Loading video...

Video Failed to Load

There was a problem loading this video. This could be due to a temporary network issue or the video might be unavailable.

די למדבקות המוות על גבי העולם. זו לא זכותנו המולדת לקחת את האסון שלנו ולמרוח אותו על כל קיר בכל אתר. פגשתי המדבקות הללו באשר טיילתי. בבתי קפה של ישראלים זה ברור, בכל מקום אחר - זה נגע, לא הנצחה. רוצים להנציח הנופלים? זרקו את ממשלת הטבח לפח ויהיה... show more

Yariv Ben Yehuda יריב בן יהודה

3,323 subscribers

26,379 views • 2 months ago •via X (Twitter)

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

0 Comments

No comments available

Comments from the original post will appear here

Related Videos

הטקסט הזה של וויטקוף הוא מדהים וחשוב: 1.ביבי חושב שהוא עושה את הדבר הנכון, אני חושב שהוא הולך נגד רצון העם כי הרוב רוצים את החטופים בבית. 2.הייתי בכיכר החטופים, זה היה רוחני. כל המשפחות, חטופים ששבו, אנשים בכו. זה השפיע על כל ישראל. 3.חייבים להחזיר אותם (את החטופים)הביתה. 4.המדיניות שלנו, המדיניות של הנשיא טראמפ היא שחמאס לא ימשיך להתקיים. וויטקוף היה בכיכר החטופים. הרגיש את הלך הרוח. נתניהו לא היה שם. גם לא בניר עוז. אבל הדבר הכי משמעותי שהוא אומר - המדיניות של הנשיא טראמפ היא שחמאס לא ימשיך להתקיים. במילים אחרות: האמריקנים יהיו אתנו גם ביום שאחרי שהם יחזרו הביתה. אנחנו לא באמת יודעים אם חמאס יסכים לשחרר את כולם, אבל חייבים לבדוק זאת. וכן, אחרי זה להשלים את המשימה, הרי ברור לכולנו שרגע אחרי העסקה - חמאס חוזר להתחמש. זה כמו חמצן עבורם - בלי זה הם לא יוכלו להתקיים. והפעם לא יהיו הגבלות - כי אז לא יהיו חטופים בעזה, ויהיה לנו גם את הגב של טראמפ. *אני לא חושב שחמאס באמת יסכימו להחזיר את כולם, גם אם נסכים לשב ב׳ מלא - אבל מחובתנו לבחון את זה.

הטקסט הזה של וויטקוף הוא מדהים וחשוב: 1.ביבי חושב שהוא עושה את הדבר הנכון, אני חושב שהוא הולך נגד רצון העם כי הרוב רוצים את החטופים בבית. 2.הייתי בכיכר החטופים, זה היה רוחני. כל המשפחות, חטופים ששבו, אנשים בכו. זה השפיע על כל ישראל. 3.חייבים להחזיר אותם (את החטופים)הביתה. 4.המדיניות שלנו, המדיניות של הנשיא טראמפ היא שחמאס לא ימשיך להתקיים. וויטקוף היה בכיכר החטופים. הרגיש את הלך הרוח. נתניהו לא היה שם. גם לא בניר עוז. אבל הדבר הכי משמעותי שהוא אומר - המדיניות של הנשיא טראמפ היא שחמאס לא ימשיך להתקיים. במילים אחרות: האמריקנים יהיו אתנו גם ביום שאחרי שהם יחזרו הביתה. אנחנו לא באמת יודעים אם חמאס יסכים לשחרר את כולם, אבל חייבים לבדוק זאת. וכן, אחרי זה להשלים את המשימה, הרי ברור לכולנו שרגע אחרי העסקה - חמאס חוזר להתחמש. זה כמו חמצן עבורם - בלי זה הם לא יוכלו להתקיים. והפעם לא יהיו הגבלות - כי אז לא יהיו חטופים בעזה, ויהיה לנו גם את הגב של טראמפ. *אני לא חושב שחמאס באמת יסכימו להחזיר את כולם, גם אם נסכים לשב ב׳ מלא - אבל מחובתנו לבחון את זה.

almog boker

59,968 views • 1 year ago

תמיר פרדו: "[מה שהממשלה] הייתה צריכה לעשות ביום הראשון, ב-8 באוקטובר [2023], זה לבצע מהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך; אתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ומנסה לצמצם ככל שניתן את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך" ב-19 בספטמבר 2024, פורסם במסגרת פודקאסט "אפרכסת" ראיון שערך אמיר אורן עם תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, ולהלן קטע מדבריו: תמיר פרדו: עכשיו אני מגיע לסיפור הנוכחי ואני לא אהיה... אמיר אורן: חנה בבלי [שהייתה סמל של נימוסים, איפוק ותרבות]. תמיר פרדו: חנה בבלי. כשאני ראיתי את הסרט לפני יומיים... אמיר אורן: המנהרה? [המנהרה בה הוחזקו שישה חטופים ישראלים שהוצאו להורג בידי חמאס] תמיר פרדו: של המאורה הזאת. זו לא מנהרה. מנהרה, יש לזה תמיד אספקטים. לוקח... אמיר אורן: את המחילה. כן. תמיר פרדו: את המחילה הזאת. זה הזכיר לי את השואה. אימא שלי ניצולת שואה. אמיר אורן: היא הייתה במחנה? בבלגרד? תמיר פרדו: לא, היא הסתתרה, אבל היא איבדה את כל המשפחה שלה. והסתכלתי על המקום הזה ואמרתי לעצמי, נזכרתי שהיה איזה ראש ממשלה ישראלי [בנימין נתניהו], לא לפני הרבה שנים, שבא בטענות לבנות הברית: למה [במלחמת העולם השנייה] הם לא הפציצו את מסילת הברזל לאושוויץ? כי אם הם היו עושים את זה [הם] היו מונעים לפחות את הרצח של יהודי הונגריה. ואמרתי לעצמי, הטענות היו ל[ראש ממשלת בריטניה וינסטון] צ'רצ'יל ו[לנשיא ארה"ב פרנקלין דלאנו] רוזוולט, שזה היו בנות הברית, כי הם היו היחידים שיכולים לעשות את הדבר הזה, והיה להם חיל אוויר לעשות את זה, והם לא נשאו באחריות לשואה של יהודי אירופה. ומי שנשא באחריות לאותם 250 חטופים שנחטפו רק בגלל זה ש[אנחנו] ישנו בשמירה, והמחדל הנוראי של מדינת ישראל. זו ממשלת ישראל שיכולה לשחרר אותם. היא לא צריכה להפציץ רכבות, אלא רק לעצור את המלחמה ולאפשר את שובם הביתה, לא טרחה לעשות את זה. בעיניי זה הדבר הכי נורא. זה כתם מוסרי, זה כתם על היהדות. זה לא יהדות. אני חילוני, לא ככה גדלתי, לא ככה חינכו אותי. וכן, כאשר חס וחלילה יחטפו לך את הילדים כנופיה רצחנית ותגיד [ש] היא מבקשת כופר, ואתה יכול לשלם את הכופר – אני לא מעלה בדעתי שאתה לא תשלם אותו. ואתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ואתה מנסה לצמצם עד כמה שאתה יכול את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך. ממשלת ישראל מנסה לנהל עם ארגון רצח משא ומתן – זה הטירוף הכי גדול עלי אדמות. [מנהיג חמאס בעזה יחיא] סינוואר כמנהיג ארגון רצח אמר ביום הראשון [7 באוקטובר 2023], עוד לפני שהתחיל התמרון: תחזירו לי את כל המחבלים, הנבלות האלה, ותקבלו את החטופים שלכם. וישראל בחרה בנקמה. וישראל שידעה שלא ניתן לשחרר חטופים על ידי מהלך צבאי, אלא מעט מאוד, וישראל שידעה שכל הפצצה של חיל האוויר כשאתה לא יודע איפה הם נמצאים יכולה גם להרוג חטופים, וישראל שידעה שהיא הורגת מחבלים במקום אחד, אם בן משפחה אחר שומר באותו יום על חטופים – כנראה זה סופם של החטופים. את כל זה ממשלת ישראל ידעה, וזה לא הטריד אותה, והיא פתחה בקמפיין של שכנוע של אזרחי מדינת ישראל על שטויות כמו ניצחון מוחלט, על עמידה איתנה – כאשר כל מה שהייתה צריכה לעשות ביום הראשון, בשמיני לאוקטובר [2023], זה לבצע את המהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך. אמיר אורן: מה שאתה אומר מוחץ ומשכנע גם ברמה הערכית וגם המבצעית, כלומר חוסר היכולת לעשות משהו אחר. אבל זה מתעלם מהפוליטיקה המעשית: שאחרי שחטפת מכה כזו, אתה לא יכול להודות בתבוסה. אתה, הדרג הפוליטי, וסביר שאתה תשקע יותר בחולות רק כדי להימלט מאות הקין של המפסידן שבגללו 1200–1400 ישראלים נרצחו. במקביל [לאמירה] שלך, בשואת יהודי הנגב. תמיר פרדו: בשביל זה צריך הנהגה. צריך מנהיג שיש לו אומץ, שהוא לא פחדן, שהוא מבין שהוא יצטרך להסתכל במראה, וברגע שהוא יחזיר את החטופים, הצעד הבא שלו זה היה לשים את המפתחות על השולחן, ולהגיד: כשלתי. זה המשמרת שלי. ואין לי ספק שראש הממשלה הזה [בנימין נתניהו] לא אשם במה שקרה משש וחצי בבוקר ביום השביעי לאוקטובר [2023]. זה אחריות מלאה של צה"ל. מה שקרה עד אותו רגע, יש לו מה שנקרא נתח מאוד מכובד. אבל בקטע של השישי, שביעי באוקטובר [2023], זה לא אחריות שלו, זה אחריות של הצבא. של צבא ההגנה לישראל, לצערי הרב. סימוכין:

