Video yükleniyor...

Video Yüklenemedi

Bu video yüklenirken bir sorun oluştu. Bu geçici bir ağ sorunundan kaynaklanıyor olabilir veya video kullanılamıyor olabilir.

Ana Sayfaya Dön

הוא כמובן עשה את המעשה הצפוי בעולם. חתך את החצי דקה שמוציאה אותו טוב והעלה על זה פוסט לעוקבים שלו. ״אבל היה רגע אחד שלא נכנס בעריכה, ישבנו יחד והראיתי לו את התשואות שהושגו בשנה האחרונה בקהילת הטופיסטים. שאול הסתכל על המספרים והחזיק את הראש.״ וככה רבותיי עוד 100... show more

המחנך הפיננסי

29,436 subscribers

94,559 görüntüleme • 11 gün önce •via X (Twitter)

Eğitim Komedi Finans

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

0 Yorum

Yorum bulunmuyor

Orijinal gönderinin yorumları burada görünecek

Benzer Videolar

כלל ברזל - אם אתם רוצים להוציא מנתניהו משהו הכי ביזארי אז תשאלו אותו שאלה שקשורה לרגשות. בזה אין אפס, תמיד תקבלו את הכי ביזארי בעולם. שאלת המוצא בקטע הזה הייתה האם בשנה הראשונה אחרי טבח ה-7 באוקטובר בכית לנוכח הזוועות, כמו כל גבר בישראל בכל יום בשנה הראשונה (לטענת המראיין). נתניהו מגלה שהיו לו רגעים קשים שהוא החזיק את עצמו כשביקר פצועים קטועי רגליים, משם הוא מסיט את הדיון לנושא לא קשור של ילדים חולי סרטן (תזכרו, הוא נשאל על הטבח), ומשם זה מתקשר לנתניהו לשני דברים שקשורים ל... מונדיאל. אמיתי. בהמשך הראיון מבינים למה - הוא רצה לספר על המקרה ששרה והוא ביקשו מהכדורגלן מסי בביקורו בארץ לפגוש בבית חולים ילד חולה סרטן שמעריץ את מסי, ומספר כמובן ששרה היא עילוי. זה עבורו כנראה המקרה הכי מרגש שגרם לו (אולי?) להזיל דמעות. תבינו, לזה הוא הגיע מהשאלה הפשוטה האם בכית בשנה הראשונה אחרי הטבח (שהוא אחראי לו) לנוכח הזוועות. מבחינתי נתניהו לא חייב היה לבכות. כל אחד ודרך ההתמודדות שלו במצבים של טרגדיה. אני האחרון לשפוט. אבל מה שהוא כן היה חייב זה לא לזייף תשובה, לא לזייף רגשות ולא לחשוף את הטרללת של ההדחקות ברמה שמשאירה את הלסת של הצופה פעורה בתדהמה. משאלה על בכי בגלל זוועות הטבח והקורבנות - למונדיאל (!). הזקן הזה פשוט איבד את זה טוטאל. קצת מפחיד להיווכח איך עובד הראש של האדם ששולט בישראל עוד מעט 20 שנה. אפילו המנחה הלקקן בעולם כבר לא יכול היה להתעלם מהביזאריות והעיר לו על המעבר ממטבח-בכי-ילדים חולי סרטן ל... מונדיאל. העין השביעית

כלל ברזל - אם אתם רוצים להוציא מנתניהו משהו הכי ביזארי אז תשאלו אותו שאלה שקשורה לרגשות. בזה אין אפס, תמיד תקבלו את הכי ביזארי בעולם. שאלת המוצא בקטע הזה הייתה האם בשנה הראשונה אחרי טבח ה-7 באוקטובר בכית לנוכח הזוועות, כמו כל גבר בישראל בכל יום בשנה הראשונה (לטענת המראיין). נתניהו מגלה שהיו לו רגעים קשים שהוא החזיק את עצמו כשביקר פצועים קטועי רגליים, משם הוא מסיט את הדיון לנושא לא קשור של ילדים חולי סרטן (תזכרו, הוא נשאל על הטבח), ומשם זה מתקשר לנתניהו לשני דברים שקשורים ל... מונדיאל. אמיתי. בהמשך הראיון מבינים למה - הוא רצה לספר על המקרה ששרה והוא ביקשו מהכדורגלן מסי בביקורו בארץ לפגוש בבית חולים ילד חולה סרטן שמעריץ את מסי, ומספר כמובן ששרה היא עילוי. זה עבורו כנראה המקרה הכי מרגש שגרם לו (אולי?) להזיל דמעות. תבינו, לזה הוא הגיע מהשאלה הפשוטה האם בכית בשנה הראשונה אחרי הטבח (שהוא אחראי לו) לנוכח הזוועות. מבחינתי נתניהו לא חייב היה לבכות. כל אחד ודרך ההתמודדות שלו במצבים של טרגדיה. אני האחרון לשפוט. אבל מה שהוא כן היה חייב זה לא לזייף תשובה, לא לזייף רגשות ולא לחשוף את הטרללת של ההדחקות ברמה שמשאירה את הלסת של הצופה פעורה בתדהמה. משאלה על בכי בגלל זוועות הטבח והקורבנות - למונדיאל (!). הזקן הזה פשוט איבד את זה טוטאל. קצת מפחיד להיווכח איך עובד הראש של האדם ששולט בישראל עוד מעט 20 שנה. אפילו המנחה הלקקן בעולם כבר לא יכול היה להתעלם מהביזאריות והעיר לו על המעבר ממטבח-בכי-ילדים חולי סרטן ל... מונדיאל. העין השביעית

שבי גטניו

16,833 görüntüleme • 1 ay önce

בני גנץ, דמותו של האנטי-מנהיג, שעיקר תדמית מנהיגותו ״נחצבה״ במשרדי פירסום. גם הוא קיבל מההיסטוריה את ההזדמנות לשנות את מהלכה. אני זוכר שהוא סיפר, חודש-חודשיים אחר השביעי באוקטובר, שכל משפחה שכולה שהוא מבקר, מבקשת ממנו רק דבר אחד, אחדות, והיה ברור שזה נגע בו מאוד והשפיע על ההחלטה שלו להיכנס לממשלה, בניגוד ללפיד למשל, שתמיד נשאר במדרגת האפס הקטן, והצליח לא להתעלות ממנה בשום שלב, גם לא בשלב הקשה ביותר. מרגע שגנץ נכנס לממשלה, במקום להיות נאמן לשליחות, להיסטוריה, למטרה, למשמעות של המלחמה, הוא התחיל לתקוע מקלות בגלגלים שלה, כאילו להוכיח למחרחרי מלחמת האחים ומפרקי הצבא, שהוא עדיין שלהם. כוחו עמד לו רק כדי לעשות את הצעד הראשון של ההצטרפות לממשלה, אבל מעולם לא היתה לו את המנהיגות שתאפשר לו לטפס עוד קומה או שתיים ולהגיע רחוק יותר. גם כשישב בממשלה, הוא הסתכל למטה, וראה שם את אגני החימצון של קפלן, והחליט להישאר נאמן להם. זה מה שהביא אותו לעשות את הטעות הפטאלית (ברמה האישית) של יציאה מהממשלה, רגע לפני שהתחילה לקצור ניצחונות על הציר השיעי. אולי זה גם היה לטובת כולנו. אני מעריך שאם היה נשאר, היה ממשיך לתקוע מקלות בגלגלים ולהפריע, אבל מבחינתו, זו היתה הטעות הפוליטית הגדולה ביותר שעשה, וכנראה גם האחרונה.

בני גנץ, דמותו של האנטי-מנהיג, שעיקר תדמית מנהיגותו ״נחצבה״ במשרדי פירסום. גם הוא קיבל מההיסטוריה את ההזדמנות לשנות את מהלכה. אני זוכר שהוא סיפר, חודש-חודשיים אחר השביעי באוקטובר, שכל משפחה שכולה שהוא מבקר, מבקשת ממנו רק דבר אחד, אחדות, והיה ברור שזה נגע בו מאוד והשפיע על ההחלטה שלו להיכנס לממשלה, בניגוד ללפיד למשל, שתמיד נשאר במדרגת האפס הקטן, והצליח לא להתעלות ממנה בשום שלב, גם לא בשלב הקשה ביותר. מרגע שגנץ נכנס לממשלה, במקום להיות נאמן לשליחות, להיסטוריה, למטרה, למשמעות של המלחמה, הוא התחיל לתקוע מקלות בגלגלים שלה, כאילו להוכיח למחרחרי מלחמת האחים ומפרקי הצבא, שהוא עדיין שלהם. כוחו עמד לו רק כדי לעשות את הצעד הראשון של ההצטרפות לממשלה, אבל מעולם לא היתה לו את המנהיגות שתאפשר לו לטפס עוד קומה או שתיים ולהגיע רחוק יותר. גם כשישב בממשלה, הוא הסתכל למטה, וראה שם את אגני החימצון של קפלן, והחליט להישאר נאמן להם. זה מה שהביא אותו לעשות את הטעות הפטאלית (ברמה האישית) של יציאה מהממשלה, רגע לפני שהתחילה לקצור ניצחונות על הציר השיעי. אולי זה גם היה לטובת כולנו. אני מעריך שאם היה נשאר, היה ממשיך לתקוע מקלות בגלגלים ולהפריע, אבל מבחינתו, זו היתה הטעות הפוליטית הגדולה ביותר שעשה, וכנראה גם האחרונה.

Yuval Bloomberg

11,040 görüntüleme • 5 ay önce

טראמפ עומד ליד ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר (שעסוק בלגנות את ישראל ובלהכיר במדינה פלסטינית), ופשוט מחנך אותו: "אנחנו חייבים לזכור את השביעי באוקטובר, אחד הימים הכי גרועים בהיסטוריה של העולם" "אני רוצה את כל החטופים עכשיו. לא אחד, לא שלושה, את כולם! עכשיו!" "שאלתי את החטופים ששוחררו - האם מישהו הראה לכם (כשהייתם שבויים) חמימות? מילת עידוד? משהו? כלום" רואים שהנושא באמת קרוב לליבו. זאת לא סתם פוליטיקה. זה לא סתם אינטרס. באמת איכפת לו מאיתנו. הוא באמת רוצה את החטופים בבית. הוא באמת רוצה להפוך את המזרח התיכון למקום טוב יותר. תשמעו שאין לי כבר מה להגיד על האיש. כל כך הרבה לחצים, משמאל ומימין, והוא? ברזל. עמידה איתנה לצד ישראל כמו אף מנהיג אחר בעולם. לא היה נשיא אמריקאי כזה בעבר וספק עצום אם יהיה עוד אחד כזה בעתיד.

טראמפ עומד ליד ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר (שעסוק בלגנות את ישראל ובלהכיר במדינה פלסטינית), ופשוט מחנך אותו: "אנחנו חייבים לזכור את השביעי באוקטובר, אחד הימים הכי גרועים בהיסטוריה של העולם" "אני רוצה את כל החטופים עכשיו. לא אחד, לא שלושה, את כולם! עכשיו!" "שאלתי את החטופים ששוחררו - האם מישהו הראה לכם (כשהייתם שבויים) חמימות? מילת עידוד? משהו? כלום" רואים שהנושא באמת קרוב לליבו. זאת לא סתם פוליטיקה. זה לא סתם אינטרס. באמת איכפת לו מאיתנו. הוא באמת רוצה את החטופים בבית. הוא באמת רוצה להפוך את המזרח התיכון למקום טוב יותר. תשמעו שאין לי כבר מה להגיד על האיש. כל כך הרבה לחצים, משמאל ומימין, והוא? ברזל. עמידה איתנה לצד ישראל כמו אף מנהיג אחר בעולם. לא היה נשיא אמריקאי כזה בעבר וספק עצום אם יהיה עוד אחד כזה בעתיד.

