Loading video...

Video Failed to Load

There was a problem loading this video. This could be due to a temporary network issue or the video might be unavailable.

⛔הביטו שנייה בעיניים של סמיר. אל תפחדו הילד הזה לא נאצי. סמיר רק בוהה. לא מדבר. העיניים שלו הן שמדברות. אתמול עוד היתה לסמיר אמא, היה לו אבא היו לו אחים ואחיות. הלילה כל משפחתו הושמדה. העיניים של סמיר בוהות. עיניים שמספרות בלי מילים מהי איימת השמדה.

Yoel. H

7,647 subscribers

11,801 views • 1 year ago •via X (Twitter)

News & Politics Arts

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

10 Comments

Shirat Starkman1 year ago

אם תוכל רגע להעביר לסמיר, יש לי כמה שאלות: 1. לאיזה קיבוץ אבא פלש ב-7 לאוקטובר 2. כמה יהודים הוא רצח ובאיזה גילאים 3. איפה הוא מסתיר את החטופים זה ממש יכול להועיל לנו כי לגבי סעיף 3 אנחנו עדיין מחפשים אותם ואם סמירוש רוצה שישאר מישהו מהמשפחה הרחוקה או השכנים בחיים - כדאי שידבר.

Parroted Words2 years ago

If the fear of Yahweh is the beginning of wisdom, then what is its end? Cut through the abundant nonsense, empty platitudes, and conventional musings of the world and get straight to the heart of what it means to be wise.

פלוני אלמוני1 year ago

תשאל את סמיר החמוד מה הוא היה רוצה לעשות ליהודים? סמיר התמים נראה חמוד אבל הוא יגדל להיות רוצח המונים. כי זה החינוך שהוא מקבל. אתה דואג לסמינר? תעשה הכל שסמיר יקבל חינוך לאהבת האדם, לתיעוב רצח ושנאה. זה הצאנס היחיד של סמיר לחיים טובים. לא ציוצים בטוויטר.

Yoav Fischer1 year ago

הבט בעיניהם של שני היתומים הגרמנים האלה. איבדו את כל משפחתם באבחה. כל משפחתם הושמדה בהפצצות בעלות הברית. בתמונה הם יחפים, מחפשים אוכל, הלומי קרבות וזוועות. האנגלים האלה, אני אומר לך - אין להם לב, ואכזריותם אינה יודעת גבולות. גם לנאצים יש ילדים חמודים שאוהבים את אמא ואבא וצריכים אותם.

Avi Goldfarb1 year ago

זוועה

Tehila1 year ago

מבוגרים משני הצדדים חייבים כבר להפסיק עם המלחמות. זה נורא

דודי בינט1 year ago

בן של נאצי. נכד של נאצי אח של נאצי. אחיין של נאצי. יגדל להיות נאצי. קצת דפוק לי. אני אוהב את העם שלי, יותר מאת אלו שרוצים לרצוח את העם שלי. (גם אלו שלא חושבים כמוני) דפוק, לא?! אתה נאור. אוהב את האויבים שלך ושונא את האחים שלך. נאור כבר אמרנו?!

יעקב ישראל עמר1 year ago

אלו העיניים היחידות שנשאר לי חמלה אליהם

michal🎗️🟣🍅🎗️1 year ago

כמה ביוב זורם כאן... אפשר לבכות על סמיר וגם על כפיר. מה שכן, יש הרבה יותר סיכוי שהוא יגדל לשנוא את ישראל בגלל שהמלחמה הזו לקחה לו את כל המשפחה. *די כבר לכל השכול המיותר הזה! הלנצח נאכל חרב?*

Zadik like a date1 year ago

באמת נורא, תפנה את הסרטון לחמאס

Related Videos

בערב שמחת תורה נכנסתי לחנות הפרחים של אליהו ברחוב בית וגן. יש לו את הפרחים הכי יפים בעיר ואת החיוך הכי רחב. רציתי סידור פרחים גדול כזה לשלוח לאמא שלי לחג ואליהו אמר "עלי, תחזרי עוד שעה". ואז הוא שאל "את רוצה משלוח? בניהו הבן שלי כפרה עליו צריך לבוא כל רגע הוא יעשה לך". אני זוכרת את זה כי כשהוא אמר את זה העיניים שלו חייכו באופן מיוחד והוא כל הזמן הסתכל החוצה בציפייה כי בניהו הבן שלו היה צריך לבוא כל רגע. לא רציתי משלוח ואחרי חצי שעה הוא כתב לי שהסידור מוכן ושאני יכולה לבוא לאסוף אותו. הסידור פרחים הכי יפה שראיתי. לפני שבועיים בערב שבת עבר רמקול בשכונה והודיע על הלוויתו של בניהו ביטון בן אליהו הי"ד. ללוויה לא הספקתי להגיע וכשבאתי לנחם בדיוק הגיע איזה רב שישב איתו ולא הצלחתי לגשת אליו. היום נכנסתי שוב לחנות הפרחים שלו ברחוב בית וגן. החנות הייתה פתוחה אבל לא ראיתי אף אחד. ואז שמעתי "שלום" חלש כזה. אליהו ישב בפינה מאחורה, כפוף ושקט. אדם שהעולם שלו חרב פתאום. ניגשתי אליו והוא סיפר לי על בניהו הילד המיוחד שלו שנסע למסיבה בנובה ולא חזר. ילד מוכשר יפה ומצחיק שכל היום ניגן ושר. הוא הראה לי את הסרטונים שלו באינסטגרם. הנה תראי פה בניהו שר, ופה הוא מנגן, היה מוכשר כל כלי שלקח ידע לנגן עליו, והנה פה הוא עושה בדיחות, היה מצחיק גם, שחקן. הוא חייך אבל העיניים שלו כבר לא חייכו באופן מיוחד. כל הצער והיגון שבעולם היו בהם. ואז מישהו אמר שלום מהפתח והוא הרים את העיניים בציפייה. עמד שם גבר רציני כזה שהושיט לו יד ורק אמר לו "הצטערתי לשמוע" והרגשתי איך הוא נהיה כפוף עוד קצת. כאילו בכל פעם שמישהו אומר לו את זה מכה בו ההבנה שבניהו הבן שלו כפרה עליו כבר לא צריך לבוא כל רגע. לא יכולתי לשאת יותר את העצב שעמד שם באוויר, הסובבתי, בחרתי זר פרחים לשבת ויצאתי משם. אם אתם בסביבה תקפצו לשם, לחנות הפרחים של אליהו ברחוב בית וגן 96. יש לו את הפרחים הכי יפים בעיר אבל כבר לו את החיוך הרחב. כי בניהו, הפרח הכי יפה שלו, נקטף. בסרטון: שאריות של החיים. בניהו ביטון הי"ד, בן 22 במותו, יהי זכרו ברוך

בערב שמחת תורה נכנסתי לחנות הפרחים של אליהו ברחוב בית וגן. יש לו את הפרחים הכי יפים בעיר ואת החיוך הכי רחב. רציתי סידור פרחים גדול כזה לשלוח לאמא שלי לחג ואליהו אמר "עלי, תחזרי עוד שעה". ואז הוא שאל "את רוצה משלוח? בניהו הבן שלי כפרה עליו צריך לבוא כל רגע הוא יעשה לך". אני זוכרת את זה כי כשהוא אמר את זה העיניים שלו חייכו באופן מיוחד והוא כל הזמן הסתכל החוצה בציפייה כי בניהו הבן שלו היה צריך לבוא כל רגע. לא רציתי משלוח ואחרי חצי שעה הוא כתב לי שהסידור מוכן ושאני יכולה לבוא לאסוף אותו. הסידור פרחים הכי יפה שראיתי. לפני שבועיים בערב שבת עבר רמקול בשכונה והודיע על הלוויתו של בניהו ביטון בן אליהו הי"ד. ללוויה לא הספקתי להגיע וכשבאתי לנחם בדיוק הגיע איזה רב שישב איתו ולא הצלחתי לגשת אליו. היום נכנסתי שוב לחנות הפרחים שלו ברחוב בית וגן. החנות הייתה פתוחה אבל לא ראיתי אף אחד. ואז שמעתי "שלום" חלש כזה. אליהו ישב בפינה מאחורה, כפוף ושקט. אדם שהעולם שלו חרב פתאום. ניגשתי אליו והוא סיפר לי על בניהו הילד המיוחד שלו שנסע למסיבה בנובה ולא חזר. ילד מוכשר יפה ומצחיק שכל היום ניגן ושר. הוא הראה לי את הסרטונים שלו באינסטגרם. הנה תראי פה בניהו שר, ופה הוא מנגן, היה מוכשר כל כלי שלקח ידע לנגן עליו, והנה פה הוא עושה בדיחות, היה מצחיק גם, שחקן. הוא חייך אבל העיניים שלו כבר לא חייכו באופן מיוחד. כל הצער והיגון שבעולם היו בהם. ואז מישהו אמר שלום מהפתח והוא הרים את העיניים בציפייה. עמד שם גבר רציני כזה שהושיט לו יד ורק אמר לו "הצטערתי לשמוע" והרגשתי איך הוא נהיה כפוף עוד קצת. כאילו בכל פעם שמישהו אומר לו את זה מכה בו ההבנה שבניהו הבן שלו כפרה עליו כבר לא צריך לבוא כל רגע. לא יכולתי לשאת יותר את העצב שעמד שם באוויר, הסובבתי, בחרתי זר פרחים לשבת ויצאתי משם. אם אתם בסביבה תקפצו לשם, לחנות הפרחים של אליהו ברחוב בית וגן 96. יש לו את הפרחים הכי יפים בעיר אבל כבר לו את החיוך הרחב. כי בניהו, הפרח הכי יפה שלו, נקטף. בסרטון: שאריות של החיים. בניהו ביטון הי"ד, בן 22 במותו, יהי זכרו ברוך

רחלי פרייפלד

57,356 views • 2 years ago

מירב סבירסקי: שלשום בשעה הזו, שנה אחורה, איתי עוד היה בחיים. היה גשם מטורף שלא הפסיק. היו מטוסים בלתי פוסקים שהמריאו מעלי , ועם כל אחד מהם פחד האימים על איתי. עוד לא ידעתי. לא היה לי מושג שזה מה שהולך להתרחש. לא היה לי שום סנריו שהוא לא חוזר בחיים. ובכל זאת, כמה שעות מאוחר יותר השובה של איתי ירה בו. רצח אותו (כל כך בלתי נסבל לשים את השורש ר.צ.ח ליד השם של איתי). יומיים אחרי שהמבנה בו שהו קרס עליהם כתוצאה מהפצצת חיל האוויר. איתי ניצל ועזר לחלץ את מי שהיו איתו. איתי עשה הכל נכון כדי לשרוד. כדי לחיות אבל גם ב13.1 לאיתי לא היתה מדינה שתדאג לו. שתציל את חייו. כן, החמאס אויב מר ואכזר, אבל מהחמאס אין לי ציפיות. מהמדינה שלנו - כן. לא רק ציפיות. דרישות. כחלק מהחוזה הבסיסי בין אזרחים ומדינה. ככל שהזמן עובר זה פחות ופחות נתפס. הקפאון של התחושות בזמן שהגופה שלו היתה בעזה, הפכו לחוסר רצון להשלים ולקבל את המציאות הזו. אבל זו המציאות. בסיפור של איתי אין סוף טוב. יש סוף נורא. ואין מחילה ואין סליחה. אבל בסיפור של כולנו - יש אפשרות לתיקון. וממש ברגעים אלו זה נראה קרוב מתמיד (ולא שיודעת שום דבר יותר מאחרים פה). ביום הכואב הזה, בחרתי ללכת לכנסת להביט להם בעיניים ולדרוש שלפחות פעם אחת יעשו את הדבר הנכון. תחתמו על המתווה תתחילו ליישם אותו ותמשיכו עד שאחרון החטופים יהיה כאן. שזה אומר סיום המלחמה. אין דרך אחרת. בסוף מלחמות מסתיימות בהסכמים. ובמקרה הזה- זה יהיה הסכם מציל חיים והסכם להחזרת המחוייבות של המדינה כלפי אזרחיה. הלוואי והיו לי מילים מדויקות יותר לרגע. אבל אין. כי הרגע הזה כל כך לא מדויק. כי כל זה פשוט לא היה צריך לקרות. מצ״ב הדברים שאמרתי אתמול בכנסת

מירב סבירסקי: שלשום בשעה הזו, שנה אחורה, איתי עוד היה בחיים. היה גשם מטורף שלא הפסיק. היו מטוסים בלתי פוסקים שהמריאו מעלי , ועם כל אחד מהם פחד האימים על איתי. עוד לא ידעתי. לא היה לי מושג שזה מה שהולך להתרחש. לא היה לי שום סנריו שהוא לא חוזר בחיים. ובכל זאת, כמה שעות מאוחר יותר השובה של איתי ירה בו. רצח אותו (כל כך בלתי נסבל לשים את השורש ר.צ.ח ליד השם של איתי). יומיים אחרי שהמבנה בו שהו קרס עליהם כתוצאה מהפצצת חיל האוויר. איתי ניצל ועזר לחלץ את מי שהיו איתו. איתי עשה הכל נכון כדי לשרוד. כדי לחיות אבל גם ב13.1 לאיתי לא היתה מדינה שתדאג לו. שתציל את חייו. כן, החמאס אויב מר ואכזר, אבל מהחמאס אין לי ציפיות. מהמדינה שלנו - כן. לא רק ציפיות. דרישות. כחלק מהחוזה הבסיסי בין אזרחים ומדינה. ככל שהזמן עובר זה פחות ופחות נתפס. הקפאון של התחושות בזמן שהגופה שלו היתה בעזה, הפכו לחוסר רצון להשלים ולקבל את המציאות הזו. אבל זו המציאות. בסיפור של איתי אין סוף טוב. יש סוף נורא. ואין מחילה ואין סליחה. אבל בסיפור של כולנו - יש אפשרות לתיקון. וממש ברגעים אלו זה נראה קרוב מתמיד (ולא שיודעת שום דבר יותר מאחרים פה). ביום הכואב הזה, בחרתי ללכת לכנסת להביט להם בעיניים ולדרוש שלפחות פעם אחת יעשו את הדבר הנכון. תחתמו על המתווה תתחילו ליישם אותו ותמשיכו עד שאחרון החטופים יהיה כאן. שזה אומר סיום המלחמה. אין דרך אחרת. בסוף מלחמות מסתיימות בהסכמים. ובמקרה הזה- זה יהיה הסכם מציל חיים והסכם להחזרת המחוייבות של המדינה כלפי אזרחיה. הלוואי והיו לי מילים מדויקות יותר לרגע. אבל אין. כי הרגע הזה כל כך לא מדויק. כי כל זה פשוט לא היה צריך לקרות. מצ״ב הדברים שאמרתי אתמול בכנסת

ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈

12,288 views • 1 year ago

ארז קלדרון: אני ארז קלדרון. היום החלטתי לשתף את הסיוט שאני עובר מאז שחטפו אותי לעזה. ב-7 באוקטובר, כמה ימים לפני יום ההולדת ה-12 שלי, נחטפתי לעזה. מחבלים התנפלו עליי וגררו אותי בכוח בלי נעליים ובלי בכלל להבין מה קורה מסביבי. לקחו אותי מהמשפחה שלי. ניסיתי לחפש את אבא שלי, אבל כל מה שראיתי היו מחבלים עם נשקים וגופות זרוקות על הרצפה. תארו לכם איך הרגשתי שהפרידו אותי מאבא שלי כשכולו מכוסה בדם מהמכות שהמחבלים הכו אותו. זה רגע שלא עוזב אותי. אני זוכר את המבט שלו כשכל הגוף שלו היה פצוע ומדמם, ורואה איך לוקחים אותי ממנו. הוא הסתכל לי בעיניים ולא יכל לעשות כלום. אני לא יכול לשכוח את הפחד. כל מה שרציתי זה לצעוק "אבא, תציל אותי!" אבל אפילו את זה לא יכולתי. הרגשתי שאני רוצה לצעוק ולא יכול. רק לחשתי לעצמי אבא אבא והרגשתי שעוד רגע אני מתעלף. סביבי היו מחבלים עם נשקים, והם לא הסכימו לי לצעוק, לא לבכות, רק לשתוק. כשהגענו לעזה, המון אנשים התנפלו עליי. הרגשתי שהם רוצים להרוג אותי. לא הבנתי איך זה קרה לי, מה ילד בגילי אמור לעשות? כשהייתי בשבי, שמעתי ברדיו את אמא שלי בוכה ואומרת כמה היא מתגעגעת אליי. רציתי לבכות אבל היה אסור לי, רציתי לחבק אותה, אבל לא יכולתי. הקול שלה נתן לי קצת כוח להמשיך, לדעת שלא שכחו אותי. אחרי 52 ימים בשבי, אני ואחותי סהר שוחררנו, אבל אבא שלי עדיין בעזה. אני לא מפסיק לחשוב עליו. אם הוא שם לבד, כמו שאני הייתי? אם הוא יודע שאנחנו כל יום נלחמים עליו. שלשום שמעתי שמחבלים רצחו 6 חטופים. אני לא יכול להפסיק לחשוב על זה. אני לא רוצה שאבא שלי יהיה הבא בתור. עוד חודשיים יש לי בר מצווה, והחלום שלי הוא שאבא יעמוד לידי ויחבק אותי. אני לא יכול לדמיין חיים בלי אבא. אני רועד מפחד שיגידו לי שקרה לו משהו שאני אאבד אותו. אני לא יכול לחשוב על החיים שלי בלי אבא. אני לא רוצה לגדול יתום. רגע לפני שלקחו אותי ממנו הוא אמר לי ״ארז אני אוהב אותך אל תדאג יהיה בסדר״. בבקשה, תשתפו את מה שאני כותב ותפיצו את הפוסט והסרטון שלי. אולי זה יגיע לאבא שלי, כמו שהקול של אמא הגיע אליי כשהייתי בשבי. אולי זה יעזור להציל אותו ולהחזיר אותו הביתה. אני רק ילד שרוצה את אבא לידו, אני לא מבקש הרבה – רק את אבא חזרה. בבקשה, תשתפו. למעני, למען כל הילדים שרוצים את ההורים שלהם בחזרה, למען כל המשפחות שמחכים שכולם יחזרו. אני מבטיח לעדכן כאן את כל העוקבים כשאבא יחזור 🙏💔

ארז קלדרון: אני ארז קלדרון. היום החלטתי לשתף את הסיוט שאני עובר מאז שחטפו אותי לעזה. ב-7 באוקטובר, כמה ימים לפני יום ההולדת ה-12 שלי, נחטפתי לעזה. מחבלים התנפלו עליי וגררו אותי בכוח בלי נעליים ובלי בכלל להבין מה קורה מסביבי. לקחו אותי מהמשפחה שלי. ניסיתי לחפש את אבא שלי, אבל כל מה שראיתי היו מחבלים עם נשקים וגופות זרוקות על הרצפה. תארו לכם איך הרגשתי שהפרידו אותי מאבא שלי כשכולו מכוסה בדם מהמכות שהמחבלים הכו אותו. זה רגע שלא עוזב אותי. אני זוכר את המבט שלו כשכל הגוף שלו היה פצוע ומדמם, ורואה איך לוקחים אותי ממנו. הוא הסתכל לי בעיניים ולא יכל לעשות כלום. אני לא יכול לשכוח את הפחד. כל מה שרציתי זה לצעוק "אבא, תציל אותי!" אבל אפילו את זה לא יכולתי. הרגשתי שאני רוצה לצעוק ולא יכול. רק לחשתי לעצמי אבא אבא והרגשתי שעוד רגע אני מתעלף. סביבי היו מחבלים עם נשקים, והם לא הסכימו לי לצעוק, לא לבכות, רק לשתוק. כשהגענו לעזה, המון אנשים התנפלו עליי. הרגשתי שהם רוצים להרוג אותי. לא הבנתי איך זה קרה לי, מה ילד בגילי אמור לעשות? כשהייתי בשבי, שמעתי ברדיו את אמא שלי בוכה ואומרת כמה היא מתגעגעת אליי. רציתי לבכות אבל היה אסור לי, רציתי לחבק אותה, אבל לא יכולתי. הקול שלה נתן לי קצת כוח להמשיך, לדעת שלא שכחו אותי. אחרי 52 ימים בשבי, אני ואחותי סהר שוחררנו, אבל אבא שלי עדיין בעזה. אני לא מפסיק לחשוב עליו. אם הוא שם לבד, כמו שאני הייתי? אם הוא יודע שאנחנו כל יום נלחמים עליו. שלשום שמעתי שמחבלים רצחו 6 חטופים. אני לא יכול להפסיק לחשוב על זה. אני לא רוצה שאבא שלי יהיה הבא בתור. עוד חודשיים יש לי בר מצווה, והחלום שלי הוא שאבא יעמוד לידי ויחבק אותי. אני לא יכול לדמיין חיים בלי אבא. אני רועד מפחד שיגידו לי שקרה לו משהו שאני אאבד אותו. אני לא יכול לחשוב על החיים שלי בלי אבא. אני לא רוצה לגדול יתום. רגע לפני שלקחו אותי ממנו הוא אמר לי ״ארז אני אוהב אותך אל תדאג יהיה בסדר״. בבקשה, תשתפו את מה שאני כותב ותפיצו את הפוסט והסרטון שלי. אולי זה יגיע לאבא שלי, כמו שהקול של אמא הגיע אליי כשהייתי בשבי. אולי זה יעזור להציל אותו ולהחזיר אותו הביתה. אני רק ילד שרוצה את אבא לידו, אני לא מבקש הרבה – רק את אבא חזרה. בבקשה, תשתפו. למעני, למען כל הילדים שרוצים את ההורים שלהם בחזרה, למען כל המשפחות שמחכים שכולם יחזרו. אני מבטיח לעדכן כאן את כל העוקבים כשאבא יחזור 🙏💔

ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈

89,318 views • 2 years ago

ארבעה בני משפחות חטופים. היו כל הלילה מול בית ראש הממשלה. גידרו אותם כמו קופים בכלוב. לעינב צנגאוקר אין יותר מה להפסיד, מתן בסכנת מוות מיידי והיא לא תשתוק. ועינב רותחת מכאב ומי שיש לו לומר מילה נגד הלביאה הזו, מוזמן להעיף את עצמו מהפיד שלי, מוזמן לשלוח את הבן שלו לעזה לעינויי גוף ונפש על בסיס יומי ובעיקר מוזמן לשלוח את הילדים של שרה נתניהו לעזה. ועכשיו. כמה עלוב זה שעינב קיבלה שי לחג מזוג אוכלי החינם על חשבון משלמי המיסים , האפסים לבית נתניהו. הם לא צריכים ״שי לחג״ הם צריכים את הילדים שלהם בבית. איך אתם מעזים ?! Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו צפו באמא לביאה, שהזוג האכזר הזה הביא אותה למקום שהיא נמצאת בו: אמא, ללא שינה, אכולת דאגה, עם העיניים הכי שחורות שיש והם בורחים ממנה כמו שפנים. רק בחדר סגור בשביל תמונה לעולם, הם הבטיחו לה שתהיה עסקה שתחזיר את מתן הביתה. הם שיקרו לה בפנים ‼️ צפו ושתפו. את המורשת של נתניהו ואשתו נדאג כולנו להפיץ לא רק בארץ, בכל העולם. לכל מקום שיגיעו. זו הבטחה ⬇️

ארבעה בני משפחות חטופים. היו כל הלילה מול בית ראש הממשלה. גידרו אותם כמו קופים בכלוב. לעינב צנגאוקר אין יותר מה להפסיד, מתן בסכנת מוות מיידי והיא לא תשתוק. ועינב רותחת מכאב ומי שיש לו לומר מילה נגד הלביאה הזו, מוזמן להעיף את עצמו מהפיד שלי, מוזמן לשלוח את הבן שלו לעזה לעינויי גוף ונפש על בסיס יומי ובעיקר מוזמן לשלוח את הילדים של שרה נתניהו לעזה. ועכשיו. כמה עלוב זה שעינב קיבלה שי לחג מזוג אוכלי החינם על חשבון משלמי המיסים , האפסים לבית נתניהו. הם לא צריכים ״שי לחג״ הם צריכים את הילדים שלהם בבית. איך אתם מעזים ?! Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו צפו באמא לביאה, שהזוג האכזר הזה הביא אותה למקום שהיא נמצאת בו: אמא, ללא שינה, אכולת דאגה, עם העיניים הכי שחורות שיש והם בורחים ממנה כמו שפנים. רק בחדר סגור בשביל תמונה לעולם, הם הבטיחו לה שתהיה עסקה שתחזיר את מתן הביתה. הם שיקרו לה בפנים ‼️ צפו ושתפו. את המורשת של נתניהו ואשתו נדאג כולנו להפיץ לא רק בארץ, בכל העולם. לכל מקום שיגיעו. זו הבטחה ⬇️

🎗️🇮🇱חגית קלימן - Hagit Klaiman🇮🇱🎗️

16,278 views • 1 year ago

מה אתם מרגישים כשאתם לוחצים פליי על העשרים וארבע שניות האלה מחוף מציצים? הבטן שלכם מתהפכת או שכבר התרגלתם למרקם של הסירחון? תסתכלו על המסך הקטן הזה. אל תזיזו את העיניים הצידה. הנה גדי איזנקוט, אדם שקבר בן ואחיינים, צועד בכבדות על חול רותח עם נעליים סגורות, ומולו קופץ איזה פישר בלי חולצה, מזיע, שצועק לו בפרצוף. המאבטחים עם משקפי שמש מפלסטיק מנסים לדחוף קצת, הזיעה נוזלת להם על הצוואר, והאיש בשלו . הוא מחזיק את האייפון באותה זווית שמוציאה לכולם סנטר כפול, ולא מחפש תשובות, הוא מחפש טראפיק. זה לא מקרה טראגי של אזרח שקם בבוקר, קנה ברד בקיוסק והחליט שכואב לו. זה מוצר מדף מוגמר. ככה נראית העבודה השחורה של יונתן אוריך ומכונת הרעל שלו. הם יושבים במזגן, מרתיחים את הגיגית, ומשחררים את הגז הזה יום אחרי יום לרשת. הם מתכנתים כל פעיל שטח לזהות את המטרה, לקלף ממנה את שאריות הכבוד הציבורי ולרסק אותה לאבקה. ברגע שסומנת כיריב, השכול שלך הוא סתם עוד פיסת ברזל חלוד שאפשר לסחור בה. ואם זה לא מספיק מחליא, תפתחו את הטלוויזיה בשמונה בערב. באולפנים של ערוץ 14, איפה שהתאורה הכחלחלה מחליקה את הקמטים, יהפכו את הבריונות המזיעה הזאת למעשה גבורה אזרחי. הם יישבו שם בחליפות מהודקות ויסבירו לכם בלי למצמץ איך הפורע הקטן בים הוא בעצם הקורבן המדוכא של המערכת, ואיך הרמטכ״ל השכול הוא הדיקטטור האכזר שרומס אותו. זה מוסד שלם שמוקדש לניתוק הבלמים, שנותן לכל אלימות רחוב פסקול והכשר פטריוטי, שמנרמל את הטירוף בשידור חי ובצבעים עזים. ומעל כל הקרקס הרדיואקטיבי הזה, מוגן בתוך אקווריום, נמצא בנימין נתניהו. והוא פשוט שותק. באוקטובר, כשהכל קרס לנו על הראש, איזנקוט קם מהשבעה ודחף כתף לאלונקה כדי שנתניהו לא יתרסק יחד איתנו. וזאת התמורה שהוא מקבל בפרצוף. ראש הממשלה לא צריך ללכלך את הידיים בחול של מציצים. יש לו שרים שקוראים לתוקף ״נפלא״ ומוכנים לתרום לו כסף. ויש לו את השתיקה שלו. והשתיקה הזאת היא פקודת המבצע הברורה ביותר שיש. היא האור הירוק לפלוגות הזעם. ימכרו לכם שזה מאבק עדות, ישראל השנייה שקמה על הראשונה. אבל איזנקוט, בן להורים שעלו ממרוקו, מוכיח שזה מזמן לא קשור למוצא. זה קשור רק לשאלה אחת: האם אתה מוכן להתכופף? לא התכופפת? הותר דמך. גם אם אכלת חצץ ארבעים שנה בצבא בזמן שהם רק צייצו על זה. כשהחול שוקע לבסוף, ואתה נשאר לבד עם המסך הדולק בסלון, בא לך פשוט לקחת את הטלפון, עם כל הזוהמה של אוריך והשדרנים של 14, ולזרוק אותו חזק לתוך הגלים. לאטום את האוזניים. אבל הים לא באמת לוקח שום דבר, והסרטון הזה פשוט ימשיך להתנגן. עשרים וארבע שניות של חול עף ומילים רקובות. שוב ושוב.

מה אתם מרגישים כשאתם לוחצים פליי על העשרים וארבע שניות האלה מחוף מציצים? הבטן שלכם מתהפכת או שכבר התרגלתם למרקם של הסירחון? תסתכלו על המסך הקטן הזה. אל תזיזו את העיניים הצידה. הנה גדי איזנקוט, אדם שקבר בן ואחיינים, צועד בכבדות על חול רותח עם נעליים סגורות, ומולו קופץ איזה פישר בלי חולצה, מזיע, שצועק לו בפרצוף. המאבטחים עם משקפי שמש מפלסטיק מנסים לדחוף קצת, הזיעה נוזלת להם על הצוואר, והאיש בשלו . הוא מחזיק את האייפון באותה זווית שמוציאה לכולם סנטר כפול, ולא מחפש תשובות, הוא מחפש טראפיק. זה לא מקרה טראגי של אזרח שקם בבוקר, קנה ברד בקיוסק והחליט שכואב לו. זה מוצר מדף מוגמר. ככה נראית העבודה השחורה של יונתן אוריך ומכונת הרעל שלו. הם יושבים במזגן, מרתיחים את הגיגית, ומשחררים את הגז הזה יום אחרי יום לרשת. הם מתכנתים כל פעיל שטח לזהות את המטרה, לקלף ממנה את שאריות הכבוד הציבורי ולרסק אותה לאבקה. ברגע שסומנת כיריב, השכול שלך הוא סתם עוד פיסת ברזל חלוד שאפשר לסחור בה. ואם זה לא מספיק מחליא, תפתחו את הטלוויזיה בשמונה בערב. באולפנים של ערוץ 14, איפה שהתאורה הכחלחלה מחליקה את הקמטים, יהפכו את הבריונות המזיעה הזאת למעשה גבורה אזרחי. הם יישבו שם בחליפות מהודקות ויסבירו לכם בלי למצמץ איך הפורע הקטן בים הוא בעצם הקורבן המדוכא של המערכת, ואיך הרמטכ״ל השכול הוא הדיקטטור האכזר שרומס אותו. זה מוסד שלם שמוקדש לניתוק הבלמים, שנותן לכל אלימות רחוב פסקול והכשר פטריוטי, שמנרמל את הטירוף בשידור חי ובצבעים עזים. ומעל כל הקרקס הרדיואקטיבי הזה, מוגן בתוך אקווריום, נמצא בנימין נתניהו. והוא פשוט שותק. באוקטובר, כשהכל קרס לנו על הראש, איזנקוט קם מהשבעה ודחף כתף לאלונקה כדי שנתניהו לא יתרסק יחד איתנו. וזאת התמורה שהוא מקבל בפרצוף. ראש הממשלה לא צריך ללכלך את הידיים בחול של מציצים. יש לו שרים שקוראים לתוקף ״נפלא״ ומוכנים לתרום לו כסף. ויש לו את השתיקה שלו. והשתיקה הזאת היא פקודת המבצע הברורה ביותר שיש. היא האור הירוק לפלוגות הזעם. ימכרו לכם שזה מאבק עדות, ישראל השנייה שקמה על הראשונה. אבל איזנקוט, בן להורים שעלו ממרוקו, מוכיח שזה מזמן לא קשור למוצא. זה קשור רק לשאלה אחת: האם אתה מוכן להתכופף? לא התכופפת? הותר דמך. גם אם אכלת חצץ ארבעים שנה בצבא בזמן שהם רק צייצו על זה. כשהחול שוקע לבסוף, ואתה נשאר לבד עם המסך הדולק בסלון, בא לך פשוט לקחת את הטלפון, עם כל הזוהמה של אוריך והשדרנים של 14, ולזרוק אותו חזק לתוך הגלים. לאטום את האוזניים. אבל הים לא באמת לוקח שום דבר, והסרטון הזה פשוט ימשיך להתנגן. עשרים וארבע שניות של חול עף ומילים רקובות. שוב ושוב.