תמיר פרדו: "[מה שהממשלה] הייתה צריכה לעשות ביום הראשון, ב-8 באוקטובר [2023], זה לבצע מהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך; אתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ומנסה לצמצם ככל שניתן את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך" ב-19 בספטמבר 2024, פורסם במסגרת פודקאסט "אפרכסת" ראיון שערך אמיר אורן עם תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, ולהלן קטע מדבריו: תמיר פרדו: עכשיו אני מגיע לסיפור הנוכחי ואני לא אהיה... אמיר אורן: חנה בבלי [שהייתה סמל של נימוסים, איפוק ותרבות]. תמיר פרדו: חנה בבלי. כשאני ראיתי את הסרט לפני יומיים... אמיר אורן: המנהרה? [המנהרה בה הוחזקו שישה חטופים ישראלים שהוצאו להורג בידי חמאס] תמיר פרדו: של המאורה הזאת. זו לא מנהרה. מנהרה, יש לזה תמיד אספקטים. לוקח... אמיר אורן: את המחילה. כן. תמיר פרדו: את המחילה הזאת. זה הזכיר לי את השואה. אימא שלי ניצולת שואה. אמיר אורן: היא הייתה במחנה? בבלגרד? תמיר פרדו: לא, היא הסתתרה, אבל היא איבדה את כל המשפחה שלה. והסתכלתי על המקום הזה ואמרתי לעצמי, נזכרתי שהיה איזה ראש ממשלה ישראלי [בנימין נתניהו], לא לפני הרבה שנים, שבא בטענות לבנות הברית: למה [במלחמת העולם השנייה] הם לא הפציצו את מסילת הברזל לאושוויץ? כי אם הם היו עושים את זה [הם] היו מונעים לפחות את הרצח של יהודי הונגריה. ואמרתי לעצמי, הטענות היו ל[ראש ממשלת בריטניה וינסטון] צ'רצ'יל ו[לנשיא ארה"ב פרנקלין דלאנו] רוזוולט, שזה היו בנות הברית, כי הם היו היחידים שיכולים לעשות את הדבר הזה, והיה להם חיל אוויר לעשות את זה, והם לא נשאו באחריות לשואה של יהודי אירופה. ומי שנשא באחריות לאותם 250 חטופים שנחטפו רק בגלל זה ש[אנחנו] ישנו בשמירה, והמחדל הנוראי של מדינת ישראל. זו ממשלת ישראל שיכולה לשחרר אותם. היא לא צריכה להפציץ רכבות, אלא רק לעצור את המלחמה ולאפשר את שובם הביתה, לא טרחה לעשות את זה. בעיניי זה הדבר הכי נורא. זה כתם מוסרי, זה כתם על היהדות. זה לא יהדות. אני חילוני, לא ככה גדלתי, לא ככה חינכו אותי. וכן, כאשר חס וחלילה יחטפו לך את הילדים כנופיה רצחנית ותגיד [ש] היא מבקשת כופר, ואתה יכול לשלם את הכופר – אני לא מעלה בדעתי שאתה לא תשלם אותו. ואתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ואתה מנסה לצמצם עד כמה שאתה יכול את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך. ממשלת ישראל מנסה לנהל עם ארגון רצח משא ומתן – זה הטירוף הכי גדול עלי אדמות. [מנהיג חמאס בעזה יחיא] סינוואר כמנהיג ארגון רצח אמר ביום הראשון [7 באוקטובר 2023], עוד לפני שהתחיל התמרון: תחזירו לי את כל המחבלים, הנבלות האלה, ותקבלו את החטופים שלכם. וישראל בחרה בנקמה. וישראל שידעה שלא ניתן לשחרר חטופים על ידי מהלך צבאי, אלא מעט מאוד, וישראל שידעה שכל הפצצה של חיל האוויר כשאתה לא יודע איפה הם נמצאים יכולה גם להרוג חטופים, וישראל שידעה שהיא הורגת מחבלים במקום אחד, אם בן משפחה אחר שומר באותו יום על חטופים – כנראה זה סופם של החטופים. את כל זה ממשלת ישראל ידעה, וזה לא הטריד אותה, והיא פתחה בקמפיין של שכנוע של אזרחי מדינת ישראל על שטויות כמו ניצחון מוחלט, על עמידה איתנה – כאשר כל מה שהייתה צריכה לעשות ביום הראשון, בשמיני לאוקטובר [2023], זה לבצע את המהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך. אמיר אורן: מה שאתה אומר מוחץ ומשכנע גם ברמה הערכית וגם המבצעית, כלומר חוסר היכולת לעשות משהו אחר. אבל זה מתעלם מהפוליטיקה המעשית: שאחרי שחטפת מכה כזו, אתה לא יכול להודות בתבוסה. אתה, הדרג הפוליטי, וסביר שאתה תשקע יותר בחולות רק כדי להימלט מאות הקין של המפסידן שבגללו 1200–1400 ישראלים נרצחו. במקביל [לאמירה] שלך, בשואת יהודי הנגב. תמיר פרדו: בשביל זה צריך הנהגה. צריך מנהיג שיש לו אומץ, שהוא לא פחדן, שהוא מבין שהוא יצטרך להסתכל במראה, וברגע שהוא יחזיר את החטופים, הצעד הבא שלו זה היה לשים את המפתחות על השולחן, ולהגיד: כשלתי. זה המשמרת שלי. ואין לי ספק שראש הממשלה הזה [בנימין נתניהו] לא אשם במה שקרה משש וחצי בבוקר ביום השביעי לאוקטובר [2023]. זה אחריות מלאה של צה"ל. מה שקרה עד אותו רגע, יש לו מה שנקרא נתח מאוד מכובד. אבל בקטע של השישי, שביעי באוקטובר [2023], זה לא אחריות שלו, זה אחריות של הצבא. של צבא ההגנה לישראל, לצערי הרב. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

22,740 views • 2 months ago

בואו נניח שההורים של הילד הזה היו טרוריסטים שחוסלו בצדק על ידי צה"ל. בואו גם נניח שהבית שלו שהושמד היה מחסן אמצעי לחימה. בואו גם נניח, שהוא אומר בכל ערב לפני השינה שהחלום שלו הוא להיות שהיד (כי זה מה שלימדו אותו בבית ובבית הספר). ועכשיו, על אף כל ההנחות האלו, האם זה ראוי? האם זה יהודי? האם זה אנושי? האם זה מוסרי? יש בעזה מאות אלפי ילדים שמסתובבים ברחובות, רובם המוחלט חסרי בית, המון יתומים. חלקם הגדול מורעבים. הם לא אשמים שהחטופות והחטופים בידי החמאס. הם לא אשמים שהם נולדו בעזה. כל זמן שאנחנו שולטים בעזה, אנחנו אחראים להם אם אנחנו רוצים ואם אנחנו לא רוצים וקשר השתיקה בישראל מפחיד - לא תראו אותם על המסכים שלנו. אנחנו חייבים לעשות הכל כדי להשמיד את החמאס, אבל אסור לנו לעצום את העיניים ולאבד צלם אנוש.

בואו נניח שההורים של הילד הזה היו טרוריסטים שחוסלו בצדק על ידי צה"ל. בואו גם נניח שהבית שלו שהושמד היה מחסן אמצעי לחימה. בואו גם נניח, שהוא אומר בכל ערב לפני השינה שהחלום שלו הוא להיות שהיד (כי זה מה שלימדו אותו בבית ובבית הספר). ועכשיו, על אף כל ההנחות האלו, האם זה ראוי? האם זה יהודי? האם זה אנושי? האם זה מוסרי? יש בעזה מאות אלפי ילדים שמסתובבים ברחובות, רובם המוחלט חסרי בית, המון יתומים. חלקם הגדול מורעבים. הם לא אשמים שהחטופות והחטופים בידי החמאס. הם לא אשמים שהם נולדו בעזה. כל זמן שאנחנו שולטים בעזה, אנחנו אחראים להם אם אנחנו רוצים ואם אנחנו לא רוצים וקשר השתיקה בישראל מפחיד - לא תראו אותם על המסכים שלנו. אנחנו חייבים לעשות הכל כדי להשמיד את החמאס, אבל אסור לנו לעצום את העיניים ולאבד צלם אנוש.

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

94,806 views • 2 years ago

איך זה מתקבל על הדעת שבשעב אל-בוטום, במסאפר יטא, 65 תלמידות ותלמידים, ילדים קטנים, לא יוכלו ללמוד השנה רק משום שכוחות הכיבוש החריבו את בית הספר שלהם? הרס של בית ספר בשטח כבוש אינו רק פגיעה בזכותם של ילדים לחינוך: הוא גם פשע מלחמה. והגרוע מכול הוא שהכול עובר בשתיקה מוחלטת. חייבים להפנים: זה או סיום הכיבוש, או ברבריות. אנחנו ממשיכים להיאבק בכל מקום – בכנסת, ברחובות ובכיכרות – למען סיום הכיבוש, למען זכותו של כל ילד וילדה לחינוך, בין אם הם פלסטינים ובין אם הם ישראלים, ולמען שוויון על מלא.

איך זה מתקבל על הדעת שבשעב אל-בוטום, במסאפר יטא, 65 תלמידות ותלמידים, ילדים קטנים, לא יוכלו ללמוד השנה רק משום שכוחות הכיבוש החריבו את בית הספר שלהם? הרס של בית ספר בשטח כבוש אינו רק פגיעה בזכותם של ילדים לחינוך: הוא גם פשע מלחמה. והגרוע מכול הוא שהכול עובר בשתיקה מוחלטת. חייבים להפנים: זה או סיום הכיבוש, או ברבריות. אנחנו ממשיכים להיאבק בכל מקום – בכנסת, ברחובות ובכיכרות – למען סיום הכיבוש, למען זכותו של כל ילד וילדה לחינוך, בין אם הם פלסטינים ובין אם הם ישראלים, ולמען שוויון על מלא.

