Loading video...

Video Failed to Load

There was a problem loading this video. This could be due to a temporary network issue or the video might be unavailable.

גלית דיסטל אטבריאן בינואר 2024 על צחי ברוורמן: "העולם הולך להשתנות מהקצה אל הקצה אחרי המלחמה, אז אני לא חושבת שצחי ברוורמן יהיה דמות מאוד חשובה. אם אני ארגיש שהוא מאוד מאוד רלוונטי, אז כן, אני חושבת שזו תהיה חובתי לספר מה האיש הזה עושה" חדשות 13 Lior Kenan... show more

פריאל פלג

4,377 subscribers

28,439 views • 9 months ago •via X (Twitter)

News & Politics

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

0 Comments

No comments available

Comments from the original post will appear here

Related Videos

גלית דיסטל אטבריאן על צחי ברוורמן: "אם אני ארגיש שהוא מאוד-מאוד רלוונטי אז כן, אני חושבת שזו תהיה חובתי לספר מה האיש הזה עושה". הזמן: ינואר 2024 Lior Kenan - ליאור קינן חדשות 13

גלית דיסטל אטבריאן על צחי ברוורמן: "אם אני ארגיש שהוא מאוד-מאוד רלוונטי אז כן, אני חושבת שזו תהיה חובתי לספר מה האיש הזה עושה". הזמן: ינואר 2024 Lior Kenan - ליאור קינן חדשות 13

פריאל פלג

13,479 views • 5 months ago

שבועיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אלוף (במיל.) גיל רגב: "כשאני אומר לנכד [רִיּוֹ] לא טוב למות למען ארצנו, אני מתכוון לזה, כי ארצי, ארצנו, שינתה את פניה; לא ארצה שהוא יהיה לוחם; שימות למען השלום; למי אני נלחם? לטובת מה אני נלחם? על איזה גבולות אני מגן היום? על איזה גבולות רִיּוֹ יגן?" ב-22 בספטמבר 2023, פרסם תאגיד השידור הישראלי "כאן" ראיון שערכה סימה קדמון עם אלוף במילואים גיל רגב, ולצידו ההודעה הבאה: "כואב לי להגיד את זה אבל אני לא רוצה שהנכד שלי יהיה לוחם. אני רואה את המדינה הזאת ואני כועס. כשהוא יתגייס אגיד לו שלא טוב למות למען ארצנו. רק למען השלום". בעיניים דומעות מביט האלוף גיל רגב, שהיה טייס בטייסת 201 במלחמת יום הכיפורים, אל העבר ואל העתיד ונושא מונולוג מצמרר שמסכם את הסדרה "האחת". להלן תוכן הראיון: גיל רגב: ואם שואלים, מה, על מה גאוותנו ביום הכיפורים? על מה אתה גאה, כן? מה אתה גאה? איבדתם כל כך הרבה אנשים. אני אומר, כן, שילמנו מחיר כבד, אבל בתנאי הפתיחה שאליהם נכנסנו, מעטים היו שורדים את זה עד הסוף באופן ש[טייסת] 201 שרדה את זה. על זה אני גאה. להיות שייך לחבורה הזאת. כשאנחנו עמדנו על המסלול, ביום כיפור, לפני המראה, שנייה לפני שפותחים מנועים, אז יש תנועה כזאת. אז אחד מסתכל, כל אחד מסתכל על השני לראות שאין איזה נזילה או אין איזה תקלה או איזה משהו, שכל אחד נראה בסדר, ואז מהנהנים ככה, ואז פותחים מנועים ורצים. זה מין אישור כזה. ביום כיפור, לאישור הזה נוסף אמירה סמויה של ואין ברירה. זה מה שזה אמר, כן? אנחנו מתגלגלים עכשיו על המסלול כי אין ברירה. סומכים עלינו ו... מאז היו המון ברירות שלא נוצלו. באיוולת. וההשקפה שלי על מה שמים את החיים שלנו השתנתה. השתנתה. סימה קדמון: אז באמת על העניין הזה של הדור הזה, יש לך בנות רק. גיל רגב: כן. סימה קדמון: נכד יש לך כבר? גיל רגב: כן, בטח. סימה קדמון: נכד בן. נניח שהוא בא מחר ורוצה להתגייס, מה תגיד לו? גיל רגב: שאלה טובה. אני אמר לו רִיּוֹ מתוק, קוראים לו רִיּוֹ, אתה הולך להתגייס, ואני רוצה לומר לך שלא טוב למות למען ארצנו. לא טוב. ואני רוצה שתשמור על עצמך. ואם אתה לוקח סיכונים על עצמך, שיהיו למען השלום, לא במלחמה. ואם תשאלי אותי עכשיו [נקטע] סימה קדמון: לא, אני לא אשאל אותך, אני אגיד לך שזה מסר מאוד מבלבל לבחור שהולך להתגייס. מה זה לא טוב למות באז ארצנו? גיל רגב: כשאני אומר לנכד לא טוב למות למען ארצנו, אני מתכוון לזה, כי ארצי, ארצנו, שינתה את פניה, סימה. זה לא הארץ כשהמראנו אז. תראי זה כואב לי להגיד את זה. וכשאת שואלת אותי אם אני מתכוון לזה, בחיי אלוהים שכן. אני לא ארצה שהוא יהיה לוחם. זאת התשובה. אני לא ארצה שהוא יהיה לוחם. אני רואה את המדינה הזו ואני כועס. אז אני אומר שימות למען השלום. זהו. סימה קדמון: לפני 15 שנה לא היית אומר את זה? גיל רגב: לא. לא. תראי. זה עידן אחר. ואז היה עידן אחר. דברים השתנו. במדינה הזאת לא ברור מה נכון ומה לא. מה אמת ומה שקר. מה ראוי ומה לא ראוי. תלוי את מי אתה שואל. ואין בושה. אין. שזה בעיניי, את יודעת, אם אבדה בושה, אז למי אני נלחם? לטובת מה אני נלחם? על איזה גבולות אני מגן היום? על איזה גבולות רִיּוֹ יגן? זהו. זהו. סימוכין:

שבועיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אלוף (במיל.) גיל רגב: "כשאני אומר לנכד [רִיּוֹ] לא טוב למות למען ארצנו, אני מתכוון לזה, כי ארצי, ארצנו, שינתה את פניה; לא ארצה שהוא יהיה לוחם; שימות למען השלום; למי אני נלחם? לטובת מה אני נלחם? על איזה גבולות אני מגן היום? על איזה גבולות רִיּוֹ יגן?" ב-22 בספטמבר 2023, פרסם תאגיד השידור הישראלי "כאן" ראיון שערכה סימה קדמון עם אלוף במילואים גיל רגב, ולצידו ההודעה הבאה: "כואב לי להגיד את זה אבל אני לא רוצה שהנכד שלי יהיה לוחם. אני רואה את המדינה הזאת ואני כועס. כשהוא יתגייס אגיד לו שלא טוב למות למען ארצנו. רק למען השלום". בעיניים דומעות מביט האלוף גיל רגב, שהיה טייס בטייסת 201 במלחמת יום הכיפורים, אל העבר ואל העתיד ונושא מונולוג מצמרר שמסכם את הסדרה "האחת". להלן תוכן הראיון: גיל רגב: ואם שואלים, מה, על מה גאוותנו ביום הכיפורים? על מה אתה גאה, כן? מה אתה גאה? איבדתם כל כך הרבה אנשים. אני אומר, כן, שילמנו מחיר כבד, אבל בתנאי הפתיחה שאליהם נכנסנו, מעטים היו שורדים את זה עד הסוף באופן ש[טייסת] 201 שרדה את זה. על זה אני גאה. להיות שייך לחבורה הזאת. כשאנחנו עמדנו על המסלול, ביום כיפור, לפני המראה, שנייה לפני שפותחים מנועים, אז יש תנועה כזאת. אז אחד מסתכל, כל אחד מסתכל על השני לראות שאין איזה נזילה או אין איזה תקלה או איזה משהו, שכל אחד נראה בסדר, ואז מהנהנים ככה, ואז פותחים מנועים ורצים. זה מין אישור כזה. ביום כיפור, לאישור הזה נוסף אמירה סמויה של ואין ברירה. זה מה שזה אמר, כן? אנחנו מתגלגלים עכשיו על המסלול כי אין ברירה. סומכים עלינו ו... מאז היו המון ברירות שלא נוצלו. באיוולת. וההשקפה שלי על מה שמים את החיים שלנו השתנתה. השתנתה. סימה קדמון: אז באמת על העניין הזה של הדור הזה, יש לך בנות רק. גיל רגב: כן. סימה קדמון: נכד יש לך כבר? גיל רגב: כן, בטח. סימה קדמון: נכד בן. נניח שהוא בא מחר ורוצה להתגייס, מה תגיד לו? גיל רגב: שאלה טובה. אני אמר לו רִיּוֹ מתוק, קוראים לו רִיּוֹ, אתה הולך להתגייס, ואני רוצה לומר לך שלא טוב למות למען ארצנו. לא טוב. ואני רוצה שתשמור על עצמך. ואם אתה לוקח סיכונים על עצמך, שיהיו למען השלום, לא במלחמה. ואם תשאלי אותי עכשיו [נקטע] סימה קדמון: לא, אני לא אשאל אותך, אני אגיד לך שזה מסר מאוד מבלבל לבחור שהולך להתגייס. מה זה לא טוב למות באז ארצנו? גיל רגב: כשאני אומר לנכד לא טוב למות למען ארצנו, אני מתכוון לזה, כי ארצי, ארצנו, שינתה את פניה, סימה. זה לא הארץ כשהמראנו אז. תראי זה כואב לי להגיד את זה. וכשאת שואלת אותי אם אני מתכוון לזה, בחיי אלוהים שכן. אני לא ארצה שהוא יהיה לוחם. זאת התשובה. אני לא ארצה שהוא יהיה לוחם. אני רואה את המדינה הזו ואני כועס. אז אני אומר שימות למען השלום. זהו. סימה קדמון: לפני 15 שנה לא היית אומר את זה? גיל רגב: לא. לא. תראי. זה עידן אחר. ואז היה עידן אחר. דברים השתנו. במדינה הזאת לא ברור מה נכון ומה לא. מה אמת ומה שקר. מה ראוי ומה לא ראוי. תלוי את מי אתה שואל. ואין בושה. אין. שזה בעיניי, את יודעת, אם אבדה בושה, אז למי אני נלחם? לטובת מה אני נלחם? על איזה גבולות אני מגן היום? על איזה גבולות רִיּוֹ יגן? זהו. זהו. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

24,849 views • 24 days ago

איל ולדמן מספר על שיחתו עם הרצי הלוי, שהיה הרמטכ"ל ב-7 באוקטובר 2023: "הוא [הרצי הלוי] אומר, לא ידענו, לא היינו ערוכים, נתתי הוראות, חלקן לא מולאו, נתתי הוראות לאוגדה [אוגדת עזה], לנוע קדימה, לחכות על הגדר, הם פחדו שיהיו מארבים, אז הם לקחו צעד אחד אחורה" ב-25 ביוני 2026, ערוץ 13 שידר ראיון שערך עמרי אסנהיים עם איל ולדמן. בהקדמה לראיון נכתב: "עמרי אסנהיים בארוחה אינטימית וריאיון אחד על אחד עם המיליארדר איל וולדמן, שלא מפסיק להאמין בשלום גם אחרי שבתו נרצחה בשבעה באוקטובר. הוא ידבר על החיים החדשים שלו ועל בת הזוג שצעירה ממנו ב-40 שנה". להלן קטע מהראיון: איל ולדמן: אצל [הרמטכ"ל ב-7 באוקטובר 2023] הרצי [הלוי] זה סיפור אחר. עמרי אסנהיים: מה? איל ולדמן: הרצי [הלוי] בא בראש אחר, אני תמיד נותן שעה, זה גם כן הרבה זמן אצלי שעה. אז הוא ביקש שעתיים, אמרתי בסדר ניתן לו שעתיים. בסוף היינו שלוש וחצי שעות ביחד. עמרי אסנהיים: וואו. איל ולדמן: והוא אומר, לא ידענו, לא היינו ערוכים, נתתי הוראות, חלקן לא מולאו, נתתי הוראות לאוגדה [אוגדת עזה], לנוע קדימה, לחכות על הגדר, הם פחדו שיהיו מארבים, אז הם לקחו צעד אחד אחורה. ואז הסתבר לי שהקמ"ן [קצין המודיעין] של אוגדת עזה, הוא עדיין קצין בצבא קבע. הקמ"ן של אוגדת עזה עדיין קצין בצבא. אני אומר לו, איך יכול להיות? עמרי אסנהיים: להרצי [הלוי]? איל ולדמן: כן. למה לא הדחת אותו? הוא אומר לי, אני המלצתי. אני אומר לו, מה זה המלצת? אתה הרמטכ"ל, תדיח. אתה לא צריך להמליץ, אתה הרמטכ"ל, אתה לא ממליץ. [הרצי הלוי אמר] לא, אני, זה. עכשיו אני חושב שמאיפה שזה בא, כי הוא לא הדיח את עצמו. אני אומר לו, גם אתה, אתה צריך ללכת, ושוב, אחרי חודשיים היית צריך לעזוב את הצבא, כי יש לך פה בראש, לא משנה מה אתה חושב וגם איפה פעולות אתה עושה, יש לך פה בראש שאתה אחראי למחדל הגדול הזה. סימוכין:

איל ולדמן מספר על שיחתו עם הרצי הלוי, שהיה הרמטכ"ל ב-7 באוקטובר 2023: "הוא [הרצי הלוי] אומר, לא ידענו, לא היינו ערוכים, נתתי הוראות, חלקן לא מולאו, נתתי הוראות לאוגדה [אוגדת עזה], לנוע קדימה, לחכות על הגדר, הם פחדו שיהיו מארבים, אז הם לקחו צעד אחד אחורה" ב-25 ביוני 2026, ערוץ 13 שידר ראיון שערך עמרי אסנהיים עם איל ולדמן. בהקדמה לראיון נכתב: "עמרי אסנהיים בארוחה אינטימית וריאיון אחד על אחד עם המיליארדר איל וולדמן, שלא מפסיק להאמין בשלום גם אחרי שבתו נרצחה בשבעה באוקטובר. הוא ידבר על החיים החדשים שלו ועל בת הזוג שצעירה ממנו ב-40 שנה". להלן קטע מהראיון: איל ולדמן: אצל [הרמטכ"ל ב-7 באוקטובר 2023] הרצי [הלוי] זה סיפור אחר. עמרי אסנהיים: מה? איל ולדמן: הרצי [הלוי] בא בראש אחר, אני תמיד נותן שעה, זה גם כן הרבה זמן אצלי שעה. אז הוא ביקש שעתיים, אמרתי בסדר ניתן לו שעתיים. בסוף היינו שלוש וחצי שעות ביחד. עמרי אסנהיים: וואו. איל ולדמן: והוא אומר, לא ידענו, לא היינו ערוכים, נתתי הוראות, חלקן לא מולאו, נתתי הוראות לאוגדה [אוגדת עזה], לנוע קדימה, לחכות על הגדר, הם פחדו שיהיו מארבים, אז הם לקחו צעד אחד אחורה. ואז הסתבר לי שהקמ"ן [קצין המודיעין] של אוגדת עזה, הוא עדיין קצין בצבא קבע. הקמ"ן של אוגדת עזה עדיין קצין בצבא. אני אומר לו, איך יכול להיות? עמרי אסנהיים: להרצי [הלוי]? איל ולדמן: כן. למה לא הדחת אותו? הוא אומר לי, אני המלצתי. אני אומר לו, מה זה המלצת? אתה הרמטכ"ל, תדיח. אתה לא צריך להמליץ, אתה הרמטכ"ל, אתה לא ממליץ. [הרצי הלוי אמר] לא, אני, זה. עכשיו אני חושב שמאיפה שזה בא, כי הוא לא הדיח את עצמו. אני אומר לו, גם אתה, אתה צריך ללכת, ושוב, אחרי חודשיים היית צריך לעזוב את הצבא, כי יש לך פה בראש, לא משנה מה אתה חושב וגם איפה פעולות אתה עושה, יש לך פה בראש שאתה אחראי למחדל הגדול הזה. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

