Video wird geladen...

Video konnte nicht geladen werden

Beim Laden dieses Videos ist ein Problem aufgetreten. Dies könnte an einem vorübergehenden Netzwerkproblem liegen oder das Video ist möglicherweise nicht verfügbar.

הנה הצעה מה לעשות עם הכספים המוקפאים של רשות הטרור הפלסטינית, ואם צריך, אפשר לקחת לאבו מאזן עוד כמה שקלים: צפו ושתפו! #עוצמה_יהודית #הגירה_מרצון

חנמאל דורפמן

3,466 subscribers

11,109 Aufrufe • vor 15 Tagen •via X (Twitter)

#עוצמה_יהודית #הגירה_מרצון

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

31 Kommentare

Profilbild von Tomer Balan

Tomer Balanvor 15 Tagen

הנה הצעה שתדפוק רטיו לעצמך ותחזור לגבעה ממנה יצאת אחרי שבמשמרת שלכם נרצחו 1260 ישראלים כי התמקדתם בבגץ במקום בחמאס

Profilbild von Daniel_Ohana

Daniel_Ohanavor 15 Tagen

חנניה, תראה מה הבאתם עלינו.

Profilbild von Barak ⁦

Barak ⁦vor 15 Tagen

לא סייעתם לפליטים, לא סייעתם לחיילים, לא עזרתם לאזרחים. מימנתם טרור ומוות. עודדתם וחיפשתם מחבלים. אלף ימי כיפור לא יעזרו לך ולשר העבריין תומך ארגון הטרור שלך

Profilbild von Tess Hashiloni

Tess Hashilonivor 15 Tagen

ילד בן 5 יהגה תוכנית יותר פרקטית יא דביל

Profilbild von Mc ^¥

Mc ^¥vor 15 Tagen

לך לעזעזל

Profilbild von zico

zicovor 15 Tagen

עזוב...אכזבתם...נכנסתם לממשלה שהעבירה מזוודות לעזה ...ומשאיות לעזה...איזה ימין אתם ? עבר יותר כסף לעזה מבזמן שמר"צ היו בממשלה..

Profilbild von 🤟🏼Ronen Ben-Harosh 🖖🏼

🤟🏼Ronen Ben-Harosh 🖖🏼vor 15 Tagen

מצאת כבר מקום להשתין???

Profilbild von Dov

Dovvor 15 Tagen

הנה הצעה - לך לקברים שלהם להתחנן לסליחה.

Profilbild von Green eyes

Green eyesvor 15 Tagen

מוסד לעבריינים ?

Profilbild von Tomer Sela

Tomer Selavor 15 Tagen

עוד פופוליסט טיפש עם אפס יכולות ביצועיות

Profilbild von 2B || !2B

2B || !2Bvor 15 Tagen

הינה הצעה, בדוקאי שבכ תומכי טרור או עבריינים מורשעים לא יתנו עצות לעם שאיבד 1200 איש בטבח ו2000 איש כי הממשלה הזו היא בדיחה. אגב יש לך תנין בפיתה?

Profilbild von drorydror

drorydrorvor 15 Tagen

יר גנב נוכל סה לא הכסף שלך מה יש לכם החרדלים שאתם כאלה גנבים וחמדנים מוציאם שם רע ליהודים אתם

Profilbild von Laviethan

Laviethanvor 15 Tagen

במקביל: מעבירים מיליארדים לאויב החמאסניקי

Profilbild von בערל

בערלvor 15 Tagen

כששרקי הוריד את הפאות הוא גילה שהוא אוהב בנים

Profilbild von יניב שחר

יניב שחרvor 15 Tagen

לך תדחוף משהו,יא משתין בקיר

Profilbild von אלירז אוזן

אלירז אוזןvor 15 Tagen

חנמאל איזה פראייייר אתה ...למה גזרת את הפאותתתתת

Profilbild von imfP

imfPvor 15 Tagen

אתה נראה כמו הכלאה בתוך המשפחה. חננאל

Profilbild von Cohen Fani

Cohen Fanivor 15 Tagen

היי מי אתה? שמעתי שאתה מס 7 של עוצמה יהודית. האם שירתת בצבא? מדוע אין ערך בויקיפדיה ואי אפשר לדעת ולהכירך?

Profilbild von Roni Mor

Roni Morvor 15 Tagen

איך היה בחתונה שלך? מגניב לא? ואיך היה בשירות הצבאי? אה, לא עשית צבא. וגם בן גביר. ממש ברית המשרתים

Profilbild von mananddog

mananddogvor 15 Tagen

בוא נגנוב ונשדוד יא חתיכת בוגד במדינה

Profilbild von איציק אברהם

איציק אברהםvor 15 Tagen

מעניין מי במפלגה המטונפת של השמן העבריין הוא מלשן סייען שבכ ליברמן ושמפניה אמרו פעם שהם חושדים בשמן בן גביר

Profilbild von Lloyd

Lloydvor 15 Tagen

לא מבין אם זה מערכון של ערוץ הכיבוד או סרטון רציני

Profilbild von The Hard Truth

The Hard Truthvor 15 Tagen

חנמאל קופרמן הוא אפס משתמט שלא עשה צבא. ממש כמו בן גביר, כמו לימור סון הר מלך, כמו יוסי גולדברגר, וצחי אליהו.

Profilbild von ציפורי

ציפוריvor 15 Tagen

ווואי איזה ווירדו. תעשו איתו עוד ועוד סרטונים זה מבריח מצביעים

Profilbild von Golan Casp

Golan Caspvor 15 Tagen

@itamarbengvir

Profilbild von I.Israeli

I.Israelivor 15 Tagen

הטבח הגדול ביותר ביהודים מאז השואה והמחדל הביטחוני הגדול ביותר מקום המדינה רשום גם על שמך יא חלאה מטונפת גזען נקלה ונאלח

Profilbild von DoroT (Parody)

DoroT (Parody)vor 15 Tagen

נאצים בכנסת

Profilbild von Moshe.I

Moshe.Ivor 15 Tagen

🙃

Profilbild von ארי יני

ארי יניvor 15 Tagen

אם אפשר תציג את עצמך שנדע מי אתה ומה אתה רוצה

Profilbild von ווידי הפיראט הנורא

ווידי הפיראט הנוראvor 15 Tagen

חח קןרע אבל השאלה הכי חשובה למה הורדת את הפאות? האם שינית גישה דתית? זה אירוע גדול

Profilbild von ⚠️guybz46⚠️

⚠️guybz46⚠️vor 15 Tagen

גזען מרצון כהניסט מרצון לכאורה את נראה פסיכופת מרצון

Ähnliche Videos

ירון (שרלוט) זליכה ישב לשרלט את עצמו לדעת עכשיו בערוץ 14: ״פחית קולה עולה בישראל 11 שקלים. אתה יודע ינון למה היא לא עולה 12 שקלים? כי מי הבעלים של קוקה קולה, הוא גם הבעלים של ערוץ 12. זה ההון שלטון במדינה״. ירון, יש רק בעיה קטנה, זה לא המחיר. פחית קוקה קולה ביוחננוף עולה 3.96. ברמי לוי אפשר למצוא אותה עכשיו אפילו ב - 3.33 במבצע. במחסני השוק 3.49, סופר פארם ממש יקר 8.90 והכי יקר בילו 10 שקלים. לא 11 ולא ערוץ 12. מי שרוצה לטפל ביוקר המחיה צריך קודם כל לדעת כמה הדברים עולים, אחר כך להבין מה גרם להם לעלות כך, ורק אז לדעת מה צריך לעשות. לא הייתי נותן למי שלא יודע כמה עולה קולה, גבינה צהובה ביצים וחלב לטפל במשהו שהוא לא מבין בו.במיוחד אחרי שהוא התנגד נחרצות לרפורמת החלב, בסלולאר והמלט הוא בכלל ייצג טייקונים נגד הציבור, כשהוא עובד עבורם בתשלום. נגדנו. לזליכה יש הסבר מוכן לכל דבר הון שלטון, מונופולים, בעלי הון, ערוץ 12. כל מה שפופולרי להגיד באותו רגע. מה לעשות, כנראה שהמטרה היא לא להוריד מחירים אלא לקבל סידור עבודה בכנסת. מהשיט הזה כבר יש לנו מספיק.

ירון (שרלוט) זליכה ישב לשרלט את עצמו לדעת עכשיו בערוץ 14: ״פחית קולה עולה בישראל 11 שקלים. אתה יודע ינון למה היא לא עולה 12 שקלים? כי מי הבעלים של קוקה קולה, הוא גם הבעלים של ערוץ 12. זה ההון שלטון במדינה״. ירון, יש רק בעיה קטנה, זה לא המחיר. פחית קוקה קולה ביוחננוף עולה 3.96. ברמי לוי אפשר למצוא אותה עכשיו אפילו ב - 3.33 במבצע. במחסני השוק 3.49, סופר פארם ממש יקר 8.90 והכי יקר בילו 10 שקלים. לא 11 ולא ערוץ 12. מי שרוצה לטפל ביוקר המחיה צריך קודם כל לדעת כמה הדברים עולים, אחר כך להבין מה גרם להם לעלות כך, ורק אז לדעת מה צריך לעשות. לא הייתי נותן למי שלא יודע כמה עולה קולה, גבינה צהובה ביצים וחלב לטפל במשהו שהוא לא מבין בו.במיוחד אחרי שהוא התנגד נחרצות לרפורמת החלב, בסלולאר והמלט הוא בכלל ייצג טייקונים נגד הציבור, כשהוא עובד עבורם בתשלום. נגדנו. לזליכה יש הסבר מוכן לכל דבר הון שלטון, מונופולים, בעלי הון, ערוץ 12. כל מה שפופולרי להגיד באותו רגע. מה לעשות, כנראה שהמטרה היא לא להוריד מחירים אלא לקבל סידור עבודה בכנסת. מהשיט הזה כבר יש לנו מספיק.