חד״ש Hadash

10,862 views • 1 month ago

משרד החינוך פרסם סרטון באינסטגרם - ובאמת שקשה להאמין שזה המסר שנבחר. בעמוד האינסטגרם הרשמי (!!!) של משרד החינוך, עלה לאחרונה סרטון שמציג ״טיפוסים קבועים שיש בכל חבורה״. הם מפרטים: זה שתמיד מביא אלכוהול, זה שתמיד עייף, זה שמפחד מההורים, זה שתמיד מזמין צ’יפס. עד כאן - עוד סרטון טיקטוקי. הזוי, אבל לא מזיק במיוחד. ואז מגיע ה״פאנץ״: הטיפוס האחרון שהם מציגים, הוא ״ההוא שחשב שהוא שולט בעצמו״ שתה ושתה ושתה - ״עד שכל המוח שלו התפלפ״, ראה מישהי, התחיל לגעת בה ולתפוס אותה בלי לקלוט מה הוא עושה, כי ״האלכוהול השתלט לו על המוח״, וכתוצאה מזה - ״הוא הרס לה ולעצמו את החיים״. לא יודעת אם מישהו מטעמכם באמת יראה את הפוסט הזה, אבל בכל זאת מרשה לעצמי לפנות ישירות: היי משרד החינוך. זה אחד המסרים הבעייתיים שראיתי לאחרונה. הצגת תקיפה מינית כתוצאה של ״אלכוהול שהשתלט על המוח״ היא טשטוש אחריות מסוכן, שממשיך את תרבות האונס במקום להילחם בה. אלכוהול לא אונס. אנשים אונסים. נערים צריכים ללמוד אחריות, הסכמה וגבולות - לא לקבל תירוצים בדיעבד. מצופה מכם לסטנדרט חינוכי ומוסרי גבוה בהרבה. ומה שבעיניי חמור במיוחד - זו לא רק הדרך שבה זה נאמר, אלא מה שהמסר הזה עושה בפועל. הסרטון מציע לנו הסבר פסיכולוגי או כימי או וואטאבר, במקום לקרוא לדבר בשמו - להיות אלים מינית זו בחירה!!!!!! לא ״מעידה״, לא ״אובדן שליטה״, לא ״טעות בשיקול דעת״, ולא ״אלכוהול פילפ לי את המוח״. בחירה!!!! וכשאתם בוחרים למסגר פגיעה מינית כתוצאה של שתייה - אתם עושים שלושה דברים מסוכנים מאוד: 1. אתם מקטינים את האחריות של הפוגע. 2. אתם משמרים את מיתוס האונס ״הלא מתוכנן״. כאילו מדובר ברגע אקראי, נטול הקשר, בלי דפוסים, בלי יחסי כוח, בלי חינוך, בלי תפיסות על גוף של נשים. אבל אלימות מינית לא פשוט מתרחשת - היא מתרחשת בתוך תרבות שמאפשרת אותה. 3. אתם ממשיכים את מנגנון האשמת הקורבן - גם אם בעקיפין. כי אם אלכוהול הוא הבעיה, אז תמיד אפשר לשאול: כמה היא שתתה? למה היא הייתה שם? למה היא נשארה? למה היא לא נזהרה? ואף מילה, אף שנייה, על הדבר הכי בסיסי שאמור לעבור בחינוך: הסכמה. גבולות. אחריות. כבוד. וכאן חוזרת השאלה הישירה אליכם, משרד החינוך: מה בעצם אתם רוצים שנער שרואה את הסרטון הזה ילמד? שאלכוהול אחראי לפגיעה מינית? או שהוא אחראי לעצמו ולמעשים שלו? כי כרגע - המסר שלכם ברור, לא באופן חיובי. והוא מסוכן. ונראה לי שהכי מטריד אותי בכל הסיפור הזה - זה לא רק התוכן, אלא מי שמעביר אותו. זה לא סרטון אקראי של יוצר תוכן, זה לא בדיחה פרטית. זה עמוד רשמי של משרד החינוך. ובמקום להגיד בקול ברור מסרים חשובים, נבחר סיפור שבו האלכוהול הוא הדמות הראשית, והתוקף כמעט מוצג כקורבן של הנסיבות. זה לא סרטון חינוכי. זה לא סרטון שמגן על נערות. וזה בטח לא סרטון שמחנך נערים לקחת אחריות. דרך אגב, הרעיון הזה של ״טיפוסים שיש בכל חבורה״, עם התוספת של החבר שתוקף מינית - הוא בדיוק הבעיה.

משרד החינוך פרסם סרטון באינסטגרם - ובאמת שקשה להאמין שזה המסר שנבחר. בעמוד האינסטגרם הרשמי (!!!) של משרד החינוך, עלה לאחרונה סרטון שמציג ״טיפוסים קבועים שיש בכל חבורה״. הם מפרטים: זה שתמיד מביא אלכוהול, זה שתמיד עייף, זה שמפחד מההורים, זה שתמיד מזמין צ’יפס. עד כאן - עוד סרטון טיקטוקי. הזוי, אבל לא מזיק במיוחד. ואז מגיע ה״פאנץ״: הטיפוס האחרון שהם מציגים, הוא ״ההוא שחשב שהוא שולט בעצמו״ שתה ושתה ושתה - ״עד שכל המוח שלו התפלפ״, ראה מישהי, התחיל לגעת בה ולתפוס אותה בלי לקלוט מה הוא עושה, כי ״האלכוהול השתלט לו על המוח״, וכתוצאה מזה - ״הוא הרס לה ולעצמו את החיים״. לא יודעת אם מישהו מטעמכם באמת יראה את הפוסט הזה, אבל בכל זאת מרשה לעצמי לפנות ישירות: היי משרד החינוך. זה אחד המסרים הבעייתיים שראיתי לאחרונה. הצגת תקיפה מינית כתוצאה של ״אלכוהול שהשתלט על המוח״ היא טשטוש אחריות מסוכן, שממשיך את תרבות האונס במקום להילחם בה. אלכוהול לא אונס. אנשים אונסים. נערים צריכים ללמוד אחריות, הסכמה וגבולות - לא לקבל תירוצים בדיעבד. מצופה מכם לסטנדרט חינוכי ומוסרי גבוה בהרבה. ומה שבעיניי חמור במיוחד - זו לא רק הדרך שבה זה נאמר, אלא מה שהמסר הזה עושה בפועל. הסרטון מציע לנו הסבר פסיכולוגי או כימי או וואטאבר, במקום לקרוא לדבר בשמו - להיות אלים מינית זו בחירה!!!!!! לא ״מעידה״, לא ״אובדן שליטה״, לא ״טעות בשיקול דעת״, ולא ״אלכוהול פילפ לי את המוח״. בחירה!!!! וכשאתם בוחרים למסגר פגיעה מינית כתוצאה של שתייה - אתם עושים שלושה דברים מסוכנים מאוד: 1. אתם מקטינים את האחריות של הפוגע. 2. אתם משמרים את מיתוס האונס ״הלא מתוכנן״. כאילו מדובר ברגע אקראי, נטול הקשר, בלי דפוסים, בלי יחסי כוח, בלי חינוך, בלי תפיסות על גוף של נשים. אבל אלימות מינית לא פשוט מתרחשת - היא מתרחשת בתוך תרבות שמאפשרת אותה. 3. אתם ממשיכים את מנגנון האשמת הקורבן - גם אם בעקיפין. כי אם אלכוהול הוא הבעיה, אז תמיד אפשר לשאול: כמה היא שתתה? למה היא הייתה שם? למה היא נשארה? למה היא לא נזהרה? ואף מילה, אף שנייה, על הדבר הכי בסיסי שאמור לעבור בחינוך: הסכמה. גבולות. אחריות. כבוד. וכאן חוזרת השאלה הישירה אליכם, משרד החינוך: מה בעצם אתם רוצים שנער שרואה את הסרטון הזה ילמד? שאלכוהול אחראי לפגיעה מינית? או שהוא אחראי לעצמו ולמעשים שלו? כי כרגע - המסר שלכם ברור, לא באופן חיובי. והוא מסוכן. ונראה לי שהכי מטריד אותי בכל הסיפור הזה - זה לא רק התוכן, אלא מי שמעביר אותו. זה לא סרטון אקראי של יוצר תוכן, זה לא בדיחה פרטית. זה עמוד רשמי של משרד החינוך. ובמקום להגיד בקול ברור מסרים חשובים, נבחר סיפור שבו האלכוהול הוא הדמות הראשית, והתוקף כמעט מוצג כקורבן של הנסיבות. זה לא סרטון חינוכי. זה לא סרטון שמגן על נערות. וזה בטח לא סרטון שמחנך נערים לקחת אחריות. דרך אגב, הרעיון הזה של ״טיפוסים שיש בכל חבורה״, עם התוספת של החבר שתוקף מינית - הוא בדיוק הבעיה.

Maya Lee

20,641 views • 9 months ago

כלל ברזל - אם אתם רוצים להוציא מנתניהו משהו הכי ביזארי אז תשאלו אותו שאלה שקשורה לרגשות. בזה אין אפס, תמיד תקבלו את הכי ביזארי בעולם. שאלת המוצא בקטע הזה הייתה האם בשנה הראשונה אחרי טבח ה-7 באוקטובר בכית לנוכח הזוועות, כמו כל גבר בישראל בכל יום בשנה הראשונה (לטענת המראיין). נתניהו מגלה שהיו לו רגעים קשים שהוא החזיק את עצמו כשביקר פצועים קטועי רגליים, משם הוא מסיט את הדיון לנושא לא קשור של ילדים חולי סרטן (תזכרו, הוא נשאל על הטבח), ומשם זה מתקשר לנתניהו לשני דברים שקשורים ל... מונדיאל. אמיתי. בהמשך הראיון מבינים למה - הוא רצה לספר על המקרה ששרה והוא ביקשו מהכדורגלן מסי בביקורו בארץ לפגוש בבית חולים ילד חולה סרטן שמעריץ את מסי, ומספר כמובן ששרה היא עילוי. זה עבורו כנראה המקרה הכי מרגש שגרם לו (אולי?) להזיל דמעות. תבינו, לזה הוא הגיע מהשאלה הפשוטה האם בכית בשנה הראשונה אחרי הטבח (שהוא אחראי לו) לנוכח הזוועות. מבחינתי נתניהו לא חייב היה לבכות. כל אחד ודרך ההתמודדות שלו במצבים של טרגדיה. אני האחרון לשפוט. אבל מה שהוא כן היה חייב זה לא לזייף תשובה, לא לזייף רגשות ולא לחשוף את הטרללת של ההדחקות ברמה שמשאירה את הלסת של הצופה פעורה בתדהמה. משאלה על בכי בגלל זוועות הטבח והקורבנות - למונדיאל (!). הזקן הזה פשוט איבד את זה טוטאל. קצת מפחיד להיווכח איך עובד הראש של האדם ששולט בישראל עוד מעט 20 שנה. אפילו המנחה הלקקן בעולם כבר לא יכול היה להתעלם מהביזאריות והעיר לו על המעבר ממטבח-בכי-ילדים חולי סרטן ל... מונדיאל. העין השביעית