28,655 views • 3 months ago

האזינו לדברים שאמרתי אצל דוד בן בסט, השידור המלא מחר ברדיוס 100FM עיקרי הדברים מובאים כאן גם בטקסט. דוד בן בסט: "אני רוצה להשמיע לך משהו, ואני רוצה לשמוע את דעתך" קטע מוקלט - Ofir Akunis "הרפורמה הזאת לא תקודם ולא תהיה בעת הכהונה של הכנסת הזאת, זה ברור." דוד בן בסט: "דעתך?" ח"כ רוטמן: אני כל פעם תהיתי מה זה נקרא "הרפורמה הזאת"? "הרפורמה הזאת" כבר עברה כמה שינויים עוד לפני שעבר החוק הראשון. אני חושב, ומקווה ובטוח, שההבנה בציבור שנדרשת רפורמה, זה כבר דבר נתון. השאלה היא, איזה רפורמה. אני מאוד מאוד מקווה ש"הרפורמה הזאת" לא תחזור. אני מקווה שהיא לא תחזור, למה? כי אני יודע, ואגב כבר נעשו בעניין הזה שיחות שאמרתי להם "כרגע אין מה לדבר על זה" כולל מאנשים באופוזיציה, "בוא נשב ונראה מה כן מקדמים בהסכמה". כי אני חושב שכאשר יחזרו החיילים משטחי הכינוס, ויסתכלו על הפוליטיקאים ויסתכלו גם על חלק מהאולפנים, הם יגידו: "תגידו, אתם משוגעים? אנחנו ישבנו שם, ונלחמנו שכם אל שכם, חרדים שהתגייסו, תאמין או לא, ואנשי זק"א, חילונים, דתיים, ימנים, שמאלנים, תומכי רפורמה, מתנגדי רפורמה, ידענו להסתדר. תסתדרו! תביאו רפורמה מוסכמת!" ובשניה שהלחץ הזה יבוא מכל חלקי הציבור, (הוא היה אצל חלק) אבל בשניה שהוא יבוא מכל חלקי הציבור, אני יודע ש"הרפורמה הזאת" לא תחזור. אם יעבור משהו, מקווה מאוד, זה יהיה גם בהסכמה רחבה, וגם בקונצנזוס כי אני מקווה שהפוליטיקאים כולם, גם אנחנו, גם הצד השני..." דוד בן בסט: "גם אתה" ח"כ רוטמן: ...גם אני, יקשיבו לווייב, לקול, לזעקה של הציבור שרוצה פוליטיקה אחרת. די עם הדיון לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. זה לא עוזר לאף אחד"

האזינו לדברים שאמרתי אצל דוד בן בסט, השידור המלא מחר ברדיוס 100FM עיקרי הדברים מובאים כאן גם בטקסט. דוד בן בסט: "אני רוצה להשמיע לך משהו, ואני רוצה לשמוע את דעתך" קטע מוקלט - Ofir Akunis "הרפורמה הזאת לא תקודם ולא תהיה בעת הכהונה של הכנסת הזאת, זה ברור." דוד בן בסט: "דעתך?" ח"כ רוטמן: אני כל פעם תהיתי מה זה נקרא "הרפורמה הזאת"? "הרפורמה הזאת" כבר עברה כמה שינויים עוד לפני שעבר החוק הראשון. אני חושב, ומקווה ובטוח, שההבנה בציבור שנדרשת רפורמה, זה כבר דבר נתון. השאלה היא, איזה רפורמה. אני מאוד מאוד מקווה ש"הרפורמה הזאת" לא תחזור. אני מקווה שהיא לא תחזור, למה? כי אני יודע, ואגב כבר נעשו בעניין הזה שיחות שאמרתי להם "כרגע אין מה לדבר על זה" כולל מאנשים באופוזיציה, "בוא נשב ונראה מה כן מקדמים בהסכמה". כי אני חושב שכאשר יחזרו החיילים משטחי הכינוס, ויסתכלו על הפוליטיקאים ויסתכלו גם על חלק מהאולפנים, הם יגידו: "תגידו, אתם משוגעים? אנחנו ישבנו שם, ונלחמנו שכם אל שכם, חרדים שהתגייסו, תאמין או לא, ואנשי זק"א, חילונים, דתיים, ימנים, שמאלנים, תומכי רפורמה, מתנגדי רפורמה, ידענו להסתדר. תסתדרו! תביאו רפורמה מוסכמת!" ובשניה שהלחץ הזה יבוא מכל חלקי הציבור, (הוא היה אצל חלק) אבל בשניה שהוא יבוא מכל חלקי הציבור, אני יודע ש"הרפורמה הזאת" לא תחזור. אם יעבור משהו, מקווה מאוד, זה יהיה גם בהסכמה רחבה, וגם בקונצנזוס כי אני מקווה שהפוליטיקאים כולם, גם אנחנו, גם הצד השני..." דוד בן בסט: "גם אתה" ח"כ רוטמן: ...גם אני, יקשיבו לווייב, לקול, לזעקה של הציבור שרוצה פוליטיקה אחרת. די עם הדיון לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. זה לא עוזר לאף אחד"

שמחה רוטמן - Simcha Rothman

46,587 views • 2 years ago

ניסוי סוציולוגי אנתרופולוגי - קחו את הראיון הזה של העבד שנקרא דדי שמחי, פריימריסט של הליכוד בבחירות הקרובות, נסו לחשוב אילו עוד חטאים שביבי, שרה או יאיר יעשו, לא יעניינו את דדי ולא ישפיעו על החלטתו לרוץ לליכוד ובכלל ולהצביע לליכוד. מראיין/ת: " בנו של ראש הממשלה יאיר שנמצא במיאמי בזמן שהבנים שלנו נלחמים." דדי שמחי: "זה לא... זה לא עובד ככה. הדבר הזה, זה לא מעניין אותי." מראיין/ת: "לא מעניין אותך?" דדי שמחי: "אם אני אגיד לך שיש בנים של קצינים בכירים מאוד מאוד מאוד..." מראיין/ת: "חמור לא פחות." דדי שמחי: "...מאוד מאוד שנמצאים במקומות כאלה?" מראיין/ת: "חמור לא פחות! אז?" דדי שמחי: "אותי זה לא מעניין." מראיין/ת: "למה לא מעניין? זה הבן של ראש הממשלה, זה המנהיג!" אני חושב שדדי שמחי הוא מטומטם, כלומניק, רודף שררה וג'ובים, איש אפור, מאוד בינוני, חסר מוסר אנושי בסיסי, אדם שפל רוח ושפל קומה שהגורל היכה בו בלידתו והקטע הכי גדול, האיש הזה כל כך חסר מודעות עצמית, מה שמביא אותו לחשוב שהוא מצביא גדול, מנהיג. דדי מתאים כמו כפפה לליכוד של נתניהו, כאילו נולד ועוצב עבור הרגע בו יכריז על עצמו כמועמד של הליכוד לכנסת. כת נתניהו, אי אפשר לצאת מזה. עצוב שאלו בני עמינו, מה לנו ולהם. דדי שמחי

ניסוי סוציולוגי אנתרופולוגי - קחו את הראיון הזה של העבד שנקרא דדי שמחי, פריימריסט של הליכוד בבחירות הקרובות, נסו לחשוב אילו עוד חטאים שביבי, שרה או יאיר יעשו, לא יעניינו את דדי ולא ישפיעו על החלטתו לרוץ לליכוד ובכלל ולהצביע לליכוד. מראיין/ת: " בנו של ראש הממשלה יאיר שנמצא במיאמי בזמן שהבנים שלנו נלחמים." דדי שמחי: "זה לא... זה לא עובד ככה. הדבר הזה, זה לא מעניין אותי." מראיין/ת: "לא מעניין אותך?" דדי שמחי: "אם אני אגיד לך שיש בנים של קצינים בכירים מאוד מאוד מאוד..." מראיין/ת: "חמור לא פחות." דדי שמחי: "...מאוד מאוד שנמצאים במקומות כאלה?" מראיין/ת: "חמור לא פחות! אז?" דדי שמחי: "אותי זה לא מעניין." מראיין/ת: "למה לא מעניין? זה הבן של ראש הממשלה, זה המנהיג!" אני חושב שדדי שמחי הוא מטומטם, כלומניק, רודף שררה וג'ובים, איש אפור, מאוד בינוני, חסר מוסר אנושי בסיסי, אדם שפל רוח ושפל קומה שהגורל היכה בו בלידתו והקטע הכי גדול, האיש הזה כל כך חסר מודעות עצמית, מה שמביא אותו לחשוב שהוא מצביא גדול, מנהיג. דדי מתאים כמו כפפה לליכוד של נתניהו, כאילו נולד ועוצב עבור הרגע בו יכריז על עצמו כמועמד של הליכוד לכנסת. כת נתניהו, אי אפשר לצאת מזה. עצוב שאלו בני עמינו, מה לנו ולהם. דדי שמחי

Danny Gallant דני גלנט

20,065 views • 4 months ago

למה אני מבקש תמיכה ציבורית? אחת הסיבות קשורה לשיחת הטלפון שקיבלתי אתמול מחוקר במשטרת ישראל. זימן אותי לחקירת סרק. זהו השלב שבו המשטר, באמצעות המשטרה, מבקש להלך אימים ולהעביר לאזרח מסר סמוי ומשתק: "עזוב, בשביל מה אתה צריך את הפעילות הזאת, תחזור לעריכת דין, שם יהיה לך שקט. מה מעניין אותך ביטול משפט לראש ממשלה, מה מעניין אותך חופש ביטוי מול המשטרה או הבסיג'. תעסוק בעניינך" הרבה מאוד אזרחים, אולי באופן מובן, מוותרים על התענוג. אבל לא אני. יש הרבה סיבות לתמוך בפעילות מול דיכוי ועוול שלטוני. אחת מהן היא בהעברת מסר אזרחי לשלטון: "האיש הזה לא פועל מטעם עצמו, אלא כמייצג שלנו. האיש הזה לא לבד, הוא מגובה בתמיכת רבות ורבים". ככל שהתמיכה הציבורית רחבה יותר, כוח הרדיפה מצטמצם יותר. לא לחלוטין, אך בהחלט קטן. אז ושב ומבקש תמיכה שתהדהד מול הפרצוף שלהם. של נתניהו, אבודרהם, גיא לוי, קובי יעקובי, רועי סטאר, צחי ברוורמן, עמית חדד ושאר חברי המזבלה. לינק לתמיכה:

למה אני מבקש תמיכה ציבורית? אחת הסיבות קשורה לשיחת הטלפון שקיבלתי אתמול מחוקר במשטרת ישראל. זימן אותי לחקירת סרק. זהו השלב שבו המשטר, באמצעות המשטרה, מבקש להלך אימים ולהעביר לאזרח מסר סמוי ומשתק: "עזוב, בשביל מה אתה צריך את הפעילות הזאת, תחזור לעריכת דין, שם יהיה לך שקט. מה מעניין אותך ביטול משפט לראש ממשלה, מה מעניין אותך חופש ביטוי מול המשטרה או הבסיג'. תעסוק בעניינך" הרבה מאוד אזרחים, אולי באופן מובן, מוותרים על התענוג. אבל לא אני. יש הרבה סיבות לתמוך בפעילות מול דיכוי ועוול שלטוני. אחת מהן היא בהעברת מסר אזרחי לשלטון: "האיש הזה לא פועל מטעם עצמו, אלא כמייצג שלנו. האיש הזה לא לבד, הוא מגובה בתמיכת רבות ורבים". ככל שהתמיכה הציבורית רחבה יותר, כוח הרדיפה מצטמצם יותר. לא לחלוטין, אך בהחלט קטן. אז ושב ומבקש תמיכה שתהדהד מול הפרצוף שלהם. של נתניהו, אבודרהם, גיא לוי, קובי יעקובי, רועי סטאר, צחי ברוורמן, עמית חדד ושאר חברי המזבלה. לינק לתמיכה:

Barak cohen - ברק כהן

30,598 views • 6 months ago

אנחנו מתפללים על המשפחות, מתפללים על הפצועים. אני באתי לכאן לחבק את תושבי עפולה, תושבי בית שאן, תושבי העמק. אני חושב שהוכח שוב שנשק מציל חיים, המדיניות הזאת שגם הקפיצה 20 כיתות כוננות שגרמה לכך שאנשים מסתובבים עם נשק, שאיש כוחות ביטחון מנטרל את אותו מחבל - היא מדיניות חשובה. אני קורא לאזרחי ישראל בואו להתחמש אנחנו עשינו הקלות עשינו רפורמה ענקית בנושא הזה בואו להתחמש זה מציל חיים. הדבר השני שאני חושב שהוא יציל עוד יותר חיים זה חוק עונש מוות למחבלים, אני מאוד מקווה שאף אחד לא יטרפד לי את החוק הזה, יש כאלה שחושבים שמחבלים כולם באים להתאבד זה לא נכון, הם לא באים להתאבד - הם באים אחרי זה לחיות בבתי הכלא, אז נכון ששינו את התנאים בבתי הכלא מן הקצה אל הקצה ונכון שבתי הכלא בישראל הם מזמן לא קייטנות - אבל חוק עונש מוות למחבלים אנחנו חייבים להעביר אותו אני עושה הכל כדי שזה יעבור. אני שוב אומר אזרחי ישראל: תתחמשו זה מוכיח את עצמו, תצטרפו לכיתות הכוננות - פתחתי יותר מ-1,000 כיתות כוננות בשלוש שנים האחרונות זה מוכיח את עצמו וזה מציל חיים - כיתות כוננות מגיעות, אנשי ביטחון מגיעים, אנשי המשמר הלאומי פה ואני רוצה גם לציין את העבודה של המשטרה, של מג״ב, של כיתות הכוננות, של אנשי הביטחון ושל המשמר הלאומי. ושוב אני מתפללים לרפואת הפצועים

