Video wird geladen...

Video konnte nicht geladen werden

Zur Startseite

דני סיטרינוביץ׳, לשעבר ראש ענף איראן באמ״ן: ״השאלה שכולנו צריכים לשאול: מה יקרה אם אנשים לא יצאו לרחובות? מה אז אנחנו עושים - ממשיכים את המערכה הזאת ללא סוף?״ Danny (Dennis) Citrinowicz ,داني سيترينوفيتش

RavivDrucker's profile picture

Raviv Drucker

390,686 subscribers

39,766 Aufrufe • vor 6 Monaten •via X (Twitter)

Nachrichten & PolitikBildungWissenschaft & Technologie
LIVE

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

0 Kommentare

Keine Kommentare verfügbar

Kommentare vom Original-Post werden hier angezeigt

Ähnliche Videos

דני סיטרינוביץ, לשעבר ראש ענף איראן באמ״ן, על המנהיג הבא של איראן: ״אם היינו יודעים שמוג׳תבא חמניאי ייבחר, אולי היינו צריכים לחשוב טוב אם לחסל את אביו״ Danny (Dennis) Citrinowicz ,داني سيترينوفيتش
4:06

דני סיטרינוביץ, לשעבר ראש ענף איראן באמ״ן, על המנהיג הבא של איראן: ״אם היינו יודעים שמוג׳תבא חמניאי ייבחר, אולי היינו צריכים לחשוב טוב אם לחסל את אביו״ Danny (Dennis) Citrinowicz ,داني سيترينوفيتش

Raviv Drucker

67,314 Aufrufe • vor 6 Monaten

דני סיטרינוביץ', לשעבר ראש ענף איראן באמ"ן, מגיב לביקורות נגדו: "ל'לשעברים' יש אחריות להגיד את דעתם. המערכה הזאת מבחינה אסטרטגית - היא כישלון ולא הצלחה" Danny (Dennis) Citrinowicz ,داني سيترينوفيتش
1:39

דני סיטרינוביץ', לשעבר ראש ענף איראן באמ"ן, מגיב לביקורות נגדו: "ל'לשעברים' יש אחריות להגיד את דעתם. המערכה הזאת מבחינה אסטרטגית - היא כישלון ולא הצלחה" Danny (Dennis) Citrinowicz ,داني سيترينوفيتش

Raviv Drucker

70,780 Aufrufe • vor 6 Monaten

- אם מחר נתניהו מכריז על הפסקת המלחמה, מה הלאה? הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ: "מחזירים את החטופים ונערכים סביב הפרימטר" - אבל חמאס לא מסכים לפרימטר חלוץ: מי אמר לך? ... חלוץ: "מדינת ישראל היא זאת שצריכה לשים הצעה על השולחן. נפסיק את המלחמה, תשחררו את החטופים, נכניס אורגן חדש שינהל את רצועת עזה, ניתן לקהילה הבינלאומית להתחיל בשיקום הרצועה, לא יהיה בה נשק, נשים את זה כדרישה. אם נקבל ריג'קט מקיר לקיר תראיינו אותי עוד פעם ונדבר" - נדבר על מה? על המשך המלחמה לשיטתך? חלוץ: "נדבר גם על המשך הלחימה אם צריך" - אז יש תכלית למלחמה הזאת גם לשיטתך, במידה וחמאס לא מסכים לתנאים שהצבת עכשיו חלוץ: "כן, אבל השאלה עכשיו מה עושים. צריך לכבוש את עזה? לא. אולי אפשר לכתר אותה ולמנוע ממנה כניסה ויציאה"
1:49

- אם מחר נתניהו מכריז על הפסקת המלחמה, מה הלאה? הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ: "מחזירים את החטופים ונערכים סביב הפרימטר" - אבל חמאס לא מסכים לפרימטר חלוץ: מי אמר לך? ... חלוץ: "מדינת ישראל היא זאת שצריכה לשים הצעה על השולחן. נפסיק את המלחמה, תשחררו את החטופים, נכניס אורגן חדש שינהל את רצועת עזה, ניתן לקהילה הבינלאומית להתחיל בשיקום הרצועה, לא יהיה בה נשק, נשים את זה כדרישה. אם נקבל ריג'קט מקיר לקיר תראיינו אותי עוד פעם ונדבר" - נדבר על מה? על המשך המלחמה לשיטתך? חלוץ: "נדבר גם על המשך הלחימה אם צריך" - אז יש תכלית למלחמה הזאת גם לשיטתך, במידה וחמאס לא מסכים לתנאים שהצבת עכשיו חלוץ: "כן, אבל השאלה עכשיו מה עושים. צריך לכבוש את עזה? לא. אולי אפשר לכתר אותה ולמנוע ממנה כניסה ויציאה"

ישי שנרב

32,597 Aufrufe • vor 1 Jahr

רה״מ, הרמטכ״ל ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק: ״אני משוכנע שנשיא המדינה, במציאות הזאת, חייב להודיע שהוא איננו משתתף בטקס של פתיחת מושב הכנסת, אם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, ועוד יותר חשוב - נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית לא מוזמנים אליו. זה בסיס מבנה הדמוקרטיה. אין דבר כזה שלוש רשויות, שאחת מחליטה שהיא מחסלת את האחרות. אני הייתי אומר יותר מזה, שראשי האופוזיציה צריכים לעשות את אותו דבר, ולהודיע: אם אתם לא מזמינים לכנסת את היועמ״שית ואת נשיא ביהמ״ש העליון - אז אנחנו לא משתתפים בהצגה הזאת. אני מקווה מאוד שנשיא המדינה יאזור אומץ לעשות את זה. אם מול אירוע כזה, איום על הנורמות של המדינה, על שלטון החוק, על הכבוד של הממשלה לחוק - אם על דבר כזה נשיא המדינה לא יכול להגיב , אתה מתחיל לשאול את עצמך, בשביל מה צריך את התפקיד הזה?״ 🎯🎯🎯
1:10

רה״מ, הרמטכ״ל ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק: ״אני משוכנע שנשיא המדינה, במציאות הזאת, חייב להודיע שהוא איננו משתתף בטקס של פתיחת מושב הכנסת, אם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, ועוד יותר חשוב - נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית לא מוזמנים אליו. זה בסיס מבנה הדמוקרטיה. אין דבר כזה שלוש רשויות, שאחת מחליטה שהיא מחסלת את האחרות. אני הייתי אומר יותר מזה, שראשי האופוזיציה צריכים לעשות את אותו דבר, ולהודיע: אם אתם לא מזמינים לכנסת את היועמ״שית ואת נשיא ביהמ״ש העליון - אז אנחנו לא משתתפים בהצגה הזאת. אני מקווה מאוד שנשיא המדינה יאזור אומץ לעשות את זה. אם מול אירוע כזה, איום על הנורמות של המדינה, על שלטון החוק, על הכבוד של הממשלה לחוק - אם על דבר כזה נשיא המדינה לא יכול להגיב , אתה מתחיל לשאול את עצמך, בשביל מה צריך את התפקיד הזה?״ 🎯🎯🎯

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

10,357 Aufrufe • vor 11 Monaten

אלי פיניש מגיב לסערה: ​"יו, איזה טעות. איזה טעות להיות אופטימי במדינה הזאת. תקשיבו, אכלו לי את הראש על הפוסט. ניסיתי להיות קצת אופטימי, להגיד מילה טובה. ​אם הבת שלי תחזור מהקייטנה עם ציור, אני אגיד לה 'כל הכבוד על הציור, איזה יופי של ציור עשית'. מה אני אגיד? מילה טובה. היא טרחה, היא עשתה, היא יצרה. לא, בוא נחשוב רגע מה היו מטרות הקייטנה, גלי, לפני שאני מחמיא לך על הציור. בוא נחשוב רגע מה היה צריך להיות, למה התכוונו בכלל... ניסינו להחליף... מה קרה? ​אנחנו בנויים על אופטימיות. אם לא הייתי אופטימי במקצוע שלי, הייתי נשאר כל החיים שלי בסלון עם בדיחות שחשבתי שהן מצחיקות. יצאתי, ובזכות זה הגעתי לאן שהגעתי – בזכות אופטימיות. איך אפשר שלא? איזה אופציה אחרת יש לנו אם לא להיות אופטימיים? ​משה רבנו היה גדול האופטימיים אם תחשבו על זה. הוא הגיע לים סוף, הוא אמר לעם שלם 'אני אקרע את הים לשניים, אנחנו נעבור בתוך המים'. אלוהים מסתכל עליו: 'הזוי, מה... איפה שמת אותי עכשיו? מה אתה נותן לי את המשימה הזאת? אתה גנוב? אתה לא אופטימי, אתה הזוי, לקחת פטריות'. ​אבל הוא אמר 'מה, אני אצא פארש מול עם שלם?'. הוא עכשיו הבטיח להם. הוא קרע את הים לשניים בזכות האופטימיות של משה. אתם מבינים מה הכוח של אופטימיות? ​מה אמרנו? כמה מילים טובות. אנשים טרחו, אנשים עשו. כל כך מרגש אותנו פתאום קצת אופטימיות? בהופעה שלי אני מארח בעיקר אנשים אופטימיים. פסימיים משלמים טיפה יותר, אז זה טוב לי כי זה מתקזז. יאללה."
1:37

אלי פיניש מגיב לסערה: ​"יו, איזה טעות. איזה טעות להיות אופטימי במדינה הזאת. תקשיבו, אכלו לי את הראש על הפוסט. ניסיתי להיות קצת אופטימי, להגיד מילה טובה. ​אם הבת שלי תחזור מהקייטנה עם ציור, אני אגיד לה 'כל הכבוד על הציור, איזה יופי של ציור עשית'. מה אני אגיד? מילה טובה. היא טרחה, היא עשתה, היא יצרה. לא, בוא נחשוב רגע מה היו מטרות הקייטנה, גלי, לפני שאני מחמיא לך על הציור. בוא נחשוב רגע מה היה צריך להיות, למה התכוונו בכלל... ניסינו להחליף... מה קרה? ​אנחנו בנויים על אופטימיות. אם לא הייתי אופטימי במקצוע שלי, הייתי נשאר כל החיים שלי בסלון עם בדיחות שחשבתי שהן מצחיקות. יצאתי, ובזכות זה הגעתי לאן שהגעתי – בזכות אופטימיות. איך אפשר שלא? איזה אופציה אחרת יש לנו אם לא להיות אופטימיים? ​משה רבנו היה גדול האופטימיים אם תחשבו על זה. הוא הגיע לים סוף, הוא אמר לעם שלם 'אני אקרע את הים לשניים, אנחנו נעבור בתוך המים'. אלוהים מסתכל עליו: 'הזוי, מה... איפה שמת אותי עכשיו? מה אתה נותן לי את המשימה הזאת? אתה גנוב? אתה לא אופטימי, אתה הזוי, לקחת פטריות'. ​אבל הוא אמר 'מה, אני אצא פארש מול עם שלם?'. הוא עכשיו הבטיח להם. הוא קרע את הים לשניים בזכות האופטימיות של משה. אתם מבינים מה הכוח של אופטימיות? ​מה אמרנו? כמה מילים טובות. אנשים טרחו, אנשים עשו. כל כך מרגש אותנו פתאום קצת אופטימיות? בהופעה שלי אני מארח בעיקר אנשים אופטימיים. פסימיים משלמים טיפה יותר, אז זה טוב לי כי זה מתקזז. יאללה."

Gil mishali גיל משעלי

69,635 Aufrufe • vor 5 Monaten

נטעלי שם טוב: ​"תגידו רגע משהו שאני חייבת לשאול, מה יצא לנו מכל הראיונות האלה של בנט אתמול? ראש ממשלה לשעבר שפיזית מדלג בין האולפנים כדי להסביר לנו שאנחנו מפסידים. ​עכשיו, לא רק שזה לא נכון, אנחנו איבדנו פה השבוע חברים. זה מה שאנחנו אמורים לשמוע בימים כל כך קשים? זה מה שאמורים לשמוע אנשים במקלטים? זה מה שאמורים לשמוע הלוחמים? ההורים שלהם שאולי צופים? ​האיש הזה סירב לכל ראיון ולכל פנייה ועכשיו הוא בא, כי הוא יורד בסקרים, כדי לעשות פוליטיקה באמצע מלחמה. ואנחנו הרי יודעים את זה כי הוא נשאל על זה בפירוש, אז למה לשתף פעולה עם ההונאה? ​עם ישראל בימים כל כך היסטוריים, באמצע מערכה, ואנחנו מתווכחים אם בנט או אייזנקוט יעמוד בראש גוש השמאל. איזה בושות."
0:50

נטעלי שם טוב: ​"תגידו רגע משהו שאני חייבת לשאול, מה יצא לנו מכל הראיונות האלה של בנט אתמול? ראש ממשלה לשעבר שפיזית מדלג בין האולפנים כדי להסביר לנו שאנחנו מפסידים. ​עכשיו, לא רק שזה לא נכון, אנחנו איבדנו פה השבוע חברים. זה מה שאנחנו אמורים לשמוע בימים כל כך קשים? זה מה שאמורים לשמוע אנשים במקלטים? זה מה שאמורים לשמוע הלוחמים? ההורים שלהם שאולי צופים? ​האיש הזה סירב לכל ראיון ולכל פנייה ועכשיו הוא בא, כי הוא יורד בסקרים, כדי לעשות פוליטיקה באמצע מלחמה. ואנחנו הרי יודעים את זה כי הוא נשאל על זה בפירוש, אז למה לשתף פעולה עם ההונאה? ​עם ישראל בימים כל כך היסטוריים, באמצע מערכה, ואנחנו מתווכחים אם בנט או אייזנקוט יעמוד בראש גוש השמאל. איזה בושות."

Gil mishali גיל משעלי

97,817 Aufrufe • vor 5 Monaten

גיל תמרי צדק ושוב צודק: ראש הממשלה נתניהו מסתמך על ההצלחות המאוד מרשימות של חיל האוויר, של המוסד, של צה"ל בארבעה ימים של לחימה, ומציג לאזרחי ישראל תמונה שקרית. הוא טוען שישראל יכולה לחסל את תוכנית הגרעין של איראן. ישראל לא יכולה לחסל את תוכנית הגרעין של איראן! היא יכולה אולי לגרוע ממנה, היא יכולה לפגוע בה, היא יכולה להחזיר את איראן ימים או שבועות אחורה, או מקסימום כמה חודשים אחורה עם ארה"ב. ומה נתניהו מבטיח לנו? - הוא שוב מבטיח לנו תסבוכת. משהו ארוך, שיש לו התחלה אבל אין לו סוף, ואנחנו לא יודעים מה תהיה נקודת היציאה. ממש כמו עם עזה - לא זיהינו את נקודת היציאה. כמו בעזה, גם באיראן: נתניהו שיכור מהיבריס. הוא לוקח אותנו לאיזשהו מסע, לאיזושהי הרפתקה, במקום לנצל בחוכמה את הרווחים. נתניהו מבטיח לאזרחי ישראל: "אנחנו הולכים עד הסוף" - אבל מה זה עד הסוף? עד הסוף של מי? עד הסוף של מה? צריך להתחיל לשאול את השאלות האלה, כי לצה"ל, לחיל האוויר ולמוסד יש הישגים אדירים - הפתענו את איראן, עשינו כאן מהלך כביר, שכן היה צריך לעשות אותו, אבל סימן השאלה הגדול המרחף: לאן הלאה? לאן אנחנו הולכים? האם אנחנו יודעים לזהות את נקודת היציאה? דומה שנתניהו ממש לא מבין מה יכולה להיות נקודת היציאה. גיל תמרי חדשות 13
1:49

