Video yükleniyor...

Video Yüklenemedi

Ana Sayfaya Dön

הדס קליין התייצבה אמש שוב מול המצלמות ותיארה חלק ממה שעובר על אזרחית שמילאה את חובתה האזרחית לאחר שנקראה להעיד במשפטו של ראש ממשלת ישראל. Hadas Klein מוכיחה חוזק של אישה, שעל אף ולמרות שהיא עדיין תחת מחלקת מאוימים של להב 433 היא לא תיתן לאף אחד לשבור אותה...

klaiman14's profile picture

🇮🇱חגית קלימן - Hagit Klaiman🇮🇱

16,656 subscribers

28,839 görüntüleme • 9 ay önce •via X (Twitter)

Haberler & PolitikaEğitim
LIVE

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

0 Yorum

Yorum bulunmuyor

Orijinal gönderinin yorumları burada görünecek

Benzer Videolar

קבלו 3 דקות מתוך הראיון עם הדס קליין, אישה ערכית שנקראה לתת עדות, ידעה שיש לה הרבה מה להפסיד והפסידה.. אבל בחרה באמת. מאז היא עוברת מסע אישי קשה של הצקות והטרדות גם מנשים, עליהן נמנית גם השרה לקידום מעמד האישה! אבל שום דבר לא עוצר ולא יעצור את האישה החזקה הזו שבצדק יצאה למסע של תביעות דיבה וזה עוזר. רק ככה! תודה Hadas Klein על מי שאת
3:33

קבלו 3 דקות מתוך הראיון עם הדס קליין, אישה ערכית שנקראה לתת עדות, ידעה שיש לה הרבה מה להפסיד והפסידה.. אבל בחרה באמת. מאז היא עוברת מסע אישי קשה של הצקות והטרדות גם מנשים, עליהן נמנית גם השרה לקידום מעמד האישה! אבל שום דבר לא עוצר ולא יעצור את האישה החזקה הזו שבצדק יצאה למסע של תביעות דיבה וזה עוזר. רק ככה! תודה Hadas Klein על מי שאת

🇮🇱חגית קלימן - Hagit Klaiman🇮🇱

31,169 görüntüleme • 1 yıl önce

לפני חצי שנה פרסמנו פה פרוייקט מיוחד של יאללה תקווה: 22 דקות עם הדס קליין - האישה שהפכה ליעד מספר אחת של מכונת הרעל, הרימה ראש ויצאה להגן על שמה המצויין. כמעט מליון צפיות ברחבי הרשת קיבל הסרט הזה. אבל ההשמצות לא הפסיקו. ברגים על גבי ברגים של מכונת הרעל, מוסתים, מוכי שגעון, ממשיכים מאז להטריד מינית, להכפיש, לזהם את שמה המצויין של הדס ואת הרשתות החברתיות. רק שהאנשים האלה עדיין לא מבינים עם מי יש להם עסק. הדס לא מוותרת, למרות המחיר הכבד מאוד. היא תובעת אותם אחד אחרי השני, בלי פחד! אישה שבחרה לא להיות הקורבן בסיפור הזה, שהפכה לסמל, להשראה במלחמה במכונת הרעל. חזרנו אליה השבוע כדי לתעד את המשך המאבק. בשבועות האחרונים הגישה הדס מספר תביעות נוספות, היא לא עוצרת! מקדישה את כל זמנה כדי לבנות את ״חמ״ל דיבה״ שנערך לתבוע כל שקר, כל מניפולציה, כל זוהמה שתמלא את הרשת לקראת הבחירות. מצדיעים לך Hadas Klein, תודה על כל מה שאת עושה! את השראה לכולנו ❤️
6:53

לפני חצי שנה פרסמנו פה פרוייקט מיוחד של יאללה תקווה: 22 דקות עם הדס קליין - האישה שהפכה ליעד מספר אחת של מכונת הרעל, הרימה ראש ויצאה להגן על שמה המצויין. כמעט מליון צפיות ברחבי הרשת קיבל הסרט הזה. אבל ההשמצות לא הפסיקו. ברגים על גבי ברגים של מכונת הרעל, מוסתים, מוכי שגעון, ממשיכים מאז להטריד מינית, להכפיש, לזהם את שמה המצויין של הדס ואת הרשתות החברתיות. רק שהאנשים האלה עדיין לא מבינים עם מי יש להם עסק. הדס לא מוותרת, למרות המחיר הכבד מאוד. היא תובעת אותם אחד אחרי השני, בלי פחד! אישה שבחרה לא להיות הקורבן בסיפור הזה, שהפכה לסמל, להשראה במלחמה במכונת הרעל. חזרנו אליה השבוע כדי לתעד את המשך המאבק. בשבועות האחרונים הגישה הדס מספר תביעות נוספות, היא לא עוצרת! מקדישה את כל זמנה כדי לבנות את ״חמ״ל דיבה״ שנערך לתבוע כל שקר, כל מניפולציה, כל זוהמה שתמלא את הרשת לקראת הבחירות. מצדיעים לך Hadas Klein, תודה על כל מה שאת עושה! את השראה לכולנו ❤️

Ran Harnevo

51,429 görüntüleme • 8 ay önce

זה סיפור שתחילתו באוקטובר 2016, לפני כמעט 9 שנים! החיים של הדס קליין, אז העוזרת האישית של ארנון מילצ׳ן וג׳יימס פאקר, התהפכו ברגע אחד: דפיקה של חוקרי יחידת להב 433 על הדלת, וזימון לחקירה בתיק המתנות של נתניהו - תיק 1,000. הדס לא היססה. היא מילאה את חובתה האזרחית, מסרה לחוקרים את כל מה שידעה, והפכה לעדה החשובה ביותר בתיק שקשה לראות את נתניהו נחלץ ממנו. משם, תוך פחות משנה, הפכה הדס לאויבת מספר אחת של מכונת הרעל בישראל! אחרי שתראו את הסרט הזה, תבינו מה המשמעות הבלתי נתפסת של מעמד כזה: מסע הסתה שלא היה כמותו בישראל. עשרות שקרים בוטים, אלפי הטרדות, הטרדות מיניות, פרסום כתובת ביתה ברשתות, ועוד ועוד ועוד... הדס קליין עברה גיהנום. במשך שנים! הסיפור שלה הוא תמרור האזהרה הכי חשוב בישראל כדי להבין דרכו את הסכנה שמהווה מכונת הרעל לקיומינו. אבל קודם כל ולפני הכל, זה סיפור של גבורה. סיפור של השראה. כי הדס החליטה לא להיות קורבן. היא יצאה להילחם על האמת: לתבוע את כל האלפים ששיקרו (כולל עמית סגל) ואיימו והסיתו באופן שיטתי, בלי פשרות! היא יצאה לגבות מחיר מכל בורג במכונת הרעל: עשרות תלונות במשטרה, 8 כתבי אישום ו-3 הרשעות, יותר מ-220 מכתבי אזהרה לפני תביעה, כבר מאות אלפי שקלים בפיצויים. והיא רק התחילה! ✊ את הסיפור של הדס החלטנו לספר ב-Yalla Tikva - יאללה תקווה, לא משנה כמה השקעה תידרש. כי הסיפור הזה בעינינו הוא גם סיפורה של מדינת ישראל בעשור האחרון. סיפור על מכונה אלימה ודורסנית, ועל אישה אמיצה אחת שהחליטה להילחם בה. בלי פחד! 22 דקות (כן, כן, אפשר להקרין גם על הטלוויזיה) שאנחנו מפצירים בכם ממש ממש להקדיש להן זמן השבת 🙏📺 ואחרי שתסיימו, את האמת של הדס אתם פשוט חייבים להפיץ הלאה! כאן בטוויטר, בקבוצות של המשפחה, של החבר׳ה, של העבודה. זאת חובתנו האזרחית! תודה לרותם, לשני, לאסף, לריקי, לרוני שנתנו את הנשמה. תודה לך הדס על ההשראה, על האמון, ועל מי שאת 🙏👑 Hadas Klein
21:57

זה סיפור שתחילתו באוקטובר 2016, לפני כמעט 9 שנים! החיים של הדס קליין, אז העוזרת האישית של ארנון מילצ׳ן וג׳יימס פאקר, התהפכו ברגע אחד: דפיקה של חוקרי יחידת להב 433 על הדלת, וזימון לחקירה בתיק המתנות של נתניהו - תיק 1,000. הדס לא היססה. היא מילאה את חובתה האזרחית, מסרה לחוקרים את כל מה שידעה, והפכה לעדה החשובה ביותר בתיק שקשה לראות את נתניהו נחלץ ממנו. משם, תוך פחות משנה, הפכה הדס לאויבת מספר אחת של מכונת הרעל בישראל! אחרי שתראו את הסרט הזה, תבינו מה המשמעות הבלתי נתפסת של מעמד כזה: מסע הסתה שלא היה כמותו בישראל. עשרות שקרים בוטים, אלפי הטרדות, הטרדות מיניות, פרסום כתובת ביתה ברשתות, ועוד ועוד ועוד... הדס קליין עברה גיהנום. במשך שנים! הסיפור שלה הוא תמרור האזהרה הכי חשוב בישראל כדי להבין דרכו את הסכנה שמהווה מכונת הרעל לקיומינו. אבל קודם כל ולפני הכל, זה סיפור של גבורה. סיפור של השראה. כי הדס החליטה לא להיות קורבן. היא יצאה להילחם על האמת: לתבוע את כל האלפים ששיקרו (כולל עמית סגל) ואיימו והסיתו באופן שיטתי, בלי פשרות! היא יצאה לגבות מחיר מכל בורג במכונת הרעל: עשרות תלונות במשטרה, 8 כתבי אישום ו-3 הרשעות, יותר מ-220 מכתבי אזהרה לפני תביעה, כבר מאות אלפי שקלים בפיצויים. והיא רק התחילה! ✊ את הסיפור של הדס החלטנו לספר ב-Yalla Tikva - יאללה תקווה, לא משנה כמה השקעה תידרש. כי הסיפור הזה בעינינו הוא גם סיפורה של מדינת ישראל בעשור האחרון. סיפור על מכונה אלימה ודורסנית, ועל אישה אמיצה אחת שהחליטה להילחם בה. בלי פחד! 22 דקות (כן, כן, אפשר להקרין גם על הטלוויזיה) שאנחנו מפצירים בכם ממש ממש להקדיש להן זמן השבת 🙏📺 ואחרי שתסיימו, את האמת של הדס אתם פשוט חייבים להפיץ הלאה! כאן בטוויטר, בקבוצות של המשפחה, של החבר׳ה, של העבודה. זאת חובתנו האזרחית! תודה לרותם, לשני, לאסף, לריקי, לרוני שנתנו את הנשמה. תודה לך הדס על ההשראה, על האמון, ועל מי שאת 🙏👑 Hadas Klein

Ran Harnevo

150,203 görüntüleme • 1 yıl önce

דבר מוזר ביותר. מאז סיום המהדורה אמש, שבה שודרה כתבתו של ירון אברהם "כך טורפדו עסקאות החטופים", אני מתקשה למצוא את הכתבה בפלטפורמות של N12. תקנו אותי אם אני טועה, אבל למרות שמדובר בפרויקט עיתונאי מיוחד של 20 דק' ששודרו לו פרומואים, ולמרות החשיבות הדרמטית של הדברים: ראש ממשלה שמטרפד עסקאות ומפקיר למוות את אזרחינו וחיילינו - קשה מאוד למצוא את הכתבה, שאגב שודרה רק בסוף המהדורה. מאז שידור המהדורה, לא מצאתי את הכתבה בעמוד הבית של N12 בכותרות הטריות שיצאו מהמהדורה, לא באתר ולא באפליקציה, וגם לא מצאתי שום ציוץ בנושא ביוזר של N12. אי שם בלילה, הצלחתי למצוא וידאו של הכתבה במדור ה"ווידאו" של אתר/אפליקציית N12, שם חותכים קטעים מהשידורים, אבל קשה למצוא את כפתור השיתוף, ובכל מקרה, מדובר במדור שנמצא עמוק במורד עמוד הבית של N12, וגם שם יש רק קטעי וידאו ללא כותרות גדולות שמסבירות את הסיפור. מרגע שהסתיים שידור הכתבה, נראה שעורכי/מנהלי N12 מתאמצים מאוד להסתיר אותה. כמו שזה נראה, מישהו דאג להחביא אותה. אז הנה מצורפת הכתבה המלאה, לטובת כל מי שפספס. צריך לומר - ירון אברהם הציג את טירפודי העסקאות עם ניסוחים חלשים ומרומזים, לא נאמר במפורש שנתניהו מפקיר למוות את החטופים, לא נאמר במפורש שהפעלת שיקולים פוליטיים על גב חיי אזרחים וחיילים זה פשע, זה מחריד, זה בלתי מוסרי ונגד ערכי המדינה והעם. גם לא הודגש שגם ברגעים אלה ממש החטופים גוססים בתנאים בלתי אנושיים במהרות, ושכל דקה שם היא עינויים וסכנת מוות. ועדיין, מדובר במסמך עיתונאי חשוב מאין כמותו, שמציג שורה של עובדות מצמררות ודרמטיות על המסך הנצפה במדינה. אבל מישהו בצמרת N12 רוצה לקבור אותה. החדשות - N12 Yaron Avraham ירון אברהם
22:05

דבר מוזר ביותר. מאז סיום המהדורה אמש, שבה שודרה כתבתו של ירון אברהם "כך טורפדו עסקאות החטופים", אני מתקשה למצוא את הכתבה בפלטפורמות של N12. תקנו אותי אם אני טועה, אבל למרות שמדובר בפרויקט עיתונאי מיוחד של 20 דק' ששודרו לו פרומואים, ולמרות החשיבות הדרמטית של הדברים: ראש ממשלה שמטרפד עסקאות ומפקיר למוות את אזרחינו וחיילינו - קשה מאוד למצוא את הכתבה, שאגב שודרה רק בסוף המהדורה. מאז שידור המהדורה, לא מצאתי את הכתבה בעמוד הבית של N12 בכותרות הטריות שיצאו מהמהדורה, לא באתר ולא באפליקציה, וגם לא מצאתי שום ציוץ בנושא ביוזר של N12. אי שם בלילה, הצלחתי למצוא וידאו של הכתבה במדור ה"ווידאו" של אתר/אפליקציית N12, שם חותכים קטעים מהשידורים, אבל קשה למצוא את כפתור השיתוף, ובכל מקרה, מדובר במדור שנמצא עמוק במורד עמוד הבית של N12, וגם שם יש רק קטעי וידאו ללא כותרות גדולות שמסבירות את הסיפור. מרגע שהסתיים שידור הכתבה, נראה שעורכי/מנהלי N12 מתאמצים מאוד להסתיר אותה. כמו שזה נראה, מישהו דאג להחביא אותה. אז הנה מצורפת הכתבה המלאה, לטובת כל מי שפספס. צריך לומר - ירון אברהם הציג את טירפודי העסקאות עם ניסוחים חלשים ומרומזים, לא נאמר במפורש שנתניהו מפקיר למוות את החטופים, לא נאמר במפורש שהפעלת שיקולים פוליטיים על גב חיי אזרחים וחיילים זה פשע, זה מחריד, זה בלתי מוסרי ונגד ערכי המדינה והעם. גם לא הודגש שגם ברגעים אלה ממש החטופים גוססים בתנאים בלתי אנושיים במהרות, ושכל דקה שם היא עינויים וסכנת מוות. ועדיין, מדובר במסמך עיתונאי חשוב מאין כמותו, שמציג שורה של עובדות מצמררות ודרמטיות על המסך הנצפה במדינה. אבל מישהו בצמרת N12 רוצה לקבור אותה. החדשות - N12 Yaron Avraham ירון אברהם

Or-ly Barlev 🎗 אור-לי ברלב

162,478 görüntüleme • 2 yıl önce

תמיר פרדו: "[מה שהממשלה] הייתה צריכה לעשות ביום הראשון, ב-8 באוקטובר [2023], זה לבצע מהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך; אתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ומנסה לצמצם ככל שניתן את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך" ב-19 בספטמבר 2024, פורסם במסגרת פודקאסט "אפרכסת" ראיון שערך אמיר אורן עם תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, ולהלן קטע מדבריו: תמיר פרדו: עכשיו אני מגיע לסיפור הנוכחי ואני לא אהיה... אמיר אורן: חנה בבלי [שהייתה סמל של נימוסים, איפוק ותרבות]. תמיר פרדו: חנה בבלי. כשאני ראיתי את הסרט לפני יומיים... אמיר אורן: המנהרה? [המנהרה בה הוחזקו שישה חטופים ישראלים שהוצאו להורג בידי חמאס] תמיר פרדו: של המאורה הזאת. זו לא מנהרה. מנהרה, יש לזה תמיד אספקטים. לוקח... אמיר אורן: את המחילה. כן. תמיר פרדו: את המחילה הזאת. זה הזכיר לי את השואה. אימא שלי ניצולת שואה. אמיר אורן: היא הייתה במחנה? בבלגרד? תמיר פרדו: לא, היא הסתתרה, אבל היא איבדה את כל המשפחה שלה. והסתכלתי על המקום הזה ואמרתי לעצמי, נזכרתי שהיה איזה ראש ממשלה ישראלי [בנימין נתניהו], לא לפני הרבה שנים, שבא בטענות לבנות הברית: למה [במלחמת העולם השנייה] הם לא הפציצו את מסילת הברזל לאושוויץ? כי אם הם היו עושים את זה [הם] היו מונעים לפחות את הרצח של יהודי הונגריה. ואמרתי לעצמי, הטענות היו ל[ראש ממשלת בריטניה וינסטון] צ'רצ'יל ו[לנשיא ארה"ב פרנקלין דלאנו] רוזוולט, שזה היו בנות הברית, כי הם היו היחידים שיכולים לעשות את הדבר הזה, והיה להם חיל אוויר לעשות את זה, והם לא נשאו באחריות לשואה של יהודי אירופה. ומי שנשא באחריות לאותם 250 חטופים שנחטפו רק בגלל זה ש[אנחנו] ישנו בשמירה, והמחדל הנוראי של מדינת ישראל. זו ממשלת ישראל שיכולה לשחרר אותם. היא לא צריכה להפציץ רכבות, אלא רק לעצור את המלחמה ולאפשר את שובם הביתה, לא טרחה לעשות את זה. בעיניי זה הדבר הכי נורא. זה כתם מוסרי, זה כתם על היהדות. זה לא יהדות. אני חילוני, לא ככה גדלתי, לא ככה חינכו אותי. וכן, כאשר חס וחלילה יחטפו לך את הילדים כנופיה רצחנית ותגיד [ש] היא מבקשת כופר, ואתה יכול לשלם את הכופר – אני לא מעלה בדעתי שאתה לא תשלם אותו. ואתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ואתה מנסה לצמצם עד כמה שאתה יכול את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך. ממשלת ישראל מנסה לנהל עם ארגון רצח משא ומתן – זה הטירוף הכי גדול עלי אדמות. [מנהיג חמאס בעזה יחיא] סינוואר כמנהיג ארגון רצח אמר ביום הראשון [7 באוקטובר 2023], עוד לפני שהתחיל התמרון: תחזירו לי את כל המחבלים, הנבלות האלה, ותקבלו את החטופים שלכם. וישראל בחרה בנקמה. וישראל שידעה שלא ניתן לשחרר חטופים על ידי מהלך צבאי, אלא מעט מאוד, וישראל שידעה שכל הפצצה של חיל האוויר כשאתה לא יודע איפה הם נמצאים יכולה גם להרוג חטופים, וישראל שידעה שהיא הורגת מחבלים במקום אחד, אם בן משפחה אחר שומר באותו יום על חטופים – כנראה זה סופם של החטופים. את כל זה ממשלת ישראל ידעה, וזה לא הטריד אותה, והיא פתחה בקמפיין של שכנוע של אזרחי מדינת ישראל על שטויות כמו ניצחון מוחלט, על עמידה איתנה – כאשר כל מה שהייתה צריכה לעשות ביום הראשון, בשמיני לאוקטובר [2023], זה לבצע את המהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך. אמיר אורן: מה שאתה אומר מוחץ ומשכנע גם ברמה הערכית וגם המבצעית, כלומר חוסר היכולת לעשות משהו אחר. אבל זה מתעלם מהפוליטיקה המעשית: שאחרי שחטפת מכה כזו, אתה לא יכול להודות בתבוסה. אתה, הדרג הפוליטי, וסביר שאתה תשקע יותר בחולות רק כדי להימלט מאות הקין של המפסידן שבגללו 1200–1400 ישראלים נרצחו. במקביל [לאמירה] שלך, בשואת יהודי הנגב. תמיר פרדו: בשביל זה צריך הנהגה. צריך מנהיג שיש לו אומץ, שהוא לא פחדן, שהוא מבין שהוא יצטרך להסתכל במראה, וברגע שהוא יחזיר את החטופים, הצעד הבא שלו זה היה לשים את המפתחות על השולחן, ולהגיד: כשלתי. זה המשמרת שלי. ואין לי ספק שראש הממשלה הזה [בנימין נתניהו] לא אשם במה שקרה משש וחצי בבוקר ביום השביעי לאוקטובר [2023]. זה אחריות מלאה של צה"ל. מה שקרה עד אותו רגע, יש לו מה שנקרא נתח מאוד מכובד. אבל בקטע של השישי, שביעי באוקטובר [2023], זה לא אחריות שלו, זה אחריות של הצבא. של צבא ההגנה לישראל, לצערי הרב. סימוכין:
5:52

תמיר פרדו: "[מה שהממשלה] הייתה צריכה לעשות ביום הראשון, ב-8 באוקטובר [2023], זה לבצע מהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך; אתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ומנסה לצמצם ככל שניתן את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך" ב-19 בספטמבר 2024, פורסם במסגרת פודקאסט "אפרכסת" ראיון שערך אמיר אורן עם תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, ולהלן קטע מדבריו: תמיר פרדו: עכשיו אני מגיע לסיפור הנוכחי ואני לא אהיה... אמיר אורן: חנה בבלי [שהייתה סמל של נימוסים, איפוק ותרבות]. תמיר פרדו: חנה בבלי. כשאני ראיתי את הסרט לפני יומיים... אמיר אורן: המנהרה? [המנהרה בה הוחזקו שישה חטופים ישראלים שהוצאו להורג בידי חמאס] תמיר פרדו: של המאורה הזאת. זו לא מנהרה. מנהרה, יש לזה תמיד אספקטים. לוקח... אמיר אורן: את המחילה. כן. תמיר פרדו: את המחילה הזאת. זה הזכיר לי את השואה. אימא שלי ניצולת שואה. אמיר אורן: היא הייתה במחנה? בבלגרד? תמיר פרדו: לא, היא הסתתרה, אבל היא איבדה את כל המשפחה שלה. והסתכלתי על המקום הזה ואמרתי לעצמי, נזכרתי שהיה איזה ראש ממשלה ישראלי [בנימין נתניהו], לא לפני הרבה שנים, שבא בטענות לבנות הברית: למה [במלחמת העולם השנייה] הם לא הפציצו את מסילת הברזל לאושוויץ? כי אם הם היו עושים את זה [הם] היו מונעים לפחות את הרצח של יהודי הונגריה. ואמרתי לעצמי, הטענות היו ל[ראש ממשלת בריטניה וינסטון] צ'רצ'יל ו[לנשיא ארה"ב פרנקלין דלאנו] רוזוולט, שזה היו בנות הברית, כי הם היו היחידים שיכולים לעשות את הדבר הזה, והיה להם חיל אוויר לעשות את זה, והם לא נשאו באחריות לשואה של יהודי אירופה. ומי שנשא באחריות לאותם 250 חטופים שנחטפו רק בגלל זה ש[אנחנו] ישנו בשמירה, והמחדל הנוראי של מדינת ישראל. זו ממשלת ישראל שיכולה לשחרר אותם. היא לא צריכה להפציץ רכבות, אלא רק לעצור את המלחמה ולאפשר את שובם הביתה, לא טרחה לעשות את זה. בעיניי זה הדבר הכי נורא. זה כתם מוסרי, זה כתם על היהדות. זה לא יהדות. אני חילוני, לא ככה גדלתי, לא ככה חינכו אותי. וכן, כאשר חס וחלילה יחטפו לך את הילדים כנופיה רצחנית ותגיד [ש] היא מבקשת כופר, ואתה יכול לשלם את הכופר – אני לא מעלה בדעתי שאתה לא תשלם אותו. ואתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ואתה מנסה לצמצם עד כמה שאתה יכול את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך. ממשלת ישראל מנסה לנהל עם ארגון רצח משא ומתן – זה הטירוף הכי גדול עלי אדמות. [מנהיג חמאס בעזה יחיא] סינוואר כמנהיג ארגון רצח אמר ביום הראשון [7 באוקטובר 2023], עוד לפני שהתחיל התמרון: תחזירו לי את כל המחבלים, הנבלות האלה, ותקבלו את החטופים שלכם. וישראל בחרה בנקמה. וישראל שידעה שלא ניתן לשחרר חטופים על ידי מהלך צבאי, אלא מעט מאוד, וישראל שידעה שכל הפצצה של חיל האוויר כשאתה לא יודע איפה הם נמצאים יכולה גם להרוג חטופים, וישראל שידעה שהיא הורגת מחבלים במקום אחד, אם בן משפחה אחר שומר באותו יום על חטופים – כנראה זה סופם של החטופים. את כל זה ממשלת ישראל ידעה, וזה לא הטריד אותה, והיא פתחה בקמפיין של שכנוע של אזרחי מדינת ישראל על שטויות כמו ניצחון מוחלט, על עמידה איתנה – כאשר כל מה שהייתה צריכה לעשות ביום הראשון, בשמיני לאוקטובר [2023], זה לבצע את המהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך. אמיר אורן: מה שאתה אומר מוחץ ומשכנע גם ברמה הערכית וגם המבצעית, כלומר חוסר היכולת לעשות משהו אחר. אבל זה מתעלם מהפוליטיקה המעשית: שאחרי שחטפת מכה כזו, אתה לא יכול להודות בתבוסה. אתה, הדרג הפוליטי, וסביר שאתה תשקע יותר בחולות רק כדי להימלט מאות הקין של המפסידן שבגללו 1200–1400 ישראלים נרצחו. במקביל [לאמירה] שלך, בשואת יהודי הנגב. תמיר פרדו: בשביל זה צריך הנהגה. צריך מנהיג שיש לו אומץ, שהוא לא פחדן, שהוא מבין שהוא יצטרך להסתכל במראה, וברגע שהוא יחזיר את החטופים, הצעד הבא שלו זה היה לשים את המפתחות על השולחן, ולהגיד: כשלתי. זה המשמרת שלי. ואין לי ספק שראש הממשלה הזה [בנימין נתניהו] לא אשם במה שקרה משש וחצי בבוקר ביום השביעי לאוקטובר [2023]. זה אחריות מלאה של צה"ל. מה שקרה עד אותו רגע, יש לו מה שנקרא נתח מאוד מכובד. אבל בקטע של השישי, שביעי באוקטובר [2023], זה לא אחריות שלו, זה אחריות של הצבא. של צבא ההגנה לישראל, לצערי הרב. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