אנחנו מתפללים על המשפחות, מתפללים על הפצועים. אני באתי לכאן לחבק את תושבי עפולה, תושבי בית שאן, תושבי העמק. אני חושב שהוכח שוב שנשק מציל חיים, המדיניות הזאת שגם הקפיצה 20 כיתות כוננות שגרמה לכך שאנשים מסתובבים עם נשק, שאיש כוחות ביטחון מנטרל את אותו מחבל - היא מדיניות חשובה. אני קורא לאזרחי ישראל בואו להתחמש אנחנו עשינו הקלות עשינו רפורמה ענקית בנושא הזה בואו להתחמש זה מציל חיים. הדבר השני שאני חושב שהוא יציל עוד יותר חיים זה חוק עונש מוות למחבלים, אני מאוד מקווה שאף אחד לא יטרפד לי את החוק הזה, יש כאלה שחושבים שמחבלים כולם באים להתאבד זה לא נכון, הם לא באים להתאבד - הם באים אחרי זה לחיות בבתי הכלא, אז נכון ששינו את התנאים בבתי הכלא מן הקצה אל הקצה ונכון שבתי הכלא בישראל הם מזמן לא קייטנות - אבל חוק עונש מוות למחבלים אנחנו חייבים להעביר אותו אני עושה הכל כדי שזה יעבור. אני שוב אומר אזרחי ישראל: תתחמשו זה מוכיח את עצמו, תצטרפו לכיתות הכוננות - פתחתי יותר מ-1,000 כיתות כוננות בשלוש שנים האחרונות זה מוכיח את עצמו וזה מציל חיים - כיתות כוננות מגיעות, אנשי ביטחון מגיעים, אנשי המשמר הלאומי פה ואני רוצה גם לציין את העבודה של המשטרה, של מג״ב, של כיתות הכוננות, של אנשי הביטחון ושל המשמר הלאומי. ושוב אני מתפללים לרפואת הפצועים

איתמר בן גביר

17,432 views • 9 months ago

רוני אלשיך על הסיבה למחדל השבעה באוקטובר- "החלשנו את היכולת להתמודד עם כשלי חשיבה; יש דירקטיבה מדינית, שהיא חמאס מוחלש ומורתע; [אגף המודיעין] מציג את זה [הערכת המצב] בצורה יותר עדינה. לאט לאט נוצר מצב שפתאום דירקטיבה מדינית הופכת להיות הערכת המודיעין. בלי לשים לב" ב-16 ביולי 2026, ערוץ 13 שידר ראיון שערך עמרי אסנהיים עם רוני אלשיך, לשעבר מפכ"ל המשטרה וסגן ראש השב"כ, ולהלן קטע מהראיון. עמרי אסנהיים: רונן בר [ראש השב"כ לשעבר] היה לוחם שב"כ אדיר. רוני אלשיך: נכון. עמרי אסנהיים: תן דוגמה אחת לגדולתו, מהיכרותך, בשנים שהכרת. רוני אלשיך: מבצעים מסמרי שיער שהיכולות שהוא קידם ופיתח היו תנאי להשגתם. לא רוצה להיכנס לפרטים, כי זה דברים שעדיין, אני מניח, יכולות כאלה שמשתמשים בהם. עמרי אסנהיים: הצלחת להבין איך [מתקפת] שבעה באוקטובר [2023] קרה לו? רוני אלשיך: קודם כול, זה לא קרה רק לו. זה מערכת שלמה שקרסה, בסדר? הכשל של השב"כ הוא כשל אדיר. עדיין, הוא עדיין הכי קטן מהכשלים של יתר המערכת. עמרי אסנהיים: באמת? רוני אלשיך: כן. מפני שבסופו של דבר... עמרי אסנהיים: יותר קטן מ[זה של] אמ"ן אגף המודיעין]? יותר קטן מ[זה של] אוגדת עזה? רוני אלשיך: ברור. עמרי אסנהיים: [הכשל של] שב"כ יותר קטן מכולם? רוני אלשיך: ברור, עדיין גדול מאוד. אבל עדיין הוא יותר קטן. כשאני אומר יותר קטן, זה אומר, הגורם היחידי שמשך בשרוול, הוציא התרעה, פתח חמ"ל [חדר מלחמה], הקפיץ את כולם למשרד, בסדר? זה שב"כ. זה לא קרה בשום ארגון. זה כמות הפעמים ששב"כ מעלה את האיום ואומר בוא נסכל [נחסל] את [מנהיג חמאס סעזה יחיא] סינואר או בוא נעשה עריפה של כל ההנהגה [של חמאס]. בסדר? וכמובן מסורב [על ידי הדרג המדיני]. עמרי אסנהיים: מתי בפעם הראשונה דיברת עם רונן בר אחרי השבעה באוקטובר? רוני אלשיך: לקח איזה יומיים שלושה עד שהוא התפנה לכולנו. עמרי אסנהיים: זה לא הרבה.מה השאלה הראשונה ששאלת אותו? השאלה הראשונה. רוני אלשיך: זו לא שאלה. אני לא שאלתי משום שהמטרה שלי הייתה ללכת קדימה ולא לשאול שאלות אחורה. אני לא המתחקר. עמרי אסנהיים: אתה יודע מה אני הייתי שואל אותו? איך זה קרה לך? תגיד. רוני אלשיך: אני חשבתי שזה לא הזמן תוך כדי האקט הראשון של המלחמה. עמרי אסנהיים: ומתי שהוא שאלת אותו? רוני אלשיך: ביוזמתו, הוא הציג לנו את התחקירים ואת הכשלים. ביוזמתו הוא הזמין את הווטרנים [פורשי השב"כ הבכירים] להיחשף בעצם לתחקיר. עמרי אסנהיים: מה גרם לך לתפוס את הראש? רוני אלשיך: אני חושב שהעובדה שהחלשנו את היכולת להתמודד עם כשלי חשיבה, הטרידה אותי מאוד. ואני אתן דוגמה, בסדר? אז עכשיו מתחיל סבב [לחימה עם רצועת עזה], ועכשיו אנחנו מופתעים, אז די ברור שרוצים לסגור את הסבב הזה מהר ככל שניתן, אבל בינתיים יש דירקטיבה מדינית, שהיא חמאס מוחלש ומורתע. אז ראש הממשלה עכשיו אומר, החזרנו אותה איקס שנים אחורה, עשינו להם ככה, ועכשיו הם מורתעים. עכשיו, הוא אומר את זה, און רקורד לציבור, נכון? כי הרי לא יכול להיות שנכשלנו, הרי תמיד אנחנו מנצחים. עכשיו נגיד שאני רח"ט מחקר [ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין של צה"ל], ואני מגיע אחרי יומיים להערכת מצב, אז מה אני אומר? חבר'ה, חמאס לא מוחלש, לא מורתע, לא. עמרי אסנהיים: לא, ראש הממשלה אמר. רוני אלשיך: אז כאילו, עזוב רגע, זה יושב פה, ואז אתה... עמרי אסנהיים: בתור איש מודיעין. רוני אלשיך: קצת מציג את זה בצורה יותר עדינה. לאט לאט נוצר מצב שפתאום דירקטיבה מדינית הופכת להיות הערכת המודיעין. בלי לשים לב. סימוכין:

רוני אלשיך על הסיבה למחדל השבעה באוקטובר- "החלשנו את היכולת להתמודד עם כשלי חשיבה; יש דירקטיבה מדינית, שהיא חמאס מוחלש ומורתע; [אגף המודיעין] מציג את זה [הערכת המצב] בצורה יותר עדינה. לאט לאט נוצר מצב שפתאום דירקטיבה מדינית הופכת להיות הערכת המודיעין. בלי לשים לב" ב-16 ביולי 2026, ערוץ 13 שידר ראיון שערך עמרי אסנהיים עם רוני אלשיך, לשעבר מפכ"ל המשטרה וסגן ראש השב"כ, ולהלן קטע מהראיון. עמרי אסנהיים: רונן בר [ראש השב"כ לשעבר] היה לוחם שב"כ אדיר. רוני אלשיך: נכון. עמרי אסנהיים: תן דוגמה אחת לגדולתו, מהיכרותך, בשנים שהכרת. רוני אלשיך: מבצעים מסמרי שיער שהיכולות שהוא קידם ופיתח היו תנאי להשגתם. לא רוצה להיכנס לפרטים, כי זה דברים שעדיין, אני מניח, יכולות כאלה שמשתמשים בהם. עמרי אסנהיים: הצלחת להבין איך [מתקפת] שבעה באוקטובר [2023] קרה לו? רוני אלשיך: קודם כול, זה לא קרה רק לו. זה מערכת שלמה שקרסה, בסדר? הכשל של השב"כ הוא כשל אדיר. עדיין, הוא עדיין הכי קטן מהכשלים של יתר המערכת. עמרי אסנהיים: באמת? רוני אלשיך: כן. מפני שבסופו של דבר... עמרי אסנהיים: יותר קטן מ[זה של] אמ"ן אגף המודיעין]? יותר קטן מ[זה של] אוגדת עזה? רוני אלשיך: ברור. עמרי אסנהיים: [הכשל של] שב"כ יותר קטן מכולם? רוני אלשיך: ברור, עדיין גדול מאוד. אבל עדיין הוא יותר קטן. כשאני אומר יותר קטן, זה אומר, הגורם היחידי שמשך בשרוול, הוציא התרעה, פתח חמ"ל [חדר מלחמה], הקפיץ את כולם למשרד, בסדר? זה שב"כ. זה לא קרה בשום ארגון. זה כמות הפעמים ששב"כ מעלה את האיום ואומר בוא נסכל [נחסל] את [מנהיג חמאס סעזה יחיא] סינואר או בוא נעשה עריפה של כל ההנהגה [של חמאס]. בסדר? וכמובן מסורב [על ידי הדרג המדיני]. עמרי אסנהיים: מתי בפעם הראשונה דיברת עם רונן בר אחרי השבעה באוקטובר? רוני אלשיך: לקח איזה יומיים שלושה עד שהוא התפנה לכולנו. עמרי אסנהיים: זה לא הרבה.מה השאלה הראשונה ששאלת אותו? השאלה הראשונה. רוני אלשיך: זו לא שאלה. אני לא שאלתי משום שהמטרה שלי הייתה ללכת קדימה ולא לשאול שאלות אחורה. אני לא המתחקר. עמרי אסנהיים: אתה יודע מה אני הייתי שואל אותו? איך זה קרה לך? תגיד. רוני אלשיך: אני חשבתי שזה לא הזמן תוך כדי האקט הראשון של המלחמה. עמרי אסנהיים: ומתי שהוא שאלת אותו? רוני אלשיך: ביוזמתו, הוא הציג לנו את התחקירים ואת הכשלים. ביוזמתו הוא הזמין את הווטרנים [פורשי השב"כ הבכירים] להיחשף בעצם לתחקיר. עמרי אסנהיים: מה גרם לך לתפוס את הראש? רוני אלשיך: אני חושב שהעובדה שהחלשנו את היכולת להתמודד עם כשלי חשיבה, הטרידה אותי מאוד. ואני אתן דוגמה, בסדר? אז עכשיו מתחיל סבב [לחימה עם רצועת עזה], ועכשיו אנחנו מופתעים, אז די ברור שרוצים לסגור את הסבב הזה מהר ככל שניתן, אבל בינתיים יש דירקטיבה מדינית, שהיא חמאס מוחלש ומורתע. אז ראש הממשלה עכשיו אומר, החזרנו אותה איקס שנים אחורה, עשינו להם ככה, ועכשיו הם מורתעים. עכשיו, הוא אומר את זה, און רקורד לציבור, נכון? כי הרי לא יכול להיות שנכשלנו, הרי תמיד אנחנו מנצחים. עכשיו נגיד שאני רח"ט מחקר [ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין של צה"ל], ואני מגיע אחרי יומיים להערכת מצב, אז מה אני אומר? חבר'ה, חמאס לא מוחלש, לא מורתע, לא. עמרי אסנהיים: לא, ראש הממשלה אמר. רוני אלשיך: אז כאילו, עזוב רגע, זה יושב פה, ואז אתה... עמרי אסנהיים: בתור איש מודיעין. רוני אלשיך: קצת מציג את זה בצורה יותר עדינה. לאט לאט נוצר מצב שפתאום דירקטיבה מדינית הופכת להיות הערכת המודיעין. בלי לשים לב. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

22,168 views • 2 months ago

בשבועות האחרונים משתלט לנו לאט לאט על הפיד שיראל חוגג שאני אוהב מאוד מאוד. שיראל, ממש כמו עינב צנגאוקר, הוא בדיוק מה שהשלטון שלנו לא יכול לסבול. תושב אופקים, ציוני גאה, בשבעה לאוקטובר נפצעה אחותו קשה מאוד מכוויות בכפר עזה, עשרות נרצחו בעיר שלו. מאז הטבח שיראל לא מפסיק לעבוד כדי לשנות את המקום הזה. הוא מהמייסדים של ״קומו״. הוא קול חשוב, לא מתנצל, שמתעקש להציב לממשלה המזוויעה הזאת את האמת בפנים. מנומק, לא מנומס, דור ההנהגה הבא של ישראל. פגשתי את שיראל לראשונה לפני שנתיים, כשהגיע לנאום בהפגנה הראשונה להפלת הממשלה בשדרות רוטשילד. זה היה רגע אחרי ההופעה הטלוויזיונית הבלתי נשכחת שלו, הזעם שלו חרך לי את הנשמה. בינואר 2024, בדיוק לפני שנתיים, נסעתי יחד עם אסף שפיר כדי לבקר אותו באופקים. אני מניח שרובכם לא ראיתם את התיעוד הזה, וגם אם כן אני בטוח שתהנו לראות אותו שוב בפרספקטיבת הזמן. תנו לו כמה דקות של בוקר שבת. ינואר 2024, ״יאללה תקווה באופקים״ - זה הסיפור של שיראל חוגג. תעקבו אחריו פה בטוויטר, תנו לו את הרמקול שמגיע לו. הוא לא יאכזב אתכם. אוהב אותך אח, shirel hogeg