אמיר שפרלינג

30,884 views • 1 month ago

סיכום יום עדותו של סנ"צ אלון צרפתי, לשעבר יועץ/עוזר/תומך/סייען משפטי של ראש יאח"ה ואח"כ של ראש להב (הסיכום המצולם בסוף הציוץ): בתמצית - צרפתי הוא האיש שדרכו עברו כל הדברים שהיו צריכים להדליק נורות אדומות: הצווים, המסמכים ומכתבי מח"ש, אבל לדבריו הוא רק "עוזר משפטי", שתפקידו "לקרוא ולהעביר". ומי שרק קורא ומעביר, לא אחראי לשום דבר שקרא והעביר. הוא גם לא אחראי לכך שגבה בניגוד לחוק מבן כספית עדות בלתי מתועדת נגד ר"מ מכהן, מעיתונאי שחושף את מקורותיו ובניהם מי שעברו בעצמם על החוק, והכל ללא אישור יועמ"ש. בן כספית, כרגיל, בשלושה תפקידים: מודיע משטרתי, סוכן משטרתי ועיתונאי (נגיד) שכותב על החקירות שהוא עצמו המציא כמקור מודיעיני. באפריל 2016 קמין שולח את צרפתי לגבות ממנו עדות "מהיום למחר" - לא בחדר חקירות מוקלט, אלא בחדרו הפרטי, בלי הקלטה, בלי תיק, בקובץ וורד. "כן, זה חריג". אישור יועמ"ש? "לא בדקתי". "אמרו לי שזה בסדר". ואת המזכר שכתב, שבית המשפט פטר את התביעה ממסירתו, הוא ממשיך לבקש כאילו אינו יודע שביהמ"ש לא התיר את חשיפתו להגנה: "אם תוכל להציג לי את המזכר, יהיה לי קל יותר להיזכר" היתמם פעם אחר פעם. ההרכב עצר את חדד מלשאול שאלות על המזכר, וחדד השיב שההגנה תבקש לשנות את ההחלטה. אחרי מה שנחשף אתמול על הולדת תיק 1000, נראה שהמסמך הזה לא יישאר חסוי עוד הרבה זמן. אבל ההודאה של היום היא בצו האזנת סתר לנתן אשל. תחילה טען: "קראתי על זה בעיתון". אבל לאחר תהליך ארוך ומתיש הודה: "אני לא כופר בעובדה שהצו היה בלי אישור יועמ"ש, אני רק רוצה לשים את הדגש שההאזנה פה היא לא לראש הממשלה". וזה בדיוק השקר. הבקשה להאזנת סתר אמנם הוגשה בגין חשדות מפוברקים לחלוטין נגד אשל, בתיק שכלל לא היה קיים, אבל מנומקת בקשר של אשל עם "החשוד העיקרי", נתניהו, מה שדרש שלושה אישורים שונים שלא היו כאן. ושוב נזכיר: מדובר בחקירה מומצאת לחלוטין, שאיש לא נחקר בה - אשר פוברקה ושויפה כולה כדי להאזין לנתניהו ולעקוף את כל שכבות האישור. צרפתי הוא השני שמודה שלא היה אישור, אחרי שרביט. ומה עשה צרפתי כל השנים? על מה שולמה לו משכורת? לטענתו על כלום. "בדיקת חוקיות פעולות: "לא תפקידי". פגסוס - "לא זוכר דבר כזה". כמה האזנות סתר - "לא יודע להגיד". פרשת רוטנברג, שחקר את משפחת נתניהו בזמן שהמאהבת שלו היא שונאת גדולה של הנתניהוז, אחותו של החשוג העיקרי נוני מוזס ובעצמה מבעלי ידיעות אחרונות - לא ידע, לא דיווח, רק העביר "למי שצריך". האחריות מתגלגלת למעלה, אל מני יצחקי ורוני ריטמן, ובדרך 88 פעמים "לא זוכר", "לא יודע" ו"אני מניח" - מאדם שסירב להגיע לריענון כי הוא זוכר כל מה שצריך. וכאן טמונה התועלת הגדולה בעדותו של צרפתי, בכך שהיא קושרת את מעשי הפשע החמורים שבוצעו כאן לצווארם של הגורמים הבכירים ביותר אז, ראש אח"מ מני יצחקי ומפקד להב רוני ריטמן, שעדותם הצפויה תהיה בוודאות מרתקת. ובנגדית, העד שלא זכר כלום נזכר פתאום בתשובה מלאה (ושגויה בעצמה) שגילדין ניסה לשים בפיו: אישור יועמ"ש נדרש רק לפתיחה בחקירה ולא לכל פעולת חקירה בנפרד (שעטנז בלתי רלוונטי שיוצר בלבול מכוון כמוסבר בסיכום המצולם) אלא שהשופטת פרידמן-פלדמן הזכירה לגילדין שהעד כבר אמר שנדרש אישור גם לבדיקה. ובשורה התחתונה: צרפתי אישר לא רק כמה מהמעשים החמורים שבוצעו בעת שתיקי האלפים עוד היו בשלב הדיג העברייני, אלא גם ובעיקר העיד בגוף ראשון, שאת כל ההוראות קיבל ישירות מהדרגים הבכירים ביותר, תוך שהוא נוקב בשמותיהם. אז הנה, ב-5 דקות כמו שבן כספית עיתונאי, סיכום יום עדותו הראשון והאחרון, של סנ"צ אלון צרפתי, לשעבר יועץ/עוזר/תומך/סייען משפטי של ראש יאח"ה ואח"כ של ראש להב:

סיכום יום עדותו של סנ"צ אלון צרפתי, לשעבר יועץ/עוזר/תומך/סייען משפטי של ראש יאח"ה ואח"כ של ראש להב (הסיכום המצולם בסוף הציוץ): בתמצית - צרפתי הוא האיש שדרכו עברו כל הדברים שהיו צריכים להדליק נורות אדומות: הצווים, המסמכים ומכתבי מח"ש, אבל לדבריו הוא רק "עוזר משפטי", שתפקידו "לקרוא ולהעביר". ומי שרק קורא ומעביר, לא אחראי לשום דבר שקרא והעביר. הוא גם לא אחראי לכך שגבה בניגוד לחוק מבן כספית עדות בלתי מתועדת נגד ר"מ מכהן, מעיתונאי שחושף את מקורותיו ובניהם מי שעברו בעצמם על החוק, והכל ללא אישור יועמ"ש. בן כספית, כרגיל, בשלושה תפקידים: מודיע משטרתי, סוכן משטרתי ועיתונאי (נגיד) שכותב על החקירות שהוא עצמו המציא כמקור מודיעיני. באפריל 2016 קמין שולח את צרפתי לגבות ממנו עדות "מהיום למחר" - לא בחדר חקירות מוקלט, אלא בחדרו הפרטי, בלי הקלטה, בלי תיק, בקובץ וורד. "כן, זה חריג". אישור יועמ"ש? "לא בדקתי". "אמרו לי שזה בסדר". ואת המזכר שכתב, שבית המשפט פטר את התביעה ממסירתו, הוא ממשיך לבקש כאילו אינו יודע שביהמ"ש לא התיר את חשיפתו להגנה: "אם תוכל להציג לי את המזכר, יהיה לי קל יותר להיזכר" היתמם פעם אחר פעם. ההרכב עצר את חדד מלשאול שאלות על המזכר, וחדד השיב שההגנה תבקש לשנות את ההחלטה. אחרי מה שנחשף אתמול על הולדת תיק 1000, נראה שהמסמך הזה לא יישאר חסוי עוד הרבה זמן. אבל ההודאה של היום היא בצו האזנת סתר לנתן אשל. תחילה טען: "קראתי על זה בעיתון". אבל לאחר תהליך ארוך ומתיש הודה: "אני לא כופר בעובדה שהצו היה בלי אישור יועמ"ש, אני רק רוצה לשים את הדגש שההאזנה פה היא לא לראש הממשלה". וזה בדיוק השקר. הבקשה להאזנת סתר אמנם הוגשה בגין חשדות מפוברקים לחלוטין נגד אשל, בתיק שכלל לא היה קיים, אבל מנומקת בקשר של אשל עם "החשוד העיקרי", נתניהו, מה שדרש שלושה אישורים שונים שלא היו כאן. ושוב נזכיר: מדובר בחקירה מומצאת לחלוטין, שאיש לא נחקר בה - אשר פוברקה ושויפה כולה כדי להאזין לנתניהו ולעקוף את כל שכבות האישור. צרפתי הוא השני שמודה שלא היה אישור, אחרי שרביט. ומה עשה צרפתי כל השנים? על מה שולמה לו משכורת? לטענתו על כלום. "בדיקת חוקיות פעולות: "לא תפקידי". פגסוס - "לא זוכר דבר כזה". כמה האזנות סתר - "לא יודע להגיד". פרשת רוטנברג, שחקר את משפחת נתניהו בזמן שהמאהבת שלו היא שונאת גדולה של הנתניהוז, אחותו של החשוג העיקרי נוני מוזס ובעצמה מבעלי ידיעות אחרונות - לא ידע, לא דיווח, רק העביר "למי שצריך". האחריות מתגלגלת למעלה, אל מני יצחקי ורוני ריטמן, ובדרך 88 פעמים "לא זוכר", "לא יודע" ו"אני מניח" - מאדם שסירב להגיע לריענון כי הוא זוכר כל מה שצריך. וכאן טמונה התועלת הגדולה בעדותו של צרפתי, בכך שהיא קושרת את מעשי הפשע החמורים שבוצעו כאן לצווארם של הגורמים הבכירים ביותר אז, ראש אח"מ מני יצחקי ומפקד להב רוני ריטמן, שעדותם הצפויה תהיה בוודאות מרתקת. ובנגדית, העד שלא זכר כלום נזכר פתאום בתשובה מלאה (ושגויה בעצמה) שגילדין ניסה לשים בפיו: אישור יועמ"ש נדרש רק לפתיחה בחקירה ולא לכל פעולת חקירה בנפרד (שעטנז בלתי רלוונטי שיוצר בלבול מכוון כמוסבר בסיכום המצולם) אלא שהשופטת פרידמן-פלדמן הזכירה לגילדין שהעד כבר אמר שנדרש אישור גם לבדיקה. ובשורה התחתונה: צרפתי אישר לא רק כמה מהמעשים החמורים שבוצעו בעת שתיקי האלפים עוד היו בשלב הדיג העברייני, אלא גם ובעיקר העיד בגוף ראשון, שאת כל ההוראות קיבל ישירות מהדרגים הבכירים ביותר, תוך שהוא נוקב בשמותיהם. אז הנה, ב-5 דקות כמו שבן כספית עיתונאי, סיכום יום עדותו הראשון והאחרון, של סנ"צ אלון צרפתי, לשעבר יועץ/עוזר/תומך/סייען משפטי של ראש יאח"ה ואח"כ של ראש להב:

עידו שיפוני

13,372 views • 5 days ago

N-N-N-Nineteen. שיר אלקטרוני מ־1985. נכתב על מלחמת וייטנאם. אבל כל מילה בו – נשמעת כמו ישראל 2025. 🎥 צפו בקליפ. תקשיבו למילים. תבינו על מי אנחנו מקריבים את החיים פה. “In World War II, the average age of the combat soldier was twenty-six. In Vietnam – he was nineteen.” ילד בן 19. שולחים אותו לקרב. אומרים לו שזה “למען המדינה”. אומרים לו ש“אין ברירה”. אבל שוכחים להגיד לו את האמת: שאין לזה סוף. שגם אם הוא יחזור – הוא לא באמת יחזור. מאות בני 19 כבר לא יחזרו בכלל. הם קבורים עכשיו. עם דגל. עם תמונה ממוסגרת. עם שיר שכותבים עליהם. עם משפחה שלא תנשום לעולם כמו פעם. יש אמא שבכל לילה נרדמת על הכרית שלו. יש אבא שבכל יום בולע את הדמעות בפקק בדרך לעבודה. יש אחים קטנים שלא מבינים למה כולם שותקים. “Many returned with deep psychological problems… and nobody ever really talks about them.” וגם אלה שכן חוזרים – פצועים. שותקים. סדוקים. ואף אחד לא באמת מקשיב. לא מי ששלח אותם. לא מי שיושב בממשלה ולא טרח להגיע אפילו להלוויה אחת. לא מי שצופה בנתונים, אבל לא בעיניים של המשפחות. וגם לא לחברה שכבר מתרגלת. שמנרמלת. שהולכת משם לשם – מהלוויה, למהדורה, ל־“האח הגדול”, “הזמר במסיכה”, “חתונמי”, “מאסטר שף”. כי התקשורת כבר הפכה את זה לאייטם של שלוש דקות – ואז ממשיכה כאילו כלום. עוד שם. עוד תאריך. עוד ילד – שנעלם מהעולם ונבלע בין ספוט פרסומת לבדיחה של אסי עזר. 📍 מאז 7 באוקטובר 2023 – נהרגו כ־860 חיילים. לא “נפלו”. לא “מסרו את נפשם”. נהרגו. מתו. כ־860 משפחות שקרסו. כ־860 בתים עם חדר סגור וטלפון שמפסיק לצלצל. וזה לא נגמר. זה ממשיך גם השבוע. גם אתמול. עוד ארון. עוד טקס. עוד ילד – שנראה כמו הילד שלך. כמו החבר הכי טוב שלך. כמו הבן זוג של אחותך. כמו השכן מהקומה למטה. ולאט לאט, מעגלי ההיכרות מתכווצים. פעם זה היה “מישהו מהשכבה של הבן של השכנה”. היום – זה בן דוד. חברה מהצבא. החייל שלך. ואם לא היום – אז מחר. כי כל עוד זה ממשיך – זה מתקרב. הם לא רק נהרגים. הם מגויסים לתוך זה מהיום שהם זוכרים את עצמם. מגיל אפס מלמדים אותם להיות “גיבורים”. מלמדים אותם שהדבר הכי טוב שאפשר להיות זה לוחם. שהם לא נולדו כדי לחיות – אלא כדי להילחם. והשלטון דואג לזה. הם לא רק מתגייסים – הם מוסללים. מערכת שלמה דוחפת אותם לשם: בתי ספר, טקסים, טלוויזיה, פוליטיקאים. השלטון מנצל את התמימות שלהם. את הצורך שלהם להשתייך, להרשים, להצדיק את עצמם. הופך אותם למכונות מלחמה – לפני שהם בכלל יודעים מה זה חיים. תסתכלו על השמות בעיתונים. תעברו על התמונות באתרי החדשות. תראו את הגיל: 18. 19. 20. 21. ילדים. לא גיבורים. לא מפקדים. בנים ובנות – שנשלחו למות לפני שהספיקו לחיות. כמה עוד ייקברו בשם המבוגרים שפוחדים לעצור? כמה אמהות עוד יזעקו בעוד הלוויות נמרחות משידור לשידור? כמה הורים עוד יכתבו הספדים – כדי שמישהו בממשלה יוכל לעטוף את המוות שלהם בקלישאות על “גבורה”, “ערכים” ו”עם הנצח”? הוא היה בן 19. הוא לא הספיק לחיות. לא להסתחבק עם חברים בשישי. לא לטוס לדרום אמריקה. לא ללמוד באוניברסיטה. לא להתחתן. לא לבחור אם בכלל הוא רוצה ילדים. הוא היה ילד. ולקחנו לו את החיים. ואנחנו שלחנו אותו. “They fought the longest war in American history… and nobody said a word.” ️ ⚠️ וזה חייב להיגמר. 🛑 לא בעוד ילד שנהרג. לא בעוד אמא שמתמוטטת. לא בעוד דגל על ארון קבורה. אלא בזה שמוביל את כולנו לתהום הזו כבר שנים. הגיע הזמן להפסיק את המלחמה הזו. ולהעיף את נתניהו – האיש שהופך דם של ילדים לאסטרטגיה!

