Загрузка видео...

Не удалось загрузить видео

На главную

דברים שרואים ממצודת מכוור בירדן צילום של א. מחמד פראסיני

45,330 просмотров • 2 месяцев назад •via X (Twitter)

Комментарии: 13

Фото профиля שלמה גלר - Shlomo Geller
שלמה גלר - Shlomo Geller2 месяцев назад

"אמר רבי אלעזר בן דגלאי: עזים היו לאבא בהר מכוור, והיו מתעטשות מריח פטום הקטורת" (משנה, תמיד, ג:ח)

Фото профиля מלקט ניצוצות
מלקט ניצוצות2 месяцев назад

מדהים כמה אקטואלי, תאריך הצילום ופרשת השבוע וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר מִן־אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ־מוֹאָב מֵהַרְרֵי־קֶדֶם... כִּי־מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן־עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב..

Фото профиля Yudokolis_lifshitz
Yudokolis_lifshitz2 месяцев назад

אז רצועת ביטחון גם בירדן אתה אומר?

Фото профиля גלעד ארבל
גלעד ארבל2 месяцев назад

אז עכשיו צריך לכבוש גם את ירדן

Фото профиля Bdalak
Bdalak2 месяцев назад

יפה מאד. המצודה אחות של מצדה.

Фото профиля zvi waldman
zvi waldman2 месяцев назад

חושב שזה אמיתי? קשה לי להאמין שאפשר לראות את הר הבית, הוא נמוך יחסית ומוסתר ממזרח.

Фото профиля Ben Tzion Macales
Ben Tzion Macales2 месяцев назад

התצפית הוא מדרום מזרח. יש את המפתח דרומית להר הזיתים, ממנה בירושלים רואים את ירדן. וכן להפך

Фото профиля יוני הר אבן
יוני הר אבן2 месяцев назад

מדהים

Фото профиля בא מאהבה
בא מאהבה2 месяцев назад

מטורף.

Фото профиля momo romo
momo romo2 месяцев назад

באיזה מכשיר הוא משתמש?

Фото профиля זכריה מנכל הצמחים 🇮🇱
זכריה מנכל הצמחים 🇮🇱2 месяцев назад

לא מאמין שרואים את הבית שלי ממצודה אקרעית בירדן

Фото профиля יהודה פריאל
יהודה פריאל2 месяцев назад

תמסור לו שזה יפה מאוד.

Фото профиля k.reish
k.reish2 месяцев назад

נייס! עכשיו תראו את זה לסמוטריץ'...

Похожие видео

היי רביב דרוקר שלחו לי את הקטע הזה בו במהלך דיון בתכנית שלך אתמול דאגת לציין שיהודים אוהבים אותי "כערבי מחמד". שמע, באמת שאני לא נפגע ממך ולא מתרגש. כבר עברתי כמה דברים קשים יותר בחיים, למשל כשנפצעתי קשה בלבנון ואז אגב פינו אותי על אלונקה 4 חיילים יהודים תחת אש מול מארב של חיזבאללה וסיכנו את החיים שלהם... למה הם עשו את זה? כי אני "ערבי מחמד"? אני כבר עשור עמוק בעשייה הסברתית למען המדינה, אלפי ראיונות בתקשורת זרה, הגעתי לקמפוסים הכי עוינים, עמדתי מול הפגנות של אנטי ישראלים, הותקפתי, חטפתי, עשיתי הכל בשביל להגן על המדינה בחזית הזו- אבל מבחינת דרוקר הכל לא קיים... אם יש יהודים שמעריכים את מי שאני זה כנראה רק כי אני פשוט "ערבי מחמד". תבין משהו רביב- כשאתה אומר את זה אולי אתה מנסה להקטין אותי, את העשייה שלי, את מי שאני, אבל אתה למעשה מקטין את עצמך. הרי אם יש ערבי שאוהב את המדינה, שנלחם למענה, נפצע למענה, מסביר אותה- הוא פשוט ערבי מחמד בעיניך ולא יותר. אתה הרי קבעת כבר איך אזרח ערבי צריך לפעול ולחשוב. מעניין למה לכל מיני יהודים שאתה מכיר מקרוב מאוד שמתחנפים לפלסטינים ובזים למדינה שלנו אתה לא קורא "יהודי מחמד"... בקיצור רביב, יצאת גזען קטן!

יוסף חדאד - Yoseph Haddad

65,243 просмотров • 27 дней назад

לוחמי גדוד צבר החליטו לעזוב את הגדוד וללכת הביתה, לטענתם: " אחרי שראינו איך מתייחסים ללוחמים ושתקנו כל התקופה הזאת למרות מה שעשו לזיו ברנס וכל מי שבעד עם ישראל ומצד שני מעודדים את מי שפוגעים בנו ונותנים לג'ובניקים בקריה הטבות על חשבוננו שוב ושוב, פתאום המג"ד שלנו החליט לפגוע בחיילים הוריד לנו את השלטים של החללים ששמנו עם הדגלים ופוגע בפז"מ של הותיקים למרות יותר משנתיים של לחימה ובלי שום סיבה הגיונית. ההחלטה הזאת פוגעת גם בצעירים של הגדוד שרואים איזה יחס יתנו להם אחרי המסירות נפש. בושה וחרפה שככה הצבא פוגע בלוחמים " הורים ללוחמים בגדודים רותם ושקד אומרים לי: " מזלזלים בחיילים ולא פעם ראשונה. לצערי זה מה שקורה. גם אלו שהשתחררו ואמורים לחזור למילואים. אנחנו לא ניתן להם לפגוע גם בילדים שלנו בחטיבת גבעתי. הפוליטיקה מלמעלה לפגוע בלוחמים נמשכת ודווקא באלו שנותנים את הכל " אה.. ואם חשבתם שהפעם יגבו לוחמים אז לא תצטרכו להראות מופתעים, הנה תגובת דובר צה״ל: " לפני זמן קצר מספר חיילים בגדוד לוחם החלו לצאת מבסיסם ללא אישור מפקדיהם; זאת לאחר החלטת מפקד הגדוד להסיר שלטים הקשורים באירועים א-נורמטיביים, של מסורת ״צעירות ותיקות״ בגדוד. האירוע מתוחקר ומטופל על ידי המפקדים. מדובר באירוע שאינו עולה בקנה אחד עם ערכי צה״ל ועם המצופה מחייליו".

אודי דוד בן דוד

10,833 просмотров • 1 месяц назад

תת ניצב ליאור אבודרהם, ראש חטיבת הדוברות של משטרת ישראל, התייצב אתמול באולפני ערוץ 13. אבודרהם נשאל איך המשטרה מאפשרת לשר הממונה להתייצב יחד עם צוות צילום, כדי לתעד מעצר של חשוד. ליאור השיב: "אני לא יודע איך הם הגיעו". אז ליאור החמוד, ראשית, לא נשאלת אם אתה יודע איך הם הגיעו, אלא איך המשטרה מאפשרת לתקשורת לתעד מעצר חשוד. שנית, שוב השבת כי "אינך יודע", בדיוק כמו אז, שלא ידעת אם "שמאלנים בוגדים" הוא ביטוי שנאה. זה יותר מדי דברים שאתה לא יודע. שלישית, אומרים חשדות אחרים, או נוספים. לא "חשדות אחרות". אתה דובר, ואתה אמור לדעת לדבר, בעברית. עכשיו בחיאת ליאור, כמה חכם היה מצדך, בנסיבות אלה, להגיש תביעה על כך שלדעתי אתה אהבל? גם היום, לדעתי אתה אהבל. עכשיו תראה איזה קטע יפה, לדעתי על הסרטון הזה, ששוב מביא את דעתי עליך, כאהבל, אתה לא תגיש תביעה. אבל מי יודע, כבר הוכחת שאתה לא הכי חכם בתולדות עם ישראל. לינק לרכישת חולצות היוקרה מבית "אהבל" באתר:

Barak cohen - ברק כהן

33,315 просмотров • 6 месяцев назад

הצטערתי מאוד לשמוע את אבישי בן חיים אמש בערוץ 14. שני דברים: ראשית מנחם בגין לא היה זקוק "להגנה", זה חלק מבורות מוחלטת בהבנת האירועים ומאגדה אורבנית אווילית כאילו "השמאל שבר אותו". לא 40 מפגינים תחת ביתו ולא 4000 ולא 400 אלף היו יכולים לשבור אדם זה שחמק מציפורני הנאצים שהשמידו את משפחתו, שעבר את חקירות הנ.ק.ו.ד הידוע לשמצה של סטאלין והוגלה למות בערבות הקרח של פצ'ורה שם אמר לו השומר בכניסה "מפה לא יוצאים". האדם שיצא והגיע לפלסטינה המנדטורית להילחם באימפריה הבריטית להקמת מדינת היהודים, עבר את רדיפות הסזון, את ירי אש התופת על האלטלנה, את המדבר הפוליטי זרוע המוקשים, את ההשמצות, הנידוי, ההדרה, את דיכוי נאמניו עד הגיעו לשלטון עימהם. ה ו א - לא היה זקוק "להגנה". מר בן חיים, מנחם בגין נולד בברזל ומת בברזל ואינך יודע דבר וחצי דבר על נסיבות פרישתו כמו שאר הציבור. שנית סברתי כי שנתיים וחצי של שתיקה היו עדות למסע פנימי של שינוי, אמנם תרמת רבות גם אתה לבטחון ישראל בשרותך המבורך במילואים, אך צר לי, באמת צר לי שאדוני סבור שראש הממשלה שמסית ומדיח כנגד ראשי מערכת הביטחון שנכשלו בשבעה באוקטובר ומפעיל מערכת שלמה של שקרים זדוניים, מופרעים אודות מרידה ובגידה שהגיעו כבר לכל שופטי העליון במסע דה לגיטימציה מוחלט ואינו לוקח ולו קמצוץ אחריות אודות מאורעות היום הנורא וכל השנים שקדמו לו ומסרב להקים ועדת חקירה ממלכתית בכדי להגיע לשורש המחדלים הביטחוניים והמדיניים הפך בעינך למנהיג כה דגול. צר לי מאוד. 64 שניות על מנחם בגין ואחריות. אבישי בן חיים

אבינדב בגין Avinadav Begin

69,401 просмотров • 3 месяцев назад

הערכת חטיבת המחקר של אגף המודיעין בעקבות מבצע "שומר החומות" (מאי 2021): "הפגיעה במערכי ההתעצמות של החמאס והג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני הייתה יוצאת דופן; אנו יוצאים מהמערכה עם חמאס מוחלשת, פגועה, וכזאת שייקח לה שנים רבות לשקם את המערכים הרקטיים שלה; פגענו רבות בתשתיות השלטון של חמאס" ב-27 במאי 2021, פרסם אתר דובר צה"ל כתבה העוסקת בהישגי אגף המודיעין במבצע "שומר החומות", סבב הלחימה עם חמאס במאי 2021 המכונה על ידי חמאס "חֶרֶב אל-קודס". כותרת עליונה: בינה מלאכותית ומאות מטרות איכות: כותרת ראשית: כך חשפו באמ"ן מאות קילומטרים של מנהרות "המטרו" של חמאס כותרת משנה: מתחת לאף של ארגוני הטרור בעזה, הצליחו אנשי המודיעין למפות את מנהרות ה"מטרו" הסבוכות - הפרויקט החשוב ביותר של החמאס. שבוע אחרי סיום מבצע "שומר החומות", אמ"ן חושפים - שיטות בינה מלאכותית שעיצבו את תמונת המודיעין, בסיס שמגלה משגרי טילים רגע לפני הירי, והדרך בה פיצחו את "תעלומת המנהרות". כל הפרטים. מאת: שקד כהן, מערכת אתר צה"ל תאריך: 27.05.21 גוף הכתבה: סדרת תקיפות שסיפקה הצלחה משמעותית במיוחד לצה"ל, והישג אסטרטגי ארוך טוווח במהלך מבצע "שומר החומות", היא התקיפה של מערכת המנהרות של חמאס ברצועה - "המטרו". מאחורי לילות הלחימה המורכבים עומדות שנים רבות של מחקר מודיעיני, איסוף ממוקד ובנייה של תוואי שטח תת קרקעי של מאות קילומטר, פיסה אחרי פיסה. אז איך נרקמה הפעולה המורכבת ביותר ב"שומר החומות"? תוכנית התת-קרקע של חמאס העסיקה את אמ"ן מהרגע שהתגלתה. לאורך השנים השתמשו באגף באמצעים טקטיים מגוונים במטרה לייצר יכולת מודיעין גיאוגרפי בתוואי השטח המורכב הזה. התוצאה - תמונה המשלבת מודיעין קלאסי של מטרות, בכירים ויעדים, יחד עם מיפוי גיאוגרפי הכולל את המנהרות. בשלב הראשון כלל יחידות אמ"ן עסקו באיסוף מודיעיני מאסיבי. כמויות המידע העצומות עובדו בעזרת פיתוחים טכנולוגיים, ושימוש ב-Big data. בדרך מתקדמת זו, כלל האמצעים וכמויות המידע האסטרונומיות אוחדו לכדי תמונה אחת ברורה. כשהושגה התשתית למיפוי "המטרו", התמקדו אנשי המודיעין ביצירת "מפות" כפולות לרצועת עזה: העל-קרקע והתת-קרקע. ביחידה 9900 עיגנו את השטחים הרלוונטיים באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית - אפליקציות המאפשרות ניתוחן ויזואלי דרך רחפנים, גיחות צילום וסנסורים ייעודיים. בזמן אמת ולאורך שנים, עקבו אחר השינויים בשטח, ביניהם - כל התקדמות בתוכנית המנהור של חמאס. במהלך המבצע השתמשו בטכנולוגיה זו גם כדי לזהות מטרות תמ"ס (עמדות שיגור, מטל"רים ועוד) ולהשמיד אותן בזמן אמת. כבר בימי הלחימה הראשונים הושמדו מאות מטרות כאלה, חצי מהן בזכות הבינה המלאכותית, ושיטות העבודה ששוכללו תוך כדי תנועה. לאחר תכנון התקיפה, אנשי המודיעין סיפקו תמונה רלוונטית בזמן אמת והוציאו את הסיכול המסיבי לפועל עם הכוחות בשטח, בין השאר בעזרת מערכות בינה מלאכותית שפותחו ע"י 8200: "האלכימאי", מערכת המספקת תמונה ויזואלית דינמית ומתעדכנת של הגבול, ישירות למ"מ בשטח - שמקבל אותה ישירות לטאבלט. במקרים רבים, מספרים באגף, המערכת הובילה לסיכול נסיונות פגיעה בעורף. "הבשורה", מערכת המספקת לחוקרי המטרות בפיקוד או באוגדה המלצות למטרות איכות בזמן הלחימה. "פיצוח ה'מטרו', היכולת שלנו למפות את התת-קרקע כדי לקחת מארגון הטרור את הממד המרכזי שלו הוא שינוי אסטרטגי", מספר גורם בכיר באמ"ן, "עבודה של שנים, חשיבה מחוץ לקופסה והיתוך של כל עוצמת אגף המודיעין, יחד עם הגורמים בשטח, הביאו לפריצה ולפתרון של תעלומת התת-קרקע". "חמאס ראה במנהרות התווך האולטימטיבי לשרידות ותנועה לפעיליו", מצהיר רס"ן י', ראש מדור תת-קרקע בחטיבת המחקר, "בראייתם, כל היתרונות של צה"ל מתקזזים בתת-קרקע. בפגיעה שספגו במטרו, הם ראו עד כמה היכולות המודיעיניות ויכולות התקיפה של צה"ל איכותיות ועמוקות גם בזירה הזאת". כנאמר, המבצע הביא לחזית מודיעין מסוג ייחודי ומתפתח - יכולות בינה מלאכותית מתקדמות ביותר. אפליקציות חדשניות, תאי תקיפה דיגיטליים, רחפנים, התראות, חיבור בין יכולות 8200 לשב"כ ושלל פיתוחים נוספים. "לראשונה, הבינה המלאכותית היוותה מרכיב מרכזי ומכפיל כוח בלחימה אל מול האויב", חושף בכיר באגף. כל אלה התאפשרו על בסיס "מרכז המידע והידע", פלטפורמה טכנולוגית מתקדמת לבינה מלאכותית, הכוללת 90% מכלל המידע הצה"לי על האויב במקום אחד. בזמן המבצע, פעל לראשונה בסיס רב-תחומי ורב-זרועי של יחידות אמ"ן עם חיל האוויר, שייצר מטרות בזמן אמת. מלבד יעדי התקיפה הידועים מראש, הבסיס גילה כ-200 מטרות איכות במהלך המבצע, כמו בורות שיגור טילים שכוונו לתל-אביב ולירושלים. 50% מהמטרות שנחשפו הותקפו עוד בימי המבצע. "אנחנו יוצאים מהמערכה עם חמאס מוחלש ופגוע, ייקח להם שנים רבות לשפר את המערכים הרקטיים", מסביר סרן ע׳, ראש מדור יעדים בזירה הפלסטינית של חטיבת המחקר, "בין ההישגים הבולטים - חיסולם של שני המהנדסים הבכירים של חמאס. פגענו במערך ההתעצמות שלהם בצורה יוצאת דופן". סימוכין: להלן דברי סרן ע׳, ראש מדור יעדים בזירה הפלסטינית של חטיבת המחקר כפי שהובאו בסרטון וידאו שצורף לכתבה: הפגיעה במערכי ההתעצמות הן של חמאס והן של גא"פ [הג'יהאד האיסלאמי] הייתה יוצאת דופן. מדובר במאמץ מודיעיני שארך שנים רבות. תקפנו מוצבים, עיליים ותת קרקעיים, חיסלנו פעילים וחיסלנו ציוד. בראש ההישג, חיסולו של ג'מאל אל-זבדה ואבו רוחמה [כוונתו ככל הנראה לג’מעה אל-טלחה], שני המהנדסים הבכירים של חמאס. פגיעה במערך ההתעצמות של חמאס הייתה יוצאת דופן. מדובר במאמץ מודיעיני ארוך שנים שהגיע על ידי מימוש במבצע 'שומר החומות'. אנחנו יוצאים מהמערכה עם חמאס מוחלשת, פגועה, וכזאת שיקח לה שנים רבות לשקם את המערכים הרקטיים שלה. כחלק מהמבצע פגענו רבות בתשתיות שלטון של חמאס. הקרסנו בניינים ששימשו לטרור, פגענו במטות של מנגנוני הביטחון. סימוכין: הערות: ד”ר ג’מאל אלזבדה (جمال الزبدة) - דוקטור במדעי ההנדסה והמכונות שרכש השכלתו בארה”ב ושימש כמרצה בכיר בפקולטה להנדסה באוניברסיטה האיסלאמית. במקביל, עסק בפיתוח אמצעים צבאיים עבור הזרוע הצבאית של חמאס ועמד בראש תכנית פיתוח הרקטות, תחת פיקודו הישיר של מחמד דיף (محمد الضيف), ראש הזרוע הצבאית. אל-זבדה גידל דור שלם של מהנדסים באוניברסיטה האיסלאמית, וגייס רבים מהם לעבודה בתוכנית לפיתוח אמצעים צבאיים של הזרוע הצבאית ובעיקר בכל הקשור לרקטות וכלי טיס בלתי מאוישים (אלאח’באר, 22 במאי 2021). לפעילות בשירות חמאס הצטרף גם בנו, המהנדס אסאמה אל-זבדה (أسامة الزبدة), שהיה בעל אזרחות אמריקאית ונהרג באותה תקיפה. סימוכין: ג׳מעה אל-טחלה (جمعة الطحلة) - בכיר במו״פ (מחקר ופיתוח) בארגון הטרור חמאס. מוקד ידע בתחום הסייבר והטק״ק פעיל מרכזי בכל פרויקטי המו״פ של האירגון, בדגש מו״פ רקטות. פעל לשיפור יכולת דיוק הרקטות. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

