正在加载视频...

视频加载失败

返回首页

הייאוש גורם להם כנראה להתחיל לטנף את בגין. ומי יסכים לעשות (גם) את זה? העלוב והעילג שבשופרות. זה הטקסט: ״זה מה שהשחיל אותו, דן מרידור יחד עם אהרון ברק, ואני לא חושב שלא היתה שם איזה עיסקה עם פרשות מסויימות ששם, ואני אומר לך בגין נכנע להגמוניה, רק מה,...

BenCaspit's profile picture

Ben Caspit בן כספית

432,562 subscribers

63,441 次观看 • 3 个月前 •via X (Twitter)

新闻政治
LIVE

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

0 条评论

暂无评论

原始帖子的评论将显示在这里

相关视频

תמיר פרדו: "[מה שהממשלה] הייתה צריכה לעשות ביום הראשון, ב-8 באוקטובר [2023], זה לבצע מהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך; אתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ומנסה לצמצם ככל שניתן את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך" ב-19 בספטמבר 2024, פורסם במסגרת פודקאסט "אפרכסת" ראיון שערך אמיר אורן עם תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, ולהלן קטע מדבריו: תמיר פרדו: עכשיו אני מגיע לסיפור הנוכחי ואני לא אהיה... אמיר אורן: חנה בבלי [שהייתה סמל של נימוסים, איפוק ותרבות]. תמיר פרדו: חנה בבלי. כשאני ראיתי את הסרט לפני יומיים... אמיר אורן: המנהרה? [המנהרה בה הוחזקו שישה חטופים ישראלים שהוצאו להורג בידי חמאס] תמיר פרדו: של המאורה הזאת. זו לא מנהרה. מנהרה, יש לזה תמיד אספקטים. לוקח... אמיר אורן: את המחילה. כן. תמיר פרדו: את המחילה הזאת. זה הזכיר לי את השואה. אימא שלי ניצולת שואה. אמיר אורן: היא הייתה במחנה? בבלגרד? תמיר פרדו: לא, היא הסתתרה, אבל היא איבדה את כל המשפחה שלה. והסתכלתי על המקום הזה ואמרתי לעצמי, נזכרתי שהיה איזה ראש ממשלה ישראלי [בנימין נתניהו], לא לפני הרבה שנים, שבא בטענות לבנות הברית: למה [במלחמת העולם השנייה] הם לא הפציצו את מסילת הברזל לאושוויץ? כי אם הם היו עושים את זה [הם] היו מונעים לפחות את הרצח של יהודי הונגריה. ואמרתי לעצמי, הטענות היו ל[ראש ממשלת בריטניה וינסטון] צ'רצ'יל ו[לנשיא ארה"ב פרנקלין דלאנו] רוזוולט, שזה היו בנות הברית, כי הם היו היחידים שיכולים לעשות את הדבר הזה, והיה להם חיל אוויר לעשות את זה, והם לא נשאו באחריות לשואה של יהודי אירופה. ומי שנשא באחריות לאותם 250 חטופים שנחטפו רק בגלל זה ש[אנחנו] ישנו בשמירה, והמחדל הנוראי של מדינת ישראל. זו ממשלת ישראל שיכולה לשחרר אותם. היא לא צריכה להפציץ רכבות, אלא רק לעצור את המלחמה ולאפשר את שובם הביתה, לא טרחה לעשות את זה. בעיניי זה הדבר הכי נורא. זה כתם מוסרי, זה כתם על היהדות. זה לא יהדות. אני חילוני, לא ככה גדלתי, לא ככה חינכו אותי. וכן, כאשר חס וחלילה יחטפו לך את הילדים כנופיה רצחנית ותגיד [ש] היא מבקשת כופר, ואתה יכול לשלם את הכופר – אני לא מעלה בדעתי שאתה לא תשלם אותו. ואתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ואתה מנסה לצמצם עד כמה שאתה יכול את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך. ממשלת ישראל מנסה לנהל עם ארגון רצח משא ומתן – זה הטירוף הכי גדול עלי אדמות. [מנהיג חמאס בעזה יחיא] סינוואר כמנהיג ארגון רצח אמר ביום הראשון [7 באוקטובר 2023], עוד לפני שהתחיל התמרון: תחזירו לי את כל המחבלים, הנבלות האלה, ותקבלו את החטופים שלכם. וישראל בחרה בנקמה. וישראל שידעה שלא ניתן לשחרר חטופים על ידי מהלך צבאי, אלא מעט מאוד, וישראל שידעה שכל הפצצה של חיל האוויר כשאתה לא יודע איפה הם נמצאים יכולה גם להרוג חטופים, וישראל שידעה שהיא הורגת מחבלים במקום אחד, אם בן משפחה אחר שומר באותו יום על חטופים – כנראה זה סופם של החטופים. את כל זה ממשלת ישראל ידעה, וזה לא הטריד אותה, והיא פתחה בקמפיין של שכנוע של אזרחי מדינת ישראל על שטויות כמו ניצחון מוחלט, על עמידה איתנה – כאשר כל מה שהייתה צריכה לעשות ביום הראשון, בשמיני לאוקטובר [2023], זה לבצע את המהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך. אמיר אורן: מה שאתה אומר מוחץ ומשכנע גם ברמה הערכית וגם המבצעית, כלומר חוסר היכולת לעשות משהו אחר. אבל זה מתעלם מהפוליטיקה המעשית: שאחרי שחטפת מכה כזו, אתה לא יכול להודות בתבוסה. אתה, הדרג הפוליטי, וסביר שאתה תשקע יותר בחולות רק כדי להימלט מאות הקין של המפסידן שבגללו 1200–1400 ישראלים נרצחו. במקביל [לאמירה] שלך, בשואת יהודי הנגב. תמיר פרדו: בשביל זה צריך הנהגה. צריך מנהיג שיש לו אומץ, שהוא לא פחדן, שהוא מבין שהוא יצטרך להסתכל במראה, וברגע שהוא יחזיר את החטופים, הצעד הבא שלו זה היה לשים את המפתחות על השולחן, ולהגיד: כשלתי. זה המשמרת שלי. ואין לי ספק שראש הממשלה הזה [בנימין נתניהו] לא אשם במה שקרה משש וחצי בבוקר ביום השביעי לאוקטובר [2023]. זה אחריות מלאה של צה"ל. מה שקרה עד אותו רגע, יש לו מה שנקרא נתח מאוד מכובד. אבל בקטע של השישי, שביעי באוקטובר [2023], זה לא אחריות שלו, זה אחריות של הצבא. של צבא ההגנה לישראל, לצערי הרב. סימוכין:
5:52

תמיר פרדו: "[מה שהממשלה] הייתה צריכה לעשות ביום הראשון, ב-8 באוקטובר [2023], זה לבצע מהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך; אתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ומנסה לצמצם ככל שניתן את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך" ב-19 בספטמבר 2024, פורסם במסגרת פודקאסט "אפרכסת" ראיון שערך אמיר אורן עם תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, ולהלן קטע מדבריו: תמיר פרדו: עכשיו אני מגיע לסיפור הנוכחי ואני לא אהיה... אמיר אורן: חנה בבלי [שהייתה סמל של נימוסים, איפוק ותרבות]. תמיר פרדו: חנה בבלי. כשאני ראיתי את הסרט לפני יומיים... אמיר אורן: המנהרה? [המנהרה בה הוחזקו שישה חטופים ישראלים שהוצאו להורג בידי חמאס] תמיר פרדו: של המאורה הזאת. זו לא מנהרה. מנהרה, יש לזה תמיד אספקטים. לוקח... אמיר אורן: את המחילה. כן. תמיר פרדו: את המחילה הזאת. זה הזכיר לי את השואה. אימא שלי ניצולת שואה. אמיר אורן: היא הייתה במחנה? בבלגרד? תמיר פרדו: לא, היא הסתתרה, אבל היא איבדה את כל המשפחה שלה. והסתכלתי על המקום הזה ואמרתי לעצמי, נזכרתי שהיה איזה ראש ממשלה ישראלי [בנימין נתניהו], לא לפני הרבה שנים, שבא בטענות לבנות הברית: למה [במלחמת העולם השנייה] הם לא הפציצו את מסילת הברזל לאושוויץ? כי אם הם היו עושים את זה [הם] היו מונעים לפחות את הרצח של יהודי הונגריה. ואמרתי לעצמי, הטענות היו ל[ראש ממשלת בריטניה וינסטון] צ'רצ'יל ו[לנשיא ארה"ב פרנקלין דלאנו] רוזוולט, שזה היו בנות הברית, כי הם היו היחידים שיכולים לעשות את הדבר הזה, והיה להם חיל אוויר לעשות את זה, והם לא נשאו באחריות לשואה של יהודי אירופה. ומי שנשא באחריות לאותם 250 חטופים שנחטפו רק בגלל זה ש[אנחנו] ישנו בשמירה, והמחדל הנוראי של מדינת ישראל. זו ממשלת ישראל שיכולה לשחרר אותם. היא לא צריכה להפציץ רכבות, אלא רק לעצור את המלחמה ולאפשר את שובם הביתה, לא טרחה לעשות את זה. בעיניי זה הדבר הכי נורא. זה כתם מוסרי, זה כתם על היהדות. זה לא יהדות. אני חילוני, לא ככה גדלתי, לא ככה חינכו אותי. וכן, כאשר חס וחלילה יחטפו לך את הילדים כנופיה רצחנית ותגיד [ש] היא מבקשת כופר, ואתה יכול לשלם את הכופר – אני לא מעלה בדעתי שאתה לא תשלם אותו. ואתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ואתה מנסה לצמצם עד כמה שאתה יכול את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך. ממשלת ישראל מנסה לנהל עם ארגון רצח משא ומתן – זה הטירוף הכי גדול עלי אדמות. [מנהיג חמאס בעזה יחיא] סינוואר כמנהיג ארגון רצח אמר ביום הראשון [7 באוקטובר 2023], עוד לפני שהתחיל התמרון: תחזירו לי את כל המחבלים, הנבלות האלה, ותקבלו את החטופים שלכם. וישראל בחרה בנקמה. וישראל שידעה שלא ניתן לשחרר חטופים על ידי מהלך צבאי, אלא מעט מאוד, וישראל שידעה שכל הפצצה של חיל האוויר כשאתה לא יודע איפה הם נמצאים יכולה גם להרוג חטופים, וישראל שידעה שהיא הורגת מחבלים במקום אחד, אם בן משפחה אחר שומר באותו יום על חטופים – כנראה זה סופם של החטופים. את כל זה ממשלת ישראל ידעה, וזה לא הטריד אותה, והיא פתחה בקמפיין של שכנוע של אזרחי מדינת ישראל על שטויות כמו ניצחון מוחלט, על עמידה איתנה – כאשר כל מה שהייתה צריכה לעשות ביום הראשון, בשמיני לאוקטובר [2023], זה לבצע את המהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך. אמיר אורן: מה שאתה אומר מוחץ ומשכנע גם ברמה הערכית וגם המבצעית, כלומר חוסר היכולת לעשות משהו אחר. אבל זה מתעלם מהפוליטיקה המעשית: שאחרי שחטפת מכה כזו, אתה לא יכול להודות בתבוסה. אתה, הדרג הפוליטי, וסביר שאתה תשקע יותר בחולות רק כדי להימלט מאות הקין של המפסידן שבגללו 1200–1400 ישראלים נרצחו. במקביל [לאמירה] שלך, בשואת יהודי הנגב. תמיר פרדו: בשביל זה צריך הנהגה. צריך מנהיג שיש לו אומץ, שהוא לא פחדן, שהוא מבין שהוא יצטרך להסתכל במראה, וברגע שהוא יחזיר את החטופים, הצעד הבא שלו זה היה לשים את המפתחות על השולחן, ולהגיד: כשלתי. זה המשמרת שלי. ואין לי ספק שראש הממשלה הזה [בנימין נתניהו] לא אשם במה שקרה משש וחצי בבוקר ביום השביעי לאוקטובר [2023]. זה אחריות מלאה של צה"ל. מה שקרה עד אותו רגע, יש לו מה שנקרא נתח מאוד מכובד. אבל בקטע של השישי, שביעי באוקטובר [2023], זה לא אחריות שלו, זה אחריות של הצבא. של צבא ההגנה לישראל, לצערי הרב. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

22,534 次观看 • 2 个月前

🧵1/3 ״אתם חייבים לשכנע את הישראלים, אפילו לפני שתשכנעו את היהודים באמריקה, אתם חייבים לשכנע את הישראלים שלא יעזו לראות את עצמם כבעיה – הם התשובה.״ פרופ׳ רות וייס בראיון מרתק וחשוב עם חביב רטיג גור - ממליצה להקשיב לו במלואו (אצרף קישור בתגובה הבאה) - תירגמתי כאן ב-3 קליפים חלק מרכזי בו שחשוב מאד שישראלים ישמעו: ״והפוליטיקה המאורגנת הזו נגד היהודים, הפוליטיקה של האצבע המאשימה – ״הם אחראים להכל״, לא משנה כמה ההאשמות מטורפות, והן הופכות למטורפות יותר ויותר, דרך אגב... היהודים מעולם לא היו אחראים למה שמאשימים אותם בו, מעולם לא. אז אומרים לי, ׳מה את אומרת? שהיהודים הם עם מושלם?׳ בכלל לא. היהודים יודעים שהם עם לא מושלם. אבל העניין הוא לא שאנחנו מציגים עצמנו כמושלמים, העניין הוא שאסור לאפשר לאחרים להשתמש בנו כהסבר לכישלונות שלהם. ובכל פעם שאנחנו מאפשרים את זה, אפילו במידה הקטנה ביותר, כמו לומר “אה כן, אבל אנחנו יודעים שאנחנו אחראים לזה ולזה״ באמת? אני לעולם לא הייתי אומרת דבר כזה, כי אם תבדוק את זה מספיק לעומק… זו חוסר היכולת שלהם, זו התשוקה שלהם להאשים אתכם בה – זה הבעיה. בין אם אתם אוהבים את זה ובין אם לא, אי אפשר לפתור את זה (האשמות כלפי יהודים) על ידי העמדת פנים שאתם חלק מהבעיה. אי אפשר… אתם חייבים לשכנע את הישראלים, אפילו לפני שתשכנעו את היהודים באמריקה, אתם חייבים לשכנע את הישראלים שלא יעזו לראות את עצמם כבעיה – הם הפתרון (התשובה). אתם יודעים, בגלל הגיל שלי והיתרון של הגיל שלי, אני אגיד לכם שהרגע ההוא ב-1948, יצירת מדינת ישראל, הוא הרגע עם הכי הרבה תקווה בציוויליזציה מאז שהיונה הגיעה עם עלה הזית לתיבת נח. תחשבו על זה – אירופה הרסה את עצמה. אירופה, ובמיוחד גרמניה, שהייתה היהלום שבכתר האירופאי – גתה, שילר, באך, בטהובן, ברהמס, קאנט, הגל… גרמנית הייתה השפה שהייתי צריכה ללמוד גם לדוקטורט במחלקה לאנגלית, ואז גם כשהייתי במחלקה לשפות ותרבויות של המזרח הקרוב, אי אפשר היה לסיים בלי גרמנית – גרמנית, ׳השפה הגדולה של הציוויליזציה׳. ותראו את התחתית שאליה היא הגיעה, וכל אירופה, וגם סטלין, מה שהוא עשה לרעיון הקומוניזם. כלומר, העולם היה כמו: ״האם בכלל נוכל להתרומם מזה?״ ושם היו היהודים, ממש באפר. הם היו האפר. ושלוש שנים אחרי זה הם יוצרים את מדינת ישראל, הם לוקחים בחזרה את מדינת ישראל, שהייתה תחת שלטון זר במשך אלפיים שנה. המילה “נס” שמורה בדרך כלל לאירועים שלא ניתן להסביר באמצעים טבעיים. את זה אנחנו יכולים להסביר – ההיסטוריה הנפלאה של הציונות וכן הלאה. ובכל זאת, בהיסטוריה של עמים, אין שום דבר שמתקרב לזה אפילו מרחוק, ואני קוראת לזה התחייה. תחיית ישראל. למה בחרתי במילה הזו? אני אשאל משהו מהנצרות. הנצרות בנויה על הרעיון שישו קם לתחייה אחרי שלושה ימים, בעוד שהעם היהודי הקים את עצמו לתחייה בשלוש שנים מאותה נקודת שפל של הציוויליזציה. הוא הקים את עצמו לתחייה, את מדינת ישראל, לתהילה שהיא תהיה. זו מדינה כל כך נפלאה, נפלאה, נפלאה. נפלאה. אז זה הסיפור שהיינו צריכים לספר כל השנים האלה. זה הסיפור שלנו. אבל למה אנחנו לא? כי מיד הם באו והתארגנו נגדנו. האשמה, האשמה – ׳אתם אחראים!׳ ואנחנו לוקחים על עצמנו הרבה מזה. ׳נו… אולי אנחנו באמת קצת… אה, אולי זה באמת שני עמים על ארץ אחת, ואולי אנחנו צריכים לתת את זה, ואולי זה צריך להיות ככה וככה׳. מתחילים לגמרי להפנים חלקים מהמלחמה הזו נגדנו, לחשוב שאם רק אם נוכל להחזיר קצת, אם רק נוכל לעשות את זה… אנחנו לא סיפרנו את הסיפור שלנו, ומכרנו בזול. תבינו, אנחנו מוכרים גם אחרים בזול אם אנחנו לא יכולים להיות הקול הזה של השראה לציוויליזציה ולומר: “תראו מה עם יכול לעשות! תראו מה עם יכול לעשות! אתם מצליחים לדמיין? שישה מיליון יהודים, לא רק נרצחו, אלא נמחקו באופן משפיל מהאדמה. משפחות שלמות… כלומר, אני אפילו לא יכולה להיכנס לזוועה של זה… ואותו עם ממש, בחלוף רק שלוש שנים, החזיר לעצמו את הארץ שלו, את מולדתו, אחרי אלפיים שנה של שלטון זר עליה… כלומר… ואנחנו לא חייבים… כלומר, אני אתבע את המילה תחייה כאן - במקום להתמקד בחורבן וההרס של השואה שהם - הבעיה הגרמנית. זו ההיסטוריה הגרמנית. היהודים לא עשו את השואה, הגרמנים עשו את השואה, והם תמיד יחיו עם זה. אז כדי לחזור למה שאמרתי על גרמניה שהיא, אתם יודעים, ״המרכז״ – תסתכלו על גרמניה המסכנה. היא לעולם לא תוכל לשטוף את הדם מידיה, אני חושבת עליה כמו ליידי מקבת הנצחית, אתם יודעים, ואני לא מאשימה את הגרמנים של היום על העבר, זה לא מה שאני אומרת אבל גרמניה הרסה את רעיון הציוויליזציה, ואני חושבת שבמובן מסוים, יצירת מדינת ישראל מייצגת את: הפוטנציאל לציוויליזציה.״ >>
4:39

🧵1/3 ״אתם חייבים לשכנע את הישראלים, אפילו לפני שתשכנעו את היהודים באמריקה, אתם חייבים לשכנע את הישראלים שלא יעזו לראות את עצמם כבעיה – הם התשובה.״ פרופ׳ רות וייס בראיון מרתק וחשוב עם חביב רטיג גור - ממליצה להקשיב לו במלואו (אצרף קישור בתגובה הבאה) - תירגמתי כאן ב-3 קליפים חלק מרכזי בו שחשוב מאד שישראלים ישמעו: ״והפוליטיקה המאורגנת הזו נגד היהודים, הפוליטיקה של האצבע המאשימה – ״הם אחראים להכל״, לא משנה כמה ההאשמות מטורפות, והן הופכות למטורפות יותר ויותר, דרך אגב... היהודים מעולם לא היו אחראים למה שמאשימים אותם בו, מעולם לא. אז אומרים לי, ׳מה את אומרת? שהיהודים הם עם מושלם?׳ בכלל לא. היהודים יודעים שהם עם לא מושלם. אבל העניין הוא לא שאנחנו מציגים עצמנו כמושלמים, העניין הוא שאסור לאפשר לאחרים להשתמש בנו כהסבר לכישלונות שלהם. ובכל פעם שאנחנו מאפשרים את זה, אפילו במידה הקטנה ביותר, כמו לומר “אה כן, אבל אנחנו יודעים שאנחנו אחראים לזה ולזה״ באמת? אני לעולם לא הייתי אומרת דבר כזה, כי אם תבדוק את זה מספיק לעומק… זו חוסר היכולת שלהם, זו התשוקה שלהם להאשים אתכם בה – זה הבעיה. בין אם אתם אוהבים את זה ובין אם לא, אי אפשר לפתור את זה (האשמות כלפי יהודים) על ידי העמדת פנים שאתם חלק מהבעיה. אי אפשר… אתם חייבים לשכנע את הישראלים, אפילו לפני שתשכנעו את היהודים באמריקה, אתם חייבים לשכנע את הישראלים שלא יעזו לראות את עצמם כבעיה – הם הפתרון (התשובה). אתם יודעים, בגלל הגיל שלי והיתרון של הגיל שלי, אני אגיד לכם שהרגע ההוא ב-1948, יצירת מדינת ישראל, הוא הרגע עם הכי הרבה תקווה בציוויליזציה מאז שהיונה הגיעה עם עלה הזית לתיבת נח. תחשבו על זה – אירופה הרסה את עצמה. אירופה, ובמיוחד גרמניה, שהייתה היהלום שבכתר האירופאי – גתה, שילר, באך, בטהובן, ברהמס, קאנט, הגל… גרמנית הייתה השפה שהייתי צריכה ללמוד גם לדוקטורט במחלקה לאנגלית, ואז גם כשהייתי במחלקה לשפות ותרבויות של המזרח הקרוב, אי אפשר היה לסיים בלי גרמנית – גרמנית, ׳השפה הגדולה של הציוויליזציה׳. ותראו את התחתית שאליה היא הגיעה, וכל אירופה, וגם סטלין, מה שהוא עשה לרעיון הקומוניזם. כלומר, העולם היה כמו: ״האם בכלל נוכל להתרומם מזה?״ ושם היו היהודים, ממש באפר. הם היו האפר. ושלוש שנים אחרי זה הם יוצרים את מדינת ישראל, הם לוקחים בחזרה את מדינת ישראל, שהייתה תחת שלטון זר במשך אלפיים שנה. המילה “נס” שמורה בדרך כלל לאירועים שלא ניתן להסביר באמצעים טבעיים. את זה אנחנו יכולים להסביר – ההיסטוריה הנפלאה של הציונות וכן הלאה. ובכל זאת, בהיסטוריה של עמים, אין שום דבר שמתקרב לזה אפילו מרחוק, ואני קוראת לזה התחייה. תחיית ישראל. למה בחרתי במילה הזו? אני אשאל משהו מהנצרות. הנצרות בנויה על הרעיון שישו קם לתחייה אחרי שלושה ימים, בעוד שהעם היהודי הקים את עצמו לתחייה בשלוש שנים מאותה נקודת שפל של הציוויליזציה. הוא הקים את עצמו לתחייה, את מדינת ישראל, לתהילה שהיא תהיה. זו מדינה כל כך נפלאה, נפלאה, נפלאה. נפלאה. אז זה הסיפור שהיינו צריכים לספר כל השנים האלה. זה הסיפור שלנו. אבל למה אנחנו לא? כי מיד הם באו והתארגנו נגדנו. האשמה, האשמה – ׳אתם אחראים!׳ ואנחנו לוקחים על עצמנו הרבה מזה. ׳נו… אולי אנחנו באמת קצת… אה, אולי זה באמת שני עמים על ארץ אחת, ואולי אנחנו צריכים לתת את זה, ואולי זה צריך להיות ככה וככה׳. מתחילים לגמרי להפנים חלקים מהמלחמה הזו נגדנו, לחשוב שאם רק אם נוכל להחזיר קצת, אם רק נוכל לעשות את זה… אנחנו לא סיפרנו את הסיפור שלנו, ומכרנו בזול. תבינו, אנחנו מוכרים גם אחרים בזול אם אנחנו לא יכולים להיות הקול הזה של השראה לציוויליזציה ולומר: “תראו מה עם יכול לעשות! תראו מה עם יכול לעשות! אתם מצליחים לדמיין? שישה מיליון יהודים, לא רק נרצחו, אלא נמחקו באופן משפיל מהאדמה. משפחות שלמות… כלומר, אני אפילו לא יכולה להיכנס לזוועה של זה… ואותו עם ממש, בחלוף רק שלוש שנים, החזיר לעצמו את הארץ שלו, את מולדתו, אחרי אלפיים שנה של שלטון זר עליה… כלומר… ואנחנו לא חייבים… כלומר, אני אתבע את המילה תחייה כאן - במקום להתמקד בחורבן וההרס של השואה שהם - הבעיה הגרמנית. זו ההיסטוריה הגרמנית. היהודים לא עשו את השואה, הגרמנים עשו את השואה, והם תמיד יחיו עם זה. אז כדי לחזור למה שאמרתי על גרמניה שהיא, אתם יודעים, ״המרכז״ – תסתכלו על גרמניה המסכנה. היא לעולם לא תוכל לשטוף את הדם מידיה, אני חושבת עליה כמו ליידי מקבת הנצחית, אתם יודעים, ואני לא מאשימה את הגרמנים של היום על העבר, זה לא מה שאני אומרת אבל גרמניה הרסה את רעיון הציוויליזציה, ואני חושבת שבמובן מסוים, יצירת מדינת ישראל מייצגת את: הפוטנציאל לציוויליזציה.״ >>

Gal G., Adv 🇮🇱

17,816 次观看 • 1 个月前

איפה ישנם עוד שקרנים כמו השקרן ההוא? טאוב טוען שאני "מוותר על שלושה לילות שינה בשביל להוכיח את מה שלא נכון, הוא יכול "להוכיח" שהכלב שלך הוא בעצם אבא שלך". אני מאמץ, בשינויים קלים. לא צריך להוכיח שהכלב שלך הוא בעצם אבא שלך. מספיק להוכיח שאתה כלב. ולא צריך שלושה לילות כדי לחשוף את השקרים. מספיק שלוש דקות ועוד יישאר זמן לקרוא את המבזק על ההתעללות האחרונה של ואנס או טרמפ בנתניהו. נדמה שההתהפכות של האליל השני של טאוב על האליל הראשון קצת הוציאה אותו מריכוז ואפילו השקרים לא מה שהיה פעם. קל מדי, כמעט מעליב. תראו איך מפרקים אותו ברגע: מאות מילים טאוב שופך כדי לנסות ולשכנע שהוא לא תמך בעלילה המכונה "הבגידה מבפנים", עלי, על המשפט, תודות לעורך הדין שלו, הטונים הגבוהים שהגיע עם חברים, מאמרים שלו ששם לא הזכיר את התיאוריה, ועל כך שחסם כאלה שתמכו בתיאוריה. "הרייני להבהיר", הוא מנסה לתקף את דבריו, אחרי ש"הבהרתי לו" ועכשיו "אבהיר גם לכם", כדי שגם "יהיה ברשומות", וגם "יישאר ברשת לפרוטוקול". עד כדי כך. שני דברים הוא לא עושה: הראשון: הוא לא אומר מילה על הוידאו שצירפתי מהפודקסט שלו עם אמיר אביב בו משתמש טאוב כפלטרפומה להפצת הקונספירציה האפלה והזדונית. טאוב טוען ש"הוא חתך שאלות שלי שבהן אני מאתגר מרואיינים כדי לברר מה דעתם בנושא, והציג את השאלות כאילו הן עמדתי" אז למה הוא לא שם פה את הקטע הנכון, לתקן את הרושם, בלי לחתוך את השאלות שלו? פשוט כי לא משנה איך היה גוזר, יוצא שלא רק שהוא מסביר בלהט למה תיאוריית הבגידה מבפנים עושה שכל, אלא שכשאביבי מסביר לו למה הוא חושב שזו שטות, טאוב מתווכח איתו הנה, מצורף כאן הקטע עם שוליים רחבים. כולם יוכלו לראות בעצמם איך טאוב מקדם פה את העלילה הזו ואגב כך מטנף את זכרו של אל"מ אסף חממי ז"ל שהוציא את ההוראה להתרחק מהגדר. הדבר השני שהוא לא עושה: הוא לא מראה ולו מקום אחד בו אמר שהוא מתנגד לעלילה הזו. הוא מצרף צילום של ציוץ שלו מפברואר 2025 שאמור להוכיח שהוא התנגד. זה מה שכתוב שם:" אז אמנם חסידי תיאוריית הבגידה אומרים לי שהדיון בקונספציה נועד להסיח את הדעת מהאמת האיומה. אבל אני חולק עליהם. כי גם מי שחושב שהיתה בגידה, לא יכול להזניח את העובדה שכל החשיבה של כל המערכת היתה מבוססת על הנחות לא נכונות. ". הוא לא מתנגד הוא רק אומר שאפשר גם וגם. הוא אומר "עשיתי תכנית שלמה בערוץ שלי, יחד עם ד"ר ליעד לוי, להסביר למה התיאוריה הזאת גם לא סבירה וגם מזיקה". הוא אפילו מצרף את הלינק, אבל הוא בכוונה לא מצרף קטעים כי יודע שלאף אחד לא תהיה סבלנות לבדוק אותו ולגלות שזה בדיוק ההיפך. ממליץ לכל מי שאי פעם ייחס אמינות כלשהי לטאוב, לקחת כדור נגד בחילה ולצפות בשעה המדוברת שם טאוב ולוי מסבירים למה התיאוריה הזו היא גם סבירה וגם מועילה. הנה שני קטעים מתוך הפודקסט. בראשון מגדירים לוי וטאוב את הבגידה מבפנים. "כשאנחנו נגיד את המילה **בגידה**. אנחנו תכוון לפרשנות הבאה. מישהו בדרג בכיר כזה או אחר תאמוות של יהודים על מנת להחליף שלטון." ולאחר מכן מנהלים טאוב ולוי דיון על האם לא רק מי שעמד בקשר עם סינוואר אלא גם ידע על התקפת החמאס ולא עשה דבר הוא בוגד (התשובה- כמובן שכן) בשני- לוי אומר ש"מי שרוצה לחשוב שפרשת המרגל קשורה בזה שצריך לאפשר לחמאס להרוג יהודים כדי להפיל את נתניהו- זה הגיוני לשאול את זה". טאוב, שכמובן מתנגד לכל התיאוריה מוסיף:"זה מי שחושב שהמרגל עבד אצל יחיא סינוואר." ואז, כשלוי מזהיר שצריך לשמור את המחשבות האלה לעצמנו כי פרסום שלהן עלול לתגבר גלים של אנטישמיות, טאוב, שכולם מכירים את דיעותיו נגד דבר השיטנה הזה, מסכים איתו אבל מוסיף, שיהיה ברור שהסכמתו לנקיטת זהירות בתפוצה אינה הסכמתו לכך שמדובר בעלילה:"אבל זה בלי קשר לשאלה אם זה נכון או לא"\ ואז השניים מתחילים בדאילוג קונספירטיבי מהסוג הגרוע והעלוב ביותר, שנקטע פה ושם עם ציפצופים שנועדו כנראה למחוק את השמות של אנשים שטאוב והצוות שלו חששו ששייתבעו דיבה. ובשורה התחתונה- טאוב משקר פה בפעם השלישי ברציפות בטענה שלא טיפח והפיץ ותיגבר והעצים את תיאורית הבגידה מבפנים. צפו ושיפטו בעצמכם.
1:18