כלל ברזל - אם אתם רוצים להוציא מנתניהו משהו הכי ביזארי אז תשאלו אותו שאלה שקשורה לרגשות. בזה אין אפס, תמיד תקבלו את הכי ביזארי בעולם. שאלת המוצא בקטע הזה הייתה האם בשנה הראשונה אחרי טבח ה-7 באוקטובר בכית לנוכח הזוועות, כמו כל גבר בישראל בכל יום בשנה הראשונה (לטענת המראיין). נתניהו מגלה שהיו לו רגעים קשים שהוא החזיק את עצמו כשביקר פצועים קטועי רגליים, משם הוא מסיט את הדיון לנושא לא קשור של ילדים חולי סרטן (תזכרו, הוא נשאל על הטבח), ומשם זה מתקשר לנתניהו לשני דברים שקשורים ל... מונדיאל. אמיתי. בהמשך הראיון מבינים למה - הוא רצה לספר על המקרה ששרה והוא ביקשו מהכדורגלן מסי בביקורו בארץ לפגוש בבית חולים ילד חולה סרטן שמעריץ את מסי, ומספר כמובן ששרה היא עילוי. זה עבורו כנראה המקרה הכי מרגש שגרם לו (אולי?) להזיל דמעות. תבינו, לזה הוא הגיע מהשאלה הפשוטה האם בכית בשנה הראשונה אחרי הטבח (שהוא אחראי לו) לנוכח הזוועות. מבחינתי נתניהו לא חייב היה לבכות. כל אחד ודרך ההתמודדות שלו במצבים של טרגדיה. אני האחרון לשפוט. אבל מה שהוא כן היה חייב זה לא לזייף תשובה, לא לזייף רגשות ולא לחשוף את הטרללת של ההדחקות ברמה שמשאירה את הלסת של הצופה פעורה בתדהמה. משאלה על בכי בגלל זוועות הטבח והקורבנות - למונדיאל (!). הזקן הזה פשוט איבד את זה טוטאל. קצת מפחיד להיווכח איך עובד הראש של האדם ששולט בישראל עוד מעט 20 שנה. אפילו המנחה הלקקן בעולם כבר לא יכול היה להתעלם מהביזאריות והעיר לו על המעבר ממטבח-בכי-ילדים חולי סרטן ל... מונדיאל. העין השביעית

שבי גטניו

16,833 views • 2 months ago

תשקיעו 15 דק׳ להקשיב לדבריה של כבוד נשיאת בהמ״ש העליון, דורית ביניש, בזום אתמול שיאיא פינק ארגן. הבאתי חלק מהדברים. ——— ההפיכה המשטרית בעיצומה. היא לא חלפה מן העולם. זאת הייתה אשליה שלנו, שהצלחנו. מהר מאוד כאשר הופיע שר המשפטים בינואר 23 והציג את תוכניתו, הבנו שזו לא מהפכה משפטית אלא הפיכה משטרית. הציבור הבין את זה ויצא לרחוב. ונתנו לנו תחושה שבלמנו את ההפיכה. במובן מסוים זה נכון, כאשר בית המשפט לא קיבל את הפרקטיקה לא לבקר את הממשלה על פי סבירות התנהגותה ומעשיה. הייתה תחושה שאנחנו עצרנו. למרבה הצער זה לא נגמר. על אף המצב הביטחוני, על אף כל הקשיים אנחנו בעיצומה של דהירה של הממשלה לממש את תוכניתה להפיכה משטרית. הדבר המטריד, הוא לא פיטורי שר כזה או אחר, זה מאד מטריד, אבל הדבר המרכזי הוא: יש לנו שלטון שחותר להפוך אותנו מדמוקרטיה לדיקטטורה. הוא נבחר בדרך דמוקרטית. זה כבר קרה הרבה פעמים בהיסטוריה. לא האמנו שנהיה במצב כזה, אבל זהו התהליך. יש דהירה. לעצור את ההפיכה הזאת זו חובתנו המיידית. מה הרעיון של ההפיכה הזו? הבסיס של משטר דמוקרטי זה 3 רשויות: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. הממשלה לא מסתירה את כוונתה לצמצם את הרשויות האחרות. כלומר הכנסת כבר בשיטה שלנו בידי שליטה של הממשלה, באמצעות הרוב הקואליציוני. הרצון הנוסף הוא להשתלט על המשפט, על בית המשפט, על התקשורת, על האקדמיה. זה מפתח לשלטון טוטליטרי. ניצול של דרכים דמוקרטיות לביטול הדמוקרטיה. התוכנית היא לפרק את המוסדות צעד אחרי צעד. אם לא בחקיקה אז בדרך מעשית. הם לא הצליחו למזלנו עדיין, אבל הם בהחלט בדרך להשתלט על המוסדות השונים, וזו הכוונה, להרוס. וכאן אנחנו מגיעים למכתב היועצת המשפטית שמתריעה על כך בעצם, על לכל התחושות שיש לנו, שצעד אחרי צעד הממשלה פועלת באופן לא חוקי. כל כוחה של הממשלה נובע מהחוק. היא יכולה לעשות רק מה שהחוק מתיר. כל אדם חופשי לעשות אלא אם אסור, אבל הממשלה יכולה לעשות רק מה שמותר לה על פי חוק. אז ״איזון בחוק״ זה התחלה והקידום של השיטה לחיסול הדמוקרטיה. ומה המכתב אומר? היועמ״שית אמרה – אנחנו יודעים היטב איך מתקבלות החלטות: יש נוהג רב שנים, יש תקנון הממשלה, יש דרך לעבודת ממשלה, כל נושא שעולה לממשלה מחייב הכנה מראש של הרפרנטים בממשלה, חוות דעת משפטית אם צריך. מכל זה מתעלמים: לפי המכתב הם מתנהגים כאילו לא צריכים חוות דעת של היועץ המשפטי הממשלה, הממשלה יכולה לקבל יעוץ מאנשים פרטיים ממזכיר הממשלה, שזה ממש לא תפקידו, מאנשים שונים שהם מעדיפים את דעתם וחוות דעתם המשפטית. אבל, על פי הדין במדינה, חד משמעית, (זה הובהר פעמים רבות בפסק הדין) מי שחוות דעתו המשפטית מחייבת את הממשלה זה היועצת המשפטית הממשלה. זה תפקידה להנחות את הממשלה איך תוכל לפעול על פי חוק. אם לא מכינים קודם חוות דעת, אם מתעלמים מחוות דעת היועצת המשפטית ואם מבקשים חוות דעת בדרכים עקיפות של אנשים לא מוסמכים, --- אז זה צפצוף על החוק, והמשמעות היא שהממשלה פועלת כעבריינית, לא על פי חוק. זה חלק מהצעדים שמובילים לשליטה המוחלטת שלה. אז מתמנים מינויים לא מקצועיים על בסיס פוליטי, בלי שמתקיימים התכונות והכישורים הנדרשים לתפקיד, אנו רואים שנמנעים מלמנות נשיא לבית המשפט העליון, זה חלק משיטת ההשתלטות. רק ימנו שופטים אם הם יהיו נאמנים לממשלה ולא למדינה, זה המבחן, ולכן צריך את הסכמת הדרג הפוליטי לכל מינוי על פי תפיסת שר המשפטים. יש כוונה (וזה כבר בחקיקה) למנות נציב תלונות על שופטים, לא בדרך שהייתה עד היום, רוצים שהכנסת תבחר את נציב תלונות על שופטים, והוא יהווה איום על העצמאות השיפוטית. כי אם שופט ייתן פסק דין שלא ייראה לנציב, אז הכי פשוט יהיה להדיח אותו. כי לנציב יש סמכות להמליץ על הדחה. כל הדברים האלה הם חלק מאיום מאד רציני על מערכת המשפט, שתפקידה לשמור על האיזונים, ועל הבקרה על המערכת. הממשלה צוברת כוח, כדי לגמד את כוחן של המוסדות המקצועיים האחרים. אני מאמינה מאוד שגם היועצת המשפטית, וגם בית המשפט מתכוונים ועומדים כחומה בצורה, אבל נעשים כל הצעדים כדי לסכל את העבודה שלהם. ולכן אנחנו כל פעם שומעים את הנוסח, את הסגנון איך הם מדברים על היועצת, כמו שמדברים על אלופי הצבא וקציני הצבא. איך אפשר לצפות שהציבור יכבד את המוסדות, אם מי שיושב בשלטון של הממשלה מזלזל בצורה כזאת במוסדות המדינה? הסכנה היא הרבה יותר גדולה מזה שאדם מסוים יפוטר השיטה כולה היא לבלוע את הערכים הדמוקרטיים, ערכים שלשמם קמה המדינה הזאת, המוסדות שנבנו, וזו שחיקה, וזה פוגע בביטחון. חיינו שזורים עם הצרכים הבטחונים ועם הנאמנות למדינה ולא לממשלה, זה אלף-בית. שלא נטעה, זה קו אדום. אין גבולות למה שהם מעיזים. אני לא מעלה על דעתי שיעיזו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, ושאנחנו נקבל את זה. אני לא יכולה להתנבא, אך אני מאמינה שזה יוציא מאות אלפים לרחובות. אין לנו כלים אחרים. אני חושבת שאם חס וחלילה הממשלה תעז להגשים את החלום ולפטר יועצת משפטית, אני מקווה שהחוות יהיו מלאים מוחים. אני מצפה למספר ענק עתק, שהממשלה לא תוכל להתעלם ממנו, כי בעצם הממשלה קיבלה את המנדט מהציבור למשטר דמוקרטי, אך פועלת בניגוד למנדט שהיא קיבלה. היא הפקירה אותנו ביטחונית, היא הפקירה אותנו גם מבחינה חוקתית, משפטית, מוסדית. אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. גם מאה אלף לא מספיק. אם חס וחלילה יקרה דבר כזה, הרחוב צריך להיות מלא. לא ניתן להמשיך בתהליך הזה. הגדולה של בית המשפט שלנו כל שנות קיומו, הייתה עצמאותו, תנאי שזה יהיה מוסד עצמאי, לא נשיא מטעם הממשלה ולא שופט מטעם הממשלה, זה כוחו, וזה גם האיזון שניתן לבית משפט אל מול הכוח של הממשלה והרשות המבצעת. הציבור שיוצא נותן כח לשומרי הסף. ממה ישאבו כוח המוסדות האלה של שומרי הסף אם לא מהאמון והרצון לשרת את הציבור כמו שמגיע לו? הם עושים את מלאכתם וכולנו חייבים לתמוך לחזק אותם, לתת להם את הגיבוי. אני מאוד מאמינה בכוח הזה. (למי שרוצה להשלים את כל הזום: ) <<<<< לעוד עדכונים בקבוצות נהון