בשבועות האחרונים משתלט לנו לאט לאט על הפיד שיראל חוגג שאני אוהב מאוד מאוד. שיראל, ממש כמו עינב צנגאוקר, הוא בדיוק מה שהשלטון שלנו לא יכול לסבול. תושב אופקים, ציוני גאה, בשבעה לאוקטובר נפצעה אחותו קשה מאוד מכוויות בכפר עזה, עשרות נרצחו בעיר שלו. מאז הטבח שיראל לא מפסיק לעבוד כדי לשנות את המקום הזה. הוא מהמייסדים של ״קומו״. הוא קול חשוב, לא מתנצל, שמתעקש להציב לממשלה המזוויעה הזאת את האמת בפנים. מנומק, לא מנומס, דור ההנהגה הבא של ישראל. פגשתי את שיראל לראשונה לפני שנתיים, כשהגיע לנאום בהפגנה הראשונה להפלת הממשלה בשדרות רוטשילד. זה היה רגע אחרי ההופעה הטלוויזיונית הבלתי נשכחת שלו, הזעם שלו חרך לי את הנשמה. בינואר 2024, בדיוק לפני שנתיים, נסעתי יחד עם אסף שפיר כדי לבקר אותו באופקים. אני מניח שרובכם לא ראיתם את התיעוד הזה, וגם אם כן אני בטוח שתהנו לראות אותו שוב בפרספקטיבת הזמן. תנו לו כמה דקות של בוקר שבת. ינואר 2024, ״יאללה תקווה באופקים״ - זה הסיפור של שיראל חוגג. תעקבו אחריו פה בטוויטר, תנו לו את הרמקול שמגיע לו. הוא לא יאכזב אתכם. אוהב אותך אח, shirel hogeg

Ran Harnevo

34,293 views • 9 months ago

איל ולדמן מספר על שיחתו עם רונן בר, שהיה ראש השב"כ ב-7 באוקטובר 2023: "הוא [רונן בר] בא ואומר לי, תשמע, אנחנו נתנו התרעה למפקד האוגדה, ומפקד האוגדה הלך לישון; הודעתי [על המידע ההתרעתי] לרמטכ"ל [הרצי הלוי]. אמרתי: איך הודעת? הוא אמר: המזכיר שלי התקשר למזכיר שלו" ב-25 ביוני 2026, ערוץ 13 שידר ראיון שערך עמרי אסנהיים עם איל ולדמן. בהקדמה לראיון נכתב: "עמרי אסנהיים בארוחה אינטימית וריאיון אחד על אחד עם המיליארדר איל וולדמן, שלא מפסיק להאמין בשלום גם אחרי שבתו נרצחה בשבעה באוקטובר. הוא ידבר על החיים החדשים שלו ועל בת הזוג שצעירה ממנו ב-40 שנה". להלן קטע מהראיון: איל ולדמן: אני נפגשתי גם עם [ראש השב"כ ב-7 באוקטובר 2023] רונן [בר] וגם עם [הרמטכ"ל ב-7 באוקטובר 2023] הרצי הלוי. עם רונן [בר] זה היה, כי הוא ביקש, כי אני פרסמתי שהוא צריך להיכנס לכלא. אז הוא רוצה לדבר, ואני עדיין חושב שהוא צריך להיכנס לכלא. וכשסיימנו את השיחה, הוא לא לחץ אפילו את היד. עמרי אסנהיים: אמרת לו, רונן בר אתה צריך להיכנס לכלא? איל ולדמן: כן, בהחלט. עמרי אסנהיים: בפנים? איל ולדמן: כן. אני לא אומר לך משהו אחר, למישהו אחר משהו אחר. אבל אני קונסיסטנטי בדברים, אתה יודע, אתה יכול לשכנע אותי שלא, והוא ניסה לשכנע אותי שלא, שהוא נתן התרעות וזה, אבל זה היה כל בולשיט אחד גדול. הוא מנסה לשכנע את עצמו, וזה לא נכון. יש פה רשלנות פושעת. ואמרתי לו שלדעתי, אם הוא היה עוזב את השב"כ חודשיים, שלושה אחרי [ה-7 באוקטובר 2023], המצב שלנו היה הרבה יותר טוב מאשר שהוא נשאר כל כך הרבה זמן. אתה יודע, הוא בא ואומר לי, תשמע, אנחנו נתנו התרעה למפקד האוגדה, ומפקד האוגדה הלך לישון. אמרתי לו, אתה לא התרעת. ואמרתי לו, תקשיב, אם היית אומר למפקד האוגדה, הולכים לאנוס את אשתך, הוא לא היה הולך לישון. אם אתה אומר למפקד האוגדה, חמאס הולכים לטייל עם הכלב, אז הוא ילך לישון. אז לא התרעת, נכון? הוא גם אמר שהודעתי לרמטכ"ל. אמרתי, איך הודעת? הוא אמר, המזכיר שלי התקשר למזכיר שלו. אמרתי, כשאתה מדבר עם מזכיר שמדבר עם מזכירה אתה לא מבין מה קורה. אוקיי, אז הוא העביר משהו טלפוני, אתה יודע, טלפרינטרי כזה, זה לא משנה. זו לא הודעה שאתה הודעת לרמטכ"ל, אתה לא הודעת לרמטכ"ל. אתה רוצה להודיע לרמטכ"ל, תרים את הטלפון לא דרך המזכירה שלך בנושא כזה חשוב. בקיצור, היו לו הרבה תירוצים והרבה פה, שם. אני חושב שהוא בהחלט אשם. עמרי אסנהיים: ראית איזשהו סימן של, אתה יודע, של הכאה על חטא, נקיפות מצפון? איל ולדמן: אצל רונן [בר] פחות. רונן [בר] ניסה לשכנע אותי שהוא עשה את הכל ושהוא בסדר. סימוכין:

איל ולדמן מספר על שיחתו עם רונן בר, שהיה ראש השב"כ ב-7 באוקטובר 2023: "הוא [רונן בר] בא ואומר לי, תשמע, אנחנו נתנו התרעה למפקד האוגדה, ומפקד האוגדה הלך לישון; הודעתי [על המידע ההתרעתי] לרמטכ"ל [הרצי הלוי]. אמרתי: איך הודעת? הוא אמר: המזכיר שלי התקשר למזכיר שלו" ב-25 ביוני 2026, ערוץ 13 שידר ראיון שערך עמרי אסנהיים עם איל ולדמן. בהקדמה לראיון נכתב: "עמרי אסנהיים בארוחה אינטימית וריאיון אחד על אחד עם המיליארדר איל וולדמן, שלא מפסיק להאמין בשלום גם אחרי שבתו נרצחה בשבעה באוקטובר. הוא ידבר על החיים החדשים שלו ועל בת הזוג שצעירה ממנו ב-40 שנה". להלן קטע מהראיון: איל ולדמן: אני נפגשתי גם עם [ראש השב"כ ב-7 באוקטובר 2023] רונן [בר] וגם עם [הרמטכ"ל ב-7 באוקטובר 2023] הרצי הלוי. עם רונן [בר] זה היה, כי הוא ביקש, כי אני פרסמתי שהוא צריך להיכנס לכלא. אז הוא רוצה לדבר, ואני עדיין חושב שהוא צריך להיכנס לכלא. וכשסיימנו את השיחה, הוא לא לחץ אפילו את היד. עמרי אסנהיים: אמרת לו, רונן בר אתה צריך להיכנס לכלא? איל ולדמן: כן, בהחלט. עמרי אסנהיים: בפנים? איל ולדמן: כן. אני לא אומר לך משהו אחר, למישהו אחר משהו אחר. אבל אני קונסיסטנטי בדברים, אתה יודע, אתה יכול לשכנע אותי שלא, והוא ניסה לשכנע אותי שלא, שהוא נתן התרעות וזה, אבל זה היה כל בולשיט אחד גדול. הוא מנסה לשכנע את עצמו, וזה לא נכון. יש פה רשלנות פושעת. ואמרתי לו שלדעתי, אם הוא היה עוזב את השב"כ חודשיים, שלושה אחרי [ה-7 באוקטובר 2023], המצב שלנו היה הרבה יותר טוב מאשר שהוא נשאר כל כך הרבה זמן. אתה יודע, הוא בא ואומר לי, תשמע, אנחנו נתנו התרעה למפקד האוגדה, ומפקד האוגדה הלך לישון. אמרתי לו, אתה לא התרעת. ואמרתי לו, תקשיב, אם היית אומר למפקד האוגדה, הולכים לאנוס את אשתך, הוא לא היה הולך לישון. אם אתה אומר למפקד האוגדה, חמאס הולכים לטייל עם הכלב, אז הוא ילך לישון. אז לא התרעת, נכון? הוא גם אמר שהודעתי לרמטכ"ל. אמרתי, איך הודעת? הוא אמר, המזכיר שלי התקשר למזכיר שלו. אמרתי, כשאתה מדבר עם מזכיר שמדבר עם מזכירה אתה לא מבין מה קורה. אוקיי, אז הוא העביר משהו טלפוני, אתה יודע, טלפרינטרי כזה, זה לא משנה. זו לא הודעה שאתה הודעת לרמטכ"ל, אתה לא הודעת לרמטכ"ל. אתה רוצה להודיע לרמטכ"ל, תרים את הטלפון לא דרך המזכירה שלך בנושא כזה חשוב. בקיצור, היו לו הרבה תירוצים והרבה פה, שם. אני חושב שהוא בהחלט אשם. עמרי אסנהיים: ראית איזשהו סימן של, אתה יודע, של הכאה על חטא, נקיפות מצפון? איל ולדמן: אצל רונן [בר] פחות. רונן [בר] ניסה לשכנע אותי שהוא עשה את הכל ושהוא בסדר. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

29,389 views • 3 months ago

הדיון בבג"ץ על החרם של יריב לוין נגד נשיא העליון עמית: דיאלוג מטורף בין השופטים לנציגו של לוין, עו''ד יורם שפטל. השופט יחיאל כשר רומז בדבריו בצורה ברורה, שמה שלוין עושה זה בעצם סחיטה באיומים של מערכת המשפט. תקשיבו. השופט כשר: "אדוני אמר כך: שר המשפטים - בגלל שיש לו דעה על תוקף המינוי של הנשיא - הוא בגלל זה לא מינה ולא ממנה (שופטים), בלי שהוא כופר בצורך, לא כופר בנזק... והמשפט השלישי אומר כך: 'הואיל ואני בהתנהגות הזאת שלי יצרתי מצב שהוא קטסטרופה, שאני לא מכחיש אותה בכלל, אז אם אכפת לכם מהקטסטרופה שנוצרה בדרך הזאת, אז תחלצו את בת הערובה - זה מערכת המשפט והשירות לאזרח - בדרך הזו שתוותרו למה שאני רוצה. ותוותרו למה שאני רוצה - זה שהאיש שאבוא איתו בדברים הוא לא השופט עמית אלא השופט סולברג... אם אכפת לכם - תדאגו לזה שיקרה מה שאני רוצה...' - האם הבנתי נכון? שפטל: כבודו הבין נכון... כשר בהמשך: להצעה פרקטית של צד שאומר: תקשיב, אני בדרכי מצליח לגרום לנזק קשה מאוד, בוא תהיה פרקטי ותסכים למה שאני רוצה - יש כל מיני שמות, שבגלל כבודו של שר המשפטים אני לא אזכיר". --- כל מיני שמות = סחיטה באיומים

הדיון בבג"ץ על החרם של יריב לוין נגד נשיא העליון עמית: דיאלוג מטורף בין השופטים לנציגו של לוין, עו''ד יורם שפטל. השופט יחיאל כשר רומז בדבריו בצורה ברורה, שמה שלוין עושה זה בעצם סחיטה באיומים של מערכת המשפט. תקשיבו. השופט כשר: "אדוני אמר כך: שר המשפטים - בגלל שיש לו דעה על תוקף המינוי של הנשיא - הוא בגלל זה לא מינה ולא ממנה (שופטים), בלי שהוא כופר בצורך, לא כופר בנזק... והמשפט השלישי אומר כך: 'הואיל ואני בהתנהגות הזאת שלי יצרתי מצב שהוא קטסטרופה, שאני לא מכחיש אותה בכלל, אז אם אכפת לכם מהקטסטרופה שנוצרה בדרך הזאת, אז תחלצו את בת הערובה - זה מערכת המשפט והשירות לאזרח - בדרך הזו שתוותרו למה שאני רוצה. ותוותרו למה שאני רוצה - זה שהאיש שאבוא איתו בדברים הוא לא השופט עמית אלא השופט סולברג... אם אכפת לכם - תדאגו לזה שיקרה מה שאני רוצה...' - האם הבנתי נכון? שפטל: כבודו הבין נכון... כשר בהמשך: להצעה פרקטית של צד שאומר: תקשיב, אני בדרכי מצליח לגרום לנזק קשה מאוד, בוא תהיה פרקטי ותסכים למה שאני רוצה - יש כל מיני שמות, שבגלל כבודו של שר המשפטים אני לא אזכיר". --- כל מיני שמות = סחיטה באיומים

Or-ly Barlev 🎗 אור-לי ברלב

33,303 views • 4 months ago

מר אברהמי, אני לא יודע מי אתה אבל הדברים שאתה כותב, ככל שהם נוגעים בי, הם שקר מתועב, עלילת דם והוצאת דיבה. יש כבר תביעה אחת שמתנהלת בנושא, ובקרוב יהיו עוד. אני מציע לך למחוק את הציוץ הזה לאלתר. אחרי שתמחק (או לא תמחק ואז תצטרך להוכיח בבית המשפט את הדברים) ממליץ לקרוא ולצפות בקטעים הבאים: יעקב ברדוגו, 15.9.2024, יומיים לפני פיצוץ הביפרים: "האמירה של נתניהו ממש ביום פעולת המנע, שזה לא סוף פסוק. והאמירה שלו היום אומרת בצורה ברורה, ישראל תפעל בצורה עצימה בלבנון בתקופה הקרובה, תוך כדי מערכת הבחירות האמריקאית, ואני אגיד דבר אחד נוסף, הפעולה הגדולה שתחזיר את התושבים הרבה יותר קרובה מאשר הייתה לפני שבוע" יעקב ברדוגו, 16.9.2024, 17 שעות לפני פיצוץ הביפרים: "בכדי להשיב את התושבים, המדיניות היא כזו שאתה עושה את זה או בדרך של הסדרה, או בדרך של של מלחמה. עצימות, אני דרך אגב עוד לפני מלחמה, אני מדבר על פעולות עצימות "אני חושב שבתקופה הקרובה אנחנו נראה יותר פעולות עצימות לפני תמרון צבאי אחר. הפעולות העצימות האלה יהיו מיועדות כדי לרכך את הקרקע, כדי לייצר מציאות אל תוך המערכת של הסבך הלבנוני" יעקב ברדוגו, 10.6.2025, יומיים לפני התקיפה באיראן: "ישראל קרובה בעיניי לתקיפה באיראן הרבה יותר בלוח זמנים מאוד קצר לכן גם החרדים, לכן גם אריה דרעי שיודע את זה צריך לקבל את זה במהלך ההחלטות שלו "אבל ישראל קרובה לתקיפה האמריקאים לא מצליחים להביא את הסחורה... חלון הזמנים הידוע בישראל הוא מאוד מאוד קטן לעניין האיראני ...אני חושב שאנחנו במהלך של ימים ספורים לקראת תקיפה באיראן אנחנו נצטרך עזרה בהגנה של האמריקאים, אבל אני חושב שכבר הפור נופל גם בישראל, גם בארה״ב, שלא יהיה מנוס מתקיפה באיראן. עם כל מה שמשתמע בדבר הזה" ברדוגו ממש לא מתבייש במידע שהוא מפרסם לפני מבצעים מתוכננים. הנה כאן בקטע האחרון מאוגוסט 2025, ברדוגו יורד על ריקלין שהוא לא מאמין מספיק בנתניהו. ריקלין מעיר בחיוך "אתה פוגע בי", כאילו בצחוקים, אבל לא שוכח ולא סולח ואחרי שברדוגו אומר שעניין ההכרעה הטוטלית של החמאס הוא סיפור של ימים, ריקלין מתנפל עליו שהוא כבר אמר זאת שוב ושוב בעבר. ברדוגו (החל מ01:20) מתגונן ואומר שזה לא נכון, ושהמידע שהוא חושף על מבצעים עתידיים הוא מדוייק. הוא מביא כדוגמא את התקיפה באיראן ואת ההתרעה שהוא נתן יומיים קודם.

