Video yükleniyor...

Video Yüklenemedi

Bu video yüklenirken bir sorun oluştu. Bu geçici bir ağ sorunundan kaynaklanıyor olabilir veya video kullanılamıyor olabilir.

Ana Sayfaya Dön

האחות השכולה תוקפת: "התקשרו אליי תחקירנים מחדשות 12 ואמרו לי שאם לא אדבר על נתניהו - אין מה לראיין אותי" תמר תשובה, שאיבדה את אחיה ברק דוידי בנובה, פנתה בחריפות לצלם של ערוץ 12 ושיתפה אותו על היחס שקיבלה: "עיתונאי של 12 שאל אותי על מה אני רוצה לדבר,... show more

C14

174,677 subscribers

15,350 görüntüleme • 9 ay önce •via X (Twitter)

Haberler & Politika

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

0 Yorum

Yorum bulunmuyor

Orijinal gönderinin yorumları burada görünecek

Benzer Videolar

עימות היום בכנסת בין אילן לוקאץ' מחדשות 12 לבין תמר תשובה, אחותו של ברק דוידי הי"ד וחברת פורום דין וצדק. תמר תשובה אמרה לי ב'חמש', שאלתי את לוקאץ': "למה אין לנו במה אצלכם כבר שנתיים? למה כשמבקשים להתראיין אתם אומרים שאם אנחנו לא בעד ועדת חקירה ממלכתית לא מעוניינים לראיין אותנו?"

עימות היום בכנסת בין אילן לוקאץ' מחדשות 12 לבין תמר תשובה, אחותו של ברק דוידי הי"ד וחברת פורום דין וצדק. תמר תשובה אמרה לי ב'חמש', שאלתי את לוקאץ': "למה אין לנו במה אצלכם כבר שנתיים? למה כשמבקשים להתראיין אתם אומרים שאם אנחנו לא בעד ועדת חקירה ממלכתית לא מעוניינים לראיין אותנו?"

Yaara Zered יערה זרד

31,006 görüntüleme • 9 ay önce

בדרך לישיבת ועדת החינוך שאל אותי נהג המונית, חובש כיפה שחורה, מה אני הולכת לעשות בכנסת. לא היה לי כוח להתווכח אבל סיפרתי לו על החוק להרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה גם לתואר שני ולדוקטורט. הוא ניסח את זה הכי חד: ״אה, הבנתי, זה חוק של אצבע בעין״. תגידי להם ששלמה כהן אמר

בדרך לישיבת ועדת החינוך שאל אותי נהג המונית, חובש כיפה שחורה, מה אני הולכת לעשות בכנסת. לא היה לי כוח להתווכח אבל סיפרתי לו על החוק להרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה גם לתואר שני ולדוקטורט. הוא ניסח את זה הכי חד: ״אה, הבנתי, זה חוק של אצבע בעין״. תגידי להם ששלמה כהן אמר

Yofi Tirosh יופי תירוש يوفي تيروش

11,701 görüntüleme • 2 ay önce

הגולן השבועי. ישיבת סיעת העבודה. שאלתי: מר גולן, מה דעתך על ההתעללות בעד המדינה פילבר במטרה להביא את ראשו של נתניהו? דובר: תעמולה לא תהיה פה. גם ההצגה השלישית לא תעבוד. אתה ערוץ תעמולה. הצופים שלך בטוויטר יודעים את זה. שאלתי בשנית דובר: הוא לא יענה לך. אני: אתם קוראים לעצמכם "דמוקרטים", נראה לך לגיטימי במדינה דמוקרטית לסתום את הפה לערוצי תקשורת? דובר: אתה ערוץ תעמולה. אני: מר גולן, מה היית אומר אם נתניהו היה אומר לערוצי התעמולה 12, 13 ו11 שהוא לא עונה להם? ח"כ לזימי: ערוץ 14 הוא תקשורת כמו שאתה עיתונאי. אני: ח"כ לזימי, האם פתחו נגדך כבר בחקירה על הפרת הסדר והצתת מדורות באיילון? ••• אני משוכנע שחיש קל נראה הודעות "זעזוע" מאבירי חופש הביטוי וגינויים ממועצות וארגוני העיתונאים למיניהם. מה, לא?

הגולן השבועי. ישיבת סיעת העבודה. שאלתי: מר גולן, מה דעתך על ההתעללות בעד המדינה פילבר במטרה להביא את ראשו של נתניהו? דובר: תעמולה לא תהיה פה. גם ההצגה השלישית לא תעבוד. אתה ערוץ תעמולה. הצופים שלך בטוויטר יודעים את זה. שאלתי בשנית דובר: הוא לא יענה לך. אני: אתם קוראים לעצמכם "דמוקרטים", נראה לך לגיטימי במדינה דמוקרטית לסתום את הפה לערוצי תקשורת? דובר: אתה ערוץ תעמולה. אני: מר גולן, מה היית אומר אם נתניהו היה אומר לערוצי התעמולה 12, 13 ו11 שהוא לא עונה להם? ח"כ לזימי: ערוץ 14 הוא תקשורת כמו שאתה עיתונאי. אני: ח"כ לזימי, האם פתחו נגדך כבר בחקירה על הפרת הסדר והצתת מדורות באיילון? ••• אני משוכנע שחיש קל נראה הודעות "זעזוע" מאבירי חופש הביטוי וגינויים ממועצות וארגוני העיתונאים למיניהם. מה, לא?

Moti Kastel מוטי קסטל

89,743 görüntüleme • 1 yıl önce

ארז קלדרון: אני ארז קלדרון. היום החלטתי לשתף את הסיוט שאני עובר מאז שחטפו אותי לעזה. ב-7 באוקטובר, כמה ימים לפני יום ההולדת ה-12 שלי, נחטפתי לעזה. מחבלים התנפלו עליי וגררו אותי בכוח בלי נעליים ובלי בכלל להבין מה קורה מסביבי. לקחו אותי מהמשפחה שלי. ניסיתי לחפש את אבא שלי, אבל כל מה שראיתי היו מחבלים עם נשקים וגופות זרוקות על הרצפה. תארו לכם איך הרגשתי שהפרידו אותי מאבא שלי כשכולו מכוסה בדם מהמכות שהמחבלים הכו אותו. זה רגע שלא עוזב אותי. אני זוכר את המבט שלו כשכל הגוף שלו היה פצוע ומדמם, ורואה איך לוקחים אותי ממנו. הוא הסתכל לי בעיניים ולא יכל לעשות כלום. אני לא יכול לשכוח את הפחד. כל מה שרציתי זה לצעוק "אבא, תציל אותי!" אבל אפילו את זה לא יכולתי. הרגשתי שאני רוצה לצעוק ולא יכול. רק לחשתי לעצמי אבא אבא והרגשתי שעוד רגע אני מתעלף. סביבי היו מחבלים עם נשקים, והם לא הסכימו לי לצעוק, לא לבכות, רק לשתוק. כשהגענו לעזה, המון אנשים התנפלו עליי. הרגשתי שהם רוצים להרוג אותי. לא הבנתי איך זה קרה לי, מה ילד בגילי אמור לעשות? כשהייתי בשבי, שמעתי ברדיו את אמא שלי בוכה ואומרת כמה היא מתגעגעת אליי. רציתי לבכות אבל היה אסור לי, רציתי לחבק אותה, אבל לא יכולתי. הקול שלה נתן לי קצת כוח להמשיך, לדעת שלא שכחו אותי. אחרי 52 ימים בשבי, אני ואחותי סהר שוחררנו, אבל אבא שלי עדיין בעזה. אני לא מפסיק לחשוב עליו. אם הוא שם לבד, כמו שאני הייתי? אם הוא יודע שאנחנו כל יום נלחמים עליו. שלשום שמעתי שמחבלים רצחו 6 חטופים. אני לא יכול להפסיק לחשוב על זה. אני לא רוצה שאבא שלי יהיה הבא בתור. עוד חודשיים יש לי בר מצווה, והחלום שלי הוא שאבא יעמוד לידי ויחבק אותי. אני לא יכול לדמיין חיים בלי אבא. אני רועד מפחד שיגידו לי שקרה לו משהו שאני אאבד אותו. אני לא יכול לחשוב על החיים שלי בלי אבא. אני לא רוצה לגדול יתום. רגע לפני שלקחו אותי ממנו הוא אמר לי ״ארז אני אוהב אותך אל תדאג יהיה בסדר״. בבקשה, תשתפו את מה שאני כותב ותפיצו את הפוסט והסרטון שלי. אולי זה יגיע לאבא שלי, כמו שהקול של אמא הגיע אליי כשהייתי בשבי. אולי זה יעזור להציל אותו ולהחזיר אותו הביתה. אני רק ילד שרוצה את אבא לידו, אני לא מבקש הרבה – רק את אבא חזרה. בבקשה, תשתפו. למעני, למען כל הילדים שרוצים את ההורים שלהם בחזרה, למען כל המשפחות שמחכים שכולם יחזרו. אני מבטיח לעדכן כאן את כל העוקבים כשאבא יחזור 🙏💔