14,030 просмотров • 1 год назад

מאי 2018 – יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר: חמאס פועל לשנות את המדיניות הישראלית, לפתח כלכלה, להוריד את האבטלה ולאפשר חיים סבירים, רוצים להיות עם ככל העמים, אין להם עניין להילחם בישראל, אם תיווצר אווירה טובה יותר בין ישראל לחמאס, ישראל תוכל בתנאים מסוימים לקחת סיכון במדיניותה כלפי חמאס ב-17 במאי 2018, ראיינה אילנה דיין ב"גלי צה"ל" את יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר. להן תוכן הראיון: אילנה דיין: בוקר טוב. יורם כהן: בוקר טוב לך ולמאזינים. אילנה דיין: תכף נדבר על דברים מרתקים, גם לא בנאליים, שאמרת בשבוע שעבר בכנס הרצליה, אבל ענייני היום בוערים. נדמה כאילו מישהו בחמאס החליט להוריד את גובה להבות, יחיא סינוואר [מנהיג חמאס ברצועת עזה] גם אמר את זה, די ממפורש אתמול בראיון לאל-ג'זירה. זה קורה כנראה רק אחרי התערבות מצרית. אתה היית הרי כבר במצבים דומים, ראית איך נראה תיווך כזה. קהיר יכולה לגרום לחמאס לקחת רוורס? יורם כהן: בהחלט. אני חושב שלמצרים תמיד הייתה השפעה דרמטית על ההנהגה בכלל של הרשות הפלסטינית וגם על ההנהגה של החמאס בוודאי בעשור האחרון. לא תמיד זה מצליח, כי יש לפעמים אינטרסים מנוגדים בין החמאס לבין ההנהגה. החמאס גם יש לה קשרים לאחים המוסלמים במצרים, היו תקופות שהיו קשרים אפילו צבאיים עד כדי איומים ופיגועים בסיני ולפעמים גם במצרים. דברים כאלה היו. כלומר, החמאס גם לפעמים משמש כאויב להנהגה במצרים, וודאי ההנהגה של היום. אבל עם כל זה השפעה עליהם היא השפעה דרמטית. פתח היציאה לעולם, נקרא לזה, הוא בעיקר משם של הנהגת החמאס. אילנה דיין: מה שמעניין אותי, אחרי סיבוב כזה, כשאיסמאעיל הניה [מנהיג חמאס] חוזר כנראה מושפל מקהיר, כשלפי הודעתו של בכיר בחמאס אתמול, רוב ההרוגים היו אנשי חמאס, אבל האוכלוסייה בלי ספק גם כן נפגעת מסביב. חמאס עצמו לא נחלש בתוך הרצועה אחרי סיבוב ציני כזה? יורם כהן: אני חושב שהחמאס מזה תקופה ארוכה, הוא חלש מאוד. הוא חלש בהרבה תחומים. הוא חלש קודם כל מבחינת היכולת שלו, בעצם, הכלכלית לספק לציבור שלו. מזון, תשתיות, עבודה וכו'. אילנה דיין: אבל אז איך הוא מצליח, יורם כהן, למנף את החולשה הזאת למצב שאנחנו לכאורה יוצאים נפסדים ממנו? יורם כהן: זה עניין של הסברה, אבל אני רק רוצה לומר על זה שניים, שלושה משפטים. אילנה דיין: בבקשה. יורם כהן: החמאס נמצא בשפל כלכלי וגם בידוד מדיני, על אף שיש לו עזרה מתורכיה וקטאר קצת וכולי, אבל באופן כללי הוא נמצא באחת מתקופות השפל. אני חושב שגם בהיבט לא רק הצבאי מולנו, חוסר הצלחה בעזה וחוסר הצלחה ביהודה ושומרון, נפגעים. בכל פרמטר, גם התפקוד הטוב של צה"ל, ההרתעה וכולי, הכל עובד נגדם. וגם יש [מילה לא ברורה] פיוס. הנושא המרכזי שלפי דעתי הם עובדים עליו זה איך לשנות את המדיניות הישראלית, לצאת מהמצור מה שהם קוראים, כלומר לפתח כלכלה, תנועה של אנשים. להוריד את האבטלה ולאפשר חיים מבחינתם, חיים סבירים של, גם אם הם מרדו ותפסו את השלטון בכוח, איך הם נהיים עם כאחד העמים, או מדינה כאחד העמים. אילנה דיין: זאת אומרת, כל המהלך הזה של רצף התהלוכות וההפגנות הכאילו עממיות בשבועות האחרונים, זאת המטרה האמיתית המרכזית שלהם? יורם כהן: המטרה האמיתית, לצאת מהמצב הקשה שבו נמצאים, במינימום מחיר. מבחינתם אין להם עניין להילחם בישראל. הם יודעים שהם לא יכולים לכבוש את ישראל. הם יודעים שיקבלו עונש עונש פיזי, גם בדם וגם בממון וגם בתשתיות, הרבה יותר חמור, ואין להם עניין כזה. אילנה דיין: אז זה מנקודת מבטם. אז זה מנקודת מבטם. עכשיו אני רוצה להבין רגע, יורם כהן, מנקודת מבטנו. הרי דבר אחד בטוח, ישראל נקלעה השבוע למצב שכמעט שום דבר טוב לא יכול היה לצאת ממנו. אי אפשר היה להשלים, כמובן, עם ניסיונות שלהם לפרוץ את הגדר, גם אי אפשר להתעלם מהתוצאות. עשרות הרוגים, מאות פצועים בצד הפלסטיני, בדעת הקהל הבינלאומית זה כמובן לא עובר טוב. יכולנו שלא להגיע למצב הזה מלכתחילה? יש משהו שאפשר היה לעשות אחרת? יורם כהן: ראשית, אני חושב שישראל עושה הרבה דברים, באמת, מאז זו סיומה של "צוק איתן" [סבב לחימה בין ישראל לחמאס ביולי - אוגוסט 2014] כמעט ארבע שנים, הרבה דברים גם בשיקום, ובעצם ישראל היא החמצן המרכזי, אולי היחידי, שיש לרצועת עזה. כל הפרויקטים שקורים, המשאיות שנכנסות, הציוד, הרפואה, כמעט כל הדברים, אבל אנחנו לא יכולים לעשות הכל, ואני צריך פה 2-3 דקות להסביר. אני לא מדבר בצד המבצעי, זה צריך להביא איזה אלוף בצבא או מישהו אחר שיסביר על הלחימה עם הצלפים, אבל גם לזה אני מוכן לגעת. אבל אני חושב שלא יכולנו לנהוג אחרת אל מול. אחד, שהחמאס מארגן את הכל, שתיים, שהוא מכניס פעילים צבאיים לתוך ההפגנות האלה, שלוש, הוא מראש מכריז שהוא הולך לחתוך את הגדר ולהיכנס לתוך שטח ישראל ולסכן גם תושבים וגם חיילים, ואנחנו יודעים יפה מאוד שאם הגדר הייתה נקרעת או נחתכת והיו נכנסים שלושת אלפים אנשים, לא ארבעים אלף, מה היה שם? כולם רק יכולים לדמיין. גם להם וגם לנו. לכן זה נראה לי הרע במיעוטו. האם צה"ל, באמצעים שהוא מפעיל, מראש, בכרוזים, בהודעות, דרך המצרים, באמצעי אל הרג שהוא משתמש, בקצינים שהוא נותן הוראות פתיחה באש ולא נותן כל חייל לראות בכל מצב גבולי, האם הוא עושה את המקסימום? אני מעריך שכן, והוא גם רוצה להשתפר. אבל אין ספק שהאירוע של 60 הרוגים ומאות פצועים הוא אירוע לא טוב. אבל גם אני חושב צה",ל הוא רואה אותו אירוע לא