22,740 görüntüleme • 2 ay önce

תשקיעו 15 דק׳ להקשיב לדבריה של כבוד נשיאת בהמ״ש העליון, דורית ביניש, בזום אתמול שיאיא פינק ארגן. הבאתי חלק מהדברים. ——— ההפיכה המשטרית בעיצומה. היא לא חלפה מן העולם. זאת הייתה אשליה שלנו, שהצלחנו. מהר מאוד כאשר הופיע שר המשפטים בינואר 23 והציג את תוכניתו, הבנו שזו לא מהפכה משפטית אלא הפיכה משטרית. הציבור הבין את זה ויצא לרחוב. ונתנו לנו תחושה שבלמנו את ההפיכה. במובן מסוים זה נכון, כאשר בית המשפט לא קיבל את הפרקטיקה לא לבקר את הממשלה על פי סבירות התנהגותה ומעשיה. הייתה תחושה שאנחנו עצרנו. למרבה הצער זה לא נגמר. על אף המצב הביטחוני, על אף כל הקשיים אנחנו בעיצומה של דהירה של הממשלה לממש את תוכניתה להפיכה משטרית. הדבר המטריד, הוא לא פיטורי שר כזה או אחר, זה מאד מטריד, אבל הדבר המרכזי הוא: יש לנו שלטון שחותר להפוך אותנו מדמוקרטיה לדיקטטורה. הוא נבחר בדרך דמוקרטית. זה כבר קרה הרבה פעמים בהיסטוריה. לא האמנו שנהיה במצב כזה, אבל זהו התהליך. יש דהירה. לעצור את ההפיכה הזאת זו חובתנו המיידית. מה הרעיון של ההפיכה הזו? הבסיס של משטר דמוקרטי זה 3 רשויות: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. הממשלה לא מסתירה את כוונתה לצמצם את הרשויות האחרות. כלומר הכנסת כבר בשיטה שלנו בידי שליטה של הממשלה, באמצעות הרוב הקואליציוני. הרצון הנוסף הוא להשתלט על המשפט, על בית המשפט, על התקשורת, על האקדמיה. זה מפתח לשלטון טוטליטרי. ניצול של דרכים דמוקרטיות לביטול הדמוקרטיה. התוכנית היא לפרק את המוסדות צעד אחרי צעד. אם לא בחקיקה אז בדרך מעשית. הם לא הצליחו למזלנו עדיין, אבל הם בהחלט בדרך להשתלט על המוסדות השונים, וזו הכוונה, להרוס. וכאן אנחנו מגיעים למכתב היועצת המשפטית שמתריעה על כך בעצם, על לכל התחושות שיש לנו, שצעד אחרי צעד הממשלה פועלת באופן לא חוקי. כל כוחה של הממשלה נובע מהחוק. היא יכולה לעשות רק מה שהחוק מתיר. כל אדם חופשי לעשות אלא אם אסור, אבל הממשלה יכולה לעשות רק מה שמותר לה על פי חוק. אז ״איזון בחוק״ זה התחלה והקידום של השיטה לחיסול הדמוקרטיה. ומה המכתב אומר? היועמ״שית אמרה – אנחנו יודעים היטב איך מתקבלות החלטות: יש נוהג רב שנים, יש תקנון הממשלה, יש דרך לעבודת ממשלה, כל נושא שעולה לממשלה מחייב הכנה מראש של הרפרנטים בממשלה, חוות דעת משפטית אם צריך. מכל זה מתעלמים: לפי המכתב הם מתנהגים כאילו לא צריכים חוות דעת של היועץ המשפטי הממשלה, הממשלה יכולה לקבל יעוץ מאנשים פרטיים ממזכיר הממשלה, שזה ממש לא תפקידו, מאנשים שונים שהם מעדיפים את דעתם וחוות דעתם המשפטית. אבל, על פי הדין במדינה, חד משמעית, (זה הובהר פעמים רבות בפסק הדין) מי שחוות דעתו המשפטית מחייבת את הממשלה זה היועצת המשפטית הממשלה. זה תפקידה להנחות את הממשלה איך תוכל לפעול על פי חוק. אם לא מכינים קודם חוות דעת, אם מתעלמים מחוות דעת היועצת המשפטית ואם מבקשים חוות דעת בדרכים עקיפות של אנשים לא מוסמכים, --- אז זה צפצוף על החוק, והמשמעות היא שהממשלה פועלת כעבריינית, לא על פי חוק. זה חלק מהצעדים שמובילים לשליטה המוחלטת שלה. אז מתמנים מינויים לא מקצועיים על בסיס פוליטי, בלי שמתקיימים התכונות והכישורים הנדרשים לתפקיד, אנו רואים שנמנעים מלמנות נשיא לבית המשפט העליון, זה חלק משיטת ההשתלטות. רק ימנו שופטים אם הם יהיו נאמנים לממשלה ולא למדינה, זה המבחן, ולכן צריך את הסכמת הדרג הפוליטי לכל מינוי על פי תפיסת שר המשפטים. יש כוונה (וזה כבר בחקיקה) למנות נציב תלונות על שופטים, לא בדרך שהייתה עד היום, רוצים שהכנסת תבחר את נציב תלונות על שופטים, והוא יהווה איום על העצמאות השיפוטית. כי אם שופט ייתן פסק דין שלא ייראה לנציב, אז הכי פשוט יהיה להדיח אותו. כי לנציב יש סמכות להמליץ על הדחה. כל הדברים האלה הם חלק מאיום מאד רציני על מערכת המשפט, שתפקידה לשמור על האיזונים, ועל הבקרה על המערכת. הממשלה צוברת כוח, כדי לגמד את כוחן של המוסדות המקצועיים האחרים. אני מאמינה מאוד שגם היועצת המשפטית, וגם בית המשפט מתכוונים ועומדים כחומה בצורה, אבל נעשים כל הצעדים כדי לסכל את העבודה שלהם. ולכן אנחנו כל פעם שומעים את הנוסח, את הסגנון איך הם מדברים על היועצת, כמו שמדברים על אלופי הצבא וקציני הצבא. איך אפשר לצפות שהציבור יכבד את המוסדות, אם מי שיושב בשלטון של הממשלה מזלזל בצורה כזאת במוסדות המדינה? הסכנה היא הרבה יותר גדולה מזה שאדם מסוים יפוטר השיטה כולה היא לבלוע את הערכים הדמוקרטיים, ערכים שלשמם קמה המדינה הזאת, המוסדות שנבנו, וזו שחיקה, וזה פוגע בביטחון. חיינו שזורים עם הצרכים הבטחונים ועם הנאמנות למדינה ולא לממשלה, זה אלף-בית. שלא נטעה, זה קו אדום. אין גבולות למה שהם מעיזים. אני לא מעלה על דעתי שיעיזו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, ושאנחנו נקבל את זה. אני לא יכולה להתנבא, אך אני מאמינה שזה יוציא מאות אלפים לרחובות. אין לנו כלים אחרים. אני חושבת שאם חס וחלילה הממשלה תעז להגשים את החלום ולפטר יועצת משפטית, אני מקווה שהחוות יהיו מלאים מוחים. אני מצפה למספר ענק עתק, שהממשלה לא תוכל להתעלם ממנו, כי בעצם הממשלה קיבלה את המנדט מהציבור למשטר דמוקרטי, אך פועלת בניגוד למנדט שהיא קיבלה. היא הפקירה אותנו ביטחונית, היא הפקירה אותנו גם מבחינה חוקתית, משפטית, מוסדית. אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. גם מאה אלף לא מספיק. אם חס וחלילה יקרה דבר כזה, הרחוב צריך להיות מלא. לא ניתן להמשיך בתהליך הזה. הגדולה של בית המשפט שלנו כל שנות קיומו, הייתה עצמאותו, תנאי שזה יהיה מוסד עצמאי, לא נשיא מטעם הממשלה ולא שופט מטעם הממשלה, זה כוחו, וזה גם האיזון שניתן לבית משפט אל מול הכוח של הממשלה והרשות המבצעת. הציבור שיוצא נותן כח לשומרי הסף. ממה ישאבו כוח המוסדות האלה של שומרי הסף אם לא מהאמון והרצון לשרת את הציבור כמו שמגיע לו? הם עושים את מלאכתם וכולנו חייבים לתמוך לחזק אותם, לתת להם את הגיבוי. אני מאוד מאמינה בכוח הזה. (למי שרוצה להשלים את כל הזום: ) <<<<< לעוד עדכונים בקבוצות נהון
15:44

תשקיעו 15 דק׳ להקשיב לדבריה של כבוד נשיאת בהמ״ש העליון, דורית ביניש, בזום אתמול שיאיא פינק ארגן. הבאתי חלק מהדברים. ——— ההפיכה המשטרית בעיצומה. היא לא חלפה מן העולם. זאת הייתה אשליה שלנו, שהצלחנו. מהר מאוד כאשר הופיע שר המשפטים בינואר 23 והציג את תוכניתו, הבנו שזו לא מהפכה משפטית אלא הפיכה משטרית. הציבור הבין את זה ויצא לרחוב. ונתנו לנו תחושה שבלמנו את ההפיכה. במובן מסוים זה נכון, כאשר בית המשפט לא קיבל את הפרקטיקה לא לבקר את הממשלה על פי סבירות התנהגותה ומעשיה. הייתה תחושה שאנחנו עצרנו. למרבה הצער זה לא נגמר. על אף המצב הביטחוני, על אף כל הקשיים אנחנו בעיצומה של דהירה של הממשלה לממש את תוכניתה להפיכה משטרית. הדבר המטריד, הוא לא פיטורי שר כזה או אחר, זה מאד מטריד, אבל הדבר המרכזי הוא: יש לנו שלטון שחותר להפוך אותנו מדמוקרטיה לדיקטטורה. הוא נבחר בדרך דמוקרטית. זה כבר קרה הרבה פעמים בהיסטוריה. לא האמנו שנהיה במצב כזה, אבל זהו התהליך. יש דהירה. לעצור את ההפיכה הזאת זו חובתנו המיידית. מה הרעיון של ההפיכה הזו? הבסיס של משטר דמוקרטי זה 3 רשויות: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. הממשלה לא מסתירה את כוונתה לצמצם את הרשויות האחרות. כלומר הכנסת כבר בשיטה שלנו בידי שליטה של הממשלה, באמצעות הרוב הקואליציוני. הרצון הנוסף הוא להשתלט על המשפט, על בית המשפט, על התקשורת, על האקדמיה. זה מפתח לשלטון טוטליטרי. ניצול של דרכים דמוקרטיות לביטול הדמוקרטיה. התוכנית היא לפרק את המוסדות צעד אחרי צעד. אם לא בחקיקה אז בדרך מעשית. הם לא הצליחו למזלנו עדיין, אבל הם בהחלט בדרך להשתלט על המוסדות השונים, וזו הכוונה, להרוס. וכאן אנחנו מגיעים למכתב היועצת המשפטית שמתריעה על כך בעצם, על לכל התחושות שיש לנו, שצעד אחרי צעד הממשלה פועלת באופן לא חוקי. כל כוחה של הממשלה נובע מהחוק. היא יכולה לעשות רק מה שהחוק מתיר. כל אדם חופשי לעשות אלא אם אסור, אבל הממשלה יכולה לעשות רק מה שמותר לה על פי חוק. אז ״איזון בחוק״ זה התחלה והקידום של השיטה לחיסול הדמוקרטיה. ומה המכתב אומר? היועמ״שית אמרה – אנחנו יודעים היטב איך מתקבלות החלטות: יש נוהג רב שנים, יש תקנון הממשלה, יש דרך לעבודת ממשלה, כל נושא שעולה לממשלה מחייב הכנה מראש של הרפרנטים בממשלה, חוות דעת משפטית אם צריך. מכל זה מתעלמים: לפי המכתב הם מתנהגים כאילו לא צריכים חוות דעת של היועץ המשפטי הממשלה, הממשלה יכולה לקבל יעוץ מאנשים פרטיים ממזכיר הממשלה, שזה ממש לא תפקידו, מאנשים שונים שהם מעדיפים את דעתם וחוות דעתם המשפטית. אבל, על פי הדין במדינה, חד משמעית, (זה הובהר פעמים רבות בפסק הדין) מי שחוות דעתו המשפטית מחייבת את הממשלה זה היועצת המשפטית הממשלה. זה תפקידה להנחות את הממשלה איך תוכל לפעול על פי חוק. אם לא מכינים קודם חוות דעת, אם מתעלמים מחוות דעת היועצת המשפטית ואם מבקשים חוות דעת בדרכים עקיפות של אנשים לא מוסמכים, --- אז זה צפצוף על החוק, והמשמעות היא שהממשלה פועלת כעבריינית, לא על פי חוק. זה חלק מהצעדים שמובילים לשליטה המוחלטת שלה. אז מתמנים מינויים לא מקצועיים על בסיס פוליטי, בלי שמתקיימים התכונות והכישורים הנדרשים לתפקיד, אנו רואים שנמנעים מלמנות נשיא לבית המשפט העליון, זה חלק משיטת ההשתלטות. רק ימנו שופטים אם הם יהיו נאמנים לממשלה ולא למדינה, זה המבחן, ולכן צריך את הסכמת הדרג הפוליטי לכל מינוי על פי תפיסת שר המשפטים. יש כוונה (וזה כבר בחקיקה) למנות נציב תלונות על שופטים, לא בדרך שהייתה עד היום, רוצים שהכנסת תבחר את נציב תלונות על שופטים, והוא יהווה איום על העצמאות השיפוטית. כי אם שופט ייתן פסק דין שלא ייראה לנציב, אז הכי פשוט יהיה להדיח אותו. כי לנציב יש סמכות להמליץ על הדחה. כל הדברים האלה הם חלק מאיום מאד רציני על מערכת המשפט, שתפקידה לשמור על האיזונים, ועל הבקרה על המערכת. הממשלה צוברת כוח, כדי לגמד את כוחן של המוסדות המקצועיים האחרים. אני מאמינה מאוד שגם היועצת המשפטית, וגם בית המשפט מתכוונים ועומדים כחומה בצורה, אבל נעשים כל הצעדים כדי לסכל את העבודה שלהם. ולכן אנחנו כל פעם שומעים את הנוסח, את הסגנון איך הם מדברים על היועצת, כמו שמדברים על אלופי הצבא וקציני הצבא. איך אפשר לצפות שהציבור יכבד את המוסדות, אם מי שיושב בשלטון של הממשלה מזלזל בצורה כזאת במוסדות המדינה? הסכנה היא הרבה יותר גדולה מזה שאדם מסוים יפוטר השיטה כולה היא לבלוע את הערכים הדמוקרטיים, ערכים שלשמם קמה המדינה הזאת, המוסדות שנבנו, וזו שחיקה, וזה פוגע בביטחון. חיינו שזורים עם הצרכים הבטחונים ועם הנאמנות למדינה ולא לממשלה, זה אלף-בית. שלא נטעה, זה קו אדום. אין גבולות למה שהם מעיזים. אני לא מעלה על דעתי שיעיזו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, ושאנחנו נקבל את זה. אני לא יכולה להתנבא, אך אני מאמינה שזה יוציא מאות אלפים לרחובות. אין לנו כלים אחרים. אני חושבת שאם חס וחלילה הממשלה תעז להגשים את החלום ולפטר יועצת משפטית, אני מקווה שהחוות יהיו מלאים מוחים. אני מצפה למספר ענק עתק, שהממשלה לא תוכל להתעלם ממנו, כי בעצם הממשלה קיבלה את המנדט מהציבור למשטר דמוקרטי, אך פועלת בניגוד למנדט שהיא קיבלה. היא הפקירה אותנו ביטחונית, היא הפקירה אותנו גם מבחינה חוקתית, משפטית, מוסדית. אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. גם מאה אלף לא מספיק. אם חס וחלילה יקרה דבר כזה, הרחוב צריך להיות מלא. לא ניתן להמשיך בתהליך הזה. הגדולה של בית המשפט שלנו כל שנות קיומו, הייתה עצמאותו, תנאי שזה יהיה מוסד עצמאי, לא נשיא מטעם הממשלה ולא שופט מטעם הממשלה, זה כוחו, וזה גם האיזון שניתן לבית משפט אל מול הכוח של הממשלה והרשות המבצעת. הציבור שיוצא נותן כח לשומרי הסף. ממה ישאבו כוח המוסדות האלה של שומרי הסף אם לא מהאמון והרצון לשרת את הציבור כמו שמגיע לו? הם עושים את מלאכתם וכולנו חייבים לתמוך לחזק אותם, לתת להם את הגיבוי. אני מאוד מאמינה בכוח הזה. (למי שרוצה להשלים את כל הזום: ) <<<<< לעוד עדכונים בקבוצות נהון

Karine Nahon • קרין נהון

26,509 görüntüleme • 2 yıl önce

1. ​ב-20 ביוני 2010 קיבלה ממשלת ישראל החלטה על מדיניות חדשה כלפי עזה: לפתוח לחלוטין את מעבר כרם שלום למסחר מלא עם ישראל, ולהכניס הכול – כולל חומרים דו-שימושיים. בהחלטה פיקוח על דבר אחד: מניעת כניסת נשק בלבד. (דבר שמצרים המשיכה לדאוג לו מהצד שלה.). ההחלטה כמעט ולא דווחה לאזרחי ישראל, ולמעשה תמצאו אותה רק בטוויטר אצלי. 2. ​מיד בתגובה, ביולי 2010, החל ראש ממשלת בריטניה (שהחליף את טוני בלייר) לקרוא לעזה "הכלא הפתוח הגדול בעולם", והאשים את ישראל ביצירת מחסור ומגבלות. ככה זה תמיד: כשישראל עושה משהו לטובת עזה ב-98% - ממשיכים להתלונן עליה בגלל ה-2% הנותרים. זו תוצאה של מדיניות מהוססת. ולא, אני לא מתכוון לכניעה; אתם אף פעם לא הבנתם במה מדובר. 3. ​למרות שעזה צמחה ופרחה בעקבות המסחר עם ישראל, ולמרות שחמאס נהנה מהפריחה הכלכלית ומהמלט הישראלי – ונעזר כמובן במשאבים הללו למימון ולבניית צבא הפלישה של ה-7 באוקטובר – המשיך העולם לראות בנו את הכובש של עזה, את מי שמחזיק את תושביה במצור וכולא אותם. זה משמש גם כהצדקה לפעולת ה 7.10 שנקראת בפי רבים: פריצת חומות הכלא של עזה. 4. ​אף מילה מצד ישראל הרשמית מעולם לא הזכירה כי לעזה יש גבול עם מצרים, וכי היא – מצרים – זו שכולאת את העזתים מאחורי חומות וגדרות. מדינת ישראל מעדיפה להיות מואשמת ברצח עם מאשר להגיד: בכל מלחמה האוכלוסייה יכולה לצאת מאיזור הקרבות. רק מעזה לא מזכירים שיש לה גבול עם מדינה שאיננה ישראל. 5. ​מדינת ישראל, לצערי, אינה מבינה כי המצב הזה מוביל לחיסולה. היא ממשיכה לחשוב שרק בזכות שיפור תנאי חייהם של העזתים, הם עצמם יתקוממו נגד חמאס והעולם יוקיר לנו תודה על פיתוח הרצועה. בספטמבר 2023, ממש שבועיים לפני הפלישה, הגישו הקוורטט של טוני בלייר ומלדאנוב רשימת דרישות ענקית לישראל בנוגע לפרויקטים כלכליים שנדרשנו לאפשר לעזה. המסמך אצלי; אף עיתונאי ישראלי לא פרסם אותו, שכן הם לא חשבו שזה בכלל חשוב. 6. ​ב-8 באוקטובר, יום אחרי הטבח, פרסם בן כספית הודאה קטנה לגבי מהות הקונספציה. מאז, כמובן, גם הוא כבר שכח מה שכתב, ואני רשאי להזכיר: ​"הקונספציה שלפיה ככל שנתיר ליותר פועלים מעזה לצאת לעבוד בישראל כך המצב יתייצב – הלכה גם היא בדרך כל בשר. במשך שנים האמנתי בתפיסה הזו. היא הצליחה, תרמה לייצוב המצב, שיפרה את המצב בעזה והפכה את העזתים לכאלה שיש מה להפסיד – עד הנקודה שבה היו מוכנים לפעולה. באותו רגע, התפיסה הזו נקברה קבורת חמור יחד עם תפיסת הביטחון שלנו." 7. ​במשך שנים, עוד מ-2010, אני כותב את אותם הדברים, וכולכם – בממסד, בעיתונות ובציבור – מסרבים להבין: עזה היא מקום אבוד. שום דבר שישראל תעשה לא יגרום לעזתים להשתנות. כבר שנים שאני מפנה אתכם (ואפילו נתתי אישית לבן כספית שבטוח ידע על זה גם בלעדי) את הנאום של משה דיין על קברו של רועי רוטנברג ז"ל, רכז הביטחון של נחל עוז שנהרג בשנות ה-50, עת היו בעזה 200,000 איש. היום יש בזכותנו פי 11 יותר: ​"קבוצת נערים זו, היושבת בנחל עוז, נושאת על כתפיה את שערי עזה הכבדים, שערים אשר מעברם מצטופפים מאות אלפי עיניים וידיים המתפללות לחולשתנו כי תבוא, כדי שיוכלו לקרענו לגזרים." בהמשך, משה דיין אומר בדיוק את מה שני כותב כבר 15 שנים: על גבול עזה צריך לשמור! 8. ​במקום להבין כל זאת – במקום להבין שאי אפשר להסביר מדיניות עקומה לגבי עזה וכי הבריטים והעולם ימשיכו לסחוט אותנו – הצעתי באותם מאמרים את אותו המסר מאז 2010: א. ​להתנתק מעזה. ולסיים אחריות אזרחית על העזתים. ​ב. לסגור את כל מעברי הגבול. ג. ​להבהיר שעזה תמיד הייתה מחוברת למצרים, וכי חלק ניכר מתושביה קשורים אליה. ד. ​להבהיר כי ישראל דורשת ממצרים דבר אחד בלבד: להפסיק את הברחות הנשק לנגב ולעזה. זה המינימום שניתן לדרוש ממדינה שוכנת שחתמה עמנו הסכם שלום. לפעול מדינית וכלכלית לחייב את מצרים לעמוד בחובותיה לפי הסכם השלום עימה. מצרים לא יכולה לחמש את הבדואים ואת עזה ! ה. ​כל שאר ענייני עזה ומצרים אינם עסק שלנו. אם יצמח משם סיכון ביטחוני – נטפל בו מהאוויר, מהים או מהיבשה, איך שנמצא לנכון. ו. ​אבל לא. ממשלת ישראל מוכנה להיסחט בידי העולם ולקחת על עצמה אחריות להאכלת העזתים – ובלבד שלא נצטרך לגלות לעולם שיש לעזה גבול עם מצרים. כל העולם בטוח שעזה מוקפת בידי ישראל, והטעות שלנו היא שאנו ממשיכים לממש מדיניות זו במקום לצאת מפילדלפי, להישאר בפרימטר ולסגור לגמרי את המעברים. ​רק מדיניות הגיונית אפשר להסביר, ורק מדיניות הגיונית תמנע מעזה מלמוטט לגמרי את מדינת ישראל. אנו צועדים כעת לקראת ניצחון חמאסי מוחלט, שבו אנו עצמנו נשקם להם את עזה. קיראו את הודעת מועצת השלום מהיום, המדברת על הפיכת עזה לגן פורח של המזרח התיכון וכדוגמה לשלטון פלסטיני עצמאי.
0:20

