Загрузка видео...

Не удалось загрузить видео

На главную

הם תוקפים באלימות את החיילות שלנו, ואצלנו רועדים מפחד להעביר ביקורת ולו הכי קטנה על דוכני חב״ד במרחב הציבורי. לא ייאמן.

14,383 просмотров • 6 месяцев назад •via X (Twitter)

Комментарии: 0

Нет доступных комментариев

Здесь появятся комментарии из оригинального поста

Похожие видео

הטעות הכי גדולה ש*כמעט* עשיתי במיקסטיילז היתה לא לפגוש את Shay Eyal מיד. שי, למי שלא יודע היא המנכ״לית שלנו בשנה האחרונה, ורק בשנה הזאת אחראית על גדילה של כמעט $100M בהכנסות שלנו. היא השיקה שניים משלושת המותגים שלנו (את oasis ואת easyplant). ועשתה במיקסטיילז מגוון רחב של תפקידים בתחום השיווק, הoperations והכי חשוב אצלנו - הproduct innovation. היא רצה על כל המגרש. ווינרית. בן אדם שהוא נשמה. אכפתית. וחברה על אמת. זאת זכות בשבילי להכיר אותה ושהיא בחיים שלי. מקצועית, ואישית. ואותה. כמעט. ולא. פגשתי. איזו פדיחה. כמעט. הסיפור הולך ככה - אי שם ב- 2019, שי עוד עבדה בקשת. היא התעניינה לגבי משרה אצלנו - אבל לא היה לנו מה להציע לה. היא הגיעה אלינו אחרי ששמעה את דוד ואותי בפודקאסט הקודם שלנו ״השבוע״. למזלי, המגייסת שלנו בזמנו ניקולה לא שכחה את שי, וכשחיפשנו chief of staff, היא הציעה שאפגוש אותה לקפה. התפקיד לא היה הכי ברור, מעולם לא גייסתי לתפקיד הזה. והיא מעולם לא עשתה אותו. אבל נפגשנו והיה קליק מיידי. בטח אחרי שענתה על השאלה הכי דבילית שאי פעם שאלתי בראיון עבודה - ״מי הדמות האהובה עליך בFriends״. שאלה שחבר הציע שאשאל כחלק מראיון לתפקיד chief of staff, כהתשובה הנכונה היחידה היא כמובן.. מוניקה. אז השבוע ב״תתעלם מההוראות״ פרק קצת אחר - מכניסים אתכם אל מאחורי הקלעים של מיקסטיילז. איך צמחנו בשבע שנים, ממוצר אחד לשלושה. מ-20 עובדים ליותר ממאה, ומ-40 מיליון דולר הכנסות לכמעט 300 מיליון! דיברנו כמובן על AI ואיך מוצר אחד מבוסס בינה מלאכותית הצליח להגיע ל-10 מיליון דולר ב-3 חודשים, על החופש לעובדים ליצור ולבנות גם אם הם לא מתכנתים, וגם - על העתיד שלנו הפרק עכשיו זמין באפליקציות הפודקאסטים ואחה״צ גם ביוטיוב - חפשו ״תתעלם מההוראות״

Eytan Levit

13,082 просмотров • 4 месяцев назад

שהחיינו! העברתי עכשיו במליאה את חוק זכויות הרכישה של דיירי הדיור הציבורי (חוק רן כהן) בקריאה ראשונה. בנאומי סיפרתי על אסיה גלעדוב - דיירת הדיור הציבורי, יוצאת מקלט לנשים נפגעות אלימות, מטופלת כימו עם 100% נכות. אסיה היא בדיוק הדוגמה לזה שעוני אף פעם לא בא לבד - כי אנשים בעוני קשה להם, ואז הם נהיים חולים, ואחרי המחלה יש נכות, ואי אפשר לעבוד, ואז באה ההוצאה לפועל - ולוקחים לך את הבית ואת הכל. מעגל על מעגל על מעגל של סבל ודיכוי. אסיה הייתה מגיעה לכל דיון בוועדה ואומרת לנו: "שיהיה לילדות שלי משהו. אתם חייבים להעביר את החוק הזה שישאר לי מה לתת לילדות שלי." אז הנה אסיה - אנחנו מעבירים את החוק הזה. זכות להיות חלק מהרגע החשוב הזה וזכות לעשות עבור אלו שהכי זקוקים למדינה שתושיט את ידה. אעשה הכל כדי שנמשיך עם החוק לקריאה שלישית ונכניס אותו לספר החוקים. נעשה ונצליח. תודה מיוחדת לפורום הדיור הציבורי, לדני גיגי ולכל הדיירים שנלחמים איתנו על החוק החברתי והחשוב הזה. הרגע הזה קודם כל שלכם. תודה לכל חברי וחברות הכנסת שסייעו לחוק הזה לעבור קריאה ראשונה - מימוש הייעוד שלנו במשכן.

