השנה, אולי יותר מתמיד, קולה של צפירת הזיכרון הזאת, הוא גם קול של אזעקת אמת, שמצוה עלינו: להתאחד ולהתלכד. לא להיקרע מבפנים. לא להחריב את הבית. קול שעולה שוב ושוב ושוב, כמו בכי נורא, כמו יבבה, כמו זעקה שקורעת שערי שמים. על הנופלות והנופלים, הנרצחות והנרצחים; על הפצועים הרבים... בגוף ובנפש; על אחינו החטופים – האהובים, המיוסרים – הנתונים בצרה ובשביה כבר למעלה משנה וחצי. דברים שנשאתי בטקס הדלקת נר הזיכרון בכותל המערבי >>show more

עדיין לא מזהה סכנה לדמוקרטיה? שורף אסמים אפס

יא אפס מאופס, תראה מה קורה בגללך, מנרמל מושחתים וגזענים.

מר הרצוג, תראה את החולצות של מבצעי הפוגרום ברעננה. מח"ל. מתי כבר תבין מי מביא עלינו חורבן?

מר הרצוג, אתה כמו איזה אחד שישן בשמירה ועכשיו הרים את ראשו ורואה מאחור את אבק הסוסים כשהם דוהרים הרחק מהאורווה, ואתה מדדה אחריהם בכפכפים, בעיניים טרוטות וקורא שיחזרו. במקום לקרוא מראש לפלגן הראשי בשמו, במקום להוקיע קונספירציות נוראיות באותו רגע - מלמלמת משהו. תתפטר. אתה ביזיון.

מלחמת האזרחים פרצה כבר, ערב יום הזכרון:

עכשיו פוגרום ברעננה!

If the fear of Yahweh is the beginning of wisdom, then what is its end? Cut through the abundant nonsense, empty platitudes, and conventional musings of the world and get straight to the heart of what it means to be wise.

איך אתה לא מתבייש.

בכל רגע שעובר מתחזק מעמדך כסנדק ההפיכה, כסמל שלטוני שבחסות שתיקתו ופחדנותו, ורצונו הקדוש באיזון מזויף קם לנו משטר חדש מול העיניים. שמך יזכר לדיראון עולם.

תומך במושחת לא צרכים את הטפת המוסר שלך הבאת חרפה על מוסד הנשיאות .