1. ​ב-20 ביוני 2010 קיבלה ממשלת ישראל החלטה על מדיניות חדשה כלפי עזה: לפתוח לחלוטין את מעבר כרם שלום למסחר מלא עם ישראל, ולהכניס הכול – כולל חומרים דו-שימושיים. בהחלטה פיקוח על דבר אחד: מניעת כניסת נשק בלבד. (דבר שמצרים המשיכה לדאוג לו מהצד שלה.). ההחלטה כמעט ולא דווחה לאזרחי ישראל, ולמעשה תמצאו אותה רק בטוויטר אצלי. 2. ​מיד בתגובה, ביולי 2010, החל ראש ממשלת בריטניה (שהחליף את טוני בלייר) לקרוא לעזה "הכלא הפתוח הגדול בעולם", והאשים את ישראל ביצירת מחסור ומגבלות. ככה זה תמיד: כשישראל עושה משהו לטובת עזה ב-98% - ממשיכים להתלונן עליה בגלל ה-2% הנותרים. זו תוצאה של מדיניות מהוססת. ולא, אני לא מתכוון לכניעה; אתם אף פעם לא הבנתם במה מדובר. 3. ​למרות שעזה צמחה ופרחה בעקבות המסחר עם ישראל, ולמרות שחמאס נהנה מהפריחה הכלכלית ומהמלט הישראלי – ונעזר כמובן במשאבים הללו למימון ולבניית צבא הפלישה של ה-7 באוקטובר – המשיך העולם לראות בנו את הכובש של עזה, את מי שמחזיק את תושביה במצור וכולא אותם. זה משמש גם כהצדקה לפעולת ה 7.10 שנקראת בפי רבים: פריצת חומות הכלא של עזה. 4. ​אף מילה מצד ישראל הרשמית מעולם לא הזכירה כי לעזה יש גבול עם מצרים, וכי היא – מצרים – זו שכולאת את העזתים מאחורי חומות וגדרות. מדינת ישראל מעדיפה להיות מואשמת ברצח עם מאשר להגיד: בכל מלחמה האוכלוסייה יכולה לצאת מאיזור הקרבות. רק מעזה לא מזכירים שיש לה גבול עם מדינה שאיננה ישראל. 5. ​מדינת ישראל, לצערי, אינה מבינה כי המצב הזה מוביל לחיסולה. היא ממשיכה לחשוב שרק בזכות שיפור תנאי חייהם של העזתים, הם עצמם יתקוממו נגד חמאס והעולם יוקיר לנו תודה על פיתוח הרצועה. בספטמבר 2023, ממש שבועיים לפני הפלישה, הגישו הקוורטט של טוני בלייר ומלדאנוב רשימת דרישות ענקית לישראל בנוגע לפרויקטים כלכליים שנדרשנו לאפשר לעזה. המסמך אצלי; אף עיתונאי ישראלי לא פרסם אותו, שכן הם לא חשבו שזה בכלל חשוב. 6. ​ב-8 באוקטובר, יום אחרי הטבח, פרסם בן כספית הודאה קטנה לגבי מהות הקונספציה. מאז, כמובן, גם הוא כבר שכח מה שכתב, ואני רשאי להזכיר: ​"הקונספציה שלפיה ככל שנתיר ליותר פועלים מעזה לצאת לעבוד בישראל כך המצב יתייצב – הלכה גם היא בדרך כל בשר. במשך שנים האמנתי בתפיסה הזו. היא הצליחה, תרמה לייצוב המצב, שיפרה את המצב בעזה והפכה את העזתים לכאלה שיש מה להפסיד – עד הנקודה שבה היו מוכנים לפעולה. באותו רגע, התפיסה הזו נקברה קבורת חמור יחד עם תפיסת הביטחון שלנו." 7. ​במשך שנים, עוד מ-2010, אני כותב את אותם הדברים, וכולכם – בממסד, בעיתונות ובציבור – מסרבים להבין: עזה היא מקום אבוד. שום דבר שישראל תעשה לא יגרום לעזתים להשתנות. כבר שנים שאני מפנה אתכם (ואפילו נתתי אישית לבן כספית שבטוח ידע על זה גם בלעדי) את הנאום של משה דיין על קברו של רועי רוטנברג ז"ל, רכז הביטחון של נחל עוז שנהרג בשנות ה-50, עת היו בעזה 200,000 איש. היום יש בזכותנו פי 11 יותר: ​"קבוצת נערים זו, היושבת בנחל עוז, נושאת על כתפיה את שערי עזה הכבדים, שערים אשר מעברם מצטופפים מאות אלפי עיניים וידיים המתפללות לחולשתנו כי תבוא, כדי שיוכלו לקרענו לגזרים." בהמשך, משה דיין אומר בדיוק את מה שני כותב כבר 15 שנים: על גבול עזה צריך לשמור! 8. ​במקום להבין כל זאת – במקום להבין שאי אפשר להסביר מדיניות עקומה לגבי עזה וכי הבריטים והעולם ימשיכו לסחוט אותנו – הצעתי באותם מאמרים את אותו המסר מאז 2010: א. ​להתנתק מעזה. ולסיים אחריות אזרחית על העזתים. ​ב. לסגור את כל מעברי הגבול. ג. ​להבהיר שעזה תמיד הייתה מחוברת למצרים, וכי חלק ניכר מתושביה קשורים אליה. ד. ​להבהיר כי ישראל דורשת ממצרים דבר אחד בלבד: להפסיק את הברחות הנשק לנגב ולעזה. זה המינימום שניתן לדרוש ממדינה שוכנת שחתמה עמנו הסכם שלום. לפעול מדינית וכלכלית לחייב את מצרים לעמוד בחובותיה לפי הסכם השלום עימה. מצרים לא יכולה לחמש את הבדואים ואת עזה ! ה. ​כל שאר ענייני עזה ומצרים אינם עסק שלנו. אם יצמח משם סיכון ביטחוני – נטפל בו מהאוויר, מהים או מהיבשה, איך שנמצא לנכון. ו. ​אבל לא. ממשלת ישראל מוכנה להיסחט בידי העולם ולקחת על עצמה אחריות להאכלת העזתים – ובלבד שלא נצטרך לגלות לעולם שיש לעזה גבול עם מצרים. כל העולם בטוח שעזה מוקפת בידי ישראל, והטעות שלנו היא שאנו ממשיכים לממש מדיניות זו במקום לצאת מפילדלפי, להישאר בפרימטר ולסגור לגמרי את המעברים. ​רק מדיניות הגיונית אפשר להסביר, ורק מדיניות הגיונית תמנע מעזה מלמוטט לגמרי את מדינת ישראל. אנו צועדים כעת לקראת ניצחון חמאסי מוחלט, שבו אנו עצמנו נשקם להם את עזה. קיראו את הודעת מועצת השלום מהיום, המדברת על הפיכת עזה לגן פורח של המזרח התיכון וכדוגמה לשלטון פלסטיני עצמאי.

Eyal Ofer אייל עופר

29,815 görüntüleme • 21 gün önce

אני לא יודע אם זדורוב רצח את תאיר או לא, אבל יש כמה עובדות שאני בוודאות יודע: 1. הרופאה הפתולוגית מאיה פורמן כתבה "דוח מומחה" בנוגע לרצח תאיר ראדה, אשר לפי אופי הפצעים שהיא בחנה, תאיר נרצחה בסכין משוננת. 2. רק שחוות הדעת המקצועית שלה לא התאימה לטענת הפרקליטות ושי ניצן, על כך שזדורוב השתמש בסכין יפנית חדה לביצוע הרצח. (כי לא היתה לו סכין משוננת) 3. לכן על פי הודעתה, "הפרקליטות השמיטה סעיפים מסויימים מחוות הדעת הפתלוגית." 4. הסנדק בדימוס ניצן, לא אהב את מעשי הרופאה "הסוררת" שלא הגיע למסקנות שהוא "ביקש" והחליט לצאת למלחמת חורמה נגדה, על כך שמילאה את חובתה. 5. הנקמה שלו לא איחרה לבוא וכאשר ד"ר מאיה פורמן התמודדה וזכתה במכרז לתפקיד "מנהלת היחידה לרפואה משפטית באבו כביר" שי ניצן חסם את דרכה בעזרת הפרקליטות ולא איפשר את המינוי. 6. לאחר זמן רב בו המינוי לא קוים, ד"ר מאיה פורמן עתרה נגד המדינה לבג"ץ וביקשה לממש את זכייתה במכרז כדין. בתגובה, בג"ץ ביקשו חוות דעה לגבי תפקודה ועבודתה מהבוס שלה - ראש המכון הלאומי לרפואה משפטית של ישראל - ד"ר חן קוגל. 7. ד"ר חן קוגל כתב תצהיר רישמי, חתם עליו והגיש אותו לפרקליטות, רק שאז התגלתה הבעיה הנוספת. חוות הדעת שלו על ד"ר מאיה פורמן היתה טובה "מידי" וזה ממש לא התאים לניסיון החיסול של שי ניצן ולתוכנית הנקמה שלו. 8. הסנדק ידע שיש לו את הגב הנדרש והחליט לשנות ולזייף את התצהיר החתום של ד"ר חן קוגל, להשמיט ממנו חלקים ולהוסיף לו חלקים אחרים, שד"ר חן קוגל לא כתב מעולם על מאיה פורמן! 9. כדי לבצע את הזיוף הזה, וכדי ליצור את עדות השקר הזו ולהציגה לבית המשפט, הוא גיבה את עצמו באישורה של "מנהלת המחלקה המשפטית בפרקליטות" (שכפופה לו), ובאישור של שתי המשנות של היועמ"ש אורית כהן וחברתנו המוכרת דינה זילבר ובידיעתו! 10. רק לאחר שהזיוף ועדות השקר התגלו, המדינה, שי ניצן ומשרד היועמ"ש "פתאום חזרו בהם" מהתנגדותם למינוי של מאיה פורמן (כאילו היתה להם אפשרות אחרת). 11. נציבת הביקורת לפרקליטות בדימוס השופטת הילה גרסטל (השם יקום דמה המקצועי) כתבה על מעשיו של ניצן: "מצאתי פגם בהתנהלותך באשר לדרישת תיקונים בתצהיר החתום של ד"ר קוגל. לדעתי, זוהי לשון המעטה, וחסד נעשה כאן עם הפרקליטות. כך מוגדרת עבירת "הדחה בעדות" בסעיף 246 לחוק העונשין: "המניע אדם, או מנסה להניעו, שבהליך שיפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר, או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר, דינו — מאסר שבע שנים". נראה כי כל רכיבי העבירה התקיימו בעניין זה." 12. אביחי מנדלבליט, סירב בכלל להמשיך את החקירה וסגר את הבדיקה בקשר לשלושתם, ללא כל סיבה נראית לעין. 13. במשפט החוזר הפרקליטות אף ביקשה לא לקבל את חוות דעתו הפתולוגית של ד"ר חן קוגל (מזכיר: ראש המכון הלאומי לרפואה משפטית) כי שוב לא התאימה לתזה שלהם. 14. במהלך המשפט השופט קולה סיפר על לחצים ואיומים שהוא מקבל בתקשורת וגם מאחורי הקלעים. 15. אף חוקר ואף פרקליט לא עמד לחקירה, לא נענש על המעשים האלו ואף רובם קודמו במעלה הדרגות והתפקידים. ככה מתנהלים "מגיני הדמוקרטיה ושומרי זכויות האזרח", כאשר הם נמצאים מעל החוק!
4:29

אני לא יודע אם זדורוב רצח את תאיר או לא, אבל יש כמה עובדות שאני בוודאות יודע: 1. הרופאה הפתולוגית מאיה פורמן כתבה "דוח מומחה" בנוגע לרצח תאיר ראדה, אשר לפי אופי הפצעים שהיא בחנה, תאיר נרצחה בסכין משוננת. 2. רק שחוות הדעת המקצועית שלה לא התאימה לטענת הפרקליטות ושי ניצן, על כך שזדורוב השתמש בסכין יפנית חדה לביצוע הרצח. (כי לא היתה לו סכין משוננת) 3. לכן על פי הודעתה, "הפרקליטות השמיטה סעיפים מסויימים מחוות הדעת הפתלוגית." 4. הסנדק בדימוס ניצן, לא אהב את מעשי הרופאה "הסוררת" שלא הגיע למסקנות שהוא "ביקש" והחליט לצאת למלחמת חורמה נגדה, על כך שמילאה את חובתה. 5. הנקמה שלו לא איחרה לבוא וכאשר ד"ר מאיה פורמן התמודדה וזכתה במכרז לתפקיד "מנהלת היחידה לרפואה משפטית באבו כביר" שי ניצן חסם את דרכה בעזרת הפרקליטות ולא איפשר את המינוי. 6. לאחר זמן רב בו המינוי לא קוים, ד"ר מאיה פורמן עתרה נגד המדינה לבג"ץ וביקשה לממש את זכייתה במכרז כדין. בתגובה, בג"ץ ביקשו חוות דעה לגבי תפקודה ועבודתה מהבוס שלה - ראש המכון הלאומי לרפואה משפטית של ישראל - ד"ר חן קוגל. 7. ד"ר חן קוגל כתב תצהיר רישמי, חתם עליו והגיש אותו לפרקליטות, רק שאז התגלתה הבעיה הנוספת. חוות הדעת שלו על ד"ר מאיה פורמן היתה טובה "מידי" וזה ממש לא התאים לניסיון החיסול של שי ניצן ולתוכנית הנקמה שלו. 8. הסנדק ידע שיש לו את הגב הנדרש והחליט לשנות ולזייף את התצהיר החתום של ד"ר חן קוגל, להשמיט ממנו חלקים ולהוסיף לו חלקים אחרים, שד"ר חן קוגל לא כתב מעולם על מאיה פורמן! 9. כדי לבצע את הזיוף הזה, וכדי ליצור את עדות השקר הזו ולהציגה לבית המשפט, הוא גיבה את עצמו באישורה של "מנהלת המחלקה המשפטית בפרקליטות" (שכפופה לו), ובאישור של שתי המשנות של היועמ"ש אורית כהן וחברתנו המוכרת דינה זילבר ובידיעתו! 10. רק לאחר שהזיוף ועדות השקר התגלו, המדינה, שי ניצן ומשרד היועמ"ש "פתאום חזרו בהם" מהתנגדותם למינוי של מאיה פורמן (כאילו היתה להם אפשרות אחרת). 11. נציבת הביקורת לפרקליטות בדימוס השופטת הילה גרסטל (השם יקום דמה המקצועי) כתבה על מעשיו של ניצן: "מצאתי פגם בהתנהלותך באשר לדרישת תיקונים בתצהיר החתום של ד"ר קוגל. לדעתי, זוהי לשון המעטה, וחסד נעשה כאן עם הפרקליטות. כך מוגדרת עבירת "הדחה בעדות" בסעיף 246 לחוק העונשין: "המניע אדם, או מנסה להניעו, שבהליך שיפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר, או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר, דינו — מאסר שבע שנים". נראה כי כל רכיבי העבירה התקיימו בעניין זה." 12. אביחי מנדלבליט, סירב בכלל להמשיך את החקירה וסגר את הבדיקה בקשר לשלושתם, ללא כל סיבה נראית לעין. 13. במשפט החוזר הפרקליטות אף ביקשה לא לקבל את חוות דעתו הפתולוגית של ד"ר חן קוגל (מזכיר: ראש המכון הלאומי לרפואה משפטית) כי שוב לא התאימה לתזה שלהם. 14. במהלך המשפט השופט קולה סיפר על לחצים ואיומים שהוא מקבל בתקשורת וגם מאחורי הקלעים. 15. אף חוקר ואף פרקליט לא עמד לחקירה, לא נענש על המעשים האלו ואף רובם קודמו במעלה הדרגות והתפקידים. ככה מתנהלים "מגיני הדמוקרטיה ושומרי זכויות האזרח", כאשר הם נמצאים מעל החוק!

