Loading video...

Video Failed to Load

Go Home

הימין חייב להפסיק להיות ממלכתי. תמו הימים שאנחנו ילדי הכאפות של הדיפ סטייט! צפו דברים שאמרתי היום בכנס של ח"כ עמית הלוי >>

11,757 views • 2 months ago •via X (Twitter)

0 Comments

No comments available

Comments from the original post will appear here

Related Videos

היום בועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה (ועדת משנה של ועדת חוץ וביטחון), בדיון בנושא החרם האקדמי על ישראל: מופע אימים פשיסטי ביריוני ופרסונלי של ח"כ הלוי נגד פרופ' דוד הראל (נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופסור למדעי המחשב במכון ויצמן למדע, חתן פרס ישראל לשנת 2004, לשעבר דיקן הפקולטה למתמטיקה ולמדעי המחשב במכון ויצמן במשך שבע שנים, ועוד ועוד). פרופ' הראל: ״מאוד קל להאשים את כל העולם באנטישמיות, אני מקבל תחושה שזה כמעט הקו הרשמי של המדינה. צריך להפריד בין 3 דברים שונים: אנטישמיות, אנטי-ישראליות, ואנטי מדיניות ממשלת ישראל (התנגדות למדיניות הממשלה: בעיקר מה שקורה בעזה, אבל גם מה שקורה בגדה). אני מוכן להילחם עד טיפת דמי ונשימתי האחרונה נגד השניים הראשונים (נגד אנטישמיות ונגד אנטי-ישראליות), אבל אני מוכן להילחם עד אותה טיפת דם אחרונה ואותה נשימה אחרונה בעד השלישי (להפסיק את מה שמדינת ישראל עושה). האויב של מדינת ישראל, מעבר לחמאס וה-BDS, אלו פעולות הממשלה״. ח״כ עמית הלוי: ״אני בטוח שאתה לא מבין כלום במה שקורה בעזה, אני תוהה האם בתחום שלך אתה מבין באותה רמה. מה שאתה עושה זה תרומה למגמות האנטי-ישראליות שאתה ציינת. זה חמור מאוד שאתה משמש בתפקיד שיש לו איזושהי זיקה רשמית למדינת ישראל, כשאתה פועל מכוח התפקיד הזה נגד מדינת ישראל. אני אעשה כל מאמץ, ככל שזה תלוי בי, שאדם שמדבר נגד מדינת ישראל לא יקבל משכורת ממדינת ישראל, או איזושהי הכרה ממדינת ישראל״. עיוורון מדהים של ח״כ הלוי שלא מסוגל לראות עד כמה מדיניות הממשלה, המלחמה המדממת בעזה והפגיעה בבלתי-מעורבים, הכיבוש והטרור היהודי בגדה, וההתבטאות חסרות האחריות של חברי הקואליציה - פוגעים בישראל, ובכלל זאת יצרו את החרם האקדמי והדיפלומטי על ישראל (לרבות סנקציות על שותפיו לקואליציה). באותו עיוורון הוא ממשיך להאשים את כל העולם ואשתו, וגם את פרופ׳ הראל באופן אישי, בהתנהלות הנפשעת שלו, של שותפיו לקואליציה, ושל ממשלת נתניהו. ממשלת חורבן.

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

21,011 views • 11 months ago

אחד משיאי הגועל. ולא שהתחרות קלה. תראו - האנשים שמתווכים לכם את המציאות, או מהנדסים אותה בדרך אחרת (למשל באמצעות סאטירה) לא יודעים מהחיים שלהם. להלן דוגמה. הנה קליפ ממעוז הפריבילגים המכונה "ארץ נהדרת" שמלגלג קודם על ליברמן, ואז על ח"כ עמית הלוי. על הלוי הם צוחקים כי הוא אומר את שמות הימים בלועזית, למרות שהוא מדבר עברית. אז תנו לי לנחש מה הולך כאן. הם באמת לא יודעים למה הוא אמר את שמות הימים באנגלית. התנשאותם, במילים אחרות, כרגיל, מבוססת בעיקר על בורותם. ולמה הם לא יודעים? ובכן ארץ נהדרת הם חלק מהטיטניק של התקשורת הישראלית - ערוץ 12. צופי הערוץ הזה ראו חשיפה ענקית של גיא פלג (שגרמה נזק עצום לישראל) על אונס של נוחבה בידי חיילי יחידה 100. האונס לא היה מעולם. ערוץ 12 שיורק לכם בפנים לפרנסתו, הצניע את הידיעה שהסקופ הגדול שלו היה זיוף, ועוד יותר את העובדה שהוא יכול היה לדעת את זה מראש לו היה צופה בתשומת לב בסרטון ורואה שבגוף הסרטון יש עדות מובהקת לזה שהוא מבושל (מחכים עדיין שהפצ"רית תסביר מי בדיוק בישל והדליף את הסרטון. אל דאגה, היא חוקרת את עצמה באמצעות סגנה, וה"עיתונות" תמשיך לספר לכם על זה כמה שפחות). לו גיא פלג או מישהו מעורכיו היה קצת יותר מקצועי, הוא היה רואה שעל הסרטון יש מה שנקרא "טיימסטאמפ": חותמת תאריך, כלומר ציון של היום והשעה שהצילום תעד. הטיימסטאמפ היה משני ימים שונים, שצויינו על גבי הסרטון ולכן אנחנו יודעים בוודאות שמה שגיא פלג שידר בלי לשים לב הוא זיוף מודבק. מאחר שחותמת התאריך מופיעה על הסרטון בלועזית בחלק אחד - Tuesday ובחלק השני - Friday, ח"כ הלוי ציין את הימים האלה בלעז, כפי שהם מופיעים במקור, כלומר בזיוף שפלג שידר (שידר, הזיק, התפדח, ולמיטב ידיעתי טרם התנצל. תקנו אותי בבקשה אם אני טועה). אבל בארץ נהדרת - הו הו הו הו - חושבים שזה נורא מצחיק. הנה ח"כ מהימין שמבלבל בין השפות. זה כנראה בגלל שהם עצמם ניזונים מערוץ הרעל שבו הם משדרים ולכן גם הם קורבנות של אותו אבי וייס שמהנדס את המציאות גם בשבילכם. והנה שוב הם צוחקים - הו הו הו הו - כמה הימין מפגר והם נורא חכמים. בזמן שהאמת היא שהם חיים בעולם של נרטיב מומצא, זדוני, ובדרך כלל גם גזעני, שהולך ומתנתק מהמציאות. חיים בתוכו, ולוקחים חלק בעיצובו. אז עכשיו תעצרו רגע לחשוב על זה: ערוץ הטלוויזיה הכי נצפה בישראל משתדל מאד שלא תדעו על אחת השערוריות הכי מזעזעות של הזמן האחרון שהוא עצמו לקח בה חלק: מישהו בצה"ל (או בערוץ 12) זייף סרטון שמעליל עלילת דם על החיילים שלנו ומצייר אותם כאנסי מחבלים. הו הו הו הו. כמה מצחיק. ואלה הנאורים והחכמים, כן? אז זיכרו: האנשים האלה משסים אותנו זה בזה לפרנסתם. והם לא עושים את זה ממרום חוכמתם, אלא מעומק בורותם. לצחוק זה מאד חשוב. אבל עליהם. לא איתם.

