Video yükleniyor...

Video Yüklenemedi

Ana Sayfaya Dön

והנה השר לביטחון לאומי שהגיע להלך אימה על קצינה רב פקד במשטרת ישראל שהעזה להיאבק מולו על הדרגה שלה. והנה הוא בכניסה לאולם. ילד.

JoshBreiner's profile picture

Josh Breiner

138,296 subscribers

32,373 görüntüleme • 8 ay önce •via X (Twitter)

SanatHaberler & Politika
LIVE

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

0 Yorum

Yorum bulunmuyor

Orijinal gönderinin yorumları burada görünecek

Benzer Videolar

אהלן אהלן, נפוטיזם היא אותה תופעה בזויה שבה גורמי שלטון בכירים מקדמים את בני משפחתם, לאו דווקא משום שהם המוכשרים יותר, אלא כי הם המקושרים ביותר. עד היום מחזיקים ליכודניקים את המועקה שגרמה להם התופעה הזאת כאשר מפא"י והמערך היו השלטון. הליכוד צמח על כנפי בשורת מיגור הנפוטיזם. אנחנו עדים לכך שהליכוד, ש"ס ועצמה יהודית, שהם לכאורה תנועות המזוהות עם הביקורת על מפא"י והמערך הפכו לסידור עבודה וג'ובים לבני משפחה. ש"ס היא כמובן תעשייה שלמה בתחום. עכשיו קלטו איזה שגשוג במשפחת קובי יעקובי, מאז שאיתמר בן גביר מונה לתפקיד השר לספירת גופות. קובי יעקובי כמובן הפך לאיש החזק והמשפיע ביותר בארגון על רקע קרבתו לאיתמר הכלומניק. והרי זה פלא, אחותו, אורית כהן טוויל מתגייסת לדרגת רב פקד וכיום היא עוזרת של ניצב אלונה שושן. לקובי עוד אחות, פנינה דואוב, אשר התייצבה בלשכת בן גביר. אבל לקובי יש גם אח, אלי יעקובי, והנה הופ, אלי יעקובי, ממונה לעוזר למפקד מחוז ש"י. החליף את ליאור אבודרהם. אגב, העוגנים שיש ליעקובי במשטרה יכולים להסביר גם את היקף התמיכה לה הוא זוכה. הוא מפושט בארגון. ביביסטים וליכודניקים שמתבכיינים על הגועל נפש של מפא"י והמערך - אתם גרועים מהם. מכם עוד הייתה ציפייה לנהוג אחרת. כך או כך, הדין עם קובי יעקובי ימוצה עד תום צעד, צעד
1:52

אהלן אהלן, נפוטיזם היא אותה תופעה בזויה שבה גורמי שלטון בכירים מקדמים את בני משפחתם, לאו דווקא משום שהם המוכשרים יותר, אלא כי הם המקושרים ביותר. עד היום מחזיקים ליכודניקים את המועקה שגרמה להם התופעה הזאת כאשר מפא"י והמערך היו השלטון. הליכוד צמח על כנפי בשורת מיגור הנפוטיזם. אנחנו עדים לכך שהליכוד, ש"ס ועצמה יהודית, שהם לכאורה תנועות המזוהות עם הביקורת על מפא"י והמערך הפכו לסידור עבודה וג'ובים לבני משפחה. ש"ס היא כמובן תעשייה שלמה בתחום. עכשיו קלטו איזה שגשוג במשפחת קובי יעקובי, מאז שאיתמר בן גביר מונה לתפקיד השר לספירת גופות. קובי יעקובי כמובן הפך לאיש החזק והמשפיע ביותר בארגון על רקע קרבתו לאיתמר הכלומניק. והרי זה פלא, אחותו, אורית כהן טוויל מתגייסת לדרגת רב פקד וכיום היא עוזרת של ניצב אלונה שושן. לקובי עוד אחות, פנינה דואוב, אשר התייצבה בלשכת בן גביר. אבל לקובי יש גם אח, אלי יעקובי, והנה הופ, אלי יעקובי, ממונה לעוזר למפקד מחוז ש"י. החליף את ליאור אבודרהם. אגב, העוגנים שיש ליעקובי במשטרה יכולים להסביר גם את היקף התמיכה לה הוא זוכה. הוא מפושט בארגון. ביביסטים וליכודניקים שמתבכיינים על הגועל נפש של מפא"י והמערך - אתם גרועים מהם. מכם עוד הייתה ציפייה לנהוג אחרת. כך או כך, הדין עם קובי יעקובי ימוצה עד תום צעד, צעד

Barak cohen - ברק כהן

20,566 görüntüleme • 4 ay önce

לפני מספר ימים הגשתי תלונה ל משטרת ישראל נגד פעיל הימין מרדכי דוד, זאת לאחר שהועבר אלי מידע לפיו מרדכי דוד ונוסף, שזהותו אינה ידועה לי, נהגו על פי החשד "לפלח" מוצרים מחנויות סופרמרקט בבני ברק. במספר אירועים תועד דוד ונוסף מנסים להעביר מוצרים בקופה אולם על פי החשד משאירים חלק מהמוצרים בעגלה כדי לא לשלם עליהם. המקור, שאת זהותו מטבע הדברים אינני יכול לחשוף, טיפל באחת התלונות בעניין מתוקף עבודתו באחת מרשויות אכיפת החוק. מסתבר שכבר באוגוסט 2023, הגיע לידי משטרת ישראל דוברות משטרת ישראל תיעוד שבו נחזים לכאורה שני נסיונות שונים של גניבה מהסופר. באירוע המתועד הראשון נראה מה שנחשד כניסיון גניבה. באירוע השני נראה מה שנחזה כניסיון נוסף שבו השניים יוצאים מהחנות, דולקים אחריהם והשותף נאלץ לחזור עם העגלה פנימה. בעקבות קטטה שהתפתחה עם חזרתו, הוזעקה למקום משטרת ישראל. מרדכי דוד ככל הנראה נמלט - כך על פי החשד. משטרת ישראל בחרה שלא לטפל במרדכי דוד על אף שהתיעוד הזה נלקח על ידה מהחנויות וזה התיעוד שהגיע לידיי. המקור טוען שאינו יודע מה פשר ההנחייה ומה הסיבה. אני מקווה שהפעם, לאחר התלונה שהגשתי, משטרת ישראל תחקור ברצינות את הטענות כמו גם את השאלה האם יש עוד אירועים מתועדים או/ו לא מתועדים בהם הנ"ל היה מעורב בגניבות. אם יש ממש בחשד ראוי שדוד יטופל כאחרון הגנבים. אם מדובר בחשד מופרך, מן הראוי שהמשטרה תנקה אותו מהעננה שכרגע רובצת מעל ראשו. זה אינטרס ציבורי חשוב, במיוחד לאור העובדה שדוד קיבל לאחרונה גיבוי מרשימה של אנשי ציבור בהם שר המשפטים יריב לוין, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שר הביטחון ישראל כ”ץ Israel Katz חברת הכנסת טלי גוטליב ועוד.
0:16

לפני מספר ימים הגשתי תלונה ל משטרת ישראל נגד פעיל הימין מרדכי דוד, זאת לאחר שהועבר אלי מידע לפיו מרדכי דוד ונוסף, שזהותו אינה ידועה לי, נהגו על פי החשד "לפלח" מוצרים מחנויות סופרמרקט בבני ברק. במספר אירועים תועד דוד ונוסף מנסים להעביר מוצרים בקופה אולם על פי החשד משאירים חלק מהמוצרים בעגלה כדי לא לשלם עליהם. המקור, שאת זהותו מטבע הדברים אינני יכול לחשוף, טיפל באחת התלונות בעניין מתוקף עבודתו באחת מרשויות אכיפת החוק. מסתבר שכבר באוגוסט 2023, הגיע לידי משטרת ישראל דוברות משטרת ישראל תיעוד שבו נחזים לכאורה שני נסיונות שונים של גניבה מהסופר. באירוע המתועד הראשון נראה מה שנחשד כניסיון גניבה. באירוע השני נראה מה שנחזה כניסיון נוסף שבו השניים יוצאים מהחנות, דולקים אחריהם והשותף נאלץ לחזור עם העגלה פנימה. בעקבות קטטה שהתפתחה עם חזרתו, הוזעקה למקום משטרת ישראל. מרדכי דוד ככל הנראה נמלט - כך על פי החשד. משטרת ישראל בחרה שלא לטפל במרדכי דוד על אף שהתיעוד הזה נלקח על ידה מהחנויות וזה התיעוד שהגיע לידיי. המקור טוען שאינו יודע מה פשר ההנחייה ומה הסיבה. אני מקווה שהפעם, לאחר התלונה שהגשתי, משטרת ישראל תחקור ברצינות את הטענות כמו גם את השאלה האם יש עוד אירועים מתועדים או/ו לא מתועדים בהם הנ"ל היה מעורב בגניבות. אם יש ממש בחשד ראוי שדוד יטופל כאחרון הגנבים. אם מדובר בחשד מופרך, מן הראוי שהמשטרה תנקה אותו מהעננה שכרגע רובצת מעל ראשו. זה אינטרס ציבורי חשוב, במיוחד לאור העובדה שדוד קיבל לאחרונה גיבוי מרשימה של אנשי ציבור בהם שר המשפטים יריב לוין, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שר הביטחון ישראל כ”ץ Israel Katz חברת הכנסת טלי גוטליב ועוד.

Gonen Ben Itzhak גונן בן יצחק

19,625 görüntüleme • 9 ay önce

עו״ד מירי גרוס המעולה בהופעה מופתית בבג״ץ בעניין העברת השר העבריין בן גביר מתפקידו כשר לביטחון לאומי: מייד לאחר שהיועצת שלחה לבן גביר את מתווה ניגוד העניינים שלו, התחיל מסע השתלחות מופרע נגדה, שהגיע לכדי כך שאנחנו רואים סרטוני AI של מחבלי נוח'בה שאומרים שהם החברים הכי טובים של היועצת ושהיא תומכת בהם. נשיא ביהמ״ש העליון, השופט יצחק עמית: אתמול גם אני ״זכיתי״ לסרטון כזה, אבל לפחות אני נראה שם צעיר בעשר שנים… עו״ד גרוס ממשיכה: כל מי שינסה לאכוף את החוק על האדם הזה, יזכה לאותו דפוס של איומים מאפיוזים, השתלחות אישית, ודה-לגיטימציה עמוקה. קודם דיברו כאן על האפשרות להגיע איתו למתווה… הרי ביום שבו הוגש המתווה הקיים לבית המשפט, הוא קרא ליועצת ״עבריינית״ ו״תופרת תיקים״. איך אפשר בכלל להעלות על הדעת שהוא יוכל לכבד את ההסכם?? ואפילו פה, לא שמענו מפיו מילה אחת של הכרה בסמכות - לא של בית המשפט כמובן, וגם לא של היועצת, לקבוע מהו החוק. הוא קורא לה ״היועצת המפוטרת״. והכל מכוון ליצירת הפרת חוק אלימה על ידי אנשי כוחות הביטחון (למעשה גם על ידי אזרחים, אבל זה פחות מענייני). זה היתר גורף לשימוש בכוח בלי מגבלה, בלי בקרה, בתנאי שהפגיעה היא לפי האג'נדה של בן גביר. צריך לקרוא לזה בשם האמיתי של זה: זאת אנרכיה.
1:57

עו״ד מירי גרוס המעולה בהופעה מופתית בבג״ץ בעניין העברת השר העבריין בן גביר מתפקידו כשר לביטחון לאומי: מייד לאחר שהיועצת שלחה לבן גביר את מתווה ניגוד העניינים שלו, התחיל מסע השתלחות מופרע נגדה, שהגיע לכדי כך שאנחנו רואים סרטוני AI של מחבלי נוח'בה שאומרים שהם החברים הכי טובים של היועצת ושהיא תומכת בהם. נשיא ביהמ״ש העליון, השופט יצחק עמית: אתמול גם אני ״זכיתי״ לסרטון כזה, אבל לפחות אני נראה שם צעיר בעשר שנים… עו״ד גרוס ממשיכה: כל מי שינסה לאכוף את החוק על האדם הזה, יזכה לאותו דפוס של איומים מאפיוזים, השתלחות אישית, ודה-לגיטימציה עמוקה. קודם דיברו כאן על האפשרות להגיע איתו למתווה… הרי ביום שבו הוגש המתווה הקיים לבית המשפט, הוא קרא ליועצת ״עבריינית״ ו״תופרת תיקים״. איך אפשר בכלל להעלות על הדעת שהוא יוכל לכבד את ההסכם?? ואפילו פה, לא שמענו מפיו מילה אחת של הכרה בסמכות - לא של בית המשפט כמובן, וגם לא של היועצת, לקבוע מהו החוק. הוא קורא לה ״היועצת המפוטרת״. והכל מכוון ליצירת הפרת חוק אלימה על ידי אנשי כוחות הביטחון (למעשה גם על ידי אזרחים, אבל זה פחות מענייני). זה היתר גורף לשימוש בכוח בלי מגבלה, בלי בקרה, בתנאי שהפגיעה היא לפי האג'נדה של בן גביר. צריך לקרוא לזה בשם האמיתי של זה: זאת אנרכיה.

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

16,225 görüntüleme • 5 ay önce

"אני לא מסכים עם מילה ממה שאתה אומר אך אלחם עד מוות על זכותך לומר זאת". המשפט הזה, המיוחס בטעות לוולטר, הוא תמצית הרוח הליברלית-דמוקרטית למחלוקת, ויכוח וחופש הביטוי. והנה מגיע הבריון האלים הזה, בור ועם הארץ העומד בראש מפלגה שקוראת לעצמה "הדמוקרטים", ובנונשלנטיות מדהימה מדבר על סגירת כלי תקשורת והטלת צנזורה על הרשתות החברתיות. מבחינה אינטלקטואלית אין ליאיר גולן מושג ירוק מה זו דמוקרטיה ומהי חברה חופשית. הוא לא קרא מימיו את וולטר או את ג'ון סטיוארט מיל, ספק אם אי פעם שמע עליהם. הוא בכלל לא מבין מה יוצא לו מהפה. גם אם גולן נתקל בעבר במקרה בטקסטים ליברליים, ברור בעליל כי לא הבין ולו מילה אחת ממה שקרא. מבחינה מנטלית גולן נראה כמו תוצר חריג של מערכת היררכית, כוחנית ואנטי-דמוקרטית בהגדרתה. אפילו על רקע מצעד הגנרלים הכושלים והיהירים שלצערנו התברכנו ברבים מהם, הוא מתבלט כמופת של גסות רוח, שחצנות ויוהרה. מצד אחד מדובר בגרסה צברית של הגנרל קורץ שהתרגלה לנבוח פקודות על אלפי צעירים שחוייבו לציית לכל גחמה שבדה מוחו הקודח. מצד שני מדובר בפרובינציאל נבער ופתטי. עצם קיומה של צנזורה על רשתות חברתיות במדינות מערב אירופיות נתפסת בעיניו כטיעון משכנע בזכות הצנזורה. המוח הפרובינציאלי של גולן לא מסוגל להעלות בדעתו את האפשרות התיאורטית שמדינות מערב אירופה יכולות לנהוג בצורה פשיסטית. כמובן שלא שכל הגנרלים הם בריונים מסוגו של יאיר גולן. ישנם מפקדים קשובים ואנושיים וישנם מפקדים כוחניים ודורסניים. ישנם גנרלים לשעבר שמבינים שהאזרחות היא לא המשך הצבא באמצעים אחרים, וישנן קריקטורות נלעגות שמתקשות להפנים את כללי המשחק החדשים. הנונשלנטיות שבה גולן מדבר על מהלכים אנטי-דמוקרטיים, מלמדת כי מדובר באחד המקרים היותר קיצוניים של תסמונת הגנרל קורץ בהם נתקלנו עד היום. העובדה שמישהו מעז לחלוק על גולן נתפסת בעיניו כמתקפה מסוכנת על יסודות החברה. כפתח לאנרכיה, מרד צבאי של ממש. בגדול נראה שגולן מתכוון להתנהל מול אזרחי ישראל בצורה דומה לזו שבה נהג בטירונים שלו. אם יהיה לו את הכוח הוא מתכוון לסגור ערוצי תקשורת שיבקרו אותו ולהפעיל צנזורה על הרשתות החברתיות. בעבר נזכיר הוא גם הציע לשלוח חיילים מהציונות הדתית לחינוך מחדש. הבור הזה אפילו לא מבין מה יוצא לו מהפה... אם נעז להפגין מולו הוא עוד עלול להטיל עלינו מצור. כמו שכבר עשה מחוץ למספרה של שרה נתניהו. בחברה בעלת תרבות דמוקרטית-ליברלית אדם שמתבטא בדומה ליאיר גולן אמור להפוך את עצמו לשוטה הכפר. העובדה שהאיש הזה הוא דמות ציבורית לגיטימית ולא מזוהה כסכנה מוחשית לדמוקרטיה היא עדות עגומה למצבו האנוש של השמאל הישראלי. האפשרות שבעוד כמה חודשים הוא עלול להחזיק בכוח פוליטי עצום, היא לא פחות ממפחידה.
0:36

"אני לא מסכים עם מילה ממה שאתה אומר אך אלחם עד מוות על זכותך לומר זאת". המשפט הזה, המיוחס בטעות לוולטר, הוא תמצית הרוח הליברלית-דמוקרטית למחלוקת, ויכוח וחופש הביטוי. והנה מגיע הבריון האלים הזה, בור ועם הארץ העומד בראש מפלגה שקוראת לעצמה "הדמוקרטים", ובנונשלנטיות מדהימה מדבר על סגירת כלי תקשורת והטלת צנזורה על הרשתות החברתיות. מבחינה אינטלקטואלית אין ליאיר גולן מושג ירוק מה זו דמוקרטיה ומהי חברה חופשית. הוא לא קרא מימיו את וולטר או את ג'ון סטיוארט מיל, ספק אם אי פעם שמע עליהם. הוא בכלל לא מבין מה יוצא לו מהפה. גם אם גולן נתקל בעבר במקרה בטקסטים ליברליים, ברור בעליל כי לא הבין ולו מילה אחת ממה שקרא. מבחינה מנטלית גולן נראה כמו תוצר חריג של מערכת היררכית, כוחנית ואנטי-דמוקרטית בהגדרתה. אפילו על רקע מצעד הגנרלים הכושלים והיהירים שלצערנו התברכנו ברבים מהם, הוא מתבלט כמופת של גסות רוח, שחצנות ויוהרה. מצד אחד מדובר בגרסה צברית של הגנרל קורץ שהתרגלה לנבוח פקודות על אלפי צעירים שחוייבו לציית לכל גחמה שבדה מוחו הקודח. מצד שני מדובר בפרובינציאל נבער ופתטי. עצם קיומה של צנזורה על רשתות חברתיות במדינות מערב אירופיות נתפסת בעיניו כטיעון משכנע בזכות הצנזורה. המוח הפרובינציאלי של גולן לא מסוגל להעלות בדעתו את האפשרות התיאורטית שמדינות מערב אירופה יכולות לנהוג בצורה פשיסטית. כמובן שלא שכל הגנרלים הם בריונים מסוגו של יאיר גולן. ישנם מפקדים קשובים ואנושיים וישנם מפקדים כוחניים ודורסניים. ישנם גנרלים לשעבר שמבינים שהאזרחות היא לא המשך הצבא באמצעים אחרים, וישנן קריקטורות נלעגות שמתקשות להפנים את כללי המשחק החדשים. הנונשלנטיות שבה גולן מדבר על מהלכים אנטי-דמוקרטיים, מלמדת כי מדובר באחד המקרים היותר קיצוניים של תסמונת הגנרל קורץ בהם נתקלנו עד היום. העובדה שמישהו מעז לחלוק על גולן נתפסת בעיניו כמתקפה מסוכנת על יסודות החברה. כפתח לאנרכיה, מרד צבאי של ממש. בגדול נראה שגולן מתכוון להתנהל מול אזרחי ישראל בצורה דומה לזו שבה נהג בטירונים שלו. אם יהיה לו את הכוח הוא מתכוון לסגור ערוצי תקשורת שיבקרו אותו ולהפעיל צנזורה על הרשתות החברתיות. בעבר נזכיר הוא גם הציע לשלוח חיילים מהציונות הדתית לחינוך מחדש. הבור הזה אפילו לא מבין מה יוצא לו מהפה... אם נעז להפגין מולו הוא עוד עלול להטיל עלינו מצור. כמו שכבר עשה מחוץ למספרה של שרה נתניהו. בחברה בעלת תרבות דמוקרטית-ליברלית אדם שמתבטא בדומה ליאיר גולן אמור להפוך את עצמו לשוטה הכפר. העובדה שהאיש הזה הוא דמות ציבורית לגיטימית ולא מזוהה כסכנה מוחשית לדמוקרטיה היא עדות עגומה למצבו האנוש של השמאל הישראלי. האפשרות שבעוד כמה חודשים הוא עלול להחזיק בכוח פוליטי עצום, היא לא פחות ממפחידה.