גיל תמרי צדק ושוב צודק: ראש הממשלה נתניהו מסתמך על ההצלחות המאוד מרשימות של חיל האוויר, של המוסד, של צה"ל בארבעה ימים של לחימה, ומציג לאזרחי ישראל תמונה שקרית. הוא טוען שישראל יכולה לחסל את תוכנית הגרעין של איראן. ישראל לא יכולה לחסל את תוכנית הגרעין של איראן! היא יכולה אולי לגרוע ממנה, היא יכולה לפגוע בה, היא יכולה להחזיר את איראן ימים או שבועות אחורה, או מקסימום כמה חודשים אחורה עם ארה"ב. ומה נתניהו מבטיח לנו? - הוא שוב מבטיח לנו תסבוכת. משהו ארוך, שיש לו התחלה אבל אין לו סוף, ואנחנו לא יודעים מה תהיה נקודת היציאה. ממש כמו עם עזה - לא זיהינו את נקודת היציאה. כמו בעזה, גם באיראן: נתניהו שיכור מהיבריס. הוא לוקח אותנו לאיזשהו מסע, לאיזושהי הרפתקה, במקום לנצל בחוכמה את הרווחים. נתניהו מבטיח לאזרחי ישראל: "אנחנו הולכים עד הסוף" - אבל מה זה עד הסוף? עד הסוף של מי? עד הסוף של מה? צריך להתחיל לשאול את השאלות האלה, כי לצה"ל, לחיל האוויר ולמוסד יש הישגים אדירים - הפתענו את איראן, עשינו כאן מהלך כביר, שכן היה צריך לעשות אותו, אבל סימן השאלה הגדול המרחף: לאן הלאה? לאן אנחנו הולכים? האם אנחנו יודעים לזהות את נקודת היציאה? דומה שנתניהו ממש לא מבין מה יכולה להיות נקודת היציאה. גיל תמרי חדשות 13

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

83,136 Aufrufe • vor 1 Jahr

איראן תשלם מחיר יקר מאוד על רצח אזרחים, נשים וילדים שהם עשו בכוונת תחילה. אני נמצא פה בבת ים עם כוחות פיקוד העורף, כוחות ההצלה. בשם עם ישראל כולו אני מביע צער על אובדן הנפש שקרה כאן. ליבנו עם המשפחות. צריך וחשוב להישמע להנחיות פיקוד העורף, כי מי ששמע וביצע את הנחיות פיקוד העורף, והיה במרחב מוגן - ניצל. מי שלא - לצערנו, נפגע. אנחנו פה כי אנחנו במערכה קיומית, שהיום מובנת לכל אזרחי ישראל. תחשבו מה יקרה אם לאיראן היה נשק אטומי להנחית על ערי ישראל. תחשבו מה יקרה, אם לאיראן היה 20 אלף טילים כאלה. לא אחד - 20 אלף כאלה. איום קיומי על ישראל. לכן יצאנו למלחמת הצלה נגד איום השמדה כפול, ואנחנו עושים את זה באון. חיילינו, טייסינו מעל שמי איראן. איראן תשלם מחיר יקר מאוד על רצח אזרחים, נשים, ילדים, שהם עשו בכוונת תחילה. אנחנו גם נשיג את יעדנו וגם ננחית עליהם מכה אחת אפיים. הם ירגישו את נחת זרוענו. עד אז, ותוך כדי המלחמה הזאת, אני מבקש מכם, אזרחי ישראל, הישמעו להנחיות פיקוד העורף. זה יציל את חייכם. "ונשמרתם מאוד על נפשותיכם" - הישמרו על הנפש, הישמרו על הגוף, הישמרו על החיים - ויחד, בעזרת השם, ננצח. אנחנו בדרך לניצחון״. לראש הממשלה התלוו שר הביטחון, שר האנרגיה, מפכ״ל המשטרה, נציב כבאות והצלה, ראש עיריית בת ים ויו״ר השלטון המקומי.
3:56

איראן תשלם מחיר יקר מאוד על רצח אזרחים, נשים וילדים שהם עשו בכוונת תחילה. אני נמצא פה בבת ים עם כוחות פיקוד העורף, כוחות ההצלה. בשם עם ישראל כולו אני מביע צער על אובדן הנפש שקרה כאן. ליבנו עם המשפחות. צריך וחשוב להישמע להנחיות פיקוד העורף, כי מי ששמע וביצע את הנחיות פיקוד העורף, והיה במרחב מוגן - ניצל. מי שלא - לצערנו, נפגע. אנחנו פה כי אנחנו במערכה קיומית, שהיום מובנת לכל אזרחי ישראל. תחשבו מה יקרה אם לאיראן היה נשק אטומי להנחית על ערי ישראל. תחשבו מה יקרה, אם לאיראן היה 20 אלף טילים כאלה. לא אחד - 20 אלף כאלה. איום קיומי על ישראל. לכן יצאנו למלחמת הצלה נגד איום השמדה כפול, ואנחנו עושים את זה באון. חיילינו, טייסינו מעל שמי איראן. איראן תשלם מחיר יקר מאוד על רצח אזרחים, נשים, ילדים, שהם עשו בכוונת תחילה. אנחנו גם נשיג את יעדנו וגם ננחית עליהם מכה אחת אפיים. הם ירגישו את נחת זרוענו. עד אז, ותוך כדי המלחמה הזאת, אני מבקש מכם, אזרחי ישראל, הישמעו להנחיות פיקוד העורף. זה יציל את חייכם. "ונשמרתם מאוד על נפשותיכם" - הישמרו על הנפש, הישמרו על הגוף, הישמרו על החיים - ויחד, בעזרת השם, ננצח. אנחנו בדרך לניצחון״. לראש הממשלה התלוו שר הביטחון, שר האנרגיה, מפכ״ל המשטרה, נציב כבאות והצלה, ראש עיריית בת ים ויו״ר השלטון המקומי.

Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו

3,550,316 Aufrufe • vor 1 Jahr

הדיווחים של הפרשנים השונים בערוץ 12: דנה וייס: מבחינת ישראל זה הסבב האחרון מול איראן, ישראל לא תוכל להרשות לעצמה שום דבר חוץ מהכנעה מוחלטת (סרטון מצורף) יונית לוי: "בשלב מסויים, כמו שראינו בעם כלביא, יכול להיות שכשהנשיא טראמפ מרגיש שדי- אז די, זה לא רק בידי ישראל". דנה וייס בתגובה: גם אם טראמפ יסיים את המלחמה, אפשר להניח שישראל תקבל חופש פעולה מול המשטר האיראני(סרטון מצורף) ניר דבורי: "הפעולה הזו תצטרך להביא את המשטר אל סופו, אל קיצו, גם אם זה יהיה תהליך שימשך אחרי הפסקת האש- תהליך שימשיך בתוך העם האיראני" איתן בן אליהו: "גם כשהאש תחדול המערכה לא מסתיימת. המשטר הזה יפול, הוא סיים את הקדנציה שלו. זה יקרה בעקבות מה שקרה עד עכשיו והפעולות שינקטו בהמשך כולל אלה של העם האיראני" בני סבטי: אם משמרות המהפכה יסגרו את מיצרי הורמוז, יכול להיות שזה ישפיע ליום יומיים על מחירי הנפט(סרטון מצורף) ערד ניר: מכיוון שסופו של המשטר לא מובטח למרות התקוות הרבות, ולכן ראוי לשאול מה אסטרטגית היציאה אם משהו ישתבש, ומה יוגדר ניצחון(סרטון מצורף) ערד ניר: "מה קורה אם באיזו שלב הנטיות של טראמפ לא מסתנכרנות עם הנטיות של נתניהו, ובאיזה מקום זה מעמיד את מדינת ישראל". ערד ניר: למי שמנהל כרגע את העניינים באיראן יש כנראה אסטרטגיה קבועה מראש - המטרה: שהמדינות שנפגעות ילחצו על טראמפ להפסיק. ירון אברהם: "בדרג המדיני והביטחוני מדגישים: אנחנו רק בהתחלה, מספר ימים לפנינו, מה על הפרק? הכל: תוכנית הטילים, משגרים, סמלי שלטון ודיכוי, כל מה שיכול לערער את המשטר. דברים שאומר לנו גורם מדיני בכיר: "אנחנו מאמינים שאחרי סיום התקיפות המשולבות האיראנים יקבלו הזדמנות להשתחררר מכבלי הרשע שלפתו את גרונם. אנחנו לא מסתתרים מאחורי מטרה אמורפית, המטרה היא לייצר את התנאים להפלת השלטון ולא להיגרר למערכה ארוכה ומתישה" ירון אברהם: "נתניהו אומר - יגיע הרגע, אנחנו יוצרים את התנאים, אבל יגיע הרגע שבו העם האיראני יצטרך לפעול. כי לא משנה איזה פצצה או טיל או חיסול אתה תפגע בו, מה שתעשה בשטח איראן - הרכיב המקומי, הלוקאלי הם אלו שיוכלו לעשות את המהפכה" ברק רביד: "מצטט את טראמפ בשיחה איתו: הוא מתחיל לדבר על נקודת היציאה מהמלחמה ומציג שתי אופציות: אני יכול לעשות את זה ארוך ולהשתלט על הכל, כלומר על כל איראן, או לסיים עוד כמה ימים ולהגיד לאיראנים נתראה עוד כמה שנים אם תתחילו לבנות מחדש את תוכנית הגרעין שלכם, בכל מקרה טראמפ אומר יקח לאיראנים כמה שנים להשתקם מהמתקפה הזו. מצטט בכירים: טראמפ נוטה לאפשרות שעד סוף השבוע תסתיים המערכה" עמוס ידלין: "מבחינת האמריקאים המטרה היא הפלת השלטון אבל הם מבינים שזה לא מובטח כי מעולם לא הופל שלטון מהאוויר. לכן המטרה היותר צנועה היא פגיעה ביכולות האיראניות" עמוס ידלין: "מלחמות לא נגמרות כל כך מהר, יש עוד הרבה מטרות באיראן. מזכיר שבעזה תקפנו שנתיים, היו מטרות כל הזמן וחמאס עדיין עומד על רגליו" אהוד יערי: "אני לא אהיה זהיר בלשוני, אני חושב שהאיראנים נמצאים בעמדת נחיתות שלא שיערו שיגיעו אליה- ודאי כ"כ מהר... אתה מרגיש שיש שם בלבול. עושים מה שעושים באופן אוטומטי. אתן לך דוגמא עם עניין מיצרי הורמוז - שידרו לספינות בים הערבי ובמפרץ הפרסי שהמיצרים חסומים. הם לא חסומים" אוהד חמו: "דיווחים שמדברים על פריסה נרחבת של הבסיג׳ בתוך טהרן. ראינו את זה גם ב12 הימים, אז המטרה היתה לשמור על הסדר- הפעם יש מטרה נוספת מה שלא היה אז או פחות: לוודא שאין התארגנויות, פעולות של אותם מוחים בתוך טהרן שרוצים לנצל את המצב הזה. ההבנה שהפעם יש גייסות על הקרקע- זה ההבדל"
1:35

הדיווחים של הפרשנים השונים בערוץ 12: דנה וייס: מבחינת ישראל זה הסבב האחרון מול איראן, ישראל לא תוכל להרשות לעצמה שום דבר חוץ מהכנעה מוחלטת (סרטון מצורף) יונית לוי: "בשלב מסויים, כמו שראינו בעם כלביא, יכול להיות שכשהנשיא טראמפ מרגיש שדי- אז די, זה לא רק בידי ישראל". דנה וייס בתגובה: גם אם טראמפ יסיים את המלחמה, אפשר להניח שישראל תקבל חופש פעולה מול המשטר האיראני(סרטון מצורף) ניר דבורי: "הפעולה הזו תצטרך להביא את המשטר אל סופו, אל קיצו, גם אם זה יהיה תהליך שימשך אחרי הפסקת האש- תהליך שימשיך בתוך העם האיראני" איתן בן אליהו: "גם כשהאש תחדול המערכה לא מסתיימת. המשטר הזה יפול, הוא סיים את הקדנציה שלו. זה יקרה בעקבות מה שקרה עד עכשיו והפעולות שינקטו בהמשך כולל אלה של העם האיראני" בני סבטי: אם משמרות המהפכה יסגרו את מיצרי הורמוז, יכול להיות שזה ישפיע ליום יומיים על מחירי הנפט(סרטון מצורף) ערד ניר: מכיוון שסופו של המשטר לא מובטח למרות התקוות הרבות, ולכן ראוי לשאול מה אסטרטגית היציאה אם משהו ישתבש, ומה יוגדר ניצחון(סרטון מצורף) ערד ניר: "מה קורה אם באיזו שלב הנטיות של טראמפ לא מסתנכרנות עם הנטיות של נתניהו, ובאיזה מקום זה מעמיד את מדינת ישראל". ערד ניר: למי שמנהל כרגע את העניינים באיראן יש כנראה אסטרטגיה קבועה מראש - המטרה: שהמדינות שנפגעות ילחצו על טראמפ להפסיק. ירון אברהם: "בדרג המדיני והביטחוני מדגישים: אנחנו רק בהתחלה, מספר ימים לפנינו, מה על הפרק? הכל: תוכנית הטילים, משגרים, סמלי שלטון ודיכוי, כל מה שיכול לערער את המשטר. דברים שאומר לנו גורם מדיני בכיר: "אנחנו מאמינים שאחרי סיום התקיפות המשולבות האיראנים יקבלו הזדמנות להשתחררר מכבלי הרשע שלפתו את גרונם. אנחנו לא מסתתרים מאחורי מטרה אמורפית, המטרה היא לייצר את התנאים להפלת השלטון ולא להיגרר למערכה ארוכה ומתישה" ירון אברהם: "נתניהו אומר - יגיע הרגע, אנחנו יוצרים את התנאים, אבל יגיע הרגע שבו העם האיראני יצטרך לפעול. כי לא משנה איזה פצצה או טיל או חיסול אתה תפגע בו, מה שתעשה בשטח איראן - הרכיב המקומי, הלוקאלי הם אלו שיוכלו לעשות את המהפכה" ברק רביד: "מצטט את טראמפ בשיחה איתו: הוא מתחיל לדבר על נקודת היציאה מהמלחמה ומציג שתי אופציות: אני יכול לעשות את זה ארוך ולהשתלט על הכל, כלומר על כל איראן, או לסיים עוד כמה ימים ולהגיד לאיראנים נתראה עוד כמה שנים אם תתחילו לבנות מחדש את תוכנית הגרעין שלכם, בכל מקרה טראמפ אומר יקח לאיראנים כמה שנים להשתקם מהמתקפה הזו. מצטט בכירים: טראמפ נוטה לאפשרות שעד סוף השבוע תסתיים המערכה" עמוס ידלין: "מבחינת האמריקאים המטרה היא הפלת השלטון אבל הם מבינים שזה לא מובטח כי מעולם לא הופל שלטון מהאוויר. לכן המטרה היותר צנועה היא פגיעה ביכולות האיראניות" עמוס ידלין: "מלחמות לא נגמרות כל כך מהר, יש עוד הרבה מטרות באיראן. מזכיר שבעזה תקפנו שנתיים, היו מטרות כל הזמן וחמאס עדיין עומד על רגליו" אהוד יערי: "אני לא אהיה זהיר בלשוני, אני חושב שהאיראנים נמצאים בעמדת נחיתות שלא שיערו שיגיעו אליה- ודאי כ"כ מהר... אתה מרגיש שיש שם בלבול. עושים מה שעושים באופן אוטומטי. אתן לך דוגמא עם עניין מיצרי הורמוז - שידרו לספינות בים הערבי ובמפרץ הפרסי שהמיצרים חסומים. הם לא חסומים" אוהד חמו: "דיווחים שמדברים על פריסה נרחבת של הבסיג׳ בתוך טהרן. ראינו את זה גם ב12 הימים, אז המטרה היתה לשמור על הסדר- הפעם יש מטרה נוספת מה שלא היה אז או פחות: לוודא שאין התארגנויות, פעולות של אותם מוחים בתוך טהרן שרוצים לנצל את המצב הזה. ההבנה שהפעם יש גייסות על הקרקע- זה ההבדל"