David Oppenheim

15,098 görüntüleme • 11 ay önce

גאונות של שכנות יש לי חבר גאון. אבל לא סתם גאון, דוקטור איוול. בעצם הוא לא דוקטור איוול לטובים, הוא דוקטור איוול לרעים. 20 שנים שאנחנו פועלים יחד בדארקווב והדברים שהוא עשה עבור העם היהודי ראויים להדלקת משואה. לא משואה, מדורה. לא מדורה, מידברן. הוא באמת איש נפלא ואהבתי אליו גדולה מאהבת יונתן לדוד, אבל לא בגיי. יש לי מעט אנשים בחיים שאם יצלצלו באמצע הלילה ויגידו שהם תקועים על כביש בנבאדה, אני מכרטס את עצמי מהמיטה. הוא אחד מהם. עשרים שנים שאנחנו מכירים. יש לו מוח פרא אדם. הוא יודע להגיע לכל אדם בעולם וNSO זה מאזדה 3 לעומת הF1 שהוא ואני לא כותב את זה בלי ידע. לא פעם אני מראה לו פה תגובות של יוזרים והוא מפלטר בוטים או לא ולא פעם ידע להביא מספר טלפון של יוזר אנונימי. היכולות שלו מעבר לקוד, הוא משחד שוחד כל מיני מכל מיני שיושבים בתוך החברות. כזה טיפוס. ורק אדם אחד הוא לא הצליח לעבור בחיים שלו. את השכנה שלו. עדנה. עדנה ראש אבן. מתגוררת דירה ליד. חיה לבד. והיא סמל מהות הקארן. עדנה חיה עבור פשפוש בחיי אחרים. בת 50 פלוס. אין ילדים. אין בעל. אין בנזוג. יש תוכי בשם אלישע וקטנוניות של מורדכי דוד מצלמה לפנים. אלירן חולצה אפורה למד ממנה להידחף. הוא נדחף לפריים, היא לחיים. מדובר באישה שעוברת על שעון המים של דיירי הבניין ומשחילה לתיבות הדואר מכתבים תקיפים על בזבוז מים. אין לה רכב. אבל יש חניה. והיא לא תשכיר אותה גם לא לבורא עולם. החניה שלה זה מקור העונג כמו צמח טורף שמחכה שזבוב ימשך לקריצתו. מי שמחנה, מאבד אוויר. אין התראות. יש וונטיל. והדוקטור סובל ממנה מלא. הוא איש של לילה. הולך לישון בשבע בבוקר וקם באחת. בלילות הוא עובד עם טראנס ברמקולים. הביטים מסדרים לו חשיבה. ולעדנה זה מפריע לישון אז היא מזמינה משטרה. או מורידה שאלטר. או דופקת בדלת. אבל הביטים חשובים לדוקטור. אז הוא למד לשמור על ווליום. אלף פעם אמרתי לו שים אוזניות, הוא לא מסוגל, זה מפריע לו. אבל עדנה שומעת דרך קירות. ביט קטן והיא דופקת בדלת. התישה אותו. רסמי התישה. ואז הוא קרא באיזה ספר משפט. ״אנשים מתעקשים על מה שאין להם שליטה״. אחרי שכנות רעה של כמעט עשור, דוקטור איוול פיצח אותה. עשור שאני שומע ממנו איך היא ממררת לו את החיים, ולפני חודש כתב לי: ״ניצחתי את העדנה״. הוא פיתח לעדנה אפליקציה שהיא יכולה לשלוט לו על הווליום של המוזיקה. התקין לה והעביר את השליטה לידיים שלה. עדנה שולטת בווליום. פתאום היא הפסיקה להתלונן. פתאום הם מצאו יחד את ״הווליום הנכון״, כזה שלא מפריע לה, ומאפשר לו להינות. עברו כמה ימים, ועדנה שוב התפלפה. זה לא הווליום, זה הבסים. אז הדוקטור הוסיף לה יכולת שליטה על הבסים. בהתחלה היא מחקה לו את הבס. והוא מהצד שלו הגביר קצת, ואז הורידה, והוא הרים, ואז מצאו יחד את הסוויט ספוט ומאז כבר כמה שבועות שהיא לא נגעה בווליום, או בבס. ומה שעדנה לא יודעת, זה שהדוקטור שינה בממשק את המספור. עדנה מביטה על הצג, רואה 61 ונרגעת. אבל בפועל, הביט על 90. גאון. לפעמים צריכים לתת את ההגה בידיים של זה שמתלונן על הסיבובים.

גאונות של שכנות יש לי חבר גאון. אבל לא סתם גאון, דוקטור איוול. בעצם הוא לא דוקטור איוול לטובים, הוא דוקטור איוול לרעים. 20 שנים שאנחנו פועלים יחד בדארקווב והדברים שהוא עשה עבור העם היהודי ראויים להדלקת משואה. לא משואה, מדורה. לא מדורה, מידברן. הוא באמת איש נפלא ואהבתי אליו גדולה מאהבת יונתן לדוד, אבל לא בגיי. יש לי מעט אנשים בחיים שאם יצלצלו באמצע הלילה ויגידו שהם תקועים על כביש בנבאדה, אני מכרטס את עצמי מהמיטה. הוא אחד מהם. עשרים שנים שאנחנו מכירים. יש לו מוח פרא אדם. הוא יודע להגיע לכל אדם בעולם וNSO זה מאזדה 3 לעומת הF1 שהוא ואני לא כותב את זה בלי ידע. לא פעם אני מראה לו פה תגובות של יוזרים והוא מפלטר בוטים או לא ולא פעם ידע להביא מספר טלפון של יוזר אנונימי. היכולות שלו מעבר לקוד, הוא משחד שוחד כל מיני מכל מיני שיושבים בתוך החברות. כזה טיפוס. ורק אדם אחד הוא לא הצליח לעבור בחיים שלו. את השכנה שלו. עדנה. עדנה ראש אבן. מתגוררת דירה ליד. חיה לבד. והיא סמל מהות הקארן. עדנה חיה עבור פשפוש בחיי אחרים. בת 50 פלוס. אין ילדים. אין בעל. אין בנזוג. יש תוכי בשם אלישע וקטנוניות של מורדכי דוד מצלמה לפנים. אלירן חולצה אפורה למד ממנה להידחף. הוא נדחף לפריים, היא לחיים. מדובר באישה שעוברת על שעון המים של דיירי הבניין ומשחילה לתיבות הדואר מכתבים תקיפים על בזבוז מים. אין לה רכב. אבל יש חניה. והיא לא תשכיר אותה גם לא לבורא עולם. החניה שלה זה מקור העונג כמו צמח טורף שמחכה שזבוב ימשך לקריצתו. מי שמחנה, מאבד אוויר. אין התראות. יש וונטיל. והדוקטור סובל ממנה מלא. הוא איש של לילה. הולך לישון בשבע בבוקר וקם באחת. בלילות הוא עובד עם טראנס ברמקולים. הביטים מסדרים לו חשיבה. ולעדנה זה מפריע לישון אז היא מזמינה משטרה. או מורידה שאלטר. או דופקת בדלת. אבל הביטים חשובים לדוקטור. אז הוא למד לשמור על ווליום. אלף פעם אמרתי לו שים אוזניות, הוא לא מסוגל, זה מפריע לו. אבל עדנה שומעת דרך קירות. ביט קטן והיא דופקת בדלת. התישה אותו. רסמי התישה. ואז הוא קרא באיזה ספר משפט. ״אנשים מתעקשים על מה שאין להם שליטה״. אחרי שכנות רעה של כמעט עשור, דוקטור איוול פיצח אותה. עשור שאני שומע ממנו איך היא ממררת לו את החיים, ולפני חודש כתב לי: ״ניצחתי את העדנה״. הוא פיתח לעדנה אפליקציה שהיא יכולה לשלוט לו על הווליום של המוזיקה. התקין לה והעביר את השליטה לידיים שלה. עדנה שולטת בווליום. פתאום היא הפסיקה להתלונן. פתאום הם מצאו יחד את ״הווליום הנכון״, כזה שלא מפריע לה, ומאפשר לו להינות. עברו כמה ימים, ועדנה שוב התפלפה. זה לא הווליום, זה הבסים. אז הדוקטור הוסיף לה יכולת שליטה על הבסים. בהתחלה היא מחקה לו את הבס. והוא מהצד שלו הגביר קצת, ואז הורידה, והוא הרים, ואז מצאו יחד את הסוויט ספוט ומאז כבר כמה שבועות שהיא לא נגעה בווליום, או בבס. ומה שעדנה לא יודעת, זה שהדוקטור שינה בממשק את המספור. עדנה מביטה על הצג, רואה 61 ונרגעת. אבל בפועל, הביט על 90. גאון. לפעמים צריכים לתת את ההגה בידיים של זה שמתלונן על הסיבובים.

IA🏴‍☠️

50,951 görüntüleme • 5 ay önce

$איפה ישנם עוד שקרנים כמו השקרן ההוא? טאוב טוען שאני "מוותר על שלושה לילות שינה בשביל להוכיח את מה שלא נכון, הוא יכול "להוכיח" שהכלב שלך הוא בעצם אבא שלך". אני מאמץ, בשינויים קלים. לא צריך להוכיח שהכלב שלך הוא בעצם אבא שלך. מספיק להוכיח שאתה כלב. ולא צריך שלושה לילות כדי לחשוף את השקרים. מספיק שלוש דקות ועוד יישאר זמן לקרוא את המבזק על ההתעללות האחרונה של ואנס או טרמפ בנתניהו. נדמה שההתהפכות של האליל השני של טאוב על האליל הראשון קצת הוציאה אותו מריכוז ואפילו השקרים לא מה שהיה פעם. קל מדי, כמעט מעליב. תראו איך מפרקים אותו ברגע: מאות מילים טאוב שופך כדי לנסות ולשכנע שהוא לא תמך בעלילה המכונה "הבגידה מבפנים", עלי, על המשפט, תודות לעורך הדין שלו, הטונים הגבוהים שהגיע עם חברים, מאמרים שלו ששם לא הזכיר את התיאוריה, ועל כך שחסם כאלה שתמכו בתיאוריה. "הרייני להבהיר", הוא מנסה לתקף את דבריו, אחרי ש"הבהרתי לו" ועכשיו "אבהיר גם לכם", כדי שגם "יהיה ברשומות", וגם "יישאר ברשת לפרוטוקול". עד כדי כך. שני דברים הוא לא עושה: הראשון: הוא לא אומר מילה על הוידאו שצירפתי מהפודקסט שלו עם אמיר אביב בו משתמש טאוב כפלטרפומה להפצת הקונספירציה האפלה והזדונית. טאוב טוען ש"הוא חתך שאלות שלי שבהן אני מאתגר מרואיינים כדי לברר מה דעתם בנושא, והציג את השאלות כאילו הן עמדתי" אז למה הוא לא שם פה את הקטע הנכון, לתקן את הרושם, בלי לחתוך את השאלות שלו? פשוט כי לא משנה איך היה גוזר, יוצא שלא רק שהוא מסביר בלהט למה תיאוריית הבגידה מבפנים עושה שכל, אלא שכשאביבי מסביר לו למה הוא חושב שזו שטות, טאוב מתווכח איתו הנה, מצורף כאן הקטע עם שוליים רחבים. כולם יוכלו לראות בעצמם איך טאוב מקדם פה את העלילה הזו ואגב כך מטנף את זכרו של אל"מ אסף חממי ז"ל שהוציא את ההוראה להתרחק מהגדר. הדבר השני שהוא לא עושה: הוא לא מראה ולו מקום אחד בו אמר שהוא מתנגד לעלילה הזו. הוא מצרף צילום של ציוץ שלו מפברואר 2025 שאמור להוכיח שהוא התנגד. זה מה שכתוב שם:" אז אמנם חסידי תיאוריית הבגידה אומרים לי שהדיון בקונספציה נועד להסיח את הדעת מהאמת האיומה. אבל אני חולק עליהם. כי גם מי שחושב שהיתה בגידה, לא יכול להזניח את העובדה שכל החשיבה של כל המערכת היתה מבוססת על הנחות לא נכונות. ". הוא לא מתנגד הוא רק אומר שאפשר גם וגם. הוא אומר "עשיתי תכנית שלמה בערוץ שלי, יחד עם ד"ר ליעד לוי, להסביר למה התיאוריה הזאת גם לא סבירה וגם מזיקה". הוא אפילו מצרף את הלינק, אבל הוא בכוונה לא מצרף קטעים כי יודע שלאף אחד לא תהיה סבלנות לבדוק אותו ולגלות שזה בדיוק ההיפך. ממליץ לכל מי שאי פעם ייחס אמינות כלשהי לטאוב, לקחת כדור נגד בחילה ולצפות בשעה המדוברת שם טאוב ולוי מסבירים למה התיאוריה הזו היא גם סבירה וגם מועילה. הנה שני קטעים מתוך הפודקסט. בראשון מגדירים לוי וטאוב את הבגידה מבפנים. "כשאנחנו נגיד את המילה **בגידה**. אנחנו תכוון לפרשנות הבאה. מישהו בדרג בכיר כזה או אחר תאמוות של יהודים על מנת להחליף שלטון." ולאחר מכן מנהלים טאוב ולוי דיון על האם לא רק מי שעמד בקשר עם סינוואר אלא גם ידע על התקפת החמאס ולא עשה דבר הוא בוגד (התשובה- כמובן שכן) בשני- לוי אומר ש"מי שרוצה לחשוב שפרשת המרגל קשורה בזה שצריך לאפשר לחמאס להרוג יהודים כדי להפיל את נתניהו- זה הגיוני לשאול את זה". טאוב, שכמובן מתנגד לכל התיאוריה מוסיף:"זה מי שחושב שהמרגל עבד אצל יחיא סינוואר." ואז, כשלוי מזהיר שצריך לשמור את המחשבות האלה לעצמנו כי פרסום שלהן עלול לתגבר גלים של אנטישמיות, טאוב, שכולם מכירים את דיעותיו נגד דבר השיטנה הזה, מסכים איתו אבל מוסיף, שיהיה ברור שהסכמתו לנקיטת זהירות בתפוצה אינה הסכמתו לכך שמדובר בעלילה:"אבל זה בלי קשר לשאלה אם זה נכון או לא"\ ואז השניים מתחילים בדאילוג קונספירטיבי מהסוג הגרוע והעלוב ביותר, שנקטע פה ושם עם ציפצופים שנועדו כנראה למחוק את השמות של אנשים שטאוב והצוות שלו חששו ששייתבעו דיבה. ובשורה התחתונה- טאוב משקר פה בפעם השלישי ברציפות בטענה שלא טיפח והפיץ ותיגבר והעצים את תיאורית הבגידה מבפנים. צפו ושיפטו בעצמכם.$