גיא לוי Guy levy

99,104 görüntüleme • 3 yıl önce

חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים" ב-30 באוגוסט 2023, התראיין המטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל.) דן חלוץ באולפן אתר Ynet, ולהן תוכן הראיון: אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, שלום אדוני. בוקר טוב. דן חלוץ: בוקר טוב, אלכסנדרה. אלכסנדרה לוקש: טוב, יש לנו הרבה מאוד עניינים כמובן על הפרק, אבל הכל גם קשור להכל בסופו של דבר, ונתחיל באמת עם הסיפא של הדברים. שר הביטחון [יואב] גלנט, לא חדש עבור מי שמקשיב לחדשות בישראל, מי שמכיר את המערכת כמוך, כמה באמת זה מזכיר לך את החודשים שלפני מלחמת לבנון השנייה? דן חלוץ: אני מוטרד מהכיוון הזה של הצהרות. אנחנו למדנו בחיים שכשמצהירים ומצהירים ומצהירים, בסוף הגפרור יכול להיזרק והדלק יכול לבעור. הייתי מעדיף שהפתרון לבעיה הזו של האוהל [שהקים חיזבאללה בגבול ישראל], יינתן בדרך אחרת. אלכסנדרה לוקש: אבל זה רק האוהל, זה הרי, יש הרבה מאוד פרובוקציות וגם כנראה דחיפה איראנית, לפחות לפי מה שאנחנו שומעים. דן חלוץ: בסדר, יש דחיפה איראנית ויש הרבה פרובוקציות, ואנחנו צריכים להיות המבוגר האחראי הפעם. אני מציע את זה למדינת ישראל. אני חרד למדינת ישראל, לא לאיראנים ולא לחיזבאללה. אני בטוח שמדינת ישראל אם היא תחליט שזה מה שצריך לעשות, תעשה את זה טוב מאוד. אלכסנדרה לוקש: האמירות האלה, אתה אומר, רק מתדלקות את ההסלמה הפוטנציאלית, הן לא בולמות אותה כמו ש... דן חלוץ: הן אמורות לשרת כמה דברים. הן אמורות קודם כל להשפיע על האו"ם לעשות את עבודתו, ולא להיכנע לגחמות של ממשלת לבנון. הדבר השני, הן אמורות לאותת לצד השני, שימו לב, אנחנו מוכנים. הדבר השלישי, כפי שאמרתי, הן יכולות להדליק את האזור. אלכסנדרה לוקש: זה החשש שלך, שאמירה... של גלנט יכולה רק להדליק את ההזדמנות. דן חלוץ: לא, אני לא רוצה לומר שהאמירה הזו לבדה, אבל אני אומר דבר אחד, עוד לא נולד האוהל שבגללו כדאי לצאת למלחמה, גם אם היא תהיה מוצלחת, כי אין מלחמות מוצלחות. למדנו את זה. אלכסנדרה לוקש: אתה אומר אין מלחמות מוצלחות, ויש לנו כמה זיכרונות, לך יש בטח כמה זיכרונות ממלחמת לבנון השנייה. אנחנו מוכנים למלחמה? הרי יש כל מיני הצהרות, גם ישנות, גם נוכחיות, של אנשים במערכת הביטחונית, גם בדרג המדיני, שאומרים, אנחנו נחזיר את לבנון לתקופת האבן. יש לזה בסיס בכלל? דן חלוץ: אפשר להחזיר כל דבר לתקופה קודמת, אני מציע לא להתרברב, אחד, שתיים, לעשות ולא לדבר, אם רוצים לעשות. כי דיבורים בעלמא לא משרתים שום מטרה. אבל הדבר השלישי, לנסות לפתור את הדברים הללו בדרך אלטרנטיבית. אם יש כזאת. אם אין כזאת, צריך לפתור. מה שלא נפתר בשבוע הראשון, כשהוקם האוהל, קשה לתרץ אותו אחרי שלושה חודשים כשהאוהל כבר עומד. ולכן צריך למצוא דרך פתרון יותר נכונה, יותר ראויה, שמתאימה לבד של האוהל. אלכסנדרה לוקש: תראה, התחושה של [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה, וזה לא סוד, זה גם תחושה בקרב הרבה גורמים במדינה עצמה, אולי גם שלך, היא שהחברה הישראלית, וגם הצבא הישראלי, נמצא בתהליך התפוררות. יש פה לכך יסוד? דן חלוץ: לתחושה הזו יש בסיס. כל נקודה שנשים עליה את האצבע בחברה הישראלית היום, במדינת ישראל היום, היא נקודת תורפה. החברה הישראלית, הצבא הישראלי, מערכת החינוך הישראלית, הכלכלה הישראלית, יחסי החוץ של ישראל, כל דבר. אין דבר אחד שאפשר להגיד עליו שהוא תקין ומתנהל כמו שצריך. אלכסנדרה לוקש: בוא נשאר באמת בסיפור הצבאי, וליתר דיוק באירוע חיל האוויר. הרי נכון שבשבועיים האחרונים זה קצת פחות מדובר, ככה זה בסוף אוגוסט, אבל מדברים הרבה כבר על מבחן ספטמבר. על זה שהכשירות עלולה להיפגע ככל שאנחנו מעמיקים גם בספטמבר. איפה אנחנו נמצא את עצמנו באחד באוקטובר? דן חלוץ: אלכסנדרה, הדברים אינם קורים בין לילה. זה תהליך מדורג שלוקח זמן. בתחילת ספטמבר לא יהיה שינוי לעומת סוף אוגוסט, ובאמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים. הרעיון הכללי אומר שכשירותו של צה"ל תלך ותפחת ככל שמערך המתנדבים שמפסיקים שירות ילך ויגדל. ואני רואה את התופעה הזו, אני שומע עליה, אני חי אותה. התופעה הזו קיימת. היא תתרחב, אם הממשלה תלך למשל לכיוון של חוק גיוס לחרדים. חוק גיוס זה לא חוק גיוס, זה חוק אי גיוס הגדיר את זה, השר [מאיר] פורוש. אלכסנדרה לוקש: אנטי גיוס, אפילו יותר. דן חלוץ: אנטי גיוס. חוק כזה יעורר את המערכת, אנחנו כבר שומעים על מכתב השמיניסטים החדש שהולך לצאת לדרך. אנחנו חשים את מה שקורה. אלכסנדרה לוקש: אז על מי האחריות? דן חלוץ: האחריות היא רק על אחד. אחד בלבד, קוראים לו בנימין נתניהו. אלכסנדרה לוקש: מה הוא צריך לעשות? דן חלוץ: הוא צריך פשוט לעצור את החקיקה, הוא צריך להחזיר את המערכת ל[מצב] נורמל. Back to normal. Back to normal זה אומר, את כל מה שאתה רוצה להשיג, תעשה בדיון רחב, אמיתי, כנה, על מנת שנוכל להשיג משהו. אלכסנדרה לוקש: כי אחרת מה, ואני רגע, שוב, מתעכבת ורוצה שנחדד את הסיפור הצבאי. אחרת מה יקרה פה, נניח, אם תפרוץ מלחמה או עימות צבאי משמעותי אחרי החגים? דן חלוץ: אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, יותר אזרחים... דן חלוץ: יותר אזרחים ויותר חיילים. תראי, מה זה המושג שירות? המושג שירות זה לא אפס או אחד. זה תהליך הדרגתי ששוחק יכולות. שוחק יכולות, למשל, בגלל שביהודה ושומרון הגדודים נמצאים, במקום להתאמן למלחמה, הם מפזרים את המהומות שעושים אנשי הגבעות, הם מפזרים את הטרוריסטים ופוגעים בהם על מנת לטפל בטרור, והם לא מתאמנים למלחמה האמיתית שמדינת ישראל עלולה לעמוד בפניה. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אתה רואה שגם האירועים של הלאומנות היהודית ביהודה ושומרון שוחקים את הצבא? דן חלוץ: בוודאי. אתה צריך להשקיע יותר ויותר אנרגיה, יותר ויותר כוחות, הרבה יותר כוחות, שמענו רק לאחרונה, שמתגברים את הכוחות ביהודה ושומרון על מנת מה? על מנת להגן על פורעי החוק, שפורעים חוק ומאיצים את הטרור, ואנחנו צריכים לשרת את ההגנה שלהם. אלכסנדרה לוקש: טוענים גורמים שונים במערכת הפוליטית והמדינית. שאתה, דן חלוץ, לא רק אתה, אבל מייחסים גם לך, בעצם נותן מתנה לנסראללה, בעצם מעודד את הסרבנות, מעודד את אי הגיוס, מעודד אולי את העימות הצבאי הבא. אנחנו שומעים הרי שגם בלבנון מצטטים אותך. דן חלוץ: אני לא מעודד שום דבר, אני מעודד את ראש הממשלה [בנימין נתניהו] לרדת מהעץ הגבוה שהוא טיפס עליו לפני שהוא ייפול ממנו, כדאי לו לרדת ממנו. אלכסנדרה לוקש: אבל אולי גם אנשי חיל האוויר עלו וטיפסו על עץ. דן חלוץ: תזכרי שאנשי חיל האוויר שהפסיקו את התנדבותם הם קודם כל אזרחי מדינת ישראל. אזרח זה תפקיד ראשון במעלה, תפקידם הצבאי הוא השני במעלה ולא הפוך. וכל מי שמצפה שהם ימשיכו וינהגו כאילו לא קרה דבר, קרה דבר. החוזה הופר. מה הופר בחוזה? חתמו הסכם עם מדינה דמוקרטית, והם רואים לנגד עיניהם איך נוצרת כאן דיקטטורה. אלכסנדרה לוקש: תראה, אני לא היה הראשונה ששואלת אותך, כמובן על סיפור ההתנתקות, הרי שם גם נפל דבר מבחינת גורמים רבים, ואז קראת להם סרבנים. מה השתנה? דן חלוץ: את לא תהיי הראשונה, גם לא תהיי אחרונה, וההבדל המהותי בין ההתנתקות לבין היום, הוא שאז הייתה החלטה מדינית-פוליטית, והיום לא מדובר בהחלטה מדינית-פוליטית, היום מדובר בשינוי מבנה משטרי של מדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: עבור הרבה אנשים זה היה שבר, שבר משמעותי מאוד. קריעה מוחלטת, אתה יודע, אתה קורא לזה מדיני, אבל גם מבחינתם החוזה הופר כשפינו אנשים מביתם. דן חלוץ: ליבי, ליבי, עם כל מפוני גוש קטיף. אני לא, לא, זר לתחושות של האנשים שם. יחד עם זאת, ההשוואה אינה במקומה. סרבנות של חיילי חובה היא דבר אחד, וסרבנות שמייחסים, המילה סרבנות היא לא נכונה, הפסקת התנדבות של מילואימניקים שעברו את גיל השירות, היא דבר אחר לחלוטין. לחלוטין. וזה גם סוג אחר. אלכסנדרה לוקש: וזה לא פותח פתח, שבהחלטה מדינית אולי של ממשלה אחרת, אנשי מילואים, שכמו שאתה אומר, מתנדבים, ועברו את גיל השירות, שהם מצד אחר, יחליטו גם, לנו זה לא מתאים, אנחנו מפסיקים להתנדב. דן חלוץ: לא ולא. אני אגיד לך למה לא. אותה ממשלה, עם אותו ראש ממשלה, מכהנת למעט שנה אחת, בחמש עשרה שנים האחרונות, הרבה מההחלטות שהתקבלו לא מצאו חן בעיני חלק מהאנשים ששייכים לכאורה למחנה אחר. הם לא במחנה אחר, הם במחנה של עם ישראל. ואף אחד לא העז, לא העלה על דל דעתו לעשות מעשה שכזה, להפסיק התנדבות. לא. המשיכו ושרתו כרגיל. גם אם היו חלוקים על העמדות הפוליטיות של מקבל ההחלטות, ולכן זה לא קשור לפוליטיקה, זה קשור לשינוי המבנה, המשטרי במדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: אוקיי, טוב, אנחנו רוצים לגעת איתך בעוד נושא, וזה הנושא הסעודי, ואתמול לפי ה"וול סטריט ג'ורנל" נרשמת כנראה עוד איזושהי התקדמות בהתכנות לסוג של הסכם או נורמליזציה עם סעודיה. כמה אתה אופטימי? דן חלוץ: זה לא עניין של אופטימיות. אני אתמוך בכל מהלך שיביא להסדרים של שלום עם כל מדינה שאין לנו הסדר של שלום איתה. יחד עם זאת, צריך לוודא שאנחנו, מדינת ישראל, לא נשלם מחיר מעבר להיגיון. מה המחיר, למשל? אמצעי לחימה מתקדמים מאוד. שתיים, יכולת העשרת אורניום על אדמת סעודיה. אלכסנדרה לוקש: אומרים גורמים מסוימים, כולל שרים מסוימים בממשלה הזאת, שאם סעודיה לא תקבל את הגרעין שלה מארה״ב, היא תקבל אותו מסין או מגורמים עוינים אחרים, ומוטב לנו, לכן גם לישראל, שזה יהיה בצורה הזאת. דן חלוץ: אמירה, זה בסדר גמור, על מנת לתרץ הסכמה, לתת לסעודים יכולת העשרה, הם יתרצו את זה באמירה כזו. אני לא מקבל. אין לי שום סיבה לקבל את זה, כי לא שמעתי את האמריקאים אומרים את זה. צריך לזכור, בסופו של דבר לאמריקאים יש את האינטרס האמריקאי, האינטרס הישראלי קיים, אבל הוא לא המהות. המהות האמריקאית היא להגיע לזה שקודם כל הנפט יסחר בעולם בדולרים, ולא ביואן. זה הדבר הראשון. אלכסנדרה לוקש: בישראל יש בכלל סיי [השפעה], אתה אומר, הקו האדום, ואנחנו מבינים את זה, הקו האדום של ישראל זה אמצעי לחימה מתקדמים ואורניום מועשר בסעודיה, אבל לישראל יש בכלל את הסיי [השפעה] מול ארצות הברית, בטח בעידן הנוכחי, ביחסים בין הממשלים, להכתיב לארצות הברית? דן חלוץ: הנה נתת תשובה למה צריך מערכת יחסים טובה עם ארה״ב. אלכסנדרה לוקש: אבל כרגע... דן חלוץ: על מנת שאין לנו סיי [השפעה] לדעתי הסיי [השפעה] שלנו מוגבל, אבל זה לא חשוב אם יש לנו סיי [השפעה] או אין לנו סיי [השפעה], חשוב שנאמר את עמדתנו. ועמדתנו צריכה להיות התנגדות נחרצת ליכולת העשרת... אלכסנדרה לוקש: ואתה לא בטוח שההתנגדות הנחרצת הזאת נשמעת כשלמשל השר [רון] דרמר מדבר עם גורמים בבית הלבן? דן חלוץ: לא, אני לא בטוח. מה לעשות שכל הדיון בינינו לבין מי שמנהל היום את מדינת ישראל הוא דיון של אמון. אין אמון בשום החלטה שמתקבלת. אין אמון בשום אמירה שנאמרת. אלכסנדרה לוקש: זה מסכן אבל את ביטחון ישראל, זה שלא מושמעת התנגדות נחרצת, וזה שאולי באמת סעודה תקבל את הכלי ה... דן חלוץ: אני אגיד לך את מה זה מסכן. זה מסכן את עניין מרוץ החימוש במזרח התיכון. אם סעודיה תקבל יכולת כזו, גם המצרים ירצו יכולת כזו, גם הטורקים ירצו יכולת כזו, גם הירדנים יבקשו לסדר לעצמם כורים גרעיניים לצורכי אנרגיה. יכול להיות פה תהליך אסקלטיבי שאנחנו יודעים את ההתחלה שלו, ואנחנו לא יודעים את הסוף שלו. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אם אנחנו נאפשר את הגרעין לסעודיה, אנחנו עלולים לקבל מדינות מגורענות פה לידינו, שכנות שלנו. דן חלוץ: נקבל גרעינים בכל מדינה. יכולים לקבל. אלכסנדרה לוקש: ממש לקראת הסיום, דיברנו על מלחמת לבנון השנייה, ואני רוצה להחזיר אותך למלחמת יום כיפור, שגם אותה אתה מכיר היטב, ושאלתי אותך אם יש איזושהי תחושה של דמיון או דז'ה וו לתקופה של מלחמת לבנון, אבל יש גם זיכרונות ממלחמת יום כיפור בתקופה הזאת? דן חלוץ: תראי, בעוד חודש ושבוע, אנחנו מציינים 50 שנה למלחמת יום כיפור, אני עם מלחמת יום כיפור שירתתי בטייסת ששילמה את המחיר הכי גבוה בחיל האוויר, בנפגעים ושבויים. ואין ספק שהזיכרונות צפים. הם קיימים כל יום, אבל הם צפים במיוחד כשמגיעים לתאריך. הדבר היחיד שמטריד אותי הוא שבמלחמת יום כיפור הרגשתי יותר בטוח מאשר אני מרגיש כיום. כי אז ידענו מי אויב. הוא היה ברור, הוא היה מובהק, זה היה הצד השני, זה היה אויב. היום זה לא אויב, אנחנו נלחמים בעצמנו. ומלחמה עצמית היא דבר נורא. כי אתה מכרסם את היסודות שעליהם בנויה החברה הישראלית. אז לא כרסמנו את היסוד החברתי הישראלי. אלכסנדרה לוקש: זאת הייתה מלחמת הקיום האחרונה של ישראל, וזאת הנוכחית? דן חלוץ: זאת מלחמת קיום הרבה יותר מהותית, כי אנחנו פוגעים פה בדבר הבסיסי ביותר, וזה הלכידות החברתית של מדינת ישראל. כמובן ששותפים לזה הרבה גורמים, זה לא רק העניין הצבאי, העניין החברתי והעניין הביטחוני. אנחנו רואים את האמירה ששמעתי קודם בשולי הכניסה שלי, את קטי שיטרית. אלכסנדרה לוקש: עוד מעט נדבר איתה כאן בשידור. דן חלוץ: מה שהיא אמרה מטריד אותי מאוד. מטריד אותי מאוד. כי אנחנו לא רוצים לכפות על החרדים שירות צבאי. אנחנו רוצים שהם ישרתו את מדינת ישראל שירות כלשהו, ולא יהיו תלויים על צווארה של מדינת ישראל בלי תמורה. אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, תודה רבה על הדברים האלה הבוקר, תודה. דן חלוץ: תודה לך. סימוכין:
14:50

חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים" ב-30 באוגוסט 2023, התראיין המטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל.) דן חלוץ באולפן אתר Ynet, ולהן תוכן הראיון: אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, שלום אדוני. בוקר טוב. דן חלוץ: בוקר טוב, אלכסנדרה. אלכסנדרה לוקש: טוב, יש לנו הרבה מאוד עניינים כמובן על הפרק, אבל הכל גם קשור להכל בסופו של דבר, ונתחיל באמת עם הסיפא של הדברים. שר הביטחון [יואב] גלנט, לא חדש עבור מי שמקשיב לחדשות בישראל, מי שמכיר את המערכת כמוך, כמה באמת זה מזכיר לך את החודשים שלפני מלחמת לבנון השנייה? דן חלוץ: אני מוטרד מהכיוון הזה של הצהרות. אנחנו למדנו בחיים שכשמצהירים ומצהירים ומצהירים, בסוף הגפרור יכול להיזרק והדלק יכול לבעור. הייתי מעדיף שהפתרון לבעיה הזו של האוהל [שהקים חיזבאללה בגבול ישראל], יינתן בדרך אחרת. אלכסנדרה לוקש: אבל זה רק האוהל, זה הרי, יש הרבה מאוד פרובוקציות וגם כנראה דחיפה איראנית, לפחות לפי מה שאנחנו שומעים. דן חלוץ: בסדר, יש דחיפה איראנית ויש הרבה פרובוקציות, ואנחנו צריכים להיות המבוגר האחראי הפעם. אני מציע את זה למדינת ישראל. אני חרד למדינת ישראל, לא לאיראנים ולא לחיזבאללה. אני בטוח שמדינת ישראל אם היא תחליט שזה מה שצריך לעשות, תעשה את זה טוב מאוד. אלכסנדרה לוקש: האמירות האלה, אתה אומר, רק מתדלקות את ההסלמה הפוטנציאלית, הן לא בולמות אותה כמו ש... דן חלוץ: הן אמורות לשרת כמה דברים. הן אמורות קודם כל להשפיע על האו"ם לעשות את עבודתו, ולא להיכנע לגחמות של ממשלת לבנון. הדבר השני, הן אמורות לאותת לצד השני, שימו לב, אנחנו מוכנים. הדבר השלישי, כפי שאמרתי, הן יכולות להדליק את האזור. אלכסנדרה לוקש: זה החשש שלך, שאמירה... של גלנט יכולה רק להדליק את ההזדמנות. דן חלוץ: לא, אני לא רוצה לומר שהאמירה הזו לבדה, אבל אני אומר דבר אחד, עוד לא נולד האוהל שבגללו כדאי לצאת למלחמה, גם אם היא תהיה מוצלחת, כי אין מלחמות מוצלחות. למדנו את זה. אלכסנדרה לוקש: אתה אומר אין מלחמות מוצלחות, ויש לנו כמה זיכרונות, לך יש בטח כמה זיכרונות ממלחמת לבנון השנייה. אנחנו מוכנים למלחמה? הרי יש כל מיני הצהרות, גם ישנות, גם נוכחיות, של אנשים במערכת הביטחונית, גם בדרג המדיני, שאומרים, אנחנו נחזיר את לבנון לתקופת האבן. יש לזה בסיס בכלל? דן חלוץ: אפשר להחזיר כל דבר לתקופה קודמת, אני מציע לא להתרברב, אחד, שתיים, לעשות ולא לדבר, אם רוצים לעשות. כי דיבורים בעלמא לא משרתים שום מטרה. אבל הדבר השלישי, לנסות לפתור את הדברים הללו בדרך אלטרנטיבית. אם יש כזאת. אם אין כזאת, צריך לפתור. מה שלא נפתר בשבוע הראשון, כשהוקם האוהל, קשה לתרץ אותו אחרי שלושה חודשים כשהאוהל כבר עומד. ולכן צריך למצוא דרך פתרון יותר נכונה, יותר ראויה, שמתאימה לבד של האוהל. אלכסנדרה לוקש: תראה, התחושה של [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה, וזה לא סוד, זה גם תחושה בקרב הרבה גורמים במדינה עצמה, אולי גם שלך, היא שהחברה הישראלית, וגם הצבא הישראלי, נמצא בתהליך התפוררות. יש פה לכך יסוד? דן חלוץ: לתחושה הזו יש בסיס. כל נקודה שנשים עליה את האצבע בחברה הישראלית היום, במדינת ישראל היום, היא נקודת תורפה. החברה הישראלית, הצבא הישראלי, מערכת החינוך הישראלית, הכלכלה הישראלית, יחסי החוץ של ישראל, כל דבר. אין דבר אחד שאפשר להגיד עליו שהוא תקין ומתנהל כמו שצריך. אלכסנדרה לוקש: בוא נשאר באמת בסיפור הצבאי, וליתר דיוק באירוע חיל האוויר. הרי נכון שבשבועיים האחרונים זה קצת פחות מדובר, ככה זה בסוף אוגוסט, אבל מדברים הרבה כבר על מבחן ספטמבר. על זה שהכשירות עלולה להיפגע ככל שאנחנו מעמיקים גם בספטמבר. איפה אנחנו נמצא את עצמנו באחד באוקטובר? דן חלוץ: אלכסנדרה, הדברים אינם קורים בין לילה. זה תהליך מדורג שלוקח זמן. בתחילת ספטמבר לא יהיה שינוי לעומת סוף אוגוסט, ובאמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים. הרעיון הכללי אומר שכשירותו של צה"ל תלך ותפחת ככל שמערך המתנדבים שמפסיקים שירות ילך ויגדל. ואני רואה את התופעה הזו, אני שומע עליה, אני חי אותה. התופעה הזו קיימת. היא תתרחב, אם הממשלה תלך למשל לכיוון של חוק גיוס לחרדים. חוק גיוס זה לא חוק גיוס, זה חוק אי גיוס הגדיר את זה, השר [מאיר] פורוש. אלכסנדרה לוקש: אנטי גיוס, אפילו יותר. דן חלוץ: אנטי גיוס. חוק כזה יעורר את המערכת, אנחנו כבר שומעים על מכתב השמיניסטים החדש שהולך לצאת לדרך. אנחנו חשים את מה שקורה. אלכסנדרה לוקש: אז על מי האחריות? דן חלוץ: האחריות היא רק על אחד. אחד בלבד, קוראים לו בנימין נתניהו. אלכסנדרה לוקש: מה הוא צריך לעשות? דן חלוץ: הוא צריך פשוט לעצור את החקיקה, הוא צריך להחזיר את המערכת ל[מצב] נורמל. Back to normal. Back to normal זה אומר, את כל מה שאתה רוצה להשיג, תעשה בדיון רחב, אמיתי, כנה, על מנת שנוכל להשיג משהו. אלכסנדרה לוקש: כי אחרת מה, ואני רגע, שוב, מתעכבת ורוצה שנחדד את הסיפור הצבאי. אחרת מה יקרה פה, נניח, אם תפרוץ מלחמה או עימות צבאי משמעותי אחרי החגים? דן חלוץ: אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, יותר אזרחים... דן חלוץ: יותר אזרחים ויותר חיילים. תראי, מה זה המושג שירות? המושג שירות זה לא אפס או אחד. זה תהליך הדרגתי ששוחק יכולות. שוחק יכולות, למשל, בגלל שביהודה ושומרון הגדודים נמצאים, במקום להתאמן למלחמה, הם מפזרים את המהומות שעושים אנשי הגבעות, הם מפזרים את הטרוריסטים ופוגעים בהם על מנת לטפל בטרור, והם לא מתאמנים למלחמה האמיתית שמדינת ישראל עלולה לעמוד בפניה. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אתה רואה שגם האירועים של הלאומנות היהודית ביהודה ושומרון שוחקים את הצבא? דן חלוץ: בוודאי. אתה צריך להשקיע יותר ויותר אנרגיה, יותר ויותר כוחות, הרבה יותר כוחות, שמענו רק לאחרונה, שמתגברים את הכוחות ביהודה ושומרון על מנת מה? על מנת להגן על פורעי החוק, שפורעים חוק ומאיצים את הטרור, ואנחנו צריכים לשרת את ההגנה שלהם. אלכסנדרה לוקש: טוענים גורמים שונים במערכת הפוליטית והמדינית. שאתה, דן חלוץ, לא רק אתה, אבל מייחסים גם לך, בעצם נותן מתנה לנסראללה, בעצם מעודד את הסרבנות, מעודד את אי הגיוס, מעודד אולי את העימות הצבאי הבא. אנחנו שומעים הרי שגם בלבנון מצטטים אותך. דן חלוץ: אני לא מעודד שום דבר, אני מעודד את ראש הממשלה [בנימין נתניהו] לרדת מהעץ הגבוה שהוא טיפס עליו לפני שהוא ייפול ממנו, כדאי לו לרדת ממנו. אלכסנדרה לוקש: אבל אולי גם אנשי חיל האוויר עלו וטיפסו על עץ. דן חלוץ: תזכרי שאנשי חיל האוויר שהפסיקו את התנדבותם הם קודם כל אזרחי מדינת ישראל. אזרח זה תפקיד ראשון במעלה, תפקידם הצבאי הוא השני במעלה ולא הפוך. וכל מי שמצפה שהם ימשיכו וינהגו כאילו לא קרה דבר, קרה דבר. החוזה הופר. מה הופר בחוזה? חתמו הסכם עם מדינה דמוקרטית, והם רואים לנגד עיניהם איך נוצרת כאן דיקטטורה. אלכסנדרה לוקש: תראה, אני לא היה הראשונה ששואלת אותך, כמובן על סיפור ההתנתקות, הרי שם גם נפל דבר מבחינת גורמים רבים, ואז קראת להם סרבנים. מה השתנה? דן חלוץ: את לא תהיי הראשונה, גם לא תהיי אחרונה, וההבדל המהותי בין ההתנתקות לבין היום, הוא שאז הייתה החלטה מדינית-פוליטית, והיום לא מדובר בהחלטה מדינית-פוליטית, היום מדובר בשינוי מבנה משטרי של מדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: עבור הרבה אנשים זה היה שבר, שבר משמעותי מאוד. קריעה מוחלטת, אתה יודע, אתה קורא לזה מדיני, אבל גם מבחינתם החוזה הופר כשפינו אנשים מביתם. דן חלוץ: ליבי, ליבי, עם כל מפוני גוש קטיף. אני לא, לא, זר לתחושות של האנשים שם. יחד עם זאת, ההשוואה אינה במקומה. סרבנות של חיילי חובה היא דבר אחד, וסרבנות שמייחסים, המילה סרבנות היא לא נכונה, הפסקת התנדבות של מילואימניקים שעברו את גיל השירות, היא דבר אחר לחלוטין. לחלוטין. וזה גם סוג אחר. אלכסנדרה לוקש: וזה לא פותח פתח, שבהחלטה מדינית אולי של ממשלה אחרת, אנשי מילואים, שכמו שאתה אומר, מתנדבים, ועברו את גיל השירות, שהם מצד אחר, יחליטו גם, לנו זה לא מתאים, אנחנו מפסיקים להתנדב. דן חלוץ: לא ולא. אני אגיד לך למה לא. אותה ממשלה, עם אותו ראש ממשלה, מכהנת למעט שנה אחת, בחמש עשרה שנים האחרונות, הרבה מההחלטות שהתקבלו לא מצאו חן בעיני חלק מהאנשים ששייכים לכאורה למחנה אחר. הם לא במחנה אחר, הם במחנה של עם ישראל. ואף אחד לא העז, לא העלה על דל דעתו לעשות מעשה שכזה, להפסיק התנדבות. לא. המשיכו ושרתו כרגיל. גם אם היו חלוקים על העמדות הפוליטיות של מקבל ההחלטות, ולכן זה לא קשור לפוליטיקה, זה קשור לשינוי המבנה, המשטרי במדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: אוקיי, טוב, אנחנו רוצים לגעת איתך בעוד נושא, וזה הנושא הסעודי, ואתמול לפי ה"וול סטריט ג'ורנל" נרשמת כנראה עוד איזושהי התקדמות בהתכנות לסוג של הסכם או נורמליזציה עם סעודיה. כמה אתה אופטימי? דן חלוץ: זה לא עניין של אופטימיות. אני אתמוך בכל מהלך שיביא להסדרים של שלום עם כל מדינה שאין לנו הסדר של שלום איתה. יחד עם זאת, צריך לוודא שאנחנו, מדינת ישראל, לא נשלם מחיר מעבר להיגיון. מה המחיר, למשל? אמצעי לחימה מתקדמים מאוד. שתיים, יכולת העשרת אורניום על אדמת סעודיה. אלכסנדרה לוקש: אומרים גורמים מסוימים, כולל שרים מסוימים בממשלה הזאת, שאם סעודיה לא תקבל את הגרעין שלה מארה״ב, היא תקבל אותו מסין או מגורמים עוינים אחרים, ומוטב לנו, לכן גם לישראל, שזה יהיה בצורה הזאת. דן חלוץ: אמירה, זה בסדר גמור, על מנת לתרץ הסכמה, לתת לסעודים יכולת העשרה, הם יתרצו את זה באמירה כזו. אני לא מקבל. אין לי שום סיבה לקבל את זה, כי לא שמעתי את האמריקאים אומרים את זה. צריך לזכור, בסופו של דבר לאמריקאים יש את האינטרס האמריקאי, האינטרס הישראלי קיים, אבל הוא לא המהות. המהות האמריקאית היא להגיע לזה שקודם כל הנפט יסחר בעולם בדולרים, ולא ביואן. זה הדבר הראשון. אלכסנדרה לוקש: בישראל יש בכלל סיי [השפעה], אתה אומר, הקו האדום, ואנחנו מבינים את זה, הקו האדום של ישראל זה אמצעי לחימה מתקדמים ואורניום מועשר בסעודיה, אבל לישראל יש בכלל את הסיי [השפעה] מול ארצות הברית, בטח בעידן הנוכחי, ביחסים בין הממשלים, להכתיב לארצות הברית? דן חלוץ: הנה נתת תשובה למה צריך מערכת יחסים טובה עם ארה״ב. אלכסנדרה לוקש: אבל כרגע... דן חלוץ: על מנת שאין לנו סיי [השפעה] לדעתי הסיי [השפעה] שלנו מוגבל, אבל זה לא חשוב אם יש לנו סיי [השפעה] או אין לנו סיי [השפעה], חשוב שנאמר את עמדתנו. ועמדתנו צריכה להיות התנגדות נחרצת ליכולת העשרת... אלכסנדרה לוקש: ואתה לא בטוח שההתנגדות הנחרצת הזאת נשמעת כשלמשל השר [רון] דרמר מדבר עם גורמים בבית הלבן? דן חלוץ: לא, אני לא בטוח. מה לעשות שכל הדיון בינינו לבין מי שמנהל היום את מדינת ישראל הוא דיון של אמון. אין אמון בשום החלטה שמתקבלת. אין אמון בשום אמירה שנאמרת. אלכסנדרה לוקש: זה מסכן אבל את ביטחון ישראל, זה שלא מושמעת התנגדות נחרצת, וזה שאולי באמת סעודה תקבל את הכלי ה... דן חלוץ: אני אגיד לך את מה זה מסכן. זה מסכן את עניין מרוץ החימוש במזרח התיכון. אם סעודיה תקבל יכולת כזו, גם המצרים ירצו יכולת כזו, גם הטורקים ירצו יכולת כזו, גם הירדנים יבקשו לסדר לעצמם כורים גרעיניים לצורכי אנרגיה. יכול להיות פה תהליך אסקלטיבי שאנחנו יודעים את ההתחלה שלו, ואנחנו לא יודעים את הסוף שלו. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אם אנחנו נאפשר את הגרעין לסעודיה, אנחנו עלולים לקבל מדינות מגורענות פה לידינו, שכנות שלנו. דן חלוץ: נקבל גרעינים בכל מדינה. יכולים לקבל. אלכסנדרה לוקש: ממש לקראת הסיום, דיברנו על מלחמת לבנון השנייה, ואני רוצה להחזיר אותך למלחמת יום כיפור, שגם אותה אתה מכיר היטב, ושאלתי אותך אם יש איזושהי תחושה של דמיון או דז'ה וו לתקופה של מלחמת לבנון, אבל יש גם זיכרונות ממלחמת יום כיפור בתקופה הזאת? דן חלוץ: תראי, בעוד חודש ושבוע, אנחנו מציינים 50 שנה למלחמת יום כיפור, אני עם מלחמת יום כיפור שירתתי בטייסת ששילמה את המחיר הכי גבוה בחיל האוויר, בנפגעים ושבויים. ואין ספק שהזיכרונות צפים. הם קיימים כל יום, אבל הם צפים במיוחד כשמגיעים לתאריך. הדבר היחיד שמטריד אותי הוא שבמלחמת יום כיפור הרגשתי יותר בטוח מאשר אני מרגיש כיום. כי אז ידענו מי אויב. הוא היה ברור, הוא היה מובהק, זה היה הצד השני, זה היה אויב. היום זה לא אויב, אנחנו נלחמים בעצמנו. ומלחמה עצמית היא דבר נורא. כי אתה מכרסם את היסודות שעליהם בנויה החברה הישראלית. אז לא כרסמנו את היסוד החברתי הישראלי. אלכסנדרה לוקש: זאת הייתה מלחמת הקיום האחרונה של ישראל, וזאת הנוכחית? דן חלוץ: זאת מלחמת קיום הרבה יותר מהותית, כי אנחנו פוגעים פה בדבר הבסיסי ביותר, וזה הלכידות החברתית של מדינת ישראל. כמובן ששותפים לזה הרבה גורמים, זה לא רק העניין הצבאי, העניין החברתי והעניין הביטחוני. אנחנו רואים את האמירה ששמעתי קודם בשולי הכניסה שלי, את קטי שיטרית. אלכסנדרה לוקש: עוד מעט נדבר איתה כאן בשידור. דן חלוץ: מה שהיא אמרה מטריד אותי מאוד. מטריד אותי מאוד. כי אנחנו לא רוצים לכפות על החרדים שירות צבאי. אנחנו רוצים שהם ישרתו את מדינת ישראל שירות כלשהו, ולא יהיו תלויים על צווארה של מדינת ישראל בלי תמורה. אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, תודה רבה על הדברים האלה הבוקר, תודה. דן חלוץ: תודה לך. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

