Video yükleniyor...

Video Yüklenemedi

Bu video yüklenirken bir sorun oluştu. Bu geçici bir ağ sorunundan kaynaklanıyor olabilir veya video kullanılamıyor olabilir.

Ana Sayfaya Dön

המאבק על פתיחת בית הקפה בירושלים היא הרבה יותר מ"אל תגעו בקפה שלי בשבת" הוא מאבק על ציביונה של ירושלים ולא רק- אלא גם על מקומות אחרים בישראל. הקפה היה בבחינת הקש ששבר את גב הגמל והוציא רבים החוצה אחרי שנים רבות של אפליה והדרה של חילונים בעיר>>

vered pelman

16,681 subscribers

28,844 görüntüleme • 20 gün önce •via X (Twitter)

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

0 Yorum

Yorum bulunmuyor

Orijinal gönderinin yorumları burada görünecek

Benzer Videolar

וואו. איזה מצעד גאווה זה היה 🏳️‍🌈 ״על אפם ועל חמתם של הסמוטריצ׳ים והבן גבירים״ עליתי לבמה מיד אחרי ההופעה של רן דנקר הענק, שסחף את הקהל העצום ורגע אחרי ששמעתי על התנהלות מבישה של חלק מהשוטרים בנקודות הכניסה למצעד. חשוב לומר: רוב השוטרות והשוטרים הגיעו כדי לעשות את עבודתם: להגן עלינו, לשמור על ביטחוננו ולאפשר לנו לצעוד בגאווה ובחופש, אבל כשהמשטרה הופכת לכלי בידיו של שר שמבקש להפוך אותה לזרוע פוליטית, אנחנו חייבים לומר בקול ברור: לא! הכל פוליטי - גם המאבק על דמותה של המשטרה, על חופש, על שוויון ועל הזכות של כל אדם לחיות בלי פחד ולכן התשובה שלנו היא לא רק ברחובות, היא בעיקר בקלפי ולכן חובה על כולנו לצאת להצביע. או כמו שאמר רן דנקר מעל הבמה: ״על אפם ועל חמתם של הבן גבירים והסמוטריצ’ים״ ולא ״אולי יבוא יום ונהפוך שווים״ - הוא יבוא, זה תלוי בנו 🏳️‍🌈🇮🇱 ולמי שפספס את האווירה, צפו עד הסוף ⬇️

וואו. איזה מצעד גאווה זה היה 🏳️‍🌈 ״על אפם ועל חמתם של הסמוטריצ׳ים והבן גבירים״ עליתי לבמה מיד אחרי ההופעה של רן דנקר הענק, שסחף את הקהל העצום ורגע אחרי ששמעתי על התנהלות מבישה של חלק מהשוטרים בנקודות הכניסה למצעד. חשוב לומר: רוב השוטרות והשוטרים הגיעו כדי לעשות את עבודתם: להגן עלינו, לשמור על ביטחוננו ולאפשר לנו לצעוד בגאווה ובחופש, אבל כשהמשטרה הופכת לכלי בידיו של שר שמבקש להפוך אותה לזרוע פוליטית, אנחנו חייבים לומר בקול ברור: לא! הכל פוליטי - גם המאבק על דמותה של המשטרה, על חופש, על שוויון ועל הזכות של כל אדם לחיות בלי פחד ולכן התשובה שלנו היא לא רק ברחובות, היא בעיקר בקלפי ולכן חובה על כולנו לצאת להצביע. או כמו שאמר רן דנקר מעל הבמה: ״על אפם ועל חמתם של הבן גבירים והסמוטריצ’ים״ ולא ״אולי יבוא יום ונהפוך שווים״ - הוא יבוא, זה תלוי בנו 🏳️‍🌈🇮🇱 ולמי שפספס את האווירה, צפו עד הסוף ⬇️

מיטל להבי- Meital Lehavi

42,040 görüntüleme • 1 ay önce

הגיע הזמן לומר בקול רם. טעיתי! גם אני, וגם השר יריב לוין, טעינו טעות חמורה. עשינו ליצחק עמית עוול גדול בכך שהתנגדנו למינויו. לא היה, וכנראה לא יהיה, מסבירן יותר טוב לצורך ברפורמה משפטית. כל דקה שהאיש יושב על כסאו, משכנעת עוד ועוד אנשים ומביאה את בשורת "ציון במשפט תיפדה" לקהלים חדשים. ואת כל זה הוא עושה כשהוא רק ממלא מקום של הנשיאה בפועל. תדמיינו מה הוא היה מצליח לעשות אם הוא באמת היה נשיא בית המשפט העליון... ואם עוד לא השתכנעתם בצורך הבהול בטיפול שורש במערכת ושהצעת חוק ההרכבים האקראיים שלי חיונית כדי שלמדינת ישראל יהיה בית משפט עליון ששופט על פי החוק ולא על פי הקומבינות הפוליטיות של יצחק עמית, צפו בכתבה של אבישי גרינצייג מהערב על הנדסת ההרכב שיעסוק בסוגיית נציב שירות המדינה.

הגיע הזמן לומר בקול רם. טעיתי! גם אני, וגם השר יריב לוין, טעינו טעות חמורה. עשינו ליצחק עמית עוול גדול בכך שהתנגדנו למינויו. לא היה, וכנראה לא יהיה, מסבירן יותר טוב לצורך ברפורמה משפטית. כל דקה שהאיש יושב על כסאו, משכנעת עוד ועוד אנשים ומביאה את בשורת "ציון במשפט תיפדה" לקהלים חדשים. ואת כל זה הוא עושה כשהוא רק ממלא מקום של הנשיאה בפועל. תדמיינו מה הוא היה מצליח לעשות אם הוא באמת היה נשיא בית המשפט העליון... ואם עוד לא השתכנעתם בצורך הבהול בטיפול שורש במערכת ושהצעת חוק ההרכבים האקראיים שלי חיונית כדי שלמדינת ישראל יהיה בית משפט עליון ששופט על פי החוק ולא על פי הקומבינות הפוליטיות של יצחק עמית, צפו בכתבה של אבישי גרינצייג מהערב על הנדסת ההרכב שיעסוק בסוגיית נציב שירות המדינה.

שמחה רוטמן - Simcha Rothman

47,392 görüntüleme • 1 yıl önce

האם ידעתם באיזו שנה הופיעה בירושלים רשת התחבורה הציבורית? זה קרה בשנת 1931, כשהוקם קואופרטיב ״המקשר״. רבים מהקווים התחילו בשער יפו. בתוך כמה שנים כל העיר כוסתה בשלטים עם סמל של עיגול על קו אנכי, שסימל תחנה הסמל הפשוט והייחודי הזה התפשט במהירות לא רק בירושלים אלא גם בכל הארץ, והפך לסמל שקט אך ברור שחיבר בין כמה דורות היום הסמל הזה מקבל ייעוד חדש: לחבר את כל התחבורה הציבורית בירושלים ובמטרופולין שלה. זה כבר לא רק רשת אוטובוסים, אלא גם רשת קווי הרכבת הקלה הראשונה בישראל, שבילי אופניים ומה שעוד יגיע הרעיון ללוגו כזה הוצע על ידי Constantine. השקענו שעות רבות בחיפוש אחר צילומים היסטוריים בארכיונים ובאינטרנט. הלוגו החדש יכול לשמש בשילוב עם אייקונים לציון סוגי תחבורה ופרויקטים שונים כבר עכשיו אנחנו מתחילים בהדרגה להטמיע אותו בכל המוצרים של צוות תכנית אב (צתא״ל): ברשתות החברתיות שלנו (בינתיים באינסטגרם, פייסבוק ולינקדאין), באתר שלנו ועוד אני רוצה להביע תודה לארכיון אגד על התמונות שסופקו לנו. זהו הארכיון הגדול והטוב ביותר של ההיסטוריה של התחבורה הציבורית בישראל. וגם תודה גדולה לעמיתים שלי שנתנו לי ול־Constantine את האמון למשימה החשובה הזו

האם ידעתם באיזו שנה הופיעה בירושלים רשת התחבורה הציבורית? זה קרה בשנת 1931, כשהוקם קואופרטיב ״המקשר״. רבים מהקווים התחילו בשער יפו. בתוך כמה שנים כל העיר כוסתה בשלטים עם סמל של עיגול על קו אנכי, שסימל תחנה הסמל הפשוט והייחודי הזה התפשט במהירות לא רק בירושלים אלא גם בכל הארץ, והפך לסמל שקט אך ברור שחיבר בין כמה דורות היום הסמל הזה מקבל ייעוד חדש: לחבר את כל התחבורה הציבורית בירושלים ובמטרופולין שלה. זה כבר לא רק רשת אוטובוסים, אלא גם רשת קווי הרכבת הקלה הראשונה בישראל, שבילי אופניים ומה שעוד יגיע הרעיון ללוגו כזה הוצע על ידי Constantine. השקענו שעות רבות בחיפוש אחר צילומים היסטוריים בארכיונים ובאינטרנט. הלוגו החדש יכול לשמש בשילוב עם אייקונים לציון סוגי תחבורה ופרויקטים שונים כבר עכשיו אנחנו מתחילים בהדרגה להטמיע אותו בכל המוצרים של צוות תכנית אב (צתא״ל): ברשתות החברתיות שלנו (בינתיים באינסטגרם, פייסבוק ולינקדאין), באתר שלנו ועוד אני רוצה להביע תודה לארכיון אגד על התמונות שסופקו לנו. זהו הארכיון הגדול והטוב ביותר של ההיסטוריה של התחבורה הציבורית בישראל. וגם תודה גדולה לעמיתים שלי שנתנו לי ול־Constantine את האמון למשימה החשובה הזו

Daniel Baev דניאל באייב

20,758 görüntüleme • 3 ay önce

שנים של כוח, חיבוק תקשורתי, הצדקות, ״זה היה מזמן״, ״אבל הוא עושה טוב״ - יצרו תרבות שבה קורבן הוא בדיחה וקהל מרשה לעצמו להמשיך את הפגיעה בשמה. וזו הנקודה שחשוב להדגיש: הוא לא עצר את השיר. לא אמר מילה לקהל. לא ניסה להשפיע לטובה על המרחב שהוא אחראי עליו. לפעמים אלימות לא נמדדת באגרופים. לפעמים היא נמדדת בשתיקה. והשתיקה הזו אמרה הכל: שאין כאן ״כבוד״ אין ״אחריות״ אין ״למידה״ יש רק פרסום, אלימות, רדיפת בצע, התרסה ואפס רחמים. וכשקהל מרים קול נגד נפגעת - זה שיקוף של תרבות שלמה. תרבות שמלמדת אותנו מה שווה מילה של אישה שמספרת שנפגעה. כי זה לא רק חוסר אמונה בעדות שלה - זה אקט אקטיבי של פגיעה בה. ומי שמריע לזה - הוא חלק מהאלימות. גם אם הוא ״רק שר בצחוק״. טאיסיה האמיצה, המאבק שלך הוא מאבק על החברה שלנו. אנחנו מאחורייך 💕

שנים של כוח, חיבוק תקשורתי, הצדקות, ״זה היה מזמן״, ״אבל הוא עושה טוב״ - יצרו תרבות שבה קורבן הוא בדיחה וקהל מרשה לעצמו להמשיך את הפגיעה בשמה. וזו הנקודה שחשוב להדגיש: הוא לא עצר את השיר. לא אמר מילה לקהל. לא ניסה להשפיע לטובה על המרחב שהוא אחראי עליו. לפעמים אלימות לא נמדדת באגרופים. לפעמים היא נמדדת בשתיקה. והשתיקה הזו אמרה הכל: שאין כאן ״כבוד״ אין ״אחריות״ אין ״למידה״ יש רק פרסום, אלימות, רדיפת בצע, התרסה ואפס רחמים. וכשקהל מרים קול נגד נפגעת - זה שיקוף של תרבות שלמה. תרבות שמלמדת אותנו מה שווה מילה של אישה שמספרת שנפגעה. כי זה לא רק חוסר אמונה בעדות שלה - זה אקט אקטיבי של פגיעה בה. ומי שמריע לזה - הוא חלק מהאלימות. גם אם הוא ״רק שר בצחוק״. טאיסיה האמיצה, המאבק שלך הוא מאבק על החברה שלנו. אנחנו מאחורייך 💕

Maya Lee

11,044 görüntüleme • 8 ay önce

אני לא יודע אם יהיה שפל גדול מזה. אבל חושש שכן. אני לא יודע מה זה אומר על שפיותו של האיש. אני כן יודע שהוא כבר מזמן לא כשיר. אבל אתמול במהלך הישיבה הוא אמר ש"רונן בר העדיף לא להגיע לישיבה רק כי פחד לתת תשובות ובעיקר מלהשיב על שאלה אחת: מדוע לאחר שידעת על מתקפת החמאס שעות רבות לפני התרחשותה, לא עשית דבר ולא התקשרת לראש הממשלה, דבר שהיה מונע את האסון". בנימין נתניהו אמר את זה. לא טלי גוטליב. "רונן בר ידע על הפלישה שעות לפני שקרתה, ולא דיווח". למה? כי הוא רצה שאלפי ישראלים יירצחו ויישרפו? הוא תכנן יחד עם דף וסנוואר את "מבול אל-אקצא"? זו תיאוריית הבגידה במלוא הדרה, מפיו של ראש הממשלה. הוא מאשים את ראש השב"כ שידע על הפלישה והסתיר. בעצם, רונן בר הוא זה שאיפשר לחמאס לבצע את זממו. זה פיתוח מעודן מעט לתיאוריה שהבעל של שקמה ברסלר פתח ליחיא סנוואר את השער בגדר. אבל זה הרבה יותר גרוע. כי זה נשמע יותר הגיוני מבעלה של שקמה וכי יש עוד אנשים שיכולים להאמין לזה. למרות שהכל כבר פורסם. שהסימנים המעידים נספרו, מופו, נבדקו ומוסמכו. למרות שהמחדל הגדול של זרועות הבטחון היה שלא העריכו ולא התכוננו לפלישה, אלא לחדירה מקומית או פיגוע. נתניהו מאשים באופן ישיר את רונן בר בבגידה. הוא רוצה שחסידיו יאמינו שאם רק הרים רונן בר טלפון לנתניהו בלילה, כל זה לא היה קורה. זה לא מחריד, זה הרבה יותר ממחריד.