ארז קלדרון: אני ארז קלדרון. היום החלטתי לשתף את הסיוט שאני עובר מאז שחטפו אותי לעזה. ב-7 באוקטובר, כמה ימים לפני יום ההולדת ה-12 שלי, נחטפתי לעזה. מחבלים התנפלו עליי וגררו אותי בכוח בלי נעליים ובלי בכלל להבין מה קורה מסביבי. לקחו אותי מהמשפחה שלי. ניסיתי לחפש את אבא שלי, אבל כל מה שראיתי היו מחבלים עם נשקים וגופות זרוקות על הרצפה. תארו לכם איך הרגשתי שהפרידו אותי מאבא שלי כשכולו מכוסה בדם מהמכות שהמחבלים הכו אותו. זה רגע שלא עוזב אותי. אני זוכר את המבט שלו כשכל הגוף שלו היה פצוע ומדמם, ורואה איך לוקחים אותי ממנו. הוא הסתכל לי בעיניים ולא יכל לעשות כלום. אני לא יכול לשכוח את הפחד. כל מה שרציתי זה לצעוק "אבא, תציל אותי!" אבל אפילו את זה לא יכולתי. הרגשתי שאני רוצה לצעוק ולא יכול. רק לחשתי לעצמי אבא אבא והרגשתי שעוד רגע אני מתעלף. סביבי היו מחבלים עם נשקים, והם לא הסכימו לי לצעוק, לא לבכות, רק לשתוק. כשהגענו לעזה, המון אנשים התנפלו עליי. הרגשתי שהם רוצים להרוג אותי. לא הבנתי איך זה קרה לי, מה ילד בגילי אמור לעשות? כשהייתי בשבי, שמעתי ברדיו את אמא שלי בוכה ואומרת כמה היא מתגעגעת אליי. רציתי לבכות אבל היה אסור לי, רציתי לחבק אותה, אבל לא יכולתי. הקול שלה נתן לי קצת כוח להמשיך, לדעת שלא שכחו אותי. אחרי 52 ימים בשבי, אני ואחותי סהר שוחררנו, אבל אבא שלי עדיין בעזה. אני לא מפסיק לחשוב עליו. אם הוא שם לבד, כמו שאני הייתי? אם הוא יודע שאנחנו כל יום נלחמים עליו. שלשום שמעתי שמחבלים רצחו 6 חטופים. אני לא יכול להפסיק לחשוב על זה. אני לא רוצה שאבא שלי יהיה הבא בתור. עוד חודשיים יש לי בר מצווה, והחלום שלי הוא שאבא יעמוד לידי ויחבק אותי. אני לא יכול לדמיין חיים בלי אבא. אני רועד מפחד שיגידו לי שקרה לו משהו שאני אאבד אותו. אני לא יכול לחשוב על החיים שלי בלי אבא. אני לא רוצה לגדול יתום. רגע לפני שלקחו אותי ממנו הוא אמר לי ״ארז אני אוהב אותך אל תדאג יהיה בסדר״. בבקשה, תשתפו את מה שאני כותב ותפיצו את הפוסט והסרטון שלי. אולי זה יגיע לאבא שלי, כמו שהקול של אמא הגיע אליי כשהייתי בשבי. אולי זה יעזור להציל אותו ולהחזיר אותו הביתה. אני רק ילד שרוצה את אבא לידו, אני לא מבקש הרבה – רק את אבא חזרה. בבקשה, תשתפו. למעני, למען כל הילדים שרוצים את ההורים שלהם בחזרה, למען כל המשפחות שמחכים שכולם יחזרו. אני מבטיח לעדכן כאן את כל העוקבים כשאבא יחזור 🙏💔

ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈

89,333 görüntüleme • 2 yıl önce

שבועיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אלוף (במיל.) גיל רגב: "כשאני אומר לנכד [רִיּוֹ] לא טוב למות למען ארצנו, אני מתכוון לזה, כי ארצי, ארצנו, שינתה את פניה; לא ארצה שהוא יהיה לוחם; שימות למען השלום; למי אני נלחם? לטובת מה אני נלחם? על איזה גבולות אני מגן היום? על איזה גבולות רִיּוֹ יגן?" ב-22 בספטמבר 2023, פרסם תאגיד השידור הישראלי "כאן" ראיון שערכה סימה קדמון עם אלוף במילואים גיל רגב, ולצידו ההודעה הבאה: "כואב לי להגיד את זה אבל אני לא רוצה שהנכד שלי יהיה לוחם. אני רואה את המדינה הזאת ואני כועס. כשהוא יתגייס אגיד לו שלא טוב למות למען ארצנו. רק למען השלום". בעיניים דומעות מביט האלוף גיל רגב, שהיה טייס בטייסת 201 במלחמת יום הכיפורים, אל העבר ואל העתיד ונושא מונולוג מצמרר שמסכם את הסדרה "האחת". להלן תוכן הראיון: גיל רגב: ואם שואלים, מה, על מה גאוותנו ביום הכיפורים? על מה אתה גאה, כן? מה אתה גאה? איבדתם כל כך הרבה אנשים. אני אומר, כן, שילמנו מחיר כבד, אבל בתנאי הפתיחה שאליהם נכנסנו, מעטים היו שורדים את זה עד הסוף באופן ש[טייסת] 201 שרדה את זה. על זה אני גאה. להיות שייך לחבורה הזאת. כשאנחנו עמדנו על המסלול, ביום כיפור, לפני המראה, שנייה לפני שפותחים מנועים, אז יש תנועה כזאת. אז אחד מסתכל, כל אחד מסתכל על השני לראות שאין איזה נזילה או אין איזה תקלה או איזה משהו, שכל אחד נראה בסדר, ואז מהנהנים ככה, ואז פותחים מנועים ורצים. זה מין אישור כזה. ביום כיפור, לאישור הזה נוסף אמירה סמויה של ואין ברירה. זה מה שזה אמר, כן? אנחנו מתגלגלים עכשיו על המסלול כי אין ברירה. סומכים עלינו ו... מאז היו המון ברירות שלא נוצלו. באיוולת. וההשקפה שלי על מה שמים את החיים שלנו השתנתה. השתנתה. סימה קדמון: אז באמת על העניין הזה של הדור הזה, יש לך בנות רק. גיל רגב: כן. סימה קדמון: נכד יש לך כבר? גיל רגב: כן, בטח. סימה קדמון: נכד בן. נניח שהוא בא מחר ורוצה להתגייס, מה תגיד לו? גיל רגב: שאלה טובה. אני אמר לו רִיּוֹ מתוק, קוראים לו רִיּוֹ, אתה הולך להתגייס, ואני רוצה לומר לך שלא טוב למות למען ארצנו. לא טוב. ואני רוצה שתשמור על עצמך. ואם אתה לוקח סיכונים על עצמך, שיהיו למען השלום, לא במלחמה. ואם תשאלי אותי עכשיו [נקטע] סימה קדמון: לא, אני לא אשאל אותך, אני אגיד לך שזה מסר מאוד מבלבל לבחור שהולך להתגייס. מה זה לא טוב למות באז ארצנו? גיל רגב: כשאני אומר לנכד לא טוב למות למען ארצנו, אני מתכוון לזה, כי ארצי, ארצנו, שינתה את פניה, סימה. זה לא הארץ כשהמראנו אז. תראי זה כואב לי להגיד את זה. וכשאת שואלת אותי אם אני מתכוון לזה, בחיי אלוהים שכן. אני לא ארצה שהוא יהיה לוחם. זאת התשובה. אני לא ארצה שהוא יהיה לוחם. אני רואה את המדינה הזו ואני כועס. אז אני אומר שימות למען השלום. זהו. סימה קדמון: לפני 15 שנה לא היית אומר את זה? גיל רגב: לא. לא. תראי. זה עידן אחר. ואז היה עידן אחר. דברים השתנו. במדינה הזאת לא ברור מה נכון ומה לא. מה אמת ומה שקר. מה ראוי ומה לא ראוי. תלוי את מי אתה שואל. ואין בושה. אין. שזה בעיניי, את יודעת, אם אבדה בושה, אז למי אני נלחם? לטובת מה אני נלחם? על איזה גבולות אני מגן היום? על איזה גבולות רִיּוֹ יגן? זהו. זהו. סימוכין:

שבועיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אלוף (במיל.) גיל רגב: "כשאני אומר לנכד [רִיּוֹ] לא טוב למות למען ארצנו, אני מתכוון לזה, כי ארצי, ארצנו, שינתה את פניה; לא ארצה שהוא יהיה לוחם; שימות למען השלום; למי אני נלחם? לטובת מה אני נלחם? על איזה גבולות אני מגן היום? על איזה גבולות רִיּוֹ יגן?" ב-22 בספטמבר 2023, פרסם תאגיד השידור הישראלי "כאן" ראיון שערכה סימה קדמון עם אלוף במילואים גיל רגב, ולצידו ההודעה הבאה: "כואב לי להגיד את זה אבל אני לא רוצה שהנכד שלי יהיה לוחם. אני רואה את המדינה הזאת ואני כועס. כשהוא יתגייס אגיד לו שלא טוב למות למען ארצנו. רק למען השלום". בעיניים דומעות מביט האלוף גיל רגב, שהיה טייס בטייסת 201 במלחמת יום הכיפורים, אל העבר ואל העתיד ונושא מונולוג מצמרר שמסכם את הסדרה "האחת". להלן תוכן הראיון: גיל רגב: ואם שואלים, מה, על מה גאוותנו ביום הכיפורים? על מה אתה גאה, כן? מה אתה גאה? איבדתם כל כך הרבה אנשים. אני אומר, כן, שילמנו מחיר כבד, אבל בתנאי הפתיחה שאליהם נכנסנו, מעטים היו שורדים את זה עד הסוף באופן ש[טייסת] 201 שרדה את זה. על זה אני גאה. להיות שייך לחבורה הזאת. כשאנחנו עמדנו על המסלול, ביום כיפור, לפני המראה, שנייה לפני שפותחים מנועים, אז יש תנועה כזאת. אז אחד מסתכל, כל אחד מסתכל על השני לראות שאין איזה נזילה או אין איזה תקלה או איזה משהו, שכל אחד נראה בסדר, ואז מהנהנים ככה, ואז פותחים מנועים ורצים. זה מין אישור כזה. ביום כיפור, לאישור הזה נוסף אמירה סמויה של ואין ברירה. זה מה שזה אמר, כן? אנחנו מתגלגלים עכשיו על המסלול כי אין ברירה. סומכים עלינו ו... מאז היו המון ברירות שלא נוצלו. באיוולת. וההשקפה שלי על מה שמים את החיים שלנו השתנתה. השתנתה. סימה קדמון: אז באמת על העניין הזה של הדור הזה, יש לך בנות רק. גיל רגב: כן. סימה קדמון: נכד יש לך כבר? גיל רגב: כן, בטח. סימה קדמון: נכד בן. נניח שהוא בא מחר ורוצה להתגייס, מה תגיד לו? גיל רגב: שאלה טובה. אני אמר לו רִיּוֹ מתוק, קוראים לו רִיּוֹ, אתה הולך להתגייס, ואני רוצה לומר לך שלא טוב למות למען ארצנו. לא טוב. ואני רוצה שתשמור על עצמך. ואם אתה לוקח סיכונים על עצמך, שיהיו למען השלום, לא במלחמה. ואם תשאלי אותי עכשיו [נקטע] סימה קדמון: לא, אני לא אשאל אותך, אני אגיד לך שזה מסר מאוד מבלבל לבחור שהולך להתגייס. מה זה לא טוב למות באז ארצנו? גיל רגב: כשאני אומר לנכד לא טוב למות למען ארצנו, אני מתכוון לזה, כי ארצי, ארצנו, שינתה את פניה, סימה. זה לא הארץ כשהמראנו אז. תראי זה כואב לי להגיד את זה. וכשאת שואלת אותי אם אני מתכוון לזה, בחיי אלוהים שכן. אני לא ארצה שהוא יהיה לוחם. זאת התשובה. אני לא ארצה שהוא יהיה לוחם. אני רואה את המדינה הזו ואני כועס. אז אני אומר שימות למען השלום. זהו. סימה קדמון: לפני 15 שנה לא היית אומר את זה? גיל רגב: לא. לא. תראי. זה עידן אחר. ואז היה עידן אחר. דברים השתנו. במדינה הזאת לא ברור מה נכון ומה לא. מה אמת ומה שקר. מה ראוי ומה לא ראוי. תלוי את מי אתה שואל. ואין בושה. אין. שזה בעיניי, את יודעת, אם אבדה בושה, אז למי אני נלחם? לטובת מה אני נלחם? על איזה גבולות אני מגן היום? על איזה גבולות רִיּוֹ יגן? זהו. זהו. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