תשקיעו 15 דק׳ להקשיב לדבריה של כבוד נשיאת בהמ״ש העליון, דורית ביניש, בזום אתמול שיאיא פינק ארגן. הבאתי חלק מהדברים. ——— ההפיכה המשטרית בעיצומה. היא לא חלפה מן העולם. זאת הייתה אשליה שלנו, שהצלחנו. מהר מאוד כאשר הופיע שר המשפטים בינואר 23 והציג את תוכניתו, הבנו שזו לא מהפכה משפטית אלא הפיכה משטרית. הציבור הבין את זה ויצא לרחוב. ונתנו לנו תחושה שבלמנו את ההפיכה. במובן מסוים זה נכון, כאשר בית המשפט לא קיבל את הפרקטיקה לא לבקר את הממשלה על פי סבירות התנהגותה ומעשיה. הייתה תחושה שאנחנו עצרנו. למרבה הצער זה לא נגמר. על אף המצב הביטחוני, על אף כל הקשיים אנחנו בעיצומה של דהירה של הממשלה לממש את תוכניתה להפיכה משטרית. הדבר המטריד, הוא לא פיטורי שר כזה או אחר, זה מאד מטריד, אבל הדבר המרכזי הוא: יש לנו שלטון שחותר להפוך אותנו מדמוקרטיה לדיקטטורה. הוא נבחר בדרך דמוקרטית. זה כבר קרה הרבה פעמים בהיסטוריה. לא האמנו שנהיה במצב כזה, אבל זהו התהליך. יש דהירה. לעצור את ההפיכה הזאת זו חובתנו המיידית. מה הרעיון של ההפיכה הזו? הבסיס של משטר דמוקרטי זה 3 רשויות: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. הממשלה לא מסתירה את כוונתה לצמצם את הרשויות האחרות. כלומר הכנסת כבר בשיטה שלנו בידי שליטה של הממשלה, באמצעות הרוב הקואליציוני. הרצון הנוסף הוא להשתלט על המשפט, על בית המשפט, על התקשורת, על האקדמיה. זה מפתח לשלטון טוטליטרי. ניצול של דרכים דמוקרטיות לביטול הדמוקרטיה. התוכנית היא לפרק את המוסדות צעד אחרי צעד. אם לא בחקיקה אז בדרך מעשית. הם לא הצליחו למזלנו עדיין, אבל הם בהחלט בדרך להשתלט על המוסדות השונים, וזו הכוונה, להרוס. וכאן אנחנו מגיעים למכתב היועצת המשפטית שמתריעה על כך בעצם, על לכל התחושות שיש לנו, שצעד אחרי צעד הממשלה פועלת באופן לא חוקי. כל כוחה של הממשלה נובע מהחוק. היא יכולה לעשות רק מה שהחוק מתיר. כל אדם חופשי לעשות אלא אם אסור, אבל הממשלה יכולה לעשות רק מה שמותר לה על פי חוק. אז ״איזון בחוק״ זה התחלה והקידום של השיטה לחיסול הדמוקרטיה. ומה המכתב אומר? היועמ״שית אמרה – אנחנו יודעים היטב איך מתקבלות החלטות: יש נוהג רב שנים, יש תקנון הממשלה, יש דרך לעבודת ממשלה, כל נושא שעולה לממשלה מחייב הכנה מראש של הרפרנטים בממשלה, חוות דעת משפטית אם צריך. מכל זה מתעלמים: לפי המכתב הם מתנהגים כאילו לא צריכים חוות דעת של היועץ המשפטי הממשלה, הממשלה יכולה לקבל יעוץ מאנשים פרטיים ממזכיר הממשלה, שזה ממש לא תפקידו, מאנשים שונים שהם מעדיפים את דעתם וחוות דעתם המשפטית. אבל, על פי הדין במדינה, חד משמעית, (זה הובהר פעמים רבות בפסק הדין) מי שחוות דעתו המשפטית מחייבת את הממשלה זה היועצת המשפטית הממשלה. זה תפקידה להנחות את הממשלה איך תוכל לפעול על פי חוק. אם לא מכינים קודם חוות דעת, אם מתעלמים מחוות דעת היועצת המשפטית ואם מבקשים חוות דעת בדרכים עקיפות של אנשים לא מוסמכים, --- אז זה צפצוף על החוק, והמשמעות היא שהממשלה פועלת כעבריינית, לא על פי חוק. זה חלק מהצעדים שמובילים לשליטה המוחלטת שלה. אז מתמנים מינויים לא מקצועיים על בסיס פוליטי, בלי שמתקיימים התכונות והכישורים הנדרשים לתפקיד, אנו רואים שנמנעים מלמנות נשיא לבית המשפט העליון, זה חלק משיטת ההשתלטות. רק ימנו שופטים אם הם יהיו נאמנים לממשלה ולא למדינה, זה המבחן, ולכן צריך את הסכמת הדרג הפוליטי לכל מינוי על פי תפיסת שר המשפטים. יש כוונה (וזה כבר בחקיקה) למנות נציב תלונות על שופטים, לא בדרך שהייתה עד היום, רוצים שהכנסת תבחר את נציב תלונות על שופטים, והוא יהווה איום על העצמאות השיפוטית. כי אם שופט ייתן פסק דין שלא ייראה לנציב, אז הכי פשוט יהיה להדיח אותו. כי לנציב יש סמכות להמליץ על הדחה. כל הדברים האלה הם חלק מאיום מאד רציני על מערכת המשפט, שתפקידה לשמור על האיזונים, ועל הבקרה על המערכת. הממשלה צוברת כוח, כדי לגמד את כוחן של המוסדות המקצועיים האחרים. אני מאמינה מאוד שגם היועצת המשפטית, וגם בית המשפט מתכוונים ועומדים כחומה בצורה, אבל נעשים כל הצעדים כדי לסכל את העבודה שלהם. ולכן אנחנו כל פעם שומעים את הנוסח, את הסגנון איך הם מדברים על היועצת, כמו שמדברים על אלופי הצבא וקציני הצבא. איך אפשר לצפות שהציבור יכבד את המוסדות, אם מי שיושב בשלטון של הממשלה מזלזל בצורה כזאת במוסדות המדינה? הסכנה היא הרבה יותר גדולה מזה שאדם מסוים יפוטר השיטה כולה היא לבלוע את הערכים הדמוקרטיים, ערכים שלשמם קמה המדינה הזאת, המוסדות שנבנו, וזו שחיקה, וזה פוגע בביטחון. חיינו שזורים עם הצרכים הבטחונים ועם הנאמנות למדינה ולא לממשלה, זה אלף-בית. שלא נטעה, זה קו אדום. אין גבולות למה שהם מעיזים. אני לא מעלה על דעתי שיעיזו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, ושאנחנו נקבל את זה. אני לא יכולה להתנבא, אך אני מאמינה שזה יוציא מאות אלפים לרחובות. אין לנו כלים אחרים. אני חושבת שאם חס וחלילה הממשלה תעז להגשים את החלום ולפטר יועצת משפטית, אני מקווה שהחוות יהיו מלאים מוחים. אני מצפה למספר ענק עתק, שהממשלה לא תוכל להתעלם ממנו, כי בעצם הממשלה קיבלה את המנדט מהציבור למשטר דמוקרטי, אך פועלת בניגוד למנדט שהיא קיבלה. היא הפקירה אותנו ביטחונית, היא הפקירה אותנו גם מבחינה חוקתית, משפטית, מוסדית. אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. גם מאה אלף לא מספיק. אם חס וחלילה יקרה דבר כזה, הרחוב צריך להיות מלא. לא ניתן להמשיך בתהליך הזה. הגדולה של בית המשפט שלנו כל שנות קיומו, הייתה עצמאותו, תנאי שזה יהיה מוסד עצמאי, לא נשיא מטעם הממשלה ולא שופט מטעם הממשלה, זה כוחו, וזה גם האיזון שניתן לבית משפט אל מול הכוח של הממשלה והרשות המבצעת. הציבור שיוצא נותן כח לשומרי הסף. ממה ישאבו כוח המוסדות האלה של שומרי הסף אם לא מהאמון והרצון לשרת את הציבור כמו שמגיע לו? הם עושים את מלאכתם וכולנו חייבים לתמוך לחזק אותם, לתת להם את הגיבוי. אני מאוד מאמינה בכוח הזה. (למי שרוצה להשלים את כל הזום: ) <<<<< לעוד עדכונים בקבוצות נהון

Karine Nahon • קרין נהון

26,509 views • 2 years ago

שורד השבי אלי-ה כהן נגד יוצרי הסרט נז"א: "וואי אני עצבני ברמות שאי אפשר לתאר. אני כבר יומיים בגירודים על הזוג מפגרים האלה שטסו לוונציה לקבל פרס על הסרט התדמיתי שהם עשו על מדינת ישראל. וזה לא נקלט ששני האנשים האלה יכולים מחר לחזור מוונציה למדינת ישראל ולטייל בדיזנגוף סנטר ולטייל ביהודה הלוי ולאכול פה במסעדות. ואני מבין את זה שיש חוק ואנחנו חיים במדינה חופשית ודמוקרטית וכל אחד מגיע לו להגיד את מה שהוא רוצה, אבל אנחנו כעם... אנחנו כעם, לא כמדינה, כעם -לא יכולים לתת לזה לעבור על סדר היום. זה פשוט לא יכול לקרות. אנחנו צריכים לצאת לרחובות ולתלות פוסטרים שלהם ולהפיץ את התמונות שלהם בכל מדיה אפשרית, כדי שכשהם ילכו ברחוב - מותר להם ללכת פה, אנחנו לא נעשה משהו שעובר על החוק - אבל כשהם ילכו ברחוב הם ירגישו מבויישים. כי במדינה הזאתי הם לא יכולים ללכת ולהשפיל את אחים שלי ואת חברים שלי ואת האנשים שנלחמו כל יום מחדש כדי להחזיר אותי הביתה, ונלחמים כל יום מחדש כדי שהמשפחות שלנו יוכלו לחיות פה, והם ילכו ויפיצו עליהם שקרים ואנחנו... ואנחנו מה? וניתן לזה לעבור? הם צריכים ללכת ברחוב ואנשים צריכים לירוק עליהם. זה לא הגיוני. הדם של חברים שלנו, הדם של יהודי התפוצות, נמצאים על הידיים שלהם. מחר כל בן אדם כמוני וכמוכם שהולך לצאת לאירופה, הולך לצאת לבלגיה, אם הוא ידבר בעברית ירקו עליו, ירביצו לו ויקללו אותו, וזה רק נטו בגלל האנשים המטורפים האלה, שמפיצים עלינו את השקרים הנוראים האלה. בואנה, הם שמו שם פאקינג ניצבים. זה לא הגיוני. אנחנו לא יכולים לתת לזה לעבור על סדר היום. אני לא... זה מחרפן אותי. סליחה, אני לא מגיב ככה לשום דבר. אנחנו באמת חייבים לעשות משהו. אז כל בן אדם שיש לו רעיון שישלח לי הודעה, אני בפנים לעשות איתו כל דבר, אם זה לתלות פוסטרים ברחוב, אם זה לקפוץ על גגות ולתלות שלטים שלהם, אני בפנים."