Gadi Taub שומר סף

23,696 views • 1 year ago

נאום השותפות של מנסור עבאס. בנאום מרגש של תקווה, מתינות, שפיות ואנושיות פתח היום בבוקר, היו"ר עבאס, את הוועידה הארצית ה-28 של רע״מ, שבמהלכה ייבחרו המועמדים של המפלגה לכנסת. הוועידה התכנסה בטייבה בהשתתפות כ-1,050 חברי המפלגה מכל רחבי הארץ. לראשונה מפלגת רע"מ תציג ברשימה מועמד יהודי, נוצרי ומוסלמי. בטקסטים, לא פחות מדרמטים, בכנות נדירה, עבאס הציג משנה סדורה של שותפות אמיתית ומושרשת על הארץ הזו, בין ערבים ליהודים. אלו הציטוטים המשמעותיים מדבריו: "נוכל להושיט יד לחברה היהודית ולהציג מודל לשותפות ערבית-יהודית אמיתית, ולא ייצוג סמלי בלבד... זוהי התרופה, אחים יקרים, לגזענות ולפאשיזם. עליכם להיות סכר בפני הפאשיזם. אנחנו גשר להשגת מטרות אלה: גשר להבנה, גשר לפיוס, גשר לסיום המלחמות... אנחנו שותפים, ויש לנו זכות לקבל החלטות ולקבוע מדיניות... אני לא מוכן שנדיר את עצמנו ממעגל קבלת ההחלטות... אנחנו לא אזרחים מדרגה שנייה, שלישית ורביעית. הערבי אינו מסכים לשבת על ספסל המחליפים. מי אמר שנשים מתמודדות רק על המושב הרביעי? למה שלא תהיה תחרות על המושבים האחרים?.. בפעם הבאה ברשימה המאוחדת תהיינה מתמודדות על ראשות הרשימה המאוחדת בפעם הבאה...אין דבר שמגביל את תפקידכן או את נוכחותכן." במשך עשורים פעלה הפוליטיקה הערבית בישראל מעמדת מחאה, אופוזיציה קבועה, הצבעה נגד, תביעת זכויות מבחוץ. עבאס מוחק את העמדה הזו כאופציה לגיטימית ומכנה אותה "ספסל המחליפים" ו"תפקיד המעודדים". במקומה הוא מציב תביעה לשלטון ממש, לא ייצוג, לא הידברות, אלא ישיבה במקום שבו מתקבלות ההחלטות ונקבעת המדיניות. עבאס אינו תוקף רק את הימין הישראלי אלא גם את הקונצנזוס ואת הקיצונים במגזר שלו, הוא מגדיר את הסירוב לשלטון כהחלשה עצמית. עבאס מדבר על נשים, הוא לא מסתפק בהבטחת מקום ברשימה, הוא מציב ראשות רשימה כאופק. דברים אמיצים אלה הם ביקורת על היררכיה מגדרית שמרנית בתוך החברה הערבית, שנאמרת בראש חוצות בכנס תנועה שבסיסה הוא איסלאמי. עבאס הוא מנהיג אמיץ, חכם, פרגמטי מהפכן, הוא ייחקק בדברי הימים של מדינת ישראל כנושא הדגל של חיים משותפים ושל שיוייון בין יהודים לערבים, פשוט כי אין ברירה אחרת. עבאס הוא הקונטרסט, האצבע בעין לכל הגזענים והפאשיסטים היהודים שהרימו ראש תחת שלטונו של עוכר ישראל, בנימין נתניהו. למנסור עבאס, למפלגת רע"ם ולכל המגזר הערבי, תפקיד מכריע בסילוק ממשלת ההפקרות, השנאה והבגידה של בנימין נתניהו. בואו, ערבים ויהודים, בואו ננהר לקלפיות וניצור ביחד עתיד משותף בארץ הטובה הזו. עוד 66 ימים למהפך הגדול 💪🇮🇱 Mansour Abbas מנסור עבאס

Danny Gallant דני גלנט

107,322 views • 8 days ago

יו"ר הכנסת שמעון ריקלין מבין עניין. כמי שלחם במשך שנים בדיפ סטייט ויצא נגד מדיניות "מה יפית" של הימין, שהובילה לדיכוי יוריסטוקרטי חסר תקדים בעולם בן קרוב לחמישים שנה, הוא איתי בנוגע לפנייתי לראש השב"כ בדבר הוצאת צווי מעצר נגד בהרב-מיארה ונגד עמית בגין המרדה ופגיעה בסדרי שלטון דמוקרטיים. אני קורא למר דוד זיני, ראש השב"כ, להעביר את פנייתי אל יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה, כדי שיפעיל את סמכותו כנציג הריבון, על פי התיאוריה של קרל שמיט, ויכריז על "מצב חריג". בהתאם, יש לפעול לחקיקת חוק "תובע מיוחד", שתפקידו יהיה לחקור את פעולות ההמרדה שבהן מעורבת היוריסטוקרטיה הישראלית, בהובלת עמית ובהרב-מיארה. זאת, מכיוון שהפרקליטות והיוריסטוקרטיה כולה מצויות ב"מניעות מוסדית", ולכן התובע חייב להיות חיצוני לה. כמומחה בינלאומי בתחום המשפט החוקתי ההשוואתי, אני קובע כי רמת הסמכויות שהיוריסטוקרטיה נטלה לעצמה ללא הסמכה מהריבון במדינה דמוקרטית היא חריגה בכל קנה מידה השוואתי, ועולה כדי "מרד" בריבונות העם. לכן במישור המקצועי, יש הצדקה לצעד חריג כזה. יו"ר הכנסת נלחם מזה תקופה על כבודה של הכנסת, המייצגת את עם ישראל. הוא התבטא במקומות רבים, ובכלל זה גם ברשתות החברתיות, על הפגיעה בריבונות. עכשיו הזמן לעשות מעשה. עכשיו הזמן להחזיר את הריבונות לעם. לפי התיאוריה של שמיט, שאומצה גם בידי מרצים רבים מקרב פורום המרצים למען היוריסטוקרטיה, הריבון הוא מי שבכוחו להכריז על "מצב חריג". בעת הזו, עמית, בדיון הנוסף בעניין נציב שירות המדינה, ראה עצמו כמוסמך להכריז על מצב חריג ולקבוע שמכיוון שמדובר ב"ממשלה רעה" — הדינים הרגילים אינם חלים, והוא יכול לעשות מה שבא לו. על הכנסת להשיב לו באמצעות חקיקת חוק התובע המיוחד שיחקור את המרד היוריסטוקרטי בישראל, ויממש את הדין בנוגע לראשי המרד: בהרב מיארה ועמית. אני מתכוון להביא בפני נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ את עמדת יו"ר הכנסת הנכבד, כנציג הריבון בישראל, וכן את עמדת ראש השב"כ בנוגע לטענות על מרד המתקיים במדינת ישראל מאז שנת 2023 ועד היום. אני מניח שטראמפ יתמוך ביו"ר הכנסת, ולכן במקרה שהכנסת והממשלה תחליט שלא לציית לפסקי הדין המופרעים של העליון, גם ראש השב"כ דוד זיני, גם מפכ"ל המשטרה, מר דני לוי, וגם נציב שירות המדינה, שאני מקווה שזה יהיה רואי כחלון, יצייתו לריבון, שקיבל גיבוי מנשיא המעצמה הגדולה בעליון, ולא למורדים החצופים היוריסטוקרטים, שהרסו את המשפט הישראלי בתאוות כוח בלתי ניתנת לשליטה. זה הזמן לעשות מעשה ולהחזיר את הריבונות לעם ישראל מידי הפיראטים המשפטיים, כפי שכינה אותם השופט האמריקאי המכובד פוזנר, פיראטים ששדדו את ריבונותנו. Amir Ohana - אמיר אוחנה

