Video wird geladen...

Video konnte nicht geladen werden

Zur Startseite

המרואיינת הזאת יודעת על מה היא מדברת. הצרפתים מביאים פחות ילדים ומפנים מקום למהגרים המוסלמים שדווקא רוצים הרבה. והמשוואה פשוטה.

tzviyehezkely's profile picture

צבי יחזקאלי

14,193 subscribers

11,427 Aufrufe • vor 10 Monaten •via X (Twitter)

LIVE

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

0 Kommentare

Keine Kommentare verfügbar

Kommentare vom Original-Post werden hier angezeigt

Ähnliche Videos

תעשו אתם מה שאתם רוצים עם הפסימיות שלכם, אני הולך עם נעמה והאופטימיות שלה לזימי היא כמו ג׳ון סנואו, היא לא יודעת מה זה להפסיד קרבות אני סומך עליה שהיא יודעת על מה היא מדברת
0:41

תעשו אתם מה שאתם רוצים עם הפסימיות שלכם, אני הולך עם נעמה והאופטימיות שלה לזימי היא כמו ג׳ון סנואו, היא לא יודעת מה זה להפסיד קרבות אני סומך עליה שהיא יודעת על מה היא מדברת

ori 🇮🇱 🎗️

15,643 Aufrufe • vor 1 Jahr

אילון מאסק היה ישן על רצפת המפעלים של טסלה במשך 3 שנים. "חייתי במפעל בפרימונט ובמפעל בנבדה במשך שלוש שנים רצופות. זה היה מקום המגורים העיקרי שלי. אני לא צוחק. באמת. ישנתי על ספה, ובשלב מסוים אפילו באוהל על הגג, אבל תקופה מסוימת פשוט ישנתי מתחת לשולחן שלי, שהיה בשטח הפתוח של המפעל. ישנתי על הרצפה מתחת לשולחן שלי כדי שבזמן חילופי המשמרות כל הצוות יוכל לראות אותי. זה חשוב, כי אם הצוות חושב שהמנהיג שלו נמצא איפשהו ונהנה מהחיים, שותה קוקטיילים על אי טרופי, זה מוריד את המורל. מאחר שהצוות היה יכול לראות אותי ישן על הרצפה בזמן חילופי משמרות, הם ידעו שאני שם. זה עשה הבדל עצום, והם נתנו את כל מה שיש להם." לא רבים מצליחים לשרוד עבודה צמודה עם מאסק. האיש שהעבודה היא החיים שלו, לילות, שבתות, חגים, 24/7. באותה תקופה הוא שלח מזכר לעובדי טסלה, מזכר שאומר שאין יותר אפשרות לעבוד מרחוק וחייב לעבוד מינימום 40 שעות בשבוע מהמפעלים: "מנהיגים חייבים להיות נוכחים וגלויים. ככל שאתה בכיר יותר, כך הנוכחות שלך חייבת להיות גלויה יותר. זו הסיבה שחייתי כל כך הרבה במפעל, כדי שהעובדים בקו הייצור יוכלו לראות אותי עובד לצידם. אם לא הייתי עושה את זה, טסלה כבר מזמן הייתה פושטת רגל." למי שעוד לא קרא את ספר הביוגרפיה שלו, ממליץ בחום. הסיפור על הילד מדרום אפריקה, עם אבא מהנדס מופרע ואמא לא פשוטה, המעבר לארה״ב בלי כלום ובכלל תכונות האופי הקיצוניות שהובילו אותו לאיפה שהוא היום. יזם מהגדולים (והמשוגעים) שידע העולם.
1:47

אילון מאסק היה ישן על רצפת המפעלים של טסלה במשך 3 שנים. "חייתי במפעל בפרימונט ובמפעל בנבדה במשך שלוש שנים רצופות. זה היה מקום המגורים העיקרי שלי. אני לא צוחק. באמת. ישנתי על ספה, ובשלב מסוים אפילו באוהל על הגג, אבל תקופה מסוימת פשוט ישנתי מתחת לשולחן שלי, שהיה בשטח הפתוח של המפעל. ישנתי על הרצפה מתחת לשולחן שלי כדי שבזמן חילופי המשמרות כל הצוות יוכל לראות אותי. זה חשוב, כי אם הצוות חושב שהמנהיג שלו נמצא איפשהו ונהנה מהחיים, שותה קוקטיילים על אי טרופי, זה מוריד את המורל. מאחר שהצוות היה יכול לראות אותי ישן על הרצפה בזמן חילופי משמרות, הם ידעו שאני שם. זה עשה הבדל עצום, והם נתנו את כל מה שיש להם." לא רבים מצליחים לשרוד עבודה צמודה עם מאסק. האיש שהעבודה היא החיים שלו, לילות, שבתות, חגים, 24/7. באותה תקופה הוא שלח מזכר לעובדי טסלה, מזכר שאומר שאין יותר אפשרות לעבוד מרחוק וחייב לעבוד מינימום 40 שעות בשבוע מהמפעלים: "מנהיגים חייבים להיות נוכחים וגלויים. ככל שאתה בכיר יותר, כך הנוכחות שלך חייבת להיות גלויה יותר. זו הסיבה שחייתי כל כך הרבה במפעל, כדי שהעובדים בקו הייצור יוכלו לראות אותי עובד לצידם. אם לא הייתי עושה את זה, טסלה כבר מזמן הייתה פושטת רגל." למי שעוד לא קרא את ספר הביוגרפיה שלו, ממליץ בחום. הסיפור על הילד מדרום אפריקה, עם אבא מהנדס מופרע ואמא לא פשוטה, המעבר לארה״ב בלי כלום ובכלל תכונות האופי הקיצוניות שהובילו אותו לאיפה שהוא היום. יזם מהגדולים (והמשוגעים) שידע העולם.

המחנך הפיננסי

36,369 Aufrufe • vor 5 Monaten

בדקה וקצת הזאת של יצחק פינדרוס בפודקאסט של נדב פרי Nadav Perry יש את זיקוק האבסורד של התפיסה החרדית והיחסים שלה למדינת ישראל - שילוב בלתי אפשרי בין אוטונומיה מוחלטת, בה למדינת ישראל אסור להתערב בכלום, אסור להגדיר בשום צורה מה הדרישה מהם כציבור, במקביל לדרישה מוחלטת להיות חלק מהחלוקה של כמו כולם. הרי כשפינדרוס מדבר על שינוי אמונה ותרבות באמצעות אמצעים משפטיים, על מה הוא מדבר? מישהו מעוניין בגזיזת פיאות של ילדים חרדים רכים? לאסור לימוד תורה? להטיל חובת אכילת חזיר בתשעה באב שחל ביום טוב שני של גלויות? מה בסך הכל דורשת אותה מדינה איומה שמבקשת, על פי פינדרוס, להעביר את החרדים על דתם? לקבוע שבעל המאה הוא בעל הדעה. רוצים לקבל תקצוב? יש לזה מחיר. המחיר הוא שמי שמקבל תקצוב מדינתי, לא יכול לעשות מה שבראש שלו. לא יכול לקיים אוטונומיה. לא יכול לדחות דרישות פדגוגיות, דרישות של חומר נדרש, מינימום לימודי אותו דורש הגורם המממן. מה שפינדרוס עושה, במכוון, הוא לערבב בין זכות שלילית לגיטימית (אתם לא תתערבו באמונות של הילדים שלי) לזכות חיובית לא מחויבת המציאות (אני אעשה מה בראש שלי ואתם תשלמו), וזאת הגדרה עדינה. פינדרוס אומר שאין שום מקום בגלובוס (לפחות הדמוקרטי) שמשנה בכוח אמונה של אנשים. אפשר לדון בזה, אבל מה שבטוח אין בגלובוס זאת מציאות בה קבוצה יודעת לדרוש, בלי להיות מוכנה להגדיר בשום צורה מה היא נותנת בתמורה, לא לפי הקריטריונים שלה, אלא לפי הקריטריונים של הצד הנותן. בכל העולם הדמוקרטי ושאינו, מי שמתעקש על מערכת חינוך אוטונומית, ללא דרישות וקריטריונים, לא מקבל תמיכה. קריטריונים ודרישות של תקצוב, בכל תחום, הם אלף בית של כל מדיניות הקצאה ציבורית. מי שמבקש כסף מדינתי, כפוף למנגנון המדינתי. בהכל. במה הוא מלמד, את מי הוא מקבל, מה ההכשרה של המורים המקצועיים בו, בדרישה שאם הוא אמור ללמד משהו, הוא אכן נלמד. הניתוק בין מימון לדרישות, ההתעקשות שלא צריך להיות קשר בין סבסוד למילוי אותן דרישות, אלו טענות כל כך אבסורדיות, שלא יאמן איך המסבירנים החרדים טוענים אותן שוב ושוב, ואפילו מוצאים פה ושם קהל. ובסוף, זה סיכום היחסים של החרדים בגלגולם הנוכחי עם מדינת ישראל. תפיסה של לקוחות במלון הכל כלול, שיכולים לקחת מכל הבא ליד, לקחת עוד המבורגר ועוד קבב מהבופה, ולא להבין למה דורשים מהם לשלם כמו כולם את החשבון. כמו בכל מערכת עם טרמפיסטים, זה יכול לעבוד לזמן מסוים, אבל כשהכמות של הטרמפיסטים הופכת לגדולה מדי, שיווי המשקל מופר, והסיפור נגמר. נגמר במימון, נגמר בכלכלה, נגמר בביטחון. יכולת הנשיאה של הציבורים האחרים פשוט נגמרה. אף אחד לא מתכוון להעביר חרדים על דתם. אף אחד לא מתכוון להתערב בתוכן הערכי במערכת החינוך שלהם. אף אחד לא רוצה לפגוע באורח חייהם. מה שדורשים מהחרדים הוא פשוט שותפות, כי אנחנו לא יכולים לסחוב את האירוע יותר. ואם הציבור החרדי ונציגיו לא מסוגלים להבין את הטיעון הכל כך פשוט הזה, אם הם מאמינים באמת ובתמים בעולם של זכויות ללא חובות, אז כרגע, לכל הפחות, צריך להבהיר להם בעדינות שיקחו צעד אחורה מהבופה. לא כי אנחנו נהנים מזה. אלא כי אין לנו ברירה.
1:02

בדקה וקצת הזאת של יצחק פינדרוס בפודקאסט של נדב פרי Nadav Perry יש את זיקוק האבסורד של התפיסה החרדית והיחסים שלה למדינת ישראל - שילוב בלתי אפשרי בין אוטונומיה מוחלטת, בה למדינת ישראל אסור להתערב בכלום, אסור להגדיר בשום צורה מה הדרישה מהם כציבור, במקביל לדרישה מוחלטת להיות חלק מהחלוקה של כמו כולם. הרי כשפינדרוס מדבר על שינוי אמונה ותרבות באמצעות אמצעים משפטיים, על מה הוא מדבר? מישהו מעוניין בגזיזת פיאות של ילדים חרדים רכים? לאסור לימוד תורה? להטיל חובת אכילת חזיר בתשעה באב שחל ביום טוב שני של גלויות? מה בסך הכל דורשת אותה מדינה איומה שמבקשת, על פי פינדרוס, להעביר את החרדים על דתם? לקבוע שבעל המאה הוא בעל הדעה. רוצים לקבל תקצוב? יש לזה מחיר. המחיר הוא שמי שמקבל תקצוב מדינתי, לא יכול לעשות מה שבראש שלו. לא יכול לקיים אוטונומיה. לא יכול לדחות דרישות פדגוגיות, דרישות של חומר נדרש, מינימום לימודי אותו דורש הגורם המממן. מה שפינדרוס עושה, במכוון, הוא לערבב בין זכות שלילית לגיטימית (אתם לא תתערבו באמונות של הילדים שלי) לזכות חיובית לא מחויבת המציאות (אני אעשה מה בראש שלי ואתם תשלמו), וזאת הגדרה עדינה. פינדרוס אומר שאין שום מקום בגלובוס (לפחות הדמוקרטי) שמשנה בכוח אמונה של אנשים. אפשר לדון בזה, אבל מה שבטוח אין בגלובוס זאת מציאות בה קבוצה יודעת לדרוש, בלי להיות מוכנה להגדיר בשום צורה מה היא נותנת בתמורה, לא לפי הקריטריונים שלה, אלא לפי הקריטריונים של הצד הנותן. בכל העולם הדמוקרטי ושאינו, מי שמתעקש על מערכת חינוך אוטונומית, ללא דרישות וקריטריונים, לא מקבל תמיכה. קריטריונים ודרישות של תקצוב, בכל תחום, הם אלף בית של כל מדיניות הקצאה ציבורית. מי שמבקש כסף מדינתי, כפוף למנגנון המדינתי. בהכל. במה הוא מלמד, את מי הוא מקבל, מה ההכשרה של המורים המקצועיים בו, בדרישה שאם הוא אמור ללמד משהו, הוא אכן נלמד. הניתוק בין מימון לדרישות, ההתעקשות שלא צריך להיות קשר בין סבסוד למילוי אותן דרישות, אלו טענות כל כך אבסורדיות, שלא יאמן איך המסבירנים החרדים טוענים אותן שוב ושוב, ואפילו מוצאים פה ושם קהל. ובסוף, זה סיכום היחסים של החרדים בגלגולם הנוכחי עם מדינת ישראל. תפיסה של לקוחות במלון הכל כלול, שיכולים לקחת מכל הבא ליד, לקחת עוד המבורגר ועוד קבב מהבופה, ולא להבין למה דורשים מהם לשלם כמו כולם את החשבון. כמו בכל מערכת עם טרמפיסטים, זה יכול לעבוד לזמן מסוים, אבל כשהכמות של הטרמפיסטים הופכת לגדולה מדי, שיווי המשקל מופר, והסיפור נגמר. נגמר במימון, נגמר בכלכלה, נגמר בביטחון. יכולת הנשיאה של הציבורים האחרים פשוט נגמרה. אף אחד לא מתכוון להעביר חרדים על דתם. אף אחד לא מתכוון להתערב בתוכן הערכי במערכת החינוך שלהם. אף אחד לא רוצה לפגוע באורח חייהם. מה שדורשים מהחרדים הוא פשוט שותפות, כי אנחנו לא יכולים לסחוב את האירוע יותר. ואם הציבור החרדי ונציגיו לא מסוגלים להבין את הטיעון הכל כך פשוט הזה, אם הם מאמינים באמת ובתמים בעולם של זכויות ללא חובות, אז כרגע, לכל הפחות, צריך להבהיר להם בעדינות שיקחו צעד אחורה מהבופה. לא כי אנחנו נהנים מזה. אלא כי אין לנו ברירה.

Roni Eitan

17,183 Aufrufe • vor 1 Monat

צפו בסרטון, שרובו אירועים שקרו בשעות ובימים שלפני המשחק. קודם כל. עכשיו בואו נעשה סדר ונדבר על צריבת תודעת הקורבן ואיך יוצרים בפועל - גטו - ממשי ותודעתי. אשמח לשיתופים. א. בתודעה הישראלית התקשורתית הקורבנית, יש התנהלות שהיא שיטה: "שיטת הצריבה". קודם כל צורחים "אנטישמיות" או "פיגוע" על הכל. זה קרה עם יעקוב מוסא אבו אל-קיעאן ב"אום אל חיראן" בקריאות שהוא מחבל שדרס שוטר. זה קרה עכשיו עם בן גביר ביפו צורח על המסגד שליד הפיגוע (מסגד שממנו הסתבר התקשרו למשטרה לדווח) שוב לא היו דברים מעולם, וזה קרה במה שהתקשורת מכנה כאן לא פחות מ"ליל הבדולח 2". זה קורה כל הזמן בכל מקום. צורבים תודעה שמבוססת חצאי אמיתות, או לעיתים פייק מוחלט. צורבים בתודעה מושגים, הפחדות, דרמה. בלי לבדוק, בלי כלום. כל מה שקורה אחר כך, כבר לא משנה. התודעה נצרבה. אמת מזוקקת כבר לא רלוונטית. הלאה. ב. מסתבר שזה לא אירוע "שתוכנן שבועות מראש" כמו מה שמדקלמים כאן שוב ושוב, אלא משהו שהתגלגל תוך כמה ימים. היו שם כמה דברים ש"תרמו" לו. אחד מהם אכן זירה מחוממת היטב של מקומיים מוסלמים. ואחד מהדברים שהציתו את האירוע היו מה שאתם רואים כאן בסרטון. חוליגנים שהשתוללו גם בימים שלפני ברחובות אמסטרדם. בעידן של הרשתות החברתיות לא צריך הרבה כדי שמשהו יתגלגל כמו אש בשדה קוצים, לעיתים תוך שעה, וכן - יש אוכלוסייה מוסלמית גדולה בהולנד, כן חלקם קיצונים, כן חלקם מהגרים לא חוקיים, כן יש שם תמיכה גדולה בעזה וחמאס. הלאה ג. כפי שרואים בסרטונים, חלק מהם חיפשו את הבלגן. [**עריכה - מסתבר שתוך כדי המשחק אוהדי מכבי גם הריעו בזמן שחלקו כבוד לנפגעי האסון בספרד**] מי ששילמו היו גם אוהדים של מכבי ת"א שאין להם קשר לאלו בסרטון, ליבי איתם. (גם אם אתה אוהד של קבוצה שהבייס שלה גזעני והשירים שלה קוראים "לזיין ת'ערבים" - עצוב שזה מה שהילדים שלהם שומעים. שלא בשונה ממה שטוענים תמיד כלפי הצד השני). לאף חף מפשע לא מגיע שירדפו אותו ברחובות ויעשו בו לינץ'. לאלו כאן בסרטון אין לי שום רחמים - הם הביאו על עצמם הכל. אני עושה את ההבדל בינם לבין אלו שלא לקחו חלק, להזכירכם - גם באתר שלהם יש שירים כאלו ו"הוראות הפעלה". אז תחסכו לי בתגובות "אז אתה מצדיק אלימות"? לא. מי שאלים כמוהם? שייחנק, כל השאר - ממש לא. מבחינת הנראות של הדברים בעיניי המקומיים באמסטרדם, זה לא משנה אם זה חבורה של חמישים או מאה אפסים מתוך סך האוהדים, מבחינתם זה מה שהם רואים - תלישה של דגלים, קריאות של "נזיין תערבים" ברחובות (לא מאוד קשה לתרגם) ו"תמותי פלשתין" (באנגלית). הלאה. ד. הטענות למשטרת אמסטרדם, או "מי נעצר או לא", זה אולי אחד משיאי הטירוף של ההתקרבנות הישראלית. עד היום בישראל לא היה מעצר אחד של אנשים שחדרו חמושים לבסיסי צה"ל מלווים בחברי כנסת. אנשים חמושים ורעולי פנים שביצעו חדירה בפועל לבסיסי צה"ל. הם היו יהודים, אז אין מעצרים. גם הנהג שדרס השבוע מפגין שמורדם ומונשם - לא במעצר. לפני הלינצ'ים בחווארה, היו למשטרת ישראל דיווחים על עשרות התארגנויות וצילומי מסך של קבוצות ימין קיצוני - ימים לפני. לא נעשה דבר. הפשע משתולל ברחובות אולי פי מיליון ממה שהוא משתולל במקום כמו אמסטרדם או לונדון. אנשים מתים פה כמו זבובים. אין משטרה, אין משילות, אין בטיח. יש חוק אחד לביביסטים חוק אחר לשאר. נגמרה המשטרה בישראל וכל אחד לעצמו. כולנו רואים את זה. אבל "משטרת אמסטרדם" היא הבעיה. הלאה. ה. במשך שנה שלמה, אירופה והעולם כולו רואים תמונות שאתם לא רואים. ישראלים חיים בתוך בועה תקשורתית שלא מראה להם כלום כלום כלום. לא מעזה, לא מאיו"ש. כלום. ישראל היא נסיכה צדקנית שלא עושה דבר לאף אחד אף פעם. בפועל לא משודרות תמונות הטבח הנוראיות של השביעי באוקטובר. ישראל "דאגה" לזה. משודרות רק תמונות וסרטונים מעזה משוטחת וילדים מתים. נקודה. תאהבו או לא תאהבו - זה קורה וזה מה שמשודר. אין לנו שליטה על זה ואין לנו הסברה. ישראל אחראית לכך, לא רק "האנטשימיות". מתבצע שם שיטוח הלכה למעשה של כל רצועת עזה. מתים שם עשרות אלפים. תהיו בעד או נגד, זה המוסר שלכם עם עצמכם, אבל אם אתם רוצים לדבר על "אנטישמיות" כסיבה? ממש לא. יש אנשים שמעולם לא גיבשו דעה על ישראל ואולי אפילו אהדו אותה - היום הם כבר לא. הם רואים 24/7 את מה שישראלים לא רואים ולא רוצים לדעת. מדובר לא בהשמדת החמאס (הושמד?) - אלא במסע נקמה שתכליתו האמיתית היא שהימין המשיחי החליט שזו תקופה של "נס" ש"צריך לנצל" והם מחזיקים את נתניהו הסחיט בביצים. זו מטרת המלחמה ולכן היא נמשכת. החטופים מופקרים ומתים בכוונה תחילה, אין שום רצון להחזיר אותם. זה הוחלט כבר מזמן והנה כל שקרי ה"פילדפי" ו"רק לחץ צבאי" התגלו כבלבול שכל ושקרים והונאה. הלאה. ו. וכאן מגיעה ההצגה "הכי טובה" בעיר. "ליל הבדולח" מי ישמע.... התקרבנות בתקשורת ובעקבות כך - בציבור. מסעות מיוחצנים של "חילוץ" בזמן ש 400 יום אנשים נרקבים במנהרות החמאס ואותם אף אחד לא מחלץ. הם לא ה"בייס". פוליטיקה פוליטיקה פוליטיקה. הכל הצגה. שרים וחברי כנסת עולים על טיסות. מצטלמים כ"מושיעים" ועל הדרך מסדרים לעצמם סופ"ש באירופה על חשבון הציבור. חברת הטיסה "הלאומית" - זו שעשקה פה את כולם שנה שלמה, ניצלה את המצב והתעשרה על חשבון המלחמה והציבור שקורס תחת הנטל - יוצאת ב"מבצע החזרה", לא פחות. מי ישמע - "אנטבה". מתבטלות עבודות רכבת כי פתאום "מותר לנסוע בשבת". לא בשביל חיילי מילואים, מה פתאום. בשביל הבייס הביביסטי. הכל פוליטיקה. הכל בכאילו. הכל הצגה. ז. התוצאה - ישראלים מסתגרים בארץ, מסתגרים בבתים. מפחדים לצאת מהמדינה, למרות שבפועל נהרגים פה יותר יהודים מבכל מקום אחר בפערים שכבר אי אפשר למדוד וישראל המקום הכי פחות בטוח לישראלים. נקודה. מייצרים עוד גטו. גטו ממשי וגטו תודעתי. "כולם נגדנו", "כולם שונאים אותנו", "כולם יהרגו אותנו", "אנחנו לבד". "אין כמו ישראל". פחד, חרדה ועוד פחד וחרדה. ח. בפועל - אנשים מתים ונהרגים כאילו הדבר הכי "נורמלי". כבר לא סופרים חיי אדם. ילדים, תינוקות, נשים, גברים. יהודים וערבים. מתים פה כמו זבובים. המחירים רק עולים, הגזירות הכלכליות מפרקות פה את כולם וישראל כבר היום בקריסה כלכלית. מנהלים אותה חבורת מטורפים ועבריינים שעושקים את הקופה הציבורית. מאות אלפים מפונים מבתיהם והמדינה נשרפת. ועל מה מדברים? על "אירופה האנטשימית"! אנחנו קורבנות של משהו ש"לא תלוי בנו". קלאסיקה. ילדים חסרי ישע שכולם שונאים ולכן יישארו בבית. אי לקיחת אחריות. ואז בתודעה הישראלית נצרבים שוב שני דברים: קודם כל היסטריה ופחד שמבוססים על חצאי אמיתות ודרמה שמוכרת רייטינג והדבר השני והכי חשוב לישראל תחת אותו "ימין על מלא" ממיט השואות: "אין מקום אחר כי בכל מקום אחר שונאים אותנו". ובמקום שבו נצרבת תודעת גטו - מותר לעשות ליושבי הגטו הכל, כי "אין מקום אחר". תודה.
1:37

