Video yükleniyor...

Video Yüklenemedi

Ana Sayfaya Dön

הפעלה: מה הגול הכי טירוף שיצא לכם לחוות מהיציע ואיך הייתם מתארים את החגיגות של הגול?

36,443 görüntüleme • 2 yıl önce •via X (Twitter)

0 Yorum

Yorum bulunmuyor

Orijinal gönderinin yorumları burada görünecek

Benzer Videolar

השחמט של ביבי ארדואן חשב שהוא עושה סיבוב על כולם והיה בטוח שעסקת המטוסים F35 שסגר עם טראמפ כבר אצלו בכיס, עד שביבי נכנס לתמונה. לפני מספר שנים ​טורקיה חשבה שהיא על גג העולם כשהצליחה לרכוש מרוסיה את מערכת ה S400. היום, בזכות מהלך גאוני של ביבי, הם מבינים שהמערכת הזאת היא פשוט נטל. ​אז מה בעצם הלך פה מאחורי הקלעים? אחרי שבנסיון הראשון של ארדואן לרכוש את המטוסים החדישים בעולם, האמריקאים זרקו אותם מכל המדרגות ומנעו מהם לקבל מטוסי F35 בגלל העסקה הרוסית עם מערכות ההגנה s400. בעקבות הסירוב האמריקאי, הטורקים הפכו עולמות כדי לחזור למשחק. מה היה התרגיל החדש שלהם? "למכור" את המערכות הרוסיות לאיחוד האמירויות, להגיד לאמריקאים "הנה נפטרנו מזה", ולקבל אליה את המטוסים הכי מתקדמים בעולם. ​רוסיה כבר הסכימה, המגעים מתקדמים, והטורקים כבר חגגו שהם סידרו את המערכת. אלא שאז בנימין נתניהו קלט בשנייה את הקומבינה. ​ביבי הגיב מיד במהלך שחמט מבריק מול האמירויות. הוא הפעיל את כל הלחצים והקשרים הדיפלומטיים השקטים, הסביר להם בדיוק מה עומד מאחורי הבלוף הטורקי, וטרפד להם את העסקה כמעט ברגע האחרון. ​עכשיו ארדואן נשאר תקוע עם המערכת הרוסית ביד. והקטע הכי חזק? חיל האוויר של צה"ל כבר מזמן יודע לעקוף את המערכת הזו בקלות יחסית. זה מעניק לישראל יתרון אסטרטגי משמעותי מול טורקיה, וזה מה שמוציא את ארדואן לחלוטין מהכלים. ​אפשר להגיד על ביבי מה שרוצים, והמבקרים שלו יכולים להמשיך לדבר, אבל דבר אחד אף אחד לא יכול לקחת ממנו: יש לו ראש מטורף וגאונות מדינית אסטרטגית שיודעת לקרוא את המפה ולחשוב כמה צעדים קדימה לפני כולם. מהלך שקט אחד מאחורי הקלעים, והטורקים נשארו בלי ה F35 ובלי תשובות. ​מה אומרים? מבריק או לא? בואו נראה אתכם בתגובות, מה דעתכם על המהלך ? oreniko