מר אברהמי, אני לא יודע מי אתה אבל הדברים שאתה כותב, ככל שהם נוגעים בי, הם שקר מתועב, עלילת דם והוצאת דיבה. יש כבר תביעה אחת שמתנהלת בנושא, ובקרוב יהיו עוד. אני מציע לך למחוק את הציוץ הזה לאלתר. אחרי שתמחק (או לא תמחק ואז תצטרך להוכיח בבית המשפט את הדברים) ממליץ לקרוא ולצפות בקטעים הבאים: יעקב ברדוגו, 15.9.2024, יומיים לפני פיצוץ הביפרים: "האמירה של נתניהו ממש ביום פעולת המנע, שזה לא סוף פסוק. והאמירה שלו היום אומרת בצורה ברורה, ישראל תפעל בצורה עצימה בלבנון בתקופה הקרובה, תוך כדי מערכת הבחירות האמריקאית, ואני אגיד דבר אחד נוסף, הפעולה הגדולה שתחזיר את התושבים הרבה יותר קרובה מאשר הייתה לפני שבוע" יעקב ברדוגו, 16.9.2024, 17 שעות לפני פיצוץ הביפרים: "בכדי להשיב את התושבים, המדיניות היא כזו שאתה עושה את זה או בדרך של הסדרה, או בדרך של של מלחמה. עצימות, אני דרך אגב עוד לפני מלחמה, אני מדבר על פעולות עצימות "אני חושב שבתקופה הקרובה אנחנו נראה יותר פעולות עצימות לפני תמרון צבאי אחר. הפעולות העצימות האלה יהיו מיועדות כדי לרכך את הקרקע, כדי לייצר מציאות אל תוך המערכת של הסבך הלבנוני" יעקב ברדוגו, 10.6.2025, יומיים לפני התקיפה באיראן: "ישראל קרובה בעיניי לתקיפה באיראן הרבה יותר בלוח זמנים מאוד קצר לכן גם החרדים, לכן גם אריה דרעי שיודע את זה צריך לקבל את זה במהלך ההחלטות שלו "אבל ישראל קרובה לתקיפה האמריקאים לא מצליחים להביא את הסחורה... חלון הזמנים הידוע בישראל הוא מאוד מאוד קטן לעניין האיראני ...אני חושב שאנחנו במהלך של ימים ספורים לקראת תקיפה באיראן אנחנו נצטרך עזרה בהגנה של האמריקאים, אבל אני חושב שכבר הפור נופל גם בישראל, גם בארה״ב, שלא יהיה מנוס מתקיפה באיראן. עם כל מה שמשתמע בדבר הזה" ברדוגו ממש לא מתבייש במידע שהוא מפרסם לפני מבצעים מתוכננים. הנה כאן בקטע האחרון מאוגוסט 2025, ברדוגו יורד על ריקלין שהוא לא מאמין מספיק בנתניהו. ריקלין מעיר בחיוך "אתה פוגע בי", כאילו בצחוקים, אבל לא שוכח ולא סולח ואחרי שברדוגו אומר שעניין ההכרעה הטוטלית של החמאס הוא סיפור של ימים, ריקלין מתנפל עליו שהוא כבר אמר זאת שוב ושוב בעבר. ברדוגו (החל מ01:20) מתגונן ואומר שזה לא נכון, ושהמידע שהוא חושף על מבצעים עתידיים הוא מדוייק. הוא מביא כדוגמא את התקיפה באיראן ואת ההתרעה שהוא נתן יומיים קודם.

Ronen Bergman

31,492 views • 7 months ago

מנכ״ל גוגל לשעבר אריק שמידט: "צוואר הבקבוק האמיתי של מהפכת הAI הוא לא אנרגיה, אלא בעצם הכסף. הראיון הזה מלפני 3 שבועות מהמעולים שיצא לי לצפות על מהפכת הAI. הוא גם מקבל משמעות נוספת אחרי גיוס הכספים של גוגל השבוע, ואולי גם של מטא. חובת צפייה ושמירה. "כשמחברים את העלויות של הדברים האלה, במספרים עגולים, נניח 50 מיליארד דולר לכל ג׳יגה-וואט, אז 10 ג׳יגה-וואט הם חצי טריליון דולר. כמה חברות, מדינות וכדומה יכולות להזרים לתעשייה טריליון דולר של הון? מעטות מאוד. הסינים בהחלט יכולים לעשות את זה. אני לא יודע אם הם עושים את זה, אבל אני הולך לנסות לגלות. בארצות הברית יש אנשים שמקווים שזה יקרה. מעניין שאפשר לממן דברים כאלה, כי הגדולות של שוק ההון האמריקאי מאפשרת לנו ללוות סכומים כאלה. לדוגמה, האירופים לא יכולים לעשות את זה, וזה די מתסכל אותם." אם גם לענקיות שבענקיות אין מספיק כסף להשתתף במירוץ והן צריכות לגייס מהציבור, מה זה אומר על המשך הדלק? הסרטון המלא בתגובה הראשונה

מנכ״ל גוגל לשעבר אריק שמידט: "צוואר הבקבוק האמיתי של מהפכת הAI הוא לא אנרגיה, אלא בעצם הכסף. הראיון הזה מלפני 3 שבועות מהמעולים שיצא לי לצפות על מהפכת הAI. הוא גם מקבל משמעות נוספת אחרי גיוס הכספים של גוגל השבוע, ואולי גם של מטא. חובת צפייה ושמירה. "כשמחברים את העלויות של הדברים האלה, במספרים עגולים, נניח 50 מיליארד דולר לכל ג׳יגה-וואט, אז 10 ג׳יגה-וואט הם חצי טריליון דולר. כמה חברות, מדינות וכדומה יכולות להזרים לתעשייה טריליון דולר של הון? מעטות מאוד. הסינים בהחלט יכולים לעשות את זה. אני לא יודע אם הם עושים את זה, אבל אני הולך לנסות לגלות. בארצות הברית יש אנשים שמקווים שזה יקרה. מעניין שאפשר לממן דברים כאלה, כי הגדולות של שוק ההון האמריקאי מאפשרת לנו ללוות סכומים כאלה. לדוגמה, האירופים לא יכולים לעשות את זה, וזה די מתסכל אותם." אם גם לענקיות שבענקיות אין מספיק כסף להשתתף במירוץ והן צריכות לגייס מהציבור, מה זה אומר על המשך הדלק? הסרטון המלא בתגובה הראשונה

המחנך הפיננסי

47,974 views • 4 months ago

נפתלי בנט: "אני יודע היום עובדתית, מודיעינית, שיחיא סינוואר [מנהיג חמאס ברצועת עזה] אמר עליי 'בנט הזה לא צפוי, הוא מג'נון [משוגע], אני לא אוהב אותו. מעדיף את [בנימין] נתניהו; הוא אמר, "בנט מג'נון" [משוגע]. בסדר? אני יודע את הדבר הזה. [הוא אמר] "בנט המשוגע" בשני ראיונות לתקשורת לאחרונה, נפתלי בנט, לשעבר ראש הממשלה, אמר כי יחיא סינוואר, לשעבר מנהיג חמאס ברצועת עזה, כינה אותה "מג’נון" (משוגע), ורצה שבנימין נתניהו ינצח בבחירות לכנסת. להלן קטע מדברי נפתלי בנט בראיון למורן אזולאי שפורסם ב-2 ביולי 2026: נפתלי בנט: ואני יודע היום עובדתית, מודיעינית, שיחיא סינוואר [מנהיג חמאס ברצועת עזה] אמר עליי 'בנט הזה לא צפוי, הוא מג'נון [משוגע], אני לא אוהב אותו. מעדיף את [בנימין] נתניהו'". מורן אזולאי: איך אתה יודע את זה? את יודע את זה בזמן אמת? נפתלי בנט: לא. לא. ידעתי משהו בזמן אמת, אבל היום באמש"ט [יחידת איסוף מודיעין ושלל טכני], זה חומרים שמצאו בעזה. אני יודע [את זה] משני מקורות משני מקומות שונים. זה עובדה. ואנחנו גם יודעים, סליחה גם פורסם, נדמה לי בערוץ מתחרה אליכם, שהוא [יחיא סינוואר] רצה שנתניהו יזכה בבחירות. זה פורסם. יחיא סינוואר רצה שנתניהו יזכה בבחירות. וזה לא הוכחש. סימוכין: להלן קטע מדברי נפתלי בנט בראיון לספי עובדיה וליאור קינן בערוץ הכנסת שפורסם ב-30 בספטמבר 2026: נפתלי בנט: אני כן יודע שסינוואר רצה בניצחון נתניהו. סינוואר תיעב אותי, כי לא נתתי להם מנוחה. כל הזמן תקפנו, וסינוואר רצה בניצחון נתניהו. זה [המידע ש]אני נותן לך. ספי עובדיה: בבחירות [לכנסת ב-1 בנובמבר 2022] שלא התמודדת בהן? נפתלי בנט: בבחירות שלא התמודדתי בהן. וכן, הוא רצה כי הוא [משנה את המשפט], והוא אמר, "בנט מג'נון" [משוגע]. בסדר? אני יודע את הדבר הזה. [הוא אמר] "בנט המשוגע". ספי עובדיה: אבל מה אכפת לו? אתה לא [מתמודד בבחירות]. אתה איננו [פעיל בזירה הפוליטית]. נפתלי בנט: לא, אני מדבר על התקופה שלי. בתקופה שלי, היום אנחנו יודעים. הוא [סינוואר] אמר [נקטע] ספי עובדיה: אה, [התכוונתו לומר שסינוואר אמר] "חבל שאין נתניהו"? נפתלי בנט: כן, בדיוק. ספי עובדיה: שזה מה? זה מודיעין שהונח על שולחנו של ראש ממשלת ישראל? נפתלי בנט: כן, כן, כן, כן, כן, כן. גם דרך חטופים ששמעו את זה מ[משנה את המשפט], כן. ליאור קינן: שסינוואר רצה את נתניהו ראש ממשלה? נפתלי בנט: כן. סינוואר רצה את נתניהו ראש ממשלה. אגב, גם בחדשות 12 פרסמו שסינוואר רצה את [משנה את המשפט], כי נתניהו הכיל [אימץ מדיניות של הכלה]. תיראו תסתכלו את ההתנהגות בשנת 2022, בשנה שקדמה. חיזבאללה בונים אוהל בשטח ישראל, ונתניהו רועד, הברכיים שלו רועדות. הוא לא עושה כלום. אתם קולטים? חיזבאללה בונה לנו אוהל בשטח ישראל ואנחנו רועדים לנו ה[משנה את המשפט]. הוא רועד ל[משנה את המשפט]. אחר כך, חיזבאללה עושה פיגוע בתוך שטח ישראל בצומת מגידו. נתניהו רועד מפחד, לא מגיב. הלאה, סינוואר עושה [משנה את המשפט], בתקופתי לא היה את זה, הפסקנו את זה. מגיע לגדר, עושה צעדות, שורף את הגדר, מפרק את הגדר ב[משנה את המשפט]. נתניהו לא מגיב, רועד מפחד. אז נתניהו שידר חולשה, שידר פחד, וריסק את ההרתעה. מה זה הרתעה? זה שהאויב יפחד מאיתנו. אני אומר לכם ש[חסן] נסראללה [מנהיג חיזבאללה] ו[יחיא] סינוואר [מנהיג חמאס ברצועת עזה] ו[עלי] ח'מינאי [מנהיגה הרוחני של איראן] הבינו והסיקו מזה [נקטע] ספי עובדיה: טוב, הוא [נתניהו] יאמר לך: אני חיסלתי את כולם בסוף, כן? אחרי [משנה את המשפט] במחיר כבד. נפתלי בנט: אחרי שרצחו ואנסו לנו, בסדר, תודה רבה באמת, תודה. החוכמה היא [נקטע] ספי עובדיה: התפקיד הוא למנוע את זה. אני מסכים. נפתלי בנט: החוכמה היא לא לפני, לא אחרי. סימוכין:

נפתלי בנט: "אני יודע היום עובדתית, מודיעינית, שיחיא סינוואר [מנהיג חמאס ברצועת עזה] אמר עליי 'בנט הזה לא צפוי, הוא מג'נון [משוגע], אני לא אוהב אותו. מעדיף את [בנימין] נתניהו; הוא אמר, "בנט מג'נון" [משוגע]. בסדר? אני יודע את הדבר הזה. [הוא אמר] "בנט המשוגע" בשני ראיונות לתקשורת לאחרונה, נפתלי בנט, לשעבר ראש הממשלה, אמר כי יחיא סינוואר, לשעבר מנהיג חמאס ברצועת עזה, כינה אותה "מג’נון" (משוגע), ורצה שבנימין נתניהו ינצח בבחירות לכנסת. להלן קטע מדברי נפתלי בנט בראיון למורן אזולאי שפורסם ב-2 ביולי 2026: נפתלי בנט: ואני יודע היום עובדתית, מודיעינית, שיחיא סינוואר [מנהיג חמאס ברצועת עזה] אמר עליי 'בנט הזה לא צפוי, הוא מג'נון [משוגע], אני לא אוהב אותו. מעדיף את [בנימין] נתניהו'". מורן אזולאי: איך אתה יודע את זה? את יודע את זה בזמן אמת? נפתלי בנט: לא. לא. ידעתי משהו בזמן אמת, אבל היום באמש"ט [יחידת איסוף מודיעין ושלל טכני], זה חומרים שמצאו בעזה. אני יודע [את זה] משני מקורות משני מקומות שונים. זה עובדה. ואנחנו גם יודעים, סליחה גם פורסם, נדמה לי בערוץ מתחרה אליכם, שהוא [יחיא סינוואר] רצה שנתניהו יזכה בבחירות. זה פורסם. יחיא סינוואר רצה שנתניהו יזכה בבחירות. וזה לא הוכחש. סימוכין: להלן קטע מדברי נפתלי בנט בראיון לספי עובדיה וליאור קינן בערוץ הכנסת שפורסם ב-30 בספטמבר 2026: נפתלי בנט: אני כן יודע שסינוואר רצה בניצחון נתניהו. סינוואר תיעב אותי, כי לא נתתי להם מנוחה. כל הזמן תקפנו, וסינוואר רצה בניצחון נתניהו. זה [המידע ש]אני נותן לך. ספי עובדיה: בבחירות [לכנסת ב-1 בנובמבר 2022] שלא התמודדת בהן? נפתלי בנט: בבחירות שלא התמודדתי בהן. וכן, הוא רצה כי הוא [משנה את המשפט], והוא אמר, "בנט מג'נון" [משוגע]. בסדר? אני יודע את הדבר הזה. [הוא אמר] "בנט המשוגע". ספי עובדיה: אבל מה אכפת לו? אתה לא [מתמודד בבחירות]. אתה איננו [פעיל בזירה הפוליטית]. נפתלי בנט: לא, אני מדבר על התקופה שלי. בתקופה שלי, היום אנחנו יודעים. הוא [סינוואר] אמר [נקטע] ספי עובדיה: אה, [התכוונתו לומר שסינוואר אמר] "חבל שאין נתניהו"? נפתלי בנט: כן, בדיוק. ספי עובדיה: שזה מה? זה מודיעין שהונח על שולחנו של ראש ממשלת ישראל? נפתלי בנט: כן, כן, כן, כן, כן, כן. גם דרך חטופים ששמעו את זה מ[משנה את המשפט], כן. ליאור קינן: שסינוואר רצה את נתניהו ראש ממשלה? נפתלי בנט: כן. סינוואר רצה את נתניהו ראש ממשלה. אגב, גם בחדשות 12 פרסמו שסינוואר רצה את [משנה את המשפט], כי נתניהו הכיל [אימץ מדיניות של הכלה]. תיראו תסתכלו את ההתנהגות בשנת 2022, בשנה שקדמה. חיזבאללה בונים אוהל בשטח ישראל, ונתניהו רועד, הברכיים שלו רועדות. הוא לא עושה כלום. אתם קולטים? חיזבאללה בונה לנו אוהל בשטח ישראל ואנחנו רועדים לנו ה[משנה את המשפט]. הוא רועד ל[משנה את המשפט]. אחר כך, חיזבאללה עושה פיגוע בתוך שטח ישראל בצומת מגידו. נתניהו רועד מפחד, לא מגיב. הלאה, סינוואר עושה [משנה את המשפט], בתקופתי לא היה את זה, הפסקנו את זה. מגיע לגדר, עושה צעדות, שורף את הגדר, מפרק את הגדר ב[משנה את המשפט]. נתניהו לא מגיב, רועד מפחד. אז נתניהו שידר חולשה, שידר פחד, וריסק את ההרתעה. מה זה הרתעה? זה שהאויב יפחד מאיתנו. אני אומר לכם ש[חסן] נסראללה [מנהיג חיזבאללה] ו[יחיא] סינוואר [מנהיג חמאס ברצועת עזה] ו[עלי] ח'מינאי [מנהיגה הרוחני של איראן] הבינו והסיקו מזה [נקטע] ספי עובדיה: טוב, הוא [נתניהו] יאמר לך: אני חיסלתי את כולם בסוף, כן? אחרי [משנה את המשפט] במחיר כבד. נפתלי בנט: אחרי שרצחו ואנסו לנו, בסדר, תודה רבה באמת, תודה. החוכמה היא [נקטע] ספי עובדיה: התפקיד הוא למנוע את זה. אני מסכים. נפתלי בנט: החוכמה היא לא לפני, לא אחרי. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

28,366 views • 9 days ago

עדות גיורא איילנד: "במרץ 2023 הוא [ראש אמ"ן אהרון חליוה] אמר: הערכת המודיעין שנתתי בנובמבר [2022] לא רלוונטית; הסבירות למלחמה גבוהה יותר ממה שהערכנו אז; במאי או ביוני 2023, [ראש] אמ"ן הציג תמונה קודרת מאוד ביחס למה [ש]צפוי לנו בעתיד הקרוב; דיבר במושגים של בערך השנה הקרובה" ב-15 באוגוסט 2024, אלוף במילואים גיורא איילנד, לשעבר ראש אגף המבצעים וראש אגף התכנון בצה"ל, העיד בפני ועדת החקירה האזרחית לאסון השבעה באוקטובר 2023. להלן קטע מעדותו: גיורא איילנד: כל שנה, פחות או יותר בנובמבר–דצמבר, מתקיים איזשהו ריטואל, אולי פגישה, שנקראת הערכת המודיעין השנתית, שבה ראש אמ"ן [אגף המודיעין], ראש המוסד וראש השב"כ [שירות הביטחון הכללי] מציגים לפני הקבינט את הערכת המודיעין: מה יהיה בשנה הקרובה. זה לא פורום של קבלת החלטות ברובו; זה יותר פורום של באמת הערכת מודיעין. אמ"ן עם רח"ט מחקר [ראש חטיבת המחקר באמ"ן], וראש אמ"ן עם האנשים המובילים. וכפי שאמרתי, האירוע הזה בדרך כלל לא נגמר באיזשהן החלטות, וגם לא [זו] תכליתו. בניגוד לכל שנה אחרת, וזה אני אומר לזכותו של ראש אמ"ן [אלוף אהרון חליוה], תיכף אני אגיד דברים אחרים מאוד שונים, במרץ 2023 הוא [חליוה] אמר: רגע, הערכת המודיעין שנתתי בנובמבר [2022] לפני ארבעה חודשים, היא כבר לא מדויקת. היא כבר לא לגמרי רלוונטית. התקדרו פני השמיים. המציאות יותר חמורה. יש יותר סכנות ממה שהערכתי. ואם משתמשים במילה החמקמקה גם של "סבירות": הסבירות למלחמה גבוהה יותר ממה שהערכנו אותה בנובמבר. בעקבות האמירה הזאת שלו, מי שזוכר, היה אותו ליל גלנט המפורסם. הוא קרה כמעט ישירות אחרי כן [ליל 26–27 במרץ 2023, שבו פרצו מחאות המוניות ספונטניות אחרי הודעת נתניהו על כוונתו לפטר את שר הביטחון יואב גלנט בעקבות קריאתו לעצור את הרפורמה המשפטית מטעמי ביטחון], כי אותה סקירה הוצגה לשר הביטחון, שבהחלט נבהל, או לפחות היה מודאג, וחשב שיש דברים שכדאי לעצור אותם — במיוחד בדימוי של ישראל כמדינה משוסעת [ו]חלשה, עם כל המלחמות על הרפורמה המשפטית. הוא פנה לראש הממשלה וביקש לעצור, כי [הוא] אומר: אויבינו מפרשים את הדברים בצורה רעה, ולכן יש לנו בעיות יותר חמורות, או יותר בטח אקוטיות, מאשר תהליכים כאלה או אחרים. פחות או יותר במאי או ביוני אותה שנה [2023], ראש אמ"ן כינס קבוצה של בערך שמונה או עשרה אנשים לשעבר, בעיקר ראשי אמ"ן לשעבר וראשי אגף מבצעים לשעבר. בין היתר היו שם אהוד ברק, גם [משה] בוגי יעלון, שהבנתי היה פה הבוקר, עמוס ידלין ואחרים, והיו שם ראשי אגף המבצעים לשעבר, ואני ביניהם. באמת אמ"ן הציג תמונה שבעיניי נראתה קודרת מאוד ביחס למה [ש]צפוי לנו בעתיד הקרוב. הוא לא דיבר במושגים קונקרטיים של שבועות וחודשים; דיבר במושגים של בערך השנה הקרובה. אני אישית די התחלחלתי ממה ששמעתי שם. ביקשתי מראש אמ"ן ללמוד את נושא המודיעין בצורה יותר יסודית. קיבלתי אישור, וביליתי יום שלם בכמה מחלקות באמ"ן כדי להעמיק את הידע הקונקרטי שלי על מה שקורה. והדאגה שלי הפכה להיות חמורה עוד יותר. בעקבות העניין הזה, ביולי [2023], פרסמתי פוסט בין חברים שהיה מאוד ויראלי ורץ להרבה מקומות. אני לא אקרא לכם את כולו, אבל אני אציין פה דברים שאני, בתור אדם ששמע דברים והבין אותם, יכול היה גם להציף אותם כלפי מעלה. אני אקרא בקצרה: "בחצי השנה האחרונה השתפר פלאים", אני מדבר על בערך שנה מהיום או שנה וחודשיים מהיום, יוני פחות או יותר, יוני - יולי 2023, "בחצי השנה האחרונה השתפר פלאים מעמדה של איראן בעולם. ארבע סיבות לכך: [אחת], רוסיה צריכה אותה; [שתיים], סין מחזרת אחריה; שלוש, הניסיון האמריקאי לבודד אותה נכשל; ארבע, סעודיה החליטה להתרפס בפני איראן במקום להתעמת איתה. "מעודדת ממציאות זו, הגיעה איראן למסקנה שאם תצליח ללכד בין הזירות — ישראל תקרוס. המשמעות היא ליזום מערכה [צבאית] שבה יפעלו בתיאום חיזבאללה, מיליציות שיעיות מסוריה ומעיראק, חמאס מעזה, תקיפה ישירה מאיראן, תקיפה מתימן, [ו]טרור מאיו"ש [אזור יהודה ושומרון]. וכל אלה יביאו בעצם לאי-יכולת של ישראל להתמודד. "מה שעוד השתנה מבחינת איראן לטובה הוא הגידול המשמעותי של הנשק המדויק שבידי חיזבאללה, המיליציות השיעיות ואיראן עצמה. כל אלה יצליחו, להערכת איראן, להקריס את התשתיות של ישראל. "בנוסף", ואני מדלג, "מבינים האיראנים", אני מקצר פה, "שישראל נמצאת במגמה של חולשה, ולכן ההזדמנות הזאת יכולה להיות בטווח של השנה הקרובה. ואני מסיים: "אם לא תימצא דרך לשינוי של 180 מעלות במגמה הקיימת, ישראל תיקלע לסכנה קיומית. אני לא מתייחס כאן להיבטים נוספים — כלכליים, מורליים ואחרים. אם נשקלל גם את זה, התמונה תהיה חמורה עוד יותר". זו ההבנה שלי. שאלה: איפה זה התפרסם? איפה פרסמת את זה? אמרת [ששלחת] פוסט בין חברים. גיורא איילנד: רגע, לא. זה הפך להיות מאוד מאוד ויראלי בהרבה מאוד קבוצות. אני כתבתי גם מאמר ב[עיתון] ידיעות [אחרונות], או שני מאמרים, ב[עיתון] ידיעות [אחרונות], אבל אני רוצה להגיע לנקודה היותר חשובה. בערך באוגוסט לפני שנה [2023], בעקבות ההבנה הזאת שלי — ופה אני מספר בפעם הראשונה לפרוטוקול, ביקשתי להיפגש עם ראש הממשלה [בנימין נתניהו] באופן אישי. שאלה: מתי? גיורא איילנד: באוגוסט לפני שנה [2023]. הוא [נתניהו] נענה לי יחסית מהר. נפגשתי איתו. הצגתי לו מצד אחד את דאגותיי כפי שאני מבין אותן, ואמרתי לו שלא רק בסעיף כללי: אני חושב שחייבים למצוא פתרון למשבר הפוליטי או לשסע שהולך וגדל. שמתי דגש גדול מאוד על מה שקורה בתוך צה"ל [הודעה של אלפי קצינים וחיילים במילואים על הפסקת התנדבותם לשירות מילואים - "סרבנות"], בדגש על חיל האוויר ואי התנדבות של טייסים [לשירות מילואים], וגם מה זה עושה — ובעיקר איך הדברים נראים מבחוץ. והצעתי לו [לנתניהו] גם אולי איזשהו מתווה, שבכוונה אני אומר שיש בו מרכיבים פוליטיים ומשפטיים, שיכולים אולי לגשר על הפער בין הצד שלו לבין, נגיד, האופוזיציה, ושיוכלו להרגיע לפחות או להחזיר את, הייתי אומר, אחדות השורות אצלנו. שאלה: גיורא, רק שאלה. התמונה שאתה רואה אז היא תמונה שנובעת מההיבט החיזוק האיראני לנוכח הסיטואציה הגלובלית וכולי וכולי, מה נקודת המהות, החיזוק האיראני או הנפילה פה, או החולשה הישראלית, או שניהם ביחד? או שילוב ביניהם. גיורא איילנד: שניהם ביחד. תנועת מספריים: העוצמה האיראנית ושלוחיה, והמוכנות — כולל המבצעית — של השלוחים שלה, שהלכה והתחזקה מצד אחד; והירידה גם ביכולות שלנו וגם בדימוי שלנו [מצד שני]. וכשאני מדבר על הדימוי, לא פרטתי פה את הכל, כולל היחסים המאוד מתוחים שהיו אז עם ארצות הברית, שציינתי אותם בתור נקודה שגם היא מייצרת חלק, או מקרינה חולשה ישראלית. שאלה: אבל אני רק טיפה מפריע. מה שאתה כתבת, ועל בסיס זה גם נפגשת עם ראש הממשלה, זה ביטוי של מה ששמעת מראש אמ"ן? גיורא איילנד: כן. אני מה ששמעתי לאו דווקא רק מראש אמ"ן, מה ששמעתי במסגרת הדיונים שקיימתי או שהייתי [בהם], כולל בגורמים, נגיד, ברמות של ראשי מחלקות, ראשי ענפים באמ"ן, והבנתי את בעצם הבשלות האיראנית: המוכנות שלהם ללכד בין הזירות ולעשות את אותו המהלך הזה, שמבחינתם, בעצם החזון שהיה לפני עשר שנים אולי תיאורטי, בראייתם הוא פחות או יותר כבר מוכן. ומול החולשה הישראלית — גם איזשהו רצון לקדם את הדברים, כי אם ישראל בחולשתה, בוא אולי אנחנו האיראנים נקדים. ואני מודה: אני הייתי מאוד מאוד מודאג מהדברים האלה. לא היה לי מקורות מידע אחרים. שורה תחתונה. הפגישה שלי עם ראש הממשלה, כפי שאפשר להבין, לא השיגה שום תוצאות של ממש. אני חייב להגיד שהצגתי לו את הצד הפוליטי של מה שאני מציע. הוא כן שאל אותי: האם לפי דעתי הצד השני — [חברי הכנסת] בני גנץ, גדי איזנקוט וכולי — יתמכו. אמרתי: אני מוכן לנסות. פגשתי את גדי איזנקוט יום או יומיים אחר כך. הבנתי שבערך 70% הייתה בו נכונות ללכת לקראת [הצעת הפשרה] באותם מתווים. ראש הממשלה גם ביקש ממני שאני אעביר לו בכתב את אותם הדברים שאמרתי. העברתי לו בכתב. את זה אני לא מציג את זה פה בפניכם, אבל יש לי את המכתב הרשמי שנתתי לו. אבל עם הדבר הזה לא קרה שום דבר. אני אומר את הנקודה הזאת שהיא היחידה שאתייחס [בה] לצד המדיני. רוב יתר הדברים שאדבר עליהם הם על הצבא עצמו, משום שניתן היה להבין ביולי–אוגוסט 2023 שאנחנו לא כתמול שלשום. נכון שגם אני חשבתי, כמו רבים אחרים, שאם תיפתח הרעה, היא תיפתח קודם כול מחיזבאללה [מלבנון] ולא [על ידי חמאס] מעזה. אבל בהחלט ראינו את התמונה המלאה, וגם ציינתי את זה במפורש: חמאס הוא חלק מהכוחות שאמורים אולי להסתער על ישראל כחלק מאיזושהי תוכנית כוללת איראנית, ושאני חשבתי שיש בה סכנה קיומית. והתייחסתי למושג הזה כבר אז, באוגוסט 2023. סימוכין:

עדות גיורא איילנד: "במרץ 2023 הוא [ראש אמ"ן אהרון חליוה] אמר: הערכת המודיעין שנתתי בנובמבר [2022] לא רלוונטית; הסבירות למלחמה גבוהה יותר ממה שהערכנו אז; במאי או ביוני 2023, [ראש] אמ"ן הציג תמונה קודרת מאוד ביחס למה [ש]צפוי לנו בעתיד הקרוב; דיבר במושגים של בערך השנה הקרובה" ב-15 באוגוסט 2024, אלוף במילואים גיורא איילנד, לשעבר ראש אגף המבצעים וראש אגף התכנון בצה"ל, העיד בפני ועדת החקירה האזרחית לאסון השבעה באוקטובר 2023. להלן קטע מעדותו: גיורא איילנד: כל שנה, פחות או יותר בנובמבר–דצמבר, מתקיים איזשהו ריטואל, אולי פגישה, שנקראת הערכת המודיעין השנתית, שבה ראש אמ"ן [אגף המודיעין], ראש המוסד וראש השב"כ [שירות הביטחון הכללי] מציגים לפני הקבינט את הערכת המודיעין: מה יהיה בשנה הקרובה. זה לא פורום של קבלת החלטות ברובו; זה יותר פורום של באמת הערכת מודיעין. אמ"ן עם רח"ט מחקר [ראש חטיבת המחקר באמ"ן], וראש אמ"ן עם האנשים המובילים. וכפי שאמרתי, האירוע הזה בדרך כלל לא נגמר באיזשהן החלטות, וגם לא [זו] תכליתו. בניגוד לכל שנה אחרת, וזה אני אומר לזכותו של ראש אמ"ן [אלוף אהרון חליוה], תיכף אני אגיד דברים אחרים מאוד שונים, במרץ 2023 הוא [חליוה] אמר: רגע, הערכת המודיעין שנתתי בנובמבר [2022] לפני ארבעה חודשים, היא כבר לא מדויקת. היא כבר לא לגמרי רלוונטית. התקדרו פני השמיים. המציאות יותר חמורה. יש יותר סכנות ממה שהערכתי. ואם משתמשים במילה החמקמקה גם של "סבירות": הסבירות למלחמה גבוהה יותר ממה שהערכנו אותה בנובמבר. בעקבות האמירה הזאת שלו, מי שזוכר, היה אותו ליל גלנט המפורסם. הוא קרה כמעט ישירות אחרי כן [ליל 26–27 במרץ 2023, שבו פרצו מחאות המוניות ספונטניות אחרי הודעת נתניהו על כוונתו לפטר את שר הביטחון יואב גלנט בעקבות קריאתו לעצור את הרפורמה המשפטית מטעמי ביטחון], כי אותה סקירה הוצגה לשר הביטחון, שבהחלט נבהל, או לפחות היה מודאג, וחשב שיש דברים שכדאי לעצור אותם — במיוחד בדימוי של ישראל כמדינה משוסעת [ו]חלשה, עם כל המלחמות על הרפורמה המשפטית. הוא פנה לראש הממשלה וביקש לעצור, כי [הוא] אומר: אויבינו מפרשים את הדברים בצורה רעה, ולכן יש לנו בעיות יותר חמורות, או יותר בטח אקוטיות, מאשר תהליכים כאלה או אחרים. פחות או יותר במאי או ביוני אותה שנה [2023], ראש אמ"ן כינס קבוצה של בערך שמונה או עשרה אנשים לשעבר, בעיקר ראשי אמ"ן לשעבר וראשי אגף מבצעים לשעבר. בין היתר היו שם אהוד ברק, גם [משה] בוגי יעלון, שהבנתי היה פה הבוקר, עמוס ידלין ואחרים, והיו שם ראשי אגף המבצעים לשעבר, ואני ביניהם. באמת אמ"ן הציג תמונה שבעיניי נראתה קודרת מאוד ביחס למה [ש]צפוי לנו בעתיד הקרוב. הוא לא דיבר במושגים קונקרטיים של שבועות וחודשים; דיבר במושגים של בערך השנה הקרובה. אני אישית די התחלחלתי ממה ששמעתי שם. ביקשתי מראש אמ"ן ללמוד את נושא המודיעין בצורה יותר יסודית. קיבלתי אישור, וביליתי יום שלם בכמה מחלקות באמ"ן כדי להעמיק את הידע הקונקרטי שלי על מה שקורה. והדאגה שלי הפכה להיות חמורה עוד יותר. בעקבות העניין הזה, ביולי [2023], פרסמתי פוסט בין חברים שהיה מאוד ויראלי ורץ להרבה מקומות. אני לא אקרא לכם את כולו, אבל אני אציין פה דברים שאני, בתור אדם ששמע דברים והבין אותם, יכול היה גם להציף אותם כלפי מעלה. אני אקרא בקצרה: "בחצי השנה האחרונה השתפר פלאים", אני מדבר על בערך שנה מהיום או שנה וחודשיים מהיום, יוני פחות או יותר, יוני - יולי 2023, "בחצי השנה האחרונה השתפר פלאים מעמדה של איראן בעולם. ארבע סיבות לכך: [אחת], רוסיה צריכה אותה; [שתיים], סין מחזרת אחריה; שלוש, הניסיון האמריקאי לבודד אותה נכשל; ארבע, סעודיה החליטה להתרפס בפני איראן במקום להתעמת איתה. "מעודדת ממציאות זו, הגיעה איראן למסקנה שאם תצליח ללכד בין הזירות — ישראל תקרוס. המשמעות היא ליזום מערכה [צבאית] שבה יפעלו בתיאום חיזבאללה, מיליציות שיעיות מסוריה ומעיראק, חמאס מעזה, תקיפה ישירה מאיראן, תקיפה מתימן, [ו]טרור מאיו"ש [אזור יהודה ושומרון]. וכל אלה יביאו בעצם לאי-יכולת של ישראל להתמודד. "מה שעוד השתנה מבחינת איראן לטובה הוא הגידול המשמעותי של הנשק המדויק שבידי חיזבאללה, המיליציות השיעיות ואיראן עצמה. כל אלה יצליחו, להערכת איראן, להקריס את התשתיות של ישראל. "בנוסף", ואני מדלג, "מבינים האיראנים", אני מקצר פה, "שישראל נמצאת במגמה של חולשה, ולכן ההזדמנות הזאת יכולה להיות בטווח של השנה הקרובה. ואני מסיים: "אם לא תימצא דרך לשינוי של 180 מעלות במגמה הקיימת, ישראל תיקלע לסכנה קיומית. אני לא מתייחס כאן להיבטים נוספים — כלכליים, מורליים ואחרים. אם נשקלל גם את זה, התמונה תהיה חמורה עוד יותר". זו ההבנה שלי. שאלה: איפה זה התפרסם? איפה פרסמת את זה? אמרת [ששלחת] פוסט בין חברים. גיורא איילנד: רגע, לא. זה הפך להיות מאוד מאוד ויראלי בהרבה מאוד קבוצות. אני כתבתי גם מאמר ב[עיתון] ידיעות [אחרונות], או שני מאמרים, ב[עיתון] ידיעות [אחרונות], אבל אני רוצה להגיע לנקודה היותר חשובה. בערך באוגוסט לפני שנה [2023], בעקבות ההבנה הזאת שלי — ופה אני מספר בפעם הראשונה לפרוטוקול, ביקשתי להיפגש עם ראש הממשלה [בנימין נתניהו] באופן אישי. שאלה: מתי? גיורא איילנד: באוגוסט לפני שנה [2023]. הוא [נתניהו] נענה לי יחסית מהר. נפגשתי איתו. הצגתי לו מצד אחד את דאגותיי כפי שאני מבין אותן, ואמרתי לו שלא רק בסעיף כללי: אני חושב שחייבים למצוא פתרון למשבר הפוליטי או לשסע שהולך וגדל. שמתי דגש גדול מאוד על מה שקורה בתוך צה"ל [הודעה של אלפי קצינים וחיילים במילואים על הפסקת התנדבותם לשירות מילואים - "סרבנות"], בדגש על חיל האוויר ואי התנדבות של טייסים [לשירות מילואים], וגם מה זה עושה — ובעיקר איך הדברים נראים מבחוץ. והצעתי לו [לנתניהו] גם אולי איזשהו מתווה, שבכוונה אני אומר שיש בו מרכיבים פוליטיים ומשפטיים, שיכולים אולי לגשר על הפער בין הצד שלו לבין, נגיד, האופוזיציה, ושיוכלו להרגיע לפחות או להחזיר את, הייתי אומר, אחדות השורות אצלנו. שאלה: גיורא, רק שאלה. התמונה שאתה רואה אז היא תמונה שנובעת מההיבט החיזוק האיראני לנוכח הסיטואציה הגלובלית וכולי וכולי, מה נקודת המהות, החיזוק האיראני או הנפילה פה, או החולשה הישראלית, או שניהם ביחד? או שילוב ביניהם. גיורא איילנד: שניהם ביחד. תנועת מספריים: העוצמה האיראנית ושלוחיה, והמוכנות — כולל המבצעית — של השלוחים שלה, שהלכה והתחזקה מצד אחד; והירידה גם ביכולות שלנו וגם בדימוי שלנו [מצד שני]. וכשאני מדבר על הדימוי, לא פרטתי פה את הכל, כולל היחסים המאוד מתוחים שהיו אז עם ארצות הברית, שציינתי אותם בתור נקודה שגם היא מייצרת חלק, או מקרינה חולשה ישראלית. שאלה: אבל אני רק טיפה מפריע. מה שאתה כתבת, ועל בסיס זה גם נפגשת עם ראש הממשלה, זה ביטוי של מה ששמעת מראש אמ"ן? גיורא איילנד: כן. אני מה ששמעתי לאו דווקא רק מראש אמ"ן, מה ששמעתי במסגרת הדיונים שקיימתי או שהייתי [בהם], כולל בגורמים, נגיד, ברמות של ראשי מחלקות, ראשי ענפים באמ"ן, והבנתי את בעצם הבשלות האיראנית: המוכנות שלהם ללכד בין הזירות ולעשות את אותו המהלך הזה, שמבחינתם, בעצם החזון שהיה לפני עשר שנים אולי תיאורטי, בראייתם הוא פחות או יותר כבר מוכן. ומול החולשה הישראלית — גם איזשהו רצון לקדם את הדברים, כי אם ישראל בחולשתה, בוא אולי אנחנו האיראנים נקדים. ואני מודה: אני הייתי מאוד מאוד מודאג מהדברים האלה. לא היה לי מקורות מידע אחרים. שורה תחתונה. הפגישה שלי עם ראש הממשלה, כפי שאפשר להבין, לא השיגה שום תוצאות של ממש. אני חייב להגיד שהצגתי לו את הצד הפוליטי של מה שאני מציע. הוא כן שאל אותי: האם לפי דעתי הצד השני — [חברי הכנסת] בני גנץ, גדי איזנקוט וכולי — יתמכו. אמרתי: אני מוכן לנסות. פגשתי את גדי איזנקוט יום או יומיים אחר כך. הבנתי שבערך 70% הייתה בו נכונות ללכת לקראת [הצעת הפשרה] באותם מתווים. ראש הממשלה גם ביקש ממני שאני אעביר לו בכתב את אותם הדברים שאמרתי. העברתי לו בכתב. את זה אני לא מציג את זה פה בפניכם, אבל יש לי את המכתב הרשמי שנתתי לו. אבל עם הדבר הזה לא קרה שום דבר. אני אומר את הנקודה הזאת שהיא היחידה שאתייחס [בה] לצד המדיני. רוב יתר הדברים שאדבר עליהם הם על הצבא עצמו, משום שניתן היה להבין ביולי–אוגוסט 2023 שאנחנו לא כתמול שלשום. נכון שגם אני חשבתי, כמו רבים אחרים, שאם תיפתח הרעה, היא תיפתח קודם כול מחיזבאללה [מלבנון] ולא [על ידי חמאס] מעזה. אבל בהחלט ראינו את התמונה המלאה, וגם ציינתי את זה במפורש: חמאס הוא חלק מהכוחות שאמורים אולי להסתער על ישראל כחלק מאיזושהי תוכנית כוללת איראנית, ושאני חשבתי שיש בה סכנה קיומית. והתייחסתי למושג הזה כבר אז, באוגוסט 2023. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