טוב, אבל אין ברירה אחרת. אילנה דיין: אבל אתה לוקח, יורם כהן, את נקודת האפס. נקודת האפס הייתה השבוע, צה"ל נמצא על הגדר, הפלסטינים רוצים לחצות, אין מצב שצה"ל יאפשר את זה. אתה אומר, מבחינה מבצעית, זה היה המינימום, הרע במיעוטו. יורם כהן: נראה היה לי שלא ניתן לעשות משהו יותר טוב בנסיבות של 60 קילומטר [גבול עם רצועת עזה] ועשרות אלפי אנשים שפזורים בכל כך הרבה מקומות, הרמטכ"ל לא יכול להיות מאחורי כל כוונת ולפעול במדויק, צריך להפעיל כוחות. הם יודעים שהם נכנסים לאזור סכנה. הם חוצים גדר גבול שלנו. זה לא הפגנה, אפילו נגיד של החמאס, לא נגיד של מחאה אזרחית, אפילו של החמאס, בתוך שטחם, הם יכולים לעשות, חיזבאללה עושה את זה הרבה. הם יכולים לעשות הרבה הפגנות, אבל לא לחצות את הגדר. אילנה דיין: השאלה כשאנחנו, אבל כשאנחנו קוראים על מסרים שחמאס שלח, אולי גם שולח בימים אלה, לממשלת ישראל, לאורך השבועות האחרונים, אולי להתחיל לדבר על סוג של תהדיאה, סוג של, לא יודעת איך לקרוא לזה אפילו, רגיעה, הפוגה, הפסקת אש, שקט הדדי, יכול להיות שאלה מסרים שצריך היה להתייחס אליהם יותר ברצינות, בעיקר בהתחשב בסיר הלחץ בתוך עזה, בתנאים ההומניטריים הקשים, בזה שלאוכלוסייה אין כבר מה להפסיד? יורם כהן: זו שאלה מאוד עדינה, ואני אשתדל לענות עליה בצורה קצת אולי מרוכבת. אחד, יש בינינו תהדיאה. הפסקת אש זה סוג של תהדיאה. אנחנו ארבע שנים בהפסקת אש. ישראל לא חודרת לשם, לא הורגת שם, לא, אפילו לדעתי, גם לא מחממת את הגזרה, מעבירה מסרים של, בכל פרמטר שהוא של שקט. והיא גם מצהירה כמדיניות שהיא רוצה שקט. לדחות את המלחמה, לא להיכנס לעימות וכולי וכולי. אבל אני חייב להזכיר פה איזה עניין. יש פה מצב שהצד השני, נגיד שהוא מדבר באופן לא ישיר איתנו, אז דרך גורם שלישי, על תהדיאה, נקרא לזה ארוכת טווח, נגיד 10 שנים או 20 שנה, יש רמזים על זה. א', אני משוכנע, אני לא בקיא, אני משוכנע שכל הרמזים האלו או המסרים האלו מגיעים לממשלת ישראל, ממשלת ישראל צריכה להחליט אם היא מוכנה לדבר או לא לדבר עם חמאס בצורה עקיפה. אילנה דיין: בעבר עשינו את זה? בעבר כשהגיעו מסרים עקיפים כאלה, נכנסנו לזירה ורקדנו את הטנגו הזה איתם? יורם כהן: אני חושב שבתחומים האלה של הפסקת אש בצורה פורמלית, רשמית, בעת עימות. אבל לדעתי מועברים מסרים בתחומים של החיים, מרקם החיים באופן שוטף, על ידי מתאם הפעולה בשטחים, על ידי אנשי האו"ם, וכמובן על ידי המצרים, אולי גם על ידי גורמים אחרים שלדעתי הם פחות אפקטיביים. אבל הבעיה הגדולה זה לא האם לדבר איתם באופן עקיף, על מנת לשפר את המצב בעזה, ולפי דעתי צריך לשפר את המצב בעזה, גם את התשתיות, אולי גם דברים אחרים, אבל הצד שלהם, שהוא מדבר איתנו, הוא לא מדבר איתנו, נגיד, הפסקת אש מול הפסקת אש. הם רוצים 30 דברים אחרים. הוא רוצה נמל ימי, והוא רוצה נמל אווירי, והוא רוצה תנועה של אוכלוסייה חופשית לישראל, והוא רוצה [נקטע]. אילנה דיין: והוא רוצה לא להתפרק מנשקו, לא להפסיק לחפור מנהרות, ולא לתת את הרקטות להפוך אותן לאלומיניום. יורם כהן: השיח בינינו לבינם הוא כאילו, אפילו שאנחנו חזקים, וכאילו לכאורה הם החלשים, הם לא מדברים איתנו באותה שפה, ולא על מה, אפילו דברים אנושיים או הומניטריים, כמו גופות החללים שלנו, החיילים במקרה הזה, או הנעדרים שלנו, שנישבו על ידם. לא מוכנים לדבר איתנו בשום תחום, בשום תנאי, זה שלבים הרבה הרבה יותר מאוחרים. במקום לבנות אבני דרך של אמון, של אמון חלקי, של מחוות מצד לצד, שישראל גם תהיה, תוכל להגמיש את עמדותיה. אפילו הייתי אומר בעדינות, לקחת סיכונים. אנו לא מוכנים לקחת סיכונים כאשר העוינות כל כך גדולה. אילנה דיין: אם אני מבינה אותך נכון, אתה אומר הייתי רוצה להמליץ לממשלת ישראל לקחת סיכונים, רק באופן שבו מתנהג הפרטנר כרגע, או האין פרטנר הזה, אני לא בטוח שאפילו את זה אפשר לעשות. יורם כהן: אני יכול אבל להתייחס לכמה דברים שאני כן חושב שאפשר לעשות. אז קדימה. צריך להיווצר אווירה קצת יותר טובה ממה שהשבוע הזה כמובן, ולא תחת לחץ. אבל אם תיווצר אווירה טובה יותר, בינינו לבינם, לא רק במובן הזה של הגדר, אלא באופן כללי. יהיה אפשר בתנאים מסוימים לישראל לקחת סיכון ולאפשר, למשל, שאטלים או הוצאה של אנשים מעזה ישירות לירדן. לא דרך ישראל ולא דרך יהודה ושומרון. למנוע חיכוך עם גורמים ש[נקטע] ברוך ה' מצב יותר טוב. אילנה דיין: רגע, לא הבנתי, אבל דרך איפה להעביר אנשים מעזה לירדן, דרך איפה? יורם כהן: אוטובוסים, שאטלים. אילנה דיין: אבל כן דרך ישראל. יורם כהן: כן, ברור, ברור דרך ישראל. אבל ללא חניה או תחנה ברמאללה או בשכם או בחברון. ישירות לגשר. הדבר הזה אפשרי, הוא נעשה בעבר באופן מצומצם. אנחנו יכולים לעשות אותו באופן יותר שיטתי, דרך מעבר ארז, אנשים שאנחנו נאשר שהם ייצאו מעזה, לא מחבלים וכדומה, אפשר לעשות את זה, לשחרר לחץ, לאפשר לאנשים אולי לצאת ללימודים באופן יותר טוב, כל עוד המעבר ברפיח סגור. יש דברים שניתן לעשות. אני חושב שאנחנו צריכים להאיץ ככל הניתן, אני מניח שישראל בעד העניין הזה, אבל משום מה זה לא קורה, יש לזה הרבה סיבות, אבל לנסות לשבת ולראות למה הפרויקטים הבינלאומיים התשתיתיים, שקשורים באנרגיה, מים, ביוב וכדומה, לא מתבצעים בעזה. לישראל אין מניעה שהדבר הזה יקרה, להפך. אנחנו חושבים, או אני חושב, אני חושב שגם רוב הציבור חושב, שהציבור בעזה, גם אם הוא נשלט על ידי חמאס, ולצערנו לפני עשור הוא בחר בו, עדיין צריך לתת לו תנאים טובים, על