע, נשתק אותו. קור. דיוק. טכניקה, עיניים קרות. האנושי נמחק. זה הוסבר, הוכן, תורגל, במשך הרבה זמן. זה הסיפור שלנו. לא איראן, לא אנשים שמתים בערים מטילים באמצע היום. המטרה של המשטרה בהבימה היתה אחת: ציד. אנחנו בסרט עתידני שבו צדים את האזרחים. ההלם לא איפשר לי לתפקד, ואני יודע שאני לא היחיד. ולצידו ידיעה פנימית שקטה וברורה. אנחנו כבר לא האזרחים המסכנים של תחילת 2023. אנחנו נכנסנו מתחת לאלונקה בכל תא בגוף שלנו. אנחנו אלה שנלחמנו על החטופים. לא יכלנו לנשום, לא יכלנו לישון, לא יכלנו לחיות. הגוף שלהם נמק במנהרות ולא יכלנו לשאת את זה. זה מי שאנחנו. קדושת הגוף. קדושת היחיד. קדושת החיים. אם ניאלץ לשחק, נשחק. אבל לא כקורבנות. העומק שלנו, הרוח שלנו, הגיעו לקודש הקודשים של האנושיות. שם אנחנו. בימים אפלים, שלרגע את זה לא נשכח.

עודד רונן: קשה להתרומם מאז הבימה. לא רק בגלל האלימות עצמה. המכות, הדחיפות, ההטחות לרצפה, הגרירות, אלא בגלל מה שזה חשף. ב 1.3.23 בעזריאלי מול סוויסה, נפלה לנו לבנה על הראש. אנחנו כעת האויב, ואחרי זה כמעט שנה של אלימות ברחובות. ואז, השביעי. היה משהו בשביעי, שהשחית את מושג הגוף, יותר משכל סיוט יכל לדמיין. זה קרה לכולנו, לכל החברה הישראלית, גם לשוטרים. זה סימן לי את הסוף של הדבר הזה. לא כי הייתי תמים, אלא כי היה לי ברור, שהחברה שלנו כבר לא תוכל לשאת אלימות פיזית כזאת, מבפנים כלפי פנים, אחרי מה שאותם אנשים חוו, וכתוצאה מזה, כולנו. ראינו את הקץ הזה ביחד, נותר רק לצעוד אחורה משם. לא יכלתי לנשום כשראיתי את השוטרים מרביצים למשפחות חטופים, מג”ב נכנסים באלימות לתוך הפגנות החטופים. כדי להפריד מה. את המשפחות מהאהובים שלהם בשבי? היינו מזועזעים, אבל לא זזנו מהמקום. היה משהו במאבק להשיב אותם, שהיה כל כך קדוש, כל כך דחוף, כל כך ברור, שהשוק מהאלימות פשוט לא היה הדבר הכי חשוב. החטופים במנהרות היו הדבר היחיד שחשוב, וכל השאר התבטל. כשהם חזרו, הבנתי שנסגר פרק. שנת בחירות עם חוקים משלה - לכלוך עלינו, גזלייטינג ברמה אולימפית, רדיפות, ביזה, שחיתות, מלחמות להסחת דעת, חנינה, וההמצאה החדשה, כנופיות רחוב שהמשטרה נותנת להן גב. אבל לא דמיינתי שנגיע לרגע שבו המשטרה עצמה נראית כמו כנופיה שכירת חרב. מה שהכי שובר אותי בהבימה, זו ההבנה שזאת לא תגובה למה המפגינים עשו או לא עשו. להפך. המטרה הוכרזה מראש. להביא אלימות שלא לקוחה מעולם בני האדם, לאנשים הכי ישרים שעוד יש פה. להביא אותה בצורה שתהמם אותנו. שתשתק אותנו. וכאן האפלה האמיתית. משטרים אפלים לא עובדים בצורה ליניארית. אם תעשו כך וכך, נגיב כך וכך. אם לא תעשו כך וכך, לא נגיב כך וכך. הם שוברים את הקשר בין סיבה לתוצאה. גם אם תתנהג יפה, גם אם תעמוד בשקט, נפוצץ אותך במכות. אין היגיון, אין חוק, אין איך להישמר. הכי טוב שלא תצא מהבית. ממליצים לך שלא תבוא. חבל עליך. חשבנו שהמציאות הנוכחית שלנו היא מלחמה מופרעת עם איראן. לו היו אומרים לנו לפני שנה, במרץ תהיו במלחמת איראן 2, היתה נשמטת לנו הלסת. חשבנו שהחיים שלנו הם טילים התפצלויות בשמיים מקלטים התראות בניינים הרוסים חוסר שינה הישרדות. אבל זה בכלל לא הסיפור. מה הם בישלו, בזמן שאנחנו רצים למקלט, זה הסיפור. מה עשו מתחת לפני השטח, בזמן שכולנו הסתכלנו למעלה. כמו בתחילת המלחמה, כשהעם רצה את החטופים, הם גיבשו תכנית איך להפריד בין המשפחות, איך להפוך את המאבק ל-“שמאל”. זה היה הסיפור. כשה-6 נרצחו וכולנו התמוטטנו בפנים, הוא ישב עם סוכני קטאר בלשכה וסיכמו איך להדליף ולטרפד. זה היה הסיפור. השוטרים והמג”בניקים, חלקם בני עשרים, היו עם עיניים פקוחות אך המבט כבוי. מסתכלים על בן אדם, ומתחילים לחשב. איך נכאיב לו, איך הכי טוב שנעיף אותו לקרקע, נשתק אותו. קור. דיוק. טכניקה, עיניים קרות. האנושי נמחק. זה הוסבר, הוכן, תורגל, במשך הרבה זמן. זה הסיפור שלנו. לא איראן, לא אנשים שמתים בערים מטילים באמצע היום. המטרה של המשטרה בהבימה היתה אחת: ציד. אנחנו בסרט עתידני שבו צדים את האזרחים. ההלם לא איפשר לי לתפקד, ואני יודע שאני לא היחיד. ולצידו ידיעה פנימית שקטה וברורה. אנחנו כבר לא האזרחים המסכנים של תחילת 2023. אנחנו נכנסנו מתחת לאלונקה בכל תא בגוף שלנו. אנחנו אלה שנלחמנו על החטופים. לא יכלנו לנשום, לא יכלנו לישון, לא יכלנו לחיות. הגוף שלהם נמק במנהרות ולא יכלנו לשאת את זה. זה מי שאנחנו. קדושת הגוף. קדושת היחיד. קדושת החיים. אם ניאלץ לשחק, נשחק. אבל לא כקורבנות. העומק שלנו, הרוח שלנו, הגיעו לקודש הקודשים של האנושיות. שם אנחנו. בימים אפלים, שלרגע את זה לא נשכח.

ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈

11,629 Aufrufe • vor 4 Monaten

סטטוס חדש בישראל: אזרח-חייל בגלל התמשכות ו״מריחת״ המלחמה בעזה נוצר בישראל מעמד חדש. מדובר במספר אלפי ישראלים שאינם אנשי קבע שבחרו בחיי צבא על כל המשתמע מכך, אך גם לא נכון לומר שהם ״אנשי מילואים״. זה משהו אחר לגמרי, שמשעבד ולמעשה מקפיא את התקדמות החיים. ** אסביר. עד לפני שנתיים ״מילואים״ משמעו היה: 20-30 יום בשנה, בתאריכים ידועים מראש כך שיכולנו להתכונן ולמצוא פתרונות בצורה שלא תשבש את החיים. פעם בכמה שנים גוייסנו למערכה או מלחמה (אינתיפאדה שנייה, חומת מגן, לבנון 2) בו גויסנו קצת יותר. אבל בגדול—היינו אזרחים נורמלים בסך הכל. בשנות ה20 וה30 שלנו חבריי ואני יכולנו ללמוד באוניברסיטה, לפתח קריירות, להקים משפחות ללא בעיה מיוחדת תוך כדי שירות מילואים ומלחמות (בתנאי שאתה לא נהרג במלחמה). ** היום זה סיפור אחר. זה לא מילואים. - קודם כל מדובר כרגע על מאות ימי מילואים ולא עשרות. - אין צפי לסיום המערכה (לדעתי בגלל ניהול פוליטי מדיני שגוי, אבל זה לא משנה) - הבעיה העיקרית בעיניי: חוסר ודאות. אתה לא יכול לתכנן שום דבר, כי כל הזמן אתה מקבל בלת״מים והפתעות. - הבעיה אינה רק ימי המילואים בפועל, אלא גם ״ימי האזרחות״ שבין שירות לשירות מאד לא יעילים. - איזה מעסיק ייקח אותך כאשר אתה מחזיק צו-8 של חודשיים בעוד כמה שבועות? - כל פעם שאתה יוצא מתעסוקה מבצעית בעזה, לוקח זמן לחזור לעצמך, לחזור לעולם הנורמלי בו אתה משתין באסלה ולא בבקבוק, לעולם שבו אתה יכול ללכת לישון ולא לדאוג שחמאס יירה עליך נ״ט לקיר הבית וכו. - אתגרי הנפש אינם קטנים, כפי שאנחנו רואים. - אשתך (אם אתה נשוי) גם צריכה לשנות לגמרי את מבנה חייה כדי להתאים לחיים ללא בעל,וזה משבש גם עבורה את הקריירה. ** זר לא יבין מה עובר על קבוצת האזרחים-חיילים הזו. אנחנו, אזרחים רגילים, ממשיכים בחיינו, כואבים את החטופים ואת הנופלים, אבל מעשית - אנחנו חיים בצורה נורמלית. והם לא. ** מה צריך לעשות? ראשית, ברמה מדינית להבין שאסטרטגיית המריחה אינה מתאימה לישראל. בישראל אם אנחנו נדרשים למלחמה, צריך להכריע מהר. כך היה תמיד עד עכשיו. בעניין זה, אין לי אמון בהנהגה הנוכחית של ישראל לצערי. שנית, וכל עוד המצב הזה נמשך, צריך להגדיר מעמד חדש ״אזרח-חייל״ ולהתאים את התנאים שלו. למשל, התקופה שבין צו-8 לצו-8 צריכה להיחשב יותר מסתם ״אזרח״ כי המחירים הכלכליים, הנפשיים, המשפחתיים ממשיכים גם בתקופות ביניים אלו. עם ישראל חב תודה עמוקה ל״אזרחים חיילים״ שמחזיקים כמעט לבדם את המדינה על כתפיהם.