24,751 görüntüleme • 12 gün önce

הלם הלם הלם !!!! האחרון שנשאר גם משקר וזה לי עצוב מאוד מאוד מאוד לדעת שגם טופז לוק שאני מעריך ואוהב הוא משקר לאזרחי ישראל בכמה דברים חשובים !!!! מוזר ביותר שלמרות שינון מגל ניסה קצת לשאול שאלות קצת קשות הוא פשוט לא ענה או ששיקר למרות שגיא מרוז שאל שאלה אחת חשובה שטופז לוק דיפדף אותו !!!! מה אגיד לך טופז יקר אני בהלם בהלם כמה אפשר לשקר!!! אף מילה על קטאר בלשכה אף מילה על ראש הסגל !!! רק אכלו לי ושתו לי הלם ! טופז ככה לדבר על ערוץ 12 ? ככה לדבר על קציני הצבא ? מכרת נשמתך כואב לי באמת ומה עם ועדת חקירה ממלכתית ? נראה לך טופז יקר שהיא לא תקום? טופז העם יותר חזק ממה שאתה חושב שאתה יכול להנדס

הלם הלם הלם !!!! האחרון שנשאר גם משקר וזה לי עצוב מאוד מאוד מאוד לדעת שגם טופז לוק שאני מעריך ואוהב הוא משקר לאזרחי ישראל בכמה דברים חשובים !!!! מוזר ביותר שלמרות שינון מגל ניסה קצת לשאול שאלות קצת קשות הוא פשוט לא ענה או ששיקר למרות שגיא מרוז שאל שאלה אחת חשובה שטופז לוק דיפדף אותו !!!! מה אגיד לך טופז יקר אני בהלם בהלם כמה אפשר לשקר!!! אף מילה על קטאר בלשכה אף מילה על ראש הסגל !!! רק אכלו לי ושתו לי הלם ! טופז ככה לדבר על ערוץ 12 ? ככה לדבר על קציני הצבא ? מכרת נשמתך כואב לי באמת ומה עם ועדת חקירה ממלכתית ? נראה לך טופז יקר שהיא לא תקום? טופז העם יותר חזק ממה שאתה חושב שאתה יכול להנדס

ran rahav

14,016 görüntüleme • 7 ay önce

שמעתי עכשיו שגדי אייזנקוט לא מאובטח על ידי השב"כ וזאת חרפה נוראית! מועמד מרכזי לראשות הממשלה, המועמד המוביל לראשות הממשלה, שלושה חודשים לפני הבחירות לא מאובטח, וזה בזמן שהשיכורה, עודאי וקוסאי מאובטחים על ידי השב"כ. איך זה יכול להיות? אבל קל לי להסביר לכם למה זה קורה: כשאני עבדתי עם נתניהו לפני הרבה שנים, ואז אהוד ברק היה מועמד המוביל, נתניהו עשה הכל כדי שאהוד ברק לא יהיה מאובטח. הכל, הוא עשה הכל! הסיבה פשוטה, כשמועמד לראשות הממשלה מתחיל להסתובב עם מאבטחים הוא נראה יותר כמו ראש הממשלה, אז מה עשה נתניהו? דאג שזה לא יקרה, וזה בדיוק מה שקורה עכשיו. אני לא אומר שנתניהו עושה את זה ישירות. הוא שולח את אנשיו שידברו עם אנשיו של ראש השב"כ וכו'. חבריי לשב"כ, תתעוררו! שלושה חודשים לפני בחירות, הרי הדבר הזה לא הגיוני, ואסור להיכנע ללחצים הפוליטיים של נתניהו. לא הבנתם את זה?

שמעתי עכשיו שגדי אייזנקוט לא מאובטח על ידי השב"כ וזאת חרפה נוראית! מועמד מרכזי לראשות הממשלה, המועמד המוביל לראשות הממשלה, שלושה חודשים לפני הבחירות לא מאובטח, וזה בזמן שהשיכורה, עודאי וקוסאי מאובטחים על ידי השב"כ. איך זה יכול להיות? אבל קל לי להסביר לכם למה זה קורה: כשאני עבדתי עם נתניהו לפני הרבה שנים, ואז אהוד ברק היה מועמד המוביל, נתניהו עשה הכל כדי שאהוד ברק לא יהיה מאובטח. הכל, הוא עשה הכל! הסיבה פשוטה, כשמועמד לראשות הממשלה מתחיל להסתובב עם מאבטחים הוא נראה יותר כמו ראש הממשלה, אז מה עשה נתניהו? דאג שזה לא יקרה, וזה בדיוק מה שקורה עכשיו. אני לא אומר שנתניהו עושה את זה ישירות. הוא שולח את אנשיו שידברו עם אנשיו של ראש השב"כ וכו'. חבריי לשב"כ, תתעוררו! שלושה חודשים לפני בחירות, הרי הדבר הזה לא הגיוני, ואסור להיכנע ללחצים הפוליטיים של נתניהו. לא הבנתם את זה?

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

11,101 görüntüleme • 2 ay önce

מירה שושני ראש החטיבה המבצעית בשב"כ: דקות לאחר תחילת מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, ראש המטה המבצעי במרחב דרום בשב"כ סבר שמדובר בתרגיל. "מה קרה לסינוואר?; אנו בשיח על הסדרה; אני מתקשרת לכל הרמ"חים, מעירה אותם, אומרת: פרצה מלחמה, תעירו את כולם; [חמאס] עשו לנו יום כיפור, עבדו עלינו" ב-16 בספטמבר 2026, ערוץ 12 שידר את פרק 7 בעונה 6 של "חשיפה" שנשא את הכותרת "הדרמה של בכירת השב״כ". בכותרת המשנה נכתב: "חשיפה עם חיים אתגר בתוכנית מיוחדת. בפעם הראשונה ובפנים גלויות, הסיפור הבלתי ייאמן של מפקדת בכירה בשב״כ, שהתגוררה בקיבוץ על גבול עזה ב-7 באוקטובר [2023]". להלן קטע מדבריה של מירה שושני, שכיהנה בתפקיד ראש החטיבה המבצעית בשב"כ, האחראית על מעקב וסיכול בכירי חמאס בחו"ל: מתעוררים ב-06:29 [בבית בקיבוץ כפר עזה] לעוצמת אש שאני מעולם לא שמעתי כזאת, והמחשבה הראשונה שעוברת לי בראש זה כאילו מה קרה ל[מנהיג חמאס ברצועת עזה יחיא] סינוואר? מה הוא חושב לעצמו? מה הוא חושב שיקרה עכשיו? כי ברור שבעוצמת אש כזאת הולכים למלחמה, ואנחנו בכלל בשיח על הסדרה [הקלות כלכליות מצד ישראל בתמורה להימנעות מהסלמה ביטחונית על ידי חמאס], אנחנו בכלל באירוע שלא צפיתי אותו. אופירי [הבת הבכורה] כותבת לי, אימא, מה קורה? ואני אמרת לה, אופירי, אני לא יודעת, אני בודקת. [אני] שואלת אותה, אופירי, את רוצה שאני אבוא לקחת אותך? והיא אמרת לי, לא, אני מפחדת לצאת [ממגורי הדור הצעיר בקיבוץ כפר עזה]. אז אמרתי לה, בסדר. ואני כותבת בקבוצת וואטסאפ של העבודה [שב"כ], מה קורה? אני בהלם. והם לא עונים לי. ומתקשר אליי ראש המטה המבצעי של המרחב [מרחב דרום בשב"כ האחראי על איסוף המודיעין והפעילות המבצעית בגזרת רצועת עזה], ואומר לי, אחותי, זה תרגיל. אני אומרת לו, מה? איפה אתה? הוא אומר לי, אני בחמ"ל [חדר מלחמה]. אני אומרת לו, מה אתה עושה בחמ"ל? מה קרה? אז הוא אומר לי, היו בלילה כל מיני סימנים מעידים. אני אומרת לו, איזה תרגיל? הם יורים לכל המדינה. הוא אומר לי, מה? ומנתק לי את הטלפון. בתוך שנייה אני חוזרת להיות ראש חטיבה [בשב"כ], ואני מתחילה לעבוד. מתקשרת לכל הרמ"חים [ראשי המחלקות] שלי, מעירה אותם, אומרת להם, פרצה מלחמה, תקומו, תעירו את כולם, תקפיצו את כל החטיבה, תגיעו לחטיבה, תפתחו חמ"לים, [חמאס] עשו לנו יום כיפור, עבדו עלינו. סימוכין:

מירה שושני ראש החטיבה המבצעית בשב"כ: דקות לאחר תחילת מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, ראש המטה המבצעי במרחב דרום בשב"כ סבר שמדובר בתרגיל. "מה קרה לסינוואר?; אנו בשיח על הסדרה; אני מתקשרת לכל הרמ"חים, מעירה אותם, אומרת: פרצה מלחמה, תעירו את כולם; [חמאס] עשו לנו יום כיפור, עבדו עלינו" ב-16 בספטמבר 2026, ערוץ 12 שידר את פרק 7 בעונה 6 של "חשיפה" שנשא את הכותרת "הדרמה של בכירת השב״כ". בכותרת המשנה נכתב: "חשיפה עם חיים אתגר בתוכנית מיוחדת. בפעם הראשונה ובפנים גלויות, הסיפור הבלתי ייאמן של מפקדת בכירה בשב״כ, שהתגוררה בקיבוץ על גבול עזה ב-7 באוקטובר [2023]". להלן קטע מדבריה של מירה שושני, שכיהנה בתפקיד ראש החטיבה המבצעית בשב"כ, האחראית על מעקב וסיכול בכירי חמאס בחו"ל: מתעוררים ב-06:29 [בבית בקיבוץ כפר עזה] לעוצמת אש שאני מעולם לא שמעתי כזאת, והמחשבה הראשונה שעוברת לי בראש זה כאילו מה קרה ל[מנהיג חמאס ברצועת עזה יחיא] סינוואר? מה הוא חושב לעצמו? מה הוא חושב שיקרה עכשיו? כי ברור שבעוצמת אש כזאת הולכים למלחמה, ואנחנו בכלל בשיח על הסדרה [הקלות כלכליות מצד ישראל בתמורה להימנעות מהסלמה ביטחונית על ידי חמאס], אנחנו בכלל באירוע שלא צפיתי אותו. אופירי [הבת הבכורה] כותבת לי, אימא, מה קורה? ואני אמרת לה, אופירי, אני לא יודעת, אני בודקת. [אני] שואלת אותה, אופירי, את רוצה שאני אבוא לקחת אותך? והיא אמרת לי, לא, אני מפחדת לצאת [ממגורי הדור הצעיר בקיבוץ כפר עזה]. אז אמרתי לה, בסדר. ואני כותבת בקבוצת וואטסאפ של העבודה [שב"כ], מה קורה? אני בהלם. והם לא עונים לי. ומתקשר אליי ראש המטה המבצעי של המרחב [מרחב דרום בשב"כ האחראי על איסוף המודיעין והפעילות המבצעית בגזרת רצועת עזה], ואומר לי, אחותי, זה תרגיל. אני אומרת לו, מה? איפה אתה? הוא אומר לי, אני בחמ"ל [חדר מלחמה]. אני אומרת לו, מה אתה עושה בחמ"ל? מה קרה? אז הוא אומר לי, היו בלילה כל מיני סימנים מעידים. אני אומרת לו, איזה תרגיל? הם יורים לכל המדינה. הוא אומר לי, מה? ומנתק לי את הטלפון. בתוך שנייה אני חוזרת להיות ראש חטיבה [בשב"כ], ואני מתחילה לעבוד. מתקשרת לכל הרמ"חים [ראשי המחלקות] שלי, מעירה אותם, אומרת להם, פרצה מלחמה, תקומו, תעירו את כולם, תקפיצו את כל החטיבה, תגיעו לחטיבה, תפתחו חמ"לים, [חמאס] עשו לנו יום כיפור, עבדו עלינו. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

63,499 görüntüleme • 11 gün önce

בלעדי. פרסמנו הערב את התמלילים מעדותו של גופמן בפני ועדת גרוניס: "טוהר מידות זה לא דיון חיצוני זה דבר ששווה להסמיק, להתרגש ולבכות בשבילו. וזה בדיוק מה שאני עושה. להטיל ספק בטוהר המידות שלי? אני לא יודע להסתכל בעיניים של החברים והפקודים שלי ולשלוח אותם למשימות מסוכנות בלי שהם בטוחים שהייתי עושה זאת במקומם. בשבעה באוקטובר כשלקחתי את הנהג שלי, חשבתי על אמא שלו. אמרתי אני עכשיו הולך להיכנס לתופת, אני לא לוקח אותו איתי. זו החלטה טקטית גרועה מאד! זה מה שעבר לי בראש בסיטואציה הכי קיצונית, אז להגיד שאני הפקרתי ונטשתי נער? (אלמקייס) היה ברור לי כשאני נכנס לשם שלא בטוח שאני חוזר. הסתכלתי על דרגות התת אלוף אמרתי "עכשיו יחטפו אותי", אבל מכיוון שראיתי אזרחים שרופים כבר במכוניות אמרתי: אין לי שום זכות לקבל החלטה אחרת, אבל אותו לא לקחתי" | צפו בקטע המלא.

בלעדי. פרסמנו הערב את התמלילים מעדותו של גופמן בפני ועדת גרוניס: "טוהר מידות זה לא דיון חיצוני זה דבר ששווה להסמיק, להתרגש ולבכות בשבילו. וזה בדיוק מה שאני עושה. להטיל ספק בטוהר המידות שלי? אני לא יודע להסתכל בעיניים של החברים והפקודים שלי ולשלוח אותם למשימות מסוכנות בלי שהם בטוחים שהייתי עושה זאת במקומם. בשבעה באוקטובר כשלקחתי את הנהג שלי, חשבתי על אמא שלו. אמרתי אני עכשיו הולך להיכנס לתופת, אני לא לוקח אותו איתי. זו החלטה טקטית גרועה מאד! זה מה שעבר לי בראש בסיטואציה הכי קיצונית, אז להגיד שאני הפקרתי ונטשתי נער? (אלמקייס) היה ברור לי כשאני נכנס לשם שלא בטוח שאני חוזר. הסתכלתי על דרגות התת אלוף אמרתי "עכשיו יחטפו אותי", אבל מכיוון שראיתי אזרחים שרופים כבר במכוניות אמרתי: אין לי שום זכות לקבל החלטה אחרת, אבל אותו לא לקחתי" | צפו בקטע המלא.

Moti Kastel מוטי קסטל

20,268 görüntüleme • 4 ay önce

אלי פיניש מגיב לסערה: "יו, איזה טעות. איזה טעות להיות אופטימי במדינה הזאת. תקשיבו, אכלו לי את הראש על הפוסט. ניסיתי להיות קצת אופטימי, להגיד מילה טובה. אם הבת שלי תחזור מהקייטנה עם ציור, אני אגיד לה 'כל הכבוד על הציור, איזה יופי של ציור עשית'. מה אני אגיד? מילה טובה. היא טרחה, היא עשתה, היא יצרה. לא, בוא נחשוב רגע מה היו מטרות הקייטנה, גלי, לפני שאני מחמיא לך על הציור. בוא נחשוב רגע מה היה צריך להיות, למה התכוונו בכלל... ניסינו להחליף... מה קרה? אנחנו בנויים על אופטימיות. אם לא הייתי אופטימי במקצוע שלי, הייתי נשאר כל החיים שלי בסלון עם בדיחות שחשבתי שהן מצחיקות. יצאתי, ובזכות זה הגעתי לאן שהגעתי – בזכות אופטימיות. איך אפשר שלא? איזה אופציה אחרת יש לנו אם לא להיות אופטימיים? משה רבנו היה גדול האופטימיים אם תחשבו על זה. הוא הגיע לים סוף, הוא אמר לעם שלם 'אני אקרע את הים לשניים, אנחנו נעבור בתוך המים'. אלוהים מסתכל עליו: 'הזוי, מה... איפה שמת אותי עכשיו? מה אתה נותן לי את המשימה הזאת? אתה גנוב? אתה לא אופטימי, אתה הזוי, לקחת פטריות'. אבל הוא אמר 'מה, אני אצא פארש מול עם שלם?'. הוא עכשיו הבטיח להם. הוא קרע את הים לשניים בזכות האופטימיות של משה. אתם מבינים מה הכוח של אופטימיות? מה אמרנו? כמה מילים טובות. אנשים טרחו, אנשים עשו. כל כך מרגש אותנו פתאום קצת אופטימיות? בהופעה שלי אני מארח בעיקר אנשים אופטימיים. פסימיים משלמים טיפה יותר, אז זה טוב לי כי זה מתקזז. יאללה."

אלי פיניש מגיב לסערה: "יו, איזה טעות. איזה טעות להיות אופטימי במדינה הזאת. תקשיבו, אכלו לי את הראש על הפוסט. ניסיתי להיות קצת אופטימי, להגיד מילה טובה. אם הבת שלי תחזור מהקייטנה עם ציור, אני אגיד לה 'כל הכבוד על הציור, איזה יופי של ציור עשית'. מה אני אגיד? מילה טובה. היא טרחה, היא עשתה, היא יצרה. לא, בוא נחשוב רגע מה היו מטרות הקייטנה, גלי, לפני שאני מחמיא לך על הציור. בוא נחשוב רגע מה היה צריך להיות, למה התכוונו בכלל... ניסינו להחליף... מה קרה? אנחנו בנויים על אופטימיות. אם לא הייתי אופטימי במקצוע שלי, הייתי נשאר כל החיים שלי בסלון עם בדיחות שחשבתי שהן מצחיקות. יצאתי, ובזכות זה הגעתי לאן שהגעתי – בזכות אופטימיות. איך אפשר שלא? איזה אופציה אחרת יש לנו אם לא להיות אופטימיים? משה רבנו היה גדול האופטימיים אם תחשבו על זה. הוא הגיע לים סוף, הוא אמר לעם שלם 'אני אקרע את הים לשניים, אנחנו נעבור בתוך המים'. אלוהים מסתכל עליו: 'הזוי, מה... איפה שמת אותי עכשיו? מה אתה נותן לי את המשימה הזאת? אתה גנוב? אתה לא אופטימי, אתה הזוי, לקחת פטריות'. אבל הוא אמר 'מה, אני אצא פארש מול עם שלם?'. הוא עכשיו הבטיח להם. הוא קרע את הים לשניים בזכות האופטימיות של משה. אתם מבינים מה הכוח של אופטימיות? מה אמרנו? כמה מילים טובות. אנשים טרחו, אנשים עשו. כל כך מרגש אותנו פתאום קצת אופטימיות? בהופעה שלי אני מארח בעיקר אנשים אופטימיים. פסימיים משלמים טיפה יותר, אז זה טוב לי כי זה מתקזז. יאללה."