ארז תדמור@ereztadmor

23,311 görüntüleme • 17 gün önce

ראש האופוזיציה חה"כ לפיד השתמש היום במילה 'חרפה'. אני רוצה לומר לו מה היא חרפה בעיני: *חרפה היא לדבר מבורות כתחביב.* ודאי שלקחתי את נשיא הפרלמנט של פרגוואי, ד"ר ראול לאטורה, לעוטף עזה. אתה רוצה להתחרות מי לקח יותר מנהיגים לשם? אני מוכן. היינו שם זמן לא רב אחרי ה-7.10. ביקרנו בקיבוץ כפר עזה, פגשנו ניצולים ושוחחנו עם משפחות הקורבנות שלא שרדו. צפינו יחד בסרט הזוועות בן ה-47 דקות, שטלטל אותו עמוקות. לאחר מכן הוא חזר לארצו, העביר בפרלמנט החלטות המביעות סולידריות עם ישראל, מכירות בחמאס, בחיזבאללה ובמשמרות המהפכה כארגוני טרור עם כל המשמעויות הנלוות. פרגוואי פתחה בעיצומה של המלחמה את השגרירות שלה *בירושלים* והצביעה עם ישראל *בכל הצבעה באו"ם*, גם במיעוט מזהיר. לקראת הביקור הנוכחי ביקשנו וקיבלנו מרה״מ פגישה בלשכתו. הוא, בתורו - ביקש וסורב על ידי מערכת המשפט לשנות את מועד הדיון כך שנאלצנו להגיע ולקיים את הפגישה בביהמ"ש. זו, אכן, חרפה. של מי? ואותו, את ראול לאטורה, שהוא מגדולי ידידי ישראל בעולם, המנהיג הראשון מאמריקה הלטינית שהגיע לישראל לביקור הזדהות בעיצומה של המלחמה - תקפתם היום באמצעות החרמת הברכה הקצרה והמקובלת במליאת הכנסת לרגל הגעתו. *להיות אופוזיציה לממשלה זה חשוב; להיות אופוזיציה למדינת ישראל זו חרפה.* וזה, ראש האופוזיציה לפיד - מה שעשיתם היום.
1:44

ראש האופוזיציה חה"כ לפיד השתמש היום במילה 'חרפה'. אני רוצה לומר לו מה היא חרפה בעיני: *חרפה היא לדבר מבורות כתחביב.* ודאי שלקחתי את נשיא הפרלמנט של פרגוואי, ד"ר ראול לאטורה, לעוטף עזה. אתה רוצה להתחרות מי לקח יותר מנהיגים לשם? אני מוכן. היינו שם זמן לא רב אחרי ה-7.10. ביקרנו בקיבוץ כפר עזה, פגשנו ניצולים ושוחחנו עם משפחות הקורבנות שלא שרדו. צפינו יחד בסרט הזוועות בן ה-47 דקות, שטלטל אותו עמוקות. לאחר מכן הוא חזר לארצו, העביר בפרלמנט החלטות המביעות סולידריות עם ישראל, מכירות בחמאס, בחיזבאללה ובמשמרות המהפכה כארגוני טרור עם כל המשמעויות הנלוות. פרגוואי פתחה בעיצומה של המלחמה את השגרירות שלה *בירושלים* והצביעה עם ישראל *בכל הצבעה באו"ם*, גם במיעוט מזהיר. לקראת הביקור הנוכחי ביקשנו וקיבלנו מרה״מ פגישה בלשכתו. הוא, בתורו - ביקש וסורב על ידי מערכת המשפט לשנות את מועד הדיון כך שנאלצנו להגיע ולקיים את הפגישה בביהמ"ש. זו, אכן, חרפה. של מי? ואותו, את ראול לאטורה, שהוא מגדולי ידידי ישראל בעולם, המנהיג הראשון מאמריקה הלטינית שהגיע לישראל לביקור הזדהות בעיצומה של המלחמה - תקפתם היום באמצעות החרמת הברכה הקצרה והמקובלת במליאת הכנסת לרגל הגעתו. *להיות אופוזיציה לממשלה זה חשוב; להיות אופוזיציה למדינת ישראל זו חרפה.* וזה, ראש האופוזיציה לפיד - מה שעשיתם היום.

Amir Ohana - אמיר אוחנה

41,817 görüntüleme • 10 ay önce

כמובן שלא נמצא פגם בטוהר המידות של דוד זיני. מה ציפיתם, שהוא יגיד בעצמו במפורש שהוא היה הורג את ח״כ אחמד טיבי, או ששליחותו היא מלחמת מצווה, כיבוש, טרנספר והתיישבות יהודית בגדה ובעזה? שהוא יגיד במפורש שיסייע להחליש את הרשות הפלסטינית ולמנוע את קידום החזון של שתי מדינות לשני עמים? שהוא יגיד במפורש שיעלים עין מטרור יהודי? דוד זיני הקפיד לשמור על שתיקה, וימשיך לעשות כך, לפחות עד שיידחו העתירות נגד מינויו (כפי שהוא וממניו מקווים). הוא רק צריך להתאפק ולא להשתולל בשבועות הקרובים - והנה, יש לנו ״הוכחה״ לממלכתיותו. הוא גם ידאג להציג לציבור fake fight אחד או שניים עם נתניהו, ונתניהו ידאג להתרעם על כך פומבית, כדי להראות שזיני הוא ״בעל עמוד שדרה״ ולא נכנע ללחצים, שהוא נאמן לשלטון החוק ולא לממניו, ושהוא ״א-פוליטי״. אנשי התקשורת המנרמלים וחברי המרכז הנאיבי בטח גם יגידו ״אמרנו לכם״. אז מה זה בשביל זיני עוד חודש של שמירה על פרופיל נמוך + עימות מבוים עם נתניהו? זיני, רבניו, והציבור שהוא מייצג, דוגלים ביותר מעשים בפועל ובשטח - ובמינימום דיבורים (גם בחקירות…). אבל תראו מה קורה כשהוא כן מדבר (כשהוא חייב). חומקת לו קצת מהאמת: היום בבית הנשיא, דוד זיני אמר: "מתוקף מה שגלינו פה לפני 2000 שנה - חזרנו רק מתוקף הביחד, מתוקף שורשינו העמוקים ועתידנו הגדול. נפעל בממלכתיות, בנאמנות לעם הזה, למדינה הזאת, לערכיה, לכל גווניה וצדדיה בנאמנות מלאה ובאחדות גדולה, ומתוך רעות גדולה לביטחון המדינה ואזרחיה… נפעל לעשות הכל להיות שליחים נאמנים של העם הזה בכל כוחנו". ומה הוא לא אמר? זיני לא אמר: נאמנות לחוקי המדינה ולאזרחיה. הוא אמר רק נאמנות ״לעם הזה ולמדינה הזאת״ (כפי שהוא תופס אותה). איפה המחויבות לשלטון החוק? איפה המחויבות לקיום הוראות החוק, פסיקות בית המשפט, והנחיות היועמ״שית? ואיפה המחויבות לכל אזרחי מדינת ישראל? מה זה ״רעות״ לביטחון המדינה ואזרחיה? למה רעות ולא מחויבות? מה המשמעות של רעות? הוא גם מדגיש כמה פעמים ״לעם הזה״. אבל בין אזרחי ישראל, יש גם אזרחים שלא שייכים לעם היהודי, אלא לעם הפלסטיני, או שייכים רק לדת או לעדה (מוסלמים, דרוזים, נוצרים ועוד). ראש שב״כ ממלכתי לא אמור להיות מחויב לעם היהודי, אלא לאזרחי ישראל, כולם. בקיצור, חמקה לו קצת האמת. סימן מטריד מאוד לבאות.
0:38

כמובן שלא נמצא פגם בטוהר המידות של דוד זיני. מה ציפיתם, שהוא יגיד בעצמו במפורש שהוא היה הורג את ח״כ אחמד טיבי, או ששליחותו היא מלחמת מצווה, כיבוש, טרנספר והתיישבות יהודית בגדה ובעזה? שהוא יגיד במפורש שיסייע להחליש את הרשות הפלסטינית ולמנוע את קידום החזון של שתי מדינות לשני עמים? שהוא יגיד במפורש שיעלים עין מטרור יהודי? דוד זיני הקפיד לשמור על שתיקה, וימשיך לעשות כך, לפחות עד שיידחו העתירות נגד מינויו (כפי שהוא וממניו מקווים). הוא רק צריך להתאפק ולא להשתולל בשבועות הקרובים - והנה, יש לנו ״הוכחה״ לממלכתיותו. הוא גם ידאג להציג לציבור fake fight אחד או שניים עם נתניהו, ונתניהו ידאג להתרעם על כך פומבית, כדי להראות שזיני הוא ״בעל עמוד שדרה״ ולא נכנע ללחצים, שהוא נאמן לשלטון החוק ולא לממניו, ושהוא ״א-פוליטי״. אנשי התקשורת המנרמלים וחברי המרכז הנאיבי בטח גם יגידו ״אמרנו לכם״. אז מה זה בשביל זיני עוד חודש של שמירה על פרופיל נמוך + עימות מבוים עם נתניהו? זיני, רבניו, והציבור שהוא מייצג, דוגלים ביותר מעשים בפועל ובשטח - ובמינימום דיבורים (גם בחקירות…). אבל תראו מה קורה כשהוא כן מדבר (כשהוא חייב). חומקת לו קצת מהאמת: היום בבית הנשיא, דוד זיני אמר: "מתוקף מה שגלינו פה לפני 2000 שנה - חזרנו רק מתוקף הביחד, מתוקף שורשינו העמוקים ועתידנו הגדול. נפעל בממלכתיות, בנאמנות לעם הזה, למדינה הזאת, לערכיה, לכל גווניה וצדדיה בנאמנות מלאה ובאחדות גדולה, ומתוך רעות גדולה לביטחון המדינה ואזרחיה… נפעל לעשות הכל להיות שליחים נאמנים של העם הזה בכל כוחנו". ומה הוא לא אמר? זיני לא אמר: נאמנות לחוקי המדינה ולאזרחיה. הוא אמר רק נאמנות ״לעם הזה ולמדינה הזאת״ (כפי שהוא תופס אותה). איפה המחויבות לשלטון החוק? איפה המחויבות לקיום הוראות החוק, פסיקות בית המשפט, והנחיות היועמ״שית? ואיפה המחויבות לכל אזרחי מדינת ישראל? מה זה ״רעות״ לביטחון המדינה ואזרחיה? למה רעות ולא מחויבות? מה המשמעות של רעות? הוא גם מדגיש כמה פעמים ״לעם הזה״. אבל בין אזרחי ישראל, יש גם אזרחים שלא שייכים לעם היהודי, אלא לעם הפלסטיני, או שייכים רק לדת או לעדה (מוסלמים, דרוזים, נוצרים ועוד). ראש שב״כ ממלכתי לא אמור להיות מחויב לעם היהודי, אלא לאזרחי ישראל, כולם. בקיצור, חמקה לו קצת האמת. סימן מטריד מאוד לבאות.

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

27,548 görüntüleme • 1 yıl önce

ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס לציון 50 שנה ל״מבצע יונתן״ בבית הנשיא: ״אדוני הנשיא, אני מבקש להודות לך על היוזמה לקיים את הטקס הזה – בהצדעה לגיבורי ישראל שחילצו לפני 50 שנה את החטופים, בני עמנו, מאנטבה באוגנדה. אני מברך את כל מי שנמצאים איתנו כאן – במעמד ההוקרה שעומד מעל הזמן, וגם מעל כל פולמוס פוליטי עכשווי. 'אנטבה' הוא שם נרדף לפעולה נועזת ביותר, שהפכה את הבלתי-אפשרי לאפשרי. הפעולה התקדימית הזאת השיבה את בני-הערובה שלנו מלב אפריקה – הביתה. בו בזמן היא זקפה את כבוד ישראל בין האומות, והיא לימדה את העולם שניתן להנחית מכה ניצחת על הטרור הבינלאומי. היא לימדה את העולם שאפשר – וצריך – לעמוד איתן מול מחבלים צמאי-דם, להכות בהם, להכניע אותם. זה מה שאנחנו עושים במלחמה הנוכחית: אנחנו מרסקים בשיטתיות את ציר-הרשע האיראני, שניסה לקדם את התוכנית להשמדת ישראל – באמצעות טבעת-חנק של טרור שהוא פרש סביבנו. מאז הטבח הנורא במתקפת ה-7 באוקטובר הפכנו את הקערה על פיה. הלמנו בצוררינו מעזה ועד תימן, מלבנון ועד איראן. הרחקנו מעלינו סכנה קיומית מיידית – כולל הסכנה המיידית, שנשקפה לנו מהחזקת נשק גרעיני בידי איראן. הם היו משתמשים בו. דור דור ומשימותיו: הוותיקים בינינו זוכרים את גל חטיפות המטוסים ששטף את העולם בשנות ה-60 וה-70. זה היה כלי-נשק מרכזי - הייתי אומר ה-כלי המרכזי - בידי ארגוני טרור וקבוצות מהפכניות. ארבע שנים לפני 'מבצע יונתן' נחטף מטוס של חברת התעופה הבלגית 'סבנה', והונחת בנמל-התעופה לוד. הייתה לי הזכות להשתתף עם חבריי לסיירת מטכ"ל במבצע לשחרור המטוס. אבל אנטבה - אנטבה היה סיפור אחר לגמרי. המחבלים אילצו את מטוס 'אייר פראנס' להגיע למדינה, שנשלטה בידי רודן אכזר, במרחק של כמעט 4,000 ק"מ מישראל. 31 שנים לאחר השואה, הם ערכו סלקציה בין יהודים ללא-יהודים. הם שיחררו בני לאומים אחרים, בעוד שעל היהודים הם איימו בהוצאה להורג. הם היו בטוחים שישראל תיכנע לאולטימטום שלהם, שהרי יש להם חסינות במרחק כה רב מישראל ומהמזרח התיכון. איש מהם לא חשב שמישהו יבוא לחלץ את החטופים. אבל הם טעו בגדול. ההכנות כולן למבצע החילוץ באנטבה נערכו בזמן-שיא של יממה וחצי - 36 שעות. תרגול אחר תרגול, אימון אחר אימון, תוך ניסיון בלתי-פוסק למצות כל בדל של מידע מודיעיני בעזרת המוסד ואמ"ן. ההיסטוריה מכירה תודה לראש הממשלה דאז, יצחק רבין, לשר הביטחון שמעון פרס, לרמטכ"ל מוטה גור, לקצין חי"ר וצנחנים ראשי דן שומרון, למפקד חיל האוויר בני פלד – ולכל המפקדים והלוחמים שהשתתפו במבצע. יצחק רבין ושמעון פרס ושרי הממשלה נטלו על עצמם אחריות עצומה. אתם יכולים לשער מה היה קורה אם הייתה משאית על המסלול. או אם לא הייתה הזדמנות מהירה מספיק לכוחותינו להגיע לטרמינל שבו הוחזקו החטופים. הם רצו לשמוע למוצא פיהם, וגם הרמטכ"ל, של שני אנשים: מפקד כוח החילוץ ומפקד חיל האוויר. בני פלד אמר להם: "זה אפשרי". מוטה גור ביקש לראות תרגיל מודל ושאל את יוני: "זה אפשרי?" הוא השיב: "כן. הנה, ראית." שמעון פרס לא הסתפק בזה. הוא קרא ליוני ושאל אותו: "זה אפשרי?" מספיק שיוני היה המביע ספק, מביע חשש - לא היינו עומדים פה היום. הוא אמר: "זה אפשרי. אני חושב שאם נצליח להשיג את ההפתעה - נצליח במשימה. כן, זה אפשרי." יוני היה מאוד נועז, אבל הוא גם היה מאוד שקול. היו לו קור-רוח ושיקול דעת יוצאים מן הכלל, בתוך הקרב וגם לפניו. אבל לתעוזה הזו היו שותפים כל הלוחמים שיצאו לאנטבה. הם נלחמו על כל מקום פנוי במטוסי ה'הרקולס'. לפני כמה ימים, במסדר הכנפיים של חיל האוויר, סיפרתי שלוחמים שיוצאים הרחק מעבר לגבולותנו מקבלים - מה שנקרא - מפת מילוט, שמראה להם איך להגיע, איך להיחלץ למקום-מבטחים או ציר-מבטחים כדי לחזור בחזרה לישראל. באנטבה הלוחמים קיבלו מפות מילוט. מפת המילוט הייתה צילום של דף מאטלס, שמוכר לכם, של יבשת אפריקה. כלומר, פה נמצאת קניה, ופה נמצאת אתיופיה - ותמצאו כבר את הדרך חזרה. הייתה כאן תעוזה עצומה. אבל באנטבה גם מפות המילוט לא היו עוזרות. זה לא היה דבר שנסתר מעיני הלוחמים. הם הבינו היטב שחייהם מוטלים על הכף, וגם גורלה של מדינת ישראל, בצומת הזו, מוטל על הכף. ולמרות הכל, כל אנשינו בלי יוצא מהכלל רצו לקחת חלק במבצע. הם התעלו לגודל השעה, ולגודל המשימה. תילי תילים של מילים נכתבו על הנחישות, היצירתיות, התחבולנות של הכוח שהגיע לשדה-התעופה באנטבה. לוחמינו נחתו שם לאחר למעלה משבע שעות טיסה, במזג-אוויר מאתגר. הם התקדמו במהירות אל היעד – אולם-הנתיבות עצמו – כדי להשמיע באוזני החטופים ארבע מילים שאומרות הכל: "באנו לקחת אתכם הביתה". בתוך פחות משעה המבצע הסתיים בהצלחה כבירה. המחבלים חוסלו. רוב-רובם של אחינו ואחיותינו החטופים הועלו על המטוסים כשהם חיים. לצד זאת, שילמנו מחיר בחיי-אדם: אחי יוני, מפקד סיירת מטכ"ל, נפל ברגע ההסתערות קדימה, כשהוא בראש הכוח. אני דואב גם על אובדן חייהם של ז'אן ז'אק מימוני, אידה בורוכוביץ', פסקו כהן, ודורה בלוך זיכרונם לברכה. דורה בלוך נרצחה בבית החולים בקמפלה למחרת היום בהוראתו של אידי אמין. אני מבקש להזכיר את לוחם הצנחנים עז-הנפש סורין הרשקו. פציעתו הקשה של סורין במבצע מלווה אותו יום-יום מזה 50 שנה. ועוד אני מוקיר מעומק ליבי את קברניט המטוס החטוף, מישל בקוס, ואת צוותו מצרפת. הם בחרו להישאר עם בני-הערובה בשעתם הקשה, מתוך רגש אצילי של סולידריות – שעמנו יזכור לעד. מכובדי הנשיא, מכובדיי כולם, באנטבה הצדק גבר על הרשע. התקווה ניצחה את הייאוש. האור הכניע את החושך. השמחה פרצה בכל בית בישראל וגם בשוחרי החופש והצדק בעולם. לא בביתי. אני במשך כל חיי הבוגרים חששתי שיוני יפול בקרב. בין השאר, משום שידעתי את הנכונות שלו להסתער קדימה, לבוא לחלץ, כשצריך לחלץ. זה התחיל במלחמת ששת הימים, כשהוא נפצע במוצב ג'לבינה, בחזית רמת הגולן, בבואו לחלץ חבר שנפצע, נפגע בצווארו. שם המרפק שלו רוסק ע"י אש סורית. הוא זחל לקווי כוחותנו בייסורים גדולים, קם על רגליו. שאלו אותו: "אתה בסדר?" הוא ענה "כן", והתעלף במקום. באתי לבקר אותו בבית החולים בצפת ורווח לי. "הוא כבר נכה צה"ל. הוא יצא מזה." אבל בדרך-לא דרך הוא חזר ליחידה. הוא החליף אותי, כשהייתי אמור ללכת מאוד מוקדם לקורס קצינים. הוא פתר לי את הבעיה והלך במקומי, ואח"כ הצטרפתי. בסיירת מטכ"ל הוא פיקד על מבצע חילוץ נוסף של שחרור טייסנו, שהיו בכלא הסורי. כדי להוציא אותם משם היחידה יזמה מבצע לתפיסת בכירים במטכ"ל הסורי. יוני פיקד על המבצע הזה, שהשתתף בו גם אחי עדו. אכן הם חולצו בחילופי שבויים. זה נמשך במלחמת יום הכיפורים שנה לאחר מכן. יוני נחלץ להציל את חברו, יוסי בן חנן, שהטנק שלו נפגע מתחת תל-שמס, בתוך הקווים הסורים. היו ניסיונות לחלצו, ואחד אחרי השני הם נכשלו. יוני הודיע ליאנוש, המפקד בגזרה, שהוא יוציא אותו. הוא הלך וחילץ אותו. יוסי דיבר במשך שנים, הוא אמר: "אין לך מושג. אני חשבתי כבר שאני הולך למות, והנה שמעתי את קולו של יוני, וידעתי שהוא הציל אותי." על כך הוא קיבל גם את עיטור המופת. לכן, כששמעתי על אנטבה - שמעתי ברדיו בארה"ב כסטודנט בבוסטון. 200 שנים לכינונה של ארה"ב. כששמעתי על המבצע, צלצלתי לעידו ושאלתי רק שאלה אחת: "יוני חזר כבר?" כי לא היה לי צל צלו של ספק, שהוא שם בראש הכוח המחלץ. ועדו אמר לי שעדיין הוא לא חזר. אח"כ כשהוא צלצל אליי יותר מאוחר, עוד לפני שהוא אמר לי - ידעתי, שמה שחששתי מפניו - קרה. למה זה קרה פה ולא קרה במקרים אחרים? אינני יכול לומר. היה עוד חילוץ - הזכרתי אותו קודם - במבצע 'סבנה'. שנינו שירתנו ביחידה. 13 או 14 חיילים יכולים היו לפרוץ למטוס. אני ועוד שניים-שלושה מחיילי על כנף אחת, וככה חילקו את המשימות. והנה אנחנו עומדים להסתער על המטוס לבושים בסרבלים לבנים. ויוני בא אליי, והוא אומר: "גם אני. אני מצטרף." אמרתי לו: "אתה לא יכול להצטרף, כי אני פה עם החיילים שלי". אז הוא אמר לי: "נצא שנינו". אז אמרתי: "תחשוב על ההורים שלנו." לשמחתי, בחרו שאני אכן אעמוד בראש, יחד עם חיילי. הוא נשאר בחוץ. יש תמונה שלו, מצלמים אותו - רואים אותו כמו ארי בסוגר - ליד החפ"ק. אני ידעתי שהוא יימצא שם. לכן זה היה מאוד קשה לקבל את זה. אני לא אחזור כאן על הסבל של המשפחות, המשפחה שלי. רק אומר: כראש ממשלה, אני זוכר מה עבר על אמי ועל אבי ועליי ועל אחי. אני חושב על מה עובר על המשפחות האחרות. המשפחה הזאת, שאף אחד לא רוצה להיכנס אליה - משפחת השכול - אבל כשאתה בפנים, אתה כבר יודע את הסוד הנורא, אתה יודע את גודל הסבל והכאב. אני רואה כמשימה שלי להיות החסכן ביותר בכוח, בחיי אדם, כשאנחנו שולחים את בנינו ובנותינו לקרב. להיחלץ מהשכול - זה דבר שכל משפחה עוברת בדרכה. אבל אני חשבתי שזה יעבור. במובן מסוים זה לא עובר. אין יום שאני לא חושב על יוני. אין יום שאני לא מתייעץ עם יוני. אני בטוח שזה חל גם על אחרים. משה דיין כתב שישה חודשים לפני אנטבה - הוא כתב על יוני בלי להזכיר את שם משפחתו בספר האוטוביוגרפי שלו. הוא מספר על החילוץ של יוסי בן חנן, והוא אומר: "אינני יודע בדיוק כמה 'יוני' יש לנו, אבל יש לנו מספיק כדי להתמודד עם האתגרים הגדולים של מדינת ישראל." הוא צדק כי רוח אנטבה מוסיפה לפעם בנו – והיא מכוונת את דרכם של לוחמינו הגיבורים גם בהווה. הם עומדים על משמרתם בכל חזית, בכל זירה, רחוקה וקרובה. הם ממלאים את ייעודם בפעולות גלויות ועלומות נגד דורשי רעתנו. הם מסמלים את הטוב שמאפיין את העם שלנו, את המדינה שלנו: עוז רוח, קור רוח, נחישות מטרה, אהבת המולדת, ערבות הדדית שאין שנייה לה. אני מצדיע לכל השותפים ב'מבצע יונתן', ואני מחזק את ממשיכי דרכם – בני ובנות הדור הצעיר, דור הניצחון״. וידאו: לע״מ.
19:37

ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס לציון 50 שנה ל״מבצע יונתן״ בבית הנשיא: ״אדוני הנשיא, אני מבקש להודות לך על היוזמה לקיים את הטקס הזה – בהצדעה לגיבורי ישראל שחילצו לפני 50 שנה את החטופים, בני עמנו, מאנטבה באוגנדה. אני מברך את כל מי שנמצאים איתנו כאן – במעמד ההוקרה שעומד מעל הזמן, וגם מעל כל פולמוס פוליטי עכשווי. 'אנטבה' הוא שם נרדף לפעולה נועזת ביותר, שהפכה את הבלתי-אפשרי לאפשרי. הפעולה התקדימית הזאת השיבה את בני-הערובה שלנו מלב אפריקה – הביתה. בו בזמן היא זקפה את כבוד ישראל בין האומות, והיא לימדה את העולם שניתן להנחית מכה ניצחת על הטרור הבינלאומי. היא לימדה את העולם שאפשר – וצריך – לעמוד איתן מול מחבלים צמאי-דם, להכות בהם, להכניע אותם. זה מה שאנחנו עושים במלחמה הנוכחית: אנחנו מרסקים בשיטתיות את ציר-הרשע האיראני, שניסה לקדם את התוכנית להשמדת ישראל – באמצעות טבעת-חנק של טרור שהוא פרש סביבנו. מאז הטבח הנורא במתקפת ה-7 באוקטובר הפכנו את הקערה על פיה. הלמנו בצוררינו מעזה ועד תימן, מלבנון ועד איראן. הרחקנו מעלינו סכנה קיומית מיידית – כולל הסכנה המיידית, שנשקפה לנו מהחזקת נשק גרעיני בידי איראן. הם היו משתמשים בו. דור דור ומשימותיו: הוותיקים בינינו זוכרים את גל חטיפות המטוסים ששטף את העולם בשנות ה-60 וה-70. זה היה כלי-נשק מרכזי - הייתי אומר ה-כלי המרכזי - בידי ארגוני טרור וקבוצות מהפכניות. ארבע שנים לפני 'מבצע יונתן' נחטף מטוס של חברת התעופה הבלגית 'סבנה', והונחת בנמל-התעופה לוד. הייתה לי הזכות להשתתף עם חבריי לסיירת מטכ"ל במבצע לשחרור המטוס. אבל אנטבה - אנטבה היה סיפור אחר לגמרי. המחבלים אילצו את מטוס 'אייר פראנס' להגיע למדינה, שנשלטה בידי רודן אכזר, במרחק של כמעט 4,000 ק"מ מישראל. 31 שנים לאחר השואה, הם ערכו סלקציה בין יהודים ללא-יהודים. הם שיחררו בני לאומים אחרים, בעוד שעל היהודים הם איימו בהוצאה להורג. הם היו בטוחים שישראל תיכנע לאולטימטום שלהם, שהרי יש להם חסינות במרחק כה רב מישראל ומהמזרח התיכון. איש מהם לא חשב שמישהו יבוא לחלץ את החטופים. אבל הם טעו בגדול. ההכנות כולן למבצע החילוץ באנטבה נערכו בזמן-שיא של יממה וחצי - 36 שעות. תרגול אחר תרגול, אימון אחר אימון, תוך ניסיון בלתי-פוסק למצות כל בדל של מידע מודיעיני בעזרת המוסד ואמ"ן. ההיסטוריה מכירה תודה לראש הממשלה דאז, יצחק רבין, לשר הביטחון שמעון פרס, לרמטכ"ל מוטה גור, לקצין חי"ר וצנחנים ראשי דן שומרון, למפקד חיל האוויר בני פלד – ולכל המפקדים והלוחמים שהשתתפו במבצע. יצחק רבין ושמעון פרס ושרי הממשלה נטלו על עצמם אחריות עצומה. אתם יכולים לשער מה היה קורה אם הייתה משאית על המסלול. או אם לא הייתה הזדמנות מהירה מספיק לכוחותינו להגיע לטרמינל שבו הוחזקו החטופים. הם רצו לשמוע למוצא פיהם, וגם הרמטכ"ל, של שני אנשים: מפקד כוח החילוץ ומפקד חיל האוויר. בני פלד אמר להם: "זה אפשרי". מוטה גור ביקש לראות תרגיל מודל ושאל את יוני: "זה אפשרי?" הוא השיב: "כן. הנה, ראית." שמעון פרס לא הסתפק בזה. הוא קרא ליוני ושאל אותו: "זה אפשרי?" מספיק שיוני היה המביע ספק, מביע חשש - לא היינו עומדים פה היום. הוא אמר: "זה אפשרי. אני חושב שאם נצליח להשיג את ההפתעה - נצליח במשימה. כן, זה אפשרי." יוני היה מאוד נועז, אבל הוא גם היה מאוד שקול. היו לו קור-רוח ושיקול דעת יוצאים מן הכלל, בתוך הקרב וגם לפניו. אבל לתעוזה הזו היו שותפים כל הלוחמים שיצאו לאנטבה. הם נלחמו על כל מקום פנוי במטוסי ה'הרקולס'. לפני כמה ימים, במסדר הכנפיים של חיל האוויר, סיפרתי שלוחמים שיוצאים הרחק מעבר לגבולותנו מקבלים - מה שנקרא - מפת מילוט, שמראה להם איך להגיע, איך להיחלץ למקום-מבטחים או ציר-מבטחים כדי לחזור בחזרה לישראל. באנטבה הלוחמים קיבלו מפות מילוט. מפת המילוט הייתה צילום של דף מאטלס, שמוכר לכם, של יבשת אפריקה. כלומר, פה נמצאת קניה, ופה נמצאת אתיופיה - ותמצאו כבר את הדרך חזרה. הייתה כאן תעוזה עצומה. אבל באנטבה גם מפות המילוט לא היו עוזרות. זה לא היה דבר שנסתר מעיני הלוחמים. הם הבינו היטב שחייהם מוטלים על הכף, וגם גורלה של מדינת ישראל, בצומת הזו, מוטל על הכף. ולמרות הכל, כל אנשינו בלי יוצא מהכלל רצו לקחת חלק במבצע. הם התעלו לגודל השעה, ולגודל המשימה. תילי תילים של מילים נכתבו על הנחישות, היצירתיות, התחבולנות של הכוח שהגיע לשדה-התעופה באנטבה. לוחמינו נחתו שם לאחר למעלה משבע שעות טיסה, במזג-אוויר מאתגר. הם התקדמו במהירות אל היעד – אולם-הנתיבות עצמו – כדי להשמיע באוזני החטופים ארבע מילים שאומרות הכל: "באנו לקחת אתכם הביתה". בתוך פחות משעה המבצע הסתיים בהצלחה כבירה. המחבלים חוסלו. רוב-רובם של אחינו ואחיותינו החטופים הועלו על המטוסים כשהם חיים. לצד זאת, שילמנו מחיר בחיי-אדם: אחי יוני, מפקד סיירת מטכ"ל, נפל ברגע ההסתערות קדימה, כשהוא בראש הכוח. אני דואב גם על אובדן חייהם של ז'אן ז'אק מימוני, אידה בורוכוביץ', פסקו כהן, ודורה בלוך זיכרונם לברכה. דורה בלוך נרצחה בבית החולים בקמפלה למחרת היום בהוראתו של אידי אמין. אני מבקש להזכיר את לוחם הצנחנים עז-הנפש סורין הרשקו. פציעתו הקשה של סורין במבצע מלווה אותו יום-יום מזה 50 שנה. ועוד אני מוקיר מעומק ליבי את קברניט המטוס החטוף, מישל בקוס, ואת צוותו מצרפת. הם בחרו להישאר עם בני-הערובה בשעתם הקשה, מתוך רגש אצילי של סולידריות – שעמנו יזכור לעד. מכובדי הנשיא, מכובדיי כולם, באנטבה הצדק גבר על הרשע. התקווה ניצחה את הייאוש. האור הכניע את החושך. השמחה פרצה בכל בית בישראל וגם בשוחרי החופש והצדק בעולם. לא בביתי. אני במשך כל חיי הבוגרים חששתי שיוני יפול בקרב. בין השאר, משום שידעתי את הנכונות שלו להסתער קדימה, לבוא לחלץ, כשצריך לחלץ. זה התחיל במלחמת ששת הימים, כשהוא נפצע במוצב ג'לבינה, בחזית רמת הגולן, בבואו לחלץ חבר שנפצע, נפגע בצווארו. שם המרפק שלו רוסק ע"י אש סורית. הוא זחל לקווי כוחותנו בייסורים גדולים, קם על רגליו. שאלו אותו: "אתה בסדר?" הוא ענה "כן", והתעלף במקום. באתי לבקר אותו בבית החולים בצפת ורווח לי. "הוא כבר נכה צה"ל. הוא יצא מזה." אבל בדרך-לא דרך הוא חזר ליחידה. הוא החליף אותי, כשהייתי אמור ללכת מאוד מוקדם לקורס קצינים. הוא פתר לי את הבעיה והלך במקומי, ואח"כ הצטרפתי. בסיירת מטכ"ל הוא פיקד על מבצע חילוץ נוסף של שחרור טייסנו, שהיו בכלא הסורי. כדי להוציא אותם משם היחידה יזמה מבצע לתפיסת בכירים במטכ"ל הסורי. יוני פיקד על המבצע הזה, שהשתתף בו גם אחי עדו. אכן הם חולצו בחילופי שבויים. זה נמשך במלחמת יום הכיפורים שנה לאחר מכן. יוני נחלץ להציל את חברו, יוסי בן חנן, שהטנק שלו נפגע מתחת תל-שמס, בתוך הקווים הסורים. היו ניסיונות לחלצו, ואחד אחרי השני הם נכשלו. יוני הודיע ליאנוש, המפקד בגזרה, שהוא יוציא אותו. הוא הלך וחילץ אותו. יוסי דיבר במשך שנים, הוא אמר: "אין לך מושג. אני חשבתי כבר שאני הולך למות, והנה שמעתי את קולו של יוני, וידעתי שהוא הציל אותי." על כך הוא קיבל גם את עיטור המופת. לכן, כששמעתי על אנטבה - שמעתי ברדיו בארה"ב כסטודנט בבוסטון. 200 שנים לכינונה של ארה"ב. כששמעתי על המבצע, צלצלתי לעידו ושאלתי רק שאלה אחת: "יוני חזר כבר?" כי לא היה לי צל צלו של ספק, שהוא שם בראש הכוח המחלץ. ועדו אמר לי שעדיין הוא לא חזר. אח"כ כשהוא צלצל אליי יותר מאוחר, עוד לפני שהוא אמר לי - ידעתי, שמה שחששתי מפניו - קרה. למה זה קרה פה ולא קרה במקרים אחרים? אינני יכול לומר. היה עוד חילוץ - הזכרתי אותו קודם - במבצע 'סבנה'. שנינו שירתנו ביחידה. 13 או 14 חיילים יכולים היו לפרוץ למטוס. אני ועוד שניים-שלושה מחיילי על כנף אחת, וככה חילקו את המשימות. והנה אנחנו עומדים להסתער על המטוס לבושים בסרבלים לבנים. ויוני בא אליי, והוא אומר: "גם אני. אני מצטרף." אמרתי לו: "אתה לא יכול להצטרף, כי אני פה עם החיילים שלי". אז הוא אמר לי: "נצא שנינו". אז אמרתי: "תחשוב על ההורים שלנו." לשמחתי, בחרו שאני אכן אעמוד בראש, יחד עם חיילי. הוא נשאר בחוץ. יש תמונה שלו, מצלמים אותו - רואים אותו כמו ארי בסוגר - ליד החפ"ק. אני ידעתי שהוא יימצא שם. לכן זה היה מאוד קשה לקבל את זה. אני לא אחזור כאן על הסבל של המשפחות, המשפחה שלי. רק אומר: כראש ממשלה, אני זוכר מה עבר על אמי ועל אבי ועליי ועל אחי. אני חושב על מה עובר על המשפחות האחרות. המשפחה הזאת, שאף אחד לא רוצה להיכנס אליה - משפחת השכול - אבל כשאתה בפנים, אתה כבר יודע את הסוד הנורא, אתה יודע את גודל הסבל והכאב. אני רואה כמשימה שלי להיות החסכן ביותר בכוח, בחיי אדם, כשאנחנו שולחים את בנינו ובנותינו לקרב. להיחלץ מהשכול - זה דבר שכל משפחה עוברת בדרכה. אבל אני חשבתי שזה יעבור. במובן מסוים זה לא עובר. אין יום שאני לא חושב על יוני. אין יום שאני לא מתייעץ עם יוני. אני בטוח שזה חל גם על אחרים. משה דיין כתב שישה חודשים לפני אנטבה - הוא כתב על יוני בלי להזכיר את שם משפחתו בספר האוטוביוגרפי שלו. הוא מספר על החילוץ של יוסי בן חנן, והוא אומר: "אינני יודע בדיוק כמה 'יוני' יש לנו, אבל יש לנו מספיק כדי להתמודד עם האתגרים הגדולים של מדינת ישראל." הוא צדק כי רוח אנטבה מוסיפה לפעם בנו – והיא מכוונת את דרכם של לוחמינו הגיבורים גם בהווה. הם עומדים על משמרתם בכל חזית, בכל זירה, רחוקה וקרובה. הם ממלאים את ייעודם בפעולות גלויות ועלומות נגד דורשי רעתנו. הם מסמלים את הטוב שמאפיין את העם שלנו, את המדינה שלנו: עוז רוח, קור רוח, נחישות מטרה, אהבת המולדת, ערבות הדדית שאין שנייה לה. אני מצדיע לכל השותפים ב'מבצע יונתן', ואני מחזק את ממשיכי דרכם – בני ובנות הדור הצעיר, דור הניצחון״. וידאו: לע״מ.

ראש ממשלת ישראל

11,244 görüntüleme • 3 ay önce

עושים היסטוריה: מתקנים את מחדל בנט-עבאס ומכניסים את השב״כ למלחמה בפשיעה במגזר הערבי - יחד ננצח 🇮🇱 לאחר שנה וחצי של עבודה מאומצת, ולאחר גילויים קשים על מה שמתחולל ברשויות המגזר הערבי עם הכסף של החלטת ממשלה 550 שהעביר נפתלי בנט למנסור עבאס, ושהעצים את ארגוני הפשיעה האכזריים, הובלתי יחד עם ראש הממשלה Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו, והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר - לאישור החלטת ממשלה של תכנית תקדימית ופורצת דרך בתקצוב ראשוני של 220.7 מלש"ח, שלראשונה מקום המדינה מביאה את שירות הביטחון הכללי לשיתוף פעולה עם המשטרה והשב"ס כדי לסייע במיגור הפשיעה הרצחני בחברה הערבית: >> הוצאה של כמויות עצומות של הנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי >> מעצרים, חקירות והבאה לדין >> סל חקיקה בלתי מתפשר שלא ייתן לעבריינים להשתחרר חזרה לרחוב בתוך כמה דקות במציאות היום הגענו רגע אחד לפני אובדן שליטה מוחלט! הכספים שהוזרמו ללא בקרה ופיקוח בממשלת בנט-עבאס יצרו בפועל אוטונומיות פליליות רצחניות! כל זאת לצד אוזלת יד, אלימות פקידותית ואי יישום מדיניות - שאפשרו לארגוני הפשיעה במגזר הערבי להשתלט על רשויות מקומיות ולסחוט אותן באין מפריע, לעסוק בהלבנת הון בכמויות עצומות ולהטיל אימה וטרור על כלל אזרחי ישראל. המציאות הזו חייבת להיפסק, וזה יקרה אך ורק כשיוציאו את הנשקים מהבתים. אני רוצה להודות לרה״מ נתניהו ולשר בן גביר על מחוייבותם לביטחון כלל אזרחי ישראל. ולכל המצקצקים, האופורטוניסטים והפופוליסטים למיניהם שממשיכים להוציא ספינים דמגוגים, אני מבהירה: לא יעזרו מתקני ספורט ותרבות, לא בניית כיכרות ולא חלוקת פיצות במתנ״סים - כשאנשים נרצחים!! לא נותנים אקמול לגידול ממאיר ומסוכן מאין כמותו. לא שואלים עבריין אכזר ברמת פעיל דאעש שעורף ראשים: "איפה זה פוגש אותך...?" או: "בוא נדבר על זה בקפה או מאפה..." - זה ממש לא מה שיעזור, להיפך! זה רק ממריץ ומתגבר את המוטיבציה של השליטה והאכזריות. כי תוכניות לא רלוונטיות עם שמות מפוצצים - הן יפות, הן גם מאוד הגיוניות - בעולם מערבי, לא בעולם העברייני והפסיכוטי שאנחנו מתמודדים איתו פה! ולכן, ח-י-י-ב-י-ם להוציא את הנשקים ולעצור את העבריינים. בכל הפגישות שהיו לי בשנה וחצי האחרונות עם אנשי מקצוע וגורמי מודיעין - כולם אמרו שמעולם לא הייתה תוכנית כזו, ובשל כך, אני לא רק מאמינה בלב שלם, אני גם יודעת שרק תוכנית כזו תשנה את המצב הכאוטי הקיים שמדינת ישראל נקלעה אליו. את הדבר הזה חייבים לעקור מן השורש - קודם כל חיים, ואחר כך איכות חיים. למה? כי החיים קודמים לכל. לכל! ולמרות שאני מתמודדת עם מפעלים של רעל, אני נחושה להמשיך במאבק שהגיע לפתח משרדי, ולוודא שהתוכנית תורחב ותמשיך גם בשנת 2026 - וזאת למען ביטחון אזרחי ישראל. כולם!
1:59

עושים היסטוריה: מתקנים את מחדל בנט-עבאס ומכניסים את השב״כ למלחמה בפשיעה במגזר הערבי - יחד ננצח 🇮🇱 לאחר שנה וחצי של עבודה מאומצת, ולאחר גילויים קשים על מה שמתחולל ברשויות המגזר הערבי עם הכסף של החלטת ממשלה 550 שהעביר נפתלי בנט למנסור עבאס, ושהעצים את ארגוני הפשיעה האכזריים, הובלתי יחד עם ראש הממשלה Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו, והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר - לאישור החלטת ממשלה של תכנית תקדימית ופורצת דרך בתקצוב ראשוני של 220.7 מלש"ח, שלראשונה מקום המדינה מביאה את שירות הביטחון הכללי לשיתוף פעולה עם המשטרה והשב"ס כדי לסייע במיגור הפשיעה הרצחני בחברה הערבית: >> הוצאה של כמויות עצומות של הנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי >> מעצרים, חקירות והבאה לדין >> סל חקיקה בלתי מתפשר שלא ייתן לעבריינים להשתחרר חזרה לרחוב בתוך כמה דקות במציאות היום הגענו רגע אחד לפני אובדן שליטה מוחלט! הכספים שהוזרמו ללא בקרה ופיקוח בממשלת בנט-עבאס יצרו בפועל אוטונומיות פליליות רצחניות! כל זאת לצד אוזלת יד, אלימות פקידותית ואי יישום מדיניות - שאפשרו לארגוני הפשיעה במגזר הערבי להשתלט על רשויות מקומיות ולסחוט אותן באין מפריע, לעסוק בהלבנת הון בכמויות עצומות ולהטיל אימה וטרור על כלל אזרחי ישראל. המציאות הזו חייבת להיפסק, וזה יקרה אך ורק כשיוציאו את הנשקים מהבתים. אני רוצה להודות לרה״מ נתניהו ולשר בן גביר על מחוייבותם לביטחון כלל אזרחי ישראל. ולכל המצקצקים, האופורטוניסטים והפופוליסטים למיניהם שממשיכים להוציא ספינים דמגוגים, אני מבהירה: לא יעזרו מתקני ספורט ותרבות, לא בניית כיכרות ולא חלוקת פיצות במתנ״סים - כשאנשים נרצחים!! לא נותנים אקמול לגידול ממאיר ומסוכן מאין כמותו. לא שואלים עבריין אכזר ברמת פעיל דאעש שעורף ראשים: "איפה זה פוגש אותך...?" או: "בוא נדבר על זה בקפה או מאפה..." - זה ממש לא מה שיעזור, להיפך! זה רק ממריץ ומתגבר את המוטיבציה של השליטה והאכזריות. כי תוכניות לא רלוונטיות עם שמות מפוצצים - הן יפות, הן גם מאוד הגיוניות - בעולם מערבי, לא בעולם העברייני והפסיכוטי שאנחנו מתמודדים איתו פה! ולכן, ח-י-י-ב-י-ם להוציא את הנשקים ולעצור את העבריינים. בכל הפגישות שהיו לי בשנה וחצי האחרונות עם אנשי מקצוע וגורמי מודיעין - כולם אמרו שמעולם לא הייתה תוכנית כזו, ובשל כך, אני לא רק מאמינה בלב שלם, אני גם יודעת שרק תוכנית כזו תשנה את המצב הכאוטי הקיים שמדינת ישראל נקלעה אליו. את הדבר הזה חייבים לעקור מן השורש - קודם כל חיים, ואחר כך איכות חיים. למה? כי החיים קודמים לכל. לכל! ולמרות שאני מתמודדת עם מפעלים של רעל, אני נחושה להמשיך במאבק שהגיע לפתח משרדי, ולוודא שהתוכנית תורחב ותמשיך גם בשנת 2026 - וזאת למען ביטחון אזרחי ישראל. כולם!