מנת שהחיים שלהם יהיו סבירים. אילנה דיין: ולו רק שבסוף זה אינטרס שלנו. אני רוצה להספיק לגעת יורם כהן באמת בטקסט הזה המאוד מעניין של הנאום שלך בכנס הרצליה בשבוע שעבר. זה מאפשר לנו טיפה לפתוח את הפריזמה ואתה אומר שם בעצם במבט על, גם על עזה, גם על יהודה ושומרון, אין באמת סיכוי אמיתי להסדר מדיני עם הפלסטינים בעתיד הקרוב, יש כן אינטרס ישראלי-לאומי שזה יקרה. ואתה מזכיר שיחה שהייתה לך לפני שנים עם סוכן שהפעלת בשטחים, ושמעת ממנו משהו שעד עכשיו נשאר איתך. יורם כהן: זה כבר לפני הרבה מאוד שנים שעוד הייתי שטח, זה כמעט דור, 25 או 27 שנים, איש די בכיר אינטליגנטי, ובשיחות שהן שיחות צעד, שהן לא שיחות על מודיעין ומה קורה היום ומה ניתן לעשות וכולי, אלא על כל אחד שגם מדבר עם אנשים בצד השני ברמה די בכירה מנסה לבחון אופציות, נקרא לזה ככה, או באיזה תנאים נסתדר. ובאחת השיחות, הדימוי שהוא בחר לתת, זה סוג של דילמת אסיר, אבל בצד הזה הישראלי, והוא בחר לקרוא לצד הפלסטיני סוג של כדור ברזל, שרשרת שכבולה לך לרגל, שאתה לפעמים מתוסכל, אתה רוצה להיפרד ממנה, אתה הולך איתה לישון, אתה בועט בה לפעמים מרוב תסכול, אבל אתה לא נצליח להתפטר מזה. ואתה כל הזמן חולם על זה, ואתה לא יכול לעשות את זה. ולא רק את זה, שאם אתה לא מתייחס אליו בצורה מכובדת, במרכאות, או לא חושב על זה בהתנהלות שלך, או שאתה נופל, או שאתה שובר את האצבעות, או שאתה נגרר, או שחס וחלילה, אם אתה זורק את זה בחמת זעם לביצה, אתה פשוט שוקע אחריו. אילנה דיין: ואתה גוזר מזה איזושהי השקפה שאתה פורש באותו נאום, לא נספיק כמובן לפרוש את כולה, תחת הכותרת סור מרע ועשה טוב, גם צעדים הומניטריים וכן הלאה, אבל כשאתה אומר סור מרע יורם כהן, אתה אומר כי אתה חושש מצעדים של סיפוח? יורם כהן: אני חושש, קודם כל אני חושב שאנחנו צריכים להגיע למצב שלא לעשות, ישראל, לא כדאי שהיא תעשה גם אם היא, אני חושב ש[קטע את המשפט - יד"ה], לא כדאי שתעשה צעדים בלתי הפיכים. כי אם אנחנו רוצים להגיע להסדר אי-פעם, ואני חושב גם צריך לשמור על הסדרי הביטחון, אבל אסור שנעשה דברים שהם יהיו בלתי הפיכים. דברים בלתי הפיכים הם כאלה שקשה מהם ללכת אחורה בין היתר, אם אנחנו נעשה סיפוח של כל יהודה ושומרון, בוא נהיה עכשיו שאנו יכולים, אני אומר יותר קיצוני. בוא נניח עכשיו שהפלסטינים מעוניינים, לא מוכנים, מעוניינים. אני חושב שזה יהיה איום ונורא לעתיד שלנו. ולכן, ללכת, אני חושב שצריך להימנע ממדינה אחת דו-לאומית, בוודאי בהיקפים של 40-50% אוכלוסייה עוינת אותנו. לכן, לעשות דברים שאפשר, ולא חכמים, אני חושב שזה דבר רע. זה צריך להימנע מזה. בכל מה שאנחנו, נעשה נקבע עמדה או יכולת או מציאות שהיא בלתי הפיכה. בזמנו נתתי דימוי אחר של עור של ג'ירף. כלומר, אם אנחנו נהיה בסיטואציה שכל יהודה ושומרון יהיו כתמים, חומים צהובים לבנים, כלומר שטח A, B ו-C, יישובים פלסטינים, ביניהם מעורבבים ישובים. לא ניתן לתת לפלסטינים בעצם שום דבר. לא יהיה להם רצף טריטוריאלי. אפילו, אני הייתי אומר בצורה קיצונית, אפילו את האוטונומיה, שכרגע זה נראה לי הדבר היחידי הרלוונטי בשנים הקרובות. הרי היחידי בשנים הקרובות. לא ניתן יהיה לתת את זה, כי לא יהיה אפשר בפועל לממש את זה. ולכן אני חושב שאנחנו צריכים לעשות דברים שהם סור מרע. לא לעשות דברים שהם יגרמו לנו נזק, לפחות אם רוב העם לא חושב שכדאי לעשות את זה. ולא רק בהקשרים קואליציוניים, או בהקשרים אחרים. אבל יש הרבה דברים שאנחנו כן יכולים לעשות. יש גם דברים טובים שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו יכולים ללכת לקראת הפלסטינים בתחום הכלכלה, בתחום תשתיות, לפעמים אפילו בתנאים מסוימים. שוב פעם זה גם תלוי בהם. ההנהגה הפלסטינית המדינית לדעתי עושה הרבה טעויות. אבל בתחומים מסוימים שאם עוד פעם תיווצר אווירה טובה, אנחנו יכולים לעזור לכוחות הביטחון הפלסטיניים, זה לא מסכן אותנו. אנחנו יכולים לפעמים, הייתי אומר, לתת שטחים קטנים פתוחים בשטחי C לעביר לרשות כאות של מחווה טובה, כאלה שבכל הסדר שהוא עתידי זה לא יהיה חלק מה שנקרא מדינת ישראל. יש כמה דברים שאנו יכולים לעשות. הצד השני גם צריך לרקוד איתנו גם צריך להיות איתנו גם ברמה המדינית לא רק ברמה של התיאום, ברמה יותר טובה, ואם הדברים האלו אפשר, אני לא יודע תמיד אם אפשר לעשות אותם פוליטית בישראל. אבל האם כדאי לעשות אותם? אילנה דיין: כן, זהו, אני אפילו לא שואלת אותך, כי אני יודעת שלא תרצה להיכנס לזירה הזאת, רק לסיום, אני חייבת לספק את הסקרנות שלי. אתה מקבל טלפונים? יורם כהן: עד לפני שנה, הייתי אומר, הייתי מדי פעם, היו קוראים לי והייתי מדבר עם מי שצריך. אילנה דיין: האמת שזו תשובה לשאלה שלא שאלתי, לא, זו תשובה לשאלה שלא שאלתי, התכוונתי לומר, התכוונתי לשאול אם זה גם מעניין, שאתה אומר מתייעצים, היו מתייעצים לפחות, אני שואלת אם אתה מקבל הצעות, בימים האלה, בתקופה האחרונה, לקפוץ לזירה הפוליטית. יורם כהן: כן. כן, אבל אני נותן תשובה לכולם שאני לא החלטתי בכלל שאני רוצה להיכנס לזה, עדיין עקרונית. אבל אם מישהו מדבר איתי ושואל אותי מה אני חושב על הזירה הפלסטינית, או על ביטחון הפנים, או על פתרונות, או רעיונות, או הצעות, אני משתף. אבל לא מעבר לזה. אילנה דיין: ואנחנו גם נהנינו לשמוע את התובנות שלך הבוקר. יורם כהן, לשעבר ראש השב"כ, תודה רבה לך על השיחה הזאת. יורם כהן: -תודה רבה. כל טוב. סימוכין: אודיו: גל"צ. תמונה: יורם כהן, צילום מסך מ"כאן 11"