💙Abir Kara אביר קארה

157,792 Aufrufe • vor 12 Tagen

חודש לפני מתקפת השבעה באוקטובר – עורך הדין גלעד שר, מראשי תנועת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, מותח ביקורת על היעדר "תכנון חלופות או הכנה של דעת הקהל לשלום", ואומר כי "אפשר להגיע לכולם [הישראלים והפלסטינים], ואפשר להכין, לתכנן ולטפל בתודעה של האנשים, במוכנות שלהם לקבל אופציה של שלום" ב-8 בספטמבר 2023, התארח עו"ד גלעד שר, מראשי תנועת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, בפודקאסט של טובי פולק, ולהלן קטע מדבריו: "תראה, כשנגיע לאיזושהי נקודה שבה תהיה באמת תודעה שהוכנה להיפרדות או לפיוס או להתנתקות מהאוכלוסייה הפלסטינית, כשנגיע לזה, אם נגיע לזה, תכף אני אדבר איתך איך מכינים את זה, אני אומר לך איך לדעתי צריך להכין את זה. אז כשתהיה הסכמה רחבה, בהקשר הזה, כמו שמדברים היום על הסכמה רחבה חלולה אחרת, אני מדבר על הסכמה רחבה אמיתית, בין סדר גודל של אנחנו בסך הכל 15 מיליון בני אדם, בין הירדן לבין הים התיכון, זה הכל. מה זה חמישה [עשר] מיליון בני אדם בשביל רשתות חברתיות? זה כלום, זה פסיק. אפשר להגיע אל כולם, אפשר להכין, אפשר לתכנן, אפשר לטפל בתודעה של האנשים, במוכנות שלהם לקבל אופציה של שלום, במקום אופציה של מצב א-נורמלי של סכסוך מדמם מתמשך, שבו יש צד אחד שהוא חזק, צד אחר שהוא חלש יותר, פחות מאורגן, עם ממשל איום ונורא, שמפעיל גם אמצעים של טרור על אזרחים, ולפעמים בביטויים רצחניים ביותר שאסור לקבל אותם, אבל הרוב, חוזר למה שאני מאמין בו ולמה שאני חושב שהוא גם, אני יודע שהוא נכון מבחינה עובדתית, הרוב בחברה הישראלית, הרוב בחברה הפלסטינית, היו מעדיפים מצב של שלום נורמלי בין שתי הישויות הלאומיות האלה. ומה שאנחנו עושים במשך כל השנים כמדינה, אנחנו יודעים לתכנן מבצעים צבאיים, אנחנו יודעים לבצע מבצעים צבאיים, לפעמים טוב יותר, לפעמים טוב פחות. אנחנו יודעים לתכנן עימותים חמושים עם גורמי טרור ולסכל טרור, ואנחנו יודעים להגיע רחוק מאוד עם כוחנו הצבאי והכל. אבל מתי בפעם האחרונה שמעת על תכנון של חלופות או של הכנה של דעת הקהל לשלום. שלום צריך גם לתכנן, שלום צריך לעבוד עליו, זה עבודה קשה שלום". סימוכין: 10 באוקטובר 2023 – עו"ד גלעד שר: "כמה קל ‘להשטיח את עזה’, ‘לכבוש’, ‘למוטט את חמאס’, ‘לשנות את המשוואה’. למילים ריקות אין מחיר. זה בדיוק מה שאויבינו רוצים. שצה"ל ידהר אל מלכודת-פתאים; מה להם [לממשלה] ולהימנעות ממלחמות שסופן ידוע מראש, להפעלה נכונה של מנופים לא-צבאיים ולתכנון יעיל". סימוכין:

חודש לפני מתקפת השבעה באוקטובר – עורך הדין גלעד שר, מראשי תנועת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, מותח ביקורת על היעדר "תכנון חלופות או הכנה של דעת הקהל לשלום", ואומר כי "אפשר להגיע לכולם [הישראלים והפלסטינים], ואפשר להכין, לתכנן ולטפל בתודעה של האנשים, במוכנות שלהם לקבל אופציה של שלום" ב-8 בספטמבר 2023, התארח עו"ד גלעד שר, מראשי תנועת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, בפודקאסט של טובי פולק, ולהלן קטע מדבריו: "תראה, כשנגיע לאיזושהי נקודה שבה תהיה באמת תודעה שהוכנה להיפרדות או לפיוס או להתנתקות מהאוכלוסייה הפלסטינית, כשנגיע לזה, אם נגיע לזה, תכף אני אדבר איתך איך מכינים את זה, אני אומר לך איך לדעתי צריך להכין את זה. אז כשתהיה הסכמה רחבה, בהקשר הזה, כמו שמדברים היום על הסכמה רחבה חלולה אחרת, אני מדבר על הסכמה רחבה אמיתית, בין סדר גודל של אנחנו בסך הכל 15 מיליון בני אדם, בין הירדן לבין הים התיכון, זה הכל. מה זה חמישה [עשר] מיליון בני אדם בשביל רשתות חברתיות? זה כלום, זה פסיק. אפשר להגיע אל כולם, אפשר להכין, אפשר לתכנן, אפשר לטפל בתודעה של האנשים, במוכנות שלהם לקבל אופציה של שלום, במקום אופציה של מצב א-נורמלי של סכסוך מדמם מתמשך, שבו יש צד אחד שהוא חזק, צד אחר שהוא חלש יותר, פחות מאורגן, עם ממשל איום ונורא, שמפעיל גם אמצעים של טרור על אזרחים, ולפעמים בביטויים רצחניים ביותר שאסור לקבל אותם, אבל הרוב, חוזר למה שאני מאמין בו ולמה שאני חושב שהוא גם, אני יודע שהוא נכון מבחינה עובדתית, הרוב בחברה הישראלית, הרוב בחברה הפלסטינית, היו מעדיפים מצב של שלום נורמלי בין שתי הישויות הלאומיות האלה. ומה שאנחנו עושים במשך כל השנים כמדינה, אנחנו יודעים לתכנן מבצעים צבאיים, אנחנו יודעים לבצע מבצעים צבאיים, לפעמים טוב יותר, לפעמים טוב פחות. אנחנו יודעים לתכנן עימותים חמושים עם גורמי טרור ולסכל טרור, ואנחנו יודעים להגיע רחוק מאוד עם כוחנו הצבאי והכל. אבל מתי בפעם האחרונה שמעת על תכנון של חלופות או של הכנה של דעת הקהל לשלום. שלום צריך גם לתכנן, שלום צריך לעבוד עליו, זה עבודה קשה שלום". סימוכין: 10 באוקטובר 2023 – עו"ד גלעד שר: "כמה קל ‘להשטיח את עזה’, ‘לכבוש’, ‘למוטט את חמאס’, ‘לשנות את המשוואה’. למילים ריקות אין מחיר. זה בדיוק מה שאויבינו רוצים. שצה"ל ידהר אל מלכודת-פתאים; מה להם [לממשלה] ולהימנעות ממלחמות שסופן ידוע מראש, להפעלה נכונה של מנופים לא-צבאיים ולתכנון יעיל". סימוכין:

Jonathan D. Halevi

14,318 Aufrufe • vor 1 Jahr

תראו מה קורה עכשיו בכניסה וביציאה מטייבה. חיילים ,שכבר מזהים אותי מפעמים קודמות ,החליטו לעשות שריר ודרשו שנציג תעודות זהות. לא הסכמנו, כי לחיילים אסור להפעיל עלינו סמכות ולעכב אזרחים בלי להזדהות בעצמם והם סירבו להזדהות. אז הם החליטו לתת לנו עונש. העמידו אותנו בצד, הזמינו משטרה, ובינתיים התחילו מופע כוח קטן משלהם. כל רכב נעצר. לאט. בזמן החופשי שלהם. נשקים שלופים, חיטוטים בבגאז׳ים, שאלות, עיכובים. תור עצום של מכוניות עומד ומחכה והם נהנים מכל רגע. אז הנה התמונות שלהם. ואם יש לכם ילדים בצבא, תדעו שזה מה שחלקם עושים: מתעללים באזרחים כדי שירגישו מה זה כיבוש. לא ביטחון. לא מניעת פיגוע. פשוט כוח, השפלה ושליטה. עם נשקים, חיוכים ותחושת חסינות מוחלטת. תסתכלו על הפנים שלהם. טוב לפחות לא אנסו אותנו כמו את משתתפי המשט..מותר להם לעכב אותנו 3 שעות אז עוד נראה.. צה״ל צריך עוד חיילים, אומרים לכם. וגם חייבים לגייס מיד את החרדים 🙃 בינתיים אסתי עושה לייב לעוקבים.

תראו מה קורה עכשיו בכניסה וביציאה מטייבה. חיילים ,שכבר מזהים אותי מפעמים קודמות ,החליטו לעשות שריר ודרשו שנציג תעודות זהות. לא הסכמנו, כי לחיילים אסור להפעיל עלינו סמכות ולעכב אזרחים בלי להזדהות בעצמם והם סירבו להזדהות. אז הם החליטו לתת לנו עונש. העמידו אותנו בצד, הזמינו משטרה, ובינתיים התחילו מופע כוח קטן משלהם. כל רכב נעצר. לאט. בזמן החופשי שלהם. נשקים שלופים, חיטוטים בבגאז׳ים, שאלות, עיכובים. תור עצום של מכוניות עומד ומחכה והם נהנים מכל רגע. אז הנה התמונות שלהם. ואם יש לכם ילדים בצבא, תדעו שזה מה שחלקם עושים: מתעללים באזרחים כדי שירגישו מה זה כיבוש. לא ביטחון. לא מניעת פיגוע. פשוט כוח, השפלה ושליטה. עם נשקים, חיוכים ותחושת חסינות מוחלטת. תסתכלו על הפנים שלהם. טוב לפחות לא אנסו אותנו כמו את משתתפי המשט..מותר להם לעכב אותנו 3 שעות אז עוד נראה.. צה״ל צריך עוד חיילים, אומרים לכם. וגם חייבים לגייס מיד את החרדים 🙃 בינתיים אסתי עושה לייב לעוקבים.