May Golan מאי גולן

19,445 görüntüleme • 10 ay önce

בערב שמחת תורה נכנסתי לחנות הפרחים של אליהו ברחוב בית וגן. יש לו את הפרחים הכי יפים בעיר ואת החיוך הכי רחב. רציתי סידור פרחים גדול כזה לשלוח לאמא שלי לחג ואליהו אמר "עלי, תחזרי עוד שעה". ואז הוא שאל "את רוצה משלוח? בניהו הבן שלי כפרה עליו צריך לבוא כל רגע הוא יעשה לך". אני זוכרת את זה כי כשהוא אמר את זה העיניים שלו חייכו באופן מיוחד והוא כל הזמן הסתכל החוצה בציפייה כי בניהו הבן שלו היה צריך לבוא כל רגע. לא רציתי משלוח ואחרי חצי שעה הוא כתב לי שהסידור מוכן ושאני יכולה לבוא לאסוף אותו. הסידור פרחים הכי יפה שראיתי. לפני שבועיים בערב שבת עבר רמקול בשכונה והודיע על הלוויתו של בניהו ביטון בן אליהו הי"ד. ללוויה לא הספקתי להגיע וכשבאתי לנחם בדיוק הגיע איזה רב שישב איתו ולא הצלחתי לגשת אליו. היום נכנסתי שוב לחנות הפרחים שלו ברחוב בית וגן. החנות הייתה פתוחה אבל לא ראיתי אף אחד. ואז שמעתי "שלום" חלש כזה. אליהו ישב בפינה מאחורה, כפוף ושקט. אדם שהעולם שלו חרב פתאום. ניגשתי אליו והוא סיפר לי על בניהו הילד המיוחד שלו שנסע למסיבה בנובה ולא חזר. ילד מוכשר יפה ומצחיק שכל היום ניגן ושר. הוא הראה לי את הסרטונים שלו באינסטגרם. הנה תראי פה בניהו שר, ופה הוא מנגן, היה מוכשר כל כלי שלקח ידע לנגן עליו, והנה פה הוא עושה בדיחות, היה מצחיק גם, שחקן. הוא חייך אבל העיניים שלו כבר לא חייכו באופן מיוחד. כל הצער והיגון שבעולם היו בהם. ואז מישהו אמר שלום מהפתח והוא הרים את העיניים בציפייה. עמד שם גבר רציני כזה שהושיט לו יד ורק אמר לו "הצטערתי לשמוע" והרגשתי איך הוא נהיה כפוף עוד קצת. כאילו בכל פעם שמישהו אומר לו את זה מכה בו ההבנה שבניהו הבן שלו כפרה עליו כבר לא צריך לבוא כל רגע. לא יכולתי לשאת יותר את העצב שעמד שם באוויר, הסובבתי, בחרתי זר פרחים לשבת ויצאתי משם. אם אתם בסביבה תקפצו לשם, לחנות הפרחים של אליהו ברחוב בית וגן 96. יש לו את הפרחים הכי יפים בעיר אבל כבר לו את החיוך הרחב. כי בניהו, הפרח הכי יפה שלו, נקטף. בסרטון: שאריות של החיים. בניהו ביטון הי"ד, בן 22 במותו, יהי זכרו ברוך
1:27

בערב שמחת תורה נכנסתי לחנות הפרחים של אליהו ברחוב בית וגן. יש לו את הפרחים הכי יפים בעיר ואת החיוך הכי רחב. רציתי סידור פרחים גדול כזה לשלוח לאמא שלי לחג ואליהו אמר "עלי, תחזרי עוד שעה". ואז הוא שאל "את רוצה משלוח? בניהו הבן שלי כפרה עליו צריך לבוא כל רגע הוא יעשה לך". אני זוכרת את זה כי כשהוא אמר את זה העיניים שלו חייכו באופן מיוחד והוא כל הזמן הסתכל החוצה בציפייה כי בניהו הבן שלו היה צריך לבוא כל רגע. לא רציתי משלוח ואחרי חצי שעה הוא כתב לי שהסידור מוכן ושאני יכולה לבוא לאסוף אותו. הסידור פרחים הכי יפה שראיתי. לפני שבועיים בערב שבת עבר רמקול בשכונה והודיע על הלוויתו של בניהו ביטון בן אליהו הי"ד. ללוויה לא הספקתי להגיע וכשבאתי לנחם בדיוק הגיע איזה רב שישב איתו ולא הצלחתי לגשת אליו. היום נכנסתי שוב לחנות הפרחים שלו ברחוב בית וגן. החנות הייתה פתוחה אבל לא ראיתי אף אחד. ואז שמעתי "שלום" חלש כזה. אליהו ישב בפינה מאחורה, כפוף ושקט. אדם שהעולם שלו חרב פתאום. ניגשתי אליו והוא סיפר לי על בניהו הילד המיוחד שלו שנסע למסיבה בנובה ולא חזר. ילד מוכשר יפה ומצחיק שכל היום ניגן ושר. הוא הראה לי את הסרטונים שלו באינסטגרם. הנה תראי פה בניהו שר, ופה הוא מנגן, היה מוכשר כל כלי שלקח ידע לנגן עליו, והנה פה הוא עושה בדיחות, היה מצחיק גם, שחקן. הוא חייך אבל העיניים שלו כבר לא חייכו באופן מיוחד. כל הצער והיגון שבעולם היו בהם. ואז מישהו אמר שלום מהפתח והוא הרים את העיניים בציפייה. עמד שם גבר רציני כזה שהושיט לו יד ורק אמר לו "הצטערתי לשמוע" והרגשתי איך הוא נהיה כפוף עוד קצת. כאילו בכל פעם שמישהו אומר לו את זה מכה בו ההבנה שבניהו הבן שלו כפרה עליו כבר לא צריך לבוא כל רגע. לא יכולתי לשאת יותר את העצב שעמד שם באוויר, הסובבתי, בחרתי זר פרחים לשבת ויצאתי משם. אם אתם בסביבה תקפצו לשם, לחנות הפרחים של אליהו ברחוב בית וגן 96. יש לו את הפרחים הכי יפים בעיר אבל כבר לו את החיוך הרחב. כי בניהו, הפרח הכי יפה שלו, נקטף. בסרטון: שאריות של החיים. בניהו ביטון הי"ד, בן 22 במותו, יהי זכרו ברוך

רחלי פרייפלד

57,356 görüntüleme • 3 yıl önce

*דברי הערב במסיבת עיתונאים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו:* ״עם ישראל, מכובדיי כולם. אדוני ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, אתמול הודעתי לך שרני אצלנו. מצאנו אותו והוא בדרך הביתה. אחרי מסע ארוך ומסע כבד, היה זה רגע מרגש ומיוחד מאוד. אמרתי לך, ראש הממשלה, שהמשימה הושלמה. רני אחי, גיבור ישראל, ומשפחת גואילי אצילת הנפש, הציבו בתולדות ישראל אבן דרך בצבעים כחול ולבן. אני אוהב אותם מאוד מאוד. המלחמה החלה עם 3,200 נעדרים, המשיכה עם 255 חטופות וחטופים, 168 הושבו חיים, 87 הושבו חללים. אני זוכר אותם אחד-אחד, שמות ופנים, אוהב את משפחותיהם, מתייסר וכואב את הסבל ואת האובדן הנורא. במערכה הכבדה איבדנו אוצר גדול, קהילות שנפגעו קשות, אזרחים שנרצחו, לוחמים שנפלו, רבים-רבים שנפגעו בגוף ובנפש. אני מכיר את הייסורים הללו. זה פצע מדמם. עקבות הסערה בכל מקום, כמו חותם בוער, כמו זעקה מרה. צפויה לנו עוד דרך ארוכה. בשבעה באוקטובר זינקתי ליחידת המילואים, וכבר למחרת בבוקר קרא לי ראש הממשלה והטיל עלי את המשימה: להיות ממונה על נושא השבויים והנעדרים במדינת ישראל, לפעול להשבתם בכל דרך ולסייע למשפחותיהם. אני מבקש להודות לך, ראש הממשלה, על המינוי הזה, על האימון, ובמיוחד על הגיבוי האיתן לאורך המסע. הייתה לי זכות לשרת את מדינת ישראל תחת הנהגתך. במשך 843 היממות ושנים עשר הימים ועשרים וארבע שעות ביממה פעלנו יחד. ראיתי אותך בשעות הקשות ביותר. ראיתי אותך גם כשליבך נשבר, כשרוחך איתנה ומסע הדורות על כתפיך. בימים אפלים וסוערים ראיתי מקרוב מאוד מנהיג גדול, ברוח ובמעש, במלחמה הגדולה מכולן. אל המשימה הדחופה להשבת החטופים והסיוע למשפחותיהם, נקבצו ובאו חבריי למערך השו"נ, בצה"ל, בשב"כ, במוסד, במל"ל, במשטרה, בשב"ס, בארגוני החירום וההצלה, במערך הבריאות והרווחה, במכון לרפואה משפטית, במינהלת החטופים, הנעדרים והשבים במשרד רה"מ, בביטוח הלאומי, במשרד החוץ, ובמשרדי ממשלה רבים. פעלנו שכם אל שכם עם ראש הממשלה, עם נשיא המדינה, עם חברי השר רון דרמר שהוא רב זכויות, עם יו"ר הכנסת, עם חברי הממשלה, עם משתתפי הקבינט, עם כנסת ישראל, ועם עם ישראל, ארגונים והתארגנויות שבאו לעזור. הקמנו יחד בזמן קצר מערך גדול ופעלנו לילות כימים, בארץ ומחוצה לה, בנחישות גדולה, בתחושת שליחות שאין כמוה, במקצוענות, ובלמידה תוך כדי תנועה. זה היה קשה ומייסר, זה נמשך המון זמן, לא בכל צלחה דרכנו. פעלנו, כשלנו, נפלנו וקמנו. המשכנו ללא ליאות בענווה, בעוז, בעקשנות, איש איש ושמו, שבורים וחזקים. ברגעים של התרגשות במלחמת העצמאות כתב המשורר נתן אלתרמן בשירו "מסביב למדורה" את המילים הבאות: "בין חגיו הגדולים של הדור, אין יפה מחגכם הצנוע. למולכם האומה על סיפו של הדרור, נשתחווה ובוכה, הבינוה". הייתה זו המשימה הקשה בחיי. ואני מבקש להודות בענווה והכרת הטוב לכל הצוות הזה, צוות השו"נ ביום זה שאינו חג אך הוא גדול, הוא כואב ושמח. תודות לצוות, ותודות למשפחתי היקרה כולה. ברחבי העולם נרתמו ובאו לסייע לנו חברים טובים. אני מבקש להודות לחבריי, מתאמי שו"נ ממדינות רבות, לחברינו בשירותים החשאיים הזרים, למאמצי המדינות המתווכות, ובמיוחד, מעומק ליבי, לארה"ב של אמריקה על עמידה איתנה לצידנו ואיתנו במסע הייסורים הזה. כאן אני מבקש במיוחד להודות לנשיא טראמפ ולצוותו, לשליחיו סטיב וויטקוף וג'ראד קושנר, לחבריי רוג׳ר קרסטנס ואדם בוהלר ולאנשיהם. עמדנו במשימה, במאמץ צבאי ומדיני משולב, עם העוצמה וההקרבה של צה"ל, שב"כ, והלוחמים בסדיר, בקבע ובמילואים. ביחד עם ברית של פלדה עם ארה"ב, ואחוות לוחמים ייחודית בין המנהיגים משתי האומות, ללא חרך אור, כך הגענו להשגת המשימה השבתם של כולם. מכובדיי, אני חייל כבר שנים רבות, אבל הדרגה ביותר אליה הגעתי עד כה היא דרגת אזרח סב-אלוף. כאזרח בישראל, כאיש משפחה, וכסבא של יובל ושל עידן, אני מייחל לכך שמהשבר הנורא של השבעה באוקטובר, נקום ונמשיך לבנות מנוע רב עוצמה למטוס הציוני לדורות קדימה, עם ערבות הדדית אחדות והמשך של הרוח, לפיה לא משאירים אף אחד מאחור. ככתוב בספר הספרים "כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה כי יש שכר לפעולתך נאום ה' ושבו מארץ אויב. ויש תקווה לאחריתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם". 🫡🇮🇱 - וידאו: לע״מ. - ⁠סטילס: מעיין טואף/ לע״מ.
7:15

*דברי הערב במסיבת עיתונאים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו:* ״עם ישראל, מכובדיי כולם. אדוני ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, אתמול הודעתי לך שרני אצלנו. מצאנו אותו והוא בדרך הביתה. אחרי מסע ארוך ומסע כבד, היה זה רגע מרגש ומיוחד מאוד. אמרתי לך, ראש הממשלה, שהמשימה הושלמה. רני אחי, גיבור ישראל, ומשפחת גואילי אצילת הנפש, הציבו בתולדות ישראל אבן דרך בצבעים כחול ולבן. אני אוהב אותם מאוד מאוד. המלחמה החלה עם 3,200 נעדרים, המשיכה עם 255 חטופות וחטופים, 168 הושבו חיים, 87 הושבו חללים. אני זוכר אותם אחד-אחד, שמות ופנים, אוהב את משפחותיהם, מתייסר וכואב את הסבל ואת האובדן הנורא. במערכה הכבדה איבדנו אוצר גדול, קהילות שנפגעו קשות, אזרחים שנרצחו, לוחמים שנפלו, רבים-רבים שנפגעו בגוף ובנפש. אני מכיר את הייסורים הללו. זה פצע מדמם. עקבות הסערה בכל מקום, כמו חותם בוער, כמו זעקה מרה. צפויה לנו עוד דרך ארוכה. בשבעה באוקטובר זינקתי ליחידת המילואים, וכבר למחרת בבוקר קרא לי ראש הממשלה והטיל עלי את המשימה: להיות ממונה על נושא השבויים והנעדרים במדינת ישראל, לפעול להשבתם בכל דרך ולסייע למשפחותיהם. אני מבקש להודות לך, ראש הממשלה, על המינוי הזה, על האימון, ובמיוחד על הגיבוי האיתן לאורך המסע. הייתה לי זכות לשרת את מדינת ישראל תחת הנהגתך. במשך 843 היממות ושנים עשר הימים ועשרים וארבע שעות ביממה פעלנו יחד. ראיתי אותך בשעות הקשות ביותר. ראיתי אותך גם כשליבך נשבר, כשרוחך איתנה ומסע הדורות על כתפיך. בימים אפלים וסוערים ראיתי מקרוב מאוד מנהיג גדול, ברוח ובמעש, במלחמה הגדולה מכולן. אל המשימה הדחופה להשבת החטופים והסיוע למשפחותיהם, נקבצו ובאו חבריי למערך השו"נ, בצה"ל, בשב"כ, במוסד, במל"ל, במשטרה, בשב"ס, בארגוני החירום וההצלה, במערך הבריאות והרווחה, במכון לרפואה משפטית, במינהלת החטופים, הנעדרים והשבים במשרד רה"מ, בביטוח הלאומי, במשרד החוץ, ובמשרדי ממשלה רבים. פעלנו שכם אל שכם עם ראש הממשלה, עם נשיא המדינה, עם חברי השר רון דרמר שהוא רב זכויות, עם יו"ר הכנסת, עם חברי הממשלה, עם משתתפי הקבינט, עם כנסת ישראל, ועם עם ישראל, ארגונים והתארגנויות שבאו לעזור. הקמנו יחד בזמן קצר מערך גדול ופעלנו לילות כימים, בארץ ומחוצה לה, בנחישות גדולה, בתחושת שליחות שאין כמוה, במקצוענות, ובלמידה תוך כדי תנועה. זה היה קשה ומייסר, זה נמשך המון זמן, לא בכל צלחה דרכנו. פעלנו, כשלנו, נפלנו וקמנו. המשכנו ללא ליאות בענווה, בעוז, בעקשנות, איש איש ושמו, שבורים וחזקים. ברגעים של התרגשות במלחמת העצמאות כתב המשורר נתן אלתרמן בשירו "מסביב למדורה" את המילים הבאות: "בין חגיו הגדולים של הדור, אין יפה מחגכם הצנוע. למולכם האומה על סיפו של הדרור, נשתחווה ובוכה, הבינוה". הייתה זו המשימה הקשה בחיי. ואני מבקש להודות בענווה והכרת הטוב לכל הצוות הזה, צוות השו"נ ביום זה שאינו חג אך הוא גדול, הוא כואב ושמח. תודות לצוות, ותודות למשפחתי היקרה כולה. ברחבי העולם נרתמו ובאו לסייע לנו חברים טובים. אני מבקש להודות לחבריי, מתאמי שו"נ ממדינות רבות, לחברינו בשירותים החשאיים הזרים, למאמצי המדינות המתווכות, ובמיוחד, מעומק ליבי, לארה"ב של אמריקה על עמידה איתנה לצידנו ואיתנו במסע הייסורים הזה. כאן אני מבקש במיוחד להודות לנשיא טראמפ ולצוותו, לשליחיו סטיב וויטקוף וג'ראד קושנר, לחבריי רוג׳ר קרסטנס ואדם בוהלר ולאנשיהם. עמדנו במשימה, במאמץ צבאי ומדיני משולב, עם העוצמה וההקרבה של צה"ל, שב"כ, והלוחמים בסדיר, בקבע ובמילואים. ביחד עם ברית של פלדה עם ארה"ב, ואחוות לוחמים ייחודית בין המנהיגים משתי האומות, ללא חרך אור, כך הגענו להשגת המשימה השבתם של כולם. מכובדיי, אני חייל כבר שנים רבות, אבל הדרגה ביותר אליה הגעתי עד כה היא דרגת אזרח סב-אלוף. כאזרח בישראל, כאיש משפחה, וכסבא של יובל ושל עידן, אני מייחל לכך שמהשבר הנורא של השבעה באוקטובר, נקום ונמשיך לבנות מנוע רב עוצמה למטוס הציוני לדורות קדימה, עם ערבות הדדית אחדות והמשך של הרוח, לפיה לא משאירים אף אחד מאחור. ככתוב בספר הספרים "כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה כי יש שכר לפעולתך נאום ה' ושבו מארץ אויב. ויש תקווה לאחריתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם". 🫡🇮🇱 - וידאו: לע״מ. - ⁠סטילס: מעיין טואף/ לע״מ.