שורד השבי אלי-ה כהן נגד יוצרי הסרט נז"א: "וואי אני עצבני ברמות שאי אפשר לתאר. אני כבר יומיים בגירודים על הזוג מפגרים האלה שטסו לוונציה לקבל פרס על הסרט התדמיתי שהם עשו על מדינת ישראל. וזה לא נקלט ששני האנשים האלה יכולים מחר לחזור מוונציה למדינת ישראל ולטייל בדיזנגוף סנטר ולטייל ביהודה הלוי ולאכול פה במסעדות. ואני מבין את זה שיש חוק ואנחנו חיים במדינה חופשית ודמוקרטית וכל אחד מגיע לו להגיד את מה שהוא רוצה, אבל אנחנו כעם... אנחנו כעם, לא כמדינה, כעם -לא יכולים לתת לזה לעבור על סדר היום. זה פשוט לא יכול לקרות. אנחנו צריכים לצאת לרחובות ולתלות פוסטרים שלהם ולהפיץ את התמונות שלהם בכל מדיה אפשרית, כדי שכשהם ילכו ברחוב - מותר להם ללכת פה, אנחנו לא נעשה משהו שעובר על החוק - אבל כשהם ילכו ברחוב הם ירגישו מבויישים. כי במדינה הזאתי הם לא יכולים ללכת ולהשפיל את אחים שלי ואת חברים שלי ואת האנשים שנלחמו כל יום מחדש כדי להחזיר אותי הביתה, ונלחמים כל יום מחדש כדי שהמשפחות שלנו יוכלו לחיות פה, והם ילכו ויפיצו עליהם שקרים ואנחנו... ואנחנו מה? וניתן לזה לעבור? הם צריכים ללכת ברחוב ואנשים צריכים לירוק עליהם. זה לא הגיוני. הדם של חברים שלנו, הדם של יהודי התפוצות, נמצאים על הידיים שלהם. מחר כל בן אדם כמוני וכמוכם שהולך לצאת לאירופה, הולך לצאת לבלגיה, אם הוא ידבר בעברית ירקו עליו, ירביצו לו ויקללו אותו, וזה רק נטו בגלל האנשים המטורפים האלה, שמפיצים עלינו את השקרים הנוראים האלה. בואנה, הם שמו שם פאקינג ניצבים. זה לא הגיוני. אנחנו לא יכולים לתת לזה לעבור על סדר היום. אני לא... זה מחרפן אותי. סליחה, אני לא מגיב ככה לשום דבר. אנחנו באמת חייבים לעשות משהו. אז כל בן אדם שיש לו רעיון שישלח לי הודעה, אני בפנים לעשות איתו כל דבר, אם זה לתלות פוסטרים ברחוב, אם זה לקפוץ על גגות ולתלות שלטים שלהם, אני בפנים."

Gil mishali גיל משעלי

85,971 views • 11 days ago

במאי 2022 דפקו אנשי שב״כ על דלת משפחת אלמקייס באשקלון. ברגע אחד, החיים של אורי, רק בן 17, השתנו לנצח. הוא נחקר בעינויים קשים במשך 44 יום, אחר כך הוחזק במעצר בית באיפול מלא למשך שנה ו-9 חודשים! אורי אלמקייס הופעל במבצע השפעה לא חוקי שיזם מפקד אוגדת 210, תא״ל רומן גופמן - ללא הסמכה וללא אישור משפטי! בכל זמן המעצר, כמעט שנתיים(!), הכחיש גופמן כל קשר אליו, הפקיר אותו להירקב מול המערכת הכי חזקה בישראל עד שהוכחה חפותו המלאה. ביום שלישי הקרוב יגיע אורי לבג״צ כדי לנסות למנוע את המינוי ההזוי של אדם לא ראוי לראשות המוסד. זה הקרב האחרון שלו מול ממסד אטום שנטש אותו. זה בעיקר סיפור מטלטל על ילד אמיץ שאי אפשר להישאר אדישים אליו. 17 דקות, לא מעט אני יודע. אבל אני כמעט מתחנן בפניכם לקחת את הזמן ולהקשיב לסיפור המשוגע הזה. ואחרי שצפיתם, ואחרי ששיתפתם, תנו לאורי את הגב הכלכלי כדי להמשיך במאבק הכי צודק שיצא לכם לפגוש כבר הרבה מאוד זמן ❤️🙏 לתמיכה במאבק של אורי אלמקייס 👈

במאי 2022 דפקו אנשי שב״כ על דלת משפחת אלמקייס באשקלון. ברגע אחד, החיים של אורי, רק בן 17, השתנו לנצח. הוא נחקר בעינויים קשים במשך 44 יום, אחר כך הוחזק במעצר בית באיפול מלא למשך שנה ו-9 חודשים! אורי אלמקייס הופעל במבצע השפעה לא חוקי שיזם מפקד אוגדת 210, תא״ל רומן גופמן - ללא הסמכה וללא אישור משפטי! בכל זמן המעצר, כמעט שנתיים(!), הכחיש גופמן כל קשר אליו, הפקיר אותו להירקב מול המערכת הכי חזקה בישראל עד שהוכחה חפותו המלאה. ביום שלישי הקרוב יגיע אורי לבג״צ כדי לנסות למנוע את המינוי ההזוי של אדם לא ראוי לראשות המוסד. זה הקרב האחרון שלו מול ממסד אטום שנטש אותו. זה בעיקר סיפור מטלטל על ילד אמיץ שאי אפשר להישאר אדישים אליו. 17 דקות, לא מעט אני יודע. אבל אני כמעט מתחנן בפניכם לקחת את הזמן ולהקשיב לסיפור המשוגע הזה. ואחרי שצפיתם, ואחרי ששיתפתם, תנו לאורי את הגב הכלכלי כדי להמשיך במאבק הכי צודק שיצא לכם לפגוש כבר הרבה מאוד זמן ❤️🙏 לתמיכה במאבק של אורי אלמקייס 👈

Ran Harnevo

55,420 views • 4 months ago

מכתב פתוח לליאור רז, שמעתי אותך מדבר בהשתאות רבה על החפ"ק של "אחים לנשק" בבית קמה אחרי השבעה באוקטובר ועל "הנרטיב" שאתה מייחס לאנשים שממאנים לשכוח מה היה כאן רגע אחד קטנטן לפני. איני יודעת היכן אתה ממוקם במפה הפוליטית. אני יכולה רק לנחש, אבל אני תוהה אם אתה מדבר מתוך פוזיציה, או שפשוט ניחנת בזכרון קצר במיוחד. משום שלנו, הציבור העצום שמבקר אותם, יש זכרון מצוין. אנחנו לא שכחנו - ואנחנו לא נשכח. לא שכחנו מה חבורת לובשי חולצות הסמליל של "אחים לנשק" עוללה כאן ערב הטבח. לא שכחנו את ההבטחות שנאמרו בשאגה גדולה מעל בימת פודיום ענק, הישר לאוזניו של האויב הקשוב: שינטשו את המטוסים, את הספינות, את חדרי הפיקוד, ושלא יהיה צבא עם. קולט, ליאור? שלא יהיה צבא עם! חומת המגן של הילדים שלנו - במדינה שבה אנחנו מגדלים אותם. לא שכחנו ולא נשכח את ההקראה התקשורתית של היחידות שלא יתייצבו למילואים ערב הטבח, שנשמעה בהתלהבות מבעיתה. "גולני, גולני" זה עדיין מהדהד באוזנינו בצרימה שורפת. אנחנו, בניגוד אליך, לא שכחנו את האיומים, לא שכחנו את הניסיון להפוך את צה"ל מצבא העם לצבא מותנה פוליטית. לא שכחנו את הקריאות לעצור, לשבש, לחסום, למרר את חיי הציבור ולייצר תחושה שמדינה שלמה מוחזקת כבת ערובה, בשל גחמות טנטרום עלבון קלפי שיצא מכל פרופורציה. לא שכחנו את הבריונות. לא שכחנו את הכאוס. לא שכחנו את המדון, הפילוג והקיטוב ששטפו את הרחובות - ועודם. לא שכחנו את מי שהתנהגו משל המדינה, הצבא, הרחוב, הדגל והדמוקרטיה רשומים בטאבו על שמם. ובעיקר, לא שכחנו את הדבר החמור מכל; שהם השתמשו בחומת המגן של הילדים שלנו, בקדושת השירות הצבאי ובאמון הציבור בצה"ל - כדי להפעיל לחץ פוליטי על ממשלה נבחרת. הם לקחו את המקום הכי קדוש, הכי עדין, הכי שברירי, את הלב הפועם של הקונצנזוס הישראלי - הנכונות להגן על הבית ללא תנאי וללא סייג - והפכו אותו לכלי מיקוח לטובת סחטנות פוליטית. ותקצר היריעה מלמנות את מה שהחבורה הזו עשתה כאן ערב הטבח ואחריו. ואם לא די בכך, כיום הם מנסים להלך אימים באמצעות פיזור תביעות השתקה נגד אזרחים מן השורה, שכל חטאם הוא שהם מסרבים להפסיק להזכיר להם את מה שהם כל כך רוצים שנשכח. אז ליאור היקר, לא. אנחנו לא נסכים לשכתוב ההיסטוריה. אפשר להודות לאדם שחילץ משפחה משדרות - ועדיין לומר את האמת על מלוא הרקורד שבאמתחתו. אפשר לכבד מעשה אנושי בשעת חירום - ועדיין לסרב להפוך אותו למכונת כביסה שמלבינה, ע"ח כאב לאומי. מי שהצית שריפה ביד אחת וביד השנייה אחז במטף, לא הופך בשל כך לגיבור לאומי. ודאי לא כאשר בידיו די אמצעים, קשרים, כסף, תקשורת ואופרציה ממותגת היטב, כדי להפוך כל חמגשית, כל אבטיח וכל צילום שטח לסיפור גבורה מהונדס היטב. יש דברים שאין מספיק מלבינים בעולם כדי להלבין. יש כתמים ששום סרטון מרגש לא ימרק - ויש זכרון ציבורי שלא יימחק, גם אם ינסו לעטוף אותו בעטיפת חפ"ק שפורטת על מיתרי ליבם של בעלי הזכרון הקצרצר. מי שמנסה להנדס את הנרטיב הוא לא מי שמסרב לשכוח, אלא זה שמבקש שאנחנו נשכח. תזכורת קטנה, שהיא אפילו לא קורטוב ממה שהיה כאן.