איפה ישנם עוד שקרנים כמו השקרן ההוא? טאוב טוען שאני "מוותר על שלושה לילות שינה בשביל להוכיח את מה שלא נכון, הוא יכול "להוכיח" שהכלב שלך הוא בעצם אבא שלך". אני מאמץ, בשינויים קלים. לא צריך להוכיח שהכלב שלך הוא בעצם אבא שלך. מספיק להוכיח שאתה כלב. ולא צריך שלושה לילות כדי לחשוף את השקרים. מספיק שלוש דקות ועוד יישאר זמן לקרוא את המבזק על ההתעללות האחרונה של ואנס או טרמפ בנתניהו. נדמה שההתהפכות של האליל השני של טאוב על האליל הראשון קצת הוציאה אותו מריכוז ואפילו השקרים לא מה שהיה פעם. קל מדי, כמעט מעליב. תראו איך מפרקים אותו ברגע: מאות מילים טאוב שופך כדי לנסות ולשכנע שהוא לא תמך בעלילה המכונה "הבגידה מבפנים", עלי, על המשפט, תודות לעורך הדין שלו, הטונים הגבוהים שהגיע עם חברים, מאמרים שלו ששם לא הזכיר את התיאוריה, ועל כך שחסם כאלה שתמכו בתיאוריה. "הרייני להבהיר", הוא מנסה לתקף את דבריו, אחרי ש"הבהרתי לו" ועכשיו "אבהיר גם לכם", כדי שגם "יהיה ברשומות", וגם "יישאר ברשת לפרוטוקול". עד כדי כך. שני דברים הוא לא עושה: הראשון: הוא לא אומר מילה על הוידאו שצירפתי מהפודקסט שלו עם אמיר אביב בו משתמש טאוב כפלטרפומה להפצת הקונספירציה האפלה והזדונית. טאוב טוען ש"הוא חתך שאלות שלי שבהן אני מאתגר מרואיינים כדי לברר מה דעתם בנושא, והציג את השאלות כאילו הן עמדתי" אז למה הוא לא שם פה את הקטע הנכון, לתקן את הרושם, בלי לחתוך את השאלות שלו? פשוט כי לא משנה איך היה גוזר, יוצא שלא רק שהוא מסביר בלהט למה תיאוריית הבגידה מבפנים עושה שכל, אלא שכשאביבי מסביר לו למה הוא חושב שזו שטות, טאוב מתווכח איתו הנה, מצורף כאן הקטע עם שוליים רחבים. כולם יוכלו לראות בעצמם איך טאוב מקדם פה את העלילה הזו ואגב כך מטנף את זכרו של אל"מ אסף חממי ז"ל שהוציא את ההוראה להתרחק מהגדר. הדבר השני שהוא לא עושה: הוא לא מראה ולו מקום אחד בו אמר שהוא מתנגד לעלילה הזו. הוא מצרף צילום של ציוץ שלו מפברואר 2025 שאמור להוכיח שהוא התנגד. זה מה שכתוב שם:" אז אמנם חסידי תיאוריית הבגידה אומרים לי שהדיון בקונספציה נועד להסיח את הדעת מהאמת האיומה. אבל אני חולק עליהם. כי גם מי שחושב שהיתה בגידה, לא יכול להזניח את העובדה שכל החשיבה של כל המערכת היתה מבוססת על הנחות לא נכונות. ". הוא לא מתנגד הוא רק אומר שאפשר גם וגם. הוא אומר "עשיתי תכנית שלמה בערוץ שלי, יחד עם ד"ר ליעד לוי, להסביר למה התיאוריה הזאת גם לא סבירה וגם מזיקה". הוא אפילו מצרף את הלינק, אבל הוא בכוונה לא מצרף קטעים כי יודע שלאף אחד לא תהיה סבלנות לבדוק אותו ולגלות שזה בדיוק ההיפך. ממליץ לכל מי שאי פעם ייחס אמינות כלשהי לטאוב, לקחת כדור נגד בחילה ולצפות בשעה המדוברת שם טאוב ולוי מסבירים למה התיאוריה הזו היא גם סבירה וגם מועילה. הנה שני קטעים מתוך הפודקסט. בראשון מגדירים לוי וטאוב את הבגידה מבפנים. "כשאנחנו נגיד את המילה **בגידה**. אנחנו תכוון לפרשנות הבאה. מישהו בדרג בכיר כזה או אחר תאמוות של יהודים על מנת להחליף שלטון." ולאחר מכן מנהלים טאוב ולוי דיון על האם לא רק מי שעמד בקשר עם סינוואר אלא גם ידע על התקפת החמאס ולא עשה דבר הוא בוגד (התשובה- כמובן שכן) בשני- לוי אומר ש"מי שרוצה לחשוב שפרשת המרגל קשורה בזה שצריך לאפשר לחמאס להרוג יהודים כדי להפיל את נתניהו- זה הגיוני לשאול את זה". טאוב, שכמובן מתנגד לכל התיאוריה מוסיף:"זה מי שחושב שהמרגל עבד אצל יחיא סינוואר." ואז, כשלוי מזהיר שצריך לשמור את המחשבות האלה לעצמנו כי פרסום שלהן עלול לתגבר גלים של אנטישמיות, טאוב, שכולם מכירים את דיעותיו נגד דבר השיטנה הזה, מסכים איתו אבל מוסיף, שיהיה ברור שהסכמתו לנקיטת זהירות בתפוצה אינה הסכמתו לכך שמדובר בעלילה:"אבל זה בלי קשר לשאלה אם זה נכון או לא"\ ואז השניים מתחילים בדאילוג קונספירטיבי מהסוג הגרוע והעלוב ביותר, שנקטע פה ושם עם ציפצופים שנועדו כנראה למחוק את השמות של אנשים שטאוב והצוות שלו חששו ששייתבעו דיבה. ובשורה התחתונה- טאוב משקר פה בפעם השלישי ברציפות בטענה שלא טיפח והפיץ ותיגבר והעצים את תיאורית הבגידה מבפנים. צפו ושיפטו בעצמכם.

Ronen Bergman

15,837 次观看 • 3 个月前

גאונות של שכנות יש לי חבר גאון. אבל לא סתם גאון, דוקטור איוול. בעצם הוא לא דוקטור איוול לטובים, הוא דוקטור איוול לרעים. 20 שנים שאנחנו פועלים יחד בדארקווב והדברים שהוא עשה עבור העם היהודי ראויים להדלקת משואה. לא משואה, מדורה. לא מדורה, מידברן. הוא באמת איש נפלא ואהבתי אליו גדולה מאהבת יונתן לדוד, אבל לא בגיי. יש לי מעט אנשים בחיים שאם יצלצלו באמצע הלילה ויגידו שהם תקועים על כביש בנבאדה, אני מכרטס את עצמי מהמיטה. הוא אחד מהם. עשרים שנים שאנחנו מכירים. יש לו מוח פרא אדם. הוא יודע להגיע לכל אדם בעולם וNSO זה מאזדה 3 לעומת הF1 שהוא ואני לא כותב את זה בלי ידע. לא פעם אני מראה לו פה תגובות של יוזרים והוא מפלטר בוטים או לא ולא פעם ידע להביא מספר טלפון של יוזר אנונימי. היכולות שלו מעבר לקוד, הוא משחד שוחד כל מיני מכל מיני שיושבים בתוך החברות. כזה טיפוס. ורק אדם אחד הוא לא הצליח לעבור בחיים שלו. את השכנה שלו. עדנה. עדנה ראש אבן. מתגוררת דירה ליד. חיה לבד. והיא סמל מהות הקארן. עדנה חיה עבור פשפוש בחיי אחרים. בת 50 פלוס. אין ילדים. אין בעל. אין בנזוג. יש תוכי בשם אלישע וקטנוניות של מורדכי דוד מצלמה לפנים. אלירן חולצה אפורה למד ממנה להידחף. הוא נדחף לפריים, היא לחיים. מדובר באישה שעוברת על שעון המים של דיירי הבניין ומשחילה לתיבות הדואר מכתבים תקיפים על בזבוז מים. אין לה רכב. אבל יש חניה. והיא לא תשכיר אותה גם לא לבורא עולם. החניה שלה זה מקור העונג כמו צמח טורף שמחכה שזבוב ימשך לקריצתו. מי שמחנה, מאבד אוויר. אין התראות. יש וונטיל. והדוקטור סובל ממנה מלא. הוא איש של לילה. הולך לישון בשבע בבוקר וקם באחת. בלילות הוא עובד עם טראנס ברמקולים. הביטים מסדרים לו חשיבה. ולעדנה זה מפריע לישון אז היא מזמינה משטרה. או מורידה שאלטר. או דופקת בדלת. אבל הביטים חשובים לדוקטור. אז הוא למד לשמור על ווליום. אלף פעם אמרתי לו שים אוזניות, הוא לא מסוגל, זה מפריע לו. אבל עדנה שומעת דרך קירות. ביט קטן והיא דופקת בדלת. התישה אותו. רסמי התישה. ואז הוא קרא באיזה ספר משפט. ״אנשים מתעקשים על מה שאין להם שליטה״. אחרי שכנות רעה של כמעט עשור, דוקטור איוול פיצח אותה. עשור שאני שומע ממנו איך היא ממררת לו את החיים, ולפני חודש כתב לי: ״ניצחתי את העדנה״. הוא פיתח לעדנה אפליקציה שהיא יכולה לשלוט לו על הווליום של המוזיקה. התקין לה והעביר את השליטה לידיים שלה. עדנה שולטת בווליום. פתאום היא הפסיקה להתלונן. פתאום הם מצאו יחד את ״הווליום הנכון״, כזה שלא מפריע לה, ומאפשר לו להינות. עברו כמה ימים, ועדנה שוב התפלפה. זה לא הווליום, זה הבסים. אז הדוקטור הוסיף לה יכולת שליטה על הבסים. בהתחלה היא מחקה לו את הבס. והוא מהצד שלו הגביר קצת, ואז הורידה, והוא הרים, ואז מצאו יחד את הסוויט ספוט ומאז כבר כמה שבועות שהיא לא נגעה בווליום, או בבס. ומה שעדנה לא יודעת, זה שהדוקטור שינה בממשק את המספור. עדנה מביטה על הצג, רואה 61 ונרגעת. אבל בפועל, הביט על 90. גאון. לפעמים צריכים לתת את ההגה בידיים של זה שמתלונן על הסיבובים.
0:23

גאונות של שכנות יש לי חבר גאון. אבל לא סתם גאון, דוקטור איוול. בעצם הוא לא דוקטור איוול לטובים, הוא דוקטור איוול לרעים. 20 שנים שאנחנו פועלים יחד בדארקווב והדברים שהוא עשה עבור העם היהודי ראויים להדלקת משואה. לא משואה, מדורה. לא מדורה, מידברן. הוא באמת איש נפלא ואהבתי אליו גדולה מאהבת יונתן לדוד, אבל לא בגיי. יש לי מעט אנשים בחיים שאם יצלצלו באמצע הלילה ויגידו שהם תקועים על כביש בנבאדה, אני מכרטס את עצמי מהמיטה. הוא אחד מהם. עשרים שנים שאנחנו מכירים. יש לו מוח פרא אדם. הוא יודע להגיע לכל אדם בעולם וNSO זה מאזדה 3 לעומת הF1 שהוא ואני לא כותב את זה בלי ידע. לא פעם אני מראה לו פה תגובות של יוזרים והוא מפלטר בוטים או לא ולא פעם ידע להביא מספר טלפון של יוזר אנונימי. היכולות שלו מעבר לקוד, הוא משחד שוחד כל מיני מכל מיני שיושבים בתוך החברות. כזה טיפוס. ורק אדם אחד הוא לא הצליח לעבור בחיים שלו. את השכנה שלו. עדנה. עדנה ראש אבן. מתגוררת דירה ליד. חיה לבד. והיא סמל מהות הקארן. עדנה חיה עבור פשפוש בחיי אחרים. בת 50 פלוס. אין ילדים. אין בעל. אין בנזוג. יש תוכי בשם אלישע וקטנוניות של מורדכי דוד מצלמה לפנים. אלירן חולצה אפורה למד ממנה להידחף. הוא נדחף לפריים, היא לחיים. מדובר באישה שעוברת על שעון המים של דיירי הבניין ומשחילה לתיבות הדואר מכתבים תקיפים על בזבוז מים. אין לה רכב. אבל יש חניה. והיא לא תשכיר אותה גם לא לבורא עולם. החניה שלה זה מקור העונג כמו צמח טורף שמחכה שזבוב ימשך לקריצתו. מי שמחנה, מאבד אוויר. אין התראות. יש וונטיל. והדוקטור סובל ממנה מלא. הוא איש של לילה. הולך לישון בשבע בבוקר וקם באחת. בלילות הוא עובד עם טראנס ברמקולים. הביטים מסדרים לו חשיבה. ולעדנה זה מפריע לישון אז היא מזמינה משטרה. או מורידה שאלטר. או דופקת בדלת. אבל הביטים חשובים לדוקטור. אז הוא למד לשמור על ווליום. אלף פעם אמרתי לו שים אוזניות, הוא לא מסוגל, זה מפריע לו. אבל עדנה שומעת דרך קירות. ביט קטן והיא דופקת בדלת. התישה אותו. רסמי התישה. ואז הוא קרא באיזה ספר משפט. ״אנשים מתעקשים על מה שאין להם שליטה״. אחרי שכנות רעה של כמעט עשור, דוקטור איוול פיצח אותה. עשור שאני שומע ממנו איך היא ממררת לו את החיים, ולפני חודש כתב לי: ״ניצחתי את העדנה״. הוא פיתח לעדנה אפליקציה שהיא יכולה לשלוט לו על הווליום של המוזיקה. התקין לה והעביר את השליטה לידיים שלה. עדנה שולטת בווליום. פתאום היא הפסיקה להתלונן. פתאום הם מצאו יחד את ״הווליום הנכון״, כזה שלא מפריע לה, ומאפשר לו להינות. עברו כמה ימים, ועדנה שוב התפלפה. זה לא הווליום, זה הבסים. אז הדוקטור הוסיף לה יכולת שליטה על הבסים. בהתחלה היא מחקה לו את הבס. והוא מהצד שלו הגביר קצת, ואז הורידה, והוא הרים, ואז מצאו יחד את הסוויט ספוט ומאז כבר כמה שבועות שהיא לא נגעה בווליום, או בבס. ומה שעדנה לא יודעת, זה שהדוקטור שינה בממשק את המספור. עדנה מביטה על הצג, רואה 61 ונרגעת. אבל בפועל, הביט על 90. גאון. לפעמים צריכים לתת את ההגה בידיים של זה שמתלונן על הסיבובים.

IA🏴‍☠️

50,951 次观看 • 5 个月前

היה לנו כבוד לבנימין נתניהו, עבד יחד עם אבי שנים רבות, כתף לכתף בקידום כל העשיה בישראל: הבטחונית, המדינית, הכלכלית, החברתית והמשפטית. אני זוכר טלפונים באישון ליל, הייתי מעיר את אבי והוא היה נוסע להתייעצויות, שיחות ארוכות, הקשבה, דיונים מעמיקים, מרחיבי אופקים - אדם רציני. היה שמור לו מקום סביב שולחן השבת, הערכנו את פועלו. היה נאמן למורשתו של סבי, להגותו הכבירה אודות עליונות המשפט, היה מגדולי המגינים על בית המשפט גם כאשר ההתקפות הנלוזות, הקונספירטיביות החלו לתפוס תאוצה. הוא ידע היטב כי חוק יסוד כבוד האדם וחרותו היה נדבך בדרך לחוקה, שאיפשר לבית המשפט לפסול חוקים ולהגן על חירויות הפרט. ידע היטב. נתניהו ואבי ועוד נאמנים בעטו פעם אחר פעם מכל המדרגות את אותם אלו שהיום מנסים לנתץ את מורשתו של סבי. פיגיון מורעל בהגותו! ריסוק הדמוקרטיה באמתלות מתועבות! 500 אלף מתישבים משגשגים ביהודה ושומרון בזכות בית המשפט העליון! ונאמני נתניהו קוראים להם "סניף של מר"צ"! אשר גרוניס היה נשיא המשפט העליון! הפיכה שלטונית הוא קורא לזה לפתע, חונטה! פוטש! דברי בלע מופרעים, ילדותיים. יתעוררו נאמני מנחם בגין! יתקוממו נאמני מנחם בגין! דיבוק אחז בבשר הליכוד, קראו את דבריו של המגדלור הכביר מנחם בגין, הורידו את "השקפת חיים והשקפה לאומית" קראו והפיצו את "עליונות המשפט" התקוממו נגד דברי הבלע והתרת דם הנאמנים. חוק יסוד כבוד האדם וחרותו הוא המהפכה של מנחם בגין! ידעו כולם, מביתו, בפגישותיו הקבועות מידי שבוע בשבוע עם דן מרידור מפרישתו ועד סמוך לפטירתו הוא זה שדחף להפוך את משנתו לאדני החוקה, לא בית המשפט "לקח לעצמו" סמכות, היא ניתנה כדין. יחד עם חוק יסוד השפיטה, לא באישון ליל אלא בהסכמה רחבה, תחת יצחק שמיר. הליכוד התגאה בדבר, קראו את המסמכים! שמעו את העדויות! מתירים את דם הנאמנים! אביחי מנדלבליט! רוני אלשיך! המטרות הבודדות הפכו לעשרות ועתה כבר למאות. קציני משטרה, פרקליטי מדינה, שופטים ועתה בית המשפט העליון כולו! משרתי ציבור נאמנים צריכים להסתובב עם מאבטחים! ממסד עד טפחות דברי הבלע מכוונים. ------התרת דם הנאמנים!------ יצטרפו נאמני מנחם בגין לאבי - זאב בנימין בגין, ליגאל גואטה חבר הכנסת מש"ס, לראש השב"כ יורם כהן, לראש המוסד יוסי כהן, לראשי המל"ל יעקב נגל ויעקב עמידרור, לראש לשכתו של נתניהו יואב הורוביץ, למזכיר ממשלתו של סבי אריה נאור, ועוד ועוד, יצטרפו לרבים. קונספירציות מתועבות, ריסוק מערכת המשפט ואכיפת החוק ורצון לשליטה ללא רסן! ללא כל מגבלה! אין לתת עוד אמון בראש הממשלה. רצה נתניהו לתת אגרוף להלום במפגינים, אתן לכם קורנס להלום בקונספירציה! הלמו בו עם קורנסו של מנחם בגין! גדול המנהיגים היהודים בעת החדשה! נתניהו היה רוצה שישכחו את דבריו, את הגותו, את פועלו, פיגיון תרעלה!!! הלמו בו! שברו את מסכת השקרים המתועבים! צייצו זאת לכל השרים! לכל חברי הכנסת המפיצים את עלילות הדם המופרעות! אהרון ברק היה נאמנו, סבי הוא שריתך אותו לשולחן הממשלה בתור יועץ משפטי! הוא שלקח אותו לקמפ דייויד כאיש אמונו! לא של ברק היא המהפכה החוקתית - אלא של מנחם בגין! על ידיו שלו מתוך מחשבה תחילה הוא שם אזיקים! הכנסת אינה כל יכולה, קראו את דבריו המפורשים, עליונות המשפט! לא תהיה פה עריצות! לא תהיה פה רודנות! הלמו בקורנס! שברו את הקונספירציות! יתקוממו הנאמנים! Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו ‏Tal Schneider טל שניידר تال شنايدر
0:57

היה לנו כבוד לבנימין נתניהו, עבד יחד עם אבי שנים רבות, כתף לכתף בקידום כל העשיה בישראל: הבטחונית, המדינית, הכלכלית, החברתית והמשפטית. אני זוכר טלפונים באישון ליל, הייתי מעיר את אבי והוא היה נוסע להתייעצויות, שיחות ארוכות, הקשבה, דיונים מעמיקים, מרחיבי אופקים - אדם רציני. היה שמור לו מקום סביב שולחן השבת, הערכנו את פועלו. היה נאמן למורשתו של סבי, להגותו הכבירה אודות עליונות המשפט, היה מגדולי המגינים על בית המשפט גם כאשר ההתקפות הנלוזות, הקונספירטיביות החלו לתפוס תאוצה. הוא ידע היטב כי חוק יסוד כבוד האדם וחרותו היה נדבך בדרך לחוקה, שאיפשר לבית המשפט לפסול חוקים ולהגן על חירויות הפרט. ידע היטב. נתניהו ואבי ועוד נאמנים בעטו פעם אחר פעם מכל המדרגות את אותם אלו שהיום מנסים לנתץ את מורשתו של סבי. פיגיון מורעל בהגותו! ריסוק הדמוקרטיה באמתלות מתועבות! 500 אלף מתישבים משגשגים ביהודה ושומרון בזכות בית המשפט העליון! ונאמני נתניהו קוראים להם "סניף של מר"צ"! אשר גרוניס היה נשיא המשפט העליון! הפיכה שלטונית הוא קורא לזה לפתע, חונטה! פוטש! דברי בלע מופרעים, ילדותיים. יתעוררו נאמני מנחם בגין! יתקוממו נאמני מנחם בגין! דיבוק אחז בבשר הליכוד, קראו את דבריו של המגדלור הכביר מנחם בגין, הורידו את "השקפת חיים והשקפה לאומית" קראו והפיצו את "עליונות המשפט" התקוממו נגד דברי הבלע והתרת דם הנאמנים. חוק יסוד כבוד האדם וחרותו הוא המהפכה של מנחם בגין! ידעו כולם, מביתו, בפגישותיו הקבועות מידי שבוע בשבוע עם דן מרידור מפרישתו ועד סמוך לפטירתו הוא זה שדחף להפוך את משנתו לאדני החוקה, לא בית המשפט "לקח לעצמו" סמכות, היא ניתנה כדין. יחד עם חוק יסוד השפיטה, לא באישון ליל אלא בהסכמה רחבה, תחת יצחק שמיר. הליכוד התגאה בדבר, קראו את המסמכים! שמעו את העדויות! מתירים את דם הנאמנים! אביחי מנדלבליט! רוני אלשיך! המטרות הבודדות הפכו לעשרות ועתה כבר למאות. קציני משטרה, פרקליטי מדינה, שופטים ועתה בית המשפט העליון כולו! משרתי ציבור נאמנים צריכים להסתובב עם מאבטחים! ממסד עד טפחות דברי הבלע מכוונים. ------התרת דם הנאמנים!------ יצטרפו נאמני מנחם בגין לאבי - זאב בנימין בגין, ליגאל גואטה חבר הכנסת מש"ס, לראש השב"כ יורם כהן, לראש המוסד יוסי כהן, לראשי המל"ל יעקב נגל ויעקב עמידרור, לראש לשכתו של נתניהו יואב הורוביץ, למזכיר ממשלתו של סבי אריה נאור, ועוד ועוד, יצטרפו לרבים. קונספירציות מתועבות, ריסוק מערכת המשפט ואכיפת החוק ורצון לשליטה ללא רסן! ללא כל מגבלה! אין לתת עוד אמון בראש הממשלה. רצה נתניהו לתת אגרוף להלום במפגינים, אתן לכם קורנס להלום בקונספירציה! הלמו בו עם קורנסו של מנחם בגין! גדול המנהיגים היהודים בעת החדשה! נתניהו היה רוצה שישכחו את דבריו, את הגותו, את פועלו, פיגיון תרעלה!!! הלמו בו! שברו את מסכת השקרים המתועבים! צייצו זאת לכל השרים! לכל חברי הכנסת המפיצים את עלילות הדם המופרעות! אהרון ברק היה נאמנו, סבי הוא שריתך אותו לשולחן הממשלה בתור יועץ משפטי! הוא שלקח אותו לקמפ דייויד כאיש אמונו! לא של ברק היא המהפכה החוקתית - אלא של מנחם בגין! על ידיו שלו מתוך מחשבה תחילה הוא שם אזיקים! הכנסת אינה כל יכולה, קראו את דבריו המפורשים, עליונות המשפט! לא תהיה פה עריצות! לא תהיה פה רודנות! הלמו בקורנס! שברו את הקונספירציות! יתקוממו הנאמנים! Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו ‏Tal Schneider טל שניידר تال شنايدر

