正在加载视频...
加载此视频时出现问题。这可能是由于临时网络问题，或视频可能不可用。
23,022 subscribers
45,208 次观看 • 1 个月前 •via X (Twitter)
Private livecam show
暂无评论
原始帖子的评论将显示在这里
משה ויסברג
52,043 次观看 • 1 个月前
Moran T 𓂆 موران ت
10,951 次观看 • 1 年前
Or-ly Barlev 🎗 אור-לי ברלב
16,229 次观看 • 6 个月前
C14
55,273 次观看 • 4 个月前
משטרת ישראל
12,555 次观看 • 7 个月前
Sheren Falah Saab شيرين فلاح صعب
47,065 次观看 • 1 年前
דורון קדוש | Doron Kadosh
34,097 次观看 • 1 年前
Barak cohen - ברק כהן
33,315 次观看 • 4 个月前
אבינדב בגין Avinadav Begin
69,130 次观看 • 2 个月前
יהונתן ורנר
16,927 次观看 • 10 个月前
Ran Harnevo
107,375 次观看 • 3 年前
Jonathan D. Halevi
14,030 次观看 • 11 个月前
104,080 次观看 • 1 年前
ShAuLi ✊🏼🔥🏳️🌈
82,734 次观看 • 1 年前
Barak
79,025 次观看 • 1 年前
Amalia Ozer
14,061 次观看 • 2 个月前
Josh Breiner
190,330 次观看 • 2 年前
12,996 次观看 • 1 年前
Ronen Bergman
15,837 次观看 • 1 个月前
19,367 次观看 • 1 年前
![הערכת חטיבת המחקר של אגף המודיעין בעקבות מבצע "שומר החומות" (מאי 2021): "הפגיעה במערכי ההתעצמות של החמאס והג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני הייתה יוצאת דופן; אנו יוצאים מהמערכה עם חמאס מוחלשת, פגועה, וכזאת שייקח לה שנים רבות לשקם את המערכים הרקטיים שלה; פגענו רבות בתשתיות השלטון של חמאס" ב-27 במאי 2021, פרסם אתר דובר צה"ל כתבה העוסקת בהישגי אגף המודיעין במבצע "שומר החומות", סבב הלחימה עם חמאס במאי 2021 המכונה על ידי חמאס "חֶרֶב אל-קודס". כותרת עליונה: בינה מלאכותית ומאות מטרות איכות: כותרת ראשית: כך חשפו באמ"ן מאות קילומטרים של מנהרות "המטרו" של חמאס כותרת משנה: מתחת לאף של ארגוני הטרור בעזה, הצליחו אנשי המודיעין למפות את מנהרות ה"מטרו" הסבוכות - הפרויקט החשוב ביותר של החמאס. שבוע אחרי סיום מבצע "שומר החומות", אמ"ן חושפים - שיטות בינה מלאכותית שעיצבו את תמונת המודיעין, בסיס שמגלה משגרי טילים רגע לפני הירי, והדרך בה פיצחו את "תעלומת המנהרות". כל הפרטים. מאת: שקד כהן, מערכת אתר צה"ל תאריך: 27.05.21 גוף הכתבה: סדרת תקיפות שסיפקה הצלחה משמעותית במיוחד לצה"ל, והישג אסטרטגי ארוך טוווח במהלך מבצע "שומר החומות", היא התקיפה של מערכת המנהרות של חמאס ברצועה - "המטרו". מאחורי לילות הלחימה המורכבים עומדות שנים רבות של מחקר מודיעיני, איסוף ממוקד ובנייה של תוואי שטח תת קרקעי של מאות קילומטר, פיסה אחרי פיסה. אז איך נרקמה הפעולה המורכבת ביותר ב"שומר החומות"? תוכנית התת-קרקע של חמאס העסיקה את אמ"ן מהרגע שהתגלתה. לאורך השנים השתמשו באגף באמצעים טקטיים מגוונים במטרה לייצר יכולת מודיעין גיאוגרפי בתוואי השטח המורכב הזה. התוצאה - תמונה המשלבת מודיעין קלאסי של מטרות, בכירים ויעדים, יחד עם מיפוי גיאוגרפי הכולל את המנהרות. בשלב הראשון כלל יחידות אמ"ן עסקו באיסוף מודיעיני מאסיבי. כמויות המידע העצומות עובדו בעזרת פיתוחים טכנולוגיים, ושימוש ב-Big data. בדרך מתקדמת זו, כלל האמצעים וכמויות המידע האסטרונומיות אוחדו לכדי תמונה אחת ברורה. כשהושגה התשתית למיפוי "המטרו", התמקדו אנשי המודיעין ביצירת "מפות" כפולות לרצועת עזה: העל-קרקע והתת-קרקע. ביחידה 9900 עיגנו את השטחים הרלוונטיים באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית - אפליקציות המאפשרות ניתוחן ויזואלי דרך רחפנים, גיחות צילום וסנסורים ייעודיים. בזמן אמת ולאורך שנים, עקבו אחר השינויים בשטח, ביניהם - כל התקדמות בתוכנית המנהור של חמאס. במהלך המבצע השתמשו בטכנולוגיה זו גם כדי לזהות מטרות תמ"ס (עמדות שיגור, מטל"רים ועוד) ולהשמיד אותן בזמן אמת. כבר בימי הלחימה הראשונים הושמדו מאות מטרות כאלה, חצי מהן בזכות הבינה המלאכותית, ושיטות העבודה ששוכללו תוך כדי תנועה. לאחר תכנון התקיפה, אנשי המודיעין סיפקו תמונה רלוונטית בזמן אמת והוציאו את הסיכול המסיבי לפועל עם הכוחות בשטח, בין השאר בעזרת מערכות בינה מלאכותית שפותחו ע"י 8200: "האלכימאי", מערכת המספקת תמונה ויזואלית דינמית ומתעדכנת של הגבול, ישירות למ"מ בשטח - שמקבל אותה ישירות לטאבלט. במקרים רבים, מספרים באגף, המערכת הובילה לסיכול נסיונות פגיעה בעורף. "הבשורה", מערכת המספקת לחוקרי המטרות בפיקוד או באוגדה המלצות למטרות איכות בזמן הלחימה. "פיצוח ה'מטרו', היכולת שלנו למפות את התת-קרקע כדי לקחת מארגון הטרור את הממד המרכזי שלו הוא שינוי אסטרטגי", מספר גורם בכיר באמ"ן, "עבודה של שנים, חשיבה מחוץ לקופסה והיתוך של כל עוצמת אגף המודיעין, יחד עם הגורמים בשטח, הביאו לפריצה ולפתרון של תעלומת התת-קרקע". "חמאס ראה במנהרות התווך האולטימטיבי לשרידות ותנועה לפעיליו", מצהיר רס"ן י', ראש מדור תת-קרקע בחטיבת המחקר, "בראייתם, כל היתרונות של צה"ל מתקזזים בתת-קרקע. בפגיעה שספגו במטרו, הם ראו עד כמה היכולות המודיעיניות ויכולות התקיפה של צה"ל איכותיות ועמוקות גם בזירה הזאת". כנאמר, המבצע הביא לחזית מודיעין מסוג ייחודי ומתפתח - יכולות בינה מלאכותית מתקדמות ביותר. אפליקציות חדשניות, תאי תקיפה דיגיטליים, רחפנים, התראות, חיבור בין יכולות 8200 לשב"כ ושלל פיתוחים נוספים. "לראשונה, הבינה המלאכותית היוותה מרכיב מרכזי ומכפיל כוח בלחימה אל מול האויב", חושף בכיר באגף. כל אלה התאפשרו על בסיס "מרכז המידע והידע", פלטפורמה טכנולוגית מתקדמת לבינה מלאכותית, הכוללת 90% מכלל המידע הצה"לי על האויב במקום אחד. בזמן המבצע, פעל לראשונה בסיס רב-תחומי ורב-זרועי של יחידות אמ"ן עם חיל האוויר, שייצר מטרות בזמן אמת. מלבד יעדי התקיפה הידועים מראש, הבסיס גילה כ-200 מטרות איכות במהלך המבצע, כמו בורות שיגור טילים שכוונו לתל-אביב ולירושלים. 