תמיר שלום

18,019 görüntüleme • 7 gün önce

קלוד ואני. לפני חצי שנה, אחרי הרבה ציוצי קלוד בפיד "נשברתי" והחלטתי לבדוק במה מדובר... למי שזוכר אז ממש עפתי על העניין... לקחתי כמה דוחות רווח והפסד וקלוד עשה לי דשבורד נחמד. במקביל כולם סיפרו על מותן הקרב של כל החברות תוכנה למינהן וכבר הכינו את ההספדים לוויקס, מאנדיי וכו... אני כמובן שלא עצרתי באותו הדשבורד והמשכתי לשחק עם הכלי הנהדר הזה. לתכנת לי דברים ללא שום ידע בתיכנות היה מבחינתי כל מה שחלמתי... בניתי את האתר למלחמה ובניתי את המנוע לשכר ועוד כמה דברים לעבודה ולחיים שאפילו לא צייצתי עליהם... בעוונותיי אפילו עברתי לעבוד עם קלוד קוד - ימח שמו עם הכמות אישורים שהוא מבקש על כל דבר שהוא עושה (נראה לי שסוף סוף הצלחתי לגרום לו לבקש פחות אישורים). עם הזמן שמתי לב שככל שאני מכין את השטח עם קלוד למה עושים בצורה טובה יותר אז התוצאה טובה יותר וגם הרבה יותר קל לתקן תוך כדי תנועה. או כמו שאומרים אצלכם בתעשייה - UX. מפה לשם אני כרגע עובד על איזה פרוייקט שקשור בעבודה שלי (ג'פניקה וכל המסביב) ... משהו שמבחינתי צריך לצאת וואו. אז הנה אני כבר יומיים שלמים רק יושב עם קלוד ומדברים על מה צריך להיות באתר ואיך להיות מוצג, מי משתמש ומה הוא יראה וכו וכו... לבינתיים הגענו כבר ל-19 עמודים של קובץ איפיון ועוד לא סיימנו. וזה עוד החלק הקל... מסתבר שהעיצוב בכלל זה החלק הכי קשה... איך להציג, מה להציג, מה לשים בKPI ובאיזה גודל. מה אני רוצה שהמשתמשים יראו כדי שיבינו מה הם רואים כדי שיצליחו להסיק מסקנות מבלי לחשוב יותר מידי. מה הצבעים? מה הכפתורים? לעשות לבד או לקנות אולי משהו מוכן ורק לעשות לו התאמות? אולי בכלל להתקין את UI UX Pro Max? האמת שהתקנתי וזה אחלה אבל עדיין צריך לחשוב. בקיצור... מלא עבודה כדי להביא מוצר שהוא וואוו מבחינתי. אני אצליח להביא אותו... זה ברור לי. כל זה אני משתף כי הגעתי למסקנה: עם כל הכבוד לקלוד שיודע לתכנת... אם לא יודעים מה רוצים ולא לומדים את הבסיס לדברים הללו אז התוצאות אולי נחמדות אבל ממש לא מקצועיות. קלוד ודומיו זה נחמד מאד למי שחסר ניסיון ורוצה לעשות לעצמו איזה אפליקציה נחמדה אבל לא יותר מזה. זה אולי יחליף את אלו שכתבו פיזית את הקוד אבל עדיין רחוק לדעתי מלהחליף את אלו שמאפיינים את מה צריך להיות בקוד ואיך זה ייראה בסופו של דבר. וזה לפני שאני בכלל נכנס לכל עניין האבטחת מידע, שרתים ועוד מיליון מונחים שעדיין אין לי מושג מה אומרים. תכניסו את ההספדים לכיס... לדעתי הצנועה קלוד ודומיו רק הולכים לייעל את כל החברות תוכנה שכבר קברו אותן... אולי הן ייצרכו פחות אנשים שפיזית כותבים קוד אבל עדיין יצטרכו את מיטב המוחות שיגידו למכונות הללו מה לעשות ואיך לעשות. תודה על תשומת הלב שלכם. הולך לקלל את קלוד שממשיך לבקש אישורים ולא נותן לי מנוחה.