אבינדב בגין Avinadav Begin

196,686 次观看 • 3 年前

כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אהוד ברק: "הטייסים, אנשי המודיעין, הסייבר והיחידות המיוחדות, שאומרים: אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים, הם לא המורדים". ברק סבר, כי הרמטכ"ל צריך להתריע על הפגיעה בכשירות צה"ל גם כאשר האויב מאזין ועלול לנקוט פעולה ב-14 באוגוסט 2023, אריה גולן ראיין את ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ביומן הבוקר בכאן ב של תאגיד השידור הישראלי. עיקרי דבריו של אהוד ברק (*) [שאלת אריה גולן: האם (הרמטכ"ל) צריך להוציא את זה החוצה (להתריע על הפגיעה בכשירות צה"ל), כשגם האויב שומע, מאזין ועלול להסיק מסקנות שיסכנו אותנו] "אין לו [לרמטכ"ל] שום ברירה, קודם כל הוא חייב בדיוק כמו שאתה תיארת את זה. גם הוא. גם ראש שב"כ, גם ראש המוסד חייבים להתריע למצב לראש הממשלה, לקבינט, לוועדת חוץ וביטחון, לוועדות המשנה ולציבור". (*) "הטייסים האלה, ואנשי המודיעין, ואנשי הסייבר, ואנשי היחידות המיוחדות, שאומרים: אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים של הסיפור, הם לא המורדים". (*) "המרד נגד הדמוקרטיה, הוא המרד של ראש הממשלה ושל החבורה שמסתובבת איתו. החבורה הזאת תישא באחריות כבדה ואין לצבא ברירה". (*) "תסתכלו על מה שנתניהו עושה מאז הבחירות של 2015. אתם רואים את כל הסימנים של תנועה פרוטו פשיסטית. קראתי לזה ניצני פשיזם. יאיר גולן הזהיר בפני תהליכים שהוא ראה באירופה… ויאיר גולן צדק". (*) "הרחוב צריך לנצח את הכנסת בכל פעם שהכנסת, ואפילו זה לא הכנסת, הרי היא כבר מזמן כפופה לרשות המבצעת, בכל רגע שהממשלה מנסה להעביר דיקטטורה, חובתו של כל אזרח להתייצב ולהתנגד". תוכן הראיון אריה גולן: בוקר טוב, לראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק. אהוד ברק: בוקר אור. אריה גולן: הרמטכ"ל רב אלוף הרצי הלוי אומר שהוא חייב להתריע, כמו שאומרים, חייב להרים את הדגל האדום כבר, כשיש פגיעה בכשירות הצבא או צפויה בקרוב פגיעה כזאת. השאלה אם צריך להוציא את זה החוצה, כשגם האויב שומע, מאזין ועלול להסיק מסקנות שיסכנו אותנו. אהוד ברק: תראה, אין לו שום ברירה, קודם כל הוא חייב בדיוק כמו שאתה תיארת את זה, גם הוא. גם ראש שב"כ [רונן בר, ראש שירות הביטחון הכללי], גם ראש המוסד [דדי ברנע] חייבים להתריע למצב לראש הממשלה, לקבינט, לוועדת חוץ וביטחון [של הכנסת], לוועדות המשנה ולציבור. עכשיו, מקור ההתנהגות המופקרת הוא [ראש הממשלה בנימין] נתניהו. הרי נתניהו נדרש לשיחות האלה עוד לפני שהוא העביר את החוק הזה לצמצום עילת ההסתברות, עילת הסבירות, הוא מנע את הדיונים האלה, מנע מהם, זרקו הצידה את שני האלופים [ראש אמ"ן אהרון חליוה וראש אמ"ץ עודד בסיוק] שהגיעו בזמן ההצבעה [במליאת הכנסת על ביטול עילת הסבירות], לא רצו לעשות את הישיבות [לעדכון בתמונת המצב הביטחונית], מדוע נתניהו לא רוצה את המפגשים האלה? משום שברור לו שאחרי ש-16 חברי קבינט ישמעו את התיאור מהרמטכ"ל, מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר], מראש אמ"ן, משר הביטחון [יואב גלנט], הם לא יצביעו בעדו, הוא לא היה מסוגל להעביר את החלטת האיוולת הזאת על צמצום עילת הסבירות, אילו היה נותן לרמטכ"ל להיפגש עם הקבינט ועם חברי ועחו"ב [ועדת החוץ והביטחון] כמו שצריך. לכן, המקור של כל הסיפור זה נתניהו, ההפקרות היא שלו, האחריות היא שלו, ההשתוללות היא שלו, הרמיזה של נתניהו שלא יציית בהכרח להוראות בג"ץ, והאיומים הבוטים של השרים שלו זה דפוס פעולה מפיוזי של איום על בית המשפט, איום על הדמוקרטיה, בדיוק כמו האיום המפיוזי שלו בפתיחת משפטו. ואני אומר באחריות, חברה חפצת חיים לא נכנעת לסחיטה מפיוזית גם מכיוון העומד בראשה, גם כאשר מטרתו היחידה, אין פה שום דבר של טובת הציבור, אין שום דבר של ביטחון המדינה, אין שום טיפה של אחריות, הוא מפר את שבועת האמונים שלו כשהוא השביע את הממשלה, וכל הדבר הזה קורה בגלל דבר אחד פשוט, נתניהו נואש מהיכולת להיפטר ממשפטו, והוא מוכן לשרוף את המועדון ולהרוס כל דבר במדינה כדי לצאת מהמשפט. אריה גולן: אבל כשהוא אומר לראשי הצבא שזה נראה כמו צבא שיש לו מדינה לנוכח מה שקורה והפרסומים שהיו בתידרוכים לכתבים, אין שום דבר בדבריו? אהוד ברק: אין שום דבר בדבריו, הם חייבים לעשות את זה, הם נתקלים במצב בלתי אפשרי. ראש ממשלה שמועל באחריותו הבסיסית, תזכור, הוא אפילו לא מפקד עליון כמו הנשיא האמריקאי. המפקדת של הצבא זה הממשלה כולה. זה שהוא לא נותן לממשלה ולא לקבינט לשמוע אותם לפני שהוא מחליט את ההחלטות שיצרו את המשבר הזה, רק לפני כמה שבועות, זה לא לפני כמה שנים. זה הפקרות שלא נודעה כדוגמתה. התגובה ממול היא תגובה טבעית של האזרחים. אני אומר לך, הטייסים האלה, ואנשי המודיעין, ואנשי הסייבר, ואנשי היחידות המיוחדות, שאומרים, אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים של הסיפור, הם לא המורדים. המרד נגד הדמוקרטיה, הוא המרד של ראש הממשלה ושל החבורה שמסתובבת איתו. החבורה הזאת תישא באחריות כבדה ואין לצבא ברירה. אריה גולן: אתה כולל בזה גם את שר הביטחון יואב גלנט? אתה חושב שגם הוא היה צריך לעשות יותר? אהוד ברק: תראה, אני בטוח שהוא עשה את הדבר הנכון לפני שלושה או חמישה וחצי חודשים, כשהוא ראה [מספר מילים שאינן ברורות]. נתניהו יושב בלונדון, מסרב לכנס את הקבינט. אני שרתתי, אני חושב יותר זמן מכל אדם חי אחר בתפקיד שר הביטחון. אני לא זוכר דבר כזה ששר הביטחון איזשהו דורש לכנס את הקבינט, כי יש סכנה ברורה וקרובה לביטחון המדינה, וראש הממשלה מגיב בפיטוריו בטלפון במקום לכנס את הקבינט מיד. אין חיה כזאת, זה פשוט, הוא אז עשה את הדבר הנכון, נדמה לי שהוא נרתע היום מלעשות אותו הדבר, אבל לפי דעתי הוא חייב לעשות אותו הדבר, והוא יופיע בשבועות הקרובים לעשות אותו דבר. אריה גולן: נתניהו אתמול כך פורסם, הנחה את הרמטכ"ל לשמור, נוכח כל מה שהוא שמע, לשמור על כשירות צה"ל. זאת הנחיה שתשנה, תשפר את המצב, תעצור את התהליכים המסוכנים? אהוד ברק: תראה, יש רק דבר אחד שהוא עושה יותר מאשר להנחות. הוא משקר יותר מאשר הוא מנחה. הוא מנחה, הוא כל הזמן מנחה. הוא לא עושה את חובתו. חובתו הבסיסית היא לשבת ולהקשיב. הסיפור הזה של הוא הנחה, ובזה הוא כאילו, מה הוא עשה? הוא העביר את האחריות לרמטכ"ל. הרמטכ"ל לא יודע שיש עליו אחריות? שר הביטחון לא יודע שיש עליו אחריות? בלי ההנחיה הזאת, הם לא עושים את כל מה שהם יכולים? זה דברי הבל של מתעתע. אין פה שום דבר, מי ששבר את החוזה, מי שמורד בדמוקרטיה, זה נתניהו. הוא לא נגרר ולא בטיח', הוא מתנהל כמו מי שאיבד כשירות להוביל מדינה. למזלנו עומדים אנשים כמו הרצי הלוי ורונן בר ודדי ברנע, ואני מקווה ומאמין שגלנט יצטרף אליהם בקרוב, אין לו שום ברירה אחרת. הקריאה של [אלוף במילואים, סגן ראש המוסד לשעבר] עמירם לוין משלשום, אני הכרתי גם כן היטב את [סא"ל] יוסי קורקין [נהרג ב-1997 במבצע בלבנון] ואת גלנט בתור קצינים צעירים [בשייטת 13] שהיו עומדים מתדרכים, היית יודע שהמשימה תבוצע, חוזרים בחזרה מהמשימה רטובים, החליפות האלה עם המלח, ומתארים את מה שהיה ואתה סומך עליהם. אני אומר לך גלנט כשהוא לבד בחדר הוא לא חושב אחרת מהרמטכ"ל ומראש השב"כ. הוא נתון ללחצים פוליטיים. אריה גולן: אתה מדבר איתו? אתה בקשר עם גלנט? אתה בקשר עם שר הביטחון? אהוד ברק: תראה, אני נזהר מאוד לא לדבר עם אנשים שנושאים תפקידים, בטח לא בלי שפונים אליי ושואלים אותי מסיבה ברורה לחלוטין. הרי במציאות המטורפת שנתניהו בסחרורו, מנהל היום, כל שיחה שלי עם הרמטכ"ל ועם שר הביטחון, תיתפס ומחר תוצג כאילו הארכידמון הזה ברק, הוא כבר מפעיל או משחד או מאיים על הרמטכ"ל או על גלנט. אני מעדיף לא לדבר עליהם. לפי דעתי הם, מספיק להם להסתכל רגע במראה, והם יודעים בדיוק מה הייתי אומר להם. אריה גולן: אתה הזכרת את עמירם לוין, אלוף במילואים, הוא התראיין כאן אתמול בבוקר, והוא אמר שהוא מזהה בשטחי יהודה ושומרון, בהתנהלות של המתנחלים שם, וצה"ל שנאבק עם הדבר הזה, מזהה תהליכים כמו בגרמניה הנאצית, לא פחות, הוא דיבר על פשעי מלחמה, שצה"ל הולך לקראתם בשטחים, בגדה המערבית, לא הגזים? אהוד ברק: תראה, עמירם הוא איש אמיץ מאוד. הוא היה אמיץ מאוד בשדה הקרב. יש בו אומץ טבעי גם אזרחי. יש לו קושי. זה משהו שהוא במידה מסוימת הפוך מהתכונות של חייל שצמח אצל נתניהו. יש לו קושי לשקר. הוא לא מצליח אפילו כשהוא רוצה. אבל אין פה שום דבר חדש. אני אמרתי לפני שש שנים בכנס הרצליה. שש שנים, לא שלוש שנים בשיחות עם [מילה לא ברורה]. שש שנים אמרתי. תסתכלו על מה שנתניהו עושה מאז הבחירות של 2015. אתם רואים את כל הסימנים של תנועה פרוטו פשיסטית. קראתי לזה ניצני פשיזם. אם זה נראה כמו ניצני פשיזם, זה הולך כמו ניצני פשיזם, זה מגעגע כמו ניצני פשיזם, זה כנראה ניצני פשיזם. [אלוף במילואים] יאיר גולן [לשעבר סגן הרמטכ"ל] הזהיר בפני תהליכים שהוא ראה באירופה. אריה גולן: שילם ברמטכ"לות על הדברים האלה בזמנו. אהוד ברק: ויאיר גולן צדק. מה? אריה גולן: אני אומר שהוא שילם ברמטכ"לות, כן. אהוד ברק: יש מחיר כבד בדיקטטורה, אפילו בדיקטטורה עוברית. מה שקורה היום, אגב, נתניהו לא מסובך לו לפתור את כל המשבר, שלא יהיה לנו שום הבנות. ברגע שהוא היה מתעשת, או מכנס את הכנסת לכינוס חירום בפגרה, מעביר החלטת כנסת שמבטלת ומשעה את החוק הזה שעבר של צמצום עילת הסבירות, ומחזיר לאחורה, מבטל את הקריאה הטרומית והראשונה של שמונה חוקי ההפיכה האחרים, במילים אחרות מסיר את האקדח מרקתה של הדמוקרטיה הישראלית, באותו רגע היה כל חוזר לתיקונו. אריה גולן: זה לא יראה שהרחוב ניצח את הכנסת הריבונית? אהוד ברק: הרחוב צריך לנצח את הכנסת בכל פעם שהכנסת, ואפילו זה לא הכנסת, הרי היא כבר מזמן כפופה לרשות המבצעת, בכל רגע שהממשלה מנסה להעביר דיקטטורה, חובתו של כל אזרח להתייצב ולהתנגד. אגב, כל מה שאני אומר היה נכון באותה מידה בדיוק, אילו היה מדובר בראש ממשלה ששמו [יו"ר האופוזיציה] יאיר לפיד, או [חבר הכנסת] בני גנץ, או [ראש הממשלה לשעבר] נפתלי בנט, או [חבר הכנסת] אביגדור ליברמן. גם אם אחד מהם היה מנסה להפוך ישראל לדיקטטורה, אותם טייסים היו מתייצבים, אותם דמונים מהעולם החיצוני, כמו [אהוד] ברק, [הרמטכ"ל לשעבר רא"ל במילואים] דני חלוץ, היו מתייצבים, ו-170 ראשי מערכת הביטחון לדורותיה היו כותבים את אותם הודעות, ודורשים ממנו להפסיק את זה באחת. קורית לנו פה טרגדיה. אנשים, קשה להם לראות את ההבדלים, קשה להם לעקוב אחרי הדברים. השמש זורחת כל יום ובתי הקפה פתוחים, אז כנראה שהאסון עוד לא יתרחש. האסון יתרחש כל יום כאשר [חבר הכנסת דודי] אמסלם משתולל ברשות החברות, כאשר נערות בנות 15 נדחקות אחורה באוטובוס ושמים עליהן איזה שמיכות, וכאשר המשטרה מחרימה מלוחמים מבצעיים של צה"ל ומילואים את הנשק, באמצעות תעלול קוראים להם לחקירה, מאשימים אותם בדבר פלילי, ונוטלים להם את הנשק שיש, יעני תהליך פלילי נגדם, זו דיקטטורה בפעולה. כל אזרח חייב להתנגד. אני רוצה להזהיר אותך. אריה גולן: לסיום. אהוד ברק: להזהיר אותך לסיום, שלא רחוק הרגע שאתה ועמיתיך בטלוויזיה ובתקשורת תצטרכו גם כן להרים את קולכם, להפסיק להיות בוררים אובייקטיביים שמביאים עמדה מכאן, ואחריי יביאו איזה פרשן מהימין או בערוצי הזבל ב[ערוץ] 14, או בערוץ אחר. כל אזרח ייאלץ להתייצב בפני השאלה: האם הוא הולך עם הדיקטטורה או הוא הולך עם הדמוקרטיה, והמאבק כבר התחיל, נקודת האל-חזור מאחורינו, הלפיד נמצא אצל בית המשפט כרגע, ומיד אחריו אצל שומרי הסף. אני בטוח שננצח. מדינת ישראל לא תהיה דיקטטורה. בחוקים האלה ייגנזו, ומחוללי ההפיכה יורחקו מהגה השלטון. אריה גולן: אהוד ברק, ראש הממשלה לשעבר. דברים חריפים ונוקבים. אני מודה לך. בוקר טוב. אהוד ברק: בוקר אור. סימוכין:
11:26

כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אהוד ברק: "הטייסים, אנשי המודיעין, הסייבר והיחידות המיוחדות, שאומרים: אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים, הם לא המורדים". ברק סבר, כי הרמטכ"ל צריך להתריע על הפגיעה בכשירות צה"ל גם כאשר האויב מאזין ועלול לנקוט פעולה ב-14 באוגוסט 2023, אריה גולן ראיין את ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ביומן הבוקר בכאן ב של תאגיד השידור הישראלי. עיקרי דבריו של אהוד ברק (*) [שאלת אריה גולן: האם (הרמטכ"ל) צריך להוציא את זה החוצה (להתריע על הפגיעה בכשירות צה"ל), כשגם האויב שומע, מאזין ועלול להסיק מסקנות שיסכנו אותנו] "אין לו [לרמטכ"ל] שום ברירה, קודם כל הוא חייב בדיוק כמו שאתה תיארת את זה. גם הוא. גם ראש שב"כ, גם ראש המוסד חייבים להתריע למצב לראש הממשלה, לקבינט, לוועדת חוץ וביטחון, לוועדות המשנה ולציבור". (*) "הטייסים האלה, ואנשי המודיעין, ואנשי הסייבר, ואנשי היחידות המיוחדות, שאומרים: אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים של הסיפור, הם לא המורדים". (*) "המרד נגד הדמוקרטיה, הוא המרד של ראש הממשלה ושל החבורה שמסתובבת איתו. החבורה הזאת תישא באחריות כבדה ואין לצבא ברירה". (*) "תסתכלו על מה שנתניהו עושה מאז הבחירות של 2015. אתם רואים את כל הסימנים של תנועה פרוטו פשיסטית. קראתי לזה ניצני פשיזם. יאיר גולן הזהיר בפני תהליכים שהוא ראה באירופה… ויאיר גולן צדק". (*) "הרחוב צריך לנצח את הכנסת בכל פעם שהכנסת, ואפילו זה לא הכנסת, הרי היא כבר מזמן כפופה לרשות המבצעת, בכל רגע שהממשלה מנסה להעביר דיקטטורה, חובתו של כל אזרח להתייצב ולהתנגד". תוכן הראיון אריה גולן: בוקר טוב, לראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק. אהוד ברק: בוקר אור. אריה גולן: הרמטכ"ל רב אלוף הרצי הלוי אומר שהוא חייב להתריע, כמו שאומרים, חייב להרים את הדגל האדום כבר, כשיש פגיעה בכשירות הצבא או צפויה בקרוב פגיעה כזאת. השאלה אם צריך להוציא את זה החוצה, כשגם האויב שומע, מאזין ועלול להסיק מסקנות שיסכנו אותנו. אהוד ברק: תראה, אין לו שום ברירה, קודם כל הוא חייב בדיוק כמו שאתה תיארת את זה, גם הוא. גם ראש שב"כ [רונן בר, ראש שירות הביטחון הכללי], גם ראש המוסד [דדי ברנע] חייבים להתריע למצב לראש הממשלה, לקבינט, לוועדת חוץ וביטחון [של הכנסת], לוועדות המשנה ולציבור. עכשיו, מקור ההתנהגות המופקרת הוא [ראש הממשלה בנימין] נתניהו. הרי נתניהו נדרש לשיחות האלה עוד לפני שהוא העביר את החוק הזה לצמצום עילת ההסתברות, עילת הסבירות, הוא מנע את הדיונים האלה, מנע מהם, זרקו הצידה את שני האלופים [ראש אמ"ן אהרון חליוה וראש אמ"ץ עודד בסיוק] שהגיעו בזמן ההצבעה [במליאת הכנסת על ביטול עילת הסבירות], לא רצו לעשות את הישיבות [לעדכון בתמונת המצב הביטחונית], מדוע נתניהו לא רוצה את המפגשים האלה? משום שברור לו שאחרי ש-16 חברי קבינט ישמעו את התיאור מהרמטכ"ל, מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר], מראש אמ"ן, משר הביטחון [יואב גלנט], הם לא יצביעו בעדו, הוא לא היה מסוגל להעביר את החלטת האיוולת הזאת על צמצום עילת הסבירות, אילו היה נותן לרמטכ"ל להיפגש עם הקבינט ועם חברי ועחו"ב [ועדת החוץ והביטחון] כמו שצריך. לכן, המקור של כל הסיפור זה נתניהו, ההפקרות היא שלו, האחריות היא שלו, ההשתוללות היא שלו, הרמיזה של נתניהו שלא יציית בהכרח להוראות בג"ץ, והאיומים הבוטים של השרים שלו זה דפוס פעולה מפיוזי של איום על בית המשפט, איום על הדמוקרטיה, בדיוק כמו האיום המפיוזי שלו בפתיחת משפטו. ואני אומר באחריות, חברה חפצת חיים לא נכנעת לסחיטה מפיוזית גם מכיוון העומד בראשה, גם כאשר מטרתו היחידה, אין פה שום דבר של טובת הציבור, אין שום דבר של ביטחון המדינה, אין שום טיפה של אחריות, הוא מפר את שבועת האמונים שלו כשהוא השביע את הממשלה, וכל הדבר הזה קורה בגלל דבר אחד פשוט, נתניהו נואש מהיכולת להיפטר ממשפטו, והוא מוכן לשרוף את המועדון ולהרוס כל דבר במדינה כדי לצאת מהמשפט. אריה גולן: אבל כשהוא אומר לראשי הצבא שזה נראה כמו צבא שיש לו מדינה לנוכח מה שקורה והפרסומים שהיו בתידרוכים לכתבים, אין שום דבר בדבריו? אהוד ברק: אין שום דבר בדבריו, הם חייבים לעשות את זה, הם נתקלים במצב בלתי אפשרי. ראש ממשלה שמועל באחריותו הבסיסית, תזכור, הוא אפילו לא מפקד עליון כמו הנשיא האמריקאי. המפקדת של הצבא זה הממשלה כולה. זה שהוא לא נותן לממשלה ולא לקבינט לשמוע אותם לפני שהוא מחליט את ההחלטות שיצרו את המשבר הזה, רק לפני כמה שבועות, זה לא לפני כמה שנים. זה הפקרות שלא נודעה כדוגמתה. התגובה ממול היא תגובה טבעית של האזרחים. אני אומר לך, הטייסים האלה, ואנשי המודיעין, ואנשי הסייבר, ואנשי היחידות המיוחדות, שאומרים, אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים של הסיפור, הם לא המורדים. המרד נגד הדמוקרטיה, הוא המרד של ראש הממשלה ושל החבורה שמסתובבת איתו. החבורה הזאת תישא באחריות כבדה ואין לצבא ברירה. אריה גולן: אתה כולל בזה גם את שר הביטחון יואב גלנט? אתה חושב שגם הוא היה צריך לעשות יותר? אהוד ברק: תראה, אני בטוח שהוא עשה את הדבר הנכון לפני שלושה או חמישה וחצי חודשים, כשהוא ראה [מספר מילים שאינן ברורות]. נתניהו יושב בלונדון, מסרב לכנס את הקבינט. אני שרתתי, אני חושב יותר זמן מכל אדם חי אחר בתפקיד שר הביטחון. אני לא זוכר דבר כזה ששר הביטחון איזשהו דורש לכנס את הקבינט, כי יש סכנה ברורה וקרובה לביטחון המדינה, וראש הממשלה מגיב בפיטוריו בטלפון במקום לכנס את הקבינט מיד. אין חיה כזאת, זה פשוט, הוא אז עשה את הדבר הנכון, נדמה לי שהוא נרתע היום מלעשות אותו הדבר, אבל לפי דעתי הוא חייב לעשות אותו הדבר, והוא יופיע בשבועות הקרובים לעשות אותו דבר. אריה גולן: נתניהו אתמול כך פורסם, הנחה את הרמטכ"ל לשמור, נוכח כל מה שהוא שמע, לשמור על כשירות צה"ל. זאת הנחיה שתשנה, תשפר את המצב, תעצור את התהליכים המסוכנים? אהוד ברק: תראה, יש רק דבר אחד שהוא עושה יותר מאשר להנחות. הוא משקר יותר מאשר הוא מנחה. הוא מנחה, הוא כל הזמן מנחה. הוא לא עושה את חובתו. חובתו הבסיסית היא לשבת ולהקשיב. הסיפור הזה של הוא הנחה, ובזה הוא כאילו, מה הוא עשה? הוא העביר את האחריות לרמטכ"ל. הרמטכ"ל לא יודע שיש עליו אחריות? שר הביטחון לא יודע שיש עליו אחריות? בלי ההנחיה הזאת, הם לא עושים את כל מה שהם יכולים? זה דברי הבל של מתעתע. אין פה שום דבר, מי ששבר את החוזה, מי שמורד בדמוקרטיה, זה נתניהו. הוא לא נגרר ולא בטיח', הוא מתנהל כמו מי שאיבד כשירות להוביל מדינה. למזלנו עומדים אנשים כמו הרצי הלוי ורונן בר ודדי ברנע, ואני מקווה ומאמין שגלנט יצטרף אליהם בקרוב, אין לו שום ברירה אחרת. הקריאה של [אלוף במילואים, סגן ראש המוסד לשעבר] עמירם לוין משלשום, אני הכרתי גם כן היטב את [סא"ל] יוסי קורקין [נהרג ב-1997 במבצע בלבנון] ואת גלנט בתור קצינים צעירים [בשייטת 13] שהיו עומדים מתדרכים, היית יודע שהמשימה תבוצע, חוזרים בחזרה מהמשימה רטובים, החליפות האלה עם המלח, ומתארים את מה שהיה ואתה סומך עליהם. אני אומר לך גלנט כשהוא לבד בחדר הוא לא חושב אחרת מהרמטכ"ל ומראש השב"כ. הוא נתון ללחצים פוליטיים. אריה גולן: אתה מדבר איתו? אתה בקשר עם גלנט? אתה בקשר עם שר הביטחון? אהוד ברק: תראה, אני נזהר מאוד לא לדבר עם אנשים שנושאים תפקידים, בטח לא בלי שפונים אליי ושואלים אותי מסיבה ברורה לחלוטין. הרי במציאות המטורפת שנתניהו בסחרורו, מנהל היום, כל שיחה שלי עם הרמטכ"ל ועם שר הביטחון, תיתפס ומחר תוצג כאילו הארכידמון הזה ברק, הוא כבר מפעיל או משחד או מאיים על הרמטכ"ל או על גלנט. אני מעדיף לא לדבר עליהם. לפי דעתי הם, מספיק להם להסתכל רגע במראה, והם יודעים בדיוק מה הייתי אומר להם. אריה גולן: אתה הזכרת את עמירם לוין, אלוף במילואים, הוא התראיין כאן אתמול בבוקר, והוא אמר שהוא מזהה בשטחי יהודה ושומרון, בהתנהלות של המתנחלים שם, וצה"ל שנאבק עם הדבר הזה, מזהה תהליכים כמו בגרמניה הנאצית, לא פחות, הוא דיבר על פשעי מלחמה, שצה"ל הולך לקראתם בשטחים, בגדה המערבית, לא הגזים? אהוד ברק: תראה, עמירם הוא איש אמיץ מאוד. הוא היה אמיץ מאוד בשדה הקרב. יש בו אומץ טבעי גם אזרחי. יש לו קושי. זה משהו שהוא במידה מסוימת הפוך מהתכונות של חייל שצמח אצל נתניהו. יש לו קושי לשקר. הוא לא מצליח אפילו כשהוא רוצה. אבל אין פה שום דבר חדש. אני אמרתי לפני שש שנים בכנס הרצליה. שש שנים, לא שלוש שנים בשיחות עם [מילה לא ברורה]. שש שנים אמרתי. תסתכלו על מה שנתניהו עושה מאז הבחירות של 2015. אתם רואים את כל הסימנים של תנועה פרוטו פשיסטית. קראתי לזה ניצני פשיזם. אם זה נראה כמו ניצני פשיזם, זה הולך כמו ניצני פשיזם, זה מגעגע כמו ניצני פשיזם, זה כנראה ניצני פשיזם. [אלוף במילואים] יאיר גולן [לשעבר סגן הרמטכ"ל] הזהיר בפני תהליכים שהוא ראה באירופה. אריה גולן: שילם ברמטכ"לות על הדברים האלה בזמנו. אהוד ברק: ויאיר גולן צדק. מה? אריה גולן: אני אומר שהוא שילם ברמטכ"לות, כן. אהוד ברק: יש מחיר כבד בדיקטטורה, אפילו בדיקטטורה עוברית. מה שקורה היום, אגב, נתניהו לא מסובך לו לפתור את כל המשבר, שלא יהיה לנו שום הבנות. ברגע שהוא היה מתעשת, או מכנס את הכנסת לכינוס חירום בפגרה, מעביר החלטת כנסת שמבטלת ומשעה את החוק הזה שעבר של צמצום עילת הסבירות, ומחזיר לאחורה, מבטל את הקריאה הטרומית והראשונה של שמונה חוקי ההפיכה האחרים, במילים אחרות מסיר את האקדח מרקתה של הדמוקרטיה הישראלית, באותו רגע היה כל חוזר לתיקונו. אריה גולן: זה לא יראה שהרחוב ניצח את הכנסת הריבונית? אהוד ברק: הרחוב צריך לנצח את הכנסת בכל פעם שהכנסת, ואפילו זה לא הכנסת, הרי היא כבר מזמן כפופה לרשות המבצעת, בכל רגע שהממשלה מנסה להעביר דיקטטורה, חובתו של כל אזרח להתייצב ולהתנגד. אגב, כל מה שאני אומר היה נכון באותה מידה בדיוק, אילו היה מדובר בראש ממשלה ששמו [יו"ר האופוזיציה] יאיר לפיד, או [חבר הכנסת] בני גנץ, או [ראש הממשלה לשעבר] נפתלי בנט, או [חבר הכנסת] אביגדור ליברמן. גם אם אחד מהם היה מנסה להפוך ישראל לדיקטטורה, אותם טייסים היו מתייצבים, אותם דמונים מהעולם החיצוני, כמו [אהוד] ברק, [הרמטכ"ל לשעבר רא"ל במילואים] דני חלוץ, היו מתייצבים, ו-170 ראשי מערכת הביטחון לדורותיה היו כותבים את אותם הודעות, ודורשים ממנו להפסיק את זה באחת. קורית לנו פה טרגדיה. אנשים, קשה להם לראות את ההבדלים, קשה להם לעקוב אחרי הדברים. השמש זורחת כל יום ובתי הקפה פתוחים, אז כנראה שהאסון עוד לא יתרחש. האסון יתרחש כל יום כאשר [חבר הכנסת דודי] אמסלם משתולל ברשות החברות, כאשר נערות בנות 15 נדחקות אחורה באוטובוס ושמים עליהן איזה שמיכות, וכאשר המשטרה מחרימה מלוחמים מבצעיים של צה"ל ומילואים את הנשק, באמצעות תעלול קוראים להם לחקירה, מאשימים אותם בדבר פלילי, ונוטלים להם את הנשק שיש, יעני תהליך פלילי נגדם, זו דיקטטורה בפעולה. כל אזרח חייב להתנגד. אני רוצה להזהיר אותך. אריה גולן: לסיום. אהוד ברק: להזהיר אותך לסיום, שלא רחוק הרגע שאתה ועמיתיך בטלוויזיה ובתקשורת תצטרכו גם כן להרים את קולכם, להפסיק להיות בוררים אובייקטיביים שמביאים עמדה מכאן, ואחריי יביאו איזה פרשן מהימין או בערוצי הזבל ב[ערוץ] 14, או בערוץ אחר. כל אזרח ייאלץ להתייצב בפני השאלה: האם הוא הולך עם הדיקטטורה או הוא הולך עם הדמוקרטיה, והמאבק כבר התחיל, נקודת האל-חזור מאחורינו, הלפיד נמצא אצל בית המשפט כרגע, ומיד אחריו אצל שומרי הסף. אני בטוח שננצח. מדינת ישראל לא תהיה דיקטטורה. בחוקים האלה ייגנזו, ומחוללי ההפיכה יורחקו מהגה השלטון. אריה גולן: אהוד ברק, ראש הממשלה לשעבר. דברים חריפים ונוקבים. אני מודה לך. בוקר טוב. אהוד ברק: בוקר אור. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