50% מהמטרות שנחשפו הותקפו עוד בימי המבצע. "אנחנו יוצאים מהמערכה עם חמאס מוחלש ופגוע, ייקח להם שנים רבות לשפר את המערכים הרקטיים", מסביר סרן ע׳, ראש מדור יעדים בזירה הפלסטינית של חטיבת המחקר, "בין ההישגים הבולטים - חיסולם של שני המהנדסים הבכירים של חמאס. פגענו במערך ההתעצמות שלהם בצורה יוצאת דופן". סימוכין: להלן דברי סרן ע׳, ראש מדור יעדים בזירה הפלסטינית של חטיבת המחקר כפי שהובאו בסרטון וידאו שצורף לכתבה: הפגיעה במערכי ההתעצמות הן של חמאס והן של גא"פ [הג'יהאד האיסלאמי] הייתה יוצאת דופן. מדובר במאמץ מודיעיני שארך שנים רבות. תקפנו מוצבים, עיליים ותת קרקעיים, חיסלנו פעילים וחיסלנו ציוד. בראש ההישג, חיסולו של ג'מאל אל-זבדה ואבו רוחמה [כוונתו ככל הנראה לג’מעה אל-טלחה], שני המהנדסים הבכירים של חמאס. פגיעה במערך ההתעצמות של חמאס הייתה יוצאת דופן. מדובר במאמץ מודיעיני ארוך שנים שהגיע על ידי מימוש במבצע 'שומר החומות'. אנחנו יוצאים מהמערכה עם חמאס מוחלשת, פגועה, וכזאת שיקח לה שנים רבות לשקם את המערכים הרקטיים שלה. כחלק מהמבצע פגענו רבות בתשתיות שלטון של חמאס. הקרסנו בניינים ששימשו לטרור, פגענו במטות של מנגנוני הביטחון. סימוכין: הערות: ד”ר ג’מאל אלזבדה (جمال الزبدة) - דוקטור במדעי ההנדסה והמכונות שרכש השכלתו בארה”ב ושימש כמרצה בכיר בפקולטה להנדסה באוניברסיטה האיסלאמית. במקביל, עסק בפיתוח אמצעים צבאיים עבור הזרוע הצבאית של חמאס ועמד בראש תכנית פיתוח הרקטות, תחת פיקודו הישיר של מחמד דיף (محمد الضيف), ראש הזרוע הצבאית. אל-זבדה גידל דור שלם של מהנדסים באוניברסיטה האיסלאמית, וגייס רבים מהם לעבודה בתוכנית לפיתוח אמצעים צבאיים של הזרוע הצבאית ובעיקר בכל הקשור לרקטות וכלי טיס בלתי מאוישים (אלאח’באר, 22 במאי 2021). לפעילות בשירות חמאס הצטרף גם בנו, המהנדס אסאמה אל-זבדה (أسامة الزبدة), שהיה בעל אזרחות אמריקאית ונהרג באותה תקיפה. סימוכין: ג׳מעה אל-טחלה (جمعة الطحلة) - בכיר במו״פ (מחקר ופיתוח) בארגון הטרור חמאס. מוקד ידע בתחום הסייבר והטק״ק פעיל מרכזי בכל פרויקטי המו״פ של האירגון, בדגש מו״פ רקטות. פעל לשיפור יכולת דיוק הרקטות. סימוכין:](https://image.24vids.com/tw-1959627758100783439/amplify_video_thumb/1959627473294880768/img/6I6xHCZSq7b_W5Bj.jpg)
![מאי 2018 – יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר: חמאס פועל לשנות את המדיניות הישראלית, לפתח כלכלה, להוריד את האבטלה ולאפשר חיים סבירים, רוצים להיות עם ככל העמים, אין להם עניין להילחם בישראל, אם תיווצר אווירה טובה יותר בין ישראל לחמאס, ישראל תוכל בתנאים מסוימים לקחת סיכון במדיניותה כלפי חמאס ב-17 במאי 2018, ראיינה אילנה דיין ב"גלי צה"ל" את יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר. להן תוכן הראיון: אילנה דיין: בוקר טוב. יורם כהן: בוקר טוב לך ולמאזינים. אילנה דיין: תכף נדבר על דברים מרתקים, גם לא בנאליים, שאמרת בשבוע שעבר בכנס הרצליה, אבל ענייני היום בוערים. נדמה כאילו מישהו בחמאס החליט להוריד את גובה להבות, יחיא סינוואר [מנהיג חמאס ברצועת עזה] גם אמר את זה, די ממפורש אתמול בראיון לאל-ג'זירה. זה קורה כנראה רק אחרי התערבות מצרית. אתה היית הרי כבר במצבים דומים, ראית איך נראה תיווך כזה. קהיר יכולה לגרום לחמאס לקחת רוורס? יורם כהן: בהחלט. אני חושב שלמצרים תמיד הייתה השפעה דרמטית על ההנהגה בכלל של הרשות הפלסטינית וגם על ההנהגה של החמאס בוודאי בעשור האחרון. לא תמיד זה מצליח, כי יש לפעמים אינטרסים מנוגדים בין החמאס לבין ההנהגה. החמאס גם יש לה קשרים לאחים המוסלמים במצרים, היו תקופות שהיו קשרים אפילו צבאיים עד כדי איומים ופיגועים בסיני ולפעמים גם במצרים. דברים כאלה היו. כלומר, החמאס גם לפעמים משמש כאויב להנהגה במצרים, וודאי ההנהגה של היום. אבל עם כל זה השפעה עליהם היא השפעה דרמטית. פתח היציאה לעולם, נקרא לזה, הוא בעיקר משם של הנהגת החמאס. אילנה דיין: מה שמעניין אותי, אחרי סיבוב כזה, כשאיסמאעיל הניה [מנהיג חמאס] חוזר כנראה מושפל מקהיר, כשלפי הודעתו של בכיר בחמאס אתמול, רוב ההרוגים היו אנשי חמאס, אבל האוכלוסייה בלי ספק גם כן נפגעת מסביב. חמאס עצמו לא נחלש בתוך הרצועה אחרי סיבוב ציני כזה? יורם כהן: אני חושב שהחמאס מזה תקופה ארוכה, הוא חלש מאוד. הוא חלש בהרבה תחומים. הוא חלש קודם כל מבחינת היכולת שלו, בעצם, הכלכלית לספק לציבור שלו. מזון, תשתיות, עבודה וכו'. אילנה דיין: אבל אז איך הוא מצליח, יורם כהן, למנף את החולשה הזאת למצב שאנחנו לכאורה יוצאים נפסדים ממנו? יורם כהן: זה עניין של הסברה, אבל אני רק רוצה לומר על זה שניים, שלושה משפטים. אילנה דיין: בבקשה. יורם כהן: החמאס נמצא בשפל כלכלי וגם בידוד מדיני, על אף שיש לו עזרה מתורכיה וקטאר קצת וכולי, אבל באופן כללי הוא נמצא באחת מתקופות השפל. אני חושב שגם בהיבט לא רק הצבאי מולנו, חוסר הצלחה בעזה וחוסר הצלחה ביהודה ושומרון, נפגעים. בכל פרמטר, גם התפקוד הטוב של צה"ל, ההרתעה וכולי, הכל עובד נגדם. וגם יש [מילה לא ברורה] פיוס. הנושא המרכזי שלפי דעתי הם עובדים עליו זה איך לשנות את המדיניות הישראלית, לצאת מהמצור מה שהם קוראים, כלומר לפתח כלכלה, תנועה של אנשים. להוריד את האבטלה ולאפשר חיים מבחינתם, חיים סבירים של, גם אם הם מרדו ותפסו את השלטון בכוח, איך הם נהיים עם כאחד העמים, או מדינה כאחד העמים. אילנה דיין: זאת אומרת, כל המהלך הזה של רצף התהלוכות וההפגנות הכאילו עממיות בשבועות האחרונים, זאת המטרה האמיתית המרכזית שלהם? יורם כהן: המטרה האמיתית, לצאת מהמצב הקשה שבו נמצאים, במינימום מחיר. מבחינתם אין להם עניין להילחם בישראל. הם יודעים שהם לא יכולים לכבוש את ישראל. הם יודעים שיקבלו עונש עונש פיזי, גם בדם וגם בממון וגם בתשתיות, הרבה יותר חמור, ואין להם עניין כזה. אילנה דיין: אז זה מנקודת מבטם. אז זה מנקודת מבטם. עכשיו