גל הירש-Gal Hirsch

30,475 görüntüleme • 8 ay önce

ימים אחדים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – הג’יהאד האיסלאמי מבצע תרגיל פשיטה צבאית לעוטף עזה, ולמחרת עורך מצעד צבאי בהשתתפות של כ-5,000 פעילים חמושים מהיחידות הצבאיות השונות. המסר במצעד: אות הניצחון יונף בקרוב כאשר "הצבא האדיר הזה" ייכנס למסגד אל-אקצא ויכריז על שחרור העיר ב-3 באוקטובר 2023, ערכו גדודי אֶל-קֻדְס, הזרוע הצבאית של הג’יהאד האיסלאמי, תרגיל צבאי לציון 36 שנים להקמת הארגון במתווה דומה לתרגילי אַלְ-רֻכְּן אַל-שָּׁדִיד בפיקוד חדר המבצעים המשותף, ששימש המטה הכללי של הכוחות הפלסטיניים ברצועת עזה בפיקוד חמאס. מתווה התרגיל כלל אימון הכוחות בפלישה קרקעית לשטח ישראל וכיבוש עמדות ומחנות צה"ל, ישובים ישראליים וחטיפת חיילים ואזרחים. יום למחרת, ב-4 באוקטובר 2023, ערכו גדודי אֶל-קֻדְס מצעד צבאי, וכך דיווח עליו הבלוגר הפלסטיני עלי נסמאן (علي نسمان): אללה אכבר [אללה הוא הגדול ביותר] יותר מ־4,000 לוחמים יצעדו ברחוב הזה במרכז רצועת עזה, באור היום, במסר של התגרות באותו כיבוש שהימר על כך שגדודי אֶל-קֻדְס, הזרוע הצבאית של תנועת הג'יהאד האסלאמי יגיעו לקיצם [בפעולות הצבאיות של ישראל שכוונו נגד הארגון]. כמובן, זהו הימור שכשל, כי תנועה שהמזכיר הכללי נפל חלל בדרכו של אללה [استشهد] לעולם לא תישבר. זה מה שאמר המזכיר הכללי של הג'יהאד האסלאמי פתחי א-שקאקי [فتحي الشقاقي], ולאחר מכן נפל חלל בדרכו של אללה. והנה, לנגד עינינו, ההוכחה הגדולה ביותר שהתנועה הזאת לעולם לא תישבר: המצעד העצום ביותר בתולדות גדודי אֶל-קֻדְס ברצועת עזה. לך [עבור לתחנה הבאה של המצעד הצבאי] האם אתם זוכרים את אותו טיל שיוצר בידיים הטהורות של SQ [גדודי אֶל-קֻדְס]? זה שקראנו לו "הפיל, הפיל", ומה לא הבנו של"פיל" יש עוצמה כבדה — אם הוא יורד [משוגר למטרה] בלילה, הוא הופך אותו [את הלילה] ליום [בעוצמת האש שלו]. טיל אל-קאסם [صاروخ القاسم]. לך [עבור לתחנה הבאה של המצעד הצבאי] והנה יצא המצעד הצבאי, יצא בברכת אללה ובשם אללה, ישתבח ויתעלה. 5,000 לוחמי ג’יהאד [مجاهدون] נשבעו אמונים ומכרו את נפשם ואת רכושם לאללה ישתבח ויתעלה. זהו המצעד העצום והגדול ביותר בתולדות גדודי אֶל-קֻדְס, הזרוע הצבאית של תנועת הג'יהאד האסלאמי. נראה שיש דברים שגדודי אֶל-קֻדְס מסתירים, והם ייחשפו בימים הקרובים או במצעד הזה. שלושת הכטב"מים [כלי טיס בלתי מאוישים] האלה מכוסים — האם הם חדשים? האם ייחשפו, או שהם ישנים וכבר נעשה בהם שימוש? זה מה שהכינו הגברים [הלוחמים האמיצים], והצפוי [במערכה הצבאית] יהיה גדול יותר, שכן ההתנגדות בכל פעם [בכל עימות צבאי עם ישראל] מכינה לנו טעם ומתיקות בהפתעות [בזירת המערכה]. הנה אחד הטילים — שמו עדיין אינו ידוע. נדע את שמו, אם ירצה אללה ישתבח ויתעלה, כאשר שיגיע למקומו הנכון [יפגע במטרה] באדמותינו הכבושות. ההתנגדות מתכוננת, שכן אללה אמר להם: {והכינו להם כל כוח שתוכלו, וסוסי מלחמה, כדי להטיל אימה על אויב אללה ואויבכם} [קוראן, פרק:8 פסוק:60] והנה ההכנות, והנה מה שנסתר [מן העין] והם [ישראל] יהיו עיוורים [יופתעו מהטילים האלה]. והנה ה-SQ [גדודי אֶל-קֻדְס]. לך [עבור לתחנה הבאה של המצעד הצבאי] יחידת הסייבר — אלה אומרים לכיפת [הברזל]: "ווי, ווי, שבי במקומך [כלומר, משביתים את המערכת הישראלית "כיפת ברזל” ליירוט רקטות]. אלה [הישראלים] אינם מבינים [מה קורה למערכות שהותקפו על ידי יחידת הסייבר]. [הפקודות של יחידת הסייבר:] עצור [פעילות], כבה [את המכשיר], הפעל [את המכשיר]. אלה [הפעילים ביחידת הסייבר] פועלים בחרש, מתקשרים לקיבוצים, יא חביבי, מתקשרים לקיבוצים. ואומרים ל[מערכת] כיפת [הברזל]: "נשבור את ראשך, אנחנו רוצים לעבוד". לך [עבור לתחנה הבאה של המצעד הצבאי] [מציג את יחידת המרגמות] אתה מכייל, שם כוונת, מסדר את הנתונים [כיול, תצפית, טווח וסטייה] ופותח את לוע הר הגעש [של המרגמה] — והבחורים האלה כאן הם שפגעו ב“שלמה” [בישראלים] על הגבול בכל הקרבות הקודמים. לך [עבור לתחנה הבאה של המצעד הצבאי] הקורנט צייד-הטנקים — אמרו שיוחלף, ואמרו שזה נכון. לקחו את הנשק, הסירו ממנו את המלכוד, והוא נכנס לשימוש. זאת הסחורה שלהם, מוחזרת אליכם. זה משגר הרקטות המונחה, וכפי שאתם יודעים, ההתנגדות מתכוננת ומפתחת — כלומר, היא לוקחת נשק שאולי ישן, מפתחת אותו, והוא הופך עכשיו לנשק בשם "משגר [הרקטות] הטקטי תייסיר", על שם השהיד, המפקד תייסיר אל-ג'עברי [تيسير الجعبري - מפקד בכיר בגדודי אל־קדס, חוסל ב-2 באוגוסט 2022]. יא חביבי, בוא, בוא, אראה לך את הדבר הזה דבר שיתפוס אותך. תחשוב — לזה יש סיפור גדול. [רקטת] "בראק 85" [براق 85], זוכרים, כשהצעירים [לוחמי גדודי אֶל-קֻדְס] היכו מכה קשה את תל אביב והוציאו את המתנחל מהחלון, ככה מתדלדל. הו, יאבא [במובן של חבר קרוב], הם היכו אותו בתל אביב בידי הגברים הטהורים. הנה ה-SQ [גדודי אֶל-קֻדְס], הו אדוני. כשאתה מקיש [כשלוחצים ומערכת הנשק יורה], אתה מאשר את דבר אללה ישתבח ויתעלה: {ולא השלכת אתה כאשר השלכת, אלא האל הוא שהשליך} [קוראן, פרק:8 פסוק:17] לך [עבור לתחנה הבאה של המצעד הצבאי] אלה הצהלות שהאישה הפלסטינית משמיעה משמחה בראותה את הגברים האלה. אנחנו שומעים אותן בחתונות בכל העולם, אבל ברצועת עזה ובגדה המערבית, ובקרב בני העם הפלסטיני, אנחנו שומעים אותן כאשר גיבור מקרב הגיבורים עולה [למרומים] כשהיד. כאן האישה הפלסטינית היא אחות הגברים [הלוחמים האמיצים], אם הגיבורים, אשת הגיבורים, בת הגיבורים ואחות הגיבורים. יחידת הצלפים היא מהיחידות החשובות ביותר בקרבות ובשדה [המערכת]. אם תצליח לשלוט בשטח בצליפה ובארטילריה, מלכת השדה — נכתב לך הניצחון, אם ירצה אללה. המסר שלנו לגיבורינו בגדה המערבית: "הצלף, איפה הצלף?" וכל כדור [צריך לפגוע] בראש [של היהודי]. צעירי חברון, צעירי "גוב האריות" [קבוצה פלסטינית חמושה שפעלה בשומרון], צעירי גדוד [ג’נין], זה מסר אליכם שמקורו בגדודי אֶל-קֻדְס בעזה: 5,000 לוחמים במקום הזה, ביום השנה ה-36 להיווסדה של [תנועת] הג'יהאד האסלאמי. הם אומרים לכם: היכן אתם? החזיקו מעמד, עדיין אנחנו דבקים בהתחייבות. ומי שמהמר על כך שהג'יהאד הסתיים — הפסיד. לך, הבא את הבשורה לאחים. והנה ההגנה האווירית על כל כוחה. הגיבורים נושאים את המשגרים האלה [משגרי הנ"מ הנישאים] על כתפיהם. וראינו קודם לכן איך הצעירים ירו לעבר המטוסים ושיבשו את תנועתם. עד עכשיו לא הפלנו מטוסים, אבל אם ירצה אללה ישתבח ויתעלה — {ולא השלכת אתה כאשר השלכת, אלא האל הוא שהשליך} [קוראן, פרק:8 פסוק:17] — נפיל את מטוסיהם בקרוב מאוד, אם ירצה אללה יתעלה. השהידים והמפקדים. והנה [תמונתו של] השהיד, המפקד הצבאי עבדאללה אחמד אל-חסרי [عبدالله أحمد الحصري - פעיל הג׳יהאד האיסלאמי מג׳נין, חוסל ב־1 במרץ 2022], פעיל בגדוד ג'נין וממייסדיו. ומסר של הגיבורים ב-SQ [גדודי אֶל-קֻדְס] לגדוד ג'נין, ל[קבוצה החמושה] "גוב האריות" ולכל לוחמי הגדה [המערבית]: אנחנו אוהבים אתכם, מתגאים בכם, וקוראים לקבוצות הלוחמות שלנו בשמכם. והנה יחידת ההנדסה, שייצרה מה שמתוק וטעים — מארבים — לאויב הזה בעזה. גדודי [אֶל-קֻדְס], ביכולות האלה, מוכנים, ואומרים לאויב: ביום המפגש [בשדה המערכה] נשחית את פניכם [נשפיל אתכם]. אללה אכבר, אללה אכבר [אללה הוא הגדול ביותר] לא ניתן להפריד את הדם הפלסטיני בין הגדה המערבית לרצועת עזה. הנה [תמונתו של] ג'מיל אל-עמורי [جميل العموري - פעיל הג’יהאד האיסלאמי, ממייסדי גדוד ג’נין, חוסל ב-10 ביוני 2021], שחידש את העימות המזוין בגדה המערבית [החזיר את הירי וההתנגשות החמושה אחרי שנים של דעיכה]. מי נושא את תמונתו? מי מזכיר אותו בגאווה? זו היחידה הימית של גדודי אֶל-קֻדְס. וזה אות הניצחון שהניף מחמוד אל-עארדה [محمود العارضة - פעיל הג’יהאד האיסלאמי שריצה עונש מאסר בכלא הישראלי] והגיבורים במנהרת גלבוע [עארדה הוביל חמישה אסירים פלסטינים בבריחה מכלא גלבוע ב־6 בספטמבר 2021 באמצעות חפירת מנהרה], שפרצו את הכיבוש הציוני. גיבורי גדודי אֶל-קֻדְס יניפו אותו [את אות הניצחון], אם ירצה אללה, בקרוב, בניצחון מכריע [בסיוע אללה], כאשר הצבא האדיר הזה ייכנס יד ביד עם אחיהם ב[גדודי] עז א-דין אל-קסאם [חמאס], בגדודי אל-אקצא [ארגון פתח] ובכל ארגוני המאבק; וניכנס למסגד אל-אקצא ונאמר: [העיר] אֶל-קֻדְס [ירושלים] שוחררה היום. להתראות.
9:14

ימים אחדים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – הג’יהאד האיסלאמי מבצע תרגיל פשיטה צבאית לעוטף עזה, ולמחרת עורך מצעד צבאי בהשתתפות של כ-5,000 פעילים חמושים מהיחידות הצבאיות השונות. המסר במצעד: אות הניצחון יונף בקרוב כאשר "הצבא האדיר הזה" ייכנס למסגד אל-אקצא ויכריז על שחרור העיר ב-3 באוקטובר 2023, ערכו גדודי אֶל-קֻדְס, הזרוע הצבאית של הג’יהאד האיסלאמי, תרגיל צבאי לציון 36 שנים להקמת הארגון במתווה דומה לתרגילי אַלְ-רֻכְּן אַל-שָּׁדִיד בפיקוד חדר המבצעים המשותף, ששימש המטה הכללי של הכוחות הפלסטיניים ברצועת עזה בפיקוד חמאס. מתווה התרגיל כלל אימון הכוחות בפלישה קרקעית לשטח ישראל וכיבוש עמדות ומחנות צה"ל, ישובים ישראליים וחטיפת חיילים ואזרחים. יום למחרת, ב-4 באוקטובר 2023, ערכו גדודי אֶל-קֻדְס מצעד צבאי, וכך דיווח עליו הבלוגר הפלסטיני עלי נסמאן (علي نسمان): אללה אכבר [אללה הוא הגדול ביותר] יותר מ־4,000 לוחמים יצעדו ברחוב הזה במרכז רצועת עזה, באור היום, במסר של התגרות באותו כיבוש שהימר על כך שגדודי אֶל-קֻדְס, הזרוע הצבאית של תנועת הג'יהאד האסלאמי יגיעו לקיצם [בפעולות הצבאיות של ישראל שכוונו נגד הארגון]. כמובן, זהו הימור שכשל, כי תנועה שהמזכיר הכללי נפל חלל בדרכו של אללה [استشهد] לעולם לא תישבר. זה מה שאמר המזכיר הכללי של הג'יהאד האסלאמי פתחי א-שקאקי [فتحي الشقاقي], ולאחר מכן נפל חלל בדרכו של אללה. והנה, לנגד עינינו, ההוכחה הגדולה ביותר שהתנועה הזאת לעולם לא תישבר: המצעד העצום ביותר בתולדות גדודי אֶל-קֻדְס ברצועת עזה. לך [עבור לתחנה הבאה של המצעד הצבאי] האם אתם זוכרים את אותו טיל שיוצר בידיים הטהורות של SQ [גדודי אֶל-קֻדְס]? זה שקראנו לו "הפיל, הפיל", ומה לא הבנו של"פיל" יש עוצמה כבדה — אם הוא יורד [משוגר למטרה] בלילה, הוא הופך אותו [את הלילה] ליום [בעוצמת האש שלו]. טיל אל-קאסם [صاروخ القاسم]. לך [עבור לתחנה הבאה של המצעד הצבאי] והנה יצא המצעד הצבאי, יצא בברכת אללה ובשם אללה, ישתבח ויתעלה. 5,000 לוחמי ג’יהאד [مجاهدون] נשבעו אמונים ומכרו את נפשם ואת רכושם לאללה ישתבח ויתעלה. זהו המצעד העצום והגדול ביותר בתולדות גדודי אֶל-קֻדְס, הזרוע הצבאית של תנועת הג'יהאד האסלאמי. נראה שיש דברים שגדודי אֶל-קֻדְס מסתירים, והם ייחשפו בימים הקרובים או במצעד הזה. שלושת הכטב"מים [כלי טיס בלתי מאוישים] האלה מכוסים — האם הם חדשים? האם ייחשפו, או שהם ישנים וכבר נעשה בהם שימוש? זה מה שהכינו הגברים [הלוחמים האמיצים], והצפוי [במערכה הצבאית] יהיה גדול יותר, שכן ההתנגדות בכל פעם [בכל עימות צבאי עם ישראל] מכינה לנו טעם ומתיקות בהפתעות [בזירת המערכה]. הנה אחד הטילים — שמו עדיין אינו ידוע. נדע את שמו, אם ירצה אללה ישתבח ויתעלה, כאשר שיגיע למקומו הנכון [יפגע במטרה] באדמותינו הכבושות. ההתנגדות מתכוננת, שכן אללה אמר להם: {והכינו להם כל כוח שתוכלו, וסוסי מלחמה, כדי להטיל אימה על אויב אללה ואויבכם} [קוראן, פרק:8 פסוק:60] והנה ההכנות, והנה מה שנסתר [מן העין] והם [ישראל] יהיו עיוורים [יופתעו מהטילים האלה]. והנה ה-SQ [גדודי אֶל-קֻדְס]. לך [עבור לתחנה הבאה של המצעד הצבאי] יחידת הסייבר — אלה אומרים לכיפת [הברזל]: "ווי, ווי, שבי במקומך [כלומר, משביתים את המערכת הישראלית "כיפת ברזל” ליירוט רקטות]. אלה [הישראלים] אינם מבינים [מה קורה למערכות שהותקפו על ידי יחידת הסייבר]. [הפקודות של יחידת הסייבר:] עצור [פעילות], כבה [את המכשיר], הפעל [את המכשיר]. אלה [הפעילים ביחידת הסייבר] פועלים בחרש, מתקשרים לקיבוצים, יא חביבי, מתקשרים לקיבוצים. ואומרים ל[מערכת] כיפת [הברזל]: "נשבור את ראשך, אנחנו רוצים לעבוד". לך [עבור לתחנה הבאה של המצעד הצבאי] [מציג את יחידת המרגמות] אתה מכייל, שם כוונת, מסדר את הנתונים [כיול, תצפית, טווח וסטייה] ופותח את לוע הר הגעש [של המרגמה] — והבחורים האלה כאן הם שפגעו ב“שלמה” [בישראלים] על הגבול בכל הקרבות הקודמים. לך [עבור לתחנה הבאה של המצעד הצבאי] הקורנט צייד-הטנקים — אמרו שיוחלף, ואמרו שזה נכון. לקחו את הנשק, הסירו ממנו את המלכוד, והוא נכנס לשימוש. זאת הסחורה שלהם, מוחזרת אליכם. זה משגר הרקטות המונחה, וכפי שאתם יודעים, ההתנגדות מתכוננת ומפתחת — כלומר, היא לוקחת נשק שאולי ישן, מפתחת אותו, והוא הופך עכשיו לנשק בשם "משגר [הרקטות] הטקטי תייסיר", על שם השהיד, המפקד תייסיר אל-ג'עברי [تيسير الجعبري - מפקד בכיר בגדודי אל־קדס, חוסל ב-2 באוגוסט 2022]. יא חביבי, בוא, בוא, אראה לך את הדבר הזה דבר שיתפוס אותך. תחשוב — לזה יש סיפור גדול. [רקטת] "בראק 85" [براق 85], זוכרים, כשהצעירים [לוחמי גדודי אֶל-קֻדְס] היכו מכה קשה את תל אביב והוציאו את המתנחל מהחלון, ככה מתדלדל. הו, יאבא [במובן של חבר קרוב], הם היכו אותו בתל אביב בידי הגברים הטהורים. הנה ה-SQ [גדודי אֶל-קֻדְס], הו אדוני. כשאתה מקיש [כשלוחצים ומערכת הנשק יורה], אתה מאשר את דבר אללה ישתבח ויתעלה: {ולא השלכת אתה כאשר השלכת, אלא האל הוא שהשליך} [קוראן, פרק:8 פסוק:17] לך [עבור לתחנה הבאה של המצעד הצבאי] אלה הצהלות שהאישה הפלסטינית משמיעה משמחה בראותה את הגברים האלה. אנחנו שומעים אותן בחתונות בכל העולם, אבל ברצועת עזה ובגדה המערבית, ובקרב בני העם הפלסטיני, אנחנו שומעים אותן כאשר גיבור מקרב הגיבורים עולה [למרומים] כשהיד. כאן האישה הפלסטינית היא אחות הגברים [הלוחמים האמיצים], אם הגיבורים, אשת הגיבורים, בת הגיבורים ואחות הגיבורים. יחידת הצלפים היא מהיחידות החשובות ביותר בקרבות ובשדה [המערכת]. אם תצליח לשלוט בשטח בצליפה ובארטילריה, מלכת השדה — נכתב לך הניצחון, אם ירצה אללה. המסר שלנו לגיבורינו בגדה המערבית: "הצלף, איפה הצלף?" וכל כדור [צריך לפגוע] בראש [של היהודי]. צעירי חברון, צעירי "גוב האריות" [קבוצה פלסטינית חמושה שפעלה בשומרון], צעירי גדוד [ג’נין], זה מסר אליכם שמקורו בגדודי אֶל-קֻדְס בעזה: 5,000 לוחמים במקום הזה, ביום השנה ה-36 להיווסדה של [תנועת] הג'יהאד האסלאמי. הם אומרים לכם: היכן אתם? החזיקו מעמד, עדיין אנחנו דבקים בהתחייבות. ומי שמהמר על כך שהג'יהאד הסתיים — הפסיד. לך, הבא את הבשורה לאחים. והנה ההגנה האווירית על כל כוחה. הגיבורים נושאים את המשגרים האלה [משגרי הנ"מ הנישאים] על כתפיהם. וראינו קודם לכן איך הצעירים ירו לעבר המטוסים ושיבשו את תנועתם. עד עכשיו לא הפלנו מטוסים, אבל אם ירצה אללה ישתבח ויתעלה — {ולא השלכת אתה כאשר השלכת, אלא האל הוא שהשליך} [קוראן, פרק:8 פסוק:17] — נפיל את מטוסיהם בקרוב מאוד, אם ירצה אללה יתעלה. השהידים והמפקדים. והנה [תמונתו של] השהיד, המפקד הצבאי עבדאללה אחמד אל-חסרי [عبدالله أحمد الحصري - פעיל הג׳יהאד האיסלאמי מג׳נין, חוסל ב־1 במרץ 2022], פעיל בגדוד ג'נין וממייסדיו. ומסר של הגיבורים ב-SQ [גדודי אֶל-קֻדְס] לגדוד ג'נין, ל[קבוצה החמושה] "גוב האריות" ולכל לוחמי הגדה [המערבית]: אנחנו אוהבים אתכם, מתגאים בכם, וקוראים לקבוצות הלוחמות שלנו בשמכם. והנה יחידת ההנדסה, שייצרה מה שמתוק וטעים — מארבים — לאויב הזה בעזה. גדודי [אֶל-קֻדְס], ביכולות האלה, מוכנים, ואומרים לאויב: ביום המפגש [בשדה המערכה] נשחית את פניכם [נשפיל אתכם]. אללה אכבר, אללה אכבר [אללה הוא הגדול ביותר] לא ניתן להפריד את הדם הפלסטיני בין הגדה המערבית לרצועת עזה. הנה [תמונתו של] ג'מיל אל-עמורי [جميل العموري - פעיל הג’יהאד האיסלאמי, ממייסדי גדוד ג’נין, חוסל ב-10 ביוני 2021], שחידש את העימות המזוין בגדה המערבית [החזיר את הירי וההתנגשות החמושה אחרי שנים של דעיכה]. מי נושא את תמונתו? מי מזכיר אותו בגאווה? זו היחידה הימית של גדודי אֶל-קֻדְס. וזה אות הניצחון שהניף מחמוד אל-עארדה [محمود العارضة - פעיל הג’יהאד האיסלאמי שריצה עונש מאסר בכלא הישראלי] והגיבורים במנהרת גלבוע [עארדה הוביל חמישה אסירים פלסטינים בבריחה מכלא גלבוע ב־6 בספטמבר 2021 באמצעות חפירת מנהרה], שפרצו את הכיבוש הציוני. גיבורי גדודי אֶל-קֻדְס יניפו אותו [את אות הניצחון], אם ירצה אללה, בקרוב, בניצחון מכריע [בסיוע אללה], כאשר הצבא האדיר הזה ייכנס יד ביד עם אחיהם ב[גדודי] עז א-דין אל-קסאם [חמאס], בגדודי אל-אקצא [ארגון פתח] ובכל ארגוני המאבק; וניכנס למסגד אל-אקצא ונאמר: [העיר] אֶל-קֻדְס [ירושלים] שוחררה היום. להתראות.