צפו בסרטון, שרובו אירועים שקרו בשעות ובימים שלפני המשחק. קודם כל. עכשיו בואו נעשה סדר ונדבר על צריבת תודעת הקורבן ואיך יוצרים בפועל - גטו - ממשי ותודעתי. אשמח לשיתופים. א. בתודעה הישראלית התקשורתית הקורבנית, יש התנהלות שהיא שיטה: "שיטת הצריבה". קודם כל צורחים "אנטישמיות" או "פיגוע" על הכל. זה קרה עם יעקוב מוסא אבו אל-קיעאן ב"אום אל חיראן" בקריאות שהוא מחבל שדרס שוטר. זה קרה עכשיו עם בן גביר ביפו צורח על המסגד שליד הפיגוע (מסגד שממנו הסתבר התקשרו למשטרה לדווח) שוב לא היו דברים מעולם, וזה קרה במה שהתקשורת מכנה כאן לא פחות מ"ליל הבדולח 2". זה קורה כל הזמן בכל מקום. צורבים תודעה שמבוססת חצאי אמיתות, או לעיתים פייק מוחלט. צורבים בתודעה מושגים, הפחדות, דרמה. בלי לבדוק, בלי כלום. כל מה שקורה אחר כך, כבר לא משנה. התודעה נצרבה. אמת מזוקקת כבר לא רלוונטית. הלאה. ב. מסתבר שזה לא אירוע "שתוכנן שבועות מראש" כמו מה שמדקלמים כאן שוב ושוב, אלא משהו שהתגלגל תוך כמה ימים. היו שם כמה דברים ש"תרמו" לו. אחד מהם אכן זירה מחוממת היטב של מקומיים מוסלמים. ואחד מהדברים שהציתו את האירוע היו מה שאתם רואים כאן בסרטון. חוליגנים שהשתוללו גם בימים שלפני ברחובות אמסטרדם. בעידן של הרשתות החברתיות לא צריך הרבה כדי שמשהו יתגלגל כמו אש בשדה קוצים, לעיתים תוך שעה, וכן - יש אוכלוסייה מוסלמית גדולה בהולנד, כן חלקם קיצונים, כן חלקם מהגרים לא חוקיים, כן יש שם תמיכה גדולה בעזה וחמאס. הלאה ג. כפי שרואים בסרטונים, חלק מהם חיפשו את הבלגן. [**עריכה - מסתבר שתוך כדי המשחק אוהדי מכבי גם הריעו בזמן שחלקו כבוד לנפגעי האסון בספרד**] מי ששילמו היו גם אוהדים של מכבי ת"א שאין להם קשר לאלו בסרטון, ליבי איתם. (גם אם אתה אוהד של קבוצה שהבייס שלה גזעני והשירים שלה קוראים "לזיין ת'ערבים" - עצוב שזה מה שהילדים שלהם שומעים. שלא בשונה ממה שטוענים תמיד כלפי הצד השני). לאף חף מפשע לא מגיע שירדפו אותו ברחובות ויעשו בו לינץ'. לאלו כאן בסרטון אין לי שום רחמים - הם הביאו על עצמם הכל. אני עושה את ההבדל בינם לבין אלו שלא לקחו חלק, להזכירכם - גם באתר שלהם יש שירים כאלו ו"הוראות הפעלה". אז תחסכו לי בתגובות "אז אתה מצדיק אלימות"? לא. מי שאלים כמוהם? שייחנק, כל השאר - ממש לא. מבחינת הנראות של הדברים בעיניי המקומיים באמסטרדם, זה לא משנה אם זה חבורה של חמישים או מאה אפסים מתוך סך האוהדים, מבחינתם זה מה שהם רואים - תלישה של דגלים, קריאות של "נזיין תערבים" ברחובות (לא מאוד קשה לתרגם) ו"תמותי פלשתין" (באנגלית). הלאה. ד. הטענות למשטרת אמסטרדם, או "מי נעצר או לא", זה אולי אחד משיאי הטירוף של ההתקרבנות הישראלית. עד היום בישראל לא היה מעצר אחד של אנשים שחדרו חמושים לבסיסי צה"ל מלווים בחברי כנסת. אנשים חמושים ורעולי פנים שביצעו חדירה בפועל לבסיסי צה"ל. הם היו יהודים, אז אין מעצרים. גם הנהג שדרס השבוע מפגין שמורדם ומונשם - לא במעצר. לפני הלינצ'ים בחווארה, היו למשטרת ישראל דיווחים על עשרות התארגנויות וצילומי מסך של קבוצות ימין קיצוני - ימים לפני. לא נעשה דבר. הפשע משתולל ברחובות אולי פי מיליון ממה שהוא משתולל במקום כמו אמסטרדם או לונדון. אנשים מתים פה כמו זבובים. אין משטרה, אין משילות, אין בטיח. יש חוק אחד לביביסטים חוק אחר לשאר. נגמרה המשטרה בישראל וכל אחד לעצמו. כולנו רואים את זה. אבל "משטרת אמסטרדם" היא הבעיה. הלאה. ה. במשך שנה שלמה, אירופה והעולם כולו רואים תמונות שאתם לא רואים. ישראלים חיים בתוך בועה תקשורתית שלא מראה להם כלום כלום כלום. לא מעזה, לא מאיו"ש. כלום. ישראל היא נסיכה צדקנית שלא עושה דבר לאף אחד אף פעם. בפועל לא משודרות תמונות הטבח הנוראיות של השביעי באוקטובר. ישראל "דאגה" לזה. משודרות רק תמונות וסרטונים מעזה משוטחת וילדים מתים. נקודה. תאהבו או לא תאהבו - זה קורה וזה מה שמשודר. אין לנו שליטה על זה ואין לנו הסברה. ישראל אחראית לכך, לא רק "האנטשימיות". מתבצע שם שיטוח הלכה למעשה של כל רצועת עזה. מתים שם עשרות אלפים. תהיו בעד או נגד, זה המוסר שלכם עם עצמכם, אבל אם אתם רוצים לדבר על "אנטישמיות" כסיבה? ממש לא. יש אנשים שמעולם לא גיבשו דעה על ישראל ואולי אפילו אהדו אותה - היום הם כבר לא. הם רואים 24/7 את מה שישראלים לא רואים ולא רוצים לדעת. מדובר לא בהשמדת החמאס (הושמד?) - אלא במסע נקמה שתכליתו האמיתית היא שהימין המשיחי החליט שזו תקופה של "נס" ש"צריך לנצל" והם מחזיקים את נתניהו הסחיט בביצים. זו מטרת המלחמה ולכן היא נמשכת. החטופים מופקרים ומתים בכוונה תחילה, אין שום רצון להחזיר אותם. זה הוחלט כבר מזמן והנה כל שקרי ה"פילדפי" ו"רק לחץ צבאי" התגלו כבלבול שכל ושקרים והונאה. הלאה. ו. וכאן מגיעה ההצגה "הכי טובה" בעיר. "ליל הבדולח" מי ישמע.... התקרבנות בתקשורת ובעקבות כך - בציבור. מסעות מיוחצנים של "חילוץ" בזמן ש 400 יום אנשים נרקבים במנהרות החמאס ואותם אף אחד לא מחלץ. הם לא ה"בייס". פוליטיקה פוליטיקה פוליטיקה. הכל הצגה. שרים וחברי כנסת עולים על טיסות. מצטלמים כ"מושיעים" ועל הדרך מסדרים לעצמם סופ"ש באירופה על חשבון הציבור. חברת הטיסה "הלאומית" - זו שעשקה פה את כולם שנה שלמה, ניצלה את המצב והתעשרה על חשבון המלחמה והציבור שקורס תחת הנטל - יוצאת ב"מבצע החזרה", לא פחות. מי ישמע - "אנטבה". מתבטלות עבודות רכבת כי פתאום "מותר לנסוע בשבת". לא בשביל חיילי מילואים, מה פתאום. בשביל הבייס הביביסטי. הכל פוליטיקה. הכל בכאילו. הכל הצגה. ז. התוצאה - ישראלים מסתגרים בארץ, מסתגרים בבתים. מפחדים לצאת מהמדינה, למרות שבפועל נהרגים פה יותר יהודים מבכל מקום אחר בפערים שכבר אי אפשר למדוד וישראל המקום הכי פחות בטוח לישראלים. נקודה. מייצרים עוד גטו. גטו ממשי וגטו תודעתי. "כולם נגדנו", "כולם שונאים אותנו", "כולם יהרגו אותנו", "אנחנו לבד". "אין כמו ישראל". פחד, חרדה ועוד פחד וחרדה. ח. בפועל - אנשים מתים ונהרגים כאילו הדבר הכי "נורמלי". כבר לא סופרים חיי אדם. ילדים, תינוקות, נשים, גברים. יהודים וערבים. מתים פה כמו זבובים. המחירים רק עולים, הגזירות הכלכליות מפרקות פה את כולם וישראל כבר היום בקריסה כלכלית. מנהלים אותה חבורת מטורפים ועבריינים שעושקים את הקופה הציבורית. מאות אלפים מפונים מבתיהם והמדינה נשרפת. ועל מה מדברים? על "אירופה האנטשימית"! אנחנו קורבנות של משהו ש"לא תלוי בנו". קלאסיקה. ילדים חסרי ישע שכולם שונאים ולכן יישארו בבית. אי לקיחת אחריות. ואז בתודעה הישראלית נצרבים שוב שני דברים: קודם כל היסטריה ופחד שמבוססים על חצאי אמיתות ודרמה שמוכרת רייטינג והדבר השני והכי חשוב לישראל תחת אותו "ימין על מלא" ממיט השואות: "אין מקום אחר כי בכל מקום אחר שונאים אותנו". ובמקום שבו נצרבת תודעת גטו - מותר לעשות ליושבי הגטו הכל, כי "אין מקום אחר". תודה.

Barak

79,163 Aufrufe • vor 1 Jahr

אני כותב כבר הרבה שנים על הבינוניזציה הבלתי נסבלת של תקשורת המיינסטרים בישראל. זה אירוע סיזיפי, לא מתגמל בעליל, אבל זה שורף לי בבטן מה אני אעשה?! והיום… היום הזה התחיל בבוקר עם הטלת הצואה הזאת של עידן רול. כאילו לא היה פה גדעון סער לפני כמה ימים. כאילו לא היו סילמן ושיקלי ואורלי לוי, כאילו לא הכל כבר הורקב מהיסוד. אבל לא! יש תחתית חדשה. ועוד מהמקפצה. בן אדם שלולא יאיר לפיד לא הייתם יודעים על קיומו (הרוב המוחלט עדיין לא יודע), מכריז על הקמת סיעת יחיד שקוראים לה ״הרוב הלאומי״ כל זה כדי לקדם ספר שיוצא בהוצאה שכל תפקידה להדפיס ספרים לכל שופר עם מיקרופון בערוץ הרדיו המקומי של נווה חמציצים. זה צריך היה להיות קטע שכתב לואיס סי.קיי, לא המציאות שלנו. ואז מגיעה דפנה ליאל. לא באמת, you can’t make this shit up. והיא לא פחות מנוזפת ביאיר לפיד שלא הלך ושיחד את הצורה לדחליל נטול כל קיום פוליטי כי ידוע לכולם שלא טוב לו. עיתונאית (על הנייר זתומרת), בערוץ הכי עתיר רייטינג שיש לנו פה, אחת מכוכבות הדגל של חברת החדשות. והיא פשוט עושה גלוריפיקציה לתרבות ארגון הפשיעה שהשתלטה על המערכת הפוליטית. ליגת העל! מול ליגה גימל! כי אקו סיסטם אחד נטול עכבות מוסריות והשני עדיין לא אימץ את את הבית זונות שהחריב את הפוליטיקה הישראלית. ובמקום להקיא ממה שרואות העיניים שלנו, שזה באמת המינימום המתבקש, היא מנרמלת תרבות פוליטית של מדינה אפריקאית. סליחה לא מנרמלת, היא מהללת! כי היא מעריצה! כי מבחן התוצאה! מהימים האלה שבא לך ללכת הביתה לעשות לביתך ולהרים ידיים. מפגן בינוניות כזה לא יכול היה לעבור עורך של ערוץ תקשורת שעובד עבור הציבור, עבור הדמוקרטיה הישראלית, שרוצה להיות גאה בנבחרת שלו בתקופה הכי קשה שידעה המדינה. פרשנות, הם קוראים לזה. שתו קוקה קולה!
0:33

אני כותב כבר הרבה שנים על הבינוניזציה הבלתי נסבלת של תקשורת המיינסטרים בישראל. זה אירוע סיזיפי, לא מתגמל בעליל, אבל זה שורף לי בבטן מה אני אעשה?! והיום… היום הזה התחיל בבוקר עם הטלת הצואה הזאת של עידן רול. כאילו לא היה פה גדעון סער לפני כמה ימים. כאילו לא היו סילמן ושיקלי ואורלי לוי, כאילו לא הכל כבר הורקב מהיסוד. אבל לא! יש תחתית חדשה. ועוד מהמקפצה. בן אדם שלולא יאיר לפיד לא הייתם יודעים על קיומו (הרוב המוחלט עדיין לא יודע), מכריז על הקמת סיעת יחיד שקוראים לה ״הרוב הלאומי״ כל זה כדי לקדם ספר שיוצא בהוצאה שכל תפקידה להדפיס ספרים לכל שופר עם מיקרופון בערוץ הרדיו המקומי של נווה חמציצים. זה צריך היה להיות קטע שכתב לואיס סי.קיי, לא המציאות שלנו. ואז מגיעה דפנה ליאל. לא באמת, you can’t make this shit up. והיא לא פחות מנוזפת ביאיר לפיד שלא הלך ושיחד את הצורה לדחליל נטול כל קיום פוליטי כי ידוע לכולם שלא טוב לו. עיתונאית (על הנייר זתומרת), בערוץ הכי עתיר רייטינג שיש לנו פה, אחת מכוכבות הדגל של חברת החדשות. והיא פשוט עושה גלוריפיקציה לתרבות ארגון הפשיעה שהשתלטה על המערכת הפוליטית. ליגת העל! מול ליגה גימל! כי אקו סיסטם אחד נטול עכבות מוסריות והשני עדיין לא אימץ את את הבית זונות שהחריב את הפוליטיקה הישראלית. ובמקום להקיא ממה שרואות העיניים שלנו, שזה באמת המינימום המתבקש, היא מנרמלת תרבות פוליטית של מדינה אפריקאית. סליחה לא מנרמלת, היא מהללת! כי היא מעריצה! כי מבחן התוצאה! מהימים האלה שבא לך ללכת הביתה לעשות לביתך ולהרים ידיים. מפגן בינוניות כזה לא יכול היה לעבור עורך של ערוץ תקשורת שעובד עבור הציבור, עבור הדמוקרטיה הישראלית, שרוצה להיות גאה בנבחרת שלו בתקופה הכי קשה שידעה המדינה. פרשנות, הם קוראים לזה. שתו קוקה קולה!

Ran Harnevo

67,496 Aufrufe • vor 1 Jahr

הדיווחים של הפרשנים השונים בערוץ 12: דנה וייס: מבחינת ישראל זה הסבב האחרון מול איראן, ישראל לא תוכל להרשות לעצמה שום דבר חוץ מהכנעה מוחלטת (סרטון מצורף) יונית לוי: "בשלב מסויים, כמו שראינו בעם כלביא, יכול להיות שכשהנשיא טראמפ מרגיש שדי- אז די, זה לא רק בידי ישראל". דנה וייס בתגובה: גם אם טראמפ יסיים את המלחמה, אפשר להניח שישראל תקבל חופש פעולה מול המשטר האיראני(סרטון מצורף) ניר דבורי: "הפעולה הזו תצטרך להביא את המשטר אל סופו, אל קיצו, גם אם זה יהיה תהליך שימשך אחרי הפסקת האש- תהליך שימשיך בתוך העם האיראני" איתן בן אליהו: "גם כשהאש תחדול המערכה לא מסתיימת. המשטר הזה יפול, הוא סיים את הקדנציה שלו. זה יקרה בעקבות מה שקרה עד עכשיו והפעולות שינקטו בהמשך כולל אלה של העם האיראני" בני סבטי: אם משמרות המהפכה יסגרו את מיצרי הורמוז, יכול להיות שזה ישפיע ליום יומיים על מחירי הנפט(סרטון מצורף) ערד ניר: מכיוון שסופו של המשטר לא מובטח למרות התקוות הרבות, ולכן ראוי לשאול מה אסטרטגית היציאה אם משהו ישתבש, ומה יוגדר ניצחון(סרטון מצורף) ערד ניר: "מה קורה אם באיזו שלב הנטיות של טראמפ לא מסתנכרנות עם הנטיות של נתניהו, ובאיזה מקום זה מעמיד את מדינת ישראל". ערד ניר: למי שמנהל כרגע את העניינים באיראן יש כנראה אסטרטגיה קבועה מראש - המטרה: שהמדינות שנפגעות ילחצו על טראמפ להפסיק. ירון אברהם: "בדרג המדיני והביטחוני מדגישים: אנחנו רק בהתחלה, מספר ימים לפנינו, מה על הפרק? הכל: תוכנית הטילים, משגרים, סמלי שלטון ודיכוי, כל מה שיכול לערער את המשטר. דברים שאומר לנו גורם מדיני בכיר: "אנחנו מאמינים שאחרי סיום התקיפות המשולבות האיראנים יקבלו הזדמנות להשתחררר מכבלי הרשע שלפתו את גרונם. אנחנו לא מסתתרים מאחורי מטרה אמורפית, המטרה היא לייצר את התנאים להפלת השלטון ולא להיגרר למערכה ארוכה ומתישה" ירון אברהם: "נתניהו אומר - יגיע הרגע, אנחנו יוצרים את התנאים, אבל יגיע הרגע שבו העם האיראני יצטרך לפעול. כי לא משנה איזה פצצה או טיל או חיסול אתה תפגע בו, מה שתעשה בשטח איראן - הרכיב המקומי, הלוקאלי הם אלו שיוכלו לעשות את המהפכה" ברק רביד: "מצטט את טראמפ בשיחה איתו: הוא מתחיל לדבר על נקודת היציאה מהמלחמה ומציג שתי אופציות: אני יכול לעשות את זה ארוך ולהשתלט על הכל, כלומר על כל איראן, או לסיים עוד כמה ימים ולהגיד לאיראנים נתראה עוד כמה שנים אם תתחילו לבנות מחדש את תוכנית הגרעין שלכם, בכל מקרה טראמפ אומר יקח לאיראנים כמה שנים להשתקם מהמתקפה הזו. מצטט בכירים: טראמפ נוטה לאפשרות שעד סוף השבוע תסתיים המערכה" עמוס ידלין: "מבחינת האמריקאים המטרה היא הפלת השלטון אבל הם מבינים שזה לא מובטח כי מעולם לא הופל שלטון מהאוויר. לכן המטרה היותר צנועה היא פגיעה ביכולות האיראניות" עמוס ידלין: "מלחמות לא נגמרות כל כך מהר, יש עוד הרבה מטרות באיראן. מזכיר שבעזה תקפנו שנתיים, היו מטרות כל הזמן וחמאס עדיין עומד על רגליו" אהוד יערי: "אני לא אהיה זהיר בלשוני, אני חושב שהאיראנים נמצאים בעמדת נחיתות שלא שיערו שיגיעו אליה- ודאי כ"כ מהר... אתה מרגיש שיש שם בלבול. עושים מה שעושים באופן אוטומטי. אתן לך דוגמא עם עניין מיצרי הורמוז - שידרו לספינות בים הערבי ובמפרץ הפרסי שהמיצרים חסומים. הם לא חסומים" אוהד חמו: "דיווחים שמדברים על פריסה נרחבת של הבסיג׳ בתוך טהרן. ראינו את זה גם ב12 הימים, אז המטרה היתה לשמור על הסדר- הפעם יש מטרה נוספת מה שלא היה אז או פחות: לוודא שאין התארגנויות, פעולות של אותם מוחים בתוך טהרן שרוצים לנצל את המצב הזה. ההבנה שהפעם יש גייסות על הקרקע- זה ההבדל"
1:35