מכתב פתוח לליאור רז, שמעתי אותך מדבר בהשתאות רבה על החפ"ק של "אחים לנשק" בבית קמה אחרי השבעה באוקטובר ועל "הנרטיב" שאתה מייחס לאנשים שממאנים לשכוח מה היה כאן רגע אחד קטנטן לפני. איני יודעת היכן אתה ממוקם במפה הפוליטית. אני יכולה רק לנחש, אבל אני תוהה אם אתה מדבר מתוך פוזיציה, או שפשוט ניחנת בזכרון קצר במיוחד. משום שלנו, הציבור העצום שמבקר אותם, יש זכרון מצוין. אנחנו לא שכחנו - ואנחנו לא נשכח. לא שכחנו מה חבורת לובשי חולצות הסמליל של "אחים לנשק" עוללה כאן ערב הטבח. לא שכחנו את ההבטחות שנאמרו בשאגה גדולה מעל בימת פודיום ענק, הישר לאוזניו של האויב הקשוב: שינטשו את המטוסים, את הספינות, את חדרי הפיקוד, ושלא יהיה צבא עם. קולט, ליאור? שלא יהיה צבא עם! חומת המגן של הילדים שלנו - במדינה שבה אנחנו מגדלים אותם. לא שכחנו ולא נשכח את ההקראה התקשורתית של היחידות שלא יתייצבו למילואים ערב הטבח, שנשמעה בהתלהבות מבעיתה. "גולני, גולני" זה עדיין מהדהד באוזנינו בצרימה שורפת. אנחנו, בניגוד אליך, לא שכחנו את האיומים, לא שכחנו את הניסיון להפוך את צה"ל מצבא העם לצבא מותנה פוליטית. לא שכחנו את הקריאות לעצור, לשבש, לחסום, למרר את חיי הציבור ולייצר תחושה שמדינה שלמה מוחזקת כבת ערובה, בשל גחמות טנטרום עלבון קלפי שיצא מכל פרופורציה. לא שכחנו את הבריונות. לא שכחנו את הכאוס. לא שכחנו את המדון, הפילוג והקיטוב ששטפו את הרחובות - ועודם. לא שכחנו את מי שהתנהגו משל המדינה, הצבא, הרחוב, הדגל והדמוקרטיה רשומים בטאבו על שמם. ובעיקר, לא שכחנו את הדבר החמור מכל; שהם השתמשו בחומת המגן של הילדים שלנו, בקדושת השירות הצבאי ובאמון הציבור בצה"ל - כדי להפעיל לחץ פוליטי על ממשלה נבחרת. הם לקחו את המקום הכי קדוש, הכי עדין, הכי שברירי, את הלב הפועם של הקונצנזוס הישראלי - הנכונות להגן על הבית ללא תנאי וללא סייג - והפכו אותו לכלי מיקוח לטובת סחטנות פוליטית. ותקצר היריעה מלמנות את מה שהחבורה הזו עשתה כאן ערב הטבח ואחריו. ואם לא די בכך, כיום הם מנסים להלך אימים באמצעות פיזור תביעות השתקה נגד אזרחים מן השורה, שכל חטאם הוא שהם מסרבים להפסיק להזכיר להם את מה שהם כל כך רוצים שנשכח. אז ליאור היקר, לא. אנחנו לא נסכים לשכתוב ההיסטוריה. אפשר להודות לאדם שחילץ משפחה משדרות - ועדיין לומר את האמת על מלוא הרקורד שבאמתחתו. אפשר לכבד מעשה אנושי בשעת חירום - ועדיין לסרב להפוך אותו למכונת כביסה שמלבינה, ע"ח כאב לאומי. מי שהצית שריפה ביד אחת וביד השנייה אחז במטף, לא הופך בשל כך לגיבור לאומי. ודאי לא כאשר בידיו די אמצעים, קשרים, כסף, תקשורת ואופרציה ממותגת היטב, כדי להפוך כל חמגשית, כל אבטיח וכל צילום שטח לסיפור גבורה מהונדס היטב. יש דברים שאין מספיק מלבינים בעולם כדי להלבין. יש כתמים ששום סרטון מרגש לא ימרק - ויש זכרון ציבורי שלא יימחק, גם אם ינסו לעטוף אותו בעטיפת חפ"ק שפורטת על מיתרי ליבם של בעלי הזכרון הקצרצר. מי שמנסה להנדס את הנרטיב הוא לא מי שמסרב לשכוח, אלא זה שמבקש שאנחנו נשכח. תזכורת קטנה, שהיא אפילו לא קורטוב ממה שהיה כאן.

Amalia Ozer

14,063 views • 3 months ago

האם ידעתם באיזו שנה הופיעה בירושלים רשת התחבורה הציבורית? זה קרה בשנת 1931, כשהוקם קואופרטיב ״המקשר״. רבים מהקווים התחילו בשער יפו. בתוך כמה שנים כל העיר כוסתה בשלטים עם סמל של עיגול על קו אנכי, שסימל תחנה הסמל הפשוט והייחודי הזה התפשט במהירות לא רק בירושלים אלא גם בכל הארץ, והפך לסמל שקט אך ברור שחיבר בין כמה דורות היום הסמל הזה מקבל ייעוד חדש: לחבר את כל התחבורה הציבורית בירושלים ובמטרופולין שלה. זה כבר לא רק רשת אוטובוסים, אלא גם רשת קווי הרכבת הקלה הראשונה בישראל, שבילי אופניים ומה שעוד יגיע הרעיון ללוגו כזה הוצע על ידי Constantine. השקענו שעות רבות בחיפוש אחר צילומים היסטוריים בארכיונים ובאינטרנט. הלוגו החדש יכול לשמש בשילוב עם אייקונים לציון סוגי תחבורה ופרויקטים שונים כבר עכשיו אנחנו מתחילים בהדרגה להטמיע אותו בכל המוצרים של צוות תכנית אב (צתא״ל): ברשתות החברתיות שלנו (בינתיים באינסטגרם, פייסבוק ולינקדאין), באתר שלנו ועוד אני רוצה להביע תודה לארכיון אגד על התמונות שסופקו לנו. זהו הארכיון הגדול והטוב ביותר של ההיסטוריה של התחבורה הציבורית בישראל. וגם תודה גדולה לעמיתים שלי שנתנו לי ול־Constantine את האמון למשימה החשובה הזו

האם ידעתם באיזו שנה הופיעה בירושלים רשת התחבורה הציבורית? זה קרה בשנת 1931, כשהוקם קואופרטיב ״המקשר״. רבים מהקווים התחילו בשער יפו. בתוך כמה שנים כל העיר כוסתה בשלטים עם סמל של עיגול על קו אנכי, שסימל תחנה הסמל הפשוט והייחודי הזה התפשט במהירות לא רק בירושלים אלא גם בכל הארץ, והפך לסמל שקט אך ברור שחיבר בין כמה דורות היום הסמל הזה מקבל ייעוד חדש: לחבר את כל התחבורה הציבורית בירושלים ובמטרופולין שלה. זה כבר לא רק רשת אוטובוסים, אלא גם רשת קווי הרכבת הקלה הראשונה בישראל, שבילי אופניים ומה שעוד יגיע הרעיון ללוגו כזה הוצע על ידי Constantine. השקענו שעות רבות בחיפוש אחר צילומים היסטוריים בארכיונים ובאינטרנט. הלוגו החדש יכול לשמש בשילוב עם אייקונים לציון סוגי תחבורה ופרויקטים שונים כבר עכשיו אנחנו מתחילים בהדרגה להטמיע אותו בכל המוצרים של צוות תכנית אב (צתא״ל): ברשתות החברתיות שלנו (בינתיים באינסטגרם, פייסבוק ולינקדאין), באתר שלנו ועוד אני רוצה להביע תודה לארכיון אגד על התמונות שסופקו לנו. זהו הארכיון הגדול והטוב ביותר של ההיסטוריה של התחבורה הציבורית בישראל. וגם תודה גדולה לעמיתים שלי שנתנו לי ול־Constantine את האמון למשימה החשובה הזו