Roni 🦭🍅

20,994 Aufrufe • vor 4 Monaten

בכל הרצינות אני מציע לכל ישראלי שהמדינה יקרה לליבו לצפות כיצד דובר רשמי של ראש הממשלה אינו מסוגל לתת תשובה למראיין מהטלויזיה בנורווגיה אשר מפציר בו שישראל צריכה לממן ב-18 מיליארד דולר את שיקום עזה. בין היתר הוא עונה, ואני מצטט: "אין לי תשובה לתת לך כרגע כי אני לא רוצה להתחייב". זה העליבות הישראלית במלוא עוצמתה. כתבתי בציוץ למטה איך היה צריך לענות לחוצפן הנורווגי. אבל כאשר בממשלת ישראל יושבים אנשים כמו נתניהו וסמוטריץ' שבטוחים שעליינו לקחת אחריות כלכלית אזרחית על העזתים - זה מוביל לכל הצרות. כולל האשמות שישראל יורה על עזתים תמימים שבאים למחנות חלוקת האוכל שישראל הקימה עבורם בעזה. כל עוד לא נפמים שעזה ואוכלוסייתה אינה אחריות של ישראל וכי עזה היא מדינת אויב הפועלת להשמידנו (אלוהים. בי נשבעתי שכתבתי זאת ב 2011, 2012, 2014, 2021 - המאמרים עוד ברשת) - כל עוד לא נדע להגדיר נכון מה יחסינו עם מדינת עזה - אז נישאר בטמטום הזה שבו אנו תמיד אשמים ומממנים את הטרור וההסתה נגדנו. מקווה שממשלה חדשה בלי סמוטריץ' ובן גביר תדע להגדיר את עזה וקטאר כמדינות אויב. אשמח לדעת מה חושב יונתן אוריך על הצעתי. ביינתים כדאי שיעשה קצת סדר עם התנהלות הדוברות של משרד ראש הממשלה - שידעו לענות לטלויזיה של אוסלו בצורה יותר חותרת למגע ולא מלאת התחמקויות כמו פה:

בכל הרצינות אני מציע לכל ישראלי שהמדינה יקרה לליבו לצפות כיצד דובר רשמי של ראש הממשלה אינו מסוגל לתת תשובה למראיין מהטלויזיה בנורווגיה אשר מפציר בו שישראל צריכה לממן ב-18 מיליארד דולר את שיקום עזה. בין היתר הוא עונה, ואני מצטט: "אין לי תשובה לתת לך כרגע כי אני לא רוצה להתחייב". זה העליבות הישראלית במלוא עוצמתה. כתבתי בציוץ למטה איך היה צריך לענות לחוצפן הנורווגי. אבל כאשר בממשלת ישראל יושבים אנשים כמו נתניהו וסמוטריץ' שבטוחים שעליינו לקחת אחריות כלכלית אזרחית על העזתים - זה מוביל לכל הצרות. כולל האשמות שישראל יורה על עזתים תמימים שבאים למחנות חלוקת האוכל שישראל הקימה עבורם בעזה. כל עוד לא נפמים שעזה ואוכלוסייתה אינה אחריות של ישראל וכי עזה היא מדינת אויב הפועלת להשמידנו (אלוהים. בי נשבעתי שכתבתי זאת ב 2011, 2012, 2014, 2021 - המאמרים עוד ברשת) - כל עוד לא נדע להגדיר נכון מה יחסינו עם מדינת עזה - אז נישאר בטמטום הזה שבו אנו תמיד אשמים ומממנים את הטרור וההסתה נגדנו. מקווה שממשלה חדשה בלי סמוטריץ' ובן גביר תדע להגדיר את עזה וקטאר כמדינות אויב. אשמח לדעת מה חושב יונתן אוריך על הצעתי. ביינתים כדאי שיעשה קצת סדר עם התנהלות הדוברות של משרד ראש הממשלה - שידעו לענות לטלויזיה של אוסלו בצורה יותר חותרת למגע ולא מלאת התחמקויות כמו פה:

Eyal Ofer אייל עופר

12,237 Aufrufe • vor 5 Tagen

אלי פיניש מגיב לסערה: "יו, איזה טעות. איזה טעות להיות אופטימי במדינה הזאת. תקשיבו, אכלו לי את הראש על הפוסט. ניסיתי להיות קצת אופטימי, להגיד מילה טובה. אם הבת שלי תחזור מהקייטנה עם ציור, אני אגיד לה 'כל הכבוד על הציור, איזה יופי של ציור עשית'. מה אני אגיד? מילה טובה. היא טרחה, היא עשתה, היא יצרה. לא, בוא נחשוב רגע מה היו מטרות הקייטנה, גלי, לפני שאני מחמיא לך על הציור. בוא נחשוב רגע מה היה צריך להיות, למה התכוונו בכלל... ניסינו להחליף... מה קרה? אנחנו בנויים על אופטימיות. אם לא הייתי אופטימי במקצוע שלי, הייתי נשאר כל החיים שלי בסלון עם בדיחות שחשבתי שהן מצחיקות. יצאתי, ובזכות זה הגעתי לאן שהגעתי – בזכות אופטימיות. איך אפשר שלא? איזה אופציה אחרת יש לנו אם לא להיות אופטימיים? משה רבנו היה גדול האופטימיים אם תחשבו על זה. הוא הגיע לים סוף, הוא אמר לעם שלם 'אני אקרע את הים לשניים, אנחנו נעבור בתוך המים'. אלוהים מסתכל עליו: 'הזוי, מה... איפה שמת אותי עכשיו? מה אתה נותן לי את המשימה הזאת? אתה גנוב? אתה לא אופטימי, אתה הזוי, לקחת פטריות'. אבל הוא אמר 'מה, אני אצא פארש מול עם שלם?'. הוא עכשיו הבטיח להם. הוא קרע את הים לשניים בזכות האופטימיות של משה. אתם מבינים מה הכוח של אופטימיות? מה אמרנו? כמה מילים טובות. אנשים טרחו, אנשים עשו. כל כך מרגש אותנו פתאום קצת אופטימיות? בהופעה שלי אני מארח בעיקר אנשים אופטימיים. פסימיים משלמים טיפה יותר, אז זה טוב לי כי זה מתקזז. יאללה."

אלי פיניש מגיב לסערה: "יו, איזה טעות. איזה טעות להיות אופטימי במדינה הזאת. תקשיבו, אכלו לי את הראש על הפוסט. ניסיתי להיות קצת אופטימי, להגיד מילה טובה. אם הבת שלי תחזור מהקייטנה עם ציור, אני אגיד לה 'כל הכבוד על הציור, איזה יופי של ציור עשית'. מה אני אגיד? מילה טובה. היא טרחה, היא עשתה, היא יצרה. לא, בוא נחשוב רגע מה היו מטרות הקייטנה, גלי, לפני שאני מחמיא לך על הציור. בוא נחשוב רגע מה היה צריך להיות, למה התכוונו בכלל... ניסינו להחליף... מה קרה? אנחנו בנויים על אופטימיות. אם לא הייתי אופטימי במקצוע שלי, הייתי נשאר כל החיים שלי בסלון עם בדיחות שחשבתי שהן מצחיקות. יצאתי, ובזכות זה הגעתי לאן שהגעתי – בזכות אופטימיות. איך אפשר שלא? איזה אופציה אחרת יש לנו אם לא להיות אופטימיים? משה רבנו היה גדול האופטימיים אם תחשבו על זה. הוא הגיע לים סוף, הוא אמר לעם שלם 'אני אקרע את הים לשניים, אנחנו נעבור בתוך המים'. אלוהים מסתכל עליו: 'הזוי, מה... איפה שמת אותי עכשיו? מה אתה נותן לי את המשימה הזאת? אתה גנוב? אתה לא אופטימי, אתה הזוי, לקחת פטריות'. אבל הוא אמר 'מה, אני אצא פארש מול עם שלם?'. הוא עכשיו הבטיח להם. הוא קרע את הים לשניים בזכות האופטימיות של משה. אתם מבינים מה הכוח של אופטימיות? מה אמרנו? כמה מילים טובות. אנשים טרחו, אנשים עשו. כל כך מרגש אותנו פתאום קצת אופטימיות? בהופעה שלי אני מארח בעיקר אנשים אופטימיים. פסימיים משלמים טיפה יותר, אז זה טוב לי כי זה מתקזז. יאללה."

Gil mishali גיל משעלי

69,699 Aufrufe • vor 5 Monaten

מארק אנדריסן שותף מייסד בקרן הון סיכון מהגדולות בעולם a16z: ״אני תמיד דוחף יזמים להעלות מחירים, להעלות מחירים, להעלות מחירים. אנחנו משקיעים הרבה זמן בעבודה עם החברות שלנו על תמחור, זה באמת שילוב קסום של אמנות ומדע, שהרבה חברות לא מתייחסות אליו ברצינות מספקת. עיקרון ליבה בתמחור הוא שלא לתמחר לפי עלות אם אפשר להימנע מזה. צריך לתמחר לפי ערך. במיוחד כשמוכרים לעסקים, צריך לתמחר כאחוז מהערך העסקי שאתם יוצרים.״ הוא נותן דוגמה לבניית AI שיכול לעשות את העבודה של מתכנת, עורך דין או רדיולוג: ״האם אפשר לתמחר לפי ערך ולקחת אחוז ממה שבעבר היה ממש בן אדם? או במילים אחרות, האם אפשר לתמחר לפי פריון שולי? אם אפשר לקחת רופא אנושי ולהפוך אותו להרבה יותר פרודוקטיבי בזכות AI, האם אפשר לתמחר כאחוז מהקפיצה בפרודוקטיביות? התפיסה הנאיבית לגבי תמחור היא שככל שהמחיר נמוך יותר, כך זה טוב יותר ללקוח. הדרך המתוחכמת יותר להסתכל על זה היא שמחירים גבוהים הם לעיתים טובים ללקוח, כי מחיר גבוה מאפשר לספק לשפר את המוצר מהר יותר. חברות עם מחירים ומרווחים גבוהים יכולות להשקיע יותר במחקר ופיתוח ולהפוך את המוצר לטוב יותר. רוב האנשים שקונים דברים לא מחפשים רק את המחיר הזול ביותר. הם רוצים משהו שעובד ממש טוב. זה מנוגד לאינטואיציה של הרבה מהנדסים. הרבה מהנדסים חושבים שיש קשר חד ממדי בין מחיר לערך. יש להם מודל מנטלי של מסחר כאילו הם מוכרים אורז או משהו כזה. כאילו: 'המוצר שלי קסום ואף אחד לא יכול לשכפל אותו, אבל אני צריך לתמחר אותו כמו סחורה.' לא, אתם לא. למעשה, בדיוק ההפך. אם תתמחרו גבוה, תוכלו לממן מאמצי מכירות ושיווק יקרים יותר, מה שאומר שיש לכם סיכוי גבוה יותר לנצח את השוק, מה שאומר שיש לכם סיכוי גבוה יותר לממן את כל המחקר, הפיתוח והרכישות שתרצו לעשות. לכן אנחנו תמיד מנסים להעביר אנשים למיינדסט דו ממדי, שבו מחירים גבוהים שווים צמיחה מהירה יותר." לפני שהקים עם בן הורוביץ׳ את a16z מארק הקים מספר חברות, המוכרת שבהן חברת Mosiac שלימים הפכה לNetscape שהיה דפדפן האינטרנט המוצלח הראשון בהיסטוריה. חברה שנמכרה ב1999 לAOL תמורת 4.3 מיליארד דולר ולאורך השנים נמחקה.