N-N-N-Nineteen. שיר אלקטרוני מ־1985. נכתב על מלחמת וייטנאם. אבל כל מילה בו – נשמעת כמו ישראל 2025. 🎥 צפו בקליפ. תקשיבו למילים. תבינו על מי אנחנו מקריבים את החיים פה. “In World War II, the average age of the combat soldier was twenty-six. In Vietnam – he was nineteen.” ילד בן 19. שולחים אותו לקרב. אומרים לו שזה “למען המדינה”. אומרים לו ש“אין ברירה”. אבל שוכחים להגיד לו את האמת: שאין לזה סוף. שגם אם הוא יחזור – הוא לא באמת יחזור. מאות בני 19 כבר לא יחזרו בכלל. הם קבורים עכשיו. עם דגל. עם תמונה ממוסגרת. עם שיר שכותבים עליהם. עם משפחה שלא תנשום לעולם כמו פעם. יש אמא שבכל לילה נרדמת על הכרית שלו. יש אבא שבכל יום בולע את הדמעות בפקק בדרך לעבודה. יש אחים קטנים שלא מבינים למה כולם שותקים. “Many returned with deep psychological problems… and nobody ever really talks about them.” וגם אלה שכן חוזרים – פצועים. שותקים. סדוקים. ואף אחד לא באמת מקשיב. לא מי ששלח אותם. לא מי שיושב בממשלה ולא טרח להגיע אפילו להלוויה אחת. לא מי שצופה בנתונים, אבל לא בעיניים של המשפחות. וגם לא לחברה שכבר מתרגלת. שמנרמלת. שהולכת משם לשם – מהלוויה, למהדורה, ל־“האח הגדול”, “הזמר במסיכה”, “חתונמי”, “מאסטר שף”. כי התקשורת כבר הפכה את זה לאייטם של שלוש דקות – ואז ממשיכה כאילו כלום. עוד שם. עוד תאריך. עוד ילד – שנעלם מהעולם ונבלע בין ספוט פרסומת לבדיחה של אסי עזר. 📍 מאז 7 באוקטובר 2023 – נהרגו כ־860 חיילים. לא “נפלו”. לא “מסרו את נפשם”. נהרגו. מתו. כ־860 משפחות שקרסו. כ־860 בתים עם חדר סגור וטלפון שמפסיק לצלצל. וזה לא נגמר. זה ממשיך גם השבוע. גם אתמול. עוד ארון. עוד טקס. עוד ילד – שנראה כמו הילד שלך. כמו החבר הכי טוב שלך. כמו הבן זוג של אחותך. כמו השכן מהקומה למטה. ולאט לאט, מעגלי ההיכרות מתכווצים. פעם זה היה “מישהו מהשכבה של הבן של השכנה”. היום – זה בן דוד. חברה מהצבא. החייל שלך. ואם לא היום – אז מחר. כי כל עוד זה ממשיך – זה מתקרב. הם לא רק נהרגים. הם מגויסים לתוך זה מהיום שהם זוכרים את עצמם. מגיל אפס מלמדים אותם להיות “גיבורים”. מלמדים אותם שהדבר הכי טוב שאפשר להיות זה לוחם. שהם לא נולדו כדי לחיות – אלא כדי להילחם. והשלטון דואג לזה. הם לא רק מתגייסים – הם מוסללים. מערכת שלמה דוחפת אותם לשם: בתי ספר, טקסים, טלוויזיה, פוליטיקאים. השלטון מנצל את התמימות שלהם. את הצורך שלהם להשתייך, להרשים, להצדיק את עצמם. הופך אותם למכונות מלחמה – לפני שהם בכלל יודעים מה זה חיים. תסתכלו על השמות בעיתונים. תעברו על התמונות באתרי החדשות. תראו את הגיל: 18. 19. 20. 21. ילדים. לא גיבורים. לא מפקדים. בנים ובנות – שנשלחו למות לפני שהספיקו לחיות. כמה עוד ייקברו בשם המבוגרים שפוחדים לעצור? כמה אמהות עוד יזעקו בעוד הלוויות נמרחות משידור לשידור? כמה הורים עוד יכתבו הספדים – כדי שמישהו בממשלה יוכל לעטוף את המוות שלהם בקלישאות על “גבורה”, “ערכים” ו”עם הנצח”? הוא היה בן 19. הוא לא הספיק לחיות. לא להסתחבק עם חברים בשישי. לא לטוס לדרום אמריקה. לא ללמוד באוניברסיטה. לא להתחתן. לא לבחור אם בכלל הוא רוצה ילדים. הוא היה ילד. ולקחנו לו את החיים. ואנחנו שלחנו אותו. “They fought the longest war in American history… and nobody said a word.” ️ ⚠️ וזה חייב להיגמר. 🛑 לא בעוד ילד שנהרג. לא בעוד אמא שמתמוטטת. לא בעוד דגל על ארון קבורה. אלא בזה שמוביל את כולנו לתהום הזו כבר שנים. הגיע הזמן להפסיק את המלחמה הזו. ולהעיף את נתניהו – האיש שהופך דם של ילדים לאסטרטגיה!

שאולי ✊🏼🔥🏳️‍🌈

12,203 views • 1 year ago

יש לי כלל שאני משתדל מאוד להקפיד עליו: שיחה פרטית, בין שזו התכתבות אישית בנייד ועל אחת כמה וכמה בארבע עיניים, נשארת כזו. זה בעיניי אלף בית של אמון בין אנשים ככלל, ובפוליטיקה בפרט. אתמול ראיתי שבנט חשף, לכאורה, את תוכן שיחתנו בארבע עיניים אצלו בבית, בימים הגורליים שבין מבצע שומר החומות לבין הקמתה של ממשלת ההונאה והרמייה בראשותו. לא הייתי מעלה בדעתי לפרט מה היה שם, אבל בנט הוא זה שבחר לפתוח את הנושא, אז בוא נעמיד דברים על דיוקם. אחד, הפגישה אכן התקיימה. כאן נגמרת אמירת האמת של בנט, כהרגלו. ועכשיו לפרטים המדויקים: התאריך היה 5.5.21 ערב פרסום מכתבי נגד הקמתה של ממשלת ההונאה. מכתב שפורסם עם העברת המנדט להקמת הממשלה ליאיר לפיד. הפגישה נחלקה לשניים. שלב ראשון לבבי וחביב, שיחה שהתנהלה על מי מנוחות, ובסיכומה בנט הבטיח לי שהוא לא מתכוון להקים ממשלת שמאל, אלא ממשלה לאומית רחבה, ושיש עוד זמן לתמרן. יצאתי מהפגישה עם אופטימיות זהירה, נסעתי צפונה, ואז, באזור בקה אל גרבייה, בנט ביקש שאחזור לרעננה. ירדתי במחלף עירון וחזרתי על עקבותיי לחלק שני של הפגישה, שהתנהלה בתדרים שונים לחלוטין. בנט אבד עשתונות, השתולל, כמעט בכה: איך אני מעז לא להחזיר לו את המנדט. המנדט, אמרתי לו, שייך לבוחרים. הוא לא רכושנו הפרטי, גם לא רכוש יו״ר המפלגה, ביטוי לעמדתי זו פורסם למחרת גם בתקשורת (בתגובה 1). הוא תבע ממני להתפטר אם הוא לא יצליח להקים ממשלה לאומית, ואני אמרתי לו שלא יבנה על זה והוא איבד שליטה. זה היה מחזה מכמיר לב. זו הייתה הפגישה. בימים שלאחר מכן נמשכו האירועים הקשים בערים המעורבות בדגש על לוד כשבנוסף חמאס ירה מטחי רקטות לעבר העוטף וירושלים. בתגובה להסלמה הקשה בנט תדרך את מקורבו, העיתונאי יאיר שרקי, שלאור המצב הביטחוני קואליציה עם רע״מ ירדה מהפרק, המסר הזה הועבר ממנו גם אלי בשיחה טלפונית. הוא דרש ממני שוב ושוב, הכל מתועד, לתקוף חזיתית את נתניהו בטוויטר, כדי ללחוץ עליו כביכול להקים ממשלת ימין, דרש ממני שלא להתראיין לכלי תקשורת וכן ביקש פגישה נוספת, אבל בשלב זה כבר גויסתי למילואים. ב 27.5 פרסם עמית סגל שלפיד ובנט סיכמו על הקמת ממשלה. כל הרעש נועד רק לשתק את הביקורת נגדו. כתבתי לו: ״שיקרת לי במצח נחושה״. פגשתי רמאים ונוכלים בחיי, גם לאחרונה, אבל אף אחד מהם לא מתקרב לקרסוליים של בנט, שהוא מיידוף של הפוליטיקה הישראלית. ואגב, הבגידה שלו בבוחריו היא הבעיה הקטנה שלו בחיים.

יש לי כלל שאני משתדל מאוד להקפיד עליו: שיחה פרטית, בין שזו התכתבות אישית בנייד ועל אחת כמה וכמה בארבע עיניים, נשארת כזו. זה בעיניי אלף בית של אמון בין אנשים ככלל, ובפוליטיקה בפרט. אתמול ראיתי שבנט חשף, לכאורה, את תוכן שיחתנו בארבע עיניים אצלו בבית, בימים הגורליים שבין מבצע שומר החומות לבין הקמתה של ממשלת ההונאה והרמייה בראשותו. לא הייתי מעלה בדעתי לפרט מה היה שם, אבל בנט הוא זה שבחר לפתוח את הנושא, אז בוא נעמיד דברים על דיוקם. אחד, הפגישה אכן התקיימה. כאן נגמרת אמירת האמת של בנט, כהרגלו. ועכשיו לפרטים המדויקים: התאריך היה 5.5.21 ערב פרסום מכתבי נגד הקמתה של ממשלת ההונאה. מכתב שפורסם עם העברת המנדט להקמת הממשלה ליאיר לפיד. הפגישה נחלקה לשניים. שלב ראשון לבבי וחביב, שיחה שהתנהלה על מי מנוחות, ובסיכומה בנט הבטיח לי שהוא לא מתכוון להקים ממשלת שמאל, אלא ממשלה לאומית רחבה, ושיש עוד זמן לתמרן. יצאתי מהפגישה עם אופטימיות זהירה, נסעתי צפונה, ואז, באזור בקה אל גרבייה, בנט ביקש שאחזור לרעננה. ירדתי במחלף עירון וחזרתי על עקבותיי לחלק שני של הפגישה, שהתנהלה בתדרים שונים לחלוטין. בנט אבד עשתונות, השתולל, כמעט בכה: איך אני מעז לא להחזיר לו את המנדט. המנדט, אמרתי לו, שייך לבוחרים. הוא לא רכושנו הפרטי, גם לא רכוש יו״ר המפלגה, ביטוי לעמדתי זו פורסם למחרת גם בתקשורת (בתגובה 1). הוא תבע ממני להתפטר אם הוא לא יצליח להקים ממשלה לאומית, ואני אמרתי לו שלא יבנה על זה והוא איבד שליטה. זה היה מחזה מכמיר לב. זו הייתה הפגישה. בימים שלאחר מכן נמשכו האירועים הקשים בערים המעורבות בדגש על לוד כשבנוסף חמאס ירה מטחי רקטות לעבר העוטף וירושלים. בתגובה להסלמה הקשה בנט תדרך את מקורבו, העיתונאי יאיר שרקי, שלאור המצב הביטחוני קואליציה עם רע״מ ירדה מהפרק, המסר הזה הועבר ממנו גם אלי בשיחה טלפונית. הוא דרש ממני שוב ושוב, הכל מתועד, לתקוף חזיתית את נתניהו בטוויטר, כדי ללחוץ עליו כביכול להקים ממשלת ימין, דרש ממני שלא להתראיין לכלי תקשורת וכן ביקש פגישה נוספת, אבל בשלב זה כבר גויסתי למילואים. ב 27.5 פרסם עמית סגל שלפיד ובנט סיכמו על הקמת ממשלה. כל הרעש נועד רק לשתק את הביקורת נגדו. כתבתי לו: ״שיקרת לי במצח נחושה״. פגשתי רמאים ונוכלים בחיי, גם לאחרונה, אבל אף אחד מהם לא מתקרב לקרסוליים של בנט, שהוא מיידוף של הפוליטיקה הישראלית. ואגב, הבגידה שלו בבוחריו היא הבעיה הקטנה שלו בחיים.