בודקים

19,869 Aufrufe • vor 5 Monaten

שישה וחצי חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – איל נוה מ"אחים לנשק": "הצבא מתפרק. אין צבא, [אין] צבא העם בישראל היום; אנחנו אוספים חתימות; עשרות אלפי חתימות של אנשים שלא יבואו להתנדב לצבא; אין לו [לשר הביטחון יואב גלנט] צבא, [הוא] צריך לדעת את זה. הצבא שלו מתפרק" ב-24 במרץ 2023, איל נוה, ממייסדי ארגון "אחים לנשק" וממנהיגיו, התארח בתוכניתם של יואב לימור וגלית גוטמן בערוץ 12. להלן תוכן הראיון: יואב לימור: באולפן איתנו אחד ממובילי המחאה איל נוה. בוקר טוב. איל נוה: בוקר. יואב לימור: איפה אתה עושה מילואים? איל נוה: סיירת מטכ"ל. יואב לימור: סיירת מטכ"ל. זאת אומרת, אתה חלק ממחאת המ"מ [המבצעים המיוחדים], מה שנקרא. איל נוה: לא, אנחנו אחים לנשק. יואב לימור: אחים לנשק, אוקיי. כשאתה שמעת אתמול את ראש הממשלה [בנימין נתניהו], אומר, אני לוקח את זה על עצמי, אני אוביל עכשיו את הפיוס, אני אוביל תהליך, אני ראש הממשלה של כולם, דאג לזכויות הפרט. מה שמעת באוזן ומה זה אומר על המשך הפעילות שלכם? איל נוה: שמעתי שאנחנו ממשיכים בכל הכוח, שמעתי שבית המשפט נמחק, שנכנסים שופטים מטעם, שמעתי שכל החוקים הולכים לעבור. ב[שתי מילים שאינן ברורות] קיבלנו היום את הסלאמי, קיבלנו. יואב לימור: ומה זה אומר על ההתנדבות שלכם להמשך, למילואים? איל נוה: אנחנו הצהרנו כבר השבוע שאנחנו מפסיקים להתנדב למילואים, במידה והחוק יעבור. מבחינתנו זה לא עובר, אנחנו במלחמה. אנחנו במלחמת העצמאות השנייה שלנו. כולנו, כולכם פה. אנחנו במלחמת העצמאות השנייה, ואנחנו הולכים להילחם על הבית שלנו, על מדינת ישראל, על מדינת ישראל דמוקרטית. גלית גוטמן: אני רוצה לשאול אותך, איל, אתה יודע, אנחנו כבר 12 שבועות לתוך המחאה הזאת, אתם בין הראשונים שהצטרפו. והרימו את הדגל. אני מתארת לעצמי שלא היה פשוט, לא היה פשוט בימים הראשונים לחשוב שאתה, כבן אדם, שלקחת על עצמו להיות חלק מסיירת מטכ"ל, זה אומר שאתה מחויב ב-200% למדינה הזאת, לעשות את ההחלטה הזאת [שלא להתנדב לשירות מילואים]. כמה מתסכל לראות שאתם נמצאים בכל מקום, שאנשים קוראים לכם טרוריסטים, אנרכיסטים, סרבנים, ולמעלה שם יושב [ראש הממשלה] בנימין נתניהו ולא סופר אתכם. כרגע זה מה שאני רואה. ברגע שהוא לא עוצר את החקיקה, ברגע שהוא שומע מהרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ומראשי [מערכת] הביטחון מה קורה פה ואיזה סכנות צפויות, הוא בטוח שאתם תגיעו מחר. איל נוה: הוא טועה. אנחנו לא נגיע. אנחנו בתוך המלחמה שלנו, ולכן אנחנו נעמוד מאוד מאוד חזק. אני מתחיל בכלל ב[שר הביטחון יואב] גלנט, שבמשך 11 שבועות לא מדבר, שותק. יש לי שר ביטחון שאין לו מיתרי קול. לא שמענו אותו בשום מקום אומר על שום דבר. וגם אתמול הוא היה צריך להחליט בין האם הוא שומר על ביטחון ישראל, או שהוא שייך למשפחת נתניהו. נכנס לחדר וחזר מקופל. אנחנו ממשיכים בכל הכוח את הדבר הזה. אנחנו מרגישים שהמדינה מתפוררת. אנחנו חתמנו על זה שאנחנו מפסיקים להתנדב, ואנחנו 25 שנה עושים מילואים, אנחנו קרועים מבפנים. יואב לימור: אבל איל, אני, אני, אתה אמרת דברים שלא יבנו עלינו, אנחנו לא נבוא. אתה רוצה להגיד שאם מחר מתחילה מלחמה עם לבנון, מתחילה מלחמה עם עזה, אתה אומר אנחנו לא שם? איל נוה: אנחנו כבר עכשיו במלחמה. אנחנו במלחמת העצמאות, אתם לא שמים לב לזה. אנחנו בתוך מלחמה, אתם הדבר הבא דרך אגב. בהתחלה זה מתחיל בעולם הזה, זה מתחיל מהחלשת בית המשפט, והוא עובר אחרי זה לתקשורת, ואחרי זה לאקדמיה, ואנחנו [מילה לא ברורה]. אתם לא מכירים, עשו לו רחובות, פשוט תצאו לרחובות. יואב לימור: אנחנו מבינים. אני לא מתבלבל, אני שומע את שר התקשורת [ד"ר שלמה קרעי] ומה הוא אומר, אדם שלא מבין כלום בתקשורת, אבל אני שומע היטב, בזה אני לא מתבלבל. אבל אני שואל אותך, בסוף, אם מחר יפלו פה טילים על הבית שלך, לא תצא לשמור על הילדים? איל נוה: ברור שבסוף אנחנו חיילים ונבוא להילחם, זה לא שאלה. אבל כרגע בשלב הזה אין אימונים. אתה אמרת לפני כמה דקות שאתה יודע מה הולך לקרות ביום ראשון. אנחנו מחריפים את המאבק שלנו. אנחנו לא נוותר על המדינה שלנו. יואב לימור: עכשיו, אני חושב רגע על נקרא לו י', מפקד סיירת מטכ"ל, אלוף משנה, שעושה רשימת מלאי הבוקר הזה ואומר, חסרים לי הרבה מאוד אנשים. איל נוה: המון. רני רהב: לא חסרים לו, [יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, שמחה] רוטמן יבוא. איל נוה: אנחנו, לפני שבוע הייתי במילואים, חסרים המון אנשים. לא מגיעים, פשוט לא נמצאים. גלית גוטמן: כשאתה אומר אנחנו נחריף את הצעדים, מה עוד נמצא בארסנל הנשק שלכם? איל נוה: יש עוד הרבה, לא נגיד את זה פה כמובן, אבל יש לנו עוד הרבה מהלכים שאנחנו מתכוונים לעשות. לא נוותר. אני קורא מפה לכולם לצאת מהכורסה, לצאת לרחוב, להמשיך להפגין. אתמול נעצר, בדיוק אותו קצין [סא"ל במילואים רון שרף] שנכנס לתוך בית להציל את נחשון וקסמן, וחטף כדור והוא נעצר. תבינו מה קורה. העם נקרע. פשוט נקרע. יואב לימור: תגיד, מה אתה עונה לאלה שאומרים? אתם סרבנים. בסוף, הרי אתם, כולנו, כשהיה סרבנות בהתנתקות, אמרנו לא יכולה להיות סרבנות. והנה עכשיו יש סרבנות. וכאילו אתם הופכים את זה ללגיטימי. מחר זה יהיה מהצד השני, מה תגידו להם? אז מה אתה עונה למי שאומר לך את זה? איל נוה: אנחנו מתנדבי מילואים. עוד פעם, אנחנו מסבירים את זה והסבירו את זה מספיק פעמים. אנחנו באים למילואים כמתנדבים. אחרי 25 שנה אנחנו לא חייבים לבוא למילואים, אנחנו מפסיקים את ההתנדבות שלנו. ככה גם הטייסים, ככה גם כולם. ולכן זו אינה סרבנות. סרבנות יש רק בצד שני, דרך אגב. שם נמצאת הסרבנות. אנחנו נותנים מהנשמה שלנו. אנשים שבאים במשך שנים. יואב לימור: מה זה הצד השני? החרדים שלא מתגייסים? איל נוה: החרדים שלא מתגייסים ועוד. אני חושב שכמות הצבא שאני עשיתי במשך החיים, זה רוב הממשלה לא עשתה את כמות הצבא כמובן, ולכן אנחנו ממשיכים את המאבק שלנו בכל כוח, אנחנו לא מסרבים, אנחנו שומרים על המדינה, אנחנו מרגישים שאנחנו מובילים את המחאה הזאת למקום שבו ישראל תישאר יהודית ודמוקרטית. יואב לימור: שאלה אחת אחרונה. [שר החקלאות] אבי דיכטר, בוגר היחידה שלך, ראש השב"כ לשעבר, לו [הוא] יושב כאן עכשיו מולך, מה אתה אומר לו? איל נוה: אני אומר שהוא חייב להבין שהעם שלנו נקרע, צריך לעצור דחוף. אני אומר לו שאנחנו מתפרקים, הלכידות החברתית מתפרקת, הצבא מתפרק. אין צבא, [אין] צבא העם בישראל היום. אתם לא תבינו, אנחנו אחרי, אנחנו אוספים חתימות, אנחנו בעשרות אלפי חתימות של אנשים שלא יבואו להתנדב לצבא. זאת המציאות כרגע, ואני חושב שהם [הממשלה] מבינים את זה ולא אכפת להם. גלית גוטמן: מה הציפייה שלכם מ[שר הביטחון יואב] גלנט? איל נוה: לעמוד לצד הביטחון, לעמוד לצד אזרחי ישראל, לשמור על הביטחון. אין לו צבא, [הוא] צריך לדעת את זה. הצבא שלו מתפרק. ולכן הוא חייב, חייב לקום ולהגיד, תעצרו את החקיקה, שבו לדבר. יש לנו מדינה אחת, יש לנו עם אחד, חייבים לעצור ולדבר. זאת האחריות שלו. יואב לימור: כן. אייל, תודה על הדברים האלה. סימוכין:
5:58

שישה וחצי חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – איל נוה מ"אחים לנשק": "הצבא מתפרק. אין צבא, [אין] צבא העם בישראל היום; אנחנו אוספים חתימות; עשרות אלפי חתימות של אנשים שלא יבואו להתנדב לצבא; אין לו [לשר הביטחון יואב גלנט] צבא, [הוא] צריך לדעת את זה. הצבא שלו מתפרק" ב-24 במרץ 2023, איל נוה, ממייסדי ארגון "אחים לנשק" וממנהיגיו, התארח בתוכניתם של יואב לימור וגלית גוטמן בערוץ 12. להלן תוכן הראיון: יואב לימור: באולפן איתנו אחד ממובילי המחאה איל נוה. בוקר טוב. איל נוה: בוקר. יואב לימור: איפה אתה עושה מילואים? איל נוה: סיירת מטכ"ל. יואב לימור: סיירת מטכ"ל. זאת אומרת, אתה חלק ממחאת המ"מ [המבצעים המיוחדים], מה שנקרא. איל נוה: לא, אנחנו אחים לנשק. יואב לימור: אחים לנשק, אוקיי. כשאתה שמעת אתמול את ראש הממשלה [בנימין נתניהו], אומר, אני לוקח את זה על עצמי, אני אוביל עכשיו את הפיוס, אני אוביל תהליך, אני ראש הממשלה של כולם, דאג לזכויות הפרט. מה שמעת באוזן ומה זה אומר על המשך הפעילות שלכם? איל נוה: שמעתי שאנחנו ממשיכים בכל הכוח, שמעתי שבית המשפט נמחק, שנכנסים שופטים מטעם, שמעתי שכל החוקים הולכים לעבור. ב[שתי מילים שאינן ברורות] קיבלנו היום את הסלאמי, קיבלנו. יואב לימור: ומה זה אומר על ההתנדבות שלכם להמשך, למילואים? איל נוה: אנחנו הצהרנו כבר השבוע שאנחנו מפסיקים להתנדב למילואים, במידה והחוק יעבור. מבחינתנו זה לא עובר, אנחנו במלחמה. אנחנו במלחמת העצמאות השנייה שלנו. כולנו, כולכם פה. אנחנו במלחמת העצמאות השנייה, ואנחנו הולכים להילחם על הבית שלנו, על מדינת ישראל, על מדינת ישראל דמוקרטית. גלית גוטמן: אני רוצה לשאול אותך, איל, אתה יודע, אנחנו כבר 12 שבועות לתוך המחאה הזאת, אתם בין הראשונים שהצטרפו. והרימו את הדגל. אני מתארת לעצמי שלא היה פשוט, לא היה פשוט בימים הראשונים לחשוב שאתה, כבן אדם, שלקחת על עצמו להיות חלק מסיירת מטכ"ל, זה אומר שאתה מחויב ב-200% למדינה הזאת, לעשות את ההחלטה הזאת [שלא להתנדב לשירות מילואים]. כמה מתסכל לראות שאתם נמצאים בכל מקום, שאנשים קוראים לכם טרוריסטים, אנרכיסטים, סרבנים, ולמעלה שם יושב [ראש הממשלה] בנימין נתניהו ולא סופר אתכם. כרגע זה מה שאני רואה. ברגע שהוא לא עוצר את החקיקה, ברגע שהוא שומע מהרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ומראשי [מערכת] הביטחון מה קורה פה ואיזה סכנות צפויות, הוא בטוח שאתם תגיעו מחר. איל נוה: הוא טועה. אנחנו לא נגיע. אנחנו בתוך המלחמה שלנו, ולכן אנחנו נעמוד מאוד מאוד חזק. אני מתחיל בכלל ב[שר הביטחון יואב] גלנט, שבמשך 11 שבועות לא מדבר, שותק. יש לי שר ביטחון שאין לו מיתרי קול. לא שמענו אותו בשום מקום אומר על שום דבר. וגם אתמול הוא היה צריך להחליט בין האם הוא שומר על ביטחון ישראל, או שהוא שייך למשפחת נתניהו. נכנס לחדר וחזר מקופל. אנחנו ממשיכים בכל הכוח את הדבר הזה. אנחנו מרגישים שהמדינה מתפוררת. אנחנו חתמנו על זה שאנחנו מפסיקים להתנדב, ואנחנו 25 שנה עושים מילואים, אנחנו קרועים מבפנים. יואב לימור: אבל איל, אני, אני, אתה אמרת דברים שלא יבנו עלינו, אנחנו לא נבוא. אתה רוצה להגיד שאם מחר מתחילה מלחמה עם לבנון, מתחילה מלחמה עם עזה, אתה אומר אנחנו לא שם? איל נוה: אנחנו כבר עכשיו במלחמה. אנחנו במלחמת העצמאות, אתם לא שמים לב לזה. אנחנו בתוך מלחמה, אתם הדבר הבא דרך אגב. בהתחלה זה מתחיל בעולם הזה, זה מתחיל מהחלשת בית המשפט, והוא עובר אחרי זה לתקשורת, ואחרי זה לאקדמיה, ואנחנו [מילה לא ברורה]. אתם לא מכירים, עשו לו רחובות, פשוט תצאו לרחובות. יואב לימור: אנחנו מבינים. אני לא מתבלבל, אני שומע את שר התקשורת [ד"ר שלמה קרעי] ומה הוא אומר, אדם שלא מבין כלום בתקשורת, אבל אני שומע היטב, בזה אני לא מתבלבל. אבל אני שואל אותך, בסוף, אם מחר יפלו פה טילים על הבית שלך, לא תצא לשמור על הילדים? איל נוה: ברור שבסוף אנחנו חיילים ונבוא להילחם, זה לא שאלה. אבל כרגע בשלב הזה אין אימונים. אתה אמרת לפני כמה דקות שאתה יודע מה הולך לקרות ביום ראשון. אנחנו מחריפים את המאבק שלנו. אנחנו לא נוותר על המדינה שלנו. יואב לימור: עכשיו, אני חושב רגע על נקרא לו י', מפקד סיירת מטכ"ל, אלוף משנה, שעושה רשימת מלאי הבוקר הזה ואומר, חסרים לי הרבה מאוד אנשים. איל נוה: המון. רני רהב: לא חסרים לו, [יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, שמחה] רוטמן יבוא. איל נוה: אנחנו, לפני שבוע הייתי במילואים, חסרים המון אנשים. לא מגיעים, פשוט לא נמצאים. גלית גוטמן: כשאתה אומר אנחנו נחריף את הצעדים, מה עוד נמצא בארסנל הנשק שלכם? איל נוה: יש עוד הרבה, לא נגיד את זה פה כמובן, אבל יש לנו עוד הרבה מהלכים שאנחנו מתכוונים לעשות. לא נוותר. אני קורא מפה לכולם לצאת מהכורסה, לצאת לרחוב, להמשיך להפגין. אתמול נעצר, בדיוק אותו קצין [סא"ל במילואים רון שרף] שנכנס לתוך בית להציל את נחשון וקסמן, וחטף כדור והוא נעצר. תבינו מה קורה. העם נקרע. פשוט נקרע. יואב לימור: תגיד, מה אתה עונה לאלה שאומרים? אתם סרבנים. בסוף, הרי אתם, כולנו, כשהיה סרבנות בהתנתקות, אמרנו לא יכולה להיות סרבנות. והנה עכשיו יש סרבנות. וכאילו אתם הופכים את זה ללגיטימי. מחר זה יהיה מהצד השני, מה תגידו להם? אז מה אתה עונה למי שאומר לך את זה? איל נוה: אנחנו מתנדבי מילואים. עוד פעם, אנחנו מסבירים את זה והסבירו את זה מספיק פעמים. אנחנו באים למילואים כמתנדבים. אחרי 25 שנה אנחנו לא חייבים לבוא למילואים, אנחנו מפסיקים את ההתנדבות שלנו. ככה גם הטייסים, ככה גם כולם. ולכן זו אינה סרבנות. סרבנות יש רק בצד שני, דרך אגב. שם נמצאת הסרבנות. אנחנו נותנים מהנשמה שלנו. אנשים שבאים במשך שנים. יואב לימור: מה זה הצד השני? החרדים שלא מתגייסים? איל נוה: החרדים שלא מתגייסים ועוד. אני חושב שכמות הצבא שאני עשיתי במשך החיים, זה רוב הממשלה לא עשתה את כמות הצבא כמובן, ולכן אנחנו ממשיכים את המאבק שלנו בכל כוח, אנחנו לא מסרבים, אנחנו שומרים על המדינה, אנחנו מרגישים שאנחנו מובילים את המחאה הזאת למקום שבו ישראל תישאר יהודית ודמוקרטית. יואב לימור: שאלה אחת אחרונה. [שר החקלאות] אבי דיכטר, בוגר היחידה שלך, ראש השב"כ לשעבר, לו [הוא] יושב כאן עכשיו מולך, מה אתה אומר לו? איל נוה: אני אומר שהוא חייב להבין שהעם שלנו נקרע, צריך לעצור דחוף. אני אומר לו שאנחנו מתפרקים, הלכידות החברתית מתפרקת, הצבא מתפרק. אין צבא, [אין] צבא העם בישראל היום. אתם לא תבינו, אנחנו אחרי, אנחנו אוספים חתימות, אנחנו בעשרות אלפי חתימות של אנשים שלא יבואו להתנדב לצבא. זאת המציאות כרגע, ואני חושב שהם [הממשלה] מבינים את זה ולא אכפת להם. גלית גוטמן: מה הציפייה שלכם מ[שר הביטחון יואב] גלנט? איל נוה: לעמוד לצד הביטחון, לעמוד לצד אזרחי ישראל, לשמור על הביטחון. אין לו צבא, [הוא] צריך לדעת את זה. הצבא שלו מתפרק. ולכן הוא חייב, חייב לקום ולהגיד, תעצרו את החקיקה, שבו לדבר. יש לנו מדינה אחת, יש לנו עם אחד, חייבים לעצור ולדבר. זאת האחריות שלו. יואב לימור: כן. אייל, תודה על הדברים האלה. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