הדיווחים של הפרשנים השונים בערוץ 12: דנה וייס: מבחינת ישראל זה הסבב האחרון מול איראן, ישראל לא תוכל להרשות לעצמה שום דבר חוץ מהכנעה מוחלטת (סרטון מצורף) יונית לוי: "בשלב מסויים, כמו שראינו בעם כלביא, יכול להיות שכשהנשיא טראמפ מרגיש שדי- אז די, זה לא רק בידי ישראל". דנה וייס בתגובה: גם אם טראמפ יסיים את המלחמה, אפשר להניח שישראל תקבל חופש פעולה מול המשטר האיראני(סרטון מצורף) ניר דבורי: "הפעולה הזו תצטרך להביא את המשטר אל סופו, אל קיצו, גם אם זה יהיה תהליך שימשך אחרי הפסקת האש- תהליך שימשיך בתוך העם האיראני" איתן בן אליהו: "גם כשהאש תחדול המערכה לא מסתיימת. המשטר הזה יפול, הוא סיים את הקדנציה שלו. זה יקרה בעקבות מה שקרה עד עכשיו והפעולות שינקטו בהמשך כולל אלה של העם האיראני" בני סבטי: אם משמרות המהפכה יסגרו את מיצרי הורמוז, יכול להיות שזה ישפיע ליום יומיים על מחירי הנפט(סרטון מצורף) ערד ניר: מכיוון שסופו של המשטר לא מובטח למרות התקוות הרבות, ולכן ראוי לשאול מה אסטרטגית היציאה אם משהו ישתבש, ומה יוגדר ניצחון(סרטון מצורף) ערד ניר: "מה קורה אם באיזו שלב הנטיות של טראמפ לא מסתנכרנות עם הנטיות של נתניהו, ובאיזה מקום זה מעמיד את מדינת ישראל". ערד ניר: למי שמנהל כרגע את העניינים באיראן יש כנראה אסטרטגיה קבועה מראש - המטרה: שהמדינות שנפגעות ילחצו על טראמפ להפסיק. ירון אברהם: "בדרג המדיני והביטחוני מדגישים: אנחנו רק בהתחלה, מספר ימים לפנינו, מה על הפרק? הכל: תוכנית הטילים, משגרים, סמלי שלטון ודיכוי, כל מה שיכול לערער את המשטר. דברים שאומר לנו גורם מדיני בכיר: "אנחנו מאמינים שאחרי סיום התקיפות המשולבות האיראנים יקבלו הזדמנות להשתחררר מכבלי הרשע שלפתו את גרונם. אנחנו לא מסתתרים מאחורי מטרה אמורפית, המטרה היא לייצר את התנאים להפלת השלטון ולא להיגרר למערכה ארוכה ומתישה" ירון אברהם: "נתניהו אומר - יגיע הרגע, אנחנו יוצרים את התנאים, אבל יגיע הרגע שבו העם האיראני יצטרך לפעול. כי לא משנה איזה פצצה או טיל או חיסול אתה תפגע בו, מה שתעשה בשטח איראן - הרכיב המקומי, הלוקאלי הם אלו שיוכלו לעשות את המהפכה" ברק רביד: "מצטט את טראמפ בשיחה איתו: הוא מתחיל לדבר על נקודת היציאה מהמלחמה ומציג שתי אופציות: אני יכול לעשות את זה ארוך ולהשתלט על הכל, כלומר על כל איראן, או לסיים עוד כמה ימים ולהגיד לאיראנים נתראה עוד כמה שנים אם תתחילו לבנות מחדש את תוכנית הגרעין שלכם, בכל מקרה טראמפ אומר יקח לאיראנים כמה שנים להשתקם מהמתקפה הזו. מצטט בכירים: טראמפ נוטה לאפשרות שעד סוף השבוע תסתיים המערכה" עמוס ידלין: "מבחינת האמריקאים המטרה היא הפלת השלטון אבל הם מבינים שזה לא מובטח כי מעולם לא הופל שלטון מהאוויר. לכן המטרה היותר צנועה היא פגיעה ביכולות האיראניות" עמוס ידלין: "מלחמות לא נגמרות כל כך מהר, יש עוד הרבה מטרות באיראן. מזכיר שבעזה תקפנו שנתיים, היו מטרות כל הזמן וחמאס עדיין עומד על רגליו" אהוד יערי: "אני לא אהיה זהיר בלשוני, אני חושב שהאיראנים נמצאים בעמדת נחיתות שלא שיערו שיגיעו אליה- ודאי כ"כ מהר... אתה מרגיש שיש שם בלבול. עושים מה שעושים באופן אוטומטי. אתן לך דוגמא עם עניין מיצרי הורמוז - שידרו לספינות בים הערבי ובמפרץ הפרסי שהמיצרים חסומים. הם לא חסומים" אוהד חמו: "דיווחים שמדברים על פריסה נרחבת של הבסיג׳ בתוך טהרן. ראינו את זה גם ב12 הימים, אז המטרה היתה לשמור על הסדר- הפעם יש מטרה נוספת מה שלא היה אז או פחות: לוודא שאין התארגנויות, פעולות של אותם מוחים בתוך טהרן שרוצים לנצל את המצב הזה. ההבנה שהפעם יש גייסות על הקרקע- זה ההבדל"

בודקים

19,869 Aufrufe • vor 5 Monaten

בחיים לא עמדתי בדילמה כזו! 😰 יולדת בת 16, ילדה ממש, אחרי לידה עם תפרים, ואני לא יודעת איפה לשים אותה – במחלקת נשים או במחלקת ילדים. 😔 בתעודת זהות קראו לה מעיין, אבל בחדר לידה הבעל התעקש שקוראים לה לילה. מעיין היא ילדה יהודייה מתוקה מהדרום, מבית מפורק, בודדה כל כך 💔 כשהוא הציע לה פרחים ושווארמה והבטיח להגן עליה מהבית ומההתפרצויות של אבא, היא הלכה אחריו. לא היה לה מה להפסיד… את זה לא מספרים לנערות בסיכון בדרום. אף אחד לא סיפר לה שהיא תמצא את עצמה בגיל 16, ילדה יהודייה, חוזרת עם ילד יהודי – לכפר בדואי. 😰 והיא לא הילדה היחידה שזה קורה לה. זה קורה בפריפריה יותר ממה שאתם יכולים לדמיין! אין פה מקום אחד שפותח להם דלת בשעות הערב הבודדות והכאובות. יש רגע אחד שבו עוד אפשר לעצור את זה. לתת בית , תקווה ועתיד שמתאים לילדות ולנערות, ולא להכניס דור נוסף למצוקה. לכן דווקא פה חשוב שייפתחו המרכזים של "עוגן ללב” ❤️ אנחנו צריכים אתכם איתנו, בשביל הנערה הבאה. לתת לה אלטרנטיבה, משהו אחד שייתן לה תקווה לעתיד טוב יותר. יותר טוב מאשר למצוא את עצמה בגיל 16, רחוקה מהמשפחה, יולדת, חוזרת לכפר בפזורה עם תינוק יהודי על הידיים 💔 תרמו עכשיו למען מרכזי עוגן ללב להציל נערות בסיכון > ogen_lalev
1:16

בחיים לא עמדתי בדילמה כזו! 😰 יולדת בת 16, ילדה ממש, אחרי לידה עם תפרים, ואני לא יודעת איפה לשים אותה – במחלקת נשים או במחלקת ילדים. 😔 בתעודת זהות קראו לה מעיין, אבל בחדר לידה הבעל התעקש שקוראים לה לילה. מעיין היא ילדה יהודייה מתוקה מהדרום, מבית מפורק, בודדה כל כך 💔 כשהוא הציע לה פרחים ושווארמה והבטיח להגן עליה מהבית ומההתפרצויות של אבא, היא הלכה אחריו. לא היה לה מה להפסיד… את זה לא מספרים לנערות בסיכון בדרום. אף אחד לא סיפר לה שהיא תמצא את עצמה בגיל 16, ילדה יהודייה, חוזרת עם ילד יהודי – לכפר בדואי. 😰 והיא לא הילדה היחידה שזה קורה לה. זה קורה בפריפריה יותר ממה שאתם יכולים לדמיין! אין פה מקום אחד שפותח להם דלת בשעות הערב הבודדות והכאובות. יש רגע אחד שבו עוד אפשר לעצור את זה. לתת בית , תקווה ועתיד שמתאים לילדות ולנערות, ולא להכניס דור נוסף למצוקה. לכן דווקא פה חשוב שייפתחו המרכזים של "עוגן ללב” ❤️ אנחנו צריכים אתכם איתנו, בשביל הנערה הבאה. לתת לה אלטרנטיבה, משהו אחד שייתן לה תקווה לעתיד טוב יותר. יותר טוב מאשר למצוא את עצמה בגיל 16, רחוקה מהמשפחה, יולדת, חוזרת לכפר בפזורה עם תינוק יהודי על הידיים 💔 תרמו עכשיו למען מרכזי עוגן ללב להציל נערות בסיכון > ogen_lalev

תמיר שלום

22,601 Aufrufe • vor 8 Monaten

תשקיעו 15 דק׳ להקשיב לדבריה של כבוד נשיאת בהמ״ש העליון, דורית ביניש, בזום אתמול שיאיא פינק ארגן. הבאתי חלק מהדברים. ——— ההפיכה המשטרית בעיצומה. היא לא חלפה מן העולם. זאת הייתה אשליה שלנו, שהצלחנו. מהר מאוד כאשר הופיע שר המשפטים בינואר 23 והציג את תוכניתו, הבנו שזו לא מהפכה משפטית אלא הפיכה משטרית. הציבור הבין את זה ויצא לרחוב. ונתנו לנו תחושה שבלמנו את ההפיכה. במובן מסוים זה נכון, כאשר בית המשפט לא קיבל את הפרקטיקה לא לבקר את הממשלה על פי סבירות התנהגותה ומעשיה. הייתה תחושה שאנחנו עצרנו. למרבה הצער זה לא נגמר. על אף המצב הביטחוני, על אף כל הקשיים אנחנו בעיצומה של דהירה של הממשלה לממש את תוכניתה להפיכה משטרית. הדבר המטריד, הוא לא פיטורי שר כזה או אחר, זה מאד מטריד, אבל הדבר המרכזי הוא: יש לנו שלטון שחותר להפוך אותנו מדמוקרטיה לדיקטטורה. הוא נבחר בדרך דמוקרטית. זה כבר קרה הרבה פעמים בהיסטוריה. לא האמנו שנהיה במצב כזה, אבל זהו התהליך. יש דהירה. לעצור את ההפיכה הזאת זו חובתנו המיידית. מה הרעיון של ההפיכה הזו? הבסיס של משטר דמוקרטי זה 3 רשויות: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. הממשלה לא מסתירה את כוונתה לצמצם את הרשויות האחרות. כלומר הכנסת כבר בשיטה שלנו בידי שליטה של הממשלה, באמצעות הרוב הקואליציוני. הרצון הנוסף הוא להשתלט על המשפט, על בית המשפט, על התקשורת, על האקדמיה. זה מפתח לשלטון טוטליטרי. ניצול של דרכים דמוקרטיות לביטול הדמוקרטיה. התוכנית היא לפרק את המוסדות צעד אחרי צעד. אם לא בחקיקה אז בדרך מעשית. הם לא הצליחו למזלנו עדיין, אבל הם בהחלט בדרך להשתלט על המוסדות השונים, וזו הכוונה, להרוס. וכאן אנחנו מגיעים למכתב היועצת המשפטית שמתריעה על כך בעצם, על לכל התחושות שיש לנו, שצעד אחרי צעד הממשלה פועלת באופן לא חוקי. כל כוחה של הממשלה נובע מהחוק. היא יכולה לעשות רק מה שהחוק מתיר. כל אדם חופשי לעשות אלא אם אסור, אבל הממשלה יכולה לעשות רק מה שמותר לה על פי חוק. אז ״איזון בחוק״ זה התחלה והקידום של השיטה לחיסול הדמוקרטיה. ומה המכתב אומר? היועמ״שית אמרה – אנחנו יודעים היטב איך מתקבלות החלטות: יש נוהג רב שנים, יש תקנון הממשלה, יש דרך לעבודת ממשלה, כל נושא שעולה לממשלה מחייב הכנה מראש של הרפרנטים בממשלה, חוות דעת משפטית אם צריך. מכל זה מתעלמים: לפי המכתב הם מתנהגים כאילו לא צריכים חוות דעת של היועץ המשפטי הממשלה, הממשלה יכולה לקבל יעוץ מאנשים פרטיים ממזכיר הממשלה, שזה ממש לא תפקידו, מאנשים שונים שהם מעדיפים את דעתם וחוות דעתם המשפטית. אבל, על פי הדין במדינה, חד משמעית, (זה הובהר פעמים רבות בפסק הדין) מי שחוות דעתו המשפטית מחייבת את הממשלה זה היועצת המשפטית הממשלה. זה תפקידה להנחות את הממשלה איך תוכל לפעול על פי חוק. אם לא מכינים קודם חוות דעת, אם מתעלמים מחוות דעת היועצת המשפטית ואם מבקשים חוות דעת בדרכים עקיפות של אנשים לא מוסמכים, --- אז זה צפצוף על החוק, והמשמעות היא שהממשלה פועלת כעבריינית, לא על פי חוק. זה חלק מהצעדים שמובילים לשליטה המוחלטת שלה. אז מתמנים מינויים לא מקצועיים על בסיס פוליטי, בלי שמתקיימים התכונות והכישורים הנדרשים לתפקיד, אנו רואים שנמנעים מלמנות נשיא לבית המשפט העליון, זה חלק משיטת ההשתלטות. רק ימנו שופטים אם הם יהיו נאמנים לממשלה ולא למדינה, זה המבחן, ולכן צריך את הסכמת הדרג הפוליטי לכל מינוי על פי תפיסת שר המשפטים. יש כוונה (וזה כבר בחקיקה) למנות נציב תלונות על שופטים, לא בדרך שהייתה עד היום, רוצים שהכנסת תבחר את נציב תלונות על שופטים, והוא יהווה איום על העצמאות השיפוטית. כי אם שופט ייתן פסק דין שלא ייראה לנציב, אז הכי פשוט יהיה להדיח אותו. כי לנציב יש סמכות להמליץ על הדחה. כל הדברים האלה הם חלק מאיום מאד רציני על מערכת המשפט, שתפקידה לשמור על האיזונים, ועל הבקרה על המערכת. הממשלה צוברת כוח, כדי לגמד את כוחן של המוסדות המקצועיים האחרים. אני מאמינה מאוד שגם היועצת המשפטית, וגם בית המשפט מתכוונים ועומדים כחומה בצורה, אבל נעשים כל הצעדים כדי לסכל את העבודה שלהם. ולכן אנחנו כל פעם שומעים את הנוסח, את הסגנון איך הם מדברים על היועצת, כמו שמדברים על אלופי הצבא וקציני הצבא. איך אפשר לצפות שהציבור יכבד את המוסדות, אם מי שיושב בשלטון של הממשלה מזלזל בצורה כזאת במוסדות המדינה? הסכנה היא הרבה יותר גדולה מזה שאדם מסוים יפוטר השיטה כולה היא לבלוע את הערכים הדמוקרטיים, ערכים שלשמם קמה המדינה הזאת, המוסדות שנבנו, וזו שחיקה, וזה פוגע בביטחון. חיינו שזורים עם הצרכים הבטחונים ועם הנאמנות למדינה ולא לממשלה, זה אלף-בית. שלא נטעה, זה קו אדום. אין גבולות למה שהם מעיזים. אני לא מעלה על דעתי שיעיזו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, ושאנחנו נקבל את זה. אני לא יכולה להתנבא, אך אני מאמינה שזה יוציא מאות אלפים לרחובות. אין לנו כלים אחרים. אני חושבת שאם חס וחלילה הממשלה תעז להגשים את החלום ולפטר יועצת משפטית, אני מקווה שהחוות יהיו מלאים מוחים. אני מצפה למספר ענק עתק, שהממשלה לא תוכל להתעלם ממנו, כי בעצם הממשלה קיבלה את המנדט מהציבור למשטר דמוקרטי, אך פועלת בניגוד למנדט שהיא קיבלה. היא הפקירה אותנו ביטחונית, היא הפקירה אותנו גם מבחינה חוקתית, משפטית, מוסדית. אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. גם מאה אלף לא מספיק. אם חס וחלילה יקרה דבר כזה, הרחוב צריך להיות מלא. לא ניתן להמשיך בתהליך הזה. הגדולה של בית המשפט שלנו כל שנות קיומו, הייתה עצמאותו, תנאי שזה יהיה מוסד עצמאי, לא נשיא מטעם הממשלה ולא שופט מטעם הממשלה, זה כוחו, וזה גם האיזון שניתן לבית משפט אל מול הכוח של הממשלה והרשות המבצעת. הציבור שיוצא נותן כח לשומרי הסף. ממה ישאבו כוח המוסדות האלה של שומרי הסף אם לא מהאמון והרצון לשרת את הציבור כמו שמגיע לו? הם עושים את מלאכתם וכולנו חייבים לתמוך לחזק אותם, לתת להם את הגיבוי. אני מאוד מאמינה בכוח הזה. (למי שרוצה להשלים את כל הזום: ) <<<<< לעוד עדכונים בקבוצות נהון
15:44