אני רוצה להבין רגע, יורם כהן, מנקודת מבטנו. הרי דבר אחד בטוח, ישראל נקלעה השבוע למצב שכמעט שום דבר טוב לא יכול היה לצאת ממנו. אי אפשר היה להשלים, כמובן, עם ניסיונות שלהם לפרוץ את הגדר, גם אי אפשר להתעלם מהתוצאות. עשרות הרוגים, מאות פצועים בצד הפלסטיני, בדעת הקהל הבינלאומית זה כמובן לא עובר טוב. יכולנו שלא להגיע למצב הזה מלכתחילה? יש משהו שאפשר היה לעשות אחרת? יורם כהן: ראשית, אני חושב שישראל עושה הרבה דברים, באמת, מאז זו סיומה של "צוק איתן" [סבב לחימה בין ישראל לחמאס ביולי - אוגוסט 2014] כמעט ארבע שנים, הרבה דברים גם בשיקום, ובעצם ישראל היא החמצן המרכזי, אולי היחידי, שיש לרצועת עזה. כל הפרויקטים שקורים, המשאיות שנכנסות, הציוד, הרפואה, כמעט כל הדברים, אבל אנחנו לא יכולים לעשות הכל, ואני צריך פה 2-3 דקות להסביר. אני לא מדבר בצד המבצעי, זה צריך להביא איזה אלוף בצבא או מישהו אחר שיסביר על הלחימה עם הצלפים, אבל גם לזה אני מוכן לגעת. אבל אני חושב שלא יכולנו לנהוג אחרת אל מול. אחד, שהחמאס מארגן את הכל, שתיים, שהוא מכניס פעילים צבאיים לתוך ההפגנות האלה, שלוש, הוא מראש מכריז שהוא הולך לחתוך את הגדר ולהיכנס לתוך שטח ישראל ולסכן גם תושבים וגם חיילים, ואנחנו יודעים יפה מאוד שאם הגדר הייתה נקרעת או נחתכת והיו נכנסים שלושת אלפים אנשים, לא ארבעים אלף, מה היה שם? כולם רק יכולים לדמיין. גם להם וגם לנו. לכן זה נראה לי הרע במיעוטו. האם צה"ל, באמצעים שהוא מפעיל, מראש, בכרוזים, בהודעות, דרך המצרים, באמצעי אל הרג שהוא משתמש, בקצינים שהוא נותן הוראות פתיחה באש ולא נותן כל חייל לראות בכל מצב גבולי, האם הוא עושה את המקסימום? אני מעריך שכן, והוא גם רוצה להשתפר. אבל אין ספק שהאירוע של 60 הרוגים ומאות פצועים הוא אירוע לא טוב. אבל גם אני חושב צה",ל הוא רואה אותו אירוע לא טוב, אבל אין ברירה אחרת. אילנה דיין: אבל אתה לוקח, יורם כהן, את נקודת האפס. נקודת האפס הייתה השבוע, צה"ל נמצא על הגדר, הפלסטינים רוצים לחצות, אין מצב שצה"ל יאפשר את זה. אתה אומר, מבחינה מבצעית, זה היה המינימום, הרע במיעוטו. יורם כהן: נראה היה לי שלא ניתן לעשות משהו יותר טוב בנסיבות של 60 קילומטר [גבול עם רצועת עזה] ועשרות אלפי אנשים שפזורים בכל כך הרבה מקומות, הרמטכ"ל לא יכול להיות מאחורי כל כוונת ולפעול במדויק, צריך להפעיל כוחות. הם יודעים שהם נכנסים לאזור סכנה. הם חוצים גדר גבול שלנו. זה לא הפגנה, אפילו נגיד של החמאס, לא נגיד של מחאה אזרחית, אפילו של החמאס, בתוך שטחם, הם יכולים לעשות, חיזבאללה עושה את זה הרבה. הם יכולים לעשות הרבה הפגנות, אבל לא לחצות את הגדר. אילנה דיין: השאלה כשאנחנו, אבל כשאנחנו קוראים על מסרים שחמאס שלח, אולי גם שולח בימים אלה, לממשלת ישראל, לאורך השבועות האחרונים, אולי להתחיל לדבר על סוג של תהדיאה, סוג של, לא יודעת איך לקרוא לזה אפילו, רגיעה, הפוגה, הפסקת אש, שקט הדדי, יכול להיות שאלה מסרים שצריך היה להתייחס אליהם יותר ברצינות, בעיקר בהתחשב בסיר הלחץ בתוך עזה, בתנאים ההומניטריים הקשים, בזה שלאוכלוסייה אין כבר מה להפסיד? יורם כהן: זו שאלה מאוד עדינה, ואני אשתדל לענות עליה בצורה קצת אולי מרוכבת. אחד, יש בינינו תהדיאה. הפסקת אש זה סוג של תהדיאה. אנחנו ארבע שנים בהפסקת אש. ישראל לא חודרת לשם, לא הורגת שם, לא, אפילו לדעתי, גם לא מחממת את הגזרה, מעבירה מסרים של, בכל פרמטר שהוא של שקט. והיא גם מצהירה כמדיניות שהיא רוצה שקט. לדחות את המלחמה, לא להיכנס לעימות וכולי וכולי. אבל אני חייב להזכיר פה איזה עניין. יש פה מצב שהצד השני, נגיד שהוא מדבר באופן לא ישיר איתנו, אז דרך גורם שלישי, על תהדיאה, נקרא לזה ארוכת טווח, נגיד 10 שנים או 20 שנה, יש רמזים על זה. א', אני משוכנע, אני לא בקיא, אני משוכנע שכל הרמזים האלו או המסרים האלו מגיעים לממשלת ישראל, ממשלת ישראל צריכה להחליט אם היא מוכנה לדבר או לא לדבר עם חמאס בצורה עקיפה. אילנה דיין: בעבר עשינו את זה? בעבר כשהגיעו מסרים עקיפים כאלה, נכנסנו לזירה ורקדנו את הטנגו הזה איתם? יורם כהן: אני חושב שבתחומים האלה של הפסקת אש בצורה פורמלית, רשמית, בעת עימות. אבל לדעתי מועברים מסרים בתחומים של החיים, מרקם החיים באופן שוטף, על ידי מתאם הפעולה בשטחים, על ידי אנשי האו"ם, וכמובן על ידי המצרים, אולי גם על ידי גורמים אחרים שלדעתי הם פחות אפקטיביים. אבל הבעיה הגדולה זה לא האם לדבר איתם באופן עקיף, על מנת לשפר את המצב בעזה, ולפי דעתי צריך לשפר את המצב בעזה, גם את התשתיות, אולי גם דברים אחרים, אבל הצד שלהם, שהוא מדבר איתנו, הוא לא מדבר איתנו, נגיד, הפסקת אש מול הפסקת אש. הם רוצים 30 דברים אחרים. הוא רוצה נמל ימי, והוא רוצה נמל אווירי, והוא רוצה תנועה של אוכלוסייה חופשית לישראל, והוא רוצה [נקטע]. אילנה דיין: והוא רוצה לא להתפרק מנשקו, לא להפסיק לחפור מנהרות, ולא לתת את הרקטות להפוך אותן לאלומיניום. יורם כהן: השיח בינינו לבינם הוא כאילו, אפילו שאנחנו חזקים, וכאילו לכאורה הם החלשים, הם לא מדברים איתנו באותה שפה, ולא על מה, אפילו דברים אנושיים או הומניטריים, כמו גופות החללים שלנו, החיילים במקרה הזה, או הנעדרים שלנו, שנישבו על ידם. לא מוכנים לדבר איתנו בשום תחום, בשום תנאי, זה שלבים הרבה הרבה יותר מאוחרים. במקום לבנות אבני דרך של אמון, של אמון חלקי, של מחוות מצד לצד, שישראל גם תהיה, תוכל להגמיש את עמדותיה. אפילו הייתי אומר בעדינות, לקחת סיכונים. אנו לא מוכנים לקחת סיכונים כאשר העוינות כל כך גדולה. אילנה דיין: אם אני מבינה אותך נכון, אתה אומר הייתי רוצה להמליץ לממשלת ישראל לקחת סיכונים, רק באופן שבו מתנהג הפרטנר כרגע, או האין פרטנר הזה, אני לא בטוח שאפילו את זה אפשר לעשות. יורם כהן: אני יכול אבל להתייחס