19,806 görüntüleme • 1 yıl önce

מספרים על הרב שלמה זלמן אוירבך שפעם הגיע בחור ישיבה מבית וגן לומר לו שהוא רוצה לנסוע לצפון לקברי צדיקים. הסתכל עליו הרב ואמר לו, למה לצפון? הצביע הרב אל הר הרצל ואמר לבחור, הנה שם נמצא הר הרצל ובו קבורים מאות ואלפי צדיקים לך להתפלל שם. לוח השנה הישראלי הוא אולי הקשה והמורכב מכולם. הוא לוח שנה שנושא בתוכו את מסורת אבותינו, לצד ציונות מתחדשת. הוא לוח שנה שמזכיר לנו את השורשים העמוקים שלנו, את המחיר הכבד ששילמנו ואנחנו עדיין משלמים, על הזכות לחיות בארץ שלנו. אותו לוח שנה שבשבוע אחד כל כך ישראלי, כולנו עוברים טלטלה אחרי טלטלה, משואה לתקומה, מזיכרון וגבורה, לחגיגות של שמחה. הצפירות המפלחות את האוויר וחודרות אלינו עמוק אל תוך הלב, בעודנו מרכינים ראש לזכר אותם גיבורים וגיבורות, הן הרגע הישראלי ביותר בשנה עבור רבים מאיתנו. דקות בודדות לאורך השנה שמשאירות מאחור, לזמן קצר, אולי אפילו קצר מדיי את כל המחלוקות, את כל מה שמפלג, את כל מה שמרחיק אותנו אחד מהשני, ומדגישות את היותנו עם אחד, במדינה קטנה אחת, שהשנה השבח לבורא עולם, הראתה לעולם כולו את כוחה ועוצמתה. הכוח והעוצמה שהקרנו אל העולם, הגיעו עם מחיר כבד, אותו שילמו גיבורים וגיבורות אשר היו ואינם עוד. הכאב? אדיר. והמילים? המילים לא תמיד מספיקות כדי לנחם. מה תאמר לילדה קטנה שאביה כבר לא ילווה אותה בדרכה לחופה? איך תסביר לילד שאביו כבר לא יקח אותו למשחק כדורגל? איך תנחם בעל שאישתו כבר לא תחכה לו בשובו הביתה? ואילו מלים בכלל יוכלו להציע נחמה לאישה שכל רצונה הוא ללטף פעם אחת אחרונה את אהובה? וכשאין מילים לעתים מספיקה שתיקה ״וידום אהרון״. שתיקה מלאה בתודה, בהוקרה, בהרכנת ראש ובהבטחה שהיא הציווי הישראלי ביותר והחשוב מכולם, שמותם לא יהיה לשווא, שנהיה ראויים. ולצידה של אותה שתיקה עוצמתית, צמד מילים החוזרות על עצמן פעם אחר פעם, אחר פעם ״שנהיה ראויים״. צמד המילים האלו ״שנהיה ראויים״, אינם עוד ביטוי עבורי כשר לביטחון לאומי הן הפכו לתוכנית העבודה שלי. תוכנית אותה אני מיישם יום ביומו, בכל פעם שאני יורד לשטח, בכל חוק שעובר, בכל פעם שאנחנו נותנים גיבוי לשוטרים שלנו ללוחמים שלנו, ללוחמי ולוחמות הכליאה שלנו, תמיד ניצבת מעלינו החובה, ״להיות ראויים״. אני ניצב מולכם היום, משפחות השכול של שוטרי ושוטרות משטרת ישראל, של לוחמי ולוחמות שב״ס ומתחייב בפניכם, נמשיך להיות ראויים. ראויים לאומץ שלהם. ראויים לנחישות שלהם. ראויים להקרבה שלהם. המורשת של הנופלים מחייבת אותנו לא רק לזכור, אלא לפעול. ה-7.10 היה רגע של מבחן, רגע עצוב מאוד, הוא רגע גם של הזדמנות גדולה, של רוח גדולה, הזדמנות לשנות את הקונספציה, הזדמנות לקבע מחדש את ההרתעה, את המעמד של צה"ל, של המשטרה, של שירות בתי הסוהר, של ישראל כמעצמה, חלק מההזדמנויות האלה חיבקנו בשתי ידיים. אני גאה גאה שיש לנו צבא, מוסד ושב״כ שחיסלו את סינוואר, נסראללה וחמינאי, ועוד עשרות אלפי רוצחים. אני גאה במשטרה שלנו, שב-7.10 שוטרים ושוטרות, לוחמים ולוחמות יצאו מהבית, לפעמים רק באקדח מול נשק כבד של החמאס והצליחו להציל את המצב. אני גאה בשירות בתי הסוהר שלנו ששינה לחלוטין את תפיסת עולמו הקודמת והיום הופסקו הקייטנות, יש סדר בבתי הסוהר, יש משילות, יש נחישות, יש ריבונות. אני אומר כאן, מול קברי הגיבורים והצדיקים, חובתנו היא לא רק לזכור, חובתינו ״להיות ראויים״. יחד נבנה, יחד נמשיך את המסע, יחד נמשיך את המורשת שהם הותירו לנו, ובעזרת השם יחד אנחנו מנצחים וננצח ניצחון מוחלט את האויבים שלנו כדי שהילדים שלנו יוכלו לשבת כאן בשקט. ה׳ יקום דמם🕯️💔
5:49

מספרים על הרב שלמה זלמן אוירבך שפעם הגיע בחור ישיבה מבית וגן לומר לו שהוא רוצה לנסוע לצפון לקברי צדיקים. הסתכל עליו הרב ואמר לו, למה לצפון? הצביע הרב אל הר הרצל ואמר לבחור, הנה שם נמצא הר הרצל ובו קבורים מאות ואלפי צדיקים לך להתפלל שם. לוח השנה הישראלי הוא אולי הקשה והמורכב מכולם. הוא לוח שנה שנושא בתוכו את מסורת אבותינו, לצד ציונות מתחדשת. הוא לוח שנה שמזכיר לנו את השורשים העמוקים שלנו, את המחיר הכבד ששילמנו ואנחנו עדיין משלמים, על הזכות לחיות בארץ שלנו. אותו לוח שנה שבשבוע אחד כל כך ישראלי, כולנו עוברים טלטלה אחרי טלטלה, משואה לתקומה, מזיכרון וגבורה, לחגיגות של שמחה. הצפירות המפלחות את האוויר וחודרות אלינו עמוק אל תוך הלב, בעודנו מרכינים ראש לזכר אותם גיבורים וגיבורות, הן הרגע הישראלי ביותר בשנה עבור רבים מאיתנו. דקות בודדות לאורך השנה שמשאירות מאחור, לזמן קצר, אולי אפילו קצר מדיי את כל המחלוקות, את כל מה שמפלג, את כל מה שמרחיק אותנו אחד מהשני, ומדגישות את היותנו עם אחד, במדינה קטנה אחת, שהשנה השבח לבורא עולם, הראתה לעולם כולו את כוחה ועוצמתה. הכוח והעוצמה שהקרנו אל העולם, הגיעו עם מחיר כבד, אותו שילמו גיבורים וגיבורות אשר היו ואינם עוד. הכאב? אדיר. והמילים? המילים לא תמיד מספיקות כדי לנחם. מה תאמר לילדה קטנה שאביה כבר לא ילווה אותה בדרכה לחופה? איך תסביר לילד שאביו כבר לא יקח אותו למשחק כדורגל? איך תנחם בעל שאישתו כבר לא תחכה לו בשובו הביתה? ואילו מלים בכלל יוכלו להציע נחמה לאישה שכל רצונה הוא ללטף פעם אחת אחרונה את אהובה? וכשאין מילים לעתים מספיקה שתיקה ״וידום אהרון״. שתיקה מלאה בתודה, בהוקרה, בהרכנת ראש ובהבטחה שהיא הציווי הישראלי ביותר והחשוב מכולם, שמותם לא יהיה לשווא, שנהיה ראויים. ולצידה של אותה שתיקה עוצמתית, צמד מילים החוזרות על עצמן פעם אחר פעם, אחר פעם ״שנהיה ראויים״. צמד המילים האלו ״שנהיה ראויים״, אינם עוד ביטוי עבורי כשר לביטחון לאומי הן הפכו לתוכנית העבודה שלי. תוכנית אותה אני מיישם יום ביומו, בכל פעם שאני יורד לשטח, בכל חוק שעובר, בכל פעם שאנחנו נותנים גיבוי לשוטרים שלנו ללוחמים שלנו, ללוחמי ולוחמות הכליאה שלנו, תמיד ניצבת מעלינו החובה, ״להיות ראויים״. אני ניצב מולכם היום, משפחות השכול של שוטרי ושוטרות משטרת ישראל, של לוחמי ולוחמות שב״ס ומתחייב בפניכם, נמשיך להיות ראויים. ראויים לאומץ שלהם. ראויים לנחישות שלהם. ראויים להקרבה שלהם. המורשת של הנופלים מחייבת אותנו לא רק לזכור, אלא לפעול. ה-7.10 היה רגע של מבחן, רגע עצוב מאוד, הוא רגע גם של הזדמנות גדולה, של רוח גדולה, הזדמנות לשנות את הקונספציה, הזדמנות לקבע מחדש את ההרתעה, את המעמד של צה"ל, של המשטרה, של שירות בתי הסוהר, של ישראל כמעצמה, חלק מההזדמנויות האלה חיבקנו בשתי ידיים. אני גאה גאה שיש לנו צבא, מוסד ושב״כ שחיסלו את סינוואר, נסראללה וחמינאי, ועוד עשרות אלפי רוצחים. אני גאה במשטרה שלנו, שב-7.10 שוטרים ושוטרות, לוחמים ולוחמות יצאו מהבית, לפעמים רק באקדח מול נשק כבד של החמאס והצליחו להציל את המצב. אני גאה בשירות בתי הסוהר שלנו ששינה לחלוטין את תפיסת עולמו הקודמת והיום הופסקו הקייטנות, יש סדר בבתי הסוהר, יש משילות, יש נחישות, יש ריבונות. אני אומר כאן, מול קברי הגיבורים והצדיקים, חובתנו היא לא רק לזכור, חובתינו ״להיות ראויים״. יחד נבנה, יחד נמשיך את המסע, יחד נמשיך את המורשת שהם הותירו לנו, ובעזרת השם יחד אנחנו מנצחים וננצח ניצחון מוחלט את האויבים שלנו כדי שהילדים שלנו יוכלו לשבת כאן בשקט. ה׳ יקום דמם🕯️💔

איתמר בן גביר

13,472 görüntüleme • 5 ay önce

יואב לימור יואב לימור Yoav Limor: ממשלת ישראל אמנם לא הסמיכה אותי לדבר בשמה, אבל יש לי הודעה מטעמה למשפחות החטופים: בוקר טוב משפחות חטופים יקרות, ממשלת ישראל מבקשת שתפסיקו להציק לה ותסתדרו לבד עם הבעיה שלכם. זה נכון שהחטופים לא חטפו את עצמם אבל מי שאחראי לכך הוא החמאס ואם יש לכם בעיה תפנו אליו. הוא אמנם לא כ"כ זמין בזמן האחרון אבל אין לנו ספק שתסתדרו. דברו עם קטאר, דברו עם מצרים, דברו עם מי שתרצו ותנסו לבד להזיז עניינים. ממשלת ישראל לא חושבת שהיא קשורה לחטופים האלה שלכם ואין לה איך לעזור לכם. היא עסוקה במלחמות נצח ובהשתמטות מגיוס ובתקציבים קואליציונים ואתם מפריעים לה בדרך, והיא גם לא בעניין של לשמוע אתכם ולכן שחררו. תספיקו לבקש להיפגש עם ראש הממשלה הוא כבר חצי שנה עסוק בדברים חשובים יותר מאשר החטופים האלה שלכם. ותפסיקו גם להגיע לכנסת עם ההקלטות שלכם ועם החולצות שלכם ועם הנאומים האלה שלכם על אלה שנמקים בעזה, או כמו שאומר דוד ביטן "תקצרו", אתם חופרים, הבנו את הנקודה, נקסט. תנו לנו לצעוק עוד קצת על היועמ"שית או לקדם את המהפכה המשפטית, זה הרבה יותר חשוב לנו מהחטופים האלה שלכם. ותפסיקו גם להפעיל את הנודניקים האלה ממערכת הביטחון, את הרמטכ"ל ואת ראש השב"כ ואת ראש המוסד ואת האלוף ניצן אלון, גם ככה הם לא באים לנו טוב ואתם רק נותנים לנו עוד סיבות לרצוח להדיח אותם. ואם אפשר אז תפסיקו גם להפגין, אתם עושים רעש ומפריעים לנו וזה לא נעים להתחיל ככה את השבוע, כל שבוע. וגם לא נעים לנו לראות אתכם בכל תכנית בטלוויזיה ובכל בוקר בעיתון ולכן שחררו מאתנו, נקסט, תסתדרו לבד. אנחנו בטוחים שתמצאו דרך יצירתית להחזיר אותם הביתה, בכל מקרה שיהיה לכם בהצלחה.
1:58

יואב לימור יואב לימור Yoav Limor: ממשלת ישראל אמנם לא הסמיכה אותי לדבר בשמה, אבל יש לי הודעה מטעמה למשפחות החטופים: בוקר טוב משפחות חטופים יקרות, ממשלת ישראל מבקשת שתפסיקו להציק לה ותסתדרו לבד עם הבעיה שלכם. זה נכון שהחטופים לא חטפו את עצמם אבל מי שאחראי לכך הוא החמאס ואם יש לכם בעיה תפנו אליו. הוא אמנם לא כ"כ זמין בזמן האחרון אבל אין לנו ספק שתסתדרו. דברו עם קטאר, דברו עם מצרים, דברו עם מי שתרצו ותנסו לבד להזיז עניינים. ממשלת ישראל לא חושבת שהיא קשורה לחטופים האלה שלכם ואין לה איך לעזור לכם. היא עסוקה במלחמות נצח ובהשתמטות מגיוס ובתקציבים קואליציונים ואתם מפריעים לה בדרך, והיא גם לא בעניין של לשמוע אתכם ולכן שחררו. תספיקו לבקש להיפגש עם ראש הממשלה הוא כבר חצי שנה עסוק בדברים חשובים יותר מאשר החטופים האלה שלכם. ותפסיקו גם להגיע לכנסת עם ההקלטות שלכם ועם החולצות שלכם ועם הנאומים האלה שלכם על אלה שנמקים בעזה, או כמו שאומר דוד ביטן "תקצרו", אתם חופרים, הבנו את הנקודה, נקסט. תנו לנו לצעוק עוד קצת על היועמ"שית או לקדם את המהפכה המשפטית, זה הרבה יותר חשוב לנו מהחטופים האלה שלכם. ותפסיקו גם להפעיל את הנודניקים האלה ממערכת הביטחון, את הרמטכ"ל ואת ראש השב"כ ואת ראש המוסד ואת האלוף ניצן אלון, גם ככה הם לא באים לנו טוב ואתם רק נותנים לנו עוד סיבות לרצוח להדיח אותם. ואם אפשר אז תפסיקו גם להפגין, אתם עושים רעש ומפריעים לנו וזה לא נעים להתחיל ככה את השבוע, כל שבוע. וגם לא נעים לנו לראות אתכם בכל תכנית בטלוויזיה ובכל בוקר בעיתון ולכן שחררו מאתנו, נקסט, תסתדרו לבד. אנחנו בטוחים שתמצאו דרך יצירתית להחזיר אותם הביתה, בכל מקרה שיהיה לכם בהצלחה.