תשקיעו 15 דק׳ להקשיב לדבריה של כבוד נשיאת בהמ״ש העליון, דורית ביניש, בזום אתמול שיאיא פינק ארגן. הבאתי חלק מהדברים. ——— ההפיכה המשטרית בעיצומה. היא לא חלפה מן העולם. זאת הייתה אשליה שלנו, שהצלחנו. מהר מאוד כאשר הופיע שר המשפטים בינואר 23 והציג את תוכניתו, הבנו שזו לא מהפכה משפטית אלא הפיכה משטרית. הציבור הבין את זה ויצא לרחוב. ונתנו לנו תחושה שבלמנו את ההפיכה. במובן מסוים זה נכון, כאשר בית המשפט לא קיבל את הפרקטיקה לא לבקר את הממשלה על פי סבירות התנהגותה ומעשיה. הייתה תחושה שאנחנו עצרנו. למרבה הצער זה לא נגמר. על אף המצב הביטחוני, על אף כל הקשיים אנחנו בעיצומה של דהירה של הממשלה לממש את תוכניתה להפיכה משטרית. הדבר המטריד, הוא לא פיטורי שר כזה או אחר, זה מאד מטריד, אבל הדבר המרכזי הוא: יש לנו שלטון שחותר להפוך אותנו מדמוקרטיה לדיקטטורה. הוא נבחר בדרך דמוקרטית. זה כבר קרה הרבה פעמים בהיסטוריה. לא האמנו שנהיה במצב כזה, אבל זהו התהליך. יש דהירה. לעצור את ההפיכה הזאת זו חובתנו המיידית. מה הרעיון של ההפיכה הזו? הבסיס של משטר דמוקרטי זה 3 רשויות: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. הממשלה לא מסתירה את כוונתה לצמצם את הרשויות האחרות. כלומר הכנסת כבר בשיטה שלנו בידי שליטה של הממשלה, באמצעות הרוב הקואליציוני. הרצון הנוסף הוא להשתלט על המשפט, על בית המשפט, על התקשורת, על האקדמיה. זה מפתח לשלטון טוטליטרי. ניצול של דרכים דמוקרטיות לביטול הדמוקרטיה. התוכנית היא לפרק את המוסדות צעד אחרי צעד. אם לא בחקיקה אז בדרך מעשית. הם לא הצליחו למזלנו עדיין, אבל הם בהחלט בדרך להשתלט על המוסדות השונים, וזו הכוונה, להרוס. וכאן אנחנו מגיעים למכתב היועצת המשפטית שמתריעה על כך בעצם, על לכל התחושות שיש לנו, שצעד אחרי צעד הממשלה פועלת באופן לא חוקי. כל כוחה של הממשלה נובע מהחוק. היא יכולה לעשות רק מה שהחוק מתיר. כל אדם חופשי לעשות אלא אם אסור, אבל הממשלה יכולה לעשות רק מה שמותר לה על פי חוק. אז ״איזון בחוק״ זה התחלה והקידום של השיטה לחיסול הדמוקרטיה. ומה המכתב אומר? היועמ״שית אמרה – אנחנו יודעים היטב איך מתקבלות החלטות: יש נוהג רב שנים, יש תקנון הממשלה, יש דרך לעבודת ממשלה, כל נושא שעולה לממשלה מחייב הכנה מראש של הרפרנטים בממשלה, חוות דעת משפטית אם צריך. מכל זה מתעלמים: לפי המכתב הם מתנהגים כאילו לא צריכים חוות דעת של היועץ המשפטי הממשלה, הממשלה יכולה לקבל יעוץ מאנשים פרטיים ממזכיר הממשלה, שזה ממש לא תפקידו, מאנשים שונים שהם מעדיפים את דעתם וחוות דעתם המשפטית. אבל, על פי הדין במדינה, חד משמעית, (זה הובהר פעמים רבות בפסק הדין) מי שחוות דעתו המשפטית מחייבת את הממשלה זה היועצת המשפטית הממשלה. זה תפקידה להנחות את הממשלה איך תוכל לפעול על פי חוק. אם לא מכינים קודם חוות דעת, אם מתעלמים מחוות דעת היועצת המשפטית ואם מבקשים חוות דעת בדרכים עקיפות של אנשים לא מוסמכים, --- אז זה צפצוף על החוק, והמשמעות היא שהממשלה פועלת כעבריינית, לא על פי חוק. זה חלק מהצעדים שמובילים לשליטה המוחלטת שלה. אז מתמנים מינויים לא מקצועיים על בסיס פוליטי, בלי שמתקיימים התכונות והכישורים הנדרשים לתפקיד, אנו רואים שנמנעים מלמנות נשיא לבית המשפט העליון, זה חלק משיטת ההשתלטות. רק ימנו שופטים אם הם יהיו נאמנים לממשלה ולא למדינה, זה המבחן, ולכן צריך את הסכמת הדרג הפוליטי לכל מינוי על פי תפיסת שר המשפטים. יש כוונה (וזה כבר בחקיקה) למנות נציב תלונות על שופטים, לא בדרך שהייתה עד היום, רוצים שהכנסת תבחר את נציב תלונות על שופטים, והוא יהווה איום על העצמאות השיפוטית. כי אם שופט ייתן פסק דין שלא ייראה לנציב, אז הכי פשוט יהיה להדיח אותו. כי לנציב יש סמכות להמליץ על הדחה. כל הדברים האלה הם חלק מאיום מאד רציני על מערכת המשפט, שתפקידה לשמור על האיזונים, ועל הבקרה על המערכת. הממשלה צוברת כוח, כדי לגמד את כוחן של המוסדות המקצועיים האחרים. אני מאמינה מאוד שגם היועצת המשפטית, וגם בית המשפט מתכוונים ועומדים כחומה בצורה, אבל נעשים כל הצעדים כדי לסכל את העבודה שלהם. ולכן אנחנו כל פעם שומעים את הנוסח, את הסגנון איך הם מדברים על היועצת, כמו שמדברים על אלופי הצבא וקציני הצבא. איך אפשר לצפות שהציבור יכבד את המוסדות, אם מי שיושב בשלטון של הממשלה מזלזל בצורה כזאת במוסדות המדינה? הסכנה היא הרבה יותר גדולה מזה שאדם מסוים יפוטר השיטה כולה היא לבלוע את הערכים הדמוקרטיים, ערכים שלשמם קמה המדינה הזאת, המוסדות שנבנו, וזו שחיקה, וזה פוגע בביטחון. חיינו שזורים עם הצרכים הבטחונים ועם הנאמנות למדינה ולא לממשלה, זה אלף-בית. שלא נטעה, זה קו אדום. אין גבולות למה שהם מעיזים. אני לא מעלה על דעתי שיעיזו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, ושאנחנו נקבל את זה. אני לא יכולה להתנבא, אך אני מאמינה שזה יוציא מאות אלפים לרחובות. אין לנו כלים אחרים. אני חושבת שאם חס וחלילה הממשלה תעז להגשים את החלום ולפטר יועצת משפטית, אני מקווה שהחוות יהיו מלאים מוחים. אני מצפה למספר ענק עתק, שהממשלה לא תוכל להתעלם ממנו, כי בעצם הממשלה קיבלה את המנדט מהציבור למשטר דמוקרטי, אך פועלת בניגוד למנדט שהיא קיבלה. היא הפקירה אותנו ביטחונית, היא הפקירה אותנו גם מבחינה חוקתית, משפטית, מוסדית. אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. גם מאה אלף לא מספיק. אם חס וחלילה יקרה דבר כזה, הרחוב צריך להיות מלא. לא ניתן להמשיך בתהליך הזה. הגדולה של בית המשפט שלנו כל שנות קיומו, הייתה עצמאותו, תנאי שזה יהיה מוסד עצמאי, לא נשיא מטעם הממשלה ולא שופט מטעם הממשלה, זה כוחו, וזה גם האיזון שניתן לבית משפט אל מול הכוח של הממשלה והרשות המבצעת. הציבור שיוצא נותן כח לשומרי הסף. ממה ישאבו כוח המוסדות האלה של שומרי הסף אם לא מהאמון והרצון לשרת את הציבור כמו שמגיע לו? הם עושים את מלאכתם וכולנו חייבים לתמוך לחזק אותם, לתת להם את הגיבוי. אני מאוד מאמינה בכוח הזה. (למי שרוצה להשלים את כל הזום: ) <<<<< לעוד עדכונים בקבוצות נהון

Karine Nahon • קרין נהון

26,509 Aufrufe • vor 2 Jahren

הנה הרגע שחירפן אותי אתמול בראיון (המעולה!) של יאיר גולן אצל אסנהיים: גולן מדבר על כך שצריך לפעול לסגירת מכינת עלי - מכינה דתית שמחנכת לקיצוניות, ״שאנחנו משלמים מהמיסים שלנו״, ומה שיש לאסנהיים להגיד בתגובה זה: ״והם משרתים ונהרגים בשבילנו.״ ״הם״ ״בשבילנו״ סירייסלי?! ״הם״ מחנכים ומתחנכים נגד חילונים, נגד שירות נשים, נגד להט״ב, בחינוך שחותר תחת היסודות הדמוקרטיים של מדינת ישראל, שמטרתו להשתלט על הצבא ועל עמדות מפתח כדי להוביל את כולנו אל תהום החזון המשיחי המטורלל של תכנית ההכרעה. חשוב לדעת‼️ באותו זמן שמכינת עלי פועלת באין מפריע, לנוער חילוני יש הרבה פחות סיכויים להתקבל למכינות, היות שחלק ניכר מהמכינות הן תורניות - כלומר בלעדיות לדתיים, שמתקבלים גם במכינות הכלליות המעורבות. המשמעות היא ש״הם״ מקבלים באופן יחסי יותר דח״שים ותקציבים, וגם תקנים לאנשי צוות דתיים. (ועוד לא אמרתי מילה על ישיבות ההסדר.) עכשיו, אני לא נכנסת לפורנו סטטיסטיקות המוות. בשביל זה יש את ינון מגל ועמית סגל ונווה דרומי. טעות מרה שאסנהיים, בערוץ 13, בחר לרקוד לפי החליל הזה במקום לדבר על המהות. ואם הוא היה עושה את זה, הוא היה מזכיר לכולנו שאם מורה, מדריכה או איש צוות במוסד חינוך ליברלי רק היו מעזים להגיד דבר שהוא תמונת המראה של הדברים שגולן מקריא כאן מפי ״אנשי חינוך״ במכינת עלי - הם היו מטופלים ע״י ועדת ההסתה של משרד החינוך, או גרוע מכך. והחניכים שלהם? החניכים שלהם נהרגים אותו הדבר כשפוגע בהם כדור או כשקורס עליהם מבנה ממולכד. וגם החניכות. הנה מקום מצויין לדרוש שיפסיקו להאכיל אותנו בבולשיט. וזה בדיוק מה שגולן והדמוקרטים יעשו.
1:24

הנה הרגע שחירפן אותי אתמול בראיון (המעולה!) של יאיר גולן אצל אסנהיים: גולן מדבר על כך שצריך לפעול לסגירת מכינת עלי - מכינה דתית שמחנכת לקיצוניות, ״שאנחנו משלמים מהמיסים שלנו״, ומה שיש לאסנהיים להגיד בתגובה זה: ״והם משרתים ונהרגים בשבילנו.״ ״הם״ ״בשבילנו״ סירייסלי?! ״הם״ מחנכים ומתחנכים נגד חילונים, נגד שירות נשים, נגד להט״ב, בחינוך שחותר תחת היסודות הדמוקרטיים של מדינת ישראל, שמטרתו להשתלט על הצבא ועל עמדות מפתח כדי להוביל את כולנו אל תהום החזון המשיחי המטורלל של תכנית ההכרעה. חשוב לדעת‼️ באותו זמן שמכינת עלי פועלת באין מפריע, לנוער חילוני יש הרבה פחות סיכויים להתקבל למכינות, היות שחלק ניכר מהמכינות הן תורניות - כלומר בלעדיות לדתיים, שמתקבלים גם במכינות הכלליות המעורבות. המשמעות היא ש״הם״ מקבלים באופן יחסי יותר דח״שים ותקציבים, וגם תקנים לאנשי צוות דתיים. (ועוד לא אמרתי מילה על ישיבות ההסדר.) עכשיו, אני לא נכנסת לפורנו סטטיסטיקות המוות. בשביל זה יש את ינון מגל ועמית סגל ונווה דרומי. טעות מרה שאסנהיים, בערוץ 13, בחר לרקוד לפי החליל הזה במקום לדבר על המהות. ואם הוא היה עושה את זה, הוא היה מזכיר לכולנו שאם מורה, מדריכה או איש צוות במוסד חינוך ליברלי רק היו מעזים להגיד דבר שהוא תמונת המראה של הדברים שגולן מקריא כאן מפי ״אנשי חינוך״ במכינת עלי - הם היו מטופלים ע״י ועדת ההסתה של משרד החינוך, או גרוע מכך. והחניכים שלהם? החניכים שלהם נהרגים אותו הדבר כשפוגע בהם כדור או כשקורס עליהם מבנה ממולכד. וגם החניכות. הנה מקום מצויין לדרוש שיפסיקו להאכיל אותנו בבולשיט. וזה בדיוק מה שגולן והדמוקרטים יעשו.

Moran Michel | מורן מישל

20,767 Aufrufe • vor 1 Monat

המאבק שלי בשחיתות בלשכת עורכי הדין התחיל לפני למעלה מ- 10 שנים. את הביקורת שלי על אפי נוה השמעתי בכל מקום, בזמן שהוא נהנה ממעמד של סופרסטאר בלשכה. זה המשיך לאבי חימי, שעשה דברים טובים בלשכה, אבל חטא בפוליטיקה כשהחל לנאום בקפלן. אבל מה שקורה בשנים האחרונות מאז שעמית בכר נבחר לראשות הלשכה, בחסות מפלגת קפלן ו"אחים לנשק" זה השמדת ערך וריסוק הלשכה עד עפר. עמית בכר הפך את הלשכה לפוליטית על מלא. הוא מתנהג כאילו הוא הח"כ ה- 121. הוא משתמש בתקציב הלשכה לצרכים פוליטיים, שמשרתים צד אחד. הוא מסית נגד הממשלה, שר המשפטים ו"מכונת הרעל". ולא פחות חמור, עומדות נגדו תלונות חמורות על שחיתות ועבירות פליליות, שמשום מה עדיין לא נחקרות (כולנו יודעים למה). רק לאחרונה, הוא שילם (מכספנו כמובן) דמי שתיקה למנכ"לית הלשכה, עו"ד אושרת תגר, שעמדה מולו באומץ וביקשה ממבקר המדינה צו הגנה לחושפי שחיתויות. אושרת חשפה שורה ארוכה של עבירות (לכאורה), טענות על התעמרות ואי סדרים כספיים, אבל גם הפעם הטענות לא נחקרו. נכון, הוא נבחר בבחירות דמוקרטיות. אבל הוא נבחר לשמש ראש לשכת עורכי הדין, ולמלא את תפקידי הלשכה הקבועים בחוק. ב- 3 השנים האחרונות הספקתי לעבור הטרדה מינית ע"י עו"ד בכנס פוליטי שארגן עמית בכר, להיעצר ע"י שוטרים שהוא הזמין לי ולצאת מבית הלשכה כבולה באזיקים. הוא מאיים עליי בתלונות לוועדת האתיקה ובתביעות השתקה, כי הוא חושב שזאת הדרך לסתום לי את הפה. הוא מכפיש אותי, ומאשים אותי בגזענות ובאלימות. אז פתחתי הכל בתכנית תחקירים מיוחדת שערך Tamir Schneid - תמיר שנייד ותשודר במוצ"ש בערוץ 14. התכנית הזאת היא חוליה נוספת במאבק נגדו. לא אנוח עד שהאמת תצא לאור, עד שהוא ייחקר ועד שלשכת עורכי הדין תפורק. #הסודות_של_בכר
0:37

המאבק שלי בשחיתות בלשכת עורכי הדין התחיל לפני למעלה מ- 10 שנים. את הביקורת שלי על אפי נוה השמעתי בכל מקום, בזמן שהוא נהנה ממעמד של סופרסטאר בלשכה. זה המשיך לאבי חימי, שעשה דברים טובים בלשכה, אבל חטא בפוליטיקה כשהחל לנאום בקפלן. אבל מה שקורה בשנים האחרונות מאז שעמית בכר נבחר לראשות הלשכה, בחסות מפלגת קפלן ו"אחים לנשק" זה השמדת ערך וריסוק הלשכה עד עפר. עמית בכר הפך את הלשכה לפוליטית על מלא. הוא מתנהג כאילו הוא הח"כ ה- 121. הוא משתמש בתקציב הלשכה לצרכים פוליטיים, שמשרתים צד אחד. הוא מסית נגד הממשלה, שר המשפטים ו"מכונת הרעל". ולא פחות חמור, עומדות נגדו תלונות חמורות על שחיתות ועבירות פליליות, שמשום מה עדיין לא נחקרות (כולנו יודעים למה). רק לאחרונה, הוא שילם (מכספנו כמובן) דמי שתיקה למנכ"לית הלשכה, עו"ד אושרת תגר, שעמדה מולו באומץ וביקשה ממבקר המדינה צו הגנה לחושפי שחיתויות. אושרת חשפה שורה ארוכה של עבירות (לכאורה), טענות על התעמרות ואי סדרים כספיים, אבל גם הפעם הטענות לא נחקרו. נכון, הוא נבחר בבחירות דמוקרטיות. אבל הוא נבחר לשמש ראש לשכת עורכי הדין, ולמלא את תפקידי הלשכה הקבועים בחוק. ב- 3 השנים האחרונות הספקתי לעבור הטרדה מינית ע"י עו"ד בכנס פוליטי שארגן עמית בכר, להיעצר ע"י שוטרים שהוא הזמין לי ולצאת מבית הלשכה כבולה באזיקים. הוא מאיים עליי בתלונות לוועדת האתיקה ובתביעות השתקה, כי הוא חושב שזאת הדרך לסתום לי את הפה. הוא מכפיש אותי, ומאשים אותי בגזענות ובאלימות. אז פתחתי הכל בתכנית תחקירים מיוחדת שערך Tamir Schneid - תמיר שנייד ותשודר במוצ"ש בערוץ 14. התכנית הזאת היא חוליה נוספת במאבק נגדו. לא אנוח עד שהאמת תצא לאור, עד שהוא ייחקר ועד שלשכת עורכי הדין תפורק. #הסודות_של_בכר

🇮🇱 Tamar Arbel 🇮🇱

10,916 Aufrufe • vor 4 Monaten

האירוע שיצא אתמול משליטה בתכנית הפטריוטים (גילויים נאותים מצורפים בתחתית הציוץ) ________ אתמול נתניהו הגיע ל״פטריוטים״, ומהרגע שינון מגל הזמין אותו להיכנס לאולפן, במשך דקות ארוכות כמעט אי אפשר היה להתחיל את הראיון. הקהל שר, הריע, צעק ״ביבי מלך ישראל״ וינון פשוט לא הצליח להשתלט על האירוע. ואם אתם רואים את התמונות האלה והמחשבה הראשונה שעוברת לכם בראש היא: ״איזה מטומטמים. איזה עדר. מה יש לאנשים האלה?״ ברכות. בדיוק הרגע הבנתם למה נתניהו ממשיך לנצח אתכם שוב ושוב ושוב. זו לא הסיבה היחידה. כנראה גם לא המרכזית, כי לנתניהו -מה לעשות- יש גם כמה קבלות שהוא מביא, אבל היא בהחלט אחת מהן. חלק גדול ממתנגדי נתניהו עדיין לא מסוגל לבצע פעולה אינטלקטואלית מאוד פשוטה: להסתכל על הצד השני ולהניח שאולי, רק אולי, נמצאים שם אנשים חכמים בדיוק כמוהם שפשוט הגיעו למסקנה פוליטית אחרת. לא עדר. לא כת. לא בבונים. לא אנשים שלא מבינים מה טוב להם. אנשים. אפשר לחשוב שנתניהו ראש ממשלה גרוע. אפשר להתנגד אליו בכל הכוח. אפשר אפילו לחשוב שהבחירה בו היא טעות היסטורית. אבל מהרגע שבו ההסבר שלכם למיליוני אנשים שמצביעים לו הוא שהם פחות חכמים מכם - הפסקתם לנסות להבין אותם והתחלתם ללטף לעצמכם את האגו. וזה עובד נהדר. לנתניהו. כי התחושה הזאת, של הזלזול וההתנשאות, מגיעה לתומכים שלו מכל עבר: מפרשנים, ממובילי דעה ומחלקים בתקשורת שכבר מזמן מתקשים אפילו להעמיד פנים שהם מסתכלים עליו ועל בוחריו מבחוץ ולא משתתפים פעילים במאבק נגדו. ואז מגיעות הבחירות, ואותה קבוצה שוב מופתעת. ״איך זה קרה?״ בדיוק ככה. ביום שבו מתנגדי נתניהו יפסיקו לשאול ״איך אנשים יכולים להיות כל כך מטומטמים ולהצביע לו?״ ויתחילו לשאול ברצינות ״למה אנשים חכמים בוחרים בו?״, אולי הם סוף סוף ילמדו משהו. ואולי, מי יודע, יום אחד אפילו ינצחו אותו:) _________ גילוי נאות: בפאנל הפטריוטים משתתפים דמויות שאני מעניק להם שירות. כמו כן אני מעניק שירות קבוע למגיש התכנית. כמו כן דרך צד שלישי, לא ישיר ומבלי להיות כפוף לסמכות כלשהיא מטעם, יתכן ומפלגת הליכוד נהנת משירותים אותם אני מספק, אין לי אף מחויבות חוזית למפלגה.
1:37

האירוע שיצא אתמול משליטה בתכנית הפטריוטים (גילויים נאותים מצורפים בתחתית הציוץ) ________ אתמול נתניהו הגיע ל״פטריוטים״, ומהרגע שינון מגל הזמין אותו להיכנס לאולפן, במשך דקות ארוכות כמעט אי אפשר היה להתחיל את הראיון. הקהל שר, הריע, צעק ״ביבי מלך ישראל״ וינון פשוט לא הצליח להשתלט על האירוע. ואם אתם רואים את התמונות האלה והמחשבה הראשונה שעוברת לכם בראש היא: ״איזה מטומטמים. איזה עדר. מה יש לאנשים האלה?״ ברכות. בדיוק הרגע הבנתם למה נתניהו ממשיך לנצח אתכם שוב ושוב ושוב. זו לא הסיבה היחידה. כנראה גם לא המרכזית, כי לנתניהו -מה לעשות- יש גם כמה קבלות שהוא מביא, אבל היא בהחלט אחת מהן. חלק גדול ממתנגדי נתניהו עדיין לא מסוגל לבצע פעולה אינטלקטואלית מאוד פשוטה: להסתכל על הצד השני ולהניח שאולי, רק אולי, נמצאים שם אנשים חכמים בדיוק כמוהם שפשוט הגיעו למסקנה פוליטית אחרת. לא עדר. לא כת. לא בבונים. לא אנשים שלא מבינים מה טוב להם. אנשים. אפשר לחשוב שנתניהו ראש ממשלה גרוע. אפשר להתנגד אליו בכל הכוח. אפשר אפילו לחשוב שהבחירה בו היא טעות היסטורית. אבל מהרגע שבו ההסבר שלכם למיליוני אנשים שמצביעים לו הוא שהם פחות חכמים מכם - הפסקתם לנסות להבין אותם והתחלתם ללטף לעצמכם את האגו. וזה עובד נהדר. לנתניהו. כי התחושה הזאת, של הזלזול וההתנשאות, מגיעה לתומכים שלו מכל עבר: מפרשנים, ממובילי דעה ומחלקים בתקשורת שכבר מזמן מתקשים אפילו להעמיד פנים שהם מסתכלים עליו ועל בוחריו מבחוץ ולא משתתפים פעילים במאבק נגדו. ואז מגיעות הבחירות, ואותה קבוצה שוב מופתעת. ״איך זה קרה?״ בדיוק ככה. ביום שבו מתנגדי נתניהו יפסיקו לשאול ״איך אנשים יכולים להיות כל כך מטומטמים ולהצביע לו?״ ויתחילו לשאול ברצינות ״למה אנשים חכמים בוחרים בו?״, אולי הם סוף סוף ילמדו משהו. ואולי, מי יודע, יום אחד אפילו ינצחו אותו:) _________ גילוי נאות: בפאנל הפטריוטים משתתפים דמויות שאני מעניק להם שירות. כמו כן אני מעניק שירות קבוע למגיש התכנית. כמו כן דרך צד שלישי, לא ישיר ומבלי להיות כפוף לסמכות כלשהיא מטעם, יתכן ומפלגת הליכוד נהנת משירותים אותם אני מספק, אין לי אף מחויבות חוזית למפלגה.

