Загрузка видео...

Не удалось загрузить видео

Возникла проблема при загрузке этого видео. Это может быть связано с временными проблемами сети или видео может быть недоступно.

На главную

בשנת 1973, בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים, הגיעה חווה אלברשטיין לשיר באחד מבסיסי חיל האוויר והשאירה אותנו רק עם תפילה אחת: כל שנבקש, לו יהי (מתוך "מפגש אמנים")

כאן ארכיון - אוצרות השידור הישראלי

16,097 subscribers

17,291 просмотров • 19 дней назад •via X (Twitter)

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

Комментарии: 4

Фото профиля כאן ארכיון - אוצרות השידור הישראלי

כאן ארכיון - אוצרות השידור הישראלי19 дней назад

לתוכנית המלאה>>

Фото профиля 🤘ezra alalo

🤘ezra alalo19 дней назад

לו יהי ונחליף את הראש השנה

Фото профиля yovi

yovi19 дней назад

מצמרר

Фото профиля aubiea

aubiea18 дней назад

I remember hearing this ad a kid. Hauntingly beautiful

Похожие видео

אהלן אהלן, שאלו את החולה המוזיקלי איזה שיר של עדן בן זקן הוא הכי אוהב. אמר שאוהב את "יש לי אהבה והיא תנצח". שיר של ארקדי דוכין שביצע במקור אריק איינשטין. למה הזכיר את עדן בן זקן בהקשר לשיר? כי בקמפיין הליכוד הוא והיא ביצעו לו קאבר. נוכל. אפרופו מוזיקה, שמתי לב שלליכוד ולחמאס יש אותו מפיק מוזיקלי. האזינו בסרטון. אולי אוריך הוסיף לחלטורה של קטאר גם הפקות מוזיקליות לחמאס. ובעניין הבחירות, תשאלו כל ביביסט "מה הבשורה?" מה מציע נתניהו לעם ישראל כתכנית ל 4 השנים הקרובות. 4 שנים אשר ספק אם הוא בכלל יחיה בהן, מחמת גילו ומחלותיו. ומה נתניהו מציע? "איינקוט ילך עם ערבים". מציע הפחדה. מנהיג שמציע להפחיד אותנו. מנהיג שחוזר ואומר שבלעדיו אין עם ישראל. רק אפסים יצביעו למי שחושב שעם ישראל קיים בזכות הנוכל הגדול ביותר בתולדות עם ישראל. עם ישראל היה לפניך, שרד אותך ויתקיים הרבה אחריך. אחרי כולנו. אחלה יום

אהלן אהלן, שאלו את החולה המוזיקלי איזה שיר של עדן בן זקן הוא הכי אוהב. אמר שאוהב את "יש לי אהבה והיא תנצח". שיר של ארקדי דוכין שביצע במקור אריק איינשטין. למה הזכיר את עדן בן זקן בהקשר לשיר? כי בקמפיין הליכוד הוא והיא ביצעו לו קאבר. נוכל. אפרופו מוזיקה, שמתי לב שלליכוד ולחמאס יש אותו מפיק מוזיקלי. האזינו בסרטון. אולי אוריך הוסיף לחלטורה של קטאר גם הפקות מוזיקליות לחמאס. ובעניין הבחירות, תשאלו כל ביביסט "מה הבשורה?" מה מציע נתניהו לעם ישראל כתכנית ל 4 השנים הקרובות. 4 שנים אשר ספק אם הוא בכלל יחיה בהן, מחמת גילו ומחלותיו. ומה נתניהו מציע? "איינקוט ילך עם ערבים". מציע הפחדה. מנהיג שמציע להפחיד אותנו. מנהיג שחוזר ואומר שבלעדיו אין עם ישראל. רק אפסים יצביעו למי שחושב שעם ישראל קיים בזכות הנוכל הגדול ביותר בתולדות עם ישראל. עם ישראל היה לפניך, שרד אותך ויתקיים הרבה אחריך. אחרי כולנו. אחלה יום

Barak cohen - ברק כהן

22,110 просмотров • 1 месяц назад

אתמול בערב הגיעה הודעה בווטסאפ, מקבל מאות כל יום, מכל הארץ, אבל זאת הייתה אחרת. משפחה דרוזית מפקיעין, כווווול הילדים, הבני דודים, הדודים, הסבים, קצינים בצה״ל. יחידות חי״ר, שריון, סיירות, התפקידים הכי נחשבים בחיל האוויר - אהבת ישראל שיוצאת מכל מילה. ב-18 לנובמבר איבדה המשפחה את רב סרן ג׳מאל עבאס, מפקד פלוגה בגדוד 101 בצנחנים. הוא נפל בקרב ברצועת עזה, רק בן 23. כמה ימים לפני שנפל שמעה כל המדינה את שיחת הקשר המרגשת בינו לבן אבא שלו, אלוף משנה (במיל׳) ענאן, ואחיו סרן גדעון: ״קודקוד מאחל לך הצלחה רבה , מתגעגע אליך אוהב אותך מחכה שתחזור״. משפחה דרוזית מפוארת של לוחמי צה״ל, שפשוט לא מצליחה לעכל את העלבון הזה שנקרא חוק הלאום. עד כדי כך לא מצליחה שבהלוויה של ענאן, לפני 10 ימים, עלה סבא שלו גדעון, גם הוא אלוף משנה, ובהספד המרגש שלו התייחס לעלבון של עדה כולה. שר הפנים משה ארבל הגיע להלוויה. ״לא יכולנו לא להתייחס לזה כשהממשלה בהלוויה של ג׳מאל״, כתבו לי מהמשפחה. ״צילמנו, ערכנו ונשמח אם הסרט יגיע לכל אחד בישראל״. החברה הדרוזית היא חלק בלתי נפרד מאיתנו. היום ישתחררו שני חטופים בדואים, חלק מבני משפחתם יישארו בשבי בעזה. יהודית דמוקרטית עם שוויון זכויות מלא לכל אזרחיה. חברה חפצת חיים, כזו שרוצה לבנות פה ארץ חדשה, חייבת לתקן את העוולות הנוראיות שחוקקו פה ממשלות לאומניות מלאות רהב, מילים ריקות ואפס עשייה. גדעון עבאס, על קבר נכדו ג׳מאל. יהי זכרו ברוך. (צילם וערך: אמיל סוויד)

אתמול בערב הגיעה הודעה בווטסאפ, מקבל מאות כל יום, מכל הארץ, אבל זאת הייתה אחרת. משפחה דרוזית מפקיעין, כווווול הילדים, הבני דודים, הדודים, הסבים, קצינים בצה״ל. יחידות חי״ר, שריון, סיירות, התפקידים הכי נחשבים בחיל האוויר - אהבת ישראל שיוצאת מכל מילה. ב-18 לנובמבר איבדה המשפחה את רב סרן ג׳מאל עבאס, מפקד פלוגה בגדוד 101 בצנחנים. הוא נפל בקרב ברצועת עזה, רק בן 23. כמה ימים לפני שנפל שמעה כל המדינה את שיחת הקשר המרגשת בינו לבן אבא שלו, אלוף משנה (במיל׳) ענאן, ואחיו סרן גדעון: ״קודקוד מאחל לך הצלחה רבה , מתגעגע אליך אוהב אותך מחכה שתחזור״. משפחה דרוזית מפוארת של לוחמי צה״ל, שפשוט לא מצליחה לעכל את העלבון הזה שנקרא חוק הלאום. עד כדי כך לא מצליחה שבהלוויה של ענאן, לפני 10 ימים, עלה סבא שלו גדעון, גם הוא אלוף משנה, ובהספד המרגש שלו התייחס לעלבון של עדה כולה. שר הפנים משה ארבל הגיע להלוויה. ״לא יכולנו לא להתייחס לזה כשהממשלה בהלוויה של ג׳מאל״, כתבו לי מהמשפחה. ״צילמנו, ערכנו ונשמח אם הסרט יגיע לכל אחד בישראל״. החברה הדרוזית היא חלק בלתי נפרד מאיתנו. היום ישתחררו שני חטופים בדואים, חלק מבני משפחתם יישארו בשבי בעזה. יהודית דמוקרטית עם שוויון זכויות מלא לכל אזרחיה. חברה חפצת חיים, כזו שרוצה לבנות פה ארץ חדשה, חייבת לתקן את העוולות הנוראיות שחוקקו פה ממשלות לאומניות מלאות רהב, מילים ריקות ואפס עשייה. גדעון עבאס, על קבר נכדו ג׳מאל. יהי זכרו ברוך. (צילם וערך: אמיל סוויד)

Ran Harnevo

43,704 просмотров • 2 лет назад

כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – מהדורת חדשות ערוץ 12 שבה נהג לצפות יחיא סינוואר: "דיווחים הולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל"; ציטוט דברי נתניהו: הסרבנות גורמת גם להשבתה של יכולות צבאיות, ופוגעת קשות בכוח ההרתעה של צה”ל כפי שעולה בדוחות של המודיעין ב-23 באוקטובר 2025, אמר רונן ברגמן, עיתונאי ב"ידיעות אחרונות" וב"ניו יורק טיימס", בראיון לפודקאסט של דן סנור, כדלהלן: "[מנהיג חמאס יחיא] סינוואר צפה בטלוויזיה הישראלית. לסינוואר היה הרגל לעצור הכל, את שגרת יומו, כל יום בשעה חמש דקות לשמונה בערב, כי הוא היה מכור לצפות בחדשות ערוץ 12, כל יום… הוא [סינוואר] סבר שערוץ 12 מייצג את העמדה של הקונצנזוס הרחב ביותר של השיח בחברה הישראלית שהוא צריך להבין”. סימוכין: להלן קטע ממהדורות החדשות של ערוץ 12 ששודרה ב-13 באוגוסט 2023: דני קושמרו: שלום לכם, ערב טוב. ראש הממשלה ]בנימין נתניהו] היה אמור להיות היום בחופשה עם אשתו [שרה] בצפון, אבל במקום זאת הוא נועד לדיון דחוף עם הרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ועם מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר]. זאת בעקבות הדיווחים ההולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל, ובעקבות הביקורת על התעלמות הממשלה מאזהרות ראשי מערכת הביטחון. בינתיים נתניהו מפסיק לכנות את המילואימניקים שהפסיקו להגיע [לשירות צבאי], סרבנים. מיד הכותרות שלכם, ניר דבורי, עמית סגל, דפנה ליאל, תחילה הכתבה של כתבנו לענייני צבא ניר דבורי. ניר דבורי: הביקורת על נתניהו גברה בשבוע האחרון, מגיעה לנקודת רתיחה על כך שנתניהו אינו פועל מול המידע הקשה שהציגו לו הרמטכ"ל ושר הביטחון [יואב גלנט] אודות מצב הכשירות בצבא. נתניהו נראה שהחל להבין שחלה תפנית בהלך הרוח הציבורי, ולכן גם מיהר לכנס דיון דחוף בקריה בתל אביב אחר הצהריים. יחד עם שר הביטחון ישבו גם הרמטכ"ל ומספר אלופים, בהם גם מפקד חיל האוויר. שם הוצגה לו תמונת המצב העדכנית באשר לכשירות וללכידות הצבא. נתניהו הנחה לשמור על הכשירות והמוכנות לכל אתגר. עוד לפני הדיון, דיבר על כך הבוקר שר הביטחון מול מתגייסים טריים בבקו"ם [בסיס קליטה ומיון]. [וידאו - שר הביטחון יואב גלנט:] הדבר הזה, מכל המקומות שאני רואה, אין לו שום השפעה על מה שקורה בתהליך הגיוס, ואני מאוד שמח על זה. החיילים רוצים להתגייס, כולם מבינים את הערך, וכשזה מגיע למשימה האמיתית זה מאוד מאוד פשוט. אני לא מתעלם מהבעיה, אני עוסק עם הרמטכ"ל, עם המטה הכללי, עם גופי הביטחון האחרים כל יום. ניר דבורי: זה קורה אחרי הפרסום שלנו היום, על כך שראשי מערכת הביטחון שוקלים להביא לידיעת הציבור את תמונת המצב בצה"ל, נוכח תחושתם שנתניהו לא פועל כדי לעצור את ההידרדרות. בשב"כ [שירות הביטחון הכללי], במוסד ובצבא הכחישו את הדברים, אבל גורמים הבקיאים בפרטים אומרים שההתלבטות גדולה, שלא נראה כאן מסיבת עיתונאים של שלושתם, אבל הם ימצאו את הדרך כל אחד לומר את דברו נתניהו מאוד מוטרד מהאפשרות שיצאו לציבור ולכן מהר להעביר להם מסר בעניין. [ציטוט דברי נתניהו:] בדמוקרטיה מי שמכריע הוא ראש הממשלה שקיבל את המנדט מהעם, לא גופי הביטחון, הם כפופים לממשלה. ניר דבורי: עד כמה הלחץ גדול, לא רק במערכת הביטחון, גם בלשכת נתניהו, מעידות ההקלטות האלה שנחשפו כבר לפני מספר שבועות בערוץ 13. [הקלטה של דברי נתניהו:] אני לא יכול לדמיין חומרת דברים גדולה יותר של ארגון הפרה המונית כזאת של חוק השירות, או אם תרצה של סרבנות. זה בלתי ניתן... זה פשוט, אי אפשר לתפוס את זה! זה לא רק ההשבתה של יכולות, זה גם מה, זה עושה לכוח ההרתעה שלנו. מה זה עושה, אני לא אביא כאן דוחות מודיעיניים. אם תרצו בדלתיים סגורות אני אראה לכם מה זה עושה. מה זה עושה! זה לא דבר קטן! ניר דבורי: ועוד דבר, בהודעה שהוציאה לשכת ראש הממשלה בתום הדיון היום בקרייה נכתבה תוספת חדשה: "ראש הממשלה שלל מכל וכל את התופעה של שירות מילואים על תנאי". כבר לא סרבנים לדידו של נתניהו. שירות מילואים על תנאי. אנחנו מתקרבים לרגעי החלטה משמעותיים. בעוד כשבועיים, בראשית ספטמבר, יחזור צה"ל להתאמן אחרי חופשות הקיץ. גם חוק הגיוס צפוי לעלות בכנסת. זה יהיה מבחן גדול למערכת הביטחון, לשר הביטחון העומד בראשה, ולראש הממשלה, מי שאחראי לעצור את ההידרדרות. דני קושמרו: כן, אז עוד פרטים על מה שקורה שם. עמית סגל, נתחיל איתך. לדיון הזה קדמה שיחת טלפון כעוסה במיוחד. עמית סגל: כן, שיחת ועידה. עכשיו צריך להגיד שהאירוע הוא שבלקראת סוף השבוע, גם בפרסומים של ניר [דבורי], מתחיל לבעבע הסיר הזה של הכשירות [של צה"ל] אחרי כמה שבועות שהוא היה על אש נמוכה יחסית. נתניהו רואה וכועס, הוא מזהה את זה כתדרוכים מתוך הצבא אל הכתבים הצבאיים, והוא מתקשר לרמטכ"ל, מעלה גם את מפקד חיל האוויר, ואז הוא אומר להם: "זה נראה כמו צבא, שיש לו מדינה". זה מה שאומר ראש הממשלה לרמטכ"ל ולמפקד חיל האוויר, והוא מוסיף ואומר שהדבר הזה פוגע בכושר ההרתעה, הדלפות על הכשירות. זאת אומרת, שאויבינו רואים את זה וזה מה שהם מגיבים. והרמטכ"ל משיב לו, פחות או יותר ברוח הדברים הזו: "במקום שאני רואה פגיעה בכשירות, אנחנו חובתנו להתריע על הדבר הזה". עכשיו זה גם עונה על השאלה האם הדיון היום היה דחוף או תוכנן מראש. לאחר שיחת הטלפון הזאת החליטו לקיים את הדיון הזה על הכשירות כבר ביום ראשון בצהריים ולא בהמשך השבוע כפי שנקבע. דני קושמרו: ניר דבורי, כתבנו לענייני צבא, עוד פרטים על מה שעולה במפגש הזה. ראש הממשלה, המפקד חיל האוויר, הרמטכ"ל. ניר דבורי: כן, היה שם גם שר הביטחון, ראש אמ"ן [אלוף אהרון חליוה], ראש אגף המבצעים [אלוף עודד בסיוק]. זה בעצם כל הנבחרת שעוסקת בדיוק בתמונת המצב הביטחונית ובתמונת המצב של הכשירות. מי שמשתתף בשיחה הזו מתאר אותה כמתסכלת, אולי אפילו מייאשת. למרות שהוצג שם לראש הממשלה וסקרו בפניו את כל המערכים שנפגעו, כולל מספרים עדכניים, ההבנה הייתה שזה לא משנה שום דבר באופן הסתכלות הדברים ובעמדתו של נתניהו. התחושה שם הייתה שרק משהו דרסטי, דרמטי, יכול לשנות את המהלך שיכול להביא לבלימה של הפגיעה בכשירות. ויש אפילו התלבטות בקרב גורמי ביטחון מתי להניף את הדגל האדום. האם לקראת השבועות הקרובים כשחוזרים להתאמן, או כאשר יידרשו לאולי חלילה איזושהי פעולה מבצעית, האם ואיך נכון לתווך את המצב הזה לציבור הישראלי, ובעיקר כולם עכשיו ממתינים להחלטה של נתניהו, לאן הולכים מכאן, מה הוא באמת רוצה, והאם הוא יכול, כי הם מאמינים שהוא היחיד שיכול, לעצור את מה שקורה בתוך הצבא. דני קושמרו: עמית, עוד ציטוטים מהפגישה הטעונה הזו. עמית סגל: כן, אז היום, בעצם בפגישה הזאת, זה מין איזה אירוע מוזר, כי בעצם זה כמו מה שהמשיל את זה בכיר בצבא לרפלקסולוגיה. אבל ברפלקסולוגיה בלי לגעת. בעצם הצבא נוגע פה באירוע פוליטי הכי דרמטי שהיה פה לפחות בעשור האחרון, אבל הוא לא יכול לדבר אותו, אלא רק לדבר עליו. אז נתניהו מסביר להם למה לדעתו הם צריכים להיערך לכך שהמצב לא ישתנה בתקופה הקרובה, וכך הוא מסביר להם. ואלה הציטוטים של נתניה: "כשהרמתם דגל בפעם הקודמת, עצרנו לשלושה חודשים", אמר נתניהו, אני שם סוגריים. כן, אחרי שהוא פיטר את [שר הביטחון יואב] גלנט וחזר בו, סגור סוגריים. "אבל לא יצא מזה שום דבר, כי יש גורמים שהמטרה שלהם היא הפלת הממשלה". ואז הוא מוסיף, "אני נותן סיכוי נמוך להידברות עם הצד השני על שינוי הוועדה לבחירת שופטים". נתניהו גם מתריע שם בדיון מפני הדלפות בוועדת המשנה שתכונס בהמשך השבוע, ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ולכן הוא בעצם, אם אני מבין נכון את התרגום, אומר להם תראו, אל תצפו שמתישהו בימים הקרובים תצאה הבשורה שהאירוע כולו מאחורינו. תיערכו להתמודד עם המצב כפי שהוא. דני קושמרו: בינתיים, ניר דבורי, המצב לא משהו, ובעקבות המצוקה של מדריכי טיס במילואים, בקורס טיס, חיל האוויר בצעד מאוד מאוד מאוד חריג. ניר דבורי: כן, תראה, זה פיילוט שמתחיל כבר לפני כמה חודשים, אבל בימים האלה הוא מקבל גם טוויסט וגם שינוי, והתכלית שלו הוא בעצם לאתר חלק מפרחי הטייס במהלך הקורס, ולקצר את משך ההכשרה שלהם, להעביר אותם יותר מהר למטוסי קרב מתקדמים, כדי להתחיל לייצר אפשרות לקצר או לגשר על הפערים שעלולים להתפתח סביב מה שאנחנו רואים החוסר [של טייסים] בתוך חיל האוויר. ולכן המהלך הזה כבר מתחיל לנוע. יש כאן עוד תהליכים שצריך לעבור, אבל בחיל האוויר עושים את התאמות האלה, מבינים שכנראה נבנה כאן צורך, והדבר הזה הולך והופך קריטי יותר ויותר. נגיד שבחיל האוויר אומרים שהדבר הזה כבר החל כלא קשור לאירועים האחרונים, ואנחנו נגיד שבכל זאת, האירועים האחרונים מאיצים את התהליך, אולי אפילו מאיצים מאוד. דני קושמרו: במקרה לגמרי. כתבה קודמת שישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ניר דבורי: גורמי ביטחון אומרים, כי "התנהגות בן גביר מסוכנת, צריך לגלות אחריות לאומית בנושא הר הבית. זה מיד משפיע על כל הזירות ומשחק באש, במיוחד אחרי שהצלחנו עכשיו להוריד את גובה הלהבות בעזה". רונן ברגמן: סינוואר צפה מדי יום בחדשות ערוץ 12. סימוכין:

כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – מהדורת חדשות ערוץ 12 שבה נהג לצפות יחיא סינוואר: "דיווחים הולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל"; ציטוט דברי נתניהו: הסרבנות גורמת גם להשבתה של יכולות צבאיות, ופוגעת קשות בכוח ההרתעה של צה”ל כפי שעולה בדוחות של המודיעין ב-23 באוקטובר 2025, אמר רונן ברגמן, עיתונאי ב"ידיעות אחרונות" וב"ניו יורק טיימס", בראיון לפודקאסט של דן סנור, כדלהלן: "[מנהיג חמאס יחיא] סינוואר צפה בטלוויזיה הישראלית. לסינוואר היה הרגל לעצור הכל, את שגרת יומו, כל יום בשעה חמש דקות לשמונה בערב, כי הוא היה מכור לצפות בחדשות ערוץ 12, כל יום… הוא [סינוואר] סבר שערוץ 12 מייצג את העמדה של הקונצנזוס הרחב ביותר של השיח בחברה הישראלית שהוא צריך להבין”. סימוכין: להלן קטע ממהדורות החדשות של ערוץ 12 ששודרה ב-13 באוגוסט 2023: דני קושמרו: שלום לכם, ערב טוב. ראש הממשלה ]בנימין נתניהו] היה אמור להיות היום בחופשה עם אשתו [שרה] בצפון, אבל במקום זאת הוא נועד לדיון דחוף עם הרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ועם מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר]. זאת בעקבות הדיווחים ההולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל, ובעקבות הביקורת על התעלמות הממשלה מאזהרות ראשי מערכת הביטחון. בינתיים נתניהו מפסיק לכנות את המילואימניקים שהפסיקו להגיע [לשירות צבאי], סרבנים. מיד הכותרות שלכם, ניר דבורי, עמית סגל, דפנה ליאל, תחילה הכתבה של כתבנו לענייני צבא ניר דבורי. ניר דבורי: הביקורת על נתניהו גברה בשבוע האחרון, מגיעה לנקודת רתיחה על כך שנתניהו אינו פועל מול המידע הקשה שהציגו לו הרמטכ"ל ושר הביטחון [יואב גלנט] אודות מצב הכשירות בצבא. נתניהו נראה שהחל להבין שחלה תפנית בהלך הרוח הציבורי, ולכן גם מיהר לכנס דיון דחוף בקריה בתל אביב אחר הצהריים. יחד עם שר הביטחון ישבו גם הרמטכ"ל ומספר אלופים, בהם גם מפקד חיל האוויר. שם הוצגה לו תמונת המצב העדכנית באשר לכשירות וללכידות הצבא. נתניהו הנחה לשמור על הכשירות והמוכנות לכל אתגר. עוד לפני הדיון, דיבר על כך הבוקר שר הביטחון מול מתגייסים טריים בבקו"ם [בסיס קליטה ומיון]. [וידאו - שר הביטחון יואב גלנט:] הדבר הזה, מכל המקומות שאני רואה, אין לו שום השפעה על מה שקורה בתהליך הגיוס, ואני מאוד שמח על זה. החיילים רוצים להתגייס, כולם מבינים את הערך, וכשזה מגיע למשימה האמיתית זה מאוד מאוד פשוט. אני לא מתעלם מהבעיה, אני עוסק עם הרמטכ"ל, עם המטה הכללי, עם גופי הביטחון האחרים כל יום. ניר דבורי: זה קורה אחרי הפרסום שלנו היום, על כך שראשי מערכת הביטחון שוקלים להביא לידיעת הציבור את תמונת המצב בצה"ל, נוכח תחושתם שנתניהו לא פועל כדי לעצור את ההידרדרות. בשב"כ [שירות הביטחון הכללי], במוסד ובצבא הכחישו את הדברים, אבל גורמים הבקיאים בפרטים אומרים שההתלבטות גדולה, שלא נראה כאן מסיבת עיתונאים של שלושתם, אבל הם ימצאו את הדרך כל אחד לומר את דברו נתניהו מאוד מוטרד מהאפשרות שיצאו לציבור ולכן מהר להעביר להם מסר בעניין. [ציטוט דברי נתניהו:] בדמוקרטיה מי שמכריע הוא ראש הממשלה שקיבל את המנדט מהעם, לא גופי הביטחון, הם כפופים לממשלה. ניר דבורי: עד כמה הלחץ גדול, לא רק במערכת הביטחון, גם בלשכת נתניהו, מעידות ההקלטות האלה שנחשפו כבר לפני מספר שבועות בערוץ 13. [הקלטה של דברי נתניהו:] אני לא יכול לדמיין חומרת דברים גדולה יותר של ארגון הפרה המונית כזאת של חוק השירות, או אם תרצה של סרבנות. זה בלתי ניתן... זה פשוט, אי אפשר לתפוס את זה! זה לא רק ההשבתה של יכולות, זה גם מה, זה עושה לכוח ההרתעה שלנו. מה זה עושה, אני לא אביא כאן דוחות מודיעיניים. אם תרצו בדלתיים סגורות אני אראה לכם מה זה עושה. מה זה עושה! זה לא דבר קטן! ניר דבורי: ועוד דבר, בהודעה שהוציאה לשכת ראש הממשלה בתום הדיון היום בקרייה נכתבה תוספת חדשה: "ראש הממשלה שלל מכל וכל את התופעה של שירות מילואים על תנאי". כבר לא סרבנים לדידו של נתניהו. שירות מילואים על תנאי. אנחנו מתקרבים לרגעי החלטה משמעותיים. בעוד כשבועיים, בראשית ספטמבר, יחזור צה"ל להתאמן אחרי חופשות הקיץ. גם חוק הגיוס צפוי לעלות בכנסת. זה יהיה מבחן גדול למערכת הביטחון, לשר הביטחון העומד בראשה, ולראש הממשלה, מי שאחראי לעצור את ההידרדרות. דני קושמרו: כן, אז עוד פרטים על מה שקורה שם. עמית סגל, נתחיל איתך. לדיון הזה קדמה שיחת טלפון כעוסה במיוחד. עמית סגל: כן, שיחת ועידה. עכשיו צריך להגיד שהאירוע הוא שבלקראת סוף השבוע, גם בפרסומים של ניר [דבורי], מתחיל לבעבע הסיר הזה של הכשירות [של צה"ל] אחרי כמה שבועות שהוא היה על אש נמוכה יחסית. נתניהו רואה וכועס, הוא מזהה את זה כתדרוכים מתוך הצבא אל הכתבים הצבאיים, והוא מתקשר לרמטכ"ל, מעלה גם את מפקד חיל האוויר, ואז הוא אומר להם: "זה נראה כמו צבא, שיש לו מדינה". זה מה שאומר ראש הממשלה לרמטכ"ל ולמפקד חיל האוויר, והוא מוסיף ואומר שהדבר הזה פוגע בכושר ההרתעה, הדלפות על הכשירות. זאת אומרת, שאויבינו רואים את זה וזה מה שהם מגיבים. והרמטכ"ל משיב לו, פחות או יותר ברוח הדברים הזו: "במקום שאני רואה פגיעה בכשירות, אנחנו חובתנו להתריע על הדבר הזה". עכשיו זה גם עונה על השאלה האם הדיון היום היה דחוף או תוכנן מראש. לאחר שיחת הטלפון הזאת החליטו לקיים את הדיון הזה על הכשירות כבר ביום ראשון בצהריים ולא בהמשך השבוע כפי שנקבע. דני קושמרו: ניר דבורי, כתבנו לענייני צבא, עוד פרטים על מה שעולה במפגש הזה. ראש הממשלה, המפקד חיל האוויר, הרמטכ"ל. ניר דבורי: כן, היה שם גם שר הביטחון, ראש אמ"ן [אלוף אהרון חליוה], ראש אגף המבצעים [אלוף עודד בסיוק]. זה בעצם כל הנבחרת שעוסקת בדיוק בתמונת המצב הביטחונית ובתמונת המצב של הכשירות. מי שמשתתף בשיחה הזו מתאר אותה כמתסכלת, אולי אפילו מייאשת. למרות שהוצג שם לראש הממשלה וסקרו בפניו את כל המערכים שנפגעו, כולל מספרים עדכניים, ההבנה הייתה שזה לא משנה שום דבר באופן הסתכלות הדברים ובעמדתו של נתניהו. התחושה שם הייתה שרק משהו דרסטי, דרמטי, יכול לשנות את המהלך שיכול להביא לבלימה של הפגיעה בכשירות. ויש אפילו התלבטות בקרב גורמי ביטחון מתי להניף את הדגל האדום. האם לקראת השבועות הקרובים כשחוזרים להתאמן, או כאשר יידרשו לאולי חלילה איזושהי פעולה מבצעית, האם ואיך נכון לתווך את המצב הזה לציבור הישראלי, ובעיקר כולם עכשיו ממתינים להחלטה של נתניהו, לאן הולכים מכאן, מה הוא באמת רוצה, והאם הוא יכול, כי הם מאמינים שהוא היחיד שיכול, לעצור את מה שקורה בתוך הצבא. דני קושמרו: עמית, עוד ציטוטים מהפגישה הטעונה הזו. עמית סגל: כן, אז היום, בעצם בפגישה הזאת, זה מין איזה אירוע מוזר, כי בעצם זה כמו מה שהמשיל את זה בכיר בצבא לרפלקסולוגיה. אבל ברפלקסולוגיה בלי לגעת. בעצם הצבא נוגע פה באירוע פוליטי הכי דרמטי שהיה פה לפחות בעשור האחרון, אבל הוא לא יכול לדבר אותו, אלא רק לדבר עליו. אז נתניהו מסביר להם למה לדעתו הם צריכים להיערך לכך שהמצב לא ישתנה בתקופה הקרובה, וכך הוא מסביר להם. ואלה הציטוטים של נתניה: "כשהרמתם דגל בפעם הקודמת, עצרנו לשלושה חודשים", אמר נתניהו, אני שם סוגריים. כן, אחרי שהוא פיטר את [שר הביטחון יואב] גלנט וחזר בו, סגור סוגריים. "אבל לא יצא מזה שום דבר, כי יש גורמים שהמטרה שלהם היא הפלת הממשלה". ואז הוא מוסיף, "אני נותן סיכוי נמוך להידברות עם הצד השני על שינוי הוועדה לבחירת שופטים". נתניהו גם מתריע שם בדיון מפני הדלפות בוועדת המשנה שתכונס בהמשך השבוע, ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ולכן הוא בעצם, אם אני מבין נכון את התרגום, אומר להם תראו, אל תצפו שמתישהו בימים הקרובים תצאה הבשורה שהאירוע כולו מאחורינו. תיערכו להתמודד עם המצב כפי שהוא. דני קושמרו: בינתיים, ניר דבורי, המצב לא משהו, ובעקבות המצוקה של מדריכי טיס במילואים, בקורס טיס, חיל האוויר בצעד מאוד מאוד מאוד חריג. ניר דבורי: כן, תראה, זה פיילוט שמתחיל כבר לפני כמה חודשים, אבל בימים האלה הוא מקבל גם טוויסט וגם שינוי, והתכלית שלו הוא בעצם לאתר חלק מפרחי הטייס במהלך הקורס, ולקצר את משך ההכשרה שלהם, להעביר אותם יותר מהר למטוסי קרב מתקדמים, כדי להתחיל לייצר אפשרות לקצר או לגשר על הפערים שעלולים להתפתח סביב מה שאנחנו רואים החוסר [של טייסים] בתוך חיל האוויר. ולכן המהלך הזה כבר מתחיל לנוע. יש כאן עוד תהליכים שצריך לעבור, אבל בחיל האוויר עושים את התאמות האלה, מבינים שכנראה נבנה כאן צורך, והדבר הזה הולך והופך קריטי יותר ויותר. נגיד שבחיל האוויר אומרים שהדבר הזה כבר החל כלא קשור לאירועים האחרונים, ואנחנו נגיד שבכל זאת, האירועים האחרונים מאיצים את התהליך, אולי אפילו מאיצים מאוד. דני קושמרו: במקרה לגמרי. כתבה קודמת שישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ניר דבורי: גורמי ביטחון אומרים, כי "התנהגות בן גביר מסוכנת, צריך לגלות אחריות לאומית בנושא הר הבית. זה מיד משפיע על כל הזירות ומשחק באש, במיוחד אחרי שהצלחנו עכשיו להוריד את גובה הלהבות בעזה". רונן ברגמן: סינוואר צפה מדי יום בחדשות ערוץ 12. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

25,563 просмотров • 9 месяцев назад

יש עדיין לא מעט חורים בסיפורי ההתרעות ממצרים ומהאמירויות לצמרת הישראלית ולנתניהו טרום 7 באוקטובר. ככל שמתרבים הפרטים, נראה שדווקא האזהרה המצרית, שניתנה בימי שיא ההפגנות של חמאס על הגדר בסוף ספטמבר, עשויה להיות חלק ממאמץ ההונאה של חמאס: מצרים התריעה בפני ישראל על ״רעידת אדמה״ כדי לדחוף את ישראל להקל כלכלית על הרצועה, להגדיל את מכסת הפועלים, ולאפשר הכנסת יותר כסף קטארי. למרבה הטרגדיה, נראה שישראל דווקא נשמעה לאזהרה המצרית - כי זה בדיוק מה שהיא עשתה כדי להרגיע את ההפגנות והמהומות בגבול, וסברה שבכך קנתה את השקט ובלמה את ״רעידת האדמה״ שעמדה בפתח. הביקור של ראש המודיעין המצרי, עבאס כאמל, שתואר בתחקיר המגזין ״אטלנטיק״ הוא עוד מרכיב בשורה של אירועים שהצמרת הישראלית - המדינית והביטחונית - פספסו לחלוטין, פירשו לא נכון ושגו קשות בהבנת המציאות. אבל התחקיר ב״אטלנטיק״ בסוף השבוע מזכיר סצנה מדהימה, מלפני 3 שנים ויום בדיוק - שבה נתניהו עומד בטקס האזכרה הממלכתי למלחמת יום הכיפורים, 50 שנה אחרי המלחמה, ומכריז כי לקחי המלחמה ההיא נלמדו - ״איננו מזלזלים באף איום״. חזרתי לנאום הנשכח ההוא של נתניהו בהר הרצל, ב-26 בספטמבר 2023. זה נאום מדהים כי הוא מגלם בתוכו כל כך הרבה אלמנטים מהמחדל המדיני בימים שקדמו ל-7 באוקטובר, והוא נישא ע״י נתניהו ממש בימים שבהם חמאס שלח את אנשיו להתפרע על הגדר בעזה כחלק ממאמץ ההונאה הרחב שלו נגד ישראל. בקהל ישבו והאזינו כל ראשי הצמרת הביטחונית - שר הביטחון גלנט, הרמטכ״ל הלוי, ראש השב״כ בר וראש המוסד ברנע. ״אני בטוח שגם כיום, אם תיכפה עלינו מערכה, המשותף בינינו יגבר על המפריד. כי ברגעי מבחן - כולנו יודעים שיש לנו עם אחד, מדינה אחת, צבא אחד״ - אמר נתניהו, כשהוא מכוון באופן ברור לקרע בעם ובמערך המילואים בימי החקיקה המשפטית. נתניהו הכיר את האזהרות על אויבינו שמזהים בכך הזדמנות - וניסה אולי גם לשגר מסר לאותם אויבים, שלא ינסו אותנו. מהדברים שלו משתמעת באופן ברור העובדה שהוא הכיר והיה מודע לאזהרות, לפיהן האויבים מזהים את הקרע בעם כהזדמנות. ואז מתאר נתניהו מפגש שלו מהחודש שעבר (אוגוסט 2023) עם לוחמי הנח״ל ברמת הגולן, והשווה ביניהם לבין גיבורי 1973. אלה יהיו אותם לוחמי נח״ל שיתפסו קו חודש מאוחר יותר בגבול עזה, ויילחמו בגבורה בכרם שלום ובסופה. ״המפגש הזה עורר בי הרבה רגשות״, תיאר נתניהו, ״חשבתי שם על החשיבות של חבלי מולדת המשמשים כשטחי חיץ חיוניים מפני התקפות אויב. חשבתי על האיומים שנשקפים לנו מהצד השני של הגבול וממדינות עוינות המאיימות עלינו בהשמדה״. אי אפשר שלא לשאול - אם חשב נתניהו כבר טרום 7 באוקטובר על החשיבות של שטחי חיץ מפני אויבים שמאיימים בהשמדה - מדוע לא יישם? מדוע לא פעל להקים רצועות ביטחון בעזה, בלבנון? הוא מתאר את החשיבות של אזור חיץ במפורש ב-26 בספטמבר, ובאותו ערב בדיוק שבו אמר נתניהו את הדברים - התחדשו הפגנות הגדר על גבול הרצועה, ובגלל שלא היה שום אזור חיץ, הצליחו המפגינים להגיע עד גדר הגבול, להניח עליה מטענים, לפוצץ אותה, כנראה כחלק מהניסויים של חמאס לבחון את עמידות הגדר בישורת האחרונה של ההכנות למתקפה. ואז אמר ראש הממשלה את המשפט המדהים ביותר בנאום, משפט שטעון תודעה היסטורית עמוקה: ״כלקח מרכזי ממלחמת יום הכיפורים - איננו מזלזלים באף איום״. בהמשך אמר נתניהו: ״הלקח שאנחנו נושאים ממלחמת יום הכיפורים תמיד עומד לנגד עינינו, תמיד עומד לנגד עיניי: אל לנו להקל ראש באיומים שניצבים לפנינו - הקם להורגך, הקם להשמידך, השכם לסכלו״. המשפטים האלה נאמרו בימים שבהם הזלזול באויב היה בשיאו, וישראל נמנעה בכל מחיר מהסלמה. 4 גדודים מול אוגדת הקומנדו של הנוח׳בה בדרום, 4 גדודים מול אוגדת הקומנדו של רדוואן בצפון, כשישראל - וגם נתניהו - מתבשמים מ״השנתיים השקטות ביותר בגבול עזה״, ומכך שחמאס לא יורה, ונמנעים מפעולות יזומות מול חמאס בעזה ומול חזבאללה בלבנון. הדבר המדהים מכל הוא, שנתניהו מטיף בנאום לכך שאין לזלזל באף איום, אבל שני משפטים לאחר מכן - מתרברב בכך ש״מאז מלחמת יום הכיפורים אנחנו מטפחים עוצמה בלי הרף, בזכות העוצמה אנחנו מרתיעים את אויבינו״. ההרתעה הזו קרסה כעבור 10 ימים, והתברר עד כמה האמירות על עוצמה, הרתעה, לקחי יום הכיפורים ו״הקם להרגך השכם לסכלו״ - היו מילים ריקות.

יש עדיין לא מעט חורים בסיפורי ההתרעות ממצרים ומהאמירויות לצמרת הישראלית ולנתניהו טרום 7 באוקטובר. ככל שמתרבים הפרטים, נראה שדווקא האזהרה המצרית, שניתנה בימי שיא ההפגנות של חמאס על הגדר בסוף ספטמבר, עשויה להיות חלק ממאמץ ההונאה של חמאס: מצרים התריעה בפני ישראל על ״רעידת אדמה״ כדי לדחוף את ישראל להקל כלכלית על הרצועה, להגדיל את מכסת הפועלים, ולאפשר הכנסת יותר כסף קטארי. למרבה הטרגדיה, נראה שישראל דווקא נשמעה לאזהרה המצרית - כי זה בדיוק מה שהיא עשתה כדי להרגיע את ההפגנות והמהומות בגבול, וסברה שבכך קנתה את השקט ובלמה את ״רעידת האדמה״ שעמדה בפתח. הביקור של ראש המודיעין המצרי, עבאס כאמל, שתואר בתחקיר המגזין ״אטלנטיק״ הוא עוד מרכיב בשורה של אירועים שהצמרת הישראלית - המדינית והביטחונית - פספסו לחלוטין, פירשו לא נכון ושגו קשות בהבנת המציאות. אבל התחקיר ב״אטלנטיק״ בסוף השבוע מזכיר סצנה מדהימה, מלפני 3 שנים ויום בדיוק - שבה נתניהו עומד בטקס האזכרה הממלכתי למלחמת יום הכיפורים, 50 שנה אחרי המלחמה, ומכריז כי לקחי המלחמה ההיא נלמדו - ״איננו מזלזלים באף איום״. חזרתי לנאום הנשכח ההוא של נתניהו בהר הרצל, ב-26 בספטמבר 2023. זה נאום מדהים כי הוא מגלם בתוכו כל כך הרבה אלמנטים מהמחדל המדיני בימים שקדמו ל-7 באוקטובר, והוא נישא ע״י נתניהו ממש בימים שבהם חמאס שלח את אנשיו להתפרע על הגדר בעזה כחלק ממאמץ ההונאה הרחב שלו נגד ישראל. בקהל ישבו והאזינו כל ראשי הצמרת הביטחונית - שר הביטחון גלנט, הרמטכ״ל הלוי, ראש השב״כ בר וראש המוסד ברנע. ״אני בטוח שגם כיום, אם תיכפה עלינו מערכה, המשותף בינינו יגבר על המפריד. כי ברגעי מבחן - כולנו יודעים שיש לנו עם אחד, מדינה אחת, צבא אחד״ - אמר נתניהו, כשהוא מכוון באופן ברור לקרע בעם ובמערך המילואים בימי החקיקה המשפטית. נתניהו הכיר את האזהרות על אויבינו שמזהים בכך הזדמנות - וניסה אולי גם לשגר מסר לאותם אויבים, שלא ינסו אותנו. מהדברים שלו משתמעת באופן ברור העובדה שהוא הכיר והיה מודע לאזהרות, לפיהן האויבים מזהים את הקרע בעם כהזדמנות. ואז מתאר נתניהו מפגש שלו מהחודש שעבר (אוגוסט 2023) עם לוחמי הנח״ל ברמת הגולן, והשווה ביניהם לבין גיבורי 1973. אלה יהיו אותם לוחמי נח״ל שיתפסו קו חודש מאוחר יותר בגבול עזה, ויילחמו בגבורה בכרם שלום ובסופה. ״המפגש הזה עורר בי הרבה רגשות״, תיאר נתניהו, ״חשבתי שם על החשיבות של חבלי מולדת המשמשים כשטחי חיץ חיוניים מפני התקפות אויב. חשבתי על האיומים שנשקפים לנו מהצד השני של הגבול וממדינות עוינות המאיימות עלינו בהשמדה״. אי אפשר שלא לשאול - אם חשב נתניהו כבר טרום 7 באוקטובר על החשיבות של שטחי חיץ מפני אויבים שמאיימים בהשמדה - מדוע לא יישם? מדוע לא פעל להקים רצועות ביטחון בעזה, בלבנון? הוא מתאר את החשיבות של אזור חיץ במפורש ב-26 בספטמבר, ובאותו ערב בדיוק שבו אמר נתניהו את הדברים - התחדשו הפגנות הגדר על גבול הרצועה, ובגלל שלא היה שום אזור חיץ, הצליחו המפגינים להגיע עד גדר הגבול, להניח עליה מטענים, לפוצץ אותה, כנראה כחלק מהניסויים של חמאס לבחון את עמידות הגדר בישורת האחרונה של ההכנות למתקפה. ואז אמר ראש הממשלה את המשפט המדהים ביותר בנאום, משפט שטעון תודעה היסטורית עמוקה: ״כלקח מרכזי ממלחמת יום הכיפורים - איננו מזלזלים באף איום״. בהמשך אמר נתניהו: ״הלקח שאנחנו נושאים ממלחמת יום הכיפורים תמיד עומד לנגד עינינו, תמיד עומד לנגד עיניי: אל לנו להקל ראש באיומים שניצבים לפנינו - הקם להורגך, הקם להשמידך, השכם לסכלו״. המשפטים האלה נאמרו בימים שבהם הזלזול באויב היה בשיאו, וישראל נמנעה בכל מחיר מהסלמה. 4 גדודים מול אוגדת הקומנדו של הנוח׳בה בדרום, 4 גדודים מול אוגדת הקומנדו של רדוואן בצפון, כשישראל - וגם נתניהו - מתבשמים מ״השנתיים השקטות ביותר בגבול עזה״, ומכך שחמאס לא יורה, ונמנעים מפעולות יזומות מול חמאס בעזה ומול חזבאללה בלבנון. הדבר המדהים מכל הוא, שנתניהו מטיף בנאום לכך שאין לזלזל באף איום, אבל שני משפטים לאחר מכן - מתרברב בכך ש״מאז מלחמת יום הכיפורים אנחנו מטפחים עוצמה בלי הרף, בזכות העוצמה אנחנו מרתיעים את אויבינו״. ההרתעה הזו קרסה כעבור 10 ימים, והתברר עד כמה האמירות על עוצמה, הרתעה, לקחי יום הכיפורים ו״הקם להרגך השכם לסכלו״ - היו מילים ריקות.

דורון קדוש | Doron Kadosh

12,285 просмотров • 12 дней назад

דברים שאמרתי היום במחאה הקבועה בימי שישי מול ביתו של נציג הבעלים של ערוץ 14 נתנאל סימן טוב, בן דוד שלי: אני בת דודה של נתנאל סימנטוב, נציג הבעלים של ערוץ 14, שמי שלא יודע גר פה ממול. האמת שלא רציתי לעמוד כאן, ואני עומדת כאן בלית ברירה. אני מרגישה שאני חייבת לדבר מדם לבי כדי לחזק בקול הקטן שלי את כל האנשים כאן. ואני אפנה לנתנאל בן דוד שלי - לך נתנאל יש את ערוץ התעמולה 14, ואת מירישווילי הממן. אני הקטנה, יש רק את המיקרופון הזה ואת ערוץ הטוויטר שלי. כל מה שאני אומר כאן יאמר בנימוס ובאופן מכובד, אך אומר את הכל בלבן של העיניים, ועדיין דבריי יהיו הרבה יותר עדינים, פחות פוגעניים, מזלזלים, רעילים ומפלגים משעת שידור אחת בודדת בערוץ 14 שבניהולך. בימי ההפיכה המשטרית, חשבתי לבוא לדבר כאן אבל חששתי ואז וויתרתי כי לא הייתי בטוחה שזה הדבר הכי נכון לעשות. אך כעת מדינת ישראל עומדת בצומת דרכים קריטית, שחיי אחינו תוליים בה, ואני מרגישה צורך לעמוד ולתמוך במוחים כאן ובכל מקום - אל מול אנשי ציבור ותקשורת המהדהדים מסרים של פילוג עם ישראל, הסתה נגד משפחות חטופים והפקרת החטופים. אני עומדת כאן גם כי אני מכבדת את הציבור שמוחה, שאני חלק ממנו. ואני מוחה נגדך ונגד ההשחרה שאתה מוביל נגד ציבור ראוי, ציוני, פטריוטי אמיתי, ערכי ומוסרי שמוכן לצאת לרחובות כדי להילחם ולהביע את מורת רוחו מתרבות הביביזם שהערוץ שבניהולך מייצג יום יום. תרבות של פילוג, תרבות של הם ואנחנו. ואת מי אתם משחירים? את מי אתם מכפישים? נגד מי אתם מסיתים? אותי אתם מכפישים ואת דמי אתם מתירים, את המשפחה שלך. אנסה לדבר אליך בשפה שאתה אמור להבין. אני יודעת מאיפה באת, גם אני גדלתי באותה משפחה. גדלנו יחד על ערכים של אמת, סולידריות, כבוד האדם באשר הוא אדם כיציר אלוקים, ותלמוד תורה עם דרך ארץ, אהבת הארץ, ממלכתיות וציונות דתית הארד קור. לצערי ההתעסקות בערוץ התקשורת שלך, לא רק לא מתכתב עם סט הערכים שחונכו לאורם - הוא מאתגר אותם וסותר אותם. תחילת דרכו של הערוץ בניהולך התחיל כערוץ מורשת יהודית תמים כביכול, אך כעת המורשת היחידה של הערוץ היא הדהוד קונספירציות, חצאי אמיתות, שקרים, הסתה, פילוג והעמקת הסשע בעם ישראל, או בקיצור - הביביזם שמתחזק את הבייס של השלטון שאותו אתה משרת, או ביותר קיצור - "השנאה מאחדת את המחנה" הערוץ הזה הפך למפצלת של רוע ושקר, פלגנות ומחנאות וכעת, הערוץ שלך מוביל קו של הדהוד חידוש המלחמה על חשבון חיי החטופים, צעד שרוב הציבור מתנגד אליו, אולי אפילו גם חלק מצופי ערוץ 14. אני כאן כדי להגיד לך באופן אישי, באופן משפחתי ומדם לבי - איבדת את הדרך, נתנאל. העיסוק היום יומי שלך דרך ערוץ 14 לא רק סותר את הערכים שעליהם גדלנו הוא למעשה סותר את המצוות הבסיסיות של היהדות - לשון הרע, לא תלך רכיל בעמך ושנאת חינם, ולא תעמוד על דם רעך, פידיון שבויים וכל המציל נפש אחת. מצד אחד אתה מתחפש לשומר תורה ומצוות ומצד שני ברגל גסה אתה דורך על אותה התורה ועל אותן המצוות. והערוץ שלך מגדיל לעשות ותוך כדי הסתה אתם מגזלטים אותנו בסיסמאות נבובות של "יחד ננצח" ואחדות ישראל, אתם לא באמת מאמינים ולא באמת מעוניינים בזה. הדברים שאמרתי הם דברים קשים אך כל מי שעומד כאן וגם אצלך בבית צריכים להבין שהחטופים הם לא משחק פוליטי, ההשפעה שלכם על דעת הקהל עלולה לעלות בהכרח בחיי אדם ממש. והבטחה אחרונה ממני אליך - אנחנו נמשיך לבוא לכאן ולכל בתי השרים, ולכל מקום כדי לצעוק את זעקת החטופים עד שהאחרון בהם יחזור. אסיים במילותיו המדויקות והמצמררות של יענקלה רוטבליט מתוך השיר 'שני שקרים' . לשפל מדרגה תמיד נמצא עוד שפל המוות מתעשר יום יום בתחבולות המציאות עושה לכל דמיון בית ספר בשם הטוב חוגג הרע את נצחונו ערי חומה קודרות עם רדת לילה האם נותר עוד קודש שלא חולל לעד? האל ששמו נישא לשווא בוכה למעלה כל השקרים אינם עושים אמת אחת.