Prof. Moshe Cohen-Eliya פרופ׳ משה כהן-אליה

14,253 views • 5 months ago

"את כרגע עצורה בגין הפרת הסדר. את רשאית לשמור על שתיקה, כל דבר עלול לשמש נגדך בבית המשפט. יש לך זכות להיוועץ בעורך דין." אזיקים זה כואב. אבל כבר 6 שבועות שהברך שלי כואבת יותר (ולאורך סאגת המעצר הלא חוקי שלי, זה הדבר היחיד שהדאיג אותי). הכבוד והגאווה שלי? הם לא כואבים בכלל. להפך! אלפי התגובות שאני מקבלת בימים האחרונים מעורכי דין ומאזרחים מודאגים מחזקות אותי בהמשך המאבק שלי. עוד לא נולד האחד שישבור אותי, בטח לא הפוליטיקאי עמית בכר. *** עורכת דין נעצרה ונאזקה בבית לשכת עורכי הדין, בזמן שהגיעה למחות נגד כנס פוליטי של לשכת עורכי הדין "למען הדמוקרטיה". תנו לזה לחלחל רגע. זאת לא התחלה של בדיחה, גם לא של סרט מדע בדיוני. 8 דקות מהרגע שנכנסתי לאולם ועד הרגע שהשוטרים הגיעו. הם לא הגיעו מיוזמתם. הם הגיעו בהוראה של ראש הלשכה. ראש לשכת עורכי הדין שמסוגל לעמוד על הבמה בקפלן ולנאום בפני קהל משולהב שצועק ד-מוק-רט-יה, אבל לא מסוגל להתמודד עם עורכת דין אחת שנלחמת בו כבר שנה וחצי. אז אחרי שהוא חסם אותי בוואטסאפ, אחרי שכינה אותי "חרפה למקצוע עריכת הדין", אחרי שסירב להתראיין מולי בתכנית "אופירה וברקו" ודרש שיחליפו אותי בעו"ד אחר, הפעם הוא הזמין משטרה שתפנה אותי, וכשנעצרתי והוצאתי משם באזיקים, הוא אפילו לא עצר לחשוב שהפעם הוא הרחיק לכת והכנס המשיך להתנהל כסדרו. *** ביום חמישי האחרון נערך כנס שזכה לשם המפוצץ "כנס חירום מלחמה על הדמוקרטיה". מאחורי השם המפוצץ, רשימה מפוצצת לא פחות שכללה, בין היתר, את ח"כ יאיר לפיד, ח"כ בני גנץ, יאיר גולן, ח"כ איימן עודה, ח"כ מנסור עבאס, ח"כ קארין אלהרר, ח"כ אפרת רייטן, ח"כ נעמה לזימי, ח"כ גלעד קריב, ח"כ יוראי להב הרצנו ועוד. נזכיר שמדובר בלשכת עורכי הדין ולא בכנס של סיעות האופוזיציה. או בעצם... לשכת עורכי הדין היא לא גוף פוליטי, אבל מאז שעמית בכר נבחר הוא הפך אותה לכזאת. עמית בכר משתמש בדמי החבר שאנחנו, עורכי הדין, מחויבים לשלם כדי לקדם את האג'נדה הפוליטית שלו. אני לא מתכוונת להרחיב בפוסט הזה על תפקידיה *הסטטוטוריים* של לשכת עורכי הדין, אבל אני רוצה להדגיש שתי נקודות: 1. אם אתם תומכים בזכותו של בכר לעשות בלשכה כרצונו, כי הוא ניצח בבחירות דמוקרטיות ו"הרוב קובע", אני מזכירה לכם שגם הממשלה נבחרה בבחירות דמוקרטיות, אבל כבר שנתיים שאתם טוענים שאין לה זכות לקדם את המדיניות שהיא רוצה. 2. ואם אתם תומכים בזכותו של בכר "להגן על שלטון החוק", תוך הפיכת הלשכה מגוף מקצועי לגוף פוליטי, הייתם מקבלים את זה גם אם היה מדובר בראש לשכה שמזוהה עם הימין ומקדם את מדיניות הממשלה? אני בספק. כנס החירום פורסם לראשונה כ- 3 ימים לפני מועד קיומו. ההרשמה אליו נפתחה כ- 24 שעות קודם לכן. ברור לכם שתיאום כנס בהשתתפות חברי כנסת ופוליטיקאים רבים דורש היערכות מוקדמת (גם כשמדובר בח"כים כמו יאיר לפיד שלא מרבה לבקר בכנסת). אז למה הוא פורסם ברגע האחרון? כדי למנוע מעורכי דין כמוני לנסות לסכל את קיומו לפני או במהלכו ולקבוע עובדה קיימת. ואכן, יומיים לפני הכנס, עוה"ד כנרת בראשי פנתה לבכר, שכמובן לא טרח להשיב. וגם העתירה המנהלית שהגשנו לבית-המשפט המחוזי בתל אביב נמחקה, לאחר שביהמ"ש דחה את בקשתנו להוציא צו ביניים ולקיים דיון. אז החלטתי להגיע לכנס. נכנסתי בדיוק בזמן מחיאות הכפיים הסוערות לנאומו של ח"כ איימן עודה, ורציתי לדעת היכן חברי הכנסת מהקואליציה (יש "רק" 68 שאני יכולה לחשוב שניתן היה להזמין). התחלתי לקרוא בשמות חברי הכנסת מהאופוזיציה שהגיעו לכנס, בזמן שעורכי הדין שישבו בקהל (אגב, לא היו הרבה כאלה) צעקו לעברי בושה ומישהו שנכח באולם הניף שלט ענק עם דיוקנו של יאיר לפיד והמילה "תקווה". לרגע חשבתי שטעיתי והגעתי להפגנה בצומת קפלן. *** עמית בכר החליט לנצל את המומנטום, עלה לבמה ומיד האשים אותי שבחרתי להתפרץ בזמן ש"בן החברה הערבית" יעלה לדבר וש"בחרת לשלב את הגזענות והלאומנות הטבועים בכם". מתברר שבכר פוליטיקאי קטן אבל שקרן גדול (וגם לא חכם במיוחד). מילא שהוא בחר להגן על הדמוקרט הדגול איימן עודה, שתומך במדינת ישראל כמדינה יהודית ומגן על חיילי צה"ל הגיבורים בכל הזדמנות, אבל להאשים אותי בגזענות כשכבר שנה וחצי אני נאבקת בו ובשימוש הפסול שהוא עושה בלשכה ובעשרות מיליוני השקלים שאנחנו נאלצים לשלם כדי לקדם את הפוליטיקה הקטנה שלו? נצטרך לבדוק בבית-המשפט אם אני גזענית או שבכר הוציא דיבה ופגע בשמי הטוב. *** 8 דקות מרגע שנכנסתי לאולם כבר הגיעו שוטרים (לא מאבטחים, שוטרים מתחנת "לב תל אביב"). הם לא הגיעו במקרה וגם לא בכוח המחשבה. ראש לשכת עורכי הדין חושב שבשם הדמוקרטיה צריך לסתום את הפה לכל מי שחושב אחרת או מעז להשמיע דעה שונה. חופש הביטוי הוא זכות יסוד במדינה דמוקרטית, אבל הוא זכות יסוד רק של צד אחד. אז הוא הוציא את באי הכנס להפסקה, כדי שיוכלו להמשיך לנשנש בבופה ולסדר מחדש את האולם לקראת "השולחן העגול". אחרי שהזדהיתי בפני השוטרים, הם ביקשו ממני לצאת החוצה כי אני "מפרה את הסדר" וכי אני נמצאת בכנס שלא הוזמנתי אליו. אמרתי לשוטרים שאני עורכת דין, משלמת דמי חבר, *נרשמתי לכנס* ולכן אני לא מתכוונת לצאת. לא ידוע לי שהבעת דעה זאת הפרת סדר (וגם אם כן, אני די בטוחה שהיועצת המשפטית נגד הממשלה אמרה ש"אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי"). ואז קרה הדבר המדהים הבא: בכר ניגש לשוטרים ואמר להם "היא יכולה להיות בכנס אם היא לא מפריעה. אם היא מפריעה, אני מבקש להוציא אותה". אתם מבינים? לשר בן גביר אין סמכות להתוות מדיניות לשוטרים, אבל לעמית בכר יש. ראש לשכת עורכי הדין, הלוחם למען הדמוקרטיה, החליט שהדרך שלו לסתום את הפה לעורכת דין שמתנגדת לו היא ששוטרים יטפלו בה. *** שאלו אותי למה נעצרתי. האמת? אין סיבה. סרטוני הווידאו מהאירוע והקלטת האירוע במלואה מוכיחים ש- 17 דקות אחרי הגעת השוטרים נעצרתי: "את כרגע עצורה בגין הפרת הסדר. את רשאית לשמור על שתיקה, כל דבר עלול לשמש נגדך בבית המשפט. יש לך זכות להיוועץ בעורך דין." בזמן שהשוטרים ליוו אותי החוצה, באזיקים, לא קם ולו צדיק אחד מבין עורכי הדין או חברי הכנסת שנכחו בקרקס הזה שחשב שיש משהו אבסורדי במראה של עורכת דין מובלת החוצה באזיקים בליווי שוטרים, מכנס שכולו "מלחמה על הדמוקרטיה". אבל היו כמה ליצניות שחשבו שהדבר הנכון לעשות הוא ללוות אותי בשירת "יאללה ביבי לך". אבל זה לא כנס פוליטי אומרים לכם. *** כבר 14 שנה שאני עורכת דין. מעולם, באף כנס של לשכת עורכי הדין, עורכי דין לא הוצאו מכנסים ובוודאי שלא הזמינו להם שוטרים. אבל אני כנראה בת מזל, כי במקרה שלי הברק פגע פעמיים: בפעם הראשונה ביולי 2023, כשבכר הזמין שוטרים שיוציאו אותי מכנס וזה הסתיים בהטרדה מינית על-ידי עו"ד, וכעת כשזה הסתיים באזיקים. אני לא בטוחה מה מהם יותר גרוע. אבל אני בטוחה בדבר אחד: המאבק שלי רק התחיל.