33,360 Aufrufe • vor 7 Monaten

כל עוד לא נבין שזו לא רק מלחמה צבאית, אלא מלחמה על הזהות והערכים שלנו, נמשיך לחזור על אותן טעויות. הגיע הזמן להבין - אנחנו לא נלחמים רק בחמאס. אנחנו נלחמים בתפיסת עולם שרוצה למחוק את כל מה שאנחנו מאמינים בו. וזו מלחמה שמתנהלת לא רק בשדה הקרב, אלא גם באוניברסיטאות, בתקשורת, ובתרבות. אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמה גדולה - לא רק על ישראל, אלא על עצם קיומה של הציביליזציה האנושית. מצד אחד יש לנו את האידיאולוגיה הפרוגרסיבית, שמנסה למחוק את כל הזהויות המסורתיות - זהות מינית, משפחתית, לאומית. מהצד השני יש את האסלאם הקיצוני. שתי התנועות האלה, למרות שהן נראות שונות לחלוטין, למעשה משתפות פעולה כדי להרוס את יסודות החברה האנושית. ומי עומד מולם? אנחנו, עם ישראל והיהדות. אנחנו מייצגים את הערכים הבסיסיים של המוסר והאמונה שעליהם מושתתת הציביליזציה המערבית. לכן אנחנו האויב המשותף שלהם. אבל אני מאמין שאם נבין את המערכה הזאת לעומק, ונדע להסביר אותה לעולם, נגלה שרוב האנושות בעצם איתנו. רוב האנשים עדיין מאמינים באלוהים, רוצים לשמור על המשפחה והזהות הלאומית שלהם. אם נתעורר ונבין את זה, נוכל סוף סוף להתמודד עם השורש של הבעיה, ולא רק עם הסימפטומים. זה הזמן לעמוד על שלנו, על הערכים שלנו, ועל הזהות שלנו. רק ככה נוכל באמת לנצח.
40:30

כל עוד לא נבין שזו לא רק מלחמה צבאית, אלא מלחמה על הזהות והערכים שלנו, נמשיך לחזור על אותן טעויות. הגיע הזמן להבין - אנחנו לא נלחמים רק בחמאס. אנחנו נלחמים בתפיסת עולם שרוצה למחוק את כל מה שאנחנו מאמינים בו. וזו מלחמה שמתנהלת לא רק בשדה הקרב, אלא גם באוניברסיטאות, בתקשורת, ובתרבות. אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמה גדולה - לא רק על ישראל, אלא על עצם קיומה של הציביליזציה האנושית. מצד אחד יש לנו את האידיאולוגיה הפרוגרסיבית, שמנסה למחוק את כל הזהויות המסורתיות - זהות מינית, משפחתית, לאומית. מהצד השני יש את האסלאם הקיצוני. שתי התנועות האלה, למרות שהן נראות שונות לחלוטין, למעשה משתפות פעולה כדי להרוס את יסודות החברה האנושית. ומי עומד מולם? אנחנו, עם ישראל והיהדות. אנחנו מייצגים את הערכים הבסיסיים של המוסר והאמונה שעליהם מושתתת הציביליזציה המערבית. לכן אנחנו האויב המשותף שלהם. אבל אני מאמין שאם נבין את המערכה הזאת לעומק, ונדע להסביר אותה לעולם, נגלה שרוב האנושות בעצם איתנו. רוב האנשים עדיין מאמינים באלוהים, רוצים לשמור על המשפחה והזהות הלאומית שלהם. אם נתעורר ונבין את זה, נוכל סוף סוף להתמודד עם השורש של הבעיה, ולא רק עם הסימפטומים. זה הזמן לעמוד על שלנו, על הערכים שלנו, ועל הזהות שלנו. רק ככה נוכל באמת לנצח.

משה פייגלין Moshe Feiglin

23,960 Aufrufe • vor 2 Jahren

אתמול התקיימה בזכרון יעקב הקרנה של סרט תיעודי שמגולל את אירועי המחאה בארבע השנים האחרונות: RISING - Voices of Protest and Hope ולאחריו ״בונוס״ - פאנל של שקמה ברסלר והדס קליין. כמי שחייה השתנו מקצה לקצה בעקבות מחאת קפלן, עניין אותי לראות את הסרט. כן, יש לי שריטה כזאת, לנסות להבין מה עובר בראש של הצד השני. אז רכשתי כרטיסים. אבל כשהגעתי, אנשים ליברלים ונאורים בווסט צהוב הודיעו לי, לתדהמתי, שעם כל הכבוד לדמוקרטיה, אודליה קדמי - לאירוע הזה לא נכנסת. למה? זו ההוראה שקיבלו מהמארגנים (כנראה שממש לא אהבו את השאלה ששאלתי בהרצאה הקודמת של שקמה - מוזמנים לחפש בסרטונים שלי). אלא שאז המפיקה של הסרט (!!), רוית גלאנס, שמעה את המהומה בחוץ וכשהבינה מה קורה, ביקשה להכניס אותי. בסוף האירוע היא ניגשה אלי והודתה לי שהגעתי. קפלניסטים יקרים ובפרט- התכשיטים של זכרון, שניה לפני ראש השנה, זמן טוב לחשבון נפש. ההתנהגות אמש מבזה לא רק אותי אלא את כל הערכים שבשמם (לכאורה) יצאתם לרחובות. אם הייתה בכם טיפת הגינות, הייתם מזמן מתנצלים. ויש הרבה על מה. מחשבות על הסרט - בהמשך.
2:05

אתמול התקיימה בזכרון יעקב הקרנה של סרט תיעודי שמגולל את אירועי המחאה בארבע השנים האחרונות: RISING - Voices of Protest and Hope ולאחריו ״בונוס״ - פאנל של שקמה ברסלר והדס קליין. כמי שחייה השתנו מקצה לקצה בעקבות מחאת קפלן, עניין אותי לראות את הסרט. כן, יש לי שריטה כזאת, לנסות להבין מה עובר בראש של הצד השני. אז רכשתי כרטיסים. אבל כשהגעתי, אנשים ליברלים ונאורים בווסט צהוב הודיעו לי, לתדהמתי, שעם כל הכבוד לדמוקרטיה, אודליה קדמי - לאירוע הזה לא נכנסת. למה? זו ההוראה שקיבלו מהמארגנים (כנראה שממש לא אהבו את השאלה ששאלתי בהרצאה הקודמת של שקמה - מוזמנים לחפש בסרטונים שלי). אלא שאז המפיקה של הסרט (!!), רוית גלאנס, שמעה את המהומה בחוץ וכשהבינה מה קורה, ביקשה להכניס אותי. בסוף האירוע היא ניגשה אלי והודתה לי שהגעתי. קפלניסטים יקרים ובפרט- התכשיטים של זכרון, שניה לפני ראש השנה, זמן טוב לחשבון נפש. ההתנהגות אמש מבזה לא רק אותי אלא את כל הערכים שבשמם (לכאורה) יצאתם לרחובות. אם הייתה בכם טיפת הגינות, הייתם מזמן מתנצלים. ויש הרבה על מה. מחשבות על הסרט - בהמשך.

Odelia Kedmi | אודליה קדמי

20,605 Aufrufe • vor 13 Tagen

אפריל 2023 - פרופ’ מרדכי קרמינצר: "אם תהיה דיקטטורה, לא יהיה חופש ושוויון, ותהיה אלימות לגיטימית, כי מותר להרוג את הדיקטטור, והוא יודע שמותר להרוג אותו, ולכן יהיו אנשים שיהרגו את האנשים שיבואו להרוג את הדיקטטור; אנחנו הולכים לעולם של שפיכות דמים, שאי אפשר בלעדיה להיפטר מהדיקטטור" ב-2 באפריל 2023, נערך במכון הישראלי לדמוקרטיה בירושלים יום עיון שנשא את השם "שולחן עגול בנושא מחאת משרתי המילואים נגד יוזמות החקיקה של הממשלה". להלן דברי פרופסור מרדכי קרמינצר, מומחה במשפט פלילי ובמשפט צבאי, פרופסור אמריטוס למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה: יש גבול עד כמה אפשר להתחשב בתודעות כשהן כוזבות. יש ציבור שלם בישראל שהתודעה שלו היא שרוני אלשיך [לשעבר מפכ"ל המשטרה] ואביחי מנדלבליט [לשעבר היועץ המשפטי לממשלה] תפרו תיק ל[בנימין] נתניהו שלא היה ולא נברא כדי להפיל אותו מלהיות ראש ממשלה. יש, אני לא יודע, 30-40 אחוז מהציבור הישראלי שמאמין בזה. אז מה אז אנחנו צריכים עכשיו להתחשב באמונה הזאת שהיא כולה כזב. כלומר, יש איזה גבולות לכמה אפשר ללכת אחרי תודעות כוזבות. עכשיו, אני מציע לשאול את השאלה, נניח שאנחנו כבר, אתה כל כך נשען על השבועה [שבועת האמונים של המשרתים בצה"ל לציית לפקודות המפקדים ולהגן על המולדת], פרופ' [סטיוארט] כהן [המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר-אילן], נניח שאנחנו כבר בדיקטטורה [אם וכאשר תאושר הרפורמה המשפטית], אנחנו יכולים להיות בדיקטטורה תוך שבוע, יש דיקטטורה, כולם מסכימים שזו דיקטטורה, אז אתה תגיד להם [לקציני ולחיילי המילואים], נשבעתם [לשרת בצה”ל], תמשיכו לשרת את הדיקטטור? [אתה] לא תגיד להם [לשרת את הדיקטטור]. יפה. אז אנחנו מסכימים שיש דברים, גם אם לא כתובים בשבועות [לשרת בצה"ל] ולא כתובים בשום טקסט, שאנשים לא התחייבו לשרת דיקטטור. עכשיו, לדעתי, הם גם התחייבו כלפינו שהם ימנעו מהדיקטטור לעלות לשלטון. למה? אני אסביר למה. אם תהיה פה דיקטטורה, לא יהיה לנו חופש, לא יוכל להיות שוויון, ותהיה אלימות לגיטימית, כי מותר להרוג את הדיקטטור. והדיקטטור גם יודע שמותר להרוג אותו, ולכן יהיו שם אנשים שיהרגו את האנשים שיבואו להרוג את הדיקטטור. כלומר אנחנו הולכים לעולם של שפיכות דמים, שאי אפשר בלעדיה להיפטר מהדיקטטור. אז האנשים האלה, עשו צעד, חריף אומנם, כדי למנוע מההתפתחות הזאת להתרחש. ההתפתחות הזאת לדעתי, היא סכנה קרובה, מיידית ומוחשית. מול סכנה קרובה ומיידית ומוחשית, אתה נוקט בצעדים, שנחזים להיות בעלי השפעה, בעלי אפקטיביות, פוטנציאלית, ואני חושב שננקטו צעדים כאלה, ואני חושב שצריך להסיר את הכובע, ולברך עליהם. תמיד יש unintended consequences יש כל מיני דברים שיכולים לקרות, אבל מול הסכנה הזאת, אני חושב שכמעט כל דבר שהוא בתחום החוקי, ואני חושב שלא יכול להיות ויכוח, שהם פועלים במסגרת החוק, נכון וחובה לעשות אותו. ולדעתי יוצא מפה משהו מאוד יפה, שהמיליטריזם הישראלי, ויש כזה, יש לו ריח, [אתה] דיברת על ריח לא טוב, אני מריח ריח בושם, יש לו ריח אזרחי, דמוקרטי למופת, כלומר האנשים האלה, האנשים... [נקטע] לא, אבל הריח הזה עכשיו מתחזק, הוא מתפזר באוויר, אני מתבשם ממנו, מהדבר הזה. לכן, הראייה שלי היא ממש הפוכה, קוטבית לראייה שהובעה קודם. אני רוצה רק לומר עוד משפט אחד. אנחנו צריכים לחשוב על עוד מצבים, ולא נעים לי לסבך את החיים, הם מסובכים גם ככה. האמירה הזאת: 'הוא [בנימין נתניהו] איבד את זה', שאנשים מאוד רציניים אומרים על ראש הממשלה [בנימין נתניהו], הוא באמת מחזיק מחזיק כפתור, והשאלה היא, מה המשמעות של האמירות של, לא שלי, אני לא מבין בזה כלום, של אנשים שמבינים הרבה, שאומרים שהוא איבד את זה. כלומר, הסיפור פה הוא עכשיו ברמת סיכון הרבה יותר גבוהה. ועוד דבר שאני רוצה להגיד. אפשר היה לבוא ולהגיד, אנחנו כולנו חייבים ציות. למה בין השאר, ציות למנהיגות הפוליטית, למה? כי תמיד שמחנו שההחלטות של המנהיגות הזאת יש בהם תהליכים שבהם משתפים אנשים מבינים, אנשי מקצוע, העסק הזה התמוטט לחלוטין. ראש הממשלה הזה מסרב לכנס קבינט ביטחוני, כשהרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ושר הביטחון [יואב גלנט] מבקשים ממנו לכנס. כל המהפכה הזאת [הרפורמה המשפטית], אף אחד לא ישב חצי שעה עם דף ואמר: מהן ההשלכות הצפויות? מה יקרה? מה זה יעשה לכלכלה, לצבא, לביטחון, ליחסי החוץ? התהליך הזה בכלל לא התקיים. התהליך הזה בכלל לא התקיים. במקום שבו, יש סכנה שהוא [נתניהו] איבד את זה, ואין תהליכים מסודרים, אין פרוצדורות, הסכנה היא סכנה מאוד חמורה ולכן מוצדקים גם צעדים מהסוג הזה. ואני רוצה לסיים ולקרוא לכם משהו ככה קצת בניגוד לרוח הכללית פה על [הגישה] נגד סרבנות [לשירות מילואים]. זה קטע של אריך פרום, שאומר שבמשך מאות שנים הרגילו אותנו לחשוב שציות הוא מידה טובה, ושאי ציות הוא חטא, ודאי במסגרת צבאית, ומול זה הוא מציע להציב את האמירה הבאה, שההיסטוריה האנושית החלה במעשה של אי ציות, אדם וחווה שהם התפרעו מול אלוהים, ואין זה בלתי סביר שהיא תושמד על ידי מעשה של ציות. מציע לחשוב גם על זה. הערה: נוסח שבועת צה"ל (שבועת האמונים) - "הנני נשבע(ת) ומתחייב(ת) בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל לחוקיה ולשלטונותיה המוסמכים, לקבל על עצמי ללא תנאי וללא סייג עול משמעתו של צבא ההגנה לישראל, לציית לכל הפקודות וההוראות הניתנות על ידי המפקדים המוסמכים ולהקדיש את כל כוחותיי ואף להקריב את חיי להגנת המולדת ולחירות ישראל". סימוכין:
5:54

