Загрузка видео...
Не удалось загрузить видео
דברים של מחנכת לתלמידים. הבוקר בצומת העוגן. רווית אקשטיין 🩵
16,108 просмотров • 11 месяцев назад •via X (Twitter)
Комментарии: 0
Нет доступных комментариев
Здесь появятся комментарии из оригинального поста
![מאי 2018 – יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר: חמאס פועל לשנות את המדיניות הישראלית, לפתח כלכלה, להוריד את האבטלה ולאפשר חיים סבירים, רוצים להיות עם ככל העמים, אין להם עניין להילחם בישראל, אם תיווצר אווירה טובה יותר בין ישראל לחמאס, ישראל תוכל בתנאים מסוימים לקחת סיכון במדיניותה כלפי חמאס ב-17 במאי 2018, ראיינה אילנה דיין ב"גלי צה"ל" את יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר. להן תוכן הראיון: אילנה דיין: בוקר טוב. יורם כהן: בוקר טוב לך ולמאזינים. אילנה דיין: תכף נדבר על דברים מרתקים, גם לא בנאליים, שאמרת בשבוע שעבר בכנס הרצליה, אבל ענייני היום בוערים. נדמה כאילו מישהו בחמאס החליט להוריד את גובה להבות, יחיא סינוואר [מנהיג חמאס ברצועת עזה] גם אמר את זה, די ממפורש אתמול בראיון לאל-ג'זירה. זה קורה כנראה רק אחרי התערבות מצרית. אתה היית הרי כבר במצבים דומים, ראית איך נראה תיווך כזה. קהיר יכולה לגרום לחמאס לקחת רוורס? יורם כהן: בהחלט. אני חושב שלמצרים תמיד הייתה השפעה דרמטית על ההנהגה בכלל של הרשות הפלסטינית וגם על ההנהגה של החמאס בוודאי בעשור האחרון. לא תמיד זה מצליח, כי יש לפעמים אינטרסים מנוגדים בין החמאס לבין ההנהגה. החמאס גם יש לה קשרים לאחים המוסלמים במצרים, היו תקופות שהיו קשרים אפילו צבאיים עד כדי איומים ופיגועים בסיני ולפעמים גם במצרים. דברים כאלה היו. כלומר, החמאס גם לפעמים משמש כאויב להנהגה במצרים, וודאי ההנהגה של היום. אבל עם כל זה השפעה עליהם היא השפעה דרמטית. פתח היציאה לעולם, נקרא לזה, הוא בעיקר משם של הנהגת החמאס. אילנה דיין: מה שמעניין אותי, אחרי סיבוב כזה, כשאיסמאעיל הניה [מנהיג חמאס] חוזר כנראה מושפל מקהיר, כשלפי הודעתו של בכיר בחמאס אתמול, רוב ההרוגים היו אנשי חמאס, אבל האוכלוסייה בלי ספק גם כן נפגעת מסביב. חמאס עצמו לא נחלש בתוך הרצועה אחרי סיבוב ציני כזה? יורם כהן: אני חושב שהחמאס מזה תקופה ארוכה, הוא חלש מאוד. הוא חלש בהרבה תחומים. הוא חלש קודם כל מבחינת היכולת שלו, בעצם, הכלכלית לספק לציבור שלו. מזון, תשתיות, עבודה וכו'. אילנה דיין: אבל אז איך הוא מצליח, יורם כהן, למנף את החולשה הזאת למצב שאנחנו לכאורה יוצאים נפסדים ממנו? יורם כהן: זה עניין של הסברה, אבל אני רק רוצה לומר על זה שניים, שלושה משפטים. אילנה דיין: בבקשה. יורם כהן: החמאס נמצא בשפל כלכלי וגם בידוד מדיני, על אף שיש לו עזרה מתורכיה וקטאר קצת וכולי, אבל באופן כללי הוא נמצא באחת מתקופות השפל. אני חושב שגם בהיבט לא רק הצבאי מולנו, חוסר הצלחה בעזה וחוסר הצלחה ביהודה ושומרון, נפגעים. בכל פרמטר, גם התפקוד הטוב של צה"ל, ההרתעה וכולי, הכל עובד נגדם. וגם יש [מילה לא ברורה] פיוס. הנושא המרכזי שלפי דעתי הם עובדים עליו זה איך לשנות את המדיניות הישראלית, לצאת מהמצור מה שהם קוראים, כלומר לפתח כלכלה, תנועה של אנשים. להוריד את האבטלה ולאפשר חיים מבחינתם, חיים סבירים של, גם אם הם מרדו ותפסו את השלטון בכוח, איך הם נהיים עם כאחד העמים, או מדינה כאחד העמים. אילנה דיין: זאת אומרת, כל המהלך הזה של רצף התהלוכות וההפגנות הכאילו עממיות בשבועות האחרונים, זאת המטרה האמיתית המרכזית שלהם? יורם כהן: המטרה האמיתית, לצאת מהמצב הקשה שבו נמצאים, במינימום מחיר. מבחינתם אין להם עניין להילחם בישראל. הם יודעים שהם לא יכולים לכבוש את ישראל. הם יודעים שיקבלו עונש עונש פיזי, גם בדם וגם בממון וגם בתשתיות, הרבה יותר חמור, ואין להם עניין כזה. אילנה דיין: אז זה מנקודת מבטם. אז זה מנקודת מבטם. עכשיו אני רוצה להבין רגע, יורם כהן, מנקודת מבטנו. הרי דבר אחד בטוח, ישראל נקלעה השבוע למצב שכמעט שום דבר טוב לא יכול היה לצאת ממנו. אי אפשר היה להשלים, כמובן, עם ניסיונות שלהם לפרוץ את הגדר, גם אי אפשר להתעלם מהתוצאות. עשרות הרוגים, מאות פצועים בצד הפלסטיני, בדעת הקהל הבינלאומית זה כמובן לא עובר טוב. יכולנו שלא להגיע למצב הזה מלכתחילה? יש משהו שאפשר היה לעשות אחרת? יורם כהן: ראשית, אני חושב שישראל עושה הרבה דברים, באמת, מאז זו סיומה של "צוק איתן" [סבב לחימה בין ישראל לחמאס ביולי - אוגוסט 2014] כמעט ארבע שנים, הרבה דברים גם בשיקום, ובעצם ישראל היא החמצן המרכזי, אולי היחידי, שיש לרצועת עזה. כל הפרויקטים שקורים, המשאיות שנכנסות, הציוד, הרפואה, כמעט כל הדברים, אבל אנחנו לא יכולים לעשות הכל, ואני צריך פה 2-3 דקות להסביר. אני לא מדבר בצד המבצעי, זה צריך להביא איזה אלוף בצבא או מישהו אחר שיסביר על הלחימה עם הצלפים, אבל גם לזה אני מוכן לגעת. אבל אני חושב שלא יכולנו לנהוג אחרת אל מול. אחד, שהחמאס מארגן את הכל, שתיים, שהוא מכניס פעילים צבאיים לתוך