עמיחי שיקלי - Amichai Chikli

194,727 views • 28 days ago

במדינת ישראל שנת 2026, יש כאלה שמחפשים צדק לאביעד פריג'ה, חייל המילואים שירה והרג את יובל קסטלמן הגיבור. יובל ז"ל הסתער באומץ לב עילאי לעבר מחבלים שביצעו פיגוע בירושלים, לפני כמעט שלוש שנים, ככל הנראה חיסל לפחות אחד מהם ולבסוף נורה ע"י פריג'ה בזמן שהוא מרים את ידיו, אקדחו והמעיל שלו מוטלים בסמוך אליו. משפטו של פריג'ה מתנהל בבית דין צבאי בהרכב של שלושה שופטים, הוא נפתח רק כשנתיים וחצי לאחר שפריג'ה, בקלות דעת בלתי נתפסת ובניגוד לנהלי הפתיחה באש, החליט לסמן X על כת הרובה שלו, מעין פרס על הריגת מחבל. העניין היחידי שיובל לא היה מחבל, יובל היה אזרח ישראלי אמיץ שבגופו מנע פיגוע המוני. הייתי אתמול בבית המשפט הצבאי בבית ליד, לפני כשבועיים החל שלב ההוכחות במשפט. כמאה עדים צפויים להעיד. אתמול העיד לוחם מג"ב, אדיב מנסור, שהגיע בריצה לזירת הפיגוע, מספר שניות לאחר שפריג'ה ירה ביובל. אדיב, התנהל בדיוק כמו שלוחם מיומן צריך להתנהל בזירת פיגוע, תוך כדי הקפדה ברורה על נהלי פתיחה באש, בדיוק ההפך מהתהנהלות הרשלנית והמופקרת של פריג'ה. עדותו של אדיב הייתה מצמררת, כשהגיע כשני מטר מיובל בעודו מכוון עליו את נשקו, יובל היה ירוי בלסת ובחזה, ואף על פי כן יובל ישב/שכב על הקרקע והניף את ידיו לכניעה. את אותו נפנוף ידיים, אדיב שחזר אתמול באולם בית המשפט, בשלב הזה לא יכולתי לעצור את דמעותיי. זו, בקירוב, תמצית עדותו של אדיב, זהה לראיון שנתן ב כאן זמן קצר לאחר הפיגוע: כיוונתי עליו את הנשק ואמרתי לו בערבית ובעברית לא לזוז ושאם יזוז אני אירה בו, חששתי שייקח את הנשק. יובל סימן בשתי ידיו סימנים לא לירות, שלף את הארנק שלו מהכיס האחורי, וזרק אותו. הבנתי שהוא פצוע בפה ויש לו מלא דם, ולכן הוא רוצה להזדהות. ביקשתי מעוד חייל עם נשק לאבטח אותי בזמן שאני בודק את הארנק ,ואז ראיתי את השם של המנוח בתעודת זהות שלו, קוראים לו יובל... יובל מבחינתי היה חשוד כי היה לידו נשק כמו ליד 2 המחבלים האמיתיים. לא יריתי... בן אדם מרים ידיים, אין סכנת חיים אז לא יורים! בגלל הנשק שליידו אז חשדתי בו, החזות שלו הורידה מהחשש שלי (נראה רוסי, לבן עם עיניים כחולות). בדיון בבית המשפט פגשתי את עו"ד אודליה קדמי, סגנית ראש המועצה זיכרון יעקב, מעריצה, אוהדת שרופה, לא של יובל קסטלמן ז"ל, אלא תומכת של אביעד פריג'ה, ולא מאתמול. אתמול אודליה התעלתה על עצמה והעלתה ציוץ ממש "מכמיר לב", הגברת עם תסמונת פריג'ה, לא מצליחה להבין מדוע משפחת קסטלמן כועסת, מדוע הם "שולחים מבטים ארוכים וזועפים לשופטים ולהורי פריג'ה". מישהו בקהל מתנדב להסביר למטורללת מדוע בני משפחה כועסים וזועפים על מי שהרג את יקירם? לגברת קדמי, להוריו של פריג'ה ולעוד מאות אלפי לאומנים, ביביסטים, בן גביריסטים, כהניסטים, משיחיסטים וגזענים, לכאורה אין ערך לחיי אדם ובטח עם האדם הוא ערבי או נחשד כערבי. בראייתם ובתמיכה של חברי ממשלת הדמים של נתניהו, כל ערבי הוא בר מוות, בטח אם הוא נמצא בזירת פיגוע, אין דין ואין דיין, ראוי ש"הצדק היהודי" יתבצע ברחובות, פריג'ה אימץ את התזה הזו, יובל קסטלמן היה הקורבן של הטירוף הזה והוא לא היחיד, גם שלושת החטופים, יותם חיים, בן 28, מקיבוץ כפר עזה, סמר טלאלקה, בן 22, מהעיר חורה ואלון שמריז, בן 26, מקיבוץ כפר עזה, היו קורבנות של אותה זילות בחיי אדם של אותה אצבע גזענית, כל כך קלה על ההדק. שלושתם נורו למוות בעזה ע"י כוחותינו, ב 15 בדצמבר 2023, תוך כדי שהם מניפים דגל לבן. חלק מהתקומה של עם ישראל בעוד 60 ימים, כשתקום ממשלה ליברלית חדשה, תהיה במימוש תהליך סדור של חינוך מחדש במערכת החינוך על כל רבדיה ובכל זרועות הביטחון, חינוך לאנושיות, לאהבת אדם ולערכי מוסר יהודי ואוניברסלי, פשוט שנחזור להיות אור לגויים ולעצמנו. ועוד מילה לאודליה קדמי, אני מאוד מקווה שתתאפסי על עצמך ותחליפי את ההשטאג המקומם "צדק לאביעד פריג'ה" בהשטאג הנכון והראוי #צדק_ליובל רן קסטלמן Yossi Eli Odelia Kedmi | אודליה קדמי

במדינת ישראל שנת 2026, יש כאלה שמחפשים צדק לאביעד פריג'ה, חייל המילואים שירה והרג את יובל קסטלמן הגיבור. יובל ז"ל הסתער באומץ לב עילאי לעבר מחבלים שביצעו פיגוע בירושלים, לפני כמעט שלוש שנים, ככל הנראה חיסל לפחות אחד מהם ולבסוף נורה ע"י פריג'ה בזמן שהוא מרים את ידיו, אקדחו והמעיל שלו מוטלים בסמוך אליו. משפטו של פריג'ה מתנהל בבית דין צבאי בהרכב של שלושה שופטים, הוא נפתח רק כשנתיים וחצי לאחר שפריג'ה, בקלות דעת בלתי נתפסת ובניגוד לנהלי הפתיחה באש, החליט לסמן X על כת הרובה שלו, מעין פרס על הריגת מחבל. העניין היחידי שיובל לא היה מחבל, יובל היה אזרח ישראלי אמיץ שבגופו מנע פיגוע המוני. הייתי אתמול בבית המשפט הצבאי בבית ליד, לפני כשבועיים החל שלב ההוכחות במשפט. כמאה עדים צפויים להעיד. אתמול העיד לוחם מג"ב, אדיב מנסור, שהגיע בריצה לזירת הפיגוע, מספר שניות לאחר שפריג'ה ירה ביובל. אדיב, התנהל בדיוק כמו שלוחם מיומן צריך להתנהל בזירת פיגוע, תוך כדי הקפדה ברורה על נהלי פתיחה באש, בדיוק ההפך מהתהנהלות הרשלנית והמופקרת של פריג'ה. עדותו של אדיב הייתה מצמררת, כשהגיע כשני מטר מיובל בעודו מכוון עליו את נשקו, יובל היה ירוי בלסת ובחזה, ואף על פי כן יובל ישב/שכב על הקרקע והניף את ידיו לכניעה. את אותו נפנוף ידיים, אדיב שחזר אתמול באולם בית המשפט, בשלב הזה לא יכולתי לעצור את דמעותיי. זו, בקירוב, תמצית עדותו של אדיב, זהה לראיון שנתן ב כאן זמן קצר לאחר הפיגוע: כיוונתי עליו את הנשק ואמרתי לו בערבית ובעברית לא לזוז ושאם יזוז אני אירה בו, חששתי שייקח את הנשק. יובל סימן בשתי ידיו סימנים לא לירות, שלף את הארנק שלו מהכיס האחורי, וזרק אותו. הבנתי שהוא פצוע בפה ויש לו מלא דם, ולכן הוא רוצה להזדהות. ביקשתי מעוד חייל עם נשק לאבטח אותי בזמן שאני בודק את הארנק ,ואז ראיתי את השם של המנוח בתעודת זהות שלו, קוראים לו יובל... יובל מבחינתי היה חשוד כי היה לידו נשק כמו ליד 2 המחבלים האמיתיים. לא יריתי... בן אדם מרים ידיים, אין סכנת חיים אז לא יורים! בגלל הנשק שליידו אז חשדתי בו, החזות שלו הורידה מהחשש שלי (נראה רוסי, לבן עם עיניים כחולות). בדיון בבית המשפט פגשתי את עו"ד אודליה קדמי, סגנית ראש המועצה זיכרון יעקב, מעריצה, אוהדת שרופה, לא של יובל קסטלמן ז"ל, אלא תומכת של אביעד פריג'ה, ולא מאתמול. אתמול אודליה התעלתה על עצמה והעלתה ציוץ ממש "מכמיר לב", הגברת עם תסמונת פריג'ה, לא מצליחה להבין מדוע משפחת קסטלמן כועסת, מדוע הם "שולחים מבטים ארוכים וזועפים לשופטים ולהורי פריג'ה". מישהו בקהל מתנדב להסביר למטורללת מדוע בני משפחה כועסים וזועפים על מי שהרג את יקירם? לגברת קדמי, להוריו של פריג'ה ולעוד מאות אלפי לאומנים, ביביסטים, בן גביריסטים, כהניסטים, משיחיסטים וגזענים, לכאורה אין ערך לחיי אדם ובטח עם האדם הוא ערבי או נחשד כערבי. בראייתם ובתמיכה של חברי ממשלת הדמים של נתניהו, כל ערבי הוא בר מוות, בטח אם הוא נמצא בזירת פיגוע, אין דין ואין דיין, ראוי ש"הצדק היהודי" יתבצע ברחובות, פריג'ה אימץ את התזה הזו, יובל קסטלמן היה הקורבן של הטירוף הזה והוא לא היחיד, גם שלושת החטופים, יותם חיים, בן 28, מקיבוץ כפר עזה, סמר טלאלקה, בן 22, מהעיר חורה ואלון שמריז, בן 26, מקיבוץ כפר עזה, היו קורבנות של אותה זילות בחיי אדם של אותה אצבע גזענית, כל כך קלה על ההדק. שלושתם נורו למוות בעזה ע"י כוחותינו, ב 15 בדצמבר 2023, תוך כדי שהם מניפים דגל לבן. חלק מהתקומה של עם ישראל בעוד 60 ימים, כשתקום ממשלה ליברלית חדשה, תהיה במימוש תהליך סדור של חינוך מחדש במערכת החינוך על כל רבדיה ובכל זרועות הביטחון, חינוך לאנושיות, לאהבת אדם ולערכי מוסר יהודי ואוניברסלי, פשוט שנחזור להיות אור לגויים ולעצמנו. ועוד מילה לאודליה קדמי, אני מאוד מקווה שתתאפסי על עצמך ותחליפי את ההשטאג המקומם "צדק לאביעד פריג'ה" בהשטאג הנכון והראוי #צדק_ליובל רן קסטלמן Yossi Eli Odelia Kedmi | אודליה קדמי

Danny Gallant דני גלנט

22,539 views • 23 days ago

כמה מילים על מיקי איתן ז"ל, על אבא שלי ז"ל ועל מה שאירע לפוליטיקה הישראלית. --- הרבה הספדים נשמעו פה בימים האחרונים על מיקי איתן. אלה דיברו על כך שהיה מראשוני פורום קהלת, אלה על ערכים של שלטון החוק, אלה דיברו על הליברליזם, אלה דיברו על ערכי האחיזה בארץ ישראל, אלה דיברו על כך שהוא היה בין הבודדים שהתריעו בזמן אמת על המהפכה החוקתית, אלה דיברו על מאבקו ברב כהנא, אלה דיברו על מאבקיו בהסתרת השב"כ את פרשת "שמפניה", ואלה דיברו על מאבקו בשי ניצן בזמן שאזרחים הופשטו מזכויותיהם בהתנתקות. מיקי איתן היה אדם מיוחד מאוד וכל אחד מן המספידים אחז איבר אחר של הפיל הזה. אני מבקש להוסיף זוית אחרת. הכישלון של המיקיאיתניזם יחד עם המהפכה החוקתית וההתנתקות הם אירועים "פיבוטיאליים". זה ציר ששינה את החיים הפוליטיים בישראל, ולא לטובה. רבים, רובם צבועים או בורים, מתגעגעים ל"ליכוד של פעם". אבל גם אם נשים בצד את הציניות הארסית בכך שאותם המתגעגעים כינו את בגין היטלר, לא ניתן להתעלם מכך שאכן חל שינוי מסוים בתרבות עצמה של הימין. והסיבה לכך היא לא הגעתם של הפראים החדשים, כפי שמנסים לשטוף את המוח בתקשורת, אלא העובדה שהפראים הישנים רמסו את המיקיאיתנים. אנשים כמו מיקי איתן, כמו דרור חוטר ישי או כמו גביזון נרמסו עד דק בכוחנות אדירה. גרם אחד של חסד לא ניתן להם. אנשי חירות בישראל הבינו היטב שכך לא ניתן להמשיך אם אין בכוונתם להיות אבק. אז צמח פה דור של קילרים. וכפי שהוכח ברפורמה - אולי גם זה לא היה מספיק כי ברגע האמת הימין, הפטריוטי, שוב העדיף את שלום הילד במשפט שלמה הישראלי. כל עוד מחנה השמאל לא יכבד את הזכויות הפוליטיות של אנשים שחושבים אחרת מהם המגמות הללו רק יקצינו. בעיני כישלון המיקיאתניזם הוא אחד המנועים העיקריים לשינוי שחל בימין, וזה, אגב, לא ייחודי לישראל. --- בשולי הדברים יש לי פינה חמה בלבי למיקי איתן. כשההורים שלי עלו ארצה כמעט חסרי כל, אבי התקשה מאוד למצוא עבודה שתתאים לכישוריו, למעשה עד מותו לא מצא עבודה שכזו. ברגעי מצוקה קשים השפיל עצמו, לתפיסתו, ושלח מכתב לכמה חברי כנסת על כך שהוא עלה מתוך ציונות והוא מחפש תעסוקה שתתאים לכישוריו. היחיד שהשיב לו באמפתיה אותנטית והזמין אותו לכנסת לשיחה בניסיון לסייע היה מיקי איתן. יהי זכרו ברוך.

כמה מילים על מיקי איתן ז"ל, על אבא שלי ז"ל ועל מה שאירע לפוליטיקה הישראלית. --- הרבה הספדים נשמעו פה בימים האחרונים על מיקי איתן. אלה דיברו על כך שהיה מראשוני פורום קהלת, אלה על ערכים של שלטון החוק, אלה דיברו על הליברליזם, אלה דיברו על ערכי האחיזה בארץ ישראל, אלה דיברו על כך שהוא היה בין הבודדים שהתריעו בזמן אמת על המהפכה החוקתית, אלה דיברו על מאבקו ברב כהנא, אלה דיברו על מאבקיו בהסתרת השב"כ את פרשת "שמפניה", ואלה דיברו על מאבקו בשי ניצן בזמן שאזרחים הופשטו מזכויותיהם בהתנתקות. מיקי איתן היה אדם מיוחד מאוד וכל אחד מן המספידים אחז איבר אחר של הפיל הזה. אני מבקש להוסיף זוית אחרת. הכישלון של המיקיאיתניזם יחד עם המהפכה החוקתית וההתנתקות הם אירועים "פיבוטיאליים". זה ציר ששינה את החיים הפוליטיים בישראל, ולא לטובה. רבים, רובם צבועים או בורים, מתגעגעים ל"ליכוד של פעם". אבל גם אם נשים בצד את הציניות הארסית בכך שאותם המתגעגעים כינו את בגין היטלר, לא ניתן להתעלם מכך שאכן חל שינוי מסוים בתרבות עצמה של הימין. והסיבה לכך היא לא הגעתם של הפראים החדשים, כפי שמנסים לשטוף את המוח בתקשורת, אלא העובדה שהפראים הישנים רמסו את המיקיאיתנים. אנשים כמו מיקי איתן, כמו דרור חוטר ישי או כמו גביזון נרמסו עד דק בכוחנות אדירה. גרם אחד של חסד לא ניתן להם. אנשי חירות בישראל הבינו היטב שכך לא ניתן להמשיך אם אין בכוונתם להיות אבק. אז צמח פה דור של קילרים. וכפי שהוכח ברפורמה - אולי גם זה לא היה מספיק כי ברגע האמת הימין, הפטריוטי, שוב העדיף את שלום הילד במשפט שלמה הישראלי. כל עוד מחנה השמאל לא יכבד את הזכויות הפוליטיות של אנשים שחושבים אחרת מהם המגמות הללו רק יקצינו. בעיני כישלון המיקיאתניזם הוא אחד המנועים העיקריים לשינוי שחל בימין, וזה, אגב, לא ייחודי לישראל. --- בשולי הדברים יש לי פינה חמה בלבי למיקי איתן. כשההורים שלי עלו ארצה כמעט חסרי כל, אבי התקשה מאוד למצוא עבודה שתתאים לכישוריו, למעשה עד מותו לא מצא עבודה שכזו. ברגעי מצוקה קשים השפיל עצמו, לתפיסתו, ושלח מכתב לכמה חברי כנסת על כך שהוא עלה מתוך ציונות והוא מחפש תעסוקה שתתאים לכישוריו. היחיד שהשיב לו באמפתיה אותנטית והזמין אותו לכנסת לשיחה בניסיון לסייע היה מיקי איתן. יהי זכרו ברוך.