אפריל 2023 - פרופ’ מרדכי קרמינצר: "אם תהיה דיקטטורה, לא יהיה חופש ושוויון, ותהיה אלימות לגיטימית, כי מותר להרוג את הדיקטטור, והוא יודע שמותר להרוג אותו, ולכן יהיו אנשים שיהרגו את האנשים שיבואו להרוג את הדיקטטור; אנחנו הולכים לעולם של שפיכות דמים, שאי אפשר בלעדיה להיפטר מהדיקטטור" ב-2 באפריל 2023, נערך במכון הישראלי לדמוקרטיה בירושלים יום עיון שנשא את השם "שולחן עגול בנושא מחאת משרתי המילואים נגד יוזמות החקיקה של הממשלה". להלן דברי פרופסור מרדכי קרמינצר, מומחה במשפט פלילי ובמשפט צבאי, פרופסור אמריטוס למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה: יש גבול עד כמה אפשר להתחשב בתודעות כשהן כוזבות. יש ציבור שלם בישראל שהתודעה שלו היא שרוני אלשיך [לשעבר מפכ"ל המשטרה] ואביחי מנדלבליט [לשעבר היועץ המשפטי לממשלה] תפרו תיק ל[בנימין] נתניהו שלא היה ולא נברא כדי להפיל אותו מלהיות ראש ממשלה. יש, אני לא יודע, 30-40 אחוז מהציבור הישראלי שמאמין בזה. אז מה אז אנחנו צריכים עכשיו להתחשב באמונה הזאת שהיא כולה כזב. כלומר, יש איזה גבולות לכמה אפשר ללכת אחרי תודעות כוזבות. עכשיו, אני מציע לשאול את השאלה, נניח שאנחנו כבר, אתה כל כך נשען על השבועה [שבועת האמונים של המשרתים בצה"ל לציית לפקודות המפקדים ולהגן על המולדת], פרופ' [סטיוארט] כהן [המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר-אילן], נניח שאנחנו כבר בדיקטטורה [אם וכאשר תאושר הרפורמה המשפטית], אנחנו יכולים להיות בדיקטטורה תוך שבוע, יש דיקטטורה, כולם מסכימים שזו דיקטטורה, אז אתה תגיד להם [לקציני ולחיילי המילואים], נשבעתם [לשרת בצה”ל], תמשיכו לשרת את הדיקטטור? [אתה] לא תגיד להם [לשרת את הדיקטטור]. יפה. אז אנחנו מסכימים שיש דברים, גם אם לא כתובים בשבועות [לשרת בצה"ל] ולא כתובים בשום טקסט, שאנשים לא התחייבו לשרת דיקטטור. עכשיו, לדעתי, הם גם התחייבו כלפינו שהם ימנעו מהדיקטטור לעלות לשלטון. למה? אני אסביר למה. אם תהיה פה דיקטטורה, לא יהיה לנו חופש, לא יוכל להיות שוויון, ותהיה אלימות לגיטימית, כי מותר להרוג את הדיקטטור. והדיקטטור גם יודע שמותר להרוג אותו, ולכן יהיו שם אנשים שיהרגו את האנשים שיבואו להרוג את הדיקטטור. כלומר אנחנו הולכים לעולם של שפיכות דמים, שאי אפשר בלעדיה להיפטר מהדיקטטור. אז האנשים האלה, עשו צעד, חריף אומנם, כדי למנוע מההתפתחות הזאת להתרחש. ההתפתחות הזאת לדעתי, היא סכנה קרובה, מיידית ומוחשית. מול סכנה קרובה ומיידית ומוחשית, אתה נוקט בצעדים, שנחזים להיות בעלי השפעה, בעלי אפקטיביות, פוטנציאלית, ואני חושב שננקטו צעדים כאלה, ואני חושב שצריך להסיר את הכובע, ולברך עליהם. תמיד יש unintended consequences יש כל מיני דברים שיכולים לקרות, אבל מול הסכנה הזאת, אני חושב שכמעט כל דבר שהוא בתחום החוקי, ואני חושב שלא יכול להיות ויכוח, שהם פועלים במסגרת החוק, נכון וחובה לעשות אותו. ולדעתי יוצא מפה משהו מאוד יפה, שהמיליטריזם הישראלי, ויש כזה, יש לו ריח, [אתה] דיברת על ריח לא טוב, אני מריח ריח בושם, יש לו ריח אזרחי, דמוקרטי למופת, כלומר האנשים האלה, האנשים... [נקטע] לא, אבל הריח הזה עכשיו מתחזק, הוא מתפזר באוויר, אני מתבשם ממנו, מהדבר הזה. לכן, הראייה שלי היא ממש הפוכה, קוטבית לראייה שהובעה קודם. אני רוצה רק לומר עוד משפט אחד. אנחנו צריכים לחשוב על עוד מצבים, ולא נעים לי לסבך את החיים, הם מסובכים גם ככה. האמירה הזאת: 'הוא [בנימין נתניהו] איבד את זה', שאנשים מאוד רציניים אומרים על ראש הממשלה [בנימין נתניהו], הוא באמת מחזיק מחזיק כפתור, והשאלה היא, מה המשמעות של האמירות של, לא שלי, אני לא מבין בזה כלום, של אנשים שמבינים הרבה, שאומרים שהוא איבד את זה. כלומר, הסיפור פה הוא עכשיו ברמת סיכון הרבה יותר גבוהה. ועוד דבר שאני רוצה להגיד. אפשר היה לבוא ולהגיד, אנחנו כולנו חייבים ציות. למה בין השאר, ציות למנהיגות הפוליטית, למה? כי תמיד שמחנו שההחלטות של המנהיגות הזאת יש בהם תהליכים שבהם משתפים אנשים מבינים, אנשי מקצוע, העסק הזה התמוטט לחלוטין. ראש הממשלה הזה מסרב לכנס קבינט ביטחוני, כשהרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ושר הביטחון [יואב גלנט] מבקשים ממנו לכנס. כל המהפכה הזאת [הרפורמה המשפטית], אף אחד לא ישב חצי שעה עם דף ואמר: מהן ההשלכות הצפויות? מה יקרה? מה זה יעשה לכלכלה, לצבא, לביטחון, ליחסי החוץ? התהליך הזה בכלל לא התקיים. התהליך הזה בכלל לא התקיים. במקום שבו, יש סכנה שהוא [נתניהו] איבד את זה, ואין תהליכים מסודרים, אין פרוצדורות, הסכנה היא סכנה מאוד חמורה ולכן מוצדקים גם צעדים מהסוג הזה. ואני רוצה לסיים ולקרוא לכם משהו ככה קצת בניגוד לרוח הכללית פה על [הגישה] נגד סרבנות [לשירות מילואים]. זה קטע של אריך פרום, שאומר שבמשך מאות שנים הרגילו אותנו לחשוב שציות הוא מידה טובה, ושאי ציות הוא חטא, ודאי במסגרת צבאית, ומול זה הוא מציע להציב את האמירה הבאה, שההיסטוריה האנושית החלה במעשה של אי ציות, אדם וחווה שהם התפרעו מול אלוהים, ואין זה בלתי סביר שהיא תושמד על ידי מעשה של ציות. מציע לחשוב גם על זה. הערה: נוסח שבועת צה"ל (שבועת האמונים) - "הנני נשבע(ת) ומתחייב(ת) בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל לחוקיה ולשלטונותיה המוסמכים, לקבל על עצמי ללא תנאי וללא סייג עול משמעתו של צבא ההגנה לישראל, לציית לכל הפקודות וההוראות הניתנות על ידי המפקדים המוסמכים ולהקדיש את כל כוחותיי ואף להקריב את חיי להגנת המולדת ולחירות ישראל". סימוכין:

Jonathan D. Halevi

17,703 Aufrufe • vor 1 Jahr

כל מילה וכל אות של גלית חמי, עורכת כלכליסט, הבוקר בכנס החירום של ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל, ״בלי תקשורת חופשית אין דמוקרטיה״: תסלחו לי, אבל אנחנו יושבים כאן ומדברים לעצמנו. מסבירים לעצמנו את מה שאנחנו יודעים, ולועסים את אותו מסטיק משומש כבר 3 שנים. בחוץ יורקים עלינו, מגדפים אותנו, מכנים אותנו בשמות גנאי, מאיימים על חיינו, משרדי ממשלה מחרימים אותנו, "מסיבות עיתונאים" מתקיימות בלי עיתונאים, בלי שאלות, בלי תשובות. ראש הממשלה ובני משפחתנו לא בוחלים בעלבונות אישיים כלפי עיתונאים. הטחת האשמות שקריות על כל מי שאינו מתיישר עם האינטרסים האישיים שלהם. לא של המדינה, לא של האזרחים - עם האינטרסים האישיים שלהם. הפכו את כולנו ממשרתי ציבור - לאויבי העם. ומה אנחנו? אנחנו לא מבינים את גודל האסון. אנחנו לא מוטרדים מספיק מהעובדה שהעיתונות האמיתית במדינה שלנו הולכת ונכחדת. הולכת ונדחקת לטובת עיתונות מטעם, שידורי תעמולה, ומכונות רעל בתחפושת של עיתונות. וכן - מי שעובד בערוץ 14 הוא לא עיתונאי. וגם לא פרשן. ואם לא נקום ונעשה מעשה, נהפוך להונגריה על מלא. נהפוך למדינה שבה אין מי שיגן באמת על אזרחיה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להמשיך להישאר מאחורי מקלדת או מסך. אנחנו לא יכולים להסתפק בנאומים ולא במאמרי ביקורת, וגם לא בכנסים כאלה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להמשיך לשחק בכאילו. ללכת למסיבות עיתונאים בהם לא מאפשרים לנו לשאול שאלות, לנרמל את כל מה שלא נורמלי, או לתת במה לדברי הסתה שמאיימים על שלטון החוק ומוסדות המדינה בשם איזה "איזון" מפוברק. אנחנו צריכים לקום. אנחנו חייבים להשמיע את קולנו מחוץ לאולם הזה. ללכת לדיונים בכנסת ולהשמיע שם את קולנו. ללכת לתקשורת בעולם, להיפגש עם מנהיגים בעולם, לספר לכולם בקולנו מה קורה פה. להשתמש בכלים שיש לנו ביד: מודעות, שלטי חוצות, להחשיך מסכים. כן, להחשיך מסכים! כי אם אנחנו לא נעשה את זה - יכפו את זה עלינו. זה התפקיד הכי חשוב שיש לנו היום. אסור לנו להיות הדור שיכשיר את ההשתקה. שיחשיך את המסכים. לא רק בשבילנו, אלא גם לטובת הדורות הבאים של העיתונות. חייבים לקום ולעשות. גלית חמי ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל
3:06

כל מילה וכל אות של גלית חמי, עורכת כלכליסט, הבוקר בכנס החירום של ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל, ״בלי תקשורת חופשית אין דמוקרטיה״: תסלחו לי, אבל אנחנו יושבים כאן ומדברים לעצמנו. מסבירים לעצמנו את מה שאנחנו יודעים, ולועסים את אותו מסטיק משומש כבר 3 שנים. בחוץ יורקים עלינו, מגדפים אותנו, מכנים אותנו בשמות גנאי, מאיימים על חיינו, משרדי ממשלה מחרימים אותנו, "מסיבות עיתונאים" מתקיימות בלי עיתונאים, בלי שאלות, בלי תשובות. ראש הממשלה ובני משפחתנו לא בוחלים בעלבונות אישיים כלפי עיתונאים. הטחת האשמות שקריות על כל מי שאינו מתיישר עם האינטרסים האישיים שלהם. לא של המדינה, לא של האזרחים - עם האינטרסים האישיים שלהם. הפכו את כולנו ממשרתי ציבור - לאויבי העם. ומה אנחנו? אנחנו לא מבינים את גודל האסון. אנחנו לא מוטרדים מספיק מהעובדה שהעיתונות האמיתית במדינה שלנו הולכת ונכחדת. הולכת ונדחקת לטובת עיתונות מטעם, שידורי תעמולה, ומכונות רעל בתחפושת של עיתונות. וכן - מי שעובד בערוץ 14 הוא לא עיתונאי. וגם לא פרשן. ואם לא נקום ונעשה מעשה, נהפוך להונגריה על מלא. נהפוך למדינה שבה אין מי שיגן באמת על אזרחיה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להמשיך להישאר מאחורי מקלדת או מסך. אנחנו לא יכולים להסתפק בנאומים ולא במאמרי ביקורת, וגם לא בכנסים כאלה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להמשיך לשחק בכאילו. ללכת למסיבות עיתונאים בהם לא מאפשרים לנו לשאול שאלות, לנרמל את כל מה שלא נורמלי, או לתת במה לדברי הסתה שמאיימים על שלטון החוק ומוסדות המדינה בשם איזה "איזון" מפוברק. אנחנו צריכים לקום. אנחנו חייבים להשמיע את קולנו מחוץ לאולם הזה. ללכת לדיונים בכנסת ולהשמיע שם את קולנו. ללכת לתקשורת בעולם, להיפגש עם מנהיגים בעולם, לספר לכולם בקולנו מה קורה פה. להשתמש בכלים שיש לנו ביד: מודעות, שלטי חוצות, להחשיך מסכים. כן, להחשיך מסכים! כי אם אנחנו לא נעשה את זה - יכפו את זה עלינו. זה התפקיד הכי חשוב שיש לנו היום. אסור לנו להיות הדור שיכשיר את ההשתקה. שיחשיך את המסכים. לא רק בשבילנו, אלא גם לטובת הדורות הבאים של העיתונות. חייבים לקום ולעשות. גלית חמי ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

28,520 Aufrufe • vor 9 Monaten

שורד השבי אלי-ה כהן נגד יוצרי הסרט נז"א: ​"וואי אני עצבני ברמות שאי אפשר לתאר. אני כבר יומיים בגירודים על הזוג מפגרים האלה שטסו לוונציה לקבל פרס על הסרט התדמיתי שהם עשו על מדינת ישראל. וזה לא נקלט ששני האנשים האלה יכולים מחר לחזור מוונציה למדינת ישראל ולטייל בדיזנגוף סנטר ולטייל ביהודה הלוי ולאכול פה במסעדות. ​ואני מבין את זה שיש חוק ואנחנו חיים במדינה חופשית ודמוקרטית וכל אחד מגיע לו להגיד את מה שהוא רוצה, אבל אנחנו כעם... אנחנו כעם, לא כמדינה, כעם -לא יכולים לתת לזה לעבור על סדר היום. זה פשוט לא יכול לקרות. אנחנו צריכים לצאת לרחובות ולתלות פוסטרים שלהם ולהפיץ את התמונות שלהם בכל מדיה אפשרית, כדי שכשהם ילכו ברחוב - מותר להם ללכת פה, אנחנו לא נעשה משהו שעובר על החוק - אבל כשהם ילכו ברחוב הם ירגישו מבויישים. ​כי במדינה הזאתי הם לא יכולים ללכת ולהשפיל את אחים שלי ואת חברים שלי ואת האנשים שנלחמו כל יום מחדש כדי להחזיר אותי הביתה, ונלחמים כל יום מחדש כדי שהמשפחות שלנו יוכלו לחיות פה, והם ילכו ויפיצו עליהם שקרים ואנחנו... ואנחנו מה? וניתן לזה לעבור? הם צריכים ללכת ברחוב ואנשים צריכים לירוק עליהם. זה לא הגיוני. הדם של חברים שלנו, הדם של יהודי התפוצות, נמצאים על הידיים שלהם. ​מחר כל בן אדם כמוני וכמוכם שהולך לצאת לאירופה, הולך לצאת לבלגיה, אם הוא ידבר בעברית ירקו עליו, ירביצו לו ויקללו אותו, וזה רק נטו בגלל האנשים המטורפים האלה, שמפיצים עלינו את השקרים הנוראים האלה. בואנה, הם שמו שם פאקינג ניצבים. זה לא הגיוני. ​אנחנו לא יכולים לתת לזה לעבור על סדר היום. אני לא... זה מחרפן אותי. סליחה, אני לא מגיב ככה לשום דבר. אנחנו באמת חייבים לעשות משהו. אז כל בן אדם שיש לו רעיון שישלח לי הודעה, אני בפנים לעשות איתו כל דבר, אם זה לתלות פוסטרים ברחוב, אם זה לקפוץ על גגות ולתלות שלטים שלהם, אני בפנים."
1:38