לכמה דברים שאני כן חושב שאפשר לעשות. אז קדימה. צריך להיווצר אווירה קצת יותר טובה ממה שהשבוע הזה כמובן, ולא תחת לחץ. אבל אם תיווצר אווירה טובה יותר, בינינו לבינם, לא רק במובן הזה של הגדר, אלא באופן כללי. יהיה אפשר בתנאים מסוימים לישראל לקחת סיכון ולאפשר, למשל, שאטלים או הוצאה של אנשים מעזה ישירות לירדן. לא דרך ישראל ולא דרך יהודה ושומרון. למנוע חיכוך עם גורמים ש[נקטע] ברוך ה' מצב יותר טוב. אילנה דיין: רגע, לא הבנתי, אבל דרך איפה להעביר אנשים מעזה לירדן, דרך איפה? יורם כהן: אוטובוסים, שאטלים. אילנה דיין: אבל כן דרך ישראל. יורם כהן: כן, ברור, ברור דרך ישראל. אבל ללא חניה או תחנה ברמאללה או בשכם או בחברון. ישירות לגשר. הדבר הזה אפשרי, הוא נעשה בעבר באופן מצומצם. אנחנו יכולים לעשות אותו באופן יותר שיטתי, דרך מעבר ארז, אנשים שאנחנו נאשר שהם ייצאו מעזה, לא מחבלים וכדומה, אפשר לעשות את זה, לשחרר לחץ, לאפשר לאנשים אולי לצאת ללימודים באופן יותר טוב, כל עוד המעבר ברפיח סגור. יש דברים שניתן לעשות. אני חושב שאנחנו צריכים להאיץ ככל הניתן, אני מניח שישראל בעד העניין הזה, אבל משום מה זה לא קורה, יש לזה הרבה סיבות, אבל לנסות לשבת ולראות למה הפרויקטים הבינלאומיים התשתיתיים, שקשורים באנרגיה, מים, ביוב וכדומה, לא מתבצעים בעזה. לישראל אין מניעה שהדבר הזה יקרה, להפך. אנחנו חושבים, או אני חושב, אני חושב שגם רוב הציבור חושב, שהציבור בעזה, גם אם הוא נשלט על ידי חמאס, ולצערנו לפני עשור הוא בחר בו, עדיין צריך לתת לו תנאים טובים, על מנת שהחיים שלהם יהיו סבירים. אילנה דיין: ולו רק שבסוף זה אינטרס שלנו. אני רוצה להספיק לגעת יורם כהן באמת בטקסט הזה המאוד מעניין של הנאום שלך בכנס הרצליה בשבוע שעבר. זה מאפשר לנו טיפה לפתוח את הפריזמה ואתה אומר שם בעצם במבט על, גם על עזה, גם על יהודה ושומרון, אין באמת סיכוי אמיתי להסדר מדיני עם הפלסטינים בעתיד הקרוב, יש כן אינטרס ישראלי-לאומי שזה יקרה. ואתה מזכיר שיחה שהייתה לך לפני שנים עם סוכן שהפעלת בשטחים, ושמעת ממנו משהו שעד עכשיו נשאר איתך. יורם כהן: זה כבר לפני הרבה מאוד שנים שעוד הייתי שטח, זה כמעט דור, 25 או 27 שנים, איש די בכיר אינטליגנטי, ובשיחות שהן שיחות צעד, שהן לא שיחות על מודיעין ומה קורה היום ומה ניתן לעשות וכולי, אלא על כל אחד שגם מדבר עם אנשים בצד השני ברמה די בכירה מנסה לבחון אופציות, נקרא לזה ככה, או באיזה תנאים נסתדר. ובאחת השיחות, הדימוי שהוא בחר לתת, זה סוג של דילמת אסיר, אבל בצד הזה הישראלי, והוא בחר לקרוא לצד הפלסטיני סוג של כדור ברזל, שרשרת שכבולה לך לרגל, שאתה לפעמים מתוסכל, אתה רוצה להיפרד ממנה, אתה הולך איתה לישון, אתה בועט בה לפעמים מרוב תסכול, אבל אתה לא נצליח להתפטר מזה. ואתה כל הזמן חולם על זה, ואתה לא יכול לעשות את זה. ולא רק את זה, שאם אתה לא מתייחס אליו בצורה מכובדת, במרכאות, או לא חושב על זה בהתנהלות שלך, או שאתה נופל, או שאתה שובר את האצבעות, או שאתה נגרר, או שחס וחלילה, אם אתה זורק את זה בחמת זעם לביצה, אתה פשוט שוקע אחריו. אילנה דיין: ואתה גוזר מזה איזושהי השקפה שאתה פורש באותו נאום, לא נספיק כמובן לפרוש את כולה, תחת הכותרת סור מרע ועשה טוב, גם צעדים הומניטריים וכן הלאה, אבל כשאתה אומר סור מרע יורם כהן, אתה אומר כי אתה חושש מצעדים של סיפוח? יורם כהן: אני חושש, קודם כל אני חושב שאנחנו צריכים להגיע למצב שלא לעשות, ישראל, לא כדאי שהיא תעשה גם אם היא, אני חושב ש[קטע את המשפט - יד"ה], לא כדאי שתעשה צעדים בלתי הפיכים. כי אם אנחנו רוצים להגיע להסדר אי-פעם, ואני חושב גם צריך לשמור על הסדרי הביטחון, אבל אסור שנעשה דברים שהם יהיו בלתי הפיכים. דברים בלתי הפיכים הם כאלה שקשה מהם ללכת אחורה בין היתר, אם אנחנו נעשה סיפוח של כל יהודה ושומרון, בוא נהיה עכשיו שאנו יכולים, אני אומר יותר קיצוני. בוא נניח עכשיו שהפלסטינים מעוניינים, לא מוכנים, מעוניינים. אני חושב שזה יהיה איום ונורא לעתיד שלנו. ולכן, ללכת, אני חושב שצריך להימנע ממדינה אחת דו-לאומית, בוודאי בהיקפים של 40-50% אוכלוסייה עוינת אותנו. לכן, לעשות דברים שאפשר, ולא חכמים, אני חושב שזה דבר רע. זה צריך להימנע מזה. בכל מה שאנחנו, נעשה נקבע עמדה או יכולת או מציאות שהיא בלתי הפיכה. בזמנו נתתי דימוי אחר של עור של ג'ירף. כלומר, אם אנחנו נהיה בסיטואציה שכל יהודה ושומרון יהיו כתמים, חומים צהובים לבנים, כלומר שטח A, B ו-C, יישובים פלסטינים, ביניהם מעורבבים ישובים. לא ניתן לתת לפלסטינים בעצם שום דבר. לא יהיה להם רצף טריטוריאלי. אפילו, אני הייתי אומר בצורה קיצונית, אפילו את האוטונומיה, שכרגע זה נראה לי הדבר היחידי הרלוונטי בשנים הקרובות. הרי היחידי בשנים הקרובות. לא ניתן יהיה לתת את זה, כי לא יהיה אפשר בפועל לממש את זה. ולכן אני חושב שאנחנו צריכים לעשות דברים שהם סור מרע. לא לעשות דברים שהם יגרמו לנו נזק, לפחות אם רוב העם לא חושב שכדאי לעשות את זה. ולא רק בהקשרים קואליציוניים, או בהקשרים אחרים. אבל יש הרבה דברים שאנחנו כן יכולים לעשות. יש גם דברים טובים שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו יכולים ללכת לקראת הפלסטינים בתחום הכלכלה, בתחום תשתיות, לפעמים אפילו בתנאים מסוימים. שוב פעם זה גם תלוי בהם. ההנהגה הפלסטינית המדינית לדעתי עושה הרבה טעויות. אבל בתחומים מסוימים שאם עוד פעם תיווצר אווירה טובה, אנחנו יכולים לעזור לכוחות הביטחון הפלסטיניים, זה לא מסכן אותנו. אנחנו יכולים לפעמים, הייתי אומר, לתת שטחים קטנים פתוחים בשטחי C לעביר לרשות כאות של מחווה טובה, כאלה שבכל הסדר שהוא עתידי זה לא יהיה חלק מה שנקרא מדינת ישראל. יש כמה דברים שאנו יכולים לעשות. הצד השני גם צריך לרקוד איתנו גם צריך