מואיז הקטן ®

25,618 görüntüleme • 1 ay önce

אתם יודעים מה מקור המחלה של השמאל? הם לא באמת שונאים את הכיבוש, הם שונאים את האנשים שרוקדים לצלילי עדן בן זקן בחתונה. הם שונאים את היהודי המאמין האוסטן יודן. הם לא באמת דואגים למוסר או לדמוקרטיה, הם פשוט נגעלים מהישראליות הלא-אשכנזית, הלא-אוניברסלית, זו שמחוברת לאדמה ולשבט. הבעיה שלהם היא לא עם הממשלה, היא עם החתונה של הבת של השכנים ממול. עם התנך. עם ברית הר סיני המחייבת. הבוז לנתניהו או לסמוטריץ' הוא רק סימפטום. המחלה האמיתית, השורש, הוא הבוז לעם שהם מייצגים. הבוז לתרבות של ה"עמךָ". האלרגיה החריפה ביותר של המומרים אינה לפוליטיקה מסוימת, אלא לתרבות של הרוב הישראלי. הבעיה שלהם היא לא פוליטית, היא אסתטית. הם לא יכולים ולא מסוגלים לסבול את טעם הרוב. הם חושבים שהם נלחמים למען צדק ודמוקרטיה, אבל הם בעצם נלחמים נגד מה שהם רואים בו קיטש. והמאבק האסתטי הזה שלהם, הוא מה שגורם להם להיות מוכנים להקריב את הילדים שלנו על מזבח ה"טעם הטוב" וה"מוסר הנאור" שלהם! לכן, הטיפול היחיד הוא להכריח אותם להתחבר למושא הגועל שלהם. לכפות עליהם בכח וביד קשה בדיוק את מה שהם הכי בזים לו, כי רק שם נמצא השורש של הניתוק שלהם. הם יעשו הכל כדי לשרת את אלוהי המוסר המעוות שלהם גם על חשבון חיי הילדים שלנו ושלהם! די. לא לשכנע, לא לנצח בוויכוח, לא לנסות "לרפא". חייבים לעצור. פיזית. כמו שעוצרים אדם שמנסה לדחוף את הילד שלך לכביש. אתה לא מתווכח איתו על פילוסופיה של תנועה, אתה מפיל אותו לרצפה.

Kinnert

13,314 görüntüleme • 2 ay önce

אחרוג ממנהגי העיתונאי ואכתוב כאן מנקודת מבט אישית: זה הסרטון הכי חשוב שתראו היום. אפשר להתווכח במאקרו - אם הרפורמה של סמוטריץ' טובה? אם יש צורך לשנות את השיטה? מוזמנים לדון בתגובות. זה לא הסיפור. חקלאי שיוצא מהרפת, מהמרעה, מהשדה ועולה על כלי העבודה שלו כדי לזעוק סמוך לכנסת - זה לא עניין של מה בכך. חוואי שמעדיף לשפוך את התבואה שלו - צריך לטלטל את כולנו. גילוי נאות: הייתי שם. זה היה הצעד הראשון שלי בעיתונות והרגע שפתח אותי לעולם הזה. במסגרת הובלת מאבק החקלאים ב-2016 ניתנה לי הזכות להתראיין אצל רזי ברקאי בגלי צה"ל - כבן של חקלאי - סיפרתי על מה שראיתי בעיניים. על התשוקה לאדמה, האהבה למדינה, וכמה הם מוכנים לספוג כדי להמשיך ולעבד את הקרקע האהובה. והמחירים כבדים. לפעמים כבדים מנשוא. קראתי את הביקורת והציניות על "החלב שנשפך". לצערי, רק מעטים היום מרגישים כמה זה כואב לשפוך תוצרת ישראלית על הרצפה. חלב, עגבניות, ענבים. כמה זה לא מובן מאליו להוציא תוצרת כזו. ומהם המחירים. כשאתם צופים בסרטון הזה תשחררו מהדיון הכלכלי. שמירה על החקלאות הישראלית היא שיח ערכי - איך מגנים על היסודות שלנו כחברה ואיך שומרים על הגבולות שלנו כמדינה.