אני לא יודע אם יהיה שפל גדול מזה. אבל חושש שכן. אני לא יודע מה זה אומר על שפיותו של האיש. אני כן יודע שהוא כבר מזמן לא כשיר. אבל אתמול במהלך הישיבה הוא אמר ש"רונן בר העדיף לא להגיע לישיבה רק כי פחד לתת תשובות ובעיקר מלהשיב על שאלה אחת: מדוע לאחר שידעת על מתקפת החמאס שעות רבות לפני התרחשותה, לא עשית דבר ולא התקשרת לראש הממשלה, דבר שהיה מונע את האסון". בנימין נתניהו אמר את זה. לא טלי גוטליב. "רונן בר ידע על הפלישה שעות לפני שקרתה, ולא דיווח". למה? כי הוא רצה שאלפי ישראלים יירצחו ויישרפו? הוא תכנן יחד עם דף וסנוואר את "מבול אל-אקצא"? זו תיאוריית הבגידה במלוא הדרה, מפיו של ראש הממשלה. הוא מאשים את ראש השב"כ שידע על הפלישה והסתיר. בעצם, רונן בר הוא זה שאיפשר לחמאס לבצע את זממו. זה פיתוח מעודן מעט לתיאוריה שהבעל של שקמה ברסלר פתח ליחיא סנוואר את השער בגדר. אבל זה הרבה יותר גרוע. כי זה נשמע יותר הגיוני מבעלה של שקמה וכי יש עוד אנשים שיכולים להאמין לזה. למרות שהכל כבר פורסם. שהסימנים המעידים נספרו, מופו, נבדקו ומוסמכו. למרות שהמחדל הגדול של זרועות הבטחון היה שלא העריכו ולא התכוננו לפלישה, אלא לחדירה מקומית או פיגוע. נתניהו מאשים באופן ישיר את רונן בר בבגידה. הוא רוצה שחסידיו יאמינו שאם רק הרים רונן בר טלפון לנתניהו בלילה, כל זה לא היה קורה. זה לא מחריד, זה הרבה יותר ממחריד.

Ben Caspit בן כספית

58,284 görüntüleme • 1 yıl önce

כמה מילים על מיקי איתן ז"ל, על אבא שלי ז"ל ועל מה שאירע לפוליטיקה הישראלית. --- הרבה הספדים נשמעו פה בימים האחרונים על מיקי איתן. אלה דיברו על כך שהיה מראשוני פורום קהלת, אלה על ערכים של שלטון החוק, אלה דיברו על הליברליזם, אלה דיברו על ערכי האחיזה בארץ ישראל, אלה דיברו על כך שהוא היה בין הבודדים שהתריעו בזמן אמת על המהפכה החוקתית, אלה דיברו על מאבקו ברב כהנא, אלה דיברו על מאבקיו בהסתרת השב"כ את פרשת "שמפניה", ואלה דיברו על מאבקו בשי ניצן בזמן שאזרחים הופשטו מזכויותיהם בהתנתקות. מיקי איתן היה אדם מיוחד מאוד וכל אחד מן המספידים אחז איבר אחר של הפיל הזה. אני מבקש להוסיף זוית אחרת. הכישלון של המיקיאיתניזם יחד עם המהפכה החוקתית וההתנתקות הם אירועים "פיבוטיאליים". זה ציר ששינה את החיים הפוליטיים בישראל, ולא לטובה. רבים, רובם צבועים או בורים, מתגעגעים ל"ליכוד של פעם". אבל גם אם נשים בצד את הציניות הארסית בכך שאותם המתגעגעים כינו את בגין היטלר, לא ניתן להתעלם מכך שאכן חל שינוי מסוים בתרבות עצמה של הימין. והסיבה לכך היא לא הגעתם של הפראים החדשים, כפי שמנסים לשטוף את המוח בתקשורת, אלא העובדה שהפראים הישנים רמסו את המיקיאיתנים. אנשים כמו מיקי איתן, כמו דרור חוטר ישי או כמו גביזון נרמסו עד דק בכוחנות אדירה. גרם אחד של חסד לא ניתן להם. אנשי חירות בישראל הבינו היטב שכך לא ניתן להמשיך אם אין בכוונתם להיות אבק. אז צמח פה דור של קילרים. וכפי שהוכח ברפורמה - אולי גם זה לא היה מספיק כי ברגע האמת הימין, הפטריוטי, שוב העדיף את שלום הילד במשפט שלמה הישראלי. כל עוד מחנה השמאל לא יכבד את הזכויות הפוליטיות של אנשים שחושבים אחרת מהם המגמות הללו רק יקצינו. בעיני כישלון המיקיאתניזם הוא אחד המנועים העיקריים לשינוי שחל בימין, וזה, אגב, לא ייחודי לישראל. --- בשולי הדברים יש לי פינה חמה בלבי למיקי איתן. כשההורים שלי עלו ארצה כמעט חסרי כל, אבי התקשה מאוד למצוא עבודה שתתאים לכישוריו, למעשה עד מותו לא מצא עבודה שכזו. ברגעי מצוקה קשים השפיל עצמו, לתפיסתו, ושלח מכתב לכמה חברי כנסת על כך שהוא עלה מתוך ציונות והוא מחפש תעסוקה שתתאים לכישוריו. היחיד שהשיב לו באמפתיה אותנטית והזמין אותו לכנסת לשיחה בניסיון לסייע היה מיקי איתן. יהי זכרו ברוך.

כמה מילים על מיקי איתן ז"ל, על אבא שלי ז"ל ועל מה שאירע לפוליטיקה הישראלית. --- הרבה הספדים נשמעו פה בימים האחרונים על מיקי איתן. אלה דיברו על כך שהיה מראשוני פורום קהלת, אלה על ערכים של שלטון החוק, אלה דיברו על הליברליזם, אלה דיברו על ערכי האחיזה בארץ ישראל, אלה דיברו על כך שהוא היה בין הבודדים שהתריעו בזמן אמת על המהפכה החוקתית, אלה דיברו על מאבקו ברב כהנא, אלה דיברו על מאבקיו בהסתרת השב"כ את פרשת "שמפניה", ואלה דיברו על מאבקו בשי ניצן בזמן שאזרחים הופשטו מזכויותיהם בהתנתקות. מיקי איתן היה אדם מיוחד מאוד וכל אחד מן המספידים אחז איבר אחר של הפיל הזה. אני מבקש להוסיף זוית אחרת. הכישלון של המיקיאיתניזם יחד עם המהפכה החוקתית וההתנתקות הם אירועים "פיבוטיאליים". זה ציר ששינה את החיים הפוליטיים בישראל, ולא לטובה. רבים, רובם צבועים או בורים, מתגעגעים ל"ליכוד של פעם". אבל גם אם נשים בצד את הציניות הארסית בכך שאותם המתגעגעים כינו את בגין היטלר, לא ניתן להתעלם מכך שאכן חל שינוי מסוים בתרבות עצמה של הימין. והסיבה לכך היא לא הגעתם של הפראים החדשים, כפי שמנסים לשטוף את המוח בתקשורת, אלא העובדה שהפראים הישנים רמסו את המיקיאיתנים. אנשים כמו מיקי איתן, כמו דרור חוטר ישי או כמו גביזון נרמסו עד דק בכוחנות אדירה. גרם אחד של חסד לא ניתן להם. אנשי חירות בישראל הבינו היטב שכך לא ניתן להמשיך אם אין בכוונתם להיות אבק. אז צמח פה דור של קילרים. וכפי שהוכח ברפורמה - אולי גם זה לא היה מספיק כי ברגע האמת הימין, הפטריוטי, שוב העדיף את שלום הילד במשפט שלמה הישראלי. כל עוד מחנה השמאל לא יכבד את הזכויות הפוליטיות של אנשים שחושבים אחרת מהם המגמות הללו רק יקצינו. בעיני כישלון המיקיאתניזם הוא אחד המנועים העיקריים לשינוי שחל בימין, וזה, אגב, לא ייחודי לישראל. --- בשולי הדברים יש לי פינה חמה בלבי למיקי איתן. כשההורים שלי עלו ארצה כמעט חסרי כל, אבי התקשה מאוד למצוא עבודה שתתאים לכישוריו, למעשה עד מותו לא מצא עבודה שכזו. ברגעי מצוקה קשים השפיל עצמו, לתפיסתו, ושלח מכתב לכמה חברי כנסת על כך שהוא עלה מתוך ציונות והוא מחפש תעסוקה שתתאים לכישוריו. היחיד שהשיב לו באמפתיה אותנטית והזמין אותו לכנסת לשיחה בניסיון לסייע היה מיקי איתן. יהי זכרו ברוך.

David Peter דוד פטר

34,383 görüntüleme • 1 yıl önce

מאתמול רץ פה קמפיין שאני אומר שאין דבר כזה חילונים שחיים פה, ובאמת - אין דבר כזה חילונים שחיים פה. היו שניסו להציג מצג שווא כאילו אמרתי שלאנשים שלא חושבים כמוני אין זכות לחיות כאן. מי שיראה את הפודקאסט המלא יבין בן רגע שאין שחר לדברים הללו ולהפך - הדיון היה בעיקרו פילוסופי ותפיסתי. לעמדתי, ולדעתי הרבה מאוד אנשים, דתיים, מסורתיים וגם חילונים, ואפילו לעמדתו של בן גוריון שאמר שבישראל, מי שלא מאמין בניסים הוא לא ריאלי, זו המציאות. אני יהודי מארץ ישראל, שרואה את הציונות, בדיוק כמו הרצל, כחזרה קודם כל אל היהדות. אני רואה את הציונות כחזרה לארץ ישראל, כדי להקים כאן מדינה יהודית, בעיר בה דוד חנה, באדמה עליה הילכו אברהם, יצחק ויעקב. לא כדי להקים כאן את וינה על הירקון. עם ישראל הוא העם שמעיד על קיומו של ה׳ בעולם. ככל שאתה מחובר יותר לעם ישראל, לארץ ישראל ולתורת ישראל אתה יותר מעיד על קיומו של ה׳ בעולם. ולכן, המושג חילונים פשוט נובע מתודעה כוזבת. עצם הקיום של יהודים אחרי אלפיים שנה בארץ ישראל, הוא נס והתערבות ברורה של ה' בהיסטוריה של העולם. ובשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם. הניסיון של חלק מסוחרי השנאה להפיץ את הפייק ולנסות לייצר עוד פילוג ושיח חלול, היה כמעט צפוי מראש. מה ששימח אותי היה שאנשים רבים מאוד, כולל כאלה שעל פי עדותם "מתעבים" אותי או את דרכי הפוליטית, קיבלו החלטה ערכית, חדה וברורה, לא לשתף פעולה עם פייק ולא להצטרף לתזמורת ההסתה והתבהלה. אני בטוח שביחד ננצח, בעזרת ה' כמובן.

מאתמול רץ פה קמפיין שאני אומר שאין דבר כזה חילונים שחיים פה, ובאמת - אין דבר כזה חילונים שחיים פה. היו שניסו להציג מצג שווא כאילו אמרתי שלאנשים שלא חושבים כמוני אין זכות לחיות כאן. מי שיראה את הפודקאסט המלא יבין בן רגע שאין שחר לדברים הללו ולהפך - הדיון היה בעיקרו פילוסופי ותפיסתי. לעמדתי, ולדעתי הרבה מאוד אנשים, דתיים, מסורתיים וגם חילונים, ואפילו לעמדתו של בן גוריון שאמר שבישראל, מי שלא מאמין בניסים הוא לא ריאלי, זו המציאות. אני יהודי מארץ ישראל, שרואה את הציונות, בדיוק כמו הרצל, כחזרה קודם כל אל היהדות. אני רואה את הציונות כחזרה לארץ ישראל, כדי להקים כאן מדינה יהודית, בעיר בה דוד חנה, באדמה עליה הילכו אברהם, יצחק ויעקב. לא כדי להקים כאן את וינה על הירקון. עם ישראל הוא העם שמעיד על קיומו של ה׳ בעולם. ככל שאתה מחובר יותר לעם ישראל, לארץ ישראל ולתורת ישראל אתה יותר מעיד על קיומו של ה׳ בעולם. ולכן, המושג חילונים פשוט נובע מתודעה כוזבת. עצם הקיום של יהודים אחרי אלפיים שנה בארץ ישראל, הוא נס והתערבות ברורה של ה' בהיסטוריה של העולם. ובשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם. הניסיון של חלק מסוחרי השנאה להפיץ את הפייק ולנסות לייצר עוד פילוג ושיח חלול, היה כמעט צפוי מראש. מה ששימח אותי היה שאנשים רבים מאוד, כולל כאלה שעל פי עדותם "מתעבים" אותי או את דרכי הפוליטית, קיבלו החלטה ערכית, חדה וברורה, לא לשתף פעולה עם פייק ולא להצטרף לתזמורת ההסתה והתבהלה. אני בטוח שביחד ננצח, בעזרת ה' כמובן.