Jonathan D. Halevi

28,555 görüntüleme • 15 gün önce

מנסור עבאס: ההודעה ב-7 באוקטובר 2023 נועדה "להביע את התנגדותנו והגינוי המוחלט שלנו להם [אירועי מתקפת ה-7 באוקטובר], כי ראיתי בהם סכנה קיומית וסכנה לזכויות עמנו הפלסטיני, ו[הערכתי ש]השלכותיהם יהיו כואבות מאוד עבורנו. זו הייתה פעולה שלא הייתה מחושבת כלל, לא בפרטיה ולא בתוצאותיה" ב-5 באוגוסט 2025, ערוץ יוטיוב מזיג’ פרסם ראיון שערך עסמת מנסור (عصمت منصور) עם חבר הכנסת מנסור עבאס (منصور عباس), יו"ר "הרשימה הערבית המאוחדת" (רע"מ), המייצגת בכנסת את התנועה האיסלאמית (הפלג הדרומי). להלן תרגום קטע מהראיון: עסמת מנסור: ספר לנו על מנסור עבאס, יו"ר סיעה בכנסת הישראלית, יו"ר מפלגה ערבית המנהיגה ציבור ב[אזור] הפנים [הפלסטיני, כלומר ישראל], תנועה איסלאמית. איך הוא הושפע מה-7 באוקטובר [2023]? מנסור עבאס: העמדה הראשונה [שהבעתי] פורסמה ב-7 באוקטובר עצמו. ייתכן כתוצאה מהמעמד שלי, הקשרים שלי והיכולת שלי לאסוף מידע, הצלחתי במהירות רבה מאוד לגבש תפיסה [באשר למצב המתפתח], וראשית, להבין, לפני אחרים, מהו אירוע ה-7 באוקטובר [כבר] בשעות הראשונות, שכן אפילו אנשים רבים שהיו מעורבים ב[אירוע] ה-7 באוקטובר, בין אם מצד זה ובין אם מצד אחר, לא גיבשו עדיין את התמונה המלאה.לי הייתה היכולת בשעות הראשונות להבין את גודל האירוע, ועל בסיס זה להבין את משמעויותיו, מימדיו והסיכונים הקיימים בו. איני מעוניין להעיד על עצמי, אבל לאחר שנה וכ-10 חודשים או 9 חודשים מהאירוע, אני אומר שתפיסת [תמונת המצב] העומדת היום מולי היא אותה תפיסת [תמונת המצב] שגיבשתי ב-8 באוקטובר. כלומר, התפתחויות האירועים מבחינתי לא כללו הפתעה כלשהי. מה שצפיתי ב-7 וב-8 באוקטובר הוא התרחיש שמתקיים עד עכשיו. אבל אני רוצה להאיר מספר נקודות. המציאות שלנו, הפלסטינית, בתוך ישראל, כאזרחים במדינת ישראל, מורכבת מאוד. היא הייתה מורכבת לפני ה-7 באוקטובר והפכה למורכבת עוד יותר ב-7 באוקטובר, שכן הסכנות שהמצב יצר אחרי ה-7 באוקטובר כללו גם אותנו. אנחנו נחשבנו החזית המסוכנת ביותר, והיעד בשיח הפוליטי הישראלי, במיוחד בימין. נחשבנו לחזית המסוכנת ביותר על ישראל במקרה של מלחמה רב-זירתית. הימין הקיצוני בפרט הוביל את הכיוון הזה, ובמיוחד [השר לביטחון לאומי איתמר] בן גביר, שדיבר תמיד על המושג הזה [החזית המסוכנת ביותר], ואמר שיש "שומר החומות מספר שתיים", "שומר החומות" בעברית, כך כינו את אירועי רמדאן 2021 [מאי 2021], שנתיים קודם לכן, שבהם היו עימותים, דם נשפך בין אזרחים בערים המעורבות [בהן מתגוררים יהודים וערבים] ובערים שאינן מעורבות, בין אזרחים ערבים ליהודים שהתעמתו אלה באלה. לכן, אם חוזרים ל-7 באוקטובר, בהצהרה הראשונה שפרסמתי, כמובן שהייתי חייב לפרסם הצהרה לגבי האירועים [מתקפת השבעה באוקטובר], ולהביע את התנגדותנו ואת הגינוי המוחלט שלנו להם [אירועי מתקפת השבעה באוקטובר], כי ראיתי בהם סכנה קיומית וסכנה לזכויות עמנו הפלסטיני, ו[הערכתי ש]השלכותיהם יהיו כואבות מאוד עבורנו. זו הייתה פעולה שלא הייתה מחושבת כלל, לא בפרטיה ולא בתוצאותיה. אבל אם תחזור לפרטים, תמצא שהעמדה הזאת צומצמה לשורה או שתיים. החלק האחר של ההודעה שפרסמתי היה מופנה ישירות לאזרחים הערבים בישראל, הערבים הפלסטינים בישראל, ואמרתי להם בצורה ברורה וישירה: עלינו להיזהר, עלינו לציית לחוק ולסדר הציבורי, ולא להיגרר לאירועים ולעימותים, לא עם המדינה ולא עם האזרחים היהודים. הייתי ברור לחלוטין בעמדה הזאת, כיוון שרציתי להגן על הקיום הערבי-פלסטיני בתוך ה-48 [האזור שנכבש ב-1948, כלומר בשטח מדינת ישראל], וזו הייתה הדאגה הגדולה ביותר עבורי במהלך החודשים הראשונים – איך אנחנו מחזקים את הקיום הערבי שלנו בתוך ה-48 [האזור שנכבש ב-1948, כלומר בשטח מדינת ישראל], וזאת כיוון שצפיתי, אחי עסמת [מנסור], שהמלחמה תימשך זמן רב, שהיא תהיה כואבת מאוד, ויהיה קשה מאוד לשאת את משקלה עבור האדם הערבי-פלסטיני בתוך ה-48 [האזור שנכבש ב-1948, כלומר בשטח מדינת ישראל]. ואולם, היה לי ברור מאוד, שלכל טעות בחישובים [בניתוח ובהערכת המצב] תגרום לכך שהאסון הקיים כעת בעזה יהיה גם אסון המתקיים גם ב-48 [האזור שנכבש ב-1948, כלומר בשטח מדינת ישראל]. סימוכין: ב-7 באוקטובר 2023 בשעה 14:55 (שעון ישראל) פרסם חבר הכנסת מנסור עבאס בפייסבוק הודעה בערבית ובתרגומה לעברית המתייחסת למתקפה בפיקוד חמאס שנודעה בשם "מבול אל-אקצא". להלן נוסח ההודעה שפורסמה בגרסתה בעברית: "יו"ר רע"מ מנסור עבאס: לאור האירועים המצערים, הטרגיים והמגונים משעות הבוקר, וההערכות שהמצב יכול להתלקח למלחמה באזור, אני קורא לאזרחים הערבים במדינה וכלל האזרחים ערבים ויהודים כאחד, לשמור על איפוק ולהתנהג באחריות וסבלנות ולהקפיד על החוק והסדר הציבורי. מפציר באחיי ואחיותיי להימנע מלעסוק בכל מעשי אלימות או פגיעה בחיי אדם או ברכוש ציבורי ופרטי, ולא להיגרר לשמועות או הסתה המבקשת להסלים בתוך היישובים הערביים ומחוצה להם או בתוך הערים המעורבות. יש הרבה קורבנות ופצועים, סכנות ואתגרים. אנחנו צריכים להתאחד ולתמוך אחד בשני ולהושיט יד עוזרת זה לזה ולקבל את פני המשפחות לבתים שלנו, במיוחד באזור הנגב ובכפרים הלא מוכרים שאין להם מקלטים". סימוכין: בהודעה שפרסם ברשת איקס באותו יום בשעה 14:59 (שעון ישראל) כתב מנסור עבאס בעברית: "לאור האירועים המצערים, הטרגיים והמגונים, קורא לאזרחים הערבים וכלל האזרחים ערבים ויהודים, לשמור על איפוק ולהתנהג באחריות וסבלנות ולהקפיד על החוק והסדר. מפציר להימנע מלעסוק בכל מעשי אלימות או פגיעה בחיי אדם או ברכוש ציבורי ופרטי, ולא להיגרר לשמועות או הסתה המבקשת להסלים היישובים". סימוכין:
4:58

מנסור עבאס: ההודעה ב-7 באוקטובר 2023 נועדה "להביע את התנגדותנו והגינוי המוחלט שלנו להם [אירועי מתקפת ה-7 באוקטובר], כי ראיתי בהם סכנה קיומית וסכנה לזכויות עמנו הפלסטיני, ו[הערכתי ש]השלכותיהם יהיו כואבות מאוד עבורנו. זו הייתה פעולה שלא הייתה מחושבת כלל, לא בפרטיה ולא בתוצאותיה" ב-5 באוגוסט 2025, ערוץ יוטיוב מזיג’ פרסם ראיון שערך עסמת מנסור (عصمت منصور) עם חבר הכנסת מנסור עבאס (منصور عباس), יו"ר "הרשימה הערבית המאוחדת" (רע"מ), המייצגת בכנסת את התנועה האיסלאמית (הפלג הדרומי). להלן תרגום קטע מהראיון: עסמת מנסור: ספר לנו על מנסור עבאס, יו"ר סיעה בכנסת הישראלית, יו"ר מפלגה ערבית המנהיגה ציבור ב[אזור] הפנים [הפלסטיני, כלומר ישראל], תנועה איסלאמית. איך הוא הושפע מה-7 באוקטובר [2023]? מנסור עבאס: העמדה הראשונה [שהבעתי] פורסמה ב-7 באוקטובר עצמו. ייתכן כתוצאה מהמעמד שלי, הקשרים שלי והיכולת שלי לאסוף מידע, הצלחתי במהירות רבה מאוד לגבש תפיסה [באשר למצב המתפתח], וראשית, להבין, לפני אחרים, מהו אירוע ה-7 באוקטובר [כבר] בשעות הראשונות, שכן אפילו אנשים רבים שהיו מעורבים ב[אירוע] ה-7 באוקטובר, בין אם מצד זה ובין אם מצד אחר, לא גיבשו עדיין את התמונה המלאה.לי הייתה היכולת בשעות הראשונות להבין את גודל האירוע, ועל בסיס זה להבין את משמעויותיו, מימדיו והסיכונים הקיימים בו. איני מעוניין להעיד על עצמי, אבל לאחר שנה וכ-10 חודשים או 9 חודשים מהאירוע, אני אומר שתפיסת [תמונת המצב] העומדת היום מולי היא אותה תפיסת [תמונת המצב] שגיבשתי ב-8 באוקטובר. כלומר, התפתחויות האירועים מבחינתי לא כללו הפתעה כלשהי. מה שצפיתי ב-7 וב-8 באוקטובר הוא התרחיש שמתקיים עד עכשיו. אבל אני רוצה להאיר מספר נקודות. המציאות שלנו, הפלסטינית, בתוך ישראל, כאזרחים במדינת ישראל, מורכבת מאוד. היא הייתה מורכבת לפני ה-7 באוקטובר והפכה למורכבת עוד יותר ב-7 באוקטובר, שכן הסכנות שהמצב יצר אחרי ה-7 באוקטובר כללו גם אותנו. אנחנו נחשבנו החזית המסוכנת ביותר, והיעד בשיח הפוליטי הישראלי, במיוחד בימין. נחשבנו לחזית המסוכנת ביותר על ישראל במקרה של מלחמה רב-זירתית. הימין הקיצוני בפרט הוביל את הכיוון הזה, ובמיוחד [השר לביטחון לאומי איתמר] בן גביר, שדיבר תמיד על המושג הזה [החזית המסוכנת ביותר], ואמר שיש "שומר החומות מספר שתיים", "שומר החומות" בעברית, כך כינו את אירועי רמדאן 2021 [מאי 2021], שנתיים קודם לכן, שבהם היו עימותים, דם נשפך בין אזרחים בערים המעורבות [בהן מתגוררים יהודים וערבים] ובערים שאינן מעורבות, בין אזרחים ערבים ליהודים שהתעמתו אלה באלה. לכן, אם חוזרים ל-7 באוקטובר, בהצהרה הראשונה שפרסמתי, כמובן שהייתי חייב לפרסם הצהרה לגבי האירועים [מתקפת השבעה באוקטובר], ולהביע את התנגדותנו ואת הגינוי המוחלט שלנו להם [אירועי מתקפת השבעה באוקטובר], כי ראיתי בהם סכנה קיומית וסכנה לזכויות עמנו הפלסטיני, ו[הערכתי ש]השלכותיהם יהיו כואבות מאוד עבורנו. זו הייתה פעולה שלא הייתה מחושבת כלל, לא בפרטיה ולא בתוצאותיה. אבל אם תחזור לפרטים, תמצא שהעמדה הזאת צומצמה לשורה או שתיים. החלק האחר של ההודעה שפרסמתי היה מופנה ישירות לאזרחים הערבים בישראל, הערבים הפלסטינים בישראל, ואמרתי להם בצורה ברורה וישירה: עלינו להיזהר, עלינו לציית לחוק ולסדר הציבורי, ולא להיגרר לאירועים ולעימותים, לא עם המדינה ולא עם האזרחים היהודים. הייתי ברור לחלוטין בעמדה הזאת, כיוון שרציתי להגן על הקיום הערבי-פלסטיני בתוך ה-48 [האזור שנכבש ב-1948, כלומר בשטח מדינת ישראל], וזו הייתה הדאגה הגדולה ביותר עבורי במהלך החודשים הראשונים – איך אנחנו מחזקים את הקיום הערבי שלנו בתוך ה-48 [האזור שנכבש ב-1948, כלומר בשטח מדינת ישראל], וזאת כיוון שצפיתי, אחי עסמת [מנסור], שהמלחמה תימשך זמן רב, שהיא תהיה כואבת מאוד, ויהיה קשה מאוד לשאת את משקלה עבור האדם הערבי-פלסטיני בתוך ה-48 [האזור שנכבש ב-1948, כלומר בשטח מדינת ישראל]. ואולם, היה לי ברור מאוד, שלכל טעות בחישובים [בניתוח ובהערכת המצב] תגרום לכך שהאסון הקיים כעת בעזה יהיה גם אסון המתקיים גם ב-48 [האזור שנכבש ב-1948, כלומר בשטח מדינת ישראל]. סימוכין: ב-7 באוקטובר 2023 בשעה 14:55 (שעון ישראל) פרסם חבר הכנסת מנסור עבאס בפייסבוק הודעה בערבית ובתרגומה לעברית המתייחסת למתקפה בפיקוד חמאס שנודעה בשם "מבול אל-אקצא". להלן נוסח ההודעה שפורסמה בגרסתה בעברית: "יו"ר רע"מ מנסור עבאס: לאור האירועים המצערים, הטרגיים והמגונים משעות הבוקר, וההערכות שהמצב יכול להתלקח למלחמה באזור, אני קורא לאזרחים הערבים במדינה וכלל האזרחים ערבים ויהודים כאחד, לשמור על איפוק ולהתנהג באחריות וסבלנות ולהקפיד על החוק והסדר הציבורי. מפציר באחיי ואחיותיי להימנע מלעסוק בכל מעשי אלימות או פגיעה בחיי אדם או ברכוש ציבורי ופרטי, ולא להיגרר לשמועות או הסתה המבקשת להסלים בתוך היישובים הערביים ומחוצה להם או בתוך הערים המעורבות. יש הרבה קורבנות ופצועים, סכנות ואתגרים. אנחנו צריכים להתאחד ולתמוך אחד בשני ולהושיט יד עוזרת זה לזה ולקבל את פני המשפחות לבתים שלנו, במיוחד באזור הנגב ובכפרים הלא מוכרים שאין להם מקלטים". סימוכין: בהודעה שפרסם ברשת איקס באותו יום בשעה 14:59 (שעון ישראל) כתב מנסור עבאס בעברית: "לאור האירועים המצערים, הטרגיים והמגונים, קורא לאזרחים הערבים וכלל האזרחים ערבים ויהודים, לשמור על איפוק ולהתנהג באחריות וסבלנות ולהקפיד על החוק והסדר. מפציר להימנע מלעסוק בכל מעשי אלימות או פגיעה בחיי אדם או ברכוש ציבורי ופרטי, ולא להיגרר לשמועות או הסתה המבקשת להסלים היישובים". סימוכין:

Jonathan D. Halevi

18,516 görüntüleme • 2 ay önce

תחת נתניהו המדינה לא היתה מעולם מנוהלת ולא תהיה לעולם מנוהלת. אני מפרסם קטע מתוך פרק בפודקאסט שלי, שיעלה בשבוע הבא, עם הרב שי פירון. שיטת הניהול של נתניהו לא כוללת עבודת מטה מסודרת עם השרים. לא פגישות עבודה. לא מעקב אחר משימות. לא מדידה, לא יעדים. אם במקרה יש מנכ״ל משרד ראה״מ או ראש מועצה לאומית לכלכלה חזק - הם יובילו עבודת מטה מקצועית, עניינית ורצינית. אם במקרה יש בתפקידים מסביב להקת מעודדות חסרי כישורים - לא תהיה עבודת מטה מקצועית. כך נוהל החינוך. שנים של דעיכה איטית למרות תוספות תקציב. כך נוהל אבדן הריבונות בנגב ובגליל. שנים של התפוררות שלטון החוק והתחמשות המליציות מכף רגל ועד ראש. וכך נוהל הבטחון, ככל הנראה. כל שר, בתורו, מוביל כראות עיניו את המשרד, והממשלה כולה מתנהלת בכאוס והתקוטטות על משאבים וכותרות, ניסיון לשרוד עוד קדנציה, עוד חודש, עוד מושב. אין כוכב צפון לאומי שמנחה את המשימות הלאומיות של המדינה עם אסטרטגיה שצופה פני עתיד. אין תיאום בין הזרועות. שיקום החינוך המפורק הוא לא משימה לשר חינוך. זו משימה שכוללת גם את הרשויות המקומיות ומשרד הפנים. גם את משרד הרווחה. גם את משרד האוצר. הדברת הפשיעה והפרוטקשן היא לא משימה רק לשר הבט״פ. היא מצריכה שילוב זרועות עם כל הגופים הבטחוניים. ועם רשות המיסים. ועם אלף ואחד רשויות ממשלתיות וציבוריות. בשביל זה יש משרד ראש ממשלה, וגופי מטה (מועצה לאומית לכלכלה, מטה לבטחון לאומי, אגפים במשרד ראה״מ) שמצריכים אנשי מקצוע רציניים, מעקב, מדידה, דיונים ענייניים. ומעל הכל מצריכים ראש ממשלה שיודע לנצח על התזמורת. יש למדינת ישראל אינסוף אתגרים אדירים על הפרק: שיקום היחסים עם החברה האמריקאית שנמצאים כפסע מנפילה לתהום. סידור מחדש של המבנה הכלכלי כולו, לאור החובות האדירים שנטלנו. החזרת המשילות והריבונות בעידן של משטרה שהתפרקה לחלוטין ומליציות פשיעה שנכנסו לואקום. הסדרת החוזה החברתי בין כלל הקבוצות במדינה באופן שיאפשר לנו לחיות יחד. התשתיות הקורסות. אני סבור שנתניהו, שיש לו זכויות בדברים מסוימים, ואני אישית תמכתי בו לא רק בקלפי אלא גם בצמתים עם שלטי מח״ל לא מעט שנים, לא יכול להיות האדם שיתקן. לא יכול להיות האדם שמוביל את הבנייה. והנה הסיבה מדוע -
1:00