Jonathan D. Halevi

104,080 просмотров • 1 год назад

דורון מיינרט: חייל של דוד המלך ----------------- שובאל בן נתן נהרג שלשום בלבנון. אני מרכין את ראשי ושולח תנחומים למשפחתו. אבל שובאל בחייו היה יריב מר שלי ושל כל מי שמעוניין באיזה שהיא תקווה לארץ הזאת. לפני שנה (כמעט בדיוק) שובאל יצא עם אביו ואחיו בשבת למסע הפחדה מהישוב רחלים שם הם גרים לכיוון מטעי הזיתים של הכפר סאווייה הסמוך. שובאל הבחין בפלסטינים שמוסקים זיתים, הרים את נשקו וירה למוות בבילאל סלאח, בחור בן ארבעים, שמסק זיתים עם משפחתו. שובאל טען להגנתו שחש בסכנה כיוון שזרקו עליו אבנים אולם סרטונים מהאירוע מראים בבירור שהוא שיקר. לא הייתה שום אלימות מצד הפלסטינים. כמי שמכיר את המשפחה ואת הכפר ומוסק שם מדי פעם זיתים אני מעיד שהאפשרות שתופעל אלימות שכזאת תוך כדי מסיק היא מופרכת. שובאל היה חייל בסדיר ונחקר על ידי מצ"ח, כעבור כשבוע שוחרר ללא תביעה וללא משפט ושב ליחידתו. הפלסטינים שנכחו באירוע לא נחקרו, הסרטונים שצולמו על ידם לא נלקחו. מי שחושב שרק המשטרה האזרחית מאפשרת פשעים ומתירה את דמם של ערבים טועה, גם המשטרה הצבאית, קרי גם צה"ל, תומכים בפושעים. פוליטיקאים מהימין התגייסו להגנתו, ובראשם ראש המועצה האזורית שומרון. "הוא הותקף על ידי חמאסניקים" שיקר והסית דגן שחזר על הההסתה בהספד אתמול. יחד איתם מיהרו באותה שבת לרחלים, בהיתר רבניהם, מנהיגי נוער הגבעות המנוסים בחקירה כדי לתדרך את שובאל איך לענות לשאלות החוקרים. אבל לא היה צורך להתאמץ. החוקרים היו בעדו מראש. יהודי שהורג ערבי, מה רע? אביו של שובאל, דודו בן נתן, שהיה אתו בעת הרצח, הוא ראש הישיבה "פרי הארץ" ברחלים. "ישיבה קטנה" (ישיבה של נערים) שקשורה לענף החסידי של הרב גינצבורג מיצהר, אביו הרוחני של "נוער הגבעות" שגם נתן לה את ברכתו. לפני 6 שנים, בערב שבת 9 לאוקטובר 2018 (שוב אוקטובר...) נערכה סעודה בישיבה שכללה מן הסתם התלהבות חסידית, מי שמסתובב בגדה המערבית יודע שמצוות השבת בהתנחלויות כוללת חילול פוגרומים ואלימות. אז אחרי הסעודה יצאו הבחורים לטיול נינוח והגיעו לגבעה ששולטת על כביש 60,. בשבת גם נהדר לזרוק אבנים על מכוניות בכביש הראשי כי ברור שכל מי שנוסע בהם הוא פלסטיני, ואם יהודי – אז בוגד שלא שומר שבת. סלע אחד שהושלך, במשקל שני ק"ג, פגע במכונית חולפת והרג את עאישה א ראבי, אם לשמונה מבידיא. גם אז הייתה התגייסות כללית של מנהיגים להגנת הפושעים, ובראשם שר המשפטים דהיום, יריב לווין. גם אז הוזעקו בשבת, בהיתר, מנהיגי נוער הגבעות לתדרך את העבריינים לקראת החקירה. רבני הישיבה (כולל מן הסתם הרב דודו בן נתן) העידו עדות שקר שהנערים היו איתם בזמן הרצח. אבל זה עזר חלקית, המשטרה והשב"כ היו אז קצת אחרים, מותר היה להרביץ ולהתפרע, אבל הרג לא עבר בשקט. כולם שוחררו חוץ מ צבי נריה לב שהיה אז בן 16, שה DNA שלו נמצא על האבן ההורגת. הוא נשפט למעצר שהומר לאחר מכן למעצר בית. על פי שמו אני מנחש שהוא צאצא או קרוי על שמו של הרב נריה, מייסד ישיבת כפר הרוא"ה ומחשובי הרבנים של גוש אמונים. שנבין שלא מדובר ב "עשבים שוטים". (הוא אמנם היה אז קטין אבל שמו פורסם על ידי אביו בעיתונות). נחזור לשובאל, בהלוויתו נישאו דברים רבים שהובאו על ידי העיתונות, אבל ציטוט אחד, של אחיו, צונזר. הוא פתח את ההספד בבכי ובזעקות "נקמה, נקמה" ואז אמר "אתה נכנסת לעזה בשביל לנקום כמה שיותר, בנשים ובילדים, בכל מה שראית, זה מה שרצית. וביום הזה, שנה אחרי שמחת תורה כשחשבנו שנטבח כבר באויב, נטבח בכולם, נגרש אותם מפה מהארץ, אנחנו כאן בהלווייה שלך" (הסרטון מצ״ב). אמו אמרה "ילד של עוצמה ואמת ותקיפות של חייל של דוד המלך". לכל הנושאים ברמה את סיסמאות האחדות ואת סיסמאת האיוולת "יחד ננצח" - הגיע הזמן לבחור. ישראל או יהודה. מסתכלים לכיבוש בעיניים

ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈

82,744 просмотров • 1 год назад

צפו בסרטון, שרובו אירועים שקרו בשעות ובימים שלפני המשחק. קודם כל. עכשיו בואו נעשה סדר ונדבר על צריבת תודעת הקורבן ואיך יוצרים בפועל - גטו - ממשי ותודעתי. אשמח לשיתופים. א. בתודעה הישראלית התקשורתית הקורבנית, יש התנהלות שהיא שיטה: "שיטת הצריבה". קודם כל צורחים "אנטישמיות" או "פיגוע" על הכל. זה קרה עם יעקוב מוסא אבו אל-קיעאן ב"אום אל חיראן" בקריאות שהוא מחבל שדרס שוטר. זה קרה עכשיו עם בן גביר ביפו צורח על המסגד שליד הפיגוע (מסגד שממנו הסתבר התקשרו למשטרה לדווח) שוב לא היו דברים מעולם, וזה קרה במה שהתקשורת מכנה כאן לא פחות מ"ליל הבדולח 2". זה קורה כל הזמן בכל מקום. צורבים תודעה שמבוססת חצאי אמיתות, או לעיתים פייק מוחלט. צורבים בתודעה מושגים, הפחדות, דרמה. בלי לבדוק, בלי כלום. כל מה שקורה אחר כך, כבר לא משנה. התודעה נצרבה. אמת מזוקקת כבר לא רלוונטית. הלאה. ב. מסתבר שזה לא אירוע "שתוכנן שבועות מראש" כמו מה שמדקלמים כאן שוב ושוב, אלא משהו שהתגלגל תוך כמה ימים. היו שם כמה דברים ש"תרמו" לו. אחד מהם אכן זירה מחוממת היטב של מקומיים מוסלמים. ואחד מהדברים שהציתו את האירוע היו מה שאתם רואים כאן בסרטון. חוליגנים שהשתוללו גם בימים שלפני ברחובות אמסטרדם. בעידן של הרשתות החברתיות לא צריך הרבה כדי שמשהו יתגלגל כמו אש בשדה קוצים, לעיתים תוך שעה, וכן - יש אוכלוסייה מוסלמית גדולה בהולנד, כן חלקם קיצונים, כן חלקם מהגרים לא חוקיים, כן יש שם תמיכה גדולה בעזה וחמאס. הלאה ג. כפי שרואים בסרטונים, חלק מהם חיפשו את הבלגן. [**עריכה - מסתבר שתוך כדי המשחק אוהדי מכבי גם הריעו בזמן שחלקו כבוד לנפגעי האסון בספרד**] מי ששילמו היו גם אוהדים של מכבי ת"א שאין להם קשר לאלו בסרטון, ליבי איתם. (גם אם אתה אוהד של קבוצה שהבייס שלה גזעני והשירים שלה קוראים "לזיין ת'ערבים" - עצוב שזה מה שהילדים שלהם שומעים. שלא בשונה ממה שטוענים תמיד כלפי הצד השני). לאף חף מפשע לא מגיע שירדפו אותו ברחובות ויעשו בו לינץ'. לאלו כאן בסרטון אין לי שום רחמים - הם הביאו על עצמם הכל. אני עושה את ההבדל בינם לבין אלו שלא לקחו חלק, להזכירכם - גם באתר שלהם יש שירים כאלו ו"הוראות הפעלה". אז תחסכו לי בתגובות "אז אתה מצדיק אלימות"? לא. מי שאלים כמוהם? שייחנק, כל השאר - ממש לא. מבחינת הנראות של הדברים בעיניי המקומיים באמסטרדם, זה לא משנה אם זה חבורה של חמישים או מאה אפסים מתוך סך האוהדים, מבחינתם זה מה שהם רואים - תלישה של דגלים, קריאות של "נזיין תערבים" ברחובות (לא מאוד קשה לתרגם) ו"תמותי פלשתין" (באנגלית). הלאה. ד. הטענות למשטרת אמסטרדם, או "מי נעצר או לא", זה אולי אחד משיאי הטירוף של ההתקרבנות הישראלית. עד היום בישראל לא היה מעצר אחד של אנשים שחדרו חמושים לבסיסי צה"ל מלווים בחברי כנסת. אנשים חמושים ורעולי פנים שביצעו חדירה בפועל לבסיסי צה"ל. הם היו יהודים, אז אין מעצרים. גם הנהג שדרס השבוע מפגין שמורדם ומונשם - לא במעצר. לפני הלינצ'ים בחווארה, היו למשטרת ישראל דיווחים על עשרות התארגנויות וצילומי מסך של קבוצות ימין קיצוני - ימים לפני. לא נעשה דבר. הפשע משתולל ברחובות אולי פי מיליון ממה שהוא משתולל במקום כמו אמסטרדם או לונדון. אנשים מתים פה כמו זבובים. אין משטרה, אין משילות, אין בטיח. יש חוק אחד לביביסטים חוק אחר לשאר. נגמרה המשטרה בישראל וכל אחד לעצמו. כולנו רואים את זה. אבל "משטרת אמסטרדם" היא הבעיה. הלאה. ה. במשך שנה שלמה, אירופה והעולם כולו רואים תמונות שאתם לא רואים. ישראלים חיים בתוך בועה תקשורתית שלא מראה להם כלום כלום כלום. לא מעזה, לא מאיו"ש. כלום. ישראל היא נסיכה צדקנית שלא עושה דבר לאף אחד אף פעם. בפועל לא משודרות תמונות הטבח הנוראיות של השביעי באוקטובר. ישראל "דאגה" לזה. משודרות רק תמונות וסרטונים מעזה משוטחת וילדים מתים. נקודה. תאהבו או לא תאהבו - זה קורה וזה מה שמשודר. אין לנו שליטה על זה ואין לנו הסברה. ישראל אחראית לכך, לא רק "האנטשימיות". מתבצע שם שיטוח הלכה למעשה של כל רצועת עזה. מתים שם עשרות אלפים. תהיו בעד או נגד, זה המוסר שלכם עם עצמכם, אבל אם אתם רוצים לדבר על "אנטישמיות" כסיבה? ממש לא. יש אנשים שמעולם לא גיבשו דעה על ישראל ואולי אפילו אהדו אותה - היום הם כבר לא. הם רואים 24/7 את מה שישראלים לא רואים ולא רוצים לדעת. מדובר לא בהשמדת החמאס (הושמד?) - אלא במסע נקמה שתכליתו האמיתית היא שהימין המשיחי החליט שזו תקופה של "נס" ש"צריך לנצל" והם מחזיקים את נתניהו הסחיט בביצים. זו מטרת המלחמה ולכן היא נמשכת. החטופים מופקרים ומתים בכוונה תחילה, אין שום רצון להחזיר אותם. זה הוחלט כבר מזמן והנה כל שקרי ה"פילדפי" ו"רק לחץ צבאי" התגלו כבלבול שכל ושקרים והונאה. הלאה. ו. וכאן מגיעה ההצגה "הכי טובה" בעיר. "ליל הבדולח" מי ישמע.... התקרבנות בתקשורת ובעקבות כך - בציבור. מסעות מיוחצנים של "חילוץ" בזמן ש 400 יום אנשים נרקבים במנהרות החמאס ואותם אף אחד לא מחלץ. הם לא ה"בייס". פוליטיקה פוליטיקה פוליטיקה. הכל הצגה. שרים וחברי כנסת עולים על טיסות. מצטלמים כ"מושיעים" ועל הדרך מסדרים לעצמם סופ"ש באירופה על חשבון הציבור. חברת הטיסה "הלאומית" - זו שעשקה פה את כולם שנה שלמה, ניצלה את המצב והתעשרה על חשבון המלחמה והציבור שקורס תחת הנטל - יוצאת ב"מבצע החזרה", לא פחות. מי ישמע - "אנטבה". מתבטלות עבודות רכבת כי פתאום "מותר לנסוע בשבת". לא בשביל חיילי מילואים, מה פתאום. בשביל הבייס הביביסטי. הכל פוליטיקה. הכל בכאילו. הכל הצגה. ז. התוצאה - ישראלים מסתגרים בארץ, מסתגרים בבתים. מפחדים לצאת מהמדינה, למרות שבפועל נהרגים פה יותר יהודים מבכל מקום אחר בפערים שכבר אי אפשר למדוד וישראל המקום הכי פחות בטוח לישראלים. נקודה. מייצרים עוד גטו. גטו ממשי וגטו תודעתי. "כולם נגדנו", "כולם שונאים אותנו", "כולם יהרגו אותנו", "אנחנו לבד". "אין כמו ישראל". פחד, חרדה ועוד פחד וחרדה. ח. בפועל - אנשים מתים ונהרגים כאילו הדבר הכי "נורמלי". כבר לא סופרים חיי אדם. ילדים, תינוקות, נשים, גברים. יהודים וערבים. מתים פה כמו זבובים. המחירים רק עולים, הגזירות הכלכליות מפרקות פה את כולם וישראל כבר היום בקריסה כלכלית. מנהלים אותה חבורת מטורפים ועבריינים שעושקים את הקופה הציבורית. מאות אלפים מפונים מבתיהם והמדינה נשרפת. ועל מה מדברים? על "אירופה האנטשימית"! אנחנו קורבנות של משהו ש"לא תלוי בנו". קלאסיקה. ילדים חסרי ישע שכולם שונאים ולכן יישארו בבית. אי לקיחת אחריות. ואז בתודעה הישראלית נצרבים שוב שני דברים: קודם כל היסטריה ופחד שמבוססים על חצאי אמיתות ודרמה שמוכרת רייטינג והדבר השני והכי חשוב לישראל תחת אותו "ימין על מלא" ממיט השואות: "אין מקום אחר כי בכל מקום אחר שונאים אותנו". ובמקום שבו נצרבת תודעת גטו - מותר לעשות ליושבי הגטו הכל, כי "אין מקום אחר". תודה.