מארק אנדריסן שותף מייסד בקרן הון סיכון מהגדולות בעולם a16z: ״אני תמיד דוחף יזמים להעלות מחירים, להעלות מחירים, להעלות מחירים. אנחנו משקיעים הרבה זמן בעבודה עם החברות שלנו על תמחור, זה באמת שילוב קסום של אמנות ומדע, שהרבה חברות לא מתייחסות אליו ברצינות מספקת. עיקרון ליבה בתמחור הוא שלא לתמחר לפי עלות אם אפשר להימנע מזה. צריך לתמחר לפי ערך. במיוחד כשמוכרים לעסקים, צריך לתמחר כאחוז מהערך העסקי שאתם יוצרים.״ הוא נותן דוגמה לבניית AI שיכול לעשות את העבודה של מתכנת, עורך דין או רדיולוג: ״האם אפשר לתמחר לפי ערך ולקחת אחוז ממה שבעבר היה ממש בן אדם? או במילים אחרות, האם אפשר לתמחר לפי פריון שולי? אם אפשר לקחת רופא אנושי ולהפוך אותו להרבה יותר פרודוקטיבי בזכות AI, האם אפשר לתמחר כאחוז מהקפיצה בפרודוקטיביות? התפיסה הנאיבית לגבי תמחור היא שככל שהמחיר נמוך יותר, כך זה טוב יותר ללקוח. הדרך המתוחכמת יותר להסתכל על זה היא שמחירים גבוהים הם לעיתים טובים ללקוח, כי מחיר גבוה מאפשר לספק לשפר את המוצר מהר יותר. חברות עם מחירים ומרווחים גבוהים יכולות להשקיע יותר במחקר ופיתוח ולהפוך את המוצר לטוב יותר. רוב האנשים שקונים דברים לא מחפשים רק את המחיר הזול ביותר. הם רוצים משהו שעובד ממש טוב. זה מנוגד לאינטואיציה של הרבה מהנדסים. הרבה מהנדסים חושבים שיש קשר חד ממדי בין מחיר לערך. יש להם מודל מנטלי של מסחר כאילו הם מוכרים אורז או משהו כזה. כאילו: 'המוצר שלי קסום ואף אחד לא יכול לשכפל אותו, אבל אני צריך לתמחר אותו כמו סחורה.' לא, אתם לא. למעשה, בדיוק ההפך. אם תתמחרו גבוה, תוכלו לממן מאמצי מכירות ושיווק יקרים יותר, מה שאומר שיש לכם סיכוי גבוה יותר לנצח את השוק, מה שאומר שיש לכם סיכוי גבוה יותר לממן את כל המחקר, הפיתוח והרכישות שתרצו לעשות. לכן אנחנו תמיד מנסים להעביר אנשים למיינדסט דו ממדי, שבו מחירים גבוהים שווים צמיחה מהירה יותר." לפני שהקים עם בן הורוביץ׳ את a16z מארק הקים מספר חברות, המוכרת שבהן חברת Mosiac שלימים הפכה לNetscape שהיה דפדפן האינטרנט המוצלח הראשון בהיסטוריה. חברה שנמכרה ב1999 לAOL תמורת 4.3 מיליארד דולר ולאורך השנים נמחקה.

המחנך הפיננסי

13,279 Aufrufe • vor 8 Monaten

בדקה וקצת הזאת של יצחק פינדרוס בפודקאסט של נדב פרי Nadav Perry יש את זיקוק האבסורד של התפיסה החרדית והיחסים שלה למדינת ישראל - שילוב בלתי אפשרי בין אוטונומיה מוחלטת, בה למדינת ישראל אסור להתערב בכלום, אסור להגדיר בשום צורה מה הדרישה מהם כציבור, במקביל לדרישה מוחלטת להיות חלק מהחלוקה של כמו כולם. הרי כשפינדרוס מדבר על שינוי אמונה ותרבות באמצעות אמצעים משפטיים, על מה הוא מדבר? מישהו מעוניין בגזיזת פיאות של ילדים חרדים רכים? לאסור לימוד תורה? להטיל חובת אכילת חזיר בתשעה באב שחל ביום טוב שני של גלויות? מה בסך הכל דורשת אותה מדינה איומה שמבקשת, על פי פינדרוס, להעביר את החרדים על דתם? לקבוע שבעל המאה הוא בעל הדעה. רוצים לקבל תקצוב? יש לזה מחיר. המחיר הוא שמי שמקבל תקצוב מדינתי, לא יכול לעשות מה שבראש שלו. לא יכול לקיים אוטונומיה. לא יכול לדחות דרישות פדגוגיות, דרישות של חומר נדרש, מינימום לימודי אותו דורש הגורם המממן. מה שפינדרוס עושה, במכוון, הוא לערבב בין זכות שלילית לגיטימית (אתם לא תתערבו באמונות של הילדים שלי) לזכות חיובית לא מחויבת המציאות (אני אעשה מה בראש שלי ואתם תשלמו), וזאת הגדרה עדינה. פינדרוס אומר שאין שום מקום בגלובוס (לפחות הדמוקרטי) שמשנה בכוח אמונה של אנשים. אפשר לדון בזה, אבל מה שבטוח אין בגלובוס זאת מציאות בה קבוצה יודעת לדרוש, בלי להיות מוכנה להגדיר בשום צורה מה היא נותנת בתמורה, לא לפי הקריטריונים שלה, אלא לפי הקריטריונים של הצד הנותן. בכל העולם הדמוקרטי ושאינו, מי שמתעקש על מערכת חינוך אוטונומית, ללא דרישות וקריטריונים, לא מקבל תמיכה. קריטריונים ודרישות של תקצוב, בכל תחום, הם אלף בית של כל מדיניות הקצאה ציבורית. מי שמבקש כסף מדינתי, כפוף למנגנון המדינתי. בהכל. במה הוא מלמד, את מי הוא מקבל, מה ההכשרה של המורים המקצועיים בו, בדרישה שאם הוא אמור ללמד משהו, הוא אכן נלמד. הניתוק בין מימון לדרישות, ההתעקשות שלא צריך להיות קשר בין סבסוד למילוי אותן דרישות, אלו טענות כל כך אבסורדיות, שלא יאמן איך המסבירנים החרדים טוענים אותן שוב ושוב, ואפילו מוצאים פה ושם קהל. ובסוף, זה סיכום היחסים של החרדים בגלגולם הנוכחי עם מדינת ישראל. תפיסה של לקוחות במלון הכל כלול, שיכולים לקחת מכל הבא ליד, לקחת עוד המבורגר ועוד קבב מהבופה, ולא להבין למה דורשים מהם לשלם כמו כולם את החשבון. כמו בכל מערכת עם טרמפיסטים, זה יכול לעבוד לזמן מסוים, אבל כשהכמות של הטרמפיסטים הופכת לגדולה מדי, שיווי המשקל מופר, והסיפור נגמר. נגמר במימון, נגמר בכלכלה, נגמר בביטחון. יכולת הנשיאה של הציבורים האחרים פשוט נגמרה. אף אחד לא מתכוון להעביר חרדים על דתם. אף אחד לא מתכוון להתערב בתוכן הערכי במערכת החינוך שלהם. אף אחד לא רוצה לפגוע באורח חייהם. מה שדורשים מהחרדים הוא פשוט שותפות, כי אנחנו לא יכולים לסחוב את האירוע יותר. ואם הציבור החרדי ונציגיו לא מסוגלים להבין את הטיעון הכל כך פשוט הזה, אם הם מאמינים באמת ובתמים בעולם של זכויות ללא חובות, אז כרגע, לכל הפחות, צריך להבהיר להם בעדינות שיקחו צעד אחורה מהבופה. לא כי אנחנו נהנים מזה. אלא כי אין לנו ברירה.

בדקה וקצת הזאת של יצחק פינדרוס בפודקאסט של נדב פרי Nadav Perry יש את זיקוק האבסורד של התפיסה החרדית והיחסים שלה למדינת ישראל - שילוב בלתי אפשרי בין אוטונומיה מוחלטת, בה למדינת ישראל אסור להתערב בכלום, אסור להגדיר בשום צורה מה הדרישה מהם כציבור, במקביל לדרישה מוחלטת להיות חלק מהחלוקה של כמו כולם. הרי כשפינדרוס מדבר על שינוי אמונה ותרבות באמצעות אמצעים משפטיים, על מה הוא מדבר? מישהו מעוניין בגזיזת פיאות של ילדים חרדים רכים? לאסור לימוד תורה? להטיל חובת אכילת חזיר בתשעה באב שחל ביום טוב שני של גלויות? מה בסך הכל דורשת אותה מדינה איומה שמבקשת, על פי פינדרוס, להעביר את החרדים על דתם? לקבוע שבעל המאה הוא בעל הדעה. רוצים לקבל תקצוב? יש לזה מחיר. המחיר הוא שמי שמקבל תקצוב מדינתי, לא יכול לעשות מה שבראש שלו. לא יכול לקיים אוטונומיה. לא יכול לדחות דרישות פדגוגיות, דרישות של חומר נדרש, מינימום לימודי אותו דורש הגורם המממן. מה שפינדרוס עושה, במכוון, הוא לערבב בין זכות שלילית לגיטימית (אתם לא תתערבו באמונות של הילדים שלי) לזכות חיובית לא מחויבת המציאות (אני אעשה מה בראש שלי ואתם תשלמו), וזאת הגדרה עדינה. פינדרוס אומר שאין שום מקום בגלובוס (לפחות הדמוקרטי) שמשנה בכוח אמונה של אנשים. אפשר לדון בזה, אבל מה שבטוח אין בגלובוס זאת מציאות בה קבוצה יודעת לדרוש, בלי להיות מוכנה להגדיר בשום צורה מה היא נותנת בתמורה, לא לפי הקריטריונים שלה, אלא לפי הקריטריונים של הצד הנותן. בכל העולם הדמוקרטי ושאינו, מי שמתעקש על מערכת חינוך אוטונומית, ללא דרישות וקריטריונים, לא מקבל תמיכה. קריטריונים ודרישות של תקצוב, בכל תחום, הם אלף בית של כל מדיניות הקצאה ציבורית. מי שמבקש כסף מדינתי, כפוף למנגנון המדינתי. בהכל. במה הוא מלמד, את מי הוא מקבל, מה ההכשרה של המורים המקצועיים בו, בדרישה שאם הוא אמור ללמד משהו, הוא אכן נלמד. הניתוק בין מימון לדרישות, ההתעקשות שלא צריך להיות קשר בין סבסוד למילוי אותן דרישות, אלו טענות כל כך אבסורדיות, שלא יאמן איך המסבירנים החרדים טוענים אותן שוב ושוב, ואפילו מוצאים פה ושם קהל. ובסוף, זה סיכום היחסים של החרדים בגלגולם הנוכחי עם מדינת ישראל. תפיסה של לקוחות במלון הכל כלול, שיכולים לקחת מכל הבא ליד, לקחת עוד המבורגר ועוד קבב מהבופה, ולא להבין למה דורשים מהם לשלם כמו כולם את החשבון. כמו בכל מערכת עם טרמפיסטים, זה יכול לעבוד לזמן מסוים, אבל כשהכמות של הטרמפיסטים הופכת לגדולה מדי, שיווי המשקל מופר, והסיפור נגמר. נגמר במימון, נגמר בכלכלה, נגמר בביטחון. יכולת הנשיאה של הציבורים האחרים פשוט נגמרה. אף אחד לא מתכוון להעביר חרדים על דתם. אף אחד לא מתכוון להתערב בתוכן הערכי במערכת החינוך שלהם. אף אחד לא רוצה לפגוע באורח חייהם. מה שדורשים מהחרדים הוא פשוט שותפות, כי אנחנו לא יכולים לסחוב את האירוע יותר. ואם הציבור החרדי ונציגיו לא מסוגלים להבין את הטיעון הכל כך פשוט הזה, אם הם מאמינים באמת ובתמים בעולם של זכויות ללא חובות, אז כרגע, לכל הפחות, צריך להבהיר להם בעדינות שיקחו צעד אחורה מהבופה. לא כי אנחנו נהנים מזה. אלא כי אין לנו ברירה.