איפה ישנם עוד שקרנים כמו השקרן ההוא? טאוב טוען שאני "מוותר על שלושה לילות שינה בשביל להוכיח את מה שלא נכון, הוא יכול "להוכיח" שהכלב שלך הוא בעצם אבא שלך". אני מאמץ, בשינויים קלים. לא צריך להוכיח שהכלב שלך הוא בעצם אבא שלך. מספיק להוכיח שאתה כלב. ולא צריך שלושה לילות כדי לחשוף את השקרים. מספיק שלוש דקות ועוד יישאר זמן לקרוא את המבזק על ההתעללות האחרונה של ואנס או טרמפ בנתניהו. נדמה שההתהפכות של האליל השני של טאוב על האליל הראשון קצת הוציאה אותו מריכוז ואפילו השקרים לא מה שהיה פעם. קל מדי, כמעט מעליב. תראו איך מפרקים אותו ברגע: מאות מילים טאוב שופך כדי לנסות ולשכנע שהוא לא תמך בעלילה המכונה "הבגידה מבפנים", עלי, על המשפט, תודות לעורך הדין שלו, הטונים הגבוהים שהגיע עם חברים, מאמרים שלו ששם לא הזכיר את התיאוריה, ועל כך שחסם כאלה שתמכו בתיאוריה. "הרייני להבהיר", הוא מנסה לתקף את דבריו, אחרי ש"הבהרתי לו" ועכשיו "אבהיר גם לכם", כדי שגם "יהיה ברשומות", וגם "יישאר ברשת לפרוטוקול". עד כדי כך. שני דברים הוא לא עושה: הראשון: הוא לא אומר מילה על הוידאו שצירפתי מהפודקסט שלו עם אמיר אביב בו משתמש טאוב כפלטרפומה להפצת הקונספירציה האפלה והזדונית. טאוב טוען ש"הוא חתך שאלות שלי שבהן אני מאתגר מרואיינים כדי לברר מה דעתם בנושא, והציג את השאלות כאילו הן עמדתי" אז למה הוא לא שם פה את הקטע הנכון, לתקן את הרושם, בלי לחתוך את השאלות שלו? פשוט כי לא משנה איך היה גוזר, יוצא שלא רק שהוא מסביר בלהט למה תיאוריית הבגידה מבפנים עושה שכל, אלא שכשאביבי מסביר לו למה הוא חושב שזו שטות, טאוב מתווכח איתו הנה, מצורף כאן הקטע עם שוליים רחבים. כולם יוכלו לראות בעצמם איך טאוב מקדם פה את העלילה הזו ואגב כך מטנף את זכרו של אל"מ אסף חממי ז"ל שהוציא את ההוראה להתרחק מהגדר. הדבר השני שהוא לא עושה: הוא לא מראה ולו מקום אחד בו אמר שהוא מתנגד לעלילה הזו. הוא מצרף צילום של ציוץ שלו מפברואר 2025 שאמור להוכיח שהוא התנגד. זה מה שכתוב שם:" אז אמנם חסידי תיאוריית הבגידה אומרים לי שהדיון בקונספציה נועד להסיח את הדעת מהאמת האיומה. אבל אני חולק עליהם. כי גם מי שחושב שהיתה בגידה, לא יכול להזניח את העובדה שכל החשיבה של כל המערכת היתה מבוססת על הנחות לא נכונות. ". הוא לא מתנגד הוא רק אומר שאפשר גם וגם. הוא אומר "עשיתי תכנית שלמה בערוץ שלי, יחד עם ד"ר ליעד לוי, להסביר למה התיאוריה הזאת גם לא סבירה וגם מזיקה". הוא אפילו מצרף את הלינק, אבל הוא בכוונה לא מצרף קטעים כי יודע שלאף אחד לא תהיה סבלנות לבדוק אותו ולגלות שזה בדיוק ההיפך. ממליץ לכל מי שאי פעם ייחס אמינות כלשהי לטאוב, לקחת כדור נגד בחילה ולצפות בשעה המדוברת שם טאוב ולוי מסבירים למה התיאוריה הזו היא גם סבירה וגם מועילה. הנה שני קטעים מתוך הפודקסט. בראשון מגדירים לוי וטאוב את הבגידה מבפנים. "כשאנחנו נגיד את המילה בגידה. אנחנו תכוון לפרשנות הבאה. מישהו בדרג בכיר כזה או אחר תאמוות של יהודים על מנת להחליף שלטון." ולאחר מכן מנהלים טאוב ולוי דיון על האם לא רק מי שעמד בקשר עם סינוואר אלא גם ידע על התקפת החמאס ולא עשה דבר הוא בוגד (התשובה- כמובן שכן) בשני- לוי אומר ש"מי שרוצה לחשוב שפרשת המרגל קשורה בזה שצריך לאפשר לחמאס להרוג יהודים כדי להפיל את נתניהו- זה הגיוני לשאול את זה". טאוב, שכמובן מתנגד לכל התיאוריה מוסיף:"זה מי שחושב שהמרגל עבד אצל יחיא סינוואר." ואז, כשלוי מזהיר שצריך לשמור את המחשבות האלה לעצמנו כי פרסום שלהן עלול לתגבר גלים של אנטישמיות, טאוב, שכולם מכירים את דיעותיו נגד דבר השיטנה הזה, מסכים איתו אבל מוסיף, שיהיה ברור שהסכמתו לנקיטת זהירות בתפוצה אינה הסכמתו לכך שמדובר בעלילה:"אבל זה בלי קשר לשאלה אם זה נכון או לא"\ ואז השניים מתחילים בדאילוג קונספירטיבי מהסוג הגרוע והעלוב ביותר, שנקטע פה ושם עם ציפצופים שנועדו כנראה למחוק את השמות של אנשים שטאוב והצוות שלו חששו ששייתבעו דיבה. ובשורה התחתונה- טאוב משקר פה בפעם השלישי ברציפות בטענה שלא טיפח והפיץ ותיגבר והעצים את תיאורית הבגידה מבפנים. צפו ושיפטו בעצמכם.

Ronen Bergman

15,837 görüntüleme • 2 ay önce

יהודה טראב, בן דודי האהוב יפה עיניים, חייכן, נשמה טובה. שרק רצה לעשות טוב בעולם. חשב טוב ותמיד עשה רק טוב. איך הלכת מאיתנו? יהודה (29), בן גילי. בן הדוד שהיה הכי קרוב אלי בימי הילדות. למדנו יחד בתלמוד תורה. גרנו לא רחוק אחד מהשני. יהודה היה מהאנשים שתמיד מפרגנים, תמיד מילים טובות. זה שתמיד רציתי להיות בחברתו. יהודה נלחם כדי להצליח בחיים בענק כדי לקחת את גורלו בידיו. לפני מספר שבועות פגשתי אותו זורח. בדרך לטרוף את העולם עם תכניות מסודרות. הוא סיפר לי בהתלהבות אמיתית איך החליט לעבוד בצבע ואיך תוך זמן קצר הוא הפך למומחה בתחום. איך באים ללמוד ממנו מבוגרים וותיקים ואיזה פרוייקטים ענקיים הוא לוקח. הייתי כל כך שמח ומאושר בשבילו. שהוא מצליח שהוא כל כך מבסוט ונהנה מעמל כפיו. על לימוד תורה שלו שהוא מפיץ ועל כך שהוא במקום שממש טוב לו. היום במהלך עבודתו נפל יהודה מקומה שישית ונפטר. הוא השאיר אחריו אישה ושלושה ילדים קטנים. נעמת לי מאוד יהודה האהוב. אזכור את החיוך שלך את טוב הלב, הרגישות החמלה והשקט שלך. אתגעגע תמיד. בתיעוד: יצירה של יהודה עם סמל החטופים. יהי זכרו ברוך

יהודה טראב, בן דודי האהוב יפה עיניים, חייכן, נשמה טובה. שרק רצה לעשות טוב בעולם. חשב טוב ותמיד עשה רק טוב. איך הלכת מאיתנו? יהודה (29), בן גילי. בן הדוד שהיה הכי קרוב אלי בימי הילדות. למדנו יחד בתלמוד תורה. גרנו לא רחוק אחד מהשני. יהודה היה מהאנשים שתמיד מפרגנים, תמיד מילים טובות. זה שתמיד רציתי להיות בחברתו. יהודה נלחם כדי להצליח בחיים בענק כדי לקחת את גורלו בידיו. לפני מספר שבועות פגשתי אותו זורח. בדרך לטרוף את העולם עם תכניות מסודרות. הוא סיפר לי בהתלהבות אמיתית איך החליט לעבוד בצבע ואיך תוך זמן קצר הוא הפך למומחה בתחום. איך באים ללמוד ממנו מבוגרים וותיקים ואיזה פרוייקטים ענקיים הוא לוקח. הייתי כל כך שמח ומאושר בשבילו. שהוא מצליח שהוא כל כך מבסוט ונהנה מעמל כפיו. על לימוד תורה שלו שהוא מפיץ ועל כך שהוא במקום שממש טוב לו. היום במהלך עבודתו נפל יהודה מקומה שישית ונפטר. הוא השאיר אחריו אישה ושלושה ילדים קטנים. נעמת לי מאוד יהודה האהוב. אזכור את החיוך שלך את טוב הלב, הרגישות החמלה והשקט שלך. אתגעגע תמיד. בתיעוד: יצירה של יהודה עם סמל החטופים. יהי זכרו ברוך

מיכאל שמש Michael Shemesh

62,051 görüntüleme • 1 yıl önce

הערות על נתניהו שמסביר שהוא עצמו לא היה בקונספציה מול חמאס, אבל, אבוי, אי אפשר היה לגייס את הציבור בישראל לאבחנותיו המדויקות. 1. נתניהו התגאה בהסדרה עם חמאס ובכך שהוא נמנע מעימותים מיותרים ומלחמות. הוא הציג את זה כדוקטרינה. נכתבו פה מאמרי פרשנות מפארים עליו בהקשר זה. פרסמתי לפני כחודש שנתניהו הזהיר בקבינט המלחמה - אחרי 7 באוקטובר - שכניסה קרקעית לעזה תוביל לאלפי חיילים הרוגים. גלנט, איזנקוט וגנץ וצה"ל היו צריכים לדחוק אותו. 2. נתניהו אחראי אישית להתעצמות חמאס בתקופתו, הוא עיצב את כל מכלול היחסים עם משטר חמאס - ממזוודות הכסף ועד ההפרדה במבצעים צבאיים בין חמאס לג'יהאד האסלמי. הוא לא היה שבוי בקונספציה; הוא אבי הקונספציה. 3. מנהיגות היא לא משיכת כתפיים ופרשנות מהצד. אם מנהיג חושב שחייבים לחסל את משטר חמאס (או לפחות להחליש אותו משמעותית) הוא אמור לפעול. זו בעצם בעיית הבעיות של ביבי. מעבר לכל דמגוגיה שלו - הוא לא מסוגל להניע מהלכים שפורצים את הגבולות המלאכותיים של חשיבה מקובעת ומוטעית. הוא מתמכר לגבולות האלה. חשבת שצריך להפיל את חמאס. נבחרת על זה. שתקת? לא הצלחת? אתה ה-אחראי. כראש ממשלה. 4. כמובן שהוא נוקט בדמגוגיה שטחית בדרך, ומציג את זה כברירה בינארית: לא לעשות כלום ולהעביר מזוודות כסף, או לכבוש את עזה. ואז הוא מגיע למסקנה שכיבוש עזה לא היה נכנס למסגרת הקונצנזוס הישראלי או העולמי. אבל באמצע, בדרך, היו המון אלטרנטיבות אחרות שהוא זנח. לפני שבועיים פרסמתי בטור שלי את החלטת הקבינט מ-2014 (!) לפני חומת מגן, סיכום של ראש הממשלה - להכין תכנית להפלת משטר חמאס. לא נעשה דבר. כאשר בכיר במל"ל שאל אם צריך לעשות משהו, אמרו לו שזה סתם, לא רציני. 5. סתם, לא רציני, זה מה שהיה פה בראשות הממשלה. וככה זה גם נראה.