שמחה רוטמן - Simcha Rothman

144,615 görüntüleme • 1 yıl önce

לחובבי הז'אנר, בימים האחרונים הערוץ הלבנוני אל-מיאדין המזוהה עם חיזבאללה והציר הפרו איראני שידר קטע נדיר של מפקד ענף פלסטין בכוח קודס האיראני, סעיד איזדי, שחוסל במבצע "עם כלביא" באיראן. בקטע שהוצג כדבריו האחרונים לפני המערכה בין ישראל לאיראן הוא מנסה בערבית להרים את המורל בציר הפרו איראני אחרי המכות שחטף חיזבאללה בלבנון ונפילת משטר אסד בסוריה. "מה שקרה בסוריה או בלבנון לאחרונה זה לא תבוסה. מי שאומר את זה מוליך שולל". איזאדי תהה: "המצב של חיזבאללה לפני הרבה שנים איפה היה? מה היה לו? אין ספק שהמצב של חיזבאללה עכשיו טוב מאות מונים ולא עשרות מונים ממה שהיה מבחינה חברתית, צבאית, פוליטית והארסל שלו. אי אפשר להשוות". הוא הוסיף כי אי אפשר לשכוח את הגמול הזה מהאל וגם אם יש זעזוע מסוים כתוצאה ממחדלים וכשלים שלנו, זה מהאל. איזדי גם הזכיר את המצב הרע של איראן בימי המהפכה האסלאמית והמלחמה נגד עיראק. על תימן אמר כדי להראות את ההתקדמות של החות'ים – בפעולת הסיוע הראשונה שלהם הכטב"מים שלהם לא הגיעו לאילת ועכשיו הם מכים בחיפה ובעומק היישות הציונית, כלשונו. הוא גם דיבר על כך שהפער מבחינת העוצמה היה גדולה בין המתקפה הראשונה של איראן על ישראל למתקפה השנייה ו"עכשיו המוכנות שלנו אין לה אח ורע, אם משווים את זה למתקפה השנייה. המצב טוב השבח לאל". איזדי גם הסביר בפירוט כי מבחינתם יש פה מאבק בין השטן לרחמן: "זה לא מאבק על פיסת אדמה ואפילו על פלסטין. זה מאבק בין האמת לשקר. אנחנו החיילים של הרחמן. על איזה בסיס נכנסנו למערכה הזאת? רק כדי לנצח? לא, במערכה הזאת יכולות להיות נסיגות ואבידות, כפי שהיו ניצחונות. כל החיים שלנו אנחנו בצמיחה". הוא יצא בחריפות נגד אווירת התסכול כלשונו שהיא כפירה בחסל של האל שסייע וחיזק אותנו על מול האויבים כלשונו. על המתקפה של חמאס אמר: "אנחנו במערכה של המבול (מבול אל-אקצא), ההישגים שלנו היו גדולים בהרבה מהכישלונות שלנו. אנו השגנו הישגים אסטרטגיים וספגנו אבידות טקטיות. האבידות של האויב גדולות בהרבה ממה שאנחנו ספגנו". הוא ציין כי הוא אינו מקל ראש "בשהידים" אבל האם עכשיו נכעס, אם מפקדים ומנהיגים שלנו נהרגו במערכה? מדוע? האימאמים הרי זה הדרך שלהם במקור, הם הקריבו את עצמם כדי שהדת והאסלאם יישארו, על מה אנו עצובים ועל מה אנו מתחרטים?, דברי איזדי בערבית.

לחובבי הז'אנר, בימים האחרונים הערוץ הלבנוני אל-מיאדין המזוהה עם חיזבאללה והציר הפרו איראני שידר קטע נדיר של מפקד ענף פלסטין בכוח קודס האיראני, סעיד איזדי, שחוסל במבצע "עם כלביא" באיראן. בקטע שהוצג כדבריו האחרונים לפני המערכה בין ישראל לאיראן הוא מנסה בערבית להרים את המורל בציר הפרו איראני אחרי המכות שחטף חיזבאללה בלבנון ונפילת משטר אסד בסוריה. "מה שקרה בסוריה או בלבנון לאחרונה זה לא תבוסה. מי שאומר את זה מוליך שולל". איזאדי תהה: "המצב של חיזבאללה לפני הרבה שנים איפה היה? מה היה לו? אין ספק שהמצב של חיזבאללה עכשיו טוב מאות מונים ולא עשרות מונים ממה שהיה מבחינה חברתית, צבאית, פוליטית והארסל שלו. אי אפשר להשוות". הוא הוסיף כי אי אפשר לשכוח את הגמול הזה מהאל וגם אם יש זעזוע מסוים כתוצאה ממחדלים וכשלים שלנו, זה מהאל. איזדי גם הזכיר את המצב הרע של איראן בימי המהפכה האסלאמית והמלחמה נגד עיראק. על תימן אמר כדי להראות את ההתקדמות של החות'ים – בפעולת הסיוע הראשונה שלהם הכטב"מים שלהם לא הגיעו לאילת ועכשיו הם מכים בחיפה ובעומק היישות הציונית, כלשונו. הוא גם דיבר על כך שהפער מבחינת העוצמה היה גדולה בין המתקפה הראשונה של איראן על ישראל למתקפה השנייה ו"עכשיו המוכנות שלנו אין לה אח ורע, אם משווים את זה למתקפה השנייה. המצב טוב השבח לאל". איזדי גם הסביר בפירוט כי מבחינתם יש פה מאבק בין השטן לרחמן: "זה לא מאבק על פיסת אדמה ואפילו על פלסטין. זה מאבק בין האמת לשקר. אנחנו החיילים של הרחמן. על איזה בסיס נכנסנו למערכה הזאת? רק כדי לנצח? לא, במערכה הזאת יכולות להיות נסיגות ואבידות, כפי שהיו ניצחונות. כל החיים שלנו אנחנו בצמיחה". הוא יצא בחריפות נגד אווירת התסכול כלשונו שהיא כפירה בחסל של האל שסייע וחיזק אותנו על מול האויבים כלשונו. על המתקפה של חמאס אמר: "אנחנו במערכה של המבול (מבול אל-אקצא), ההישגים שלנו היו גדולים בהרבה מהכישלונות שלנו. אנו השגנו הישגים אסטרטגיים וספגנו אבידות טקטיות. האבידות של האויב גדולות בהרבה ממה שאנחנו ספגנו". הוא ציין כי הוא אינו מקל ראש "בשהידים" אבל האם עכשיו נכעס, אם מפקדים ומנהיגים שלנו נהרגו במערכה? מדוע? האימאמים הרי זה הדרך שלהם במקור, הם הקריבו את עצמם כדי שהדת והאסלאם יישארו, על מה אנו עצובים ועל מה אנו מתחרטים?, דברי איזדי בערבית.

roi kais • روعي كايس • רועי קייס

24,037 görüntüleme • 1 yıl önce

זה סיפור שתחילתו באוקטובר 2016, לפני כמעט 9 שנים! החיים של הדס קליין, אז העוזרת האישית של ארנון מילצ׳ן וג׳יימס פאקר, התהפכו ברגע אחד: דפיקה של חוקרי יחידת להב 433 על הדלת, וזימון לחקירה בתיק המתנות של נתניהו - תיק 1,000. הדס לא היססה. היא מילאה את חובתה האזרחית, מסרה לחוקרים את כל מה שידעה, והפכה לעדה החשובה ביותר בתיק שקשה לראות את נתניהו נחלץ ממנו. משם, תוך פחות משנה, הפכה הדס לאויבת מספר אחת של מכונת הרעל בישראל! אחרי שתראו את הסרט הזה, תבינו מה המשמעות הבלתי נתפסת של מעמד כזה: מסע הסתה שלא היה כמותו בישראל. עשרות שקרים בוטים, אלפי הטרדות, הטרדות מיניות, פרסום כתובת ביתה ברשתות, ועוד ועוד ועוד... הדס קליין עברה גיהנום. במשך שנים! הסיפור שלה הוא תמרור האזהרה הכי חשוב בישראל כדי להבין דרכו את הסכנה שמהווה מכונת הרעל לקיומינו. אבל קודם כל ולפני הכל, זה סיפור של גבורה. סיפור של השראה. כי הדס החליטה לא להיות קורבן. היא יצאה להילחם על האמת: לתבוע את כל האלפים ששיקרו (כולל עמית סגל) ואיימו והסיתו באופן שיטתי, בלי פשרות! היא יצאה לגבות מחיר מכל בורג במכונת הרעל: עשרות תלונות במשטרה, 8 כתבי אישום ו-3 הרשעות, יותר מ-220 מכתבי אזהרה לפני תביעה, כבר מאות אלפי שקלים בפיצויים. והיא רק התחילה! ✊ את הסיפור של הדס החלטנו לספר ב-Yalla Tikva - יאללה תקווה, לא משנה כמה השקעה תידרש. כי הסיפור הזה בעינינו הוא גם סיפורה של מדינת ישראל בעשור האחרון. סיפור על מכונה אלימה ודורסנית, ועל אישה אמיצה אחת שהחליטה להילחם בה. בלי פחד! 22 דקות (כן, כן, אפשר להקרין גם על הטלוויזיה) שאנחנו מפצירים בכם ממש ממש להקדיש להן זמן השבת 🙏📺 ואחרי שתסיימו, את האמת של הדס אתם פשוט חייבים להפיץ הלאה! כאן בטוויטר, בקבוצות של המשפחה, של החבר׳ה, של העבודה. זאת חובתנו האזרחית! תודה לרותם, לשני, לאסף, לריקי, לרוני שנתנו את הנשמה. תודה לך הדס על ההשראה, על האמון, ועל מי שאת 🙏👑 Hadas Klein

זה סיפור שתחילתו באוקטובר 2016, לפני כמעט 9 שנים! החיים של הדס קליין, אז העוזרת האישית של ארנון מילצ׳ן וג׳יימס פאקר, התהפכו ברגע אחד: דפיקה של חוקרי יחידת להב 433 על הדלת, וזימון לחקירה בתיק המתנות של נתניהו - תיק 1,000. הדס לא היססה. היא מילאה את חובתה האזרחית, מסרה לחוקרים את כל מה שידעה, והפכה לעדה החשובה ביותר בתיק שקשה לראות את נתניהו נחלץ ממנו. משם, תוך פחות משנה, הפכה הדס לאויבת מספר אחת של מכונת הרעל בישראל! אחרי שתראו את הסרט הזה, תבינו מה המשמעות הבלתי נתפסת של מעמד כזה: מסע הסתה שלא היה כמותו בישראל. עשרות שקרים בוטים, אלפי הטרדות, הטרדות מיניות, פרסום כתובת ביתה ברשתות, ועוד ועוד ועוד... הדס קליין עברה גיהנום. במשך שנים! הסיפור שלה הוא תמרור האזהרה הכי חשוב בישראל כדי להבין דרכו את הסכנה שמהווה מכונת הרעל לקיומינו. אבל קודם כל ולפני הכל, זה סיפור של גבורה. סיפור של השראה. כי הדס החליטה לא להיות קורבן. היא יצאה להילחם על האמת: לתבוע את כל האלפים ששיקרו (כולל עמית סגל) ואיימו והסיתו באופן שיטתי, בלי פשרות! היא יצאה לגבות מחיר מכל בורג במכונת הרעל: עשרות תלונות במשטרה, 8 כתבי אישום ו-3 הרשעות, יותר מ-220 מכתבי אזהרה לפני תביעה, כבר מאות אלפי שקלים בפיצויים. והיא רק התחילה! ✊ את הסיפור של הדס החלטנו לספר ב-Yalla Tikva - יאללה תקווה, לא משנה כמה השקעה תידרש. כי הסיפור הזה בעינינו הוא גם סיפורה של מדינת ישראל בעשור האחרון. סיפור על מכונה אלימה ודורסנית, ועל אישה אמיצה אחת שהחליטה להילחם בה. בלי פחד! 22 דקות (כן, כן, אפשר להקרין גם על הטלוויזיה) שאנחנו מפצירים בכם ממש ממש להקדיש להן זמן השבת 🙏📺 ואחרי שתסיימו, את האמת של הדס אתם פשוט חייבים להפיץ הלאה! כאן בטוויטר, בקבוצות של המשפחה, של החבר׳ה, של העבודה. זאת חובתנו האזרחית! תודה לרותם, לשני, לאסף, לריקי, לרוני שנתנו את הנשמה. תודה לך הדס על ההשראה, על האמון, ועל מי שאת 🙏👑 Hadas Klein