Roni Eitan

17,234 Aufrufe • vor 1 Monat

בפרק הזה של Lex Fridman עם אחד מלוחמי ה-UFC הגדולים בהיסטוריה (ויש שיטענו הגדול מכולם) - חביב נורמגומדוב, יש נקודה מעניינת שחוזרת על עצמה שוב ושוב. לקס שואל את חביב, לאורך 3 שעות, כמה פעמים: מה מבדיל אותו ואת שאר הלוחמים שיצאו מדגסטן מהאחרים? באופן מפתיע (או שלא), התשובה כמעט תמיד זהה: עבודה סופר קשה, והרבה יותר מאחרים. חביב כועס על מתאמנים שלו שעושים "רק" אימון אחד ביום - כשהוא עצמו היה עושה לא שניים, אלא לפעמים שלושה. וגם כשלקס מנסה לתקוף את השאלה מזוויות אחרות ושואל שוב מה מיוחד באיסלאם מחאצ'ב (לוחם ענק אחר עם מאזן של 29-1 עם 17 ניצחונות רצופים), התשובה בגדול נשארת זהה: מנטליות חזקה שמובילה לרוטינה קשה, חזרתית ומשעממת. זה מוטיב ששומעים גם אצל המון יזמים, שגם חוזר גם אצל Elon Musk, שתמיד אומר: אני פשוט עובד 80 שעות בשבוע, בזמן שאחרים עובדים 40. אז כן, צריך וכדאי לעבוד חכם - ולא רק קשה והרבה. וכנראה שמאסק חכם יותר מהאדם הממוצע, ולחביב יש לב וריאות חזקים יותר גנטית מהאדם הרגיל. ועדיין, אולי הכישרון הגדול ביותר שלהם הוא פשוט היכולת לעשות עבודה חזרתית ומשעממת - שוב, ושוב, ושוב.

בפרק הזה של Lex Fridman עם אחד מלוחמי ה-UFC הגדולים בהיסטוריה (ויש שיטענו הגדול מכולם) - חביב נורמגומדוב, יש נקודה מעניינת שחוזרת על עצמה שוב ושוב. לקס שואל את חביב, לאורך 3 שעות, כמה פעמים: מה מבדיל אותו ואת שאר הלוחמים שיצאו מדגסטן מהאחרים? באופן מפתיע (או שלא), התשובה כמעט תמיד זהה: עבודה סופר קשה, והרבה יותר מאחרים. חביב כועס על מתאמנים שלו שעושים "רק" אימון אחד ביום - כשהוא עצמו היה עושה לא שניים, אלא לפעמים שלושה. וגם כשלקס מנסה לתקוף את השאלה מזוויות אחרות ושואל שוב מה מיוחד באיסלאם מחאצ'ב (לוחם ענק אחר עם מאזן של 29-1 עם 17 ניצחונות רצופים), התשובה בגדול נשארת זהה: מנטליות חזקה שמובילה לרוטינה קשה, חזרתית ומשעממת. זה מוטיב ששומעים גם אצל המון יזמים, שגם חוזר גם אצל Elon Musk, שתמיד אומר: אני פשוט עובד 80 שעות בשבוע, בזמן שאחרים עובדים 40. אז כן, צריך וכדאי לעבוד חכם - ולא רק קשה והרבה. וכנראה שמאסק חכם יותר מהאדם הממוצע, ולחביב יש לב וריאות חזקים יותר גנטית מהאדם הרגיל. ועדיין, אולי הכישרון הגדול ביותר שלהם הוא פשוט היכולת לעשות עבודה חזרתית ומשעממת - שוב, ושוב, ושוב.

Tamir Shachar 🛰️

26,601 Aufrufe • vor 1 Monat

ב7.10.23 סגרתי שבת עם חצי מהפלוגה שלי במוצב חצרון. זה מוצב די נידח, בין ים המלח לדרום הר חברון. ביום־יום הגזרה שלנו התעסקה בעיקר במרדפים אחרי גנבי רכבים. לא בדיוק המקום שאתה מדמיין שממנו תצא למלחמה. זו הייתה שבת רגועה. שבת חג. בבוקר לנזיק נכנס אליי עם הטלפון והראה לי מה מתחיל לרוץ בחדשות. בהתחלה חשבנו שזה עוד דיווח לא ברור. אולי שמועה, אולי משהו שיתברר כקטן יותר ממה שזה נראה. אבל די מהר הבנו שקורה משהו חריג. במוצב לא הייתה טלוויזיה, לא הייתה תמונת מצב מסודרת וגם לא היו אזעקות. ניסינו להבין מה קורה דרך טלפונים, הודעות ודיווחים חלקיים. אחרי שיחת ועידה של המ״פים עם המג״ד, קיבלתי החלטה שאנחנו נוסעים דרומה. לא היה ברור בדיוק לאן. הכיוון הכללי היה שדרות. במוצב היו לנו שני רכבים: רנגלר ופורד. העמסתי עליהם שמונה לוחמים יחד איתי, עם נשק, וסטים, קסדות ומה שהספקנו לקחת. בהתחלה עוד חשבתי להשאיר אחד מהמפקדים במוצב, כדי שיהיה שם מישהו אחראי. בסוף החלטתי לקחת את כל המפקדים איתי. בפועל, השארתי את הגזרה בלי מפקד בכיר. התקשרתי למג״ד הגזרתי והודעתי לו שאנחנו יורדים דרומה, שנשאר במוצב רק סמל ושגם חלק מהאמצעים יוצאים איתנו. זו לא הייתה החלטה אידיאלית, אבל באותו רגע היה לי ברור שהדרום צריך אותנו יותר. יצאנו לדרך. הנסיעה לשדרות לקחה בערך שעה. אני זוכר את עצמי יושב ברכב עם נשק, וסט וקסדה, מנסה להבין מה באמת קורה דרך שיחות והודעות שלא הפסיקו להגיע. בדרך התקשרתי לעפריקי, אשתי. היא עוד ישנה. הערתי אותה ואמרתי לה שקורה משהו, שאני נוסע לדרום ושהכול בסדר. אמרתי את זה כדי להרגיע אותה. גם אני עוד לא באמת הבנתי מה קורה. כשנכנסנו לשדרות העיר הייתה כמעט ריקה. לא היו כמעט אנשים ברחובות לא הייתה תנועה והכל הרגיש שקט מדי. בכיכר הראשונה ראינו רכב עומד באמצע הכיכר. לא היה ברור מה הסיפור שלו אז המשכנו. כמה רגעים אחר כך, ליד הספרייה העירונית, ראינו אוטובוס עומד בתחנה. מסביב לאוטובוס שכבו גופות של אנשים מבוגרים על הכביש. זה היה הרגע הראשון שבו הבנתי שאנחנו בתוך אירוע אחר לגמרי ממה שחשבתי. רצתי עם הלוחמים בכל שדרות. עשינו הכל כדי למצוא את המחבלים. עדיין לא ידעתי על כפר עזה. לא ידעתי על הקיבוצים. לא ידעתי כמה אנשים נרצחו ונחטפו. לא ידעתי כמה לוחמים עוד ייפלו. אבל הבנתי שהנסיעה הזאת כבר לא הייתה רק ירידה לעוד אירוע בדרום. מאותו הרגע, מבחינתי, התחילה המלחמה.