David Peter דוד פטר

34,385 views • 1 year ago

במהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 12 ששודרה ב-7 באוקטובר 2023 בשעה 8 בערב, אלוף (במיל.) ישראל זיו, לשעבר ראש אגף המבצעים ומפקד אוגדת עזה, סיפר על השתתפותו בלחימה נגד הכוחות הפלסטיניים בפיקוד חמאס שפשטו על ישובים ובסיסי צה"ל בגזרת עוטף עזה. להלן קטע מהראיון: דני קושמרו: אלוף במילואים ישראל זיו, בדרך כלל אתה פרשן אצלנו באולפנים, עכשיו על מדי צה"ל, ואתה לוחם, מהבוקר. ישראל זיו: כן, אני גייסתי את עצמי, לא היה מי שיגייס אותי, וירדתי מהבוקר, בערך מ-10 בבוקר, עברתי כמעט את כל היישובים, לא מעט היתקלויות. דני קושמרו: נתקלת ממש? ישראל זיו: כן, נתקלנו, הסתערנו. דני קושמרו: ירית על מחבלים? ישראל זיו: כן, כן, בהחלט. ירינו, הרגנו, כן, היה שם, שמע, הייתה הצפה, דני, זה קשה לתאר את זה. דני קושמרו: כמה שנים לא פתחת באש בעצמך? ישראל זיו: הרבה, אבל זה כמו אופניים כנראה, אתה חוזר לזה. דני קושמרו: אבל ממש ראית מחבלים בעיניים שלך ו... ישראל זיו: הסתערנו, כן, הרגנו מחבלים בטווח של אפס, בטווח של פחות מעשרה מטר מאיתנו, עשרה מטר. סימוכין: בעדותו בפני ועדת החקירה האזרחית ב-8 באוגוסט 2024, סיפר האלוף במילואים ישראל זיו את קורותיו במהלך השבעה באוקטובר 2023 כמובא להלן: ישראל זיו: אגב, אני כשהלכתי לשם בשביעי לחודש חשבתי שאני הולך לאירוע טרור. כלומר, היה לי ברור שזה היה קשה, קמתי בבוקר, ראיתי כמו כל עם ישראל את כל התמונות, נראה לי זה פייק ניוז. אבל אז הבנתי שזה לא. ירדתי למטה, ולא משנה ההתגלגלות, אבל בסביבות עשר ועשרה, משהו כזה, עשר ורבע, תפסתי טרמפ, שמה השארתי את האוטו, תפסתי טרמפ עם שני קצינים, רציתי להגיע למפקדת האוגדה ומשם להשפיע על הלחימה. שם חטפנו מארב בכניסה לחץ שחור [אנדרטה הנמצאת ביער נחל חנון, סמוך למפלסים שבעוטף עזה]. חוררו לנו את הרכב. ושם תוך כדי הלחימה, אני מרים את העיניים לאזור של האנדרטה, ופתאום אני רואה שם כמות אדירה של כוחות, מחבלים, רכבים ומשאיות. פה פתאום נפל לי האסימון, פעם ראשונה, שנכבשנו על ידי פעולה צבאית. נדמה לי שגם אני הראשון שביטא את זה באותו ערב. עברתי שם דרך העמדה של ערוץ 12 ואמרתי את זה. עד אז אנשים לא דיברו במושג הזה, אבל ממש נכבשו על ידי כוח צבא. אני לא חושב שהאסימון הזה נפל אפילו לא בשביעי לחודש. […] [איל בן ראובן: ערך הכוננות והמוכנות, אמרת על זה קודם מילה. אולי תעזור לי להבין מה קרה בין שתיים לארבע בלילה בליל בין ה-6 ל-7, שבה מפקדים בכירים מדברים, ולשטח לא יוצאת שום פקודה שמעירה את השטח למצב של כוננות בסיסית? אני שואל את השאלה כי אני לא מצליח להבין, בוא תעזור לי]. ישראל זיו: אבל אין לי תשובה יותר טובה משלך. אני לא יודע, ואני הלכתי לראות את זה. אני אומר לך, אני ראיתי שם, הייתי בשוק [shock], אני גם הבנתי שהדבר הכי חמור קרה, זה קריסת הפיקוד. לא היה שם שום שליטה, לא הייתה תמונת מצב. אני בעצמי מתוך הנסיעות שלי בשטח לכל מקום דיווחתי, ניסיתי למפקד האוגדה, אבל הוא נלחם, אני מדבר איתו, אני שומע יריות ברקע. דיברתי עם אלוף הפיקוד, כל הזמן העברתי, היה לו עוזרת לידו, כל הזמן העברתי תמונות מצב, גם המלצתי לו לאיפה אני חושב שצריך לחלק את הכוחות, אבל הכול קרס. לא היה שום הבנה של המצב. לא הבינו את המצב. עד אחת וחצי בצהריים למיטב הבנתי עוד לקחו שבויים, לקחו חטופים. איך זה יכול להיות שכל כך הרבה שעות, קודם כל לא מיד לא הלכו לסגור מאחור. שלח שני גדודים אחורה. יש פה קריסה כוללת. סימוכין:

במהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 12 ששודרה ב-7 באוקטובר 2023 בשעה 8 בערב, אלוף (במיל.) ישראל זיו, לשעבר ראש אגף המבצעים ומפקד אוגדת עזה, סיפר על השתתפותו בלחימה נגד הכוחות הפלסטיניים בפיקוד חמאס שפשטו על ישובים ובסיסי צה"ל בגזרת עוטף עזה. להלן קטע מהראיון: דני קושמרו: אלוף במילואים ישראל זיו, בדרך כלל אתה פרשן אצלנו באולפנים, עכשיו על מדי צה"ל, ואתה לוחם, מהבוקר. ישראל זיו: כן, אני גייסתי את עצמי, לא היה מי שיגייס אותי, וירדתי מהבוקר, בערך מ-10 בבוקר, עברתי כמעט את כל היישובים, לא מעט היתקלויות. דני קושמרו: נתקלת ממש? ישראל זיו: כן, נתקלנו, הסתערנו. דני קושמרו: ירית על מחבלים? ישראל זיו: כן, כן, בהחלט. ירינו, הרגנו, כן, היה שם, שמע, הייתה הצפה, דני, זה קשה לתאר את זה. דני קושמרו: כמה שנים לא פתחת באש בעצמך? ישראל זיו: הרבה, אבל זה כמו אופניים כנראה, אתה חוזר לזה. דני קושמרו: אבל ממש ראית מחבלים בעיניים שלך ו... ישראל זיו: הסתערנו, כן, הרגנו מחבלים בטווח של אפס, בטווח של פחות מעשרה מטר מאיתנו, עשרה מטר. סימוכין: בעדותו בפני ועדת החקירה האזרחית ב-8 באוגוסט 2024, סיפר האלוף במילואים ישראל זיו את קורותיו במהלך השבעה באוקטובר 2023 כמובא להלן: ישראל זיו: אגב, אני כשהלכתי לשם בשביעי לחודש חשבתי שאני הולך לאירוע טרור. כלומר, היה לי ברור שזה היה קשה, קמתי בבוקר, ראיתי כמו כל עם ישראל את כל התמונות, נראה לי זה פייק ניוז. אבל אז הבנתי שזה לא. ירדתי למטה, ולא משנה ההתגלגלות, אבל בסביבות עשר ועשרה, משהו כזה, עשר ורבע, תפסתי טרמפ, שמה השארתי את האוטו, תפסתי טרמפ עם שני קצינים, רציתי להגיע למפקדת האוגדה ומשם להשפיע על הלחימה. שם חטפנו מארב בכניסה לחץ שחור [אנדרטה הנמצאת ביער נחל חנון, סמוך למפלסים שבעוטף עזה]. חוררו לנו את הרכב. ושם תוך כדי הלחימה, אני מרים את העיניים לאזור של האנדרטה, ופתאום אני רואה שם כמות אדירה של כוחות, מחבלים, רכבים ומשאיות. פה פתאום נפל לי האסימון, פעם ראשונה, שנכבשנו על ידי פעולה צבאית. נדמה לי שגם אני הראשון שביטא את זה באותו ערב. עברתי שם דרך העמדה של ערוץ 12 ואמרתי את זה. עד אז אנשים לא דיברו במושג הזה, אבל ממש נכבשו על ידי כוח צבא. אני לא חושב שהאסימון הזה נפל אפילו לא בשביעי לחודש. […] [איל בן ראובן: ערך הכוננות והמוכנות, אמרת על זה קודם מילה. אולי תעזור לי להבין מה קרה בין שתיים לארבע בלילה בליל בין ה-6 ל-7, שבה מפקדים בכירים מדברים, ולשטח לא יוצאת שום פקודה שמעירה את השטח למצב של כוננות בסיסית? אני שואל את השאלה כי אני לא מצליח להבין, בוא תעזור לי]. ישראל זיו: אבל אין לי תשובה יותר טובה משלך. אני לא יודע, ואני הלכתי לראות את זה. אני אומר לך, אני ראיתי שם, הייתי בשוק [shock], אני גם הבנתי שהדבר הכי חמור קרה, זה קריסת הפיקוד. לא היה שם שום שליטה, לא הייתה תמונת מצב. אני בעצמי מתוך הנסיעות שלי בשטח לכל מקום דיווחתי, ניסיתי למפקד האוגדה, אבל הוא נלחם, אני מדבר איתו, אני שומע יריות ברקע. דיברתי עם אלוף הפיקוד, כל הזמן העברתי, היה לו עוזרת לידו, כל הזמן העברתי תמונות מצב, גם המלצתי לו לאיפה אני חושב שצריך לחלק את הכוחות, אבל הכול קרס. לא היה שום הבנה של המצב. לא הבינו את המצב. עד אחת וחצי בצהריים למיטב הבנתי עוד לקחו שבויים, לקחו חטופים. איך זה יכול להיות שכל כך הרבה שעות, קודם כל לא מיד לא הלכו לסגור מאחור. שלח שני גדודים אחורה. יש פה קריסה כוללת. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

17,343 views • 7 months ago

$איפה ישנם עוד שקרנים כמו השקרן ההוא? טאוב טוען שאני "מוותר על שלושה לילות שינה בשביל להוכיח את מה שלא נכון, הוא יכול "להוכיח" שהכלב שלך הוא בעצם אבא שלך". אני מאמץ, בשינויים קלים. לא צריך להוכיח שהכלב שלך הוא בעצם אבא שלך. מספיק להוכיח שאתה כלב. ולא צריך שלושה לילות כדי לחשוף את השקרים. מספיק שלוש דקות ועוד יישאר זמן לקרוא את המבזק על ההתעללות האחרונה של ואנס או טרמפ בנתניהו. נדמה שההתהפכות של האליל השני של טאוב על האליל הראשון קצת הוציאה אותו מריכוז ואפילו השקרים לא מה שהיה פעם. קל מדי, כמעט מעליב. תראו איך מפרקים אותו ברגע: מאות מילים טאוב שופך כדי לנסות ולשכנע שהוא לא תמך בעלילה המכונה "הבגידה מבפנים", עלי, על המשפט, תודות לעורך הדין שלו, הטונים הגבוהים שהגיע עם חברים, מאמרים שלו ששם לא הזכיר את התיאוריה, ועל כך שחסם כאלה שתמכו בתיאוריה. "הרייני להבהיר", הוא מנסה לתקף את דבריו, אחרי ש"הבהרתי לו" ועכשיו "אבהיר גם לכם", כדי שגם "יהיה ברשומות", וגם "יישאר ברשת לפרוטוקול". עד כדי כך. שני דברים הוא לא עושה: הראשון: הוא לא אומר מילה על הוידאו שצירפתי מהפודקסט שלו עם אמיר אביב בו משתמש טאוב כפלטרפומה להפצת הקונספירציה האפלה והזדונית. טאוב טוען ש"הוא חתך שאלות שלי שבהן אני מאתגר מרואיינים כדי לברר מה דעתם בנושא, והציג את השאלות כאילו הן עמדתי" אז למה הוא לא שם פה את הקטע הנכון, לתקן את הרושם, בלי לחתוך את השאלות שלו? פשוט כי לא משנה איך היה גוזר, יוצא שלא רק שהוא מסביר בלהט למה תיאוריית הבגידה מבפנים עושה שכל, אלא שכשאביבי מסביר לו למה הוא חושב שזו שטות, טאוב מתווכח איתו הנה, מצורף כאן הקטע עם שוליים רחבים. כולם יוכלו לראות בעצמם איך טאוב מקדם פה את העלילה הזו ואגב כך מטנף את זכרו של אל"מ אסף חממי ז"ל שהוציא את ההוראה להתרחק מהגדר. הדבר השני שהוא לא עושה: הוא לא מראה ולו מקום אחד בו אמר שהוא מתנגד לעלילה הזו. הוא מצרף צילום של ציוץ שלו מפברואר 2025 שאמור להוכיח שהוא התנגד. זה מה שכתוב שם:" אז אמנם חסידי תיאוריית הבגידה אומרים לי שהדיון בקונספציה נועד להסיח את הדעת מהאמת האיומה. אבל אני חולק עליהם. כי גם מי שחושב שהיתה בגידה, לא יכול להזניח את העובדה שכל החשיבה של כל המערכת היתה מבוססת על הנחות לא נכונות. ". הוא לא מתנגד הוא רק אומר שאפשר גם וגם. הוא אומר "עשיתי תכנית שלמה בערוץ שלי, יחד עם ד"ר ליעד לוי, להסביר למה התיאוריה הזאת גם לא סבירה וגם מזיקה". הוא אפילו מצרף את הלינק, אבל הוא בכוונה לא מצרף קטעים כי יודע שלאף אחד לא תהיה סבלנות לבדוק אותו ולגלות שזה בדיוק ההיפך. ממליץ לכל מי שאי פעם ייחס אמינות כלשהי לטאוב, לקחת כדור נגד בחילה ולצפות בשעה המדוברת שם טאוב ולוי מסבירים למה התיאוריה הזו היא גם סבירה וגם מועילה. הנה שני קטעים מתוך הפודקסט. בראשון מגדירים לוי וטאוב את הבגידה מבפנים. "כשאנחנו נגיד את המילה **בגידה**. אנחנו תכוון לפרשנות הבאה. מישהו בדרג בכיר כזה או אחר תאמוות של יהודים על מנת להחליף שלטון." ולאחר מכן מנהלים טאוב ולוי דיון על האם לא רק מי שעמד בקשר עם סינוואר אלא גם ידע על התקפת החמאס ולא עשה דבר הוא בוגד (התשובה- כמובן שכן) בשני- לוי אומר ש"מי שרוצה לחשוב שפרשת המרגל קשורה בזה שצריך לאפשר לחמאס להרוג יהודים כדי להפיל את נתניהו- זה הגיוני לשאול את זה". טאוב, שכמובן מתנגד לכל התיאוריה מוסיף:"זה מי שחושב שהמרגל עבד אצל יחיא סינוואר." ואז, כשלוי מזהיר שצריך לשמור את המחשבות האלה לעצמנו כי פרסום שלהן עלול לתגבר גלים של אנטישמיות, טאוב, שכולם מכירים את דיעותיו נגד דבר השיטנה הזה, מסכים איתו אבל מוסיף, שיהיה ברור שהסכמתו לנקיטת זהירות בתפוצה אינה הסכמתו לכך שמדובר בעלילה:"אבל זה בלי קשר לשאלה אם זה נכון או לא"\ ואז השניים מתחילים בדאילוג קונספירטיבי מהסוג הגרוע והעלוב ביותר, שנקטע פה ושם עם ציפצופים שנועדו כנראה למחוק את השמות של אנשים שטאוב והצוות שלו חששו ששייתבעו דיבה. ובשורה התחתונה- טאוב משקר פה בפעם השלישי ברציפות בטענה שלא טיפח והפיץ ותיגבר והעצים את תיאורית הבגידה מבפנים. צפו ושיפטו בעצמכם.$