להיות איתנו גם ברמה המדינית לא רק ברמה של התיאום, ברמה יותר טובה, ואם הדברים האלו אפשר, אני לא יודע תמיד אם אפשר לעשות אותם פוליטית בישראל. אבל האם כדאי לעשות אותם? אילנה דיין: כן, זהו, אני אפילו לא שואלת אותך, כי אני יודעת שלא תרצה להיכנס לזירה הזאת, רק לסיום, אני חייבת לספק את הסקרנות שלי. אתה מקבל טלפונים? יורם כהן: עד לפני שנה, הייתי אומר, הייתי מדי פעם, היו קוראים לי והייתי מדבר עם מי שצריך. אילנה דיין: האמת שזו תשובה לשאלה שלא שאלתי, לא, זו תשובה לשאלה שלא שאלתי, התכוונתי לומר, התכוונתי לשאול אם זה גם מעניין, שאתה אומר מתייעצים, היו מתייעצים לפחות, אני שואלת אם אתה מקבל הצעות, בימים האלה, בתקופה האחרונה, לקפוץ לזירה הפוליטית. יורם כהן: כן. כן, אבל אני נותן תשובה לכולם שאני לא החלטתי בכלל שאני רוצה להיכנס לזה, עדיין עקרונית. אבל אם מישהו מדבר איתי ושואל אותי מה אני חושב על הזירה הפלסטינית, או על ביטחון הפנים, או על פתרונות, או רעיונות, או הצעות, אני משתף. אבל לא מעבר לזה. אילנה דיין: ואנחנו גם נהנינו לשמוע את התובנות שלך הבוקר. יורם כהן, לשעבר ראש השב"כ, תודה רבה לך על השיחה הזאת. יורם כהן: -תודה רבה. כל טוב. סימוכין: אודיו: גל"צ. תמונה: יורם כהן, צילום מסך מ"כאן 11"](https://image.24vids.com/tw-1902548408159666652/amplify_video_thumb/1902547352956882944/img/mdKPuUomDtrJQylY.jpg)
![צפו בסרטון, שרובו אירועים שקרו בשעות ובימים שלפני המשחק. קודם כל. עכשיו בואו נעשה סדר ונדבר על צריבת תודעת הקורבן ואיך יוצרים בפועל - גטו - ממשי ותודעתי. אשמח לשיתופים. א. בתודעה הישראלית התקשורתית הקורבנית, יש התנהלות שהיא שיטה: "שיטת הצריבה". קודם כל צורחים "אנטישמיות" או "פיגוע" על הכל. זה קרה עם יעקוב מוסא אבו אל-קיעאן ב"אום אל חיראן" בקריאות שהוא מחבל שדרס שוטר. זה קרה עכשיו עם בן גביר ביפו צורח על המסגד שליד הפיגוע (מסגד שממנו הסתבר התקשרו למשטרה לדווח) שוב לא היו דברים מעולם, וזה קרה במה שהתקשורת מכנה כאן לא פחות מ"ליל הבדולח 2". זה קורה כל הזמן בכל מקום. צורבים תודעה שמבוססת חצאי אמיתות, או לעיתים פייק מוחלט. צורבים בתודעה מושגים, הפחדות, דרמה. בלי לבדוק, בלי כלום. כל מה שקורה אחר כך, כבר לא משנה. התודעה נצרבה. אמת מזוקקת כבר לא רלוונטית. הלאה. ב. מסתבר שזה לא אירוע "שתוכנן שבועות מראש" כמו מה שמדקלמים כאן שוב ושוב, אלא משהו שהתגלגל תוך כמה ימים. היו שם כמה דברים ש"תרמו" לו. אחד מהם אכן זירה מחוממת היטב של מקומיים מוסלמים. ואחד מהדברים שהציתו את האירוע היו מה שאתם רואים כאן בסרטון. חוליגנים שהשתוללו גם בימים שלפני ברחובות אמסטרדם. בעידן של הרשתות החברתיות לא צריך הרבה כדי שמשהו יתגלגל כמו אש בשדה קוצים, לעיתים תוך שעה, וכן - יש אוכלוסייה מוסלמית גדולה בהולנד, כן חלקם קיצונים, כן חלקם מהגרים לא חוקיים, כן יש שם תמיכה גדולה בעזה וחמאס. הלאה ג. כפי שרואים בסרטונים, חלק מהם חיפשו את הבלגן. [**עריכה - מסתבר שתוך כדי המשחק אוהדי מכבי גם הריעו בזמן שחלקו כבוד לנפגעי האסון בספרד**] מי ששילמו היו גם אוהדים של מכבי ת"א שאין להם קשר לאלו בסרטון, ליבי איתם. (גם אם אתה אוהד של קבוצה שהבייס שלה גזעני והשירים שלה קוראים "לזיין ת'ערבים" - עצוב שזה מה שהילדים שלהם שומעים. שלא בשונה ממה שטוענים תמיד כלפי הצד השני). לאף חף מפשע לא מגיע שירדפו אותו ברחובות ויעשו בו לינץ'. לאלו כאן בסרטון אין לי שום רחמים - הם הביאו על עצמם הכל. אני עושה את ההבדל בינם לבין אלו שלא לקחו חלק, להזכירכם - גם באתר שלהם יש שירים כאלו ו"הוראות הפעלה". אז תחסכו לי בתגובות "אז אתה מצדיק אלימות"? לא. מי שאלים כמוהם? שייחנק, כל השאר - ממש לא. מבחינת הנראות של הדברים בעיניי המקומיים באמסטרדם, זה לא משנה אם זה חבורה של חמישים או מאה אפסים מתוך סך האוהדים, מבחינתם זה מה שהם רואים - תלישה של דגלים, קריאות של "נזיין תערבים" ברחובות (לא מאוד קשה לתרגם) ו"תמותי פלשתין" (באנגלית). הלאה. ד. הטענות למשטרת אמסטרדם, או "מי נעצר או לא", זה אולי אחד משיאי הטירוף של ההתקרבנות הישראלית. עד היום בישראל לא היה מעצר אחד של אנשים שחדרו חמושים לבסיסי צה"ל מלווים בחברי כנסת. אנשים חמושים ורעולי פנים שביצעו חדירה בפועל לבסיסי צה"ל. הם היו יהודים, אז אין מעצרים. גם הנהג שדרס השבוע מפגין שמורדם ומונשם - לא במעצר. לפני הלינצ'ים בחווארה, היו למשטרת ישראל דיווחים על עשרות התארגנויות וצילומי מסך של קבוצות ימין קיצוני - ימים לפני. לא נעשה דבר. הפשע משתולל ברחובות אולי פי מיליון ממה שהוא משתולל במקום כמו אמסטרדם או לונדון. אנשים מתים פה כמו זבובים. אין משטרה, אין משילות, אין בטיח. יש חוק אחד לביביסטים חוק אחר לשאר. נגמרה המשטרה בישראל וכל אחד לעצמו. כולנו רואים את זה. אבל "משטרת אמסטרדם" היא הבעיה. הלאה. ה. במשך שנה שלמה, אירופה והעולם כולו רואים תמונות שאתם לא רואים. ישראלים חיים בתוך בועה תקשורתית שלא מראה להם כלום כלום כלום. לא מעזה, לא מאיו"ש. כלום. ישראל היא נסיכה צדקנית שלא עושה דבר לאף אחד אף פעם. בפועל לא משודרות תמונות הטבח הנוראיות של השביעי באוקטובר. ישראל "דאגה" לזה. משודרות רק תמונות וסרטונים מעזה משוטחת וילדים מתים. נקודה. תאהבו או לא תאהבו - זה קורה וזה מה שמשודר. אין לנו שליטה על זה ואין לנו הסברה. ישראל אחראית לכך, לא רק "האנטשימיות". מתבצע שם שיטוח הלכה למעשה של כל רצועת עזה. מתים שם עשרות אלפים. תהיו בעד או נגד, זה המוסר שלכם עם עצמכם, אבל אם אתם רוצים לדבר על "אנטישמיות" כסיבה? ממש לא. יש אנשים שמעולם לא גיבשו דעה על ישראל ואולי אפילו אהדו אותה - היום הם כבר לא. הם רואים 24/7 את מה שישראלים לא רואים ולא רוצים לדעת. מדובר לא בהשמדת החמאס (הושמד?) - אלא