🇮🇱 Tamar Arbel 🇮🇱

40,868 views • 1 year ago

מאי 2018 – יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר: חמאס פועל לשנות את המדיניות הישראלית, לפתח כלכלה, להוריד את האבטלה ולאפשר חיים סבירים, רוצים להיות עם ככל העמים, אין להם עניין להילחם בישראל, אם תיווצר אווירה טובה יותר בין ישראל לחמאס, ישראל תוכל בתנאים מסוימים לקחת סיכון במדיניותה כלפי חמאס ב-17 במאי 2018, ראיינה אילנה דיין ב"גלי צה"ל" את יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר. להן תוכן הראיון: אילנה דיין: בוקר טוב. יורם כהן: בוקר טוב לך ולמאזינים. אילנה דיין: תכף נדבר על דברים מרתקים, גם לא בנאליים, שאמרת בשבוע שעבר בכנס הרצליה, אבל ענייני היום בוערים. נדמה כאילו מישהו בחמאס החליט להוריד את גובה להבות, יחיא סינוואר [מנהיג חמאס ברצועת עזה] גם אמר את זה, די ממפורש אתמול בראיון לאל-ג'זירה. זה קורה כנראה רק אחרי התערבות מצרית. אתה היית הרי כבר במצבים דומים, ראית איך נראה תיווך כזה. קהיר יכולה לגרום לחמאס לקחת רוורס? יורם כהן: בהחלט. אני חושב שלמצרים תמיד הייתה השפעה דרמטית על ההנהגה בכלל של הרשות הפלסטינית וגם על ההנהגה של החמאס בוודאי בעשור האחרון. לא תמיד זה מצליח, כי יש לפעמים אינטרסים מנוגדים בין החמאס לבין ההנהגה. החמאס גם יש לה קשרים לאחים המוסלמים במצרים, היו תקופות שהיו קשרים אפילו צבאיים עד כדי איומים ופיגועים בסיני ולפעמים גם במצרים. דברים כאלה היו. כלומר, החמאס גם לפעמים משמש כאויב להנהגה במצרים, וודאי ההנהגה של היום. אבל עם כל זה השפעה עליהם היא השפעה דרמטית. פתח היציאה לעולם, נקרא לזה, הוא בעיקר משם של הנהגת החמאס. אילנה דיין: מה שמעניין אותי, אחרי סיבוב כזה, כשאיסמאעיל הניה [מנהיג חמאס] חוזר כנראה מושפל מקהיר, כשלפי הודעתו של בכיר בחמאס אתמול, רוב ההרוגים היו אנשי חמאס, אבל האוכלוסייה בלי ספק גם כן נפגעת מסביב. חמאס עצמו לא נחלש בתוך הרצועה אחרי סיבוב ציני כזה? יורם כהן: אני חושב שהחמאס מזה תקופה ארוכה, הוא חלש מאוד. הוא חלש בהרבה תחומים. הוא חלש קודם כל מבחינת היכולת שלו, בעצם, הכלכלית לספק לציבור שלו. מזון, תשתיות, עבודה וכו'. אילנה דיין: אבל אז איך הוא מצליח, יורם כהן, למנף את החולשה הזאת למצב שאנחנו לכאורה יוצאים נפסדים ממנו? יורם כהן: זה עניין של הסברה, אבל אני רק רוצה לומר על זה שניים, שלושה משפטים. אילנה דיין: בבקשה. יורם כהן: החמאס נמצא בשפל כלכלי וגם בידוד מדיני, על אף שיש לו עזרה מתורכיה וקטאר קצת וכולי, אבל באופן כללי הוא נמצא באחת מתקופות השפל. אני חושב שגם בהיבט לא רק הצבאי מולנו, חוסר הצלחה בעזה וחוסר הצלחה ביהודה ושומרון, נפגעים. בכל פרמטר, גם התפקוד הטוב של צה"ל, ההרתעה וכולי, הכל עובד נגדם. וגם יש [מילה לא ברורה] פיוס. הנושא המרכזי שלפי דעתי הם עובדים עליו זה איך לשנות את המדיניות הישראלית, לצאת מהמצור מה שהם קוראים, כלומר לפתח כלכלה, תנועה של אנשים. להוריד את האבטלה ולאפשר חיים מבחינתם, חיים סבירים של, גם אם הם מרדו ותפסו את השלטון בכוח, איך הם נהיים עם כאחד העמים, או מדינה כאחד העמים. אילנה דיין: זאת אומרת, כל המהלך הזה של רצף התהלוכות וההפגנות הכאילו עממיות בשבועות האחרונים, זאת המטרה האמיתית המרכזית שלהם? יורם כהן: המטרה האמיתית, לצאת מהמצב הקשה שבו נמצאים, במינימום מחיר. מבחינתם אין להם עניין להילחם בישראל. הם יודעים שהם לא יכולים לכבוש את ישראל. הם יודעים שיקבלו עונש עונש פיזי, גם בדם וגם בממון וגם בתשתיות, הרבה יותר חמור, ואין להם עניין כזה. אילנה דיין: אז זה מנקודת מבטם. אז זה מנקודת מבטם. עכשיו אני רוצה להבין רגע, יורם כהן, מנקודת מבטנו. הרי דבר אחד בטוח, ישראל נקלעה השבוע למצב שכמעט שום דבר טוב לא יכול היה לצאת ממנו. אי אפשר היה להשלים, כמובן, עם ניסיונות שלהם לפרוץ את הגדר, גם אי אפשר להתעלם מהתוצאות. עשרות הרוגים, מאות פצועים בצד הפלסטיני, בדעת הקהל הבינלאומית זה כמובן לא עובר טוב. יכולנו שלא להגיע למצב הזה מלכתחילה? יש משהו שאפשר היה לעשות אחרת? יורם כהן: ראשית, אני חושב שישראל עושה הרבה דברים, באמת, מאז זו סיומה של "צוק איתן" [סבב לחימה בין ישראל לחמאס ביולי - אוגוסט 2014] כמעט ארבע שנים, הרבה דברים גם בשיקום, ובעצם ישראל היא החמצן המרכזי, אולי היחידי, שיש לרצועת עזה. כל הפרויקטים שקורים, המשאיות שנכנסות, הציוד, הרפואה, כמעט כל הדברים, אבל אנחנו לא יכולים לעשות הכל, ואני צריך פה 2-3 דקות להסביר. אני לא מדבר בצד המבצעי, זה צריך להביא איזה אלוף בצבא או מישהו אחר שיסביר על הלחימה עם הצלפים, אבל גם לזה אני מוכן לגעת. אבל אני חושב שלא יכולנו לנהוג אחרת אל מול. אחד, שהחמאס מארגן את הכל, שתיים, שהוא מכניס פעילים צבאיים לתוך ההפגנות האלה, שלוש, הוא מראש מכריז שהוא הולך לחתוך את הגדר ולהיכנס לתוך שטח ישראל ולסכן גם תושבים וגם חיילים, ואנחנו יודעים יפה מאוד שאם הגדר הייתה נקרעת או נחתכת והיו נכנסים שלושת אלפים אנשים, לא ארבעים אלף, מה היה שם? כולם רק יכולים לדמיין. גם להם וגם לנו. לכן זה נראה לי הרע במיעוטו. האם צה"ל, באמצעים שהוא מפעיל, מראש, בכרוזים, בהודעות, דרך המצרים, באמצעי אל הרג שהוא משתמש, בקצינים שהוא נותן הוראות פתיחה באש ולא נותן כל חייל לראות בכל מצב גבולי, האם הוא עושה את המקסימום? אני מעריך שכן, והוא גם רוצה להשתפר. אבל אין ספק שהאירוע של 60 הרוגים ומאות פצועים הוא אירוע לא טוב. אבל גם אני חושב צה",ל הוא רואה אותו אירוע לא טוב, אבל אין ברירה אחרת. אילנה דיין: אבל אתה לוקח, יורם כהן, את נקודת האפס. נקודת האפס הייתה השבוע, צה"ל נמצא על הגדר, הפלסטינים רוצים לחצות, אין מצב שצה"ל יאפשר את זה. אתה אומר, מבחינה מבצעית, זה היה המינימום, הרע במיעוטו. יורם כהן: נראה היה לי שלא ניתן לעשות משהו יותר טוב בנסיבות של 60 קילומטר [גבול עם רצועת עזה] ועשרות אלפי אנשים שפזורים בכל כך הרבה מקומות, הרמטכ"ל לא יכול להיות מאחורי כל כוונת ולפעול במדויק, צריך להפעיל כוחות. הם יודעים שהם נכנסים לאזור סכנה. הם חוצים גדר גבול שלנו. זה לא הפגנה, אפילו נגיד של החמאס, לא נגיד של מחאה אזרחית, אפילו של החמאס, בתוך שטחם, הם יכולים לעשות, חיזבאללה עושה את זה הרבה. הם יכולים לעשות הרבה הפגנות, אבל לא לחצות את הגדר. אילנה דיין: השאלה כשאנחנו, אבל כשאנחנו קוראים על מסרים שחמאס שלח, אולי גם שולח בימים אלה, לממשלת ישראל, לאורך השבועות האחרונים, אולי להתחיל לדבר על סוג של תהדיאה, סוג של, לא יודעת איך לקרוא לזה אפילו, רגיעה, הפוגה, הפסקת אש, שקט הדדי, יכול להיות שאלה מסרים שצריך היה להתייחס אליהם יותר ברצינות, בעיקר בהתחשב בסיר הלחץ בתוך עזה, בתנאים ההומניטריים הקשים, בזה שלאוכלוסייה אין כבר מה להפסיד? יורם כהן: זו שאלה מאוד עדינה, ואני אשתדל לענות עליה בצורה קצת אולי מרוכבת. אחד, יש בינינו תהדיאה. הפסקת אש זה סוג של תהדיאה. אנחנו ארבע שנים בהפסקת אש. ישראל לא חודרת לשם, לא הורגת שם, לא, אפילו לדעתי, גם לא מחממת את הגזרה, מעבירה מסרים של, בכל פרמטר שהוא של שקט. והיא גם מצהירה כמדיניות שהיא רוצה שקט. לדחות את המלחמה, לא להיכנס לעימות וכולי וכולי. אבל אני חייב להזכיר פה איזה עניין. יש פה מצב שהצד השני, נגיד שהוא מדבר באופן לא ישיר איתנו, אז דרך גורם שלישי, על תהדיאה, נקרא לזה ארוכת טווח, נגיד 10 שנים או 20 שנה, יש רמזים על זה. א', אני משוכנע, אני לא בקיא, אני משוכנע שכל הרמזים האלו או המסרים האלו מגיעים לממשלת ישראל, ממשלת ישראל צריכה להחליט אם היא מוכנה לדבר או לא לדבר עם חמאס בצורה עקיפה. אילנה דיין: בעבר עשינו את זה? בעבר כשהגיעו מסרים עקיפים כאלה, נכנסנו לזירה ורקדנו את הטנגו הזה איתם? יורם כהן: אני חושב שבתחומים האלה של הפסקת אש בצורה פורמלית, רשמית, בעת עימות. אבל לדעתי מועברים מסרים בתחומים של החיים, מרקם החיים באופן שוטף, על ידי מתאם הפעולה בשטחים, על ידי אנשי האו"ם, וכמובן על ידי המצרים, אולי גם על ידי גורמים אחרים שלדעתי הם פחות אפקטיביים. אבל הבעיה הגדולה זה לא האם לדבר איתם באופן עקיף, על מנת לשפר את המצב בעזה, ולפי דעתי צריך לשפר את המצב בעזה, גם את התשתיות, אולי גם דברים אחרים, אבל הצד שלהם, שהוא מדבר איתנו, הוא