Ran Harnevo

150,132 görüntüleme • 1 yıl önce

מיכאל (מיקי) איתן היה ליכודניק. אמיתי, שורשי, מהבית. הקים ישובים בישראל (בין היתר את כוכב יאיר), היה פרלמנטר מצטיין 3 עשורים בעידן בו נבחרי הציבור עשו כבוד לציבור ולמדינה, ולא ירקו עליה ולתוכה. כבוד לשר משה ארבל על הדברים האלה שאמר היום במליאה לזכרו: ״מיכאל לא היה מחברי מפלגתי, ולצערי שנות כהונתנו בכנסת לא חפפו, ולא זכיתי ללמוד ממנו באופן ישיר. אך אני מכיר את פועלו ומורשתו, וכך גם רבים אחרים בציבוריות הישראלית. במהלך כשלושה עשורים של כהונה בכנסת ישראל, דמותו הייתה נוכחת, נוקבת, וישרה. דמות שנצרבת בזיכרון לא רק בזכות תפקידים או תארים, אלא בזכות דבקות בדרך. מיכאל היה שליח ציבור במובן העמוק של המילה, כזה שלא ראה בתפקידו מקור כוח, אלא מקור שליחות. הוא האמין שהכנסת צריכה להיות מוסד מופת של דוגמה אישית, של שקיפות, של עבודה קשה. מוסד שמחייב את חבריו בראש ובראשונה כלפי הציבור. כשאנחנו מציינים היום את זכרו של מיכאל איתן, אנחנו לא נזכרים רק באדם שהיה. אנחנו מציינים פרק בפוליטיקה הישראלית. ממנו עלינו לשאוב השראה. בעידן שבו חשדנות כלפי מוסדות המדינה גוברת, והאמון במערכת הפוליטית מתכרסם, והשסעים בחברה מעמיקים זכרונו ופועלו של מיכאל מזכירים לנו שאפשר גם אחרת״.

מיכאל (מיקי) איתן היה ליכודניק. אמיתי, שורשי, מהבית. הקים ישובים בישראל (בין היתר את כוכב יאיר), היה פרלמנטר מצטיין 3 עשורים בעידן בו נבחרי הציבור עשו כבוד לציבור ולמדינה, ולא ירקו עליה ולתוכה. כבוד לשר משה ארבל על הדברים האלה שאמר היום במליאה לזכרו: ״מיכאל לא היה מחברי מפלגתי, ולצערי שנות כהונתנו בכנסת לא חפפו, ולא זכיתי ללמוד ממנו באופן ישיר. אך אני מכיר את פועלו ומורשתו, וכך גם רבים אחרים בציבוריות הישראלית. במהלך כשלושה עשורים של כהונה בכנסת ישראל, דמותו הייתה נוכחת, נוקבת, וישרה. דמות שנצרבת בזיכרון לא רק בזכות תפקידים או תארים, אלא בזכות דבקות בדרך. מיכאל היה שליח ציבור במובן העמוק של המילה, כזה שלא ראה בתפקידו מקור כוח, אלא מקור שליחות. הוא האמין שהכנסת צריכה להיות מוסד מופת של דוגמה אישית, של שקיפות, של עבודה קשה. מוסד שמחייב את חבריו בראש ובראשונה כלפי הציבור. כשאנחנו מציינים היום את זכרו של מיכאל איתן, אנחנו לא נזכרים רק באדם שהיה. אנחנו מציינים פרק בפוליטיקה הישראלית. ממנו עלינו לשאוב השראה. בעידן שבו חשדנות כלפי מוסדות המדינה גוברת, והאמון במערכת הפוליטית מתכרסם, והשסעים בחברה מעמיקים זכרונו ופועלו של מיכאל מזכירים לנו שאפשר גם אחרת״.

Ben Caspit בן כספית

14,584 görüntüleme • 1 yıl önce

מתי השמאל האידיאולוגי יפנים שהסיבה שאין לו מצביעים היא לא קמפיין כזה או אחר וגם לא נתניהו כיריב פוליטי מוכשר. הבעיה היא שהם תקועים על רעיונות שכבר בניינטיז היו לא רלוונטיים ומתעקשים להיפרד מהם ולעשות עדכון גרסה שתתכתב עם המציאות. הבעיה איננה, לא היתה ולא תהיה ״כיבוש״ של ישראל. הכיבוש לא היה מקור הסכסוך ב-1964 כשהוקם הארגון לשחרור פלסטין לפני ש-״כבשנו״ את מזרח ירושלים ואת עזה. הכיבוש לא מקור האינתיפאדה השנייה שפרצה כשברק הציע לערבים למעשה הכל. והכיבוש גם איננו מה שהוביל לטבח מעזה, אותה ניקינו מיהודים ואליה הכנסנו דולרים של פרוטקשן. הבעיה היא שאנחנו חיים ליד עם צמא דם של ברברים שמסרבים לשלום, מסרבים לפשרה ומסרבים לקבל מדינה. כל ניסיון להטיל את האשמה על כיבוש דמיוני הוא האשמת הקרבן ועוד גול עצמי של השמאל שפעם הוביל את המדינה והיום לא רלוונטי לרוב אזרחיה. (ובהערת צד - השמאל העייף הזה תקוע על רעיונות לא רלוונטיים לא רק בתחום השלום והכיבוש אלא גם בכלכלה, חברה וממשל. אבל זה לפוסט אחר).

מתי השמאל האידיאולוגי יפנים שהסיבה שאין לו מצביעים היא לא קמפיין כזה או אחר וגם לא נתניהו כיריב פוליטי מוכשר. הבעיה היא שהם תקועים על רעיונות שכבר בניינטיז היו לא רלוונטיים ומתעקשים להיפרד מהם ולעשות עדכון גרסה שתתכתב עם המציאות. הבעיה איננה, לא היתה ולא תהיה ״כיבוש״ של ישראל. הכיבוש לא היה מקור הסכסוך ב-1964 כשהוקם הארגון לשחרור פלסטין לפני ש-״כבשנו״ את מזרח ירושלים ואת עזה. הכיבוש לא מקור האינתיפאדה השנייה שפרצה כשברק הציע לערבים למעשה הכל. והכיבוש גם איננו מה שהוביל לטבח מעזה, אותה ניקינו מיהודים ואליה הכנסנו דולרים של פרוטקשן. הבעיה היא שאנחנו חיים ליד עם צמא דם של ברברים שמסרבים לשלום, מסרבים לפשרה ומסרבים לקבל מדינה. כל ניסיון להטיל את האשמה על כיבוש דמיוני הוא האשמת הקרבן ועוד גול עצמי של השמאל שפעם הוביל את המדינה והיום לא רלוונטי לרוב אזרחיה. (ובהערת צד - השמאל העייף הזה תקוע על רעיונות לא רלוונטיים לא רק בתחום השלום והכיבוש אלא גם בכלכלה, חברה וממשל. אבל זה לפוסט אחר).

Barak Herscowitz

26,744 görüntüleme • 9 ay önce

מרוב התרחשויות בקבוצה שאני אוהב, רק עכשיו יצא לי לראות את העבירה של לאמב שפירקה לקרופורד את הפרצוף. לפני איזה 17 שנה, הייתי במלחה בזמן שגיא פניני (אז בירושלים) עשה לליאור אליהו (אז במכבי) עבירה ממש זהה כמו שהיתה אתמול. אני עוד זוכר את קטש ובורשטיין קמים מהספסל ודורשים הרחקה, מוצדקת, אני זוכר את כל הקהל של מכבי מאוד כועס, אני גם זוכר לצערי את כל הקהל של ירושלים מעודד בשירי הלל את פניני על העבירה הקשה באקט ילדותי ומנותק. גיא קצת נבהל והתנצל אחרי המשחק אבל על העבירה ההיא דיברו חודש קדימה ומזכירים אותה עד היום. ליאור, חנון שכמותו, לא הגיב בכעס כמו קרופורד, אלא בעיקר היה בהלם ששום נזק לא קרה. אולי בגלל זה. מה שכן, השופטים לא הרחיקו את פניני אלא שרקו בלתי ספורטיבית בלבד. דן שמיר אפילו לא הוריד אותו לספסל. חשבתי על זה כשראיתי את העבירה של לאמב, האם הלכנו קדימה או שנשארנו במקום. אז אני רוצה להאמין שאם המשחק היה נגד מכבי אז גם על העבירה של לאמב לא היו שרים שירי עידוד כמו אז, ממש רוצה להאמין. ולאמב כבר התנצל כמו שפניני עשה בזמנו. אבל אולי ההתקדמות הכי גדולה היא דווקא של צוות השיפוט. הטיפול אז היה חובבני, הטיפול הזה הוא סופר מקצועי. הרעיון ששיפוט צריך להיות רובוטי וללכת לפי הספר בכל מחיר עבר זמנו. ומילה ליונתן אלון. יש רגעים שאפשר וצריך להיות מעל האירוע. לבקש עונש לקרופורד על הריאקשן (ב-20 הפרש) זה ניתוק מוחלט מהמציאות, זה נראה רע, זה חוסר הבנה של הסיטואציה. הוא עוד צעיר, אני מקווה שילמד מעמית בלק איך מנהלים אירוע.

מרוב התרחשויות בקבוצה שאני אוהב, רק עכשיו יצא לי לראות את העבירה של לאמב שפירקה לקרופורד את הפרצוף. לפני איזה 17 שנה, הייתי במלחה בזמן שגיא פניני (אז בירושלים) עשה לליאור אליהו (אז במכבי) עבירה ממש זהה כמו שהיתה אתמול. אני עוד זוכר את קטש ובורשטיין קמים מהספסל ודורשים הרחקה, מוצדקת, אני זוכר את כל הקהל של מכבי מאוד כועס, אני גם זוכר לצערי את כל הקהל של ירושלים מעודד בשירי הלל את פניני על העבירה הקשה באקט ילדותי ומנותק. גיא קצת נבהל והתנצל אחרי המשחק אבל על העבירה ההיא דיברו חודש קדימה ומזכירים אותה עד היום. ליאור, חנון שכמותו, לא הגיב בכעס כמו קרופורד, אלא בעיקר היה בהלם ששום נזק לא קרה. אולי בגלל זה. מה שכן, השופטים לא הרחיקו את פניני אלא שרקו בלתי ספורטיבית בלבד. דן שמיר אפילו לא הוריד אותו לספסל. חשבתי על זה כשראיתי את העבירה של לאמב, האם הלכנו קדימה או שנשארנו במקום. אז אני רוצה להאמין שאם המשחק היה נגד מכבי אז גם על העבירה של לאמב לא היו שרים שירי עידוד כמו אז, ממש רוצה להאמין. ולאמב כבר התנצל כמו שפניני עשה בזמנו. אבל אולי ההתקדמות הכי גדולה היא דווקא של צוות השיפוט. הטיפול אז היה חובבני, הטיפול הזה הוא סופר מקצועי. הרעיון ששיפוט צריך להיות רובוטי וללכת לפי הספר בכל מחיר עבר זמנו. ומילה ליונתן אלון. יש רגעים שאפשר וצריך להיות מעל האירוע. לבקש עונש לקרופורד על הריאקשן (ב-20 הפרש) זה ניתוק מוחלט מהמציאות, זה נראה רע, זה חוסר הבנה של הסיטואציה. הוא עוד צעיר, אני מקווה שילמד מעמית בלק איך מנהלים אירוע.

D.Y

10,140 görüntüleme • 8 ay önce

שלום לקב״נית חטיבת אלכסנדרוני (מקווה שבקרוב תהיי לשעבר), עדי אנגרט. ראיתי שאת פעילה מאוד בטוויטר אז מקווה שהציוץ הזה יגיע אלייך. אם אפשר בבקשה, רק דקה ורבע מזמנך. תכירי, זה המח״ט החדש שלך - אל״ם משה פסל, גיבור ישראל. את הסרטון הזה אני מפרסם הבוקר בפעם הראשונה, כשניתן להראות את פניו של פסל, אחרי שסיים תפקיד כמפקד אגוז. צילמתי אותו עם פסל בקיבוץ כיסופים בינואר האחרון, כשעוד היה מפקד היחידה. או יותר נכון, כשהיה בשיקום לאחר שנפצע אנושות בכיסופים כמפקד אגוז, אבל כעבור כמה חודשים הוא כבר חזר לפקד על היחידה בגבורה בקרבות בחאן יונס ובהמשך גם ברפיח. הוא לא ממש רצה להצטלם לפרויקט הזה ולספר על הפציעה והסיפור שלו, אבל זה היה לו חשוב - אך ורק למען הנופלים הגיבורים של היחידה, שאיבדו את חייהם למען קיבוץ כיסופים. הדקה ורבע הזו מספרת רק חלק קטנטן, אבל לדעתי היא מאפשרת ללמוד קצת על גבורתו של המפקד האמיץ הזה, שבגופו ממש, פיזית, הציל את חייהם של רבים מאנשי כיסופים. בשבוע שעבר הוא קיבל דרגת אל״ם ואת הפיקוד על חטיבת אלכסנדרוני. בלי רעש גדול ובלי צלצולים, בצניעות האופיינית לו. אבל הבוקר, כדאי שתראי את האיש שמולו את עומדת להתייצב לבירור הבוקר אחרי שאמרת שהוא מעודד רצח עם, ואחרי שקראת למגזר שלם בעם ישראל ״כת של אוכלי מוות״. תראי ותתביישי.