במסע נקמה שתכליתו האמיתית היא שהימין המשיחי החליט שזו תקופה של "נס" ש"צריך לנצל" והם מחזיקים את נתניהו הסחיט בביצים. זו מטרת המלחמה ולכן היא נמשכת. החטופים מופקרים ומתים בכוונה תחילה, אין שום רצון להחזיר אותם. זה הוחלט כבר מזמן והנה כל שקרי ה"פילדפי" ו"רק לחץ צבאי" התגלו כבלבול שכל ושקרים והונאה. הלאה. ו. וכאן מגיעה ההצגה "הכי טובה" בעיר. "ליל הבדולח" מי ישמע.... התקרבנות בתקשורת ובעקבות כך - בציבור. מסעות מיוחצנים של "חילוץ" בזמן ש 400 יום אנשים נרקבים במנהרות החמאס ואותם אף אחד לא מחלץ. הם לא ה"בייס". פוליטיקה פוליטיקה פוליטיקה. הכל הצגה. שרים וחברי כנסת עולים על טיסות. מצטלמים כ"מושיעים" ועל הדרך מסדרים לעצמם סופ"ש באירופה על חשבון הציבור. חברת הטיסה "הלאומית" - זו שעשקה פה את כולם שנה שלמה, ניצלה את המצב והתעשרה על חשבון המלחמה והציבור שקורס תחת הנטל - יוצאת ב"מבצע החזרה", לא פחות. מי ישמע - "אנטבה". מתבטלות עבודות רכבת כי פתאום "מותר לנסוע בשבת". לא בשביל חיילי מילואים, מה פתאום. בשביל הבייס הביביסטי. הכל פוליטיקה. הכל בכאילו. הכל הצגה. ז. התוצאה - ישראלים מסתגרים בארץ, מסתגרים בבתים. מפחדים לצאת מהמדינה, למרות שבפועל נהרגים פה יותר יהודים מבכל מקום אחר בפערים שכבר אי אפשר למדוד וישראל המקום הכי פחות בטוח לישראלים. נקודה. מייצרים עוד גטו. גטו ממשי וגטו תודעתי. "כולם נגדנו", "כולם שונאים אותנו", "כולם יהרגו אותנו", "אנחנו לבד". "אין כמו ישראל". פחד, חרדה ועוד פחד וחרדה. ח. בפועל - אנשים מתים ונהרגים כאילו הדבר הכי "נורמלי". כבר לא סופרים חיי אדם. ילדים, תינוקות, נשים, גברים. יהודים וערבים. מתים פה כמו זבובים. המחירים רק עולים, הגזירות הכלכליות מפרקות פה את כולם וישראל כבר היום בקריסה כלכלית. מנהלים אותה חבורת מטורפים ועבריינים שעושקים את הקופה הציבורית. מאות אלפים מפונים מבתיהם והמדינה נשרפת. ועל מה מדברים? על "אירופה האנטשימית"! אנחנו קורבנות של משהו ש"לא תלוי בנו". קלאסיקה. ילדים חסרי ישע שכולם שונאים ולכן יישארו בבית. אי לקיחת אחריות. ואז בתודעה הישראלית נצרבים שוב שני דברים: קודם כל היסטריה ופחד שמבוססים על חצאי אמיתות ודרמה שמוכרת רייטינג והדבר השני והכי חשוב לישראל תחת אותו "ימין על מלא" ממיט השואות: "אין מקום אחר כי בכל מקום אחר שונאים אותנו". ובמקום שבו נצרבת תודעת גטו - מותר לעשות ליושבי הגטו הכל, כי "אין מקום אחר". תודה.](https://image.24vids.com/tw-1855517510981787973/ext_tw_video_thumb/1855516818468909056/pu/img/LBgPNJj1LBB6OFT9.jpg)
![ח’אלד משעל , מנהיג חמאס מחוץ לשטח פלסטין מאשר, כי ערב מתקפת השבעה באוקטובר 2023, ארגון חמאס ביצע הונאה, שכללה העברת מסרי "הרגעה", שנועדו להיקלט על ידי המודיעין הישראלי ולטעת בו את הרושם לפיו קיים מצב של שגרה ביטחונית ברצועת עזה. להלן תוכן ראיון שערך עמאר תקי (عمار تقي) עם ח’אלד משעל (خالد مشعل) בסוף שנת 2023, והועלה ליוטיוב ב-19 בינואר 2024: ח’אלד משעל: בנוגע להיבט של ההונאה האסטרטגית ושיטת ההטעיה, כפי שציינתי, הייתה תחושה כללית, לפיה [רצועת] עזה [תחת הנהגת חמאס] מתמקדת בענייניה, ורוצה להכניס כמות [מסוימת] של דלק, חשמל וסיוע, כלומר [רצועת] עזה ליקקה את פצעיה וכאביה בגלל המצור [המוטל עליה], ולאחר המלחמה ב-21 [המלחמה במאי 2021 בין ישראל לחמאס המכונה בישראל "שומר החומות" ועל ידי חמאס "חרב אלקודס"] [חמאס] לא הגיב על ההסלמה [במהלכים] שביצע הכיבוש [ישראל] באל-קודס [ירושלים] וב[מסגד] אל-אקצה. לדוגמה, כפי שציינתי, בחודש רמדאן הקודם, בשנה הזו 2023, בימים 13 או 14 באמצע [חודש] רמדאן, הם [הישראלים] פרצו ל[מסגד] אל-אקצה, והציבור [תהה] היכן עזה [מדוע חמאס אינו מגיב]? האויב [ישראל] החל לנתח [את תמונת המצב], וסבר כי עזה [חמאס] עסוקה בעצמה. החגים [היהודיים] הגיעו מה-15 בספטמבר ל-6 באוקטובר [2023], ואז, הנהגת התנועה בחכמתה שלחה פעם נוספת מסרי הטעייה לאויב. אנו מכירים את חלקם. עמאר תקי: מסרי ההטעיה, מה מהותם? ח’אלד משעל: משמעותם, הטעיית האויב. אתן לך דוגמה. אתן לך דוגמה ממה שביצע הצבא המצרי במלחמת 73 [אוקטובר 1973] כאשר גם הוא הפתיע אותם [את הצבא הישראלי] ב-6 באוקטובר. מה [הצבא המצרי] עשה? נתן חופשות ל[אנשי] הצבא, [אמר להם:] לכו לבצע את החג’ [מצוות העלייה לרגל למכה במועדה]. באותה עת הייתה תקופת החג'. והמפקד הישראלי אומר: אם [חיילים ב]צבא המצרי יוצאים לחג’, בוודאי שאין מלחמה. עמאר תקי: מה המסרים שהעברתם להם? ח’אלד משעל: יש עלייה לרגל, ויש עומרה [עליה לרגל למכה שאינה במועד הקבוע של החג’] ויש דברים רבים שנשאיר אותם להיסטוריה שתתעד אותם, שכן ההתנגדות [חמאס] היא לב, רוח ושכל. עמאר תקי: האם הייתה כוונה לשלוח מסרי הטעייה להראות שאנו [חמאס] עסוקים [בעניינינו] או שיש לנו מספיק מה לעשות בתוך עזה ואיננו מגלים עניין בכם [בישראל]? ח’אלד משעל: בוודאי. מסר כדי שיממש את תכליתו חייב להיות מסר לא ישיר, כלומר מסרים שלא יובנו [על ידי האויב] שהם מסרי הטעייה, אותם יבלע האויב. האויב גם הוא משתמש בהטעיה כלפי אחרים, וההתנגדות [חמאס] הצליחה להטעות את האויב, והוא קלט מסרים שגויים. לאחר מכן, הייתה [פעולת] ההסתרה, כלומר הימנעות מחשיפת ההכנות [על ידי האויב]. כמובן, [בעניין זה] המנהרות. האויב פעל נמרצות לאתר את המנהרות. ברשותו מטוסים ובהם סנסורים לאיתור מקור חום, כלומר כל שינוי במאפייני הקרקע, בפרט באזור מוגדר כמו עזה. המשמעות, אפשר [לאתר באמצעות חיישני החום מקום בו] נחפרה מנהרה ו[ולאתר] צינור אוורור היוצא ממנהרה. לחיל האוויר הישראלי כל הטכנולוגיה המתקדמת והוא עוקב אחר כל שינוי. סימוכין: תחקיר צה"ל: ערב המתקפה התקבלו "סימנים מרגיעים" בתחקיר צה"ל על מחדל השבעה באוקטובר 