🎗 Naama Lazimi - נעמה לזימי

44,990 просмотров • 8 месяцев назад

כשבועיים לאחר תחילת מתקפת השבעה באוקטובר – ח’אלד משעל, הנימנה על הנהגת חמאס: "ישראל אומרת שבנוגע לחלק מכוחות המילואים – אנחנו שחררנו אותם. [הם] שקרנים. חלק מכוחות המילואים שגויסו סירבו לשרת. היום הצבא הציוני מפחד מהעימות. היום הצבא [הישראלי] אינו כמו הצבא שהיה בעבר" ב-19 באוקטובר 2023, התראיין ח’אלד משעל, מנהיג חמאס בזירה שמחוץ לפלסטין, לערוץ הטלוויזיה "אל-ערבייה", ולהלן קטע מדבריו: מראיינת: ישראל נחושה לנקום על מה שקרה לה ב-7 באוקטובר [2023], והממשלה של [בנימין] נתניהו היא הממשלה הקיצונית ביותר בתולדות ישראל, ולא תסכים אלא לחיסול מוחלט [של חמאס] ונקמה אמיתית על מה שקרה לה. זה דבר מובן מאליו. ח’אלד משעל: הם מעלים… [משנה את המשפט]. לא, זה לא מובן מאליו. כלומר, כמו שאמרתי לך, ההיסטוריה לא התחילה ב-7 באוקטובר [2023]. כלומר, אני נשבע באללה, זה לא שהעם הפלסטיני פשוט בא ותקף אחרים. העם הפלסטיני הלך [לבצע את משימתו] וכאשר חצה את הגבול ל-48 [לשטח ישראל], זו המולדת שלו, זו הארץ שלנו, המולדת שלנו. ישראל היא התוקפנית עכשיו. ישראל רוצה לנקום, היא נקמה באזרחים. היא נכשלה צבאית ושפכה את כל זעמה על האזרחים. זו הוכחה לחולשה. היום ישראל אומרת שבנוגע לחלק מכוחות המילואים – אנחנו שחררנו אותם. [הם] שקרנים. חלק מכוחות המילואים שגויסו סירבו לשרת. היום הצבא הציוני מפחד מהעימות. היום הצבא [הישראלי] אינו כמו הצבא שהיה בעבר. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