לא מדבר איתנו, נגיד, הפסקת אש מול הפסקת אש. הם רוצים 30 דברים אחרים. הוא רוצה נמל ימי, והוא רוצה נמל אווירי, והוא רוצה תנועה של אוכלוסייה חופשית לישראל, והוא רוצה [נקטע]. אילנה דיין: והוא רוצה לא להתפרק מנשקו, לא להפסיק לחפור מנהרות, ולא לתת את הרקטות להפוך אותן לאלומיניום. יורם כהן: השיח בינינו לבינם הוא כאילו, אפילו שאנחנו חזקים, וכאילו לכאורה הם החלשים, הם לא מדברים איתנו באותה שפה, ולא על מה, אפילו דברים אנושיים או הומניטריים, כמו גופות החללים שלנו, החיילים במקרה הזה, או הנעדרים שלנו, שנישבו על ידם. לא מוכנים לדבר איתנו בשום תחום, בשום תנאי, זה שלבים הרבה הרבה יותר מאוחרים. במקום לבנות אבני דרך של אמון, של אמון חלקי, של מחוות מצד לצד, שישראל גם תהיה, תוכל להגמיש את עמדותיה. אפילו הייתי אומר בעדינות, לקחת סיכונים. אנו לא מוכנים לקחת סיכונים כאשר העוינות כל כך גדולה. אילנה דיין: אם אני מבינה אותך נכון, אתה אומר הייתי רוצה להמליץ לממשלת ישראל לקחת סיכונים, רק באופן שבו מתנהג הפרטנר כרגע, או האין פרטנר הזה, אני לא בטוח שאפילו את זה אפשר לעשות. יורם כהן: אני יכול אבל להתייחס לכמה דברים שאני כן חושב שאפשר לעשות. אז קדימה. צריך להיווצר אווירה קצת יותר טובה ממה שהשבוע הזה כמובן, ולא תחת לחץ. אבל אם תיווצר אווירה טובה יותר, בינינו לבינם, לא רק במובן הזה של הגדר, אלא באופן כללי. יהיה אפשר בתנאים מסוימים לישראל לקחת סיכון ולאפשר, למשל, שאטלים או הוצאה של אנשים מעזה ישירות לירדן. לא דרך ישראל ולא דרך יהודה ושומרון. למנוע חיכוך עם גורמים ש[נקטע] ברוך ה' מצב יותר טוב. אילנה דיין: רגע, לא הבנתי, אבל דרך איפה להעביר אנשים מעזה לירדן, דרך איפה? יורם כהן: אוטובוסים, שאטלים. אילנה דיין: אבל כן דרך ישראל. יורם כהן: כן, ברור, ברור דרך ישראל. אבל ללא חניה או תחנה ברמאללה או בשכם או בחברון. ישירות לגשר. הדבר הזה אפשרי, הוא נעשה בעבר באופן מצומצם. אנחנו יכולים לעשות אותו באופן יותר שיטתי, דרך מעבר ארז, אנשים שאנחנו נאשר שהם ייצאו מעזה, לא מחבלים וכדומה, אפשר לעשות את זה, לשחרר לחץ, לאפשר לאנשים אולי לצאת ללימודים באופן יותר טוב, כל עוד המעבר ברפיח סגור. יש דברים שניתן לעשות. אני חושב שאנחנו צריכים להאיץ ככל הניתן, אני מניח שישראל בעד העניין הזה, אבל משום מה זה לא קורה, יש לזה הרבה סיבות, אבל לנסות לשבת ולראות למה הפרויקטים הבינלאומיים התשתיתיים, שקשורים באנרגיה, מים, ביוב וכדומה, לא מתבצעים בעזה. לישראל אין מניעה שהדבר הזה יקרה, להפך. אנחנו חושבים, או אני חושב, אני חושב שגם רוב הציבור חושב, שהציבור בעזה, גם אם הוא נשלט על ידי חמאס, ולצערנו לפני עשור הוא בחר בו, עדיין צריך לתת לו תנאים טובים, על מנת שהחיים שלהם יהיו סבירים. אילנה דיין: ולו רק שבסוף זה אינטרס שלנו. אני רוצה להספיק לגעת יורם כהן באמת בטקסט הזה המאוד מעניין של הנאום שלך בכנס הרצליה בשבוע שעבר. זה מאפשר לנו טיפה לפתוח את הפריזמה ואתה אומר שם בעצם במבט על, גם על עזה, גם על יהודה ושומרון, אין באמת סיכוי אמיתי להסדר מדיני עם הפלסטינים בעתיד הקרוב, יש כן אינטרס ישראלי-לאומי שזה יקרה. ואתה מזכיר שיחה שהייתה לך לפני שנים עם סוכן שהפעלת בשטחים, ושמעת ממנו משהו שעד עכשיו נשאר איתך. יורם כהן: זה כבר לפני הרבה מאוד שנים שעוד הייתי שטח, זה כמעט דור, 25 או 27 שנים, איש די בכיר אינטליגנטי, ובשיחות שהן שיחות צעד, שהן לא שיחות על מודיעין ומה קורה היום ומה ניתן לעשות וכולי, אלא על כל אחד שגם מדבר עם אנשים בצד השני ברמה די בכירה מנסה לבחון אופציות, נקרא לזה ככה, או באיזה תנאים נסתדר. ובאחת השיחות, הדימוי שהוא בחר לתת, זה סוג של דילמת אסיר, אבל בצד הזה הישראלי, והוא בחר לקרוא לצד הפלסטיני סוג של כדור ברזל, שרשרת שכבולה לך לרגל, שאתה לפעמים מתוסכל, אתה רוצה להיפרד ממנה, אתה הולך איתה לישון, אתה בועט בה לפעמים מרוב תסכול, אבל אתה לא נצליח להתפטר מזה. ואתה כל הזמן חולם על זה, ואתה לא יכול לעשות את זה. ולא רק את זה, שאם אתה לא מתייחס אליו בצורה מכובדת, במרכאות, או לא חושב על זה בהתנהלות שלך, או שאתה נופל, או שאתה שובר את האצבעות, או שאתה נגרר, או שחס וחלילה, אם אתה זורק את זה בחמת זעם לביצה, אתה פשוט שוקע אחריו. אילנה דיין: ואתה גוזר מזה איזושהי השקפה שאתה פורש באותו נאום, לא נספיק כמובן לפרוש את כולה, תחת הכותרת סור מרע ועשה טוב, גם צעדים הומניטריים וכן הלאה, אבל כשאתה אומר סור מרע יורם כהן, אתה אומר כי אתה חושש מצעדים של סיפוח? יורם כהן: אני חושש, קודם כל אני חושב שאנחנו צריכים להגיע למצב שלא לעשות, ישראל, לא כדאי שהיא תעשה גם אם היא, אני חושב ש[קטע את המשפט - יד"ה], לא כדאי שתעשה צעדים בלתי הפיכים. כי אם אנחנו רוצים להגיע להסדר אי-פעם, ואני חושב גם צריך לשמור על הסדרי הביטחון, אבל אסור שנעשה דברים שהם יהיו בלתי הפיכים. דברים בלתי הפיכים הם כאלה שקשה מהם ללכת אחורה בין היתר, אם אנחנו נעשה סיפוח של כל יהודה ושומרון, בוא נהיה עכשיו שאנו יכולים, אני אומר יותר קיצוני. בוא נניח עכשיו שהפלסטינים מעוניינים, לא מוכנים, מעוניינים. אני חושב שזה יהיה איום ונורא לעתיד שלנו. ולכן, ללכת, אני חושב שצריך להימנע ממדינה אחת דו-לאומית, בוודאי בהיקפים של 40-50% אוכלוסייה עוינת אותנו. לכן, לעשות דברים שאפשר, ולא חכמים, אני חושב שזה דבר רע. זה צריך להימנע מזה. בכל מה שאנחנו, נעשה נקבע עמדה או יכולת או מציאות שהיא בלתי הפיכה. בזמנו נתתי דימוי אחר של עור של ג'ירף. כלומר, אם אנחנו נהיה בסיטואציה שכל יהודה ושומרון יהיו כתמים, חומים צהובים לבנים, כלומר שטח A, B ו-C, יישובים פלסטינים, ביניהם מעורבבים ישובים. לא ניתן לתת לפלסטינים בעצם שום דבר. לא יהיה להם רצף טריטוריאלי. אפילו, אני הייתי אומר בצורה קיצונית, אפילו את האוטונומיה, שכרגע זה נראה לי הדבר היחידי הרלוונטי בשנים הקרובות. הרי היחידי בשנים הקרובות. לא ניתן יהיה לתת את זה, כי לא יהיה אפשר בפועל לממש את זה. ולכן אני חושב שאנחנו צריכים לעשות דברים שהם סור מרע. לא לעשות דברים שהם יגרמו לנו נזק, לפחות אם רוב העם לא חושב שכדאי לעשות את זה. ולא רק בהקשרים קואליציוניים, או בהקשרים אחרים. אבל יש הרבה דברים שאנחנו כן יכולים לעשות. יש גם דברים טובים שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו יכולים ללכת לקראת הפלסטינים בתחום הכלכלה, בתחום תשתיות, לפעמים אפילו בתנאים מסוימים. שוב פעם זה גם תלוי בהם. ההנהגה הפלסטינית המדינית לדעתי עושה הרבה טעויות. אבל בתחומים מסוימים שאם עוד פעם תיווצר אווירה טובה, אנחנו יכולים לעזור לכוחות הביטחון הפלסטיניים, זה לא מסכן אותנו. אנחנו יכולים לפעמים, הייתי אומר, לתת שטחים קטנים פתוחים בשטחי C לעביר לרשות כאות של מחווה טובה, כאלה שבכל הסדר שהוא עתידי זה לא יהיה חלק מה שנקרא מדינת ישראל. יש כמה דברים שאנו יכולים לעשות. הצד השני גם צריך לרקוד איתנו גם צריך להיות איתנו גם ברמה המדינית לא רק ברמה של התיאום, ברמה יותר טובה, ואם הדברים האלו אפשר, אני לא יודע תמיד אם אפשר לעשות אותם פוליטית בישראל. אבל האם כדאי לעשות אותם? אילנה דיין: כן, זהו, אני אפילו לא שואלת אותך, כי אני יודעת שלא תרצה להיכנס לזירה הזאת, רק לסיום, אני חייבת לספק את הסקרנות שלי. אתה מקבל טלפונים? יורם כהן: עד לפני שנה, הייתי אומר, הייתי מדי פעם, היו קוראים לי והייתי מדבר עם מי שצריך. אילנה דיין: האמת שזו תשובה לשאלה שלא שאלתי, לא, זו תשובה לשאלה שלא שאלתי, התכוונתי לומר, התכוונתי לשאול אם זה גם מעניין, שאתה אומר מתייעצים, היו מתייעצים לפחות, אני שואלת אם אתה מקבל הצעות, בימים האלה, בתקופה האחרונה, לקפוץ לזירה הפוליטית. יורם כהן: כן. כן, אבל אני נותן תשובה לכולם שאני לא החלטתי בכלל שאני רוצה להיכנס לזה, עדיין עקרונית. אבל אם מישהו מדבר איתי ושואל אותי מה אני חושב על הזירה הפלסטינית, או על ביטחון הפנים, או על פתרונות, או רעיונות, או הצעות, אני משתף. אבל לא מעבר לזה. אילנה דיין: ואנחנו גם נהנינו לשמוע את התובנות שלך הבוקר. יורם כהן, לשעבר ראש השב"כ, תודה רבה לך על השיחה הזאת. יורם כהן: -תודה רבה. כל טוב. סימוכין: אודיו: גל"צ. תמונה: יורם כהן, צילום מסך מ"כאן 11"