ינון שלום יתח

18,492 görüntüleme • 8 ay önce

מכתב פתוח לליאור רז, שמעתי אותך מדבר בהשתאות רבה על החפ"ק של "אחים לנשק" בבית קמה אחרי השבעה באוקטובר ועל "הנרטיב" שאתה מייחס לאנשים שממאנים לשכוח מה היה כאן רגע אחד קטנטן לפני. איני יודעת היכן אתה ממוקם במפה הפוליטית. אני יכולה רק לנחש, אבל אני תוהה אם אתה מדבר מתוך פוזיציה, או שפשוט ניחנת בזכרון קצר במיוחד. משום שלנו, הציבור העצום שמבקר אותם, יש זכרון מצוין. אנחנו לא שכחנו - ואנחנו לא נשכח. לא שכחנו מה חבורת לובשי חולצות הסמליל של "אחים לנשק" עוללה כאן ערב הטבח. לא שכחנו את ההבטחות שנאמרו בשאגה גדולה מעל בימת פודיום ענק, הישר לאוזניו של האויב הקשוב: שינטשו את המטוסים, את הספינות, את חדרי הפיקוד, ושלא יהיה צבא עם. קולט, ליאור? שלא יהיה צבא עם! חומת המגן של הילדים שלנו - במדינה שבה אנחנו מגדלים אותם. לא שכחנו ולא נשכח את ההקראה התקשורתית של היחידות שלא יתייצבו למילואים ערב הטבח, שנשמעה בהתלהבות מבעיתה. "גולני, גולני" זה עדיין מהדהד באוזנינו בצרימה שורפת. אנחנו, בניגוד אליך, לא שכחנו את האיומים, לא שכחנו את הניסיון להפוך את צה"ל מצבא העם לצבא מותנה פוליטית. לא שכחנו את הקריאות לעצור, לשבש, לחסום, למרר את חיי הציבור ולייצר תחושה שמדינה שלמה מוחזקת כבת ערובה, בשל גחמות טנטרום עלבון קלפי שיצא מכל פרופורציה. לא שכחנו את הבריונות. לא שכחנו את הכאוס. לא שכחנו את המדון, הפילוג והקיטוב ששטפו את הרחובות - ועודם. לא שכחנו את מי שהתנהגו משל המדינה, הצבא, הרחוב, הדגל והדמוקרטיה רשומים בטאבו על שמם. ובעיקר, לא שכחנו את הדבר החמור מכל; שהם השתמשו בחומת המגן של הילדים שלנו, בקדושת השירות הצבאי ובאמון הציבור בצה"ל - כדי להפעיל לחץ פוליטי על ממשלה נבחרת. הם לקחו את המקום הכי קדוש, הכי עדין, הכי שברירי, את הלב הפועם של הקונצנזוס הישראלי - הנכונות להגן על הבית ללא תנאי וללא סייג - והפכו אותו לכלי מיקוח לטובת סחטנות פוליטית. ותקצר היריעה מלמנות את מה שהחבורה הזו עשתה כאן ערב הטבח ואחריו. ואם לא די בכך, כיום הם מנסים להלך אימים באמצעות פיזור תביעות השתקה נגד אזרחים מן השורה, שכל חטאם הוא שהם מסרבים להפסיק להזכיר להם את מה שהם כל כך רוצים שנשכח. אז ליאור היקר, לא. אנחנו לא נסכים לשכתוב ההיסטוריה. אפשר להודות לאדם שחילץ משפחה משדרות - ועדיין לומר את האמת על מלוא הרקורד שבאמתחתו. אפשר לכבד מעשה אנושי בשעת חירום - ועדיין לסרב להפוך אותו למכונת כביסה שמלבינה, ע"ח כאב לאומי. מי שהצית שריפה ביד אחת וביד השנייה אחז במטף, לא הופך בשל כך לגיבור לאומי. ודאי לא כאשר בידיו די אמצעים, קשרים, כסף, תקשורת ואופרציה ממותגת היטב, כדי להפוך כל חמגשית, כל אבטיח וכל צילום שטח לסיפור גבורה מהונדס היטב. יש דברים שאין מספיק מלבינים בעולם כדי להלבין. יש כתמים ששום סרטון מרגש לא ימרק - ויש זכרון ציבורי שלא יימחק, גם אם ינסו לעטוף אותו בעטיפת חפ"ק שפורטת על מיתרי ליבם של בעלי הזכרון הקצרצר. מי שמנסה להנדס את הנרטיב הוא לא מי שמסרב לשכוח, אלא זה שמבקש שאנחנו נשכח. תזכורת קטנה, שהיא אפילו לא קורטוב ממה שהיה כאן.

Amalia Ozer

14,063 görüntüleme • 4 ay önce