Daniel Baev דניאל באייב

21,021 views • 5 months ago

צפו בזוהר צ׳מברלין רגב: יהודייה ישראלית במקור שהתאסלמה, והפכה לאחת הפנים הקבועות של המשטים שמנסים לפרוץ את המצור הימי על עזה לא ״סיוע הומניטרי״ תמים לא כמה נשים טובות עם שקי קמח ולא פעילה מקרית שנקלעה בטעות לסירה הלא נכונה היא אומרת את זה די ברור: ״נשים מכל העולם נמצאות פה כדי לעורר את דעת הקהל העולמית. לגרום אי נוחות, גם לישראל, אבל גם לממשלות של המדינות מהן הן באות, בשביל להגביר את הלחץ לסיום המצור ולסיום הכיבוש״ כלומר לא רק אוכל. לא רק תרופות. לא רק ״הומניטרי״. המטרה היא קמפיין בינלאומי מתוכנן נגד ישראל. לחץ מדיני. תודעה עולמית. ובפועל, ניסיון לשבור את המצור הימי על עזה. ועכשיו הרקע על האישה שמדברת בסרטון. זוהר צ׳מברלין רגב היא ישראלית ילידת קיבוץ כפר החורש, חיה שנים בחו״ל, מגדירה את עצמה אנרכיסטית, ולא הופיעה אתמול בבוקר משום מקום. היא מעורבת כבר שנים במערך המשטים לעזה. קמפיין Rumbo a Gaza בספרד. ספינת Zaytouna-Oliva של ״משט הנשים לעזה״ ב־2016. הסירה Al Awda במשט של 2018. ועוד יוזמות של Freedom Flotilla ו־Handala. כלומר זו לא ״אישה עם מצפון״ שעלתה פעם אחת על סירה. זו דמות קבועה בתוך קמפיין בינלאומי נגד ישראל. במשט האחרון זה שוב חזר על עצמו. הפעילים הזרים שוחררו מכלא קציעות לקראת גירושם, אבל זוהר רגב, כאזרחית ישראלית, לא גורשה עם הזרים אלא הובאה לבית משפט השלום באשקלון לדיון בעניינה. בסרטון שבתגובה רואים אותה שם, עם חיג׳אב, אזוקה, אחרי עוד ניסיון להגיע לעזה דרך הים. כן, זוהר צ׳מברלין רגב היא יהודייה ישראלית במקור שהתאסלמה. וזה כשלעצמו לא העניין. אדם יכול לבחור כל דת, כל לבוש וכל דרך חיים. הבעיה מתחילה כשהדרכון הישראלי הופך לכלי עבודה בקמפיין בינלאומי נגד ישראל. גם אביה, שולטי רגב, מגיע מאותו עולם אידיאולוגי. הוא מתואר כתומך בפעילות שלה וכמי שרואה בה ״פעילת שלום״. באתר ״הכר את העוכר״ של אם תרצו הוא מוצג כפעיל שמאל רדיקלי ואנטי ציוני. לפי דבריה, אחרי מלחמת ששת הימים הוא עבר תהליך פוליטי והגיע למסקנה שישראל לא צריכה להחזיק בשטחים. אז לפני שמוכרים לנו שוב את הסיפור על ״משט הומניטרי״ תמים, כדאי פשוט להקשיב לה. היא לא מסתירה את זה. המטרה היא לא רק סיוע. המטרה היא לחץ על ישראל. זו לא סירה מקרית. זו לא מחאה חד פעמית. וזו לא פעילה שנפלה מהשמיים. זו ישראלית שהפכה לאחת הפנים של קמפיין קבוע נגד ישראל, חוזרת שוב ושוב לאותה זירה, עם אותו ניסיון להציג את מדינת ישראל כפושעת מול העולם. רק אל תקראו לזה ״הומניטרי״ ותצפו שאנשים לא ישמעו מה היא אומרת בקול שלה.

צפו בזוהר צ׳מברלין רגב: יהודייה ישראלית במקור שהתאסלמה, והפכה לאחת הפנים הקבועות של המשטים שמנסים לפרוץ את המצור הימי על עזה לא ״סיוע הומניטרי״ תמים לא כמה נשים טובות עם שקי קמח ולא פעילה מקרית שנקלעה בטעות לסירה הלא נכונה היא אומרת את זה די ברור: ״נשים מכל העולם נמצאות פה כדי לעורר את דעת הקהל העולמית. לגרום אי נוחות, גם לישראל, אבל גם לממשלות של המדינות מהן הן באות, בשביל להגביר את הלחץ לסיום המצור ולסיום הכיבוש״ כלומר לא רק אוכל. לא רק תרופות. לא רק ״הומניטרי״. המטרה היא קמפיין בינלאומי מתוכנן נגד ישראל. לחץ מדיני. תודעה עולמית. ובפועל, ניסיון לשבור את המצור הימי על עזה. ועכשיו הרקע על האישה שמדברת בסרטון. זוהר צ׳מברלין רגב היא ישראלית ילידת קיבוץ כפר החורש, חיה שנים בחו״ל, מגדירה את עצמה אנרכיסטית, ולא הופיעה אתמול בבוקר משום מקום. היא מעורבת כבר שנים במערך המשטים לעזה. קמפיין Rumbo a Gaza בספרד. ספינת Zaytouna-Oliva של ״משט הנשים לעזה״ ב־2016. הסירה Al Awda במשט של 2018. ועוד יוזמות של Freedom Flotilla ו־Handala. כלומר זו לא ״אישה עם מצפון״ שעלתה פעם אחת על סירה. זו דמות קבועה בתוך קמפיין בינלאומי נגד ישראל. במשט האחרון זה שוב חזר על עצמו. הפעילים הזרים שוחררו מכלא קציעות לקראת גירושם, אבל זוהר רגב, כאזרחית ישראלית, לא גורשה עם הזרים אלא הובאה לבית משפט השלום באשקלון לדיון בעניינה. בסרטון שבתגובה רואים אותה שם, עם חיג׳אב, אזוקה, אחרי עוד ניסיון להגיע לעזה דרך הים. כן, זוהר צ׳מברלין רגב היא יהודייה ישראלית במקור שהתאסלמה. וזה כשלעצמו לא העניין. אדם יכול לבחור כל דת, כל לבוש וכל דרך חיים. הבעיה מתחילה כשהדרכון הישראלי הופך לכלי עבודה בקמפיין בינלאומי נגד ישראל. גם אביה, שולטי רגב, מגיע מאותו עולם אידיאולוגי. הוא מתואר כתומך בפעילות שלה וכמי שרואה בה ״פעילת שלום״. באתר ״הכר את העוכר״ של אם תרצו הוא מוצג כפעיל שמאל רדיקלי ואנטי ציוני. לפי דבריה, אחרי מלחמת ששת הימים הוא עבר תהליך פוליטי והגיע למסקנה שישראל לא צריכה להחזיק בשטחים. אז לפני שמוכרים לנו שוב את הסיפור על ״משט הומניטרי״ תמים, כדאי פשוט להקשיב לה. היא לא מסתירה את זה. המטרה היא לא רק סיוע. המטרה היא לחץ על ישראל. זו לא סירה מקרית. זו לא מחאה חד פעמית. וזו לא פעילה שנפלה מהשמיים. זו ישראלית שהפכה לאחת הפנים של קמפיין קבוע נגד ישראל, חוזרת שוב ושוב לאותה זירה, עם אותו ניסיון להציג את מדינת ישראל כפושעת מול העולם. רק אל תקראו לזה ״הומניטרי״ ותצפו שאנשים לא ישמעו מה היא אומרת בקול שלה.

תמיר שלום

11,611 views • 2 months ago

זה עדו נתניהו ("זה לא הליכוד שהיה וכך צריך להיות") וארז תדמור, ממשיכים ללהג על מרד ובגידה "חייבים לחקור את זה!", בחזרה כפייתית, שוב ושוב על המשפטים הללו, מר נתניהו עוד מתבל ברוזוולט שרצה שהיפנים יתקפו בפרל הרבור "אבל קשה מאוד להוכיח דברים כאלה" גם את שליטת היהודים בבנקים ברחבי העולם קשה להוכיח, קשה מאוד, גם סחר בדם ילדים, אבל בהחלט צריך לחקור, אי אפשר לשלול דבר. בנימין נתניהו אחיו, כבר הספיק לטנף דברים זהים בשלושה ראיונות לאחרונה, זה הקו המוביל חודשיים לבחירות, לשכנע בכוח סמכותו את מצביעי הליכוד בתועבה המופרעת הזו. תחליטו אתם מצביעי הליכוד: מאסר עולם? או הוצאה להורג? צריך לבנות פה גרדומים. הדבר המדהים בכל שעת ההבל האינטלקטואלית הזו, הוא שבסוף, אחרי כל הבלע הזה, מסתבר שבנימין נתניהו הוא מנהיג ענק, עצום, שמשון מגולח ראש, גוליבר במדינת הגמדים, ידע על כל הסכנות, כבר מאוסלו ואז בהתנתקות, ידע על החמאס, ידע על תכנון הטבח, ידע הכל, הכל, הכל, אבל הגנרלים המורדים המנוולים הללו קשרו אותו על חוף הים עשרות שנים, "מקום המדינה" כפי שאמר לאחרונה ורק בשעה 6:29 בבוקר השבעה באוקטובר הוא התנתק מכבליו! גוליבר שמשון הגיבור. הבל ירוד של קונספירציות אינפנטיליות. הקיסר האל, האחריות ממנו והלאה. עם אלו לא מתווכים, לא דנים ולא משחיתים זמן. שוברים אותם בקלפי.

זה עדו נתניהו ("זה לא הליכוד שהיה וכך צריך להיות") וארז תדמור, ממשיכים ללהג על מרד ובגידה "חייבים לחקור את זה!", בחזרה כפייתית, שוב ושוב על המשפטים הללו, מר נתניהו עוד מתבל ברוזוולט שרצה שהיפנים יתקפו בפרל הרבור "אבל קשה מאוד להוכיח דברים כאלה" גם את שליטת היהודים בבנקים ברחבי העולם קשה להוכיח, קשה מאוד, גם סחר בדם ילדים, אבל בהחלט צריך לחקור, אי אפשר לשלול דבר. בנימין נתניהו אחיו, כבר הספיק לטנף דברים זהים בשלושה ראיונות לאחרונה, זה הקו המוביל חודשיים לבחירות, לשכנע בכוח סמכותו את מצביעי הליכוד בתועבה המופרעת הזו. תחליטו אתם מצביעי הליכוד: מאסר עולם? או הוצאה להורג? צריך לבנות פה גרדומים. הדבר המדהים בכל שעת ההבל האינטלקטואלית הזו, הוא שבסוף, אחרי כל הבלע הזה, מסתבר שבנימין נתניהו הוא מנהיג ענק, עצום, שמשון מגולח ראש, גוליבר במדינת הגמדים, ידע על כל הסכנות, כבר מאוסלו ואז בהתנתקות, ידע על החמאס, ידע על תכנון הטבח, ידע הכל, הכל, הכל, אבל הגנרלים המורדים המנוולים הללו קשרו אותו על חוף הים עשרות שנים, "מקום המדינה" כפי שאמר לאחרונה ורק בשעה 6:29 בבוקר השבעה באוקטובר הוא התנתק מכבליו! גוליבר שמשון הגיבור. הבל ירוד של קונספירציות אינפנטיליות. הקיסר האל, האחריות ממנו והלאה. עם אלו לא מתווכים, לא דנים ולא משחיתים זמן. שוברים אותם בקלפי.

אבינדב בגין Avinadav Begin

42,111 views • 29 days ago