Gil mishali גיל משעלי

69,635 görüntüleme • 5 ay önce

שורד השבי אלי-ה כהן נגד יוצרי הסרט נז"א: "וואי אני עצבני ברמות שאי אפשר לתאר. אני כבר יומיים בגירודים על הזוג מפגרים האלה שטסו לוונציה לקבל פרס על הסרט התדמיתי שהם עשו על מדינת ישראל. וזה לא נקלט ששני האנשים האלה יכולים מחר לחזור מוונציה למדינת ישראל ולטייל בדיזנגוף סנטר ולטייל ביהודה הלוי ולאכול פה במסעדות. ואני מבין את זה שיש חוק ואנחנו חיים במדינה חופשית ודמוקרטית וכל אחד מגיע לו להגיד את מה שהוא רוצה, אבל אנחנו כעם... אנחנו כעם, לא כמדינה, כעם -לא יכולים לתת לזה לעבור על סדר היום. זה פשוט לא יכול לקרות. אנחנו צריכים לצאת לרחובות ולתלות פוסטרים שלהם ולהפיץ את התמונות שלהם בכל מדיה אפשרית, כדי שכשהם ילכו ברחוב - מותר להם ללכת פה, אנחנו לא נעשה משהו שעובר על החוק - אבל כשהם ילכו ברחוב הם ירגישו מבויישים. כי במדינה הזאתי הם לא יכולים ללכת ולהשפיל את אחים שלי ואת חברים שלי ואת האנשים שנלחמו כל יום מחדש כדי להחזיר אותי הביתה, ונלחמים כל יום מחדש כדי שהמשפחות שלנו יוכלו לחיות פה, והם ילכו ויפיצו עליהם שקרים ואנחנו... ואנחנו מה? וניתן לזה לעבור? הם צריכים ללכת ברחוב ואנשים צריכים לירוק עליהם. זה לא הגיוני. הדם של חברים שלנו, הדם של יהודי התפוצות, נמצאים על הידיים שלהם. מחר כל בן אדם כמוני וכמוכם שהולך לצאת לאירופה, הולך לצאת לבלגיה, אם הוא ידבר בעברית ירקו עליו, ירביצו לו ויקללו אותו, וזה רק נטו בגלל האנשים המטורפים האלה, שמפיצים עלינו את השקרים הנוראים האלה. בואנה, הם שמו שם פאקינג ניצבים. זה לא הגיוני. אנחנו לא יכולים לתת לזה לעבור על סדר היום. אני לא... זה מחרפן אותי. סליחה, אני לא מגיב ככה לשום דבר. אנחנו באמת חייבים לעשות משהו. אז כל בן אדם שיש לו רעיון שישלח לי הודעה, אני בפנים לעשות איתו כל דבר, אם זה לתלות פוסטרים ברחוב, אם זה לקפוץ על גגות ולתלות שלטים שלהם, אני בפנים."

שורד השבי אלי-ה כהן נגד יוצרי הסרט נז"א: "וואי אני עצבני ברמות שאי אפשר לתאר. אני כבר יומיים בגירודים על הזוג מפגרים האלה שטסו לוונציה לקבל פרס על הסרט התדמיתי שהם עשו על מדינת ישראל. וזה לא נקלט ששני האנשים האלה יכולים מחר לחזור מוונציה למדינת ישראל ולטייל בדיזנגוף סנטר ולטייל ביהודה הלוי ולאכול פה במסעדות. ואני מבין את זה שיש חוק ואנחנו חיים במדינה חופשית ודמוקרטית וכל אחד מגיע לו להגיד את מה שהוא רוצה, אבל אנחנו כעם... אנחנו כעם, לא כמדינה, כעם -לא יכולים לתת לזה לעבור על סדר היום. זה פשוט לא יכול לקרות. אנחנו צריכים לצאת לרחובות ולתלות פוסטרים שלהם ולהפיץ את התמונות שלהם בכל מדיה אפשרית, כדי שכשהם ילכו ברחוב - מותר להם ללכת פה, אנחנו לא נעשה משהו שעובר על החוק - אבל כשהם ילכו ברחוב הם ירגישו מבויישים. כי במדינה הזאתי הם לא יכולים ללכת ולהשפיל את אחים שלי ואת חברים שלי ואת האנשים שנלחמו כל יום מחדש כדי להחזיר אותי הביתה, ונלחמים כל יום מחדש כדי שהמשפחות שלנו יוכלו לחיות פה, והם ילכו ויפיצו עליהם שקרים ואנחנו... ואנחנו מה? וניתן לזה לעבור? הם צריכים ללכת ברחוב ואנשים צריכים לירוק עליהם. זה לא הגיוני. הדם של חברים שלנו, הדם של יהודי התפוצות, נמצאים על הידיים שלהם. מחר כל בן אדם כמוני וכמוכם שהולך לצאת לאירופה, הולך לצאת לבלגיה, אם הוא ידבר בעברית ירקו עליו, ירביצו לו ויקללו אותו, וזה רק נטו בגלל האנשים המטורפים האלה, שמפיצים עלינו את השקרים הנוראים האלה. בואנה, הם שמו שם פאקינג ניצבים. זה לא הגיוני. אנחנו לא יכולים לתת לזה לעבור על סדר היום. אני לא... זה מחרפן אותי. סליחה, אני לא מגיב ככה לשום דבר. אנחנו באמת חייבים לעשות משהו. אז כל בן אדם שיש לו רעיון שישלח לי הודעה, אני בפנים לעשות איתו כל דבר, אם זה לתלות פוסטרים ברחוב, אם זה לקפוץ על גגות ולתלות שלטים שלהם, אני בפנים."

Gil mishali גיל משעלי

85,971 görüntüleme • 15 gün önce

איל ולדמן מספר על שיחתו עם הרצי הלוי, שהיה הרמטכ"ל ב-7 באוקטובר 2023: "הוא [הרצי הלוי] אומר, לא ידענו, לא היינו ערוכים, נתתי הוראות, חלקן לא מולאו, נתתי הוראות לאוגדה [אוגדת עזה], לנוע קדימה, לחכות על הגדר, הם פחדו שיהיו מארבים, אז הם לקחו צעד אחד אחורה" ב-25 ביוני 2026, ערוץ 13 שידר ראיון שערך עמרי אסנהיים עם איל ולדמן. בהקדמה לראיון נכתב: "עמרי אסנהיים בארוחה אינטימית וריאיון אחד על אחד עם המיליארדר איל וולדמן, שלא מפסיק להאמין בשלום גם אחרי שבתו נרצחה בשבעה באוקטובר. הוא ידבר על החיים החדשים שלו ועל בת הזוג שצעירה ממנו ב-40 שנה". להלן קטע מהראיון: איל ולדמן: אצל [הרמטכ"ל ב-7 באוקטובר 2023] הרצי [הלוי] זה סיפור אחר. עמרי אסנהיים: מה? איל ולדמן: הרצי [הלוי] בא בראש אחר, אני תמיד נותן שעה, זה גם כן הרבה זמן אצלי שעה. אז הוא ביקש שעתיים, אמרתי בסדר ניתן לו שעתיים. בסוף היינו שלוש וחצי שעות ביחד. עמרי אסנהיים: וואו. איל ולדמן: והוא אומר, לא ידענו, לא היינו ערוכים, נתתי הוראות, חלקן לא מולאו, נתתי הוראות לאוגדה [אוגדת עזה], לנוע קדימה, לחכות על הגדר, הם פחדו שיהיו מארבים, אז הם לקחו צעד אחד אחורה. ואז הסתבר לי שהקמ"ן [קצין המודיעין] של אוגדת עזה, הוא עדיין קצין בצבא קבע. הקמ"ן של אוגדת עזה עדיין קצין בצבא. אני אומר לו, איך יכול להיות? עמרי אסנהיים: להרצי [הלוי]? איל ולדמן: כן. למה לא הדחת אותו? הוא אומר לי, אני המלצתי. אני אומר לו, מה זה המלצת? אתה הרמטכ"ל, תדיח. אתה לא צריך להמליץ, אתה הרמטכ"ל, אתה לא ממליץ. [הרצי הלוי אמר] לא, אני, זה. עכשיו אני חושב שמאיפה שזה בא, כי הוא לא הדיח את עצמו. אני אומר לו, גם אתה, אתה צריך ללכת, ושוב, אחרי חודשיים היית צריך לעזוב את הצבא, כי יש לך פה בראש, לא משנה מה אתה חושב וגם איפה פעולות אתה עושה, יש לך פה בראש שאתה אחראי למחדל הגדול הזה. סימוכין:

איל ולדמן מספר על שיחתו עם הרצי הלוי, שהיה הרמטכ"ל ב-7 באוקטובר 2023: "הוא [הרצי הלוי] אומר, לא ידענו, לא היינו ערוכים, נתתי הוראות, חלקן לא מולאו, נתתי הוראות לאוגדה [אוגדת עזה], לנוע קדימה, לחכות על הגדר, הם פחדו שיהיו מארבים, אז הם לקחו צעד אחד אחורה" ב-25 ביוני 2026, ערוץ 13 שידר ראיון שערך עמרי אסנהיים עם איל ולדמן. בהקדמה לראיון נכתב: "עמרי אסנהיים בארוחה אינטימית וריאיון אחד על אחד עם המיליארדר איל וולדמן, שלא מפסיק להאמין בשלום גם אחרי שבתו נרצחה בשבעה באוקטובר. הוא ידבר על החיים החדשים שלו ועל בת הזוג שצעירה ממנו ב-40 שנה". להלן קטע מהראיון: איל ולדמן: אצל [הרמטכ"ל ב-7 באוקטובר 2023] הרצי [הלוי] זה סיפור אחר. עמרי אסנהיים: מה? איל ולדמן: הרצי [הלוי] בא בראש אחר, אני תמיד נותן שעה, זה גם כן הרבה זמן אצלי שעה. אז הוא ביקש שעתיים, אמרתי בסדר ניתן לו שעתיים. בסוף היינו שלוש וחצי שעות ביחד. עמרי אסנהיים: וואו. איל ולדמן: והוא אומר, לא ידענו, לא היינו ערוכים, נתתי הוראות, חלקן לא מולאו, נתתי הוראות לאוגדה [אוגדת עזה], לנוע קדימה, לחכות על הגדר, הם פחדו שיהיו מארבים, אז הם לקחו צעד אחד אחורה. ואז הסתבר לי שהקמ"ן [קצין המודיעין] של אוגדת עזה, הוא עדיין קצין בצבא קבע. הקמ"ן של אוגדת עזה עדיין קצין בצבא. אני אומר לו, איך יכול להיות? עמרי אסנהיים: להרצי [הלוי]? איל ולדמן: כן. למה לא הדחת אותו? הוא אומר לי, אני המלצתי. אני אומר לו, מה זה המלצת? אתה הרמטכ"ל, תדיח. אתה לא צריך להמליץ, אתה הרמטכ"ל, אתה לא ממליץ. [הרצי הלוי אמר] לא, אני, זה. עכשיו אני חושב שמאיפה שזה בא, כי הוא לא הדיח את עצמו. אני אומר לו, גם אתה, אתה צריך ללכת, ושוב, אחרי חודשיים היית צריך לעזוב את הצבא, כי יש לך פה בראש, לא משנה מה אתה חושב וגם איפה פעולות אתה עושה, יש לך פה בראש שאתה אחראי למחדל הגדול הזה. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

28,655 görüntüleme • 3 ay önce

אני חוזר אליכם שוב עם קמפיין הגיוס, והפעם עם קליפ שמאוד שעשע אותי להכין עבורכם, כי מותר ואפילו רצוי לצחוק על הסיפור הזה. נודה על האמת, אם הוא לא היה תביעה אמיתית בבית משפט אמיתי בעיר בירתנו האמיתית, הוא היה נראה כמו מערכון שכתב סטודנט שנה א' שקיבל מטלה בקורס בכתיבה יוצרת אבל יש לו רק מנוי חינמי לצ'טGPT. כאמור, זו לא בדיחה. זאת תביעה אמיתית עם הוצאות אמיתיות שהדבר היחיד שיותר אבסורדי ממנה זו העובדה שאני בכלל צריך להתמודד איתה. כולנו רואים איך מתנהל השיח הציבורי בימינו. רוב מי שנאבקים במכונת הרעל מגייסים תרומות עבור תביעות עם דיבה אמיתית, לא שטות דיגיטלית שנעצה סיכה באגו של "פובליציסט" עם קוקו וחוסר הבנת הנקרא. (כן, יש מצב שהוא ישקול לתבוע אותי גם על המירכאות סביב המילה "פובליציסט"). התביעה הזו מגוחכת אבל ההתמודדות מולה לא מצחיקה בכלל וגובה מחיר יומיומי שלא נראה מבחוץ. ובכל זאת, משהו אחד כן נראה: התמיכה שלכם עד עכשיו הייתה מדהימה ומרגשת, יותר ממה שציפיתי או העזתי לקוות. גם אנשים שאני לא מכיר, ואפילו אנשים שבדרך כלל לא מסכימים איתי על כלום, הושיטו יד. זה לא מובן מאליו. זה לא רגעי. ועדיין, ההוצאות לא נעלמות והתביעה לא קפאה באוויר. כדי להמשיך בלי לקרוס אני צריך עוד עזרה. אין לי ממש אפשרות אחרת. זה נותן לי לא רק את האמצעים להתמודד אלא גם את הכוח לחייך מול מציאות שעושה פרצוף של "נו באמת, על זה?". זה מביך לאללה לבקש עזרה. שוב. ושוב. אין שום דרך לייפות את זה. זה חשוף, זה לא נעים, אתה מרגיש כמו מתחזה ואומר לעצמך בשקט שברור שיש מטרות ראויות יותר. אבל מה לעשות, אולי הוא שטותי, אבל זה המאבק שלי. ולא רק. הזכות לדבר בלי לחשוש מתביעות השתקה שרק נראות שוליות חשובה לא פחות. אם אין באמת קו אדום. היום זה אני. מחר זה כל אחד שמרים גבה במקום להשתחוות. בתגובות תמצאו קישור לכל אפשרויות התרומה ולכל הפוסטים שפרסמתי עד היום בנושא. כל סכום, קטן ככל שיהיה, יעזור לי לצלוח את התביעה הזו בלי להישחק כלכלית בדרך. כמו שהבטחתי, כל מה שיישאר מעבר להוצאות יועבר כתרומה למרכז אלון ולמערך עוטף עצורים. תודה עצומה לכל מי שתמכו, עזרו בהפצה או זרקו מילה טובה עד עכשיו, ולכל מי שאולי שוקלים לעשות זאת. אני אמשיך, וגם אשתדל לשעשע אתכם בדרך. לא כי יש לי כוח, אלא כי אין לי באמת ברירה.

אני חוזר אליכם שוב עם קמפיין הגיוס, והפעם עם קליפ שמאוד שעשע אותי להכין עבורכם, כי מותר ואפילו רצוי לצחוק על הסיפור הזה. נודה על האמת, אם הוא לא היה תביעה אמיתית בבית משפט אמיתי בעיר בירתנו האמיתית, הוא היה נראה כמו מערכון שכתב סטודנט שנה א' שקיבל מטלה בקורס בכתיבה יוצרת אבל יש לו רק מנוי חינמי לצ'טGPT. כאמור, זו לא בדיחה. זאת תביעה אמיתית עם הוצאות אמיתיות שהדבר היחיד שיותר אבסורדי ממנה זו העובדה שאני בכלל צריך להתמודד איתה. כולנו רואים איך מתנהל השיח הציבורי בימינו. רוב מי שנאבקים במכונת הרעל מגייסים תרומות עבור תביעות עם דיבה אמיתית, לא שטות דיגיטלית שנעצה סיכה באגו של "פובליציסט" עם קוקו וחוסר הבנת הנקרא. (כן, יש מצב שהוא ישקול לתבוע אותי גם על המירכאות סביב המילה "פובליציסט"). התביעה הזו מגוחכת אבל ההתמודדות מולה לא מצחיקה בכלל וגובה מחיר יומיומי שלא נראה מבחוץ. ובכל זאת, משהו אחד כן נראה: התמיכה שלכם עד עכשיו הייתה מדהימה ומרגשת, יותר ממה שציפיתי או העזתי לקוות. גם אנשים שאני לא מכיר, ואפילו אנשים שבדרך כלל לא מסכימים איתי על כלום, הושיטו יד. זה לא מובן מאליו. זה לא רגעי. ועדיין, ההוצאות לא נעלמות והתביעה לא קפאה באוויר. כדי להמשיך בלי לקרוס אני צריך עוד עזרה. אין לי ממש אפשרות אחרת. זה נותן לי לא רק את האמצעים להתמודד אלא גם את הכוח לחייך מול מציאות שעושה פרצוף של "נו באמת, על זה?". זה מביך לאללה לבקש עזרה. שוב. ושוב. אין שום דרך לייפות את זה. זה חשוף, זה לא נעים, אתה מרגיש כמו מתחזה ואומר לעצמך בשקט שברור שיש מטרות ראויות יותר. אבל מה לעשות, אולי הוא שטותי, אבל זה המאבק שלי. ולא רק. הזכות לדבר בלי לחשוש מתביעות השתקה שרק נראות שוליות חשובה לא פחות. אם אין באמת קו אדום. היום זה אני. מחר זה כל אחד שמרים גבה במקום להשתחוות. בתגובות תמצאו קישור לכל אפשרויות התרומה ולכל הפוסטים שפרסמתי עד היום בנושא. כל סכום, קטן ככל שיהיה, יעזור לי לצלוח את התביעה הזו בלי להישחק כלכלית בדרך. כמו שהבטחתי, כל מה שיישאר מעבר להוצאות יועבר כתרומה למרכז אלון ולמערך עוטף עצורים. תודה עצומה לכל מי שתמכו, עזרו בהפצה או זרקו מילה טובה עד עכשיו, ולכל מי שאולי שוקלים לעשות זאת. אני אמשיך, וגם אשתדל לשעשע אתכם בדרך. לא כי יש לי כוח, אלא כי אין לי באמת ברירה.