Jonathan D. Halevi

104,080 views • 1 year ago

אני מבין שהספורט הלאומי זה לקחת קטעים של עיתונאים ערבים מהטלוויזיה, להוציא אותם מהקשר, ולהציג אותם כתומכי טרור. אז הנה העובדות: אכן אמרתי דברים קשים. משפחות הפשע הרצחניות מתנהלות ביד חופשית כי המדינה מאפשרת להן. אמרתי בשידור בסך הכל עובדה ברורה: מדינת ישראל ומערכת הביטחון טיפלו במשפחות הפשע היהודיות שהשתוללו בארץ לפני עשרים שנה, אחרי הפיגוע המפורסם ברחוב יהודה הלוי בתל אביב, שכונה אז ״הפיגוע הפלילי״. אחרי האירוע המזעזע הזה, החליטה המדינה לחסל את ארגוני הפשע - והיא הצליחה. בשידור הוספתי שארגוני הפשע הערביים, שבעיני אין הבדל בינם לבין ארגון הטרור חמאס, ירגישו את ידה הארוכה של המדינה רק אם יעשו את הטעות ויפגעו, חלילה, באזרחים יהודים. זה לא פשוט, אבל זאת המציאות. חבורת עלובים כמו הראפר הבינוני יואב אליאסי, והאיש שמתבייש להגיד את שמו מהטלגרם, גלעד כהן (אבו עלי אקספרס), חתכו קטע קצר מהדברים כאילו אני תומך בפגיעה בעיר האהובה בעליי שבה אני מתגורר. תקשיבו לי טוב, זה לא יעזור לכם. מה שמפריע לאנשים האלה זה שערבי ממזרח ירושלים, שלא דיבר עברית לפני עשר שנים, נמצא היום בעמדה בכירה בתקשורת. זה קוץ בגרון שלהם. אמשיך להיות קוץ בגרון. אני רוצה שמדינת ישראל תחיה בביטחון ושלום, לא משנה מי חי בה ואיפה. ולגבי כל מי שהסית נגדי אחרי שהוציאו את דבריו מהקשרם, אני אומר לכם, תמשיכו. אני בונה על הכסף מהתביעות שאגיש נגדכם לטיול בדרום אמריקה. אם כבר, תשלחו לי המלצות לברזיל. מצורף הקטע המלא מהשידור. צפו ותשפטו בעצמכם.