10,839 次观看 • 8 个月前

אז בואו נתחיל עם העובדות, כי הנ"ל די חלש בהן: בשנת 2012 לרמטכ"ל לא קראו גבי אשכנזי, אלא בני גנץ. נתניהו מינה אותו. לראש המוסד לא קראו מאיר דגן, אלא תמיר פרדו. נתניהו מינה גם אותו. ולראש השב"כ לא קראו יובל דיסקין, אלא יורם כהן. כן, נתניהו מינה גם אותו. הלאה: "בשנת 2012 ניסה נתניהו לקדם מתקפה על אתרי הגרעין של איראן". תגיד, מר ון בירן (נדמה לי שזה שמו של הנ"ל), מי היה נתניהו באותה שנה? לוביסט? שתדלן? משפיען רשת? מה פירוש "ניסה לקדם"? הרי אתה יודע שאם ראש ממשלה (חזק!) בישראל רוצה לצאת לפעולה צבאית, הוא יוצא. הסמכות עליו. גם האחריות. כך נהג בגין בתקיפת הכור העירקי ואולמרט בתקיפת הכור הסורי. לנסות להטיל את האחריות עכשיו על אנשים שחלקם כבר מתו ואחרים לא בתפקיד 15 שנה, זו שרלטנות. הלאה: ראשי זרועות הבטחון התנגדו, לא כי הם נגד תקיפת הגרעין האיראני. דגן, שכל חייו חתר למגע ותקף אוייבים (כולל בסכין יפנית במספרות בעזה), ניסח את זה הכי טוב: "את הגרעין האיראני צריך לתקוף רק כשהסכין תהיה על הצוואר, כשלא תהיה דרך אחרת". עד אז, סבר דגן, צריך לעכב את איראן ככל האפשר ולשכנע את ארה"ב ליטול על עצמה את המשימה. ולמרות שהם התנגדו (זו היתה חובתם המקצועית, לחוות את דעתם), נתניהו היה יכול לשכנע בקלות את הקבינט שלו ולצאת למתקפה. הוא לא עשה את זה. בסוף, נבואת דגן התגשמה וזה בדיוק מה שקרה (על שכנוע ארה"ב מגיעות לנתניהו כל המחמאות). תקפנו את הגרעין האיראני ברגע האחרון והצלחנו לגייס את ארה"ב כמובילה. מתקפה, לו הונחתה ב-2012, היתה יכולה רק לזרז את תכנית הגרעין האיראני, לתת להם לגיטימציה, להפוך אותנו למוקצים (כי איראן היתה עדיין רחוקה מהגרעין) ולגרום לנו לאבד את בעלות בריתנו, בראשן ארה"ב. מעניין מה הכסיל הנ"ל אמר על הקונספציה השניה, שקשורה בחמאס ובעזה. גם שם העתונאים אשמים (אפשר להפנות אותו לכל הטורים שכתבתי בתחנונים לנתניהו לבצע את מה שהבטיח ולהפיל את שלטון חמאס). אז כאמור, אני לא מכיר את הנ"ל, אבל מגיע לו עיטור כבוד מיוחד של "עבד נרצע".
1:11

אז בואו נתחיל עם העובדות, כי הנ"ל די חלש בהן: בשנת 2012 לרמטכ"ל לא קראו גבי אשכנזי, אלא בני גנץ. נתניהו מינה אותו. לראש המוסד לא קראו מאיר דגן, אלא תמיר פרדו. נתניהו מינה גם אותו. ולראש השב"כ לא קראו יובל דיסקין, אלא יורם כהן. כן, נתניהו מינה גם אותו. הלאה: "בשנת 2012 ניסה נתניהו לקדם מתקפה על אתרי הגרעין של איראן". תגיד, מר ון בירן (נדמה לי שזה שמו של הנ"ל), מי היה נתניהו באותה שנה? לוביסט? שתדלן? משפיען רשת? מה פירוש "ניסה לקדם"? הרי אתה יודע שאם ראש ממשלה (חזק!) בישראל רוצה לצאת לפעולה צבאית, הוא יוצא. הסמכות עליו. גם האחריות. כך נהג בגין בתקיפת הכור העירקי ואולמרט בתקיפת הכור הסורי. לנסות להטיל את האחריות עכשיו על אנשים שחלקם כבר מתו ואחרים לא בתפקיד 15 שנה, זו שרלטנות. הלאה: ראשי זרועות הבטחון התנגדו, לא כי הם נגד תקיפת הגרעין האיראני. דגן, שכל חייו חתר למגע ותקף אוייבים (כולל בסכין יפנית במספרות בעזה), ניסח את זה הכי טוב: "את הגרעין האיראני צריך לתקוף רק כשהסכין תהיה על הצוואר, כשלא תהיה דרך אחרת". עד אז, סבר דגן, צריך לעכב את איראן ככל האפשר ולשכנע את ארה"ב ליטול על עצמה את המשימה. ולמרות שהם התנגדו (זו היתה חובתם המקצועית, לחוות את דעתם), נתניהו היה יכול לשכנע בקלות את הקבינט שלו ולצאת למתקפה. הוא לא עשה את זה. בסוף, נבואת דגן התגשמה וזה בדיוק מה שקרה (על שכנוע ארה"ב מגיעות לנתניהו כל המחמאות). תקפנו את הגרעין האיראני ברגע האחרון והצלחנו לגייס את ארה"ב כמובילה. מתקפה, לו הונחתה ב-2012, היתה יכולה רק לזרז את תכנית הגרעין האיראני, לתת להם לגיטימציה, להפוך אותנו למוקצים (כי איראן היתה עדיין רחוקה מהגרעין) ולגרום לנו לאבד את בעלות בריתנו, בראשן ארה"ב. מעניין מה הכסיל הנ"ל אמר על הקונספציה השניה, שקשורה בחמאס ובעזה. גם שם העתונאים אשמים (אפשר להפנות אותו לכל הטורים שכתבתי בתחנונים לנתניהו לבצע את מה שהבטיח ולהפיל את שלטון חמאס). אז כאמור, אני לא מכיר את הנ"ל, אבל מגיע לו עיטור כבוד מיוחד של "עבד נרצע".

Ben Caspit בן כספית

51,852 次观看 • 6 个月前

איל ולדמן מספר על שיחתו עם רונן בר, שהיה ראש השב"כ ב-7 באוקטובר 2023: "הוא [רונן בר] בא ואומר לי, תשמע, אנחנו נתנו התרעה למפקד האוגדה, ומפקד האוגדה הלך לישון; הודעתי [על המידע ההתרעתי] לרמטכ"ל [הרצי הלוי]. אמרתי: איך הודעת? הוא אמר: המזכיר שלי התקשר למזכיר שלו" ב-25 ביוני 2026, ערוץ 13 שידר ראיון שערך עמרי אסנהיים עם איל ולדמן. בהקדמה לראיון נכתב: "עמרי אסנהיים בארוחה אינטימית וריאיון אחד על אחד עם המיליארדר איל וולדמן, שלא מפסיק להאמין בשלום גם אחרי שבתו נרצחה בשבעה באוקטובר. הוא ידבר על החיים החדשים שלו ועל בת הזוג שצעירה ממנו ב-40 שנה". להלן קטע מהראיון: איל ולדמן: אני נפגשתי גם עם [ראש השב"כ ב-7 באוקטובר 2023] רונן [בר] וגם עם [הרמטכ"ל ב-7 באוקטובר 2023] הרצי הלוי. עם רונן [בר] זה היה, כי הוא ביקש, כי אני פרסמתי שהוא צריך להיכנס לכלא. אז הוא רוצה לדבר, ואני עדיין חושב שהוא צריך להיכנס לכלא. וכשסיימנו את השיחה, הוא לא לחץ אפילו את היד. עמרי אסנהיים: אמרת לו, רונן בר אתה צריך להיכנס לכלא? איל ולדמן: כן, בהחלט. עמרי אסנהיים: בפנים? איל ולדמן: כן. אני לא אומר לך משהו אחר, למישהו אחר משהו אחר. אבל אני קונסיסטנטי בדברים, אתה יודע, אתה יכול לשכנע אותי שלא, והוא ניסה לשכנע אותי שלא, שהוא נתן התרעות וזה, אבל זה היה כל בולשיט אחד גדול. הוא מנסה לשכנע את עצמו, וזה לא נכון. יש פה רשלנות פושעת. ואמרתי לו שלדעתי, אם הוא היה עוזב את השב"כ חודשיים, שלושה אחרי [ה-7 באוקטובר 2023], המצב שלנו היה הרבה יותר טוב מאשר שהוא נשאר כל כך הרבה זמן. אתה יודע, הוא בא ואומר לי, תשמע, אנחנו נתנו התרעה למפקד האוגדה, ומפקד האוגדה הלך לישון. אמרתי לו, אתה לא התרעת. ואמרתי לו, תקשיב, אם היית אומר למפקד האוגדה, הולכים לאנוס את אשתך, הוא לא היה הולך לישון. אם אתה אומר למפקד האוגדה, חמאס הולכים לטייל עם הכלב, אז הוא ילך לישון. אז לא התרעת, נכון? הוא גם אמר שהודעתי לרמטכ"ל. אמרתי, איך הודעת? הוא אמר, המזכיר שלי התקשר למזכיר שלו. אמרתי, כשאתה מדבר עם מזכיר שמדבר עם מזכירה אתה לא מבין מה קורה. אוקיי, אז הוא העביר משהו טלפוני, אתה יודע, טלפרינטרי כזה, זה לא משנה. זו לא הודעה שאתה הודעת לרמטכ"ל, אתה לא הודעת לרמטכ"ל. אתה רוצה להודיע לרמטכ"ל, תרים את הטלפון לא דרך המזכירה שלך בנושא כזה חשוב. בקיצור, היו לו הרבה תירוצים והרבה פה, שם. אני חושב שהוא בהחלט אשם. עמרי אסנהיים: ראית איזשהו סימן של, אתה יודע, של הכאה על חטא, נקיפות מצפון? איל ולדמן: אצל רונן [בר] פחות. רונן [בר] ניסה לשכנע אותי שהוא עשה את הכל ושהוא בסדר. סימוכין:
1:33

איל ולדמן מספר על שיחתו עם רונן בר, שהיה ראש השב"כ ב-7 באוקטובר 2023: "הוא [רונן בר] בא ואומר לי, תשמע, אנחנו נתנו התרעה למפקד האוגדה, ומפקד האוגדה הלך לישון; הודעתי [על המידע ההתרעתי] לרמטכ"ל [הרצי הלוי]. אמרתי: איך הודעת? הוא אמר: המזכיר שלי התקשר למזכיר שלו" ב-25 ביוני 2026, ערוץ 13 שידר ראיון שערך עמרי אסנהיים עם איל ולדמן. בהקדמה לראיון נכתב: "עמרי אסנהיים בארוחה אינטימית וריאיון אחד על אחד עם המיליארדר איל וולדמן, שלא מפסיק להאמין בשלום גם אחרי שבתו נרצחה בשבעה באוקטובר. הוא ידבר על החיים החדשים שלו ועל בת הזוג שצעירה ממנו ב-40 שנה". להלן קטע מהראיון: איל ולדמן: אני נפגשתי גם עם [ראש השב"כ ב-7 באוקטובר 2023] רונן [בר] וגם עם [הרמטכ"ל ב-7 באוקטובר 2023] הרצי הלוי. עם רונן [בר] זה היה, כי הוא ביקש, כי אני פרסמתי שהוא צריך להיכנס לכלא. אז הוא רוצה לדבר, ואני עדיין חושב שהוא צריך להיכנס לכלא. וכשסיימנו את השיחה, הוא לא לחץ אפילו את היד. עמרי אסנהיים: אמרת לו, רונן בר אתה צריך להיכנס לכלא? איל ולדמן: כן, בהחלט. עמרי אסנהיים: בפנים? איל ולדמן: כן. אני לא אומר לך משהו אחר, למישהו אחר משהו אחר. אבל אני קונסיסטנטי בדברים, אתה יודע, אתה יכול לשכנע אותי שלא, והוא ניסה לשכנע אותי שלא, שהוא נתן התרעות וזה, אבל זה היה כל בולשיט אחד גדול. הוא מנסה לשכנע את עצמו, וזה לא נכון. יש פה רשלנות פושעת. ואמרתי לו שלדעתי, אם הוא היה עוזב את השב"כ חודשיים, שלושה אחרי [ה-7 באוקטובר 2023], המצב שלנו היה הרבה יותר טוב מאשר שהוא נשאר כל כך הרבה זמן. אתה יודע, הוא בא ואומר לי, תשמע, אנחנו נתנו התרעה למפקד האוגדה, ומפקד האוגדה הלך לישון. אמרתי לו, אתה לא התרעת. ואמרתי לו, תקשיב, אם היית אומר למפקד האוגדה, הולכים לאנוס את אשתך, הוא לא היה הולך לישון. אם אתה אומר למפקד האוגדה, חמאס הולכים לטייל עם הכלב, אז הוא ילך לישון. אז לא התרעת, נכון? הוא גם אמר שהודעתי לרמטכ"ל. אמרתי, איך הודעת? הוא אמר, המזכיר שלי התקשר למזכיר שלו. אמרתי, כשאתה מדבר עם מזכיר שמדבר עם מזכירה אתה לא מבין מה קורה. אוקיי, אז הוא העביר משהו טלפוני, אתה יודע, טלפרינטרי כזה, זה לא משנה. זו לא הודעה שאתה הודעת לרמטכ"ל, אתה לא הודעת לרמטכ"ל. אתה רוצה להודיע לרמטכ"ל, תרים את הטלפון לא דרך המזכירה שלך בנושא כזה חשוב. בקיצור, היו לו הרבה תירוצים והרבה פה, שם. אני חושב שהוא בהחלט אשם. עמרי אסנהיים: ראית איזשהו סימן של, אתה יודע, של הכאה על חטא, נקיפות מצפון? איל ולדמן: אצל רונן [בר] פחות. רונן [בר] ניסה לשכנע אותי שהוא עשה את הכל ושהוא בסדר. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

29,389 次观看 • 2 个月前

N-N-N-Nineteen. שיר אלקטרוני מ־1985. נכתב על מלחמת וייטנאם. אבל כל מילה בו – נשמעת כמו ישראל 2025. 🎥 צפו בקליפ. תקשיבו למילים. תבינו על מי אנחנו מקריבים את החיים פה. “In World War II, the average age of the combat soldier was twenty-six. In Vietnam – he was nineteen.” ילד בן 19. שולחים אותו לקרב. אומרים לו שזה “למען המדינה”. אומרים לו ש“אין ברירה”. אבל שוכחים להגיד לו את האמת: שאין לזה סוף. שגם אם הוא יחזור – הוא לא באמת יחזור. מאות בני 19 כבר לא יחזרו בכלל. הם קבורים עכשיו. עם דגל. עם תמונה ממוסגרת. עם שיר שכותבים עליהם. עם משפחה שלא תנשום לעולם כמו פעם. יש אמא שבכל לילה נרדמת על הכרית שלו. יש אבא שבכל יום בולע את הדמעות בפקק בדרך לעבודה. יש אחים קטנים שלא מבינים למה כולם שותקים. “Many returned with deep psychological problems… and nobody ever really talks about them.” וגם אלה שכן חוזרים – פצועים. שותקים. סדוקים. ואף אחד לא באמת מקשיב. לא מי ששלח אותם. לא מי שיושב בממשלה ולא טרח להגיע אפילו להלוויה אחת. לא מי שצופה בנתונים, אבל לא בעיניים של המשפחות. וגם לא לחברה שכבר מתרגלת. שמנרמלת. שהולכת משם לשם – מהלוויה, למהדורה, ל־“האח הגדול”, “הזמר במסיכה”, “חתונמי”, “מאסטר שף”. כי התקשורת כבר הפכה את זה לאייטם של שלוש דקות – ואז ממשיכה כאילו כלום. עוד שם. עוד תאריך. עוד ילד – שנעלם מהעולם ונבלע בין ספוט פרסומת לבדיחה של אסי עזר. 📍 מאז 7 באוקטובר 2023 – נהרגו כ־860 חיילים. לא “נפלו”. לא “מסרו את נפשם”. נהרגו. מתו. כ־860 משפחות שקרסו. כ־860 בתים עם חדר סגור וטלפון שמפסיק לצלצל. וזה לא נגמר. זה ממשיך גם השבוע. גם אתמול. עוד ארון. עוד טקס. עוד ילד – שנראה כמו הילד שלך. כמו החבר הכי טוב שלך. כמו הבן זוג של אחותך. כמו השכן מהקומה למטה. ולאט לאט, מעגלי ההיכרות מתכווצים. פעם זה היה “מישהו מהשכבה של הבן של השכנה”. היום – זה בן דוד. חברה מהצבא. החייל שלך. ואם לא היום – אז מחר. כי כל עוד זה ממשיך – זה מתקרב. הם לא רק נהרגים. הם מגויסים לתוך זה מהיום שהם זוכרים את עצמם. מגיל אפס מלמדים אותם להיות “גיבורים”. מלמדים אותם שהדבר הכי טוב שאפשר להיות זה לוחם. שהם לא נולדו כדי לחיות – אלא כדי להילחם. והשלטון דואג לזה. הם לא רק מתגייסים – הם מוסללים. מערכת שלמה דוחפת אותם לשם: בתי ספר, טקסים, טלוויזיה, פוליטיקאים. השלטון מנצל את התמימות שלהם. את הצורך שלהם להשתייך, להרשים, להצדיק את עצמם. הופך אותם למכונות מלחמה – לפני שהם בכלל יודעים מה זה חיים. תסתכלו על השמות בעיתונים. תעברו על התמונות באתרי החדשות. תראו את הגיל: 18. 19. 20. 21. ילדים. לא גיבורים. לא מפקדים. בנים ובנות – שנשלחו למות לפני שהספיקו לחיות. כמה עוד ייקברו בשם המבוגרים שפוחדים לעצור? כמה אמהות עוד יזעקו בעוד הלוויות נמרחות משידור לשידור? כמה הורים עוד יכתבו הספדים – כדי שמישהו בממשלה יוכל לעטוף את המוות שלהם בקלישאות על “גבורה”, “ערכים” ו”עם הנצח”? הוא היה בן 19. הוא לא הספיק לחיות. לא להסתחבק עם חברים בשישי. לא לטוס לדרום אמריקה. לא ללמוד באוניברסיטה. לא להתחתן. לא לבחור אם בכלל הוא רוצה ילדים. הוא היה ילד. ולקחנו לו את החיים. ואנחנו שלחנו אותו. “They fought the longest war in American history… and nobody said a word.” ️ ⚠️ וזה חייב להיגמר. 🛑 לא בעוד ילד שנהרג. לא בעוד אמא שמתמוטטת. לא בעוד דגל על ארון קבורה. אלא בזה שמוביל את כולנו לתהום הזו כבר שנים. הגיע הזמן להפסיק את המלחמה הזו. ולהעיף את נתניהו – האיש שהופך דם של ילדים לאסטרטגיה!
3:42

N-N-N-Nineteen. שיר אלקטרוני מ־1985. נכתב על מלחמת וייטנאם. אבל כל מילה בו – נשמעת כמו ישראל 2025. 🎥 צפו בקליפ. תקשיבו למילים. תבינו על מי אנחנו מקריבים את החיים פה. “In World War II, the average age of the combat soldier was twenty-six. In Vietnam – he was nineteen.” ילד בן 19. שולחים אותו לקרב. אומרים לו שזה “למען המדינה”. אומרים לו ש“אין ברירה”. אבל שוכחים להגיד לו את האמת: שאין לזה סוף. שגם אם הוא יחזור – הוא לא באמת יחזור. מאות בני 19 כבר לא יחזרו בכלל. הם קבורים עכשיו. עם דגל. עם תמונה ממוסגרת. עם שיר שכותבים עליהם. עם משפחה שלא תנשום לעולם כמו פעם. יש אמא שבכל לילה נרדמת על הכרית שלו. יש אבא שבכל יום בולע את הדמעות בפקק בדרך לעבודה. יש אחים קטנים שלא מבינים למה כולם שותקים. “Many returned with deep psychological problems… and nobody ever really talks about them.” וגם אלה שכן חוזרים – פצועים. שותקים. סדוקים. ואף אחד לא באמת מקשיב. לא מי ששלח אותם. לא מי שיושב בממשלה ולא טרח להגיע אפילו להלוויה אחת. לא מי שצופה בנתונים, אבל לא בעיניים של המשפחות. וגם לא לחברה שכבר מתרגלת. שמנרמלת. שהולכת משם לשם – מהלוויה, למהדורה, ל־“האח הגדול”, “הזמר במסיכה”, “חתונמי”, “מאסטר שף”. כי התקשורת כבר הפכה את זה לאייטם של שלוש דקות – ואז ממשיכה כאילו כלום. עוד שם. עוד תאריך. עוד ילד – שנעלם מהעולם ונבלע בין ספוט פרסומת לבדיחה של אסי עזר. 📍 מאז 7 באוקטובר 2023 – נהרגו כ־860 חיילים. לא “נפלו”. לא “מסרו את נפשם”. נהרגו. מתו. כ־860 משפחות שקרסו. כ־860 בתים עם חדר סגור וטלפון שמפסיק לצלצל. וזה לא נגמר. זה ממשיך גם השבוע. גם אתמול. עוד ארון. עוד טקס. עוד ילד – שנראה כמו הילד שלך. כמו החבר הכי טוב שלך. כמו הבן זוג של אחותך. כמו השכן מהקומה למטה. ולאט לאט, מעגלי ההיכרות מתכווצים. פעם זה היה “מישהו מהשכבה של הבן של השכנה”. היום – זה בן דוד. חברה מהצבא. החייל שלך. ואם לא היום – אז מחר. כי כל עוד זה ממשיך – זה מתקרב. הם לא רק נהרגים. הם מגויסים לתוך זה מהיום שהם זוכרים את עצמם. מגיל אפס מלמדים אותם להיות “גיבורים”. מלמדים אותם שהדבר הכי טוב שאפשר להיות זה לוחם. שהם לא נולדו כדי לחיות – אלא כדי להילחם. והשלטון דואג לזה. הם לא רק מתגייסים – הם מוסללים. מערכת שלמה דוחפת אותם לשם: בתי ספר, טקסים, טלוויזיה, פוליטיקאים. השלטון מנצל את התמימות שלהם. את הצורך שלהם להשתייך, להרשים, להצדיק את עצמם. הופך אותם למכונות מלחמה – לפני שהם בכלל יודעים מה זה חיים. תסתכלו על השמות בעיתונים. תעברו על התמונות באתרי החדשות. תראו את הגיל: 18. 19. 20. 21. ילדים. לא גיבורים. לא מפקדים. בנים ובנות – שנשלחו למות לפני שהספיקו לחיות. כמה עוד ייקברו בשם המבוגרים שפוחדים לעצור? כמה אמהות עוד יזעקו בעוד הלוויות נמרחות משידור לשידור? כמה הורים עוד יכתבו הספדים – כדי שמישהו בממשלה יוכל לעטוף את המוות שלהם בקלישאות על “גבורה”, “ערכים” ו”עם הנצח”? הוא היה בן 19. הוא לא הספיק לחיות. לא להסתחבק עם חברים בשישי. לא לטוס לדרום אמריקה. לא ללמוד באוניברסיטה. לא להתחתן. לא לבחור אם בכלל הוא רוצה ילדים. הוא היה ילד. ולקחנו לו את החיים. ואנחנו שלחנו אותו. “They fought the longest war in American history… and nobody said a word.” ️ ⚠️ וזה חייב להיגמר. 🛑 לא בעוד ילד שנהרג. לא בעוד אמא שמתמוטטת. לא בעוד דגל על ארון קבורה. אלא בזה שמוביל את כולנו לתהום הזו כבר שנים. הגיע הזמן להפסיק את המלחמה הזו. ולהעיף את נתניהו – האיש שהופך דם של ילדים לאסטרטגיה!