Gadi S. ⏳🇮🇱🎗️

31,328 görüntüleme • 10 ay önce

סיפור שיפתיע אתכם ממש אבל יושבת לי בתור לרופא בוכה מכאבים כל האיפור מרוח לי על הפרצוף נראית כמו רקון עם תסמונת כלשהי. כי הבוקר שוב החריפו הכאבים ביד שלי שעברה ניתוח אחרי שברים קשים לפני שנה. שוב הפנו אותי בתור מזורז לאורתופד, שוב נתנו לי מרשם לאנטי דלקתי כי שוב חזרה לי הדלקת הכרונית שעושה לי כאבים של השטן בזמן שאני מחכה לבדיקות mri כדי לבדוק מה קורה עם הרצועה. בקיצור סיימתי, אז יושבת בתור לבית מרקחת בוכייה סובלת מכאבים באמת באמת נוראיים. מגיע איש טוב לב כמובן מלא בנתינה ואהבה, ושואל אותי למה בכיתי. עניתי לו ״כי כאב לי ממש-״ עוד לא סיימתי את המשפט והוא אמר לי ״לא את לא מבינה, שאלתי כי ראיתי שאת בוכה אז אמרתי שזה בטח כי את שמנה קצת״ הוא אמר בזמן שהדגים עם הידיים המחשה של הבטן הגדולה שלי והוסיף: ״אז אם את רוצה לרזות שתדעי…״ עצרתי אותו ואמרתי ״לא צריך זה בסדר תודה״ מי שמכיר אותי כבר יודע שזו לא הפעם הראשונה, לא השנייה, לא המאה וגם כנראה לא האחרונה שזרים מטיפים, ממליצים לי המלצות, מעירים או מתערבים. כמעט אף פעם אני לא מצליחה להיות ״לא נחמדה״ ולהציב גבול, במיוחד כשמדובר באדם מבוגר שאין לי כוח לחנך. אני צריכה לעבוד על זה ולהשתפר בהצבת גבולות ואני יודעת. אז למרות שסירבתי בעדינות הוא המשיך: ״תלכי לחוות התבלינים, לסכרת ולהרזיה את נוסעת ושלושה חודשים את יורדת 25 קילו״. הוא סיים לשפוך את שעל ליבו, סינן לעברי ״חבל חבל״, והמשיך ביום שלו. חחחחחחחחחחח כבר מזמןןןןןן שאני לא נפגעת מזרים הזויים כאלה ברחוב. סיפרתי לאמא שלי ונקרעתי מצחוק, כי זר פשוט לא יבין. זר לא יבין איך זה להתקיים במרחב הציבורי ולקבל המלצות רפואיות על בסיס יום יומי *כל פעם* שיוצאת מהבית - כי אני שמנה. זר באמת באמת לא יבין את הכמויות על כמויות של אנשים כאלה שמגיעים ומטיפים לי מבלי לדעת עליי כלום ושום דבר. והפעם זה היה כבר ממש קורע, כי הוא כפה את העצה המהממת שלו תוך כדי שאני בוכה וסובלת מכאבים ולמרות שאמרתי שאני לא מעוניינת. באמת אבל באמת נשגב מבינתי איך אדם מרשה לעצמו להתנהג ככה. באמת. עזבו את זה שאני אחרי אשפוז במחלקת הפרעות אכילה, מתמודדת נפש ומטופלת בין היתר גם אצל דיאטנית, עושה תהליך ועובדת על עצמי כדי לשמור על הבריאות הנפשית והפיזית שלי. באמת עזבו, זה בכלל לא משנה אפילו. גם אם הייתי רוצה את העצה הזו - הדרך שבה אנשים מרשים לעצמם להתנהל מול אדם זר נטו כי הוא שמן שבחר לצאת מהבית, זו חוצפה ברמה כבר ממש מגוחכת. וזה כמובן, עלול לעשות הרבה יותר נזק מאשר תועלת. ואני לא כותבת את זה ממקום פגיע חלילה. גם אין לי מסר חשוב פה, הרי אנשים כאלה ימשיכו להעיר לאחרים לא משנה מה יגידו להם - אני לא אצליח לחנך אותם וגם ויתרתי מזמן על לנסות. סתם משתפת כדי שמי שאולי לא מבין כמה זה נפוץ, יקרא את הפוסט שלי ויבין - אני לא יכולה לצאת מהבית בלי שזרים ניגשים אליי ככה. לא קורה מצב כזה שאני פשוט מתקיימת בעולם ואין למישהו משהו לומר. זהו, פרקתי יום טוב וניפגש בחוות התבלינים ❤️‍🩹 (התחלתי את הפוסט בלכתוב שתופתעו, הופתעתם? לא? אחלה גם אני לא) הספקתי סתם בשביל הקטע להקליט את החלק האחרון של השיחה, מתלבטת אם להתחיל אוסף של כאלה.

סיפור שיפתיע אתכם ממש אבל יושבת לי בתור לרופא בוכה מכאבים כל האיפור מרוח לי על הפרצוף נראית כמו רקון עם תסמונת כלשהי. כי הבוקר שוב החריפו הכאבים ביד שלי שעברה ניתוח אחרי שברים קשים לפני שנה. שוב הפנו אותי בתור מזורז לאורתופד, שוב נתנו לי מרשם לאנטי דלקתי כי שוב חזרה לי הדלקת הכרונית שעושה לי כאבים של השטן בזמן שאני מחכה לבדיקות mri כדי לבדוק מה קורה עם הרצועה. בקיצור סיימתי, אז יושבת בתור לבית מרקחת בוכייה סובלת מכאבים באמת באמת נוראיים. מגיע איש טוב לב כמובן מלא בנתינה ואהבה, ושואל אותי למה בכיתי. עניתי לו ״כי כאב לי ממש-״ עוד לא סיימתי את המשפט והוא אמר לי ״לא את לא מבינה, שאלתי כי ראיתי שאת בוכה אז אמרתי שזה בטח כי את שמנה קצת״ הוא אמר בזמן שהדגים עם הידיים המחשה של הבטן הגדולה שלי והוסיף: ״אז אם את רוצה לרזות שתדעי…״ עצרתי אותו ואמרתי ״לא צריך זה בסדר תודה״ מי שמכיר אותי כבר יודע שזו לא הפעם הראשונה, לא השנייה, לא המאה וגם כנראה לא האחרונה שזרים מטיפים, ממליצים לי המלצות, מעירים או מתערבים. כמעט אף פעם אני לא מצליחה להיות ״לא נחמדה״ ולהציב גבול, במיוחד כשמדובר באדם מבוגר שאין לי כוח לחנך. אני צריכה לעבוד על זה ולהשתפר בהצבת גבולות ואני יודעת. אז למרות שסירבתי בעדינות הוא המשיך: ״תלכי לחוות התבלינים, לסכרת ולהרזיה את נוסעת ושלושה חודשים את יורדת 25 קילו״. הוא סיים לשפוך את שעל ליבו, סינן לעברי ״חבל חבל״, והמשיך ביום שלו. חחחחחחחחחחח כבר מזמןןןןןן שאני לא נפגעת מזרים הזויים כאלה ברחוב. סיפרתי לאמא שלי ונקרעתי מצחוק, כי זר פשוט לא יבין. זר לא יבין איך זה להתקיים במרחב הציבורי ולקבל המלצות רפואיות על בסיס יום יומי כל פעם שיוצאת מהבית - כי אני שמנה. זר באמת באמת לא יבין את הכמויות על כמויות של אנשים כאלה שמגיעים ומטיפים לי מבלי לדעת עליי כלום ושום דבר. והפעם זה היה כבר ממש קורע, כי הוא כפה את העצה המהממת שלו תוך כדי שאני בוכה וסובלת מכאבים ולמרות שאמרתי שאני לא מעוניינת. באמת אבל באמת נשגב מבינתי איך אדם מרשה לעצמו להתנהג ככה. באמת. עזבו את זה שאני אחרי אשפוז במחלקת הפרעות אכילה, מתמודדת נפש ומטופלת בין היתר גם אצל דיאטנית, עושה תהליך ועובדת על עצמי כדי לשמור על הבריאות הנפשית והפיזית שלי. באמת עזבו, זה בכלל לא משנה אפילו. גם אם הייתי רוצה את העצה הזו - הדרך שבה אנשים מרשים לעצמם להתנהל מול אדם זר נטו כי הוא שמן שבחר לצאת מהבית, זו חוצפה ברמה כבר ממש מגוחכת. וזה כמובן, עלול לעשות הרבה יותר נזק מאשר תועלת. ואני לא כותבת את זה ממקום פגיע חלילה. גם אין לי מסר חשוב פה, הרי אנשים כאלה ימשיכו להעיר לאחרים לא משנה מה יגידו להם - אני לא אצליח לחנך אותם וגם ויתרתי מזמן על לנסות. סתם משתפת כדי שמי שאולי לא מבין כמה זה נפוץ, יקרא את הפוסט שלי ויבין - אני לא יכולה לצאת מהבית בלי שזרים ניגשים אליי ככה. לא קורה מצב כזה שאני פשוט מתקיימת בעולם ואין למישהו משהו לומר. זהו, פרקתי יום טוב וניפגש בחוות התבלינים ❤️‍🩹 (התחלתי את הפוסט בלכתוב שתופתעו, הופתעתם? לא? אחלה גם אני לא) הספקתי סתם בשביל הקטע להקליט את החלק האחרון של השיחה, מתלבטת אם להתחיל אוסף של כאלה.