Yossi Davidov

54,152 Aufrufe • vor 24 Tagen

חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים" ב-30 באוגוסט 2023, התראיין המטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל.) דן חלוץ באולפן אתר Ynet, ולהן תוכן הראיון: אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, שלום אדוני. בוקר טוב. דן חלוץ: בוקר טוב, אלכסנדרה. אלכסנדרה לוקש: טוב, יש לנו הרבה מאוד עניינים כמובן על הפרק, אבל הכל גם קשור להכל בסופו של דבר, ונתחיל באמת עם הסיפא של הדברים. שר הביטחון [יואב] גלנט, לא חדש עבור מי שמקשיב לחדשות בישראל, מי שמכיר את המערכת כמוך, כמה באמת זה מזכיר לך את החודשים שלפני מלחמת לבנון השנייה? דן חלוץ: אני מוטרד מהכיוון הזה של הצהרות. אנחנו למדנו בחיים שכשמצהירים ומצהירים ומצהירים, בסוף הגפרור יכול להיזרק והדלק יכול לבעור. הייתי מעדיף שהפתרון לבעיה הזו של האוהל [שהקים חיזבאללה בגבול ישראל], יינתן בדרך אחרת. אלכסנדרה לוקש: אבל זה רק האוהל, זה הרי, יש הרבה מאוד פרובוקציות וגם כנראה דחיפה איראנית, לפחות לפי מה שאנחנו שומעים. דן חלוץ: בסדר, יש דחיפה איראנית ויש הרבה פרובוקציות, ואנחנו צריכים להיות המבוגר האחראי הפעם. אני מציע את זה למדינת ישראל. אני חרד למדינת ישראל, לא לאיראנים ולא לחיזבאללה. אני בטוח שמדינת ישראל אם היא תחליט שזה מה שצריך לעשות, תעשה את זה טוב מאוד. אלכסנדרה לוקש: האמירות האלה, אתה אומר, רק מתדלקות את ההסלמה הפוטנציאלית, הן לא בולמות אותה כמו ש... דן חלוץ: הן אמורות לשרת כמה דברים. הן אמורות קודם כל להשפיע על האו"ם לעשות את עבודתו, ולא להיכנע לגחמות של ממשלת לבנון. הדבר השני, הן אמורות לאותת לצד השני, שימו לב, אנחנו מוכנים. הדבר השלישי, כפי שאמרתי, הן יכולות להדליק את האזור. אלכסנדרה לוקש: זה החשש שלך, שאמירה... של גלנט יכולה רק להדליק את ההזדמנות. דן חלוץ: לא, אני לא רוצה לומר שהאמירה הזו לבדה, אבל אני אומר דבר אחד, עוד לא נולד האוהל שבגללו כדאי לצאת למלחמה, גם אם היא תהיה מוצלחת, כי אין מלחמות מוצלחות. למדנו את זה. אלכסנדרה לוקש: אתה אומר אין מלחמות מוצלחות, ויש לנו כמה זיכרונות, לך יש בטח כמה זיכרונות ממלחמת לבנון השנייה. אנחנו מוכנים למלחמה? הרי יש כל מיני הצהרות, גם ישנות, גם נוכחיות, של אנשים במערכת הביטחונית, גם בדרג המדיני, שאומרים, אנחנו נחזיר את לבנון לתקופת האבן. יש לזה בסיס בכלל? דן חלוץ: אפשר להחזיר כל דבר לתקופה קודמת, אני מציע לא להתרברב, אחד, שתיים, לעשות ולא לדבר, אם רוצים לעשות. כי דיבורים בעלמא לא משרתים שום מטרה. אבל הדבר השלישי, לנסות לפתור את הדברים הללו בדרך אלטרנטיבית. אם יש כזאת. אם אין כזאת, צריך לפתור. מה שלא נפתר בשבוע הראשון, כשהוקם האוהל, קשה לתרץ אותו אחרי שלושה חודשים כשהאוהל כבר עומד. ולכן צריך למצוא דרך פתרון יותר נכונה, יותר ראויה, שמתאימה לבד של האוהל. אלכסנדרה לוקש: תראה, התחושה של [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה, וזה לא סוד, זה גם תחושה בקרב הרבה גורמים במדינה עצמה, אולי גם שלך, היא שהחברה הישראלית, וגם הצבא הישראלי, נמצא בתהליך התפוררות. יש פה לכך יסוד? דן חלוץ: לתחושה הזו יש בסיס. כל נקודה שנשים עליה את האצבע בחברה הישראלית היום, במדינת ישראל היום, היא נקודת תורפה. החברה הישראלית, הצבא הישראלי, מערכת החינוך הישראלית, הכלכלה הישראלית, יחסי החוץ של ישראל, כל דבר. אין דבר אחד שאפשר להגיד עליו שהוא תקין ומתנהל כמו שצריך. אלכסנדרה לוקש: בוא נשאר באמת בסיפור הצבאי, וליתר דיוק באירוע חיל האוויר. הרי נכון שבשבועיים האחרונים זה קצת פחות מדובר, ככה זה בסוף אוגוסט, אבל מדברים הרבה כבר על מבחן ספטמבר. על זה שהכשירות עלולה להיפגע ככל שאנחנו מעמיקים גם בספטמבר. איפה אנחנו נמצא את עצמנו באחד באוקטובר? דן חלוץ: אלכסנדרה, הדברים אינם קורים בין לילה. זה תהליך מדורג שלוקח זמן. בתחילת ספטמבר לא יהיה שינוי לעומת סוף אוגוסט, ובאמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים. הרעיון הכללי אומר שכשירותו של צה"ל תלך ותפחת ככל שמערך המתנדבים שמפסיקים שירות ילך ויגדל. ואני רואה את התופעה הזו, אני שומע עליה, אני חי אותה. התופעה הזו קיימת. היא תתרחב, אם הממשלה תלך למשל לכיוון של חוק גיוס לחרדים. חוק גיוס זה לא חוק גיוס, זה חוק אי גיוס הגדיר את זה, השר [מאיר] פורוש. אלכסנדרה לוקש: אנטי גיוס, אפילו יותר. דן חלוץ: אנטי גיוס. חוק כזה יעורר את המערכת, אנחנו כבר שומעים על מכתב השמיניסטים החדש שהולך לצאת לדרך. אנחנו חשים את מה שקורה. אלכסנדרה לוקש: אז על מי האחריות? דן חלוץ: האחריות היא רק על אחד. אחד בלבד, קוראים לו בנימין נתניהו. אלכסנדרה לוקש: מה הוא צריך לעשות? דן חלוץ: הוא צריך פשוט לעצור את החקיקה, הוא צריך להחזיר את המערכת ל[מצב] נורמל. Back to normal. Back to normal זה אומר, את כל מה שאתה רוצה להשיג, תעשה בדיון רחב, אמיתי, כנה, על מנת שנוכל להשיג משהו. אלכסנדרה לוקש: כי אחרת מה, ואני רגע, שוב, מתעכבת ורוצה שנחדד את הסיפור הצבאי. אחרת מה יקרה פה, נניח, אם תפרוץ מלחמה או עימות צבאי משמעותי אחרי החגים? דן חלוץ: אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, יותר אזרחים... דן חלוץ: יותר אזרחים ויותר חיילים. תראי, מה זה המושג שירות? המושג שירות זה לא אפס או אחד. זה תהליך הדרגתי ששוחק יכולות. שוחק יכולות, למשל, בגלל שביהודה ושומרון הגדודים נמצאים, במקום להתאמן למלחמה, הם מפזרים את המהומות שעושים אנשי הגבעות, הם מפזרים את הטרוריסטים ופוגעים בהם על מנת לטפל בטרור, והם לא מתאמנים למלחמה האמיתית שמדינת ישראל עלולה לעמוד בפניה. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אתה רואה שגם האירועים של הלאומנות היהודית ביהודה ושומרון שוחקים את הצבא? דן חלוץ: בוודאי. אתה צריך להשקיע יותר ויותר אנרגיה, יותר ויותר כוחות, הרבה יותר כוחות, שמענו רק לאחרונה, שמתגברים את הכוחות ביהודה ושומרון על מנת מה? על מנת להגן על פורעי החוק, שפורעים חוק ומאיצים את הטרור, ואנחנו צריכים לשרת את ההגנה שלהם. אלכסנדרה לוקש: טוענים גורמים שונים במערכת הפוליטית והמדינית. שאתה, דן חלוץ, לא רק אתה, אבל מייחסים גם לך, בעצם נותן מתנה לנסראללה, בעצם מעודד את הסרבנות, מעודד את אי הגיוס, מעודד אולי את העימות הצבאי הבא. אנחנו שומעים הרי שגם בלבנון מצטטים אותך. דן חלוץ: אני לא מעודד שום דבר, אני מעודד את ראש הממשלה [בנימין נתניהו] לרדת מהעץ הגבוה שהוא טיפס עליו לפני שהוא ייפול ממנו, כדאי לו לרדת ממנו. אלכסנדרה לוקש: אבל אולי גם אנשי חיל האוויר עלו וטיפסו על עץ. דן חלוץ: תזכרי שאנשי חיל האוויר שהפסיקו את התנדבותם הם קודם כל אזרחי מדינת ישראל. אזרח זה תפקיד ראשון במעלה, תפקידם הצבאי הוא השני במעלה ולא הפוך. וכל מי שמצפה שהם ימשיכו וינהגו כאילו לא קרה דבר, קרה דבר. החוזה הופר. מה הופר בחוזה? חתמו הסכם עם מדינה דמוקרטית, והם רואים לנגד עיניהם איך נוצרת כאן דיקטטורה. אלכסנדרה לוקש: תראה, אני לא היה הראשונה ששואלת אותך, כמובן על סיפור ההתנתקות, הרי שם גם נפל דבר מבחינת גורמים רבים, ואז קראת להם סרבנים. מה השתנה? דן חלוץ: את לא תהיי הראשונה, גם לא תהיי אחרונה, וההבדל המהותי בין ההתנתקות לבין היום, הוא שאז הייתה החלטה מדינית-פוליטית, והיום לא מדובר בהחלטה מדינית-פוליטית, היום מדובר בשינוי מבנה משטרי של מדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: עבור הרבה אנשים זה היה שבר, שבר משמעותי מאוד. קריעה מוחלטת, אתה יודע, אתה קורא לזה מדיני, אבל גם מבחינתם החוזה הופר כשפינו אנשים מביתם. דן חלוץ: ליבי, ליבי, עם כל מפוני גוש קטיף. אני לא, לא, זר לתחושות של האנשים שם. יחד עם זאת, ההשוואה אינה במקומה. סרבנות של חיילי חובה היא דבר אחד, וסרבנות שמייחסים, המילה סרבנות היא לא נכונה, הפסקת התנדבות של מילואימניקים שעברו את גיל השירות, היא דבר אחר לחלוטין. לחלוטין. וזה גם סוג אחר. אלכסנדרה לוקש: וזה לא פותח פתח, שבהחלטה מדינית אולי של ממשלה אחרת, אנשי מילואים, שכמו שאתה אומר, מתנדבים, ועברו את גיל השירות, שהם מצד אחר, יחליטו גם, לנו זה לא מתאים, אנחנו מפסיקים להתנדב. דן חלוץ: לא ולא. אני אגיד לך למה לא. אותה ממשלה, עם אותו ראש ממשלה, מכהנת למעט שנה אחת, בחמש עשרה שנים האחרונות, הרבה מההחלטות שהתקבלו לא מצאו חן בעיני חלק מהאנשים ששייכים לכאורה למחנה אחר. הם לא במחנה אחר, הם במחנה של עם ישראל. ואף אחד לא העז, לא העלה על דל דעתו לעשות מעשה שכזה, להפסיק התנדבות. לא. המשיכו ושרתו כרגיל. גם אם היו חלוקים על העמדות הפוליטיות של מקבל ההחלטות, ולכן זה לא קשור לפוליטיקה, זה קשור לשינוי המבנה, המשטרי במדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: אוקיי, טוב, אנחנו רוצים לגעת איתך בעוד נושא, וזה הנושא הסעודי, ואתמול לפי ה"וול סטריט ג'ורנל" נרשמת כנראה עוד איזושהי התקדמות בהתכנות לסוג של הסכם או נורמליזציה עם סעודיה. כמה אתה אופטימי? דן חלוץ: זה לא עניין של אופטימיות. אני אתמוך בכל מהלך שיביא להסדרים של שלום עם כל מדינה שאין לנו הסדר של שלום איתה. יחד עם זאת, צריך לוודא שאנחנו, מדינת ישראל, לא נשלם מחיר מעבר להיגיון. מה המחיר, למשל? אמצעי לחימה מתקדמים מאוד. שתיים, יכולת העשרת אורניום על אדמת סעודיה. אלכסנדרה לוקש: אומרים גורמים מסוימים, כולל שרים מסוימים בממשלה הזאת, שאם סעודיה לא תקבל את הגרעין שלה מארה״ב, היא תקבל אותו מסין או מגורמים עוינים אחרים, ומוטב לנו, לכן גם לישראל, שזה יהיה בצורה הזאת. דן חלוץ: אמירה, זה בסדר גמור, על מנת לתרץ הסכמה, לתת לסעודים יכולת העשרה, הם יתרצו את זה באמירה כזו. אני לא מקבל. אין לי שום סיבה לקבל את זה, כי לא שמעתי את האמריקאים אומרים את זה. צריך לזכור, בסופו של דבר לאמריקאים יש את האינטרס האמריקאי, האינטרס הישראלי קיים, אבל הוא לא המהות. המהות האמריקאית היא להגיע לזה שקודם כל הנפט יסחר בעולם בדולרים, ולא ביואן. זה הדבר הראשון. אלכסנדרה לוקש: בישראל יש בכלל סיי [השפעה], אתה אומר, הקו האדום, ואנחנו מבינים את זה, הקו האדום של ישראל זה אמצעי לחימה מתקדמים ואורניום מועשר בסעודיה, אבל לישראל יש בכלל את הסיי [השפעה] מול ארצות הברית, בטח בעידן הנוכחי, ביחסים בין הממשלים, להכתיב לארצות הברית? דן חלוץ: הנה נתת תשובה למה צריך מערכת יחסים טובה עם ארה״ב. אלכסנדרה לוקש: אבל כרגע... דן חלוץ: על מנת שאין לנו סיי [השפעה] לדעתי הסיי [השפעה] שלנו מוגבל, אבל זה לא חשוב אם יש לנו סיי [השפעה] או אין לנו סיי [השפעה], חשוב שנאמר את עמדתנו. ועמדתנו צריכה להיות התנגדות נחרצת ליכולת העשרת... אלכסנדרה לוקש: ואתה לא בטוח שההתנגדות הנחרצת הזאת נשמעת כשלמשל השר [רון] דרמר מדבר עם גורמים בבית הלבן? דן חלוץ: לא, אני לא בטוח. מה לעשות שכל הדיון בינינו לבין מי שמנהל היום את מדינת ישראל הוא דיון של אמון. אין אמון בשום החלטה שמתקבלת. אין אמון בשום אמירה שנאמרת. אלכסנדרה לוקש: זה מסכן אבל את ביטחון ישראל, זה שלא מושמעת התנגדות נחרצת, וזה שאולי באמת סעודה תקבל את הכלי ה... דן חלוץ: אני אגיד לך את מה זה מסכן. זה מסכן את עניין מרוץ החימוש במזרח התיכון. אם סעודיה תקבל יכולת כזו, גם המצרים ירצו יכולת כזו, גם הטורקים ירצו יכולת כזו, גם הירדנים יבקשו לסדר לעצמם כורים גרעיניים לצורכי אנרגיה. יכול להיות פה תהליך אסקלטיבי שאנחנו יודעים את ההתחלה שלו, ואנחנו לא יודעים את הסוף שלו. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אם אנחנו נאפשר את הגרעין לסעודיה, אנחנו עלולים לקבל מדינות מגורענות פה לידינו, שכנות שלנו. דן חלוץ: נקבל גרעינים בכל מדינה. יכולים לקבל. אלכסנדרה לוקש: ממש לקראת הסיום, דיברנו על מלחמת לבנון השנייה, ואני רוצה להחזיר אותך למלחמת יום כיפור, שגם אותה אתה מכיר היטב, ושאלתי אותך אם יש איזושהי תחושה של דמיון או דז'ה וו לתקופה של מלחמת לבנון, אבל יש גם זיכרונות ממלחמת יום כיפור בתקופה הזאת? דן חלוץ: תראי, בעוד חודש ושבוע, אנחנו מציינים 50 שנה למלחמת יום כיפור, אני עם מלחמת יום כיפור שירתתי בטייסת ששילמה את המחיר הכי גבוה בחיל האוויר, בנפגעים ושבויים. ואין ספק שהזיכרונות צפים. הם קיימים כל יום, אבל הם צפים במיוחד כשמגיעים לתאריך. הדבר היחיד שמטריד אותי הוא שבמלחמת יום כיפור הרגשתי יותר בטוח מאשר אני מרגיש כיום. כי אז ידענו מי אויב. הוא היה ברור, הוא היה מובהק, זה היה הצד השני, זה היה אויב. היום זה לא אויב, אנחנו נלחמים בעצמנו. ומלחמה עצמית היא דבר נורא. כי אתה מכרסם את היסודות שעליהם בנויה החברה הישראלית. אז לא כרסמנו את היסוד החברתי הישראלי. אלכסנדרה לוקש: זאת הייתה מלחמת הקיום האחרונה של ישראל, וזאת הנוכחית? דן חלוץ: זאת מלחמת קיום הרבה יותר מהותית, כי אנחנו פוגעים פה בדבר הבסיסי ביותר, וזה הלכידות החברתית של מדינת ישראל. כמובן ששותפים לזה הרבה גורמים, זה לא רק העניין הצבאי, העניין החברתי והעניין הביטחוני. אנחנו רואים את האמירה ששמעתי קודם בשולי הכניסה שלי, את קטי שיטרית. אלכסנדרה לוקש: עוד מעט נדבר איתה כאן בשידור. דן חלוץ: מה שהיא אמרה מטריד אותי מאוד. מטריד אותי מאוד. כי אנחנו לא רוצים לכפות על החרדים שירות צבאי. אנחנו רוצים שהם ישרתו את מדינת ישראל שירות כלשהו, ולא יהיו תלויים על צווארה של מדינת ישראל בלי תמורה. אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, תודה רבה על הדברים האלה הבוקר, תודה. דן חלוץ: תודה לך. סימוכין:
14:50

חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים" ב-30 באוגוסט 2023, התראיין המטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל.) דן חלוץ באולפן אתר Ynet, ולהן תוכן הראיון: אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, שלום אדוני. בוקר טוב. דן חלוץ: בוקר טוב, אלכסנדרה. אלכסנדרה לוקש: טוב, יש לנו הרבה מאוד עניינים כמובן על הפרק, אבל הכל גם קשור להכל בסופו של דבר, ונתחיל באמת עם הסיפא של הדברים. שר הביטחון [יואב] גלנט, לא חדש עבור מי שמקשיב לחדשות בישראל, מי שמכיר את המערכת כמוך, כמה באמת זה מזכיר לך את החודשים שלפני מלחמת לבנון השנייה? דן חלוץ: אני מוטרד מהכיוון הזה של הצהרות. אנחנו למדנו בחיים שכשמצהירים ומצהירים ומצהירים, בסוף הגפרור יכול להיזרק והדלק יכול לבעור. הייתי מעדיף שהפתרון לבעיה הזו של האוהל [שהקים חיזבאללה בגבול ישראל], יינתן בדרך אחרת. אלכסנדרה לוקש: אבל זה רק האוהל, זה הרי, יש הרבה מאוד פרובוקציות וגם כנראה דחיפה איראנית, לפחות לפי מה שאנחנו שומעים. דן חלוץ: בסדר, יש דחיפה איראנית ויש הרבה פרובוקציות, ואנחנו צריכים להיות המבוגר האחראי הפעם. אני מציע את זה למדינת ישראל. אני חרד למדינת ישראל, לא לאיראנים ולא לחיזבאללה. אני בטוח שמדינת ישראל אם היא תחליט שזה מה שצריך לעשות, תעשה את זה טוב מאוד. אלכסנדרה לוקש: האמירות האלה, אתה אומר, רק מתדלקות את ההסלמה הפוטנציאלית, הן לא בולמות אותה כמו ש... דן חלוץ: הן אמורות לשרת כמה דברים. הן אמורות קודם כל להשפיע על האו"ם לעשות את עבודתו, ולא להיכנע לגחמות של ממשלת לבנון. הדבר השני, הן אמורות לאותת לצד השני, שימו לב, אנחנו מוכנים. הדבר השלישי, כפי שאמרתי, הן יכולות להדליק את האזור. אלכסנדרה לוקש: זה החשש שלך, שאמירה... של גלנט יכולה רק להדליק את ההזדמנות. דן חלוץ: לא, אני לא רוצה לומר שהאמירה הזו לבדה, אבל אני אומר דבר אחד, עוד לא נולד האוהל שבגללו כדאי לצאת למלחמה, גם אם היא תהיה מוצלחת, כי אין מלחמות מוצלחות. למדנו את זה. אלכסנדרה לוקש: אתה אומר אין מלחמות מוצלחות, ויש לנו כמה זיכרונות, לך יש בטח כמה זיכרונות ממלחמת לבנון השנייה. אנחנו מוכנים למלחמה? הרי יש כל מיני הצהרות, גם ישנות, גם נוכחיות, של אנשים במערכת הביטחונית, גם בדרג המדיני, שאומרים, אנחנו נחזיר את לבנון לתקופת האבן. יש לזה בסיס בכלל? דן חלוץ: אפשר להחזיר כל דבר לתקופה קודמת, אני מציע לא להתרברב, אחד, שתיים, לעשות ולא לדבר, אם רוצים לעשות. כי דיבורים בעלמא לא משרתים שום מטרה. אבל הדבר השלישי, לנסות לפתור את הדברים הללו בדרך אלטרנטיבית. אם יש כזאת. אם אין כזאת, צריך לפתור. מה שלא נפתר בשבוע הראשון, כשהוקם האוהל, קשה לתרץ אותו אחרי שלושה חודשים כשהאוהל כבר עומד. ולכן צריך למצוא דרך פתרון יותר נכונה, יותר ראויה, שמתאימה לבד של האוהל. אלכסנדרה לוקש: תראה, התחושה של [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה, וזה לא סוד, זה גם תחושה בקרב הרבה גורמים במדינה עצמה, אולי גם שלך, היא שהחברה הישראלית, וגם הצבא הישראלי, נמצא בתהליך התפוררות. יש פה לכך יסוד? דן חלוץ: לתחושה הזו יש בסיס. כל נקודה שנשים עליה את האצבע בחברה הישראלית היום, במדינת ישראל היום, היא נקודת תורפה. החברה הישראלית, הצבא הישראלי, מערכת החינוך הישראלית, הכלכלה הישראלית, יחסי החוץ של ישראל, כל דבר. אין דבר אחד שאפשר להגיד עליו שהוא תקין ומתנהל כמו שצריך. אלכסנדרה לוקש: בוא נשאר באמת בסיפור הצבאי, וליתר דיוק באירוע חיל האוויר. הרי נכון שבשבועיים האחרונים זה קצת פחות מדובר, ככה זה בסוף אוגוסט, אבל מדברים הרבה כבר על מבחן ספטמבר. על זה שהכשירות עלולה להיפגע ככל שאנחנו מעמיקים גם בספטמבר. איפה אנחנו נמצא את עצמנו באחד באוקטובר? דן חלוץ: אלכסנדרה, הדברים אינם קורים בין לילה. זה תהליך מדורג שלוקח זמן. בתחילת ספטמבר לא יהיה שינוי לעומת סוף אוגוסט, ובאמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים. הרעיון הכללי אומר שכשירותו של צה"ל תלך ותפחת ככל שמערך המתנדבים שמפסיקים שירות ילך ויגדל. ואני רואה את התופעה הזו, אני שומע עליה, אני חי אותה. התופעה הזו קיימת. היא תתרחב, אם הממשלה תלך למשל לכיוון של חוק גיוס לחרדים. חוק גיוס זה לא חוק גיוס, זה חוק אי גיוס הגדיר את זה, השר [מאיר] פורוש. אלכסנדרה לוקש: אנטי גיוס, אפילו יותר. דן חלוץ: אנטי גיוס. חוק כזה יעורר את המערכת, אנחנו כבר שומעים על מכתב השמיניסטים החדש שהולך לצאת לדרך. אנחנו חשים את מה שקורה. אלכסנדרה לוקש: אז על מי האחריות? דן חלוץ: האחריות היא רק על אחד. אחד בלבד, קוראים לו בנימין נתניהו. אלכסנדרה לוקש: מה הוא צריך לעשות? דן חלוץ: הוא צריך פשוט לעצור את החקיקה, הוא צריך להחזיר את המערכת ל[מצב] נורמל. Back to normal. Back to normal זה אומר, את כל מה שאתה רוצה להשיג, תעשה בדיון רחב, אמיתי, כנה, על מנת שנוכל להשיג משהו. אלכסנדרה לוקש: כי אחרת מה, ואני רגע, שוב, מתעכבת ורוצה שנחדד את הסיפור הצבאי. אחרת מה יקרה פה, נניח, אם תפרוץ מלחמה או עימות צבאי משמעותי אחרי החגים? דן חלוץ: אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, יותר אזרחים... דן חלוץ: יותר אזרחים ויותר חיילים. תראי, מה זה המושג שירות? המושג שירות זה לא אפס או אחד. זה תהליך הדרגתי ששוחק יכולות. שוחק יכולות, למשל, בגלל שביהודה ושומרון הגדודים נמצאים, במקום להתאמן למלחמה, הם מפזרים את המהומות שעושים אנשי הגבעות, הם מפזרים את הטרוריסטים ופוגעים בהם על מנת לטפל בטרור, והם לא מתאמנים למלחמה האמיתית שמדינת ישראל עלולה לעמוד בפניה. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אתה רואה שגם האירועים של הלאומנות היהודית ביהודה ושומרון שוחקים את הצבא? דן חלוץ: בוודאי. אתה צריך להשקיע יותר ויותר אנרגיה, יותר ויותר כוחות, הרבה יותר כוחות, שמענו רק לאחרונה, שמתגברים את הכוחות ביהודה ושומרון על מנת מה? על מנת להגן על פורעי החוק, שפורעים חוק ומאיצים את הטרור, ואנחנו צריכים לשרת את ההגנה שלהם. אלכסנדרה לוקש: טוענים גורמים שונים במערכת הפוליטית והמדינית. שאתה, דן חלוץ, לא רק אתה, אבל מייחסים גם לך, בעצם נותן מתנה לנסראללה, בעצם מעודד את הסרבנות, מעודד את אי הגיוס, מעודד אולי את העימות הצבאי הבא. אנחנו שומעים הרי שגם בלבנון מצטטים אותך. דן חלוץ: אני לא מעודד שום דבר, אני מעודד את ראש הממשלה [בנימין נתניהו] לרדת מהעץ הגבוה שהוא טיפס עליו לפני שהוא ייפול ממנו, כדאי לו לרדת ממנו. אלכסנדרה לוקש: אבל אולי גם אנשי חיל האוויר עלו וטיפסו על עץ. דן חלוץ: תזכרי שאנשי חיל האוויר שהפסיקו את התנדבותם הם קודם כל אזרחי מדינת ישראל. אזרח זה תפקיד ראשון במעלה, תפקידם הצבאי הוא השני במעלה ולא הפוך. וכל מי שמצפה שהם ימשיכו וינהגו כאילו לא קרה דבר, קרה דבר. החוזה הופר. מה הופר בחוזה? חתמו הסכם עם מדינה דמוקרטית, והם רואים לנגד עיניהם איך נוצרת כאן דיקטטורה. אלכסנדרה לוקש: תראה, אני לא היה הראשונה ששואלת אותך, כמובן על סיפור ההתנתקות, הרי שם גם נפל דבר מבחינת גורמים רבים, ואז קראת להם סרבנים. מה השתנה? דן חלוץ: את לא תהיי הראשונה, גם לא תהיי אחרונה, וההבדל המהותי בין ההתנתקות לבין היום, הוא שאז הייתה החלטה מדינית-פוליטית, והיום לא מדובר בהחלטה מדינית-פוליטית, היום מדובר בשינוי מבנה משטרי של מדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: עבור הרבה אנשים זה היה שבר, שבר משמעותי מאוד. קריעה מוחלטת, אתה יודע, אתה קורא לזה מדיני, אבל גם מבחינתם החוזה הופר כשפינו אנשים מביתם. דן חלוץ: ליבי, ליבי, עם כל מפוני גוש קטיף. אני לא, לא, זר לתחושות של האנשים שם. יחד עם זאת, ההשוואה אינה במקומה. סרבנות של חיילי חובה היא דבר אחד, וסרבנות שמייחסים, המילה סרבנות היא לא נכונה, הפסקת התנדבות של מילואימניקים שעברו את גיל השירות, היא דבר אחר לחלוטין. לחלוטין. וזה גם סוג אחר. אלכסנדרה לוקש: וזה לא פותח פתח, שבהחלטה מדינית אולי של ממשלה אחרת, אנשי מילואים, שכמו שאתה אומר, מתנדבים, ועברו את גיל השירות, שהם מצד אחר, יחליטו גם, לנו זה לא מתאים, אנחנו מפסיקים להתנדב. דן חלוץ: לא ולא. אני אגיד לך למה לא. אותה ממשלה, עם אותו ראש ממשלה, מכהנת למעט שנה אחת, בחמש עשרה שנים האחרונות, הרבה מההחלטות שהתקבלו לא מצאו חן בעיני חלק מהאנשים ששייכים לכאורה למחנה אחר. הם לא במחנה אחר, הם במחנה של עם ישראל. ואף אחד לא העז, לא העלה על דל דעתו לעשות מעשה שכזה, להפסיק התנדבות. לא. המשיכו ושרתו כרגיל. גם אם היו חלוקים על העמדות הפוליטיות של מקבל ההחלטות, ולכן זה לא קשור לפוליטיקה, זה קשור לשינוי המבנה, המשטרי במדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: אוקיי, טוב, אנחנו רוצים לגעת איתך בעוד נושא, וזה הנושא הסעודי, ואתמול לפי ה"וול סטריט ג'ורנל" נרשמת כנראה עוד איזושהי התקדמות בהתכנות לסוג של הסכם או נורמליזציה עם סעודיה. כמה אתה אופטימי? דן חלוץ: זה לא עניין של אופטימיות. אני אתמוך בכל מהלך שיביא להסדרים של שלום עם כל מדינה שאין לנו הסדר של שלום איתה. יחד עם זאת, צריך לוודא שאנחנו, מדינת ישראל, לא נשלם מחיר מעבר להיגיון. מה המחיר, למשל? אמצעי לחימה מתקדמים מאוד. שתיים, יכולת העשרת אורניום על אדמת סעודיה. אלכסנדרה לוקש: אומרים גורמים מסוימים, כולל שרים מסוימים בממשלה הזאת, שאם סעודיה לא תקבל את הגרעין שלה מארה״ב, היא תקבל אותו מסין או מגורמים עוינים אחרים, ומוטב לנו, לכן גם לישראל, שזה יהיה בצורה הזאת. דן חלוץ: אמירה, זה בסדר גמור, על מנת לתרץ הסכמה, לתת לסעודים יכולת העשרה, הם יתרצו את זה באמירה כזו. אני לא מקבל. אין לי שום סיבה לקבל את זה, כי לא שמעתי את האמריקאים אומרים את זה. צריך לזכור, בסופו של דבר לאמריקאים יש את האינטרס האמריקאי, האינטרס הישראלי קיים, אבל הוא לא המהות. המהות האמריקאית היא להגיע לזה שקודם כל הנפט יסחר בעולם בדולרים, ולא ביואן. זה הדבר הראשון. אלכסנדרה לוקש: בישראל יש בכלל סיי [השפעה], אתה אומר, הקו האדום, ואנחנו מבינים את זה, הקו האדום של ישראל זה אמצעי לחימה מתקדמים ואורניום מועשר בסעודיה, אבל לישראל יש בכלל את הסיי [השפעה] מול ארצות הברית, בטח בעידן הנוכחי, ביחסים בין הממשלים, להכתיב לארצות הברית? דן חלוץ: הנה נתת תשובה למה צריך מערכת יחסים טובה עם ארה״ב. אלכסנדרה לוקש: אבל כרגע... דן חלוץ: על מנת שאין לנו סיי [השפעה] לדעתי הסיי [השפעה] שלנו מוגבל, אבל זה לא חשוב אם יש לנו סיי [השפעה] או אין לנו סיי [השפעה], חשוב שנאמר את עמדתנו. ועמדתנו צריכה להיות התנגדות נחרצת ליכולת העשרת... אלכסנדרה לוקש: ואתה לא בטוח שההתנגדות הנחרצת הזאת נשמעת כשלמשל השר [רון] דרמר מדבר עם גורמים בבית הלבן? דן חלוץ: לא, אני לא בטוח. מה לעשות שכל הדיון בינינו לבין מי שמנהל היום את מדינת ישראל הוא דיון של אמון. אין אמון בשום החלטה שמתקבלת. אין אמון בשום אמירה שנאמרת. אלכסנדרה לוקש: זה מסכן אבל את ביטחון ישראל, זה שלא מושמעת התנגדות נחרצת, וזה שאולי באמת סעודה תקבל את הכלי ה... דן חלוץ: אני אגיד לך את מה זה מסכן. זה מסכן את עניין מרוץ החימוש במזרח התיכון. אם סעודיה תקבל יכולת כזו, גם המצרים ירצו יכולת כזו, גם הטורקים ירצו יכולת כזו, גם הירדנים יבקשו לסדר לעצמם כורים גרעיניים לצורכי אנרגיה. יכול להיות פה תהליך אסקלטיבי שאנחנו יודעים את ההתחלה שלו, ואנחנו לא יודעים את הסוף שלו. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אם אנחנו נאפשר את הגרעין לסעודיה, אנחנו עלולים לקבל מדינות מגורענות פה לידינו, שכנות שלנו. דן חלוץ: נקבל גרעינים בכל מדינה. יכולים לקבל. אלכסנדרה לוקש: ממש לקראת הסיום, דיברנו על מלחמת לבנון השנייה, ואני רוצה להחזיר אותך למלחמת יום כיפור, שגם אותה אתה מכיר היטב, ושאלתי אותך אם יש איזושהי תחושה של דמיון או דז'ה וו לתקופה של מלחמת לבנון, אבל יש גם זיכרונות ממלחמת יום כיפור בתקופה הזאת? דן חלוץ: תראי, בעוד חודש ושבוע, אנחנו מציינים 50 שנה למלחמת יום כיפור, אני עם מלחמת יום כיפור שירתתי בטייסת ששילמה את המחיר הכי גבוה בחיל האוויר, בנפגעים ושבויים. ואין ספק שהזיכרונות צפים. הם קיימים כל יום, אבל הם צפים במיוחד כשמגיעים לתאריך. הדבר היחיד שמטריד אותי הוא שבמלחמת יום כיפור הרגשתי יותר בטוח מאשר אני מרגיש כיום. כי אז ידענו מי אויב. הוא היה ברור, הוא היה מובהק, זה היה הצד השני, זה היה אויב. היום זה לא אויב, אנחנו נלחמים בעצמנו. ומלחמה עצמית היא דבר נורא. כי אתה מכרסם את היסודות שעליהם בנויה החברה הישראלית. אז לא כרסמנו את היסוד החברתי הישראלי. אלכסנדרה לוקש: זאת הייתה מלחמת הקיום האחרונה של ישראל, וזאת הנוכחית? דן חלוץ: זאת מלחמת קיום הרבה יותר מהותית, כי אנחנו פוגעים פה בדבר הבסיסי ביותר, וזה הלכידות החברתית של מדינת ישראל. כמובן ששותפים לזה הרבה גורמים, זה לא רק העניין הצבאי, העניין החברתי והעניין הביטחוני. אנחנו רואים את האמירה ששמעתי קודם בשולי הכניסה שלי, את קטי שיטרית. אלכסנדרה לוקש: עוד מעט נדבר איתה כאן בשידור. דן חלוץ: מה שהיא אמרה מטריד אותי מאוד. מטריד אותי מאוד. כי אנחנו לא רוצים לכפות על החרדים שירות צבאי. אנחנו רוצים שהם ישרתו את מדינת ישראל שירות כלשהו, ולא יהיו תלויים על צווארה של מדינת ישראל בלי תמורה. אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, תודה רבה על הדברים האלה הבוקר, תודה. דן חלוץ: תודה לך. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

19,806 Aufrufe • vor 1 Jahr

קריאה לשבת: איך באמת נראית אוטונומיה חרדית מבפנים? השבוע ניסה העיתונאי שלומי כהן לשאול את ראש עיריית בני ברק חנוך זייברט שאלה פשוטה: איך הגיעה העירייה למצב הכלכלי שבו היא נמצאת. זייברט הדף את המיקרופון וביטל את הדברים כ"שטויות והבלים". אלא שהמכתב שהגיע ממשרד הפנים קצת פחות משועשע. בני ברק סיימה את 2025 בגירעון של כ-80 מיליון שקל, במחצית הראשונה של 2026 נוספו עוד כ-50 מיליון, ומשרד הפנים כבר הקפיא בקשות לחוזים אישיים ושדרוגי שכר ודרש מהעירייה להציג תוכנית חירום. הממונה על מחוז תל אביב דרש מההנהלה לקבל "החלטות מחייבות וכואבות" בתחומי כוח האדם, הרכש והמכרזים. אם המצב לא ישתפר, השלב הבא עשוי להיות מינוי חשב מלווה שייקח מהעירייה חלק משמעותי מעצמאותה התקציבית. המצב כל כך חמור שהעירייה כבר מכרה תיק ניירות ערך בשווי כ-30 מיליון שקל, ומשתמשת בכ-70 מיליון מתוך מסגרת אשראי של 90 מיליון. תשלומים לספקים נדחים לשוטף פלוס 120 ולעיתים 140, ולעירייה חוב של כ-30 מיליון שקל לתאגיד המים. לא מדובר פה באירוע אנקדוטלי, יש סימנים של מצוקת תזרים ממשית. העירייה מצידה מבטיחה שתסיים את 2026 באיזון וטוענת שחלק משמעותי מהבעיה נגרם דווקא על ידי המדינה, בין היתר בגלל 12 אלף בקשות להנחות ארנונה שמשרד הפנים טרם אישר. למה הסיפור הזה מעניין מעבר לעוד עירייה שנקלעה לגירעון? כי בני ברק היא אולי המקום שבו לציבור החרדי יש יותר שליטה על החיים שלו מבכל מקום אחר בישראל. כמעט כל המערכת הפוליטית והמוניציפלית נמצאת בידיים חרדיות, סדרי העדיפויות נקבעים על ידי נציגים חרדים, ואין כמעט צורך להתפשר עם ציבור בעל תפיסת עולם אחרת. וגם כסף לא באמת חסר. במערב העיר צמח אחד מאזורי העסקים הגדולים בישראל, עם מגדלי משרדים שמכניסים לקופה העירונית מאות מיליוני שקלים. תקציב העירייה עומד על כ-2.5 מיליארד שקל, וב-2025 אפילו גדל מענק האיזון שלה בכ-20 מיליון שקל. גם אם כל טענות העירייה נגד משרד הפנים נכונות, הן לא מסבירות לבדן כיצד רשות עם מקורות הכנסה כאלה מגיעה למצב שבו היא כמעט ממצה את מסגרת האשראי ומוכרת נכסים פיננסיים כדי לשמור את הראש מעל המים. כשמתחילים להסתכל על השימוש בכסף, השאלות נעשות מטרידות יותר. בינואר 2025 הציג יו"ר האופוזיציה יעקב וידר במועצת העיר נתונים שלפיהם לשכת ראש העיר הזמינה בשנה שקדמה לכך אוכל ב-776 אלף שקל, ובתקציב החדש הוקצו יותר מ-3,000 שקל ביום! ל"כיבודים", "ארוחות" ו"הרמות כוסית". וידר שאל אז את זייברט: "מה אתה אוכל שם, זהב?". מודה שאני גם מתקשה להבין מה אפשר לאכול ב-3,000 שקל ביום. חשוב להבין: לא מדובר רק בבזבוז במקומות הלא נכונים, אלא גם בחיסכון במקומות הלא נכונים. ביולי דיווחו תושבים בפרדס כץ על אשפה שמצטברת, סירחון וחולדות, ומנהל הרובע מטעם העירייה אישר שאין בידיו צפי לחזרת מנקי הרחובות. העירייה עצמה דיווחה שב-2025 הגיעו למערך רכזי הרובע שלה 48 אלף פניות, מתוכן כ-12 אלף בענייני תברואה וכ-18 אלף בענייני תשתיות. כן, בעיר עם תקציב של מיליארדים, העירייה עדיין מדברת על טיפול ב"מפגעים היסטוריים שהוזנחו שנים רבות". בעיניי, הסיפור של בני ברק מתחבר לשאלת האוטונומיה החרדית. בלי להכריע אם אפשר להעניק לציבור במדינה קטנה ומוקפת אויבים אוטונומיה שמתנהלת בבדלנות כמעט מוחלטת, יש שאלה קודמת: האם החרדים בכלל יודעים לנהל אוטונומיה כזאת? בני ברק היא במידה רבה הניסוי המעשי. הציבור החרדי מחזיק כמעט ללא תחרות במנגנוני השלטון, קובע את סדרי העדיפויות ומנהל תקציב של מיליארדים. אין כאן ממשלה חילונית שאפשר להאשים, אין פקידים שמכריחים את העירייה לקבוע סדרי עדיפויות חילוניים, ואין מחסור במקורות הכנסה. ובכל זאת, העיר נמצאת בגירעון של כ-130 מיליון שקל, קרובה לקצה מסגרת האשראי, תושביה מתמודדים עם מפגעים בסיסיים ומשרד הפנים מאיים לקחת ממנה חלק מהשליטה בקופה. התשובה, אם כן, אינה נוגעת רק לזייברט או לבני ברק. היא נוגעת ליכולת של המערכת החרדית לנהל מרחב אוטונומי בלי להישאב שוב ושוב למנגנונים מושחתים, מסואבים וחסרי שקיפות. ועל השאלה הזאת, לפחות לפי מה שאנחנו רואים בבני ברק, התשובה ברורה: לא. שבת שלום.
0:26