ב7.10.23 סגרתי שבת עם חצי מהפלוגה שלי במוצב חצרון. זה מוצב די נידח, בין ים המלח לדרום הר חברון. ביום־יום הגזרה שלנו התעסקה בעיקר במרדפים אחרי גנבי רכבים. לא בדיוק המקום שאתה מדמיין שממנו תצא למלחמה. זו הייתה שבת רגועה. שבת חג. בבוקר לנזיק נכנס אליי עם הטלפון והראה לי מה מתחיל לרוץ בחדשות. בהתחלה חשבנו שזה עוד דיווח לא ברור. אולי שמועה, אולי משהו שיתברר כקטן יותר ממה שזה נראה. אבל די מהר הבנו שקורה משהו חריג. במוצב לא הייתה טלוויזיה, לא הייתה תמונת מצב מסודרת וגם לא היו אזעקות. ניסינו להבין מה קורה דרך טלפונים, הודעות ודיווחים חלקיים. אחרי שיחת ועידה של המ״פים עם המג״ד, קיבלתי החלטה שאנחנו נוסעים דרומה. לא היה ברור בדיוק לאן. הכיוון הכללי היה שדרות. במוצב היו לנו שני רכבים: רנגלר ופורד. העמסתי עליהם שמונה לוחמים יחד איתי, עם נשק, וסטים, קסדות ומה שהספקנו לקחת. בהתחלה עוד חשבתי להשאיר אחד מהמפקדים במוצב, כדי שיהיה שם מישהו אחראי. בסוף החלטתי לקחת את כל המפקדים איתי. בפועל, השארתי את הגזרה בלי מפקד בכיר. התקשרתי למג״ד הגזרתי והודעתי לו שאנחנו יורדים דרומה, שנשאר במוצב רק סמל ושגם חלק מהאמצעים יוצאים איתנו. זו לא הייתה החלטה אידיאלית, אבל באותו רגע היה לי ברור שהדרום צריך אותנו יותר. יצאנו לדרך. הנסיעה לשדרות לקחה בערך שעה. אני זוכר את עצמי יושב ברכב עם נשק, וסט וקסדה, מנסה להבין מה באמת קורה דרך שיחות והודעות שלא הפסיקו להגיע. בדרך התקשרתי לעפריקי, אשתי. היא עוד ישנה. הערתי אותה ואמרתי לה שקורה משהו, שאני נוסע לדרום ושהכול בסדר. אמרתי את זה כדי להרגיע אותה. גם אני עוד לא באמת הבנתי מה קורה. כשנכנסנו לשדרות העיר הייתה כמעט ריקה. לא היו כמעט אנשים ברחובות לא הייתה תנועה והכל הרגיש שקט מדי. בכיכר הראשונה ראינו רכב עומד באמצע הכיכר. לא היה ברור מה הסיפור שלו אז המשכנו. כמה רגעים אחר כך, ליד הספרייה העירונית, ראינו אוטובוס עומד בתחנה. מסביב לאוטובוס שכבו גופות של אנשים מבוגרים על הכביש. זה היה הרגע הראשון שבו הבנתי שאנחנו בתוך אירוע אחר לגמרי ממה שחשבתי. רצתי עם הלוחמים בכל שדרות. עשינו הכל כדי למצוא את המחבלים. עדיין לא ידעתי על כפר עזה. לא ידעתי על הקיבוצים. לא ידעתי כמה אנשים נרצחו ונחטפו. לא ידעתי כמה לוחמים עוד ייפלו. אבל הבנתי שהנסיעה הזאת כבר לא הייתה רק ירידה לעוד אירוע בדרום. מאותו הרגע, מבחינתי, התחילה המלחמה.

שחר ורון | Shahar Varon

24,673 Aufrufe • vor 2 Monaten

אייל וולדמן אצל אסנהיים. קשה להבין איך אדם כה קשוח וחד בעסקים ובכלל, יכול להיות במקביל כה אוויל קהה ופתי בניתוח הסכסוך הישראלי מוסלמי. וולדמן דבק בהזיית הדו קיום והפשרה שלו גם כשהמציאות סוטרת על פניו במלוא האכזריות הפלסטינית. מתעקש לצייר תמונה כוזבת של חמאס אותו צריך להשמיד, לעומת עזה איתה צריך להתפשר. מסרב בעקשנות פושעת לקבל את העובדה החותכת, תרתי משמע, שהפלסטינים תמכו ברצח הבת שלו ב 7/10 בשיעורים עצומים של למעלה מ 80%. אל תשאלו, הגאון מצא פטנט: לבקש ממדינות ערב בהן חיים דור שלישי ורביעי לפליטי 48' לתת להם דרכונים מקומיים ובכך לפתור את הבעיה. אפס ידיעה והבנת האסטרטגיה הערבית המוצהרת מאז 1949 ועד היום ועד בכלל, להותיר בכוונה את הפליטים במעמד פליטות כדי להנציח את הבעיה ולהשאיר את הלחץ על ישראל. וכל זאת למען המטרה בה הם דבקים מאז 1917 וידבקו בה עד עולם, מטרה שהיא ליבת הזהות שלהם, אותה כושל וולדמן מלהבין, והיא לחסל את ישראל. לא להתפשר איתה ל-ח-ס-ל אותה. הוא מסביר בהתלהבות איך העלה את רעיון הדרכונים בפני אבו מאזן ואבו מאזן מאד ריגש אותו כי הוא אמר לו שאם מדינות ערב יעשו את זה, הוא לא יתנגד. אני חושב על הישיש הזה, אבו מאזן, בן קרוב ל 91, יושב מול וולדמן, לועג לו בלבו ומורח אותו עם התשובה הזו, שברור לכל מי שמכיר את הסכסוך שלעולם לא תתממש. כי גם אם מדינות ערב יהפכו לשוודיה ונורבגיה ויציעו דרכונים, אש"ף של אבו מאזן יודיע מיד שכל מי שיקח דרכון יחוסל על ידי "ההתנגדות". מה שכן, יפה שהשיחה בין אסנהיים לוולדמן מסתיימת בסצנה המסמלת באופן מושלם את תמצית התהום הפעורה בין וולדמן הפתי למציאות הנושכת. היא מדברת בעד עצמה. אין צורך להוסיף עליה מילה. הנה היא:

אייל וולדמן אצל אסנהיים. קשה להבין איך אדם כה קשוח וחד בעסקים ובכלל, יכול להיות במקביל כה אוויל קהה ופתי בניתוח הסכסוך הישראלי מוסלמי. וולדמן דבק בהזיית הדו קיום והפשרה שלו גם כשהמציאות סוטרת על פניו במלוא האכזריות הפלסטינית. מתעקש לצייר תמונה כוזבת של חמאס אותו צריך להשמיד, לעומת עזה איתה צריך להתפשר. מסרב בעקשנות פושעת לקבל את העובדה החותכת, תרתי משמע, שהפלסטינים תמכו ברצח הבת שלו ב 7/10 בשיעורים עצומים של למעלה מ 80%. אל תשאלו, הגאון מצא פטנט: לבקש ממדינות ערב בהן חיים דור שלישי ורביעי לפליטי 48' לתת להם דרכונים מקומיים ובכך לפתור את הבעיה. אפס ידיעה והבנת האסטרטגיה הערבית המוצהרת מאז 1949 ועד היום ועד בכלל, להותיר בכוונה את הפליטים במעמד פליטות כדי להנציח את הבעיה ולהשאיר את הלחץ על ישראל. וכל זאת למען המטרה בה הם דבקים מאז 1917 וידבקו בה עד עולם, מטרה שהיא ליבת הזהות שלהם, אותה כושל וולדמן מלהבין, והיא לחסל את ישראל. לא להתפשר איתה ל-ח-ס-ל אותה. הוא מסביר בהתלהבות איך העלה את רעיון הדרכונים בפני אבו מאזן ואבו מאזן מאד ריגש אותו כי הוא אמר לו שאם מדינות ערב יעשו את זה, הוא לא יתנגד. אני חושב על הישיש הזה, אבו מאזן, בן קרוב ל 91, יושב מול וולדמן, לועג לו בלבו ומורח אותו עם התשובה הזו, שברור לכל מי שמכיר את הסכסוך שלעולם לא תתממש. כי גם אם מדינות ערב יהפכו לשוודיה ונורבגיה ויציעו דרכונים, אש"ף של אבו מאזן יודיע מיד שכל מי שיקח דרכון יחוסל על ידי "ההתנגדות". מה שכן, יפה שהשיחה בין אסנהיים לוולדמן מסתיימת בסצנה המסמלת באופן מושלם את תמצית התהום הפעורה בין וולדמן הפתי למציאות הנושכת. היא מדברת בעד עצמה. אין צורך להוסיף עליה מילה. הנה היא:

חנן עמיאור Hanan Amiur 🇮🇱

18,610 Aufrufe • vor 3 Monaten

טוב, זה לא ייאמן. מילא מיליציית בן-גביר. מילא בסיג'. אבל מדובר גם בתצוגת כסילות נדירה. תהיו איתי רגע: המשטרה מפרסמת את ההודעה הבאה: "בעקבות פרסומים שיקריים המנסים לסלף את העובדות ולהטעות את הציבור, אנו נאלצים לפרסם את מצלמות הגוף של השוטר מהאירוע של תקיפת עובד ציבור ע"י הנאשמת בת ה-27 מת"א. כפי שניתן לראות בסרטון, הנאשמת נמלטה למים ולא נשמעה להוראות השוטר למעלה מ-10 דקות, וזאת למרות בקשות של השוטר והכרזה של המציל במערכת הכריזה לצאת מהמים. בנוסף, ניתן לראות בסרטון כי הנאשמת לבושה בבגדים והטענה כי נחקרה בבגד ים הינה טענה שיקרית ומופרכת. בניגוד לטענותיה, כל זכויותיה של הנאשמת נשמרו בקפידה במהלך המעצר. מצ"ב מצלמות הגוף מהאירוע קרדיט צילום דוברות המשטרה". אוקי. אז קרדיט הם נתנו לעצמם. כדי להמנע ממבוכה מיותרת השמטתי את המשך הודעת הדוברות המשטרתית, כי היא כוללת עוד כמה נוצות אוויליות שהם קושרים לעצמם. ולמה כל זה? כי אז אתה צופה בסרטון. ואין בו כלום. נאדה. פשוט שום דבר. צפו בעצמכם. לא רואים את נועה בורחת למים. לא רואים אותה זורקת חול. לא רואים אותה בבגדים. הדבר היחיד שיש זה שהשוטר מבקש ממנה פעמיים לקחת את הבגדים שלה. אז משטרה יקרה, שימו לב. אין לי מושג איך לנקד אותיות בטוויטר, אז תשתדלו: אם השוטר אומר לה פעמיים לקחת את הבגדים, סימן שהיא בבגד ים. בסדר? אפשר להסכים על זה? אני שואל את עצמי מה השוטר הזה יספר לילדים שלו. אני מעריך שהוא ידליק משואה ביום העצמאות הקרוב (מירי רגב וזה). מישהו צריך להציל אותנו מהמשטרה הזו. דחוף, לפני שיהיה מאוחר מדי. ועוד לא אמרנו כלום על הדלפה מכוונת של ראיה וחומר חקירה גולמי, עוד בטרם משפט.