הערות על נתניהו שמסביר שהוא עצמו לא היה בקונספציה מול חמאס, אבל, אבוי, אי אפשר היה לגייס את הציבור בישראל לאבחנותיו המדויקות. 1. נתניהו התגאה בהסדרה עם חמאס ובכך שהוא נמנע מעימותים מיותרים ומלחמות. הוא הציג את זה כדוקטרינה. נכתבו פה מאמרי פרשנות מפארים עליו בהקשר זה. פרסמתי לפני כחודש שנתניהו הזהיר בקבינט המלחמה - אחרי 7 באוקטובר - שכניסה קרקעית לעזה תוביל לאלפי חיילים הרוגים. גלנט, איזנקוט וגנץ וצה"ל היו צריכים לדחוק אותו. 2. נתניהו אחראי אישית להתעצמות חמאס בתקופתו, הוא עיצב את כל מכלול היחסים עם משטר חמאס - ממזוודות הכסף ועד ההפרדה במבצעים צבאיים בין חמאס לג'יהאד האסלמי. הוא לא היה שבוי בקונספציה; הוא אבי הקונספציה. 3. מנהיגות היא לא משיכת כתפיים ופרשנות מהצד. אם מנהיג חושב שחייבים לחסל את משטר חמאס (או לפחות להחליש אותו משמעותית) הוא אמור לפעול. זו בעצם בעיית הבעיות של ביבי. מעבר לכל דמגוגיה שלו - הוא לא מסוגל להניע מהלכים שפורצים את הגבולות המלאכותיים של חשיבה מקובעת ומוטעית. הוא מתמכר לגבולות האלה. חשבת שצריך להפיל את חמאס. נבחרת על זה. שתקת? לא הצלחת? אתה ה-אחראי. כראש ממשלה. 4. כמובן שהוא נוקט בדמגוגיה שטחית בדרך, ומציג את זה כברירה בינארית: לא לעשות כלום ולהעביר מזוודות כסף, או לכבוש את עזה. ואז הוא מגיע למסקנה שכיבוש עזה לא היה נכנס למסגרת הקונצנזוס הישראלי או העולמי. אבל באמצע, בדרך, היו המון אלטרנטיבות אחרות שהוא זנח. לפני שבועיים פרסמתי בטור שלי את החלטת הקבינט מ-2014 (!) לפני חומת מגן, סיכום של ראש הממשלה - להכין תכנית להפלת משטר חמאס. לא נעשה דבר. כאשר בכיר במל"ל שאל אם צריך לעשות משהו, אמרו לו שזה סתם, לא רציני. 5. סתם, לא רציני, זה מה שהיה פה בראשות הממשלה. וככה זה גם נראה.

נדב איל Nadav Eyal

95,328 görüntüleme • 2 yıl önce

שורד השבי רום ברסלבסקי התראיין לפוקס ניוז וחשף שם לראשונה פרטים מזעזעים מהשבי שעבר בידי הג'יהאד האיסלאמי. הוא שיתף על הרעב הכבד- שהעביר ימים שלמים עם חצי פיתה, קצת גבינה ועגבניה רקובה, ובקבוק מים קטן. הוא הוחזק בבידוד מוחלט ובאפילה ללא אור יום במשך חודשים ארוכים. הוא מספר על מחבל ספציפי שנהנה להתעלל בו ולהשפיל אותו, למשל לירוק לו על האוכל המועט שהיה מקבל, לקשור אותו בלי סיבה, להרביץ לו בכל הזדמנות... עד שפעם אחת רום לא היה מוכן לספוג את זה יותר ופשוט השתמש בכל הכוח שנשאר בו כדי לתקוף את המחבל הזה בחזרה וככה הצליח לגבור עליו במשך 3-4 דקות עד שמחבל נוסף הגיע לשם והצליח להשתלט עליו. רום שלח את אותו מחבל מתעלל לבית חולים, אבל מה שקרה אחרי זה- זה מעגל אלימות אינסופי שרום עבר בעקבות כך, כולל עינויים קשים והתעללות מינית, עד היום יש על גופו צלקות. הם הפסיקו רק כשאיבד את הכרתו והיה על סף מוות קליני. וככה זה חזר על עצמו גם בהמשך, גיהנום של 738 ימים עד שקיבל את החופש שלו בחזרה... ויודעים מה? פשוט תשמעו את המסר של רום בסרטון המצורף- ככה הוא סיים את הראיון הזה וזה אומר הכל על כמה הבן אדם הזה מטורף וגיבור ואיזו רוח ישראלית בלתי מנוצחת יש בו. רום אח שלי חביב אלבי אני גאה לקרוא לך חבר. כמה טוב שאתה כאן איתנו, אתה ניצחת בענק! והמחבלים הארורים האלה או שנשלחו כבר לגיהנום או שהם בדרך לשם, ואתה כאן תמשיך להתחזק ולהשתקם, ותמשיך לנצח אותם בכל יום מחדש! עם ישראל אוהב אותך🇮🇱💙

שורד השבי רום ברסלבסקי התראיין לפוקס ניוז וחשף שם לראשונה פרטים מזעזעים מהשבי שעבר בידי הג'יהאד האיסלאמי. הוא שיתף על הרעב הכבד- שהעביר ימים שלמים עם חצי פיתה, קצת גבינה ועגבניה רקובה, ובקבוק מים קטן. הוא הוחזק בבידוד מוחלט ובאפילה ללא אור יום במשך חודשים ארוכים. הוא מספר על מחבל ספציפי שנהנה להתעלל בו ולהשפיל אותו, למשל לירוק לו על האוכל המועט שהיה מקבל, לקשור אותו בלי סיבה, להרביץ לו בכל הזדמנות... עד שפעם אחת רום לא היה מוכן לספוג את זה יותר ופשוט השתמש בכל הכוח שנשאר בו כדי לתקוף את המחבל הזה בחזרה וככה הצליח לגבור עליו במשך 3-4 דקות עד שמחבל נוסף הגיע לשם והצליח להשתלט עליו. רום שלח את אותו מחבל מתעלל לבית חולים, אבל מה שקרה אחרי זה- זה מעגל אלימות אינסופי שרום עבר בעקבות כך, כולל עינויים קשים והתעללות מינית, עד היום יש על גופו צלקות. הם הפסיקו רק כשאיבד את הכרתו והיה על סף מוות קליני. וככה זה חזר על עצמו גם בהמשך, גיהנום של 738 ימים עד שקיבל את החופש שלו בחזרה... ויודעים מה? פשוט תשמעו את המסר של רום בסרטון המצורף- ככה הוא סיים את הראיון הזה וזה אומר הכל על כמה הבן אדם הזה מטורף וגיבור ואיזו רוח ישראלית בלתי מנוצחת יש בו. רום אח שלי חביב אלבי אני גאה לקרוא לך חבר. כמה טוב שאתה כאן איתנו, אתה ניצחת בענק! והמחבלים הארורים האלה או שנשלחו כבר לגיהנום או שהם בדרך לשם, ואתה כאן תמשיך להתחזק ולהשתקם, ותמשיך לנצח אותם בכל יום מחדש! עם ישראל אוהב אותך🇮🇱💙

יוסף חדאד - Yoseph Haddad

85,440 görüntüleme • 4 ay önce

לפני איזה חצי שנה הלכתי לפגוש את ירון לונדון. סתם ככה. געגוע. ישבנו איזה שעתיים, ירון - כהרגלו - התעניין בילדים ובענת, בעבודה ובערוץ, סיפר על איזה סרט משוגע שהוא מעורב בו ופודקאסט על השפה העברית. כשהלכתי משם סיפרתי לעורך "המקור", עידו תמרי, שהייתי אצלו. "דיברת איתו על הסרט?", הוא שאל. האמת שלא, שנינו לא החלפנו אפילו מילה על הסרט שישראל רוזנר ואביגיל קוש עושים עליו עבור "המקור". זה לא ששכחנו. קשה לשכוח. באותו זמן הם כבר היו תפורים אליו 4.5 שנים, מנדנדים לו, אולי תתן לצלם כאן, אולי תיקח אותנו לאירוע ההוא. לעצמי לא הייתי צריך להסביר למה לא העליתי את זה. לא עלה על דעתי. כאילו אני מנצל את החברות כדי לשכנע אותו להסכים לתת לנו לצלם דברים שהוא לא רוצה שנצלם. האמת, גם נראה לי ממש לא מוזר שירון לא העלה את זה. ככה הוא. אפילו כשמדובר בסרט עליו, שלכאורה יכול לגרום לו נזק, הוא לא יבקש לצנזר, הוא לא יבקש לעצמו הנחת סלב. ג'נטלמן, שמאמין עד הסוף ביושרה עיתונאית. יש בסרט של רוזנר וקוש סצנה אחת שמאוד הטרידה את לונדון. הוא דיבר עליה עם רוזנר לא מעט במשך השנים אחרי שצולמה, אבל בסוף לא ביקש להוציא אותה. הוא לא אהב אותה, אני בטוח שהעדיף שלא תשודר, אבל אפילו מחברים שלו הוא לא מבקש את היחס המועדף הזה. כמה עוד עיתונאים כאלה יש? כמה עוד אנשים כאלו קיימים? הסרט של רוזנר וקוש נולד מהמון אהבה לירון. היו פעמים בשנים האחרונות שנשבר לי הלב לראות איזה יחס מקבל האיש המרשים הזה. כן, הוא כתב שטות מוחלטת בעניין האסון במירון, ניסה להגיד משהו אחד ויצא לו עקום לגמרי. בסרט יש לו מונולוג אדיר על העניין הזה, אבל אנשים השתמשו בהתבטאות ההיא כדי לצבוע 50 שנים אחורה את לונדון כגזען פריוילג אשכנזי. אין דבר רחוק יותר מהאמת. ללונדון יש רגישות אדירה לחלשים, מחויבות טוטאלית להגיד את האמת, כמעט בכל מחיר. אולי הקטעים המשעשעים ביותר בסרט הם אלו שזוגתו, מיכל זמיר, מדברת בחופשיות וירון - בדרך כלל האיש הבוטה ביותר בחדר - מנסה לחנוק את הסיטואציה לפני שתצא משליטה. אז כן, ירון מבוגר, אולי הוא לא מתאים כבר לטלוויזיה המסחרית של היום, ייתכן שהוא קשה מדי כבר לחלק מהציבור, אבל אין יום שאני לא חושב שזה בזבוז נוראי שהמחשבות שלו עולות על איזה פוסט בפייסבוק ולא נחשפות לציבור הרבה יותר רחב. באחת הסצנות הראשונות בסרט, רוזנר מתעד את התוכנית האחרונה של "לונדון וקירשנבאום". הייתה מין הרמת כוסית אחרי שנגמרה התוכנית. ברחתי משם. לא רציתי שיראו אותי דומע וחנוק. זה בכלל לא היה רצוני ובטח שלא הצטערתי על ירון. הצטערתי עלינו. הערב אחרי ה"מקור" אני מקווה שיותר אנשים יחשבו כמוני.