Maya Lee

10,478 görüntüleme • 6 ay önce

במהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 12 ששודרה ב-7 באוקטובר 2023 בשעה 8 בערב, אלוף (במיל.) ישראל זיו, לשעבר ראש אגף המבצעים ומפקד אוגדת עזה, סיפר על השתתפותו בלחימה נגד הכוחות הפלסטיניים בפיקוד חמאס שפשטו על ישובים ובסיסי צה"ל בגזרת עוטף עזה. להלן קטע מהראיון: דני קושמרו: אלוף במילואים ישראל זיו, בדרך כלל אתה פרשן אצלנו באולפנים, עכשיו על מדי צה"ל, ואתה לוחם, מהבוקר. ישראל זיו: כן, אני גייסתי את עצמי, לא היה מי שיגייס אותי, וירדתי מהבוקר, בערך מ-10 בבוקר, עברתי כמעט את כל היישובים, לא מעט היתקלויות. דני קושמרו: נתקלת ממש? ישראל זיו: כן, נתקלנו, הסתערנו. דני קושמרו: ירית על מחבלים? ישראל זיו: כן, כן, בהחלט. ירינו, הרגנו, כן, היה שם, שמע, הייתה הצפה, דני, זה קשה לתאר את זה. דני קושמרו: כמה שנים לא פתחת באש בעצמך? ישראל זיו: הרבה, אבל זה כמו אופניים כנראה, אתה חוזר לזה. דני קושמרו: אבל ממש ראית מחבלים בעיניים שלך ו... ישראל זיו: הסתערנו, כן, הרגנו מחבלים בטווח של אפס, בטווח של פחות מעשרה מטר מאיתנו, עשרה מטר. סימוכין: בעדותו בפני ועדת החקירה האזרחית ב-8 באוגוסט 2024, סיפר האלוף במילואים ישראל זיו את קורותיו במהלך השבעה באוקטובר 2023 כמובא להלן: ישראל זיו: אגב, אני כשהלכתי לשם בשביעי לחודש חשבתי שאני הולך לאירוע טרור. כלומר, היה לי ברור שזה היה קשה, קמתי בבוקר, ראיתי כמו כל עם ישראל את כל התמונות, נראה לי זה פייק ניוז. אבל אז הבנתי שזה לא. ירדתי למטה, ולא משנה ההתגלגלות, אבל בסביבות עשר ועשרה, משהו כזה, עשר ורבע, תפסתי טרמפ, שמה השארתי את האוטו, תפסתי טרמפ עם שני קצינים, רציתי להגיע למפקדת האוגדה ומשם להשפיע על הלחימה. שם חטפנו מארב בכניסה לחץ שחור [אנדרטה הנמצאת ביער נחל חנון, סמוך למפלסים שבעוטף עזה]. חוררו לנו את הרכב. ושם תוך כדי הלחימה, אני מרים את העיניים לאזור של האנדרטה, ופתאום אני רואה שם כמות אדירה של כוחות, מחבלים, רכבים ומשאיות. פה פתאום נפל לי האסימון, פעם ראשונה, שנכבשנו על ידי פעולה צבאית. נדמה לי שגם אני הראשון שביטא את זה באותו ערב. עברתי שם דרך העמדה של ערוץ 12 ואמרתי את זה. עד אז אנשים לא דיברו במושג הזה, אבל ממש נכבשו על ידי כוח צבא. אני לא חושב שהאסימון הזה נפל אפילו לא בשביעי לחודש. […] [איל בן ראובן: ערך הכוננות והמוכנות, אמרת על זה קודם מילה. אולי תעזור לי להבין מה קרה בין שתיים לארבע בלילה בליל בין ה-6 ל-7, שבה מפקדים בכירים מדברים, ולשטח לא יוצאת שום פקודה שמעירה את השטח למצב של כוננות בסיסית? אני שואל את השאלה כי אני לא מצליח להבין, בוא תעזור לי]. ישראל זיו: אבל אין לי תשובה יותר טובה משלך. אני לא יודע, ואני הלכתי לראות את זה. אני אומר לך, אני ראיתי שם, הייתי בשוק [shock], אני גם הבנתי שהדבר הכי חמור קרה, זה קריסת הפיקוד. לא היה שם שום שליטה, לא הייתה תמונת מצב. אני בעצמי מתוך הנסיעות שלי בשטח לכל מקום דיווחתי, ניסיתי למפקד האוגדה, אבל הוא נלחם, אני מדבר איתו, אני שומע יריות ברקע. דיברתי עם אלוף הפיקוד, כל הזמן העברתי, היה לו עוזרת לידו, כל הזמן העברתי תמונות מצב, גם המלצתי לו לאיפה אני חושב שצריך לחלק את הכוחות, אבל הכול קרס. לא היה שום הבנה של המצב. לא הבינו את המצב. עד אחת וחצי בצהריים למיטב הבנתי עוד לקחו שבויים, לקחו חטופים. איך זה יכול להיות שכל כך הרבה שעות, קודם כל לא מיד לא הלכו לסגור מאחור. שלח שני גדודים אחורה. יש פה קריסה כוללת. סימוכין:

במהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 12 ששודרה ב-7 באוקטובר 2023 בשעה 8 בערב, אלוף (במיל.) ישראל זיו, לשעבר ראש אגף המבצעים ומפקד אוגדת עזה, סיפר על השתתפותו בלחימה נגד הכוחות הפלסטיניים בפיקוד חמאס שפשטו על ישובים ובסיסי צה"ל בגזרת עוטף עזה. להלן קטע מהראיון: דני קושמרו: אלוף במילואים ישראל זיו, בדרך כלל אתה פרשן אצלנו באולפנים, עכשיו על מדי צה"ל, ואתה לוחם, מהבוקר. ישראל זיו: כן, אני גייסתי את עצמי, לא היה מי שיגייס אותי, וירדתי מהבוקר, בערך מ-10 בבוקר, עברתי כמעט את כל היישובים, לא מעט היתקלויות. דני קושמרו: נתקלת ממש? ישראל זיו: כן, נתקלנו, הסתערנו. דני קושמרו: ירית על מחבלים? ישראל זיו: כן, כן, בהחלט. ירינו, הרגנו, כן, היה שם, שמע, הייתה הצפה, דני, זה קשה לתאר את זה. דני קושמרו: כמה שנים לא פתחת באש בעצמך? ישראל זיו: הרבה, אבל זה כמו אופניים כנראה, אתה חוזר לזה. דני קושמרו: אבל ממש ראית מחבלים בעיניים שלך ו... ישראל זיו: הסתערנו, כן, הרגנו מחבלים בטווח של אפס, בטווח של פחות מעשרה מטר מאיתנו, עשרה מטר. סימוכין: בעדותו בפני ועדת החקירה האזרחית ב-8 באוגוסט 2024, סיפר האלוף במילואים ישראל זיו את קורותיו במהלך השבעה באוקטובר 2023 כמובא להלן: ישראל זיו: אגב, אני כשהלכתי לשם בשביעי לחודש חשבתי שאני הולך לאירוע טרור. כלומר, היה לי ברור שזה היה קשה, קמתי בבוקר, ראיתי כמו כל עם ישראל את כל התמונות, נראה לי זה פייק ניוז. אבל אז הבנתי שזה לא. ירדתי למטה, ולא משנה ההתגלגלות, אבל בסביבות עשר ועשרה, משהו כזה, עשר ורבע, תפסתי טרמפ, שמה השארתי את האוטו, תפסתי טרמפ עם שני קצינים, רציתי להגיע למפקדת האוגדה ומשם להשפיע על הלחימה. שם חטפנו מארב בכניסה לחץ שחור [אנדרטה הנמצאת ביער נחל חנון, סמוך למפלסים שבעוטף עזה]. חוררו לנו את הרכב. ושם תוך כדי הלחימה, אני מרים את העיניים לאזור של האנדרטה, ופתאום אני רואה שם כמות אדירה של כוחות, מחבלים, רכבים ומשאיות. פה פתאום נפל לי האסימון, פעם ראשונה, שנכבשנו על ידי פעולה צבאית. נדמה לי שגם אני הראשון שביטא את זה באותו ערב. עברתי שם דרך העמדה של ערוץ 12 ואמרתי את זה. עד אז אנשים לא דיברו במושג הזה, אבל ממש נכבשו על ידי כוח צבא. אני לא חושב שהאסימון הזה נפל אפילו לא בשביעי לחודש. […] [איל בן ראובן: ערך הכוננות והמוכנות, אמרת על זה קודם מילה. אולי תעזור לי להבין מה קרה בין שתיים לארבע בלילה בליל בין ה-6 ל-7, שבה מפקדים בכירים מדברים, ולשטח לא יוצאת שום פקודה שמעירה את השטח למצב של כוננות בסיסית? אני שואל את השאלה כי אני לא מצליח להבין, בוא תעזור לי]. ישראל זיו: אבל אין לי תשובה יותר טובה משלך. אני לא יודע, ואני הלכתי לראות את זה. אני אומר לך, אני ראיתי שם, הייתי בשוק [shock], אני גם הבנתי שהדבר הכי חמור קרה, זה קריסת הפיקוד. לא היה שם שום שליטה, לא הייתה תמונת מצב. אני בעצמי מתוך הנסיעות שלי בשטח לכל מקום דיווחתי, ניסיתי למפקד האוגדה, אבל הוא נלחם, אני מדבר איתו, אני שומע יריות ברקע. דיברתי עם אלוף הפיקוד, כל הזמן העברתי, היה לו עוזרת לידו, כל הזמן העברתי תמונות מצב, גם המלצתי לו לאיפה אני חושב שצריך לחלק את הכוחות, אבל הכול קרס. לא היה שום הבנה של המצב. לא הבינו את המצב. עד אחת וחצי בצהריים למיטב הבנתי עוד לקחו שבויים, לקחו חטופים. איך זה יכול להיות שכל כך הרבה שעות, קודם כל לא מיד לא הלכו לסגור מאחור. שלח שני גדודים אחורה. יש פה קריסה כוללת. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

17,343 görüntüleme • 7 ay önce

מראיין שואל את רפאל חיון: אם היו לך את המערכות האלה ב-7/10, הארוע הזה היה נראה אחרת? רפאל חיון : לא היה את הארוע הזה. אני פשוט התחננתי שישמעו אותי, אף אחד לא שמע אותי. עליתי מול האנשים הכי בכירים במערכת, אמרו לי "רפאל אתה חסום מלמעלה, אין לנו מושג מי חוסם אותך אפילו, אנחנו לא יודעים למה" תזכורת: רפאל חיון הצליח לפני המלחמה לעלות על תדרים של חמאס ולהאזין להם, שמע שהם מתכננים מתקפה גדולה מתוכננת לפרטי פרטים, התריע בפני הצבא על כל מה שארע ה-7/10. מספר חודשים לפני המלחמה שללו לו את רישיון ההאזנה, נלקח ממנו הציוד ומנעו ממנו להמשיך להאזין. הציוד הוחזר לו אחרי ה-7/10.

מראיין שואל את רפאל חיון: אם היו לך את המערכות האלה ב-7/10, הארוע הזה היה נראה אחרת? רפאל חיון : לא היה את הארוע הזה. אני פשוט התחננתי שישמעו אותי, אף אחד לא שמע אותי. עליתי מול האנשים הכי בכירים במערכת, אמרו לי "רפאל אתה חסום מלמעלה, אין לנו מושג מי חוסם אותך אפילו, אנחנו לא יודעים למה" תזכורת: רפאל חיון הצליח לפני המלחמה לעלות על תדרים של חמאס ולהאזין להם, שמע שהם מתכננים מתקפה גדולה מתוכננת לפרטי פרטים, התריע בפני הצבא על כל מה שארע ה-7/10. מספר חודשים לפני המלחמה שללו לו את רישיון ההאזנה, נלקח ממנו הציוד ומנעו ממנו להמשיך להאזין. הציוד הוחזר לו אחרי ה-7/10.

Nurit R. 🌻 נורית ר

82,275 görüntüleme • 2 yıl önce