שורד השבי אלי-ה כהן נגד יוצרי הסרט נז"א: ​"וואי אני עצבני ברמות שאי אפשר לתאר. אני כבר יומיים בגירודים על הזוג מפגרים האלה שטסו לוונציה לקבל פרס על הסרט התדמיתי שהם עשו על מדינת ישראל. וזה לא נקלט ששני האנשים האלה יכולים מחר לחזור מוונציה למדינת ישראל ולטייל בדיזנגוף סנטר ולטייל ביהודה הלוי ולאכול פה במסעדות. ​ואני מבין את זה שיש חוק ואנחנו חיים במדינה חופשית ודמוקרטית וכל אחד מגיע לו להגיד את מה שהוא רוצה, אבל אנחנו כעם... אנחנו כעם, לא כמדינה, כעם -לא יכולים לתת לזה לעבור על סדר היום. זה פשוט לא יכול לקרות. אנחנו צריכים לצאת לרחובות ולתלות פוסטרים שלהם ולהפיץ את התמונות שלהם בכל מדיה אפשרית, כדי שכשהם ילכו ברחוב - מותר להם ללכת פה, אנחנו לא נעשה משהו שעובר על החוק - אבל כשהם ילכו ברחוב הם ירגישו מבויישים. ​כי במדינה הזאתי הם לא יכולים ללכת ולהשפיל את אחים שלי ואת חברים שלי ואת האנשים שנלחמו כל יום מחדש כדי להחזיר אותי הביתה, ונלחמים כל יום מחדש כדי שהמשפחות שלנו יוכלו לחיות פה, והם ילכו ויפיצו עליהם שקרים ואנחנו... ואנחנו מה? וניתן לזה לעבור? הם צריכים ללכת ברחוב ואנשים צריכים לירוק עליהם. זה לא הגיוני. הדם של חברים שלנו, הדם של יהודי התפוצות, נמצאים על הידיים שלהם. ​מחר כל בן אדם כמוני וכמוכם שהולך לצאת לאירופה, הולך לצאת לבלגיה, אם הוא ידבר בעברית ירקו עליו, ירביצו לו ויקללו אותו, וזה רק נטו בגלל האנשים המטורפים האלה, שמפיצים עלינו את השקרים הנוראים האלה. בואנה, הם שמו שם פאקינג ניצבים. זה לא הגיוני. ​אנחנו לא יכולים לתת לזה לעבור על סדר היום. אני לא... זה מחרפן אותי. סליחה, אני לא מגיב ככה לשום דבר. אנחנו באמת חייבים לעשות משהו. אז כל בן אדם שיש לו רעיון שישלח לי הודעה, אני בפנים לעשות איתו כל דבר, אם זה לתלות פוסטרים ברחוב, אם זה לקפוץ על גגות ולתלות שלטים שלהם, אני בפנים."

Gil mishali גיל משעלי

85,849 Aufrufe • vor 8 Tagen

שבועיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אלוף (במיל.) גיל רגב: "כשאני אומר לנכד [רִיּוֹ] לא טוב למות למען ארצנו, אני מתכוון לזה, כי ארצי, ארצנו, שינתה את פניה; לא ארצה שהוא יהיה לוחם; שימות למען השלום; למי אני נלחם? לטובת מה אני נלחם? על איזה גבולות אני מגן היום? על איזה גבולות רִיּוֹ יגן?" ב-22 בספטמבר 2023, פרסם תאגיד השידור הישראלי "כאן" ראיון שערכה סימה קדמון עם אלוף במילואים גיל רגב, ולצידו ההודעה הבאה: "כואב לי להגיד את זה אבל אני לא רוצה שהנכד שלי יהיה לוחם. אני רואה את המדינה הזאת ואני כועס. כשהוא יתגייס אגיד לו שלא טוב למות למען ארצנו. רק למען השלום". בעיניים דומעות מביט האלוף גיל רגב, שהיה טייס בטייסת 201 במלחמת יום הכיפורים, אל העבר ואל העתיד ונושא מונולוג מצמרר שמסכם את הסדרה "האחת". להלן תוכן הראיון: גיל רגב: ואם שואלים, מה, על מה גאוותנו ביום הכיפורים? על מה אתה גאה, כן? מה אתה גאה? איבדתם כל כך הרבה אנשים. אני אומר, כן, שילמנו מחיר כבד, אבל בתנאי הפתיחה שאליהם נכנסנו, מעטים היו שורדים את זה עד הסוף באופן ש[טייסת] 201 שרדה את זה. על זה אני גאה. להיות שייך לחבורה הזאת. כשאנחנו עמדנו על המסלול, ביום כיפור, לפני המראה, שנייה לפני שפותחים מנועים, אז יש תנועה כזאת. אז אחד מסתכל, כל אחד מסתכל על השני לראות שאין איזה נזילה או אין איזה תקלה או איזה משהו, שכל אחד נראה בסדר, ואז מהנהנים ככה, ואז פותחים מנועים ורצים. זה מין אישור כזה. ביום כיפור, לאישור הזה נוסף אמירה סמויה של ואין ברירה. זה מה שזה אמר, כן? אנחנו מתגלגלים עכשיו על המסלול כי אין ברירה. סומכים עלינו ו... מאז היו המון ברירות שלא נוצלו. באיוולת. וההשקפה שלי על מה שמים את החיים שלנו השתנתה. השתנתה. סימה קדמון: אז באמת על העניין הזה של הדור הזה, יש לך בנות רק. גיל רגב: כן. סימה קדמון: נכד יש לך כבר? גיל רגב: כן, בטח. סימה קדמון: נכד בן. נניח שהוא בא מחר ורוצה להתגייס, מה תגיד לו? גיל רגב: שאלה טובה. אני אמר לו רִיּוֹ מתוק, קוראים לו רִיּוֹ, אתה הולך להתגייס, ואני רוצה לומר לך שלא טוב למות למען ארצנו. לא טוב. ואני רוצה שתשמור על עצמך. ואם אתה לוקח סיכונים על עצמך, שיהיו למען השלום, לא במלחמה. ואם תשאלי אותי עכשיו [נקטע] סימה קדמון: לא, אני לא אשאל אותך, אני אגיד לך שזה מסר מאוד מבלבל לבחור שהולך להתגייס. מה זה לא טוב למות באז ארצנו? גיל רגב: כשאני אומר לנכד לא טוב למות למען ארצנו, אני מתכוון לזה, כי ארצי, ארצנו, שינתה את פניה, סימה. זה לא הארץ כשהמראנו אז. תראי זה כואב לי להגיד את זה. וכשאת שואלת אותי אם אני מתכוון לזה, בחיי אלוהים שכן. אני לא ארצה שהוא יהיה לוחם. זאת התשובה. אני לא ארצה שהוא יהיה לוחם. אני רואה את המדינה הזו ואני כועס. אז אני אומר שימות למען השלום. זהו. סימה קדמון: לפני 15 שנה לא היית אומר את זה? גיל רגב: לא. לא. תראי. זה עידן אחר. ואז היה עידן אחר. דברים השתנו. במדינה הזאת לא ברור מה נכון ומה לא. מה אמת ומה שקר. מה ראוי ומה לא ראוי. תלוי את מי אתה שואל. ואין בושה. אין. שזה בעיניי, את יודעת, אם אבדה בושה, אז למי אני נלחם? לטובת מה אני נלחם? על איזה גבולות אני מגן היום? על איזה גבולות רִיּוֹ יגן? זהו. זהו. סימוכין:
5:57

שבועיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אלוף (במיל.) גיל רגב: "כשאני אומר לנכד [רִיּוֹ] לא טוב למות למען ארצנו, אני מתכוון לזה, כי ארצי, ארצנו, שינתה את פניה; לא ארצה שהוא יהיה לוחם; שימות למען השלום; למי אני נלחם? לטובת מה אני נלחם? על איזה גבולות אני מגן היום? על איזה גבולות רִיּוֹ יגן?" ב-22 בספטמבר 2023, פרסם תאגיד השידור הישראלי "כאן" ראיון שערכה סימה קדמון עם אלוף במילואים גיל רגב, ולצידו ההודעה הבאה: "כואב לי להגיד את זה אבל אני לא רוצה שהנכד שלי יהיה לוחם. אני רואה את המדינה הזאת ואני כועס. כשהוא יתגייס אגיד לו שלא טוב למות למען ארצנו. רק למען השלום". בעיניים דומעות מביט האלוף גיל רגב, שהיה טייס בטייסת 201 במלחמת יום הכיפורים, אל העבר ואל העתיד ונושא מונולוג מצמרר שמסכם את הסדרה "האחת". להלן תוכן הראיון: גיל רגב: ואם שואלים, מה, על מה גאוותנו ביום הכיפורים? על מה אתה גאה, כן? מה אתה גאה? איבדתם כל כך הרבה אנשים. אני אומר, כן, שילמנו מחיר כבד, אבל בתנאי הפתיחה שאליהם נכנסנו, מעטים היו שורדים את זה עד הסוף באופן ש[טייסת] 201 שרדה את זה. על זה אני גאה. להיות שייך לחבורה הזאת. כשאנחנו עמדנו על המסלול, ביום כיפור, לפני המראה, שנייה לפני שפותחים מנועים, אז יש תנועה כזאת. אז אחד מסתכל, כל אחד מסתכל על השני לראות שאין איזה נזילה או אין איזה תקלה או איזה משהו, שכל אחד נראה בסדר, ואז מהנהנים ככה, ואז פותחים מנועים ורצים. זה מין אישור כזה. ביום כיפור, לאישור הזה נוסף אמירה סמויה של ואין ברירה. זה מה שזה אמר, כן? אנחנו מתגלגלים עכשיו על המסלול כי אין ברירה. סומכים עלינו ו... מאז היו המון ברירות שלא נוצלו. באיוולת. וההשקפה שלי על מה שמים את החיים שלנו השתנתה. השתנתה. סימה קדמון: אז באמת על העניין הזה של הדור הזה, יש לך בנות רק. גיל רגב: כן. סימה קדמון: נכד יש לך כבר? גיל רגב: כן, בטח. סימה קדמון: נכד בן. נניח שהוא בא מחר ורוצה להתגייס, מה תגיד לו? גיל רגב: שאלה טובה. אני אמר לו רִיּוֹ מתוק, קוראים לו רִיּוֹ, אתה הולך להתגייס, ואני רוצה לומר לך שלא טוב למות למען ארצנו. לא טוב. ואני רוצה שתשמור על עצמך. ואם אתה לוקח סיכונים על עצמך, שיהיו למען השלום, לא במלחמה. ואם תשאלי אותי עכשיו [נקטע] סימה קדמון: לא, אני לא אשאל אותך, אני אגיד לך שזה מסר מאוד מבלבל לבחור שהולך להתגייס. מה זה לא טוב למות באז ארצנו? גיל רגב: כשאני אומר לנכד לא טוב למות למען ארצנו, אני מתכוון לזה, כי ארצי, ארצנו, שינתה את פניה, סימה. זה לא הארץ כשהמראנו אז. תראי זה כואב לי להגיד את זה. וכשאת שואלת אותי אם אני מתכוון לזה, בחיי אלוהים שכן. אני לא ארצה שהוא יהיה לוחם. זאת התשובה. אני לא ארצה שהוא יהיה לוחם. אני רואה את המדינה הזו ואני כועס. אז אני אומר שימות למען השלום. זהו. סימה קדמון: לפני 15 שנה לא היית אומר את זה? גיל רגב: לא. לא. תראי. זה עידן אחר. ואז היה עידן אחר. דברים השתנו. במדינה הזאת לא ברור מה נכון ומה לא. מה אמת ומה שקר. מה ראוי ומה לא ראוי. תלוי את מי אתה שואל. ואין בושה. אין. שזה בעיניי, את יודעת, אם אבדה בושה, אז למי אני נלחם? לטובת מה אני נלחם? על איזה גבולות אני מגן היום? על איזה גבולות רִיּוֹ יגן? זהו. זהו. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