58,993 просмотров • 6 месяцев назад

מכתב פתוח לליאור רז, שמעתי אותך מדבר בהשתאות רבה על החפ"ק של "אחים לנשק" בבית קמה אחרי השבעה באוקטובר ועל "הנרטיב" שאתה מייחס לאנשים שממאנים לשכוח מה היה כאן רגע אחד קטנטן לפני. איני יודעת היכן אתה ממוקם במפה הפוליטית. אני יכולה רק לנחש, אבל אני תוהה אם אתה מדבר מתוך פוזיציה, או שפשוט ניחנת בזכרון קצר במיוחד. משום שלנו, הציבור העצום שמבקר אותם, יש זכרון מצוין. אנחנו לא שכחנו - ואנחנו לא נשכח. לא שכחנו מה חבורת לובשי חולצות הסמליל של "אחים לנשק" עוללה כאן ערב הטבח. לא שכחנו את ההבטחות שנאמרו בשאגה גדולה מעל בימת פודיום ענק, הישר לאוזניו של האויב הקשוב: שינטשו את המטוסים, את הספינות, את חדרי הפיקוד, ושלא יהיה צבא עם. קולט, ליאור? שלא יהיה צבא עם! חומת המגן של הילדים שלנו - במדינה שבה אנחנו מגדלים אותם. לא שכחנו ולא נשכח את ההקראה התקשורתית של היחידות שלא יתייצבו למילואים ערב הטבח, שנשמעה בהתלהבות מבעיתה. "גולני, גולני" זה עדיין מהדהד באוזנינו בצרימה שורפת. אנחנו, בניגוד אליך, לא שכחנו את האיומים, לא שכחנו את הניסיון להפוך את צה"ל מצבא העם לצבא מותנה פוליטית. לא שכחנו את הקריאות לעצור, לשבש, לחסום, למרר את חיי הציבור ולייצר תחושה שמדינה שלמה מוחזקת כבת ערובה, בשל גחמות טנטרום עלבון קלפי שיצא מכל פרופורציה. לא שכחנו את הבריונות. לא שכחנו את הכאוס. לא שכחנו את המדון, הפילוג והקיטוב ששטפו את הרחובות - ועודם. לא שכחנו את מי שהתנהגו משל המדינה, הצבא, הרחוב, הדגל והדמוקרטיה רשומים בטאבו על שמם. ובעיקר, לא שכחנו את הדבר החמור מכל; שהם השתמשו בחומת המגן של הילדים שלנו, בקדושת השירות הצבאי ובאמון הציבור בצה"ל - כדי להפעיל לחץ פוליטי על ממשלה נבחרת. הם לקחו את המקום הכי קדוש, הכי עדין, הכי שברירי, את הלב הפועם של הקונצנזוס הישראלי - הנכונות להגן על הבית ללא תנאי וללא סייג - והפכו אותו לכלי מיקוח לטובת סחטנות פוליטית. ותקצר היריעה מלמנות את מה שהחבורה הזו עשתה כאן ערב הטבח ואחריו. ואם לא די בכך, כיום הם מנסים להלך אימים באמצעות פיזור תביעות השתקה נגד אזרחים מן השורה, שכל חטאם הוא שהם מסרבים להפסיק להזכיר להם את מה שהם כל כך רוצים שנשכח. אז ליאור היקר, לא. אנחנו לא נסכים לשכתוב ההיסטוריה. אפשר להודות לאדם שחילץ משפחה משדרות - ועדיין לומר את האמת על מלוא הרקורד שבאמתחתו. אפשר לכבד מעשה אנושי בשעת חירום - ועדיין לסרב להפוך אותו למכונת כביסה שמלבינה, ע"ח כאב לאומי. מי שהצית שריפה ביד אחת וביד השנייה אחז במטף, לא הופך בשל כך לגיבור לאומי. ודאי לא כאשר בידיו די אמצעים, קשרים, כסף, תקשורת ואופרציה ממותגת היטב, כדי להפוך כל חמגשית, כל אבטיח וכל צילום שטח לסיפור גבורה מהונדס היטב. יש דברים שאין מספיק מלבינים בעולם כדי להלבין. יש כתמים ששום סרטון מרגש לא ימרק - ויש זכרון ציבורי שלא יימחק, גם אם ינסו לעטוף אותו בעטיפת חפ"ק שפורטת על מיתרי ליבם של בעלי הזכרון הקצרצר. מי שמנסה להנדס את הנרטיב הוא לא מי שמסרב לשכוח, אלא זה שמבקש שאנחנו נשכח. תזכורת קטנה, שהיא אפילו לא קורטוב ממה שהיה כאן.

Amalia Ozer

14,063 просмотров • 2 месяцев назад

באתי לראות את העם – וראיתי ניצחון הערב בהיכל מנורה, בין הצלילים של יהורם גאון, לא ראיתי רק הופעה. ראיתי את עם ישראל מגיע בהמוניו, וראיתי הצהרת קיום רבת עוצמה. הלב רעד כשאלפי דגלי ישראל הונפו אל על, צובעים את ההיכל בכחול ולבן. כשברקע יהורם גאון שר "יש לנו ארץ נהדרת", והקהל כולו שואג איתו את המילים בלב אחד – הרגשתי עוצמות שיש רק לעם ישראל. זו לא הייתה רק שירה; זו הייתה הצהרת נאמנות לחיים. אנחנו לא מגיעים לאירועים האלו רק כדי "לשמוח" או להעביר את הזמן. למרות הקושי העצום, אנחנו מגיעים כדי לצעוק לעולם, ולנפשנו שלנו: לא שברתם אותנו! עמדנו שם יחד – רוקדים ומזיעים, עם דמעות בעיניים. דמעות על המחיר הבלתי נתפס, על החללים, ועל אלו שעדיין חסרים לנו כל כך. אבל כל צעד ריקוד, כל הנפת דגל וכל שירת המונים הם התשובה ההיסטורית שלנו לחושך. בכל שיר נשאנו איתנו את הזיכרון של אלו שיצאו להגן עלינו. הריקוד והשירה של העם הם הגשמת הצוואה הטהורה שלהם: שהבית הזה לא יהפוך לארץ של פחד וקירות בטון, אלא יישאר מקור של מוזיקה, גאווה ואהבה משוגעת לחיים. באנו כדי לומר להם, שם למעלה ובשטח: אנחנו כאן, ואנחנו חיים! וזו המתנה שאנחנו מעניקים בחזרה על הקורבן האדיר שהעם שילם. אחיי ואחיותיי, מתוך היגון והעצב – צאו לשמוח, הניפו את הדגל. תרגישו כל פעימה, כי כל דופק של הלב הישראלי הוא הניצחון האמיתי. 🙏🇮🇱