ההפגנות האלה, שלוש, הוא מראש מכריז שהוא הולך לחתוך את הגדר ולהיכנס לתוך שטח ישראל ולסכן גם תושבים וגם חיילים, ואנחנו יודעים יפה מאוד שאם הגדר הייתה נקרעת או נחתכת והיו נכנסים שלושת אלפים אנשים, לא ארבעים אלף, מה היה שם? כולם רק יכולים לדמיין. גם להם וגם לנו. לכן זה נראה לי הרע במיעוטו. האם צה"ל, באמצעים שהוא מפעיל, מראש, בכרוזים, בהודעות, דרך המצרים, באמצעי אל הרג שהוא משתמש, בקצינים שהוא נותן הוראות פתיחה באש ולא נותן כל חייל לראות בכל מצב גבולי, האם הוא עושה את המקסימום? אני מעריך שכן, והוא גם רוצה להשתפר. אבל אין ספק שהאירוע של 60 הרוגים ומאות פצועים הוא אירוע לא טוב. אבל גם אני חושב צה",ל הוא רואה אותו אירוע לא טוב, אבל אין ברירה אחרת. אילנה דיין: אבל אתה לוקח, יורם כהן, את נקודת האפס. נקודת האפס הייתה השבוע, צה"ל נמצא על הגדר, הפלסטינים רוצים לחצות, אין מצב שצה"ל יאפשר את זה. אתה אומר, מבחינה מבצעית, זה היה המינימום, הרע במיעוטו. יורם כהן: נראה היה לי שלא ניתן לעשות משהו יותר טוב בנסיבות של 60 קילומטר [גבול עם רצועת עזה] ועשרות אלפי אנשים שפזורים בכל כך הרבה מקומות, הרמטכ"ל לא יכול להיות מאחורי כל כוונת ולפעול במדויק, צריך להפעיל כוחות. הם יודעים שהם נכנסים לאזור סכנה. הם חוצים גדר גבול שלנו. זה לא הפגנה, אפילו נגיד של החמאס, לא נגיד של מחאה אזרחית, אפילו של החמאס, בתוך שטחם, הם יכולים לעשות, חיזבאללה עושה את זה הרבה. הם יכולים לעשות הרבה הפגנות, אבל לא לחצות את הגדר. אילנה דיין: השאלה כשאנחנו, אבל כשאנחנו קוראים על מסרים שחמאס שלח, אולי גם שולח בימים אלה, לממשלת ישראל, לאורך השבועות האחרונים, אולי להתחיל לדבר על סוג של תהדיאה, סוג של, לא יודעת איך לקרוא לזה אפילו, רגיעה, הפוגה, הפסקת אש, שקט הדדי, יכול להיות שאלה מסרים שצריך היה להתייחס אליהם יותר ברצינות, בעיקר בהתחשב בסיר הלחץ בתוך עזה, בתנאים ההומניטריים הקשים, בזה שלאוכלוסייה אין כבר מה להפסיד? יורם כהן: זו שאלה מאוד עדינה, ואני אשתדל לענות עליה בצורה קצת אולי מרוכבת. אחד, יש בינינו תהדיאה. הפסקת אש זה סוג של תהדיאה. אנחנו ארבע שנים בהפסקת אש. ישראל לא חודרת לשם, לא הורגת שם, לא, אפילו לדעתי, גם לא מחממת את הגזרה, מעבירה מסרים של, בכל פרמטר שהוא של שקט. והיא גם מצהירה כמדיניות שהיא רוצה שקט. לדחות את המלחמה, לא להיכנס לעימות וכולי וכולי. אבל אני חייב להזכיר פה איזה עניין. יש פה מצב שהצד השני, נגיד שהוא מדבר באופן לא ישיר איתנו, אז דרך גורם שלישי, על תהדיאה, נקרא לזה ארוכת טווח, נגיד 10 שנים או 20 שנה, יש רמזים על זה. א', אני משוכנע, אני לא בקיא, אני משוכנע שכל הרמזים האלו או המסרים האלו מגיעים לממשלת ישראל, ממשלת ישראל צריכה להחליט אם היא מוכנה לדבר או לא לדבר עם חמאס בצורה עקיפה. אילנה דיין: בעבר עשינו את זה? בעבר כשהגיעו מסרים עקיפים כאלה, נכנסנו לזירה ורקדנו את הטנגו הזה איתם? יורם כהן: אני חושב שבתחומים האלה של הפסקת אש בצורה פורמלית, רשמית, בעת עימות. אבל לדעתי מועברים מסרים בתחומים של החיים, מרקם החיים באופן שוטף, על ידי מתאם הפעולה בשטחים, על ידי אנשי האו"ם, וכמובן על ידי המצרים, אולי גם על ידי גורמים אחרים שלדעתי הם פחות אפקטיביים. אבל הבעיה הגדולה זה לא האם לדבר איתם באופן עקיף, על מנת לשפר את המצב בעזה, ולפי דעתי צריך לשפר את המצב בעזה, גם את התשתיות, אולי גם דברים אחרים, אבל הצד שלהם, שהוא מדבר איתנו, הוא לא מדבר איתנו, נגיד, הפסקת אש מול הפסקת אש. הם רוצים 30 דברים אחרים. הוא רוצה נמל ימי, והוא רוצה נמל אווירי, והוא רוצה תנועה של אוכלוסייה חופשית לישראל, והוא רוצה [נקטע]. אילנה דיין: והוא רוצה לא להתפרק מנשקו, לא להפסיק לחפור מנהרות, ולא לתת את הרקטות להפוך אותן לאלומיניום. יורם כהן: השיח בינינו לבינם הוא כאילו, אפילו שאנחנו חזקים, וכאילו לכאורה הם החלשים, הם לא מדברים איתנו באותה שפה, ולא על מה, אפילו דברים אנושיים או הומניטריים, כמו גופות החללים שלנו, החיילים במקרה הזה, או הנעדרים שלנו, שנישבו על ידם. לא מוכנים לדבר איתנו בשום תחום, בשום תנאי, זה שלבים הרבה הרבה יותר מאוחרים. במקום לבנות אבני דרך של אמון, של אמון חלקי, של מחוות מצד לצד, שישראל גם תהיה, תוכל להגמיש את עמדותיה. אפילו הייתי אומר בעדינות, לקחת סיכונים. אנו לא מוכנים לקחת סיכונים כאשר העוינות כל כך גדולה. אילנה דיין: אם אני מבינה אותך נכון, אתה אומר הייתי רוצה להמליץ לממשלת ישראל לקחת סיכונים, רק באופן שבו מתנהג הפרטנר כרגע, או האין פרטנר הזה, אני לא בטוח שאפילו את זה אפשר לעשות. יורם כהן: אני יכול אבל להתייחס לכמה דברים שאני כן חושב שאפשר לעשות. אז קדימה. צריך להיווצר אווירה קצת יותר טובה ממה שהשבוע הזה כמובן, ולא תחת לחץ. אבל אם תיווצר אווירה טובה יותר, בינינו לבינם, לא רק במובן הזה של הגדר, אלא באופן כללי. יהיה אפשר בתנאים מסוימים לישראל לקחת סיכון ולאפשר, למשל, שאטלים או הוצאה של אנשים מעזה ישירות