איפה ישנם עוד שקרנים כמו השקרן ההוא? טאוב טוען שאני "מוותר על שלושה לילות שינה בשביל להוכיח את מה שלא נכון, הוא יכול "להוכיח" שהכלב שלך הוא בעצם אבא שלך". אני מאמץ, בשינויים קלים. לא צריך להוכיח שהכלב שלך הוא בעצם אבא שלך. מספיק להוכיח שאתה כלב. ולא צריך שלושה לילות כדי לחשוף את השקרים. מספיק שלוש דקות ועוד יישאר זמן לקרוא את המבזק על ההתעללות האחרונה של ואנס או טרמפ בנתניהו. נדמה שההתהפכות של האליל השני של טאוב על האליל הראשון קצת הוציאה אותו מריכוז ואפילו השקרים לא מה שהיה פעם. קל מדי, כמעט מעליב. תראו איך מפרקים אותו ברגע: מאות מילים טאוב שופך כדי לנסות ולשכנע שהוא לא תמך בעלילה המכונה "הבגידה מבפנים", עלי, על המשפט, תודות לעורך הדין שלו, הטונים הגבוהים שהגיע עם חברים, מאמרים שלו ששם לא הזכיר את התיאוריה, ועל כך שחסם כאלה שתמכו בתיאוריה. "הרייני להבהיר", הוא מנסה לתקף את דבריו, אחרי ש"הבהרתי לו" ועכשיו "אבהיר גם לכם", כדי שגם "יהיה ברשומות", וגם "יישאר ברשת לפרוטוקול". עד כדי כך. שני דברים הוא לא עושה: הראשון: הוא לא אומר מילה על הוידאו שצירפתי מהפודקסט שלו עם אמיר אביב בו משתמש טאוב כפלטרפומה להפצת הקונספירציה האפלה והזדונית. טאוב טוען ש"הוא חתך שאלות שלי שבהן אני מאתגר מרואיינים כדי לברר מה דעתם בנושא, והציג את השאלות כאילו הן עמדתי" אז למה הוא לא שם פה את הקטע הנכון, לתקן את הרושם, בלי לחתוך את השאלות שלו? פשוט כי לא משנה איך היה גוזר, יוצא שלא רק שהוא מסביר בלהט למה תיאוריית הבגידה מבפנים עושה שכל, אלא שכשאביבי מסביר לו למה הוא חושב שזו שטות, טאוב מתווכח איתו הנה, מצורף כאן הקטע עם שוליים רחבים. כולם יוכלו לראות בעצמם איך טאוב מקדם פה את העלילה הזו ואגב כך מטנף את זכרו של אל"מ אסף חממי ז"ל שהוציא את ההוראה להתרחק מהגדר. הדבר השני שהוא לא עושה: הוא לא מראה ולו מקום אחד בו אמר שהוא מתנגד לעלילה הזו. הוא מצרף צילום של ציוץ שלו מפברואר 2025 שאמור להוכיח שהוא התנגד. זה מה שכתוב שם:" אז אמנם חסידי תיאוריית הבגידה אומרים לי שהדיון בקונספציה נועד להסיח את הדעת מהאמת האיומה. אבל אני חולק עליהם. כי גם מי שחושב שהיתה בגידה, לא יכול להזניח את העובדה שכל החשיבה של כל המערכת היתה מבוססת על הנחות לא נכונות. ". הוא לא מתנגד הוא רק אומר שאפשר גם וגם. הוא אומר "עשיתי תכנית שלמה בערוץ שלי, יחד עם ד"ר ליעד לוי, להסביר למה התיאוריה הזאת גם לא סבירה וגם מזיקה". הוא אפילו מצרף את הלינק, אבל הוא בכוונה לא מצרף קטעים כי יודע שלאף אחד לא תהיה סבלנות לבדוק אותו ולגלות שזה בדיוק ההיפך. ממליץ לכל מי שאי פעם ייחס אמינות כלשהי לטאוב, לקחת כדור נגד בחילה ולצפות בשעה המדוברת שם טאוב ולוי מסבירים למה התיאוריה הזו היא גם סבירה וגם מועילה. הנה שני קטעים מתוך הפודקסט. בראשון מגדירים לוי וטאוב את הבגידה מבפנים. "כשאנחנו נגיד את המילה בגידה. אנחנו תכוון לפרשנות הבאה. מישהו בדרג בכיר כזה או אחר תאמוות של יהודים על מנת להחליף שלטון." ולאחר מכן מנהלים טאוב ולוי דיון על האם לא רק מי שעמד בקשר עם סינוואר אלא גם ידע על התקפת החמאס ולא עשה דבר הוא בוגד (התשובה- כמובן שכן) בשני- לוי אומר ש"מי שרוצה לחשוב שפרשת המרגל קשורה בזה שצריך לאפשר לחמאס להרוג יהודים כדי להפיל את נתניהו- זה הגיוני לשאול את זה". טאוב, שכמובן מתנגד לכל התיאוריה מוסיף:"זה מי שחושב שהמרגל עבד אצל יחיא סינוואר." ואז, כשלוי מזהיר שצריך לשמור את המחשבות האלה לעצמנו כי פרסום שלהן עלול לתגבר גלים של אנטישמיות, טאוב, שכולם מכירים את דיעותיו נגד דבר השיטנה הזה, מסכים איתו אבל מוסיף, שיהיה ברור שהסכמתו לנקיטת זהירות בתפוצה אינה הסכמתו לכך שמדובר בעלילה:"אבל זה בלי קשר לשאלה אם זה נכון או לא"\ ואז השניים מתחילים בדאילוג קונספירטיבי מהסוג הגרוע והעלוב ביותר, שנקטע פה ושם עם ציפצופים שנועדו כנראה למחוק את השמות של אנשים שטאוב והצוות שלו חששו ששייתבעו דיבה. ובשורה התחתונה- טאוב משקר פה בפעם השלישי ברציפות בטענה שלא טיפח והפיץ ותיגבר והעצים את תיאורית הבגידה מבפנים. צפו ושיפטו בעצמכם.

Ronen Bergman

15,837 views • 3 months ago

מספרים על הרב שלמה זלמן אוירבך שפעם הגיע בחור ישיבה מבית וגן לומר לו שהוא רוצה לנסוע לצפון לקברי צדיקים. הסתכל עליו הרב ואמר לו, למה לצפון? הצביע הרב אל הר הרצל ואמר לבחור, הנה שם נמצא הר הרצל ובו קבורים מאות ואלפי צדיקים לך להתפלל שם. לוח השנה הישראלי הוא אולי הקשה והמורכב מכולם. הוא לוח שנה שנושא בתוכו את מסורת אבותינו, לצד ציונות מתחדשת. הוא לוח שנה שמזכיר לנו את השורשים העמוקים שלנו, את המחיר הכבד ששילמנו ואנחנו עדיין משלמים, על הזכות לחיות בארץ שלנו. אותו לוח שנה שבשבוע אחד כל כך ישראלי, כולנו עוברים טלטלה אחרי טלטלה, משואה לתקומה, מזיכרון וגבורה, לחגיגות של שמחה. הצפירות המפלחות את האוויר וחודרות אלינו עמוק אל תוך הלב, בעודנו מרכינים ראש לזכר אותם גיבורים וגיבורות, הן הרגע הישראלי ביותר בשנה עבור רבים מאיתנו. דקות בודדות לאורך השנה שמשאירות מאחור, לזמן קצר, אולי אפילו קצר מדיי את כל המחלוקות, את כל מה שמפלג, את כל מה שמרחיק אותנו אחד מהשני, ומדגישות את היותנו עם אחד, במדינה קטנה אחת, שהשנה השבח לבורא עולם, הראתה לעולם כולו את כוחה ועוצמתה. הכוח והעוצמה שהקרנו אל העולם, הגיעו עם מחיר כבד, אותו שילמו גיבורים וגיבורות אשר היו ואינם עוד. הכאב? אדיר. והמילים? המילים לא תמיד מספיקות כדי לנחם. מה תאמר לילדה קטנה שאביה כבר לא ילווה אותה בדרכה לחופה? איך תסביר לילד שאביו כבר לא יקח אותו למשחק כדורגל? איך תנחם בעל שאישתו כבר לא תחכה לו בשובו הביתה? ואילו מלים בכלל יוכלו להציע נחמה לאישה שכל רצונה הוא ללטף פעם אחת אחרונה את אהובה? וכשאין מילים לעתים מספיקה שתיקה ״וידום אהרון״. שתיקה מלאה בתודה, בהוקרה, בהרכנת ראש ובהבטחה שהיא הציווי הישראלי ביותר והחשוב מכולם, שמותם לא יהיה לשווא, שנהיה ראויים. ולצידה של אותה שתיקה עוצמתית, צמד מילים החוזרות על עצמן פעם אחר פעם, אחר פעם ״שנהיה ראויים״. צמד המילים האלו ״שנהיה ראויים״, אינם עוד ביטוי עבורי כשר לביטחון לאומי הן הפכו לתוכנית העבודה שלי. תוכנית אותה אני מיישם יום ביומו, בכל פעם שאני יורד לשטח, בכל חוק שעובר, בכל פעם שאנחנו נותנים גיבוי לשוטרים שלנו ללוחמים שלנו, ללוחמי ולוחמות הכליאה שלנו, תמיד ניצבת מעלינו החובה, ״להיות ראויים״. אני ניצב מולכם היום, משפחות השכול של שוטרי ושוטרות משטרת ישראל, של לוחמי ולוחמות שב״ס ומתחייב בפניכם, נמשיך להיות ראויים. ראויים לאומץ שלהם. ראויים לנחישות שלהם. ראויים להקרבה שלהם. המורשת של הנופלים מחייבת אותנו לא רק לזכור, אלא לפעול. ה-7.10 היה רגע של מבחן, רגע עצוב מאוד, הוא רגע גם של הזדמנות גדולה, של רוח גדולה, הזדמנות לשנות את הקונספציה, הזדמנות לקבע מחדש את ההרתעה, את המעמד של צה"ל, של המשטרה, של שירות בתי הסוהר, של ישראל כמעצמה, חלק מההזדמנויות האלה חיבקנו בשתי ידיים. אני גאה גאה שיש לנו צבא, מוסד ושב״כ שחיסלו את סינוואר, נסראללה וחמינאי, ועוד עשרות אלפי רוצחים. אני גאה במשטרה שלנו, שב-7.10 שוטרים ושוטרות, לוחמים ולוחמות יצאו מהבית, לפעמים רק באקדח מול נשק כבד של החמאס והצליחו להציל את המצב. אני גאה בשירות בתי הסוהר שלנו ששינה לחלוטין את תפיסת עולמו הקודמת והיום הופסקו הקייטנות, יש סדר בבתי הסוהר, יש משילות, יש נחישות, יש ריבונות. אני אומר כאן, מול קברי הגיבורים והצדיקים, חובתנו היא לא רק לזכור, חובתינו ״להיות ראויים״. יחד נבנה, יחד נמשיך את המסע, יחד נמשיך את המורשת שהם הותירו לנו, ובעזרת השם יחד אנחנו מנצחים וננצח ניצחון מוחלט את האויבים שלנו כדי שהילדים שלנו יוכלו לשבת כאן בשקט. ה׳ יקום דמם🕯️💔

מספרים על הרב שלמה זלמן אוירבך שפעם הגיע בחור ישיבה מבית וגן לומר לו שהוא רוצה לנסוע לצפון לקברי צדיקים. הסתכל עליו הרב ואמר לו, למה לצפון? הצביע הרב אל הר הרצל ואמר לבחור, הנה שם נמצא הר הרצל ובו קבורים מאות ואלפי צדיקים לך להתפלל שם. לוח השנה הישראלי הוא אולי הקשה והמורכב מכולם. הוא לוח שנה שנושא בתוכו את מסורת אבותינו, לצד ציונות מתחדשת. הוא לוח שנה שמזכיר לנו את השורשים העמוקים שלנו, את המחיר הכבד ששילמנו ואנחנו עדיין משלמים, על הזכות לחיות בארץ שלנו. אותו לוח שנה שבשבוע אחד כל כך ישראלי, כולנו עוברים טלטלה אחרי טלטלה, משואה לתקומה, מזיכרון וגבורה, לחגיגות של שמחה. הצפירות המפלחות את האוויר וחודרות אלינו עמוק אל תוך הלב, בעודנו מרכינים ראש לזכר אותם גיבורים וגיבורות, הן הרגע הישראלי ביותר בשנה עבור רבים מאיתנו. דקות בודדות לאורך השנה שמשאירות מאחור, לזמן קצר, אולי אפילו קצר מדיי את כל המחלוקות, את כל מה שמפלג, את כל מה שמרחיק אותנו אחד מהשני, ומדגישות את היותנו עם אחד, במדינה קטנה אחת, שהשנה השבח לבורא עולם, הראתה לעולם כולו את כוחה ועוצמתה. הכוח והעוצמה שהקרנו אל העולם, הגיעו עם מחיר כבד, אותו שילמו גיבורים וגיבורות אשר היו ואינם עוד. הכאב? אדיר. והמילים? המילים לא תמיד מספיקות כדי לנחם. מה תאמר לילדה קטנה שאביה כבר לא ילווה אותה בדרכה לחופה? איך תסביר לילד שאביו כבר לא יקח אותו למשחק כדורגל? איך תנחם בעל שאישתו כבר לא תחכה לו בשובו הביתה? ואילו מלים בכלל יוכלו להציע נחמה לאישה שכל רצונה הוא ללטף פעם אחת אחרונה את אהובה? וכשאין מילים לעתים מספיקה שתיקה ״וידום אהרון״. שתיקה מלאה בתודה, בהוקרה, בהרכנת ראש ובהבטחה שהיא הציווי הישראלי ביותר והחשוב מכולם, שמותם לא יהיה לשווא, שנהיה ראויים. ולצידה של אותה שתיקה עוצמתית, צמד מילים החוזרות על עצמן פעם אחר פעם, אחר פעם ״שנהיה ראויים״. צמד המילים האלו ״שנהיה ראויים״, אינם עוד ביטוי עבורי כשר לביטחון לאומי הן הפכו לתוכנית העבודה שלי. תוכנית אותה אני מיישם יום ביומו, בכל פעם שאני יורד לשטח, בכל חוק שעובר, בכל פעם שאנחנו נותנים גיבוי לשוטרים שלנו ללוחמים שלנו, ללוחמי ולוחמות הכליאה שלנו, תמיד ניצבת מעלינו החובה, ״להיות ראויים״. אני ניצב מולכם היום, משפחות השכול של שוטרי ושוטרות משטרת ישראל, של לוחמי ולוחמות שב״ס ומתחייב בפניכם, נמשיך להיות ראויים. ראויים לאומץ שלהם. ראויים לנחישות שלהם. ראויים להקרבה שלהם. המורשת של הנופלים מחייבת אותנו לא רק לזכור, אלא לפעול. ה-7.10 היה רגע של מבחן, רגע עצוב מאוד, הוא רגע גם של הזדמנות גדולה, של רוח גדולה, הזדמנות לשנות את הקונספציה, הזדמנות לקבע מחדש את ההרתעה, את המעמד של צה"ל, של המשטרה, של שירות בתי הסוהר, של ישראל כמעצמה, חלק מההזדמנויות האלה חיבקנו בשתי ידיים. אני גאה גאה שיש לנו צבא, מוסד ושב״כ שחיסלו את סינוואר, נסראללה וחמינאי, ועוד עשרות אלפי רוצחים. אני גאה במשטרה שלנו, שב-7.10 שוטרים ושוטרות, לוחמים ולוחמות יצאו מהבית, לפעמים רק באקדח מול נשק כבד של החמאס והצליחו להציל את המצב. אני גאה בשירות בתי הסוהר שלנו ששינה לחלוטין את תפיסת עולמו הקודמת והיום הופסקו הקייטנות, יש סדר בבתי הסוהר, יש משילות, יש נחישות, יש ריבונות. אני אומר כאן, מול קברי הגיבורים והצדיקים, חובתנו היא לא רק לזכור, חובתינו ״להיות ראויים״. יחד נבנה, יחד נמשיך את המסע, יחד נמשיך את המורשת שהם הותירו לנו, ובעזרת השם יחד אנחנו מנצחים וננצח ניצחון מוחלט את האויבים שלנו כדי שהילדים שלנו יוכלו לשבת כאן בשקט. ה׳ יקום דמם🕯️💔