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

25,199 görüntüleme • 1 yıl önce

מר טאוב, זה נחמד שאתה מחליט על איזו שאלה לענות ואיזו היא בעיניך "שאלה דמגוגית שאין בה שום עניין, ושעליה כבר עניתי". זה הופך משעשע ממש כי לא שאלתי אותך שום דבר. אתה העלית על הכתב שורה של פירכות, מניפולציות וסילופים חמורים. אני הצבעתי עליהם. בתחילה הגבת לגופו של אדם, לא של עניין, ואחר כך, כשזה לא הצליח- החלטת לנתק מגע. זכותך. ובגלל שלנתק מגע לגמרי נחשב אצלך להפסד, פשוט קיפצצת לך לנושא חדש ישן תוך הפקת לקחים. אחרי שבעניין הביפרים האשמת אותי שפרסמתי משהו במטרה לסכל את המבצע, והגעת לבית המשפט בתביעת דיבה שאנחנו נמצאים בעיצומה, הפעם עברת לאיראן, ובמקום להאשים אתה "רק שואל שאלות", כאילו אתה ואני חתומים על איזה חוזה מחייב לטורניר "אמת או חובה", וזה כמובן כשאתה קובע באילו שאלות יש עניין ומהי דמגוגיה. (אני בוודאות לא הייתי מסכים לטורניר, בטח לא לחלק של ה"חובה". כבר העירו לי כמה אנשים שההתעניינות האובססיבית שלך בי, הרבה הרבה מעבר לחשיבות האמיתית שלי בשיח הציבורי- עשרות (לפחות, לדעתי עבר מזמן את ה-100) פוסטים, פודקסטים, ראיונות, משדרים מיוחדים, ציוצים, תגובות ורטוויטים- מעלים חשד אצל אותם מעירים שהעניין שלך בי נובע בכלל ממניעים אחרים.) לכן, מר טאוב, אתה לא חייב לי תשובות או התייחסות לאף אחת מהנקודות שהעליתי, אפילו אילו הייתי שואל אודות הכספים שקיבלת, אם קיבלת, מגופים הקשורים במשטר הפאשיסטי והגזעני של ויקטור אורבן, כולל החזרי הוצאות לכנסים שאתה משתתף בהם, ופלטי חשבון בנק להוכחת גירסתך, עניין שהוא חשוב מאוד בעייני. מאידך, אני לא חייב לך תשובות, לא לך ולא למקהלת הרעלנים שמישהו מפעיל פה בסינכרון מופלא. בעניין איראן- אני ממש לא מתחמק אלא ממתין בסבלנות שמישהו שגם מזדהה בשמו וגם לא יכבוש את ייצרו, יהפוך את סימן השאלה לסימן קריאה ואוכל לקחת אותו, עם האמירה שלו, לבית המשפט, שהוא יחליט, וגם יצמיד תג מחיר לעלילות הדם האלה, שלא אצטרך להתקוטט פה עם כל רעלן. באשר לכתבת החדשות בטיימס: אתה אכן מדייק לגבי תאריך הפרסום- 28 במאי. כל השאר- שוב זלזול באינטליגנציה של הצופים והקוראים שלך, ביטחון שהם לא יילכו לבדוק ולא יבינו איך אתה מאכיל אותם (שוב) בערימת הבלים. אתה כותב בהודעה אחת כי הכתבה, עליה חתומים חמישה עיתונאים אמריקאים של הטיימס ואני, חושפת "פרטים קריטיים על תכניות התקיפה" ובהודעה מאוחרת יותר אתה כותב כי היא "חושפת את תוכניות התקיפה של ישראל באיראן". עד כדי כך. בסרטון שמתחיל את השרשור הזה אתה אומר "בין השאר המאמר חושף שישראל יכולה להוציא תקיפה לפועל תקיפה בהתראה [שגיאת הכתיב במקור, נפוצה בתרגום AIמאנגלית] של שבע שעות וההתראה הקצרה [שגיאת הכתיב במקור] לא תשאיר הרבה מקום ללחץ על נתניהו לבטל את התקיפה, כך מייעץ לנו המאמר", ואז אתה עושה את התנועה הזו של גירוד באף עם יד שמאל, תנועה שמופיעה במקומות איסטרטגיים בשיח שלך, למשל כשאתה "מצטט" משהו שלא נכתב. מה שכן כתוב שם הוא שהמודיעין האמריקאי מעריך שישראל יכולה להתכונן\להיערך לתקיפה תוך שבע שעות ושההערכה הזו מדאיגה פקידים בכירים בוושינגטון. אחרי שהעלמת מקוראיך שמדובר בסך הכל על ציטוט הערכה של המודיעין האמריקאי, אתה מכנה את ידיעת החדשות בשם "מאמר", רומז למשהו דעתני, הפעם כדי להחליק פנימה תוספת למקור כאילו כך "מייעץ לנו המאמר". הידיעה הזו לא מייעצת לאף אחד כלום. היא פשוט ידיעה שכוללת דיווח על משהו שחושבים במודיעין של ארצות הברית וכיצד המשהו הזה מדאיג פקידים אמריקאים. ככה זה בעיתונות חופשית- להשתדל לדווח הכי טוב והכי אמין על העובדות החשובות. רק מי שחי בעולם רדוף וחשוך בו לא עושים שום דבר בלי מניע נסתר ישליך תמיד את ההתנהלות הזו על אחרים. מעבר להערכת המודיעין האמריקאי בתחום הזה- אילו עוד רכיבים קריטיים (עכשיו זו שאלה ממני), לגירסתך הראשונה, או הקטעים המגלים את "תוכניות התקיפה של ישראל באיראן" לפי הגירסה השנייה, יש בכתבה הזו? היות ובנתיים התקיפה התרחשה ופורסמו אודותיה פרטים רבים, תוכל גם להשוות בין מה שפורסם לבין הכתבה ולספר לנו מה חופף. הכתבה עוסקת בעיקרה במחלוקת, נכון לאותה שעה לפי הכתוב שם, בין טרמפ, שדוגל במשא ומתן ומאמין כי יצליח, ונתניהו, שרוצה לתקוף, מחלוקת שמצמצמת באופן משמעותי את הסיכוי שתקיפה בכלל תתרחש. אתה תוכל לטעון שעצם הפרסום על מחלוקת בין נתניהו וטרמפ בשאלת התקיפה הוא משום סוד כמוס, אבל אז אתה בהתנגשות חזיתית עם שני היקירים לך. לפי לשכת ראש הממשלה והעומד בראשה, הכלול בכתבה הזו הוא פייק. שני המנהיגים, לפי ההסבר הזה, היו מתואמים אחד עם השני עוד הרבה קודם, כל הדיבורים על מחלוקת ביניהם הם פרי הונאה אסטרטגית מתוחכמת כדי להוליך שולל את האיראנים ולהגיע למצב של מתקפת פתע מושלמת. ערוץ הבית שלך, 14 בשלט, טען בסיפור עסיסי במיוחד כי הכתבה שאתה מדבר עליה הייתה פרי של אותה הונאה, שלא כוונה רק כלפי איראן, אלא הייתה גם "מבצע נקמה" נגד כמה עיתונאים ואני בראשם. תידרוכים יזומים שקיבלתי, סיפר הָאֶקְפּוֹזֶה שׁוֹמֵט הַלְּסָתוֹת, הפך אותי ל"סוכן משוטה". וזה כמובן מעלה את השאלה, איך אני יכול להיות סוכן משוטה, טועה ותועה, שמפרסם שטויות שבלבלו שני אוייבים- גם את התקשורת וגם האיראנים, ובאותו זמן לפרסם את "פרטי התקיפה הישראלית באיראן" כפי שאתה טוען? ואפרופו ערוץ 14: אני, כך מספרים בערוץ, נפלתי חזק בהונאה של לשכת נתניהו אבל החברים שלך שם, שועלי עיתונות חוקרת ותיקים שכמותם, אותם לא הצליחו לסדר, הם לא הפכו משוטים וידעו בדיוק מתי ישראל עומדת לצאת להתקפת הפתע שלה. לא רק ידעו, מתברר, אלא גם עשו הכל ששאר העולם יידע. וכך, זמן קצר אחרי שמתפרסם שהמימשל הורה לפנות את הסגל האמריקאי מכמה מדינות במפרץ, עם בני המשפחות, איתות ברור למלחמה מתקרבת, הולך וגובר החשש בישראל כי ביחד עם סימנים מעידים אחרים שנקלטו בטהרן, איראן תבין את האירוע. נתניהו ישחזר לימים כי "ההונאה כמעט וקרסה" והאיראנים, "הם כמעט ראו את זה". דווקא ברגע הכי מותח ומתוח במלחמה כולה, כשהכל על בלימה, ערוץ 14 פוצח בשרשרת פרסומים ש"גם אם חייזר היה צופה בהם" כדבריו של בכיר בקהילת המודיעין, "היו נותרים אצלו ספקות מועטים בלבד באשר לכוונותיה של ישראל." יום לפני התקיפה אומר יעקב ברדוגו כי ""ישראל קרובה בעיניי לתקיפה באיראן הרבה יותר בלוח זמנים מאוד קצר ... אנחנו במהלך של ימים ספורים לקראת תקיפה באיראן... הפור נופל גם בישראל, גם בארה״ב, שלא יהיה מנוס מתקיפה באיראן. עם כל מה שמשתמע בדבר הזה." ביום התקיפה על רקע המשבר הקואליציוני עם החרדים שנראה היה שעומדים לפרק את הממשלה מפתיע שמעון ריקלין כשקובע דווקא את ההיפך. "לא. לא יהיה" הוא אומר בחיוך מיסתורי על פיזור הכנסת, שיעני יש משהו גדול יותר אפילו מזה. ואז הוא מוסיף פתאום "אני שומע את המנועים" יערה זרד: מה המנועים? ריקלין: שומע מנועים לא יודע למה (מחייך מבסוט כממתיק סוד, ומסחרר את ידיו מסביב לראשו בתנועה סיבובית) זרד:"וזה לא המנועים של המפלגות החרדיות של אדלשטיין? ריקלין:" לא, אני שומע מנועים ממש, לא יודע למה" בחדשות הערב של 14 באותו יום, שעות ספורות לפני תחילת התקיפה, אלוף (מיל') יפתח רון-טל אומר באופן חד משמעי כי "ישראל תתקוף באיראן על מנת להשמיד את יכולת הגרעין של איראן. זאת עובדת חיים.... וזה לא יהיה מטס אחד. אנחנו יודעים להגיע לשם, אתה יודע מה-אף אחד לא שומע אותנו, כמה שאנחנו רוצים. איראן חלשה מתמיד, זאת הזדמנות היסטורית, מנחה: רון-טל, כשאתה אומר ישראל תתקוף באיראן, זה עניין של ימים, שבועות, חודשים? אלוף (מיל') רון-טל עונה "ימים", ואז חושב לרגע ומתקן את עצמו ואומר "שעות" לישראל היה מזל עצום שאף אחד לא קלט את שלל האותות הללו. ככל הנראה מי שאחראי על האיסוף והעיבוד של חומרי ערוץ 14 במודיעין האיראני חלה או שקע בשינה עמוקה. מר טאוב, לנוכח הדאגה הרבה שהפגנת בעניינים של ביטחון המדינה, אני בטוח שהדברים שפירטתי כאן (וזה רק על התקיפה באיראן, יש עוד רשימה ארוכה של פרסומים דומים בערוץ 14 עם מידע שעשוי היה לסייע ליריב, לסייע מאוד) ידירו שינה מעיניך ואתה תדע לבדוק ולהציף אותם לעולם.
0:21

מר טאוב, זה נחמד שאתה מחליט על איזו שאלה לענות ואיזו היא בעיניך "שאלה דמגוגית שאין בה שום עניין, ושעליה כבר עניתי". זה הופך משעשע ממש כי לא שאלתי אותך שום דבר. אתה העלית על הכתב שורה של פירכות, מניפולציות וסילופים חמורים. אני הצבעתי עליהם. בתחילה הגבת לגופו של אדם, לא של עניין, ואחר כך, כשזה לא הצליח- החלטת לנתק מגע. זכותך. ובגלל שלנתק מגע לגמרי נחשב אצלך להפסד, פשוט קיפצצת לך לנושא חדש ישן תוך הפקת לקחים. אחרי שבעניין הביפרים האשמת אותי שפרסמתי משהו במטרה לסכל את המבצע, והגעת לבית המשפט בתביעת דיבה שאנחנו נמצאים בעיצומה, הפעם עברת לאיראן, ובמקום להאשים אתה "רק שואל שאלות", כאילו אתה ואני חתומים על איזה חוזה מחייב לטורניר "אמת או חובה", וזה כמובן כשאתה קובע באילו שאלות יש עניין ומהי דמגוגיה. (אני בוודאות לא הייתי מסכים לטורניר, בטח לא לחלק של ה"חובה". כבר העירו לי כמה אנשים שההתעניינות האובססיבית שלך בי, הרבה הרבה מעבר לחשיבות האמיתית שלי בשיח הציבורי- עשרות (לפחות, לדעתי עבר מזמן את ה-100) פוסטים, פודקסטים, ראיונות, משדרים מיוחדים, ציוצים, תגובות ורטוויטים- מעלים חשד אצל אותם מעירים שהעניין שלך בי נובע בכלל ממניעים אחרים.) לכן, מר טאוב, אתה לא חייב לי תשובות או התייחסות לאף אחת מהנקודות שהעליתי, אפילו אילו הייתי שואל אודות הכספים שקיבלת, אם קיבלת, מגופים הקשורים במשטר הפאשיסטי והגזעני של ויקטור אורבן, כולל החזרי הוצאות לכנסים שאתה משתתף בהם, ופלטי חשבון בנק להוכחת גירסתך, עניין שהוא חשוב מאוד בעייני. מאידך, אני לא חייב לך תשובות, לא לך ולא למקהלת הרעלנים שמישהו מפעיל פה בסינכרון מופלא. בעניין איראן- אני ממש לא מתחמק אלא ממתין בסבלנות שמישהו שגם מזדהה בשמו וגם לא יכבוש את ייצרו, יהפוך את סימן השאלה לסימן קריאה ואוכל לקחת אותו, עם האמירה שלו, לבית המשפט, שהוא יחליט, וגם יצמיד תג מחיר לעלילות הדם האלה, שלא אצטרך להתקוטט פה עם כל רעלן. באשר לכתבת החדשות בטיימס: אתה אכן מדייק לגבי תאריך הפרסום- 28 במאי. כל השאר- שוב זלזול באינטליגנציה של הצופים והקוראים שלך, ביטחון שהם לא יילכו לבדוק ולא יבינו איך אתה מאכיל אותם (שוב) בערימת הבלים. אתה כותב בהודעה אחת כי הכתבה, עליה חתומים חמישה עיתונאים אמריקאים של הטיימס ואני, חושפת "פרטים קריטיים על תכניות התקיפה" ובהודעה מאוחרת יותר אתה כותב כי היא "חושפת את תוכניות התקיפה של ישראל באיראן". עד כדי כך. בסרטון שמתחיל את השרשור הזה אתה אומר "בין השאר המאמר חושף שישראל יכולה להוציא תקיפה לפועל תקיפה בהתראה [שגיאת הכתיב במקור, נפוצה בתרגום AIמאנגלית] של שבע שעות וההתראה הקצרה [שגיאת הכתיב במקור] לא תשאיר הרבה מקום ללחץ על נתניהו לבטל את התקיפה, כך מייעץ לנו המאמר", ואז אתה עושה את התנועה הזו של גירוד באף עם יד שמאל, תנועה שמופיעה במקומות איסטרטגיים בשיח שלך, למשל כשאתה "מצטט" משהו שלא נכתב. מה שכן כתוב שם הוא שהמודיעין האמריקאי מעריך שישראל יכולה להתכונן\להיערך לתקיפה תוך שבע שעות ושההערכה הזו מדאיגה פקידים בכירים בוושינגטון. אחרי שהעלמת מקוראיך שמדובר בסך הכל על ציטוט הערכה של המודיעין האמריקאי, אתה מכנה את ידיעת החדשות בשם "מאמר", רומז למשהו דעתני, הפעם כדי להחליק פנימה תוספת למקור כאילו כך "מייעץ לנו המאמר". הידיעה הזו לא מייעצת לאף אחד כלום. היא פשוט ידיעה שכוללת דיווח על משהו שחושבים במודיעין של ארצות הברית וכיצד המשהו הזה מדאיג פקידים אמריקאים. ככה זה בעיתונות חופשית- להשתדל לדווח הכי טוב והכי אמין על העובדות החשובות. רק מי שחי בעולם רדוף וחשוך בו לא עושים שום דבר בלי מניע נסתר ישליך תמיד את ההתנהלות הזו על אחרים. מעבר להערכת המודיעין האמריקאי בתחום הזה- אילו עוד רכיבים קריטיים (עכשיו זו שאלה ממני), לגירסתך הראשונה, או הקטעים המגלים את "תוכניות התקיפה של ישראל באיראן" לפי הגירסה השנייה, יש בכתבה הזו? היות ובנתיים התקיפה התרחשה ופורסמו אודותיה פרטים רבים, תוכל גם להשוות בין מה שפורסם לבין הכתבה ולספר לנו מה חופף. הכתבה עוסקת בעיקרה במחלוקת, נכון לאותה שעה לפי הכתוב שם, בין טרמפ, שדוגל במשא ומתן ומאמין כי יצליח, ונתניהו, שרוצה לתקוף, מחלוקת שמצמצמת באופן משמעותי את הסיכוי שתקיפה בכלל תתרחש. אתה תוכל לטעון שעצם הפרסום על מחלוקת בין נתניהו וטרמפ בשאלת התקיפה הוא משום סוד כמוס, אבל אז אתה בהתנגשות חזיתית עם שני היקירים לך. לפי לשכת ראש הממשלה והעומד בראשה, הכלול בכתבה הזו הוא פייק. שני המנהיגים, לפי ההסבר הזה, היו מתואמים אחד עם השני עוד הרבה קודם, כל הדיבורים על מחלוקת ביניהם הם פרי הונאה אסטרטגית מתוחכמת כדי להוליך שולל את האיראנים ולהגיע למצב של מתקפת פתע מושלמת. ערוץ הבית שלך, 14 בשלט, טען בסיפור עסיסי במיוחד כי הכתבה שאתה מדבר עליה הייתה פרי של אותה הונאה, שלא כוונה רק כלפי איראן, אלא הייתה גם "מבצע נקמה" נגד כמה עיתונאים ואני בראשם. תידרוכים יזומים שקיבלתי, סיפר הָאֶקְפּוֹזֶה שׁוֹמֵט הַלְּסָתוֹת, הפך אותי ל"סוכן משוטה". וזה כמובן מעלה את השאלה, איך אני יכול להיות סוכן משוטה, טועה ותועה, שמפרסם שטויות שבלבלו שני אוייבים- גם את התקשורת וגם האיראנים, ובאותו זמן לפרסם את "פרטי התקיפה הישראלית באיראן" כפי שאתה טוען? ואפרופו ערוץ 14: אני, כך מספרים בערוץ, נפלתי חזק בהונאה של לשכת נתניהו אבל החברים שלך שם, שועלי עיתונות חוקרת ותיקים שכמותם, אותם לא הצליחו לסדר, הם לא הפכו משוטים וידעו בדיוק מתי ישראל עומדת לצאת להתקפת הפתע שלה. לא רק ידעו, מתברר, אלא גם עשו הכל ששאר העולם יידע. וכך, זמן קצר אחרי שמתפרסם שהמימשל הורה לפנות את הסגל האמריקאי מכמה מדינות במפרץ, עם בני המשפחות, איתות ברור למלחמה מתקרבת, הולך וגובר החשש בישראל כי ביחד עם סימנים מעידים אחרים שנקלטו בטהרן, איראן תבין את האירוע. נתניהו ישחזר לימים כי "ההונאה כמעט וקרסה" והאיראנים, "הם כמעט ראו את זה". דווקא ברגע הכי מותח ומתוח במלחמה כולה, כשהכל על בלימה, ערוץ 14 פוצח בשרשרת פרסומים ש"גם אם חייזר היה צופה בהם" כדבריו של בכיר בקהילת המודיעין, "היו נותרים אצלו ספקות מועטים בלבד באשר לכוונותיה של ישראל." יום לפני התקיפה אומר יעקב ברדוגו כי ""ישראל קרובה בעיניי לתקיפה באיראן הרבה יותר בלוח זמנים מאוד קצר ... אנחנו במהלך של ימים ספורים לקראת תקיפה באיראן... הפור נופל גם בישראל, גם בארה״ב, שלא יהיה מנוס מתקיפה באיראן. עם כל מה שמשתמע בדבר הזה." ביום התקיפה על רקע המשבר הקואליציוני עם החרדים שנראה היה שעומדים לפרק את הממשלה מפתיע שמעון ריקלין כשקובע דווקא את ההיפך. "לא. לא יהיה" הוא אומר בחיוך מיסתורי על פיזור הכנסת, שיעני יש משהו גדול יותר אפילו מזה. ואז הוא מוסיף פתאום "אני שומע את המנועים" יערה זרד: מה המנועים? ריקלין: שומע מנועים לא יודע למה (מחייך מבסוט כממתיק סוד, ומסחרר את ידיו מסביב לראשו בתנועה סיבובית) זרד:"וזה לא המנועים של המפלגות החרדיות של אדלשטיין? ריקלין:" לא, אני שומע מנועים ממש, לא יודע למה" בחדשות הערב של 14 באותו יום, שעות ספורות לפני תחילת התקיפה, אלוף (מיל') יפתח רון-טל אומר באופן חד משמעי כי "ישראל תתקוף באיראן על מנת להשמיד את יכולת הגרעין של איראן. זאת עובדת חיים.... וזה לא יהיה מטס אחד. אנחנו יודעים להגיע לשם, אתה יודע מה-אף אחד לא שומע אותנו, כמה שאנחנו רוצים. איראן חלשה מתמיד, זאת הזדמנות היסטורית, מנחה: רון-טל, כשאתה אומר ישראל תתקוף באיראן, זה עניין של ימים, שבועות, חודשים? אלוף (מיל') רון-טל עונה "ימים", ואז חושב לרגע ומתקן את עצמו ואומר "שעות" לישראל היה מזל עצום שאף אחד לא קלט את שלל האותות הללו. ככל הנראה מי שאחראי על האיסוף והעיבוד של חומרי ערוץ 14 במודיעין האיראני חלה או שקע בשינה עמוקה. מר טאוב, לנוכח הדאגה הרבה שהפגנת בעניינים של ביטחון המדינה, אני בטוח שהדברים שפירטתי כאן (וזה רק על התקיפה באיראן, יש עוד רשימה ארוכה של פרסומים דומים בערוץ 14 עם מידע שעשוי היה לסייע ליריב, לסייע מאוד) ידירו שינה מעיניך ואתה תדע לבדוק ולהציף אותם לעולם.

Ronen Bergman

38,217 görüntüleme • 8 ay önce

חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – בתשובה לטענה, לפיה "יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל, האויבים על הגדרות", סא"ל (מיל.) רון שרף מ"אחים לנשק" משיב: "ישראל כבר אינה דמוקרטיה"; "האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים"; "אנחנו מגינים על המדינה עכשיו"; "אין צבא עם בדיקטטורה" ב-27 ביולי 2023, סא"ל במילואים, רון שרף, הנימנה על הנהגת ארגון "אחים לנשק", בו חברים אנשי מילואים מיחידות שונות בצה"ל, התראיין לרדיו 103 FM, בנוגע להשלכות הפסקת ההתנדבות לשירות בצה"ל על ידי אלפי מילואים, על צה"ל ועל ביטחון המדינה. להלן תמליל הראיון: מראיין: [עימנו] סא"ל במילואים רון שרף ממחאת "אחים לנשק". שלום לך, רון שרף. רון שרף: בוקר טוב מראיין: אתה יודע בממשלה אמרו באותו יום, שביטלו את עילת הסבירות, שהם לא הצביעו בעד ביטול עילת הסבירות, אלא נגד הסרבנות, שבסוף מה שגרם להם להקשיח עמדות ולא לוותר הייתם אתם. רון שרף: ומה, ומה יגיד רודן? מה יגיד רודן בדרך למשבר עמוק ולהרס של מדינה? אני לא מצפה שיגידו שום דבר אחר. נתניהו לא זז מעמדתו. מראיין: השאלה אם זאת לא היתה, אפילו מבחינת המחאה והטקטיקה, אם זו לא הייתה טעות? רון שרף: קודם כל, סרבנות זה לא סרבנות. אף אחד לא יכול להכריח מישהו להתנדב למצב שהוא נשבע אחרת למצב, כאשר הוא שובר את החוזה. אז זה בכלל מצחיק. זה הגדרה מצחיקה, וזה ספין הפוך. ישראל כבר אינה דמוקרטיה. ישראל היא מדינה במעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה. זה עכשיו [מתרחש]. מי שלא מבין את זה, לא מבין מי אחראי למצב הזה. מי שאחראי לסיכון ביטחון ישראל זה נתניהו, והצל של שר הביטחון גלנט, שיושב מגמגם, מתחנן שמה לשר משפטים שיעזור לו, כי הוא יודע את המשבר האמיתי שאנחנו נכנסים אליו, ורק מבט, רק מבט על הפנים של גלנט כולם יכולים להבין מה באמת קורה. מראיין: סגן אלוף שרף, אבל אני מנסה להבין. תראה, אתה כאילו מסביר לנו ולציבור מי אשם במצב שהגענו אליו. אבל, אני שואל אותך שאלה אחרת. יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל. האויבים על הגדרות. במקרה של הגבול הצפוני זה תרתי משמע. רואים את חיזבאללה על הגדר. השאלה היא: מי יהיה אחראי בסופו של יום אם חלילה ישראל תותקף, ולא תהיה ערוכה? אז אתה תגיד: ביבי אשם, וביבי יגיד: אתם אשמים, אבל בינתיים מה יהיה על ביטחונה של המדינה היקרה שלנו? רון שרף: המדינה יקרה לנו לא פחות מלאף אחד אחר, ולכן אנחנו מגינים עליה. האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים. אם ישראל תמשיך במדרון הזה, ישראל כבר אינה דמוקרטיה. אני חוזר על זה. מישהו האמין שזה יקרה? ישראל אינה דמוקרטיה יותר. היא כרגע במדרון. מדינת מעבר בין דמוקרטיה לדיקטטורה. כל אחד יחליט איפה במעבר. אבל, שלממשלה אין ביקורת שיפוטית, זוהי כבר אינה דמוקרטיה. לכן, הסכנה האמיתית היא מבפנים. אנחנו מגינים על המדינה עכשיו. מראיין: ומה קורה עכשיו? אתם הודעתם שאתם מפסיקים להתנדב. שמענו באמת על הגל הזה, גם בחיל האוויר, ובעוד אגפים וחילות נוספים. מה קורה בפועל בשטח אחרי שבוטלה עילת הסבירות מבחינתכם? בחודשים הקרובים אתם פשוט לא תתנדבו? רון שרף: תראה, פה אין רבים. יש כל אחד לעצמו. זה בסוף כל אחד מול צו מצפונו. אני לא שולט על אנשים אחרים. מראיין: מה שאתה שומע מהחברים שלך. רון שרף: אני כן, אני אומר, אני עושה מה שאני, מה שצו מצפוני אומר, וכמוני עושים הרבה חברים. אנחנו מבינים שלא ניתן לשרת דיקטטורה. אין צבא עם בדיקטטורה. מראיין: כן, אבל תראה, אני מוכרח לומר שיש לי קצת בעיה עם האמירות האלה שלך, שלכם, כי אני מבין שמבחינת הקמפיין, נקרא לזה, זה נכון להגיד: כל אחד למצפונו, אבל ברור שזה מאורגן. מה זאת אומרת? יוצאות הודעות לעיתונות, ממלאים טפסים, שולחים ביום שישי רגע לפני אולפן שישי [בערוץ 12] מסמך שעליו חתומים נדמה לי 1,150 טייסים. ברור שזה ארגון. למה אתם לא קוראים לילד בשמו? [אנו] התארגנו לפי היחידות הצבאיות שלנו כדי להפסיק את ההתנדבות. רון שרף: ההתארגנות היא, שוב אני אומר, המחאה היא כללית, והיא חוצה את כל היחידות, ואת כל הארגונים, אבל בסוף כל אחד מקבל את ההחלטה לבד. מראיין: טוב, זה ברור. רון שרף: [כל אחד בנפרד] שולח [מכתב על הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים] למפקד שלו, ואנשים מרגישים מבפנים, כמו שאתה יכול להגיד, שכל המחאה היא כולה מאורגנת. אנשים בסוף יוצאים מהבית, כי הם מפחדים משלטון עם כוח בלתי מוגבל. זה פשוט ככה. כנ"ל אנשים אומרים: אני לא יכול ללכת [להתנדב לשירות מילואים]. אני אישית, רון, לא יכול ללכת לשרת מדינה שאינה דמוקרטית, ואני עכשיו מפעיל את הכוח שעדיין יש לי, כי עוד מעט לא יהיה לי. עוד מעט יהיו פה חוקים שאסור למחות, שיש מעצר מנהלי למי שמדבר נגד המשטר. זה קרוב, זה הכל קרוב. כל אחד חושב שבפעולה שלו הוא כרגע בולם את ההתדרדרות של ישראל לתהום דיקטטורית, שאחר כך אי אפשר יהיה לצאת ממנו. סימוכין: רון שרף. צילום מסך מסרטון וידאו בעמוד הפייסבוק של "אחים לנשק"
6:01

חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – בתשובה לטענה, לפיה "יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל, האויבים על הגדרות", סא"ל (מיל.) רון שרף מ"אחים לנשק" משיב: "ישראל כבר אינה דמוקרטיה"; "האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים"; "אנחנו מגינים על המדינה עכשיו"; "אין צבא עם בדיקטטורה" ב-27 ביולי 2023, סא"ל במילואים, רון שרף, הנימנה על הנהגת ארגון "אחים לנשק", בו חברים אנשי מילואים מיחידות שונות בצה"ל, התראיין לרדיו 103 FM, בנוגע להשלכות הפסקת ההתנדבות לשירות בצה"ל על ידי אלפי מילואים, על צה"ל ועל ביטחון המדינה. להלן תמליל הראיון: מראיין: [עימנו] סא"ל במילואים רון שרף ממחאת "אחים לנשק". שלום לך, רון שרף. רון שרף: בוקר טוב מראיין: אתה יודע בממשלה אמרו באותו יום, שביטלו את עילת הסבירות, שהם לא הצביעו בעד ביטול עילת הסבירות, אלא נגד הסרבנות, שבסוף מה שגרם להם להקשיח עמדות ולא לוותר הייתם אתם. רון שרף: ומה, ומה יגיד רודן? מה יגיד רודן בדרך למשבר עמוק ולהרס של מדינה? אני לא מצפה שיגידו שום דבר אחר. נתניהו לא זז מעמדתו. מראיין: השאלה אם זאת לא היתה, אפילו מבחינת המחאה והטקטיקה, אם זו לא הייתה טעות? רון שרף: קודם כל, סרבנות זה לא סרבנות. אף אחד לא יכול להכריח מישהו להתנדב למצב שהוא נשבע אחרת למצב, כאשר הוא שובר את החוזה. אז זה בכלל מצחיק. זה הגדרה מצחיקה, וזה ספין הפוך. ישראל כבר אינה דמוקרטיה. ישראל היא מדינה במעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה. זה עכשיו [מתרחש]. מי שלא מבין את זה, לא מבין מי אחראי למצב הזה. מי שאחראי לסיכון ביטחון ישראל זה נתניהו, והצל של שר הביטחון גלנט, שיושב מגמגם, מתחנן שמה לשר משפטים שיעזור לו, כי הוא יודע את המשבר האמיתי שאנחנו נכנסים אליו, ורק מבט, רק מבט על הפנים של גלנט כולם יכולים להבין מה באמת קורה. מראיין: סגן אלוף שרף, אבל אני מנסה להבין. תראה, אתה כאילו מסביר לנו ולציבור מי אשם במצב שהגענו אליו. אבל, אני שואל אותך שאלה אחרת. יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל. האויבים על הגדרות. במקרה של הגבול הצפוני זה תרתי משמע. רואים את חיזבאללה על הגדר. השאלה היא: מי יהיה אחראי בסופו של יום אם חלילה ישראל תותקף, ולא תהיה ערוכה? אז אתה תגיד: ביבי אשם, וביבי יגיד: אתם אשמים, אבל בינתיים מה יהיה על ביטחונה של המדינה היקרה שלנו? רון שרף: המדינה יקרה לנו לא פחות מלאף אחד אחר, ולכן אנחנו מגינים עליה. האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים. אם ישראל תמשיך במדרון הזה, ישראל כבר אינה דמוקרטיה. אני חוזר על זה. מישהו האמין שזה יקרה? ישראל אינה דמוקרטיה יותר. היא כרגע במדרון. מדינת מעבר בין דמוקרטיה לדיקטטורה. כל אחד יחליט איפה במעבר. אבל, שלממשלה אין ביקורת שיפוטית, זוהי כבר אינה דמוקרטיה. לכן, הסכנה האמיתית היא מבפנים. אנחנו מגינים על המדינה עכשיו. מראיין: ומה קורה עכשיו? אתם הודעתם שאתם מפסיקים להתנדב. שמענו באמת על הגל הזה, גם בחיל האוויר, ובעוד אגפים וחילות נוספים. מה קורה בפועל בשטח אחרי שבוטלה עילת הסבירות מבחינתכם? בחודשים הקרובים אתם פשוט לא תתנדבו? רון שרף: תראה, פה אין רבים. יש כל אחד לעצמו. זה בסוף כל אחד מול צו מצפונו. אני לא שולט על אנשים אחרים. מראיין: מה שאתה שומע מהחברים שלך. רון שרף: אני כן, אני אומר, אני עושה מה שאני, מה שצו מצפוני אומר, וכמוני עושים הרבה חברים. אנחנו מבינים שלא ניתן לשרת דיקטטורה. אין צבא עם בדיקטטורה. מראיין: כן, אבל תראה, אני מוכרח לומר שיש לי קצת בעיה עם האמירות האלה שלך, שלכם, כי אני מבין שמבחינת הקמפיין, נקרא לזה, זה נכון להגיד: כל אחד למצפונו, אבל ברור שזה מאורגן. מה זאת אומרת? יוצאות הודעות לעיתונות, ממלאים טפסים, שולחים ביום שישי רגע לפני אולפן שישי [בערוץ 12] מסמך שעליו חתומים נדמה לי 1,150 טייסים. ברור שזה ארגון. למה אתם לא קוראים לילד בשמו? [אנו] התארגנו לפי היחידות הצבאיות שלנו כדי להפסיק את ההתנדבות. רון שרף: ההתארגנות היא, שוב אני אומר, המחאה היא כללית, והיא חוצה את כל היחידות, ואת כל הארגונים, אבל בסוף כל אחד מקבל את ההחלטה לבד. מראיין: טוב, זה ברור. רון שרף: [כל אחד בנפרד] שולח [מכתב על הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים] למפקד שלו, ואנשים מרגישים מבפנים, כמו שאתה יכול להגיד, שכל המחאה היא כולה מאורגנת. אנשים בסוף יוצאים מהבית, כי הם מפחדים משלטון עם כוח בלתי מוגבל. זה פשוט ככה. כנ"ל אנשים אומרים: אני לא יכול ללכת [להתנדב לשירות מילואים]. אני אישית, רון, לא יכול ללכת לשרת מדינה שאינה דמוקרטית, ואני עכשיו מפעיל את הכוח שעדיין יש לי, כי עוד מעט לא יהיה לי. עוד מעט יהיו פה חוקים שאסור למחות, שיש מעצר מנהלי למי שמדבר נגד המשטר. זה קרוב, זה הכל קרוב. כל אחד חושב שבפעולה שלו הוא כרגע בולם את ההתדרדרות של ישראל לתהום דיקטטורית, שאחר כך אי אפשר יהיה לצאת ממנו. סימוכין: רון שרף. צילום מסך מסרטון וידאו בעמוד הפייסבוק של "אחים לנשק"

Jonathan D. Halevi

20,569 görüntüleme • 1 yıl önce

צפו בסרטון, שרובו אירועים שקרו בשעות ובימים שלפני המשחק. קודם כל. עכשיו בואו נעשה סדר ונדבר על צריבת תודעת הקורבן ואיך יוצרים בפועל - גטו - ממשי ותודעתי. אשמח לשיתופים. א. בתודעה הישראלית התקשורתית הקורבנית, יש התנהלות שהיא שיטה: "שיטת הצריבה". קודם כל צורחים "אנטישמיות" או "פיגוע" על הכל. זה קרה עם יעקוב מוסא אבו אל-קיעאן ב"אום אל חיראן" בקריאות שהוא מחבל שדרס שוטר. זה קרה עכשיו עם בן גביר ביפו צורח על המסגד שליד הפיגוע (מסגד שממנו הסתבר התקשרו למשטרה לדווח) שוב לא היו דברים מעולם, וזה קרה במה שהתקשורת מכנה כאן לא פחות מ"ליל הבדולח 2". זה קורה כל הזמן בכל מקום. צורבים תודעה שמבוססת חצאי אמיתות, או לעיתים פייק מוחלט. צורבים בתודעה מושגים, הפחדות, דרמה. בלי לבדוק, בלי כלום. כל מה שקורה אחר כך, כבר לא משנה. התודעה נצרבה. אמת מזוקקת כבר לא רלוונטית. הלאה. ב. מסתבר שזה לא אירוע "שתוכנן שבועות מראש" כמו מה שמדקלמים כאן שוב ושוב, אלא משהו שהתגלגל תוך כמה ימים. היו שם כמה דברים ש"תרמו" לו. אחד מהם אכן זירה מחוממת היטב של מקומיים מוסלמים. ואחד מהדברים שהציתו את האירוע היו מה שאתם רואים כאן בסרטון. חוליגנים שהשתוללו גם בימים שלפני ברחובות אמסטרדם. בעידן של הרשתות החברתיות לא צריך הרבה כדי שמשהו יתגלגל כמו אש בשדה קוצים, לעיתים תוך שעה, וכן - יש אוכלוסייה מוסלמית גדולה בהולנד, כן חלקם קיצונים, כן חלקם מהגרים לא חוקיים, כן יש שם תמיכה גדולה בעזה וחמאס. הלאה ג. כפי שרואים בסרטונים, חלק מהם חיפשו את הבלגן. [**עריכה - מסתבר שתוך כדי המשחק אוהדי מכבי גם הריעו בזמן שחלקו כבוד לנפגעי האסון בספרד**] מי ששילמו היו גם אוהדים של מכבי ת"א שאין להם קשר לאלו בסרטון, ליבי איתם. (גם אם אתה אוהד של קבוצה שהבייס שלה גזעני והשירים שלה קוראים "לזיין ת'ערבים" - עצוב שזה מה שהילדים שלהם שומעים. שלא בשונה ממה שטוענים תמיד כלפי הצד השני). לאף חף מפשע לא מגיע שירדפו אותו ברחובות ויעשו בו לינץ'. לאלו כאן בסרטון אין לי שום רחמים - הם הביאו על עצמם הכל. אני עושה את ההבדל בינם לבין אלו שלא לקחו חלק, להזכירכם - גם באתר שלהם יש שירים כאלו ו"הוראות הפעלה". אז תחסכו לי בתגובות "אז אתה מצדיק אלימות"? לא. מי שאלים כמוהם? שייחנק, כל השאר - ממש לא. מבחינת הנראות של הדברים בעיניי המקומיים באמסטרדם, זה לא משנה אם זה חבורה של חמישים או מאה אפסים מתוך סך האוהדים, מבחינתם זה מה שהם רואים - תלישה של דגלים, קריאות של "נזיין תערבים" ברחובות (לא מאוד קשה לתרגם) ו"תמותי פלשתין" (באנגלית). הלאה. ד. הטענות למשטרת אמסטרדם, או "מי נעצר או לא", זה אולי אחד משיאי הטירוף של ההתקרבנות הישראלית. עד היום בישראל לא היה מעצר אחד של אנשים שחדרו חמושים לבסיסי צה"ל מלווים בחברי כנסת. אנשים חמושים ורעולי פנים שביצעו חדירה בפועל לבסיסי צה"ל. הם היו יהודים, אז אין מעצרים. גם הנהג שדרס השבוע מפגין שמורדם ומונשם - לא במעצר. לפני הלינצ'ים בחווארה, היו למשטרת ישראל דיווחים על עשרות התארגנויות וצילומי מסך של קבוצות ימין קיצוני - ימים לפני. לא נעשה דבר. הפשע משתולל ברחובות אולי פי מיליון ממה שהוא משתולל במקום כמו אמסטרדם או לונדון. אנשים מתים פה כמו זבובים. אין משטרה, אין משילות, אין בטיח. יש חוק אחד לביביסטים חוק אחר לשאר. נגמרה המשטרה בישראל וכל אחד לעצמו. כולנו רואים את זה. אבל "משטרת אמסטרדם" היא הבעיה. הלאה. ה. במשך שנה שלמה, אירופה והעולם כולו רואים תמונות שאתם לא רואים. ישראלים חיים בתוך בועה תקשורתית שלא מראה להם כלום כלום כלום. לא מעזה, לא מאיו"ש. כלום. ישראל היא נסיכה צדקנית שלא עושה דבר לאף אחד אף פעם. בפועל לא משודרות תמונות הטבח הנוראיות של השביעי באוקטובר. ישראל "דאגה" לזה. משודרות רק תמונות וסרטונים מעזה משוטחת וילדים מתים. נקודה. תאהבו או לא תאהבו - זה קורה וזה מה שמשודר. אין לנו שליטה על זה ואין לנו הסברה. ישראל אחראית לכך, לא רק "האנטשימיות". מתבצע שם שיטוח הלכה למעשה של כל רצועת עזה. מתים שם עשרות אלפים. תהיו בעד או נגד, זה המוסר שלכם עם עצמכם, אבל אם אתם רוצים לדבר על "אנטישמיות" כסיבה? ממש לא. יש אנשים שמעולם לא גיבשו דעה על ישראל ואולי אפילו אהדו אותה - היום הם כבר לא. הם רואים 24/7 את מה שישראלים לא רואים ולא רוצים לדעת. מדובר לא בהשמדת החמאס (הושמד?) - אלא במסע נקמה שתכליתו האמיתית היא שהימין המשיחי החליט שזו תקופה של "נס" ש"צריך לנצל" והם מחזיקים את נתניהו הסחיט בביצים. זו מטרת המלחמה ולכן היא נמשכת. החטופים מופקרים ומתים בכוונה תחילה, אין שום רצון להחזיר אותם. זה הוחלט כבר מזמן והנה כל שקרי ה"פילדפי" ו"רק לחץ צבאי" התגלו כבלבול שכל ושקרים והונאה. הלאה. ו. וכאן מגיעה ההצגה "הכי טובה" בעיר. "ליל הבדולח" מי ישמע.... התקרבנות בתקשורת ובעקבות כך - בציבור. מסעות מיוחצנים של "חילוץ" בזמן ש 400 יום אנשים נרקבים במנהרות החמאס ואותם אף אחד לא מחלץ. הם לא ה"בייס". פוליטיקה פוליטיקה פוליטיקה. הכל הצגה. שרים וחברי כנסת עולים על טיסות. מצטלמים כ"מושיעים" ועל הדרך מסדרים לעצמם סופ"ש באירופה על חשבון הציבור. חברת הטיסה "הלאומית" - זו שעשקה פה את כולם שנה שלמה, ניצלה את המצב והתעשרה על חשבון המלחמה והציבור שקורס תחת הנטל - יוצאת ב"מבצע החזרה", לא פחות. מי ישמע - "אנטבה". מתבטלות עבודות רכבת כי פתאום "מותר לנסוע בשבת". לא בשביל חיילי מילואים, מה פתאום. בשביל הבייס הביביסטי. הכל פוליטיקה. הכל בכאילו. הכל הצגה. ז. התוצאה - ישראלים מסתגרים בארץ, מסתגרים בבתים. מפחדים לצאת מהמדינה, למרות שבפועל נהרגים פה יותר יהודים מבכל מקום אחר בפערים שכבר אי אפשר למדוד וישראל המקום הכי פחות בטוח לישראלים. נקודה. מייצרים עוד גטו. גטו ממשי וגטו תודעתי. "כולם נגדנו", "כולם שונאים אותנו", "כולם יהרגו אותנו", "אנחנו לבד". "אין כמו ישראל". פחד, חרדה ועוד פחד וחרדה. ח. בפועל - אנשים מתים ונהרגים כאילו הדבר הכי "נורמלי". כבר לא סופרים חיי אדם. ילדים, תינוקות, נשים, גברים. יהודים וערבים. מתים פה כמו זבובים. המחירים רק עולים, הגזירות הכלכליות מפרקות פה את כולם וישראל כבר היום בקריסה כלכלית. מנהלים אותה חבורת מטורפים ועבריינים שעושקים את הקופה הציבורית. מאות אלפים מפונים מבתיהם והמדינה נשרפת. ועל מה מדברים? על "אירופה האנטשימית"! אנחנו קורבנות של משהו ש"לא תלוי בנו". קלאסיקה. ילדים חסרי ישע שכולם שונאים ולכן יישארו בבית. אי לקיחת אחריות. ואז בתודעה הישראלית נצרבים שוב שני דברים: קודם כל היסטריה ופחד שמבוססים על חצאי אמיתות ודרמה שמוכרת רייטינג והדבר השני והכי חשוב לישראל תחת אותו "ימין על מלא" ממיט השואות: "אין מקום אחר כי בכל מקום אחר שונאים אותנו". ובמקום שבו נצרבת תודעת גטו - מותר לעשות ליושבי הגטו הכל, כי "אין מקום אחר". תודה.
1:37

צפו בסרטון, שרובו אירועים שקרו בשעות ובימים שלפני המשחק. קודם כל. עכשיו בואו נעשה סדר ונדבר על צריבת תודעת הקורבן ואיך יוצרים בפועל - גטו - ממשי ותודעתי. אשמח לשיתופים. א. בתודעה הישראלית התקשורתית הקורבנית, יש התנהלות שהיא שיטה: "שיטת הצריבה". קודם כל צורחים "אנטישמיות" או "פיגוע" על הכל. זה קרה עם יעקוב מוסא אבו אל-קיעאן ב"אום אל חיראן" בקריאות שהוא מחבל שדרס שוטר. זה קרה עכשיו עם בן גביר ביפו צורח על המסגד שליד הפיגוע (מסגד שממנו הסתבר התקשרו למשטרה לדווח) שוב לא היו דברים מעולם, וזה קרה במה שהתקשורת מכנה כאן לא פחות מ"ליל הבדולח 2". זה קורה כל הזמן בכל מקום. צורבים תודעה שמבוססת חצאי אמיתות, או לעיתים פייק מוחלט. צורבים בתודעה מושגים, הפחדות, דרמה. בלי לבדוק, בלי כלום. כל מה שקורה אחר כך, כבר לא משנה. התודעה נצרבה. אמת מזוקקת כבר לא רלוונטית. הלאה. ב. מסתבר שזה לא אירוע "שתוכנן שבועות מראש" כמו מה שמדקלמים כאן שוב ושוב, אלא משהו שהתגלגל תוך כמה ימים. היו שם כמה דברים ש"תרמו" לו. אחד מהם אכן זירה מחוממת היטב של מקומיים מוסלמים. ואחד מהדברים שהציתו את האירוע היו מה שאתם רואים כאן בסרטון. חוליגנים שהשתוללו גם בימים שלפני ברחובות אמסטרדם. בעידן של הרשתות החברתיות לא צריך הרבה כדי שמשהו יתגלגל כמו אש בשדה קוצים, לעיתים תוך שעה, וכן - יש אוכלוסייה מוסלמית גדולה בהולנד, כן חלקם קיצונים, כן חלקם מהגרים לא חוקיים, כן יש שם תמיכה גדולה בעזה וחמאס. הלאה ג. כפי שרואים בסרטונים, חלק מהם חיפשו את הבלגן. [**עריכה - מסתבר שתוך כדי המשחק אוהדי מכבי גם הריעו בזמן שחלקו כבוד לנפגעי האסון בספרד**] מי ששילמו היו גם אוהדים של מכבי ת"א שאין להם קשר לאלו בסרטון, ליבי איתם. (גם אם אתה אוהד של קבוצה שהבייס שלה גזעני והשירים שלה קוראים "לזיין ת'ערבים" - עצוב שזה מה שהילדים שלהם שומעים. שלא בשונה ממה שטוענים תמיד כלפי הצד השני). לאף חף מפשע לא מגיע שירדפו אותו ברחובות ויעשו בו לינץ'. לאלו כאן בסרטון אין לי שום רחמים - הם הביאו על עצמם הכל. אני עושה את ההבדל בינם לבין אלו שלא לקחו חלק, להזכירכם - גם באתר שלהם יש שירים כאלו ו"הוראות הפעלה". אז תחסכו לי בתגובות "אז אתה מצדיק אלימות"? לא. מי שאלים כמוהם? שייחנק, כל השאר - ממש לא. מבחינת הנראות של הדברים בעיניי המקומיים באמסטרדם, זה לא משנה אם זה חבורה של חמישים או מאה אפסים מתוך סך האוהדים, מבחינתם זה מה שהם רואים - תלישה של דגלים, קריאות של "נזיין תערבים" ברחובות (לא מאוד קשה לתרגם) ו"תמותי פלשתין" (באנגלית). הלאה. ד. הטענות למשטרת אמסטרדם, או "מי נעצר או לא", זה אולי אחד משיאי הטירוף של ההתקרבנות הישראלית. עד היום בישראל לא היה מעצר אחד של אנשים שחדרו חמושים לבסיסי צה"ל מלווים בחברי כנסת. אנשים חמושים ורעולי פנים שביצעו חדירה בפועל לבסיסי צה"ל. הם היו יהודים, אז אין מעצרים. גם הנהג שדרס השבוע מפגין שמורדם ומונשם - לא במעצר. לפני הלינצ'ים בחווארה, היו למשטרת ישראל דיווחים על עשרות התארגנויות וצילומי מסך של קבוצות ימין קיצוני - ימים לפני. לא נעשה דבר. הפשע משתולל ברחובות אולי פי מיליון ממה שהוא משתולל במקום כמו אמסטרדם או לונדון. אנשים מתים פה כמו זבובים. אין משטרה, אין משילות, אין בטיח. יש חוק אחד לביביסטים חוק אחר לשאר. נגמרה המשטרה בישראל וכל אחד לעצמו. כולנו רואים את זה. אבל "משטרת אמסטרדם" היא הבעיה. הלאה. ה. במשך שנה שלמה, אירופה והעולם כולו רואים תמונות שאתם לא רואים. ישראלים חיים בתוך בועה תקשורתית שלא מראה להם כלום כלום כלום. לא מעזה, לא מאיו"ש. כלום. ישראל היא נסיכה צדקנית שלא עושה דבר לאף אחד אף פעם. בפועל לא משודרות תמונות הטבח הנוראיות של השביעי באוקטובר. ישראל "דאגה" לזה. משודרות רק תמונות וסרטונים מעזה משוטחת וילדים מתים. נקודה. תאהבו או לא תאהבו - זה קורה וזה מה שמשודר. אין לנו שליטה על זה ואין לנו הסברה. ישראל אחראית לכך, לא רק "האנטשימיות". מתבצע שם שיטוח הלכה למעשה של כל רצועת עזה. מתים שם עשרות אלפים. תהיו בעד או נגד, זה המוסר שלכם עם עצמכם, אבל אם אתם רוצים לדבר על "אנטישמיות" כסיבה? ממש לא. יש אנשים שמעולם לא גיבשו דעה על ישראל ואולי אפילו אהדו אותה - היום הם כבר לא. הם רואים 24/7 את מה שישראלים לא רואים ולא רוצים לדעת. מדובר לא בהשמדת החמאס (הושמד?) - אלא במסע נקמה שתכליתו האמיתית היא שהימין המשיחי החליט שזו תקופה של "נס" ש"צריך לנצל" והם מחזיקים את נתניהו הסחיט בביצים. זו מטרת המלחמה ולכן היא נמשכת. החטופים מופקרים ומתים בכוונה תחילה, אין שום רצון להחזיר אותם. זה הוחלט כבר מזמן והנה כל שקרי ה"פילדפי" ו"רק לחץ צבאי" התגלו כבלבול שכל ושקרים והונאה. הלאה. ו. וכאן מגיעה ההצגה "הכי טובה" בעיר. "ליל הבדולח" מי ישמע.... התקרבנות בתקשורת ובעקבות כך - בציבור. מסעות מיוחצנים של "חילוץ" בזמן ש 400 יום אנשים נרקבים במנהרות החמאס ואותם אף אחד לא מחלץ. הם לא ה"בייס". פוליטיקה פוליטיקה פוליטיקה. הכל הצגה. שרים וחברי כנסת עולים על טיסות. מצטלמים כ"מושיעים" ועל הדרך מסדרים לעצמם סופ"ש באירופה על חשבון הציבור. חברת הטיסה "הלאומית" - זו שעשקה פה את כולם שנה שלמה, ניצלה את המצב והתעשרה על חשבון המלחמה והציבור שקורס תחת הנטל - יוצאת ב"מבצע החזרה", לא פחות. מי ישמע - "אנטבה". מתבטלות עבודות רכבת כי פתאום "מותר לנסוע בשבת". לא בשביל חיילי מילואים, מה פתאום. בשביל הבייס הביביסטי. הכל פוליטיקה. הכל בכאילו. הכל הצגה. ז. התוצאה - ישראלים מסתגרים בארץ, מסתגרים בבתים. מפחדים לצאת מהמדינה, למרות שבפועל נהרגים פה יותר יהודים מבכל מקום אחר בפערים שכבר אי אפשר למדוד וישראל המקום הכי פחות בטוח לישראלים. נקודה. מייצרים עוד גטו. גטו ממשי וגטו תודעתי. "כולם נגדנו", "כולם שונאים אותנו", "כולם יהרגו אותנו", "אנחנו לבד". "אין כמו ישראל". פחד, חרדה ועוד פחד וחרדה. ח. בפועל - אנשים מתים ונהרגים כאילו הדבר הכי "נורמלי". כבר לא סופרים חיי אדם. ילדים, תינוקות, נשים, גברים. יהודים וערבים. מתים פה כמו זבובים. המחירים רק עולים, הגזירות הכלכליות מפרקות פה את כולם וישראל כבר היום בקריסה כלכלית. מנהלים אותה חבורת מטורפים ועבריינים שעושקים את הקופה הציבורית. מאות אלפים מפונים מבתיהם והמדינה נשרפת. ועל מה מדברים? על "אירופה האנטשימית"! אנחנו קורבנות של משהו ש"לא תלוי בנו". קלאסיקה. ילדים חסרי ישע שכולם שונאים ולכן יישארו בבית. אי לקיחת אחריות. ואז בתודעה הישראלית נצרבים שוב שני דברים: קודם כל היסטריה ופחד שמבוססים על חצאי אמיתות ודרמה שמוכרת רייטינג והדבר השני והכי חשוב לישראל תחת אותו "ימין על מלא" ממיט השואות: "אין מקום אחר כי בכל מקום אחר שונאים אותנו". ובמקום שבו נצרבת תודעת גטו - מותר לעשות ליושבי הגטו הכל, כי "אין מקום אחר". תודה.