לפני איזה חצי שנה הלכתי לפגוש את ירון לונדון. סתם ככה. געגוע. ישבנו איזה שעתיים, ירון - כהרגלו - התעניין בילדים ובענת, בעבודה ובערוץ, סיפר על איזה סרט משוגע שהוא מעורב בו ופודקאסט על השפה העברית. כשהלכתי משם סיפרתי לעורך "המקור", עידו תמרי, שהייתי אצלו. "דיברת איתו על הסרט?", הוא שאל. האמת שלא, שנינו לא החלפנו אפילו מילה על הסרט שישראל רוזנר ואביגיל קוש עושים עליו עבור "המקור". זה לא ששכחנו. קשה לשכוח. באותו זמן הם כבר היו תפורים אליו 4.5 שנים, מנדנדים לו, אולי תתן לצלם כאן, אולי תיקח אותנו לאירוע ההוא. לעצמי לא הייתי צריך להסביר למה לא העליתי את זה. לא עלה על דעתי. כאילו אני מנצל את החברות כדי לשכנע אותו להסכים לתת לנו לצלם דברים שהוא לא רוצה שנצלם. האמת, גם נראה לי ממש לא מוזר שירון לא העלה את זה. ככה הוא. אפילו כשמדובר בסרט עליו, שלכאורה יכול לגרום לו נזק, הוא לא יבקש לצנזר, הוא לא יבקש לעצמו הנחת סלב. ג'נטלמן, שמאמין עד הסוף ביושרה עיתונאית. יש בסרט של רוזנר וקוש סצנה אחת שמאוד הטרידה את לונדון. הוא דיבר עליה עם רוזנר לא מעט במשך השנים אחרי שצולמה, אבל בסוף לא ביקש להוציא אותה. הוא לא אהב אותה, אני בטוח שהעדיף שלא תשודר, אבל אפילו מחברים שלו הוא לא מבקש את היחס המועדף הזה. כמה עוד עיתונאים כאלה יש? כמה עוד אנשים כאלו קיימים? הסרט של רוזנר וקוש נולד מהמון אהבה לירון. היו פעמים בשנים האחרונות שנשבר לי הלב לראות איזה יחס מקבל האיש המרשים הזה. כן, הוא כתב שטות מוחלטת בעניין האסון במירון, ניסה להגיד משהו אחד ויצא לו עקום לגמרי. בסרט יש לו מונולוג אדיר על העניין הזה, אבל אנשים השתמשו בהתבטאות ההיא כדי לצבוע 50 שנים אחורה את לונדון כגזען פריוילג אשכנזי. אין דבר רחוק יותר מהאמת. ללונדון יש רגישות אדירה לחלשים, מחויבות טוטאלית להגיד את האמת, כמעט בכל מחיר. אולי הקטעים המשעשעים ביותר בסרט הם אלו שזוגתו, מיכל זמיר, מדברת בחופשיות וירון - בדרך כלל האיש הבוטה ביותר בחדר - מנסה לחנוק את הסיטואציה לפני שתצא משליטה. אז כן, ירון מבוגר, אולי הוא לא מתאים כבר לטלוויזיה המסחרית של היום, ייתכן שהוא קשה מדי כבר לחלק מהציבור, אבל אין יום שאני לא חושב שזה בזבוז נוראי שהמחשבות שלו עולות על איזה פוסט בפייסבוק ולא נחשפות לציבור הרבה יותר רחב. באחת הסצנות הראשונות בסרט, רוזנר מתעד את התוכנית האחרונה של "לונדון וקירשנבאום". הייתה מין הרמת כוסית אחרי שנגמרה התוכנית. ברחתי משם. לא רציתי שיראו אותי דומע וחנוק. זה בכלל לא היה רצוני ובטח שלא הצטערתי על ירון. הצטערתי עלינו. הערב אחרי ה"מקור" אני מקווה שיותר אנשים יחשבו כמוני.

Raviv Drucker

98,658 görüntüleme • 2 yıl önce

קובי שבתאי הוא הרבה דברים: לוחם עז נפש, איש טוב, מעטנש שהלב שלו במקום הנכון. אבל אני חושב שהיום כולם מבינים - הוא לא היה מתאים להיות מפכ"ל. את זה ידע גם אמיר אוחנה ובגלל זה גם מינה אותו. זה כמעט לא הוזכר אבל שילמנו שכר לימוד יקר עם מפכ"ל חסר ניסיון באירועי שומר חומות ובאסון מירון. שבתאי התכופף בפני בן גביר כשנסע לבת מצווה בקרית ארבע עוד לפני בכלל שבן גביר נכנס לתפקיד ובכך סימן לכל המשטרה מי המפכ"ל האמיתי של המשטרה. שבתאי העדיף לוותר על טקס הענקת דרגות באותו היום והעדיף להתחנף לבן גביר, שמיד זיהה את החולשה והסתער. שבתאי פתח לבן גביר את הדלת להשתלטות על המשטרה ולא היה חזק לעמוד מולו וחמור מכך, שיתף איתו פעולה בהדחת מפקד מחוז ת"א. כשהבין כמה מתב המשטרה חמור והתחיל לעמוד מול בן גביר, זה היה מאוחר מדי. גם היום משום מה הוא מסרב לספר הכל ועדיין, את התכנית של עובדה חייבים להגיש כמוצג בבג"ץ להדחת בן גביר, שיראו השופטים ממקור ראשון מה קורה כשנותנים לעבריין להשתלט על המשטרה. לשבתאי יש נקודת זכות גדולה אצלי, כשהיה היחיד שענה לשיחות שלי ב-7 באוקטובר ושלח כוחות למיקומי ניצולי הנובה. עשרות מיקומים. לא אשכח לו את זה. אבל גם כיום מסתתרים מאחורי סיפורי גבורה של שוטרים קריסה גדולה של המשטרה באותו יום ועוד קודם באישור מסיבת הנובה. שבתאי איש טוב שלפחות היה לו בשלהי הכהונה את האומץ להתעמת עם בן גביר. היום יש לנו מפכ"ל שמפחד ממנו ומשטרה כנועה לחלוטין. מפוחדת, רועדת, מתרפסת ומלקקת. את התוצאות אנחנו רואים בדם ורציחות ברחוב. מגיעה לנו משטרה אחרת ואני שוב אומר: אפשר להציל את המשטרה. לא רק שאפשר, חייבים.

קובי שבתאי הוא הרבה דברים: לוחם עז נפש, איש טוב, מעטנש שהלב שלו במקום הנכון. אבל אני חושב שהיום כולם מבינים - הוא לא היה מתאים להיות מפכ"ל. את זה ידע גם אמיר אוחנה ובגלל זה גם מינה אותו. זה כמעט לא הוזכר אבל שילמנו שכר לימוד יקר עם מפכ"ל חסר ניסיון באירועי שומר חומות ובאסון מירון. שבתאי התכופף בפני בן גביר כשנסע לבת מצווה בקרית ארבע עוד לפני בכלל שבן גביר נכנס לתפקיד ובכך סימן לכל המשטרה מי המפכ"ל האמיתי של המשטרה. שבתאי העדיף לוותר על טקס הענקת דרגות באותו היום והעדיף להתחנף לבן גביר, שמיד זיהה את החולשה והסתער. שבתאי פתח לבן גביר את הדלת להשתלטות על המשטרה ולא היה חזק לעמוד מולו וחמור מכך, שיתף איתו פעולה בהדחת מפקד מחוז ת"א. כשהבין כמה מתב המשטרה חמור והתחיל לעמוד מול בן גביר, זה היה מאוחר מדי. גם היום משום מה הוא מסרב לספר הכל ועדיין, את התכנית של עובדה חייבים להגיש כמוצג בבג"ץ להדחת בן גביר, שיראו השופטים ממקור ראשון מה קורה כשנותנים לעבריין להשתלט על המשטרה. לשבתאי יש נקודת זכות גדולה אצלי, כשהיה היחיד שענה לשיחות שלי ב-7 באוקטובר ושלח כוחות למיקומי ניצולי הנובה. עשרות מיקומים. לא אשכח לו את זה. אבל גם כיום מסתתרים מאחורי סיפורי גבורה של שוטרים קריסה גדולה של המשטרה באותו יום ועוד קודם באישור מסיבת הנובה. שבתאי איש טוב שלפחות היה לו בשלהי הכהונה את האומץ להתעמת עם בן גביר. היום יש לנו מפכ"ל שמפחד ממנו ומשטרה כנועה לחלוטין. מפוחדת, רועדת, מתרפסת ומלקקת. את התוצאות אנחנו רואים בדם ורציחות ברחוב. מגיעה לנו משטרה אחרת ואני שוב אומר: אפשר להציל את המשטרה. לא רק שאפשר, חייבים.

Josh Breiner

50,323 görüntüleme • 6 ay önce

שתבינו איזה פיגוע זה איתמר בן-גביר: אנחנו בעיצומו של מגה אירוע עם הטענה הפלסטינית שיש עשרות או מאות הרוגים בבית חולים שהופצץ ברצועה. באמצע כל זה, ב-סי.אן.אן מצטטים עכשיו את בן-גביר, שאומר שבמקום עזרה הומניטרית צריך להפיל על עזה עוד טונות של פצצות. אני, כמובן, תומך (כבר 15 שנה) בכניסה לעזה ומיטוט שלטון חמאס. אבל באמירה של בן-גביר אין שום תועלת, חוץ מקישוש עוד רבע מנדט לרבע שעה. בעיצומו של מאמץ הסברתי, בעיצומו של מגה פיגוע הסברתי בעזה, כשאנחנו משחקים על זמן ומנסים לשמר את חלון ההזדמנויות, הבריון המופרע הזה פורץ כמו קרנף לאמצע הסלון וגורם נזק אסטרטגי. ואף אחד לא מוכן לסתום לו את הפה. אם המשפט המטוטמם שלו היה חוסך חיים של חייל אחד בעזה, הייתי אומר אותו בעצמי. אין בו שום ערך. נזק נטו. נורא

שתבינו איזה פיגוע זה איתמר בן-גביר: אנחנו בעיצומו של מגה אירוע עם הטענה הפלסטינית שיש עשרות או מאות הרוגים בבית חולים שהופצץ ברצועה. באמצע כל זה, ב-סי.אן.אן מצטטים עכשיו את בן-גביר, שאומר שבמקום עזרה הומניטרית צריך להפיל על עזה עוד טונות של פצצות. אני, כמובן, תומך (כבר 15 שנה) בכניסה לעזה ומיטוט שלטון חמאס. אבל באמירה של בן-גביר אין שום תועלת, חוץ מקישוש עוד רבע מנדט לרבע שעה. בעיצומו של מאמץ הסברתי, בעיצומו של מגה פיגוע הסברתי בעזה, כשאנחנו משחקים על זמן ומנסים לשמר את חלון ההזדמנויות, הבריון המופרע הזה פורץ כמו קרנף לאמצע הסלון וגורם נזק אסטרטגי. ואף אחד לא מוכן לסתום לו את הפה. אם המשפט המטוטמם שלו היה חוסך חיים של חייל אחד בעזה, הייתי אומר אותו בעצמי. אין בו שום ערך. נזק נטו. נורא