2023 צוין, כי במהלך הלילה התקבלו סימנים מעידים למתקפה של חמאס לצד סימנים מרגיעים שטבעם לא הוסבר. בתחקיר השב"כ נמסר, כי התקבלו דיווחי "מקורות יומינט" (סוכני מודיעין) על מצב של שגרה בחמאס וכך נכתב בעניין זה בדוח ששלח צה"ל לכתבים הצבאיים: במהלך הלילה עלו סימנים שונים שעל בסיסם הוצג עיסוק חריג של חמאס לצד סימנים אחרים שהעידו על שגרה. לחלק מהסימנים החריגים, היו גם הסברים אחרים, או סימנים מחלישים: א. השמשת סימים ישראלים [כרטיסי סים של טלפונים ניידים] – אירוע חריג שבבדיקות שנערכו עלה שהתרחש באופן דומה גם בעבר. השמשת הסימים שימשה זרז לתהליך המודיעיני-מבצעי באותו הלילה ולבדיקות והעמקות שנערכו. ב. סימן מודיעיני המעיד על היערכות של חמאס. בדיקות משלימות למצב של חמאס העלו סברה שמניחה את הדעת. ג. סימן נוסף המעיד על היערכות בזרוע הצבאית של חמאס. ד. סימנים חריגים של הארגון, לצד סימנים מרגיעים. ה. אינדיקציות על פעילות של חמאס במרחב מסוים לצד סימנים מרגיעים כי מדובר בתרגיל. כל אחד מהסימנים בפני עצמו לא העיד על פעילות משמעותית, חלקם אף התרחשו בעבר, אך צבר הסימנים יחד היה חריג. במהלך הלילה נעשו בדיקות רבות על ידי כלל גורמי המודיעין, אודות הסימנים שנאספו, במטרה לאמת או לשלול כוונה לפעילות התקפית של חמאס. בחלק מהבדיקות הסימנים נשללו, ובחלקן נשארו סימני שאלה. בכל מקרה, הסימנים לא פורשו ככאלה העלולים להעיד על אירועים בטווח הזמן המיידי. סימוכין: כישלון בהכוונת מערך איסוף המודיעין לאחר קבלת המידע ההתרעתי לצד האמירה, כי "במהלך הלילה נעשו בדיקות רבות על ידי כלל גורמי המודיעין, אודות הסימנים שנאספו, במטרה לאמת או לשלול כוונה לפעילות התקפית של חמאס", צוין כי "לא בוצע איסוף חזותי מול בורות השיגור של חמאס לאור תיעדוף איסוף מודיעיני אחר, [ו]לא התקיימה העמקה מודיעינית למול מרחבי פשיטה אפשריים". כלומר "הבדיקה" שערכו "כל גורמי המודיעין" לא כללה הפעלה ומיצוי מודיעין מאמצעי האיסוף שהיו בידי המודיעין, ובהם כלי טיס בלתי מאוישים ודיווחי התצפיות והכוחות בשטח. יתר על כן, בתחקיר צוין לשלילה "היעדר הערכת מצב מודיעינית סדורה באף דרג מודיעיני". קביעה זו מטילה צל כבד נוסף על מהימנות הטענה לפיה נערכו "בדיקות רבות על ידי כלל גורמי המודיעין" באשר למהות הסימנים המעידים. בתחקיר נכתב עוד, כי "מגמר הערכת המצב של אלוף הפיקוד ועד לפתיחת המתקפה לא עולה מודיעין נוסף". מנוסח הדברים מצטייר, שאגף המודיעין היה פסיבי בהמתינו לקבלת מידע מסוכנויות האיסוף, כאשר הוא לא ביצע את המשימות הבסיסיות של הכוונת מערך האיסוף בהתאם למידע ההתרעתי שהתקבל, הפעלת אמצעי האיסוף הקיימים (כלי טיס בלתי מאוישים) ומיצוי מודיעין הקיים בידי התצפיות והכוחות בשטח. תחקיר שב"כ: התקבלו דיווחים מ מקורות יומינט על מצב שגרה בחמאס ועדיין נותרה השאלה – מה היו "הסימנים המרגיעים" שהתקבלו במהלך הלילה? תחקיר שירות הביטחון הכללי (שב"כ) למחדל השבעה באוקטובר 2023 חשף טפח מהתעלומה. בתחקיר השב"כ נכתב כדלהלן: בסיכום תמונת המודיעין של זירת דרום בשב"כ, שהופצה למערכת בסביבות השעה 01:00 בלילה נכתב, כי: "רצף סימנים אשר לחומרה מצביעים על היערכות חמאס לחירום. לצד האמור, בשטח אינדיקציות לשגרה וכן שמירה על הריסון, כאשר ברקע החל "הסכם ההבנות" ומוערך, כי חמאס אינה מעוניינת בהסלמה וכניסה למערכה בעת הנוכחית". […] נמצאו כשלים מקצועיים באופן ניהול החמ"ל המודיעיני/סיכולי בליל ה-6-7/10: המידע שהצטבר נותח באופן שגוי גם לנוכח ההשוואה להשמשת "הסימים" בחגי תשרי 2022, שהייתה דומה בהיקפה והסתיימה באותו מועד בלא כלום, ודיווחי מקורות יומינט על שגרה בחמאס. כמו כן, לא בוצע שימוש במודל התרעה שתוקף חודשיים לפני כן כחלק מהיערכות לחגי תשרי. על פי תחקיר השב"כ, סוכני מודיעין (מקורות יומינט) שהפעיל הארגון, העבירו בליל ה-6-7 באוקטובר 2023 דיווחים על מצב של שגרה בתנועת חמאס, והם נתפסו כסימנים מרגיעים המאפילים על הפרשנות המחמירה של הסימנים המעידים לפעולה צבאית התקפית של חמאס. סימוכין: "המתווך המצרי מודיע לחמאס ולג’יהאד האיסלאמי: לא נישא באחריות כלשהי בנוגע למה שקרה" (7 באוקטובר 2023) בשבעה באוקטובר 2023, כשמונה שעות לאחר תחילת מתקפת "מבול אל-אקצה", דיווחה סוכנות הידיעות אל-קודס (شبكة القدس الإخبارية), המתוארת כמזוהה עם חמאס, כדלהלן: 14:08 (שעון ישראל) - המתווך המצרי מודיע לחמאס ולג’יהאד האיסלאמי: לא נישא באחריות כלשהי בנוגע למה שקרה. עליכם לקבל את האחריות [לכך]. Mosab Mohammed 14:10 (שעון ישראל) – [דיווח] דחוף: ההתנגדות [חמאס] שלחה מסרים לכיבוש באמצעות המתווך המצרי עם האויב, ולפיהם מוקצות לו שעתיים לפנות את העיר אשקלון, ואם לא כן, הוא יראה דבר שלא יאהב בתולדות ימיו. סימוכין:](https://image.24vids.com/tw-1919309895838347726/amplify_video_thumb/1919309737121697792/img/CvhMPIQgnw7P3FAI.jpg)
![ספטמבר 2019 – יאיר גולן: ישראל צריכה לאפשר את "ביסוס שלטונו" [של חמאס]. "נכון לדבר עם חמאס; ישראל צריכה לנקוט במדיניות אזרחית מרחיבה, שכוללת פתיחת שוק העבודה הישראלי, חיזוק הסחר בין איו"ש לעזה; הרחבת השימוש בחומרים דו-שימושיים [העשויים לשמש גם לצרכים צבאיים], ועידוד השקעות בעזה" ב-8 בספטמבר 2019, התראיין יאיר גולן, סגן הרמטכ"ל לשעבר ומועמד לבחירות במסגרת "המחנה הדמוקרטי", בתכניתה של אילה חסון ברדיו 103FM. להלן תוכן הראיון העוסק במדיניות ישראל כלפי חמאס ורצועת עזה. אילה חסון: שלום לאלוף במילואים יאיר גולן, לשעבר סגן הרמטכ"ל, היום חבר במחנה הדמוקרטי. בוקר טוב לך. יאיר גולן: בוקר טוב. אהבתי את ההגיגים שהשמעת בפתיחה. אילה חסון: הגיגי בוקר. בשש בבוקר ירד גשם מדהים בפארק, ונרטבתי כולי ואמרתי, וואו, איזה כיף. משהו זז פה לכיוון הנכון, אבל זה