שלום לקב״נית חטיבת אלכסנדרוני (מקווה שבקרוב תהיי לשעבר), עדי אנגרט. ראיתי שאת פעילה מאוד בטוויטר אז מקווה שהציוץ הזה יגיע אלייך. אם אפשר בבקשה, רק דקה ורבע מזמנך. תכירי, זה המח״ט החדש שלך - אל״ם משה פסל, גיבור ישראל. את הסרטון הזה אני מפרסם הבוקר בפעם הראשונה, כשניתן להראות את פניו של פסל, אחרי שסיים תפקיד כמפקד אגוז. צילמתי אותו עם פסל בקיבוץ כיסופים בינואר האחרון, כשעוד היה מפקד היחידה. או יותר נכון, כשהיה בשיקום לאחר שנפצע אנושות בכיסופים כמפקד אגוז, אבל כעבור כמה חודשים הוא כבר חזר לפקד על היחידה בגבורה בקרבות בחאן יונס ובהמשך גם ברפיח. הוא לא ממש רצה להצטלם לפרויקט הזה ולספר על הפציעה והסיפור שלו, אבל זה היה לו חשוב - אך ורק למען הנופלים הגיבורים של היחידה, שאיבדו את חייהם למען קיבוץ כיסופים. הדקה ורבע הזו מספרת רק חלק קטנטן, אבל לדעתי היא מאפשרת ללמוד קצת על גבורתו של המפקד האמיץ הזה, שבגופו ממש, פיזית, הציל את חייהם של רבים מאנשי כיסופים. בשבוע שעבר הוא קיבל דרגת אל״ם ואת הפיקוד על חטיבת אלכסנדרוני. בלי רעש גדול ובלי צלצולים, בצניעות האופיינית לו. אבל הבוקר, כדאי שתראי את האיש שמולו את עומדת להתייצב לבירור הבוקר אחרי שאמרת שהוא מעודד רצח עם, ואחרי שקראת למגזר שלם בעם ישראל ״כת של אוכלי מוות״. תראי ותתביישי.

דורון קדוש | Doron Kadosh

132,427 görüntüleme • 1 yıl önce

ההתפכחות הציונית שלי. הרבה שואלים אותי על הרקע הפוליטי שלי, הדרך שעשיתי ומאיפה אני בא. בחודשים הראשונים שאחרי ה 7 באוקטובר גם אני עדיין הייתי מכור למשחק הגושים. האמנתי שהימין, ששלט כאן כמעט עשרים שנה, הוא האחראי הבלעדי לאסון הנורא שפקד אותנו, ושכל התקווה נמצאת בצד השני של המפה. בסוף סבב א’ שלי במילואים, באמצע ינואר 2024, קרה לי משהו שלא ציפיתי לו. פגשתי את יצחקי גליק Izchaki glick , שגדל בבית מאוד שונה משלי… קרני שומרון, גאולת קרקעות - מילים שבקושי הכרתי. ופתאום הבנתי את האבסורד שבו חייתי במשך שנים. אם אני מוכן להסתער איתו קדימה, להילחם לצדו ואפילו למות עבורו, איך יכול להיות שאני עדיין רואה בו קודם כל יריב פוליטי? שם התחיל מסע ההתפכחות שלי. וככה קמה “תיקון 2024”. חבורה של אנשים שבאו ממקומות שונים לגמרי, והחליטו להתחיל להיגמל מהבולשיט של המחנות הפוליטיים שמפרקים את מדינת ישראל. ככל שהמסע המשותף שלנו נמשך, הבנתי כמה תפיסת המקור שאתה התחלתי את הדרך הייתה מוטעית. לא טעיתי כשחשבתי שהימין נכשל - כי הוא נכשל, אלא בכך כשחשבתי שהשמאל הוא הפתרון. הבנתי שהוויכוח עלו מי נכשל יותר, הוא לא רק מגוחך, אלא גם מסוכן. אותה פוליטיקה של “רק אנחנו צודקים”, אותו זלזול בכל מי שחושב אחרת. אותה התמכרות הרסנית לניצחון על המחנה השני במקום לניצחון של מדינת ישראל. מדי פעם מישהו מנסה “לחשוף” שבעבר הייתי בדגלים השחורים, הפגנתי בקפלן, או שבסוף 2023 אפילו השתתפתי בחוג בית של יאיר גולן. הכל נכון ומעולם לא הסתרתי את זה. להפך. אני חושב שזה אחד הדברים שנותנים לי את הלגיטימציה לומר את מה שאני אומר היום - גם אני הייתי פעם מכור לדרך הרסנית שאותה נטשתי ואותה מוביל היום אותו יאיר גולן. מצורפת עדות מצולמת. אחרי 1000 ימי מלחמה ברור לי ולעוד הרבה אחרים, בעיקר צעירים, שהמשך משחק המחנות, לא יוציא את מדינת ישראל מהמשבר. אני חושב שרובנו, בעיקר בני הדור שלנו, ירשנו מלחמה שלא אנחנו התחלנו. מלחמה שבה כבר אין דרך, אין חזון ואין ויכוח אמיתי על עתידה של מדינת ישראל. יש רק תחרות אינסופית על השאלה מי ישלוט ומי יכריע את המחנה השני. ובזמן שהם עסוקים בהכרעת המחנה היריב, מדינת ישראל מפסידה. זאת ההתפכחות שלי, וזו הסיבה שהתחלתי את ״תסבירו לי״. לעזור להרים מסך מעל הרעל שמוכרים לנו, ולעשות הכל, אבל הכל כדי להחזיר את מדינת ישראל לדרך הציונית שבה שואלים רק שאלה אחת - לא על הבייס, לא על קונסטלציה פוליטית ולא על ״הצד השני״ והרצון המופרע לנצח אותו. שואלים רק ״מה נכון למדינת ישראל״. הקריאה שלי היא לעם, לא לפוליטיקאים. אם אנחנו רוצים עתיד אחר, אסור לנו לבחור את אותם אלו שהובילו אותנו להווה הנוכחי. כי כל עוד נמשיך לבחור בין שני מחנות שכל הזהות שלהם בנויה על כך שהמחנה השני הוא האיום הגדול ביותר על המדינה, נמשיך לקבל בדיוק את אותה התוצאה. אל הדגל

ההתפכחות הציונית שלי. הרבה שואלים אותי על הרקע הפוליטי שלי, הדרך שעשיתי ומאיפה אני בא. בחודשים הראשונים שאחרי ה 7 באוקטובר גם אני עדיין הייתי מכור למשחק הגושים. האמנתי שהימין, ששלט כאן כמעט עשרים שנה, הוא האחראי הבלעדי לאסון הנורא שפקד אותנו, ושכל התקווה נמצאת בצד השני של המפה. בסוף סבב א’ שלי במילואים, באמצע ינואר 2024, קרה לי משהו שלא ציפיתי לו. פגשתי את יצחקי גליק Izchaki glick , שגדל בבית מאוד שונה משלי… קרני שומרון, גאולת קרקעות - מילים שבקושי הכרתי. ופתאום הבנתי את האבסורד שבו חייתי במשך שנים. אם אני מוכן להסתער איתו קדימה, להילחם לצדו ואפילו למות עבורו, איך יכול להיות שאני עדיין רואה בו קודם כל יריב פוליטי? שם התחיל מסע ההתפכחות שלי. וככה קמה “תיקון 2024”. חבורה של אנשים שבאו ממקומות שונים לגמרי, והחליטו להתחיל להיגמל מהבולשיט של המחנות הפוליטיים שמפרקים את מדינת ישראל. ככל שהמסע המשותף שלנו נמשך, הבנתי כמה תפיסת המקור שאתה התחלתי את הדרך הייתה מוטעית. לא טעיתי כשחשבתי שהימין נכשל - כי הוא נכשל, אלא בכך כשחשבתי שהשמאל הוא הפתרון. הבנתי שהוויכוח עלו מי נכשל יותר, הוא לא רק מגוחך, אלא גם מסוכן. אותה פוליטיקה של “רק אנחנו צודקים”, אותו זלזול בכל מי שחושב אחרת. אותה התמכרות הרסנית לניצחון על המחנה השני במקום לניצחון של מדינת ישראל. מדי פעם מישהו מנסה “לחשוף” שבעבר הייתי בדגלים השחורים, הפגנתי בקפלן, או שבסוף 2023 אפילו השתתפתי בחוג בית של יאיר גולן. הכל נכון ומעולם לא הסתרתי את זה. להפך. אני חושב שזה אחד הדברים שנותנים לי את הלגיטימציה לומר את מה שאני אומר היום - גם אני הייתי פעם מכור לדרך הרסנית שאותה נטשתי ואותה מוביל היום אותו יאיר גולן. מצורפת עדות מצולמת. אחרי 1000 ימי מלחמה ברור לי ולעוד הרבה אחרים, בעיקר צעירים, שהמשך משחק המחנות, לא יוציא את מדינת ישראל מהמשבר. אני חושב שרובנו, בעיקר בני הדור שלנו, ירשנו מלחמה שלא אנחנו התחלנו. מלחמה שבה כבר אין דרך, אין חזון ואין ויכוח אמיתי על עתידה של מדינת ישראל. יש רק תחרות אינסופית על השאלה מי ישלוט ומי יכריע את המחנה השני. ובזמן שהם עסוקים בהכרעת המחנה היריב, מדינת ישראל מפסידה. זאת ההתפכחות שלי, וזו הסיבה שהתחלתי את ״תסבירו לי״. לעזור להרים מסך מעל הרעל שמוכרים לנו, ולעשות הכל, אבל הכל כדי להחזיר את מדינת ישראל לדרך הציונית שבה שואלים רק שאלה אחת - לא על הבייס, לא על קונסטלציה פוליטית ולא על ״הצד השני״ והרצון המופרע לנצח אותו. שואלים רק ״מה נכון למדינת ישראל״. הקריאה שלי היא לעם, לא לפוליטיקאים. אם אנחנו רוצים עתיד אחר, אסור לנו לבחור את אותם אלו שהובילו אותנו להווה הנוכחי. כי כל עוד נמשיך לבחור בין שני מחנות שכל הזהות שלהם בנויה על כך שהמחנה השני הוא האיום הגדול ביותר על המדינה, נמשיך לקבל בדיוק את אותה התוצאה. אל הדגל

מתן יפה

11,208 görüntüleme • 6 gün önce

לא זוכרת מתי התרגשתי ככה 🥹💙🇮🇱🕊️ היום בועידת השלום העממית בבנייני האומה בירושלים. ההתנגדות שלי למלחמה הזאת נובעת מפטריוטיות, ומדבקות בערכים יהודיים שנטמעו בי - קדושת החיים, השלום והצדק. מלחמה אינה משאירה אחריה, אלא קברים, ומעל כל קבר אנו נושאים תפילה: עושה שלום במרומיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל. את הדרך שלי לעמדות שמזוהות כפעילות שלום, עשיתי דרך המאבק על הדמוקרטיה הישראלית, ודרכו למדתי, ובמיוחד אחרי ה-7 באוקטובר, את הסיבות להתנגד למלחמה, או יותר נכון - הסיבות להתעקש על פתרון מדיני, ובראשן - שלום יביא עמו ביטחון לכל העמים היושבים על הארץ הטובה שלנו. ״אחרי כל מלחמה יש קצת פחות דמוקרטיה להציל״, כתב ברוקס אטקינסון, זוכה פרס פוליצר בשנת 1947 על סיקורו את מלחה"ע השניה. פתרון מדיני היה מונע מלכתחילה את הטבח, היה מונע את מותם של אלפי ישראלים, ושל עשרות אלפי פלסטינים. ״בני האדם צריכים לשים קץ למלחמה, או שהמלחמה תשים קץ לבני האדם״, כפי שאמר ג'ון קנדי בפני האסיפה הכללית של האו"ם בשנת 1961, בשיאה של המלחמה הקרה ומירוץ החימוש הגרעיני של המעצמות. הדברים נכונים גם למלחמות "קונבנציונאליות", אם בכלל ניתן להגדיר כך מלחמה, והדבר נכון אף למלחמה הזאת. שיתוף פעולה בינלאומי וחתירה לשלום הם לא רק רצויים, אלא הכרחיים להישרדות האנושות. למען כולנו, למען האנושות, למען הביטחון, למען הדמוקרטיה, למען ישראל ולמען השם - בואו נשים קץ למלחמה הזאת.