24,490 Aufrufe • vor 5 Tagen

שלושה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "חיל האוויר במצב אסוני; מפורק; הטייסים שהחליטו להפסיק לטוס הם פטריוטים; מגש הכסף להצלת מדינת ישראל 2023; גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין מטה מבצעי; יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום; ישראל הולכת לאבדון; אנו מתאבדים" ב-4 באוקטובר 2023, התארח תת אלוף (מיל.) אסף אגמון בתוכנית הרדיו של אודי סגל וענת דוידוב ב-103fm, ולהלן תוכן הראיון: אודי סגל: תת אלוף במילואים אסף אגמון, ממובילי המחאה ומבכירי חיל האוויר לשעבר. שלום רב. אסף אגמון: שלום, וחג שמח לכם ולמאזינים. אודי סגל: תגיד, אתה לא חושב, אתה יודע, הרבה פעמים בחיל האוויר מדברים על דחיפה של גבולות המערכת. כלומר, הרבה פעמים כשיש מטוסים, יש להם יכולות מסוימות שכתובות במפרט הטכני, וטייסי חיל האוויר הנועזים תמיד דוחפים אותם לגבולות המערכת, ואפילו מעבר להם ביכולות שמוציאים מכלי הטייס השונים שהם מובילים. יכול להיות שבתמרון שאתם עשיתם במהלך המחאה, שהוא מוצדק אולי מבחינת הכעס שלכם והחשש לדמוקרטיה הישראלית, דחפתם את גבולות המערכת לגבול שהוא גבול אדום, שעלול להביא להתרסקות כלי הטייס? אסף אגמון: קודם [כל], אני לא באתי לדבר איתכם על המחאה. אני באתי לדבר איתכם על מצבה הביטחוני של מדינת ישראל במצב הכשירות של חיל האוויר, בהמשך למה ש[חבר הכנסת] גדי איזנקוט, הרמטכ"ל, אחד הטובים ביותר שהיה לנו, דיבר איתכם בשעה הקרובה [האחרונה]. ענת דוידוב: כן, אבל זה פועל יוצא, אתה יודע אי אפשר להתעלם מזה. אסף אגמון: הפועל היוצא, זה שקודם כל בואו נסתכל על העובדות, אני לא פרשן, אני איש של עובדות, אני איש שבא מהמערך המבצעי, כל החיים שלי הייתי במערך המבצעי, 51 שנים הייתי בחיל האוויר, עשיתי מילואים עד לפני שנה. מצב הכשירות של חיל האוויר, כמו שהגדיר אותו אחד מהכי בכירים שהיה בחיל האוויר, והוא לא מזוהה עם המחאה בכלל, והוא דאג מרוב דאגתו ללכת לראש הממשלה [בנימין נתניהו] אישית, ולהגיד לו שמצב הכשירות של חיל האוויר, ואני אשתמש במונח שהוא השתמש, הוא אסוני. אסוני. חיל האוויר מצבו, מצב הכשירות שלו אסוני. הוא הלך ואמר לראש הממשלה שלנו, שכבר היום חיל האוויר לא מסוגל אפילו לעשות 70% מהתוכניות המבצעיות, שהכינו על מנת לתקוף באיראן אם נחליט לתקוף באיראן. ראש הממשלה שלנו, שכל הזמן בצדק אמר שאיראן זה איום קיומי על מדינת ישראל, במעשיו ובמעשה ממשלתו, משמיד את הדבר היחידי שיש למדינת ישראל להגן מפני איראן גרעינית, וזה חיל האוויר. אודי סגל: אוקיי, ושוב אני שואל אותך, האם המציאות הזאת, שמצב הכשירות של חיל האוויר נמצא במצב אסוני, האם אתה לוקח על זה גם אחריות, שהאם יכול להיות שמהלך המחאה שלכם, היה מהלך אחד רחוק מדי, חציתם קו אדום מוקדם מדי, כדי להביא את ראש הממשלה לפעולה, שבינתיים לא הצלחתם להביא אותו, וזו גניזת כל המהפכה המשפטית. אסף אגמון: ראש הממשלה שלנו עסוק במסע תענוגות מחוף אל חוף בארצות הברית, חוזר משם, הולך לנפוש בנווה אטי"ב, משם בשבוע הבא הוא הולך לקחת את כל ממשלת ישראל לישיבה משותפת עם ממשלת צ’כיה, אולי בשביל להכין מקומות לאיפה נוכל לברוח אחרי שהוא יגמור להשמיד את מדינת ישראל. אודי סגל: אבל שוב אתה מתחמק מהשאלה, אני שואל אותך שאלה. אסף אגמון: אני לא מתחמק מהשאלה. אודי סגל: אני שואל אותך שאלה, תת אלוף במילואים אסף אגמון, אתה לא מרגיש שבמהלך המחאה שלכם דחפתם את המערכת הצבאית לגבולות ההפעלה שלה, ואתם מסכנים את ביטחון ישראל על משהו שיכול להיות שאתם יכולים לפעול אחרת. יכול להיות שתגיד לי, תשמע, עשינו תחקיר, לא, זה פעולה לגיטימית. למה אתה מתחמק מהשאלה? אסף אגמון: אני לא מתחמק מ... מי שמכיר אותי יודע שאני לא מתחמק משום דבר, ואני אגיד לך כל מה שתרצה. הטייסים שהחליטו להפסיק לטוס, הם הפטריוטים הכי גדולים בתולדות מדינת ישראל. הם מגש הכסף להצלת מדינת ישראל 2023. ענת דוידוב: אבל אסף אגמון, לא כולם רואים את זה כך. אסף אגמון: הרבה דברים לא כולם רואים. ענת דוידוב: מאה אחוז. אסף אגמון: הרבה דברים לא כולם רואים. האנשים האלה, שהם אנשים מיוחדים, הם רואים את זה והם לוקחים את זה על הכתפיים שלהם, אני מצדיע להם. דרך אגב, הם היחידים שעושים, איפה כל אנשי ההייטק? איפה הרופאים? איפה המורים? למה הם משאירים אותם לבד? מי שעצר את החקיקה, זה היו הטייסים הגיבורים האלה. עם ישראל חייב להם ויהיה חייב להם לדורות. אם מישהו יציל את מדינת ישראל, זה יהיו הטייסים הגיבורים האלה, שעכשיו משאירים אותם לבד, ועכשיו עושים נגדם מסע הפחדה ומסע איומים. ענת דוידוב: מי משאיר אותם לבד, תא"ל אגמון? מי משאיר אותם לבד? בכירי חיל האוויר שלא מוכנים להצטרף ולתמוך בהם? אסף אגמון: משאירים אותם לבד, כי ההייטקיסטים גם כן לא מצטרפים, כי הרופאים גם כן דיברו ועדיין לא עושים כלום, וגם מה שקורה בצה"ל היום, שעושים עליהם מהלך של הפחדה. אני 51 שנה הייתי בחיל האוויר, בחיים שלי לא שמעתי, שדיון כשירות של חיל האוויר מגיע לתקשורת. ופתאום עכשיו, 3 שבועות לפני הדיון, [הכתב הצבאי של ערוץ 13] אור הלר... אודי סגל: אבל אסף אגמון, אתם הבאתם במחאה שלכם את מצב הכשירות למצב שהוא נמצא, ואני שואל אותך שוב את השאלה בפעם החמישית, האם אתה לא חושב שהצעד שנקטתם הוא צעד שמסכן את ביטחון ישראל בצורה מוגזמת, ולא הצלחתם בינתיים להשיג את המטרה, והוא לייצר לחץ אפקטיבי על ראש ממשלת ישראל כדי לסגת בו, במהלך המרכזי שהוא מוביל בשנה האחרונה? אסף אגמון: פשוט, לא רק שלא הלכנו רחוק מדי, צריך להכפיל את כמות המילואימניקים שיודיעו עכשיו שהם משעים את ההתנדבות שלהם. אודי סגל: ואז? זה לא יחשוף את ישראל לבעיה ביטחונית? אסף אגמון: מי שמכניס את ישראל לבעיה ביטחונית זה ראש הממשלה שלה. מה אתה רוצה מהטייסים האלה? ראש הממשלה שלה בשביל ועדה למינוי שופטים מחרב את ביטחון מדינת ישראל, ואתה בא בטענות לטייסים האלה ששמים את נפשם בכפם. ענת דוידוב: אז למה לא כולם מצטרפים? זאת השאלה ששאלתי קודם. אסף אגמון: הם מפחדים, הם מפחדים. ענת דוידוב: ממי? אסף אגמון: עושים עליהם מסע הפחדה, מה אתם לא מבינים? אודי סגל: לא, אולי יש פה חוזה שאתה לא, החוזה שלנו היא מדינת ישראל, הוא חוזה שבו לא מפרקים את המדינה כדי לשנות את הכיוון שלה, ויכול להיות שאתם עשיתם צעד, שהתוצאה שלו, השיורית, היא פגיעה כל כך קשה בביטחון ישראל שהיא לא שווה את המהלך הזה. אסף אגמון: תגיד לי, אתה לא התבלבלת? [אתה חושב] שאני ראש הממשלה? מה אתה שואל אותי? אני זה מי שמפרק את מדינת ישראל ואת הביטחון? אני מפרק את מדינת ישראל ואת הביטחון? ראש הממשלה שלנו מפרק את מדינת ישראל. מה אתם לא מבינים? מה אתה שואל אותי? בשביל הרפורמה הזאת הוא מפרק את מדינת ישראל, ואתה בא בטענות לטייסים הגיבורים האלה? אודי סגל: אני שואל אותך, מה שאני שואל אותך זה שאלה שאני שואל אותך מתחילת הראיון. האם לא נקטתם בצעד קיצוני מדי? בשלב מוקדם מדי? והדבר הזה בעצם פוגע בכשירות של החיל [חיל האוויר] באופן שלא יצר לחץ אפקטיבי מספיק. אסף אגמון: אתה מבין שחיל האוויר במצב אסוני? אתה מבין שחיל האוויר לא יכול לאייש את התרגיל המבצעי הבינלאומי הגדול שיש לו, הולכים לארח את עשרות מפקדי חילות אוויר מכל העולם ולהראות להם שיש פה חיל אוויר מפורק, שפירקו אותו, שהסיתו איש ברעהו, ומי שעשה את זה זה ראש הממשלה וחבורתו. הם קראו לטייסים האלה מוגלה, בוגדים, צריך לתלות אותם בכיכר העיר, והם אמיצים וגיבורים, והם אמרו, אנחנו נקריב את הכל בשביל מדינת ישראל להציל אותה. ענת דוידוב: אגב, תת-אלוף במילואים אסף אגמון, מה יקרה כשיגיע מועד התרגיל? איך אתה רואה את הדברים קורים? אסף אגמון: פתאום מח"א [מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר] נהייה אילם. פתאום אין דובר צה"ל [תא"ל דניאל הגרי], פתאום אין צנזור [תא"ל קובי מנדלבליט], תשאלו אותו, מה אתם שואלים אותי? תשאלו אותו איך תאייש את התרגיל הבינלאומי? תשאלו אותו מה אתה אומר לראש הממשלה, שאם מחר תפרוץ מלחמה אין לחיל אוויר מטה מבצעי. ענת דוידוב: מח"א [מפקד חיל האוויר] הציב דדליין, הדדליין הוא 17 באוקטובר [2023] כדי לבדוק אם טייסים חוזרים לפעילות שוטפת או לא. זה מה שהוא אמר. אסף אגמון: גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין לו מטה מבצעי. במטה המבצעי יושבים אנשים הכי מנוסים, עם הכי הרבה ניסיון, זה המוח של חיל האוויר. יכולים להיות לו טייסים, לא יהיה לו מטה מבצעי, יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום. ושם זה אנשים שלא טסים, והם לא יחזרו למילואים. אודי סגל: אז תת אלוף במילואים אסף אגמון. ענת דוידוב: רגע רגע, הוא אומר שהם לא יחזרו למילואים, זאת אמירה, כלומר, שום דדליין לא יעזור כאן, הם לא חוזרים למילואים. אסף אגמון: הם לא טסים, הם לא טסים, אתה לא יכול להגיד להם, אם לא תחזור... ענת דוידוב: לא טסים, מאבדים כשירות, וחבורה שלמה הולכת לשבת בבית. אסף אגמון: מעל 200, אנשי המטה המבצעי, האנשים הכי בכירים בחיל האוויר, הכי רציניים, בהם חיל האוויר תלוי, הודיעו לו [למפקד חיל האוויר], רשמית, אנחנו לא מתייצבים למילואים. אנחנו השענו את ההתנדבות שלנו למילואים. מה הוא יעשה? אודי סגל: אז מה אתה אומר? שזה בלתי הפיך? אסף אגמון: בטח הפיך. תפנה את זה לדרג הפוליטי, לדרג המדיני. תצילו את המדינה הזאתי. אודי סגל: אז אני שואל אותך, מה אתה חושב שעכשיו יקרה במציאות שאתה מייצר, שבאמת מצב הכשירות הוא אסוני, שאין לו [למפקד חיל האוויר] מוח מבצעי בחיל האוויר, שאין לו טייסים לאייש את התרגיל, מה אתה חושב שיכול לקרות? איזה לחץ זה לדעתך יפעיל על ראש הממשלה? ומה לדעתך יקרה? כי בינתיים זה לא קרה. אסף אגמון: תשאל את זה את שר הביטחון שלנו [יואב גלנט], תשאל את ראש הממשלה שלנו שלא רוצה להתראיין אצלכם, תשאל אותו את השאלות האלה. עליו האחריות. אודי סגל: אני אגיד לך מה הם אומרים. הם אומרים אנחנו יוצאים נגד תופעות של סרבנות, חלק מהפעולות האלה זה פעולות שמעודדות סרבנות, חלק מכנים אתכם אנשים שמורדים במדינה, אנשים שלא מקבלים את מרות הממשלה, שהיא אחראית על הפעלת הצבא. השאלה היא, מה אתה אומר על האמירות האלה שלהם? אסף אגמון: מה אני אומר? אני אומר לך, לכם ולכל המאזינים, שבאיראן וחיזבאללה והחמאס יושבים בשקט עכשיו ומוחאים כפיים לראש ממשלת ישראל, שמשמיד את ביטחון מדינת ישראל ואת חיל האוויר בפרט. זה מה שאני אומר לכם. וזאת השאלה שצריך לשאול אותו, וזאת השאלה שהאזרחים במדינה הזאת צריכים לשאול, איך ייתכן שאנחנו נותנים יד להשמדת ביטחון מדינת ישראל? ענת דוידוב: אוקיי, עכשיו משפט לסיום, תת אלוף במילואים אסף אגמון. אם הדברים נשארים כמות שהם, לאן המדינה הזאת הולכת? אסף אגמון: אין לי מה להגיד לך. המדינה הזאת הולכת לאבדון. המדינה הזאת הולכת לאבדון. אבל כמה שאני מודאג, אני נחוש ואני אלחם שזה לא יקרה. המדינה שלנו במצב הנוכחי הולכת לאבדון. זה על הקיר, ואנחנו מסרבים לראות את זה. אנחנו הולכים לאבדון. אנחנו מסרבים לראות את זה. אנחנו מתעסקים בשטויות, ואנחנו מסרבים לראות שהנס הזה שקראו לו מדינת ישראל, שככה התקדם 75 שנה, אנחנו הורסים אותו ומתאבדים, פשוט מתאבדים. ענת דוידוב: תת אלוף במילואים אסף אגמון, ממובילי המחאה, מבכירי חיל האוויר לשעבר, תודה רבה לך. סימוכין: כתבות קודמות שלושה חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – תת אלוף (מיל.) אסף אגמון מביע תמיכה בגל הסירוב לשירות מילואים: "מתוך היכרות קרובה עם המשמעויות של הפסקת טיסה פעילה, אנו אומרים באופן הברור ביותר לקבוצת המילואים הפעילים: אנו נתמוך, ללא סייג, בכל פעולת מחאה שלכם, כולל השעיית התנדבות לאלתר!" סימוכין: תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "הדסקית ‘לשחרר את החטופים עכשיו’ היא סמל יהודי, לא פחות מכיפה; אנחנו כבר לא דמוקרטיה יהודית; הממשלה הזו היא איום על הזהות שלכם כיהודים כאן בטורונטו ובכל מקום אחר; הם יעשו הכל כדי שהם [הערבים] לא יוכלו להצביע; יאמרו לתומכי הפסקת ההתנדבות שלא יוכלו להצביע". סימוכין: שלושה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אילן שילוח, איש עסקים ופרסומאי מראשי המאבק נגד הרפורמה המשפטית, פעל לפרסם מודעה בעיתונות שבה נכתב: "אתם מטייחים ואלפים ימותו. השבר הגדול בצה"ל באשמתכם". אל"מ (מיל.) אבי קדיש: "פעם אחת בחיים קורה לך שאתה נביא זעם, ולצערך מסתבר שאתה גם צדקת". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אילן שילוח: "השבר העמוק [בצבא] והיקף המתנדבים שהודיעו על הפסקת התנדבותם הפכו את צה"ל לבלתי כשיר למלחמה; חורבן צה"ל קרוב; חורבן צבא העם; ביום כיפור [1973] הייתה הפתעה וזה היה מחדל. הפעם אין הפתעה והדרג המדיני מוביל לאסון. האחריות עליו בלבד". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - מיכאל האוזר טוב ואילן שילוח משתפים תמונה, המציגה "נטילת גלולה" בהקשר להודעת אלפי אנשי מילואים על הפסקת ההתנדבות לשירות צבאי. זו תוארה על ידי האוזר טוב כ"נטילת גלולת רעל", שנועדה לסכל את הרפורמה המשפטית באמצעות פגיעה בכשירות המבצעית של צה"ל. סימוכין: חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים [מתים]". סימוכין:
11:24