דברים שאמרתי היום במחאה הקבועה בימי שישי מול ביתו של נציג הבעלים של ערוץ 14 נתנאל סימן טוב, בן דוד שלי: אני בת דודה של נתנאל סימנטוב, נציג הבעלים של ערוץ 14, שמי שלא יודע גר פה ממול. האמת שלא רציתי לעמוד כאן, ואני עומדת כאן בלית ברירה. אני מרגישה שאני חייבת לדבר מדם לבי כדי לחזק בקול הקטן שלי את כל האנשים כאן. ואני אפנה לנתנאל בן דוד שלי - לך נתנאל יש את ערוץ התעמולה 14, ואת מירישווילי הממן. אני הקטנה, יש רק את המיקרופון הזה ואת ערוץ הטוויטר שלי. כל מה שאני אומר כאן יאמר בנימוס ובאופן מכובד, אך אומר את הכל בלבן של העיניים, ועדיין דבריי יהיו הרבה יותר עדינים, פחות פוגעניים, מזלזלים, רעילים ומפלגים משעת שידור אחת בודדת בערוץ 14 שבניהולך. בימי ההפיכה המשטרית, חשבתי לבוא לדבר כאן אבל חששתי ואז וויתרתי כי לא הייתי בטוחה שזה הדבר הכי נכון לעשות. אך כעת מדינת ישראל עומדת בצומת דרכים קריטית, שחיי אחינו תוליים בה, ואני מרגישה צורך לעמוד ולתמוך במוחים כאן ובכל מקום - אל מול אנשי ציבור ותקשורת המהדהדים מסרים של פילוג עם ישראל, הסתה נגד משפחות חטופים והפקרת החטופים. אני עומדת כאן גם כי אני מכבדת את הציבור שמוחה, שאני חלק ממנו. ואני מוחה נגדך ונגד ההשחרה שאתה מוביל נגד ציבור ראוי, ציוני, פטריוטי אמיתי, ערכי ומוסרי שמוכן לצאת לרחובות כדי להילחם ולהביע את מורת רוחו מתרבות הביביזם שהערוץ שבניהולך מייצג יום יום. תרבות של פילוג, תרבות של הם ואנחנו. ואת מי אתם משחירים? את מי אתם מכפישים? נגד מי אתם מסיתים? אותי אתם מכפישים ואת דמי אתם מתירים, את המשפחה שלך. אנסה לדבר אליך בשפה שאתה אמור להבין. אני יודעת מאיפה באת, גם אני גדלתי באותה משפחה. גדלנו יחד על ערכים של אמת, סולידריות, כבוד האדם באשר הוא אדם כיציר אלוקים, ותלמוד תורה עם דרך ארץ, אהבת הארץ, ממלכתיות וציונות דתית הארד קור. לצערי ההתעסקות בערוץ התקשורת שלך, לא רק לא מתכתב עם סט הערכים שחונכו לאורם - הוא מאתגר אותם וסותר אותם. תחילת דרכו של הערוץ בניהולך התחיל כערוץ מורשת יהודית תמים כביכול, אך כעת המורשת היחידה של הערוץ היא הדהוד קונספירציות, חצאי אמיתות, שקרים, הסתה, פילוג והעמקת הסשע בעם ישראל, או בקיצור - הביביזם שמתחזק את הבייס של השלטון שאותו אתה משרת, או ביותר קיצור - "השנאה מאחדת את המחנה" הערוץ הזה הפך למפצלת של רוע ושקר, פלגנות ומחנאות וכעת, הערוץ שלך מוביל קו של הדהוד חידוש המלחמה על חשבון חיי החטופים, צעד שרוב הציבור מתנגד אליו, אולי אפילו גם חלק מצופי ערוץ 14. אני כאן כדי להגיד לך באופן אישי, באופן משפחתי ומדם לבי - איבדת את הדרך, נתנאל. העיסוק היום יומי שלך דרך ערוץ 14 לא רק סותר את הערכים שעליהם גדלנו הוא למעשה סותר את המצוות הבסיסיות של היהדות - לשון הרע, לא תלך רכיל בעמך ושנאת חינם, ולא תעמוד על דם רעך, פידיון שבויים וכל המציל נפש אחת. מצד אחד אתה מתחפש לשומר תורה ומצוות ומצד שני ברגל גסה אתה דורך על אותה התורה ועל אותן המצוות. והערוץ שלך מגדיל לעשות ותוך כדי הסתה אתם מגזלטים אותנו בסיסמאות נבובות של "יחד ננצח" ואחדות ישראל, אתם לא באמת מאמינים ולא באמת מעוניינים בזה. הדברים שאמרתי הם דברים קשים אך כל מי שעומד כאן וגם אצלך בבית צריכים להבין שהחטופים הם לא משחק פוליטי, ההשפעה שלכם על דעת הקהל עלולה לעלות בהכרח בחיי אדם ממש. והבטחה אחרונה ממני אליך - אנחנו נמשיך לבוא לכאן ולכל בתי השרים, ולכל מקום כדי לצעוק את זעקת החטופים עד שהאחרון בהם יחזור. אסיים במילותיו המדויקות והמצמררות של יענקלה רוטבליט מתוך השיר 'שני שקרים' . לשפל מדרגה תמיד נמצא עוד שפל המוות מתעשר יום יום בתחבולות המציאות עושה לכל דמיון בית ספר בשם הטוב חוגג הרע את נצחונו ערי חומה קודרות עם רדת לילה האם נותר עוד קודש שלא חולל לעד? האל ששמו נישא לשווא בוכה למעלה כל השקרים אינם עושים אמת אחת.

✊Netta Bar❤️

72,884 просмотров • 1 год назад

תודה לעם ישראל על החיבוק והתמיכה🫶🏽🇮🇱 ערב, היום לפני שנתיים, ישבתי בממ"ד עם אישה בהיריון וילדה שחגגה יומהולדת שנתיים. ביד אחת החזקתי את הידית, וביד השנייה סכין, כדי לחתוך את עוגת יום ההולדת וגם כדי להגן על עצמנו. אז קיבלתי הודעה מאחי עידו, שסיפר איך נלחם מול עשרות מחבלים, וראה את החברים הכי טובים שלנו נהרגים. אחרי כמה שעות אחי הקטן אלון כתב לי שנכנסו אליו מחבלים לדירה. הספקתי לכתוב לו שאני אוהב אותו, ומאז לא דיברנו. כבר שם, בממ"ד, הבטחתי לעצמי: אנחנו נקום! יצאנו לתוך מדינה שהדבר היחיד שתפקד בה היה העם. עם ישראל הלביש אותנו, האכיל אותנו ונלחם עלינו. הוא היה שם כשאף מנהיג לא הגיע. אלון אחי הגיבור, נהרג אחרי שעשה את הבלתי אפשרי. כשקיבלנו את ההודעה, קיוויתי למות. לא מצאתי משמעות לחיים. שלושה שבועות אחר כך, נולד לביא. הבטתי בו ו-ביהלי, והבטחתי לעצמי: אנחנו נקום! ה-7/10 הוא לא רק יום זיכרון לאנשים שאיבדנו. זהו יום זיכרון להפקרות, לחוסר מנהיגות ולבריחה מאחריות. ביום הזה נולדה מחויבות גדולה: להוביל את מדינת ישראל למציאות טובה יותר. הרבה יותר. זה לא מה שרצינו, אבל זה מה שנפל בחלקנו. התחלת השיקום היא החזרת האחים והאחות שלנו הביתה! בטקס של שנה שעברה היו חטופים ששמעו אותנו מהמנהרות. אני מקווה שאתם שומעים אותנו גם עכשיו, ויודעים שלא ננוח לרגע עד שתחזרו. כשתחזרו והמלחמה תיגמר, הדור שלנו יפשוט את המדים, ינער את אפר הבתים השרופים וישטוף את המחדלים שהשאירו לנו הדורות הקודמים. הדור שלנו, שירש מדינה מדממת, מבודדת שסועה וכואבת, יהיה זה שיתקן. זאת תהיה הגרסה הטובה ביותר של ישראל: מדינה שמקדשת את חיי בניה ובנותיה. מדינה של אמת, אחריות וערבות הדדית. מדינה חפצת חיים, שעומדת איתנה מול כל איום. אנחנו נדאג שתקום ועדת חקירה ממלכתית, כדי שבאמת לעולם לא עוד. אנחנו נניח את היסודות לעתיד טוב יותר לילדים שלנו. דור שיצמיח ויוביל מנהיגות מחברת, שוויונית, ערכית וציונית. דור שישקם את האמון בין המדינה לאזרחים. אסור לנו להיכנע לייאוש ולפחד. מגיע לעם הנפלא הזה לראות את החלומות שלו מתגשמים. הבוקר, כשהדלקתי נרות יום הולדת 4 ליהלי, הבטחתי לעצמי: אנחנו נקום! זה לא חזון רחוק זה קרוב מתמיד אחרי הימים הנוראים, יגיעו הימים היפים ביותר שלנו אנחנו נחזיר את החיים, אנחנו נחזיר את התקווה אנחנו קמנו! עם ישראל קם.

תודה לעם ישראל על החיבוק והתמיכה🫶🏽🇮🇱 ערב, היום לפני שנתיים, ישבתי בממ"ד עם אישה בהיריון וילדה שחגגה יומהולדת שנתיים. ביד אחת החזקתי את הידית, וביד השנייה סכין, כדי לחתוך את עוגת יום ההולדת וגם כדי להגן על עצמנו. אז קיבלתי הודעה מאחי עידו, שסיפר איך נלחם מול עשרות מחבלים, וראה את החברים הכי טובים שלנו נהרגים. אחרי כמה שעות אחי הקטן אלון כתב לי שנכנסו אליו מחבלים לדירה. הספקתי לכתוב לו שאני אוהב אותו, ומאז לא דיברנו. כבר שם, בממ"ד, הבטחתי לעצמי: אנחנו נקום! יצאנו לתוך מדינה שהדבר היחיד שתפקד בה היה העם. עם ישראל הלביש אותנו, האכיל אותנו ונלחם עלינו. הוא היה שם כשאף מנהיג לא הגיע. אלון אחי הגיבור, נהרג אחרי שעשה את הבלתי אפשרי. כשקיבלנו את ההודעה, קיוויתי למות. לא מצאתי משמעות לחיים. שלושה שבועות אחר כך, נולד לביא. הבטתי בו ו-ביהלי, והבטחתי לעצמי: אנחנו נקום! ה-7/10 הוא לא רק יום זיכרון לאנשים שאיבדנו. זהו יום זיכרון להפקרות, לחוסר מנהיגות ולבריחה מאחריות. ביום הזה נולדה מחויבות גדולה: להוביל את מדינת ישראל למציאות טובה יותר. הרבה יותר. זה לא מה שרצינו, אבל זה מה שנפל בחלקנו. התחלת השיקום היא החזרת האחים והאחות שלנו הביתה! בטקס של שנה שעברה היו חטופים ששמעו אותנו מהמנהרות. אני מקווה שאתם שומעים אותנו גם עכשיו, ויודעים שלא ננוח לרגע עד שתחזרו. כשתחזרו והמלחמה תיגמר, הדור שלנו יפשוט את המדים, ינער את אפר הבתים השרופים וישטוף את המחדלים שהשאירו לנו הדורות הקודמים. הדור שלנו, שירש מדינה מדממת, מבודדת שסועה וכואבת, יהיה זה שיתקן. זאת תהיה הגרסה הטובה ביותר של ישראל: מדינה שמקדשת את חיי בניה ובנותיה. מדינה של אמת, אחריות וערבות הדדית. מדינה חפצת חיים, שעומדת איתנה מול כל איום. אנחנו נדאג שתקום ועדת חקירה ממלכתית, כדי שבאמת לעולם לא עוד. אנחנו נניח את היסודות לעתיד טוב יותר לילדים שלנו. דור שיצמיח ויוביל מנהיגות מחברת, שוויונית, ערכית וציונית. דור שישקם את האמון בין המדינה לאזרחים. אסור לנו להיכנע לייאוש ולפחד. מגיע לעם הנפלא הזה לראות את החלומות שלו מתגשמים. הבוקר, כשהדלקתי נרות יום הולדת 4 ליהלי, הבטחתי לעצמי: אנחנו נקום! זה לא חזון רחוק זה קרוב מתמיד אחרי הימים הנוראים, יגיעו הימים היפים ביותר שלנו אנחנו נחזיר את החיים, אנחנו נחזיר את התקווה אנחנו קמנו! עם ישראל קם.

Yonatan Shimriz | יונתן שמריז

44,699 просмотров • 1 год назад

מספרים על הרב שלמה זלמן אוירבך שפעם הגיע בחור ישיבה מבית וגן לומר לו שהוא רוצה לנסוע לצפון לקברי צדיקים. הסתכל עליו הרב ואמר לו, למה לצפון? הצביע הרב אל הר הרצל ואמר לבחור, הנה שם נמצא הר הרצל ובו קבורים מאות ואלפי צדיקים לך להתפלל שם. לוח השנה הישראלי הוא אולי הקשה והמורכב מכולם. הוא לוח שנה שנושא בתוכו את מסורת אבותינו, לצד ציונות מתחדשת. הוא לוח שנה שמזכיר לנו את השורשים העמוקים שלנו, את המחיר הכבד ששילמנו ואנחנו עדיין משלמים, על הזכות לחיות בארץ שלנו. אותו לוח שנה שבשבוע אחד כל כך ישראלי, כולנו עוברים טלטלה אחרי טלטלה, משואה לתקומה, מזיכרון וגבורה, לחגיגות של שמחה. הצפירות המפלחות את האוויר וחודרות אלינו עמוק אל תוך הלב, בעודנו מרכינים ראש לזכר אותם גיבורים וגיבורות, הן הרגע הישראלי ביותר בשנה עבור רבים מאיתנו. דקות בודדות לאורך השנה שמשאירות מאחור, לזמן קצר, אולי אפילו קצר מדיי את כל המחלוקות, את כל מה שמפלג, את כל מה שמרחיק אותנו אחד מהשני, ומדגישות את היותנו עם אחד, במדינה קטנה אחת, שהשנה השבח לבורא עולם, הראתה לעולם כולו את כוחה ועוצמתה. הכוח והעוצמה שהקרנו אל העולם, הגיעו עם מחיר כבד, אותו שילמו גיבורים וגיבורות אשר היו ואינם עוד. הכאב? אדיר. והמילים? המילים לא תמיד מספיקות כדי לנחם. מה תאמר לילדה קטנה שאביה כבר לא ילווה אותה בדרכה לחופה? איך תסביר לילד שאביו כבר לא יקח אותו למשחק כדורגל? איך תנחם בעל שאישתו כבר לא תחכה לו בשובו הביתה? ואילו מלים בכלל יוכלו להציע נחמה לאישה שכל רצונה הוא ללטף פעם אחת אחרונה את אהובה? וכשאין מילים לעתים מספיקה שתיקה ״וידום אהרון״. שתיקה מלאה בתודה, בהוקרה, בהרכנת ראש ובהבטחה שהיא הציווי הישראלי ביותר והחשוב מכולם, שמותם לא יהיה לשווא, שנהיה ראויים. ולצידה של אותה שתיקה עוצמתית, צמד מילים החוזרות על עצמן פעם אחר פעם, אחר פעם ״שנהיה ראויים״. צמד המילים האלו ״שנהיה ראויים״, אינם עוד ביטוי עבורי כשר לביטחון לאומי הן הפכו לתוכנית העבודה שלי. תוכנית אותה אני מיישם יום ביומו, בכל פעם שאני יורד לשטח, בכל חוק שעובר, בכל פעם שאנחנו נותנים גיבוי לשוטרים שלנו ללוחמים שלנו, ללוחמי ולוחמות הכליאה שלנו, תמיד ניצבת מעלינו החובה, ״להיות ראויים״. אני ניצב מולכם היום, משפחות השכול של שוטרי ושוטרות משטרת ישראל, של לוחמי ולוחמות שב״ס ומתחייב בפניכם, נמשיך להיות ראויים. ראויים לאומץ שלהם. ראויים לנחישות שלהם. ראויים להקרבה שלהם. המורשת של הנופלים מחייבת אותנו לא רק לזכור, אלא לפעול. ה-7.10 היה רגע של מבחן, רגע עצוב מאוד, הוא רגע גם של הזדמנות גדולה, של רוח גדולה, הזדמנות לשנות את הקונספציה, הזדמנות לקבע מחדש את ההרתעה, את המעמד של צה"ל, של המשטרה, של שירות בתי הסוהר, של ישראל כמעצמה, חלק מההזדמנויות האלה חיבקנו בשתי ידיים. אני גאה גאה שיש לנו צבא, מוסד ושב״כ שחיסלו את סינוואר, נסראללה וחמינאי, ועוד עשרות אלפי רוצחים. אני גאה במשטרה שלנו, שב-7.10 שוטרים ושוטרות, לוחמים ולוחמות יצאו מהבית, לפעמים רק באקדח מול נשק כבד של החמאס והצליחו להציל את המצב. אני גאה בשירות בתי הסוהר שלנו ששינה לחלוטין את תפיסת עולמו הקודמת והיום הופסקו הקייטנות, יש סדר בבתי הסוהר, יש משילות, יש נחישות, יש ריבונות. אני אומר כאן, מול קברי הגיבורים והצדיקים, חובתנו היא לא רק לזכור, חובתינו ״להיות ראויים״. יחד נבנה, יחד נמשיך את המסע, יחד נמשיך את המורשת שהם הותירו לנו, ובעזרת השם יחד אנחנו מנצחים וננצח ניצחון מוחלט את האויבים שלנו כדי שהילדים שלנו יוכלו לשבת כאן בשקט. ה׳ יקום דמם🕯️💔

מספרים על הרב שלמה זלמן אוירבך שפעם הגיע בחור ישיבה מבית וגן לומר לו שהוא רוצה לנסוע לצפון לקברי צדיקים. הסתכל עליו הרב ואמר לו, למה לצפון? הצביע הרב אל הר הרצל ואמר לבחור, הנה שם נמצא הר הרצל ובו קבורים מאות ואלפי צדיקים לך להתפלל שם. לוח השנה הישראלי הוא אולי הקשה והמורכב מכולם. הוא לוח שנה שנושא בתוכו את מסורת אבותינו, לצד ציונות מתחדשת. הוא לוח שנה שמזכיר לנו את השורשים העמוקים שלנו, את המחיר הכבד ששילמנו ואנחנו עדיין משלמים, על הזכות לחיות בארץ שלנו. אותו לוח שנה שבשבוע אחד כל כך ישראלי, כולנו עוברים טלטלה אחרי טלטלה, משואה לתקומה, מזיכרון וגבורה, לחגיגות של שמחה. הצפירות המפלחות את האוויר וחודרות אלינו עמוק אל תוך הלב, בעודנו מרכינים ראש לזכר אותם גיבורים וגיבורות, הן הרגע הישראלי ביותר בשנה עבור רבים מאיתנו. דקות בודדות לאורך השנה שמשאירות מאחור, לזמן קצר, אולי אפילו קצר מדיי את כל המחלוקות, את כל מה שמפלג, את כל מה שמרחיק אותנו אחד מהשני, ומדגישות את היותנו עם אחד, במדינה קטנה אחת, שהשנה השבח לבורא עולם, הראתה לעולם כולו את כוחה ועוצמתה. הכוח והעוצמה שהקרנו אל העולם, הגיעו עם מחיר כבד, אותו שילמו גיבורים וגיבורות אשר היו ואינם עוד. הכאב? אדיר. והמילים? המילים לא תמיד מספיקות כדי לנחם. מה תאמר לילדה קטנה שאביה כבר לא ילווה אותה בדרכה לחופה? איך תסביר לילד שאביו כבר לא יקח אותו למשחק כדורגל? איך תנחם בעל שאישתו כבר לא תחכה לו בשובו הביתה? ואילו מלים בכלל יוכלו להציע נחמה לאישה שכל רצונה הוא ללטף פעם אחת אחרונה את אהובה? וכשאין מילים לעתים מספיקה שתיקה ״וידום אהרון״. שתיקה מלאה בתודה, בהוקרה, בהרכנת ראש ובהבטחה שהיא הציווי הישראלי ביותר והחשוב מכולם, שמותם לא יהיה לשווא, שנהיה ראויים. ולצידה של אותה שתיקה עוצמתית, צמד מילים החוזרות על עצמן פעם אחר פעם, אחר פעם ״שנהיה ראויים״. צמד המילים האלו ״שנהיה ראויים״, אינם עוד ביטוי עבורי כשר לביטחון לאומי הן הפכו לתוכנית העבודה שלי. תוכנית אותה אני מיישם יום ביומו, בכל פעם שאני יורד לשטח, בכל חוק שעובר, בכל פעם שאנחנו נותנים גיבוי לשוטרים שלנו ללוחמים שלנו, ללוחמי ולוחמות הכליאה שלנו, תמיד ניצבת מעלינו החובה, ״להיות ראויים״. אני ניצב מולכם היום, משפחות השכול של שוטרי ושוטרות משטרת ישראל, של לוחמי ולוחמות שב״ס ומתחייב בפניכם, נמשיך להיות ראויים. ראויים לאומץ שלהם. ראויים לנחישות שלהם. ראויים להקרבה שלהם. המורשת של הנופלים מחייבת אותנו לא רק לזכור, אלא לפעול. ה-7.10 היה רגע של מבחן, רגע עצוב מאוד, הוא רגע גם של הזדמנות גדולה, של רוח גדולה, הזדמנות לשנות את הקונספציה, הזדמנות לקבע מחדש את ההרתעה, את המעמד של צה"ל, של המשטרה, של שירות בתי הסוהר, של ישראל כמעצמה, חלק מההזדמנויות האלה חיבקנו בשתי ידיים. אני גאה גאה שיש לנו צבא, מוסד ושב״כ שחיסלו את סינוואר, נסראללה וחמינאי, ועוד עשרות אלפי רוצחים. אני גאה במשטרה שלנו, שב-7.10 שוטרים ושוטרות, לוחמים ולוחמות יצאו מהבית, לפעמים רק באקדח מול נשק כבד של החמאס והצליחו להציל את המצב. אני גאה בשירות בתי הסוהר שלנו ששינה לחלוטין את תפיסת עולמו הקודמת והיום הופסקו הקייטנות, יש סדר בבתי הסוהר, יש משילות, יש נחישות, יש ריבונות. אני אומר כאן, מול קברי הגיבורים והצדיקים, חובתנו היא לא רק לזכור, חובתינו ״להיות ראויים״. יחד נבנה, יחד נמשיך את המסע, יחד נמשיך את המורשת שהם הותירו לנו, ובעזרת השם יחד אנחנו מנצחים וננצח ניצחון מוחלט את האויבים שלנו כדי שהילדים שלנו יוכלו לשבת כאן בשקט. ה׳ יקום דמם🕯️💔