היה רק לרגע קט. בוא, לפני פוליטיקה נדבר איתך על המצב הביטחוני, על האירועים. ביום שישי שוב התרעות חמורות מכיוון חיזבאללה, ושוב סבב כזה, בגלל שהרגנו אולי הפעם שני מפגינים פלסטינים על הגדר, אז תגובה חריפה מכיוון חמאס. יאיר גולן: טוב, בוא נתחיל עם הדרום. אני חושב שבדרום, מה שאנחנו רואים, זה שוב ושוב ושוב, פשוט מציאות של היעדר מדיניות. אנחנו צריכים לומר לעצמנו שיש בינינו לבין חמאס אינטרסים משותפים ואינטרסים סותרים. האינטרס הישראלי מורכב משני סעיפים בלבד. שקט ביטחוני והחזרת הגופות והשבויים שבידי חמאס. אין לנו בעצם דרישות אחרות ביחס למי ששולט בעזה. האינטרס החמאסי מורכב משלושה סעיפים מרכזיים. האחד זה ביסוס שלטונו, וזה הסעיף אולי הכי חשוב מבחינתו. שתיים, זה הנושא של פיתוח אזרחי וחיזוק התשתיות. ושלוש, המשך המאבק בישראל. ישראל צריכה לנקוט במדיניות שמאפשרת לשלב את האינטרסים שאינם עומדים בסתירה אחד לשני. קרי, האינטרסים שלנו, ושני האינטרסים הראשונים של חמאס, ביסוס שלטונו ופיתוח אזרחי, ישראל צריכה למנוע מחמאס את מימוש האינטרס השלישי בניין כוחו הצבאי. עכשיו, כדי שזה יקרה, צריך לומר לעצמנו, כן, נכון לדבר עם חמאס, עכשיו, כשאני אומר דבר כזה, מיד מתנפלים עליי, אבל זה ארגון טרור, זה ארגון טרור. איזה טעם יש בכותרת הזאת? הרי אנחנו נגד אויבים, וחמאס הוא אויב מר ונבזי. נגד אויבים אפשר לעשות אחד משני הדברים, או להילחם בהם, או להגיע איתם להסדרות כאלה אחרות, זה לא בא מהאהבה, וזה לא בא מהערכה הדדית, זה בא ממקום אחד בלבד, שעדיפה האי לחימה על פני הלחימה. אילה חסון: ברור. יאיר גולן: ולכן ישראל צריכה לנקוט במדיניות אזרחית מרחיבה, שכוללת פתיחת שוק העבודה הישראלי, חיזוק הסחר בין איו"ש [אזור יהודה ושומרון] לבין אזח"ע [אזור רצועת עזה], לבין רצועת עזה. הסרת מגבלות על [נקטע] אילה חסון: אוקיי, אז שאני אבין, יאיר גולן, אתה בעד לדבר עם חמאס, אבל אתה לא בעד לדבר עם [ראש הממשלה בנימין] נתניהו? יאיר גולן: רגע, אני ארחיב את הדברים. הרחבת השימוש בחומרים דו-שימושיים [חומרים המשמשים לצרכים אזרחיים, אך העשויים לשמש גם לצרכים צבאיים], ועידוד השקעות בעזה. אנחנו צריכים בסופו של דבר לפתור את בעיית המים, הביוב והאנרגיה, שבעיית הביוב הרי מכה בנו, בדיוק כמו שהיא מכה בתושבי עזה. אילה חסון: ברור, זה אינטרס, אינטרס. יאיר גולן: נכון, נכון מאוד, עכשיו זה לא קשור, אסור ליצור פה השוואה בין העניין הפנים פוליטי לבין העניין של יחסים מול חמאס. הישיבה עם הליכוד היא שלילית מכיוון שהליכוד לא מתכוון לפתור את הבעיה. הליכוד וביבי בראשו רוצים להנציח את הבעיה. אנחנו נדמה לנו שהליכוד רוצה למנוע ירי על תושבי הדרום. זה לא נכון. הליכוד היום לצערי, פשוט התאהב במצב הנוכחי, אוהב לשמר את הבעיה בהיקפים הנוכחיים. אילה חסון: לא, אתה אומר שהליכוד רוצה שירו על תושבי הדרום, זו אמירה מאוד. יאיר גולן: הוא לא רוצה... הוא לא רוצה...[נקטע] אילה חסון: מאוד מאוד מופרכת, לא נשמעת הגיונית. יאיר גולן: לא, לא, אני אסביר את העניין הזה. אילה חסון: עם כל השנאה הפוליטית שברורה לי לחלוטין, ועם כל הרצון הפוליטי, זה קשה לקבל את הדבר הזה. יאיר גולן: לא, אז אני אנסח את דברים מחדש. אילה חסון: בתור איש אמת אני מצפה ממך תמיד רק לאמת. יאיר גולן: לא, לא, לא, לא. איילה, איילה, אני מקבל את הערתך, זה התבטאות לא מוצלחת. אבל אני אומר לך כך, המצב הנוכחי משרת את האינטרסים של הליכוד. אני לא אומר שיש מדיניות מפורשת כזו של הליכוד. אבל לצערי, המצב הנוכחי משרת את האינטרס של הליכוד, מעין שימור מתח ביטחוני [נקטע] אילה חסון: לא בטוח. יאיר גולן: שימור החרדה. אילה חסון: לא בטוח. לא בטוח שזה משרת אינטרסים. יאיר גולן: אז למה, אם זה לא משרת, אז למה המדיניות הזאת לא משתנה? אילה חסון: תראה, כי זה... בוא, בוא, תראה. נתניהו ראש ממשלה שנים ארוכות. [אהוד] ברק היה שר ביטחון, היה במבצע מול עזה. [גבי] אשכנזי היה רמטכ"ל, [בני] גנץ היה רמטכ"ל, [משה] יעלון היה רמטכ"ל ושר ביטחון. ואף אחד, ואף אחד מכל החבורה הזאת לא מצא את הפתרון האולטימטיבי. איך מתמודדים עם ארגון טרור שפועל מתוך אוכלוסייה צפופה ומוזן כלכלית מאיראן, שאין לה שום גבול עם ישראל, ורק רוצה להרוס אותנו וכו'. אז אפשר להגיד שיש פתרון קסם, אפשר להגיד שאין פתרון, אגב את [אביגדור] ליברמן גם שכחתי למנות ברשימה הזאת כשר ביטחון. יאיר גולן: לא, איני אומר שיש פתרון קסם. כל מה שהצעתי עכשיו שנשמע כל כך יפה וטוב יכול גם לא לעבוד. ולכן, ולשם כך, משמרים גם חלופת [נקטע] אילה חסון: לא, אני בעד מה שאת אומר במובן של פתרון חכם שטרם נוסה, ולא עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. יאיר גולן: יפה, אז הגיע הזמן, הגיע הזמן, פשוט לנקוט יוזמה, לתפוס אחריות, ולגבש מדיניות אמיתית. אנחנו נוטים לחשוב על מדיניות במונח צבאיים. סימוכין: אוגוסט 2022, שישה חודשים לאחר החלטת חמאס להאיץ את ההכנות למלחמה - יאיר גולן: "חמאס כבר מזמן פרטנר. מזמן מזמן. אנחנו מדברים עם חמאס, באופן עקיף, באופן ישיר". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – יו"ר מפלגת הדמוקרטים, יאיר גולן: "המלחמה האמיתית, למרבה הזוועה, היא נגד ממשלת ישראל, לא נגד חיזבאללה, ולא נגד חמאס". סימוכין: יאיר גולן מסביר את המניע של חמאס לתקוף את ישראל בשבעה באוקטובר 2023: "כוונות חמאס בסופו של דבר נבעו ממצוקה מאוד גדולה, מתחושה של דרך ללא מוצא ביחס לאיך הם משפרים את מצבם; [הייתה להם] תקווה גדולה שבעזרת מעשה צבאי מאוד נמרץ ומוצלח בראייתם הם יצליחו לשנות את המצב". סימוכין: יאיר גולן. צילום מסך מ"כאן 11”](https://image.24vids.com/tw-1925409341101707367/amplify_video_thumb/1925408278772596736/img/trwmUf7US3ubl56h.jpg)