שלושה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "חיל האוויר במצב אסוני; מפורק; הטייסים שהחליטו להפסיק לטוס הם פטריוטים; מגש הכסף להצלת מדינת ישראל 2023; גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין מטה מבצעי; יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום; ישראל הולכת לאבדון; אנו מתאבדים" ב-4 באוקטובר 2023, התארח תת אלוף (מיל.) אסף אגמון בתוכנית הרדיו של אודי סגל וענת דוידוב ב-103fm, ולהלן תוכן הראיון: אודי סגל: תת אלוף במילואים אסף אגמון, ממובילי המחאה ומבכירי חיל האוויר לשעבר. שלום רב. אסף אגמון: שלום, וחג שמח לכם ולמאזינים. אודי סגל: תגיד, אתה לא חושב, אתה יודע, הרבה פעמים בחיל האוויר מדברים על דחיפה של גבולות המערכת. כלומר, הרבה פעמים כשיש מטוסים, יש להם יכולות מסוימות שכתובות במפרט הטכני, וטייסי חיל האוויר הנועזים תמיד דוחפים אותם לגבולות המערכת, ואפילו מעבר להם ביכולות שמוציאים מכלי הטייס השונים שהם מובילים. יכול להיות שבתמרון שאתם עשיתם במהלך המחאה, שהוא מוצדק אולי מבחינת הכעס שלכם והחשש לדמוקרטיה הישראלית, דחפתם את גבולות המערכת לגבול שהוא גבול אדום, שעלול להביא להתרסקות כלי הטייס? אסף אגמון: קודם [כל], אני לא באתי לדבר איתכם על המחאה. אני באתי לדבר איתכם על מצבה הביטחוני של מדינת ישראל במצב הכשירות של חיל האוויר, בהמשך למה ש[חבר הכנסת] גדי איזנקוט, הרמטכ"ל, אחד הטובים ביותר שהיה לנו, דיבר איתכם בשעה הקרובה [האחרונה]. ענת דוידוב: כן, אבל זה פועל יוצא, אתה יודע אי אפשר להתעלם מזה. אסף אגמון: הפועל היוצא, זה שקודם כל בואו נסתכל על העובדות, אני לא פרשן, אני איש של עובדות, אני איש שבא מהמערך המבצעי, כל החיים שלי הייתי במערך המבצעי, 51 שנים הייתי בחיל האוויר, עשיתי מילואים עד לפני שנה. מצב הכשירות של חיל האוויר, כמו שהגדיר אותו אחד מהכי בכירים שהיה בחיל האוויר, והוא לא מזוהה עם המחאה בכלל, והוא דאג מרוב דאגתו ללכת לראש הממשלה [בנימין נתניהו] אישית, ולהגיד לו שמצב הכשירות של חיל האוויר, ואני אשתמש במונח שהוא השתמש, הוא אסוני. אסוני. חיל האוויר מצבו, מצב הכשירות שלו אסוני. הוא הלך ואמר לראש הממשלה שלנו, שכבר היום חיל האוויר לא מסוגל אפילו לעשות 70% מהתוכניות המבצעיות, שהכינו על מנת לתקוף באיראן אם נחליט לתקוף באיראן. ראש הממשלה שלנו, שכל הזמן בצדק אמר שאיראן זה איום קיומי על מדינת ישראל, במעשיו ובמעשה ממשלתו, משמיד את הדבר היחידי שיש למדינת ישראל להגן מפני איראן גרעינית, וזה חיל האוויר. אודי סגל: אוקיי, ושוב אני שואל אותך, האם המציאות הזאת, שמצב הכשירות של חיל האוויר נמצא במצב אסוני, האם אתה לוקח על זה גם אחריות, שהאם יכול להיות שמהלך המחאה שלכם, היה מהלך אחד רחוק מדי, חציתם קו אדום מוקדם מדי, כדי להביא את ראש הממשלה לפעולה, שבינתיים לא הצלחתם להביא אותו, וזו גניזת כל המהפכה המשפטית. אסף אגמון: ראש הממשלה שלנו עסוק במסע תענוגות מחוף אל חוף בארצות הברית, חוזר משם, הולך לנפוש בנווה אטי"ב, משם בשבוע הבא הוא הולך לקחת את כל ממשלת ישראל לישיבה משותפת עם ממשלת צ’כיה, אולי בשביל להכין מקומות לאיפה נוכל לברוח אחרי שהוא יגמור להשמיד את מדינת ישראל. אודי סגל: אבל שוב אתה מתחמק מהשאלה, אני שואל אותך שאלה. אסף אגמון: אני לא מתחמק מהשאלה. אודי סגל: אני שואל אותך שאלה, תת אלוף במילואים אסף אגמון, אתה לא מרגיש שבמהלך המחאה שלכם דחפתם את המערכת הצבאית לגבולות ההפעלה שלה, ואתם מסכנים את ביטחון ישראל על משהו שיכול להיות שאתם יכולים לפעול אחרת. יכול להיות שתגיד לי, תשמע, עשינו תחקיר, לא, זה פעולה לגיטימית. למה אתה מתחמק מהשאלה? אסף אגמון: אני לא מתחמק מ... מי שמכיר אותי יודע שאני לא מתחמק משום דבר, ואני אגיד לך כל מה שתרצה. הטייסים שהחליטו להפסיק לטוס, הם הפטריוטים הכי גדולים בתולדות מדינת ישראל. הם מגש הכסף להצלת מדינת ישראל 2023. ענת דוידוב: אבל אסף אגמון, לא כולם רואים את זה כך. אסף אגמון: הרבה דברים לא כולם רואים. ענת דוידוב: מאה אחוז. אסף אגמון: הרבה דברים לא כולם רואים. האנשים האלה, שהם אנשים מיוחדים, הם רואים את זה והם לוקחים את זה על הכתפיים שלהם, אני מצדיע להם. דרך אגב, הם היחידים שעושים, איפה כל אנשי ההייטק? איפה הרופאים? איפה המורים? למה הם משאירים אותם לבד? מי שעצר את החקיקה, זה היו הטייסים הגיבורים האלה. עם ישראל חייב להם ויהיה חייב להם לדורות. אם מישהו יציל את מדינת ישראל, זה יהיו הטייסים הגיבורים האלה, שעכשיו משאירים אותם לבד, ועכשיו עושים נגדם מסע הפחדה ומסע איומים. ענת דוידוב: מי משאיר אותם לבד, תא"ל אגמון? מי משאיר אותם לבד? בכירי חיל האוויר שלא מוכנים להצטרף ולתמוך בהם? אסף אגמון: משאירים אותם לבד, כי ההייטקיסטים גם כן לא מצטרפים, כי הרופאים גם כן דיברו ועדיין לא עושים כלום, וגם מה שקורה בצה"ל היום, שעושים עליהם מהלך של הפחדה. אני 51 שנה הייתי בחיל האוויר, בחיים שלי לא שמעתי, שדיון כשירות של חיל האוויר מגיע לתקשורת. ופתאום עכשיו, 3 שבועות לפני הדיון, [הכתב הצבאי של ערוץ 13] אור הלר... אודי סגל: אבל אסף אגמון, אתם הבאתם במחאה שלכם את מצב הכשירות למצב שהוא נמצא, ואני שואל אותך שוב את השאלה בפעם החמישית, האם אתה לא חושב שהצעד שנקטתם הוא צעד שמסכן את ביטחון ישראל בצורה מוגזמת, ולא הצלחתם בינתיים להשיג את המטרה, והוא לייצר לחץ אפקטיבי על ראש ממשלת ישראל כדי לסגת בו, במהלך המרכזי שהוא מוביל בשנה האחרונה? אסף אגמון: פשוט, לא רק שלא הלכנו רחוק מדי, צריך להכפיל את כמות המילואימניקים שיודיעו עכשיו שהם משעים את ההתנדבות שלהם. אודי סגל: ואז? זה לא יחשוף את ישראל לבעיה ביטחונית? אסף אגמון: מי שמכניס את ישראל לבעיה ביטחונית זה ראש הממשלה שלה. מה אתה רוצה מהטייסים האלה? ראש הממשלה שלה בשביל ועדה למינוי שופטים מחרב את ביטחון מדינת ישראל, ואתה בא בטענות לטייסים האלה ששמים את נפשם בכפם. ענת דוידוב: אז למה לא כולם מצטרפים? זאת השאלה ששאלתי קודם. אסף אגמון: הם מפחדים, הם מפחדים. ענת דוידוב: ממי? אסף אגמון: עושים עליהם מסע הפחדה, מה אתם לא מבינים? אודי סגל: לא, אולי יש פה חוזה שאתה לא, החוזה שלנו היא מדינת ישראל, הוא חוזה שבו לא מפרקים את המדינה כדי לשנות את הכיוון שלה, ויכול להיות שאתם עשיתם צעד, שהתוצאה שלו, השיורית, היא פגיעה כל כך קשה בביטחון ישראל שהיא לא שווה את המהלך הזה. אסף אגמון: תגיד לי, אתה לא התבלבלת? [אתה חושב] שאני ראש הממשלה? מה אתה שואל אותי? אני זה מי שמפרק את מדינת ישראל ואת הביטחון? אני מפרק את מדינת ישראל ואת הביטחון? ראש הממשלה שלנו מפרק את מדינת ישראל. מה אתם לא מבינים? מה אתה שואל אותי? בשביל הרפורמה הזאת הוא מפרק את מדינת ישראל, ואתה בא בטענות לטייסים הגיבורים האלה? אודי סגל: אני שואל אותך, מה שאני שואל אותך זה שאלה שאני שואל אותך מתחילת הראיון. האם לא נקטתם בצעד קיצוני מדי? בשלב מוקדם מדי? והדבר הזה בעצם פוגע בכשירות של החיל [חיל האוויר] באופן שלא יצר לחץ אפקטיבי מספיק. אסף אגמון: אתה מבין שחיל האוויר במצב אסוני? אתה מבין שחיל האוויר לא יכול לאייש את התרגיל המבצעי הבינלאומי הגדול שיש לו, הולכים לארח את עשרות מפקדי חילות אוויר מכל העולם ולהראות להם שיש פה חיל אוויר מפורק, שפירקו אותו, שהסיתו איש ברעהו, ומי שעשה את זה זה ראש הממשלה וחבורתו. הם קראו לטייסים האלה מוגלה, בוגדים, צריך לתלות אותם בכיכר העיר, והם אמיצים וגיבורים, והם אמרו, אנחנו נקריב את הכל בשביל מדינת ישראל להציל אותה. ענת דוידוב: אגב, תת-אלוף במילואים אסף אגמון, מה יקרה כשיגיע מועד התרגיל? איך אתה רואה את הדברים קורים? אסף אגמון: פתאום מח"א [מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר] נהייה אילם. פתאום אין דובר צה"ל [תא"ל דניאל הגרי], פתאום אין צנזור [תא"ל קובי מנדלבליט], תשאלו אותו, מה אתם שואלים אותי? תשאלו אותו איך תאייש את התרגיל הבינלאומי? תשאלו אותו מה אתה אומר לראש הממשלה, שאם מחר תפרוץ מלחמה אין לחיל אוויר מטה מבצעי. ענת דוידוב: מח"א [מפקד חיל האוויר] הציב דדליין, הדדליין הוא 17 באוקטובר [2023] כדי לבדוק אם טייסים חוזרים לפעילות שוטפת או לא. זה מה שהוא אמר. אסף אגמון: גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין לו מטה מבצעי. במטה המבצעי יושבים אנשים הכי מנוסים, עם הכי הרבה ניסיון, זה המוח של חיל האוויר. יכולים להיות לו טייסים, לא יהיה לו מטה מבצעי, יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום. ושם זה אנשים שלא טסים, והם לא יחזרו למילואים. אודי סגל: אז תת אלוף במילואים אסף אגמון. ענת דוידוב: רגע רגע, הוא אומר שהם לא יחזרו למילואים, זאת אמירה, כלומר, שום דדליין לא יעזור כאן, הם לא חוזרים למילואים. אסף אגמון: הם לא טסים, הם לא טסים, אתה לא יכול להגיד להם, אם לא תחזור... ענת דוידוב: לא טסים, מאבדים כשירות, וחבורה שלמה הולכת לשבת בבית. אסף אגמון: מעל 200, אנשי המטה המבצעי, האנשים הכי בכירים בחיל האוויר, הכי רציניים, בהם חיל האוויר תלוי, הודיעו לו [למפקד חיל האוויר], רשמית, אנחנו לא מתייצבים למילואים. אנחנו השענו את ההתנדבות שלנו למילואים. מה הוא יעשה? אודי סגל: אז מה אתה אומר? שזה בלתי הפיך? אסף אגמון: בטח הפיך. תפנה את זה לדרג הפוליטי, לדרג המדיני. תצילו את המדינה הזאתי. אודי סגל: אז אני שואל אותך, מה אתה חושב שעכשיו יקרה במציאות שאתה מייצר, שבאמת מצב הכשירות הוא אסוני, שאין לו [למפקד חיל האוויר] מוח מבצעי בחיל האוויר, שאין לו טייסים לאייש את התרגיל, מה אתה חושב שיכול לקרות? איזה לחץ זה לדעתך יפעיל על ראש הממשלה? ומה לדעתך יקרה? כי בינתיים זה לא קרה. אסף אגמון: תשאל את זה את שר הביטחון שלנו [יואב גלנט], תשאל את ראש הממשלה שלנו שלא רוצה להתראיין אצלכם, תשאל אותו את השאלות האלה. עליו האחריות. אודי סגל: אני אגיד לך מה הם אומרים. הם אומרים אנחנו יוצאים נגד תופעות של סרבנות, חלק מהפעולות האלה זה פעולות שמעודדות סרבנות, חלק מכנים אתכם אנשים שמורדים במדינה, אנשים שלא מקבלים את מרות הממשלה, שהיא אחראית על הפעלת הצבא. השאלה היא, מה אתה אומר על האמירות האלה שלהם? אסף אגמון: מה אני אומר? אני אומר לך, לכם ולכל המאזינים, שבאיראן וחיזבאללה והחמאס יושבים בשקט עכשיו ומוחאים כפיים לראש ממשלת ישראל, שמשמיד את ביטחון מדינת ישראל ואת חיל האוויר בפרט. זה מה שאני אומר לכם. וזאת השאלה שצריך לשאול אותו, וזאת השאלה שהאזרחים במדינה הזאת צריכים לשאול, איך ייתכן שאנחנו נותנים יד להשמדת ביטחון מדינת ישראל? ענת דוידוב: אוקיי, עכשיו משפט לסיום, תת אלוף במילואים אסף אגמון. אם הדברים נשארים כמות שהם, לאן המדינה הזאת הולכת? אסף אגמון: אין לי מה להגיד לך. המדינה הזאת הולכת לאבדון. המדינה הזאת הולכת לאבדון. אבל כמה שאני מודאג, אני נחוש ואני אלחם שזה לא יקרה. המדינה שלנו במצב הנוכחי הולכת לאבדון. זה על הקיר, ואנחנו מסרבים לראות את זה. אנחנו הולכים לאבדון. אנחנו מסרבים לראות את זה. אנחנו מתעסקים בשטויות, ואנחנו מסרבים לראות שהנס הזה שקראו לו מדינת ישראל, שככה התקדם 75 שנה, אנחנו הורסים אותו ומתאבדים, פשוט מתאבדים. ענת דוידוב: תת אלוף במילואים אסף אגמון, ממובילי המחאה, מבכירי חיל האוויר לשעבר, תודה רבה לך. סימוכין: כתבות קודמות שלושה חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – תת אלוף (מיל.) אסף אגמון מביע תמיכה בגל הסירוב לשירות מילואים: "מתוך היכרות קרובה עם המשמעויות של הפסקת טיסה פעילה, אנו אומרים באופן הברור ביותר לקבוצת המילואים הפעילים: אנו נתמוך, ללא סייג, בכל פעולת מחאה שלכם, כולל השעיית התנדבות לאלתר!" סימוכין: תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "הדסקית ‘לשחרר את החטופים עכשיו’ היא סמל יהודי, לא פחות מכיפה; אנחנו כבר לא דמוקרטיה יהודית; הממשלה הזו היא איום על הזהות שלכם כיהודים כאן בטורונטו ובכל מקום אחר; הם יעשו הכל כדי שהם [הערבים] לא יוכלו להצביע; יאמרו לתומכי הפסקת ההתנדבות שלא יוכלו להצביע". סימוכין: שלושה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אילן שילוח, איש עסקים ופרסומאי מראשי המאבק נגד הרפורמה המשפטית, פעל לפרסם מודעה בעיתונות שבה נכתב: "אתם מטייחים ואלפים ימותו. השבר הגדול בצה"ל באשמתכם". אל"מ (מיל.) אבי קדיש: "פעם אחת בחיים קורה לך שאתה נביא זעם, ולצערך מסתבר שאתה גם צדקת". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אילן שילוח: "השבר העמוק [בצבא] והיקף המתנדבים שהודיעו על הפסקת התנדבותם הפכו את צה"ל לבלתי כשיר למלחמה; חורבן צה"ל קרוב; חורבן צבא העם; ביום כיפור [1973] הייתה הפתעה וזה היה מחדל. הפעם אין הפתעה והדרג המדיני מוביל לאסון. האחריות עליו בלבד". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - מיכאל האוזר טוב ואילן שילוח משתפים תמונה, המציגה "נטילת גלולה" בהקשר להודעת אלפי אנשי מילואים על הפסקת ההתנדבות לשירות צבאי. זו תוארה על ידי האוזר טוב כ"נטילת גלולת רעל", שנועדה לסכל את הרפורמה המשפטית באמצעות פגיעה בכשירות המבצעית של צה"ל. סימוכין: חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים [מתים]". סימוכין:

Jonathan D. Halevi

115,038 Aufrufe • vor 1 Jahr