איציק בונצל אביו של עמית בונצל גיבור ישראל הי״ד

15,646 просмотров • 7 месяцев назад

אני חושב שהעיתונאים הם אף פעם לא הסיפור, ואני לא נוהג להפוך את עצמי לאייטם - את זה נשאיר לכל מיני בכיינים שליטפו אותם עם דגל בקפלן. בכל זאת המקרה הזה אמש בהפגנת החרדים המשתמטים הקפיץ אותי. עומד צעיר בן 25 עם זקן מדובלל ושלט "נמות ולא נתגייס" - וקורא לי שמאלני בוגד ו"לך לקפלן". בשיחות עם אחדים מהם אחרי הובהר לי בבירור - מי שמצליח לטפטף להם לראש את זה שיש אוייב משותף, "השמאלנים האלה" אלה שופרות הממשלה ובראשם ינון מגל, האיש הכי רעיל ומסוכן היום - ואחד ממקדמי ההשתמטות הכי משפיעים. הוא לא הולך רק על הראש של ה"קפלניסטים". גם ארגוני מילואים דתיים שכנראה הצביעו למפלגות שהוא והחברים שלו מצביעים - הפכו להיות אוייב. ומי הבן ברית? בן אדם שהשתמטותו אומנותו. שצועק "נמות ולא נתגייס". הם כולם יחד באותו גוש, "הגוש האמוני". ובכל זאת, אני אופטימי. למה? כי יש התעוררות חזקה של כוחות הטוב. המשרתים, הדמוקרטים, הליברליים - השכבה היצרנית שאחראית על העתיד שלנו באמת. כל הינון מגלים למיניהם הם אנשי העבר. הם יישטפו באסלה של ההיסטוריה, עם כל השיט שהם האכילו אותנו כל השנים.

Yosef Yisrael

37,392 просмотров • 1 год назад

תגובתי לדניאל רוט אבנרי שאני מאוד מחבב ברמה האישית, אבל חושב שריקוד המה יפית שהיא פצחה בו על גבו של הבומרנג הסימפטי מרדכי דוד, ממש לא הלם אותה. דניאל, את מוזמנת לצפות בדקה הזו ולהזכיר לי מתי מישהו מהחוליגנים הברברים של קפלן דיבר ככה. אל תתיימרי לדבר בשם מחנה הימין ואל תקבעי בשביל המחנה מי מהווה את הפנים שלנו ומי לא. הפנים שלנו מיוסרות ומלאות קמטים מהפשעים הסדרתיים שהמחנה שאת מתחנפת אליו מבצע נגדנו כבר שנים, לא רואה אותנו ממטר ולא סופר אותנו, ואם קם אחד מתוכנו שיוצא מהבית עם מראה גדולה, וחוסם איזה רכב של מי שעודד כאן את הסרבנות, האנרכיה והכאוס ברחובות, אז זה בסדר גמור וזה אפילו מבורך. מרדכי דוד לא פגע פיזית באף אחד ולא איים באלימות על איש, אלא עשה פרומיל ממה שמחוללים כאן האנרכיסטים המאוסים והמנהיגים הפירומנים שלהם, והוא עושה את זה למען החטופים ולמען כוח 100. אני לא קונה את ה״זעזוע״ שלך ממנו וחושב שהזעזוע מבוים ומלאכותי. מקווה שלא תיפגעי (כנראה שכן) אבל את עיתונאית, ולהוציא חריגים שהחריגים שבחריגים, העיתונאים כאן, גם מהצד שלנו, הם אופורטוניסטים שתמיד יימצאו את ההזדמנות לאזן לכאורה ולהעניק את המתת למעסיקים שלהם, במיוחד כשמדובר בבנטון היום. אז דניאל יקירה, תחזרי להתעסק בפושעים האמיתיים והאפלים שלא מכירים בקול שלנו בקלפי ומייצרים טרור פנימי, ותניחי לבחור הפעלתן והמסור שהגיע לעשות מעט צדק. אוהבים אותך מרדכי דוד. מרדכי דוד

מני אסייג menny assyag

16,174 просмотров • 7 месяцев назад