איתמר בן גביר

13,516 просмотров • 5 месяцев назад

שלושה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "חיל האוויר במצב אסוני; מפורק; הטייסים שהחליטו להפסיק לטוס הם פטריוטים; מגש הכסף להצלת מדינת ישראל 2023; גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין מטה מבצעי; יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום; ישראל הולכת לאבדון; אנו מתאבדים" ב-4 באוקטובר 2023, התארח תת אלוף (מיל.) אסף אגמון בתוכנית הרדיו של אודי סגל וענת דוידוב ב-103fm, ולהלן תוכן הראיון: אודי סגל: תת אלוף במילואים אסף אגמון, ממובילי המחאה ומבכירי חיל האוויר לשעבר. שלום רב. אסף אגמון: שלום, וחג שמח לכם ולמאזינים. אודי סגל: תגיד, אתה לא חושב, אתה יודע, הרבה פעמים בחיל האוויר מדברים על דחיפה של גבולות המערכת. כלומר, הרבה פעמים כשיש מטוסים, יש להם יכולות מסוימות שכתובות במפרט הטכני, וטייסי חיל האוויר הנועזים תמיד דוחפים אותם לגבולות המערכת, ואפילו מעבר להם ביכולות שמוציאים מכלי הטייס השונים שהם מובילים. יכול להיות שבתמרון שאתם עשיתם במהלך המחאה, שהוא מוצדק אולי מבחינת הכעס שלכם והחשש לדמוקרטיה הישראלית, דחפתם את גבולות המערכת לגבול שהוא גבול אדום, שעלול להביא להתרסקות כלי הטייס? אסף אגמון: קודם [כל], אני לא באתי לדבר איתכם על המחאה. אני באתי לדבר איתכם על מצבה הביטחוני של מדינת ישראל במצב הכשירות של חיל האוויר, בהמשך למה ש[חבר הכנסת] גדי איזנקוט, הרמטכ"ל, אחד הטובים ביותר שהיה לנו, דיבר איתכם בשעה הקרובה [האחרונה]. ענת דוידוב: כן, אבל זה פועל יוצא, אתה יודע אי אפשר להתעלם מזה. אסף אגמון: הפועל היוצא, זה שקודם כל בואו נסתכל על העובדות, אני לא פרשן, אני איש של עובדות, אני איש שבא מהמערך המבצעי, כל החיים שלי הייתי במערך המבצעי, 51 שנים הייתי בחיל האוויר, עשיתי מילואים עד לפני שנה. מצב הכשירות של חיל האוויר, כמו שהגדיר אותו אחד מהכי בכירים שהיה בחיל האוויר, והוא לא מזוהה עם המחאה בכלל, והוא דאג מרוב דאגתו ללכת לראש הממשלה [בנימין נתניהו] אישית, ולהגיד לו שמצב הכשירות של חיל האוויר, ואני אשתמש במונח שהוא השתמש, הוא אסוני. אסוני. חיל האוויר מצבו, מצב הכשירות שלו אסוני. הוא הלך ואמר לראש הממשלה שלנו, שכבר היום חיל האוויר לא מסוגל אפילו לעשות 70% מהתוכניות המבצעיות, שהכינו על מנת לתקוף באיראן אם נחליט לתקוף באיראן. ראש הממשלה שלנו, שכל הזמן בצדק אמר שאיראן זה איום קיומי על מדינת ישראל, במעשיו ובמעשה ממשלתו, משמיד את הדבר היחידי שיש למדינת ישראל להגן מפני איראן גרעינית, וזה חיל האוויר. אודי סגל: אוקיי, ושוב אני שואל אותך, האם המציאות הזאת, שמצב הכשירות של חיל האוויר נמצא במצב אסוני, האם אתה לוקח על זה גם אחריות, שהאם יכול להיות שמהלך המחאה שלכם, היה מהלך אחד רחוק מדי, חציתם קו אדום מוקדם מדי, כדי להביא את ראש הממשלה לפעולה, שבינתיים לא הצלחתם להביא אותו, וזו גניזת כל המהפכה המשפטית. אסף אגמון: ראש הממשלה שלנו עסוק במסע תענוגות מחוף אל חוף בארצות הברית, חוזר משם, הולך לנפוש בנווה אטי"ב, משם בשבוע הבא הוא הולך לקחת את כל ממשלת ישראל לישיבה משותפת עם ממשלת צ’כיה, אולי בשביל להכין מקומות לאיפה נוכל לברוח אחרי שהוא יגמור להשמיד את מדינת ישראל. אודי סגל: אבל שוב אתה מתחמק מהשאלה, אני שואל אותך שאלה. אסף אגמון: אני לא מתחמק מהשאלה. אודי סגל: אני שואל אותך שאלה, תת אלוף במילואים אסף אגמון, אתה לא מרגיש שבמהלך המחאה שלכם דחפתם את המערכת הצבאית לגבולות ההפעלה שלה, ואתם מסכנים את ביטחון ישראל על משהו שיכול להיות שאתם יכולים לפעול אחרת. יכול להיות שתגיד לי, תשמע, עשינו תחקיר, לא, זה פעולה לגיטימית. למה אתה מתחמק מהשאלה? אסף אגמון: אני לא מתחמק מ... מי שמכיר אותי יודע שאני לא מתחמק משום דבר, ואני אגיד לך כל מה שתרצה. הטייסים שהחליטו להפסיק לטוס, הם הפטריוטים הכי גדולים בתולדות מדינת ישראל. הם מגש הכסף להצלת מדינת ישראל 2023. ענת דוידוב: אבל אסף אגמון, לא כולם רואים את זה כך. אסף אגמון: הרבה דברים לא כולם רואים. ענת דוידוב: מאה אחוז. אסף אגמון: הרבה דברים לא כולם רואים. האנשים האלה, שהם אנשים מיוחדים, הם רואים את זה והם לוקחים את זה על הכתפיים שלהם, אני מצדיע להם. דרך אגב, הם היחידים שעושים, איפה כל אנשי ההייטק? איפה הרופאים? איפה המורים? למה הם משאירים אותם לבד? מי שעצר את החקיקה, זה היו הטייסים הגיבורים האלה. עם ישראל חייב להם ויהיה חייב להם לדורות. אם מישהו יציל את מדינת ישראל, זה יהיו הטייסים הגיבורים האלה, שעכשיו משאירים אותם לבד, ועכשיו עושים נגדם מסע הפחדה ומסע איומים. ענת דוידוב: מי משאיר אותם לבד, תא"ל אגמון? מי משאיר אותם לבד? בכירי חיל האוויר שלא מוכנים להצטרף ולתמוך בהם? אסף אגמון: משאירים אותם לבד, כי ההייטקיסטים גם כן לא מצטרפים, כי הרופאים גם כן דיברו ועדיין לא עושים כלום, וגם מה שקורה בצה"ל היום, שעושים עליהם מהלך של הפחדה. אני 51 שנה הייתי בחיל האוויר, בחיים שלי לא שמעתי, שדיון כשירות של חיל האוויר מגיע לתקשורת. ופתאום עכשיו, 3 שבועות לפני הדיון, [הכתב הצבאי של ערוץ 13] אור הלר... אודי סגל: אבל אסף אגמון, אתם הבאתם במחאה שלכם את מצב הכשירות למצב שהוא נמצא, ואני שואל אותך שוב את השאלה בפעם החמישית, האם אתה לא חושב שהצעד שנקטתם הוא צעד שמסכן את ביטחון ישראל בצורה מוגזמת, ולא הצלחתם בינתיים להשיג את המטרה, והוא לייצר לחץ אפקטיבי על ראש ממשלת ישראל כדי לסגת בו, במהלך המרכזי שהוא מוביל בשנה האחרונה? אסף אגמון: פשוט, לא רק שלא הלכנו רחוק מדי, צריך להכפיל את כמות המילואימניקים שיודיעו עכשיו שהם משעים את ההתנדבות שלהם. אודי סגל: ואז? זה לא יחשוף את ישראל לבעיה ביטחונית? אסף אגמון: מי שמכניס את ישראל לבעיה ביטחונית זה ראש הממשלה שלה. מה אתה רוצה מהטייסים האלה? ראש הממשלה שלה בשביל ועדה למינוי שופטים מחרב את ביטחון מדינת ישראל, ואתה בא בטענות לטייסים האלה ששמים את נפשם בכפם. ענת דוידוב: אז למה לא כולם מצטרפים? זאת השאלה ששאלתי קודם. אסף אגמון: הם מפחדים, הם מפחדים. ענת דוידוב: ממי? אסף אגמון: עושים עליהם מסע הפחדה, מה אתם לא מבינים? אודי סגל: לא, אולי יש פה חוזה שאתה לא, החוזה שלנו היא מדינת ישראל, הוא חוזה שבו לא מפרקים את המדינה כדי לשנות את הכיוון שלה, ויכול להיות שאתם עשיתם צעד, שהתוצאה שלו, השיורית, היא פגיעה כל כך קשה בביטחון ישראל שהיא לא שווה את המהלך הזה. אסף אגמון: תגיד לי, אתה לא התבלבלת? [אתה חושב] שאני ראש הממשלה? מה אתה שואל אותי? אני זה מי שמפרק את מדינת ישראל ואת הביטחון? אני מפרק את מדינת ישראל ואת הביטחון? ראש הממשלה שלנו מפרק את מדינת ישראל. מה אתם לא מבינים? מה אתה שואל אותי? בשביל הרפורמה הזאת הוא מפרק את מדינת ישראל, ואתה בא בטענות לטייסים הגיבורים האלה? אודי סגל: אני שואל אותך, מה שאני שואל אותך זה שאלה שאני שואל אותך מתחילת הראיון. האם לא נקטתם בצעד קיצוני מדי? בשלב מוקדם מדי? והדבר הזה בעצם פוגע בכשירות של החיל [חיל האוויר] באופן שלא יצר לחץ אפקטיבי מספיק. אסף אגמון: אתה מבין שחיל האוויר במצב אסוני? אתה מבין שחיל האוויר לא יכול לאייש את התרגיל המבצעי הבינלאומי הגדול שיש לו, הולכים לארח את עשרות מפקדי חילות אוויר מכל העולם ולהראות להם שיש פה חיל אוויר מפורק, שפירקו אותו, שהסיתו איש ברעהו, ומי שעשה את זה זה ראש הממשלה וחבורתו. הם קראו לטייסים האלה מוגלה, בוגדים, צריך לתלות אותם בכיכר העיר, והם אמיצים וגיבורים, והם אמרו, אנחנו נקריב את הכל בשביל מדינת ישראל להציל אותה. ענת דוידוב: אגב, תת-אלוף במילואים אסף אגמון, מה יקרה כשיגיע מועד התרגיל? איך אתה רואה את הדברים קורים? אסף אגמון: פתאום מח"א [מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר] נהייה אילם. פתאום אין דובר צה"ל [תא"ל דניאל הגרי], פתאום אין צנזור [תא"ל קובי מנדלבליט], תשאלו אותו, מה אתם שואלים אותי? תשאלו אותו איך תאייש את התרגיל הבינלאומי? תשאלו אותו מה אתה אומר לראש הממשלה, שאם מחר תפרוץ מלחמה אין לחיל אוויר מטה מבצעי. ענת דוידוב: מח"א [מפקד חיל האוויר] הציב דדליין, הדדליין הוא 17 באוקטובר [2023] כדי לבדוק אם טייסים חוזרים לפעילות שוטפת או לא. זה מה שהוא אמר. אסף אגמון: גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין לו מטה מבצעי. במטה המבצעי יושבים אנשים הכי מנוסים, עם הכי הרבה ניסיון, זה המוח של חיל האוויר. יכולים להיות לו טייסים, לא יהיה לו מטה מבצעי, יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום. ושם זה אנשים שלא טסים, והם לא יחזרו למילואים. אודי סגל: אז תת אלוף במילואים אסף אגמון. ענת דוידוב: רגע רגע, הוא אומר שהם לא יחזרו למילואים, זאת אמירה, כלומר, שום דדליין לא יעזור כאן, הם לא חוזרים למילואים. אסף אגמון: הם לא טסים, הם לא טסים, אתה לא יכול להגיד להם, אם לא תחזור... ענת דוידוב: לא טסים, מאבדים כשירות, וחבורה שלמה הולכת לשבת בבית. אסף אגמון: מעל 200, אנשי המטה המבצעי, האנשים הכי בכירים בחיל האוויר, הכי רציניים, בהם חיל האוויר תלוי, הודיעו לו [למפקד חיל האוויר], רשמית, אנחנו לא מתייצבים למילואים. אנחנו השענו את ההתנדבות שלנו למילואים. מה הוא יעשה? אודי סגל: אז מה אתה אומר? שזה בלתי הפיך? אסף אגמון: בטח הפיך. תפנה את זה לדרג הפוליטי, לדרג המדיני. תצילו את המדינה הזאתי. אודי סגל: אז אני שואל אותך, מה אתה חושב שעכשיו יקרה במציאות שאתה מייצר, שבאמת מצב הכשירות הוא אסוני, שאין לו [למפקד חיל האוויר] מוח מבצעי בחיל האוויר, שאין לו טייסים לאייש את התרגיל, מה אתה חושב שיכול לקרות? איזה לחץ זה לדעתך יפעיל על ראש הממשלה? ומה לדעתך יקרה? כי בינתיים זה לא קרה. אסף אגמון: תשאל את זה את שר הביטחון שלנו [יואב גלנט], תשאל את ראש הממשלה שלנו שלא רוצה להתראיין אצלכם, תשאל אותו את השאלות האלה. עליו האחריות. אודי סגל: אני אגיד לך מה הם אומרים. הם אומרים אנחנו יוצאים נגד תופעות של סרבנות, חלק מהפעולות האלה זה פעולות שמעודדות סרבנות, חלק מכנים אתכם אנשים שמורדים במדינה, אנשים שלא מקבלים את מרות הממשלה, שהיא אחראית על הפעלת הצבא. השאלה היא, מה אתה אומר על האמירות האלה שלהם? אסף אגמון: מה אני אומר? אני אומר לך, לכם ולכל המאזינים, שבאיראן וחיזבאללה והחמאס יושבים בשקט עכשיו ומוחאים כפיים לראש ממשלת ישראל, שמשמיד את ביטחון מדינת ישראל ואת חיל האוויר בפרט. זה מה שאני אומר לכם. וזאת השאלה שצריך לשאול אותו, וזאת השאלה שהאזרחים במדינה הזאת צריכים לשאול, איך ייתכן שאנחנו נותנים יד להשמדת ביטחון מדינת ישראל? ענת דוידוב: אוקיי, עכשיו משפט לסיום, תת אלוף במילואים אסף אגמון. אם הדברים נשארים כמות שהם, לאן המדינה הזאת הולכת? אסף אגמון: אין לי מה להגיד לך. המדינה הזאת הולכת לאבדון. המדינה הזאת הולכת לאבדון. אבל כמה שאני מודאג, אני נחוש ואני אלחם שזה לא יקרה. המדינה שלנו במצב הנוכחי הולכת לאבדון. זה על הקיר, ואנחנו מסרבים לראות את זה. אנחנו הולכים לאבדון. אנחנו מסרבים לראות את זה. אנחנו מתעסקים בשטויות, ואנחנו מסרבים לראות שהנס הזה שקראו לו מדינת ישראל, שככה התקדם 75 שנה, אנחנו הורסים אותו ומתאבדים, פשוט מתאבדים. ענת דוידוב: תת אלוף במילואים אסף אגמון, ממובילי המחאה, מבכירי חיל האוויר לשעבר, תודה רבה לך. סימוכין: כתבות קודמות שלושה חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – תת אלוף (מיל.) אסף אגמון מביע תמיכה בגל הסירוב לשירות מילואים: "מתוך היכרות קרובה עם המשמעויות של הפסקת טיסה פעילה, אנו אומרים באופן הברור ביותר לקבוצת המילואים הפעילים: אנו נתמוך, ללא סייג, בכל פעולת מחאה שלכם, כולל השעיית התנדבות לאלתר!" סימוכין: תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "הדסקית ‘לשחרר את החטופים עכשיו’ היא סמל יהודי, לא פחות מכיפה; אנחנו כבר לא דמוקרטיה יהודית; הממשלה הזו היא איום על הזהות שלכם כיהודים כאן בטורונטו ובכל מקום אחר; הם יעשו הכל כדי שהם [הערבים] לא יוכלו להצביע; יאמרו לתומכי הפסקת ההתנדבות שלא יוכלו להצביע". סימוכין: שלושה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אילן שילוח, איש עסקים ופרסומאי מראשי המאבק נגד הרפורמה המשפטית, פעל לפרסם מודעה בעיתונות שבה נכתב: "אתם מטייחים ואלפים ימותו. השבר הגדול בצה"ל באשמתכם". אל"מ (מיל.) אבי קדיש: "פעם אחת בחיים קורה לך שאתה נביא זעם, ולצערך מסתבר שאתה גם צדקת". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אילן שילוח: "השבר העמוק [בצבא] והיקף המתנדבים שהודיעו על הפסקת התנדבותם הפכו את צה"ל לבלתי כשיר למלחמה; חורבן צה"ל קרוב; חורבן צבא העם; ביום כיפור [1973] הייתה הפתעה וזה היה מחדל. הפעם אין הפתעה והדרג המדיני מוביל לאסון. האחריות עליו בלבד". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - מיכאל האוזר טוב ואילן שילוח משתפים תמונה, המציגה "נטילת גלולה" בהקשר להודעת אלפי אנשי מילואים על הפסקת ההתנדבות לשירות צבאי. זו תוארה על ידי האוזר טוב כ"נטילת גלולת רעל", שנועדה לסכל את הרפורמה המשפטית באמצעות פגיעה בכשירות המבצעית של צה"ל. סימוכין: חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים [מתים]". סימוכין:

שלושה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "חיל האוויר במצב אסוני; מפורק; הטייסים שהחליטו להפסיק לטוס הם פטריוטים; מגש הכסף להצלת מדינת ישראל 2023; גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין מטה מבצעי; יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום; ישראל הולכת לאבדון; אנו מתאבדים" ב-4 באוקטובר 2023, התארח תת אלוף (מיל.) אסף אגמון בתוכנית הרדיו של אודי סגל וענת דוידוב ב-103fm, ולהלן תוכן הראיון: אודי סגל: תת אלוף במילואים אסף אגמון, ממובילי המחאה ומבכירי חיל האוויר לשעבר. שלום רב. אסף אגמון: שלום, וחג שמח לכם ולמאזינים. אודי סגל: תגיד, אתה לא חושב, אתה יודע, הרבה פעמים בחיל האוויר מדברים על דחיפה של גבולות המערכת. כלומר, הרבה פעמים כשיש מטוסים, יש להם יכולות מסוימות שכתובות במפרט הטכני, וטייסי חיל האוויר הנועזים תמיד דוחפים אותם לגבולות המערכת, ואפילו מעבר להם ביכולות שמוציאים מכלי הטייס השונים שהם מובילים. יכול להיות שבתמרון שאתם עשיתם במהלך המחאה, שהוא מוצדק אולי מבחינת הכעס שלכם והחשש לדמוקרטיה הישראלית, דחפתם את גבולות המערכת לגבול שהוא גבול אדום, שעלול להביא להתרסקות כלי הטייס? אסף אגמון: קודם [כל], אני לא באתי לדבר איתכם על המחאה. אני באתי לדבר איתכם על מצבה הביטחוני של מדינת ישראל במצב הכשירות של חיל האוויר, בהמשך למה ש[חבר הכנסת] גדי איזנקוט, הרמטכ"ל, אחד הטובים ביותר שהיה לנו, דיבר איתכם בשעה הקרובה [האחרונה]. ענת דוידוב: כן, אבל זה פועל יוצא, אתה יודע אי אפשר להתעלם מזה. אסף אגמון: הפועל היוצא, זה שקודם כל בואו נסתכל על העובדות, אני לא פרשן, אני איש של עובדות, אני איש שבא מהמערך המבצעי, כל החיים שלי הייתי במערך המבצעי, 51 שנים הייתי בחיל האוויר, עשיתי מילואים עד לפני שנה. מצב הכשירות של חיל האוויר, כמו שהגדיר אותו אחד מהכי בכירים שהיה בחיל האוויר, והוא לא מזוהה עם המחאה בכלל, והוא דאג מרוב דאגתו ללכת לראש הממשלה [בנימין נתניהו] אישית, ולהגיד לו שמצב הכשירות של חיל האוויר, ואני אשתמש במונח שהוא השתמש, הוא אסוני. אסוני. חיל האוויר מצבו, מצב הכשירות שלו אסוני. הוא הלך ואמר לראש הממשלה שלנו, שכבר היום חיל האוויר לא מסוגל אפילו לעשות 70% מהתוכניות המבצעיות, שהכינו על מנת לתקוף באיראן אם נחליט לתקוף באיראן. ראש הממשלה שלנו, שכל הזמן בצדק אמר שאיראן זה איום קיומי על מדינת ישראל, במעשיו ובמעשה ממשלתו, משמיד את הדבר היחידי שיש למדינת ישראל להגן מפני איראן גרעינית, וזה חיל האוויר. אודי סגל: אוקיי, ושוב אני שואל אותך, האם המציאות הזאת, שמצב הכשירות של חיל האוויר נמצא במצב אסוני, האם אתה לוקח על זה גם אחריות, שהאם יכול להיות שמהלך המחאה שלכם, היה מהלך אחד רחוק מדי, חציתם קו אדום מוקדם מדי, כדי להביא את ראש הממשלה לפעולה, שבינתיים לא הצלחתם להביא אותו, וזו גניזת כל המהפכה המשפטית. אסף אגמון: ראש הממשלה שלנו עסוק במסע תענוגות מחוף אל חוף בארצות הברית, חוזר משם, הולך לנפוש בנווה אטי"ב, משם בשבוע הבא הוא הולך לקחת את כל ממשלת ישראל לישיבה משותפת עם ממשלת צ’כיה, אולי בשביל להכין מקומות לאיפה נוכל לברוח אחרי שהוא יגמור להשמיד את מדינת ישראל. אודי סגל: אבל שוב אתה מתחמק מהשאלה, אני שואל אותך שאלה. אסף אגמון: אני לא מתחמק מהשאלה. אודי סגל: אני שואל אותך שאלה, תת אלוף במילואים אסף אגמון, אתה לא מרגיש שבמהלך המחאה שלכם דחפתם את המערכת הצבאית לגבולות ההפעלה שלה, ואתם מסכנים את ביטחון ישראל על משהו שיכול להיות שאתם יכולים לפעול אחרת. יכול להיות שתגיד לי, תשמע, עשינו תחקיר, לא, זה פעולה לגיטימית. למה אתה מתחמק מהשאלה? אסף אגמון: אני לא מתחמק מ... מי שמכיר אותי יודע שאני לא מתחמק משום דבר, ואני אגיד לך כל מה שתרצה. הטייסים שהחליטו להפסיק לטוס, הם הפטריוטים הכי גדולים בתולדות מדינת ישראל. הם מגש הכסף להצלת מדינת ישראל 2023. ענת דוידוב: אבל אסף אגמון, לא כולם רואים את זה כך. אסף אגמון: הרבה דברים לא כולם רואים. ענת דוידוב: מאה אחוז. אסף אגמון: הרבה דברים לא כולם רואים. האנשים האלה, שהם אנשים מיוחדים, הם רואים את זה והם לוקחים את זה על הכתפיים שלהם, אני מצדיע להם. דרך אגב, הם היחידים שעושים, איפה כל אנשי ההייטק? איפה הרופאים? איפה המורים? למה הם משאירים אותם לבד? מי שעצר את החקיקה, זה היו הטייסים הגיבורים האלה. עם ישראל חייב להם ויהיה חייב להם לדורות. אם מישהו יציל את מדינת ישראל, זה יהיו הטייסים הגיבורים האלה, שעכשיו משאירים אותם לבד, ועכשיו עושים נגדם מסע הפחדה ומסע איומים. ענת דוידוב: מי משאיר אותם לבד, תא"ל אגמון? מי משאיר אותם לבד? בכירי חיל האוויר שלא מוכנים להצטרף ולתמוך בהם? אסף אגמון: משאירים אותם לבד, כי ההייטקיסטים גם כן לא מצטרפים, כי הרופאים גם כן דיברו ועדיין לא עושים כלום, וגם מה שקורה בצה"ל היום, שעושים עליהם מהלך של הפחדה. אני 51 שנה הייתי בחיל האוויר, בחיים שלי לא שמעתי, שדיון כשירות של חיל האוויר מגיע לתקשורת. ופתאום עכשיו, 3 שבועות לפני הדיון, [הכתב הצבאי של ערוץ 13] אור הלר... אודי סגל: אבל אסף אגמון, אתם הבאתם במחאה שלכם את מצב הכשירות למצב שהוא נמצא, ואני שואל אותך שוב את השאלה בפעם החמישית, האם אתה לא חושב שהצעד שנקטתם הוא צעד שמסכן את ביטחון ישראל בצורה מוגזמת, ולא הצלחתם בינתיים להשיג את המטרה, והוא לייצר לחץ אפקטיבי על ראש ממשלת ישראל כדי לסגת בו, במהלך המרכזי שהוא מוביל בשנה האחרונה? אסף אגמון: פשוט, לא רק שלא הלכנו רחוק מדי, צריך להכפיל את כמות המילואימניקים שיודיעו עכשיו שהם משעים את ההתנדבות שלהם. אודי סגל: ואז? זה לא יחשוף את ישראל לבעיה ביטחונית? אסף אגמון: מי שמכניס את ישראל לבעיה ביטחונית זה ראש הממשלה שלה. מה אתה רוצה מהטייסים האלה? ראש הממשלה שלה בשביל ועדה למינוי שופטים מחרב את ביטחון מדינת ישראל, ואתה בא בטענות לטייסים האלה ששמים את נפשם בכפם. ענת דוידוב: אז למה לא כולם מצטרפים? זאת השאלה ששאלתי קודם. אסף אגמון: הם מפחדים, הם מפחדים. ענת דוידוב: ממי? אסף אגמון: עושים עליהם מסע הפחדה, מה אתם לא מבינים? אודי סגל: לא, אולי יש פה חוזה שאתה לא, החוזה שלנו היא מדינת ישראל, הוא חוזה שבו לא מפרקים את המדינה כדי לשנות את הכיוון שלה, ויכול להיות שאתם עשיתם צעד, שהתוצאה שלו, השיורית, היא פגיעה כל כך קשה בביטחון ישראל שהיא לא שווה את המהלך הזה. אסף אגמון: תגיד לי, אתה לא התבלבלת? [אתה חושב] שאני ראש הממשלה? מה אתה שואל אותי? אני זה מי שמפרק את מדינת ישראל ואת הביטחון? אני מפרק את מדינת ישראל ואת הביטחון? ראש הממשלה שלנו מפרק את מדינת ישראל. מה אתם לא מבינים? מה אתה שואל אותי? בשביל הרפורמה הזאת הוא מפרק את מדינת ישראל, ואתה בא בטענות לטייסים הגיבורים האלה? אודי סגל: אני שואל אותך, מה שאני שואל אותך זה שאלה שאני שואל אותך מתחילת הראיון. האם לא נקטתם בצעד קיצוני מדי? בשלב מוקדם מדי? והדבר הזה בעצם פוגע בכשירות של החיל [חיל האוויר] באופן שלא יצר לחץ אפקטיבי מספיק. אסף אגמון: אתה מבין שחיל האוויר במצב אסוני? אתה מבין שחיל האוויר לא יכול לאייש את התרגיל המבצעי הבינלאומי הגדול שיש לו, הולכים לארח את עשרות מפקדי חילות אוויר מכל העולם ולהראות להם שיש פה חיל אוויר מפורק, שפירקו אותו, שהסיתו איש ברעהו, ומי שעשה את זה זה ראש הממשלה וחבורתו. הם קראו לטייסים האלה מוגלה, בוגדים, צריך לתלות אותם בכיכר העיר, והם אמיצים וגיבורים, והם אמרו, אנחנו נקריב את הכל בשביל מדינת ישראל להציל אותה. ענת דוידוב: אגב, תת-אלוף במילואים אסף אגמון, מה יקרה כשיגיע מועד התרגיל? איך אתה רואה את הדברים קורים? אסף אגמון: פתאום מח"א [מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר] נהייה אילם. פתאום אין דובר צה"ל [תא"ל דניאל הגרי], פתאום אין צנזור [תא"ל קובי מנדלבליט], תשאלו אותו, מה אתם שואלים אותי? תשאלו אותו איך תאייש את התרגיל הבינלאומי? תשאלו אותו מה אתה אומר לראש הממשלה, שאם מחר תפרוץ מלחמה אין לחיל אוויר מטה מבצעי. ענת דוידוב: מח"א [מפקד חיל האוויר] הציב דדליין, הדדליין הוא 17 באוקטובר [2023] כדי לבדוק אם טייסים חוזרים לפעילות שוטפת או לא. זה מה שהוא אמר. אסף אגמון: גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין לו מטה מבצעי. במטה המבצעי יושבים אנשים הכי מנוסים, עם הכי הרבה ניסיון, זה המוח של חיל האוויר. יכולים להיות לו טייסים, לא יהיה לו מטה מבצעי, יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום. ושם זה אנשים שלא טסים, והם לא יחזרו למילואים. אודי סגל: אז תת אלוף במילואים אסף אגמון. ענת דוידוב: רגע רגע, הוא אומר שהם לא יחזרו למילואים, זאת אמירה, כלומר, שום דדליין לא יעזור כאן, הם לא חוזרים למילואים. אסף אגמון: הם לא טסים, הם לא טסים, אתה לא יכול להגיד להם, אם לא תחזור... ענת דוידוב: לא טסים, מאבדים כשירות, וחבורה שלמה הולכת לשבת בבית. אסף אגמון: מעל 200, אנשי המטה המבצעי, האנשים הכי בכירים בחיל האוויר, הכי רציניים, בהם חיל האוויר תלוי, הודיעו לו [למפקד חיל האוויר], רשמית, אנחנו לא מתייצבים למילואים. אנחנו השענו את ההתנדבות שלנו למילואים. מה הוא יעשה? אודי סגל: אז מה אתה אומר? שזה בלתי הפיך? אסף אגמון: בטח הפיך. תפנה את זה לדרג הפוליטי, לדרג המדיני. תצילו את המדינה הזאתי. אודי סגל: אז אני שואל אותך, מה אתה חושב שעכשיו יקרה במציאות שאתה מייצר, שבאמת מצב הכשירות הוא אסוני, שאין לו [למפקד חיל האוויר] מוח מבצעי בחיל האוויר, שאין לו טייסים לאייש את התרגיל, מה אתה חושב שיכול לקרות? איזה לחץ זה לדעתך יפעיל על ראש הממשלה? ומה לדעתך יקרה? כי בינתיים זה לא קרה. אסף אגמון: תשאל את זה את שר הביטחון שלנו [יואב גלנט], תשאל את ראש הממשלה שלנו שלא רוצה להתראיין אצלכם, תשאל אותו את השאלות האלה. עליו האחריות. אודי סגל: אני אגיד לך מה הם אומרים. הם אומרים אנחנו יוצאים נגד תופעות של סרבנות, חלק מהפעולות האלה זה פעולות שמעודדות סרבנות, חלק מכנים אתכם אנשים שמורדים במדינה, אנשים שלא מקבלים את מרות הממשלה, שהיא אחראית על הפעלת הצבא. השאלה היא, מה אתה אומר על האמירות האלה שלהם? אסף אגמון: מה אני אומר? אני אומר לך, לכם ולכל המאזינים, שבאיראן וחיזבאללה והחמאס יושבים בשקט עכשיו ומוחאים כפיים לראש ממשלת ישראל, שמשמיד את ביטחון מדינת ישראל ואת חיל האוויר בפרט. זה מה שאני אומר לכם. וזאת השאלה שצריך לשאול אותו, וזאת השאלה שהאזרחים במדינה הזאת צריכים לשאול, איך ייתכן שאנחנו נותנים יד להשמדת ביטחון מדינת ישראל? ענת דוידוב: אוקיי, עכשיו משפט לסיום, תת אלוף במילואים אסף אגמון. אם הדברים נשארים כמות שהם, לאן המדינה הזאת הולכת? אסף אגמון: אין לי מה להגיד לך. המדינה הזאת הולכת לאבדון. המדינה הזאת הולכת לאבדון. אבל כמה שאני מודאג, אני נחוש ואני אלחם שזה לא יקרה. המדינה שלנו במצב הנוכחי הולכת לאבדון. זה על הקיר, ואנחנו מסרבים לראות את זה. אנחנו הולכים לאבדון. אנחנו מסרבים לראות את זה. אנחנו מתעסקים בשטויות, ואנחנו מסרבים לראות שהנס הזה שקראו לו מדינת ישראל, שככה התקדם 75 שנה, אנחנו הורסים אותו ומתאבדים, פשוט מתאבדים. ענת דוידוב: תת אלוף במילואים אסף אגמון, ממובילי המחאה, מבכירי חיל האוויר לשעבר, תודה רבה לך. סימוכין: כתבות קודמות שלושה חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – תת אלוף (מיל.) אסף אגמון מביע תמיכה בגל הסירוב לשירות מילואים: "מתוך היכרות קרובה עם המשמעויות של הפסקת טיסה פעילה, אנו אומרים באופן הברור ביותר לקבוצת המילואים הפעילים: אנו נתמוך, ללא סייג, בכל פעולת מחאה שלכם, כולל השעיית התנדבות לאלתר!" סימוכין: תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "הדסקית ‘לשחרר את החטופים עכשיו’ היא סמל יהודי, לא פחות מכיפה; אנחנו כבר לא דמוקרטיה יהודית; הממשלה הזו היא איום על הזהות שלכם כיהודים כאן בטורונטו ובכל מקום אחר; הם יעשו הכל כדי שהם [הערבים] לא יוכלו להצביע; יאמרו לתומכי הפסקת ההתנדבות שלא יוכלו להצביע". סימוכין: שלושה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אילן שילוח, איש עסקים ופרסומאי מראשי המאבק נגד הרפורמה המשפטית, פעל לפרסם מודעה בעיתונות שבה נכתב: "אתם מטייחים ואלפים ימותו. השבר הגדול בצה"ל באשמתכם". אל"מ (מיל.) אבי קדיש: "פעם אחת בחיים קורה לך שאתה נביא זעם, ולצערך מסתבר שאתה גם צדקת". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אילן שילוח: "השבר העמוק [בצבא] והיקף המתנדבים שהודיעו על הפסקת התנדבותם הפכו את צה"ל לבלתי כשיר למלחמה; חורבן צה"ל קרוב; חורבן צבא העם; ביום כיפור [1973] הייתה הפתעה וזה היה מחדל. הפעם אין הפתעה והדרג המדיני מוביל לאסון. האחריות עליו בלבד". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - מיכאל האוזר טוב ואילן שילוח משתפים תמונה, המציגה "נטילת גלולה" בהקשר להודעת אלפי אנשי מילואים על הפסקת ההתנדבות לשירות צבאי. זו תוארה על ידי האוזר טוב כ"נטילת גלולת רעל", שנועדה לסכל את הרפורמה המשפטית באמצעות פגיעה בכשירות המבצעית של צה"ל. סימוכין: חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים [מתים]". סימוכין:

Jonathan D. Halevi

115,038 просмотров • 1 год назад

חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – כרמלה מנשה: "ראשי מערכת הביטחון מתעדים בכתב את הערכותיהם ואזהרותיהם; צופים אפשרות בה ייאלצו לספק הסברים לוועדת חקירה; יש להם טראומת יום הכיפורים; תהיה בעיה עם מוכנות הצבא, יקרו אירועים שהצבא אולי, אני מקווה שלא, בשלב הזה אין פגיעה בכשירות" ב-28 ביולי 2023, דיווחה כרמלה מנשה, הכתבת לענייני צבא וביטחון בתאגיד השידור הישראלי כאן, כדלהלן: כותרת ראשית: נערכים לוועדת חקירה? ראשי מערכת הביטחון מתעדים בכתב את הערכותיהם ואזהרותיהם כותרת משנה: ראשי המערכת הפיקו לקחים מההיסטוריה וצופים אפשרות בה ייאלצו לספק הסברים לוועדת חקירה בעתיד. גוף הכתבה: ראשי צה"ל ומערכת הביטחון מתעדים את ההערות והאזהרות שלהם בכתב ומרבים בהופעות פומביות על מנת להתכונן ליום שבו יהיו עשויים להידרש להסברים בפני ועדות חקירה. כך פורסם הערב (שישי) בתוכנית "חדשות הערב" בכאן 11. ראשי המערכת הפיקו לקחים מההיסטוריה של ועדות החקירה וצופים אפשרות כזו. מערכות הביטחון אף מקיימות התייעצויות עם גורמים משפטיים בנושא. באותו נושא, יש לשים לב לאזהרות שונות שהגיעו מצדם של שר הביטחון יואב גלנט, הרמטכ"ל הרצי הלוי ומפקדים בכירים נוספים שהזהירו בפומבי מהשלכות החקיקה. מנגד, שר ראש הממשלה בנימין נתניהו נמנע מלפגוש את הרמטכ"ל לפני החקיקה. סימוכין: להלן דבריה של כרמלה מנשה בדיווח בערוץ הטלוויזיה כאן 11 ב-28 ביולי 2023: מואב ורדי: אוקיי, כרמלה מנשה, בתחילת המהדורה דיווחתם, מה? מתכוננים לוועדות חקירה? כרמלה מנשה: כן. מואב ורדי: מערכת הביטחון? כרמלה מנשה: גם מערכת הביטחון, גם צה"ל אנחנו רואים גם את הרמטכ"ל [רא”ל הרצי הלוי] וגם את אלופי צה"ל גם את מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר] יוצאים בהודעות מסודרות וגם שלחו, שר הביטחון [יואב גלנט] שולח שלושה אלופים כדי לתדרך שרים, להסביר להם מה הסיכונים של החוק ביום של החקיקה. ואחר כך אמרו שהצבא, אחר כך אמרו שהם הגיעו, שהצבא מתעסק בפוליטיקה, ולא היא. הצבא לא עוסק בפוליטיקה. הרמטכ"ל מופיע, אנחנו שומעים הודעות מסודרות של הרמטכ"ל, יש הודעות מסודרות של שר הביטחון, אנחנו גם ראינו את שר הביטחון אומר לשר [המשפטים יריב] לוין, 'תנו להם משהו'. הכל נרשם. יש להם טראומת, לדעתי, טראומת מלחמת יום הכיפורים, ועדות חקירה, והכנה לוועדת חקירה. מואב ורדי: מה? רגע, רק שנבין, ועדת חקירה, ועדת חקירה במובן של איך לא דאגתם למוכנות הצבא? כרמלה מנשה: תהיה בעיה עם מוכנות הצבא, יקרו אירועים שהצבא אולי, אני מקווה שלא, בשלב הזה אין פגיעה בכשירות. מואב ורדי: זהו, צריך לומר, בשלב הזה זה רק אם הם יממשו את האיום בהפסקת ההתנדבות. כרמלה מנשה: הכל רשום, הכל מתועד, ויש התייעצויות גם עם משפטנים. סימוכין: כתבות קודמות חודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – הכתבים הצבאיים של הערוצים 11 ו-13: קציני המילואים שהודיעו על הפסקת ההתנדבות לשירות צבאי מתעדים הכל בכתב; "מדברים כל הזמן על ועדת חקירה. הם דורשים ישיבות, ועושים פרוטוקולים שיהיה ברור שהם התריעו, וכל זה מתכנס לקראת ספטמבר, ששם יהיה מבחן משמעותי". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - מיכאל האוזר טוב ואילן שילוח משתפים תמונה, המציגה "נטילת גלולה" בהקשר להודעת אלפי אנשי מילואים על הפסקת ההתנדבות לשירות צבאי. זו תוארה על ידי האוזר טוב כ"נטילת גלולת רעל", שנועדה לסכל את הרפורמה המשפטית באמצעות פגיעה בכשירות המבצעית של צה"ל. סימוכין: חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים [מתים]". סימוכין:

חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – כרמלה מנשה: "ראשי מערכת הביטחון מתעדים בכתב את הערכותיהם ואזהרותיהם; צופים אפשרות בה ייאלצו לספק הסברים לוועדת חקירה; יש להם טראומת יום הכיפורים; תהיה בעיה עם מוכנות הצבא, יקרו אירועים שהצבא אולי, אני מקווה שלא, בשלב הזה אין פגיעה בכשירות" ב-28 ביולי 2023, דיווחה כרמלה מנשה, הכתבת לענייני צבא וביטחון בתאגיד השידור הישראלי כאן, כדלהלן: כותרת ראשית: נערכים לוועדת חקירה? ראשי מערכת הביטחון מתעדים בכתב את הערכותיהם ואזהרותיהם כותרת משנה: ראשי המערכת הפיקו לקחים מההיסטוריה וצופים אפשרות בה ייאלצו לספק הסברים לוועדת חקירה בעתיד. גוף הכתבה: ראשי צה"ל ומערכת הביטחון מתעדים את ההערות והאזהרות שלהם בכתב ומרבים בהופעות פומביות על מנת להתכונן ליום שבו יהיו עשויים להידרש להסברים בפני ועדות חקירה. כך פורסם הערב (שישי) בתוכנית "חדשות הערב" בכאן 11. ראשי המערכת הפיקו לקחים מההיסטוריה של ועדות החקירה וצופים אפשרות כזו. מערכות הביטחון אף מקיימות התייעצויות עם גורמים משפטיים בנושא. באותו נושא, יש לשים לב לאזהרות שונות שהגיעו מצדם של שר הביטחון יואב גלנט, הרמטכ"ל הרצי הלוי ומפקדים בכירים נוספים שהזהירו בפומבי מהשלכות החקיקה. מנגד, שר ראש הממשלה בנימין נתניהו נמנע מלפגוש את הרמטכ"ל לפני החקיקה. סימוכין: להלן דבריה של כרמלה מנשה בדיווח בערוץ הטלוויזיה כאן 11 ב-28 ביולי 2023: מואב ורדי: אוקיי, כרמלה מנשה, בתחילת המהדורה דיווחתם, מה? מתכוננים לוועדות חקירה? כרמלה מנשה: כן. מואב ורדי: מערכת הביטחון? כרמלה מנשה: גם מערכת הביטחון, גם צה"ל אנחנו רואים גם את הרמטכ"ל [רא”ל הרצי הלוי] וגם את אלופי צה"ל גם את מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר] יוצאים בהודעות מסודרות וגם שלחו, שר הביטחון [יואב גלנט] שולח שלושה אלופים כדי לתדרך שרים, להסביר להם מה הסיכונים של החוק ביום של החקיקה. ואחר כך אמרו שהצבא, אחר כך אמרו שהם הגיעו, שהצבא מתעסק בפוליטיקה, ולא היא. הצבא לא עוסק בפוליטיקה. הרמטכ"ל מופיע, אנחנו שומעים הודעות מסודרות של הרמטכ"ל, יש הודעות מסודרות של שר הביטחון, אנחנו גם ראינו את שר הביטחון אומר לשר [המשפטים יריב] לוין, 'תנו להם משהו'. הכל נרשם. יש להם טראומת, לדעתי, טראומת מלחמת יום הכיפורים, ועדות חקירה, והכנה לוועדת חקירה. מואב ורדי: מה? רגע, רק שנבין, ועדת חקירה, ועדת חקירה במובן של איך לא דאגתם למוכנות הצבא? כרמלה מנשה: תהיה בעיה עם מוכנות הצבא, יקרו אירועים שהצבא אולי, אני מקווה שלא, בשלב הזה אין פגיעה בכשירות. מואב ורדי: זהו, צריך לומר, בשלב הזה זה רק אם הם יממשו את האיום בהפסקת ההתנדבות. כרמלה מנשה: הכל רשום, הכל מתועד, ויש התייעצויות גם עם משפטנים. סימוכין: כתבות קודמות חודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – הכתבים הצבאיים של הערוצים 11 ו-13: קציני המילואים שהודיעו על הפסקת ההתנדבות לשירות צבאי מתעדים הכל בכתב; "מדברים כל הזמן על ועדת חקירה. הם דורשים ישיבות, ועושים פרוטוקולים שיהיה ברור שהם התריעו, וכל זה מתכנס לקראת ספטמבר, ששם יהיה מבחן משמעותי". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - מיכאל האוזר טוב ואילן שילוח משתפים תמונה, המציגה "נטילת גלולה" בהקשר להודעת אלפי אנשי מילואים על הפסקת ההתנדבות לשירות צבאי. זו תוארה על ידי האוזר טוב כ"נטילת גלולת רעל", שנועדה לסכל את הרפורמה המשפטית באמצעות פגיעה בכשירות המבצעית של צה"ל. סימוכין: חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים [מתים]". סימוכין:

Jonathan D. Halevi

25,382 просмотров • 1 год назад

כל פעם מחדש. אני מתכנן לחסוך $50 לטיסה ומבזבז $200 דולר בעלויות מיחשוב, פרוקסי וטוקנים. מוזמנים לחפש טיסה מוזלת למאי-אוגוסט 2026 בכתובת או להישאר להסבר טכני ארוך: לוח טיסות לקיץ זה אומר אלפי קומבינציות. אבל טיסות ישירות זה משעמם - המנוע שלי מאפשר למצוא קונקשן ארוך, שאפשר לחוות כיעד אם הוא זול משמעותית. כשמוסיפים עצירות מגיעים למיליוני קומבינציות. רוחות מלחמה, אז התחלתי לפלטר - רק טיסות שיוצאות/חוזרות לנתב״ג עם חברות ישראליות (אל-על, ארקיע, ישראייר), קונקשן של כל חברה אחרת, משך של 3-14 יום סה״כ, עיקוף נמוך מ-40% ובלי שעות שדורשות להתייבש או לישון בשדה תעופה. עדיין מיליוני קומבינציות, כי רציתי לכסות שדות חליפיים וגם 3 מחלקות (תיירים, פרימיום וביזנס), אבל את המשתמש מעניינת הקומבינציה הזולה ביותר. אז בניתי טבלה עם שורה שטוחה לכל טיסה ישירה, תהליך שלוקח דקות ארוכות בכתיבה, מילישניות לקריאה, ובעיקר מקטין משמעותית את גודל הסריקה. קלאודפלייר גובה לפי שורות (5 מיליון קריאות ליום חינם). אם הייתי מתשאל את הטבלה המקורית טיסת שוקולד אחת הייתה גומרת את המכסה. גם בתוכנית של $5 (או 25 מיליארד קריאות) לחודש זה היה מספיק לפחות מאלף משתמשים. אופטימיזציה שטוחנת לוקאלית מאפשרת עכשיו למיליונים ליהנות מלוח הטיסות הזה. מדי יום צריך לעדכן את מסד הנתונים, אבל לא את כולו - קומבינציות שיוצאות בשבוע הקרוב יתעדכנו בתכיפות אל מול טיסות עוד חודשיים, ורק אם המחיר שלהם שונה ב-3% לפחות. ויש גם קאשינג, גם הוא של קלאודפלייר. אם כולם רוצים היום ניו-יורק ביולי, ומסד הנתונים לא התעדכן אז ה-worker לא צריך בכלל לדעת sql, הוא מגיש את התוצאה מהזיכרון. ה-cache הזה, בניגוד ל-db שיושב בריג׳ן קבוע, נמצא סמוך ל-worker, באחד מ-330 הפופים של קלאודפלייר בעולם. לא ממש צריך 330 כאלה. יוזר בתל-אביב בכלל לא יגיע ל-worker בתל-אביב. המשתמש היחיד שקלאודפלייר תראה הוא בכלל openai ממערב ארה״ב. הסיבה - כל הדאטה מונגש דרך custom gpt שרץ מהשרתים של chatgpt. זה מוצר שנגיש בחינם לכל משתמשי chatgpt (משלמים או לא), בדסקטופ או מובייל. הוא יכול להכיל סט הוראות וקבצים שאיתם הוא עונה, אבל הקילר פיצ׳ר זה שניתן לחבר לו אקשן (במקרה שלי חיפוש טיסות) שרץ בשרת. מדביקים לו openapi.yaml, סוג של מפה ל-api והוא יודע לתרגם שפה טבעית (״התפוח הגדול ביולי״) לשאילתה שמחזירה תוצאה. הוא לא מוצר מושלם - המוניטיזציה (וההפצה שלו) מוגבלים. נדרש חשבון משלם כדי ליצור אותו. את האנליטיקה (גם Cloudflare) צריך לעשות לבד, מוגבל לטקסט בלבד והוא יכול, כמו כל מודל שפה, להתבדר ולהתברבר. בכל מקרה זה סוג של עובד והיה כיף ליצור את זה. תנו פידבק ואנסה לשפר. טיסה נעימה ✈️

כל פעם מחדש. אני מתכנן לחסוך $50 לטיסה ומבזבז $200 דולר בעלויות מיחשוב, פרוקסי וטוקנים. מוזמנים לחפש טיסה מוזלת למאי-אוגוסט 2026 בכתובת או להישאר להסבר טכני ארוך: לוח טיסות לקיץ זה אומר אלפי קומבינציות. אבל טיסות ישירות זה משעמם - המנוע שלי מאפשר למצוא קונקשן ארוך, שאפשר לחוות כיעד אם הוא זול משמעותית. כשמוסיפים עצירות מגיעים למיליוני קומבינציות. רוחות מלחמה, אז התחלתי לפלטר - רק טיסות שיוצאות/חוזרות לנתב״ג עם חברות ישראליות (אל-על, ארקיע, ישראייר), קונקשן של כל חברה אחרת, משך של 3-14 יום סה״כ, עיקוף נמוך מ-40% ובלי שעות שדורשות להתייבש או לישון בשדה תעופה. עדיין מיליוני קומבינציות, כי רציתי לכסות שדות חליפיים וגם 3 מחלקות (תיירים, פרימיום וביזנס), אבל את המשתמש מעניינת הקומבינציה הזולה ביותר. אז בניתי טבלה עם שורה שטוחה לכל טיסה ישירה, תהליך שלוקח דקות ארוכות בכתיבה, מילישניות לקריאה, ובעיקר מקטין משמעותית את גודל הסריקה. קלאודפלייר גובה לפי שורות (5 מיליון קריאות ליום חינם). אם הייתי מתשאל את הטבלה המקורית טיסת שוקולד אחת הייתה גומרת את המכסה. גם בתוכנית של $5 (או 25 מיליארד קריאות) לחודש זה היה מספיק לפחות מאלף משתמשים. אופטימיזציה שטוחנת לוקאלית מאפשרת עכשיו למיליונים ליהנות מלוח הטיסות הזה. מדי יום צריך לעדכן את מסד הנתונים, אבל לא את כולו - קומבינציות שיוצאות בשבוע הקרוב יתעדכנו בתכיפות אל מול טיסות עוד חודשיים, ורק אם המחיר שלהם שונה ב-3% לפחות. ויש גם קאשינג, גם הוא של קלאודפלייר. אם כולם רוצים היום ניו-יורק ביולי, ומסד הנתונים לא התעדכן אז ה-worker לא צריך בכלל לדעת sql, הוא מגיש את התוצאה מהזיכרון. ה-cache הזה, בניגוד ל-db שיושב בריג׳ן קבוע, נמצא סמוך ל-worker, באחד מ-330 הפופים של קלאודפלייר בעולם. לא ממש צריך 330 כאלה. יוזר בתל-אביב בכלל לא יגיע ל-worker בתל-אביב. המשתמש היחיד שקלאודפלייר תראה הוא בכלל openai ממערב ארה״ב. הסיבה - כל הדאטה מונגש דרך custom gpt שרץ מהשרתים של chatgpt. זה מוצר שנגיש בחינם לכל משתמשי chatgpt (משלמים או לא), בדסקטופ או מובייל. הוא יכול להכיל סט הוראות וקבצים שאיתם הוא עונה, אבל הקילר פיצ׳ר זה שניתן לחבר לו אקשן (במקרה שלי חיפוש טיסות) שרץ בשרת. מדביקים לו openapi.yaml, סוג של מפה ל-api והוא יודע לתרגם שפה טבעית (״התפוח הגדול ביולי״) לשאילתה שמחזירה תוצאה. הוא לא מוצר מושלם - המוניטיזציה (וההפצה שלו) מוגבלים. נדרש חשבון משלם כדי ליצור אותו. את האנליטיקה (גם Cloudflare) צריך לעשות לבד, מוגבל לטקסט בלבד והוא יכול, כמו כל מודל שפה, להתבדר ולהתברבר. בכל מקרה זה סוג של עובד והיה כיף ליצור את זה. תנו פידבק ואנסה לשפר. טיסה נעימה ✈️

Michael Lugassy

38,533 просмотров • 5 месяцев назад

מר ריקלין שלום, רציתי לעדכן אותך במשהו אפרופו העיסוק התכוף שלך בי ובפרסומיי אבל לפני כן בעניין התגובה שלך כאן לאמירה של נעם תיבון אודות הדיווחים על התרעה מצרית לנתניהו לפני ה7 באוקטובר. כמי שחוקר את הסיבות שהנסיבות שהובילו למלחמה רציתי לשאול איזה הוכחות יש אצלך ביד, לא שהתקשר אליך מודיע אנונימי, ולא קולות ששמעת, כפי שאתה מתאר לפעמים, אלא הוכחות ממש כאילו "נושא תפקיד בכיר במצרים הונה את הרמטכ״ל ובמיוחד את ראש השב״כ היהיר והטיפש רונן בר"? יש כמה אנשי מילואים באמ"ן (בניגוד למה שאמרת- לא בכירים) שהיו להם כל מיני סברות והשערות לגבי מצרים ואף אחת מהן לא הוכחה, או התקרבה להוכחה, וההסבר שלהם לא התקבל על דעתו של אף אחד, באף דרג, גם לא אצל ראש הממשלה. הטיעון השני עוד הרבה יותר בעייתי:"שהם (הרמטכ"ל וראש השב"כ) עשו הכל כדי שלא נדע על זה כולל המעצר האלים של רב סרן י׳ באילת במלון עם אשתו וכו' וגו'....." יש שיגידו שלא היה אלים כלל, ומה רוצה כבודו אם עוצרים את כולם באותו רגע ורס"ן י' במקרה באילת. אבל לא זה העניין. העניין הוא החיבור שאתה עושה בין כתיבת מסמך כלשהו למניע הפסול לחקירת הפרשה כולה, זאת אחרי ולמרות שנגד שניים מהנחקרים בפרשה הוגש כתב אישום חמור, ושלישי ממתין לתוצאות השימוע. מה ההוכחה שיש לך- עדות מתוך השב"כ? מתוך הפרקליטות? מזכר אקדח מעשן של רונן בר שאומר "אוי ואבוי הפרסום הזה כל כך יביך אותי שאני חייב לעצור את כולם"- מה נותן לך את הביטחון לקבוע דברים דרמטיים כאלה? והכי חשוב בעניין הזה- הרי המעצר היה אחרי שהחבורה הזו כבר הפיצה את כל המסמך לאין ספור נמענים, לרבות בכירים מאוד בצה"ל בואכה ראש אמ"ן והרמטכ"ל, המל"ל, חברי כנסת של הליכוד, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה האלוף רומן גופמן, שוודאי עידכן אודותיו את נתניהו, שלא לדבר על העניין העצום שהתעורר במסמך הזה אחרי התפוצצות הפרשה והמימדים המיתיים שאתם ייחסתם לו אצלך בתוכנית. אז המזימה של הרמטכ"ל וראש השב"כ להסתיר את המסמך מהעולם לא ממש הצליחה. ואחרי שנחשפו אליו כל כך הרבה אנשים, כולל נתניהו, לא קרה שום דבר. והרי לו היו משתכנעים מתוכנו היו מזמן נוקטים צעדים חריפים יותר גם כלפי מצרים וגם בכל הנוגע להגנה על ישראל מדרום. אתה כותב "ההסתרה של המסמך הזה מאפשרת לך לשקר ולכתוב דברי הבל". זה דווקא נכון. לגמרי. עליך. אני מצרף כאן הקלטה של אייטם ששודר לפני מספר שבועות אצלך בתוכנית בו אתה ותמיר מורג מפיצים עלי שקרים וכזבים. אז למקרה ולא עודכנת- תמיר חזר בו למעשה מכל מה שאמר אצלך בתוכנית והוא מודה שאיראן רחוקה רק חודשים בודדים מהרכבת פצצת אטום ראשונה, פצצה כבדה שניתן להטיל ממטוס "כפי שעשו האמריקנים ב1945 עם הפצצה על הירושימה", אבל מרגיע ש"לאיראנים אין חיל אוויר ולכן זה לא מעשי." אני בטוח שתדאג לעדכן את צופיך בהתפתחות הזו. בנוסף, רציתי לשאול באשר לכותרת שבחרתם לאייטם הזה לפיה ישראל השמידה כור גרעיני איראני במסגרת מבצע "עם כלביא" ולשאול על איזה כור מדובר.