לירדן. לא דרך ישראל ולא דרך יהודה ושומרון. למנוע חיכוך עם גורמים ש[נקטע] ברוך ה' מצב יותר טוב. אילנה דיין: רגע, לא הבנתי, אבל דרך איפה להעביר אנשים מעזה לירדן, דרך איפה? יורם כהן: אוטובוסים, שאטלים. אילנה דיין: אבל כן דרך ישראל. יורם כהן: כן, ברור, ברור דרך ישראל. אבל ללא חניה או תחנה ברמאללה או בשכם או בחברון. ישירות לגשר. הדבר הזה אפשרי, הוא נעשה בעבר באופן מצומצם. אנחנו יכולים לעשות אותו באופן יותר שיטתי, דרך מעבר ארז, אנשים שאנחנו נאשר שהם ייצאו מעזה, לא מחבלים וכדומה, אפשר לעשות את זה, לשחרר לחץ, לאפשר לאנשים אולי לצאת ללימודים באופן יותר טוב, כל עוד המעבר ברפיח סגור. יש דברים שניתן לעשות. אני חושב שאנחנו צריכים להאיץ ככל הניתן, אני מניח שישראל בעד העניין הזה, אבל משום מה זה לא קורה, יש לזה הרבה סיבות, אבל לנסות לשבת ולראות למה הפרויקטים הבינלאומיים התשתיתיים, שקשורים באנרגיה, מים, ביוב וכדומה, לא מתבצעים בעזה. לישראל אין מניעה שהדבר הזה יקרה, להפך. אנחנו חושבים, או אני חושב, אני חושב שגם רוב הציבור חושב, שהציבור בעזה, גם אם הוא נשלט על ידי חמאס, ולצערנו לפני עשור הוא בחר בו, עדיין צריך לתת לו תנאים טובים, על מנת שהחיים שלהם יהיו סבירים. אילנה דיין: ולו רק שבסוף זה אינטרס שלנו. אני רוצה להספיק לגעת יורם כהן באמת בטקסט הזה המאוד מעניין של הנאום שלך בכנס הרצליה בשבוע שעבר. זה מאפשר לנו טיפה לפתוח את הפריזמה ואתה אומר שם בעצם במבט על, גם על עזה, גם על יהודה ושומרון, אין באמת סיכוי אמיתי להסדר מדיני עם הפלסטינים בעתיד הקרוב, יש כן אינטרס ישראלי-לאומי שזה יקרה. ואתה מזכיר שיחה שהייתה לך לפני שנים עם סוכן שהפעלת בשטחים, ושמעת ממנו משהו שעד עכשיו נשאר איתך. יורם כהן: זה כבר לפני הרבה מאוד שנים שעוד הייתי שטח, זה כמעט דור, 25 או 27 שנים, איש די בכיר אינטליגנטי, ובשיחות שהן שיחות צעד, שהן לא שיחות על מודיעין ומה קורה היום ומה ניתן לעשות וכולי, אלא על כל אחד שגם מדבר עם אנשים בצד השני ברמה די בכירה מנסה לבחון אופציות, נקרא לזה ככה, או באיזה תנאים נסתדר. ובאחת השיחות, הדימוי שהוא בחר לתת, זה סוג של דילמת אסיר, אבל בצד הזה הישראלי, והוא בחר לקרוא לצד הפלסטיני סוג של כדור ברזל, שרשרת שכבולה לך לרגל, שאתה לפעמים מתוסכל, אתה רוצה להיפרד ממנה, אתה הולך איתה לישון, אתה בועט בה לפעמים מרוב תסכול, אבל אתה לא נצליח להתפטר מזה. ואתה כל הזמן חולם על זה, ואתה לא יכול לעשות את זה. ולא רק את זה, שאם אתה לא מתייחס אליו בצורה מכובדת, במרכאות, או לא חושב על זה בהתנהלות שלך, או שאתה נופל, או שאתה שובר את האצבעות, או שאתה נגרר, או שחס וחלילה, אם אתה זורק את זה בחמת זעם לביצה, אתה פשוט שוקע אחריו. אילנה דיין: ואתה גוזר מזה איזושהי השקפה שאתה פורש באותו נאום, לא נספיק כמובן לפרוש את כולה, תחת הכותרת סור מרע ועשה טוב, גם צעדים הומניטריים וכן הלאה, אבל כשאתה אומר סור מרע יורם כהן, אתה אומר כי אתה חושש מצעדים של סיפוח? יורם כהן: אני חושש, קודם כל אני חושב שאנחנו צריכים להגיע למצב שלא לעשות, ישראל, לא כדאי שהיא תעשה גם אם היא, אני חושב ש[קטע את המשפט - יד"ה], לא כדאי שתעשה צעדים בלתי הפיכים. כי אם אנחנו רוצים להגיע להסדר אי-פעם, ואני חושב גם צריך לשמור על הסדרי הביטחון, אבל אסור שנעשה דברים שהם יהיו בלתי הפיכים. דברים בלתי הפיכים הם כאלה שקשה מהם ללכת אחורה בין היתר, אם אנחנו נעשה סיפוח של כל יהודה ושומרון, בוא נהיה עכשיו שאנו יכולים, אני אומר יותר קיצוני. בוא נניח עכשיו שהפלסטינים מעוניינים, לא מוכנים, מעוניינים. אני חושב שזה יהיה איום ונורא לעתיד שלנו. ולכן, ללכת, אני חושב שצריך להימנע ממדינה אחת דו-לאומית, בוודאי בהיקפים של 40-50% אוכלוסייה עוינת אותנו. לכן, לעשות דברים שאפשר, ולא חכמים, אני חושב שזה דבר רע. זה צריך להימנע מזה. בכל מה שאנחנו, נעשה נקבע עמדה או יכולת או מציאות שהיא בלתי הפיכה. בזמנו נתתי דימוי אחר של עור של ג'ירף. כלומר, אם אנחנו נהיה בסיטואציה שכל יהודה ושומרון יהיו כתמים, חומים צהובים לבנים, כלומר שטח A, B ו-C, יישובים פלסטינים, ביניהם מעורבבים ישובים. לא ניתן לתת לפלסטינים בעצם שום דבר. לא יהיה להם רצף טריטוריאלי. אפילו, אני הייתי אומר בצורה קיצונית, אפילו את האוטונומיה, שכרגע זה נראה לי הדבר היחידי הרלוונטי בשנים הקרובות. הרי היחידי בשנים הקרובות. לא ניתן יהיה לתת את זה, כי לא יהיה אפשר בפועל לממש את זה. ולכן אני חושב שאנחנו צריכים לעשות דברים שהם סור מרע. לא לעשות דברים שהם יגרמו לנו נזק, לפחות אם רוב העם לא חושב שכדאי לעשות את זה. ולא רק בהקשרים קואליציוניים, או בהקשרים אחרים. אבל יש הרבה דברים שאנחנו כן יכולים לעשות. יש גם דברים טובים שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו יכולים ללכת לקראת הפלסטינים בתחום הכלכלה, בתחום תשתיות, לפעמים אפילו בתנאים מסוימים. שוב פעם זה גם תלוי בהם. ההנהגה הפלסטינית המדינית לדעתי עושה הרבה טעויות. אבל