קריאה לשבת: איך באמת נראית אוטונומיה חרדית מבפנים? השבוע ניסה העיתונאי שלומי כהן לשאול את ראש עיריית בני ברק חנוך זייברט שאלה פשוטה: איך הגיעה העירייה למצב הכלכלי שבו היא נמצאת. זייברט הדף את המיקרופון וביטל את הדברים כ"שטויות והבלים". אלא שהמכתב שהגיע ממשרד הפנים קצת פחות משועשע. בני ברק סיימה את 2025 בגירעון של כ-80 מיליון שקל, במחצית הראשונה של 2026 נוספו עוד כ-50 מיליון, ומשרד הפנים כבר הקפיא בקשות לחוזים אישיים ושדרוגי שכר ודרש מהעירייה להציג תוכנית חירום. הממונה על מחוז תל אביב דרש מההנהלה לקבל "החלטות מחייבות וכואבות" בתחומי כוח האדם, הרכש והמכרזים. אם המצב לא ישתפר, השלב הבא עשוי להיות מינוי חשב מלווה שייקח מהעירייה חלק משמעותי מעצמאותה התקציבית. המצב כל כך חמור שהעירייה כבר מכרה תיק ניירות ערך בשווי כ-30 מיליון שקל, ומשתמשת בכ-70 מיליון מתוך מסגרת אשראי של 90 מיליון. תשלומים לספקים נדחים לשוטף פלוס 120 ולעיתים 140, ולעירייה חוב של כ-30 מיליון שקל לתאגיד המים. לא מדובר פה באירוע אנקדוטלי, יש סימנים של מצוקת תזרים ממשית. העירייה מצידה מבטיחה שתסיים את 2026 באיזון וטוענת שחלק משמעותי מהבעיה נגרם דווקא על ידי המדינה, בין היתר בגלל 12 אלף בקשות להנחות ארנונה שמשרד הפנים טרם אישר. למה הסיפור הזה מעניין מעבר לעוד עירייה שנקלעה לגירעון? כי בני ברק היא אולי המקום שבו לציבור החרדי יש יותר שליטה על החיים שלו מבכל מקום אחר בישראל. כמעט כל המערכת הפוליטית והמוניציפלית נמצאת בידיים חרדיות, סדרי העדיפויות נקבעים על ידי נציגים חרדים, ואין כמעט צורך להתפשר עם ציבור בעל תפיסת עולם אחרת. וגם כסף לא באמת חסר. במערב העיר צמח אחד מאזורי העסקים הגדולים בישראל, עם מגדלי משרדים שמכניסים לקופה העירונית מאות מיליוני שקלים. תקציב העירייה עומד על כ-2.5 מיליארד שקל, וב-2025 אפילו גדל מענק האיזון שלה בכ-20 מיליון שקל. גם אם כל טענות העירייה נגד משרד הפנים נכונות, הן לא מסבירות לבדן כיצד רשות עם מקורות הכנסה כאלה מגיעה למצב שבו היא כמעט ממצה את מסגרת האשראי ומוכרת נכסים פיננסיים כדי לשמור את הראש מעל המים. כשמתחילים להסתכל על השימוש בכסף, השאלות נעשות מטרידות יותר. בינואר 2025 הציג יו"ר האופוזיציה יעקב וידר במועצת העיר נתונים שלפיהם לשכת ראש העיר הזמינה בשנה שקדמה לכך אוכל ב-776 אלף שקל, ובתקציב החדש הוקצו יותר מ-3,000 שקל ביום! ל"כיבודים", "ארוחות" ו"הרמות כוסית". וידר שאל אז את זייברט: "מה אתה אוכל שם, זהב?". מודה שאני גם מתקשה להבין מה אפשר לאכול ב-3,000 שקל ביום. חשוב להבין: לא מדובר רק בבזבוז במקומות הלא נכונים, אלא גם בחיסכון במקומות הלא נכונים. ביולי דיווחו תושבים בפרדס כץ על אשפה שמצטברת, סירחון וחולדות, ומנהל הרובע מטעם העירייה אישר שאין בידיו צפי לחזרת מנקי הרחובות. העירייה עצמה דיווחה שב-2025 הגיעו למערך רכזי הרובע שלה 48 אלף פניות, מתוכן כ-12 אלף בענייני תברואה וכ-18 אלף בענייני תשתיות. כן, בעיר עם תקציב של מיליארדים, העירייה עדיין מדברת על טיפול ב"מפגעים היסטוריים שהוזנחו שנים רבות". בעיניי, הסיפור של בני ברק מתחבר לשאלת האוטונומיה החרדית. בלי להכריע אם אפשר להעניק לציבור במדינה קטנה ומוקפת אויבים אוטונומיה שמתנהלת בבדלנות כמעט מוחלטת, יש שאלה קודמת: האם החרדים בכלל יודעים לנהל אוטונומיה כזאת? בני ברק היא במידה רבה הניסוי המעשי. הציבור החרדי מחזיק כמעט ללא תחרות במנגנוני השלטון, קובע את סדרי העדיפויות ומנהל תקציב של מיליארדים. אין כאן ממשלה חילונית שאפשר להאשים, אין פקידים שמכריחים את העירייה לקבוע סדרי עדיפויות חילוניים, ואין מחסור במקורות הכנסה. ובכל זאת, העיר נמצאת בגירעון של כ-130 מיליון שקל, קרובה לקצה מסגרת האשראי, תושביה מתמודדים עם מפגעים בסיסיים ומשרד הפנים מאיים לקחת ממנה חלק מהשליטה בקופה. התשובה, אם כן, אינה נוגעת רק לזייברט או לבני ברק. היא נוגעת ליכולת של המערכת החרדית לנהל מרחב אוטונומי בלי להישאב שוב ושוב למנגנונים מושחתים, מסואבים וחסרי שקיפות. ועל השאלה הזאת, לפחות לפי מה שאנחנו רואים בבני ברק, התשובה ברורה: לא. שבת שלום.

חרדים אקספרס

14,018 Aufrufe • vor 20 Tagen

פוסט הכרזה על התמודדות בפריימריז (כן, עוד אחד) אחרי 7 שנים בתנועת מחזקים, 4 מתוכן כמנכ״ל התנועה, החלטתי להתמודד על מקום ברשימת הדמוקרטים לכנסת אני פעיל שלום דורי. אני חלק מדור שנולד בזמן האינתיפאדה הראשונה, התבגר במהלך האינתיפאדה השנייה, ונשלח למות ולהרוג ביותר מדי מלחמות חסרות תועלת ומבצעים חסרי תוחלת. אני חלק מדור שהופקר לסרבנות מדינית וניהול סכסוכים, ליוקר מחייה בלתי אפשרי, לפוסט טראומה מרסקת נפשות. אני חלק מדור שמשלם את המחירים הכי כבדים בגלל התפרקות הממשלה והמדינה מאחריות כלפי האזרחים. הדור שלי משלם את המחירים האלה כבר עשורים. הבעיות של ישראל לא התחילו עם הממשלה הזאת, או זאת שלפניה, או זאת שלפניה, או זאת שלפניה (למרות שיש כאן קו מחבר אם אתם מבינים למה אני מתכוון). אבל הדור שלי הוא גם הדור שיש לו הכי הרבה מה להרוויח משינוי. אני מתמודד בפריימריז כדי להיות חבר כנסת. אני מאמין שמפלגת הדמוקרטים היא הכוח הפוליטי המניע של התיקון והריפוי והשיקום. החלטתי להתמודד כדי להיות חלק מהתנועה אל כיוון התיקון: כדי שנוכל לגדל את הילדים שלנו בשלום וביטחון, כדי שנצליח לבנות כאן מדינה שאפשר להיות גאים בה, מדינת רווחה חזקה, עם מערכות ציבוריות חזקות, עם מנהיגים ומנהיגות שעובדים בשביל כל האזרחים *ללא יוצאים מן הכלל* אני רוצה להיות חלק מההנהגה הזאת. כבר יותר מ-10 שנים שאני צועד עם רגל אחת בחברה האזרחית והרגל השנייה בפוליטיקה המפלגתית. הובלתי מאות מאבקים עם אלפי שותפות ושותפים ברחוב וברשת, ואני מאמין שהחברה האזרחית היא כוח העל של המחנה שלנו. הוכחנו את זה במחאה נגד ההפיכה המשטרית ואחרי ה-7.10, ובמאבק להצלת החטופים ועצירת המלחמה. הגיע הזמן שאני אעביר את כובד המשקל שלי לרגל המפלגתית, ואנסה להגיע למקום ריאלי ברשימה לכנסת. איך אפשר לעזור לי? 1. לשתף את הפוסט הזה 2. להתפקד למפלגת הדמוקרטים (לינק בתגובות) 3. להצטרף לקבוצת הוואטסאפ של הקמפיין (לינק גם בתגובות)
1:06

פוסט הכרזה על התמודדות בפריימריז (כן, עוד אחד) אחרי 7 שנים בתנועת מחזקים, 4 מתוכן כמנכ״ל התנועה, החלטתי להתמודד על מקום ברשימת הדמוקרטים לכנסת אני פעיל שלום דורי. אני חלק מדור שנולד בזמן האינתיפאדה הראשונה, התבגר במהלך האינתיפאדה השנייה, ונשלח למות ולהרוג ביותר מדי מלחמות חסרות תועלת ומבצעים חסרי תוחלת. אני חלק מדור שהופקר לסרבנות מדינית וניהול סכסוכים, ליוקר מחייה בלתי אפשרי, לפוסט טראומה מרסקת נפשות. אני חלק מדור שמשלם את המחירים הכי כבדים בגלל התפרקות הממשלה והמדינה מאחריות כלפי האזרחים. הדור שלי משלם את המחירים האלה כבר עשורים. הבעיות של ישראל לא התחילו עם הממשלה הזאת, או זאת שלפניה, או זאת שלפניה, או זאת שלפניה (למרות שיש כאן קו מחבר אם אתם מבינים למה אני מתכוון). אבל הדור שלי הוא גם הדור שיש לו הכי הרבה מה להרוויח משינוי. אני מתמודד בפריימריז כדי להיות חבר כנסת. אני מאמין שמפלגת הדמוקרטים היא הכוח הפוליטי המניע של התיקון והריפוי והשיקום. החלטתי להתמודד כדי להיות חלק מהתנועה אל כיוון התיקון: כדי שנוכל לגדל את הילדים שלנו בשלום וביטחון, כדי שנצליח לבנות כאן מדינה שאפשר להיות גאים בה, מדינת רווחה חזקה, עם מערכות ציבוריות חזקות, עם מנהיגים ומנהיגות שעובדים בשביל כל האזרחים *ללא יוצאים מן הכלל* אני רוצה להיות חלק מההנהגה הזאת. כבר יותר מ-10 שנים שאני צועד עם רגל אחת בחברה האזרחית והרגל השנייה בפוליטיקה המפלגתית. הובלתי מאות מאבקים עם אלפי שותפות ושותפים ברחוב וברשת, ואני מאמין שהחברה האזרחית היא כוח העל של המחנה שלנו. הוכחנו את זה במחאה נגד ההפיכה המשטרית ואחרי ה-7.10, ובמאבק להצלת החטופים ועצירת המלחמה. הגיע הזמן שאני אעביר את כובד המשקל שלי לרגל המפלגתית, ואנסה להגיע למקום ריאלי ברשימה לכנסת. איך אפשר לעזור לי? 1. לשתף את הפוסט הזה 2. להתפקד למפלגת הדמוקרטים (לינק בתגובות) 3. להצטרף לקבוצת הוואטסאפ של הקמפיין (לינק גם בתגובות)

Eran Nissan ערן ניסן

34,695 Aufrufe • vor 3 Monaten

תבחרו מנהיג שיהיה מוכן להקים ממשלה ציונית רחבה, על בסיס קווי היסוד והערכים שאנחנו מאמינים בהם.אסור לנהל פוליטיקה של חרמות על אנשים. אני כן מאמין בקווים ברורים של דרך, ערכים ואחריות. כשעומר שלי היה בעזה, וכשהמון ילדים של משפחות אחרות היו שם, שמעתי מצד אחד אנשים שאומרים: “נמות ולא נתגייס”, ומהצד השני אמירות קשות על חיילי צה”ל, כאילו הם פועלים מתוך רוע. שמעתי גם מנהיגים שלא גינו את האויבים שלנו ופגעו במדינת ישראל ובחייליה מעל במת הכנסת. יש מחלוקות לגיטימיות במדינה דמוקרטית. יש ויכוחים על הדרך, על מדיניות ועל תפיסת עולם. אבל יש גם קווים שאסור לחצות. מי שלא מוכן להיות חלק מהאחריות למדינה הזאת, ומי שמטיל דופי מוסרי בחיילים שלנו בצורה כזאת, לא יכול להחזיק מדינה שלמה בגרון. אנחנו צריכים ממשלה רחבה בדיוק כדי שלא נהיה תלויים בקצוות האלה. אני פחות מתעניין בשמות ויותר בשאלה מי מנהל את המדינה, באילו ערכים ולאן הוא מוביל אותה. לכן אני מבקש מכולכם: אל תבחרו במפלגה שלא מתחייבת לפעול להקמת ממשלה רחבה ויציבה. אנחנו חייבים להפסיק להעמיק את השסעים בינינו לפני שנגיע שוב למקום של מלחמת אחים. יש כל כך הרבה אנשים טובים, ראויים ואחראים שיכולים להיות חלק מהנהגת המדינה. אסור לנו להשאיר אותם בחוץ רק בגלל פוליטיקה של מחנות. ואני מבקש את אותו הדבר גם מהמדינה עצמה מי שצה”ל צריך בצבא, ישרת בצבא. מי שמתאים לשירות אחר, יתרום בשירות לאומי או אזרחי. אפשר וצריך לדבר על חריגים אמיתיים, אבל אי אפשר לבנות שיטה שלמה על פטור. אני לא מזלזל לרגע בתורה ובמי שבוחר ללמוד אותה. אני רק יודע שבאותו זמן שעומר שלי היה בתוך עזה, הוא היה צריך עוד לוחמים לידו. אלה לא שני דברים שצריכים להילחם אחד בשני. אני אומר שהמלחמה לימדה אותנו משהו שאי אפשר להתעלם ממנו: צה”ל צריך אנשים, והמדינה צריכה שכל אזרחיה יהיו חלק מהאחריות עליה. מגיעה לנו הנהגה שמחברת ולא מפלגת. ממשלה רחבה, ציונית, אחראית וממלכתית. מדינה שבה המטרה היא טובת ישראל, ולא הישרדותו של אף מחנה. אסור שמדינת ישראל תהיה תלויה בקצוות. מגיע לנו יותר. ומעל הכול, אנחנו חייבים לבנות כאן מדינה שנהיה ראויים לה, ושגם הילדים שלנו יהיו גאים בה עם ישראל חי 🇮🇱
3:20

תבחרו מנהיג שיהיה מוכן להקים ממשלה ציונית רחבה, על בסיס קווי היסוד והערכים שאנחנו מאמינים בהם.אסור לנהל פוליטיקה של חרמות על אנשים. אני כן מאמין בקווים ברורים של דרך, ערכים ואחריות. כשעומר שלי היה בעזה, וכשהמון ילדים של משפחות אחרות היו שם, שמעתי מצד אחד אנשים שאומרים: “נמות ולא נתגייס”, ומהצד השני אמירות קשות על חיילי צה”ל, כאילו הם פועלים מתוך רוע. שמעתי גם מנהיגים שלא גינו את האויבים שלנו ופגעו במדינת ישראל ובחייליה מעל במת הכנסת. יש מחלוקות לגיטימיות במדינה דמוקרטית. יש ויכוחים על הדרך, על מדיניות ועל תפיסת עולם. אבל יש גם קווים שאסור לחצות. מי שלא מוכן להיות חלק מהאחריות למדינה הזאת, ומי שמטיל דופי מוסרי בחיילים שלנו בצורה כזאת, לא יכול להחזיק מדינה שלמה בגרון. אנחנו צריכים ממשלה רחבה בדיוק כדי שלא נהיה תלויים בקצוות האלה. אני פחות מתעניין בשמות ויותר בשאלה מי מנהל את המדינה, באילו ערכים ולאן הוא מוביל אותה. לכן אני מבקש מכולכם: אל תבחרו במפלגה שלא מתחייבת לפעול להקמת ממשלה רחבה ויציבה. אנחנו חייבים להפסיק להעמיק את השסעים בינינו לפני שנגיע שוב למקום של מלחמת אחים. יש כל כך הרבה אנשים טובים, ראויים ואחראים שיכולים להיות חלק מהנהגת המדינה. אסור לנו להשאיר אותם בחוץ רק בגלל פוליטיקה של מחנות. ואני מבקש את אותו הדבר גם מהמדינה עצמה מי שצה”ל צריך בצבא, ישרת בצבא. מי שמתאים לשירות אחר, יתרום בשירות לאומי או אזרחי. אפשר וצריך לדבר על חריגים אמיתיים, אבל אי אפשר לבנות שיטה שלמה על פטור. אני לא מזלזל לרגע בתורה ובמי שבוחר ללמוד אותה. אני רק יודע שבאותו זמן שעומר שלי היה בתוך עזה, הוא היה צריך עוד לוחמים לידו. אלה לא שני דברים שצריכים להילחם אחד בשני. אני אומר שהמלחמה לימדה אותנו משהו שאי אפשר להתעלם ממנו: צה”ל צריך אנשים, והמדינה צריכה שכל אזרחיה יהיו חלק מהאחריות עליה. מגיעה לנו הנהגה שמחברת ולא מפלגת. ממשלה רחבה, ציונית, אחראית וממלכתית. מדינה שבה המטרה היא טובת ישראל, ולא הישרדותו של אף מחנה. אסור שמדינת ישראל תהיה תלויה בקצוות. מגיע לנו יותר. ומעל הכול, אנחנו חייבים לבנות כאן מדינה שנהיה ראויים לה, ושגם הילדים שלנו יהיו גאים בה עם ישראל חי 🇮🇱

Oren Smadga

45,555 Aufrufe • vor 18 Tagen

מסתובב ברשת קטע עם האחים של שורד השבי, עמרי מירן המזוהים עם פורום תקווה שבו הם אומרים שואבא שלהם דני מירן שקראתי לו תמיד: הצ׳יף של מטה משפחות החטופים, נחטף ע״י המטה. כן, אני יודעת שדני בשבועות האחרונים כועס על המטה, אבל מה שהאחים של עמרי עושים עכשיו הוא בלתי נסלח. הייתי לצד דני בשנה הראשונה, אפשר להגיד הכל אבל אף אחד לא חטף את דני מירן שהיה עטוף כפי שהמדינה בראשות בנימין נתניהו לא דאגה לעטוף. לא רק עטוף, דאגו לו לכל מה שהיה צריך במקום שהמדינה לא הייתה. וגם נתנה לו במה לזעוק את זעקתו. ובמילים שלו ויש מספיק תיעודים שיעידו על כך. אבל זאת לא הנקודה. מה שחמור זה שרק לפני חמישה ימים פרסם מתי טוכפלד שבנימין נתניהו מתכנן מתקפה חריפה על מטה החטופים והאחים מירן הם כנראה חלק מהתוכנית ונראה שהם גררו את אבא שלהם למשפט שלמה. יפה שדני, אבא שלהם סלח להם על שבירכו בראיון לעודד בן עמי את לישי ואותו על היותם סוכנים של החמאס! לא פחות! אבל זה בעיקר מעיד עליו ולא עליהם. לחשוב שאח שלהם והאזרח עמרי מירן שב אחרי שנתיים בשבי וצריך עכשיו להתמודד עם הקרע המשפחתי הזה שצף ומונע רק מאינטרסים פוליטיים זה מחריד. ובטח לא עוזר לשיקום של עמרי. אני לא מתכוונת לתת לבנימין נתניהו להצליח במתקפה שלוחת הרסן שלו בצורה הצינית והאכזרית הזאת. ולגבי הסרטונים של החטופים ששודרו או חלקים מהם שודרו, ״המחיר״ של החטופים שנחטפו במשמרת של בנימין נתניהו לא היה נמוך יותר או יקר יותר אם הם היו משודרים או לא. הדרישות של חמאס היו ברורות מההתחלה. מדינת ישראל והעומד בראשה הפסידו ב 7 באוקטובר לארגון טרור שמומן על ידי בנימין נתניהו ועל הפסד משלמים. מדינת ישראל שילמה במחיר של חיי אזרחים, לוחמים וחטופים שחלקם נרצחו וחלקם נמקו שנתיים בשבי החמאס. והכי עצוב, חלקם שילמו בחייהם רק בגלל מלחמת ההישרדות של ממשלת הימין ימין משיחי עד שטראמפ שם לזה סוף. ועוד דבר, אילולא מטה החטופים, עמרי לא היה רואה את אבא שלו, את אשתו והבנות והיה חושב שמדינת ישראל הפקירה אותו למות. נפשית, וזה היה כנראה משרת את נתניהו והאחים. עמרי היה מגיע במצב גרוע. הרבה יותר גרוע. והוא הגיע במצב טוב. דני אמר את זה הערב. ודני גם אמר שהוא ממשיך עד שאחרון החטופים ישוב. ולא פחות חשוב, ערוץ 24 פרסם רק פרומו של הראיון שממנו ניתן להבין כאילו דני חושב כמו הבנים שלו. את מה שהשיב דני עוד לא שמענו. תחושה שגם הערוץ ומי שערכה את הראיון נווה דרומי, לוקחים חלק בתוכנית של בנימין נתניהו בהינדוס התודעה. כי הפרומו כבר רץ וההשפעה שלו ברורה. (גילוי נאות, הייתי חלק ממטה משפחות החטופים על בסיס יום יומי 24/7 חצי שנה ראשונה שלאחר ה 7 באוקטובר והמשכתי את המאבק לעסקה, הפסקת המלחמה והשבת החטופים בכל דרך שיכולתי.) הנה כמה דברים שהיה לדני מירן להגיד על החברים של האחים מירן, תומכי נתניהו, אלה שעשו לו אצבע משולשת וקראו לו בוגד רק בגלל היותו אבא של חטוף. אוהבים אותך דני מירן ושמחים שעמרי בבית עם לישי והבנות. זהו 💛🎗️
2:51