לא זוכרת מתי התרגשתי ככה 🥹💙🇮🇱🕊️ היום בועידת השלום העממית בבנייני האומה בירושלים. ההתנגדות שלי למלחמה הזאת נובעת מפטריוטיות, ומדבקות בערכים יהודיים שנטמעו בי - קדושת החיים, השלום והצדק. מלחמה אינה משאירה אחריה, אלא קברים, ומעל כל קבר אנו נושאים תפילה: עושה שלום במרומיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל. את הדרך שלי לעמדות שמזוהות כפעילות שלום, עשיתי דרך המאבק על הדמוקרטיה הישראלית, ודרכו למדתי, ובמיוחד אחרי ה-7 באוקטובר, את הסיבות להתנגד למלחמה, או יותר נכון - הסיבות להתעקש על פתרון מדיני, ובראשן - שלום יביא עמו ביטחון לכל העמים היושבים על הארץ הטובה שלנו. ״אחרי כל מלחמה יש קצת פחות דמוקרטיה להציל״, כתב ברוקס אטקינסון, זוכה פרס פוליצר בשנת 1947 על סיקורו את מלחה"ע השניה. פתרון מדיני היה מונע מלכתחילה את הטבח, היה מונע את מותם של אלפי ישראלים, ושל עשרות אלפי פלסטינים. ״בני האדם צריכים לשים קץ למלחמה, או שהמלחמה תשים קץ לבני האדם״, כפי שאמר ג'ון קנדי בפני האסיפה הכללית של האו"ם בשנת 1961, בשיאה של המלחמה הקרה ומירוץ החימוש הגרעיני של המעצמות. הדברים נכונים גם למלחמות "קונבנציונאליות", אם בכלל ניתן להגדיר כך מלחמה, והדבר נכון אף למלחמה הזאת. שיתוף פעולה בינלאומי וחתירה לשלום הם לא רק רצויים, אלא הכרחיים להישרדות האנושות. למען כולנו, למען האנושות, למען הביטחון, למען הדמוקרטיה, למען ישראל ולמען השם - בואו נשים קץ למלחמה הזאת.

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

14,785 görüntüleme • 1 yıl önce

גל גדול עומד לבוא - הגל הזה יסחוף עוד רבים רבים - לבנט, לליברמן, לאיזנקוט - מאות אלפים בדרך למהפך עצום, אל תתרשמו מרבבות שעוד מקללים ומטנפים, המספרים גדולים, שומעים אותם במחנה יהודה, שומעים אותם ברחובות, מחסום נפרץ, הליכוד גדש את הסאה עם הבלע על נושאי משרה נאמנים, על שופטים שמרנים, בחוסר לקיחת האחריות וזריקתו רק על אחרים תוך כדי קונספירציות נלוזות. שינוי מהותי בדרך. יואב הורוביץ ראש הלשכה של נתניהו עד לפני שנים ספורות הוא אחד מהם, אבי שעבד עם נתניהו שכם אל שכם הוא נוסף, רפי בן שטרית גם הוא, כמוהם עוד רבים - רבים, הסחף רק ילך ויגבר, המחסום נפרץ. כל הכבוד אריק חוש מלאכי על האומץ לצאת בפומבי כאשר ההשמצות ידועות מראש. הליכוד היתה מפלגה מפוארת, היא שהביאה לנו את המהפכה החוקתית של מנחם בגין, היו בה דוד לוי ומשה ניסים, משה ארנס ויצחק שמיר, אבי עוד היה חבר בממשלות טובות, רחבות, ראויות, כל זה היו היה: היא נהרסה עד יסוד. בבחירות הקרובות מאות אלפים יצביעו אחרת. הם יצביעו ל Naftali Bennett נפתלי בנט הם יצביעו ל אביגדור ליברמן הם יצביעו ל Gadi Eisenkot - גדי איזנקוט יחד נשקם את המדינה. יחד נעשה זאת.

גל גדול עומד לבוא - הגל הזה יסחוף עוד רבים רבים - לבנט, לליברמן, לאיזנקוט - מאות אלפים בדרך למהפך עצום, אל תתרשמו מרבבות שעוד מקללים ומטנפים, המספרים גדולים, שומעים אותם במחנה יהודה, שומעים אותם ברחובות, מחסום נפרץ, הליכוד גדש את הסאה עם הבלע על נושאי משרה נאמנים, על שופטים שמרנים, בחוסר לקיחת האחריות וזריקתו רק על אחרים תוך כדי קונספירציות נלוזות. שינוי מהותי בדרך. יואב הורוביץ ראש הלשכה של נתניהו עד לפני שנים ספורות הוא אחד מהם, אבי שעבד עם נתניהו שכם אל שכם הוא נוסף, רפי בן שטרית גם הוא, כמוהם עוד רבים - רבים, הסחף רק ילך ויגבר, המחסום נפרץ. כל הכבוד אריק חוש מלאכי על האומץ לצאת בפומבי כאשר ההשמצות ידועות מראש. הליכוד היתה מפלגה מפוארת, היא שהביאה לנו את המהפכה החוקתית של מנחם בגין, היו בה דוד לוי ומשה ניסים, משה ארנס ויצחק שמיר, אבי עוד היה חבר בממשלות טובות, רחבות, ראויות, כל זה היו היה: היא נהרסה עד יסוד. בבחירות הקרובות מאות אלפים יצביעו אחרת. הם יצביעו ל Naftali Bennett נפתלי בנט הם יצביעו ל אביגדור ליברמן הם יצביעו ל Gadi Eisenkot - גדי איזנקוט יחד נשקם את המדינה. יחד נעשה זאת.

אבינדב בגין Avinadav Begin

14,627 görüntüleme • 2 ay önce

תשקיעו 15 דק׳ להקשיב לדבריה של כבוד נשיאת בהמ״ש העליון, דורית ביניש, בזום אתמול שיאיא פינק ארגן. הבאתי חלק מהדברים. ——— ההפיכה המשטרית בעיצומה. היא לא חלפה מן העולם. זאת הייתה אשליה שלנו, שהצלחנו. מהר מאוד כאשר הופיע שר המשפטים בינואר 23 והציג את תוכניתו, הבנו שזו לא מהפכה משפטית אלא הפיכה משטרית. הציבור הבין את זה ויצא לרחוב. ונתנו לנו תחושה שבלמנו את ההפיכה. במובן מסוים זה נכון, כאשר בית המשפט לא קיבל את הפרקטיקה לא לבקר את הממשלה על פי סבירות התנהגותה ומעשיה. הייתה תחושה שאנחנו עצרנו. למרבה הצער זה לא נגמר. על אף המצב הביטחוני, על אף כל הקשיים אנחנו בעיצומה של דהירה של הממשלה לממש את תוכניתה להפיכה משטרית. הדבר המטריד, הוא לא פיטורי שר כזה או אחר, זה מאד מטריד, אבל הדבר המרכזי הוא: יש לנו שלטון שחותר להפוך אותנו מדמוקרטיה לדיקטטורה. הוא נבחר בדרך דמוקרטית. זה כבר קרה הרבה פעמים בהיסטוריה. לא האמנו שנהיה במצב כזה, אבל זהו התהליך. יש דהירה. לעצור את ההפיכה הזאת זו חובתנו המיידית. מה הרעיון של ההפיכה הזו? הבסיס של משטר דמוקרטי זה 3 רשויות: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. הממשלה לא מסתירה את כוונתה לצמצם את הרשויות האחרות. כלומר הכנסת כבר בשיטה שלנו בידי שליטה של הממשלה, באמצעות הרוב הקואליציוני. הרצון הנוסף הוא להשתלט על המשפט, על בית המשפט, על התקשורת, על האקדמיה. זה מפתח לשלטון טוטליטרי. ניצול של דרכים דמוקרטיות לביטול הדמוקרטיה. התוכנית היא לפרק את המוסדות צעד אחרי צעד. אם לא בחקיקה אז בדרך מעשית. הם לא הצליחו למזלנו עדיין, אבל הם בהחלט בדרך להשתלט על המוסדות השונים, וזו הכוונה, להרוס. וכאן אנחנו מגיעים למכתב היועצת המשפטית שמתריעה על כך בעצם, על לכל התחושות שיש לנו, שצעד אחרי צעד הממשלה פועלת באופן לא חוקי. כל כוחה של הממשלה נובע מהחוק. היא יכולה לעשות רק מה שהחוק מתיר. כל אדם חופשי לעשות אלא אם אסור, אבל הממשלה יכולה לעשות רק מה שמותר לה על פי חוק. אז ״איזון בחוק״ זה התחלה והקידום של השיטה לחיסול הדמוקרטיה. ומה המכתב אומר? היועמ״שית אמרה – אנחנו יודעים היטב איך מתקבלות החלטות: יש נוהג רב שנים, יש תקנון הממשלה, יש דרך לעבודת ממשלה, כל נושא שעולה לממשלה מחייב הכנה מראש של הרפרנטים בממשלה, חוות דעת משפטית אם צריך. מכל זה מתעלמים: לפי המכתב הם מתנהגים כאילו לא צריכים חוות דעת של היועץ המשפטי הממשלה, הממשלה יכולה לקבל יעוץ מאנשים פרטיים ממזכיר הממשלה, שזה ממש לא תפקידו, מאנשים שונים שהם מעדיפים את דעתם וחוות דעתם המשפטית. אבל, על פי הדין במדינה, חד משמעית, (זה הובהר פעמים רבות בפסק הדין) מי שחוות דעתו המשפטית מחייבת את הממשלה זה היועצת המשפטית הממשלה. זה תפקידה להנחות את הממשלה איך תוכל לפעול על פי חוק. אם לא מכינים קודם חוות דעת, אם מתעלמים מחוות דעת היועצת המשפטית ואם מבקשים חוות דעת בדרכים עקיפות של אנשים לא מוסמכים, --- אז זה צפצוף על החוק, והמשמעות היא שהממשלה פועלת כעבריינית, לא על פי חוק. זה חלק מהצעדים שמובילים לשליטה המוחלטת שלה. אז מתמנים מינויים לא מקצועיים על בסיס פוליטי, בלי שמתקיימים התכונות והכישורים הנדרשים לתפקיד, אנו רואים שנמנעים מלמנות נשיא לבית המשפט העליון, זה חלק משיטת ההשתלטות. רק ימנו שופטים אם הם יהיו נאמנים לממשלה ולא למדינה, זה המבחן, ולכן צריך את הסכמת הדרג הפוליטי לכל מינוי על פי תפיסת שר המשפטים. יש כוונה (וזה כבר בחקיקה) למנות נציב תלונות על שופטים, לא בדרך שהייתה עד היום, רוצים שהכנסת תבחר את נציב תלונות על שופטים, והוא יהווה איום על העצמאות השיפוטית. כי אם שופט ייתן פסק דין שלא ייראה לנציב, אז הכי פשוט יהיה להדיח אותו. כי לנציב יש סמכות להמליץ על הדחה. כל הדברים האלה הם חלק מאיום מאד רציני על מערכת המשפט, שתפקידה לשמור על האיזונים, ועל הבקרה על המערכת. הממשלה צוברת כוח, כדי לגמד את כוחן של המוסדות המקצועיים האחרים. אני מאמינה מאוד שגם היועצת המשפטית, וגם בית המשפט מתכוונים ועומדים כחומה בצורה, אבל נעשים כל הצעדים כדי לסכל את העבודה שלהם. ולכן אנחנו כל פעם שומעים את הנוסח, את הסגנון איך הם מדברים על היועצת, כמו שמדברים על אלופי הצבא וקציני הצבא. איך אפשר לצפות שהציבור יכבד את המוסדות, אם מי שיושב בשלטון של הממשלה מזלזל בצורה כזאת במוסדות המדינה? הסכנה היא הרבה יותר גדולה מזה שאדם מסוים יפוטר השיטה כולה היא לבלוע את הערכים הדמוקרטיים, ערכים שלשמם קמה המדינה הזאת, המוסדות שנבנו, וזו שחיקה, וזה פוגע בביטחון. חיינו שזורים עם הצרכים הבטחונים ועם הנאמנות למדינה ולא לממשלה, זה אלף-בית. שלא נטעה, זה קו אדום. אין גבולות למה שהם מעיזים. אני לא מעלה על דעתי שיעיזו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, ושאנחנו נקבל את זה. אני לא יכולה להתנבא, אך אני מאמינה שזה יוציא מאות אלפים לרחובות. אין לנו כלים אחרים. אני חושבת שאם חס וחלילה הממשלה תעז להגשים את החלום ולפטר יועצת משפטית, אני מקווה שהחוות יהיו מלאים מוחים. אני מצפה למספר ענק עתק, שהממשלה לא תוכל להתעלם ממנו, כי בעצם הממשלה קיבלה את המנדט מהציבור למשטר דמוקרטי, אך פועלת בניגוד למנדט שהיא קיבלה. היא הפקירה אותנו ביטחונית, היא הפקירה אותנו גם מבחינה חוקתית, משפטית, מוסדית. אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. גם מאה אלף לא מספיק. אם חס וחלילה יקרה דבר כזה, הרחוב צריך להיות מלא. לא ניתן להמשיך בתהליך הזה. הגדולה של בית המשפט שלנו כל שנות קיומו, הייתה עצמאותו, תנאי שזה יהיה מוסד עצמאי, לא נשיא מטעם הממשלה ולא שופט מטעם הממשלה, זה כוחו, וזה גם האיזון שניתן לבית משפט אל מול הכוח של הממשלה והרשות המבצעת. הציבור שיוצא נותן כח לשומרי הסף. ממה ישאבו כוח המוסדות האלה של שומרי הסף אם לא מהאמון והרצון לשרת את הציבור כמו שמגיע לו? הם עושים את מלאכתם וכולנו חייבים לתמוך לחזק אותם, לתת להם את הגיבוי. אני מאוד מאמינה בכוח הזה. (למי שרוצה להשלים את כל הזום: ) <<<<< לעוד עדכונים בקבוצות נהון