שאולי ✊🏼🔥🏳️‍🌈

12,203 次观看 • 1 年前

זוהי הביקורת החמורה ביותר שהשמיע נשיא ארה״ב ביידן על ראש הממשלה נתניהו וניהול הלחימה מאז שבעה באוקטובר. זה התמלול המלא והקטע עצמו של ההתייחסות לישראל בראיון שנתן הלילה ביידן לMSNBC שכולל את הביקורת על ראש הממשלה נתניהו: ״מזיק יותר לישראל מאשר מגן עליה״, הקו האדום: ״ הם לא יכולים שיהיו להם עוד 30,000 אזרחים הרוגים״ אומר שירצה להגיע לנאום בכנסת וגם שלא יפסיק את סיוע הנשק לישראל. כאן התמלול 👇 הראיון מתחיל בשאלה על פליטת הפה שנקלטה בעדשות המצלמה בנאום מצב האומה כשאמר שצריך לנהל שיחת “Come to Jesus”: “זה ביטוי שמשתמשים בחלק הדרומי של המדינה שלי והכוונה היא לשיחה רצינית. אני מכיר את ביבי 50 שנה, הוא יודע למה אני מתכוון״ מה הכוונה לשיחה קשה שואל המראיין? ״יש לו זכות להגן על ישראל ולרדוף אחר חמאס אבל הוא חייב חייב חייב לשים יותר לב לחיי החפים מפשע שנהרגים כתוצאה מהפעולות שננקטות. להשקפתי, הוא (נתניהו) מזיק יותר לישראל מאשר עוזר בכך שהוא גורם לעולם להתנגד למה שישראל מסמלת. אני חושב שזו טעות גדולה. ולכן אני רוצה לראות הפסקת אש ואני מתחיל עם חילופי אסירים משמעותיים במשך שישה שבועות, ונמשיך משם. דיברתי עם רוב המנהיגים של מדינות ערב, מסעודיה ועד מצרים וירדן והם כולם מוכנים להכיר בישראל באופן מלא ולבנות מחדש את האזור וזה הפוקוס, מה יבוא אחרי עזה, מה בהמשך זו החלטה קשה אבל יש עוד הרבה שאפשר לעשות.״ על השאלה על האם ניתן להשיג עסקה לפני הרמאדן ביידן עונה: ״ראש הCIA נמצא באזור, זה תמיד אפשרי. אני אף פעם לא מוותר על זה.״ המראיין שואל: מה הקו האדום שלך לגבי ראש הממשלה נתניהו? לדוגמא הפלישה לרפיח? ״יש קו אדום אבל לעולם לא אנטוש את ישראל. ההגנה על ישראל עדיין קריטית. אין קו אדום שאפסיק להם את אספקת הנשק כך שלא יהיה להם את כיפת ברזל שתגן עליהם. אבל יש קו אדום שאם הם יחצו… הם לא יכולים שיהיו להם עוד 30,000 אזרחים הרוגים. יש דרכים אחרות להתמודד עם הטראומה שנגרמה על ידי חמאס. זה כמו הפעם הראשונה שהגעתי לבקר בישראל מאז תחילת המלחמה, ישבתי עם קבינט המלחמה (ביידן מפרט את הטעויות האמריקניות ) ואמרתי - תלמדו מהטעויות שלנו.״ שאלה: מי באמת רוצה עסקה? חמאס באמת מעוניין בזה? ביידן: ״חמאס רוצה הפסקת אש כוללת כי יש להם אפשרות לשרוד ולהיבנות מחדש. אבל זה לא. רוב הציבור חושב.. תראה, אחרי מה שקרה במלחמת העולם השניה וההפצצות חסרות ההבחנה אנחנו שינינו את חוקי המלחמה וצריך לציית להם.״ שאלה: הציעו שתגיע שוב לישראל ותנאם בפני הכנסת. זה משהו שתעשה? ביידן: ״כן.״ שאלה: זה חייב להיות בהזמנת ראש הממשלה או שזה יכול להיות בהזמנת הנשיא? ביידן: ״מעדיף שלא להרחיב על זה.״ שאלה: זה אומר שזה נידון? ביידן: ״זה לא אומר כלום״צחקוק) המראיין שואל על הנמל הזמני - זה יקח 60 ימים מה עוד אפשר לעשות בנתיים? ביידן: ״מה שאפשר לעשות. הצנחות מהאויר, יחד עם השותפים שלנו מהעולם הערבי, כל מה שאפשר לעשות. זה מצב נואש. אוכל, תרופות, נדרש בדחיפות ועכשיו.״ שאלה על ההצבעה במישיגן: חלקם אמרו שמעולם לא יצביעו לך (מצטטים בוחרים). מה תגובתך לתחושה הנרחבת הזו? ביידן: ״זו לא תחושה נרחבת. זה משהו שאתם ממציאים, זה לא משהו שכל האנשים האלה אמרו ואני לא מאשים אותם שהם אומרים את זה ץ, יש להם משפחות שם, אנשים מתים והם אומרים: ג׳ו תעשה משהו. אבל הרעיון שכולם חושבים שזה רצח עם זה משהו אחר. אני יכולה לגמרי להבין, לך יש קרובי משפחה שם שעדיין מבודדים והם קורבנות ולכן אני עושה כל מה שביכולתי כדי לעצור את זה״
6:21

זוהי הביקורת החמורה ביותר שהשמיע נשיא ארה״ב ביידן על ראש הממשלה נתניהו וניהול הלחימה מאז שבעה באוקטובר. זה התמלול המלא והקטע עצמו של ההתייחסות לישראל בראיון שנתן הלילה ביידן לMSNBC שכולל את הביקורת על ראש הממשלה נתניהו: ״מזיק יותר לישראל מאשר מגן עליה״, הקו האדום: ״ הם לא יכולים שיהיו להם עוד 30,000 אזרחים הרוגים״ אומר שירצה להגיע לנאום בכנסת וגם שלא יפסיק את סיוע הנשק לישראל. כאן התמלול 👇 הראיון מתחיל בשאלה על פליטת הפה שנקלטה בעדשות המצלמה בנאום מצב האומה כשאמר שצריך לנהל שיחת “Come to Jesus”: “זה ביטוי שמשתמשים בחלק הדרומי של המדינה שלי והכוונה היא לשיחה רצינית. אני מכיר את ביבי 50 שנה, הוא יודע למה אני מתכוון״ מה הכוונה לשיחה קשה שואל המראיין? ״יש לו זכות להגן על ישראל ולרדוף אחר חמאס אבל הוא חייב חייב חייב לשים יותר לב לחיי החפים מפשע שנהרגים כתוצאה מהפעולות שננקטות. להשקפתי, הוא (נתניהו) מזיק יותר לישראל מאשר עוזר בכך שהוא גורם לעולם להתנגד למה שישראל מסמלת. אני חושב שזו טעות גדולה. ולכן אני רוצה לראות הפסקת אש ואני מתחיל עם חילופי אסירים משמעותיים במשך שישה שבועות, ונמשיך משם. דיברתי עם רוב המנהיגים של מדינות ערב, מסעודיה ועד מצרים וירדן והם כולם מוכנים להכיר בישראל באופן מלא ולבנות מחדש את האזור וזה הפוקוס, מה יבוא אחרי עזה, מה בהמשך זו החלטה קשה אבל יש עוד הרבה שאפשר לעשות.״ על השאלה על האם ניתן להשיג עסקה לפני הרמאדן ביידן עונה: ״ראש הCIA נמצא באזור, זה תמיד אפשרי. אני אף פעם לא מוותר על זה.״ המראיין שואל: מה הקו האדום שלך לגבי ראש הממשלה נתניהו? לדוגמא הפלישה לרפיח? ״יש קו אדום אבל לעולם לא אנטוש את ישראל. ההגנה על ישראל עדיין קריטית. אין קו אדום שאפסיק להם את אספקת הנשק כך שלא יהיה להם את כיפת ברזל שתגן עליהם. אבל יש קו אדום שאם הם יחצו… הם לא יכולים שיהיו להם עוד 30,000 אזרחים הרוגים. יש דרכים אחרות להתמודד עם הטראומה שנגרמה על ידי חמאס. זה כמו הפעם הראשונה שהגעתי לבקר בישראל מאז תחילת המלחמה, ישבתי עם קבינט המלחמה (ביידן מפרט את הטעויות האמריקניות ) ואמרתי - תלמדו מהטעויות שלנו.״ שאלה: מי באמת רוצה עסקה? חמאס באמת מעוניין בזה? ביידן: ״חמאס רוצה הפסקת אש כוללת כי יש להם אפשרות לשרוד ולהיבנות מחדש. אבל זה לא. רוב הציבור חושב.. תראה, אחרי מה שקרה במלחמת העולם השניה וההפצצות חסרות ההבחנה אנחנו שינינו את חוקי המלחמה וצריך לציית להם.״ שאלה: הציעו שתגיע שוב לישראל ותנאם בפני הכנסת. זה משהו שתעשה? ביידן: ״כן.״ שאלה: זה חייב להיות בהזמנת ראש הממשלה או שזה יכול להיות בהזמנת הנשיא? ביידן: ״מעדיף שלא להרחיב על זה.״ שאלה: זה אומר שזה נידון? ביידן: ״זה לא אומר כלום״צחקוק) המראיין שואל על הנמל הזמני - זה יקח 60 ימים מה עוד אפשר לעשות בנתיים? ביידן: ״מה שאפשר לעשות. הצנחות מהאויר, יחד עם השותפים שלנו מהעולם הערבי, כל מה שאפשר לעשות. זה מצב נואש. אוכל, תרופות, נדרש בדחיפות ועכשיו.״ שאלה על ההצבעה במישיגן: חלקם אמרו שמעולם לא יצביעו לך (מצטטים בוחרים). מה תגובתך לתחושה הנרחבת הזו? ביידן: ״זו לא תחושה נרחבת. זה משהו שאתם ממציאים, זה לא משהו שכל האנשים האלה אמרו ואני לא מאשים אותם שהם אומרים את זה ץ, יש להם משפחות שם, אנשים מתים והם אומרים: ג׳ו תעשה משהו. אבל הרעיון שכולם חושבים שזה רצח עם זה משהו אחר. אני יכולה לגמרי להבין, לך יש קרובי משפחה שם שעדיין מבודדים והם קורבנות ולכן אני עושה כל מה שביכולתי כדי לעצור את זה״

יוּנה לייבזון Yuna Leibzon

70,865 次观看 • 2 年前

הטרגדיה המזרחית של גדי איזנקוט. ההגמוניה משתמשת בו. אז למה ההגמוניה משמאל מציבה מזרחי כמו איזנקוט כמועמד שלה כראש ממשלה? שואלים אותי שוב ושוב. , הנה התשובה: כדי להשתמש בו. הדגל המרכזי של המחנה שהעמיד את איזנקוט בראשו הוא החרמת הזרם המזרחי המרכזי, החרמת הליכודניקים של ישראל השנייה אשר אינם ממושמעים להגמוניה, החרמת הליכודניקים המשרתים בצה''ל, שמסרו ומוסרים נפש בהגנה על המדינה, והעדפת התנועה האסלמית עליהם. , גדי איזנקוט היקר. השמאל הפוסט ציוני והאנטי מזרחי משתמש בך (כן, זה הולך ביחד – יש קורלציה בולטת בין אנטי לאומיות לבין אנטי מזרחיות). הם משתמשים בך כדי לדכא את מהפך 77 של מנחם בגין. , זה התפקיד ההיסטורי הפוסט ציוני שבשבילו הם נתנו למזרחי יקר כמוך הנהגה: בגין חולל את מהפך השוויון והכניס את המזרחים לישראליות. איזנקוט קיבל תפקיד מההגמוניה: לבטל את מהפך השוויון ולהוציא את המזרחים מהישראליות, להחזיר להגמוניה את השלטון ולהוציא את המזרחים שבגין הכניס לישראליות, להדיר ולהחרים אותם ולהכניס במקומם לממשלה (וגם ללבבות ולזהות. זה מהלך העומק הפוסט ציוני שעוד אסביר) את התנועה האסלאמית. , בשביל המטרה הזו, של מחיקת המהפך של בגין, השמאל הקיצוני הסכים לשים כמועמד לראשות ממשלה לא רק מזרחי כמו איזנקוט, אלא רק לפני כמה שנים גם את בנט – שזמן קצרצר קודם לכן הם הגדירו כימין קיצוני משיחי שעושה הדתה מסוכנת במשרד החינוך. , זו הטרגדיה המזרחית. למה מדכאי המזרחים הליכודניקים נתנו לאיזנקוט המזרחי הנהגה? כדי שיאפשר להם להחזיר את המזרחים למעברות. כדי שיאפשר להם להחרים את המזרחים הלא ממושמעים להגמוניה ולהוציא אותם מהברית הישראלית. הברית החדשה היא עם התנועה האסלאמית. , התיאורטיקן האיטלקי אנטוניו מכלוף גראמשי מלמד אותנו על הפרקטיקה של הגמוניה שלוקחת אנשים טובים מתוך הציבור שאותו היא רוצה לדכא ומטפחת אותם. למה הגמוניה עושה זאת? משתי סיבות מרכזיות: ראשית, כשסתום לחץ ליצור רושם של שוויון. שנית, כדי לקחת אנשים טובים מתוך הציבור שאותו היא מדכאת ושאמורים היו להוביל את מאבק השוויון, ולהעביר אותם לצד שלה כדי שיעזרו לה במעשה הלא מוסרי שלה.
1:12

הטרגדיה המזרחית של גדי איזנקוט. ההגמוניה משתמשת בו. אז למה ההגמוניה משמאל מציבה מזרחי כמו איזנקוט כמועמד שלה כראש ממשלה? שואלים אותי שוב ושוב. , הנה התשובה: כדי להשתמש בו. הדגל המרכזי של המחנה שהעמיד את איזנקוט בראשו הוא החרמת הזרם המזרחי המרכזי, החרמת הליכודניקים של ישראל השנייה אשר אינם ממושמעים להגמוניה, החרמת הליכודניקים המשרתים בצה''ל, שמסרו ומוסרים נפש בהגנה על המדינה, והעדפת התנועה האסלמית עליהם. , גדי איזנקוט היקר. השמאל הפוסט ציוני והאנטי מזרחי משתמש בך (כן, זה הולך ביחד – יש קורלציה בולטת בין אנטי לאומיות לבין אנטי מזרחיות). הם משתמשים בך כדי לדכא את מהפך 77 של מנחם בגין. , זה התפקיד ההיסטורי הפוסט ציוני שבשבילו הם נתנו למזרחי יקר כמוך הנהגה: בגין חולל את מהפך השוויון והכניס את המזרחים לישראליות. איזנקוט קיבל תפקיד מההגמוניה: לבטל את מהפך השוויון ולהוציא את המזרחים מהישראליות, להחזיר להגמוניה את השלטון ולהוציא את המזרחים שבגין הכניס לישראליות, להדיר ולהחרים אותם ולהכניס במקומם לממשלה (וגם ללבבות ולזהות. זה מהלך העומק הפוסט ציוני שעוד אסביר) את התנועה האסלאמית. , בשביל המטרה הזו, של מחיקת המהפך של בגין, השמאל הקיצוני הסכים לשים כמועמד לראשות ממשלה לא רק מזרחי כמו איזנקוט, אלא רק לפני כמה שנים גם את בנט – שזמן קצרצר קודם לכן הם הגדירו כימין קיצוני משיחי שעושה הדתה מסוכנת במשרד החינוך. , זו הטרגדיה המזרחית. למה מדכאי המזרחים הליכודניקים נתנו לאיזנקוט המזרחי הנהגה? כדי שיאפשר להם להחזיר את המזרחים למעברות. כדי שיאפשר להם להחרים את המזרחים הלא ממושמעים להגמוניה ולהוציא אותם מהברית הישראלית. הברית החדשה היא עם התנועה האסלאמית. , התיאורטיקן האיטלקי אנטוניו מכלוף גראמשי מלמד אותנו על הפרקטיקה של הגמוניה שלוקחת אנשים טובים מתוך הציבור שאותו היא רוצה לדכא ומטפחת אותם. למה הגמוניה עושה זאת? משתי סיבות מרכזיות: ראשית, כשסתום לחץ ליצור רושם של שוויון. שנית, כדי לקחת אנשים טובים מתוך הציבור שאותו היא מדכאת ושאמורים היו להוביל את מאבק השוויון, ולהעביר אותם לצד שלה כדי שיעזרו לה במעשה הלא מוסרי שלה.

אבישי בן חיים

279,105 次观看 • 1 个月前

חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים" ב-30 באוגוסט 2023, התראיין המטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל.) דן חלוץ באולפן אתר Ynet, ולהן תוכן הראיון: אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, שלום אדוני. בוקר טוב. דן חלוץ: בוקר טוב, אלכסנדרה. אלכסנדרה לוקש: טוב, יש לנו הרבה מאוד עניינים כמובן על הפרק, אבל הכל גם קשור להכל בסופו של דבר, ונתחיל באמת עם הסיפא של הדברים. שר הביטחון [יואב] גלנט, לא חדש עבור מי שמקשיב לחדשות בישראל, מי שמכיר את המערכת כמוך, כמה באמת זה מזכיר לך את החודשים שלפני מלחמת לבנון השנייה? דן חלוץ: אני מוטרד מהכיוון הזה של הצהרות. אנחנו למדנו בחיים שכשמצהירים ומצהירים ומצהירים, בסוף הגפרור יכול להיזרק והדלק יכול לבעור. הייתי מעדיף שהפתרון לבעיה הזו של האוהל [שהקים חיזבאללה בגבול ישראל], יינתן בדרך אחרת. אלכסנדרה לוקש: אבל זה רק האוהל, זה הרי, יש הרבה מאוד פרובוקציות וגם כנראה דחיפה איראנית, לפחות לפי מה שאנחנו שומעים. דן חלוץ: בסדר, יש דחיפה איראנית ויש הרבה פרובוקציות, ואנחנו צריכים להיות המבוגר האחראי הפעם. אני מציע את זה למדינת ישראל. אני חרד למדינת ישראל, לא לאיראנים ולא לחיזבאללה. אני בטוח שמדינת ישראל אם היא תחליט שזה מה שצריך לעשות, תעשה את זה טוב מאוד. אלכסנדרה לוקש: האמירות האלה, אתה אומר, רק מתדלקות את ההסלמה הפוטנציאלית, הן לא בולמות אותה כמו ש... דן חלוץ: הן אמורות לשרת כמה דברים. הן אמורות קודם כל להשפיע על האו"ם לעשות את עבודתו, ולא להיכנע לגחמות של ממשלת לבנון. הדבר השני, הן אמורות לאותת לצד השני, שימו לב, אנחנו מוכנים. הדבר השלישי, כפי שאמרתי, הן יכולות להדליק את האזור. אלכסנדרה לוקש: זה החשש שלך, שאמירה... של גלנט יכולה רק להדליק את ההזדמנות. דן חלוץ: לא, אני לא רוצה לומר שהאמירה הזו לבדה, אבל אני אומר דבר אחד, עוד לא נולד האוהל שבגללו כדאי לצאת למלחמה, גם אם היא תהיה מוצלחת, כי אין מלחמות מוצלחות. למדנו את זה. אלכסנדרה לוקש: אתה אומר אין מלחמות מוצלחות, ויש לנו כמה זיכרונות, לך יש בטח כמה זיכרונות ממלחמת לבנון השנייה. אנחנו מוכנים למלחמה? הרי יש כל מיני הצהרות, גם ישנות, גם נוכחיות, של אנשים במערכת הביטחונית, גם בדרג המדיני, שאומרים, אנחנו נחזיר את לבנון לתקופת האבן. יש לזה בסיס בכלל? דן חלוץ: אפשר להחזיר כל דבר לתקופה קודמת, אני מציע לא להתרברב, אחד, שתיים, לעשות ולא לדבר, אם רוצים לעשות. כי דיבורים בעלמא לא משרתים שום מטרה. אבל הדבר השלישי, לנסות לפתור את הדברים הללו בדרך אלטרנטיבית. אם יש כזאת. אם אין כזאת, צריך לפתור. מה שלא נפתר בשבוע הראשון, כשהוקם האוהל, קשה לתרץ אותו אחרי שלושה חודשים כשהאוהל כבר עומד. ולכן צריך למצוא דרך פתרון יותר נכונה, יותר ראויה, שמתאימה לבד של האוהל. אלכסנדרה לוקש: תראה, התחושה של [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה, וזה לא סוד, זה גם תחושה בקרב הרבה גורמים במדינה עצמה, אולי גם שלך, היא שהחברה הישראלית, וגם הצבא הישראלי, נמצא בתהליך התפוררות. יש פה לכך יסוד? דן חלוץ: לתחושה הזו יש בסיס. כל נקודה שנשים עליה את האצבע בחברה הישראלית היום, במדינת ישראל היום, היא נקודת תורפה. החברה הישראלית, הצבא הישראלי, מערכת החינוך הישראלית, הכלכלה הישראלית, יחסי החוץ של ישראל, כל דבר. אין דבר אחד שאפשר להגיד עליו שהוא תקין ומתנהל כמו שצריך. אלכסנדרה לוקש: בוא נשאר באמת בסיפור הצבאי, וליתר דיוק באירוע חיל האוויר. הרי נכון שבשבועיים האחרונים זה קצת פחות מדובר, ככה זה בסוף אוגוסט, אבל מדברים הרבה כבר על מבחן ספטמבר. על זה שהכשירות עלולה להיפגע ככל שאנחנו מעמיקים גם בספטמבר. איפה אנחנו נמצא את עצמנו באחד באוקטובר? דן חלוץ: אלכסנדרה, הדברים אינם קורים בין לילה. זה תהליך מדורג שלוקח זמן. בתחילת ספטמבר לא יהיה שינוי לעומת סוף אוגוסט, ובאמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים. הרעיון הכללי אומר שכשירותו של צה"ל תלך ותפחת ככל שמערך המתנדבים שמפסיקים שירות ילך ויגדל. ואני רואה את התופעה הזו, אני שומע עליה, אני חי אותה. התופעה הזו קיימת. היא תתרחב, אם הממשלה תלך למשל לכיוון של חוק גיוס לחרדים. חוק גיוס זה לא חוק גיוס, זה חוק אי גיוס הגדיר את זה, השר [מאיר] פורוש. אלכסנדרה לוקש: אנטי גיוס, אפילו יותר. דן חלוץ: אנטי גיוס. חוק כזה יעורר את המערכת, אנחנו כבר שומעים על מכתב השמיניסטים החדש שהולך לצאת לדרך. אנחנו חשים את מה שקורה. אלכסנדרה לוקש: אז על מי האחריות? דן חלוץ: האחריות היא רק על אחד. אחד בלבד, קוראים לו בנימין נתניהו. אלכסנדרה לוקש: מה הוא צריך לעשות? דן חלוץ: הוא צריך פשוט לעצור את החקיקה, הוא צריך להחזיר את המערכת ל[מצב] נורמל. Back to normal. Back to normal זה אומר, את כל מה שאתה רוצה להשיג, תעשה בדיון רחב, אמיתי, כנה, על מנת שנוכל להשיג משהו. אלכסנדרה לוקש: כי אחרת מה, ואני רגע, שוב, מתעכבת ורוצה שנחדד את הסיפור הצבאי. אחרת מה יקרה פה, נניח, אם תפרוץ מלחמה או עימות צבאי משמעותי אחרי החגים? דן חלוץ: אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, יותר אזרחים... דן חלוץ: יותר אזרחים ויותר חיילים. תראי, מה זה המושג שירות? המושג שירות זה לא אפס או אחד. זה תהליך הדרגתי ששוחק יכולות. שוחק יכולות, למשל, בגלל שביהודה ושומרון הגדודים נמצאים, במקום להתאמן למלחמה, הם מפזרים את המהומות שעושים אנשי הגבעות, הם מפזרים את הטרוריסטים ופוגעים בהם על מנת לטפל בטרור, והם לא מתאמנים למלחמה האמיתית שמדינת ישראל עלולה לעמוד בפניה. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אתה רואה שגם האירועים של הלאומנות היהודית ביהודה ושומרון שוחקים את הצבא? דן חלוץ: בוודאי. אתה צריך להשקיע יותר ויותר אנרגיה, יותר ויותר כוחות, הרבה יותר כוחות, שמענו רק לאחרונה, שמתגברים את הכוחות ביהודה ושומרון על מנת מה? על מנת להגן על פורעי החוק, שפורעים חוק ומאיצים את הטרור, ואנחנו צריכים לשרת את ההגנה שלהם. אלכסנדרה לוקש: טוענים גורמים שונים במערכת הפוליטית והמדינית. שאתה, דן חלוץ, לא רק אתה, אבל מייחסים גם לך, בעצם נותן מתנה לנסראללה, בעצם מעודד את הסרבנות, מעודד את אי הגיוס, מעודד אולי את העימות הצבאי הבא. אנחנו שומעים הרי שגם בלבנון מצטטים אותך. דן חלוץ: אני לא מעודד שום דבר, אני מעודד את ראש הממשלה [בנימין נתניהו] לרדת מהעץ הגבוה שהוא טיפס עליו לפני שהוא ייפול ממנו, כדאי לו לרדת ממנו. אלכסנדרה לוקש: אבל אולי גם אנשי חיל האוויר עלו וטיפסו על עץ. דן חלוץ: תזכרי שאנשי חיל האוויר שהפסיקו את התנדבותם הם קודם כל אזרחי מדינת ישראל. אזרח זה תפקיד ראשון במעלה, תפקידם הצבאי הוא השני במעלה ולא הפוך. וכל מי שמצפה שהם ימשיכו וינהגו כאילו לא קרה דבר, קרה דבר. החוזה הופר. מה הופר בחוזה? חתמו הסכם עם מדינה דמוקרטית, והם רואים לנגד עיניהם איך נוצרת כאן דיקטטורה. אלכסנדרה לוקש: תראה, אני לא היה הראשונה ששואלת אותך, כמובן על סיפור ההתנתקות, הרי שם גם נפל דבר מבחינת גורמים רבים, ואז קראת להם סרבנים. מה השתנה? דן חלוץ: את לא תהיי הראשונה, גם לא תהיי אחרונה, וההבדל המהותי בין ההתנתקות לבין היום, הוא שאז הייתה החלטה מדינית-פוליטית, והיום לא מדובר בהחלטה מדינית-פוליטית, היום מדובר בשינוי מבנה משטרי של מדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: עבור הרבה אנשים זה היה שבר, שבר משמעותי מאוד. קריעה מוחלטת, אתה יודע, אתה קורא לזה מדיני, אבל גם מבחינתם החוזה הופר כשפינו אנשים מביתם. דן חלוץ: ליבי, ליבי, עם כל מפוני גוש קטיף. אני לא, לא, זר לתחושות של האנשים שם. יחד עם זאת, ההשוואה אינה במקומה. סרבנות של חיילי חובה היא דבר אחד, וסרבנות שמייחסים, המילה סרבנות היא לא נכונה, הפסקת התנדבות של מילואימניקים שעברו את גיל השירות, היא דבר אחר לחלוטין. לחלוטין. וזה גם סוג אחר. אלכסנדרה לוקש: וזה לא פותח פתח, שבהחלטה מדינית אולי של ממשלה אחרת, אנשי מילואים, שכמו שאתה אומר, מתנדבים, ועברו את גיל השירות, שהם מצד אחר, יחליטו גם, לנו זה לא מתאים, אנחנו מפסיקים להתנדב. דן חלוץ: לא ולא. אני אגיד לך למה לא. אותה ממשלה, עם אותו ראש ממשלה, מכהנת למעט שנה אחת, בחמש עשרה שנים האחרונות, הרבה מההחלטות שהתקבלו לא מצאו חן בעיני חלק מהאנשים ששייכים לכאורה למחנה אחר. הם לא במחנה אחר, הם במחנה של עם ישראל. ואף אחד לא העז, לא העלה על דל דעתו לעשות מעשה שכזה, להפסיק התנדבות. לא. המשיכו ושרתו כרגיל. גם אם היו חלוקים על העמדות הפוליטיות של מקבל ההחלטות, ולכן זה לא קשור לפוליטיקה, זה קשור לשינוי המבנה, המשטרי במדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: אוקיי, טוב, אנחנו רוצים לגעת איתך בעוד נושא, וזה הנושא הסעודי, ואתמול לפי ה"וול סטריט ג'ורנל" נרשמת כנראה עוד איזושהי התקדמות בהתכנות לסוג של הסכם או נורמליזציה עם סעודיה. כמה אתה אופטימי? דן חלוץ: זה לא עניין של אופטימיות. אני אתמוך בכל מהלך שיביא להסדרים של שלום עם כל מדינה שאין לנו הסדר של שלום איתה. יחד עם זאת, צריך לוודא שאנחנו, מדינת ישראל, לא נשלם מחיר מעבר להיגיון. מה המחיר, למשל? אמצעי לחימה מתקדמים מאוד. שתיים, יכולת העשרת אורניום על אדמת סעודיה. אלכסנדרה לוקש: אומרים גורמים מסוימים, כולל שרים מסוימים בממשלה הזאת, שאם סעודיה לא תקבל את הגרעין שלה מארה״ב, היא תקבל אותו מסין או מגורמים עוינים אחרים, ומוטב לנו, לכן גם לישראל, שזה יהיה בצורה הזאת. דן חלוץ: אמירה, זה בסדר גמור, על מנת לתרץ הסכמה, לתת לסעודים יכולת העשרה, הם יתרצו את זה באמירה כזו. אני לא מקבל. אין לי שום סיבה לקבל את זה, כי לא שמעתי את האמריקאים אומרים את זה. צריך לזכור, בסופו של דבר לאמריקאים יש את האינטרס האמריקאי, האינטרס הישראלי קיים, אבל הוא לא המהות. המהות האמריקאית היא להגיע לזה שקודם כל הנפט יסחר בעולם בדולרים, ולא ביואן. זה הדבר הראשון. אלכסנדרה לוקש: בישראל יש בכלל סיי [השפעה], אתה אומר, הקו האדום, ואנחנו מבינים את זה, הקו האדום של ישראל זה אמצעי לחימה מתקדמים ואורניום מועשר בסעודיה, אבל לישראל יש בכלל את הסיי [השפעה] מול ארצות הברית, בטח בעידן הנוכחי, ביחסים בין הממשלים, להכתיב לארצות הברית? דן חלוץ: הנה נתת תשובה למה צריך מערכת יחסים טובה עם ארה״ב. אלכסנדרה לוקש: אבל כרגע... דן חלוץ: על מנת שאין לנו סיי [השפעה] לדעתי הסיי [השפעה] שלנו מוגבל, אבל זה לא חשוב אם יש לנו סיי [השפעה] או אין לנו סיי [השפעה], חשוב שנאמר את עמדתנו. ועמדתנו צריכה להיות התנגדות נחרצת ליכולת העשרת... אלכסנדרה לוקש: ואתה לא בטוח שההתנגדות הנחרצת הזאת נשמעת כשלמשל השר [רון] דרמר מדבר עם גורמים בבית הלבן? דן חלוץ: לא, אני לא בטוח. מה לעשות שכל הדיון בינינו לבין מי שמנהל היום את מדינת ישראל הוא דיון של אמון. אין אמון בשום החלטה שמתקבלת. אין אמון בשום אמירה שנאמרת. אלכסנדרה לוקש: זה מסכן אבל את ביטחון ישראל, זה שלא מושמעת התנגדות נחרצת, וזה שאולי באמת סעודה תקבל את הכלי ה... דן חלוץ: אני אגיד לך את מה זה מסכן. זה מסכן את עניין מרוץ החימוש במזרח התיכון. אם סעודיה תקבל יכולת כזו, גם המצרים ירצו יכולת כזו, גם הטורקים ירצו יכולת כזו, גם הירדנים יבקשו לסדר לעצמם כורים גרעיניים לצורכי אנרגיה. יכול להיות פה תהליך אסקלטיבי שאנחנו יודעים את ההתחלה שלו, ואנחנו לא יודעים את הסוף שלו. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אם אנחנו נאפשר את הגרעין לסעודיה, אנחנו עלולים לקבל מדינות מגורענות פה לידינו, שכנות שלנו. דן חלוץ: נקבל גרעינים בכל מדינה. יכולים לקבל. אלכסנדרה לוקש: ממש לקראת הסיום, דיברנו על מלחמת לבנון השנייה, ואני רוצה להחזיר אותך למלחמת יום כיפור, שגם אותה אתה מכיר היטב, ושאלתי אותך אם יש איזושהי תחושה של דמיון או דז'ה וו לתקופה של מלחמת לבנון, אבל יש גם זיכרונות ממלחמת יום כיפור בתקופה הזאת? דן חלוץ: תראי, בעוד חודש ושבוע, אנחנו מציינים 50 שנה למלחמת יום כיפור, אני עם מלחמת יום כיפור שירתתי בטייסת ששילמה את המחיר הכי גבוה בחיל האוויר, בנפגעים ושבויים. ואין ספק שהזיכרונות צפים. הם קיימים כל יום, אבל הם צפים במיוחד כשמגיעים לתאריך. הדבר היחיד שמטריד אותי הוא שבמלחמת יום כיפור הרגשתי יותר בטוח מאשר אני מרגיש כיום. כי אז ידענו מי אויב. הוא היה ברור, הוא היה מובהק, זה היה הצד השני, זה היה אויב. היום זה לא אויב, אנחנו נלחמים בעצמנו. ומלחמה עצמית היא דבר נורא. כי אתה מכרסם את היסודות שעליהם בנויה החברה הישראלית. אז לא כרסמנו את היסוד החברתי הישראלי. אלכסנדרה לוקש: זאת הייתה מלחמת הקיום האחרונה של ישראל, וזאת הנוכחית? דן חלוץ: זאת מלחמת קיום הרבה יותר מהותית, כי אנחנו פוגעים פה בדבר הבסיסי ביותר, וזה הלכידות החברתית של מדינת ישראל. כמובן ששותפים לזה הרבה גורמים, זה לא רק העניין הצבאי, העניין החברתי והעניין הביטחוני. אנחנו רואים את האמירה ששמעתי קודם בשולי הכניסה שלי, את קטי שיטרית. אלכסנדרה לוקש: עוד מעט נדבר איתה כאן בשידור. דן חלוץ: מה שהיא אמרה מטריד אותי מאוד. מטריד אותי מאוד. כי אנחנו לא רוצים לכפות על החרדים שירות צבאי. אנחנו רוצים שהם ישרתו את מדינת ישראל שירות כלשהו, ולא יהיו תלויים על צווארה של מדינת ישראל בלי תמורה. אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, תודה רבה על הדברים האלה הבוקר, תודה. דן חלוץ: תודה לך. סימוכין:
14:50

חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים" ב-30 באוגוסט 2023, התראיין המטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל.) דן חלוץ באולפן אתר Ynet, ולהן תוכן הראיון: אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, שלום אדוני. בוקר טוב. דן חלוץ: בוקר טוב, אלכסנדרה. אלכסנדרה לוקש: טוב, יש לנו הרבה מאוד עניינים כמובן על הפרק, אבל הכל גם קשור להכל בסופו של דבר, ונתחיל באמת עם הסיפא של הדברים. שר הביטחון [יואב] גלנט, לא חדש עבור מי שמקשיב לחדשות בישראל, מי שמכיר את המערכת כמוך, כמה באמת זה מזכיר לך את החודשים שלפני מלחמת לבנון השנייה? דן חלוץ: אני מוטרד מהכיוון הזה של הצהרות. אנחנו למדנו בחיים שכשמצהירים ומצהירים ומצהירים, בסוף הגפרור יכול להיזרק והדלק יכול לבעור. הייתי מעדיף שהפתרון לבעיה הזו של האוהל [שהקים חיזבאללה בגבול ישראל], יינתן בדרך אחרת. אלכסנדרה לוקש: אבל זה רק האוהל, זה הרי, יש הרבה מאוד פרובוקציות וגם כנראה דחיפה איראנית, לפחות לפי מה שאנחנו שומעים. דן חלוץ: בסדר, יש דחיפה איראנית ויש הרבה פרובוקציות, ואנחנו צריכים להיות המבוגר האחראי הפעם. אני מציע את זה למדינת ישראל. אני חרד למדינת ישראל, לא לאיראנים ולא לחיזבאללה. אני בטוח שמדינת ישראל אם היא תחליט שזה מה שצריך לעשות, תעשה את זה טוב מאוד. אלכסנדרה לוקש: האמירות האלה, אתה אומר, רק מתדלקות את ההסלמה הפוטנציאלית, הן לא בולמות אותה כמו ש... דן חלוץ: הן אמורות לשרת כמה דברים. הן אמורות קודם כל להשפיע על האו"ם לעשות את עבודתו, ולא להיכנע לגחמות של ממשלת לבנון. הדבר השני, הן אמורות לאותת לצד השני, שימו לב, אנחנו מוכנים. הדבר השלישי, כפי שאמרתי, הן יכולות להדליק את האזור. אלכסנדרה לוקש: זה החשש שלך, שאמירה... של גלנט יכולה רק להדליק את ההזדמנות. דן חלוץ: לא, אני לא רוצה לומר שהאמירה הזו לבדה, אבל אני אומר דבר אחד, עוד לא נולד האוהל שבגללו כדאי לצאת למלחמה, גם אם היא תהיה מוצלחת, כי אין מלחמות מוצלחות. למדנו את זה. אלכסנדרה לוקש: אתה אומר אין מלחמות מוצלחות, ויש לנו כמה זיכרונות, לך יש בטח כמה זיכרונות ממלחמת לבנון השנייה. אנחנו מוכנים למלחמה? הרי יש כל מיני הצהרות, גם ישנות, גם נוכחיות, של אנשים במערכת הביטחונית, גם בדרג המדיני, שאומרים, אנחנו נחזיר את לבנון לתקופת האבן. יש לזה בסיס בכלל? דן חלוץ: אפשר להחזיר כל דבר לתקופה קודמת, אני מציע לא להתרברב, אחד, שתיים, לעשות ולא לדבר, אם רוצים לעשות. כי דיבורים בעלמא לא משרתים שום מטרה. אבל הדבר השלישי, לנסות לפתור את הדברים הללו בדרך אלטרנטיבית. אם יש כזאת. אם אין כזאת, צריך לפתור. מה שלא נפתר בשבוע הראשון, כשהוקם האוהל, קשה לתרץ אותו אחרי שלושה חודשים כשהאוהל כבר עומד. ולכן צריך למצוא דרך פתרון יותר נכונה, יותר ראויה, שמתאימה לבד של האוהל. אלכסנדרה לוקש: תראה, התחושה של [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה, וזה לא סוד, זה גם תחושה בקרב הרבה גורמים במדינה עצמה, אולי גם שלך, היא שהחברה הישראלית, וגם הצבא הישראלי, נמצא בתהליך התפוררות. יש פה לכך יסוד? דן חלוץ: לתחושה הזו יש בסיס. כל נקודה שנשים עליה את האצבע בחברה הישראלית היום, במדינת ישראל היום, היא נקודת תורפה. החברה הישראלית, הצבא הישראלי, מערכת החינוך הישראלית, הכלכלה הישראלית, יחסי החוץ של ישראל, כל דבר. אין דבר אחד שאפשר להגיד עליו שהוא תקין ומתנהל כמו שצריך. אלכסנדרה לוקש: בוא נשאר באמת בסיפור הצבאי, וליתר דיוק באירוע חיל האוויר. הרי נכון שבשבועיים האחרונים זה קצת פחות מדובר, ככה זה בסוף אוגוסט, אבל מדברים הרבה כבר על מבחן ספטמבר. על זה שהכשירות עלולה להיפגע ככל שאנחנו מעמיקים גם בספטמבר. איפה אנחנו נמצא את עצמנו באחד באוקטובר? דן חלוץ: אלכסנדרה, הדברים אינם קורים בין לילה. זה תהליך מדורג שלוקח זמן. בתחילת ספטמבר לא יהיה שינוי לעומת סוף אוגוסט, ובאמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים. הרעיון הכללי אומר שכשירותו של צה"ל תלך ותפחת ככל שמערך המתנדבים שמפסיקים שירות ילך ויגדל. ואני רואה את התופעה הזו, אני שומע עליה, אני חי אותה. התופעה הזו קיימת. היא תתרחב, אם הממשלה תלך למשל לכיוון של חוק גיוס לחרדים. חוק גיוס זה לא חוק גיוס, זה חוק אי גיוס הגדיר את זה, השר [מאיר] פורוש. אלכסנדרה לוקש: אנטי גיוס, אפילו יותר. דן חלוץ: אנטי גיוס. חוק כזה יעורר את המערכת, אנחנו כבר שומעים על מכתב השמיניסטים החדש שהולך לצאת לדרך. אנחנו חשים את מה שקורה. אלכסנדרה לוקש: אז על מי האחריות? דן חלוץ: האחריות היא רק על אחד. אחד בלבד, קוראים לו בנימין נתניהו. אלכסנדרה לוקש: מה הוא צריך לעשות? דן חלוץ: הוא צריך פשוט לעצור את החקיקה, הוא צריך להחזיר את המערכת ל[מצב] נורמל. Back to normal. Back to normal זה אומר, את כל מה שאתה רוצה להשיג, תעשה בדיון רחב, אמיתי, כנה, על מנת שנוכל להשיג משהו. אלכסנדרה לוקש: כי אחרת מה, ואני רגע, שוב, מתעכבת ורוצה שנחדד את הסיפור הצבאי. אחרת מה יקרה פה, נניח, אם תפרוץ מלחמה או עימות צבאי משמעותי אחרי החגים? דן חלוץ: אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, יותר אזרחים... דן חלוץ: יותר אזרחים ויותר חיילים. תראי, מה זה המושג שירות? המושג שירות זה לא אפס או אחד. זה תהליך הדרגתי ששוחק יכולות. שוחק יכולות, למשל, בגלל שביהודה ושומרון הגדודים נמצאים, במקום להתאמן למלחמה, הם מפזרים את המהומות שעושים אנשי הגבעות, הם מפזרים את הטרוריסטים ופוגעים בהם על מנת לטפל בטרור, והם לא מתאמנים למלחמה האמיתית שמדינת ישראל עלולה לעמוד בפניה. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אתה רואה שגם האירועים של הלאומנות היהודית ביהודה ושומרון שוחקים את הצבא? דן חלוץ: בוודאי. אתה צריך להשקיע יותר ויותר אנרגיה, יותר ויותר כוחות, הרבה יותר כוחות, שמענו רק לאחרונה, שמתגברים את הכוחות ביהודה ושומרון על מנת מה? על מנת להגן על פורעי החוק, שפורעים חוק ומאיצים את הטרור, ואנחנו צריכים לשרת את ההגנה שלהם. אלכסנדרה לוקש: טוענים גורמים שונים במערכת הפוליטית והמדינית. שאתה, דן חלוץ, לא רק אתה, אבל מייחסים גם לך, בעצם נותן מתנה לנסראללה, בעצם מעודד את הסרבנות, מעודד את אי הגיוס, מעודד אולי את העימות הצבאי הבא. אנחנו שומעים הרי שגם בלבנון מצטטים אותך. דן חלוץ: אני לא מעודד שום דבר, אני מעודד את ראש הממשלה [בנימין נתניהו] לרדת מהעץ הגבוה שהוא טיפס עליו לפני שהוא ייפול ממנו, כדאי לו לרדת ממנו. אלכסנדרה לוקש: אבל אולי גם אנשי חיל האוויר עלו וטיפסו על עץ. דן חלוץ: תזכרי שאנשי חיל האוויר שהפסיקו את התנדבותם הם קודם כל אזרחי מדינת ישראל. אזרח זה תפקיד ראשון במעלה, תפקידם הצבאי הוא השני במעלה ולא הפוך. וכל מי שמצפה שהם ימשיכו וינהגו כאילו לא קרה דבר, קרה דבר. החוזה הופר. מה הופר בחוזה? חתמו הסכם עם מדינה דמוקרטית, והם רואים לנגד עיניהם איך נוצרת כאן דיקטטורה. אלכסנדרה לוקש: תראה, אני לא היה הראשונה ששואלת אותך, כמובן על סיפור ההתנתקות, הרי שם גם נפל דבר מבחינת גורמים רבים, ואז קראת להם סרבנים. מה השתנה? דן חלוץ: את לא תהיי הראשונה, גם לא תהיי אחרונה, וההבדל המהותי בין ההתנתקות לבין היום, הוא שאז הייתה החלטה מדינית-פוליטית, והיום לא מדובר בהחלטה מדינית-פוליטית, היום מדובר בשינוי מבנה משטרי של מדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: עבור הרבה אנשים זה היה שבר, שבר משמעותי מאוד. קריעה מוחלטת, אתה יודע, אתה קורא לזה מדיני, אבל גם מבחינתם החוזה הופר כשפינו אנשים מביתם. דן חלוץ: ליבי, ליבי, עם כל מפוני גוש קטיף. אני לא, לא, זר לתחושות של האנשים שם. יחד עם זאת, ההשוואה אינה במקומה. סרבנות של חיילי חובה היא דבר אחד, וסרבנות שמייחסים, המילה סרבנות היא לא נכונה, הפסקת התנדבות של מילואימניקים שעברו את גיל השירות, היא דבר אחר לחלוטין. לחלוטין. וזה גם סוג אחר. אלכסנדרה לוקש: וזה לא פותח פתח, שבהחלטה מדינית אולי של ממשלה אחרת, אנשי מילואים, שכמו שאתה אומר, מתנדבים, ועברו את גיל השירות, שהם מצד אחר, יחליטו גם, לנו זה לא מתאים, אנחנו מפסיקים להתנדב. דן חלוץ: לא ולא. אני אגיד לך למה לא. אותה ממשלה, עם אותו ראש ממשלה, מכהנת למעט שנה אחת, בחמש עשרה שנים האחרונות, הרבה מההחלטות שהתקבלו לא מצאו חן בעיני חלק מהאנשים ששייכים לכאורה למחנה אחר. הם לא במחנה אחר, הם במחנה של עם ישראל. ואף אחד לא העז, לא העלה על דל דעתו לעשות מעשה שכזה, להפסיק התנדבות. לא. המשיכו ושרתו כרגיל. גם אם היו חלוקים על העמדות הפוליטיות של מקבל ההחלטות, ולכן זה לא קשור לפוליטיקה, זה קשור לשינוי המבנה, המשטרי במדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: אוקיי, טוב, אנחנו רוצים לגעת איתך בעוד נושא, וזה הנושא הסעודי, ואתמול לפי ה"וול סטריט ג'ורנל" נרשמת כנראה עוד איזושהי התקדמות בהתכנות לסוג של הסכם או נורמליזציה עם סעודיה. כמה אתה אופטימי? דן חלוץ: זה לא עניין של אופטימיות. אני אתמוך בכל מהלך שיביא להסדרים של שלום עם כל מדינה שאין לנו הסדר של שלום איתה. יחד עם זאת, צריך לוודא שאנחנו, מדינת ישראל, לא נשלם מחיר מעבר להיגיון. מה המחיר, למשל? אמצעי לחימה מתקדמים מאוד. שתיים, יכולת העשרת אורניום על אדמת סעודיה. אלכסנדרה לוקש: אומרים גורמים מסוימים, כולל שרים מסוימים בממשלה הזאת, שאם סעודיה לא תקבל את הגרעין שלה מארה״ב, היא תקבל אותו מסין או מגורמים עוינים אחרים, ומוטב לנו, לכן גם לישראל, שזה יהיה בצורה הזאת. דן חלוץ: אמירה, זה בסדר גמור, על מנת לתרץ הסכמה, לתת לסעודים יכולת העשרה, הם יתרצו את זה באמירה כזו. אני לא מקבל. אין לי שום סיבה לקבל את זה, כי לא שמעתי את האמריקאים אומרים את זה. צריך לזכור, בסופו של דבר לאמריקאים יש את האינטרס האמריקאי, האינטרס הישראלי קיים, אבל הוא לא המהות. המהות האמריקאית היא להגיע לזה שקודם כל הנפט יסחר בעולם בדולרים, ולא ביואן. זה הדבר הראשון. אלכסנדרה לוקש: בישראל יש בכלל סיי [השפעה], אתה אומר, הקו האדום, ואנחנו מבינים את זה, הקו האדום של ישראל זה אמצעי לחימה מתקדמים ואורניום מועשר בסעודיה, אבל לישראל יש בכלל את הסיי [השפעה] מול ארצות הברית, בטח בעידן הנוכחי, ביחסים בין הממשלים, להכתיב לארצות הברית? דן חלוץ: הנה נתת תשובה למה צריך מערכת יחסים טובה עם ארה״ב. אלכסנדרה לוקש: אבל כרגע... דן חלוץ: על מנת שאין לנו סיי [השפעה] לדעתי הסיי [השפעה] שלנו מוגבל, אבל זה לא חשוב אם יש לנו סיי [השפעה] או אין לנו סיי [השפעה], חשוב שנאמר את עמדתנו. ועמדתנו צריכה להיות התנגדות נחרצת ליכולת העשרת... אלכסנדרה לוקש: ואתה לא בטוח שההתנגדות הנחרצת הזאת נשמעת כשלמשל השר [רון] דרמר מדבר עם גורמים בבית הלבן? דן חלוץ: לא, אני לא בטוח. מה לעשות שכל הדיון בינינו לבין מי שמנהל היום את מדינת ישראל הוא דיון של אמון. אין אמון בשום החלטה שמתקבלת. אין אמון בשום אמירה שנאמרת. אלכסנדרה לוקש: זה מסכן אבל את ביטחון ישראל, זה שלא מושמעת התנגדות נחרצת, וזה שאולי באמת סעודה תקבל את הכלי ה... דן חלוץ: אני אגיד לך את מה זה מסכן. זה מסכן את עניין מרוץ החימוש במזרח התיכון. אם סעודיה תקבל יכולת כזו, גם המצרים ירצו יכולת כזו, גם הטורקים ירצו יכולת כזו, גם הירדנים יבקשו לסדר לעצמם כורים גרעיניים לצורכי אנרגיה. יכול להיות פה תהליך אסקלטיבי שאנחנו יודעים את ההתחלה שלו, ואנחנו לא יודעים את הסוף שלו. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אם אנחנו נאפשר את הגרעין לסעודיה, אנחנו עלולים לקבל מדינות מגורענות פה לידינו, שכנות שלנו. דן חלוץ: נקבל גרעינים בכל מדינה. יכולים לקבל. אלכסנדרה לוקש: ממש לקראת הסיום, דיברנו על מלחמת לבנון השנייה, ואני רוצה להחזיר אותך למלחמת יום כיפור, שגם אותה אתה מכיר היטב, ושאלתי אותך אם יש איזושהי תחושה של דמיון או דז'ה וו לתקופה של מלחמת לבנון, אבל יש גם זיכרונות ממלחמת יום כיפור בתקופה הזאת? דן חלוץ: תראי, בעוד חודש ושבוע, אנחנו מציינים 50 שנה למלחמת יום כיפור, אני עם מלחמת יום כיפור שירתתי בטייסת ששילמה את המחיר הכי גבוה בחיל האוויר, בנפגעים ושבויים. ואין ספק שהזיכרונות צפים. הם קיימים כל יום, אבל הם צפים במיוחד כשמגיעים לתאריך. הדבר היחיד שמטריד אותי הוא שבמלחמת יום כיפור הרגשתי יותר בטוח מאשר אני מרגיש כיום. כי אז ידענו מי אויב. הוא היה ברור, הוא היה מובהק, זה היה הצד השני, זה היה אויב. היום זה לא אויב, אנחנו נלחמים בעצמנו. ומלחמה עצמית היא דבר נורא. כי אתה מכרסם את היסודות שעליהם בנויה החברה הישראלית. אז לא כרסמנו את היסוד החברתי הישראלי. אלכסנדרה לוקש: זאת הייתה מלחמת הקיום האחרונה של ישראל, וזאת הנוכחית? דן חלוץ: זאת מלחמת קיום הרבה יותר מהותית, כי אנחנו פוגעים פה בדבר הבסיסי ביותר, וזה הלכידות החברתית של מדינת ישראל. כמובן ששותפים לזה הרבה גורמים, זה לא רק העניין הצבאי, העניין החברתי והעניין הביטחוני. אנחנו רואים את האמירה ששמעתי קודם בשולי הכניסה שלי, את קטי שיטרית. אלכסנדרה לוקש: עוד מעט נדבר איתה כאן בשידור. דן חלוץ: מה שהיא אמרה מטריד אותי מאוד. מטריד אותי מאוד. כי אנחנו לא רוצים לכפות על החרדים שירות צבאי. אנחנו רוצים שהם ישרתו את מדינת ישראל שירות כלשהו, ולא יהיו תלויים על צווארה של מדינת ישראל בלי תמורה. אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, תודה רבה על הדברים האלה הבוקר, תודה. דן חלוץ: תודה לך. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

19,806 次观看 • 1 年前

טאוב מטנף ומגדף ומחרף. רק דבר אחד הוא לא עשה ולא יעשה: להביא דוגמאות, אפילו אחת, של משהו שאנחנו כתבנו שאינו נכון. בעולמו של טאוב אין אלימות מתנחלים ואין טרור מתנחלים ובכך הוא רק מעודד אותם להמשיך ולעשות את מה שהוא טוען שהם לא עושים. גדי טאוב הוא מבכירי הרעלנים, שקרן בכיסוי של מרצה באוניברסיטה, תומך של אורבן הפאשיסט וקרלסון האנטישמי (הרבה אחרי שהתברר במי המדובר) ובעיקר- מי שיעשה הכל כדי להחריב את המוסדות הדמוקרטיים של מדינת ישראל. טאוב תומך בהתלהבות ומופיע תכופות בערוץ 14 שם קידמו את הנרטיב האנטישמי שהיועצים "היהודונים" של טרמפ, קושנר וויטקוף, שכמו יהודים מתעניינים רק בכסף, קיבלו שוחד מקטאר, ושיכנעו את טראמפ לחתום על העיסקה, תוך שהם בוגדים בעם שלהם. אצל טאוב, האמת היא אפילו לא אופציה. הנה, רק לאחרונה, אחרי ששוב תפסתי אותו בשקרים, טאוב ממשיך לטעון, ולשקר, שהוא לא קידם את עלילת הדמים והקונספירציה המתועבת המכונה "בגידה מבפנים" שאוכלת מבפנים את החברה הישראלית ו:"כל מי שעוקב אחרי הפודקסט שלי יודע שאני מתנגד לתיאוריית הבגידה כהסבר לאירועי 7 באוקטובר. יש אינספור מקומות שבהם אמרתי את זה." הוא גם כתב:"אז לא רק שלא תמכתי בתיאוריית הבגידה. אפילו הגעתי לטונים עם חברים, וחסמתי את מי שניסה להשתמש בפיד שלי כדי לקדם את התיאוריה המזיקה בתגובות שוב ושוב. זאת אף זאת. עשיתי תכנית שלמה בערוץ שלי, יחד עם ד"ר ליעד לוי, להסביר למה התיאוריה הזאת גם לא סבירה וגם מזיקה. הכותרת היתה "בגידה?". הנה בפוסט של אבינדב בגין ומצורפים מתוך אותו הפודקסט שבו הוא טוען שהסביר למה התיאוריה "לא סבירה" ועוד קטע מפודקסט אחר, רשימה חלקית מאוד. אין תחתית שהוא לא יצלול אליה, אין ערך שלא יירמוס, אין רפש בו לא יתפלש, העיקר להגיד שנתניהו לא אשם.
1:21

טאוב מטנף ומגדף ומחרף. רק דבר אחד הוא לא עשה ולא יעשה: להביא דוגמאות, אפילו אחת, של משהו שאנחנו כתבנו שאינו נכון. בעולמו של טאוב אין אלימות מתנחלים ואין טרור מתנחלים ובכך הוא רק מעודד אותם להמשיך ולעשות את מה שהוא טוען שהם לא עושים. גדי טאוב הוא מבכירי הרעלנים, שקרן בכיסוי של מרצה באוניברסיטה, תומך של אורבן הפאשיסט וקרלסון האנטישמי (הרבה אחרי שהתברר במי המדובר) ובעיקר- מי שיעשה הכל כדי להחריב את המוסדות הדמוקרטיים של מדינת ישראל. טאוב תומך בהתלהבות ומופיע תכופות בערוץ 14 שם קידמו את הנרטיב האנטישמי שהיועצים "היהודונים" של טרמפ, קושנר וויטקוף, שכמו יהודים מתעניינים רק בכסף, קיבלו שוחד מקטאר, ושיכנעו את טראמפ לחתום על העיסקה, תוך שהם בוגדים בעם שלהם. אצל טאוב, האמת היא אפילו לא אופציה. הנה, רק לאחרונה, אחרי ששוב תפסתי אותו בשקרים, טאוב ממשיך לטעון, ולשקר, שהוא לא קידם את עלילת הדמים והקונספירציה המתועבת המכונה "בגידה מבפנים" שאוכלת מבפנים את החברה הישראלית ו:"כל מי שעוקב אחרי הפודקסט שלי יודע שאני מתנגד לתיאוריית הבגידה כהסבר לאירועי 7 באוקטובר. יש אינספור מקומות שבהם אמרתי את זה." הוא גם כתב:"אז לא רק שלא תמכתי בתיאוריית הבגידה. אפילו הגעתי לטונים עם חברים, וחסמתי את מי שניסה להשתמש בפיד שלי כדי לקדם את התיאוריה המזיקה בתגובות שוב ושוב. זאת אף זאת. עשיתי תכנית שלמה בערוץ שלי, יחד עם ד"ר ליעד לוי, להסביר למה התיאוריה הזאת גם לא סבירה וגם מזיקה. הכותרת היתה "בגידה?". הנה בפוסט של אבינדב בגין ומצורפים מתוך אותו הפודקסט שבו הוא טוען שהסביר למה התיאוריה "לא סבירה" ועוד קטע מפודקסט אחר, רשימה חלקית מאוד. אין תחתית שהוא לא יצלול אליה, אין ערך שלא יירמוס, אין רפש בו לא יתפלש, העיקר להגיד שנתניהו לא אשם.