21,481 views • 20 days ago

תשקיעו 15 דק׳ להקשיב לדבריה של כבוד נשיאת בהמ״ש העליון, דורית ביניש, בזום אתמול שיאיא פינק ארגן. הבאתי חלק מהדברים. ——— ההפיכה המשטרית בעיצומה. היא לא חלפה מן העולם. זאת הייתה אשליה שלנו, שהצלחנו. מהר מאוד כאשר הופיע שר המשפטים בינואר 23 והציג את תוכניתו, הבנו שזו לא מהפכה משפטית אלא הפיכה משטרית. הציבור הבין את זה ויצא לרחוב. ונתנו לנו תחושה שבלמנו את ההפיכה. במובן מסוים זה נכון, כאשר בית המשפט לא קיבל את הפרקטיקה לא לבקר את הממשלה על פי סבירות התנהגותה ומעשיה. הייתה תחושה שאנחנו עצרנו. למרבה הצער זה לא נגמר. על אף המצב הביטחוני, על אף כל הקשיים אנחנו בעיצומה של דהירה של הממשלה לממש את תוכניתה להפיכה משטרית. הדבר המטריד, הוא לא פיטורי שר כזה או אחר, זה מאד מטריד, אבל הדבר המרכזי הוא: יש לנו שלטון שחותר להפוך אותנו מדמוקרטיה לדיקטטורה. הוא נבחר בדרך דמוקרטית. זה כבר קרה הרבה פעמים בהיסטוריה. לא האמנו שנהיה במצב כזה, אבל זהו התהליך. יש דהירה. לעצור את ההפיכה הזאת זו חובתנו המיידית. מה הרעיון של ההפיכה הזו? הבסיס של משטר דמוקרטי זה 3 רשויות: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. הממשלה לא מסתירה את כוונתה לצמצם את הרשויות האחרות. כלומר הכנסת כבר בשיטה שלנו בידי שליטה של הממשלה, באמצעות הרוב הקואליציוני. הרצון הנוסף הוא להשתלט על המשפט, על בית המשפט, על התקשורת, על האקדמיה. זה מפתח לשלטון טוטליטרי. ניצול של דרכים דמוקרטיות לביטול הדמוקרטיה. התוכנית היא לפרק את המוסדות צעד אחרי צעד. אם לא בחקיקה אז בדרך מעשית. הם לא הצליחו למזלנו עדיין, אבל הם בהחלט בדרך להשתלט על המוסדות השונים, וזו הכוונה, להרוס. וכאן אנחנו מגיעים למכתב היועצת המשפטית שמתריעה על כך בעצם, על לכל התחושות שיש לנו, שצעד אחרי צעד הממשלה פועלת באופן לא חוקי. כל כוחה של הממשלה נובע מהחוק. היא יכולה לעשות רק מה שהחוק מתיר. כל אדם חופשי לעשות אלא אם אסור, אבל הממשלה יכולה לעשות רק מה שמותר לה על פי חוק. אז ״איזון בחוק״ זה התחלה והקידום של השיטה לחיסול הדמוקרטיה. ומה המכתב אומר? היועמ״שית אמרה – אנחנו יודעים היטב איך מתקבלות החלטות: יש נוהג רב שנים, יש תקנון הממשלה, יש דרך לעבודת ממשלה, כל נושא שעולה לממשלה מחייב הכנה מראש של הרפרנטים בממשלה, חוות דעת משפטית אם צריך. מכל זה מתעלמים: לפי המכתב הם מתנהגים כאילו לא צריכים חוות דעת של היועץ המשפטי הממשלה, הממשלה יכולה לקבל יעוץ מאנשים פרטיים ממזכיר הממשלה, שזה ממש לא תפקידו, מאנשים שונים שהם מעדיפים את דעתם וחוות דעתם המשפטית. אבל, על פי הדין במדינה, חד משמעית, (זה הובהר פעמים רבות בפסק הדין) מי שחוות דעתו המשפטית מחייבת את הממשלה זה היועצת המשפטית הממשלה. זה תפקידה להנחות את הממשלה איך תוכל לפעול על פי חוק. אם לא מכינים קודם חוות דעת, אם מתעלמים מחוות דעת היועצת המשפטית ואם מבקשים חוות דעת בדרכים עקיפות של אנשים לא מוסמכים, --- אז זה צפצוף על החוק, והמשמעות היא שהממשלה פועלת כעבריינית, לא על פי חוק. זה חלק מהצעדים שמובילים לשליטה המוחלטת שלה. אז מתמנים מינויים לא מקצועיים על בסיס פוליטי, בלי שמתקיימים התכונות והכישורים הנדרשים לתפקיד, אנו רואים שנמנעים מלמנות נשיא לבית המשפט העליון, זה חלק משיטת ההשתלטות. רק ימנו שופטים אם הם יהיו נאמנים לממשלה ולא למדינה, זה המבחן, ולכן צריך את הסכמת הדרג הפוליטי לכל מינוי על פי תפיסת שר המשפטים. יש כוונה (וזה כבר בחקיקה) למנות נציב תלונות על שופטים, לא בדרך שהייתה עד היום, רוצים שהכנסת תבחר את נציב תלונות על שופטים, והוא יהווה איום על העצמאות השיפוטית. כי אם שופט ייתן פסק דין שלא ייראה לנציב, אז הכי פשוט יהיה להדיח אותו. כי לנציב יש סמכות להמליץ על הדחה. כל הדברים האלה הם חלק מאיום מאד רציני על מערכת המשפט, שתפקידה לשמור על האיזונים, ועל הבקרה על המערכת. הממשלה צוברת כוח, כדי לגמד את כוחן של המוסדות המקצועיים האחרים. אני מאמינה מאוד שגם היועצת המשפטית, וגם בית המשפט מתכוונים ועומדים כחומה בצורה, אבל נעשים כל הצעדים כדי לסכל את העבודה שלהם. ולכן אנחנו כל פעם שומעים את הנוסח, את הסגנון איך הם מדברים על היועצת, כמו שמדברים על אלופי הצבא וקציני הצבא. איך אפשר לצפות שהציבור יכבד את המוסדות, אם מי שיושב בשלטון של הממשלה מזלזל בצורה כזאת במוסדות המדינה? הסכנה היא הרבה יותר גדולה מזה שאדם מסוים יפוטר השיטה כולה היא לבלוע את הערכים הדמוקרטיים, ערכים שלשמם קמה המדינה הזאת, המוסדות שנבנו, וזו שחיקה, וזה פוגע בביטחון. חיינו שזורים עם הצרכים הבטחונים ועם הנאמנות למדינה ולא לממשלה, זה אלף-בית. שלא נטעה, זה קו אדום. אין גבולות למה שהם מעיזים. אני לא מעלה על דעתי שיעיזו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, ושאנחנו נקבל את זה. אני לא יכולה להתנבא, אך אני מאמינה שזה יוציא מאות אלפים לרחובות. אין לנו כלים אחרים. אני חושבת שאם חס וחלילה הממשלה תעז להגשים את החלום ולפטר יועצת משפטית, אני מקווה שהחוות יהיו מלאים מוחים. אני מצפה למספר ענק עתק, שהממשלה לא תוכל להתעלם ממנו, כי בעצם הממשלה קיבלה את המנדט מהציבור למשטר דמוקרטי, אך פועלת בניגוד למנדט שהיא קיבלה. היא הפקירה אותנו ביטחונית, היא הפקירה אותנו גם מבחינה חוקתית, משפטית, מוסדית. אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. גם מאה אלף לא מספיק. אם חס וחלילה יקרה דבר כזה, הרחוב צריך להיות מלא. לא ניתן להמשיך בתהליך הזה. הגדולה של בית המשפט שלנו כל שנות קיומו, הייתה עצמאותו, תנאי שזה יהיה מוסד עצמאי, לא נשיא מטעם הממשלה ולא שופט מטעם הממשלה, זה כוחו, וזה גם האיזון שניתן לבית משפט אל מול הכוח של הממשלה והרשות המבצעת. הציבור שיוצא נותן כח לשומרי הסף. ממה ישאבו כוח המוסדות האלה של שומרי הסף אם לא מהאמון והרצון לשרת את הציבור כמו שמגיע לו? הם עושים את מלאכתם וכולנו חייבים לתמוך לחזק אותם, לתת להם את הגיבוי. אני מאוד מאמינה בכוח הזה. (למי שרוצה להשלים את כל הזום: ) <<<<< לעוד עדכונים בקבוצות נהון

תשקיעו 15 דק׳ להקשיב לדבריה של כבוד נשיאת בהמ״ש העליון, דורית ביניש, בזום אתמול שיאיא פינק ארגן. הבאתי חלק מהדברים. ——— ההפיכה המשטרית בעיצומה. היא לא חלפה מן העולם. זאת הייתה אשליה שלנו, שהצלחנו. מהר מאוד כאשר הופיע שר המשפטים בינואר 23 והציג את תוכניתו, הבנו שזו לא מהפכה משפטית אלא הפיכה משטרית. הציבור הבין את זה ויצא לרחוב. ונתנו לנו תחושה שבלמנו את ההפיכה. במובן מסוים זה נכון, כאשר בית המשפט לא קיבל את הפרקטיקה לא לבקר את הממשלה על פי סבירות התנהגותה ומעשיה. הייתה תחושה שאנחנו עצרנו. למרבה הצער זה לא נגמר. על אף המצב הביטחוני, על אף כל הקשיים אנחנו בעיצומה של דהירה של הממשלה לממש את תוכניתה להפיכה משטרית. הדבר המטריד, הוא לא פיטורי שר כזה או אחר, זה מאד מטריד, אבל הדבר המרכזי הוא: יש לנו שלטון שחותר להפוך אותנו מדמוקרטיה לדיקטטורה. הוא נבחר בדרך דמוקרטית. זה כבר קרה הרבה פעמים בהיסטוריה. לא האמנו שנהיה במצב כזה, אבל זהו התהליך. יש דהירה. לעצור את ההפיכה הזאת זו חובתנו המיידית. מה הרעיון של ההפיכה הזו? הבסיס של משטר דמוקרטי זה 3 רשויות: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. הממשלה לא מסתירה את כוונתה לצמצם את הרשויות האחרות. כלומר הכנסת כבר בשיטה שלנו בידי שליטה של הממשלה, באמצעות הרוב הקואליציוני. הרצון הנוסף הוא להשתלט על המשפט, על בית המשפט, על התקשורת, על האקדמיה. זה מפתח לשלטון טוטליטרי. ניצול של דרכים דמוקרטיות לביטול הדמוקרטיה. התוכנית היא לפרק את המוסדות צעד אחרי צעד. אם לא בחקיקה אז בדרך מעשית. הם לא הצליחו למזלנו עדיין, אבל הם בהחלט בדרך להשתלט על המוסדות השונים, וזו הכוונה, להרוס. וכאן אנחנו מגיעים למכתב היועצת המשפטית שמתריעה על כך בעצם, על לכל התחושות שיש לנו, שצעד אחרי צעד הממשלה פועלת באופן לא חוקי. כל כוחה של הממשלה נובע מהחוק. היא יכולה לעשות רק מה שהחוק מתיר. כל אדם חופשי לעשות אלא אם אסור, אבל הממשלה יכולה לעשות רק מה שמותר לה על פי חוק. אז ״איזון בחוק״ זה התחלה והקידום של השיטה לחיסול הדמוקרטיה. ומה המכתב אומר? היועמ״שית אמרה – אנחנו יודעים היטב איך מתקבלות החלטות: יש נוהג רב שנים, יש תקנון הממשלה, יש דרך לעבודת ממשלה, כל נושא שעולה לממשלה מחייב הכנה מראש של הרפרנטים בממשלה, חוות דעת משפטית אם צריך. מכל זה מתעלמים: לפי המכתב הם מתנהגים כאילו לא צריכים חוות דעת של היועץ המשפטי הממשלה, הממשלה יכולה לקבל יעוץ מאנשים פרטיים ממזכיר הממשלה, שזה ממש לא תפקידו, מאנשים שונים שהם מעדיפים את דעתם וחוות דעתם המשפטית. אבל, על פי הדין במדינה, חד משמעית, (זה הובהר פעמים רבות בפסק הדין) מי שחוות דעתו המשפטית מחייבת את הממשלה זה היועצת המשפטית הממשלה. זה תפקידה להנחות את הממשלה איך תוכל לפעול על פי חוק. אם לא מכינים קודם חוות דעת, אם מתעלמים מחוות דעת היועצת המשפטית ואם מבקשים חוות דעת בדרכים עקיפות של אנשים לא מוסמכים, --- אז זה צפצוף על החוק, והמשמעות היא שהממשלה פועלת כעבריינית, לא על פי חוק. זה חלק מהצעדים שמובילים לשליטה המוחלטת שלה. אז מתמנים מינויים לא מקצועיים על בסיס פוליטי, בלי שמתקיימים התכונות והכישורים הנדרשים לתפקיד, אנו רואים שנמנעים מלמנות נשיא לבית המשפט העליון, זה חלק משיטת ההשתלטות. רק ימנו שופטים אם הם יהיו נאמנים לממשלה ולא למדינה, זה המבחן, ולכן צריך את הסכמת הדרג הפוליטי לכל מינוי על פי תפיסת שר המשפטים. יש כוונה (וזה כבר בחקיקה) למנות נציב תלונות על שופטים, לא בדרך שהייתה עד היום, רוצים שהכנסת תבחר את נציב תלונות על שופטים, והוא יהווה איום על העצמאות השיפוטית. כי אם שופט ייתן פסק דין שלא ייראה לנציב, אז הכי פשוט יהיה להדיח אותו. כי לנציב יש סמכות להמליץ על הדחה. כל הדברים האלה הם חלק מאיום מאד רציני על מערכת המשפט, שתפקידה לשמור על האיזונים, ועל הבקרה על המערכת. הממשלה צוברת כוח, כדי לגמד את כוחן של המוסדות המקצועיים האחרים. אני מאמינה מאוד שגם היועצת המשפטית, וגם בית המשפט מתכוונים ועומדים כחומה בצורה, אבל נעשים כל הצעדים כדי לסכל את העבודה שלהם. ולכן אנחנו כל פעם שומעים את הנוסח, את הסגנון איך הם מדברים על היועצת, כמו שמדברים על אלופי הצבא וקציני הצבא. איך אפשר לצפות שהציבור יכבד את המוסדות, אם מי שיושב בשלטון של הממשלה מזלזל בצורה כזאת במוסדות המדינה? הסכנה היא הרבה יותר גדולה מזה שאדם מסוים יפוטר השיטה כולה היא לבלוע את הערכים הדמוקרטיים, ערכים שלשמם קמה המדינה הזאת, המוסדות שנבנו, וזו שחיקה, וזה פוגע בביטחון. חיינו שזורים עם הצרכים הבטחונים ועם הנאמנות למדינה ולא לממשלה, זה אלף-בית. שלא נטעה, זה קו אדום. אין גבולות למה שהם מעיזים. אני לא מעלה על דעתי שיעיזו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, ושאנחנו נקבל את זה. אני לא יכולה להתנבא, אך אני מאמינה שזה יוציא מאות אלפים לרחובות. אין לנו כלים אחרים. אני חושבת שאם חס וחלילה הממשלה תעז להגשים את החלום ולפטר יועצת משפטית, אני מקווה שהחוות יהיו מלאים מוחים. אני מצפה למספר ענק עתק, שהממשלה לא תוכל להתעלם ממנו, כי בעצם הממשלה קיבלה את המנדט מהציבור למשטר דמוקרטי, אך פועלת בניגוד למנדט שהיא קיבלה. היא הפקירה אותנו ביטחונית, היא הפקירה אותנו גם מבחינה חוקתית, משפטית, מוסדית. אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. גם מאה אלף לא מספיק. אם חס וחלילה יקרה דבר כזה, הרחוב צריך להיות מלא. לא ניתן להמשיך בתהליך הזה. הגדולה של בית המשפט שלנו כל שנות קיומו, הייתה עצמאותו, תנאי שזה יהיה מוסד עצמאי, לא נשיא מטעם הממשלה ולא שופט מטעם הממשלה, זה כוחו, וזה גם האיזון שניתן לבית משפט אל מול הכוח של הממשלה והרשות המבצעת. הציבור שיוצא נותן כח לשומרי הסף. ממה ישאבו כוח המוסדות האלה של שומרי הסף אם לא מהאמון והרצון לשרת את הציבור כמו שמגיע לו? הם עושים את מלאכתם וכולנו חייבים לתמוך לחזק אותם, לתת להם את הגיבוי. אני מאוד מאמינה בכוח הזה. (למי שרוצה להשלים את כל הזום: ) <<<<< לעוד עדכונים בקבוצות נהון

Karine Nahon • קרין נהון

26,509 views • 2 years ago