תשקיעו 15 דק׳ להקשיב לדבריה של כבוד נשיאת בהמ״ש העליון, דורית ביניש, בזום אתמול שיאיא פינק ארגן. הבאתי חלק מהדברים. ——— ההפיכה המשטרית בעיצומה. היא לא חלפה מן העולם. זאת הייתה אשליה שלנו, שהצלחנו. מהר מאוד כאשר הופיע שר המשפטים בינואר 23 והציג את תוכניתו, הבנו שזו לא מהפכה משפטית אלא הפיכה משטרית. הציבור הבין את זה ויצא לרחוב. ונתנו לנו תחושה שבלמנו את ההפיכה. במובן מסוים זה נכון, כאשר בית המשפט לא קיבל את הפרקטיקה לא לבקר את הממשלה על פי סבירות התנהגותה ומעשיה. הייתה תחושה שאנחנו עצרנו. למרבה הצער זה לא נגמר. על אף המצב הביטחוני, על אף כל הקשיים אנחנו בעיצומה של דהירה של הממשלה לממש את תוכניתה להפיכה משטרית. הדבר המטריד, הוא לא פיטורי שר כזה או אחר, זה מאד מטריד, אבל הדבר המרכזי הוא: יש לנו שלטון שחותר להפוך אותנו מדמוקרטיה לדיקטטורה. הוא נבחר בדרך דמוקרטית. זה כבר קרה הרבה פעמים בהיסטוריה. לא האמנו שנהיה במצב כזה, אבל זהו התהליך. יש דהירה. לעצור את ההפיכה הזאת זו חובתנו המיידית. מה הרעיון של ההפיכה הזו? הבסיס של משטר דמוקרטי זה 3 רשויות: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. הממשלה לא מסתירה את כוונתה לצמצם את הרשויות האחרות. כלומר הכנסת כבר בשיטה שלנו בידי שליטה של הממשלה, באמצעות הרוב הקואליציוני. הרצון הנוסף הוא להשתלט על המשפט, על בית המשפט, על התקשורת, על האקדמיה. זה מפתח לשלטון טוטליטרי. ניצול של דרכים דמוקרטיות לביטול הדמוקרטיה. התוכנית היא לפרק את המוסדות צעד אחרי צעד. אם לא בחקיקה אז בדרך מעשית. הם לא הצליחו למזלנו עדיין, אבל הם בהחלט בדרך להשתלט על המוסדות השונים, וזו הכוונה, להרוס. וכאן אנחנו מגיעים למכתב היועצת המשפטית שמתריעה על כך בעצם, על לכל התחושות שיש לנו, שצעד אחרי צעד הממשלה פועלת באופן לא חוקי. כל כוחה של הממשלה נובע מהחוק. היא יכולה לעשות רק מה שהחוק מתיר. כל אדם חופשי לעשות אלא אם אסור, אבל הממשלה יכולה לעשות רק מה שמותר לה על פי חוק. אז ״איזון בחוק״ זה התחלה והקידום של השיטה לחיסול הדמוקרטיה. ומה המכתב אומר? היועמ״שית אמרה – אנחנו יודעים היטב איך מתקבלות החלטות: יש נוהג רב שנים, יש תקנון הממשלה, יש דרך לעבודת ממשלה, כל נושא שעולה לממשלה מחייב הכנה מראש של הרפרנטים בממשלה, חוות דעת משפטית אם צריך. מכל זה מתעלמים: לפי המכתב הם מתנהגים כאילו לא צריכים חוות דעת של היועץ המשפטי הממשלה, הממשלה יכולה לקבל יעוץ מאנשים פרטיים ממזכיר הממשלה, שזה ממש לא תפקידו, מאנשים שונים שהם מעדיפים את דעתם וחוות דעתם המשפטית. אבל, על פי הדין במדינה, חד משמעית, (זה הובהר פעמים רבות בפסק הדין) מי שחוות דעתו המשפטית מחייבת את הממשלה זה היועצת המשפטית הממשלה. זה תפקידה להנחות את הממשלה איך תוכל לפעול על פי חוק. אם לא מכינים קודם חוות דעת, אם מתעלמים מחוות דעת היועצת המשפטית ואם מבקשים חוות דעת בדרכים עקיפות של אנשים לא מוסמכים, --- אז זה צפצוף על החוק, והמשמעות היא שהממשלה פועלת כעבריינית, לא על פי חוק. זה חלק מהצעדים שמובילים לשליטה המוחלטת שלה. אז מתמנים מינויים לא מקצועיים על בסיס פוליטי, בלי שמתקיימים התכונות והכישורים הנדרשים לתפקיד, אנו רואים שנמנעים מלמנות נשיא לבית המשפט העליון, זה חלק משיטת ההשתלטות. רק ימנו שופטים אם הם יהיו נאמנים לממשלה ולא למדינה, זה המבחן, ולכן צריך את הסכמת הדרג הפוליטי לכל מינוי על פי תפיסת שר המשפטים. יש כוונה (וזה כבר בחקיקה) למנות נציב תלונות על שופטים, לא בדרך שהייתה עד היום, רוצים שהכנסת תבחר את נציב תלונות על שופטים, והוא יהווה איום על העצמאות השיפוטית. כי אם שופט ייתן פסק דין שלא ייראה לנציב, אז הכי פשוט יהיה להדיח אותו. כי לנציב יש סמכות להמליץ על הדחה. כל הדברים האלה הם חלק מאיום מאד רציני על מערכת המשפט, שתפקידה לשמור על האיזונים, ועל הבקרה על המערכת. הממשלה צוברת כוח, כדי לגמד את כוחן של המוסדות המקצועיים האחרים. אני מאמינה מאוד שגם היועצת המשפטית, וגם בית המשפט מתכוונים ועומדים כחומה בצורה, אבל נעשים כל הצעדים כדי לסכל את העבודה שלהם. ולכן אנחנו כל פעם שומעים את הנוסח, את הסגנון איך הם מדברים על היועצת, כמו שמדברים על אלופי הצבא וקציני הצבא. איך אפשר לצפות שהציבור יכבד את המוסדות, אם מי שיושב בשלטון של הממשלה מזלזל בצורה כזאת במוסדות המדינה? הסכנה היא הרבה יותר גדולה מזה שאדם מסוים יפוטר השיטה כולה היא לבלוע את הערכים הדמוקרטיים, ערכים שלשמם קמה המדינה הזאת, המוסדות שנבנו, וזו שחיקה, וזה פוגע בביטחון. חיינו שזורים עם הצרכים הבטחונים ועם הנאמנות למדינה ולא לממשלה, זה אלף-בית. שלא נטעה, זה קו אדום. אין גבולות למה שהם מעיזים. אני לא מעלה על דעתי שיעיזו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, ושאנחנו נקבל את זה. אני לא יכולה להתנבא, אך אני מאמינה שזה יוציא מאות אלפים לרחובות. אין לנו כלים אחרים. אני חושבת שאם חס וחלילה הממשלה תעז להגשים את החלום ולפטר יועצת משפטית, אני מקווה שהחוות יהיו מלאים מוחים. אני מצפה למספר ענק עתק, שהממשלה לא תוכל להתעלם ממנו, כי בעצם הממשלה קיבלה את המנדט מהציבור למשטר דמוקרטי, אך פועלת בניגוד למנדט שהיא קיבלה. היא הפקירה אותנו ביטחונית, היא הפקירה אותנו גם מבחינה חוקתית, משפטית, מוסדית. אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. גם מאה אלף לא מספיק. אם חס וחלילה יקרה דבר כזה, הרחוב צריך להיות מלא. לא ניתן להמשיך בתהליך הזה. הגדולה של בית המשפט שלנו כל שנות קיומו, הייתה עצמאותו, תנאי שזה יהיה מוסד עצמאי, לא נשיא מטעם הממשלה ולא שופט מטעם הממשלה, זה כוחו, וזה גם האיזון שניתן לבית משפט אל מול הכוח של הממשלה והרשות המבצעת. הציבור שיוצא נותן כח לשומרי הסף. ממה ישאבו כוח המוסדות האלה של שומרי הסף אם לא מהאמון והרצון לשרת את הציבור כמו שמגיע לו? הם עושים את מלאכתם וכולנו חייבים לתמוך לחזק אותם, לתת להם את הגיבוי. אני מאוד מאמינה בכוח הזה. (למי שרוצה להשלים את כל הזום: ) <<<<< לעוד עדכונים בקבוצות נהון

Karine Nahon • קרין נהון

26,509 görüntüleme • 2 yıl önce

שלושים שנה חלפו מאז אותו לילה נורא בו קדרו השמיים עת הפציעו אל חיי האומה מילותיו האלמותיות של איתן הבר המנוח ״ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה, בצער רב וביגון עמוק, על מותו של ראש הממשלה ושר הביטחון, יצחק רבין אשר נרצח בידי מתנקש, הערב בתל אביב". ועל אף הזמן שחלף, הלמות הפטיש, המכה בנוקר, הפוגע בתרמיל המחולל את הבערה, שהדפה את הקליעים שפילחו את גופו של יצחק רבין עד שנפל - עוד מטלטלים את הנפש הלאומית. אין אדם שעמד על דעתו אז, שלא זוכר היכן בדיוק היה ברגע המר והנמהר ההוא. בן 19 שנים הייתי, צוער בקורס קצינים באותה העת. מוצאי שבת, ואני לבדי בבית, מול המסך – שומע את הדיווחים וכמו רבים מאזרחי ישראל, מוכה בתדהמה, בהלם ובצער עמוק. בבוקר המחרת התאספנו בפנים חתומות בנקודת הכינוס בדרכנו לבסיס האימונים, מביטים איש בפניו הצעירות של רעהו, מתקשים לעכל ולהבין את שאירע. במקומות העבודה, ברחובות, בערים ובכפרים, נפל דבר בישראל. מספר אישי 30743, רב־אלוף במילואים, יצחק רבין, חייל בצבא ההגנה לישראל, כפי שהעיד על עצמו, ראש הממשלה ושר הביטחון - נרצח. על השאלה ״איך נזכור את רבין״ ניטש ויכוח. יש מי שיזכירוהו בזכות מאבקו למען השלום, ויש מי שיזכירוהו בזכות מאבקו בטרור ובאויב הערבי. שניהם נכונים אך רצוי ששני הקצוות ידבקו באמת ובעובדות, ולא ימציאו מציאות חלופית שלא היתה ולא משל היתה. רבין היה איש צבא כמחצית מחייו הבוגרים. הרמטכ״ל השביעי של צה״ל, שעמד בראש הצבא בזמן מלחמת ששת הימים, בסופה שוחררו חבלי מולדת ואוחדה בירת הנצח של העם היהודי, אליה התפללנו אלפיים שנה בכל התפוצות מהן באנו - לשנה הבאה בירושלים. ״ירושלים שלי היא מוקד געגועיו ומחוז חלומותיו של העם היהודי״ אמר רבין. ״היא החלום – להגיע. אנו חלוקים בדעותינו מימין ומשמאל: יש לנו ויכוחים על דרך ועל מטרה. אך בישראל אין לנו ויכוח בנושא אחד: שלמותה של ירושלים והמשך כינונה וביסוסה כבירתה של מדינת ישראל. מבחינתנו, ירושלים אינה נושא לפשרה, ואין שלום בלי ירושלים״. רבין נאבק בטרור ביד קשה וכשר הביטחון במהלך האינתיפאדה מדיניותו לגבי אויבינו היתה ״לשבור להם את הידיים והרגליים״. בעקבות חטיפתו ורציחתו של שוטר משמר הגבול רס״ב ניסים טולדנו הי״ד, הורה רבין לגרש מאות ממחבלי החמאס ללבנון וזכורה אמירתו ״למגורשים הייתה זכות ערעור. לניסים טולדנו לא הייתה״. ולצד מאבקו בטרור ובאויב, היו לרבין חלומות. ״אין לי נכסים״, הוא אמר, ״יש לי רק חלומות להוריש לדורות הבאים עולם טוב יותר, מפויס יותר – עולם שנעים לחיות בו. אין זה הרבה מדי״. ובמאמציו להגשמת החלום להוריש לדורות הבאים עולם טוב יותר, פסע רבין בדרך חדשה ולא מוכרת - בדרך אל השלום. ובדרך הזאת, דרך חתחתים זרועה במוקשים, צעד רבין בהיסוס. לא בחדווה. "ייתכן שהפתרון הטוב ביותר לעזה אילו הייתה טובעת בים, אך משום שזה לא אפשרי צריך למצוא לזה פתרון״ אמר, וניסה. ״נבלע כדור נגד בחילה - ונלך״ השיב על השאלה אם ילחץ את ידו של ערפאת. תקוותו הייתה שהרשות הפלסטינית שהוקמה במסגרת הסכמי אוסלו תוכל להלחם בחמאס ״בלי בג״ץ ובלי בצלם״, ובלי עתירותיה של ״האגודה לזכויות החמאס״ כפי שכינה את האגודה לזכויות האזרח. כן, רבין לא היה מחובבי הארגונים שאוהבים היום לשאת את שמו ולנכס את מורשתו. חלומך עוד לא התגשם יצחק. העולם עוד לא מפויס יותר, גם לנו כאן במליאת הכנסת שכה הכרת יש עוד על מה לעבוד, אבל אדם ניכר בחלומותיו, ואיזה חלום נאצל היה לך. לאילו דברים נשגבים ונעלים שאפת. בהספד על יריבו הפוליטי, אמר צ׳רצ׳יל: "נפל בחלקו של נוויל צ'מברליין באחד המשברים העילאיים בעולמנו, שדעותיו תיסתרנה על ידי המאורעות, שתקוותיו תתאכזבנה, והוא יהיה מרומה ונגזל על ידי איש זדון (היטלר אז, וערפאת בימי רבין, א.א). אך מה היו תקוות אלו שמהן התאכזב? מה היו שאיפות אלו שמהן התייאש? מה הייתה אמונתו אותה ניצלו לרעה? הרי היו אלו בין הרגשות הנאצלים והמיטיבים של לב האדם - אהבת השלום, השאיפה לשלום והחתירה לשלום, אפילו בסיכון גדול וודאי למחיר אישי״. בנאומו האחרון בכיכר שמאז קרויה על שמו, רגעים לפני שנרצח זעק רבין אמירה שחייבת להדהד כאן במליאת הכנסת ביום הזה ומכאן לצאת החוצה: "האלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל. בדמוקרטיה יכולות להיות מחלוקות, אך הכרעה תהיה בבחירות דמוקרטיות״. והבחירות הדמוקרטיות, בניגוד לנטען, תתקיימנה, והדבר יקרה במהלך השנה הקרובה, כפי שתחליט הכנסת. והציבור יכריע. לא באלימות, והלוואי שגם לא בהתלהמות. ואנו כאן, נכבד את החלטתו. ״האדם אינו פלדה. הוא לב ונשמה, הוא בוכה וצוחק. הוא אוהב וכואב. הוא מסתער ונפצע וזועק. האדם הוא אדם." אמר יצחק. ידברו כאן על ראש הממשלה ושר הביטחון, ידברו על הרמטכ״ל והמצביא אבל עבור משפחתו הוא היה גם אבא, סבא, לא משל ולא סמל. הוא היה אדם. בשם האומה, ובשם הכנסת, אנחנו מביעים צער עמוק, צערו של עם ישראל. יהי זכרו של ראש הממשלה, שר הביטחון וראש המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל יצחק רבין ברוך לעד - נכבד את זכרו בקימה.