איתמר בן גביר

13,472 views • 5 months ago

אתמול צפיתי בבנט משיק את קמפיין הבחירות שלו. צפיתי בו כמצביע הדמוקרטים שמאוד חושש ממנו אבל גם כאדם שמבין שבנט יוביל את ממשלת החירום לצד יאיר גולן, גדי איזנקוט, אביגדור ליברמן, מנצור עבאס ויאיר לפיד, אם אני רוצה בכך ואם אני לא רוצה בכך. צפו בבקשה בסרטון המצורף כי עבורי הדקה הזאת מזקקת בתוכה את העתיד של כולנו. באולם היו 3500 אנשים ועוד רבבות צפו כמוני בשידור החי מהבית, ואז, ליאם, פצוע אנוש מנתניה, שאל מה הממשלה הבאה מתכננת לעשות למענו ולמען למעלה מ-20,000 פצועים ופצועות. בנט בתגובה עשה בדיוק את מה שראש ממשלה צריך לעשות. הוא דילג מהבמה הגבוהה ופשוט ניגש לחבק את ליאם. רק דמיינו איך החולה הסופני היה מתפרק מקפיצה כזאת. מנהיגות היא קודם כל אנושיות. אם יאיר גולן, לפיד, גדי, מנסור או ליברמן היו על הבמה לצד בנט הם היו עושים בדיוק את אותו הדבר כי זה מה שכל אדם ערכי היה עושה. הדילוג של בנט מהבמה הציף בי מיד זכרונות מהעבודה שלי עם מממן החמאס. נזכרתי איך היה נגעל מחיבוקים ואיך היה צורח על יועציו שגרמו לו לבוא במגע עם אנשים. נזכרתי בשיכורה, האירופאית העדינה, שהייתה זועמת בגלל "בעיית הניקיון" שלה. נזכרתי בעבריין שלא זז לשום מקום בלי מזגן צמוד כדי שהאיפור לא ייזל. נזכרתי בפושע שהסתובב בארץ בתוך אקווריום זכוכית ממוזג כדי שחלילה לא יצטרך לגעת באנשים אמיתיים. בנט הזכיר לי אתמול שלהיות מנהיג זה קודם כל להיות בן אדם. בתכלס, בנט הציג אתמול את קווי היסוד של ממשלת מהפך 2026 הכוללים חיזוק ההגנה על הדמוקרטיה, ועדת חקירה ממלכתית, חיסול הטרור היהודי, ריסוק ארגוני הפשע, חוקה לישראל, והכי חשוב - מערכת חינוך ממלכתית אחת לכולם. כיום 40 אחוז מהילדים שעולים לכיתה א' הם חרדים. בעוד 12 שנה הם יהיו בגיל גיוס ואם ממשלת המהפך לא תדאג לחינוכם המיידי על ידי הפסקת התקצוב של מסגרות חינוך לא ממלכתיות, הרי שישראל תהפוך בעוד עשור לסוג של איראן. זאת סכנה קיומית! היה טוב לראות את בנט על הבמה. העתיד נראה מבטיח. זה הזמן לחזק את מפלגת הדמוקרטים כדי שיהיה כוח ליברלי אמיתי וחזק בממשלה ובמקביל להבין שאנחנו גוש אחד שיביא את הניצחון בהרמוניה. לא נסכים על הכל אבל כולנו חייבים לעבוד בשיתוף פעולה מלא כדי להציל את המדינה! אני לא מתרשם מהניסיונות של שאר מפלגות הגוש להוציא את עבאס והחברה הערבית אל מחוץ למחנה. זאת בעיקר תעמולת בחירות בזויה. בפועל זה משרת בעיקר את הדמוקרטים - המפלגה שחייבת לדרוש שותפות יהודית ערבית בממשלה. עוד תראו, המציאות חזקה מהגזענות! תרימו את הראש, מול ענינו נבנת ממשלה מגוונת, מאוזנת, ציונית ועמוסה אנשים כישרוניים ביותר - מהפך 2026 ממש מעבר לפינה!

אתמול צפיתי בבנט משיק את קמפיין הבחירות שלו. צפיתי בו כמצביע הדמוקרטים שמאוד חושש ממנו אבל גם כאדם שמבין שבנט יוביל את ממשלת החירום לצד יאיר גולן, גדי איזנקוט, אביגדור ליברמן, מנצור עבאס ויאיר לפיד, אם אני רוצה בכך ואם אני לא רוצה בכך. צפו בבקשה בסרטון המצורף כי עבורי הדקה הזאת מזקקת בתוכה את העתיד של כולנו. באולם היו 3500 אנשים ועוד רבבות צפו כמוני בשידור החי מהבית, ואז, ליאם, פצוע אנוש מנתניה, שאל מה הממשלה הבאה מתכננת לעשות למענו ולמען למעלה מ-20,000 פצועים ופצועות. בנט בתגובה עשה בדיוק את מה שראש ממשלה צריך לעשות. הוא דילג מהבמה הגבוהה ופשוט ניגש לחבק את ליאם. רק דמיינו איך החולה הסופני היה מתפרק מקפיצה כזאת. מנהיגות היא קודם כל אנושיות. אם יאיר גולן, לפיד, גדי, מנסור או ליברמן היו על הבמה לצד בנט הם היו עושים בדיוק את אותו הדבר כי זה מה שכל אדם ערכי היה עושה. הדילוג של בנט מהבמה הציף בי מיד זכרונות מהעבודה שלי עם מממן החמאס. נזכרתי איך היה נגעל מחיבוקים ואיך היה צורח על יועציו שגרמו לו לבוא במגע עם אנשים. נזכרתי בשיכורה, האירופאית העדינה, שהייתה זועמת בגלל "בעיית הניקיון" שלה. נזכרתי בעבריין שלא זז לשום מקום בלי מזגן צמוד כדי שהאיפור לא ייזל. נזכרתי בפושע שהסתובב בארץ בתוך אקווריום זכוכית ממוזג כדי שחלילה לא יצטרך לגעת באנשים אמיתיים. בנט הזכיר לי אתמול שלהיות מנהיג זה קודם כל להיות בן אדם. בתכלס, בנט הציג אתמול את קווי היסוד של ממשלת מהפך 2026 הכוללים חיזוק ההגנה על הדמוקרטיה, ועדת חקירה ממלכתית, חיסול הטרור היהודי, ריסוק ארגוני הפשע, חוקה לישראל, והכי חשוב - מערכת חינוך ממלכתית אחת לכולם. כיום 40 אחוז מהילדים שעולים לכיתה א' הם חרדים. בעוד 12 שנה הם יהיו בגיל גיוס ואם ממשלת המהפך לא תדאג לחינוכם המיידי על ידי הפסקת התקצוב של מסגרות חינוך לא ממלכתיות, הרי שישראל תהפוך בעוד עשור לסוג של איראן. זאת סכנה קיומית! היה טוב לראות את בנט על הבמה. העתיד נראה מבטיח. זה הזמן לחזק את מפלגת הדמוקרטים כדי שיהיה כוח ליברלי אמיתי וחזק בממשלה ובמקביל להבין שאנחנו גוש אחד שיביא את הניצחון בהרמוניה. לא נסכים על הכל אבל כולנו חייבים לעבוד בשיתוף פעולה מלא כדי להציל את המדינה! אני לא מתרשם מהניסיונות של שאר מפלגות הגוש להוציא את עבאס והחברה הערבית אל מחוץ למחנה. זאת בעיקר תעמולת בחירות בזויה. בפועל זה משרת בעיקר את הדמוקרטים - המפלגה שחייבת לדרוש שותפות יהודית ערבית בממשלה. עוד תראו, המציאות חזקה מהגזענות! תרימו את הראש, מול ענינו נבנת ממשלה מגוונת, מאוזנת, ציונית ועמוסה אנשים כישרוניים ביותר - מהפך 2026 ממש מעבר לפינה!

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

19,622 views • 4 months ago

בוקר טוב גברת שמפניה, אני שומע ממקורותי שאת מתפרקת וטוב שכך. מה חשבת לעצמך? כמה מנותקת את יכולה להיות? בזמן שאלפי משרתים התחתנו בכסאות גלגלים? בזמן שאלפי משפחות לא יזכו לחתן את הילדים שלהם? בזמן שמשפחות החטופים לא ישנות בלילה? באותו הזמן את עורכת נשף בסגנון אלנה צ'אוצסקו?? במקום הכי יקר בישראל?? אחת החתונות הגדולות בישראל?? הכל כדי לשבת בסוף הערב ולספור את ערמות המזומנים? הכל כדי לסמן בטבלה המפורסמת שלך כמה שווה כל יהלום?? רמזת לאורחים איזה תכשיטים הם צריכים לקנות לך במתנה?? יהלומים? זהב? היית קלפטומנית ונשארת קלפטומנית. את המדינה כבר שרפתם, אז לפחות שיהיו לך סיוטי לילה... אבנר, עצה ממישהו שהכיר אותך כילד קטן וחמוד. תנתק מגע. תערוך חתונה צנועה, חתונה סבירה. תתחתן כאילו ש-58 החטופים הם אחים שלך, ולא כאילו שהם סיפור שלא נוגע לך. צא לתקשורת ותדבר על זה. מבטיח לך שלא נבוא. תשאר בחוות רונית, תגיד שיהיו 200 אורחים, מספר סביר. בלי אסדו, בלי קוויאר, ובלי מפלי שמפניה. תסביר איך תנציח את הנופלים בחתונה. תסביר איך תדבר על החטופים בחתונה. אל תהפוך לסמרטוט של אמא שלך באופן רשמי. אל תעשה את זה לילדים שלך. חרפת משתה צ'אוצסקו בזמן מלחמה תרדוף אתכם לעד. תלמד מאחותך, תלמד מנועה. אל תהפוך לילד"ז 2. אתה הרי מכיר את אמא שלך. אתה יודע איך היא הפילה את אבא שלך והפכה אותו לסמרטוט כהניסטי. שילוב של גנב לכאורה ופושע מלחמה. זה התחיל במתנות ונגמר במזוודות. זה התחיל בעמדי ונגמר בפרשת ריגול לקטאר. זה התחיל כ"מגן בטחון ישראל" ונגמר בממשלת "חמאס הוא נכס". כסף, כסף, ועוד כסף. אל תיפול למלכודת הזאת! זה הזמן שלך ושל רעייתך לעתיד לדבר ולעשות. תחליטו אם זאת החתונה שלכם, או החתונה של אמך המופרעת. (אבא שלך לא רלוונטי, הוא בובה חלולה מכוסה באיפור. כנראה שלא רק את הערמונית עקרו לו). אבנר, חתונה צנועה - מבטיח שלא תראה אותנו. משתה בסגנון צ'אוצסקו - נעשה הכל כדי שתרקדו לצלילי סרט הזוועות מעזה בזמן שתמונות החטופים יתעופפו מעליכם קשורות לבלונים צהובים. הבחירה היא רק שלכם, שלך ושל רעייתך לעתיד. עמי דרור (בסרטון, ראיון שלי אתמול אצל ברקו ושי, ומונולוג מאוד חשוב של ברקו)

בוקר טוב גברת שמפניה, אני שומע ממקורותי שאת מתפרקת וטוב שכך. מה חשבת לעצמך? כמה מנותקת את יכולה להיות? בזמן שאלפי משרתים התחתנו בכסאות גלגלים? בזמן שאלפי משפחות לא יזכו לחתן את הילדים שלהם? בזמן שמשפחות החטופים לא ישנות בלילה? באותו הזמן את עורכת נשף בסגנון אלנה צ'אוצסקו?? במקום הכי יקר בישראל?? אחת החתונות הגדולות בישראל?? הכל כדי לשבת בסוף הערב ולספור את ערמות המזומנים? הכל כדי לסמן בטבלה המפורסמת שלך כמה שווה כל יהלום?? רמזת לאורחים איזה תכשיטים הם צריכים לקנות לך במתנה?? יהלומים? זהב? היית קלפטומנית ונשארת קלפטומנית. את המדינה כבר שרפתם, אז לפחות שיהיו לך סיוטי לילה... אבנר, עצה ממישהו שהכיר אותך כילד קטן וחמוד. תנתק מגע. תערוך חתונה צנועה, חתונה סבירה. תתחתן כאילו ש-58 החטופים הם אחים שלך, ולא כאילו שהם סיפור שלא נוגע לך. צא לתקשורת ותדבר על זה. מבטיח לך שלא נבוא. תשאר בחוות רונית, תגיד שיהיו 200 אורחים, מספר סביר. בלי אסדו, בלי קוויאר, ובלי מפלי שמפניה. תסביר איך תנציח את הנופלים בחתונה. תסביר איך תדבר על החטופים בחתונה. אל תהפוך לסמרטוט של אמא שלך באופן רשמי. אל תעשה את זה לילדים שלך. חרפת משתה צ'אוצסקו בזמן מלחמה תרדוף אתכם לעד. תלמד מאחותך, תלמד מנועה. אל תהפוך לילד"ז 2. אתה הרי מכיר את אמא שלך. אתה יודע איך היא הפילה את אבא שלך והפכה אותו לסמרטוט כהניסטי. שילוב של גנב לכאורה ופושע מלחמה. זה התחיל במתנות ונגמר במזוודות. זה התחיל בעמדי ונגמר בפרשת ריגול לקטאר. זה התחיל כ"מגן בטחון ישראל" ונגמר בממשלת "חמאס הוא נכס". כסף, כסף, ועוד כסף. אל תיפול למלכודת הזאת! זה הזמן שלך ושל רעייתך לעתיד לדבר ולעשות. תחליטו אם זאת החתונה שלכם, או החתונה של אמך המופרעת. (אבא שלך לא רלוונטי, הוא בובה חלולה מכוסה באיפור. כנראה שלא רק את הערמונית עקרו לו). אבנר, חתונה צנועה - מבטיח שלא תראה אותנו. משתה בסגנון צ'אוצסקו - נעשה הכל כדי שתרקדו לצלילי סרט הזוועות מעזה בזמן שתמונות החטופים יתעופפו מעליכם קשורות לבלונים צהובים. הבחירה היא רק שלכם, שלך ושל רעייתך לעתיד. עמי דרור (בסרטון, ראיון שלי אתמול אצל ברקו ושי, ומונולוג מאוד חשוב של ברקו)

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

70,774 views • 1 year ago