Ronen Bergman

25,608 次观看 • 1 个月前

רוני אלשיך על הסיבה למחדל השבעה באוקטובר- "החלשנו את היכולת להתמודד עם כשלי חשיבה; יש דירקטיבה מדינית, שהיא חמאס מוחלש ומורתע; [אגף המודיעין] מציג את זה [הערכת המצב] בצורה יותר עדינה. לאט לאט נוצר מצב שפתאום דירקטיבה מדינית הופכת להיות הערכת המודיעין. בלי לשים לב" ב-16 ביולי 2026, ערוץ 13 שידר ראיון שערך עמרי אסנהיים עם רוני אלשיך, לשעבר מפכ"ל המשטרה וסגן ראש השב"כ, ולהלן קטע מהראיון. עמרי אסנהיים: רונן בר [ראש השב"כ לשעבר] היה לוחם שב"כ אדיר. רוני אלשיך: נכון. עמרי אסנהיים: תן דוגמה אחת לגדולתו, מהיכרותך, בשנים שהכרת. רוני אלשיך: מבצעים מסמרי שיער שהיכולות שהוא קידם ופיתח היו תנאי להשגתם. לא רוצה להיכנס לפרטים, כי זה דברים שעדיין, אני מניח, יכולות כאלה שמשתמשים בהם. עמרי אסנהיים: הצלחת להבין איך [מתקפת] שבעה באוקטובר [2023] קרה לו? רוני אלשיך: קודם כול, זה לא קרה רק לו. זה מערכת שלמה שקרסה, בסדר? הכשל של השב"כ הוא כשל אדיר. עדיין, הוא עדיין הכי קטן מהכשלים של יתר המערכת. עמרי אסנהיים: באמת? רוני אלשיך: כן. מפני שבסופו של דבר... עמרי אסנהיים: יותר קטן מ[זה של] אמ"ן אגף המודיעין]? יותר קטן מ[זה של] אוגדת עזה? רוני אלשיך: ברור. עמרי אסנהיים: [הכשל של] שב"כ יותר קטן מכולם? רוני אלשיך: ברור, עדיין גדול מאוד. אבל עדיין הוא יותר קטן. כשאני אומר יותר קטן, זה אומר, הגורם היחידי שמשך בשרוול, הוציא התרעה, פתח חמ"ל [חדר מלחמה], הקפיץ את כולם למשרד, בסדר? זה שב"כ. זה לא קרה בשום ארגון. זה כמות הפעמים ששב"כ מעלה את האיום ואומר בוא נסכל [נחסל] את [מנהיג חמאס סעזה יחיא] סינואר או בוא נעשה עריפה של כל ההנהגה [של חמאס]. בסדר? וכמובן מסורב [על ידי הדרג המדיני]. עמרי אסנהיים: מתי בפעם הראשונה דיברת עם רונן בר אחרי השבעה באוקטובר? רוני אלשיך: לקח איזה יומיים שלושה עד שהוא התפנה לכולנו. עמרי אסנהיים: זה לא הרבה.מה השאלה הראשונה ששאלת אותו? השאלה הראשונה. רוני אלשיך: זו לא שאלה. אני לא שאלתי משום שהמטרה שלי הייתה ללכת קדימה ולא לשאול שאלות אחורה. אני לא המתחקר. עמרי אסנהיים: אתה יודע מה אני הייתי שואל אותו? איך זה קרה לך? תגיד. רוני אלשיך: אני חשבתי שזה לא הזמן תוך כדי האקט הראשון של המלחמה. עמרי אסנהיים: ומתי שהוא שאלת אותו? רוני אלשיך: ביוזמתו, הוא הציג לנו את התחקירים ואת הכשלים. ביוזמתו הוא הזמין את הווטרנים [פורשי השב"כ הבכירים] להיחשף בעצם לתחקיר. עמרי אסנהיים: מה גרם לך לתפוס את הראש? רוני אלשיך: אני חושב שהעובדה שהחלשנו את היכולת להתמודד עם כשלי חשיבה, הטרידה אותי מאוד. ואני אתן דוגמה, בסדר? אז עכשיו מתחיל סבב [לחימה עם רצועת עזה], ועכשיו אנחנו מופתעים, אז די ברור שרוצים לסגור את הסבב הזה מהר ככל שניתן, אבל בינתיים יש דירקטיבה מדינית, שהיא חמאס מוחלש ומורתע. אז ראש הממשלה עכשיו אומר, החזרנו אותה איקס שנים אחורה, עשינו להם ככה, ועכשיו הם מורתעים. עכשיו, הוא אומר את זה, און רקורד לציבור, נכון? כי הרי לא יכול להיות שנכשלנו, הרי תמיד אנחנו מנצחים. עכשיו נגיד שאני רח"ט מחקר [ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין של צה"ל], ואני מגיע אחרי יומיים להערכת מצב, אז מה אני אומר? חבר'ה, חמאס לא מוחלש, לא מורתע, לא. עמרי אסנהיים: לא, ראש הממשלה אמר. רוני אלשיך: אז כאילו, עזוב רגע, זה יושב פה, ואז אתה... עמרי אסנהיים: בתור איש מודיעין. רוני אלשיך: קצת מציג את זה בצורה יותר עדינה. לאט לאט נוצר מצב שפתאום דירקטיבה מדינית הופכת להיות הערכת המודיעין. בלי לשים לב. סימוכין:
2:58

רוני אלשיך על הסיבה למחדל השבעה באוקטובר- "החלשנו את היכולת להתמודד עם כשלי חשיבה; יש דירקטיבה מדינית, שהיא חמאס מוחלש ומורתע; [אגף המודיעין] מציג את זה [הערכת המצב] בצורה יותר עדינה. לאט לאט נוצר מצב שפתאום דירקטיבה מדינית הופכת להיות הערכת המודיעין. בלי לשים לב" ב-16 ביולי 2026, ערוץ 13 שידר ראיון שערך עמרי אסנהיים עם רוני אלשיך, לשעבר מפכ"ל המשטרה וסגן ראש השב"כ, ולהלן קטע מהראיון. עמרי אסנהיים: רונן בר [ראש השב"כ לשעבר] היה לוחם שב"כ אדיר. רוני אלשיך: נכון. עמרי אסנהיים: תן דוגמה אחת לגדולתו, מהיכרותך, בשנים שהכרת. רוני אלשיך: מבצעים מסמרי שיער שהיכולות שהוא קידם ופיתח היו תנאי להשגתם. לא רוצה להיכנס לפרטים, כי זה דברים שעדיין, אני מניח, יכולות כאלה שמשתמשים בהם. עמרי אסנהיים: הצלחת להבין איך [מתקפת] שבעה באוקטובר [2023] קרה לו? רוני אלשיך: קודם כול, זה לא קרה רק לו. זה מערכת שלמה שקרסה, בסדר? הכשל של השב"כ הוא כשל אדיר. עדיין, הוא עדיין הכי קטן מהכשלים של יתר המערכת. עמרי אסנהיים: באמת? רוני אלשיך: כן. מפני שבסופו של דבר... עמרי אסנהיים: יותר קטן מ[זה של] אמ"ן אגף המודיעין]? יותר קטן מ[זה של] אוגדת עזה? רוני אלשיך: ברור. עמרי אסנהיים: [הכשל של] שב"כ יותר קטן מכולם? רוני אלשיך: ברור, עדיין גדול מאוד. אבל עדיין הוא יותר קטן. כשאני אומר יותר קטן, זה אומר, הגורם היחידי שמשך בשרוול, הוציא התרעה, פתח חמ"ל [חדר מלחמה], הקפיץ את כולם למשרד, בסדר? זה שב"כ. זה לא קרה בשום ארגון. זה כמות הפעמים ששב"כ מעלה את האיום ואומר בוא נסכל [נחסל] את [מנהיג חמאס סעזה יחיא] סינואר או בוא נעשה עריפה של כל ההנהגה [של חמאס]. בסדר? וכמובן מסורב [על ידי הדרג המדיני]. עמרי אסנהיים: מתי בפעם הראשונה דיברת עם רונן בר אחרי השבעה באוקטובר? רוני אלשיך: לקח איזה יומיים שלושה עד שהוא התפנה לכולנו. עמרי אסנהיים: זה לא הרבה.מה השאלה הראשונה ששאלת אותו? השאלה הראשונה. רוני אלשיך: זו לא שאלה. אני לא שאלתי משום שהמטרה שלי הייתה ללכת קדימה ולא לשאול שאלות אחורה. אני לא המתחקר. עמרי אסנהיים: אתה יודע מה אני הייתי שואל אותו? איך זה קרה לך? תגיד. רוני אלשיך: אני חשבתי שזה לא הזמן תוך כדי האקט הראשון של המלחמה. עמרי אסנהיים: ומתי שהוא שאלת אותו? רוני אלשיך: ביוזמתו, הוא הציג לנו את התחקירים ואת הכשלים. ביוזמתו הוא הזמין את הווטרנים [פורשי השב"כ הבכירים] להיחשף בעצם לתחקיר. עמרי אסנהיים: מה גרם לך לתפוס את הראש? רוני אלשיך: אני חושב שהעובדה שהחלשנו את היכולת להתמודד עם כשלי חשיבה, הטרידה אותי מאוד. ואני אתן דוגמה, בסדר? אז עכשיו מתחיל סבב [לחימה עם רצועת עזה], ועכשיו אנחנו מופתעים, אז די ברור שרוצים לסגור את הסבב הזה מהר ככל שניתן, אבל בינתיים יש דירקטיבה מדינית, שהיא חמאס מוחלש ומורתע. אז ראש הממשלה עכשיו אומר, החזרנו אותה איקס שנים אחורה, עשינו להם ככה, ועכשיו הם מורתעים. עכשיו, הוא אומר את זה, און רקורד לציבור, נכון? כי הרי לא יכול להיות שנכשלנו, הרי תמיד אנחנו מנצחים. עכשיו נגיד שאני רח"ט מחקר [ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין של צה"ל], ואני מגיע אחרי יומיים להערכת מצב, אז מה אני אומר? חבר'ה, חמאס לא מוחלש, לא מורתע, לא. עמרי אסנהיים: לא, ראש הממשלה אמר. רוני אלשיך: אז כאילו, עזוב רגע, זה יושב פה, ואז אתה... עמרי אסנהיים: בתור איש מודיעין. רוני אלשיך: קצת מציג את זה בצורה יותר עדינה. לאט לאט נוצר מצב שפתאום דירקטיבה מדינית הופכת להיות הערכת המודיעין. בלי לשים לב. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

21,961 次观看 • 2 个月前

קובי שבתאי הוא הרבה דברים: לוחם עז נפש, איש טוב, מעטנש שהלב שלו במקום הנכון. אבל אני חושב שהיום כולם מבינים - הוא לא היה מתאים להיות מפכ"ל. את זה ידע גם אמיר אוחנה ובגלל זה גם מינה אותו. זה כמעט לא הוזכר אבל שילמנו שכר לימוד יקר עם מפכ"ל חסר ניסיון באירועי שומר חומות ובאסון מירון. שבתאי התכופף בפני בן גביר כשנסע לבת מצווה בקרית ארבע עוד לפני בכלל שבן גביר נכנס לתפקיד ובכך סימן לכל המשטרה מי המפכ"ל האמיתי של המשטרה. שבתאי העדיף לוותר על טקס הענקת דרגות באותו היום והעדיף להתחנף לבן גביר, שמיד זיהה את החולשה והסתער. שבתאי פתח לבן גביר את הדלת להשתלטות על המשטרה ולא היה חזק לעמוד מולו וחמור מכך, שיתף איתו פעולה בהדחת מפקד מחוז ת"א. כשהבין כמה מתב המשטרה חמור והתחיל לעמוד מול בן גביר, זה היה מאוחר מדי. גם היום משום מה הוא מסרב לספר הכל ועדיין, את התכנית של עובדה חייבים להגיש כמוצג בבג"ץ להדחת בן גביר, שיראו השופטים ממקור ראשון מה קורה כשנותנים לעבריין להשתלט על המשטרה. לשבתאי יש נקודת זכות גדולה אצלי, כשהיה היחיד שענה לשיחות שלי ב-7 באוקטובר ושלח כוחות למיקומי ניצולי הנובה. עשרות מיקומים. לא אשכח לו את זה. אבל גם כיום מסתתרים מאחורי סיפורי גבורה של שוטרים קריסה גדולה של המשטרה באותו יום ועוד קודם באישור מסיבת הנובה. שבתאי איש טוב שלפחות היה לו בשלהי הכהונה את האומץ להתעמת עם בן גביר. היום יש לנו מפכ"ל שמפחד ממנו ומשטרה כנועה לחלוטין. מפוחדת, רועדת, מתרפסת ומלקקת. את התוצאות אנחנו רואים בדם ורציחות ברחוב. מגיעה לנו משטרה אחרת ואני שוב אומר: אפשר להציל את המשטרה. לא רק שאפשר, חייבים.
2:06

קובי שבתאי הוא הרבה דברים: לוחם עז נפש, איש טוב, מעטנש שהלב שלו במקום הנכון. אבל אני חושב שהיום כולם מבינים - הוא לא היה מתאים להיות מפכ"ל. את זה ידע גם אמיר אוחנה ובגלל זה גם מינה אותו. זה כמעט לא הוזכר אבל שילמנו שכר לימוד יקר עם מפכ"ל חסר ניסיון באירועי שומר חומות ובאסון מירון. שבתאי התכופף בפני בן גביר כשנסע לבת מצווה בקרית ארבע עוד לפני בכלל שבן גביר נכנס לתפקיד ובכך סימן לכל המשטרה מי המפכ"ל האמיתי של המשטרה. שבתאי העדיף לוותר על טקס הענקת דרגות באותו היום והעדיף להתחנף לבן גביר, שמיד זיהה את החולשה והסתער. שבתאי פתח לבן גביר את הדלת להשתלטות על המשטרה ולא היה חזק לעמוד מולו וחמור מכך, שיתף איתו פעולה בהדחת מפקד מחוז ת"א. כשהבין כמה מתב המשטרה חמור והתחיל לעמוד מול בן גביר, זה היה מאוחר מדי. גם היום משום מה הוא מסרב לספר הכל ועדיין, את התכנית של עובדה חייבים להגיש כמוצג בבג"ץ להדחת בן גביר, שיראו השופטים ממקור ראשון מה קורה כשנותנים לעבריין להשתלט על המשטרה. לשבתאי יש נקודת זכות גדולה אצלי, כשהיה היחיד שענה לשיחות שלי ב-7 באוקטובר ושלח כוחות למיקומי ניצולי הנובה. עשרות מיקומים. לא אשכח לו את זה. אבל גם כיום מסתתרים מאחורי סיפורי גבורה של שוטרים קריסה גדולה של המשטרה באותו יום ועוד קודם באישור מסיבת הנובה. שבתאי איש טוב שלפחות היה לו בשלהי הכהונה את האומץ להתעמת עם בן גביר. היום יש לנו מפכ"ל שמפחד ממנו ומשטרה כנועה לחלוטין. מפוחדת, רועדת, מתרפסת ומלקקת. את התוצאות אנחנו רואים בדם ורציחות ברחוב. מגיעה לנו משטרה אחרת ואני שוב אומר: אפשר להציל את המשטרה. לא רק שאפשר, חייבים.

Josh Breiner

50,323 次观看 • 7 个月前

נתחיל מהעיקר: תראו את התמונה הזאת של נערי גבעות נכנסים לתוך המסעדה של מרגוס, חייל שסיים את המילואים לא מזמן בסיירת גבעתי ברצועת עזה. הם משחיתים ציוד, שןברים כד עתיק יומין ומבריחים את הסועדים. למה? כי המסעדה נוצרית והוא נוצרי. לוחם שמסכן את חייו בשביל אלו אשכרה עובר נצרופוביה פשע שנאה רק כי הוא ארמני נוצרי. התיעודים של ריסוס פלפל והשחתה הם בלתי ייאמנים. שנה שלמה שאני קודח על נצרופוביה ושום דבר לה משתנה. כל המעשים מול מרחב דוד, ממש ליד התחנת משטרה. לא הפסיקו לפני שנה אחרי תחקיר כומר ליום אחד להוציא הודעות על תפיסת חשודים. אבל מה קרה השנה? נצרופוביה חזרה מתחת לאף של משטרת ירושלים. אני אגיד שאני אמשיך לחשוף עכשיו למשני: מצרף יחד עם הכתבה המדהימה עם ראיון עם מרגוס הלוחם המדהים את הכחשת המשטרה לכתבה. ההכחשה הם טוענים שאני משקר. משקר במה? בזה שהמשטרה לא מצליחה לזהות את החשודים. אני יודע שתגידו שהם עצרו אדם אחד. רק מה? הם עצרו רק אחד מתוך חמישה! גם ההודעה הזאת יצאה אחרי הציוץ המקורי שלי על ההתנכלות לעסק של מרגוס. את שלושת הפורעים שנכנסו למסעדה הם בטח ובטח לא עצרו. לא רק שלא עצרו, לפי מרגוס, לפני שבוע וחצי זה גם לא עניין אותם. גם אחרי שהם ציינו את שמי בהודעת הכפשה על התעקשות בטיפול בנצרופוביה, לא אחשוף מי הדובר שהחליט לנסות לעשות לי שיימינג, לא ארד לרמה. רק אציין שזה אותו אחד שגם שיקר בהודעה שלו וכתב ותדרך שבגופו של יובל קסטלמן אין קליעים באופן חד משמעי ואז חשפנו את ה ct! בו היה כתוב באופן חד משמעי שיש קליעים והוא נקבר בלי נתיחה.
4:20

נתחיל מהעיקר: תראו את התמונה הזאת של נערי גבעות נכנסים לתוך המסעדה של מרגוס, חייל שסיים את המילואים לא מזמן בסיירת גבעתי ברצועת עזה. הם משחיתים ציוד, שןברים כד עתיק יומין ומבריחים את הסועדים. למה? כי המסעדה נוצרית והוא נוצרי. לוחם שמסכן את חייו בשביל אלו אשכרה עובר נצרופוביה פשע שנאה רק כי הוא ארמני נוצרי. התיעודים של ריסוס פלפל והשחתה הם בלתי ייאמנים. שנה שלמה שאני קודח על נצרופוביה ושום דבר לה משתנה. כל המעשים מול מרחב דוד, ממש ליד התחנת משטרה. לא הפסיקו לפני שנה אחרי תחקיר כומר ליום אחד להוציא הודעות על תפיסת חשודים. אבל מה קרה השנה? נצרופוביה חזרה מתחת לאף של משטרת ירושלים. אני אגיד שאני אמשיך לחשוף עכשיו למשני: מצרף יחד עם הכתבה המדהימה עם ראיון עם מרגוס הלוחם המדהים את הכחשת המשטרה לכתבה. ההכחשה הם טוענים שאני משקר. משקר במה? בזה שהמשטרה לא מצליחה לזהות את החשודים. אני יודע שתגידו שהם עצרו אדם אחד. רק מה? הם עצרו רק אחד מתוך חמישה! גם ההודעה הזאת יצאה אחרי הציוץ המקורי שלי על ההתנכלות לעסק של מרגוס. את שלושת הפורעים שנכנסו למסעדה הם בטח ובטח לא עצרו. לא רק שלא עצרו, לפי מרגוס, לפני שבוע וחצי זה גם לא עניין אותם. גם אחרי שהם ציינו את שמי בהודעת הכפשה על התעקשות בטיפול בנצרופוביה, לא אחשוף מי הדובר שהחליט לנסות לעשות לי שיימינג, לא ארד לרמה. רק אציין שזה אותו אחד שגם שיקר בהודעה שלו וכתב ותדרך שבגופו של יובל קסטלמן אין קליעים באופן חד משמעי ואז חשפנו את ה ct! בו היה כתוב באופן חד משמעי שיש קליעים והוא נקבר בלי נתיחה.

Yossi Eli

84,831 次观看 • 2 年前

תקשיבו לסיפור מטורף: שוחחתי עכשיו עם חברה המקורבת לנשיא טראמפ. (גילוי נאות, היא מאוד מקפידה שלא לומר לי כלום בד"כ). ניסיתי להבין מאיפה צצה עוד נסיעה של מממן החמאס לבית הלבן והיא חזרה על אותה התשובה שנתנה לי בעבר (שיתפתי אתכם): בבית הלבן נערכים לתת "מקלט משפטי" למממן החמאס כחלק מ"עסקה לסיום המשפט והמלחמה". (עוד פשע מטורף של מממן החמאס, אבל בואו נתעלם מזה לרגע). פרטים נוספים: 1. הבית הלבן לא ממש מנסה להסתיר את זה. טראמפ הבטיח למממן החמאס שיעזור לו בחנינה תמורת סיום המלחמה. 2. כל הסיפור עם בוז'י מבושל ומתוכנן לפרטי פרטים (לא באמת מפתיע). 3. עם הפרישה, מממן החמאס יעבור לארה"ב שם יזכה להגנה אמריקאית מול צוי המעצר העומדים מולו (אין לי מושג איך זה יעבוד). 4. המעבר למיאמי נועד כדי להגן גם על השיכורה וגם על הבן, וגם כדי להתחמק מחקירות ה-7 באוקטובר (שלא מוגנים ב-"הסכם" המתבשל). הפרשנות שלי: האם זה מה שמממן החמאס באמת מתכנן לעשות? ממש לא. הוא יעשה הכל כדי להשאר על הכיסא בכל מחיר ולהמליך את ילד"ז, אבל כמו כל דיקטטור הוא מכין לעצמו תוכנית מילוט כי הוא יודע שהזמן שלו קצר: - אחרי סיום עדות מממן החמאס הסיכוי לעסקת טיעון יהיה כמעט אפס. - הוא יודע שיורשע לפחות בחלק מהתיקים וזה רק חימום למשפטי ניר עוז. - הוא יודע שעם המעבר לשלב ב' הקרב בעזה (חזון המדינה הפלסטינית של טראמפ מתקדם), סמוטריץ ובן גביר יפילו את הממשלה. - הוא רואה את הקואליציה גוססת. - הוא יודע שהוא מפסיד בבחירות. גם מממן החמאס וגם בוז’י מבינים שאין סיכוי ל"בקשת החנינה" הנוכחית - זה מהלך פתיחה קלאסי. בוז'י יודע שהזעם הציבורי ירדוף אותו עד סוף הימים. יש לו ולמיכל יותר מדי מה להפסיד והוא למעשה עובד כעו"ד של מממן החמאס ומנסה לרבע את המעגל עם פרישה של מממן החמאס למיאמי בתמיכת טראמפ. בקיצור, זה זמן ההכרעה! זה הזמן להגביר את המחאה! אסור שבוז'י יגמגם. מממן החמאס חייב להבין שגלות מיאמי בחסות טראמפ היא האופציה הכי טובה שתהיה לו ולמשפחתו המופרעת. (באופן אישי אני מתנגד לזה - מממן החמאס צריך לסיים את חייו בכלא). מצרף את הנאום שלי מהיום מול בית הנשיא
3:18

תקשיבו לסיפור מטורף: שוחחתי עכשיו עם חברה המקורבת לנשיא טראמפ. (גילוי נאות, היא מאוד מקפידה שלא לומר לי כלום בד"כ). ניסיתי להבין מאיפה צצה עוד נסיעה של מממן החמאס לבית הלבן והיא חזרה על אותה התשובה שנתנה לי בעבר (שיתפתי אתכם): בבית הלבן נערכים לתת "מקלט משפטי" למממן החמאס כחלק מ"עסקה לסיום המשפט והמלחמה". (עוד פשע מטורף של מממן החמאס, אבל בואו נתעלם מזה לרגע). פרטים נוספים: 1. הבית הלבן לא ממש מנסה להסתיר את זה. טראמפ הבטיח למממן החמאס שיעזור לו בחנינה תמורת סיום המלחמה. 2. כל הסיפור עם בוז'י מבושל ומתוכנן לפרטי פרטים (לא באמת מפתיע). 3. עם הפרישה, מממן החמאס יעבור לארה"ב שם יזכה להגנה אמריקאית מול צוי המעצר העומדים מולו (אין לי מושג איך זה יעבוד). 4. המעבר למיאמי נועד כדי להגן גם על השיכורה וגם על הבן, וגם כדי להתחמק מחקירות ה-7 באוקטובר (שלא מוגנים ב-"הסכם" המתבשל). הפרשנות שלי: האם זה מה שמממן החמאס באמת מתכנן לעשות? ממש לא. הוא יעשה הכל כדי להשאר על הכיסא בכל מחיר ולהמליך את ילד"ז, אבל כמו כל דיקטטור הוא מכין לעצמו תוכנית מילוט כי הוא יודע שהזמן שלו קצר: - אחרי סיום עדות מממן החמאס הסיכוי לעסקת טיעון יהיה כמעט אפס. - הוא יודע שיורשע לפחות בחלק מהתיקים וזה רק חימום למשפטי ניר עוז. - הוא יודע שעם המעבר לשלב ב' הקרב בעזה (חזון המדינה הפלסטינית של טראמפ מתקדם), סמוטריץ ובן גביר יפילו את הממשלה. - הוא רואה את הקואליציה גוססת. - הוא יודע שהוא מפסיד בבחירות. גם מממן החמאס וגם בוז’י מבינים שאין סיכוי ל"בקשת החנינה" הנוכחית - זה מהלך פתיחה קלאסי. בוז'י יודע שהזעם הציבורי ירדוף אותו עד סוף הימים. יש לו ולמיכל יותר מדי מה להפסיד והוא למעשה עובד כעו"ד של מממן החמאס ומנסה לרבע את המעגל עם פרישה של מממן החמאס למיאמי בתמיכת טראמפ. בקיצור, זה זמן ההכרעה! זה הזמן להגביר את המחאה! אסור שבוז'י יגמגם. מממן החמאס חייב להבין שגלות מיאמי בחסות טראמפ היא האופציה הכי טובה שתהיה לו ולמשפחתו המופרעת. (באופן אישי אני מתנגד לזה - מממן החמאס צריך לסיים את חייו בכלא). מצרף את הנאום שלי מהיום מול בית הנשיא

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

17,907 次观看 • 9 个月前

שישה וחצי חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – איל נוה מ"אחים לנשק": "הצבא מתפרק. אין צבא, [אין] צבא העם בישראל היום; אנחנו אוספים חתימות; עשרות אלפי חתימות של אנשים שלא יבואו להתנדב לצבא; אין לו [לשר הביטחון יואב גלנט] צבא, [הוא] צריך לדעת את זה. הצבא שלו מתפרק" ב-24 במרץ 2023, איל נוה, ממייסדי ארגון "אחים לנשק" וממנהיגיו, התארח בתוכניתם של יואב לימור וגלית גוטמן בערוץ 12. להלן תוכן הראיון: יואב לימור: באולפן איתנו אחד ממובילי המחאה איל נוה. בוקר טוב. איל נוה: בוקר. יואב לימור: איפה אתה עושה מילואים? איל נוה: סיירת מטכ"ל. יואב לימור: סיירת מטכ"ל. זאת אומרת, אתה חלק ממחאת המ"מ [המבצעים המיוחדים], מה שנקרא. איל נוה: לא, אנחנו אחים לנשק. יואב לימור: אחים לנשק, אוקיי. כשאתה שמעת אתמול את ראש הממשלה [בנימין נתניהו], אומר, אני לוקח את זה על עצמי, אני אוביל עכשיו את הפיוס, אני אוביל תהליך, אני ראש הממשלה של כולם, דאג לזכויות הפרט. מה שמעת באוזן ומה זה אומר על המשך הפעילות שלכם? איל נוה: שמעתי שאנחנו ממשיכים בכל הכוח, שמעתי שבית המשפט נמחק, שנכנסים שופטים מטעם, שמעתי שכל החוקים הולכים לעבור. ב[שתי מילים שאינן ברורות] קיבלנו היום את הסלאמי, קיבלנו. יואב לימור: ומה זה אומר על ההתנדבות שלכם להמשך, למילואים? איל נוה: אנחנו הצהרנו כבר השבוע שאנחנו מפסיקים להתנדב למילואים, במידה והחוק יעבור. מבחינתנו זה לא עובר, אנחנו במלחמה. אנחנו במלחמת העצמאות השנייה שלנו. כולנו, כולכם פה. אנחנו במלחמת העצמאות השנייה, ואנחנו הולכים להילחם על הבית שלנו, על מדינת ישראל, על מדינת ישראל דמוקרטית. גלית גוטמן: אני רוצה לשאול אותך, איל, אתה יודע, אנחנו כבר 12 שבועות לתוך המחאה הזאת, אתם בין הראשונים שהצטרפו. והרימו את הדגל. אני מתארת לעצמי שלא היה פשוט, לא היה פשוט בימים הראשונים לחשוב שאתה, כבן אדם, שלקחת על עצמו להיות חלק מסיירת מטכ"ל, זה אומר שאתה מחויב ב-200% למדינה הזאת, לעשות את ההחלטה הזאת [שלא להתנדב לשירות מילואים]. כמה מתסכל לראות שאתם נמצאים בכל מקום, שאנשים קוראים לכם טרוריסטים, אנרכיסטים, סרבנים, ולמעלה שם יושב [ראש הממשלה] בנימין נתניהו ולא סופר אתכם. כרגע זה מה שאני רואה. ברגע שהוא לא עוצר את החקיקה, ברגע שהוא שומע מהרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ומראשי [מערכת] הביטחון מה קורה פה ואיזה סכנות צפויות, הוא בטוח שאתם תגיעו מחר. איל נוה: הוא טועה. אנחנו לא נגיע. אנחנו בתוך המלחמה שלנו, ולכן אנחנו נעמוד מאוד מאוד חזק. אני מתחיל בכלל ב[שר הביטחון יואב] גלנט, שבמשך 11 שבועות לא מדבר, שותק. יש לי שר ביטחון שאין לו מיתרי קול. לא שמענו אותו בשום מקום אומר על שום דבר. וגם אתמול הוא היה צריך להחליט בין האם הוא שומר על ביטחון ישראל, או שהוא שייך למשפחת נתניהו. נכנס לחדר וחזר מקופל. אנחנו ממשיכים בכל הכוח את הדבר הזה. אנחנו מרגישים שהמדינה מתפוררת. אנחנו חתמנו על זה שאנחנו מפסיקים להתנדב, ואנחנו 25 שנה עושים מילואים, אנחנו קרועים מבפנים. יואב לימור: אבל איל, אני, אני, אתה אמרת דברים שלא יבנו עלינו, אנחנו לא נבוא. אתה רוצה להגיד שאם מחר מתחילה מלחמה עם לבנון, מתחילה מלחמה עם עזה, אתה אומר אנחנו לא שם? איל נוה: אנחנו כבר עכשיו במלחמה. אנחנו במלחמת העצמאות, אתם לא שמים לב לזה. אנחנו בתוך מלחמה, אתם הדבר הבא דרך אגב. בהתחלה זה מתחיל בעולם הזה, זה מתחיל מהחלשת בית המשפט, והוא עובר אחרי זה לתקשורת, ואחרי זה לאקדמיה, ואנחנו [מילה לא ברורה]. אתם לא מכירים, עשו לו רחובות, פשוט תצאו לרחובות. יואב לימור: אנחנו מבינים. אני לא מתבלבל, אני שומע את שר התקשורת [ד"ר שלמה קרעי] ומה הוא אומר, אדם שלא מבין כלום בתקשורת, אבל אני שומע היטב, בזה אני לא מתבלבל. אבל אני שואל אותך, בסוף, אם מחר יפלו פה טילים על הבית שלך, לא תצא לשמור על הילדים? איל נוה: ברור שבסוף אנחנו חיילים ונבוא להילחם, זה לא שאלה. אבל כרגע בשלב הזה אין אימונים. אתה אמרת לפני כמה דקות שאתה יודע מה הולך לקרות ביום ראשון. אנחנו מחריפים את המאבק שלנו. אנחנו לא נוותר על המדינה שלנו. יואב לימור: עכשיו, אני חושב רגע על נקרא לו י', מפקד סיירת מטכ"ל, אלוף משנה, שעושה רשימת מלאי הבוקר הזה ואומר, חסרים לי הרבה מאוד אנשים. איל נוה: המון. רני רהב: לא חסרים לו, [יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, שמחה] רוטמן יבוא. איל נוה: אנחנו, לפני שבוע הייתי במילואים, חסרים המון אנשים. לא מגיעים, פשוט לא נמצאים. גלית גוטמן: כשאתה אומר אנחנו נחריף את הצעדים, מה עוד נמצא בארסנל הנשק שלכם? איל נוה: יש עוד הרבה, לא נגיד את זה פה כמובן, אבל יש לנו עוד הרבה מהלכים שאנחנו מתכוונים לעשות. לא נוותר. אני קורא מפה לכולם לצאת מהכורסה, לצאת לרחוב, להמשיך להפגין. אתמול נעצר, בדיוק אותו קצין [סא"ל במילואים רון שרף] שנכנס לתוך בית להציל את נחשון וקסמן, וחטף כדור והוא נעצר. תבינו מה קורה. העם נקרע. פשוט נקרע. יואב לימור: תגיד, מה אתה עונה לאלה שאומרים? אתם סרבנים. בסוף, הרי אתם, כולנו, כשהיה סרבנות בהתנתקות, אמרנו לא יכולה להיות סרבנות. והנה עכשיו יש סרבנות. וכאילו אתם הופכים את זה ללגיטימי. מחר זה יהיה מהצד השני, מה תגידו להם? אז מה אתה עונה למי שאומר לך את זה? איל נוה: אנחנו מתנדבי מילואים. עוד פעם, אנחנו מסבירים את זה והסבירו את זה מספיק פעמים. אנחנו באים למילואים כמתנדבים. אחרי 25 שנה אנחנו לא חייבים לבוא למילואים, אנחנו מפסיקים את ההתנדבות שלנו. ככה גם הטייסים, ככה גם כולם. ולכן זו אינה סרבנות. סרבנות יש רק בצד שני, דרך אגב. שם נמצאת הסרבנות. אנחנו נותנים מהנשמה שלנו. אנשים שבאים במשך שנים. יואב לימור: מה זה הצד השני? החרדים שלא מתגייסים? איל נוה: החרדים שלא מתגייסים ועוד. אני חושב שכמות הצבא שאני עשיתי במשך החיים, זה רוב הממשלה לא עשתה את כמות הצבא כמובן, ולכן אנחנו ממשיכים את המאבק שלנו בכל כוח, אנחנו לא מסרבים, אנחנו שומרים על המדינה, אנחנו מרגישים שאנחנו מובילים את המחאה הזאת למקום שבו ישראל תישאר יהודית ודמוקרטית. יואב לימור: שאלה אחת אחרונה. [שר החקלאות] אבי דיכטר, בוגר היחידה שלך, ראש השב"כ לשעבר, לו [הוא] יושב כאן עכשיו מולך, מה אתה אומר לו? איל נוה: אני אומר שהוא חייב להבין שהעם שלנו נקרע, צריך לעצור דחוף. אני אומר לו שאנחנו מתפרקים, הלכידות החברתית מתפרקת, הצבא מתפרק. אין צבא, [אין] צבא העם בישראל היום. אתם לא תבינו, אנחנו אחרי, אנחנו אוספים חתימות, אנחנו בעשרות אלפי חתימות של אנשים שלא יבואו להתנדב לצבא. זאת המציאות כרגע, ואני חושב שהם [הממשלה] מבינים את זה ולא אכפת להם. גלית גוטמן: מה הציפייה שלכם מ[שר הביטחון יואב] גלנט? איל נוה: לעמוד לצד הביטחון, לעמוד לצד אזרחי ישראל, לשמור על הביטחון. אין לו צבא, [הוא] צריך לדעת את זה. הצבא שלו מתפרק. ולכן הוא חייב, חייב לקום ולהגיד, תעצרו את החקיקה, שבו לדבר. יש לנו מדינה אחת, יש לנו עם אחד, חייבים לעצור ולדבר. זאת האחריות שלו. יואב לימור: כן. אייל, תודה על הדברים האלה. סימוכין:
5:58