טוב, זה לא ייאמן. מילא מיליציית בן-גביר. מילא בסיג'. אבל מדובר גם בתצוגת כסילות נדירה. תהיו איתי רגע: המשטרה מפרסמת את ההודעה הבאה: "בעקבות פרסומים שיקריים המנסים לסלף את העובדות ולהטעות את הציבור, אנו נאלצים לפרסם את מצלמות הגוף של השוטר מהאירוע של תקיפת עובד ציבור ע"י הנאשמת בת ה-27 מת"א. כפי שניתן לראות בסרטון, הנאשמת נמלטה למים ולא נשמעה להוראות השוטר למעלה מ-10 דקות, וזאת למרות בקשות של השוטר והכרזה של המציל במערכת הכריזה לצאת מהמים. בנוסף, ניתן לראות בסרטון כי הנאשמת לבושה בבגדים והטענה כי נחקרה בבגד ים הינה טענה שיקרית ומופרכת. בניגוד לטענותיה, כל זכויותיה של הנאשמת נשמרו בקפידה במהלך המעצר. מצ"ב מצלמות הגוף מהאירוע קרדיט צילום דוברות המשטרה". אוקי. אז קרדיט הם נתנו לעצמם. כדי להמנע ממבוכה מיותרת השמטתי את המשך הודעת הדוברות המשטרתית, כי היא כוללת עוד כמה נוצות אוויליות שהם קושרים לעצמם. ולמה כל זה? כי אז אתה צופה בסרטון. ואין בו כלום. נאדה. פשוט שום דבר. צפו בעצמכם. לא רואים את נועה בורחת למים. לא רואים אותה זורקת חול. לא רואים אותה בבגדים. הדבר היחיד שיש זה שהשוטר מבקש ממנה פעמיים לקחת את הבגדים שלה. אז משטרה יקרה, שימו לב. אין לי מושג איך לנקד אותיות בטוויטר, אז תשתדלו: אם השוטר אומר לה פעמיים לקחת את הבגדים, סימן שהיא בבגד ים. בסדר? אפשר להסכים על זה? אני שואל את עצמי מה השוטר הזה יספר לילדים שלו. אני מעריך שהוא ידליק משואה ביום העצמאות הקרוב (מירי רגב וזה). מישהו צריך להציל אותנו מהמשטרה הזו. דחוף, לפני שיהיה מאוחר מדי. ועוד לא אמרנו כלום על הדלפה מכוונת של ראיה וחומר חקירה גולמי, עוד בטרם משפט.

Ben Caspit בן כספית

152,051 Aufrufe • vor 2 Jahren

תמיר פרדו: "[מה שהממשלה] הייתה צריכה לעשות ביום הראשון, ב-8 באוקטובר [2023], זה לבצע מהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך; אתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ומנסה לצמצם ככל שניתן את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך" ב-19 בספטמבר 2024, פורסם במסגרת פודקאסט "אפרכסת" ראיון שערך אמיר אורן עם תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, ולהלן קטע מדבריו: תמיר פרדו: עכשיו אני מגיע לסיפור הנוכחי ואני לא אהיה... אמיר אורן: חנה בבלי [שהייתה סמל של נימוסים, איפוק ותרבות]. תמיר פרדו: חנה בבלי. כשאני ראיתי את הסרט לפני יומיים... אמיר אורן: המנהרה? [המנהרה בה הוחזקו שישה חטופים ישראלים שהוצאו להורג בידי חמאס] תמיר פרדו: של המאורה הזאת. זו לא מנהרה. מנהרה, יש לזה תמיד אספקטים. לוקח... אמיר אורן: את המחילה. כן. תמיר פרדו: את המחילה הזאת. זה הזכיר לי את השואה. אימא שלי ניצולת שואה. אמיר אורן: היא הייתה במחנה? בבלגרד? תמיר פרדו: לא, היא הסתתרה, אבל היא איבדה את כל המשפחה שלה. והסתכלתי על המקום הזה ואמרתי לעצמי, נזכרתי שהיה איזה ראש ממשלה ישראלי [בנימין נתניהו], לא לפני הרבה שנים, שבא בטענות לבנות הברית: למה [במלחמת העולם השנייה] הם לא הפציצו את מסילת הברזל לאושוויץ? כי אם הם היו עושים את זה [הם] היו מונעים לפחות את הרצח של יהודי הונגריה. ואמרתי לעצמי, הטענות היו ל[ראש ממשלת בריטניה וינסטון] צ'רצ'יל ו[לנשיא ארה"ב פרנקלין דלאנו] רוזוולט, שזה היו בנות הברית, כי הם היו היחידים שיכולים לעשות את הדבר הזה, והיה להם חיל אוויר לעשות את זה, והם לא נשאו באחריות לשואה של יהודי אירופה. ומי שנשא באחריות לאותם 250 חטופים שנחטפו רק בגלל זה ש[אנחנו] ישנו בשמירה, והמחדל הנוראי של מדינת ישראל. זו ממשלת ישראל שיכולה לשחרר אותם. היא לא צריכה להפציץ רכבות, אלא רק לעצור את המלחמה ולאפשר את שובם הביתה, לא טרחה לעשות את זה. בעיניי זה הדבר הכי נורא. זה כתם מוסרי, זה כתם על היהדות. זה לא יהדות. אני חילוני, לא ככה גדלתי, לא ככה חינכו אותי. וכן, כאשר חס וחלילה יחטפו לך את הילדים כנופיה רצחנית ותגיד [ש] היא מבקשת כופר, ואתה יכול לשלם את הכופר – אני לא מעלה בדעתי שאתה לא תשלם אותו. ואתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ואתה מנסה לצמצם עד כמה שאתה יכול את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך. ממשלת ישראל מנסה לנהל עם ארגון רצח משא ומתן – זה הטירוף הכי גדול עלי אדמות. [מנהיג חמאס בעזה יחיא] סינוואר כמנהיג ארגון רצח אמר ביום הראשון [7 באוקטובר 2023], עוד לפני שהתחיל התמרון: תחזירו לי את כל המחבלים, הנבלות האלה, ותקבלו את החטופים שלכם. וישראל בחרה בנקמה. וישראל שידעה שלא ניתן לשחרר חטופים על ידי מהלך צבאי, אלא מעט מאוד, וישראל שידעה שכל הפצצה של חיל האוויר כשאתה לא יודע איפה הם נמצאים יכולה גם להרוג חטופים, וישראל שידעה שהיא הורגת מחבלים במקום אחד, אם בן משפחה אחר שומר באותו יום על חטופים – כנראה זה סופם של החטופים. את כל זה ממשלת ישראל ידעה, וזה לא הטריד אותה, והיא פתחה בקמפיין של שכנוע של אזרחי מדינת ישראל על שטויות כמו ניצחון מוחלט, על עמידה איתנה – כאשר כל מה שהייתה צריכה לעשות ביום הראשון, בשמיני לאוקטובר [2023], זה לבצע את המהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך. אמיר אורן: מה שאתה אומר מוחץ ומשכנע גם ברמה הערכית וגם המבצעית, כלומר חוסר היכולת לעשות משהו אחר. אבל זה מתעלם מהפוליטיקה המעשית: שאחרי שחטפת מכה כזו, אתה לא יכול להודות בתבוסה. אתה, הדרג הפוליטי, וסביר שאתה תשקע יותר בחולות רק כדי להימלט מאות הקין של המפסידן שבגללו 1200–1400 ישראלים נרצחו. במקביל [לאמירה] שלך, בשואת יהודי הנגב. תמיר פרדו: בשביל זה צריך הנהגה. צריך מנהיג שיש לו אומץ, שהוא לא פחדן, שהוא מבין שהוא יצטרך להסתכל במראה, וברגע שהוא יחזיר את החטופים, הצעד הבא שלו זה היה לשים את המפתחות על השולחן, ולהגיד: כשלתי. זה המשמרת שלי. ואין לי ספק שראש הממשלה הזה [בנימין נתניהו] לא אשם במה שקרה משש וחצי בבוקר ביום השביעי לאוקטובר [2023]. זה אחריות מלאה של צה"ל. מה שקרה עד אותו רגע, יש לו מה שנקרא נתח מאוד מכובד. אבל בקטע של השישי, שביעי באוקטובר [2023], זה לא אחריות שלו, זה אחריות של הצבא. של צבא ההגנה לישראל, לצערי הרב. סימוכין:

תמיר פרדו: "[מה שהממשלה] הייתה צריכה לעשות ביום הראשון, ב-8 באוקטובר [2023], זה לבצע מהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך; אתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ומנסה לצמצם ככל שניתן את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך" ב-19 בספטמבר 2024, פורסם במסגרת פודקאסט "אפרכסת" ראיון שערך אמיר אורן עם תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, ולהלן קטע מדבריו: תמיר פרדו: עכשיו אני מגיע לסיפור הנוכחי ואני לא אהיה... אמיר אורן: חנה בבלי [שהייתה סמל של נימוסים, איפוק ותרבות]. תמיר פרדו: חנה בבלי. כשאני ראיתי את הסרט לפני יומיים... אמיר אורן: המנהרה? [המנהרה בה הוחזקו שישה חטופים ישראלים שהוצאו להורג בידי חמאס] תמיר פרדו: של המאורה הזאת. זו לא מנהרה. מנהרה, יש לזה תמיד אספקטים. לוקח... אמיר אורן: את המחילה. כן. תמיר פרדו: את המחילה הזאת. זה הזכיר לי את השואה. אימא שלי ניצולת שואה. אמיר אורן: היא הייתה במחנה? בבלגרד? תמיר פרדו: לא, היא הסתתרה, אבל היא איבדה את כל המשפחה שלה. והסתכלתי על המקום הזה ואמרתי לעצמי, נזכרתי שהיה איזה ראש ממשלה ישראלי [בנימין נתניהו], לא לפני הרבה שנים, שבא בטענות לבנות הברית: למה [במלחמת העולם השנייה] הם לא הפציצו את מסילת הברזל לאושוויץ? כי אם הם היו עושים את זה [הם] היו מונעים לפחות את הרצח של יהודי הונגריה. ואמרתי לעצמי, הטענות היו ל[ראש ממשלת בריטניה וינסטון] צ'רצ'יל ו[לנשיא ארה"ב פרנקלין דלאנו] רוזוולט, שזה היו בנות הברית, כי הם היו היחידים שיכולים לעשות את הדבר הזה, והיה להם חיל אוויר לעשות את זה, והם לא נשאו באחריות לשואה של יהודי אירופה. ומי שנשא באחריות לאותם 250 חטופים שנחטפו רק בגלל זה ש[אנחנו] ישנו בשמירה, והמחדל הנוראי של מדינת ישראל. זו ממשלת ישראל שיכולה לשחרר אותם. היא לא צריכה להפציץ רכבות, אלא רק לעצור את המלחמה ולאפשר את שובם הביתה, לא טרחה לעשות את זה. בעיניי זה הדבר הכי נורא. זה כתם מוסרי, זה כתם על היהדות. זה לא יהדות. אני חילוני, לא ככה גדלתי, לא ככה חינכו אותי. וכן, כאשר חס וחלילה יחטפו לך את הילדים כנופיה רצחנית ותגיד [ש] היא מבקשת כופר, ואתה יכול לשלם את הכופר – אני לא מעלה בדעתי שאתה לא תשלם אותו. ואתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ואתה מנסה לצמצם עד כמה שאתה יכול את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך. ממשלת ישראל מנסה לנהל עם ארגון רצח משא ומתן – זה הטירוף הכי גדול עלי אדמות. [מנהיג חמאס בעזה יחיא] סינוואר כמנהיג ארגון רצח אמר ביום הראשון [7 באוקטובר 2023], עוד לפני שהתחיל התמרון: תחזירו לי את כל המחבלים, הנבלות האלה, ותקבלו את החטופים שלכם. וישראל בחרה בנקמה. וישראל שידעה שלא ניתן לשחרר חטופים על ידי מהלך צבאי, אלא מעט מאוד, וישראל שידעה שכל הפצצה של חיל האוויר כשאתה לא יודע איפה הם נמצאים יכולה גם להרוג חטופים, וישראל שידעה שהיא הורגת מחבלים במקום אחד, אם בן משפחה אחר שומר באותו יום על חטופים – כנראה זה סופם של החטופים. את כל זה ממשלת ישראל ידעה, וזה לא הטריד אותה, והיא פתחה בקמפיין של שכנוע של אזרחי מדינת ישראל על שטויות כמו ניצחון מוחלט, על עמידה איתנה – כאשר כל מה שהייתה צריכה לעשות ביום הראשון, בשמיני לאוקטובר [2023], זה לבצע את המהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך. אמיר אורן: מה שאתה אומר מוחץ ומשכנע גם ברמה הערכית וגם המבצעית, כלומר חוסר היכולת לעשות משהו אחר. אבל זה מתעלם מהפוליטיקה המעשית: שאחרי שחטפת מכה כזו, אתה לא יכול להודות בתבוסה. אתה, הדרג הפוליטי, וסביר שאתה תשקע יותר בחולות רק כדי להימלט מאות הקין של המפסידן שבגללו 1200–1400 ישראלים נרצחו. במקביל [לאמירה] שלך, בשואת יהודי הנגב. תמיר פרדו: בשביל זה צריך הנהגה. צריך מנהיג שיש לו אומץ, שהוא לא פחדן, שהוא מבין שהוא יצטרך להסתכל במראה, וברגע שהוא יחזיר את החטופים, הצעד הבא שלו זה היה לשים את המפתחות על השולחן, ולהגיד: כשלתי. זה המשמרת שלי. ואין לי ספק שראש הממשלה הזה [בנימין נתניהו] לא אשם במה שקרה משש וחצי בבוקר ביום השביעי לאוקטובר [2023]. זה אחריות מלאה של צה"ל. מה שקרה עד אותו רגע, יש לו מה שנקרא נתח מאוד מכובד. אבל בקטע של השישי, שביעי באוקטובר [2023], זה לא אחריות שלו, זה אחריות של הצבא. של צבא ההגנה לישראל, לצערי הרב. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