סטטוס חדש בישראל: אזרח-חייל בגלל התמשכות ו״מריחת״ המלחמה בעזה נוצר בישראל מעמד חדש. מדובר במספר אלפי ישראלים שאינם אנשי קבע שבחרו בחיי צבא על כל המשתמע מכך, אך גם לא נכון לומר שהם ״אנשי מילואים״. זה משהו אחר לגמרי, שמשעבד ולמעשה מקפיא את התקדמות החיים. אסביר. עד לפני שנתיים ״מילואים״ משמעו היה: 20-30 יום בשנה, בתאריכים ידועים מראש כך שיכולנו להתכונן ולמצוא פתרונות בצורה שלא תשבש את החיים. פעם בכמה שנים גוייסנו למערכה או מלחמה (אינתיפאדה שנייה, חומת מגן, לבנון 2) בו גויסנו קצת יותר. אבל בגדול—היינו אזרחים נורמלים בסך הכל. בשנות ה20 וה30 שלנו חבריי ואני יכולנו ללמוד באוניברסיטה, לפתח קריירות, להקים משפחות ללא בעיה מיוחדת תוך כדי שירות מילואים ומלחמות (בתנאי שאתה לא נהרג במלחמה). היום זה סיפור אחר. זה לא מילואים. - קודם כל מדובר כרגע על מאות ימי מילואים ולא עשרות. - אין צפי לסיום המערכה (לדעתי בגלל ניהול פוליטי מדיני שגוי, אבל זה לא משנה) - הבעיה העיקרית בעיניי: חוסר ודאות. אתה לא יכול לתכנן שום דבר, כי כל הזמן אתה מקבל בלת״מים והפתעות. - הבעיה אינה רק ימי המילואים בפועל, אלא גם ״ימי האזרחות״ שבין שירות לשירות מאד לא יעילים. - איזה מעסיק ייקח אותך כאשר אתה מחזיק צו-8 של חודשיים בעוד כמה שבועות? - כל פעם שאתה יוצא מתעסוקה מבצעית בעזה, לוקח זמן לחזור לעצמך, לחזור לעולם הנורמלי בו אתה משתין באסלה ולא בבקבוק, לעולם שבו אתה יכול ללכת לישון ולא לדאוג שחמאס יירה עליך נ״ט לקיר הבית וכו. - אתגרי הנפש אינם קטנים, כפי שאנחנו רואים. - אשתך (אם אתה נשוי) גם צריכה לשנות לגמרי את מבנה חייה כדי להתאים לחיים ללא בעל,וזה משבש גם עבורה את הקריירה. זר לא יבין מה עובר על קבוצת האזרחים-חיילים הזו. אנחנו, אזרחים רגילים, ממשיכים בחיינו, כואבים את החטופים ואת הנופלים, אבל מעשית - אנחנו חיים בצורה נורמלית. והם לא. מה צריך לעשות? ראשית, ברמה מדינית להבין שאסטרטגיית המריחה אינה מתאימה לישראל. בישראל אם אנחנו נדרשים למלחמה, צריך להכריע מהר. כך היה תמיד עד עכשיו. בעניין זה, אין לי אמון בהנהגה הנוכחית של ישראל לצערי. שנית, וכל עוד המצב הזה נמשך, צריך להגדיר מעמד חדש ״אזרח-חייל״ ולהתאים את התנאים שלו. למשל, התקופה שבין צו-8 לצו-8 צריכה להיחשב יותר מסתם ״אזרח״ כי המחירים הכלכליים, הנפשיים, המשפחתיים ממשיכים גם בתקופות ביניים אלו. עם ישראל חב תודה עמוקה ל״אזרחים חיילים״ שמחזיקים כמעט לבדם את המדינה על כתפיהם.

Naftali Bennett נפתלי בנט

41,235 Aufrufe • vor 11 Monaten