Suleiman Maswadeh

91,092 views • 6 months ago

כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – מהדורת חדשות ערוץ 12 שבה נהג לצפות יחיא סינוואר: "דיווחים הולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל"; ציטוט דברי נתניהו: הסרבנות גורמת גם להשבתה של יכולות צבאיות, ופוגעת קשות בכוח ההרתעה של צה”ל כפי שעולה בדוחות של המודיעין ב-23 באוקטובר 2025, אמר רונן ברגמן, עיתונאי ב"ידיעות אחרונות" וב"ניו יורק טיימס", בראיון לפודקאסט של דן סנור, כדלהלן: "[מנהיג חמאס יחיא] סינוואר צפה בטלוויזיה הישראלית. לסינוואר היה הרגל לעצור הכל, את שגרת יומו, כל יום בשעה חמש דקות לשמונה בערב, כי הוא היה מכור לצפות בחדשות ערוץ 12, כל יום… הוא [סינוואר] סבר שערוץ 12 מייצג את העמדה של הקונצנזוס הרחב ביותר של השיח בחברה הישראלית שהוא צריך להבין”. סימוכין: להלן קטע ממהדורות החדשות של ערוץ 12 ששודרה ב-13 באוגוסט 2023: דני קושמרו: שלום לכם, ערב טוב. ראש הממשלה ]בנימין נתניהו] היה אמור להיות היום בחופשה עם אשתו [שרה] בצפון, אבל במקום זאת הוא נועד לדיון דחוף עם הרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ועם מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר]. זאת בעקבות הדיווחים ההולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל, ובעקבות הביקורת על התעלמות הממשלה מאזהרות ראשי מערכת הביטחון. בינתיים נתניהו מפסיק לכנות את המילואימניקים שהפסיקו להגיע [לשירות צבאי], סרבנים. מיד הכותרות שלכם, ניר דבורי, עמית סגל, דפנה ליאל, תחילה הכתבה של כתבנו לענייני צבא ניר דבורי. ניר דבורי: הביקורת על נתניהו גברה בשבוע האחרון, מגיעה לנקודת רתיחה על כך שנתניהו אינו פועל מול המידע הקשה שהציגו לו הרמטכ"ל ושר הביטחון [יואב גלנט] אודות מצב הכשירות בצבא. נתניהו נראה שהחל להבין שחלה תפנית בהלך הרוח הציבורי, ולכן גם מיהר לכנס דיון דחוף בקריה בתל אביב אחר הצהריים. יחד עם שר הביטחון ישבו גם הרמטכ"ל ומספר אלופים, בהם גם מפקד חיל האוויר. שם הוצגה לו תמונת המצב העדכנית באשר לכשירות וללכידות הצבא. נתניהו הנחה לשמור על הכשירות והמוכנות לכל אתגר. עוד לפני הדיון, דיבר על כך הבוקר שר הביטחון מול מתגייסים טריים בבקו"ם [בסיס קליטה ומיון]. [וידאו - שר הביטחון יואב גלנט:] הדבר הזה, מכל המקומות שאני רואה, אין לו שום השפעה על מה שקורה בתהליך הגיוס, ואני מאוד שמח על זה. החיילים רוצים להתגייס, כולם מבינים את הערך, וכשזה מגיע למשימה האמיתית זה מאוד מאוד פשוט. אני לא מתעלם מהבעיה, אני עוסק עם הרמטכ"ל, עם המטה הכללי, עם גופי הביטחון האחרים כל יום. ניר דבורי: זה קורה אחרי הפרסום שלנו היום, על כך שראשי מערכת הביטחון שוקלים להביא לידיעת הציבור את תמונת המצב בצה"ל, נוכח תחושתם שנתניהו לא פועל כדי לעצור את ההידרדרות. בשב"כ [שירות הביטחון הכללי], במוסד ובצבא הכחישו את הדברים, אבל גורמים הבקיאים בפרטים אומרים שההתלבטות גדולה, שלא נראה כאן מסיבת עיתונאים של שלושתם, אבל הם ימצאו את הדרך כל אחד לומר את דברו נתניהו מאוד מוטרד מהאפשרות שיצאו לציבור ולכן מהר להעביר להם מסר בעניין. [ציטוט דברי נתניהו:] בדמוקרטיה מי שמכריע הוא ראש הממשלה שקיבל את המנדט מהעם, לא גופי הביטחון, הם כפופים לממשלה. ניר דבורי: עד כמה הלחץ גדול, לא רק במערכת הביטחון, גם בלשכת נתניהו, מעידות ההקלטות האלה שנחשפו כבר לפני מספר שבועות בערוץ 13. [הקלטה של דברי נתניהו:] אני לא יכול לדמיין חומרת דברים גדולה יותר של ארגון הפרה המונית כזאת של חוק השירות, או אם תרצה של סרבנות. זה בלתי ניתן... זה פשוט, אי אפשר לתפוס את זה! זה לא רק ההשבתה של יכולות, זה גם מה, זה עושה לכוח ההרתעה שלנו. מה זה עושה, אני לא אביא כאן דוחות מודיעיניים. אם תרצו בדלתיים סגורות אני אראה לכם מה זה עושה. מה זה עושה! זה לא דבר קטן! ניר דבורי: ועוד דבר, בהודעה שהוציאה לשכת ראש הממשלה בתום הדיון היום בקרייה נכתבה תוספת חדשה: "ראש הממשלה שלל מכל וכל את התופעה של שירות מילואים על תנאי". כבר לא סרבנים לדידו של נתניהו. שירות מילואים על תנאי. אנחנו מתקרבים לרגעי החלטה משמעותיים. בעוד כשבועיים, בראשית ספטמבר, יחזור צה"ל להתאמן אחרי חופשות הקיץ. גם חוק הגיוס צפוי לעלות בכנסת. זה יהיה מבחן גדול למערכת הביטחון, לשר הביטחון העומד בראשה, ולראש הממשלה, מי שאחראי לעצור את ההידרדרות. דני קושמרו: כן, אז עוד פרטים על מה שקורה שם. עמית סגל, נתחיל איתך. לדיון הזה קדמה שיחת טלפון כעוסה במיוחד. עמית סגל: כן, שיחת ועידה. עכשיו צריך להגיד שהאירוע הוא שבלקראת סוף השבוע, גם בפרסומים של ניר [דבורי], מתחיל לבעבע הסיר הזה של הכשירות [של צה"ל] אחרי כמה שבועות שהוא היה על אש נמוכה יחסית. נתניהו רואה וכועס, הוא מזהה את זה כתדרוכים מתוך הצבא אל הכתבים הצבאיים, והוא מתקשר לרמטכ"ל, מעלה גם את מפקד חיל האוויר, ואז הוא אומר להם: "זה נראה כמו צבא, שיש לו מדינה". זה מה שאומר ראש הממשלה לרמטכ"ל ולמפקד חיל האוויר, והוא מוסיף ואומר שהדבר הזה פוגע בכושר ההרתעה, הדלפות על הכשירות. זאת אומרת, שאויבינו רואים את זה וזה מה שהם מגיבים. והרמטכ"ל משיב לו, פחות או יותר ברוח הדברים הזו: "במקום שאני רואה פגיעה בכשירות, אנחנו חובתנו להתריע על הדבר הזה". עכשיו זה גם עונה על השאלה האם הדיון היום היה דחוף או תוכנן מראש. לאחר שיחת הטלפון הזאת החליטו לקיים את הדיון הזה על הכשירות כבר ביום ראשון בצהריים ולא בהמשך השבוע כפי שנקבע. דני קושמרו: ניר דבורי, כתבנו לענייני צבא, עוד פרטים על מה שעולה במפגש הזה. ראש הממשלה, המפקד חיל האוויר, הרמטכ"ל. ניר דבורי: כן, היה שם גם שר הביטחון, ראש אמ"ן [אלוף אהרון חליוה], ראש אגף המבצעים [אלוף עודד בסיוק]. זה בעצם כל הנבחרת שעוסקת בדיוק בתמונת המצב הביטחונית ובתמונת המצב של הכשירות. מי שמשתתף בשיחה הזו מתאר אותה כמתסכלת, אולי אפילו מייאשת. למרות שהוצג שם לראש הממשלה וסקרו בפניו את כל המערכים שנפגעו, כולל מספרים עדכניים, ההבנה הייתה שזה לא משנה שום דבר באופן הסתכלות הדברים ובעמדתו של נתניהו. התחושה שם הייתה שרק משהו דרסטי, דרמטי, יכול לשנות את המהלך שיכול להביא לבלימה של הפגיעה בכשירות. ויש אפילו התלבטות בקרב גורמי ביטחון מתי להניף את הדגל האדום. האם לקראת השבועות הקרובים כשחוזרים להתאמן, או כאשר יידרשו לאולי חלילה איזושהי פעולה מבצעית, האם ואיך נכון לתווך את המצב הזה לציבור הישראלי, ובעיקר כולם עכשיו ממתינים להחלטה של נתניהו, לאן הולכים מכאן, מה הוא באמת רוצה, והאם הוא יכול, כי הם מאמינים שהוא היחיד שיכול, לעצור את מה שקורה בתוך הצבא. דני קושמרו: עמית, עוד ציטוטים מהפגישה הטעונה הזו. עמית סגל: כן, אז היום, בעצם בפגישה הזאת, זה מין איזה אירוע מוזר, כי בעצם זה כמו מה שהמשיל את זה בכיר בצבא לרפלקסולוגיה. אבל ברפלקסולוגיה בלי לגעת. בעצם הצבא נוגע פה באירוע פוליטי הכי דרמטי שהיה פה לפחות בעשור האחרון, אבל הוא לא יכול לדבר אותו, אלא רק לדבר עליו. אז נתניהו מסביר להם למה לדעתו הם צריכים להיערך לכך שהמצב לא ישתנה בתקופה הקרובה, וכך הוא מסביר להם. ואלה הציטוטים של נתניה: "כשהרמתם דגל בפעם הקודמת, עצרנו לשלושה חודשים", אמר נתניהו, אני שם סוגריים. כן, אחרי שהוא פיטר את [שר הביטחון יואב] גלנט וחזר בו, סגור סוגריים. "אבל לא יצא מזה שום דבר, כי יש גורמים שהמטרה שלהם היא הפלת הממשלה". ואז הוא מוסיף, "אני נותן סיכוי נמוך להידברות עם הצד השני על שינוי הוועדה לבחירת שופטים". נתניהו גם מתריע שם בדיון מפני הדלפות בוועדת המשנה שתכונס בהמשך השבוע, ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ולכן הוא בעצם, אם אני מבין נכון את התרגום, אומר להם תראו, אל תצפו שמתישהו בימים הקרובים תצאה הבשורה שהאירוע כולו מאחורינו. תיערכו להתמודד עם המצב כפי שהוא. דני קושמרו: בינתיים, ניר דבורי, המצב לא משהו, ובעקבות המצוקה של מדריכי טיס במילואים, בקורס טיס, חיל האוויר בצעד מאוד מאוד מאוד חריג. ניר דבורי: כן, תראה, זה פיילוט שמתחיל כבר לפני כמה חודשים, אבל בימים האלה הוא מקבל גם טוויסט וגם שינוי, והתכלית שלו הוא בעצם לאתר חלק מפרחי הטייס במהלך הקורס, ולקצר את משך ההכשרה שלהם, להעביר אותם יותר מהר למטוסי קרב מתקדמים, כדי להתחיל לייצר אפשרות לקצר או לגשר על הפערים שעלולים להתפתח סביב מה שאנחנו רואים החוסר [של טייסים] בתוך חיל האוויר. ולכן המהלך הזה כבר מתחיל לנוע. יש כאן עוד תהליכים שצריך לעבור, אבל בחיל האוויר עושים את התאמות האלה, מבינים שכנראה נבנה כאן צורך, והדבר הזה הולך והופך קריטי יותר ויותר. נגיד שבחיל האוויר אומרים שהדבר הזה כבר החל כלא קשור לאירועים האחרונים, ואנחנו נגיד שבכל זאת, האירועים האחרונים מאיצים את התהליך, אולי אפילו מאיצים מאוד. דני קושמרו: במקרה לגמרי. כתבה קודמת שישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ניר דבורי: גורמי ביטחון אומרים, כי "התנהגות בן גביר מסוכנת, צריך לגלות אחריות לאומית בנושא הר הבית. זה מיד משפיע על כל הזירות ומשחק באש, במיוחד אחרי שהצלחנו עכשיו להוריד את גובה הלהבות בעזה". רונן ברגמן: סינוואר צפה מדי יום בחדשות ערוץ 12. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