Ben Caspit בן כספית

140,726 görüntüleme • 2 yıl önce

אז בואו נתחיל עם העובדות, כי הנ"ל די חלש בהן: בשנת 2012 לרמטכ"ל לא קראו גבי אשכנזי, אלא בני גנץ. נתניהו מינה אותו. לראש המוסד לא קראו מאיר דגן, אלא תמיר פרדו. נתניהו מינה גם אותו. ולראש השב"כ לא קראו יובל דיסקין, אלא יורם כהן. כן, נתניהו מינה גם אותו. הלאה: "בשנת 2012 ניסה נתניהו לקדם מתקפה על אתרי הגרעין של איראן". תגיד, מר ון בירן (נדמה לי שזה שמו של הנ"ל), מי היה נתניהו באותה שנה? לוביסט? שתדלן? משפיען רשת? מה פירוש "ניסה לקדם"? הרי אתה יודע שאם ראש ממשלה (חזק!) בישראל רוצה לצאת לפעולה צבאית, הוא יוצא. הסמכות עליו. גם האחריות. כך נהג בגין בתקיפת הכור העירקי ואולמרט בתקיפת הכור הסורי. לנסות להטיל את האחריות עכשיו על אנשים שחלקם כבר מתו ואחרים לא בתפקיד 15 שנה, זו שרלטנות. הלאה: ראשי זרועות הבטחון התנגדו, לא כי הם נגד תקיפת הגרעין האיראני. דגן, שכל חייו חתר למגע ותקף אוייבים (כולל בסכין יפנית במספרות בעזה), ניסח את זה הכי טוב: "את הגרעין האיראני צריך לתקוף רק כשהסכין תהיה על הצוואר, כשלא תהיה דרך אחרת". עד אז, סבר דגן, צריך לעכב את איראן ככל האפשר ולשכנע את ארה"ב ליטול על עצמה את המשימה. ולמרות שהם התנגדו (זו היתה חובתם המקצועית, לחוות את דעתם), נתניהו היה יכול לשכנע בקלות את הקבינט שלו ולצאת למתקפה. הוא לא עשה את זה. בסוף, נבואת דגן התגשמה וזה בדיוק מה שקרה (על שכנוע ארה"ב מגיעות לנתניהו כל המחמאות). תקפנו את הגרעין האיראני ברגע האחרון והצלחנו לגייס את ארה"ב כמובילה. מתקפה, לו הונחתה ב-2012, היתה יכולה רק לזרז את תכנית הגרעין האיראני, לתת להם לגיטימציה, להפוך אותנו למוקצים (כי איראן היתה עדיין רחוקה מהגרעין) ולגרום לנו לאבד את בעלות בריתנו, בראשן ארה"ב. מעניין מה הכסיל הנ"ל אמר על הקונספציה השניה, שקשורה בחמאס ובעזה. גם שם העתונאים אשמים (אפשר להפנות אותו לכל הטורים שכתבתי בתחנונים לנתניהו לבצע את מה שהבטיח ולהפיל את שלטון חמאס). אז כאמור, אני לא מכיר את הנ"ל, אבל מגיע לו עיטור כבוד מיוחד של "עבד נרצע".

אז בואו נתחיל עם העובדות, כי הנ"ל די חלש בהן: בשנת 2012 לרמטכ"ל לא קראו גבי אשכנזי, אלא בני גנץ. נתניהו מינה אותו. לראש המוסד לא קראו מאיר דגן, אלא תמיר פרדו. נתניהו מינה גם אותו. ולראש השב"כ לא קראו יובל דיסקין, אלא יורם כהן. כן, נתניהו מינה גם אותו. הלאה: "בשנת 2012 ניסה נתניהו לקדם מתקפה על אתרי הגרעין של איראן". תגיד, מר ון בירן (נדמה לי שזה שמו של הנ"ל), מי היה נתניהו באותה שנה? לוביסט? שתדלן? משפיען רשת? מה פירוש "ניסה לקדם"? הרי אתה יודע שאם ראש ממשלה (חזק!) בישראל רוצה לצאת לפעולה צבאית, הוא יוצא. הסמכות עליו. גם האחריות. כך נהג בגין בתקיפת הכור העירקי ואולמרט בתקיפת הכור הסורי. לנסות להטיל את האחריות עכשיו על אנשים שחלקם כבר מתו ואחרים לא בתפקיד 15 שנה, זו שרלטנות. הלאה: ראשי זרועות הבטחון התנגדו, לא כי הם נגד תקיפת הגרעין האיראני. דגן, שכל חייו חתר למגע ותקף אוייבים (כולל בסכין יפנית במספרות בעזה), ניסח את זה הכי טוב: "את הגרעין האיראני צריך לתקוף רק כשהסכין תהיה על הצוואר, כשלא תהיה דרך אחרת". עד אז, סבר דגן, צריך לעכב את איראן ככל האפשר ולשכנע את ארה"ב ליטול על עצמה את המשימה. ולמרות שהם התנגדו (זו היתה חובתם המקצועית, לחוות את דעתם), נתניהו היה יכול לשכנע בקלות את הקבינט שלו ולצאת למתקפה. הוא לא עשה את זה. בסוף, נבואת דגן התגשמה וזה בדיוק מה שקרה (על שכנוע ארה"ב מגיעות לנתניהו כל המחמאות). תקפנו את הגרעין האיראני ברגע האחרון והצלחנו לגייס את ארה"ב כמובילה. מתקפה, לו הונחתה ב-2012, היתה יכולה רק לזרז את תכנית הגרעין האיראני, לתת להם לגיטימציה, להפוך אותנו למוקצים (כי איראן היתה עדיין רחוקה מהגרעין) ולגרום לנו לאבד את בעלות בריתנו, בראשן ארה"ב. מעניין מה הכסיל הנ"ל אמר על הקונספציה השניה, שקשורה בחמאס ובעזה. גם שם העתונאים אשמים (אפשר להפנות אותו לכל הטורים שכתבתי בתחנונים לנתניהו לבצע את מה שהבטיח ולהפיל את שלטון חמאס). אז כאמור, אני לא מכיר את הנ"ל, אבל מגיע לו עיטור כבוד מיוחד של "עבד נרצע".

Ben Caspit בן כספית

51,852 görüntüleme • 5 ay önce

שי גרוס: אישתו של עמנואל מורנו סיפרה, שעמנואל ביקר בזהות בדויה בעזה ואיתר את המקום בו הוחזק בשבי גלעד שליט. הצעתו להוציא לפועל מבצע לחילוצו על בסיס הערכה של 60 אחוזי הצלחה, נדחתה על ידי הרמטכ"ל דן חלוץ וראש הממשלה אהוד אולמרט ב-12 ביולי 2026, התפרסם בערוץ "הידברות" ראיון שערך עודד הרוש עם שי גרוס, ולהלן קטע מהראיון: שי גרוס: אני יכול לספר לכם את הסיפור הזה. פעם ראשונה שזה פורסם, זה היה כשגלעד שליט השתחרר. הבאתי אותו ליום עיון לזכרו של עמנואל מורנו. ואשתו מיה מורנו ניגשת אליי ואל גלעד [שליט] בארוחת הצהריים, זה יום עיון לזכרו של עמנואל שעושים אותו לצוערי בה"ד 1 פעם בשנה. היא יושבת מול גלעד [שליט] כמו שאני יושב מולך ואומרת לו: אם אני אספר לך משהו שאם אתה תספר את זה – אני לא סיפרתי לך את זה. עמנואל היה בארץ בזמן שגלעד שליט נחטף, והוא נכנס לעזה בזהות הבדויה שהוא היה נכנס לכל המקומות שהיה נכנס, ומצא את מקומך המדויק, הביא פעולה לשחרורך לרמטכ"ל דן חלוץ. היא אמרה: דן חלוץ האפס, שהוא היה באמת רמטכ"ל, היום אנחנו יודעים כמה שהוא היה גרוע., שבזמן מלחמת לבנון הוא דבר ראשון הלך למכור את המניות שלו לפני שהוא דואג לצבא שלנו. עודד הרוש: עמנואל מורנו ידע בזמן אמת איפה גלעד שליט? שי גרוס: תקשיב, והרמטכ"ל היה [דן חלוץ], ומי היה ראש הממשלה? [אהוד] אולמרט. עודד הרוש: שר הביטחון עמיר פרץ. שי גרוס: הוא בא לשניהם [לחלוץ ולאולמרט] ואמר להם: תקשיבו, אני תכננתי פעולה לשחרור גלעד שליט. זאת הפעולה, אני רואה 60% הצלחה לפעולה הזאת. תאשרו לי את הפעולה הזאת. לא אישרו לו את הפעולה. הוא בא הביתה, מיה [מורנו] סיפרה, הוא בא [הביתה] דפק על השולחן ואמר: יש לנו ראש ממשלה אפס, ויש לנו רמטכ"ל אפס. והוא היה עצבני. וגלעד [שליט] מסתכל עליי ואומר לי: שי, זה אמיתי? אמרתי לו: האישה הזאת יותר מדי מיוחדת בשביל שהיא תמציא כזה דבר. ואז גלעד [שליט] אומר לי: שי, אולי עדיף שזה לא קרה, כי אולי הייתי גומר כמו נחשון וקסמן, זיכרונו לברכה, שניסו לחלץ אותו, אבל החילוץ הזה אם הוא היה קורה ומתבצע והיה מצליח, לא היינו עוברים את כל הסיפור הזה [מתקפת השבעה באוקטובר 2023]. עודד הרוש: טוב, חשבונות שמיים. שי גרוס: אני יכול להגיד לך ששאלתי את [אהוד] אולמרט, פגשתי אותו, שאלתי אותו – הוא עושה לי ככה, חייך אליי והלך. סימוכין:

שי גרוס: אישתו של עמנואל מורנו סיפרה, שעמנואל ביקר בזהות בדויה בעזה ואיתר את המקום בו הוחזק בשבי גלעד שליט. הצעתו להוציא לפועל מבצע לחילוצו על בסיס הערכה של 60 אחוזי הצלחה, נדחתה על ידי הרמטכ"ל דן חלוץ וראש הממשלה אהוד אולמרט ב-12 ביולי 2026, התפרסם בערוץ "הידברות" ראיון שערך עודד הרוש עם שי גרוס, ולהלן קטע מהראיון: שי גרוס: אני יכול לספר לכם את הסיפור הזה. פעם ראשונה שזה פורסם, זה היה כשגלעד שליט השתחרר. הבאתי אותו ליום עיון לזכרו של עמנואל מורנו. ואשתו מיה מורנו ניגשת אליי ואל גלעד [שליט] בארוחת הצהריים, זה יום עיון לזכרו של עמנואל שעושים אותו לצוערי בה"ד 1 פעם בשנה. היא יושבת מול גלעד [שליט] כמו שאני יושב מולך ואומרת לו: אם אני אספר לך משהו שאם אתה תספר את זה – אני לא סיפרתי לך את זה. עמנואל היה בארץ בזמן שגלעד שליט נחטף, והוא נכנס לעזה בזהות הבדויה שהוא היה נכנס לכל המקומות שהיה נכנס, ומצא את מקומך המדויק, הביא פעולה לשחרורך לרמטכ"ל דן חלוץ. היא אמרה: דן חלוץ האפס, שהוא היה באמת רמטכ"ל, היום אנחנו יודעים כמה שהוא היה גרוע., שבזמן מלחמת לבנון הוא דבר ראשון הלך למכור את המניות שלו לפני שהוא דואג לצבא שלנו. עודד הרוש: עמנואל מורנו ידע בזמן אמת איפה גלעד שליט? שי גרוס: תקשיב, והרמטכ"ל היה [דן חלוץ], ומי היה ראש הממשלה? [אהוד] אולמרט. עודד הרוש: שר הביטחון עמיר פרץ. שי גרוס: הוא בא לשניהם [לחלוץ ולאולמרט] ואמר להם: תקשיבו, אני תכננתי פעולה לשחרור גלעד שליט. זאת הפעולה, אני רואה 60% הצלחה לפעולה הזאת. תאשרו לי את הפעולה הזאת. לא אישרו לו את הפעולה. הוא בא הביתה, מיה [מורנו] סיפרה, הוא בא [הביתה] דפק על השולחן ואמר: יש לנו ראש ממשלה אפס, ויש לנו רמטכ"ל אפס. והוא היה עצבני. וגלעד [שליט] מסתכל עליי ואומר לי: שי, זה אמיתי? אמרתי לו: האישה הזאת יותר מדי מיוחדת בשביל שהיא תמציא כזה דבר. ואז גלעד [שליט] אומר לי: שי, אולי עדיף שזה לא קרה, כי אולי הייתי גומר כמו נחשון וקסמן, זיכרונו לברכה, שניסו לחלץ אותו, אבל החילוץ הזה אם הוא היה קורה ומתבצע והיה מצליח, לא היינו עוברים את כל הסיפור הזה [מתקפת השבעה באוקטובר 2023]. עודד הרוש: טוב, חשבונות שמיים. שי גרוס: אני יכול להגיד לך ששאלתי את [אהוד] אולמרט, פגשתי אותו, שאלתי אותו – הוא עושה לי ככה, חייך אליי והלך. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