בתחומים מסוימים שאם עוד פעם תיווצר אווירה טובה, אנחנו יכולים לעזור לכוחות הביטחון הפלסטיניים, זה לא מסכן אותנו. אנחנו יכולים לפעמים, הייתי אומר, לתת שטחים קטנים פתוחים בשטחי C לעביר לרשות כאות של מחווה טובה, כאלה שבכל הסדר שהוא עתידי זה לא יהיה חלק מה שנקרא מדינת ישראל. יש כמה דברים שאנו יכולים לעשות. הצד השני גם צריך לרקוד איתנו גם צריך להיות איתנו גם ברמה המדינית לא רק ברמה של התיאום, ברמה יותר טובה, ואם הדברים האלו אפשר, אני לא יודע תמיד אם אפשר לעשות אותם פוליטית בישראל. אבל האם כדאי לעשות אותם? אילנה דיין: כן, זהו, אני אפילו לא שואלת אותך, כי אני יודעת שלא תרצה להיכנס לזירה הזאת, רק לסיום, אני חייבת לספק את הסקרנות שלי. אתה מקבל טלפונים? יורם כהן: עד לפני שנה, הייתי אומר, הייתי מדי פעם, היו קוראים לי והייתי מדבר עם מי שצריך. אילנה דיין: האמת שזו תשובה לשאלה שלא שאלתי, לא, זו תשובה לשאלה שלא שאלתי, התכוונתי לומר, התכוונתי לשאול אם זה גם מעניין, שאתה אומר מתייעצים, היו מתייעצים לפחות, אני שואלת אם אתה מקבל הצעות, בימים האלה, בתקופה האחרונה, לקפוץ לזירה הפוליטית. יורם כהן: כן. כן, אבל אני נותן תשובה לכולם שאני לא החלטתי בכלל שאני רוצה להיכנס לזה, עדיין עקרונית. אבל אם מישהו מדבר איתי ושואל אותי מה אני חושב על הזירה הפלסטינית, או על ביטחון הפנים, או על פתרונות, או רעיונות, או הצעות, אני משתף. אבל לא מעבר לזה. אילנה דיין: ואנחנו גם נהנינו לשמוע את התובנות שלך הבוקר. יורם כהן, לשעבר ראש השב"כ, תודה רבה לך על השיחה הזאת. יורם כהן: -תודה רבה. כל טוב. סימוכין: אודיו: גל"צ. תמונה: יורם כהן, צילום מסך מ"כאן 11"](https://image.24vids.com/tw-1902548408159666652/amplify_video_thumb/1902547352956882944/img/mdKPuUomDtrJQylY.jpg)
![כחודש לפני מתקפת השבעה באוקטובר: בכיר בארגון "אחים לנשק" ובכירי מערכת הביטחון לשעבר פונים לממשל האמריקני ומזהירים מפני מדיניות הממשלה הפוגעת ב"ערכים ובאינטרסים המשותפים" וב"ביטחון הלאומי" של ארה"ב. כחמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר, אייל נוה, ממייסדי ארגון "אחים לנשק", בו חברים אנשי מילואים מיחידות שונות, קרא לממשל האמריקני להתערב במשבר הפוליטי בישראל כדי להציל את הדמוקרטיה. בהפגנה בצומת קפלן בתל אביב ב-2 בספטמבר 2023, פנה אייל נוה במסר בשפה האנגלית לנשיא האמריקני ג’ו ביידן לקראת פגישה שתוכננה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בבניין האו"ם בניו יורק, באומרו: "אדוני הנשיא [האמריקני ג'ו ביידן], אתה עומד לפגוש מנהיג [ראש הממשלה בנימין נתניהו] שהורס את מערכת המשפט, ומרסק את הזכויות של עמו, ושם קץ לדמוקרטיה, מנהיג אשר ממוטט את הערכים והאינטרסים המשותפים שלנו. זו התרעה אדומה לדמוקרטיה שלנו, התרעה אדומה. אנו זקוקים לסיוע של חברינו הטובים [בממשל האמריקני] כדי לשמור על הדמוקרטיה בישראל". ב-3 בספטמבר 2023, ארגון "אחים לנשק" פרסם באינסטגרם סרטון וידאו המתעד את נאומו של אייל נוה, אשר קטע ממנו מצורף מטה, ולצד הסרטון נכתב: "איל נוה אתמול מרעיד את קפלן. אנחנו כותבים את ההיסטוריה!” ב-18 בספטמבר 2023, שלושה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר, דיווחה יונה לייבזון בערוץ 12 כדלהלן: "במקביל למחאות נגד המהפכה המשפטית המתוכננות בזמן ביקורו של רה"מ בנימין נתניהו בארה"ב, פנו הבוקר (שני) עשרות בכירים לשעבר במערכת הביטחון במכתב חריף לחברי ועדת החוץ של הסנאט האמריקני, ולסנאטורים החברים בוועדת הצבא והמודיעין בארה"ב. במכתב שנשלח גם ליו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין, הזהירו אותם בכירים שחתמו בשמם ותפקידם המלא, מפני השלכות החקיקה: "המהלכים שמקדם נתניהו נועדו לפגוע במערכת המשפט באופן שיבטל את עצמאותה ויכפיף אותה אליו ולחבריו הפוליטיקאים". המכתב בשלח גם ליו"ר האופוזיציה, חה"כ יאיר לפיד וליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה. במכתב, בגרסאותיו בעברית ובאנגלית, הזהירו בכירי מערכת הביטחון לשעבר כי "התנהלותו ההרסנית של נתניהו, נגד מדינת ישראל ומערכת הביטחון נובעת משיקולים אישיים", וכי "התנהלות זו עלולה לגרום נזק רב לביטחון הלאומי של ישראל ואף לביטחון הלאומי של ארה"ב בעלת בריתנו". רשימת אנשי מערכת הביטחון לשעבר שחתמו על המכתב: רב אלוף משה (בוגי) יעלון – לשעבר שר הביטחון והרמטכ"ל תמיר פרדו – לשעבר ראש המוסד רב אלוף דן חלוץ – לשעבר הרמטכ"ל אלוף דן הראל – לשעבר מנכ"ל משרד הביטחון אלוף עמוס גלעד – לשעבר ראש האגף המדיני בטחוני במשרד הביטחון כרמי גילון – לשעבר ראש השב"כ רב אלוף אהוד ברק – לשעבר ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל אפרים הלוי – לשעבר ראש המוסד עוזי ארד – לשעבר ראש מל"ל אלוף משנה אחז בן ארי – לשעבר יועץ משפטי משרד הביטחון רב ניצב רפי פלד – לשעבר מפכ"ל המשטרה רב ניצב אסף חפץ – לשעבר מפכ"ל המשטרה אלוף דני יתום – לשעבר ראש המוסד אילן מזרחי – לשעבר ראש המל"ל אלוף אילן בירן – לשעבר מנכ"ל משרד הביטחון אלוף עמוס ירון – לשעבר מנכ"ל משרד הביטחון אלוף אודי שני – לשעבר מנכ"ל משרד הביטחון אלוף אודי אדם – לשעבר מנכ"ל משרד הביטחון אלוף מתן וילנאי – לשעבר סגן הרמטכ"ל אלוף מנחם עינן – לשעבר ראש אג"ת וראש אט"ל אלוף עמרם מצנע – לשעבר מפקד פיקוד המרכז וראש אג"ת אלוף אורי שגיא – לשעבר ראש אמ"ן אלוף משה עברי סוקניק – לשעבר ראש מפקדת זרוע היבשה אלוף אלכס טל – לשעבר מפקד חיל הים אלוף דודו בן בעש"ט – לשעבר מפקד חיל הים אלוף יוסף משלב – לשעבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים אלוף דני רוטשילד – לשעבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים אלוף יאיר גולן – לשעבר סגן הרמטכ"ל אלוף רן גורן – לשעבר ראש אכ"א אלוף אהרן זאבי פרקש – לשעבר ראש אמ"ן אלוף גדי שמני – לשעבר מפקד פיקוד המרכז אלוף נמרוד שפר – לשעבר ראש אג"ת אלוף איל בן ראובן – לשעבר מפקד המכללות הצבאיות אלוף גיא צור – לשעבר זרוע היבשה אלוף ישראל זיו – לשעבר ראש אגף המבצעים אלוף עוזי מוסקוביץ' – לשעבר ראש אגף התקשוב תת אלוף אמנון סופרין – לשעבר ראש אגף במוסד משה פרידמן – יו"ר ארגון עובדי צה"ל ניצב יאיר יצחקי – לשעבר מפקד מחוז דרום ומפקד מחוז ירושלים של המשטרה ניצב יצחק (ג'ק) דדון – לשעבר נספח המשרד לביטחון פנים והמשטרה בארה"ב ובקנדה ניצב יוסי סדבון – לשעבר מפקד מחוז ש"י ומחוז תל אביב של המשטרה ניצב זוהר דביר – לשעבר סגן מפכ"ל המשטרה ניצב יעקב רז – לשעבר ראש אגף התנועה וראש אגף תמיכה לוגיסטית של המשטרה ניצב דודו מנצור – לשעבר ראש להב של המשטרה ניצב גבי לסט – לשעבר סגן מפכ"ל המשטרה ניצב ירון בארי – לשעבר ראש אגף התנועה של המשטרה ניצב הרצל יוסוב – לשעבר ראש אגף התכנון של המשטרה ניצב בועז גלעד – לשעבר ראש אגף תמיכה לוגיסטית של המשטרה ניצב דן רונן – לשעבר מפקד מחוז צפון של המשטרה ניצב עוזי רוזן – לשעבר ראש אגף קהילה ומשמר אזרחי של המשטרה ניצב אבי טילר – לשעבר ראש אגף משאבי אנוש של המשטרה ניצב ברטי אוחיון – לשעבר ראש אגף המבצעים של המשטרה ניצב אבי בן חמו – לשעבר ראש אגף התנועה של המשטרה ניצב דני ברינקר – לשעבר סגן מפכ"ל המשטרה ניצב זאב אבן חן – לשעבר מפקד מחוז מרכז של המשטרה איציק ברזילי – לשעבר ראש מטה המוסד ועוזר ראש המוסד חיים תומר – לשעבר ראש אגף במוסד אלי ירקוני – לשעבר ראש אגף במוסד חגי גולן – לשעבר ראש אגף במוסד קובי אברהם – לשעבר ראש אגף במוסד בועז גורודיסקי – לשעבר ראש אגף במוסד חגי הדס – לשעבר ראש אגף במוסד חגי איטקין – לשעבר ראש אגף במוסד אלי גמזון – לשעבר ראש אגף במוסד אהרל'ה שרף – לשעבר ראש אגף במוסד איל מלמד – לשעבר ראש אגף במוסד אורי חן – לשעבר ראש אגף במוסד עמיחי ארז – לשעבר ראש אגף במוסד רולי גרון – לשעבר ראש אגף במוסד יצחק צדיק – לשעבר ראש אגף במוסד יחיעם מרט – לשעבר ראש אגף במוסד חיים קניג – לשעבר ראש אגף בשב"כ טל שאול – לשעבר ראש אגף בשב"כ אריה )לייבו) לבנה – לשעבר ראש אגף בשב"כ מנחם לנדאו – לשעבר ראש אגף בשב"כ חזי כאלו – לשעבר ראש אגף בשב"כ ניר חפץ – לשעבר ראש אגף בשב"כ חגי אבימור – לשעבר ראש אגף בשב"כ רון שמיר – לשעבר ראש אגף בשב"כ מוטי מיטל – לשעבר ראש אגף בשב"כ ישראל ברטוב – לשעבר ראש אגף בשב"כ חיים רובוביץ' – לשעבר ראש אגף בשב"כ נוסח המכתב המקורי באנגלית ובעברית:](https://image.24vids.com/tw-1883248606469349678/ext_tw_video_thumb/1883248109473378304/pu/img/kucszF1OuNQoi9nN.jpg)
![כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – מהדורת חדשות ערוץ 12 שבה נהג לצפות יחיא סינוואר: "דיווחים הולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל"; ציטוט דברי נתניהו: הסרבנות גורמת גם להשבתה של יכולות צבאיות, ופוגעת קשות בכוח ההרתעה של צה”ל כפי שעולה בדוחות של המודיעין ב-23 באוקטובר 2025, אמר רונן ברגמן, עיתונאי ב"ידיעות אחרונות" וב"ניו יורק טיימס", בראיון לפודקאסט של דן סנור, כדלהלן: "[מנהיג חמאס יחיא] סינוואר צפה בטלוויזיה הישראלית. לסינוואר היה הרגל לעצור הכל, את שגרת יומו, כל יום בשעה חמש דקות לשמונה בערב, כי הוא היה מכור לצפות בחדשות ערוץ 12, כל יום… הוא [סינוואר] סבר שערוץ 12 מייצג את העמדה של הקונצנזוס הרחב ביותר של השיח בחברה הישראלית שהוא צריך להבין”. סימוכין: להלן קטע ממהדורות החדשות של ערוץ 12 ששודרה ב-13 באוגוסט 2023: דני קושמרו: שלום לכם, ערב טוב. ראש הממשלה ]בנימין נתניהו] היה אמור להיות היום בחופשה עם אשתו [שרה] בצפון, אבל במקום זאת הוא נועד לדיון דחוף עם הרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ועם מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר]. זאת בעקבות הדיווחים ההולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל, ובעקבות הביקורת על התעלמות הממשלה מאזהרות ראשי מערכת הביטחון. בינתיים נתניהו מפסיק לכנות את המילואימניקים שהפסיקו להגיע [לשירות