Barak

79,163 görüntüleme • 1 yıl önce

"טורקיה מתכננת מלחמה עם ישראל… ורוצה לצרף את סוריה! ישראל אינה מתפשרת על ביטחון… כאשר טורקיה ניסתה לפעול במרמרה – הרגו אותם! זהו גיבוש הציר הסוני הקיצוני שעליו דיבר נתניהו! כשארה"ב וישראל החלישו את הציר השיעי, הם התחילו להרים ראש! מצרים לא תיכנס למלחמה, למרות שיש שנאה ליהודים יותר מטורקיה!" | האנליסט המצרי-אמריקאי מג'די חליל תוקף בחריפות את הציר הסוני החדש בהובלת טורקיה, מפרק את אשליית הגרעין הפקיסטני, ומדגיש את עוצמת ההרתעה הצבאית הישראלית בפודקאסט עם הפעיל המצרי מוחמד סעד ח'יראללה: "פקיסטן לא תתקוף את איראן בגרעין, אפילו אם סעודיה תותקף! ישראל היא המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון! יש לישראל את הבריתות עם קפריסין, יוון, הודו וקזחסטן שהיא מנסה להרחיב! הישראלים מבינים את האינטרסים שלהם, בין אם נתניהו ימשיך, ובין אם לא!" (טריילר + 30 דק') 1.9.26 "אל-חוסייני ואל-בנא הפכו את פלסטין לסוגיה אסלאמית, אחר כך איראן, ועכשיו טורקיה!" במסגרת הדיון האסטרטגי הערבי הגובר סביב הסכם ההגנה המשולש שנחתם בריאד בין ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן, התקיים עימות רעיוני וניתוח מעמיק בפודקאסט הפופולרי "ח'יראללה", בהנחיית הפעיל הפוליטי והחוקר המצרי מוחמד סעד ח'יראללה (Mohamed Saad Khiralla). אורחו של הפודקאסט היה המשפטן, הפרשן הפוליטי והמומחה האסטרטגי המצרי-אמריקאי מג'די חליל (Magdi Khalil مجدى خليل). השניים פרסו תמונת מצב מדאיגה ביותר לגבי הכוונות הנסתרות של הברית האסלאמית החדשה, שנועדה לדבריהם להחזיר את ההגמוניה הסונית הקיצונית לאזור – כשבראש הכוונת עומדת מדינת ישראל. כבר בראשית הדברים הבהיר חליל את הזעם והתסכול השוררים בקהיר לנוכח המהלך: "מצרים חשה מושפלת מכך שלא התייעצו איתה בנושא הזה (הסכם מכה)." לדבריו, קהיר מבינה היטב את המניעים הטורקיים: "מצרים רואה את העניין בכך שטורקיה נכנסה כדי להשיג הגמוניה." עוד חידד חליל כי "טורקיה נכנסת בשביל הגמוניה וכדי להתעמת עם ישראל." בהתייחס למגבלות הכוח האזוריות, הסביר חליל כי "מצרים אינה יכולה לחתום על הסכם הגנה על פקיסטן נגד הודו, ואפילו לא סעודיה, מעשית זה בלתי אפשרי." לצד זאת, האיום הממשי נותר בזירה המקומית: "מצרים רואה שטורקיה מתכננת מלחמה עם ישראל ורואה שישראל היא המכשול העיקרי להגמוניה של טורקיה." חליל המשיך ותיאר את המאזן הגיאופוליטי: "טורקיה השתלטה על האזור כולו כמעט, היחידה שטורקיה רואה בה כמי שמתנגדת להגמוניה האזורית שלה היא ישראל." למרות העוינות הציבורית ברחוב: "מצרים בשום אופן לא תסתבך במלחמה עם ישראל… למרות שבמצרים יש שנאה לישראל וליהודים שהגיעה לרמות גבוהות בהרבה מזו של העם הטורקי!". לצד זאת, קהיר מזהה ניסיון בוטה לערעור מעמדה: "מצרים בנוסף רואה שטורקיה רוצה לתפוס את מקומה בביטחון המפרץ לדחוק את מצרים לחלוטין מהמפרץ וזה מה שקורה!". על רקע זה הזהיר חליל באופן חד: "מצרים תעשה טעות אסטרטגית חמורה אם היא תצטרף לברית הזו." מנגד, חליל התריע מפני קולות קיצוניים מבית שמנסים לדחוף את קהיר לתהום: "יש מוחות במצרים ששנאת ישראל אצלם נעשתה חשובה בהרבה מהביטחון הלאומי המצרי! שנאתם לישראל חשובה מכל דבר! ולכן מסיתים כעת בתוך המשטר המצרי להצטרף." הוא חשף את השאיפות של אנקרה לשבור את הסטטוס-קוו: "ארדואן רוצה ללחוץ על מצרים כי ייתכן שילחם בישראל כתוצאה מהאובססיה שלו, הוא מדמיין כך, כי ברגע הקשר הראשון בין מצרים לסעודיה – בטל הסכם השלום!" בנוגע למימד הגרעיני הפקיסטני: "למרות שהפצצה… מומנה במלואה על ידי סעודיה והם כינו אותה 'הפצצה האסלאמית', פקיסטן לא תתקוף את איראן בגרעין אפילו אם סעודיה תותקף בגרעין." בשלב זה התערב המנחה מוחמד סעד ח'יראללה ושאל האם המציאות מובילה להגשמת תחזיות ירושלים: "האם אנו עומדים בפני גיבוש הציר הסוני הקיצוני שעליו דיבר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מספר פעמים?" חליל אישר את הדברים בהרחבה והצביע על השורשים ההיסטוריים: "הקיצוניות הפקיסטנית היא יצירה סעודית.. סעודיה שאפה שצבא פקיסטן יהפוך לצבא שכירי חרב למען הג'יהאד העולמי.". חליל פירט את שרשרת ההקצנה: "אמין אל-חוסייני יצר את מה שמכונה 'אסלאמיזציית הסוגיה הפלסטינית'... אמין אל-חוסייני היה חבר של חסן אל-בנא, והם אלה שאמרו: נרים את הסוגיה הפלסטינית, נרומם אותה! ונהפוך אותה לסוגיה של העולם האסלאמי כולו... כלומר, חמאס הזו היא המשך בדרך כזו או אחרת של אמין אל-חוסייני." חליל הדגיש כיצד האידיאולוגיה הזו הפכה לכלי שרת פוליטי רב-שנים: "הם הפכו את פלסטין לסוגיה אסלאמית, ואת ירושלים לסוגיה אסלאמית, ואת אל-אקצא לסוגיה אסלאמית... אחר כך איראן לקחה את זה, מדברת על 'יום ירושלים', 'נשחרר את ירושלים', 'הדרך לירושלים, לירושלים, לירושלים', ועכשיו טורקיה! שאומרת: 'נשחרר את ירושלים', 'טורקיה חייבת להיכנס לירושלים'." לדבריו, "הציר הזה הוא שהחריב את העולם: אבו אל-אעלא אל-מוודודי, חסן אל-בנא באמצעות נציגו סעיד רמדאן, ואז אמין אל-חוסייני, מתוך הליגה המוסלמית העולמית – הם שהפיצו את האסלאמיזם הבינלאומי בעולם כולו." חליל חשף את השימוש הציני במותג הדתי: "הסכם 'מכה' לתת לזה את האופי האסלאמי, ש'הסונים חזרו!'... מי דיכא את הסונים במזרח התיכון? איראן! הרי קאסם סולימאני התגאה שהוא שולט ב-4 בירות ערביות... כולם היו מובסים ומושפלים... כאשר אמריקה וישראל החלישו עבורם את כל הציר הזה, הם התחילו להרים ראש." הוא קבע נחרצות: "כל מילה בהסכם 'מכה' אומרת שמדובר בציר סוני-אסלאמי-צבאי חדש לחזרת הסונה למזרח התיכון, בהנהגת טורקיה! טורקיה רוצה להעניק לעצמה לגיטימציה, ולנטרל את מצרים ואת סעודיה." השאיפות הימיות והצבאיות הטורקיות מדאיגות במיוחד: "שר החוץ שלה, שהיה ראש המודיעין אומר לך: 'יש לנו עניין רב באבטחת נתיבי השיט בים סוף'... טורקיה! מצרים היא זו שאמורה לומר את הדברים האלה, לא טורקיה". חליל מפנה זרקור מדאיג לעבר השאיפה הטורקית לרשת את מקומה של טהראן: "טורקיה היא המדינה המרכזית במזרח התיכון שמתכננת מלחמה עם ישראל! והדבר הכי מסוכן עכשיו, היא רוצה לצרף את סוריה לציר הזה, כדי שאם טורקיה תותקף בסוריה כל הקבוצה הזו תגן על סוריה!", ומבהיר מדוע בירושלים כבר מסמנים קווים אדומים ברורים: "ישראל לא תניח לה בסוריה! ישראל תקפה כל נוכחות צבאית של איראן בסוריה בימי בשאר אל-אסד! אז היא לא תאפשר לטורקיה להישאר ולאיים על הביטחון הישראלי מטורקיה... וטורקיה רוצה להגיע ללבנון!" בניתוח יחסי הכוחות הצבאיים, חליל קבע: "ישראל היא המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון, ואחריה טורקיה, ואחריה מצרים… מצרים לא תיכנס למלחמה עם ישראל! אפילו אם טורקיה תילחם... אפילו אם היא חלק מההסכם, היא לא תיכנס! אם ישראל תילחם בירדן, מדינת ירדן פשוט תחדל מלהתקיים!" השניים התייחסו גם לניסיונות ההשפעה התקשורתיים הערביים: "העיתונות הסעודית, הקטארית והמצרית ואפילו הפקיסטנית - כולן דוחפות בכיוון של התערבות בבחירות בישראל! המגזין 'אל-מג'לה', הציג כותרת על שער המגזין: 'איזנקוט – הגנרל של האביונים/הפשוטים', 'איזנקוט ידיח את נתניהו'." חליל סיכם בפיכחון לגבי האחדות הישראלית בנושאי ביטחון קיומי: "הם מדמיינים שנתניהו הוא המכשול, האמת היא שהביטחון הישראלי מוסכם על כולם! כלומר, מלחמת עזה… קיצוץ הזרועות השיעיות… מלחמה נגד איראן - מוסכמת על רוב הישראלים." לסיום, פסל חליל לחלוטין את התקוות הערביות לריכוך העמדה הישראלית: "ישראל אינה מתפשרת על ביטחון! כאשר טורקיה רצתה להיכנס וניסתה לפעול נגד ישראל באמצעות ספינת המרמרה – הרגו אותם! הרגו אותם! אז ישראל מודעת, ויש לה את הבריתות שלה עכשיו עם קפריסין, עם יוון עם הודו ועם קזחסטן, שהיא מנסה להרחיב... אבל הישראלים מבינים את האינטרסים שלהם, בין אם נתניהו ימשיך, ובין אם לא ימשיך." מקור 1: מקור 2: מקור 3: הדסה אקספרס | לתמיכה בערוץ:
2:18

"טורקיה מתכננת מלחמה עם ישראל… ורוצה לצרף את סוריה! ישראל אינה מתפשרת על ביטחון… כאשר טורקיה ניסתה לפעול במרמרה – הרגו אותם! זהו גיבוש הציר הסוני הקיצוני שעליו דיבר נתניהו! כשארה"ב וישראל החלישו את הציר השיעי, הם התחילו להרים ראש! מצרים לא תיכנס למלחמה, למרות שיש שנאה ליהודים יותר מטורקיה!" | האנליסט המצרי-אמריקאי מג'די חליל תוקף בחריפות את הציר הסוני החדש בהובלת טורקיה, מפרק את אשליית הגרעין הפקיסטני, ומדגיש את עוצמת ההרתעה הצבאית הישראלית בפודקאסט עם הפעיל המצרי מוחמד סעד ח'יראללה: "פקיסטן לא תתקוף את איראן בגרעין, אפילו אם סעודיה תותקף! ישראל היא המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון! יש לישראל את הבריתות עם קפריסין, יוון, הודו וקזחסטן שהיא מנסה להרחיב! הישראלים מבינים את האינטרסים שלהם, בין אם נתניהו ימשיך, ובין אם לא!" (טריילר + 30 דק') 1.9.26 "אל-חוסייני ואל-בנא הפכו את פלסטין לסוגיה אסלאמית, אחר כך איראן, ועכשיו טורקיה!" במסגרת הדיון האסטרטגי הערבי הגובר סביב הסכם ההגנה המשולש שנחתם בריאד בין ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן, התקיים עימות רעיוני וניתוח מעמיק בפודקאסט הפופולרי "ח'יראללה", בהנחיית הפעיל הפוליטי והחוקר המצרי מוחמד סעד ח'יראללה (Mohamed Saad Khiralla). אורחו של הפודקאסט היה המשפטן, הפרשן הפוליטי והמומחה האסטרטגי המצרי-אמריקאי מג'די חליל (Magdi Khalil مجدى خليل). השניים פרסו תמונת מצב מדאיגה ביותר לגבי הכוונות הנסתרות של הברית האסלאמית החדשה, שנועדה לדבריהם להחזיר את ההגמוניה הסונית הקיצונית לאזור – כשבראש הכוונת עומדת מדינת ישראל. כבר בראשית הדברים הבהיר חליל את הזעם והתסכול השוררים בקהיר לנוכח המהלך: "מצרים חשה מושפלת מכך שלא התייעצו איתה בנושא הזה (הסכם מכה)." לדבריו, קהיר מבינה היטב את המניעים הטורקיים: "מצרים רואה את העניין בכך שטורקיה נכנסה כדי להשיג הגמוניה." עוד חידד חליל כי "טורקיה נכנסת בשביל הגמוניה וכדי להתעמת עם ישראל." בהתייחס למגבלות הכוח האזוריות, הסביר חליל כי "מצרים אינה יכולה לחתום על הסכם הגנה על פקיסטן נגד הודו, ואפילו לא סעודיה, מעשית זה בלתי אפשרי." לצד זאת, האיום הממשי נותר בזירה המקומית: "מצרים רואה שטורקיה מתכננת מלחמה עם ישראל ורואה שישראל היא המכשול העיקרי להגמוניה של טורקיה." חליל המשיך ותיאר את המאזן הגיאופוליטי: "טורקיה השתלטה על האזור כולו כמעט, היחידה שטורקיה רואה בה כמי שמתנגדת להגמוניה האזורית שלה היא ישראל." למרות העוינות הציבורית ברחוב: "מצרים בשום אופן לא תסתבך במלחמה עם ישראל… למרות שבמצרים יש שנאה לישראל וליהודים שהגיעה לרמות גבוהות בהרבה מזו של העם הטורקי!". לצד זאת, קהיר מזהה ניסיון בוטה לערעור מעמדה: "מצרים בנוסף רואה שטורקיה רוצה לתפוס את מקומה בביטחון המפרץ לדחוק את מצרים לחלוטין מהמפרץ וזה מה שקורה!". על רקע זה הזהיר חליל באופן חד: "מצרים תעשה טעות אסטרטגית חמורה אם היא תצטרף לברית הזו." מנגד, חליל התריע מפני קולות קיצוניים מבית שמנסים לדחוף את קהיר לתהום: "יש מוחות במצרים ששנאת ישראל אצלם נעשתה חשובה בהרבה מהביטחון הלאומי המצרי! שנאתם לישראל חשובה מכל דבר! ולכן מסיתים כעת בתוך המשטר המצרי להצטרף." הוא חשף את השאיפות של אנקרה לשבור את הסטטוס-קוו: "ארדואן רוצה ללחוץ על מצרים כי ייתכן שילחם בישראל כתוצאה מהאובססיה שלו, הוא מדמיין כך, כי ברגע הקשר הראשון בין מצרים לסעודיה – בטל הסכם השלום!" בנוגע למימד הגרעיני הפקיסטני: "למרות שהפצצה… מומנה במלואה על ידי סעודיה והם כינו אותה 'הפצצה האסלאמית', פקיסטן לא תתקוף את איראן בגרעין אפילו אם סעודיה תותקף בגרעין." בשלב זה התערב המנחה מוחמד סעד ח'יראללה ושאל האם המציאות מובילה להגשמת תחזיות ירושלים: "האם אנו עומדים בפני גיבוש הציר הסוני הקיצוני שעליו דיבר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מספר פעמים?" חליל אישר את הדברים בהרחבה והצביע על השורשים ההיסטוריים: "הקיצוניות הפקיסטנית היא יצירה סעודית.. סעודיה שאפה שצבא פקיסטן יהפוך לצבא שכירי חרב למען הג'יהאד העולמי.". חליל פירט את שרשרת ההקצנה: "אמין אל-חוסייני יצר את מה שמכונה 'אסלאמיזציית הסוגיה הפלסטינית'... אמין אל-חוסייני היה חבר של חסן אל-בנא, והם אלה שאמרו: נרים את הסוגיה הפלסטינית, נרומם אותה! ונהפוך אותה לסוגיה של העולם האסלאמי כולו... כלומר, חמאס הזו היא המשך בדרך כזו או אחרת של אמין אל-חוסייני." חליל הדגיש כיצד האידיאולוגיה הזו הפכה לכלי שרת פוליטי רב-שנים: "הם הפכו את פלסטין לסוגיה אסלאמית, ואת ירושלים לסוגיה אסלאמית, ואת אל-אקצא לסוגיה אסלאמית... אחר כך איראן לקחה את זה, מדברת על 'יום ירושלים', 'נשחרר את ירושלים', 'הדרך לירושלים, לירושלים, לירושלים', ועכשיו טורקיה! שאומרת: 'נשחרר את ירושלים', 'טורקיה חייבת להיכנס לירושלים'." לדבריו, "הציר הזה הוא שהחריב את העולם: אבו אל-אעלא אל-מוודודי, חסן אל-בנא באמצעות נציגו סעיד רמדאן, ואז אמין אל-חוסייני, מתוך הליגה המוסלמית העולמית – הם שהפיצו את האסלאמיזם הבינלאומי בעולם כולו." חליל חשף את השימוש הציני במותג הדתי: "הסכם 'מכה' לתת לזה את האופי האסלאמי, ש'הסונים חזרו!'... מי דיכא את הסונים במזרח התיכון? איראן! הרי קאסם סולימאני התגאה שהוא שולט ב-4 בירות ערביות... כולם היו מובסים ומושפלים... כאשר אמריקה וישראל החלישו עבורם את כל הציר הזה, הם התחילו להרים ראש." הוא קבע נחרצות: "כל מילה בהסכם 'מכה' אומרת שמדובר בציר סוני-אסלאמי-צבאי חדש לחזרת הסונה למזרח התיכון, בהנהגת טורקיה! טורקיה רוצה להעניק לעצמה לגיטימציה, ולנטרל את מצרים ואת סעודיה." השאיפות הימיות והצבאיות הטורקיות מדאיגות במיוחד: "שר החוץ שלה, שהיה ראש המודיעין אומר לך: 'יש לנו עניין רב באבטחת נתיבי השיט בים סוף'... טורקיה! מצרים היא זו שאמורה לומר את הדברים האלה, לא טורקיה". חליל מפנה זרקור מדאיג לעבר השאיפה הטורקית לרשת את מקומה של טהראן: "טורקיה היא המדינה המרכזית במזרח התיכון שמתכננת מלחמה עם ישראל! והדבר הכי מסוכן עכשיו, היא רוצה לצרף את סוריה לציר הזה, כדי שאם טורקיה תותקף בסוריה כל הקבוצה הזו תגן על סוריה!", ומבהיר מדוע בירושלים כבר מסמנים קווים אדומים ברורים: "ישראל לא תניח לה בסוריה! ישראל תקפה כל נוכחות צבאית של איראן בסוריה בימי בשאר אל-אסד! אז היא לא תאפשר לטורקיה להישאר ולאיים על הביטחון הישראלי מטורקיה... וטורקיה רוצה להגיע ללבנון!" בניתוח יחסי הכוחות הצבאיים, חליל קבע: "ישראל היא המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון, ואחריה טורקיה, ואחריה מצרים… מצרים לא תיכנס למלחמה עם ישראל! אפילו אם טורקיה תילחם... אפילו אם היא חלק מההסכם, היא לא תיכנס! אם ישראל תילחם בירדן, מדינת ירדן פשוט תחדל מלהתקיים!" השניים התייחסו גם לניסיונות ההשפעה התקשורתיים הערביים: "העיתונות הסעודית, הקטארית והמצרית ואפילו הפקיסטנית - כולן דוחפות בכיוון של התערבות בבחירות בישראל! המגזין 'אל-מג'לה', הציג כותרת על שער המגזין: 'איזנקוט – הגנרל של האביונים/הפשוטים', 'איזנקוט ידיח את נתניהו'." חליל סיכם בפיכחון לגבי האחדות הישראלית בנושאי ביטחון קיומי: "הם מדמיינים שנתניהו הוא המכשול, האמת היא שהביטחון הישראלי מוסכם על כולם! כלומר, מלחמת עזה… קיצוץ הזרועות השיעיות… מלחמה נגד איראן - מוסכמת על רוב הישראלים." לסיום, פסל חליל לחלוטין את התקוות הערביות לריכוך העמדה הישראלית: "ישראל אינה מתפשרת על ביטחון! כאשר טורקיה רצתה להיכנס וניסתה לפעול נגד ישראל באמצעות ספינת המרמרה – הרגו אותם! הרגו אותם! אז ישראל מודעת, ויש לה את הבריתות שלה עכשיו עם קפריסין, עם יוון עם הודו ועם קזחסטן, שהיא מנסה להרחיב... אבל הישראלים מבינים את האינטרסים שלהם, בין אם נתניהו ימשיך, ובין אם לא ימשיך." מקור 1: מקור 2: מקור 3: הדסה אקספרס | לתמיכה בערוץ:

הדסה אקספרס

16,263 görüntüleme • 22 gün önce