שלושים שנה חלפו מאז אותו לילה נורא בו קדרו השמיים עת הפציעו אל חיי האומה מילותיו האלמותיות של איתן הבר המנוח ״ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה, בצער רב וביגון עמוק, על מותו של ראש הממשלה ושר הביטחון, יצחק רבין אשר נרצח בידי מתנקש, הערב בתל אביב". ועל אף הזמן שחלף, הלמות הפטיש, המכה בנוקר, הפוגע בתרמיל המחולל את הבערה, שהדפה את הקליעים שפילחו את גופו של יצחק רבין עד שנפל - עוד מטלטלים את הנפש הלאומית. אין אדם שעמד על דעתו אז, שלא זוכר היכן בדיוק היה ברגע המר והנמהר ההוא. בן 19 שנים הייתי, צוער בקורס קצינים באותה העת. מוצאי שבת, ואני לבדי בבית, מול המסך – שומע את הדיווחים וכמו רבים מאזרחי ישראל, מוכה בתדהמה, בהלם ובצער עמוק. בבוקר המחרת התאספנו בפנים חתומות בנקודת הכינוס בדרכנו לבסיס האימונים, מביטים איש בפניו הצעירות של רעהו, מתקשים לעכל ולהבין את שאירע. במקומות העבודה, ברחובות, בערים ובכפרים, נפל דבר בישראל. מספר אישי 30743, רב־אלוף במילואים, יצחק רבין, חייל בצבא ההגנה לישראל, כפי שהעיד על עצמו, ראש הממשלה ושר הביטחון - נרצח. על השאלה ״איך נזכור את רבין״ ניטש ויכוח. יש מי שיזכירוהו בזכות מאבקו למען השלום, ויש מי שיזכירוהו בזכות מאבקו בטרור ובאויב הערבי. שניהם נכונים אך רצוי ששני הקצוות ידבקו באמת ובעובדות, ולא ימציאו מציאות חלופית שלא היתה ולא משל היתה. רבין היה איש צבא כמחצית מחייו הבוגרים. הרמטכ״ל השביעי של צה״ל, שעמד בראש הצבא בזמן מלחמת ששת הימים, בסופה שוחררו חבלי מולדת ואוחדה בירת הנצח של העם היהודי, אליה התפללנו אלפיים שנה בכל התפוצות מהן באנו - לשנה הבאה בירושלים. ״ירושלים שלי היא מוקד געגועיו ומחוז חלומותיו של העם היהודי״ אמר רבין. ״היא החלום – להגיע. אנו חלוקים בדעותינו מימין ומשמאל: יש לנו ויכוחים על דרך ועל מטרה. אך בישראל אין לנו ויכוח בנושא אחד: שלמותה של ירושלים והמשך כינונה וביסוסה כבירתה של מדינת ישראל. מבחינתנו, ירושלים אינה נושא לפשרה, ואין שלום בלי ירושלים״. רבין נאבק בטרור ביד קשה וכשר הביטחון במהלך האינתיפאדה מדיניותו לגבי אויבינו היתה ״לשבור להם את הידיים והרגליים״. בעקבות חטיפתו ורציחתו של שוטר משמר הגבול רס״ב ניסים טולדנו הי״ד, הורה רבין לגרש מאות ממחבלי החמאס ללבנון וזכורה אמירתו ״למגורשים הייתה זכות ערעור. לניסים טולדנו לא הייתה״. ולצד מאבקו בטרור ובאויב, היו לרבין חלומות. ״אין לי נכסים״, הוא אמר, ״יש לי רק חלומות להוריש לדורות הבאים עולם טוב יותר, מפויס יותר – עולם שנעים לחיות בו. אין זה הרבה מדי״. ובמאמציו להגשמת החלום להוריש לדורות הבאים עולם טוב יותר, פסע רבין בדרך חדשה ולא מוכרת - בדרך אל השלום. ובדרך הזאת, דרך חתחתים זרועה במוקשים, צעד רבין בהיסוס. לא בחדווה. "ייתכן שהפתרון הטוב ביותר לעזה אילו הייתה טובעת בים, אך משום שזה לא אפשרי צריך למצוא לזה פתרון״ אמר, וניסה. ״נבלע כדור נגד בחילה - ונלך״ השיב על השאלה אם ילחץ את ידו של ערפאת. תקוותו הייתה שהרשות הפלסטינית שהוקמה במסגרת הסכמי אוסלו תוכל להלחם בחמאס ״בלי בג״ץ ובלי בצלם״, ובלי עתירותיה של ״האגודה לזכויות החמאס״ כפי שכינה את האגודה לזכויות האזרח. כן, רבין לא היה מחובבי הארגונים שאוהבים היום לשאת את שמו ולנכס את מורשתו. חלומך עוד לא התגשם יצחק. העולם עוד לא מפויס יותר, גם לנו כאן במליאת הכנסת שכה הכרת יש עוד על מה לעבוד, אבל אדם ניכר בחלומותיו, ואיזה חלום נאצל היה לך. לאילו דברים נשגבים ונעלים שאפת. בהספד על יריבו הפוליטי, אמר צ׳רצ׳יל: "נפל בחלקו של נוויל צ'מברליין באחד המשברים העילאיים בעולמנו, שדעותיו תיסתרנה על ידי המאורעות, שתקוותיו תתאכזבנה, והוא יהיה מרומה ונגזל על ידי איש זדון (היטלר אז, וערפאת בימי רבין, א.א). אך מה היו תקוות אלו שמהן התאכזב? מה היו שאיפות אלו שמהן התייאש? מה הייתה אמונתו אותה ניצלו לרעה? הרי היו אלו בין הרגשות הנאצלים והמיטיבים של לב האדם - אהבת השלום, השאיפה לשלום והחתירה לשלום, אפילו בסיכון גדול וודאי למחיר אישי״. בנאומו האחרון בכיכר שמאז קרויה על שמו, רגעים לפני שנרצח זעק רבין אמירה שחייבת להדהד כאן במליאת הכנסת ביום הזה ומכאן לצאת החוצה: "האלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל. בדמוקרטיה יכולות להיות מחלוקות, אך הכרעה תהיה בבחירות דמוקרטיות״. והבחירות הדמוקרטיות, בניגוד לנטען, תתקיימנה, והדבר יקרה במהלך השנה הקרובה, כפי שתחליט הכנסת. והציבור יכריע. לא באלימות, והלוואי שגם לא בהתלהמות. ואנו כאן, נכבד את החלטתו. ״האדם אינו פלדה. הוא לב ונשמה, הוא בוכה וצוחק. הוא אוהב וכואב. הוא מסתער ונפצע וזועק. האדם הוא אדם." אמר יצחק. ידברו כאן על ראש הממשלה ושר הביטחון, ידברו על הרמטכ״ל והמצביא אבל עבור משפחתו הוא היה גם אבא, סבא, לא משל ולא סמל. הוא היה אדם. בשם האומה, ובשם הכנסת, אנחנו מביעים צער עמוק, צערו של עם ישראל. יהי זכרו של ראש הממשלה, שר הביטחון וראש המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל יצחק רבין ברוך לעד - נכבד את זכרו בקימה.

Amir Ohana - אמיר אוחנה

13,974 görüntüleme • 9 ay önce

אמש, יחד עם יו״ר הרשות לניירות ערך, ספי זינגר ובכירי הנהגת המשק הישראלי, ערכנו קבלת פנים לידיד אמת של ישראל, שגריר ארה״ב מייק האקבי. היו לי דברים חשובים לומר ולהביע הכרת הטוב גדולה לממשל טראמפ בשם העם בישראל. קיבלנו בירושלים את מי שהוא לא רק שגריר של מדינה ידידת אמת — אלא ידיד אמת בעצמו. מייק, למדינת ישראל אין חבר טוב ממך. אתה עומד כאן לא רק כשגריר של ממשל, אלא כשליח של שותפות אמיתית, ערכית, כנה. אדם שמכיר את נשמתה של מדינת ישראל, שמרגיש את דופק ההיסטוריה שלנו, שמחובר לארץ הזו באהבה עזה ולעם הזה באמונה שלמה. האהבה שלך לעם ישראל, לתנ”ך, לארץ התנ”ך, לציונות, לרוח היהודית — איננה דיפלומטיה. היא אמת פנימית שמלווה אותך שנים רבות, גם כאשר לא עמדת על במה דיפלומטית. בזמנים של מהפכה גלובלית, כשערכים נבחנים, ואתגרים גוברים — אין ראוי ממך לשרת כאן. אתה האיש הנכון, במקום הנכון, ובזמן הנכון. צפו בנאום המלא >> Ambassador Mike Huckabee

אמש, יחד עם יו״ר הרשות לניירות ערך, ספי זינגר ובכירי הנהגת המשק הישראלי, ערכנו קבלת פנים לידיד אמת של ישראל, שגריר ארה״ב מייק האקבי. היו לי דברים חשובים לומר ולהביע הכרת הטוב גדולה לממשל טראמפ בשם העם בישראל. קיבלנו בירושלים את מי שהוא לא רק שגריר של מדינה ידידת אמת — אלא ידיד אמת בעצמו. מייק, למדינת ישראל אין חבר טוב ממך. אתה עומד כאן לא רק כשגריר של ממשל, אלא כשליח של שותפות אמיתית, ערכית, כנה. אדם שמכיר את נשמתה של מדינת ישראל, שמרגיש את דופק ההיסטוריה שלנו, שמחובר לארץ הזו באהבה עזה ולעם הזה באמונה שלמה. האהבה שלך לעם ישראל, לתנ”ך, לארץ התנ”ך, לציונות, לרוח היהודית — איננה דיפלומטיה. היא אמת פנימית שמלווה אותך שנים רבות, גם כאשר לא עמדת על במה דיפלומטית. בזמנים של מהפכה גלובלית, כשערכים נבחנים, ואתגרים גוברים — אין ראוי ממך לשרת כאן. אתה האיש הנכון, במקום הנכון, ובזמן הנכון. צפו בנאום המלא >> Ambassador Mike Huckabee

בצלאל סמוטריץ'

11,301 görüntüleme • 1 yıl önce