Barak

79,163 просмотров • 1 год назад

מכתב פתוח לליאור רז, שמעתי אותך מדבר בהשתאות רבה על החפ"ק של "אחים לנשק" בבית קמה אחרי השבעה באוקטובר ועל "הנרטיב" שאתה מייחס לאנשים שממאנים לשכוח מה היה כאן רגע אחד קטנטן לפני. איני יודעת היכן אתה ממוקם במפה הפוליטית. אני יכולה רק לנחש, אבל אני תוהה אם אתה מדבר מתוך פוזיציה, או שפשוט ניחנת בזכרון קצר במיוחד. משום שלנו, הציבור העצום שמבקר אותם, יש זכרון מצוין. אנחנו לא שכחנו - ואנחנו לא נשכח. לא שכחנו מה חבורת לובשי חולצות הסמליל של "אחים לנשק" עוללה כאן ערב הטבח. לא שכחנו את ההבטחות שנאמרו בשאגה גדולה מעל בימת פודיום ענק, הישר לאוזניו של האויב הקשוב: שינטשו את המטוסים, את הספינות, את חדרי הפיקוד, ושלא יהיה צבא עם. קולט, ליאור? שלא יהיה צבא עם! חומת המגן של הילדים שלנו - במדינה שבה אנחנו מגדלים אותם. לא שכחנו ולא נשכח את ההקראה התקשורתית של היחידות שלא יתייצבו למילואים ערב הטבח, שנשמעה בהתלהבות מבעיתה. "גולני, גולני" זה עדיין מהדהד באוזנינו בצרימה שורפת. אנחנו, בניגוד אליך, לא שכחנו את האיומים, לא שכחנו את הניסיון להפוך את צה"ל מצבא העם לצבא מותנה פוליטית. לא שכחנו את הקריאות לעצור, לשבש, לחסום, למרר את חיי הציבור ולייצר תחושה שמדינה שלמה מוחזקת כבת ערובה, בשל גחמות טנטרום עלבון קלפי שיצא מכל פרופורציה. לא שכחנו את הבריונות. לא שכחנו את הכאוס. לא שכחנו את המדון, הפילוג והקיטוב ששטפו את הרחובות - ועודם. לא שכחנו את מי שהתנהגו משל המדינה, הצבא, הרחוב, הדגל והדמוקרטיה רשומים בטאבו על שמם. ובעיקר, לא שכחנו את הדבר החמור מכל; שהם השתמשו בחומת המגן של הילדים שלנו, בקדושת השירות הצבאי ובאמון הציבור בצה"ל - כדי להפעיל לחץ פוליטי על ממשלה נבחרת. הם לקחו את המקום הכי קדוש, הכי עדין, הכי שברירי, את הלב הפועם של הקונצנזוס הישראלי - הנכונות להגן על הבית ללא תנאי וללא סייג - והפכו אותו לכלי מיקוח לטובת סחטנות פוליטית. ותקצר היריעה מלמנות את מה שהחבורה הזו עשתה כאן ערב הטבח ואחריו. ואם לא די בכך, כיום הם מנסים להלך אימים באמצעות פיזור תביעות השתקה נגד אזרחים מן השורה, שכל חטאם הוא שהם מסרבים להפסיק להזכיר להם את מה שהם כל כך רוצים שנשכח. אז ליאור היקר, לא. אנחנו לא נסכים לשכתוב ההיסטוריה. אפשר להודות לאדם שחילץ משפחה משדרות - ועדיין לומר את האמת על מלוא הרקורד שבאמתחתו. אפשר לכבד מעשה אנושי בשעת חירום - ועדיין לסרב להפוך אותו למכונת כביסה שמלבינה, ע"ח כאב לאומי. מי שהצית שריפה ביד אחת וביד השנייה אחז במטף, לא הופך בשל כך לגיבור לאומי. ודאי לא כאשר בידיו די אמצעים, קשרים, כסף, תקשורת ואופרציה ממותגת היטב, כדי להפוך כל חמגשית, כל אבטיח וכל צילום שטח לסיפור גבורה מהונדס היטב. יש דברים שאין מספיק מלבינים בעולם כדי להלבין. יש כתמים ששום סרטון מרגש לא ימרק - ויש זכרון ציבורי שלא יימחק, גם אם ינסו לעטוף אותו בעטיפת חפ"ק שפורטת על מיתרי ליבם של בעלי הזכרון הקצרצר. מי שמנסה להנדס את הנרטיב הוא לא מי שמסרב לשכוח, אלא זה שמבקש שאנחנו נשכח. תזכורת קטנה, שהיא אפילו לא קורטוב ממה שהיה כאן.

Amalia Ozer

14,063 просмотров • 3 месяцев назад