56,899 görüntüleme • 1 ay önce

מה אתם מרגישים כשאתם לוחצים פליי על העשרים וארבע שניות האלה מחוף מציצים? הבטן שלכם מתהפכת או שכבר התרגלתם למרקם של הסירחון? תסתכלו על המסך הקטן הזה. אל תזיזו את העיניים הצידה. הנה גדי איזנקוט, אדם שקבר בן ואחיינים, צועד בכבדות על חול רותח עם נעליים סגורות, ומולו קופץ איזה פישר בלי חולצה, מזיע, שצועק לו בפרצוף. המאבטחים עם משקפי שמש מפלסטיק מנסים לדחוף קצת, הזיעה נוזלת להם על הצוואר, והאיש בשלו . הוא מחזיק את האייפון באותה זווית שמוציאה לכולם סנטר כפול, ולא מחפש תשובות, הוא מחפש טראפיק. זה לא מקרה טראגי של אזרח שקם בבוקר, קנה ברד בקיוסק והחליט שכואב לו. זה מוצר מדף מוגמר. ככה נראית העבודה השחורה של יונתן אוריך ומכונת הרעל שלו. הם יושבים במזגן, מרתיחים את הגיגית, ומשחררים את הגז הזה יום אחרי יום לרשת. הם מתכנתים כל פעיל שטח לזהות את המטרה, לקלף ממנה את שאריות הכבוד הציבורי ולרסק אותה לאבקה. ברגע שסומנת כיריב, השכול שלך הוא סתם עוד פיסת ברזל חלוד שאפשר לסחור בה. ואם זה לא מספיק מחליא, תפתחו את הטלוויזיה בשמונה בערב. באולפנים של ערוץ 14, איפה שהתאורה הכחלחלה מחליקה את הקמטים, יהפכו את הבריונות המזיעה הזאת למעשה גבורה אזרחי. הם יישבו שם בחליפות מהודקות ויסבירו לכם בלי למצמץ איך הפורע הקטן בים הוא בעצם הקורבן המדוכא של המערכת, ואיך הרמטכ״ל השכול הוא הדיקטטור האכזר שרומס אותו. זה מוסד שלם שמוקדש לניתוק הבלמים, שנותן לכל אלימות רחוב פסקול והכשר פטריוטי, שמנרמל את הטירוף בשידור חי ובצבעים עזים. ומעל כל הקרקס הרדיואקטיבי הזה, מוגן בתוך אקווריום, נמצא בנימין נתניהו. והוא פשוט שותק. באוקטובר, כשהכל קרס לנו על הראש, איזנקוט קם מהשבעה ודחף כתף לאלונקה כדי שנתניהו לא יתרסק יחד איתנו. וזאת התמורה שהוא מקבל בפרצוף. ראש הממשלה לא צריך ללכלך את הידיים בחול של מציצים. יש לו שרים שקוראים לתוקף ״נפלא״ ומוכנים לתרום לו כסף. ויש לו את השתיקה שלו. והשתיקה הזאת היא פקודת המבצע הברורה ביותר שיש. היא האור הירוק לפלוגות הזעם. ימכרו לכם שזה מאבק עדות, ישראל השנייה שקמה על הראשונה. אבל איזנקוט, בן להורים שעלו ממרוקו, מוכיח שזה מזמן לא קשור למוצא. זה קשור רק לשאלה אחת: האם אתה מוכן להתכופף? לא התכופפת? הותר דמך. גם אם אכלת חצץ ארבעים שנה בצבא בזמן שהם רק צייצו על זה. כשהחול שוקע לבסוף, ואתה נשאר לבד עם המסך הדולק בסלון, בא לך פשוט לקחת את הטלפון, עם כל הזוהמה של אוריך והשדרנים של 14, ולזרוק אותו חזק לתוך הגלים. לאטום את האוזניים. אבל הים לא באמת לוקח שום דבר, והסרטון הזה פשוט ימשיך להתנגן. עשרים וארבע שניות של חול עף ומילים רקובות. שוב ושוב.

מה אתם מרגישים כשאתם לוחצים פליי על העשרים וארבע שניות האלה מחוף מציצים? הבטן שלכם מתהפכת או שכבר התרגלתם למרקם של הסירחון? תסתכלו על המסך הקטן הזה. אל תזיזו את העיניים הצידה. הנה גדי איזנקוט, אדם שקבר בן ואחיינים, צועד בכבדות על חול רותח עם נעליים סגורות, ומולו קופץ איזה פישר בלי חולצה, מזיע, שצועק לו בפרצוף. המאבטחים עם משקפי שמש מפלסטיק מנסים לדחוף קצת, הזיעה נוזלת להם על הצוואר, והאיש בשלו . הוא מחזיק את האייפון באותה זווית שמוציאה לכולם סנטר כפול, ולא מחפש תשובות, הוא מחפש טראפיק. זה לא מקרה טראגי של אזרח שקם בבוקר, קנה ברד בקיוסק והחליט שכואב לו. זה מוצר מדף מוגמר. ככה נראית העבודה השחורה של יונתן אוריך ומכונת הרעל שלו. הם יושבים במזגן, מרתיחים את הגיגית, ומשחררים את הגז הזה יום אחרי יום לרשת. הם מתכנתים כל פעיל שטח לזהות את המטרה, לקלף ממנה את שאריות הכבוד הציבורי ולרסק אותה לאבקה. ברגע שסומנת כיריב, השכול שלך הוא סתם עוד פיסת ברזל חלוד שאפשר לסחור בה. ואם זה לא מספיק מחליא, תפתחו את הטלוויזיה בשמונה בערב. באולפנים של ערוץ 14, איפה שהתאורה הכחלחלה מחליקה את הקמטים, יהפכו את הבריונות המזיעה הזאת למעשה גבורה אזרחי. הם יישבו שם בחליפות מהודקות ויסבירו לכם בלי למצמץ איך הפורע הקטן בים הוא בעצם הקורבן המדוכא של המערכת, ואיך הרמטכ״ל השכול הוא הדיקטטור האכזר שרומס אותו. זה מוסד שלם שמוקדש לניתוק הבלמים, שנותן לכל אלימות רחוב פסקול והכשר פטריוטי, שמנרמל את הטירוף בשידור חי ובצבעים עזים. ומעל כל הקרקס הרדיואקטיבי הזה, מוגן בתוך אקווריום, נמצא בנימין נתניהו. והוא פשוט שותק. באוקטובר, כשהכל קרס לנו על הראש, איזנקוט קם מהשבעה ודחף כתף לאלונקה כדי שנתניהו לא יתרסק יחד איתנו. וזאת התמורה שהוא מקבל בפרצוף. ראש הממשלה לא צריך ללכלך את הידיים בחול של מציצים. יש לו שרים שקוראים לתוקף ״נפלא״ ומוכנים לתרום לו כסף. ויש לו את השתיקה שלו. והשתיקה הזאת היא פקודת המבצע הברורה ביותר שיש. היא האור הירוק לפלוגות הזעם. ימכרו לכם שזה מאבק עדות, ישראל השנייה שקמה על הראשונה. אבל איזנקוט, בן להורים שעלו ממרוקו, מוכיח שזה מזמן לא קשור למוצא. זה קשור רק לשאלה אחת: האם אתה מוכן להתכופף? לא התכופפת? הותר דמך. גם אם אכלת חצץ ארבעים שנה בצבא בזמן שהם רק צייצו על זה. כשהחול שוקע לבסוף, ואתה נשאר לבד עם המסך הדולק בסלון, בא לך פשוט לקחת את הטלפון, עם כל הזוהמה של אוריך והשדרנים של 14, ולזרוק אותו חזק לתוך הגלים. לאטום את האוזניים. אבל הים לא באמת לוקח שום דבר, והסרטון הזה פשוט ימשיך להתנגן. עשרים וארבע שניות של חול עף ומילים רקובות. שוב ושוב.

אמיר שפרלינג

30,762 görüntüleme • 20 gün önce

יש מכונת רעל, ויש ברדוגו. האיש הוא ליגה משלו. ליגה של שפל המדרגה שמוציאה שם רע לחלאות באשר הם. גם בבוקר יום הזכרון דחוף לו להעליל, שוב, על גדי איזנקוט כי ״עמד על כך שאפשר להכיל את איראן גרעינית״. זה כמובן לא היה ולא נברא. על הדרך, החלאה מכניס לעלילה הזו גם את ״בכירי מערכת הבטחון״. איזה בכירים? יש שמות? יש ציטוטים? אין. אבל צריך לטנף את מערכת הבטחון בכל מחיר ובכל זמן, כי זה משרת את האדון, אז מטנפים. מה כן היה? מאמר שכתב איזנקוט בזמן היותו הרמטכ״ל, ונושאו היה צה״ל בשנת 2048, במלאת 100 שנים להיווסדו. יש במאמר הזה עשרה נושאים שצה״ל צריך להעמיק בהם לקראת שנתו המאה. הם בונים את העלילה הזו על אחד הסעיפים במאמר, הנה הוא, ציטוט מדוייק: ״התאמת צה״ל לאפשרות של כניסת נשק להשמדה המונית למזרח התיכון, באמצעות גיבוש תפיסה הכוללת מענה הגנתי והתקפי למימושה״. הסעיף הזה נכון גם היום. כל מנהיג או מפקד אחראי חייב להיות מוכן בכל רגע נתון גם לאפשרות שלמזרח התיכון יגיע איכשהו נשק להשמדה המונית. איפה יש כאן ״אפשר להכיל איראן גרעינית?״ יש כאן הכנה לכל תרחיש, יש כאן דיבור על מענה הגנתי והתקפי, איזנקוט בילה חלק ניכר מחייו במאבק במאמצי ההתגרענות של איראן. אגב, נתניהו כתב בשנת 1993 מאמר שכותרתו היתה ״עד 1999 איראן תהיה גרעינית״. מכל רכיביה של מכונת הרעל, ברדוגו הוא הרעיל ביותר, העילג ביותר, חסר העכבות ביותר, העבד הנרצע ביותר שאין משימה הקטנה על מידותיו. צריך יהיה לזכור את זה גם ביום שאחרי, כשיגיע זמן ריפוי.

יש מכונת רעל, ויש ברדוגו. האיש הוא ליגה משלו. ליגה של שפל המדרגה שמוציאה שם רע לחלאות באשר הם. גם בבוקר יום הזכרון דחוף לו להעליל, שוב, על גדי איזנקוט כי ״עמד על כך שאפשר להכיל את איראן גרעינית״. זה כמובן לא היה ולא נברא. על הדרך, החלאה מכניס לעלילה הזו גם את ״בכירי מערכת הבטחון״. איזה בכירים? יש שמות? יש ציטוטים? אין. אבל צריך לטנף את מערכת הבטחון בכל מחיר ובכל זמן, כי זה משרת את האדון, אז מטנפים. מה כן היה? מאמר שכתב איזנקוט בזמן היותו הרמטכ״ל, ונושאו היה צה״ל בשנת 2048, במלאת 100 שנים להיווסדו. יש במאמר הזה עשרה נושאים שצה״ל צריך להעמיק בהם לקראת שנתו המאה. הם בונים את העלילה הזו על אחד הסעיפים במאמר, הנה הוא, ציטוט מדוייק: ״התאמת צה״ל לאפשרות של כניסת נשק להשמדה המונית למזרח התיכון, באמצעות גיבוש תפיסה הכוללת מענה הגנתי והתקפי למימושה״. הסעיף הזה נכון גם היום. כל מנהיג או מפקד אחראי חייב להיות מוכן בכל רגע נתון גם לאפשרות שלמזרח התיכון יגיע איכשהו נשק להשמדה המונית. איפה יש כאן ״אפשר להכיל איראן גרעינית?״ יש כאן הכנה לכל תרחיש, יש כאן דיבור על מענה הגנתי והתקפי, איזנקוט בילה חלק ניכר מחייו במאבק במאמצי ההתגרענות של איראן. אגב, נתניהו כתב בשנת 1993 מאמר שכותרתו היתה ״עד 1999 איראן תהיה גרעינית״. מכל רכיביה של מכונת הרעל, ברדוגו הוא הרעיל ביותר, העילג ביותר, חסר העכבות ביותר, העבד הנרצע ביותר שאין משימה הקטנה על מידותיו. צריך יהיה לזכור את זה גם ביום שאחרי, כשיגיע זמן ריפוי.