צבאי], סרבנים. מיד הכותרות שלכם, ניר דבורי, עמית סגל, דפנה ליאל, תחילה הכתבה של כתבנו לענייני צבא ניר דבורי. ניר דבורי: הביקורת על נתניהו גברה בשבוע האחרון, מגיעה לנקודת רתיחה על כך שנתניהו אינו פועל מול המידע הקשה שהציגו לו הרמטכ"ל ושר הביטחון [יואב גלנט] אודות מצב הכשירות בצבא. נתניהו נראה שהחל להבין שחלה תפנית בהלך הרוח הציבורי, ולכן גם מיהר לכנס דיון דחוף בקריה בתל אביב אחר הצהריים. יחד עם שר הביטחון ישבו גם הרמטכ"ל ומספר אלופים, בהם גם מפקד חיל האוויר. שם הוצגה לו תמונת המצב העדכנית באשר לכשירות וללכידות הצבא. נתניהו הנחה לשמור על הכשירות והמוכנות לכל אתגר. עוד לפני הדיון, דיבר על כך הבוקר שר הביטחון מול מתגייסים טריים בבקו"ם [בסיס קליטה ומיון]. [וידאו - שר הביטחון יואב גלנט:] הדבר הזה, מכל המקומות שאני רואה, אין לו שום השפעה על מה שקורה בתהליך הגיוס, ואני מאוד שמח על זה. החיילים רוצים להתגייס, כולם מבינים את הערך, וכשזה מגיע למשימה האמיתית זה מאוד מאוד פשוט. אני לא מתעלם מהבעיה, אני עוסק עם הרמטכ"ל, עם המטה הכללי, עם גופי הביטחון האחרים כל יום. ניר דבורי: זה קורה אחרי הפרסום שלנו היום, על כך שראשי מערכת הביטחון שוקלים להביא לידיעת הציבור את תמונת המצב בצה"ל, נוכח תחושתם שנתניהו לא פועל כדי לעצור את ההידרדרות. בשב"כ [שירות הביטחון הכללי], במוסד ובצבא הכחישו את הדברים, אבל גורמים הבקיאים בפרטים אומרים שההתלבטות גדולה, שלא נראה כאן מסיבת עיתונאים של שלושתם, אבל הם ימצאו את הדרך כל אחד לומר את דברו נתניהו מאוד מוטרד מהאפשרות שיצאו לציבור ולכן מהר להעביר להם מסר בעניין. [ציטוט דברי נתניהו:] בדמוקרטיה מי שמכריע הוא ראש הממשלה שקיבל את המנדט מהעם, לא גופי הביטחון, הם כפופים לממשלה. ניר דבורי: עד כמה הלחץ גדול, לא רק במערכת הביטחון, גם בלשכת נתניהו, מעידות ההקלטות האלה שנחשפו כבר לפני מספר שבועות בערוץ 13. [הקלטה של דברי נתניהו:] אני לא יכול לדמיין חומרת דברים גדולה יותר של ארגון הפרה המונית כזאת של חוק השירות, או אם תרצה של סרבנות. זה בלתי ניתן... זה פשוט, אי אפשר לתפוס את זה! זה לא רק ההשבתה של יכולות, זה גם מה, זה עושה לכוח ההרתעה שלנו. מה זה עושה, אני לא אביא כאן דוחות מודיעיניים. אם תרצו בדלתיים סגורות אני אראה לכם מה זה עושה. מה זה עושה! זה לא דבר קטן! ניר דבורי: ועוד דבר, בהודעה שהוציאה לשכת ראש הממשלה בתום הדיון היום בקרייה נכתבה תוספת חדשה: "ראש הממשלה שלל מכל וכל את התופעה של שירות מילואים על תנאי". כבר לא סרבנים לדידו של נתניהו. שירות מילואים על תנאי. אנחנו מתקרבים לרגעי החלטה משמעותיים. בעוד כשבועיים, בראשית ספטמבר, יחזור צה"ל להתאמן אחרי חופשות הקיץ. גם חוק הגיוס צפוי לעלות בכנסת. זה יהיה מבחן גדול למערכת הביטחון, לשר הביטחון העומד בראשה, ולראש הממשלה, מי שאחראי לעצור את ההידרדרות. דני קושמרו: כן, אז עוד פרטים על מה שקורה שם. עמית סגל, נתחיל איתך. לדיון הזה קדמה שיחת טלפון כעוסה במיוחד. עמית סגל: כן, שיחת ועידה. עכשיו צריך להגיד שהאירוע הוא שבלקראת סוף השבוע, גם בפרסומים של ניר [דבורי], מתחיל לבעבע הסיר הזה של הכשירות [של צה"ל] אחרי כמה שבועות שהוא היה על אש נמוכה יחסית. נתניהו רואה וכועס, הוא מזהה את זה כתדרוכים מתוך הצבא אל הכתבים הצבאיים, והוא מתקשר לרמטכ"ל, מעלה גם את מפקד חיל האוויר, ואז הוא אומר להם: "זה נראה כמו צבא, שיש לו מדינה". זה מה שאומר ראש הממשלה לרמטכ"ל ולמפקד חיל האוויר, והוא מוסיף ואומר שהדבר הזה פוגע בכושר ההרתעה, הדלפות על הכשירות. זאת אומרת, שאויבינו רואים את זה וזה מה שהם מגיבים. והרמטכ"ל משיב לו, פחות או יותר ברוח הדברים הזו: "במקום שאני רואה פגיעה בכשירות, אנחנו חובתנו להתריע על הדבר הזה". עכשיו זה גם עונה על השאלה האם הדיון היום היה דחוף או תוכנן מראש. לאחר שיחת הטלפון הזאת החליטו לקיים את הדיון הזה על הכשירות כבר ביום ראשון בצהריים ולא בהמשך השבוע כפי שנקבע. דני קושמרו: ניר דבורי, כתבנו לענייני צבא, עוד פרטים על מה שעולה במפגש הזה. ראש הממשלה, המפקד חיל האוויר, הרמטכ"ל. ניר דבורי: כן, היה שם גם שר הביטחון, ראש אמ"ן [אלוף אהרון חליוה], ראש אגף המבצעים [אלוף עודד בסיוק]. זה בעצם כל הנבחרת שעוסקת בדיוק בתמונת המצב הביטחונית ובתמונת המצב של הכשירות. מי שמשתתף בשיחה הזו מתאר אותה כמתסכלת, אולי אפילו מייאשת. למרות שהוצג שם לראש הממשלה וסקרו בפניו את כל המערכים שנפגעו, כולל מספרים עדכניים, ההבנה הייתה שזה לא משנה שום דבר באופן הסתכלות הדברים ובעמדתו של נתניהו. התחושה שם הייתה שרק משהו דרסטי, דרמטי, יכול לשנות את המהלך שיכול להביא לבלימה של הפגיעה בכשירות. ויש אפילו התלבטות בקרב גורמי ביטחון מתי להניף את הדגל האדום. האם לקראת השבועות הקרובים כשחוזרים להתאמן, או כאשר יידרשו לאולי חלילה איזושהי פעולה מבצעית, האם ואיך נכון לתווך את המצב הזה לציבור הישראלי, ובעיקר כולם עכשיו ממתינים להחלטה של נתניהו, לאן הולכים מכאן, מה