22,740 Aufrufe • vor 2 Monaten

שמעו סיפור, בעיקר אם אתם חבריי השמאלנים. לפני כמה חודשים דיברתי, יחד עם Ella Kenan בערב שאירגן כתב העת השילוח. בקהל ישבה מישהי נחמדה שגם השתתפה בשיח ושאלה. עברו כמה חודשים והיא ניגשה אליי אחרי שראתה אותי במקרה ברחוב. ״לא נשארת עד הסוף״, אמרתי, ״נכון. כי כעסתי עליכם״ היא ענתה. ״עלינו?״, שאלתי, ״מי זה עלינו ולמה לכעוס?״ מסתבר שהיא כעסה שאני, כהומו תל אביבי, חילוני, ליברלי, מי שהיה שותף לממשלת השינוי בעצמו, ומבקר את הקואליציה הנוכחית, משתף פעולה עם ״השילוח״, גוף ימני אידיאולוגי, ובכלל עם האגף הימני-דתי-לאומי ועם הימין האידיאולוגי, ארגוניו ופעיליו. ״איך אתה לא מבין שאתה מנרמל״, וכו. שאלתי אותה: תגידי, המו״ל של השילוח, הכותבים, הקוראים של כתב העת, הם אזרחים שווי זכויות, לגיטימיים, נכון? ״ברור״, ענתה, ״אבל זה לא אומר שצריך לנרמל שותפות איתם״. המשכתי לשאול: ״אוקיי, עם החרדים את חושבת שאפשר לייצר שותפות ערכית ופוליטית?״ ״מה פתאום!״, ענתה לי, ״אחרי המלחמה הזאת ואיך שהוכיחו שהם לא חלק מהסיפור הציוני?״ ״ועם הציונות הדתית, סטייל, נניח סמוטריץ׳ או שמחה רוטמן״ ״ברור שלא, אלה אנשים משיחיים שניסו לעשות פה הפיכה משטרית״ ״מה עם הביביסטים?״ ״לא״. ״אז עם מי תעשי קואליציה? גם ברמה הפוליטית הטקטית אבל גם ברמה העקרונית, עם מי תרצי לשבת יחד ולהתפשר״? מסתבר, שעם אף אחד. היא מצפה ומקווה לקבל 61 מנדטים ומעלה, אפשר בלי המפלגות הערביות, אבל אפשר גם עם. אנחנו כלואים כרגע בפוליטיקה דיכוטומית של כן-ביבי-לא-ביבי ושני מחנות נוקשים שמסתדרים לפי זה. אישית, אני חושב שכדאי שנתניהו יעזוב את חיינו. אני חושב שבשלב הזה הוא משקולת על המדינה יותר מאשר תועלת, והליכוד באופן כללי הוא מפלגה שהיא נזק מתגלגל. אבל הרבה מהציבור הישראלי, ובוודאי בתוך הציבור הציוני, חושבים אחרת. ולכן, וכל עוד חוקי המתמטיקה לא משתנים, אני חושב שמחנה ״השינוי״ ובוודאי החלק הקטן בו שעדיין מתעקש להיות שמאל, צריך לחשוב פחות ״את מי אסור לנרמל״ ויותר ״איך מגיעים להגה השלטון״. והגעה להגה השלטון, המקום בו משפיעים על מדיניות, על תקציבים, על עתיד המדינה - עוברת דרך קואליציות, פשרות ושיתופי פעולה שמצריכים ויתורים על אידאות. המחנה הליברלי יצטרך להחליט עם מי הוא רוצה לבנות שותפות: עם הביביסטים, עם החרדים או עם הדתיים הלאומיים. לפחות קבוצה אחת או יותר. והוא יצטרך להתאמץ קשה כדי לחתור לשם ולשנות דיסקט. כי עדיף להיות על ההגה ולהשפיע, גם אם השותף לשיט שלך לא בדיוק לטעמך, מאשר לשבת מצונף בירכתי הסיפון, להתלונן בחמיצות ולחכות לרגע שהכוכבים יסתדרו.

שמעו סיפור, בעיקר אם אתם חבריי השמאלנים. לפני כמה חודשים דיברתי, יחד עם Ella Kenan בערב שאירגן כתב העת השילוח. בקהל ישבה מישהי נחמדה שגם השתתפה בשיח ושאלה. עברו כמה חודשים והיא ניגשה אליי אחרי שראתה אותי במקרה ברחוב. ״לא נשארת עד הסוף״, אמרתי, ״נכון. כי כעסתי עליכם״ היא ענתה. ״עלינו?״, שאלתי, ״מי זה עלינו ולמה לכעוס?״ מסתבר שהיא כעסה שאני, כהומו תל אביבי, חילוני, ליברלי, מי שהיה שותף לממשלת השינוי בעצמו, ומבקר את הקואליציה הנוכחית, משתף פעולה עם ״השילוח״, גוף ימני אידיאולוגי, ובכלל עם האגף הימני-דתי-לאומי ועם הימין האידיאולוגי, ארגוניו ופעיליו. ״איך אתה לא מבין שאתה מנרמל״, וכו. שאלתי אותה: תגידי, המו״ל של השילוח, הכותבים, הקוראים של כתב העת, הם אזרחים שווי זכויות, לגיטימיים, נכון? ״ברור״, ענתה, ״אבל זה לא אומר שצריך לנרמל שותפות איתם״. המשכתי לשאול: ״אוקיי, עם החרדים את חושבת שאפשר לייצר שותפות ערכית ופוליטית?״ ״מה פתאום!״, ענתה לי, ״אחרי המלחמה הזאת ואיך שהוכיחו שהם לא חלק מהסיפור הציוני?״ ״ועם הציונות הדתית, סטייל, נניח סמוטריץ׳ או שמחה רוטמן״ ״ברור שלא, אלה אנשים משיחיים שניסו לעשות פה הפיכה משטרית״ ״מה עם הביביסטים?״ ״לא״. ״אז עם מי תעשי קואליציה? גם ברמה הפוליטית הטקטית אבל גם ברמה העקרונית, עם מי תרצי לשבת יחד ולהתפשר״? מסתבר, שעם אף אחד. היא מצפה ומקווה לקבל 61 מנדטים ומעלה, אפשר בלי המפלגות הערביות, אבל אפשר גם עם. אנחנו כלואים כרגע בפוליטיקה דיכוטומית של כן-ביבי-לא-ביבי ושני מחנות נוקשים שמסתדרים לפי זה. אישית, אני חושב שכדאי שנתניהו יעזוב את חיינו. אני חושב שבשלב הזה הוא משקולת על המדינה יותר מאשר תועלת, והליכוד באופן כללי הוא מפלגה שהיא נזק מתגלגל. אבל הרבה מהציבור הישראלי, ובוודאי בתוך הציבור הציוני, חושבים אחרת. ולכן, וכל עוד חוקי המתמטיקה לא משתנים, אני חושב שמחנה ״השינוי״ ובוודאי החלק הקטן בו שעדיין מתעקש להיות שמאל, צריך לחשוב פחות ״את מי אסור לנרמל״ ויותר ״איך מגיעים להגה השלטון״. והגעה להגה השלטון, המקום בו משפיעים על מדיניות, על תקציבים, על עתיד המדינה - עוברת דרך קואליציות, פשרות ושיתופי פעולה שמצריכים ויתורים על אידאות. המחנה הליברלי יצטרך להחליט עם מי הוא רוצה לבנות שותפות: עם הביביסטים, עם החרדים או עם הדתיים הלאומיים. לפחות קבוצה אחת או יותר. והוא יצטרך להתאמץ קשה כדי לחתור לשם ולשנות דיסקט. כי עדיף להיות על ההגה ולהשפיע, גם אם השותף לשיט שלך לא בדיוק לטעמך, מאשר לשבת מצונף בירכתי הסיפון, להתלונן בחמיצות ולחכות לרגע שהכוכבים יסתדרו.

Barak Herscowitz

24,766 Aufrufe • vor 5 Monaten