Ben Caspit בן כספית

29,037 görüntüleme • 4 ay önce

ארז קלדרון: אני ארז קלדרון. היום החלטתי לשתף את הסיוט שאני עובר מאז שחטפו אותי לעזה. ב-7 באוקטובר, כמה ימים לפני יום ההולדת ה-12 שלי, נחטפתי לעזה. מחבלים התנפלו עליי וגררו אותי בכוח בלי נעליים ובלי בכלל להבין מה קורה מסביבי. לקחו אותי מהמשפחה שלי. ניסיתי לחפש את אבא שלי, אבל כל מה שראיתי היו מחבלים עם נשקים וגופות זרוקות על הרצפה. תארו לכם איך הרגשתי שהפרידו אותי מאבא שלי כשכולו מכוסה בדם מהמכות שהמחבלים הכו אותו. זה רגע שלא עוזב אותי. אני זוכר את המבט שלו כשכל הגוף שלו היה פצוע ומדמם, ורואה איך לוקחים אותי ממנו. הוא הסתכל לי בעיניים ולא יכל לעשות כלום. אני לא יכול לשכוח את הפחד. כל מה שרציתי זה לצעוק "אבא, תציל אותי!" אבל אפילו את זה לא יכולתי. הרגשתי שאני רוצה לצעוק ולא יכול. רק לחשתי לעצמי אבא אבא והרגשתי שעוד רגע אני מתעלף. סביבי היו מחבלים עם נשקים, והם לא הסכימו לי לצעוק, לא לבכות, רק לשתוק. כשהגענו לעזה, המון אנשים התנפלו עליי. הרגשתי שהם רוצים להרוג אותי. לא הבנתי איך זה קרה לי, מה ילד בגילי אמור לעשות? כשהייתי בשבי, שמעתי ברדיו את אמא שלי בוכה ואומרת כמה היא מתגעגעת אליי. רציתי לבכות אבל היה אסור לי, רציתי לחבק אותה, אבל לא יכולתי. הקול שלה נתן לי קצת כוח להמשיך, לדעת שלא שכחו אותי. אחרי 52 ימים בשבי, אני ואחותי סהר שוחררנו, אבל אבא שלי עדיין בעזה. אני לא מפסיק לחשוב עליו. אם הוא שם לבד, כמו שאני הייתי? אם הוא יודע שאנחנו כל יום נלחמים עליו. שלשום שמעתי שמחבלים רצחו 6 חטופים. אני לא יכול להפסיק לחשוב על זה. אני לא רוצה שאבא שלי יהיה הבא בתור. עוד חודשיים יש לי בר מצווה, והחלום שלי הוא שאבא יעמוד לידי ויחבק אותי. אני לא יכול לדמיין חיים בלי אבא. אני רועד מפחד שיגידו לי שקרה לו משהו שאני אאבד אותו. אני לא יכול לחשוב על החיים שלי בלי אבא. אני לא רוצה לגדול יתום. רגע לפני שלקחו אותי ממנו הוא אמר לי ״ארז אני אוהב אותך אל תדאג יהיה בסדר״. בבקשה, תשתפו את מה שאני כותב ותפיצו את הפוסט והסרטון שלי. אולי זה יגיע לאבא שלי, כמו שהקול של אמא הגיע אליי כשהייתי בשבי. אולי זה יעזור להציל אותו ולהחזיר אותו הביתה. אני רק ילד שרוצה את אבא לידו, אני לא מבקש הרבה – רק את אבא חזרה. בבקשה, תשתפו. למעני, למען כל הילדים שרוצים את ההורים שלהם בחזרה, למען כל המשפחות שמחכים שכולם יחזרו. אני מבטיח לעדכן כאן את כל העוקבים כשאבא יחזור 🙏💔

ארז קלדרון: אני ארז קלדרון. היום החלטתי לשתף את הסיוט שאני עובר מאז שחטפו אותי לעזה. ב-7 באוקטובר, כמה ימים לפני יום ההולדת ה-12 שלי, נחטפתי לעזה. מחבלים התנפלו עליי וגררו אותי בכוח בלי נעליים ובלי בכלל להבין מה קורה מסביבי. לקחו אותי מהמשפחה שלי. ניסיתי לחפש את אבא שלי, אבל כל מה שראיתי היו מחבלים עם נשקים וגופות זרוקות על הרצפה. תארו לכם איך הרגשתי שהפרידו אותי מאבא שלי כשכולו מכוסה בדם מהמכות שהמחבלים הכו אותו. זה רגע שלא עוזב אותי. אני זוכר את המבט שלו כשכל הגוף שלו היה פצוע ומדמם, ורואה איך לוקחים אותי ממנו. הוא הסתכל לי בעיניים ולא יכל לעשות כלום. אני לא יכול לשכוח את הפחד. כל מה שרציתי זה לצעוק "אבא, תציל אותי!" אבל אפילו את זה לא יכולתי. הרגשתי שאני רוצה לצעוק ולא יכול. רק לחשתי לעצמי אבא אבא והרגשתי שעוד רגע אני מתעלף. סביבי היו מחבלים עם נשקים, והם לא הסכימו לי לצעוק, לא לבכות, רק לשתוק. כשהגענו לעזה, המון אנשים התנפלו עליי. הרגשתי שהם רוצים להרוג אותי. לא הבנתי איך זה קרה לי, מה ילד בגילי אמור לעשות? כשהייתי בשבי, שמעתי ברדיו את אמא שלי בוכה ואומרת כמה היא מתגעגעת אליי. רציתי לבכות אבל היה אסור לי, רציתי לחבק אותה, אבל לא יכולתי. הקול שלה נתן לי קצת כוח להמשיך, לדעת שלא שכחו אותי. אחרי 52 ימים בשבי, אני ואחותי סהר שוחררנו, אבל אבא שלי עדיין בעזה. אני לא מפסיק לחשוב עליו. אם הוא שם לבד, כמו שאני הייתי? אם הוא יודע שאנחנו כל יום נלחמים עליו. שלשום שמעתי שמחבלים רצחו 6 חטופים. אני לא יכול להפסיק לחשוב על זה. אני לא רוצה שאבא שלי יהיה הבא בתור. עוד חודשיים יש לי בר מצווה, והחלום שלי הוא שאבא יעמוד לידי ויחבק אותי. אני לא יכול לדמיין חיים בלי אבא. אני רועד מפחד שיגידו לי שקרה לו משהו שאני אאבד אותו. אני לא יכול לחשוב על החיים שלי בלי אבא. אני לא רוצה לגדול יתום. רגע לפני שלקחו אותי ממנו הוא אמר לי ״ארז אני אוהב אותך אל תדאג יהיה בסדר״. בבקשה, תשתפו את מה שאני כותב ותפיצו את הפוסט והסרטון שלי. אולי זה יגיע לאבא שלי, כמו שהקול של אמא הגיע אליי כשהייתי בשבי. אולי זה יעזור להציל אותו ולהחזיר אותו הביתה. אני רק ילד שרוצה את אבא לידו, אני לא מבקש הרבה – רק את אבא חזרה. בבקשה, תשתפו. למעני, למען כל הילדים שרוצים את ההורים שלהם בחזרה, למען כל המשפחות שמחכים שכולם יחזרו. אני מבטיח לעדכן כאן את כל העוקבים כשאבא יחזור 🙏💔

ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈

89,298 görüntüleme • 2 yıl önce

״הסימן הבטוח לקריסת הרודן הוא הרגע בו אנשים מתחילים לצחוק.״ (חנה ארנדט) אתמול צפיתי בדונלד שואו, ופשוט התגלגלתי מצחוק. לצד הנשיא עמד אדם חנוט, חולה, אפור, חושש לפתוח את פיו. הוא אפילו התלבש כמו המארח כדי למצוא חן בעיניו. חוץ מלעמוד על 4 ולכשכש בזנבו הוא עשה פשוט הכל. אף אחד לא רצה לשמוע את דעתו על כלום. ניצב עלוב. צפיתי וצחקתי. ממש התגלגלתי מצחוק. זה הזכיר לי את הנאום האחרון של צ'אוצסקו, כאשר אלפי אנשים פשוט התחילו לצחוק מספר ימים לפני שהזוג צ'אוצסקו נלכד. (אל תפספסו את הסירטון המצורף מהנאום האחרון של צ'אוצסקו. הביטו בפניו המבוהלות של צ'אוצסקו ממש כמו פניו האפורות של מממן החמאס. תקשיבו להלנה צ'אוצסקו מנסה להפסיק את הקהל....) אתמול טראמפ סיפק את הסחורה. כמו כל אורח, גם מממן החמאס הוא "האדם הכי חכם/אמיץ/יפה/צלול/ישר והחבר הכי טוב שלו בעולם." מבול של מחמאות ריקות מתוכן, אסטרטגיה שתמיד עובדת - מחמאות לא עולות כסף אבל הן עובדות כי הצד השני רוצה להאמין להן. זה היה מצחיק וזה היה גם מתוחכם. אז מה קרה אתמול באמת? כצפוי הנשיא הודיע ששלב ב' יוצא לדרך ממש בקרוב. חייבים מבחינתו לשקם את הרצועה. פירוק החמאס מנשקו יבוצע רק על ידי מדינות ערב ולא על ידי ישראל. טורקיה כנראה תוביל את ההסדר הבטחוני בעזה בדומה לסוריה ובתמורה תקבל מטוסי F35. איראן תוסדר במו"מ. זהו. אתמול כולנו צפינו בפגר פוליטי מהלך השקוע עד צוואר בפרשת הבגידה הקטארית. מממן החמאס מתפורר מול ענינו. כדאי לצחוק - זה בריא!

״הסימן הבטוח לקריסת הרודן הוא הרגע בו אנשים מתחילים לצחוק.״ (חנה ארנדט) אתמול צפיתי בדונלד שואו, ופשוט התגלגלתי מצחוק. לצד הנשיא עמד אדם חנוט, חולה, אפור, חושש לפתוח את פיו. הוא אפילו התלבש כמו המארח כדי למצוא חן בעיניו. חוץ מלעמוד על 4 ולכשכש בזנבו הוא עשה פשוט הכל. אף אחד לא רצה לשמוע את דעתו על כלום. ניצב עלוב. צפיתי וצחקתי. ממש התגלגלתי מצחוק. זה הזכיר לי את הנאום האחרון של צ'אוצסקו, כאשר אלפי אנשים פשוט התחילו לצחוק מספר ימים לפני שהזוג צ'אוצסקו נלכד. (אל תפספסו את הסירטון המצורף מהנאום האחרון של צ'אוצסקו. הביטו בפניו המבוהלות של צ'אוצסקו ממש כמו פניו האפורות של מממן החמאס. תקשיבו להלנה צ'אוצסקו מנסה להפסיק את הקהל....) אתמול טראמפ סיפק את הסחורה. כמו כל אורח, גם מממן החמאס הוא "האדם הכי חכם/אמיץ/יפה/צלול/ישר והחבר הכי טוב שלו בעולם." מבול של מחמאות ריקות מתוכן, אסטרטגיה שתמיד עובדת - מחמאות לא עולות כסף אבל הן עובדות כי הצד השני רוצה להאמין להן. זה היה מצחיק וזה היה גם מתוחכם. אז מה קרה אתמול באמת? כצפוי הנשיא הודיע ששלב ב' יוצא לדרך ממש בקרוב. חייבים מבחינתו לשקם את הרצועה. פירוק החמאס מנשקו יבוצע רק על ידי מדינות ערב ולא על ידי ישראל. טורקיה כנראה תוביל את ההסדר הבטחוני בעזה בדומה לסוריה ובתמורה תקבל מטוסי F35. איראן תוסדר במו"מ. זהו. אתמול כולנו צפינו בפגר פוליטי מהלך השקוע עד צוואר בפרשת הבגידה הקטארית. מממן החמאס מתפורר מול ענינו. כדאי לצחוק - זה בריא!

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

16,310 görüntüleme • 8 ay önce