הוא באמת רוצה, והאם הוא יכול, כי הם מאמינים שהוא היחיד שיכול, לעצור את מה שקורה בתוך הצבא. דני קושמרו: עמית, עוד ציטוטים מהפגישה הטעונה הזו. עמית סגל: כן, אז היום, בעצם בפגישה הזאת, זה מין איזה אירוע מוזר, כי בעצם זה כמו מה שהמשיל את זה בכיר בצבא לרפלקסולוגיה. אבל ברפלקסולוגיה בלי לגעת. בעצם הצבא נוגע פה באירוע פוליטי הכי דרמטי שהיה פה לפחות בעשור האחרון, אבל הוא לא יכול לדבר אותו, אלא רק לדבר עליו. אז נתניהו מסביר להם למה לדעתו הם צריכים להיערך לכך שהמצב לא ישתנה בתקופה הקרובה, וכך הוא מסביר להם. ואלה הציטוטים של נתניה: "כשהרמתם דגל בפעם הקודמת, עצרנו לשלושה חודשים", אמר נתניהו, אני שם סוגריים. כן, אחרי שהוא פיטר את [שר הביטחון יואב] גלנט וחזר בו, סגור סוגריים. "אבל לא יצא מזה שום דבר, כי יש גורמים שהמטרה שלהם היא הפלת הממשלה". ואז הוא מוסיף, "אני נותן סיכוי נמוך להידברות עם הצד השני על שינוי הוועדה לבחירת שופטים". נתניהו גם מתריע שם בדיון מפני הדלפות בוועדת המשנה שתכונס בהמשך השבוע, ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ולכן הוא בעצם, אם אני מבין נכון את התרגום, אומר להם תראו, אל תצפו שמתישהו בימים הקרובים תצאה הבשורה שהאירוע כולו מאחורינו. תיערכו להתמודד עם המצב כפי שהוא. דני קושמרו: בינתיים, ניר דבורי, המצב לא משהו, ובעקבות המצוקה של מדריכי טיס במילואים, בקורס טיס, חיל האוויר בצעד מאוד מאוד מאוד חריג. ניר דבורי: כן, תראה, זה פיילוט שמתחיל כבר לפני כמה חודשים, אבל בימים האלה הוא מקבל גם טוויסט וגם שינוי, והתכלית שלו הוא בעצם לאתר חלק מפרחי הטייס במהלך הקורס, ולקצר את משך ההכשרה שלהם, להעביר אותם יותר מהר למטוסי קרב מתקדמים, כדי להתחיל לייצר אפשרות לקצר או לגשר על הפערים שעלולים להתפתח סביב מה שאנחנו רואים החוסר [של טייסים] בתוך חיל האוויר. ולכן המהלך הזה כבר מתחיל לנוע. יש כאן עוד תהליכים שצריך לעבור, אבל בחיל האוויר עושים את התאמות האלה, מבינים שכנראה נבנה כאן צורך, והדבר הזה הולך והופך קריטי יותר ויותר. נגיד שבחיל האוויר אומרים שהדבר הזה כבר החל כלא קשור לאירועים האחרונים, ואנחנו נגיד שבכל זאת, האירועים האחרונים מאיצים את התהליך, אולי אפילו מאיצים מאוד. דני קושמרו: במקרה לגמרי. כתבה קודמת שישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ניר דבורי: גורמי ביטחון אומרים, כי "התנהגות בן גביר מסוכנת, צריך לגלות אחריות לאומית בנושא הר הבית. זה מיד משפיע על כל הזירות ומשחק באש, במיוחד אחרי שהצלחנו עכשיו להוריד את גובה הלהבות בעזה". רונן ברגמן: סינוואר צפה מדי יום בחדשות ערוץ 12. סימוכין:](https://image.24vids.com/tw-2006834906932904108/amplify_video_thumb/2006834479281623040/img/rvHWhVMH4vCI5L16.jpg)
![עדות אשת הרמטכ"ל, ומידע נוסף, סייעו לשחזר את יומנו של הרצי הלוי, ממנו נמחקו פרטים מ-6 באוקטובר 2023 בצהריים ועד לבוקר למחרת. מנתונים אלה עולה, כי הרמטכ"ל לא עודכן בסימנים המעידים שהתקבלו ב-5 באוקטובר, ניהל שיחה ראשונה עם ראש השב"כ מיד בתחילת מתקפת חמאס, ורק לאחריה יצא בדרכו לקריה ב-7 באוגוסט 2025, הועלה ליוטיוב ראיון שערכה תומר זיסר עם שרון הלוי, אשתו של הרמטכ״ל לשעבר, רב-אלוף הרצי הלוי. להלן קטע מדבריה של שרון הלוי על בוקר ה-7 באוקטובר 2023: כשהרצי [הלוי] יצא מהבית באותו בוקר ארור [7 באוקטובר 2023], הוא הבין שזו מלחמה, אני עוד לא הבנתי. אבל כשהתחלתי להבין, לא מיד הבנתי, כי אנחנו לא הדלקנו טלוויזיה, זה היה חג [שמחת תורה], והוא הגיע, והוא יצא מאוד מוקדם, זאת אומרת ממש הרבה לפני שבע. הוא רק נישק אותי, הוא נישק את הילדים מהר, שקלטתי את זה, ותמיד גם היה איזה עניין איתו, שזה עניין של דתיים. יש כאילו כל מיני דברים אצל דתיים שהקיום שלהם, גם בזמן, בלוח השנה, וגם בחפץ, עוזרים להבין המון דברים. למשל, הוא לקח את התפילין, וזה תמיד היה קורה לי איתו, כשהיה אירוע חמור, גם ב... לא ב'עופרת יצוקה' [סבב בלחימה עם חמאס בדצמבר 2008 - ינואר 2009], כשהיה אלוף פיקוד דרום, היה איזה אירוע גם עם היחידה, וגם כשהיה מפקד יחידה, כשהוא לקח את התפילין, אני ידעתי שזה... היה צונח לי הלב, כי אני יודעת, אוקיי, הוא לא חוזר. הוא לא חוזר, כי תפילין מניחים כל בוקר, והוא צריך אותן אז. ואז הוא נישק את המזוזה ואמר לי: עזה תיחרב. אלה שתי המילים שהוא אמר. לא מזמן הזכרתי לו את זה, כי אנחנו מתחילים עכשיו קצת לעבד, והוא לא זכר שהוא אמר את זה כמובן. ואני נורא נבהלתי כשאמר את זה, כי אני ידעתי שזה נכון. ונבהלתי מהגודל, אבל לא ידעתי כלום, שום דבר, ולקח לי המון זמן להבין. מדבריה של שרון הלוי ניתן ללמוד את העובדות הבאות: 1. הרמטכ"ל הרצי הלוי לא נסע במהלך הלילה למשרדו בקריה בתל אביב גם לאחר שקיבל לפנות בוקר עדכון, וערך דיון טלפוני בנוגע לזיהוי סימנים מעידים למתקפה אפשרית של חמאס מרצועת עזה. 2. הרמטכ"ל הרצי הלוי יצא את ביתו בדרכו למשרדו בקריה בתל אביב מיד לאחר קבלת הדיווחים על