שישה וחצי חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – איל נוה מ"אחים לנשק": "הצבא מתפרק. אין צבא, [אין] צבא העם בישראל היום; אנחנו אוספים חתימות; עשרות אלפי חתימות של אנשים שלא יבואו להתנדב לצבא; אין לו [לשר הביטחון יואב גלנט] צבא, [הוא] צריך לדעת את זה. הצבא שלו מתפרק" ב-24 במרץ 2023, איל נוה, ממייסדי ארגון "אחים לנשק" וממנהיגיו, התארח בתוכניתם של יואב לימור וגלית גוטמן בערוץ 12. להלן תוכן הראיון: יואב לימור: באולפן איתנו אחד ממובילי המחאה איל נוה. בוקר טוב. איל נוה: בוקר. יואב לימור: איפה אתה עושה מילואים? איל נוה: סיירת מטכ"ל. יואב לימור: סיירת מטכ"ל. זאת אומרת, אתה חלק ממחאת המ"מ [המבצעים המיוחדים], מה שנקרא. איל נוה: לא, אנחנו אחים לנשק. יואב לימור: אחים לנשק, אוקיי. כשאתה שמעת אתמול את ראש הממשלה [בנימין נתניהו], אומר, אני לוקח את זה על עצמי, אני אוביל עכשיו את הפיוס, אני אוביל תהליך, אני ראש הממשלה של כולם, דאג לזכויות הפרט. מה שמעת באוזן ומה זה אומר על המשך הפעילות שלכם? איל נוה: שמעתי שאנחנו ממשיכים בכל הכוח, שמעתי שבית המשפט נמחק, שנכנסים שופטים מטעם, שמעתי שכל החוקים הולכים לעבור. ב[שתי מילים שאינן ברורות] קיבלנו היום את הסלאמי, קיבלנו. יואב לימור: ומה זה אומר על ההתנדבות שלכם להמשך, למילואים? איל נוה: אנחנו הצהרנו כבר השבוע שאנחנו מפסיקים להתנדב למילואים, במידה והחוק יעבור. מבחינתנו זה לא עובר, אנחנו במלחמה. אנחנו במלחמת העצמאות השנייה שלנו. כולנו, כולכם פה. אנחנו במלחמת העצמאות השנייה, ואנחנו הולכים להילחם על הבית שלנו, על מדינת ישראל, על מדינת ישראל דמוקרטית. גלית גוטמן: אני רוצה לשאול אותך, איל, אתה יודע, אנחנו כבר 12 שבועות לתוך המחאה הזאת, אתם בין הראשונים שהצטרפו. והרימו את הדגל. אני מתארת לעצמי שלא היה פשוט, לא היה פשוט בימים הראשונים לחשוב שאתה, כבן אדם, שלקחת על עצמו להיות חלק מסיירת מטכ"ל, זה אומר שאתה מחויב ב-200% למדינה הזאת, לעשות את ההחלטה הזאת [שלא להתנדב לשירות מילואים]. כמה מתסכל לראות שאתם נמצאים בכל מקום, שאנשים קוראים לכם טרוריסטים, אנרכיסטים, סרבנים, ולמעלה שם יושב [ראש הממשלה] בנימין נתניהו ולא סופר אתכם. כרגע זה מה שאני רואה. ברגע שהוא לא עוצר את החקיקה, ברגע שהוא שומע מהרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ומראשי [מערכת] הביטחון מה קורה פה ואיזה סכנות צפויות, הוא בטוח שאתם תגיעו מחר. איל נוה: הוא טועה. אנחנו לא נגיע. אנחנו בתוך המלחמה שלנו, ולכן אנחנו נעמוד מאוד מאוד חזק. אני מתחיל בכלל ב[שר הביטחון יואב] גלנט, שבמשך 11 שבועות לא מדבר, שותק. יש לי שר ביטחון שאין לו מיתרי קול. לא שמענו אותו בשום מקום אומר על שום דבר. וגם אתמול הוא היה צריך להחליט בין האם הוא שומר על ביטחון ישראל, או שהוא שייך למשפחת נתניהו. נכנס לחדר וחזר מקופל. אנחנו ממשיכים בכל הכוח את הדבר הזה. אנחנו מרגישים שהמדינה מתפוררת. אנחנו חתמנו על זה שאנחנו מפסיקים להתנדב, ואנחנו 25 שנה עושים מילואים, אנחנו קרועים מבפנים. יואב לימור: אבל איל, אני, אני, אתה אמרת דברים שלא יבנו עלינו, אנחנו לא נבוא. אתה רוצה להגיד שאם מחר מתחילה מלחמה עם לבנון, מתחילה מלחמה עם עזה, אתה אומר אנחנו לא שם? איל נוה: אנחנו כבר עכשיו במלחמה. אנחנו במלחמת העצמאות, אתם לא שמים לב לזה. אנחנו בתוך מלחמה, אתם הדבר הבא דרך אגב. בהתחלה זה מתחיל בעולם הזה, זה מתחיל מהחלשת בית המשפט, והוא עובר אחרי זה לתקשורת, ואחרי זה לאקדמיה, ואנחנו [מילה לא ברורה]. אתם לא מכירים, עשו לו רחובות, פשוט תצאו לרחובות. יואב לימור: אנחנו מבינים. אני לא מתבלבל, אני שומע את שר התקשורת [ד"ר שלמה קרעי] ומה הוא אומר, אדם שלא מבין כלום בתקשורת, אבל אני שומע היטב, בזה אני לא מתבלבל. אבל אני שואל אותך, בסוף, אם מחר יפלו פה טילים על הבית שלך, לא תצא לשמור על הילדים? איל נוה: ברור שבסוף אנחנו חיילים ונבוא להילחם, זה לא שאלה. אבל כרגע בשלב הזה אין אימונים. אתה אמרת לפני כמה דקות שאתה יודע מה הולך לקרות ביום ראשון. אנחנו מחריפים את המאבק שלנו. אנחנו לא נוותר על המדינה שלנו. יואב לימור: עכשיו, אני חושב רגע על נקרא לו י', מפקד סיירת מטכ"ל, אלוף משנה, שעושה רשימת מלאי הבוקר הזה ואומר, חסרים לי הרבה מאוד אנשים. איל נוה: המון. רני רהב: לא חסרים לו, [יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, שמחה] רוטמן יבוא. איל נוה: אנחנו, לפני שבוע הייתי במילואים, חסרים המון אנשים. לא מגיעים, פשוט לא נמצאים. גלית גוטמן: כשאתה אומר אנחנו נחריף את הצעדים, מה עוד נמצא בארסנל הנשק שלכם? איל נוה: יש עוד הרבה, לא נגיד את זה פה כמובן, אבל יש לנו עוד הרבה מהלכים שאנחנו מתכוונים לעשות. לא נוותר. אני קורא מפה לכולם לצאת מהכורסה, לצאת לרחוב, להמשיך להפגין. אתמול נעצר, בדיוק אותו קצין [סא"ל במילואים רון שרף] שנכנס לתוך בית להציל את נחשון וקסמן, וחטף כדור והוא נעצר. תבינו מה קורה. העם נקרע. פשוט נקרע. יואב לימור: תגיד, מה אתה עונה לאלה שאומרים? אתם סרבנים. בסוף, הרי אתם, כולנו, כשהיה סרבנות בהתנתקות, אמרנו לא יכולה להיות סרבנות. והנה עכשיו יש סרבנות. וכאילו אתם הופכים את זה ללגיטימי. מחר זה יהיה מהצד השני, מה תגידו להם? אז מה אתה עונה למי שאומר לך את זה? איל נוה: אנחנו מתנדבי מילואים. עוד פעם, אנחנו מסבירים את זה והסבירו את זה מספיק פעמים. אנחנו באים למילואים כמתנדבים. אחרי 25 שנה אנחנו לא חייבים לבוא למילואים, אנחנו מפסיקים את ההתנדבות שלנו. ככה גם הטייסים, ככה גם כולם. ולכן זו אינה סרבנות. סרבנות יש רק בצד שני, דרך אגב. שם נמצאת הסרבנות. אנחנו נותנים מהנשמה שלנו. אנשים שבאים במשך שנים. יואב לימור: מה זה הצד השני? החרדים שלא מתגייסים? איל נוה: החרדים שלא מתגייסים ועוד. אני חושב שכמות הצבא שאני עשיתי במשך החיים, זה רוב הממשלה לא עשתה את כמות הצבא כמובן, ולכן אנחנו ממשיכים את המאבק שלנו בכל כוח, אנחנו לא מסרבים, אנחנו שומרים על המדינה, אנחנו מרגישים שאנחנו מובילים את המחאה הזאת למקום שבו ישראל תישאר יהודית ודמוקרטית. יואב לימור: שאלה אחת אחרונה. [שר החקלאות] אבי דיכטר, בוגר היחידה שלך, ראש השב"כ לשעבר, לו [הוא] יושב כאן עכשיו מולך, מה אתה אומר לו? איל נוה: אני אומר שהוא חייב להבין שהעם שלנו נקרע, צריך לעצור דחוף. אני אומר לו שאנחנו מתפרקים, הלכידות החברתית מתפרקת, הצבא מתפרק. אין צבא, [אין] צבא העם בישראל היום. אתם לא תבינו, אנחנו אחרי, אנחנו אוספים חתימות, אנחנו בעשרות אלפי חתימות של אנשים שלא יבואו להתנדב לצבא. זאת המציאות כרגע, ואני חושב שהם [הממשלה] מבינים את זה ולא אכפת להם. גלית גוטמן: מה הציפייה שלכם מ[שר הביטחון יואב] גלנט? איל נוה: לעמוד לצד הביטחון, לעמוד לצד אזרחי ישראל, לשמור על הביטחון. אין לו צבא, [הוא] צריך לדעת את זה. הצבא שלו מתפרק. ולכן הוא חייב, חייב לקום ולהגיד, תעצרו את החקיקה, שבו לדבר. יש לנו מדינה אחת, יש לנו עם אחד, חייבים לעצור ולדבר. זאת האחריות שלו. יואב לימור: כן. אייל, תודה על הדברים האלה. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

33,360 次观看 • 7 个月前

שש שעות הייתי אתמול ברפיח עם גדוד 932 של הנח"ל. כמה תובנות דעות ואמירות: 1)תודה. זה לפני הכל. ראיתי את החיילים, ראיתי את המפקדים, דיברתי איתם. כבר 9 חודשים הם בעזה. בסוף הם שם כדי שאני ואתם נוכל לחיות פה בשקט מירבי. זה לא מובן מאליו. 2) רפיח שאני ראיתי בזמן הקצר שהייתי במחנה הפליטים שבורה ובכלל מציר פילדלפי ופנימה – הרוסה לחלוטין. אין שום סיכוי לשקם את זה בשנים הקרובות, ייקח לפחות עשור מסיום המלחמה ומי יודע מתי זה יקרה. 3) תנאי החיילים – גרועים. חיים ליטרלי בזבל. אני כותב את זה כי זה לא מדובר בכלל. אני אתאר לכם רגע מבנים שבהם נמצאים חיילים: מבנים הרוסים שבעבר שימשו משפחות עזתיות שנמלטו, המבנים בעצמם הרוסים, מסביבם הרס טוטאלי. החיילים עצמם ישנים על מזרונים ארעיים על הרצפה כמובן, החדרים מלוכלכים, בכניסות נערמת אשפה של הכוחות שהופכים למפגע תברואתי נוראי ומי שנהנה מזה זה רק החתולים המכוערים שהסתובבו שם, כלבים נטושים, זבובים ועוד. אין כמובן ביוב ואת הצרכים עושים בשקיות ובקבוקים. וחם מאוד שם ולחיילים יש בקושי מאווררים. זה מתכון לאסון. ברור שלהיות קרבי זה לא תענוג ולא בית מלון, אבל לחיות ככה אפשר כמה ימים לכל היותר, לא מעבר. בפועל, חיים ככה כמה שבועות ואין צפי לשינוי. אני חושב שהצבא לא ער לזה בכלל. 4) פילדלפי – העבודות של ישראל שם בעיצומן. המון כלי עבודה, דחפורים, טרקטורים. השקעה של מיליונים להערכתי והרושם שלי הוא שמשקיעים שם משאבים רבים 5)לחיילים נשבר מהיחס. תחשבו שיש חיילים שעמדו להשתחרר היום ופתאום באו ואמרו להם – "אתם תשארים פה עוד 4 חודשים כי הממשלה האריכה לכם היום את השירות". זה בדיוק מה שקרה להם. ילדים שכבר 9 חודשים בשיט של עזה, בלחימה ובתת התנאים האלה, פתאום מאריכים להם את השירות משום מקום. יש להם תחושה שרואים בהם כח עבודה שאפשר לבזבז. מגיע להם יותר. מה שכן, הם חזרו ואמרו שכל פעם שהם חוזרים הביתה, הם לא מבינים על מה אנחנו רבים פה. פגשתי דתיים, חילונים, חב"דניק אחד שעלה מצרפת. באמת שמגיע להם הכל. זה דור שלא ידענו כמותו, דור שנלחם כמו שאף דור אחר לא נלחם, במשך כ"כ הרבה זמן, מול אוייב חסר רחמים. אין מופרע יותר מלחשוב שהם בחרא של רפיח סובלים, נלחמים, מגינים ומאויימים כל רגע מטיל נ"ט שיגמור את חייהם בזמן שבישיבות של בני ברק יושבים במזגן בני גילם ולומדים דף גמרא. לא הגיוני. 6)מפקד – כל הזמן התלווינו למג"ד 932 סא"ל דותן מלול. הוא מתפלל שהבן שלו לא יצטרך להילחם גם בעזה. הוא לא דתי. לא היה דתי, גם לא יהיה. חילוני מעפולה שעבר לראשון לציון. אבא לפני הכל, ומפקד. עשה רושם חיובי מאוד, חדור מוטיבציה גם אחרי מלחמה כ"כ ארוכה. יש לו ילד נדמה לי בן 4, רואה את אבא שלו בא ליומיים והולך לעזה לחודשיים. הילד מבולבל. דותן ורבים אחרים מקריבים הרבה מחיי המשפחה שלהם ומסכנים את חייהם. ספציפית חטיבת הנח"ל ספגה אבידות רבות, כי היא בחזית המלחמה בעזה. מלול אומר מפורשות: "אני פה כדי שבת"א ישבו בבתי קפה ויצפו ברוקדים עם כוכבים". הוא מתחנן שנמשיך בשגרה. יש על מי לסמוך. 7) מצרים – מהצד השני של הגבול הם רואים הכל, וגם ראו הכל. ראו את כל ההברחות, ראו את ההתחמשות, והם גם רואים אותנו עכשיו במצלמות. אנחנו צריכים אותם והם צריכים אותנו. 8) פלסטינים – ראינו שניים, במצב שאני לא יכול לפרט בגלל ב"מ אבל בגדול לא קיימים שם. אין. רק חיילים ומבנים הרוסים ושבורים. במבנה של אונר"א תרופות פזורים על הרצפה, וזבל. פלסטיני שמסתובב באיזור מיד מופלל ולרוב מחוסל. אני לא רואה מצב שיחזרו לחיים שם בעתיד הנראה לעין. בדרך חזרה ראינו את משאיות הסיוע נכנסות. המשאיות שאני ראיתי עם זגוגיות מנופצות. 9) לאן כל זה הולך? אין לי מושג. אני לא בטוח שלמישהו יש מושג. אל"ם ניסים חזן שפגשתי מוכן להישאר שם גם עוד שש שנים בעזה. מה נעשה עכשיו שש שנים בעזה? עם איזה כוחות? עם איזה כסף? מה המחיר של זה? האם אנחנו באמת צופים שגם בעוד שש שנים נישאר בעזה עם כוחות ובלי החטופים? האם נגזר עלינו חיי נצח של מלחמה בתוך עזה? האם ראש הממשלה הזה שמוביל את המערכה שם את האינטרס של המדינה לפני האינטרסים האישיים שלו? יש לי תשובות, אבל בלחימה בתוך רפיח זה לא חשוב. אני רק מקווה שכאשר מתקבלות ההחלטות, חושבים קודם כל על החטופים, על ביטחון המדינה, על אזרחיה ועל חייליה ולא על דברים אחרים. ואפרופו אל"ם חזן. קיבלתי ים תגובות על הראיון המאולתר איתו בין ההריסות על הירי בבית של פסי בקיבוץ בארי. אני נזהר מאוד מאוד מלדון אותו. אירוע ה-7 באוקטובר בבארי בוודאי מחייב דיון ציבורי, מחייב העלאת האירועים, תחקורם, פרסומים וחייבים למשפחות תשובות חד משמעיות וברורות אבל הקטן מתקשה מאוד לשפוט את חזן. הגיע מהבית, סיכן את חייו, אולי טעה בענק ואולי הציל חיים. אני לא יודע איך ואם בכלל אפשר לשפוט ואני בספק אם אי פעם נדע מה היה שם. 10) אני העיתונאי ה-454,365,219 שנכנס לרצועה אבל זוכר שאני רואה רק מה שצה"ל רצה להראות לי. אין לי שמץ של מושג מה קורה בגזרות אחרות, מה קורה מעבר לרחובות שהייתי בהם. אין לי שום יכולת לדעת ואי אפשר לעשות עבודה עיתונאית אמיתית בלי לדבר עם החיילים אבל גם עם הצד השני, וזה בעיה. התחושה שלי היא שבגלל המגבלות האלה, העיתונות בארץ מתקשה לתת לציבור תמונת מצב אמיתית ולרוב מוכרים את מה שדובר צה"ל רוצה. התפקיד שלנו זה לעשות עיתונות, גם במצב של מלחמה. הלקח המרכזי שלי מהשבעה באוקטובר הוא כל הזמן לאתגר את הצבא, לבקר אותו, לשאול שאלות ולא להסתפק בתמונות הגו פרו של הכלב של עוקץ ולמחוא כפיים. אחרת, אנחנו חוטאים לציבור, מוכרים להם אשליות שלצערנו מתפוצצות אל מול המציאות.
0:27

שש שעות הייתי אתמול ברפיח עם גדוד 932 של הנח"ל. כמה תובנות דעות ואמירות: 1)תודה. זה לפני הכל. ראיתי את החיילים, ראיתי את המפקדים, דיברתי איתם. כבר 9 חודשים הם בעזה. בסוף הם שם כדי שאני ואתם נוכל לחיות פה בשקט מירבי. זה לא מובן מאליו. 2) רפיח שאני ראיתי בזמן הקצר שהייתי במחנה הפליטים שבורה ובכלל מציר פילדלפי ופנימה – הרוסה לחלוטין. אין שום סיכוי לשקם את זה בשנים הקרובות, ייקח לפחות עשור מסיום המלחמה ומי יודע מתי זה יקרה. 3) תנאי החיילים – גרועים. חיים ליטרלי בזבל. אני כותב את זה כי זה לא מדובר בכלל. אני אתאר לכם רגע מבנים שבהם נמצאים חיילים: מבנים הרוסים שבעבר שימשו משפחות עזתיות שנמלטו, המבנים בעצמם הרוסים, מסביבם הרס טוטאלי. החיילים עצמם ישנים על מזרונים ארעיים על הרצפה כמובן, החדרים מלוכלכים, בכניסות נערמת אשפה של הכוחות שהופכים למפגע תברואתי נוראי ומי שנהנה מזה זה רק החתולים המכוערים שהסתובבו שם, כלבים נטושים, זבובים ועוד. אין כמובן ביוב ואת הצרכים עושים בשקיות ובקבוקים. וחם מאוד שם ולחיילים יש בקושי מאווררים. זה מתכון לאסון. ברור שלהיות קרבי זה לא תענוג ולא בית מלון, אבל לחיות ככה אפשר כמה ימים לכל היותר, לא מעבר. בפועל, חיים ככה כמה שבועות ואין צפי לשינוי. אני חושב שהצבא לא ער לזה בכלל. 4) פילדלפי – העבודות של ישראל שם בעיצומן. המון כלי עבודה, דחפורים, טרקטורים. השקעה של מיליונים להערכתי והרושם שלי הוא שמשקיעים שם משאבים רבים 5)לחיילים נשבר מהיחס. תחשבו שיש חיילים שעמדו להשתחרר היום ופתאום באו ואמרו להם – "אתם תשארים פה עוד 4 חודשים כי הממשלה האריכה לכם היום את השירות". זה בדיוק מה שקרה להם. ילדים שכבר 9 חודשים בשיט של עזה, בלחימה ובתת התנאים האלה, פתאום מאריכים להם את השירות משום מקום. יש להם תחושה שרואים בהם כח עבודה שאפשר לבזבז. מגיע להם יותר. מה שכן, הם חזרו ואמרו שכל פעם שהם חוזרים הביתה, הם לא מבינים על מה אנחנו רבים פה. פגשתי דתיים, חילונים, חב"דניק אחד שעלה מצרפת. באמת שמגיע להם הכל. זה דור שלא ידענו כמותו, דור שנלחם כמו שאף דור אחר לא נלחם, במשך כ"כ הרבה זמן, מול אוייב חסר רחמים. אין מופרע יותר מלחשוב שהם בחרא של רפיח סובלים, נלחמים, מגינים ומאויימים כל רגע מטיל נ"ט שיגמור את חייהם בזמן שבישיבות של בני ברק יושבים במזגן בני גילם ולומדים דף גמרא. לא הגיוני. 6)מפקד – כל הזמן התלווינו למג"ד 932 סא"ל דותן מלול. הוא מתפלל שהבן שלו לא יצטרך להילחם גם בעזה. הוא לא דתי. לא היה דתי, גם לא יהיה. חילוני מעפולה שעבר לראשון לציון. אבא לפני הכל, ומפקד. עשה רושם חיובי מאוד, חדור מוטיבציה גם אחרי מלחמה כ"כ ארוכה. יש לו ילד נדמה לי בן 4, רואה את אבא שלו בא ליומיים והולך לעזה לחודשיים. הילד מבולבל. דותן ורבים אחרים מקריבים הרבה מחיי המשפחה שלהם ומסכנים את חייהם. ספציפית חטיבת הנח"ל ספגה אבידות רבות, כי היא בחזית המלחמה בעזה. מלול אומר מפורשות: "אני פה כדי שבת"א ישבו בבתי קפה ויצפו ברוקדים עם כוכבים". הוא מתחנן שנמשיך בשגרה. יש על מי לסמוך. 7) מצרים – מהצד השני של הגבול הם רואים הכל, וגם ראו הכל. ראו את כל ההברחות, ראו את ההתחמשות, והם גם רואים אותנו עכשיו במצלמות. אנחנו צריכים אותם והם צריכים אותנו. 8) פלסטינים – ראינו שניים, במצב שאני לא יכול לפרט בגלל ב"מ אבל בגדול לא קיימים שם. אין. רק חיילים ומבנים הרוסים ושבורים. במבנה של אונר"א תרופות פזורים על הרצפה, וזבל. פלסטיני שמסתובב באיזור מיד מופלל ולרוב מחוסל. אני לא רואה מצב שיחזרו לחיים שם בעתיד הנראה לעין. בדרך חזרה ראינו את משאיות הסיוע נכנסות. המשאיות שאני ראיתי עם זגוגיות מנופצות. 9) לאן כל זה הולך? אין לי מושג. אני לא בטוח שלמישהו יש מושג. אל"ם ניסים חזן שפגשתי מוכן להישאר שם גם עוד שש שנים בעזה. מה נעשה עכשיו שש שנים בעזה? עם איזה כוחות? עם איזה כסף? מה המחיר של זה? האם אנחנו באמת צופים שגם בעוד שש שנים נישאר בעזה עם כוחות ובלי החטופים? האם נגזר עלינו חיי נצח של מלחמה בתוך עזה? האם ראש הממשלה הזה שמוביל את המערכה שם את האינטרס של המדינה לפני האינטרסים האישיים שלו? יש לי תשובות, אבל בלחימה בתוך רפיח זה לא חשוב. אני רק מקווה שכאשר מתקבלות ההחלטות, חושבים קודם כל על החטופים, על ביטחון המדינה, על אזרחיה ועל חייליה ולא על דברים אחרים. ואפרופו אל"ם חזן. קיבלתי ים תגובות על הראיון המאולתר איתו בין ההריסות על הירי בבית של פסי בקיבוץ בארי. אני נזהר מאוד מאוד מלדון אותו. אירוע ה-7 באוקטובר בבארי בוודאי מחייב דיון ציבורי, מחייב העלאת האירועים, תחקורם, פרסומים וחייבים למשפחות תשובות חד משמעיות וברורות אבל הקטן מתקשה מאוד לשפוט את חזן. הגיע מהבית, סיכן את חייו, אולי טעה בענק ואולי הציל חיים. אני לא יודע איך ואם בכלל אפשר לשפוט ואני בספק אם אי פעם נדע מה היה שם. 10) אני העיתונאי ה-454,365,219 שנכנס לרצועה אבל זוכר שאני רואה רק מה שצה"ל רצה להראות לי. אין לי שמץ של מושג מה קורה בגזרות אחרות, מה קורה מעבר לרחובות שהייתי בהם. אין לי שום יכולת לדעת ואי אפשר לעשות עבודה עיתונאית אמיתית בלי לדבר עם החיילים אבל גם עם הצד השני, וזה בעיה. התחושה שלי היא שבגלל המגבלות האלה, העיתונות בארץ מתקשה לתת לציבור תמונת מצב אמיתית ולרוב מוכרים את מה שדובר צה"ל רוצה. התפקיד שלנו זה לעשות עיתונות, גם במצב של מלחמה. הלקח המרכזי שלי מהשבעה באוקטובר הוא כל הזמן לאתגר את הצבא, לבקר אותו, לשאול שאלות ולא להסתפק בתמונות הגו פרו של הכלב של עוקץ ולמחוא כפיים. אחרת, אנחנו חוטאים לציבור, מוכרים להם אשליות שלצערנו מתפוצצות אל מול המציאות.

Josh Breiner

190,516 次观看 • 2 年前