מסתובב ברשת קטע עם האחים של שורד השבי, עמרי מירן המזוהים עם פורום תקווה שבו הם אומרים שואבא שלהם דני מירן שקראתי לו תמיד: הצ׳יף של מטה משפחות החטופים, נחטף ע״י המטה. כן, אני יודעת שדני בשבועות האחרונים כועס על המטה, אבל מה שהאחים של עמרי עושים עכשיו הוא בלתי נסלח. הייתי לצד דני בשנה הראשונה, אפשר להגיד הכל אבל אף אחד לא חטף את דני מירן שהיה עטוף כפי שהמדינה בראשות בנימין נתניהו לא דאגה לעטוף. לא רק עטוף, דאגו לו לכל מה שהיה צריך במקום שהמדינה לא הייתה. וגם נתנה לו במה לזעוק את זעקתו. ובמילים שלו ויש מספיק תיעודים שיעידו על כך. אבל זאת לא הנקודה. מה שחמור זה שרק לפני חמישה ימים פרסם מתי טוכפלד שבנימין נתניהו מתכנן מתקפה חריפה על מטה החטופים והאחים מירן הם כנראה חלק מהתוכנית ונראה שהם גררו את אבא שלהם למשפט שלמה. יפה שדני, אבא שלהם סלח להם על שבירכו בראיון לעודד בן עמי את לישי ואותו על היותם סוכנים של החמאס! לא פחות! אבל זה בעיקר מעיד עליו ולא עליהם. לחשוב שאח שלהם והאזרח עמרי מירן שב אחרי שנתיים בשבי וצריך עכשיו להתמודד עם הקרע המשפחתי הזה שצף ומונע רק מאינטרסים פוליטיים זה מחריד. ובטח לא עוזר לשיקום של עמרי. אני לא מתכוונת לתת לבנימין נתניהו להצליח במתקפה שלוחת הרסן שלו בצורה הצינית והאכזרית הזאת. ולגבי הסרטונים של החטופים ששודרו או חלקים מהם שודרו, ״המחיר״ של החטופים שנחטפו במשמרת של בנימין נתניהו לא היה נמוך יותר או יקר יותר אם הם היו משודרים או לא. הדרישות של חמאס היו ברורות מההתחלה. מדינת ישראל והעומד בראשה הפסידו ב 7 באוקטובר לארגון טרור שמומן על ידי בנימין נתניהו ועל הפסד משלמים. מדינת ישראל שילמה במחיר של חיי אזרחים, לוחמים וחטופים שחלקם נרצחו וחלקם נמקו שנתיים בשבי החמאס. והכי עצוב, חלקם שילמו בחייהם רק בגלל מלחמת ההישרדות של ממשלת הימין ימין משיחי עד שטראמפ שם לזה סוף. ועוד דבר, אילולא מטה החטופים, עמרי לא היה רואה את אבא שלו, את אשתו והבנות והיה חושב שמדינת ישראל הפקירה אותו למות. נפשית, וזה היה כנראה משרת את נתניהו והאחים. עמרי היה מגיע במצב גרוע. הרבה יותר גרוע. והוא הגיע במצב טוב. דני אמר את זה הערב. ודני גם אמר שהוא ממשיך עד שאחרון החטופים ישוב. ולא פחות חשוב, ערוץ 24 פרסם רק פרומו של הראיון שממנו ניתן להבין כאילו דני חושב כמו הבנים שלו. את מה שהשיב דני עוד לא שמענו. תחושה שגם הערוץ ומי שערכה את הראיון נווה דרומי, לוקחים חלק בתוכנית של בנימין נתניהו בהינדוס התודעה. כי הפרומו כבר רץ וההשפעה שלו ברורה. (גילוי נאות, הייתי חלק ממטה משפחות החטופים על בסיס יום יומי 24/7 חצי שנה ראשונה שלאחר ה 7 באוקטובר והמשכתי את המאבק לעסקה, הפסקת המלחמה והשבת החטופים בכל דרך שיכולתי.) הנה כמה דברים שהיה לדני מירן להגיד על החברים של האחים מירן, תומכי נתניהו, אלה שעשו לו אצבע משולשת וקראו לו בוגד רק בגלל היותו אבא של חטוף. אוהבים אותך דני מירן ושמחים שעמרי בבית עם לישי והבנות. זהו 💛🎗️

🇮🇱חגית קלימן - Hagit Klaiman🇮🇱

38,237 Aufrufe • vor 11 Monaten

פרס או קנס? דל״פ: העלאת הפטור ממע״מ ביבוא עד 150 דולר לא מסייעת לטיפול ביוקר המחייה, בדיוק הפוך, את כל הפטורים ממע״מ צריך לבטל ובמקביל אפשר להוריד את שיעור המע״מ על כלל המוצרים והשירותים בעד - 2.5%, כך ששיעור המע״מ הכללי יעמוד על 15.5% אחוזים לדוגמא. בעיני לא מדובר ״בהטבה לציבור״ יש כאן מס מחופש זו לא מתנה - זה קנס! הצעד הזה גורם לפגיעה בתחרות בעיקר בשחקנים קטנים ולפגיעה חמורה בתחרות. ״ההטבה״ נועדה כדי להסיח את דעת הקהל ואת השיח הציבורי מהבעיות האמיתיות שגורמות ליוקר המחייה, הנטל האמיתי והכבד ביותר על הציבור הן הוצאות ממשלתיות שאינן נחוצות, משרדים מנופחים, ג׳ובים מונפצים, עשרות משרדי ממשלה מיותרים שיוצרים רגולציה עודפת ובירוקרטיה מטורפת, מכסים מכסות, חסימת יבוא וכן הלאה כל אלו מייצרים נטל כבד על הציבור בכלל ועל בעלי העסקים בפרט, אבל המלחמה הזו קשה ודורשת מאמץ, אז עושים מה שקל. בשנת בחירות בוחרים בפופוליזם זול שיעלה לנו הרבה מאוד כסף אחר כך. ״ההטבה״ הזו תוריד את המחיר על מוצרים שנמכרים בחול אבל היא לא מפחיתה את יוקר המחיה ובעיקר מתגלגלת לעשירון העליון ולעשירים. העניים מטבע הדברים מכניסים פחות ומוציאים פחות ולכן יהנו מהפטור הזה הכי מעט, אבל כדי לממן הוצאה של 3 מיליארד שקלים בשנה המדינה תקצץ להם עוד בשירותים ובטיפולים, למה? כי שר האוצר לא באמת מצא עץ כסף, את הכסף הזה יצטרכו לגבות מהציבור במקום אחר, יש כבר תוכניות במשרד האוצר להעלאות את שיעור המע״מ ל - 19% בין היתר כדי לממן את הפטור האווילי הזה שנועד למשוך מצביעים שוחד בחירות, או כלכלת בחירות אני כבר לא יודע איך לקרוא לזה. כדי להלחם במונופולים וביוקר המחייה דרושה תחרות, הצעד של סמוטריץ טוב למונופולים, הראל ויזל יכול לפתוח שמפנייה, גם אם הוא יגיד לכם משהו אחר הממשלה פשוט מסלקת מדרכו תחרות ופוגעת באופן ישיר בעסקים קטנים, ביבואנים קטנים ובחנויות הרחוב. ברכות לזוכה המאושר. מי שהופכים את המשק הישראלי לתוסס ומעניין הם העסקים הקטנים והבינוניים שמעסיקים 64% מהמועסקים במשק הישראלי והם הולכים לשלם את המחיר הכבד ביותר. הם והעובדים שלהם. ממש בעוד כמה ימים ינואר 2026, אתם תקומו בבוקר ותגלו באיחור של שנה שהכל עולה, החשמל עולה, מים עולה, ארנונה עולה בכל הארץ עם עליות חריגות בארנונה על עסקים שממילא משלמים ארנונה פסיכית עד פי 10 ממחיר הארנונה למגורים באותו איזור, אם שאלתם את עצמכם למה יקר פה לחישוב הארנונה לעסקים יש חלק מרכזי ביוקר המחייה וגם ביוקר הדיור, תגלו שינוי בדמי המנגנון לתשלום ביטוח לאומי, בשנה הבאה נשלם הרבה יותר מיסים. נקבל הרבה פחות שירותים ומוצרים, הקפאת עדכון מדרגות מס הכנסה, הקפאת נקודות הזיכוי, הקפאת קצבאות הילדים וחיסכון לכל ילד, ושורה של מסים חדשים או מתוכננים בתחומי טיסות, תיירות ועוד. אם רוצים להוריד מחירים ובפרט מע״מ צריך לטפל בגורמים שהפכו את המע״מ מ - 7% לפני ארבעה עשורים ל - 18% אחוזים היום. חלק מהגורמים הם פטורים ״והטבות״ מוגזמות ופופוליסטיות שממשלות וחברי כנסת העמיסו על הציבור במהלך השנים. חלק גדול יותר מהסיבות הן הוצאות ממשלתיות שאינן נחוצות וחלק משמעותי נוסף זו בירוקרטיה אין סופית וחסמים שהממשלה מציבה ומגנה בעצמה על מונופולים דורסניים וקרטלים בריונים. הדרג המקצועי באוצר מתנגד, כל כל כלכלן שמכבד את עצמו מתנגד (למעט שרלטן טיקטוק אחד) ה - OECD באופן מפורש ממליץ לישראל בדוחות שלו לבטל את כל הפטורים ממע״מ וליצור מע״מ אחיד בשיעור נמוך יותר, אבל כל אלו לא חשובים לממשלה שדוהרת עם הראש בקיר מה שבטוח שאנחנו נשלם את המחיר. אם זה פרס או קנס תחליטו לבד.
2:35

פרס או קנס? דל״פ: העלאת הפטור ממע״מ ביבוא עד 150 דולר לא מסייעת לטיפול ביוקר המחייה, בדיוק הפוך, את כל הפטורים ממע״מ צריך לבטל ובמקביל אפשר להוריד את שיעור המע״מ על כלל המוצרים והשירותים בעד - 2.5%, כך ששיעור המע״מ הכללי יעמוד על 15.5% אחוזים לדוגמא. בעיני לא מדובר ״בהטבה לציבור״ יש כאן מס מחופש זו לא מתנה - זה קנס! הצעד הזה גורם לפגיעה בתחרות בעיקר בשחקנים קטנים ולפגיעה חמורה בתחרות. ״ההטבה״ נועדה כדי להסיח את דעת הקהל ואת השיח הציבורי מהבעיות האמיתיות שגורמות ליוקר המחייה, הנטל האמיתי והכבד ביותר על הציבור הן הוצאות ממשלתיות שאינן נחוצות, משרדים מנופחים, ג׳ובים מונפצים, עשרות משרדי ממשלה מיותרים שיוצרים רגולציה עודפת ובירוקרטיה מטורפת, מכסים מכסות, חסימת יבוא וכן הלאה כל אלו מייצרים נטל כבד על הציבור בכלל ועל בעלי העסקים בפרט, אבל המלחמה הזו קשה ודורשת מאמץ, אז עושים מה שקל. בשנת בחירות בוחרים בפופוליזם זול שיעלה לנו הרבה מאוד כסף אחר כך. ״ההטבה״ הזו תוריד את המחיר על מוצרים שנמכרים בחול אבל היא לא מפחיתה את יוקר המחיה ובעיקר מתגלגלת לעשירון העליון ולעשירים. העניים מטבע הדברים מכניסים פחות ומוציאים פחות ולכן יהנו מהפטור הזה הכי מעט, אבל כדי לממן הוצאה של 3 מיליארד שקלים בשנה המדינה תקצץ להם עוד בשירותים ובטיפולים, למה? כי שר האוצר לא באמת מצא עץ כסף, את הכסף הזה יצטרכו לגבות מהציבור במקום אחר, יש כבר תוכניות במשרד האוצר להעלאות את שיעור המע״מ ל - 19% בין היתר כדי לממן את הפטור האווילי הזה שנועד למשוך מצביעים שוחד בחירות, או כלכלת בחירות אני כבר לא יודע איך לקרוא לזה. כדי להלחם במונופולים וביוקר המחייה דרושה תחרות, הצעד של סמוטריץ טוב למונופולים, הראל ויזל יכול לפתוח שמפנייה, גם אם הוא יגיד לכם משהו אחר הממשלה פשוט מסלקת מדרכו תחרות ופוגעת באופן ישיר בעסקים קטנים, ביבואנים קטנים ובחנויות הרחוב. ברכות לזוכה המאושר. מי שהופכים את המשק הישראלי לתוסס ומעניין הם העסקים הקטנים והבינוניים שמעסיקים 64% מהמועסקים במשק הישראלי והם הולכים לשלם את המחיר הכבד ביותר. הם והעובדים שלהם. ממש בעוד כמה ימים ינואר 2026, אתם תקומו בבוקר ותגלו באיחור של שנה שהכל עולה, החשמל עולה, מים עולה, ארנונה עולה בכל הארץ עם עליות חריגות בארנונה על עסקים שממילא משלמים ארנונה פסיכית עד פי 10 ממחיר הארנונה למגורים באותו איזור, אם שאלתם את עצמכם למה יקר פה לחישוב הארנונה לעסקים יש חלק מרכזי ביוקר המחייה וגם ביוקר הדיור, תגלו שינוי בדמי המנגנון לתשלום ביטוח לאומי, בשנה הבאה נשלם הרבה יותר מיסים. נקבל הרבה פחות שירותים ומוצרים, הקפאת עדכון מדרגות מס הכנסה, הקפאת נקודות הזיכוי, הקפאת קצבאות הילדים וחיסכון לכל ילד, ושורה של מסים חדשים או מתוכננים בתחומי טיסות, תיירות ועוד. אם רוצים להוריד מחירים ובפרט מע״מ צריך לטפל בגורמים שהפכו את המע״מ מ - 7% לפני ארבעה עשורים ל - 18% אחוזים היום. חלק מהגורמים הם פטורים ״והטבות״ מוגזמות ופופוליסטיות שממשלות וחברי כנסת העמיסו על הציבור במהלך השנים. חלק גדול יותר מהסיבות הן הוצאות ממשלתיות שאינן נחוצות וחלק משמעותי נוסף זו בירוקרטיה אין סופית וחסמים שהממשלה מציבה ומגנה בעצמה על מונופולים דורסניים וקרטלים בריונים. הדרג המקצועי באוצר מתנגד, כל כל כלכלן שמכבד את עצמו מתנגד (למעט שרלטן טיקטוק אחד) ה - OECD באופן מפורש ממליץ לישראל בדוחות שלו לבטל את כל הפטורים ממע״מ וליצור מע״מ אחיד בשיעור נמוך יותר, אבל כל אלו לא חשובים לממשלה שדוהרת עם הראש בקיר מה שבטוח שאנחנו נשלם את המחיר. אם זה פרס או קנס תחליטו לבד.

💙Abir Kara אביר קארה

12,872 Aufrufe • vor 9 Monaten

אתמול קיבלנו אות חיים נוסף מעמרי שלנו. תמיד אמרתי ותמיד ידעתי עמרי שורד. הוא שורד בשבי. הוא שורד בחיים. יש לו למה. יש לו שתי בנות רוני ועלמא שהוא צריך להחזיק עבורן ובשבילן. לראות אותו שנה אחרי הפעם הקודמת נתן אוויר. עוד קצת אוויר. לראות אותו ככה היה גם קשה מנשוא. שפוף, חיוור, רזה וממצמץ. האיש שלי שסימן ההיכר שלו הוא הניצוץ בעיניים והחיוך הענק כבוי וסובל. הימים האלו שבין יום השואה ליום העצמאות תמיד קשים אך השנה קשים עוד יותר. עמרי ואיתו 58 בני ערובה נוספים נרקבים במנהרות. במרחק של כ- 700 מ' מהמקום בו אנו עומדים. הם זועקים, מתחננים, משוועים לעזרה. בחודשים האחרונים אני מגיעה לפה די הרבה. למקום שהוא בית. למקום שהיה גן עדן והפך לגיהינום. פה ישבנו אנחנו כבני ערובה. צפה עמרי נחטף אל מול עיננו. ופה אני מרגישה הכי קרובה אליו. 566 ימים ואני עדיין מחכה שיבואו ויצילו אותנו. אני קוראת מפה למקבלי ההחלטות - די! מלחמה היא לא המטרה. היא האמצעי. סיימו את המלחמה החזירו אלינו את כולם ללא סלקציות ללא קטגוריות. החיים למשפחותיהם לשיקום והחללים והנרצחים לקבר ראוי באדמת ישראל. מה שצריך עכשיו זה אומץ. אומץ לומר את האמת - מיצינו את המלחמה. הגיע הזמן לקבל החלטות אמיצות ולגלות מנהיגות. לחשוב על טובת המדינה. אין ניצחון ואין עצמאות בלי החזרת כל החטופים. חמאס מנסה לפלג אותנו. לסכסך ביננו, אבל אנחנו יודעים את האמת: רוב הציבור הישראלי תומך בהסכם אחד לשחרור כל החטופים. רוב העם תומך בזה והגיע הזמן שזה יקרה. האויבים שלנו רוצים שנמשיך לריב, אבל עם ישראל רוצה שהחטופים יהיו בבית ושנוכל לנשום, להשתקם, לבנות ולהתחיל לחיות מחדש. אני יודעת שעמרי ראה את ההצהרה שלנו לפני שנה וברשותכם אפנה אליו עכשיו בתקווה שגם הפעם ישמע אותנו: עמרילי אהוב שלי אתה תופעת טבע נכנסת לסנטר שלך לפני שנה וחצי ואתה עדיין נמצא בו. אהוב שלי אני יודעת שאתה מתגעגע אני יודעת שקשה... רוני ועלמא גדלות, ויפות, וחכמות, ומצחיקות ושואלות כל יום- מתי אבא עמרי יחזור מעזה? עמרילי אני מבטיחה לך אתה עוד תשמע את המילה אבא אתה עוד תראה את רוני ועלמא רצות לעברך. אני מבטיחה לך כמו לפני 566 ימים גם היום- אני מחכה לך אני שומרת על הבנות שלנו ואני אוהבת אותך!
3:32

אתמול קיבלנו אות חיים נוסף מעמרי שלנו. תמיד אמרתי ותמיד ידעתי עמרי שורד. הוא שורד בשבי. הוא שורד בחיים. יש לו למה. יש לו שתי בנות רוני ועלמא שהוא צריך להחזיק עבורן ובשבילן. לראות אותו שנה אחרי הפעם הקודמת נתן אוויר. עוד קצת אוויר. לראות אותו ככה היה גם קשה מנשוא. שפוף, חיוור, רזה וממצמץ. האיש שלי שסימן ההיכר שלו הוא הניצוץ בעיניים והחיוך הענק כבוי וסובל. הימים האלו שבין יום השואה ליום העצמאות תמיד קשים אך השנה קשים עוד יותר. עמרי ואיתו 58 בני ערובה נוספים נרקבים במנהרות. במרחק של כ- 700 מ' מהמקום בו אנו עומדים. הם זועקים, מתחננים, משוועים לעזרה. בחודשים האחרונים אני מגיעה לפה די הרבה. למקום שהוא בית. למקום שהיה גן עדן והפך לגיהינום. פה ישבנו אנחנו כבני ערובה. צפה עמרי נחטף אל מול עיננו. ופה אני מרגישה הכי קרובה אליו. 566 ימים ואני עדיין מחכה שיבואו ויצילו אותנו. אני קוראת מפה למקבלי ההחלטות - די! מלחמה היא לא המטרה. היא האמצעי. סיימו את המלחמה החזירו אלינו את כולם ללא סלקציות ללא קטגוריות. החיים למשפחותיהם לשיקום והחללים והנרצחים לקבר ראוי באדמת ישראל. מה שצריך עכשיו זה אומץ. אומץ לומר את האמת - מיצינו את המלחמה. הגיע הזמן לקבל החלטות אמיצות ולגלות מנהיגות. לחשוב על טובת המדינה. אין ניצחון ואין עצמאות בלי החזרת כל החטופים. חמאס מנסה לפלג אותנו. לסכסך ביננו, אבל אנחנו יודעים את האמת: רוב הציבור הישראלי תומך בהסכם אחד לשחרור כל החטופים. רוב העם תומך בזה והגיע הזמן שזה יקרה. האויבים שלנו רוצים שנמשיך לריב, אבל עם ישראל רוצה שהחטופים יהיו בבית ושנוכל לנשום, להשתקם, לבנות ולהתחיל לחיות מחדש. אני יודעת שעמרי ראה את ההצהרה שלנו לפני שנה וברשותכם אפנה אליו עכשיו בתקווה שגם הפעם ישמע אותנו: עמרילי אהוב שלי אתה תופעת טבע נכנסת לסנטר שלך לפני שנה וחצי ואתה עדיין נמצא בו. אהוב שלי אני יודעת שאתה מתגעגע אני יודעת שקשה... רוני ועלמא גדלות, ויפות, וחכמות, ומצחיקות ושואלות כל יום- מתי אבא עמרי יחזור מעזה? עמרילי אני מבטיחה לך אתה עוד תשמע את המילה אבא אתה עוד תראה את רוני ועלמא רצות לעברך. אני מבטיחה לך כמו לפני 566 ימים גם היום- אני מחכה לך אני שומרת על הבנות שלנו ואני אוהבת אותך!

Lishay Miran-Lavi

43,552 Aufrufe • vor 1 Jahr