25,563 views • 8 months ago

עשרה חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – הרמטכ"ל אביב כוכבי: "השנתיים האלה השקטות והיציבות ביותר בדרום הארץ; [יצרנו] מציאות של הרתעה חזקה מאוד ברצועת עזה; לא רק שחמאס לא מגיב לתקיפות שלנו, הוא אפילו לא שוקל להגיב להן; [כניסת עובדים מעזה אושרה לאחר ש]חמאס עמדה במבחנים רבים" בתחילת דצמבר 2022, קיים מכון "גזית" כנס בין יומיים, תחת הכותרת "מודיעין, אסטרטגיה וטכנולוגיה". בכנס השתתפו בין היתר הרמטכ״ל לשעבר רא״ל (מיל') אביב כוכבי, מפקדי יחידות 8200 ו-9900 בעבר ובהווה, ד"ר מיכה גודמן, מנכ"ל רפאל אלוף (מיל') יואב הר אבן, מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל') עמיקם נורקין, הד״ר שרון אלרעי-פרייס וראש הממשלה לשעבר רא"ל (מיל') אהוד ברק. הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי ב"כנס גזית" ב-4 בדצמבר 2022, ולהלן קטע מדבריו: ומה שאני רוצה להסב את לתשומת לבכם, ומפה אני עובר להיבט היותר לוקלי [מקומי] ישראלי, הוא שבמציאות שלנו, יותר ויותר בשנים האחרונות, האסטרטגיה מתבססת על הפעלת הכוח הצבאי, והמימדים של הפעילות המדינית מצטמצמים או הופכים להיות מוגבלים יותר. הדוגמה הכי מובהקת, ואני עוד אחזור אליה, היא רצועת עזה. אם עד חודש מאי [2023] המציאות בעזה תימשך כפי שהיא, ולמרות הרקטה הבודדת של אתמול [ב-3 בדצמבר 2022 שוגרה רקטה מרצועת עזה לעבר ישראל], אנחנו נוכל לסכם את השנתיים האלה כשנתיים השקטות ביותר והיציבות ביותר בדרום הארץ, ברצועת עזה, ובוודאי בעוטף עזה, ובוודאי יעידו על זה ילדי עוטף עזה. זאת אסטרטגיה. אבל זאת אסטרטגיה, או זאת תוצאה של אסטרטגיה. אבל זאת תוצאה של אסטרטגיה שהמרכיב המרכזי שלה היה הפעלת כוח. הטרילוגיה הזאת של מבצע "חגורה שחורה" [12-14 בנובמבר 2019 - סבב לחימה עם הג'יהאד האיסלאמי לאחר חיסולו של בהאא אבו אל-עטא מבכירי הזרוע הצבאית של הארגון], "שומר חומות" [10 - 21 במאי 2021 - סבב לחימה עם חמאס לאחר מתקפת רקטות לעבר ירושלים] ו"עלות השחר" [5-8 באוגוסט 2022 - סבב לחימה עם הג'יהאד האיסלאמי לאחר חיסול מספר בכירים בארגון], יצרה מציאות של הרתעה חזקה מאוד ברצועת עזה, שכתוצאה ממנה, ברור לגמרי, אני מניח ש[ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין תא"ל] עמית [סער] יגע בזה בסקירה שלו בואכה 23, שכתוצאה מכך, לא רק שחמאס לא מגיב לתקיפות שלנו, הוא אפילו לא שוקל להגיב להן. ראה התגובה שלנו אתמול, מטרה משמעותית ביותר, מטרה של חמאס, משמעותית ביותר, נכס חשוב ביותר שלו [בתגובה לשיגור הרקטה ב-3 בדצמבר 2022, צה"ל תקף יעדי חמאס ברצועת עזה, בהם אתר מרכזי לייצור רקטות ומנהרת טרור]. אבל זה בעיקר עיצוב [מציאות] דרך הפעלת כוח. אגב, אל תטעו, עניין הפועלים ששחררנו [הגדלת מספר הפועלים מרצועת עזה שקיבלו אישורי עבודה בישראל], שחררנו אותו רק מספר חודשים אחרי מבצע "עלות השחר", ועשינו את זה בטיפין טיפין. בדרך לשם חמאס עמדה במבחנים רבים. סיכלנו הרבה מאוד אנשי חמאס באיו"ש [אזור יהודה ושומרון] בשנה וחצי הזאת, הם לא הגיבו. מצעד הדגלים [בירושלים העתיקה] היה זמן קצר לאחר המבצע, הם לא הגיבו. תקפנו בעוצמה על כל בלון [תבערה/ נפץ ששוגר מרצועת עזה]. הם לא הגיבו. אני אומר את זה עכשיו לא כדי לעשות ספירת מלאי של מה עשינו, אלא כדי שלא תטעו בין עניין הפועלים, שלפעמים יוצר איזה מין תחושה, אה, זה מחיר ההפסד של הפועלים. כן, זה מחיר ההפסד של הפועלים, אבל חמאס בחרה בדרך הזאת שהיא לא תוקפת ולא מגיבה, בוודאי שלא יוזמת [פעולה צבאית] כלפי מדינת ישראל, הרבה לפני עניין הפועלים. וכל העניין הזה הוא כדי להדגים שבעיקר הפעלת כוח, מעצבת עיצבה ומעצבת עד היום, ראה הלילה האחרון [תקיפות צה"ל בעקבות שיגור הרקטה], את המציאות ברצועת עזה. סימוכין: רקע על מכון גזית מכון גזית הוא זרוע של חטיבת המחקר באמ"ן למחקרים מודיעיניים מתקדמים, יישומיים ועתירי דאטה. המכון הוקם בשיתוף עם חברת רפאל ומפא"ת. הוא קרוי על שם האלוף שלמה גזית ז״ל, ששירת כראש אמ"ן לאחר מלחמת יום הכיפורים, והוביל את תהליכי בנייתו מחדש אחרי המלחמה. המכון נחנך רשמית בדצמבר 2021. המשימות שהוגדרו לו כוללות: מענה על שאלות מחקר ייעודיות; פיתוח כלים וטכנולוגיות מחקריות לטובת מערכת הביטחון וקהיליית המודיעין; והרחבת מעגל שיתופי הפעולה בקהילייה, מול האקדמיה והתעשייה. המכון משלב בעשייתו ידע מהעולם האזרחי עם צרכים ויכולות מהעולמות הביטחוניים. המכון פועל בעזרת שילוב של חוקרים מתחומים אקדמיים שונים: מדעי החברה, מדעי הרוח ומדעים מדויקים דרך שימוש במסגרות אנליטיות ויכולות טכנולוגיות מתקדמות. המכון חותר לחיזוק יכולות המחקר במגוון סוגיות של מודיעין אסטרטגי ובהן: יחסי-חוץ, בניין כוח צבאי ותכנון ארוך טווח, התנהגות קבוצות וציבורים, יציבות משטרים, גאו- אסטרטגיה אזורית (דמוגרפיה, חברה כלכלה ואקלים) והערכת אפקטיביות של פעולות מבצעיות ומדיניות. סימוכין: כתבות קודמות רא"ל אביב כוכבי (ינואר 2023): חמאס מורתע והחשש מפגיעה כלכלית מהווה גורם מרסן עבורו. סימוכין: הרמטכ"ל אביב כוכבי (ינואר 2023): "חמאס בחר להתרכז במצב הכלכלי וברווחת האזרח". סימוכין: ינואר 2023 - רא"ל אביב כוכבי בנאום הפרידה מתפקידו כרמטכ"ל: "צה"ל הוא חּוּפת ההגנה המבטיחה את קיום המדינה”; "זהו צבא שאוסף מודיעין, מסכל, ותוקף. זה צבא יוזם, שמגן על אזרחי המדינה, משפר את מצבה הביטחוני ומייצר הרתעה אזורית". סימוכין: הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי ב-27 בדצמבר 2022: סינוואר מנהיג בלתי מנוסה, למד לקח בשומר החומות, "ההרתעה היום ברצועת עזה הרבה יותר משמעותית". סימוכין: הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי: "ניסינו להוציא לפועל מבצע לחיסול סינוואר ודיף; עבדנו במשך חודשים כדי להביא להבשלה של המבצע, אבל לא יכולנו". סימוכין: הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל אביב כוכבי, טוען כי המדיניות הביטחונית שהוביל בעת שכיהן בתפקיד הרמטכ"ל התמקדה בעיקר בהתמודדות עם האיום הצבאי האיראני ההולך מתפתח, וביישום במקביל של תפיסת "ההכלה". סימוכין:

Jonathan D. Halevi

16,413 views • 7 months ago