מתקפת הרקטות המסיבית של חמאס בשעה 06:29, ככל הנראה דקות ספורות לאחר מכן. 3. הרמטכ"ל הרצי הלוי הבין מיד שמדובר במתקפה צבאית שתחייב תגובה צבאית ישראלית חריגה שתביא להחרבת רצועת עזה. 4. למרות העדכון והדיון שערך הרמטכ"ל הרצי הלוי מביתו לפנות בוקר, אישתו לא הייתה מודעת כלל למשמעות הדברים עד תחילת מתקפת חמאס. סימוכין: הסימנים המעידים הראשונים התקבלו כבר ב-5 באוקטובר בערב בתחקיר השב"כ בנוגע להפעלת כרטיסי הסים ולשליחת כוח טקילה (כוח מבצעי למשימות מיוחדות) נכתב כדלהלן: בהתייחס להדלקות של ה"סימים" - ב-5/10 בשעות הערב הופצה ידיעה ראשונה לגורמים הרלוונטיים בצה"ל על אינדיקציה לפתיחה של סימים בצפון הרצועה. עד ה-7/10 בשעה 04:30 הושמשו בהדרגה כ-45 סימים. לשם השוואה ובכדי להסביר את הרקע שנלקח בחשבון בקבלת ההחלטות בליל ה-7/10 - בחגי תשרי 2022 הושמשו 38 סימים וברמדאן 2023 הושמשו 37 סימים. כאמור, בשני המועדים הללו בחמאס לא יצאו לפיגוע/מתקפה. סימוכין: ב-9 באוגוסט 2025, פרסמה אילה חסון ב"כאן 11” פרטים על תחקיר שעורך צה"ל על מחדל השבעה באוקטובר, כמובא להלן: כרטיסי הסים נדלקו לראשונה ביום חמישי בערב. המיקום שלהם אמור היה להדליק נורות אדומות בישראל. המידע הועבר פיזית רק בערב המתקפה. קודם לכן, הוא הועבר באמצעים טכנולוגיים. בניגוד למתחייב מתורת הלחימה המבצעית (תו"ל) לא התקיימה לגבי הסימים שום הערכת מצב, לא של הרמטכ"ל, לא של ראש אמ"ן ולא של ראש חטיבת המבצעים… השב"כ העביר את המידע רק ב[יום] שישי בערב, חיתוכי המצב שנעשו התבססו על מודיעין בלבד. כשראש אמ"ן [אהרון] חליוה התבקש לדון בלילה על הסימים, טוענים גורמים בצבא, הוא אמר את המילה 'מיותר'. סימוכין: ביומן הרמטכ"ל שפורסם על פי חוק חופש המידע נמחקו פרטים המתעדים את פעילות הרמטכ"ל הרצי הלוי בליל 6-7 באוקטובר 2023 בשעות שקדמו למתקפת "מבול אל-אקצה". להלן יומן הרמטכ"ל המעודכן: 5 באוקטובר 2023 18:00-18:45 - עדכון מבצעי בשיחה בטלפון האדום עם אגף המודיעין. 19:30-20:00 - שיחה בטלפון האדום לצורך עדכון שר הביטחון יואב גלנט. 20:00-20:15 - הערכת מצב באמצעות שיחה בטלפון האדום בנוגע לכשירות צה"ל בראשות שר הביטחון יואב גלנט. 6 באוקטובר 2023 09:00-10:00 - פגישת עבודה במתקן אדם עם מפקד מערך התמרון. 10:15-10:45 - פגישת עבודה במתקן אדם עם ראש חטיבת הסגל. 11:00-11:30 - פגישת עבודה במתקן אדם עם ראש המס"ל (ייתכן מרכז סימולציה לאימונים או מרכז סיוע לוגיסטי). 7 באוקטובר 2023 04:00 – הסתיים דיון טלפוני בראשות הרמטכ"ל הרצי הלוי ובהשתתפות ראש אגף המבצעים אלוף עודד בסיוק. ראש אגף המודיעין אלוף אהרון חליוה, וראש חטיבת המחקר תא"ל עמית סער לא השתתפו בדיון הטלפוני. להלן קטעים ממסמך מסווג על תוכן הדיון כפי שהוצג בתוכנית "עובדה" בהנחיית אילנה דיין: סתמצ [סיכום תמונת מצב] פעילות חריגה ברצ"ע [רצועת עזה] 07/0400 - סיכום הרמטכ"ל. בפתח דבריו הדגיש הרמטכ”ל שבשלב זה נדרש להעמיק בסיבת האירועים, ללא הסתמכות על תפיסות לפיהן קיים חוסר ההיגיון בפעולה התקפית יזומה של חמאס [קטע חסר] הרמטכ"ל הנחה לשפר את יכולות האיסוף למול האירוע בכל… [קטע חסר] 3. הרמטכ"ל הנחה לבחון מטרות תגובה מהירה [לרבות סיכול בכירים] [קטע חסר] (ביט)חוניות ולהקפיד על היערכות זהירה ככל (קטע משפט חסר) הפעלה. [קטע חסר] ראש אמ"ץ הדגיש.. שמירה על המקורות הרגישים… [קטע משפט חסר] מול הגופים. [קטע חסר] 8. הרמטכ"ל קבע שבהיעדר התפתחויות משמעותיות נוספות, חתמצ [חיתוך מצב] נוסף בראשותו יתקיים בשעות הבוקר. סימוכין: 06:29 – שיחה ראשונה בין הרמטכ"ל הרצי הלוי לבין ראש השב"כ רונן בר על המצב ברצועת עזה. סימוכין: 06:31 (משוער) – הרמטכ"ל הרצי הלוי יוצא מביתו, אומר לאשתו ש"עזה תיחרב", ועושה דרכו מביתו בכפר האורנים לכיוון הקריה בתל אביב (35 ק”מ, כ-27 דקות נסיעה). 07:00-07:45 - חיתוך מצב ראשוני בקריה. סיכום 1. ביום חמישי בערב זוהתה הפעלת כרטיסי הסים הישראליים אצל מפקדים בכירים בגדודי אל-קסאם, פעולה שנחשבה סימן מעיד לפעולה צבאית אפשרית בטווח הזמן המיידי. 2. השב"כ טוען שהמידע הועבר ל"גורמים הרלוונטיים", ואולם על פי יומן הרמטכ"ל עולה, כי הוא לא קיים דיון בנוגע לסימנים המעידים ביום חמישי בלילה וגם לא ביום שישי בבוקר, ומצטייר בסבירות גבוהה שהוא כלל לא עודכן בנושא זה. 3. ב-7 באוקטובר 2023 לפנות בוקר, קיבל הרמטכ"ל הרצי הלוי עדכון על סימנים מעידים, ועל בסיס זה הוא קיים עד השעה 04:00 דיון טלפוני בהשתתפות ראש אגף המבצעים אלוף עודד בסיוק, אך ללא נציגים כלשהם של אגף המודיעין. 4. את שיחת הטלפון הראשונה עם ראש השב"כ רונן בר בנוגע למצב בעזה קיים הרמטכ"ל הרצי הלוי ב-7 באוקטובר 2023 בשעה 06:29 בעת בה החלה מתקפת הרקטות המסיבית של חמאס. 5. שתי דקות לאחר מכן, ב-06:31, יצא הרמטכ"ל בדרכו לקריה, שם החל את חיתוך המצב הראשון בשעה 7:00.](https://image.24vids.com/tw-1959095330005275120/amplify_video_thumb/1959092770221539328/img/SvhnFjqDme8dPcEI.jpg)