מר ריקלין שלום, רציתי לעדכן אותך במשהו אפרופו העיסוק התכוף שלך בי ובפרסומיי אבל לפני כן בעניין התגובה שלך כאן לאמירה של נעם תיבון אודות הדיווחים על התרעה מצרית לנתניהו לפני ה7 באוקטובר. כמי שחוקר את הסיבות שהנסיבות שהובילו למלחמה רציתי לשאול איזה הוכחות יש אצלך ביד, לא שהתקשר אליך מודיע אנונימי, ולא קולות ששמעת, כפי שאתה מתאר לפעמים, אלא הוכחות ממש כאילו "נושא תפקיד בכיר במצרים הונה את הרמטכ״ל ובמיוחד את ראש השב״כ היהיר והטיפש רונן בר"? יש כמה אנשי מילואים באמ"ן (בניגוד למה שאמרת- לא בכירים) שהיו להם כל מיני סברות והשערות לגבי מצרים ואף אחת מהן לא הוכחה, או התקרבה להוכחה, וההסבר שלהם לא התקבל על דעתו של אף אחד, באף דרג, גם לא אצל ראש הממשלה. הטיעון השני עוד הרבה יותר בעייתי:"שהם (הרמטכ"ל וראש השב"כ) עשו הכל כדי שלא נדע על זה כולל המעצר האלים של רב סרן י׳ באילת במלון עם אשתו וכו' וגו'....." יש שיגידו שלא היה אלים כלל, ומה רוצה כבודו אם עוצרים את כולם באותו רגע ורס"ן י' במקרה באילת. אבל לא זה העניין. העניין הוא החיבור שאתה עושה בין כתיבת מסמך כלשהו למניע הפסול לחקירת הפרשה כולה, זאת אחרי ולמרות שנגד שניים מהנחקרים בפרשה הוגש כתב אישום חמור, ושלישי ממתין לתוצאות השימוע. מה ההוכחה שיש לך- עדות מתוך השב"כ? מתוך הפרקליטות? מזכר אקדח מעשן של רונן בר שאומר "אוי ואבוי הפרסום הזה כל כך יביך אותי שאני חייב לעצור את כולם"- מה נותן לך את הביטחון לקבוע דברים דרמטיים כאלה? והכי חשוב בעניין הזה- הרי המעצר היה אחרי שהחבורה הזו כבר הפיצה את כל המסמך לאין ספור נמענים, לרבות בכירים מאוד בצה"ל בואכה ראש אמ"ן והרמטכ"ל, המל"ל, חברי כנסת של הליכוד, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה האלוף רומן גופמן, שוודאי עידכן אודותיו את נתניהו, שלא לדבר על העניין העצום שהתעורר במסמך הזה אחרי התפוצצות הפרשה והמימדים המיתיים שאתם ייחסתם לו אצלך בתוכנית. אז המזימה של הרמטכ"ל וראש השב"כ להסתיר את המסמך מהעולם לא ממש הצליחה. ואחרי שנחשפו אליו כל כך הרבה אנשים, כולל נתניהו, לא קרה שום דבר. והרי לו היו משתכנעים מתוכנו היו מזמן נוקטים צעדים חריפים יותר גם כלפי מצרים וגם בכל הנוגע להגנה על ישראל מדרום. אתה כותב "ההסתרה של המסמך הזה מאפשרת לך לשקר ולכתוב דברי הבל". זה דווקא נכון. לגמרי. עליך. אני מצרף כאן הקלטה של אייטם ששודר לפני מספר שבועות אצלך בתוכנית בו אתה ותמיר מורג מפיצים עלי שקרים וכזבים. אז למקרה ולא עודכנת- תמיר חזר בו למעשה מכל מה שאמר אצלך בתוכנית והוא מודה שאיראן רחוקה רק חודשים בודדים מהרכבת פצצת אטום ראשונה, פצצה כבדה שניתן להטיל ממטוס "כפי שעשו האמריקנים ב1945 עם הפצצה על הירושימה", אבל מרגיע ש"לאיראנים אין חיל אוויר ולכן זה לא מעשי." אני בטוח שתדאג לעדכן את צופיך בהתפתחות הזו. בנוסף, רציתי לשאול באשר לכותרת שבחרתם לאייטם הזה לפיה ישראל השמידה כור גרעיני איראני במסגרת מבצע "עם כלביא" ולשאול על איזה כור מדובר.

Ronen Bergman

24,035 просмотров • 6 месяцев назад

דניאל פינסקי, בסרטון אחרון לפני שיצא לתחרות ה- Golden globe race (הקפת כדור הארץ בשייט ללא מכשירים מודרניים. בשנת 2022 רק 3 מתוך ה-16 שהתחילו, זכו לסיים בהצלחה את המירוץ. עד כדי כך הוא קשה. כמו שרואים בסרטון שצולם כחצי שעה לפני ההזנקה, לדניאל מתהפכת הבטן. ההכנה שלו היתה שייט מהקריביים לצרפת, ואפשר ומומלץ לראות את הסרטונים שלו ברשת. לפני שבוע הוזנקה התחרות הזו, שהיא מהקשוחות בעולם ואלו חוקיה: 1. מפליגים לבד על הסירה. דניאל צריך בעצמו להפליג, לנווט, לתקן תקלות, לבשל ולדאוג לעצמו. 2. מסביב לעולם ללא עצירה, הזינוק מLes Sables-d’Olonne בצרפת. מפליגים סביב העולם, עוברים סביב חמשת הכפים הגדולים וחוזרים לאותה נקודה. אסור לעשות עצירת ביניים. 3. אסור לקבל עזרה מבחוץ. המתחרה יכול לדבר עם העולם, אבל אסור לקבל סיוע שייתן לו יתרון בניווט או בהתמודדות עם מזג האוויר. 4. אין GPS לניווט רגיל, הניווט מתבצע בשיטות של פעם (מפות נייר, מצפן, סקסטנט וחישובים ידניים) 5. בסירה יש GPS ומכשירי תקשורת למקרה חירום, אבל הם נמצאים במארז נעול. אם פותחים אותו יוצאים מהתחרות. 6. אם מתחרה נאלץ לבצע עצירה הוא עף מהתחרות. 7. הסירות מוגבלות מאוד אי אפשר להגיע עם יאכטת מירוץ מודרנית. הסירה צריכה להיות באורך של 32–36 רגל, בעלת שדרית מלאה ועשויה מפיברגלס. היא צריכה להיות דגם שתוכנן לפני 1988 ושלפחות 20 סירות ממנו יוצרו באותה תבנית. דניאל מפליג ב־Baba 35 בשם Exodus, דגם שאושר למרוץ. 8. מותר ציוד בטיחות ותקשורת. יש על הסירה מערכת מעקב לוויינית שהמתחרה עצמו לא יכול לראות, מכשיר הודעות לווייני, שני טלפונים לווייניים, ושני מכשירי GPS ניידים במארז חירום. אם יש תקלות דניאל צריך להיות גם המכונאי וגם איש הצוות של עצמו. הוא לא יוכל לישון אף לילה שלם במהלך המירוץ כי צריך לוודא שהסירה מתקדמת ללא תקלות וזאת במשך כעשרה חודשים. למתחרים מותר לדבר זה עם זה, וגם להחליף מידע אבל לא סיוע פיזי. בקיצור - דניאל אחד בסירה אחת סביב העולם ללא עצירות, ללא ניווט מודרני, ללא עזרה מבחוץ. בקור, בסערות גדולות ובבדידות מוחלטת. אוהבים אותך דניאל ומחזיקים אצבעות. מקווים לראות אותך בעוד 250 יום כפי שהערכת.

דניאל פינסקי, בסרטון אחרון לפני שיצא לתחרות ה- Golden globe race (הקפת כדור הארץ בשייט ללא מכשירים מודרניים. בשנת 2022 רק 3 מתוך ה-16 שהתחילו, זכו לסיים בהצלחה את המירוץ. עד כדי כך הוא קשה. כמו שרואים בסרטון שצולם כחצי שעה לפני ההזנקה, לדניאל מתהפכת הבטן. ההכנה שלו היתה שייט מהקריביים לצרפת, ואפשר ומומלץ לראות את הסרטונים שלו ברשת. לפני שבוע הוזנקה התחרות הזו, שהיא מהקשוחות בעולם ואלו חוקיה: 1. מפליגים לבד על הסירה. דניאל צריך בעצמו להפליג, לנווט, לתקן תקלות, לבשל ולדאוג לעצמו. 2. מסביב לעולם ללא עצירה, הזינוק מLes Sables-d’Olonne בצרפת. מפליגים סביב העולם, עוברים סביב חמשת הכפים הגדולים וחוזרים לאותה נקודה. אסור לעשות עצירת ביניים. 3. אסור לקבל עזרה מבחוץ. המתחרה יכול לדבר עם העולם, אבל אסור לקבל סיוע שייתן לו יתרון בניווט או בהתמודדות עם מזג האוויר. 4. אין GPS לניווט רגיל, הניווט מתבצע בשיטות של פעם (מפות נייר, מצפן, סקסטנט וחישובים ידניים) 5. בסירה יש GPS ומכשירי תקשורת למקרה חירום, אבל הם נמצאים במארז נעול. אם פותחים אותו יוצאים מהתחרות. 6. אם מתחרה נאלץ לבצע עצירה הוא עף מהתחרות. 7. הסירות מוגבלות מאוד אי אפשר להגיע עם יאכטת מירוץ מודרנית. הסירה צריכה להיות באורך של 32–36 רגל, בעלת שדרית מלאה ועשויה מפיברגלס. היא צריכה להיות דגם שתוכנן לפני 1988 ושלפחות 20 סירות ממנו יוצרו באותה תבנית. דניאל מפליג ב־Baba 35 בשם Exodus, דגם שאושר למרוץ. 8. מותר ציוד בטיחות ותקשורת. יש על הסירה מערכת מעקב לוויינית שהמתחרה עצמו לא יכול לראות, מכשיר הודעות לווייני, שני טלפונים לווייניים, ושני מכשירי GPS ניידים במארז חירום. אם יש תקלות דניאל צריך להיות גם המכונאי וגם איש הצוות של עצמו. הוא לא יוכל לישון אף לילה שלם במהלך המירוץ כי צריך לוודא שהסירה מתקדמת ללא תקלות וזאת במשך כעשרה חודשים. למתחרים מותר לדבר זה עם זה, וגם להחליף מידע אבל לא סיוע פיזי. בקיצור - דניאל אחד בסירה אחת סביב העולם ללא עצירות, ללא ניווט מודרני, ללא עזרה מבחוץ. בקור, בסערות גדולות ובבדידות מוחלטת. אוהבים אותך דניאל ומחזיקים אצבעות. מקווים לראות אותך בעוד 250 יום כפי שהערכת.

Mobi

51,724 просмотров • 27 дней назад

חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים" ב-30 באוגוסט 2023, התראיין המטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל.) דן חלוץ באולפן אתר Ynet, ולהן תוכן הראיון: אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, שלום אדוני. בוקר טוב. דן חלוץ: בוקר טוב, אלכסנדרה. אלכסנדרה לוקש: טוב, יש לנו הרבה מאוד עניינים כמובן על הפרק, אבל הכל גם קשור להכל בסופו של דבר, ונתחיל באמת עם הסיפא של הדברים. שר הביטחון [יואב] גלנט, לא חדש עבור מי שמקשיב לחדשות בישראל, מי שמכיר את המערכת כמוך, כמה באמת זה מזכיר לך את החודשים שלפני מלחמת לבנון השנייה? דן חלוץ: אני מוטרד מהכיוון הזה של הצהרות. אנחנו למדנו בחיים שכשמצהירים ומצהירים ומצהירים, בסוף הגפרור יכול להיזרק והדלק יכול לבעור. הייתי מעדיף שהפתרון לבעיה הזו של האוהל [שהקים חיזבאללה בגבול ישראל], יינתן בדרך אחרת. אלכסנדרה לוקש: אבל זה רק האוהל, זה הרי, יש הרבה מאוד פרובוקציות וגם כנראה דחיפה איראנית, לפחות לפי מה שאנחנו שומעים. דן חלוץ: בסדר, יש דחיפה איראנית ויש הרבה פרובוקציות, ואנחנו צריכים להיות המבוגר האחראי הפעם. אני מציע את זה למדינת ישראל. אני חרד למדינת ישראל, לא לאיראנים ולא לחיזבאללה. אני בטוח שמדינת ישראל אם היא תחליט שזה מה שצריך לעשות, תעשה את זה טוב מאוד. אלכסנדרה לוקש: האמירות האלה, אתה אומר, רק מתדלקות את ההסלמה הפוטנציאלית, הן לא בולמות אותה כמו ש... דן חלוץ: הן אמורות לשרת כמה דברים. הן אמורות קודם כל להשפיע על האו"ם לעשות את עבודתו, ולא להיכנע לגחמות של ממשלת לבנון. הדבר השני, הן אמורות לאותת לצד השני, שימו לב, אנחנו מוכנים. הדבר השלישי, כפי שאמרתי, הן יכולות להדליק את האזור. אלכסנדרה לוקש: זה החשש שלך, שאמירה... של גלנט יכולה רק להדליק את ההזדמנות. דן חלוץ: לא, אני לא רוצה לומר שהאמירה הזו לבדה, אבל אני אומר דבר אחד, עוד לא נולד האוהל שבגללו כדאי לצאת למלחמה, גם אם היא תהיה מוצלחת, כי אין מלחמות מוצלחות. למדנו את זה. אלכסנדרה לוקש: אתה אומר אין מלחמות מוצלחות, ויש לנו כמה זיכרונות, לך יש בטח כמה זיכרונות ממלחמת לבנון השנייה. אנחנו מוכנים למלחמה? הרי יש כל מיני הצהרות, גם ישנות, גם נוכחיות, של אנשים במערכת הביטחונית, גם בדרג המדיני, שאומרים, אנחנו נחזיר את לבנון לתקופת האבן. יש לזה בסיס בכלל? דן חלוץ: אפשר להחזיר כל דבר לתקופה קודמת, אני מציע לא להתרברב, אחד, שתיים, לעשות ולא לדבר, אם רוצים לעשות. כי דיבורים בעלמא לא משרתים שום מטרה. אבל הדבר השלישי, לנסות לפתור את הדברים הללו בדרך אלטרנטיבית. אם יש כזאת. אם אין כזאת, צריך לפתור. מה שלא נפתר בשבוע הראשון, כשהוקם האוהל, קשה לתרץ אותו אחרי שלושה חודשים כשהאוהל כבר עומד. ולכן צריך למצוא דרך פתרון יותר נכונה, יותר ראויה, שמתאימה לבד של האוהל. אלכסנדרה לוקש: תראה, התחושה של [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה, וזה לא סוד, זה גם תחושה בקרב הרבה גורמים במדינה עצמה, אולי גם שלך, היא שהחברה הישראלית, וגם הצבא הישראלי, נמצא בתהליך התפוררות. יש פה לכך יסוד? דן חלוץ: לתחושה הזו יש בסיס. כל נקודה שנשים עליה את האצבע בחברה הישראלית היום, במדינת ישראל היום, היא נקודת תורפה. החברה הישראלית, הצבא הישראלי, מערכת החינוך הישראלית, הכלכלה הישראלית, יחסי החוץ של ישראל, כל דבר. אין דבר אחד שאפשר להגיד עליו שהוא תקין ומתנהל כמו שצריך. אלכסנדרה לוקש: בוא נשאר באמת בסיפור הצבאי, וליתר דיוק באירוע חיל האוויר. הרי נכון שבשבועיים האחרונים זה קצת פחות מדובר, ככה זה בסוף אוגוסט, אבל מדברים הרבה כבר על מבחן ספטמבר. על זה שהכשירות עלולה להיפגע ככל שאנחנו מעמיקים גם בספטמבר. איפה אנחנו נמצא את עצמנו באחד באוקטובר? דן חלוץ: אלכסנדרה, הדברים אינם קורים בין לילה. זה תהליך מדורג שלוקח זמן. בתחילת ספטמבר לא יהיה שינוי לעומת סוף אוגוסט, ובאמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים. הרעיון הכללי אומר שכשירותו של צה"ל תלך ותפחת ככל שמערך המתנדבים שמפסיקים שירות ילך ויגדל. ואני רואה את התופעה הזו, אני שומע עליה, אני חי אותה. התופעה הזו קיימת. היא תתרחב, אם הממשלה תלך למשל לכיוון של חוק גיוס לחרדים. חוק גיוס זה לא חוק גיוס, זה חוק אי גיוס הגדיר את זה, השר [מאיר] פורוש. אלכסנדרה לוקש: אנטי גיוס, אפילו יותר. דן חלוץ: אנטי גיוס. חוק כזה יעורר את המערכת, אנחנו כבר שומעים על מכתב השמיניסטים החדש שהולך לצאת לדרך. אנחנו חשים את מה שקורה. אלכסנדרה לוקש: אז על מי האחריות? דן חלוץ: האחריות היא רק על אחד. אחד בלבד, קוראים לו בנימין נתניהו. אלכסנדרה לוקש: מה הוא צריך לעשות? דן חלוץ: הוא צריך פשוט לעצור את החקיקה, הוא צריך להחזיר את המערכת ל[מצב] נורמל. Back to normal. Back to normal זה אומר, את כל מה שאתה רוצה להשיג, תעשה בדיון רחב, אמיתי, כנה, על מנת שנוכל להשיג משהו. אלכסנדרה לוקש: כי אחרת מה, ואני רגע, שוב, מתעכבת ורוצה שנחדד את הסיפור הצבאי. אחרת מה יקרה פה, נניח, אם תפרוץ מלחמה או עימות צבאי משמעותי אחרי החגים? דן חלוץ: אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, יותר אזרחים... דן חלוץ: יותר אזרחים ויותר חיילים. תראי, מה זה המושג שירות? המושג שירות זה לא אפס או אחד. זה תהליך הדרגתי ששוחק יכולות. שוחק יכולות, למשל, בגלל שביהודה ושומרון הגדודים נמצאים, במקום להתאמן למלחמה, הם מפזרים את המהומות שעושים אנשי הגבעות, הם מפזרים את הטרוריסטים ופוגעים בהם על מנת לטפל בטרור, והם לא מתאמנים למלחמה האמיתית שמדינת ישראל עלולה לעמוד בפניה. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אתה רואה שגם האירועים של הלאומנות היהודית ביהודה ושומרון שוחקים את הצבא? דן חלוץ: בוודאי. אתה צריך להשקיע יותר ויותר אנרגיה, יותר ויותר כוחות, הרבה יותר כוחות, שמענו רק לאחרונה, שמתגברים את הכוחות ביהודה ושומרון על מנת מה? על מנת להגן על פורעי החוק, שפורעים חוק ומאיצים את הטרור, ואנחנו צריכים לשרת את ההגנה שלהם. אלכסנדרה לוקש: טוענים גורמים שונים במערכת הפוליטית והמדינית. שאתה, דן חלוץ, לא רק אתה, אבל מייחסים גם לך, בעצם נותן מתנה לנסראללה, בעצם מעודד את הסרבנות, מעודד את אי הגיוס, מעודד אולי את העימות הצבאי הבא. אנחנו שומעים הרי שגם בלבנון מצטטים אותך. דן חלוץ: אני לא מעודד שום דבר, אני מעודד את ראש הממשלה [בנימין נתניהו] לרדת מהעץ הגבוה שהוא טיפס עליו לפני שהוא ייפול ממנו, כדאי לו לרדת ממנו. אלכסנדרה לוקש: אבל אולי גם אנשי חיל האוויר עלו וטיפסו על עץ. דן חלוץ: תזכרי שאנשי חיל האוויר שהפסיקו את התנדבותם הם קודם כל אזרחי מדינת ישראל. אזרח זה תפקיד ראשון במעלה, תפקידם הצבאי הוא השני במעלה ולא הפוך. וכל מי שמצפה שהם ימשיכו וינהגו כאילו לא קרה דבר, קרה דבר. החוזה הופר. מה הופר בחוזה? חתמו הסכם עם מדינה דמוקרטית, והם רואים לנגד עיניהם איך נוצרת כאן דיקטטורה. אלכסנדרה לוקש: תראה, אני לא היה הראשונה ששואלת אותך, כמובן על סיפור ההתנתקות, הרי שם גם נפל דבר מבחינת גורמים רבים, ואז קראת להם סרבנים. מה השתנה? דן חלוץ: את לא תהיי הראשונה, גם לא תהיי אחרונה, וההבדל המהותי בין ההתנתקות לבין היום, הוא שאז הייתה החלטה מדינית-פוליטית, והיום לא מדובר בהחלטה מדינית-פוליטית, היום מדובר בשינוי מבנה משטרי של מדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: עבור הרבה אנשים זה היה שבר, שבר משמעותי מאוד. קריעה מוחלטת, אתה יודע, אתה קורא לזה מדיני, אבל גם מבחינתם החוזה הופר כשפינו אנשים מביתם. דן חלוץ: ליבי, ליבי, עם כל מפוני גוש קטיף. אני לא, לא, זר לתחושות של האנשים שם. יחד עם זאת, ההשוואה אינה במקומה. סרבנות של חיילי חובה היא דבר אחד, וסרבנות שמייחסים, המילה סרבנות היא לא נכונה, הפסקת התנדבות של מילואימניקים שעברו את גיל השירות, היא דבר אחר לחלוטין. לחלוטין. וזה גם סוג אחר. אלכסנדרה לוקש: וזה לא פותח פתח, שבהחלטה מדינית אולי של ממשלה אחרת, אנשי מילואים, שכמו שאתה אומר, מתנדבים, ועברו את גיל השירות, שהם מצד אחר, יחליטו גם, לנו זה לא מתאים, אנחנו מפסיקים להתנדב. דן חלוץ: לא ולא. אני אגיד לך למה לא. אותה ממשלה, עם אותו ראש ממשלה, מכהנת למעט שנה אחת, בחמש עשרה שנים האחרונות, הרבה מההחלטות שהתקבלו לא מצאו חן בעיני חלק מהאנשים ששייכים לכאורה למחנה אחר. הם לא במחנה אחר, הם במחנה של עם ישראל. ואף אחד לא העז, לא העלה על דל דעתו לעשות מעשה שכזה, להפסיק התנדבות. לא. המשיכו ושרתו כרגיל. גם אם היו חלוקים על העמדות הפוליטיות של מקבל ההחלטות, ולכן זה לא קשור לפוליטיקה, זה קשור לשינוי המבנה, המשטרי במדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: אוקיי, טוב, אנחנו רוצים לגעת איתך בעוד נושא, וזה הנושא הסעודי, ואתמול לפי ה"וול סטריט ג'ורנל" נרשמת כנראה עוד איזושהי התקדמות בהתכנות לסוג של הסכם או נורמליזציה עם סעודיה. כמה אתה אופטימי? דן חלוץ: זה לא עניין של אופטימיות. אני אתמוך בכל מהלך שיביא להסדרים של שלום עם כל מדינה שאין לנו הסדר של שלום איתה. יחד עם זאת, צריך לוודא שאנחנו, מדינת ישראל, לא נשלם מחיר מעבר להיגיון. מה המחיר, למשל? אמצעי לחימה מתקדמים מאוד. שתיים, יכולת העשרת אורניום על אדמת סעודיה. אלכסנדרה לוקש: אומרים גורמים מסוימים, כולל שרים מסוימים בממשלה הזאת, שאם סעודיה לא תקבל את הגרעין שלה מארה״ב, היא תקבל אותו מסין או מגורמים עוינים אחרים, ומוטב לנו, לכן גם לישראל, שזה יהיה בצורה הזאת. דן חלוץ: אמירה, זה בסדר גמור, על מנת לתרץ הסכמה, לתת לסעודים יכולת העשרה, הם יתרצו את זה באמירה כזו. אני לא מקבל. אין לי שום סיבה לקבל את זה, כי לא שמעתי את האמריקאים אומרים את זה. צריך לזכור, בסופו של דבר לאמריקאים יש את האינטרס האמריקאי, האינטרס הישראלי קיים, אבל הוא לא המהות. המהות האמריקאית היא להגיע לזה שקודם כל הנפט יסחר בעולם בדולרים, ולא ביואן. זה הדבר הראשון. אלכסנדרה לוקש: בישראל יש בכלל סיי [השפעה], אתה אומר, הקו האדום, ואנחנו מבינים את זה, הקו האדום של ישראל זה אמצעי לחימה מתקדמים ואורניום מועשר בסעודיה, אבל לישראל יש בכלל את הסיי [השפעה] מול ארצות הברית, בטח בעידן הנוכחי, ביחסים בין הממשלים, להכתיב לארצות הברית? דן חלוץ: הנה נתת תשובה למה צריך מערכת יחסים טובה עם ארה״ב. אלכסנדרה לוקש: אבל כרגע... דן חלוץ: על מנת שאין לנו סיי [השפעה] לדעתי הסיי [השפעה] שלנו מוגבל, אבל זה לא חשוב אם יש לנו סיי [השפעה] או אין לנו סיי [השפעה], חשוב שנאמר את עמדתנו. ועמדתנו צריכה להיות התנגדות נחרצת ליכולת העשרת... אלכסנדרה לוקש: ואתה לא בטוח שההתנגדות הנחרצת הזאת נשמעת כשלמשל השר [רון] דרמר מדבר עם גורמים בבית הלבן? דן חלוץ: לא, אני לא בטוח. מה לעשות שכל הדיון בינינו לבין מי שמנהל היום את מדינת ישראל הוא דיון של אמון. אין אמון בשום החלטה שמתקבלת. אין אמון בשום אמירה שנאמרת. אלכסנדרה לוקש: זה מסכן אבל את ביטחון ישראל, זה שלא מושמעת התנגדות נחרצת, וזה שאולי באמת סעודה תקבל את הכלי ה... דן חלוץ: אני אגיד לך את מה זה מסכן. זה מסכן את עניין מרוץ החימוש במזרח התיכון. אם סעודיה תקבל יכולת כזו, גם המצרים ירצו יכולת כזו, גם הטורקים ירצו יכולת כזו, גם הירדנים יבקשו לסדר לעצמם כורים גרעיניים לצורכי אנרגיה. יכול להיות פה תהליך אסקלטיבי שאנחנו יודעים את ההתחלה שלו, ואנחנו לא יודעים את הסוף שלו. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אם אנחנו נאפשר את הגרעין לסעודיה, אנחנו עלולים לקבל מדינות מגורענות פה לידינו, שכנות שלנו. דן חלוץ: נקבל גרעינים בכל מדינה. יכולים לקבל. אלכסנדרה לוקש: ממש לקראת הסיום, דיברנו על מלחמת לבנון השנייה, ואני רוצה להחזיר אותך למלחמת יום כיפור, שגם אותה אתה מכיר היטב, ושאלתי אותך אם יש איזושהי תחושה של דמיון או דז'ה וו לתקופה של מלחמת לבנון, אבל יש גם זיכרונות ממלחמת יום כיפור בתקופה הזאת? דן חלוץ: תראי, בעוד חודש ושבוע, אנחנו מציינים 50 שנה למלחמת יום כיפור, אני עם מלחמת יום כיפור שירתתי בטייסת ששילמה את המחיר הכי גבוה בחיל האוויר, בנפגעים ושבויים. ואין ספק שהזיכרונות צפים. הם קיימים כל יום, אבל הם צפים במיוחד כשמגיעים לתאריך. הדבר היחיד שמטריד אותי הוא שבמלחמת יום כיפור הרגשתי יותר בטוח מאשר אני מרגיש כיום. כי אז ידענו מי אויב. הוא היה ברור, הוא היה מובהק, זה היה הצד השני, זה היה אויב. היום זה לא אויב, אנחנו נלחמים בעצמנו. ומלחמה עצמית היא דבר נורא. כי אתה מכרסם את היסודות שעליהם בנויה החברה הישראלית. אז לא כרסמנו את היסוד החברתי הישראלי. אלכסנדרה לוקש: זאת הייתה מלחמת הקיום האחרונה של ישראל, וזאת הנוכחית? דן חלוץ: זאת מלחמת קיום הרבה יותר מהותית, כי אנחנו פוגעים פה בדבר הבסיסי ביותר, וזה הלכידות החברתית של מדינת ישראל. כמובן ששותפים לזה הרבה גורמים, זה לא רק העניין הצבאי, העניין החברתי והעניין הביטחוני. אנחנו רואים את האמירה ששמעתי קודם בשולי הכניסה שלי, את קטי שיטרית. אלכסנדרה לוקש: עוד מעט נדבר איתה כאן בשידור. דן חלוץ: מה שהיא אמרה מטריד אותי מאוד. מטריד אותי מאוד. כי אנחנו לא רוצים לכפות על החרדים שירות צבאי. אנחנו רוצים שהם ישרתו את מדינת ישראל שירות כלשהו, ולא יהיו תלויים על צווארה של מדינת ישראל בלי תמורה. אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, תודה רבה על הדברים האלה הבוקר, תודה. דן חלוץ: תודה לך. סימוכין:

חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים" ב-30 באוגוסט 2023, התראיין המטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל.) דן חלוץ באולפן אתר Ynet, ולהן תוכן הראיון: אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, שלום אדוני. בוקר טוב. דן חלוץ: בוקר טוב, אלכסנדרה. אלכסנדרה לוקש: טוב, יש לנו הרבה מאוד עניינים כמובן על הפרק, אבל הכל גם קשור להכל בסופו של דבר, ונתחיל באמת עם הסיפא של הדברים. שר הביטחון [יואב] גלנט, לא חדש עבור מי שמקשיב לחדשות בישראל, מי שמכיר את המערכת כמוך, כמה באמת זה מזכיר לך את החודשים שלפני מלחמת לבנון השנייה? דן חלוץ: אני מוטרד מהכיוון הזה של הצהרות. אנחנו למדנו בחיים שכשמצהירים ומצהירים ומצהירים, בסוף הגפרור יכול להיזרק והדלק יכול לבעור. הייתי מעדיף שהפתרון לבעיה הזו של האוהל [שהקים חיזבאללה בגבול ישראל], יינתן בדרך אחרת. אלכסנדרה לוקש: אבל זה רק האוהל, זה הרי, יש הרבה מאוד פרובוקציות וגם כנראה דחיפה איראנית, לפחות לפי מה שאנחנו שומעים. דן חלוץ: בסדר, יש דחיפה איראנית ויש הרבה פרובוקציות, ואנחנו צריכים להיות המבוגר האחראי הפעם. אני מציע את זה למדינת ישראל. אני חרד למדינת ישראל, לא לאיראנים ולא לחיזבאללה. אני בטוח שמדינת ישראל אם היא תחליט שזה מה שצריך לעשות, תעשה את זה טוב מאוד. אלכסנדרה לוקש: האמירות האלה, אתה אומר, רק מתדלקות את ההסלמה הפוטנציאלית, הן לא בולמות אותה כמו ש... דן חלוץ: הן אמורות לשרת כמה דברים. הן אמורות קודם כל להשפיע על האו"ם לעשות את עבודתו, ולא להיכנע לגחמות של ממשלת לבנון. הדבר השני, הן אמורות לאותת לצד השני, שימו לב, אנחנו מוכנים. הדבר השלישי, כפי שאמרתי, הן יכולות להדליק את האזור. אלכסנדרה לוקש: זה החשש שלך, שאמירה... של גלנט יכולה רק להדליק את ההזדמנות. דן חלוץ: לא, אני לא רוצה לומר שהאמירה הזו לבדה, אבל אני אומר דבר אחד, עוד לא נולד האוהל שבגללו כדאי לצאת למלחמה, גם אם היא תהיה מוצלחת, כי אין מלחמות מוצלחות. למדנו את זה. אלכסנדרה לוקש: אתה אומר אין מלחמות מוצלחות, ויש לנו כמה זיכרונות, לך יש בטח כמה זיכרונות ממלחמת לבנון השנייה. אנחנו מוכנים למלחמה? הרי יש כל מיני הצהרות, גם ישנות, גם נוכחיות, של אנשים במערכת הביטחונית, גם בדרג המדיני, שאומרים, אנחנו נחזיר את לבנון לתקופת האבן. יש לזה בסיס בכלל? דן חלוץ: אפשר להחזיר כל דבר לתקופה קודמת, אני מציע לא להתרברב, אחד, שתיים, לעשות ולא לדבר, אם רוצים לעשות. כי דיבורים בעלמא לא משרתים שום מטרה. אבל הדבר השלישי, לנסות לפתור את הדברים הללו בדרך אלטרנטיבית. אם יש כזאת. אם אין כזאת, צריך לפתור. מה שלא נפתר בשבוע הראשון, כשהוקם האוהל, קשה לתרץ אותו אחרי שלושה חודשים כשהאוהל כבר עומד. ולכן צריך למצוא דרך פתרון יותר נכונה, יותר ראויה, שמתאימה לבד של האוהל. אלכסנדרה לוקש: תראה, התחושה של [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה, וזה לא סוד, זה גם תחושה בקרב הרבה גורמים במדינה עצמה, אולי גם שלך, היא שהחברה הישראלית, וגם הצבא הישראלי, נמצא בתהליך התפוררות. יש פה לכך יסוד? דן חלוץ: לתחושה הזו יש בסיס. כל נקודה שנשים עליה את האצבע בחברה הישראלית היום, במדינת ישראל היום, היא נקודת תורפה. החברה הישראלית, הצבא הישראלי, מערכת החינוך הישראלית, הכלכלה הישראלית, יחסי החוץ של ישראל, כל דבר. אין דבר אחד שאפשר להגיד עליו שהוא תקין ומתנהל כמו שצריך. אלכסנדרה לוקש: בוא נשאר באמת בסיפור הצבאי, וליתר דיוק באירוע חיל האוויר. הרי נכון שבשבועיים האחרונים זה קצת פחות מדובר, ככה זה בסוף אוגוסט, אבל מדברים הרבה כבר על מבחן ספטמבר. על זה שהכשירות עלולה להיפגע ככל שאנחנו מעמיקים גם בספטמבר. איפה אנחנו נמצא את עצמנו באחד באוקטובר? דן חלוץ: אלכסנדרה, הדברים אינם קורים בין לילה. זה תהליך מדורג שלוקח זמן. בתחילת ספטמבר לא יהיה שינוי לעומת סוף אוגוסט, ובאמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים. הרעיון הכללי אומר שכשירותו של צה"ל תלך ותפחת ככל שמערך המתנדבים שמפסיקים שירות ילך ויגדל. ואני רואה את התופעה הזו, אני שומע עליה, אני חי אותה. התופעה הזו קיימת. היא תתרחב, אם הממשלה תלך למשל לכיוון של חוק גיוס לחרדים. חוק גיוס זה לא חוק גיוס, זה חוק אי גיוס הגדיר את זה, השר [מאיר] פורוש. אלכסנדרה לוקש: אנטי גיוס, אפילו יותר. דן חלוץ: אנטי גיוס. חוק כזה יעורר את המערכת, אנחנו כבר שומעים על מכתב השמיניסטים החדש שהולך לצאת לדרך. אנחנו חשים את מה שקורה. אלכסנדרה לוקש: אז על מי האחריות? דן חלוץ: האחריות היא רק על אחד. אחד בלבד, קוראים לו בנימין נתניהו. אלכסנדרה לוקש: מה הוא צריך לעשות? דן חלוץ: הוא צריך פשוט לעצור את החקיקה, הוא צריך להחזיר את המערכת ל[מצב] נורמל. Back to normal. Back to normal זה אומר, את כל מה שאתה רוצה להשיג, תעשה בדיון רחב, אמיתי, כנה, על מנת שנוכל להשיג משהו. אלכסנדרה לוקש: כי אחרת מה, ואני רגע, שוב, מתעכבת ורוצה שנחדד את הסיפור הצבאי. אחרת מה יקרה פה, נניח, אם תפרוץ מלחמה או עימות צבאי משמעותי אחרי החגים? דן חלוץ: אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, יותר אזרחים... דן חלוץ: יותר אזרחים ויותר חיילים. תראי, מה זה המושג שירות? המושג שירות זה לא אפס או אחד. זה תהליך הדרגתי ששוחק יכולות. שוחק יכולות, למשל, בגלל שביהודה ושומרון הגדודים נמצאים, במקום להתאמן למלחמה, הם מפזרים את המהומות שעושים אנשי הגבעות, הם מפזרים את הטרוריסטים ופוגעים בהם על מנת לטפל בטרור, והם לא מתאמנים למלחמה האמיתית שמדינת ישראל עלולה לעמוד בפניה. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אתה רואה שגם האירועים של הלאומנות היהודית ביהודה ושומרון שוחקים את הצבא? דן חלוץ: בוודאי. אתה צריך להשקיע יותר ויותר אנרגיה, יותר ויותר כוחות, הרבה יותר כוחות, שמענו רק לאחרונה, שמתגברים את הכוחות ביהודה ושומרון על מנת מה? על מנת להגן על פורעי החוק, שפורעים חוק ומאיצים את הטרור, ואנחנו צריכים לשרת את ההגנה שלהם. אלכסנדרה לוקש: טוענים גורמים שונים במערכת הפוליטית והמדינית. שאתה, דן חלוץ, לא רק אתה, אבל מייחסים גם לך, בעצם נותן מתנה לנסראללה, בעצם מעודד את הסרבנות, מעודד את אי הגיוס, מעודד אולי את העימות הצבאי הבא. אנחנו שומעים הרי שגם בלבנון מצטטים אותך. דן חלוץ: אני לא מעודד שום דבר, אני מעודד את ראש הממשלה [בנימין נתניהו] לרדת מהעץ הגבוה שהוא טיפס עליו לפני שהוא ייפול ממנו, כדאי לו לרדת ממנו. אלכסנדרה לוקש: אבל אולי גם אנשי חיל האוויר עלו וטיפסו על עץ. דן חלוץ: תזכרי שאנשי חיל האוויר שהפסיקו את התנדבותם הם קודם כל אזרחי מדינת ישראל. אזרח זה תפקיד ראשון במעלה, תפקידם הצבאי הוא השני במעלה ולא הפוך. וכל מי שמצפה שהם ימשיכו וינהגו כאילו לא קרה דבר, קרה דבר. החוזה הופר. מה הופר בחוזה? חתמו הסכם עם מדינה דמוקרטית, והם רואים לנגד עיניהם איך נוצרת כאן דיקטטורה. אלכסנדרה לוקש: תראה, אני לא היה הראשונה ששואלת אותך, כמובן על סיפור ההתנתקות, הרי שם גם נפל דבר מבחינת גורמים רבים, ואז קראת להם סרבנים. מה השתנה? דן חלוץ: את לא תהיי הראשונה, גם לא תהיי אחרונה, וההבדל המהותי בין ההתנתקות לבין היום, הוא שאז הייתה החלטה מדינית-פוליטית, והיום לא מדובר בהחלטה מדינית-פוליטית, היום מדובר בשינוי מבנה משטרי של מדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: עבור הרבה אנשים זה היה שבר, שבר משמעותי מאוד. קריעה מוחלטת, אתה יודע, אתה קורא לזה מדיני, אבל גם מבחינתם החוזה הופר כשפינו אנשים מביתם. דן חלוץ: ליבי, ליבי, עם כל מפוני גוש קטיף. אני לא, לא, זר לתחושות של האנשים שם. יחד עם זאת, ההשוואה אינה במקומה. סרבנות של חיילי חובה היא דבר אחד, וסרבנות שמייחסים, המילה סרבנות היא לא נכונה, הפסקת התנדבות של מילואימניקים שעברו את גיל השירות, היא דבר אחר לחלוטין. לחלוטין. וזה גם סוג אחר. אלכסנדרה לוקש: וזה לא פותח פתח, שבהחלטה מדינית אולי של ממשלה אחרת, אנשי מילואים, שכמו שאתה אומר, מתנדבים, ועברו את גיל השירות, שהם מצד אחר, יחליטו גם, לנו זה לא מתאים, אנחנו מפסיקים להתנדב. דן חלוץ: לא ולא. אני אגיד לך למה לא. אותה ממשלה, עם אותו ראש ממשלה, מכהנת למעט שנה אחת, בחמש עשרה שנים האחרונות, הרבה מההחלטות שהתקבלו לא מצאו חן בעיני חלק מהאנשים ששייכים לכאורה למחנה אחר. הם לא במחנה אחר, הם במחנה של עם ישראל. ואף אחד לא העז, לא העלה על דל דעתו לעשות מעשה שכזה, להפסיק התנדבות. לא. המשיכו ושרתו כרגיל. גם אם היו חלוקים על העמדות הפוליטיות של מקבל ההחלטות, ולכן זה לא קשור לפוליטיקה, זה קשור לשינוי המבנה, המשטרי במדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: אוקיי, טוב, אנחנו רוצים לגעת איתך בעוד נושא, וזה הנושא הסעודי, ואתמול לפי ה"וול סטריט ג'ורנל" נרשמת כנראה עוד איזושהי התקדמות בהתכנות לסוג של הסכם או נורמליזציה עם סעודיה. כמה אתה אופטימי? דן חלוץ: זה לא עניין של אופטימיות. אני אתמוך בכל מהלך שיביא להסדרים של שלום עם כל מדינה שאין לנו הסדר של שלום איתה. יחד עם זאת, צריך לוודא שאנחנו, מדינת ישראל, לא נשלם מחיר מעבר להיגיון. מה המחיר, למשל? אמצעי לחימה מתקדמים מאוד. שתיים, יכולת העשרת אורניום על אדמת סעודיה. אלכסנדרה לוקש: אומרים גורמים מסוימים, כולל שרים מסוימים בממשלה הזאת, שאם סעודיה לא תקבל את הגרעין שלה מארה״ב, היא תקבל אותו מסין או מגורמים עוינים אחרים, ומוטב לנו, לכן גם לישראל, שזה יהיה בצורה הזאת. דן חלוץ: אמירה, זה בסדר גמור, על מנת לתרץ הסכמה, לתת לסעודים יכולת העשרה, הם יתרצו את זה באמירה כזו. אני לא מקבל. אין לי שום סיבה לקבל את זה, כי לא שמעתי את האמריקאים אומרים את זה. צריך לזכור, בסופו של דבר לאמריקאים יש את האינטרס האמריקאי, האינטרס הישראלי קיים, אבל הוא לא המהות. המהות האמריקאית היא להגיע לזה שקודם כל הנפט יסחר בעולם בדולרים, ולא ביואן. זה הדבר הראשון. אלכסנדרה לוקש: בישראל יש בכלל סיי [השפעה], אתה אומר, הקו האדום, ואנחנו מבינים את זה, הקו האדום של ישראל זה אמצעי לחימה מתקדמים ואורניום מועשר בסעודיה, אבל לישראל יש בכלל את הסיי [השפעה] מול ארצות הברית, בטח בעידן הנוכחי, ביחסים בין הממשלים, להכתיב לארצות הברית? דן חלוץ: הנה נתת תשובה למה צריך מערכת יחסים טובה עם ארה״ב. אלכסנדרה לוקש: אבל כרגע... דן חלוץ: על מנת שאין לנו סיי [השפעה] לדעתי הסיי [השפעה] שלנו מוגבל, אבל זה לא חשוב אם יש לנו סיי [השפעה] או אין לנו סיי [השפעה], חשוב שנאמר את עמדתנו. ועמדתנו צריכה להיות התנגדות נחרצת ליכולת העשרת... אלכסנדרה לוקש: ואתה לא בטוח שההתנגדות הנחרצת הזאת נשמעת כשלמשל השר [רון] דרמר מדבר עם גורמים בבית הלבן? דן חלוץ: לא, אני לא בטוח. מה לעשות שכל הדיון בינינו לבין מי שמנהל היום את מדינת ישראל הוא דיון של אמון. אין אמון בשום החלטה שמתקבלת. אין אמון בשום אמירה שנאמרת. אלכסנדרה לוקש: זה מסכן אבל את ביטחון ישראל, זה שלא מושמעת התנגדות נחרצת, וזה שאולי באמת סעודה תקבל את הכלי ה... דן חלוץ: אני אגיד לך את מה זה מסכן. זה מסכן את עניין מרוץ החימוש במזרח התיכון. אם סעודיה תקבל יכולת כזו, גם המצרים ירצו יכולת כזו, גם הטורקים ירצו יכולת כזו, גם הירדנים יבקשו לסדר לעצמם כורים גרעיניים לצורכי אנרגיה. יכול להיות פה תהליך אסקלטיבי שאנחנו יודעים את ההתחלה שלו, ואנחנו לא יודעים את הסוף שלו. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אם אנחנו נאפשר את הגרעין לסעודיה, אנחנו עלולים לקבל מדינות מגורענות פה לידינו, שכנות שלנו. דן חלוץ: נקבל גרעינים בכל מדינה. יכולים לקבל. אלכסנדרה לוקש: ממש לקראת הסיום, דיברנו על מלחמת לבנון השנייה, ואני רוצה להחזיר אותך למלחמת יום כיפור, שגם אותה אתה מכיר היטב, ושאלתי אותך אם יש איזושהי תחושה של דמיון או דז'ה וו לתקופה של מלחמת לבנון, אבל יש גם זיכרונות ממלחמת יום כיפור בתקופה הזאת? דן חלוץ: תראי, בעוד חודש ושבוע, אנחנו מציינים 50 שנה למלחמת יום כיפור, אני עם מלחמת יום כיפור שירתתי בטייסת ששילמה את המחיר הכי גבוה בחיל האוויר, בנפגעים ושבויים. ואין ספק שהזיכרונות צפים. הם קיימים כל יום, אבל הם צפים במיוחד כשמגיעים לתאריך. הדבר היחיד שמטריד אותי הוא שבמלחמת יום כיפור הרגשתי יותר בטוח מאשר אני מרגיש כיום. כי אז ידענו מי אויב. הוא היה ברור, הוא היה מובהק, זה היה הצד השני, זה היה אויב. היום זה לא אויב, אנחנו נלחמים בעצמנו. ומלחמה עצמית היא דבר נורא. כי אתה מכרסם את היסודות שעליהם בנויה החברה הישראלית. אז לא כרסמנו את היסוד החברתי הישראלי. אלכסנדרה לוקש: זאת הייתה מלחמת הקיום האחרונה של ישראל, וזאת הנוכחית? דן חלוץ: זאת מלחמת קיום הרבה יותר מהותית, כי אנחנו פוגעים פה בדבר הבסיסי ביותר, וזה הלכידות החברתית של מדינת ישראל. כמובן ששותפים לזה הרבה גורמים, זה לא רק העניין הצבאי, העניין החברתי והעניין הביטחוני. אנחנו רואים את האמירה ששמעתי קודם בשולי הכניסה שלי, את קטי שיטרית. אלכסנדרה לוקש: עוד מעט נדבר איתה כאן בשידור. דן חלוץ: מה שהיא אמרה מטריד אותי מאוד. מטריד אותי מאוד. כי אנחנו לא רוצים לכפות על החרדים שירות צבאי. אנחנו רוצים שהם ישרתו את מדינת ישראל שירות כלשהו, ולא יהיו תלויים על צווארה של מדינת ישראל בלי תמורה. אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, תודה רבה על הדברים האלה הבוקר, תודה. דן חלוץ: תודה לך. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

24,371 просмотров • 1 год назад

תמיר פרדו: "[מה שהממשלה] הייתה צריכה לעשות ביום הראשון, ב-8 באוקטובר [2023], זה לבצע מהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך; אתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ומנסה לצמצם ככל שניתן את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך" ב-19 בספטמבר 2024, פורסם במסגרת פודקאסט "אפרכסת" ראיון שערך אמיר אורן עם תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, ולהלן קטע מדבריו: תמיר פרדו: עכשיו אני מגיע לסיפור הנוכחי ואני לא אהיה... אמיר אורן: חנה בבלי [שהייתה סמל של נימוסים, איפוק ותרבות]. תמיר פרדו: חנה בבלי. כשאני ראיתי את הסרט לפני יומיים... אמיר אורן: המנהרה? [המנהרה בה הוחזקו שישה חטופים ישראלים שהוצאו להורג בידי חמאס] תמיר פרדו: של המאורה הזאת. זו לא מנהרה. מנהרה, יש לזה תמיד אספקטים. לוקח... אמיר אורן: את המחילה. כן. תמיר פרדו: את המחילה הזאת. זה הזכיר לי את השואה. אימא שלי ניצולת שואה. אמיר אורן: היא הייתה במחנה? בבלגרד? תמיר פרדו: לא, היא הסתתרה, אבל היא איבדה את כל המשפחה שלה. והסתכלתי על המקום הזה ואמרתי לעצמי, נזכרתי שהיה איזה ראש ממשלה ישראלי [בנימין נתניהו], לא לפני הרבה שנים, שבא בטענות לבנות הברית: למה [במלחמת העולם השנייה] הם לא הפציצו את מסילת הברזל לאושוויץ? כי אם הם היו עושים את זה [הם] היו מונעים לפחות את הרצח של יהודי הונגריה. ואמרתי לעצמי, הטענות היו ל[ראש ממשלת בריטניה וינסטון] צ'רצ'יל ו[לנשיא ארה"ב פרנקלין דלאנו] רוזוולט, שזה היו בנות הברית, כי הם היו היחידים שיכולים לעשות את הדבר הזה, והיה להם חיל אוויר לעשות את זה, והם לא נשאו באחריות לשואה של יהודי אירופה. ומי שנשא באחריות לאותם 250 חטופים שנחטפו רק בגלל זה ש[אנחנו] ישנו בשמירה, והמחדל הנוראי של מדינת ישראל. זו ממשלת ישראל שיכולה לשחרר אותם. היא לא צריכה להפציץ רכבות, אלא רק לעצור את המלחמה ולאפשר את שובם הביתה, לא טרחה לעשות את זה. בעיניי זה הדבר הכי נורא. זה כתם מוסרי, זה כתם על היהדות. זה לא יהדות. אני חילוני, לא ככה גדלתי, לא ככה חינכו אותי. וכן, כאשר חס וחלילה יחטפו לך את הילדים כנופיה רצחנית ותגיד [ש] היא מבקשת כופר, ואתה יכול לשלם את הכופר – אני לא מעלה בדעתי שאתה לא תשלם אותו. ואתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ואתה מנסה לצמצם עד כמה שאתה יכול את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך. ממשלת ישראל מנסה לנהל עם ארגון רצח משא ומתן – זה הטירוף הכי גדול עלי אדמות. [מנהיג חמאס בעזה יחיא] סינוואר כמנהיג ארגון רצח אמר ביום הראשון [7 באוקטובר 2023], עוד לפני שהתחיל התמרון: תחזירו לי את כל המחבלים, הנבלות האלה, ותקבלו את החטופים שלכם. וישראל בחרה בנקמה. וישראל שידעה שלא ניתן לשחרר חטופים על ידי מהלך צבאי, אלא מעט מאוד, וישראל שידעה שכל הפצצה של חיל האוויר כשאתה לא יודע איפה הם נמצאים יכולה גם להרוג חטופים, וישראל שידעה שהיא הורגת מחבלים במקום אחד, אם בן משפחה אחר שומר באותו יום על חטופים – כנראה זה סופם של החטופים. את כל זה ממשלת ישראל ידעה, וזה לא הטריד אותה, והיא פתחה בקמפיין של שכנוע של אזרחי מדינת ישראל על שטויות כמו ניצחון מוחלט, על עמידה איתנה – כאשר כל מה שהייתה צריכה לעשות ביום הראשון, בשמיני לאוקטובר [2023], זה לבצע את המהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך. אמיר אורן: מה שאתה אומר מוחץ ומשכנע גם ברמה הערכית וגם המבצעית, כלומר חוסר היכולת לעשות משהו אחר. אבל זה מתעלם מהפוליטיקה המעשית: שאחרי שחטפת מכה כזו, אתה לא יכול להודות בתבוסה. אתה, הדרג הפוליטי, וסביר שאתה תשקע יותר בחולות רק כדי להימלט מאות הקין של המפסידן שבגללו 1200–1400 ישראלים נרצחו. במקביל [לאמירה] שלך, בשואת יהודי הנגב. תמיר פרדו: בשביל זה צריך הנהגה. צריך מנהיג שיש לו אומץ, שהוא לא פחדן, שהוא מבין שהוא יצטרך להסתכל במראה, וברגע שהוא יחזיר את החטופים, הצעד הבא שלו זה היה לשים את המפתחות על השולחן, ולהגיד: כשלתי. זה המשמרת שלי. ואין לי ספק שראש הממשלה הזה [בנימין נתניהו] לא אשם במה שקרה משש וחצי בבוקר ביום השביעי לאוקטובר [2023]. זה אחריות מלאה של צה"ל. מה שקרה עד אותו רגע, יש לו מה שנקרא נתח מאוד מכובד. אבל בקטע של השישי, שביעי באוקטובר [2023], זה לא אחריות שלו, זה אחריות של הצבא. של צבא ההגנה לישראל, לצערי הרב. סימוכין:

תמיר פרדו: "[מה שהממשלה] הייתה צריכה לעשות ביום הראשון, ב-8 באוקטובר [2023], זה לבצע מהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך; אתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ומנסה לצמצם ככל שניתן את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך" ב-19 בספטמבר 2024, פורסם במסגרת פודקאסט "אפרכסת" ראיון שערך אמיר אורן עם תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, ולהלן קטע מדבריו: תמיר פרדו: עכשיו אני מגיע לסיפור הנוכחי ואני לא אהיה... אמיר אורן: חנה בבלי [שהייתה סמל של נימוסים, איפוק ותרבות]. תמיר פרדו: חנה בבלי. כשאני ראיתי את הסרט לפני יומיים... אמיר אורן: המנהרה? [המנהרה בה הוחזקו שישה חטופים ישראלים שהוצאו להורג בידי חמאס] תמיר פרדו: של המאורה הזאת. זו לא מנהרה. מנהרה, יש לזה תמיד אספקטים. לוקח... אמיר אורן: את המחילה. כן. תמיר פרדו: את המחילה הזאת. זה הזכיר לי את השואה. אימא שלי ניצולת שואה. אמיר אורן: היא הייתה במחנה? בבלגרד? תמיר פרדו: לא, היא הסתתרה, אבל היא איבדה את כל המשפחה שלה. והסתכלתי על המקום הזה ואמרתי לעצמי, נזכרתי שהיה איזה ראש ממשלה ישראלי [בנימין נתניהו], לא לפני הרבה שנים, שבא בטענות לבנות הברית: למה [במלחמת העולם השנייה] הם לא הפציצו את מסילת הברזל לאושוויץ? כי אם הם היו עושים את זה [הם] היו מונעים לפחות את הרצח של יהודי הונגריה. ואמרתי לעצמי, הטענות היו ל[ראש ממשלת בריטניה וינסטון] צ'רצ'יל ו[לנשיא ארה"ב פרנקלין דלאנו] רוזוולט, שזה היו בנות הברית, כי הם היו היחידים שיכולים לעשות את הדבר הזה, והיה להם חיל אוויר לעשות את זה, והם לא נשאו באחריות לשואה של יהודי אירופה. ומי שנשא באחריות לאותם 250 חטופים שנחטפו רק בגלל זה ש[אנחנו] ישנו בשמירה, והמחדל הנוראי של מדינת ישראל. זו ממשלת ישראל שיכולה לשחרר אותם. היא לא צריכה להפציץ רכבות, אלא רק לעצור את המלחמה ולאפשר את שובם הביתה, לא טרחה לעשות את זה. בעיניי זה הדבר הכי נורא. זה כתם מוסרי, זה כתם על היהדות. זה לא יהדות. אני חילוני, לא ככה גדלתי, לא ככה חינכו אותי. וכן, כאשר חס וחלילה יחטפו לך את הילדים כנופיה רצחנית ותגיד [ש] היא מבקשת כופר, ואתה יכול לשלם את הכופר – אני לא מעלה בדעתי שאתה לא תשלם אותו. ואתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ואתה מנסה לצמצם עד כמה שאתה יכול את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך. ממשלת ישראל מנסה לנהל עם ארגון רצח משא ומתן – זה הטירוף הכי גדול עלי אדמות. [מנהיג חמאס בעזה יחיא] סינוואר כמנהיג ארגון רצח אמר ביום הראשון [7 באוקטובר 2023], עוד לפני שהתחיל התמרון: תחזירו לי את כל המחבלים, הנבלות האלה, ותקבלו את החטופים שלכם. וישראל בחרה בנקמה. וישראל שידעה שלא ניתן לשחרר חטופים על ידי מהלך צבאי, אלא מעט מאוד, וישראל שידעה שכל הפצצה של חיל האוויר כשאתה לא יודע איפה הם נמצאים יכולה גם להרוג חטופים, וישראל שידעה שהיא הורגת מחבלים במקום אחד, אם בן משפחה אחר שומר באותו יום על חטופים – כנראה זה סופם של החטופים. את כל זה ממשלת ישראל ידעה, וזה לא הטריד אותה, והיא פתחה בקמפיין של שכנוע של אזרחי מדינת ישראל על שטויות כמו ניצחון מוחלט, על עמידה איתנה – כאשר כל מה שהייתה צריכה לעשות ביום הראשון, בשמיני לאוקטובר [2023], זה לבצע את המהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך. אמיר אורן: מה שאתה אומר מוחץ ומשכנע גם ברמה הערכית וגם המבצעית, כלומר חוסר היכולת לעשות משהו אחר. אבל זה מתעלם מהפוליטיקה המעשית: שאחרי שחטפת מכה כזו, אתה לא יכול להודות בתבוסה. אתה, הדרג הפוליטי, וסביר שאתה תשקע יותר בחולות רק כדי להימלט מאות הקין של המפסידן שבגללו 1200–1400 ישראלים נרצחו. במקביל [לאמירה] שלך, בשואת יהודי הנגב. תמיר פרדו: בשביל זה צריך הנהגה. צריך מנהיג שיש לו אומץ, שהוא לא פחדן, שהוא מבין שהוא יצטרך להסתכל במראה, וברגע שהוא יחזיר את החטופים, הצעד הבא שלו זה היה לשים את המפתחות על השולחן, ולהגיד: כשלתי. זה המשמרת שלי. ואין לי ספק שראש הממשלה הזה [בנימין נתניהו] לא אשם במה שקרה משש וחצי בבוקר ביום השביעי לאוקטובר [2023]. זה אחריות מלאה של צה"ל. מה שקרה עד אותו רגע, יש לו מה שנקרא נתח מאוד מכובד. אבל בקטע של השישי, שביעי באוקטובר [2023], זה לא אחריות שלו, זה אחריות של הצבא. של צבא ההגנה לישראל, לצערי הרב. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

22,740 просмотров • 2 месяцев назад

המבוכה של שר ההגנה הבריטי והלקח לישראל» שר ההגנה הבריטי, ג'ון היילי, רשם בשבוע שעבר את אחד הרגעים המביכים בתולדות ראיונות הרדיו. במשך שניות ארוכות - צפו בסרטון - הוא לא היה מסוגל להשיב לשאלה כמה פריגטות יש לצי הבריטי. אגב, גם המספר 17 שזרק אחרי הגמגום, לא נכון. כי בימים אלה לצי בעל ההיסטוריה המפוארת, זה שבאמצעותו בריטניה הגדולה כבשה את העולם, הדפה את הנאצים ובלמה גם את אניות המעפילים, נותרה ספינה קרבית פעילה אחת. לא 17. לא 7. אחת. ובספרות: 1. הנתון העלוב הזה, והמבוכה הרדיופונית הזו, מזקקים את השפל שאליו מגיעה אומה שחדלה להגן על עצמה. ממש בלתי נתפס שזו התהום אליה הידרדרה המדינה שהונהגה בידי ווינסטון צ'רצ'יל. כידוע, בין שלל המדינות שהאסלאם משתלט עליהן, בריטניה במצב הקשה ביותר. תאי טרור איראניים פעילים בה. רק לפני שבוע הם שרפו אמבולנסים של הקהילה היהודית. אגודות סטודנטים בשליטה מוסלמית קובעות את סולם הערכים באוניברסיטאות. קהילות מוסלמיות חיות בטריטוריות די סגורות משלהן, עם בתי דין עצמאיים ומעשי אונס המוניים. הרשויות הבריטיות טייחו את הסקנדלים הנ"ל בחוסר אונים משילותי. אישי ציבור ב"ממלכה המאוחדת" מפחדים להביע את עמדותיהם, מחשש שיירצחו. כבר היה חבר פרלמנט שבקבוק תבעירה שרף את משרדו. הוא בתגובה התפטר. כל זה קורה במדינה שהייתה פעם מודל של דמוקרטיה מפוארת, שלטון חוק וערכים, וייצאה אותם לעולם בגאווה מוצדקת. למה זה קרה? כי כמעט בלי קשר לשאלה איזו מפלגה הייתה שם בשלטון, האליטה הבריטית התאבדה. היא מחקה את זהותה הלאומית, בָּזַה לכל מה שקשור בצבא ומלחמה, וביטלה את עצמה לטובת פוסט מודרניות תלושה ומפרקת יסודות. האקדמיה, התרבות, התקשורת – כולם לקחו חלק בתהליך ההשמדה העצמית. לעולם לא אשכח את שגריר האיחוד האירופי בישראל, ויקטור סטנלי, בריטי ותוצר של האליטה הנ"ל, מסביר לי שלא אכפת לו אם לונדון תתמלא במסגדים או בכנסיות. וזה היה בשנת 2010... אגב, מי שיצא נגד התהליך הזה, הוקע שם כ"ימין קיצוני" (מאיפה מוכרת לי השיטה הזו?...) עשור וחצי אחר כך, התוצאות לפנינו. הגמגום של שר ההגנה הבריטי מספר אותו. מה הלקח? במיוחד לעם היהודי השיעור ברור. ההיסטוריה הרחוקה והקרובה ידועה. לנו אין את המותרות להישאר חסרי הגנה. ולכן, ועל אף הכאב העצום של נפילת ארבעה חיילים הלילה, וגם בעת שיותר מדי אנשים באליטה עדיין משמיעים את הזמירות הישנות של 'מלחמה חסרת תוחלת', 'מלחמה מיותרת', 'מלחמה לא מוצלחת', ושאר נהיות, רוב העם הבריא יודע שאין ברירה אחרת. אנחנו לא יכולים להישאר עם פריגטה אחת. ואת הפטנט של גנרלים שעסוקים ב'פתרונות מדיניים', במקום להתכונן למלחמה, מיצינו עד תום. נתפלל לימים טובים אך עד אז נמשיך להגן על עצמנו. יהי זכרם של סרן נועם מדמוני ז"ל, סמ״ר בן כהן ז"ל וסמ״ר מקסים אנטיס ז"ל, ברוך לעד. ותודה לצוות "7 עם שרון גל שרון גל Sharon Gal" שהפנה אותי להקלטה של היילי. לטלגרם: לוואטסאפ:

המבוכה של שר ההגנה הבריטי והלקח לישראל» שר ההגנה הבריטי, ג'ון היילי, רשם בשבוע שעבר את אחד הרגעים המביכים בתולדות ראיונות הרדיו. במשך שניות ארוכות - צפו בסרטון - הוא לא היה מסוגל להשיב לשאלה כמה פריגטות יש לצי הבריטי. אגב, גם המספר 17 שזרק אחרי הגמגום, לא נכון. כי בימים אלה לצי בעל ההיסטוריה המפוארת, זה שבאמצעותו בריטניה הגדולה כבשה את העולם, הדפה את הנאצים ובלמה גם את אניות המעפילים, נותרה ספינה קרבית פעילה אחת. לא 17. לא 7. אחת. ובספרות: 1. הנתון העלוב הזה, והמבוכה הרדיופונית הזו, מזקקים את השפל שאליו מגיעה אומה שחדלה להגן על עצמה. ממש בלתי נתפס שזו התהום אליה הידרדרה המדינה שהונהגה בידי ווינסטון צ'רצ'יל. כידוע, בין שלל המדינות שהאסלאם משתלט עליהן, בריטניה במצב הקשה ביותר. תאי טרור איראניים פעילים בה. רק לפני שבוע הם שרפו אמבולנסים של הקהילה היהודית. אגודות סטודנטים בשליטה מוסלמית קובעות את סולם הערכים באוניברסיטאות. קהילות מוסלמיות חיות בטריטוריות די סגורות משלהן, עם בתי דין עצמאיים ומעשי אונס המוניים. הרשויות הבריטיות טייחו את הסקנדלים הנ"ל בחוסר אונים משילותי. אישי ציבור ב"ממלכה המאוחדת" מפחדים להביע את עמדותיהם, מחשש שיירצחו. כבר היה חבר פרלמנט שבקבוק תבעירה שרף את משרדו. הוא בתגובה התפטר. כל זה קורה במדינה שהייתה פעם מודל של דמוקרטיה מפוארת, שלטון חוק וערכים, וייצאה אותם לעולם בגאווה מוצדקת. למה זה קרה? כי כמעט בלי קשר לשאלה איזו מפלגה הייתה שם בשלטון, האליטה הבריטית התאבדה. היא מחקה את זהותה הלאומית, בָּזַה לכל מה שקשור בצבא ומלחמה, וביטלה את עצמה לטובת פוסט מודרניות תלושה ומפרקת יסודות. האקדמיה, התרבות, התקשורת – כולם לקחו חלק בתהליך ההשמדה העצמית. לעולם לא אשכח את שגריר האיחוד האירופי בישראל, ויקטור סטנלי, בריטי ותוצר של האליטה הנ"ל, מסביר לי שלא אכפת לו אם לונדון תתמלא במסגדים או בכנסיות. וזה היה בשנת 2010... אגב, מי שיצא נגד התהליך הזה, הוקע שם כ"ימין קיצוני" (מאיפה מוכרת לי השיטה הזו?...) עשור וחצי אחר כך, התוצאות לפנינו. הגמגום של שר ההגנה הבריטי מספר אותו. מה הלקח? במיוחד לעם היהודי השיעור ברור. ההיסטוריה הרחוקה והקרובה ידועה. לנו אין את המותרות להישאר חסרי הגנה. ולכן, ועל אף הכאב העצום של נפילת ארבעה חיילים הלילה, וגם בעת שיותר מדי אנשים באליטה עדיין משמיעים את הזמירות הישנות של 'מלחמה חסרת תוחלת', 'מלחמה מיותרת', 'מלחמה לא מוצלחת', ושאר נהיות, רוב העם הבריא יודע שאין ברירה אחרת. אנחנו לא יכולים להישאר עם פריגטה אחת. ואת הפטנט של גנרלים שעסוקים ב'פתרונות מדיניים', במקום להתכונן למלחמה, מיצינו עד תום. נתפלל לימים טובים אך עד אז נמשיך להגן על עצמנו. יהי זכרם של סרן נועם מדמוני ז"ל, סמ״ר בן כהן ז"ל וסמ״ר מקסים אנטיס ז"ל, ברוך לעד. ותודה לצוות "7 עם שרון גל שרון גל Sharon Gal" שהפנה אותי להקלטה של היילי. לטלגרם: לוואטסאפ:

Ariel Kahana אריאל כהנא

34,924 просмотров • 6 месяцев назад

עינב צנגאוקר דיברה הערב לראשונה מאז שובו של מתן מהשבי, בנאומה הערב בכיכר החטופים. "השבת כל החטופים החללים וסיום המלחמה הם רק המערכה הראשונה בתיקון המחדל וריפוי המדינה. התיקון יושלם כשכל האחראים למחדל ילכו הביתה ויתנו את הדין". הנאום המלא: --- מתן שלי, שלנו, בבית. ברגע זה מתן יושב בסלון ביתנו וצופה בכם, עם ישראל, וליבו מלא הערכה והכרת תודה אליכם. בזכות הנחישות, ההתמדה ורוח האמונה והתקווה של כולנו, מתן שב הביתה, בחיים. בשמי ובשם אילנה, נטלי ושני, בשמו של מתן, אני מבקשת לומר לכם - תודה. אבל, ויש אבל גדול וחשוב שייאמר - המאבק שלנו לא תם. המאבק לא ייגמר עד שהחטוף החלל האחרון יחזור אלינו, עד שכל משפחה תוכל ללוות את אהובה למנוחת עולמים וקבורה ראויה. הניצחון שאנחנו כמהים לו יושג רק כשהחטוף החלל האחרון יוחזר ארצה. אני מבטיחה למשפחות החטופים החללים, את אותה ההבטחה שאתם, מליוני אזרחים, הבטחתם לי בשנתיים האחרונות - אני איתכם, אתם לא לבד. אנחנו אתכם, אתם לא לבד. נמשיך להיאבק בשם אותם ערכים, נעשה כל מה שיידרש עד שנחזיר את כולם הביתה. אני מרכינה ראש ביראת כבוד עצומה בפני חיילי צבא הגנה ההגנה לישראל הגיבורים שלנו, הקרבתם הכל אבל הכל בשביל מתן שלי ויתר החטופים, בשביל מדינת ישראל. המחיר שאתם והמשפחות האוהבות שלכם שילמתם בשנתיים האלו, וגם ברגע זה, בגוף ובנפש, הוא כבד מנשוא. לנצח אהיה אסירת תודה על פועלכם ועוז רוחכם למען החטופים ומדינת ישראל. אני מבקשת לומר מפה למשפחות השכול - אני מצטערת, אני מבקשת סליחה. אני מצטערת שנאלצתם לשלם את המחיר הכבד ביותר, לבי תמיד יהיה איתכם וזכרון ומורשת יקיריכם יהיו נר לרגליי. בשבעה באוקטובר, ברגע הכי נורא שלנו כעם, התייתמנו ממי שהיה אמור לתפקד כאמא ואבא. לא הייתה ממשלה שתפקדה. במקומה, עם ישראל על כל גווניו קם על רגליו ובמשך שנתיים ארוכות פעל לתת מענה בכל ההיבטים. אתם, עם ישראל, עמדתם לצידנו, פתחתם את לבכם כשהם אטמו אותו, אתם הושטתם לנו יד כשהם הפנו לנו עורף. כשהם טירפדו עסקאות, אתם זעקתם איתנו ברחובות, בעצרות, בהפגנות, בשמש הקופחת, בגשם ובקור. השמעתם איתנו את קולכם אל מול מי שבחר למלא פיו מים. מול כל מי שניסה לנרמל את הגיהנום של בנינו ובנותינו בשבי. הם דאגו לתדמית שלהם אבל אתם, עם ישראל, נלחמתם לצידנו על הערכים שמגבשים אותנו כחברה. הממשלה והעומד בראשה, בנימין נתניהו, אחראים למחדל השבעה באוקטובר. הם האחראים לכך שילדים נחטפו בפיז'מות ממיטותיהם, במשך שעות ארוכות משפחות הסתתרו בממ"דים ואף נאלצו להסתתר בין גופות עד להגעת עזרה. והעזרה איחרה להגיע. הם האחראים למחדל ההפקרה באותו היום, ובכל יום מאז, אחראים לחטופים ולחטופות שנהרגו ונרצחו בשבי. הם אחראים לחיילים שנפלו על חרבם בקרב באותם מקומות שכביכול כבשנו פעם אחר פעם אחר פעם. הם אחראים לסיוט שכולנו עברנו במשך שנתיים, ויש משפחות שעדיין חוות את הסיוט עד רגע זה. הם יכולים לשנות את שם המלחמה כמה שירצו אבל לעולם לא יוכלו לחמוק מהאחריות. השבת כל החטופים החללים וסיום המלחמה הם רק המערכה הראשונה בתיקון המחדל וריפוי המדינה. התיקון יושלם כשכל האחראים למחדל ילכו הביתה ויתנו את הדין. בשנתיים הללו הרגשתי שהכאב האישי שלי הפך לכאב לאומי. הדמעות על מתן שלי זלגו על פניהם של אמהות ואבות בכל רחבי הארץ. אנחנו נקום, נקום לא מתוך נס, אלא מתוך נחישות ואמונה גדולה, כפי שקמנו להיאבק גם כשהייאוש כרסם, גם כשהיה נדמה שהאור כבה, אנחנו נשיב את כל החטופים החללים. נאסוף את השברים ונדרוש הקמת ועדת חקירה ממלכתית - היא ולא אחרת! כל אחד ואחת ממיליוני האנשים שהיו לצידנו, שיצאו עם דגל לצמתים, ששלחו חיבוקים, שקראו "את כולם, עכשיו", כולכם - הרגע הזה הוא שלכם. אתם הצלתם את הבן שלי, החיוך על פניי הוא בזכותכם, אני ברת מזל שנולדתי לעם הזה. ניסו להפשיט אותנו מערכים, הסיתו, תקפו, השתלחו במשפחות חטופים ובמשפחות שכולות, ניסו לפלג ולשסע בינינו, שיקרו לנו במצח נחושה. ניסו לייצר בינינו קרעים, אבל הם לא הצליחו וגם לא יצליחו לעולם. היום אני עומדת פה ואומרת בגאווה גדולה - תדע כל אם עבריה שיש מאחוריה עם שלם. עם שימשיך להילחם להשבת כל החטופים החללים, והשבת אחרון החיילים משדה הקרב הביתה. עוד חזון למועד לתודות, המאבק לא הושלם, אבל תודה אחת אני חייבת לומר - תודה למטה משפחות החטופים, על עובדיו ומתנדביו, שעשו ועודם עושים הכל בשביל להחזיר את כולם הביתה. ועכשיו, לראשונה מזה שנתיים, אני מרשה לעצמי להגשים את חלומי - לחזור להיות אמא למתן, לנטלי ולשני. אוהבת אתכם.

עינב צנגאוקר דיברה הערב לראשונה מאז שובו של מתן מהשבי, בנאומה הערב בכיכר החטופים. "השבת כל החטופים החללים וסיום המלחמה הם רק המערכה הראשונה בתיקון המחדל וריפוי המדינה. התיקון יושלם כשכל האחראים למחדל ילכו הביתה ויתנו את הדין". הנאום המלא: --- מתן שלי, שלנו, בבית. ברגע זה מתן יושב בסלון ביתנו וצופה בכם, עם ישראל, וליבו מלא הערכה והכרת תודה אליכם. בזכות הנחישות, ההתמדה ורוח האמונה והתקווה של כולנו, מתן שב הביתה, בחיים. בשמי ובשם אילנה, נטלי ושני, בשמו של מתן, אני מבקשת לומר לכם - תודה. אבל, ויש אבל גדול וחשוב שייאמר - המאבק שלנו לא תם. המאבק לא ייגמר עד שהחטוף החלל האחרון יחזור אלינו, עד שכל משפחה תוכל ללוות את אהובה למנוחת עולמים וקבורה ראויה. הניצחון שאנחנו כמהים לו יושג רק כשהחטוף החלל האחרון יוחזר ארצה. אני מבטיחה למשפחות החטופים החללים, את אותה ההבטחה שאתם, מליוני אזרחים, הבטחתם לי בשנתיים האחרונות - אני איתכם, אתם לא לבד. אנחנו אתכם, אתם לא לבד. נמשיך להיאבק בשם אותם ערכים, נעשה כל מה שיידרש עד שנחזיר את כולם הביתה. אני מרכינה ראש ביראת כבוד עצומה בפני חיילי צבא הגנה ההגנה לישראל הגיבורים שלנו, הקרבתם הכל אבל הכל בשביל מתן שלי ויתר החטופים, בשביל מדינת ישראל. המחיר שאתם והמשפחות האוהבות שלכם שילמתם בשנתיים האלו, וגם ברגע זה, בגוף ובנפש, הוא כבד מנשוא. לנצח אהיה אסירת תודה על פועלכם ועוז רוחכם למען החטופים ומדינת ישראל. אני מבקשת לומר מפה למשפחות השכול - אני מצטערת, אני מבקשת סליחה. אני מצטערת שנאלצתם לשלם את המחיר הכבד ביותר, לבי תמיד יהיה איתכם וזכרון ומורשת יקיריכם יהיו נר לרגליי. בשבעה באוקטובר, ברגע הכי נורא שלנו כעם, התייתמנו ממי שהיה אמור לתפקד כאמא ואבא. לא הייתה ממשלה שתפקדה. במקומה, עם ישראל על כל גווניו קם על רגליו ובמשך שנתיים ארוכות פעל לתת מענה בכל ההיבטים. אתם, עם ישראל, עמדתם לצידנו, פתחתם את לבכם כשהם אטמו אותו, אתם הושטתם לנו יד כשהם הפנו לנו עורף. כשהם טירפדו עסקאות, אתם זעקתם איתנו ברחובות, בעצרות, בהפגנות, בשמש הקופחת, בגשם ובקור. השמעתם איתנו את קולכם אל מול מי שבחר למלא פיו מים. מול כל מי שניסה לנרמל את הגיהנום של בנינו ובנותינו בשבי. הם דאגו לתדמית שלהם אבל אתם, עם ישראל, נלחמתם לצידנו על הערכים שמגבשים אותנו כחברה. הממשלה והעומד בראשה, בנימין נתניהו, אחראים למחדל השבעה באוקטובר. הם האחראים לכך שילדים נחטפו בפיז'מות ממיטותיהם, במשך שעות ארוכות משפחות הסתתרו בממ"דים ואף נאלצו להסתתר בין גופות עד להגעת עזרה. והעזרה איחרה להגיע. הם האחראים למחדל ההפקרה באותו היום, ובכל יום מאז, אחראים לחטופים ולחטופות שנהרגו ונרצחו בשבי. הם אחראים לחיילים שנפלו על חרבם בקרב באותם מקומות שכביכול כבשנו פעם אחר פעם אחר פעם. הם אחראים לסיוט שכולנו עברנו במשך שנתיים, ויש משפחות שעדיין חוות את הסיוט עד רגע זה. הם יכולים לשנות את שם המלחמה כמה שירצו אבל לעולם לא יוכלו לחמוק מהאחריות. השבת כל החטופים החללים וסיום המלחמה הם רק המערכה הראשונה בתיקון המחדל וריפוי המדינה. התיקון יושלם כשכל האחראים למחדל ילכו הביתה ויתנו את הדין. בשנתיים הללו הרגשתי שהכאב האישי שלי הפך לכאב לאומי. הדמעות על מתן שלי זלגו על פניהם של אמהות ואבות בכל רחבי הארץ. אנחנו נקום, נקום לא מתוך נס, אלא מתוך נחישות ואמונה גדולה, כפי שקמנו להיאבק גם כשהייאוש כרסם, גם כשהיה נדמה שהאור כבה, אנחנו נשיב את כל החטופים החללים. נאסוף את השברים ונדרוש הקמת ועדת חקירה ממלכתית - היא ולא אחרת! כל אחד ואחת ממיליוני האנשים שהיו לצידנו, שיצאו עם דגל לצמתים, ששלחו חיבוקים, שקראו "את כולם, עכשיו", כולכם - הרגע הזה הוא שלכם. אתם הצלתם את הבן שלי, החיוך על פניי הוא בזכותכם, אני ברת מזל שנולדתי לעם הזה. ניסו להפשיט אותנו מערכים, הסיתו, תקפו, השתלחו במשפחות חטופים ובמשפחות שכולות, ניסו לפלג ולשסע בינינו, שיקרו לנו במצח נחושה. ניסו לייצר בינינו קרעים, אבל הם לא הצליחו וגם לא יצליחו לעולם. היום אני עומדת פה ואומרת בגאווה גדולה - תדע כל אם עבריה שיש מאחוריה עם שלם. עם שימשיך להילחם להשבת כל החטופים החללים, והשבת אחרון החיילים משדה הקרב הביתה. עוד חזון למועד לתודות, המאבק לא הושלם, אבל תודה אחת אני חייבת לומר - תודה למטה משפחות החטופים, על עובדיו ומתנדביו, שעשו ועודם עושים הכל בשביל להחזיר את כולם הביתה. ועכשיו, לראשונה מזה שנתיים, אני מרשה לעצמי להגשים את חלומי - לחזור להיות אמא למתן, לנטלי ולשני. אוהבת אתכם.

Or-ly Barlev 🎗 אור-לי ברלב

79,313 просмотров • 11 месяцев назад