תחת נתניהו המדינה לא היתה מעולם מנוהלת ולא תהיה לעולם מנוהלת. אני מפרסם קטע מתוך פרק בפודקאסט שלי, שיעלה בשבוע הבא, עם הרב שי פירון. שיטת הניהול של נתניהו לא כוללת עבודת מטה מסודרת עם השרים. לא פגישות עבודה. לא מעקב אחר משימות. לא מדידה, לא יעדים. אם במקרה יש מנכ״ל משרד ראה״מ או ראש מועצה לאומית לכלכלה חזק - הם יובילו עבודת מטה מקצועית, עניינית ורצינית. אם במקרה יש בתפקידים מסביב להקת מעודדות חסרי כישורים - לא תהיה עבודת מטה מקצועית. כך נוהל החינוך. שנים של דעיכה איטית למרות תוספות תקציב. כך נוהל אבדן הריבונות בנגב ובגליל. שנים של התפוררות שלטון החוק והתחמשות המליציות מכף רגל ועד ראש. וכך נוהל הבטחון, ככל הנראה. כל שר, בתורו, מוביל כראות עיניו את המשרד, והממשלה כולה מתנהלת בכאוס והתקוטטות על משאבים וכותרות, ניסיון לשרוד עוד קדנציה, עוד חודש, עוד מושב. אין כוכב צפון לאומי שמנחה את המשימות הלאומיות של המדינה עם אסטרטגיה שצופה פני עתיד. אין תיאום בין הזרועות. שיקום החינוך המפורק הוא לא משימה לשר חינוך. זו משימה שכוללת גם את הרשויות המקומיות ומשרד הפנים. גם את משרד הרווחה. גם את משרד האוצר. הדברת הפשיעה והפרוטקשן היא לא משימה רק לשר הבט״פ. היא מצריכה שילוב זרועות עם כל הגופים הבטחוניים. ועם רשות המיסים. ועם אלף ואחד רשויות ממשלתיות וציבוריות. בשביל זה יש משרד ראש ממשלה, וגופי מטה (מועצה לאומית לכלכלה, מטה לבטחון לאומי, אגפים במשרד ראה״מ) שמצריכים אנשי מקצוע רציניים, מעקב, מדידה, דיונים ענייניים. ומעל הכל מצריכים ראש ממשלה שיודע לנצח על התזמורת. יש למדינת ישראל אינסוף אתגרים אדירים על הפרק: שיקום היחסים עם החברה האמריקאית שנמצאים כפסע מנפילה לתהום. סידור מחדש של המבנה הכלכלי כולו, לאור החובות האדירים שנטלנו. החזרת המשילות והריבונות בעידן של משטרה שהתפרקה לחלוטין ומליציות פשיעה שנכנסו לואקום. הסדרת החוזה החברתי בין כלל הקבוצות במדינה באופן שיאפשר לנו לחיות יחד. התשתיות הקורסות. אני סבור שנתניהו, שיש לו זכויות בדברים מסוימים, ואני אישית תמכתי בו לא רק בקלפי אלא גם בצמתים עם שלטי מח״ל לא מעט שנים, לא יכול להיות האדם שיתקן. לא יכול להיות האדם שמוביל את הבנייה. והנה הסיבה מדוע -

Barak Herscowitz

44,792 görüntüleme • 1 ay önce

עם ישראל לא ישכח את התייצבותו של יצחק עמית לימינה של מפלגת בל״ד - מפלגה לאומנית פלסטינית תומכת טרור. עמית לא טיפש וכוונתו עטופה במסווה מתוחכם של מילים יפות, אבל מטרתו חדה וברורה לכל מי שעיניו בראשו - למנוע תקדים של פסיקה שתביא לפסילת מועמד לכנסת שתומך בכל נפשו ובכל מאודו ברצח אזרחים ישראלים, תקדים שיחייב פסיקות זהות לגבי מפלגות ערביות תומכות טרור. חברי מפלגת בל״ד מחזיקים בשיא גינס למעורבות חברי כנסת בפעילות פח״ע וריגול. בל״ד נפסלה שוב ושוב בוועדת הבחירות וקיבלה שוב ושוב את הכשר הבג״צ. מדגם מייצג בהחלט של מנהיגיה ותרומתם למדינת ישראל: א. עזמי בשארה- עזב את ישראל והתפטר מהכנסת לאחר שנחשד בסיוע לארגון הטרור "חזבאללה" במהלך מלחמת לבנון השנייה, ושוהה כיום בקטר ממנה הוא מוביל לוחמה משפטית ודיפלומטית נגד ישראל. בשנת 2001 נסע בשארה לבקר בסוריה באזכרה לחאפז אל-אסד, שנכחו בה גם מזכ"ל חזבאללה וסגן נשיא איראן. בשארה הואשם על ידי וועדת אור, בעידוד אירועי האלימות באוקטובר 2000. ב. באסאל עאטאס - ב-20 בדצמבר 2016 צולם כשהוא מבריח מעטפות ובהן מכשירי טלפון סלולרי וחפצים נוספים לאסירים ביטחוניים הכלואים בישראל. עאטאס הורשע ונגזרו עליו שנתיים מאסר בפועל. ג. גאמל זחאלקה - הורשע ונשלח לשנתיים מאסר בשל מעורבותו בהתארגנות של אש"ף. תומך טרור בלב ובנפש. והנה היסטוריית ההלבנה של בג״ץ לחבורת הלאומנים הפלסטינים הזו: 2003: ועדת הבחירות פסלה את בל״ד ואת עזמי בשארה. היועמ״ש אליקים רובינשטיין תמך. בג״ץ ביטל, 7 נגד 4. • 2009: הוועדה פסלה שוב את בל״ד (ולצד זאת את רע״מ-תע״ל). בג״ץ ביטל. • 2012: הוועדה פסלה את חנין זועבי אישית. בג״ץ ביטל. זועבי לקחה חלק במשט הטרור שבו נפצעו קשה לוחמי שייטת 13. • מרץ 2019: הוועדה פסלה את בל״ד, 17 נגד 10, בניגוד לעמדת היועמ״ש. בג״ץ ביטל. • ספטמבר 2022: הוועדה פסלה את בל״ד, 9 נגד 5. בג״ץ ביטל פה אחד. המפלגה רצה ולא עברה את אחוז החסימה. הדפוס ברור: הוועדה פוסלת, בג״ץ מכשיר. הרפורמה המשפטית גורלית לביטחון ישראל!
0:27

עם ישראל לא ישכח את התייצבותו של יצחק עמית לימינה של מפלגת בל״ד - מפלגה לאומנית פלסטינית תומכת טרור. עמית לא טיפש וכוונתו עטופה במסווה מתוחכם של מילים יפות, אבל מטרתו חדה וברורה לכל מי שעיניו בראשו - למנוע תקדים של פסיקה שתביא לפסילת מועמד לכנסת שתומך בכל נפשו ובכל מאודו ברצח אזרחים ישראלים, תקדים שיחייב פסיקות זהות לגבי מפלגות ערביות תומכות טרור. חברי מפלגת בל״ד מחזיקים בשיא גינס למעורבות חברי כנסת בפעילות פח״ע וריגול. בל״ד נפסלה שוב ושוב בוועדת הבחירות וקיבלה שוב ושוב את הכשר הבג״צ. מדגם מייצג בהחלט של מנהיגיה ותרומתם למדינת ישראל: א. עזמי בשארה- עזב את ישראל והתפטר מהכנסת לאחר שנחשד בסיוע לארגון הטרור "חזבאללה" במהלך מלחמת לבנון השנייה, ושוהה כיום בקטר ממנה הוא מוביל לוחמה משפטית ודיפלומטית נגד ישראל. בשנת 2001 נסע בשארה לבקר בסוריה באזכרה לחאפז אל-אסד, שנכחו בה גם מזכ"ל חזבאללה וסגן נשיא איראן. בשארה הואשם על ידי וועדת אור, בעידוד אירועי האלימות באוקטובר 2000. ב. באסאל עאטאס - ב-20 בדצמבר 2016 צולם כשהוא מבריח מעטפות ובהן מכשירי טלפון סלולרי וחפצים נוספים לאסירים ביטחוניים הכלואים בישראל. עאטאס הורשע ונגזרו עליו שנתיים מאסר בפועל. ג. גאמל זחאלקה - הורשע ונשלח לשנתיים מאסר בשל מעורבותו בהתארגנות של אש"ף. תומך טרור בלב ובנפש. והנה היסטוריית ההלבנה של בג״ץ לחבורת הלאומנים הפלסטינים הזו: 2003: ועדת הבחירות פסלה את בל״ד ואת עזמי בשארה. היועמ״ש אליקים רובינשטיין תמך. בג״ץ ביטל, 7 נגד 4. • 2009: הוועדה פסלה שוב את בל״ד (ולצד זאת את רע״מ-תע״ל). בג״ץ ביטל. • 2012: הוועדה פסלה את חנין זועבי אישית. בג״ץ ביטל. זועבי לקחה חלק במשט הטרור שבו נפצעו קשה לוחמי שייטת 13. • מרץ 2019: הוועדה פסלה את בל״ד, 17 נגד 10, בניגוד לעמדת היועמ״ש. בג״ץ ביטל. • ספטמבר 2022: הוועדה פסלה את בל״ד, 9 נגד 5. בג״ץ ביטל פה אחד. המפלגה רצה ולא עברה את אחוז החסימה. הדפוס ברור: הוועדה פוסלת, בג״ץ מכשיר. הרפורמה המשפטית גורלית לביטחון ישראל!

עמיחי שיקלי - Amichai Chikli

25,571 görüntüleme • 10 gün önce

חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים" ב-30 באוגוסט 2023, התראיין המטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל.) דן חלוץ באולפן אתר Ynet, ולהן תוכן הראיון: אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, שלום אדוני. בוקר טוב. דן חלוץ: בוקר טוב, אלכסנדרה. אלכסנדרה לוקש: טוב, יש לנו הרבה מאוד עניינים כמובן על הפרק, אבל הכל גם קשור להכל בסופו של דבר, ונתחיל באמת עם הסיפא של הדברים. שר הביטחון [יואב] גלנט, לא חדש עבור מי שמקשיב לחדשות בישראל, מי שמכיר את המערכת כמוך, כמה באמת זה מזכיר לך את החודשים שלפני מלחמת לבנון השנייה? דן חלוץ: אני מוטרד מהכיוון הזה של הצהרות. אנחנו למדנו בחיים שכשמצהירים ומצהירים ומצהירים, בסוף הגפרור יכול להיזרק והדלק יכול לבעור. הייתי מעדיף שהפתרון לבעיה הזו של האוהל [שהקים חיזבאללה בגבול ישראל], יינתן בדרך אחרת. אלכסנדרה לוקש: אבל זה רק האוהל, זה הרי, יש הרבה מאוד פרובוקציות וגם כנראה דחיפה איראנית, לפחות לפי מה שאנחנו שומעים. דן חלוץ: בסדר, יש דחיפה איראנית ויש הרבה פרובוקציות, ואנחנו צריכים להיות המבוגר האחראי הפעם. אני מציע את זה למדינת ישראל. אני חרד למדינת ישראל, לא לאיראנים ולא לחיזבאללה. אני בטוח שמדינת ישראל אם היא תחליט שזה מה שצריך לעשות, תעשה את זה טוב מאוד. אלכסנדרה לוקש: האמירות האלה, אתה אומר, רק מתדלקות את ההסלמה הפוטנציאלית, הן לא בולמות אותה כמו ש... דן חלוץ: הן אמורות לשרת כמה דברים. הן אמורות קודם כל להשפיע על האו"ם לעשות את עבודתו, ולא להיכנע לגחמות של ממשלת לבנון. הדבר השני, הן אמורות לאותת לצד השני, שימו לב, אנחנו מוכנים. הדבר השלישי, כפי שאמרתי, הן יכולות להדליק את האזור. אלכסנדרה לוקש: זה החשש שלך, שאמירה... של גלנט יכולה רק להדליק את ההזדמנות. דן חלוץ: לא, אני לא רוצה לומר שהאמירה הזו לבדה, אבל אני אומר דבר אחד, עוד לא נולד האוהל שבגללו כדאי לצאת למלחמה, גם אם היא תהיה מוצלחת, כי אין מלחמות מוצלחות. למדנו את זה. אלכסנדרה לוקש: אתה אומר אין מלחמות מוצלחות, ויש לנו כמה זיכרונות, לך יש בטח כמה זיכרונות ממלחמת לבנון השנייה. אנחנו מוכנים למלחמה? הרי יש כל מיני הצהרות, גם ישנות, גם נוכחיות, של אנשים במערכת הביטחונית, גם בדרג המדיני, שאומרים, אנחנו נחזיר את לבנון לתקופת האבן. יש לזה בסיס בכלל? דן חלוץ: אפשר להחזיר כל דבר לתקופה קודמת, אני מציע לא להתרברב, אחד, שתיים, לעשות ולא לדבר, אם רוצים לעשות. כי דיבורים בעלמא לא משרתים שום מטרה. אבל הדבר השלישי, לנסות לפתור את הדברים הללו בדרך אלטרנטיבית. אם יש כזאת. אם אין כזאת, צריך לפתור. מה שלא נפתר בשבוע הראשון, כשהוקם האוהל, קשה לתרץ אותו אחרי שלושה חודשים כשהאוהל כבר עומד. ולכן צריך למצוא דרך פתרון יותר נכונה, יותר ראויה, שמתאימה לבד של האוהל. אלכסנדרה לוקש: תראה, התחושה של [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה, וזה לא סוד, זה גם תחושה בקרב הרבה גורמים במדינה עצמה, אולי גם שלך, היא שהחברה הישראלית, וגם הצבא הישראלי, נמצא בתהליך התפוררות. יש פה לכך יסוד? דן חלוץ: לתחושה הזו יש בסיס. כל נקודה שנשים עליה את האצבע בחברה הישראלית היום, במדינת ישראל היום, היא נקודת תורפה. החברה הישראלית, הצבא הישראלי, מערכת החינוך הישראלית, הכלכלה הישראלית, יחסי החוץ של ישראל, כל דבר. אין דבר אחד שאפשר להגיד עליו שהוא תקין ומתנהל כמו שצריך. אלכסנדרה לוקש: בוא נשאר באמת בסיפור הצבאי, וליתר דיוק באירוע חיל האוויר. הרי נכון שבשבועיים האחרונים זה קצת פחות מדובר, ככה זה בסוף אוגוסט, אבל מדברים הרבה כבר על מבחן ספטמבר. על זה שהכשירות עלולה להיפגע ככל שאנחנו מעמיקים גם בספטמבר. איפה אנחנו נמצא את עצמנו באחד באוקטובר? דן חלוץ: אלכסנדרה, הדברים אינם קורים בין לילה. זה תהליך מדורג שלוקח זמן. בתחילת ספטמבר לא יהיה שינוי לעומת סוף אוגוסט, ובאמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים. הרעיון הכללי אומר שכשירותו של צה"ל תלך ותפחת ככל שמערך המתנדבים שמפסיקים שירות ילך ויגדל. ואני רואה את התופעה הזו, אני שומע עליה, אני חי אותה. התופעה הזו קיימת. היא תתרחב, אם הממשלה תלך למשל לכיוון של חוק גיוס לחרדים. חוק גיוס זה לא חוק גיוס, זה חוק אי גיוס הגדיר את זה, השר [מאיר] פורוש. אלכסנדרה לוקש: אנטי גיוס, אפילו יותר. דן חלוץ: אנטי גיוס. חוק כזה יעורר את המערכת, אנחנו כבר שומעים על מכתב השמיניסטים החדש שהולך לצאת לדרך. אנחנו חשים את מה שקורה. אלכסנדרה לוקש: אז על מי האחריות? דן חלוץ: האחריות היא רק על אחד. אחד בלבד, קוראים לו בנימין נתניהו. אלכסנדרה לוקש: מה הוא צריך לעשות? דן חלוץ: הוא צריך פשוט לעצור את החקיקה, הוא צריך להחזיר את המערכת ל[מצב] נורמל. Back to normal. Back to normal זה אומר, את כל מה שאתה רוצה להשיג, תעשה בדיון רחב, אמיתי, כנה, על מנת שנוכל להשיג משהו. אלכסנדרה לוקש: כי אחרת מה, ואני רגע, שוב, מתעכבת ורוצה שנחדד את הסיפור הצבאי. אחרת מה יקרה פה, נניח, אם תפרוץ מלחמה או עימות צבאי משמעותי אחרי החגים? דן חלוץ: אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, יותר אזרחים... דן חלוץ: יותר אזרחים ויותר חיילים. תראי, מה זה המושג שירות? המושג שירות זה לא אפס או אחד. זה תהליך הדרגתי ששוחק יכולות. שוחק יכולות, למשל, בגלל שביהודה ושומרון הגדודים נמצאים, במקום להתאמן למלחמה, הם מפזרים את המהומות שעושים אנשי הגבעות, הם מפזרים את הטרוריסטים ופוגעים בהם על מנת לטפל בטרור, והם לא מתאמנים למלחמה האמיתית שמדינת ישראל עלולה לעמוד בפניה. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אתה רואה שגם האירועים של הלאומנות היהודית ביהודה ושומרון שוחקים את הצבא? דן חלוץ: בוודאי. אתה צריך להשקיע יותר ויותר אנרגיה, יותר ויותר כוחות, הרבה יותר כוחות, שמענו רק לאחרונה, שמתגברים את הכוחות ביהודה ושומרון על מנת מה? על מנת להגן על פורעי החוק, שפורעים חוק ומאיצים את הטרור, ואנחנו צריכים לשרת את ההגנה שלהם. אלכסנדרה לוקש: טוענים גורמים שונים במערכת הפוליטית והמדינית. שאתה, דן חלוץ, לא רק אתה, אבל מייחסים גם לך, בעצם נותן מתנה לנסראללה, בעצם מעודד את הסרבנות, מעודד את אי הגיוס, מעודד אולי את העימות הצבאי הבא. אנחנו שומעים הרי שגם בלבנון מצטטים אותך. דן חלוץ: אני לא מעודד שום דבר, אני מעודד את ראש הממשלה [בנימין נתניהו] לרדת מהעץ הגבוה שהוא טיפס עליו לפני שהוא ייפול ממנו, כדאי לו לרדת ממנו. אלכסנדרה לוקש: אבל אולי גם אנשי חיל האוויר עלו וטיפסו על עץ. דן חלוץ: תזכרי שאנשי חיל האוויר שהפסיקו את התנדבותם הם קודם כל אזרחי מדינת ישראל. אזרח זה תפקיד ראשון במעלה, תפקידם הצבאי הוא השני במעלה ולא הפוך. וכל מי שמצפה שהם ימשיכו וינהגו כאילו לא קרה דבר, קרה דבר. החוזה הופר. מה הופר בחוזה? חתמו הסכם עם מדינה דמוקרטית, והם רואים לנגד עיניהם איך נוצרת כאן דיקטטורה. אלכסנדרה לוקש: תראה, אני לא היה הראשונה ששואלת אותך, כמובן על סיפור ההתנתקות, הרי שם גם נפל דבר מבחינת גורמים רבים, ואז קראת להם סרבנים. מה השתנה? דן חלוץ: את לא תהיי הראשונה, גם לא תהיי אחרונה, וההבדל המהותי בין ההתנתקות לבין היום, הוא שאז הייתה החלטה מדינית-פוליטית, והיום לא מדובר בהחלטה מדינית-פוליטית, היום מדובר בשינוי מבנה משטרי של מדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: עבור הרבה אנשים זה היה שבר, שבר משמעותי מאוד. קריעה מוחלטת, אתה יודע, אתה קורא לזה מדיני, אבל גם מבחינתם החוזה הופר כשפינו אנשים מביתם. דן חלוץ: ליבי, ליבי, עם כל מפוני גוש קטיף. אני לא, לא, זר לתחושות של האנשים שם. יחד עם זאת, ההשוואה אינה במקומה. סרבנות של חיילי חובה היא דבר אחד, וסרבנות שמייחסים, המילה סרבנות היא לא נכונה, הפסקת התנדבות של מילואימניקים שעברו את גיל השירות, היא דבר אחר לחלוטין. לחלוטין. וזה גם סוג אחר. אלכסנדרה לוקש: וזה לא פותח פתח, שבהחלטה מדינית אולי של ממשלה אחרת, אנשי מילואים, שכמו שאתה אומר, מתנדבים, ועברו את גיל השירות, שהם מצד אחר, יחליטו גם, לנו זה לא מתאים, אנחנו מפסיקים להתנדב. דן חלוץ: לא ולא. אני אגיד לך למה לא. אותה ממשלה, עם אותו ראש ממשלה, מכהנת למעט שנה אחת, בחמש עשרה שנים האחרונות, הרבה מההחלטות שהתקבלו לא מצאו חן בעיני חלק מהאנשים ששייכים לכאורה למחנה אחר. הם לא במחנה אחר, הם במחנה של עם ישראל. ואף אחד לא העז, לא העלה על דל דעתו לעשות מעשה שכזה, להפסיק התנדבות. לא. המשיכו ושרתו כרגיל. גם אם היו חלוקים על העמדות הפוליטיות של מקבל ההחלטות, ולכן זה לא קשור לפוליטיקה, זה קשור לשינוי המבנה, המשטרי במדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: אוקיי, טוב, אנחנו רוצים לגעת איתך בעוד נושא, וזה הנושא הסעודי, ואתמול לפי ה"וול סטריט ג'ורנל" נרשמת כנראה עוד איזושהי התקדמות בהתכנות לסוג של הסכם או נורמליזציה עם סעודיה. כמה אתה אופטימי? דן חלוץ: זה לא עניין של אופטימיות. אני אתמוך בכל מהלך שיביא להסדרים של שלום עם כל מדינה שאין לנו הסדר של שלום איתה. יחד עם זאת, צריך לוודא שאנחנו, מדינת ישראל, לא נשלם מחיר מעבר להיגיון. מה המחיר, למשל? אמצעי לחימה מתקדמים מאוד. שתיים, יכולת העשרת אורניום על אדמת סעודיה. אלכסנדרה לוקש: אומרים גורמים מסוימים, כולל שרים מסוימים בממשלה הזאת, שאם סעודיה לא תקבל את הגרעין שלה מארה״ב, היא תקבל אותו מסין או מגורמים עוינים אחרים, ומוטב לנו, לכן גם לישראל, שזה יהיה בצורה הזאת. דן חלוץ: אמירה, זה בסדר גמור, על מנת לתרץ הסכמה, לתת לסעודים יכולת העשרה, הם יתרצו את זה באמירה כזו. אני לא מקבל. אין לי שום סיבה לקבל את זה, כי לא שמעתי את האמריקאים אומרים את זה. צריך לזכור, בסופו של דבר לאמריקאים יש את האינטרס האמריקאי, האינטרס הישראלי קיים, אבל הוא לא המהות. המהות האמריקאית היא להגיע לזה שקודם כל הנפט יסחר בעולם בדולרים, ולא ביואן. זה הדבר הראשון. אלכסנדרה לוקש: בישראל יש בכלל סיי [השפעה], אתה אומר, הקו האדום, ואנחנו מבינים את זה, הקו האדום של ישראל זה אמצעי לחימה מתקדמים ואורניום מועשר בסעודיה, אבל לישראל יש בכלל את הסיי [השפעה] מול ארצות הברית, בטח בעידן הנוכחי, ביחסים בין הממשלים, להכתיב לארצות הברית? דן חלוץ: הנה נתת תשובה למה צריך מערכת יחסים טובה עם ארה״ב. אלכסנדרה לוקש: אבל כרגע... דן חלוץ: על מנת שאין לנו סיי [השפעה] לדעתי הסיי [השפעה] שלנו מוגבל, אבל זה לא חשוב אם יש לנו סיי [השפעה] או אין לנו סיי [השפעה], חשוב שנאמר את עמדתנו. ועמדתנו צריכה להיות התנגדות נחרצת ליכולת העשרת... אלכסנדרה לוקש: ואתה לא בטוח שההתנגדות הנחרצת הזאת נשמעת כשלמשל השר [רון] דרמר מדבר עם גורמים בבית הלבן? דן חלוץ: לא, אני לא בטוח. מה לעשות שכל הדיון בינינו לבין מי שמנהל היום את מדינת ישראל הוא דיון של אמון. אין אמון בשום החלטה שמתקבלת. אין אמון בשום אמירה שנאמרת. אלכסנדרה לוקש: זה מסכן אבל את ביטחון ישראל, זה שלא מושמעת התנגדות נחרצת, וזה שאולי באמת סעודה תקבל את הכלי ה... דן חלוץ: אני אגיד לך את מה זה מסכן. זה מסכן את עניין מרוץ החימוש במזרח התיכון. אם סעודיה תקבל יכולת כזו, גם המצרים ירצו יכולת כזו, גם הטורקים ירצו יכולת כזו, גם הירדנים יבקשו לסדר לעצמם כורים גרעיניים לצורכי אנרגיה. יכול להיות פה תהליך אסקלטיבי שאנחנו יודעים את ההתחלה שלו, ואנחנו לא יודעים את הסוף שלו. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אם אנחנו נאפשר את הגרעין לסעודיה, אנחנו עלולים לקבל מדינות מגורענות פה לידינו, שכנות שלנו. דן חלוץ: נקבל גרעינים בכל מדינה. יכולים לקבל. אלכסנדרה לוקש: ממש לקראת הסיום, דיברנו על מלחמת לבנון השנייה, ואני רוצה להחזיר אותך למלחמת יום כיפור, שגם אותה אתה מכיר היטב, ושאלתי אותך אם יש איזושהי תחושה של דמיון או דז'ה וו לתקופה של מלחמת לבנון, אבל יש גם זיכרונות ממלחמת יום כיפור בתקופה הזאת? דן חלוץ: תראי, בעוד חודש ושבוע, אנחנו מציינים 50 שנה למלחמת יום כיפור, אני עם מלחמת יום כיפור שירתתי בטייסת ששילמה את המחיר הכי גבוה בחיל האוויר, בנפגעים ושבויים. ואין ספק שהזיכרונות צפים. הם קיימים כל יום, אבל הם צפים במיוחד כשמגיעים לתאריך. הדבר היחיד שמטריד אותי הוא שבמלחמת יום כיפור הרגשתי יותר בטוח מאשר אני מרגיש כיום. כי אז ידענו מי אויב. הוא היה ברור, הוא היה מובהק, זה היה הצד השני, זה היה אויב. היום זה לא אויב, אנחנו נלחמים בעצמנו. ומלחמה עצמית היא דבר נורא. כי אתה מכרסם את היסודות שעליהם בנויה החברה הישראלית. אז לא כרסמנו את היסוד החברתי הישראלי. אלכסנדרה לוקש: זאת הייתה מלחמת הקיום האחרונה של ישראל, וזאת הנוכחית? דן חלוץ: זאת מלחמת קיום הרבה יותר מהותית, כי אנחנו פוגעים פה בדבר הבסיסי ביותר, וזה הלכידות החברתית של מדינת ישראל. כמובן ששותפים לזה הרבה גורמים, זה לא רק העניין הצבאי, העניין החברתי והעניין הביטחוני. אנחנו רואים את האמירה ששמעתי קודם בשולי הכניסה שלי, את קטי שיטרית. אלכסנדרה לוקש: עוד מעט נדבר איתה כאן בשידור. דן חלוץ: מה שהיא אמרה מטריד אותי מאוד. מטריד אותי מאוד. כי אנחנו לא רוצים לכפות על החרדים שירות צבאי. אנחנו רוצים שהם ישרתו את מדינת ישראל שירות כלשהו, ולא יהיו תלויים על צווארה של מדינת ישראל בלי תמורה. אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, תודה רבה על הדברים האלה הבוקר, תודה. דן חלוץ: תודה לך. סימוכין:
14:50

חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים" ב-30 באוגוסט 2023, התראיין המטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל.) דן חלוץ באולפן אתר Ynet, ולהן תוכן הראיון: אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, שלום אדוני. בוקר טוב. דן חלוץ: בוקר טוב, אלכסנדרה. אלכסנדרה לוקש: טוב, יש לנו הרבה מאוד עניינים כמובן על הפרק, אבל הכל גם קשור להכל בסופו של דבר, ונתחיל באמת עם הסיפא של הדברים. שר הביטחון [יואב] גלנט, לא חדש עבור מי שמקשיב לחדשות בישראל, מי שמכיר את המערכת כמוך, כמה באמת זה מזכיר לך את החודשים שלפני מלחמת לבנון השנייה? דן חלוץ: אני מוטרד מהכיוון הזה של הצהרות. אנחנו למדנו בחיים שכשמצהירים ומצהירים ומצהירים, בסוף הגפרור יכול להיזרק והדלק יכול לבעור. הייתי מעדיף שהפתרון לבעיה הזו של האוהל [שהקים חיזבאללה בגבול ישראל], יינתן בדרך אחרת. אלכסנדרה לוקש: אבל זה רק האוהל, זה הרי, יש הרבה מאוד פרובוקציות וגם כנראה דחיפה איראנית, לפחות לפי מה שאנחנו שומעים. דן חלוץ: בסדר, יש דחיפה איראנית ויש הרבה פרובוקציות, ואנחנו צריכים להיות המבוגר האחראי הפעם. אני מציע את זה למדינת ישראל. אני חרד למדינת ישראל, לא לאיראנים ולא לחיזבאללה. אני בטוח שמדינת ישראל אם היא תחליט שזה מה שצריך לעשות, תעשה את זה טוב מאוד. אלכסנדרה לוקש: האמירות האלה, אתה אומר, רק מתדלקות את ההסלמה הפוטנציאלית, הן לא בולמות אותה כמו ש... דן חלוץ: הן אמורות לשרת כמה דברים. הן אמורות קודם כל להשפיע על האו"ם לעשות את עבודתו, ולא להיכנע לגחמות של ממשלת לבנון. הדבר השני, הן אמורות לאותת לצד השני, שימו לב, אנחנו מוכנים. הדבר השלישי, כפי שאמרתי, הן יכולות להדליק את האזור. אלכסנדרה לוקש: זה החשש שלך, שאמירה... של גלנט יכולה רק להדליק את ההזדמנות. דן חלוץ: לא, אני לא רוצה לומר שהאמירה הזו לבדה, אבל אני אומר דבר אחד, עוד לא נולד האוהל שבגללו כדאי לצאת למלחמה, גם אם היא תהיה מוצלחת, כי אין מלחמות מוצלחות. למדנו את זה. אלכסנדרה לוקש: אתה אומר אין מלחמות מוצלחות, ויש לנו כמה זיכרונות, לך יש בטח כמה זיכרונות ממלחמת לבנון השנייה. אנחנו מוכנים למלחמה? הרי יש כל מיני הצהרות, גם ישנות, גם נוכחיות, של אנשים במערכת הביטחונית, גם בדרג המדיני, שאומרים, אנחנו נחזיר את לבנון לתקופת האבן. יש לזה בסיס בכלל? דן חלוץ: אפשר להחזיר כל דבר לתקופה קודמת, אני מציע לא להתרברב, אחד, שתיים, לעשות ולא לדבר, אם רוצים לעשות. כי דיבורים בעלמא לא משרתים שום מטרה. אבל הדבר השלישי, לנסות לפתור את הדברים הללו בדרך אלטרנטיבית. אם יש כזאת. אם אין כזאת, צריך לפתור. מה שלא נפתר בשבוע הראשון, כשהוקם האוהל, קשה לתרץ אותו אחרי שלושה חודשים כשהאוהל כבר עומד. ולכן צריך למצוא דרך פתרון יותר נכונה, יותר ראויה, שמתאימה לבד של האוהל. אלכסנדרה לוקש: תראה, התחושה של [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה, וזה לא סוד, זה גם תחושה בקרב הרבה גורמים במדינה עצמה, אולי גם שלך, היא שהחברה הישראלית, וגם הצבא הישראלי, נמצא בתהליך התפוררות. יש פה לכך יסוד? דן חלוץ: לתחושה הזו יש בסיס. כל נקודה שנשים עליה את האצבע בחברה הישראלית היום, במדינת ישראל היום, היא נקודת תורפה. החברה הישראלית, הצבא הישראלי, מערכת החינוך הישראלית, הכלכלה הישראלית, יחסי החוץ של ישראל, כל דבר. אין דבר אחד שאפשר להגיד עליו שהוא תקין ומתנהל כמו שצריך. אלכסנדרה לוקש: בוא נשאר באמת בסיפור הצבאי, וליתר דיוק באירוע חיל האוויר. הרי נכון שבשבועיים האחרונים זה קצת פחות מדובר, ככה זה בסוף אוגוסט, אבל מדברים הרבה כבר על מבחן ספטמבר. על זה שהכשירות עלולה להיפגע ככל שאנחנו מעמיקים גם בספטמבר. איפה אנחנו נמצא את עצמנו באחד באוקטובר? דן חלוץ: אלכסנדרה, הדברים אינם קורים בין לילה. זה תהליך מדורג שלוקח זמן. בתחילת ספטמבר לא יהיה שינוי לעומת סוף אוגוסט, ובאמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים. הרעיון הכללי אומר שכשירותו של צה"ל תלך ותפחת ככל שמערך המתנדבים שמפסיקים שירות ילך ויגדל. ואני רואה את התופעה הזו, אני שומע עליה, אני חי אותה. התופעה הזו קיימת. היא תתרחב, אם הממשלה תלך למשל לכיוון של חוק גיוס לחרדים. חוק גיוס זה לא חוק גיוס, זה חוק אי גיוס הגדיר את זה, השר [מאיר] פורוש. אלכסנדרה לוקש: אנטי גיוס, אפילו יותר. דן חלוץ: אנטי גיוס. חוק כזה יעורר את המערכת, אנחנו כבר שומעים על מכתב השמיניסטים החדש שהולך לצאת לדרך. אנחנו חשים את מה שקורה. אלכסנדרה לוקש: אז על מי האחריות? דן חלוץ: האחריות היא רק על אחד. אחד בלבד, קוראים לו בנימין נתניהו. אלכסנדרה לוקש: מה הוא צריך לעשות? דן חלוץ: הוא צריך פשוט לעצור את החקיקה, הוא צריך להחזיר את המערכת ל[מצב] נורמל. Back to normal. Back to normal זה אומר, את כל מה שאתה רוצה להשיג, תעשה בדיון רחב, אמיתי, כנה, על מנת שנוכל להשיג משהו. אלכסנדרה לוקש: כי אחרת מה, ואני רגע, שוב, מתעכבת ורוצה שנחדד את הסיפור הצבאי. אחרת מה יקרה פה, נניח, אם תפרוץ מלחמה או עימות צבאי משמעותי אחרי החגים? דן חלוץ: אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, יותר אזרחים... דן חלוץ: יותר אזרחים ויותר חיילים. תראי, מה זה המושג שירות? המושג שירות זה לא אפס או אחד. זה תהליך הדרגתי ששוחק יכולות. שוחק יכולות, למשל, בגלל שביהודה ושומרון הגדודים נמצאים, במקום להתאמן למלחמה, הם מפזרים את המהומות שעושים אנשי הגבעות, הם מפזרים את הטרוריסטים ופוגעים בהם על מנת לטפל בטרור, והם לא מתאמנים למלחמה האמיתית שמדינת ישראל עלולה לעמוד בפניה. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אתה רואה שגם האירועים של הלאומנות היהודית ביהודה ושומרון שוחקים את הצבא? דן חלוץ: בוודאי. אתה צריך להשקיע יותר ויותר אנרגיה, יותר ויותר כוחות, הרבה יותר כוחות, שמענו רק לאחרונה, שמתגברים את הכוחות ביהודה ושומרון על מנת מה? על מנת להגן על פורעי החוק, שפורעים חוק ומאיצים את הטרור, ואנחנו צריכים לשרת את ההגנה שלהם. אלכסנדרה לוקש: טוענים גורמים שונים במערכת הפוליטית והמדינית. שאתה, דן חלוץ, לא רק אתה, אבל מייחסים גם לך, בעצם נותן מתנה לנסראללה, בעצם מעודד את הסרבנות, מעודד את אי הגיוס, מעודד אולי את העימות הצבאי הבא. אנחנו שומעים הרי שגם בלבנון מצטטים אותך. דן חלוץ: אני לא מעודד שום דבר, אני מעודד את ראש הממשלה [בנימין נתניהו] לרדת מהעץ הגבוה שהוא טיפס עליו לפני שהוא ייפול ממנו, כדאי לו לרדת ממנו. אלכסנדרה לוקש: אבל אולי גם אנשי חיל האוויר עלו וטיפסו על עץ. דן חלוץ: תזכרי שאנשי חיל האוויר שהפסיקו את התנדבותם הם קודם כל אזרחי מדינת ישראל. אזרח זה תפקיד ראשון במעלה, תפקידם הצבאי הוא השני במעלה ולא הפוך. וכל מי שמצפה שהם ימשיכו וינהגו כאילו לא קרה דבר, קרה דבר. החוזה הופר. מה הופר בחוזה? חתמו הסכם עם מדינה דמוקרטית, והם רואים לנגד עיניהם איך נוצרת כאן דיקטטורה. אלכסנדרה לוקש: תראה, אני לא היה הראשונה ששואלת אותך, כמובן על סיפור ההתנתקות, הרי שם גם נפל דבר מבחינת גורמים רבים, ואז קראת להם סרבנים. מה השתנה? דן חלוץ: את לא תהיי הראשונה, גם לא תהיי אחרונה, וההבדל המהותי בין ההתנתקות לבין היום, הוא שאז הייתה החלטה מדינית-פוליטית, והיום לא מדובר בהחלטה מדינית-פוליטית, היום מדובר בשינוי מבנה משטרי של מדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: עבור הרבה אנשים זה היה שבר, שבר משמעותי מאוד. קריעה מוחלטת, אתה יודע, אתה קורא לזה מדיני, אבל גם מבחינתם החוזה הופר כשפינו אנשים מביתם. דן חלוץ: ליבי, ליבי, עם כל מפוני גוש קטיף. אני לא, לא, זר לתחושות של האנשים שם. יחד עם זאת, ההשוואה אינה במקומה. סרבנות של חיילי חובה היא דבר אחד, וסרבנות שמייחסים, המילה סרבנות היא לא נכונה, הפסקת התנדבות של מילואימניקים שעברו את גיל השירות, היא דבר אחר לחלוטין. לחלוטין. וזה גם סוג אחר. אלכסנדרה לוקש: וזה לא פותח פתח, שבהחלטה מדינית אולי של ממשלה אחרת, אנשי מילואים, שכמו שאתה אומר, מתנדבים, ועברו את גיל השירות, שהם מצד אחר, יחליטו גם, לנו זה לא מתאים, אנחנו מפסיקים להתנדב. דן חלוץ: לא ולא. אני אגיד לך למה לא. אותה ממשלה, עם אותו ראש ממשלה, מכהנת למעט שנה אחת, בחמש עשרה שנים האחרונות, הרבה מההחלטות שהתקבלו לא מצאו חן בעיני חלק מהאנשים ששייכים לכאורה למחנה אחר. הם לא במחנה אחר, הם במחנה של עם ישראל. ואף אחד לא העז, לא העלה על דל דעתו לעשות מעשה שכזה, להפסיק התנדבות. לא. המשיכו ושרתו כרגיל. גם אם היו חלוקים על העמדות הפוליטיות של מקבל ההחלטות, ולכן זה לא קשור לפוליטיקה, זה קשור לשינוי המבנה, המשטרי במדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: אוקיי, טוב, אנחנו רוצים לגעת איתך בעוד נושא, וזה הנושא הסעודי, ואתמול לפי ה"וול סטריט ג'ורנל" נרשמת כנראה עוד איזושהי התקדמות בהתכנות לסוג של הסכם או נורמליזציה עם סעודיה. כמה אתה אופטימי? דן חלוץ: זה לא עניין של אופטימיות. אני אתמוך בכל מהלך שיביא להסדרים של שלום עם כל מדינה שאין לנו הסדר של שלום איתה. יחד עם זאת, צריך לוודא שאנחנו, מדינת ישראל, לא נשלם מחיר מעבר להיגיון. מה המחיר, למשל? אמצעי לחימה מתקדמים מאוד. שתיים, יכולת העשרת אורניום על אדמת סעודיה. אלכסנדרה לוקש: אומרים גורמים מסוימים, כולל שרים מסוימים בממשלה הזאת, שאם סעודיה לא תקבל את הגרעין שלה מארה״ב, היא תקבל אותו מסין או מגורמים עוינים אחרים, ומוטב לנו, לכן גם לישראל, שזה יהיה בצורה הזאת. דן חלוץ: אמירה, זה בסדר גמור, על מנת לתרץ הסכמה, לתת לסעודים יכולת העשרה, הם יתרצו את זה באמירה כזו. אני לא מקבל. אין לי שום סיבה לקבל את זה, כי לא שמעתי את האמריקאים אומרים את זה. צריך לזכור, בסופו של דבר לאמריקאים יש את האינטרס האמריקאי, האינטרס הישראלי קיים, אבל הוא לא המהות. המהות האמריקאית היא להגיע לזה שקודם כל הנפט יסחר בעולם בדולרים, ולא ביואן. זה הדבר הראשון. אלכסנדרה לוקש: בישראל יש בכלל סיי [השפעה], אתה אומר, הקו האדום, ואנחנו מבינים את זה, הקו האדום של ישראל זה אמצעי לחימה מתקדמים ואורניום מועשר בסעודיה, אבל לישראל יש בכלל את הסיי [השפעה] מול ארצות הברית, בטח בעידן הנוכחי, ביחסים בין הממשלים, להכתיב לארצות הברית? דן חלוץ: הנה נתת תשובה למה צריך מערכת יחסים טובה עם ארה״ב. אלכסנדרה לוקש: אבל כרגע... דן חלוץ: על מנת שאין לנו סיי [השפעה] לדעתי הסיי [השפעה] שלנו מוגבל, אבל זה לא חשוב אם יש לנו סיי [השפעה] או אין לנו סיי [השפעה], חשוב שנאמר את עמדתנו. ועמדתנו צריכה להיות התנגדות נחרצת ליכולת העשרת... אלכסנדרה לוקש: ואתה לא בטוח שההתנגדות הנחרצת הזאת נשמעת כשלמשל השר [רון] דרמר מדבר עם גורמים בבית הלבן? דן חלוץ: לא, אני לא בטוח. מה לעשות שכל הדיון בינינו לבין מי שמנהל היום את מדינת ישראל הוא דיון של אמון. אין אמון בשום החלטה שמתקבלת. אין אמון בשום אמירה שנאמרת. אלכסנדרה לוקש: זה מסכן אבל את ביטחון ישראל, זה שלא מושמעת התנגדות נחרצת, וזה שאולי באמת סעודה תקבל את הכלי ה... דן חלוץ: אני אגיד לך את מה זה מסכן. זה מסכן את עניין מרוץ החימוש במזרח התיכון. אם סעודיה תקבל יכולת כזו, גם המצרים ירצו יכולת כזו, גם הטורקים ירצו יכולת כזו, גם הירדנים יבקשו לסדר לעצמם כורים גרעיניים לצורכי אנרגיה. יכול להיות פה תהליך אסקלטיבי שאנחנו יודעים את ההתחלה שלו, ואנחנו לא יודעים את הסוף שלו. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אם אנחנו נאפשר את הגרעין לסעודיה, אנחנו עלולים לקבל מדינות מגורענות פה לידינו, שכנות שלנו. דן חלוץ: נקבל גרעינים בכל מדינה. יכולים לקבל. אלכסנדרה לוקש: ממש לקראת הסיום, דיברנו על מלחמת לבנון השנייה, ואני רוצה להחזיר אותך למלחמת יום כיפור, שגם אותה אתה מכיר היטב, ושאלתי אותך אם יש איזושהי תחושה של דמיון או דז'ה וו לתקופה של מלחמת לבנון, אבל יש גם זיכרונות ממלחמת יום כיפור בתקופה הזאת? דן חלוץ: תראי, בעוד חודש ושבוע, אנחנו מציינים 50 שנה למלחמת יום כיפור, אני עם מלחמת יום כיפור שירתתי בטייסת ששילמה את המחיר הכי גבוה בחיל האוויר, בנפגעים ושבויים. ואין ספק שהזיכרונות צפים. הם קיימים כל יום, אבל הם צפים במיוחד כשמגיעים לתאריך. הדבר היחיד שמטריד אותי הוא שבמלחמת יום כיפור הרגשתי יותר בטוח מאשר אני מרגיש כיום. כי אז ידענו מי אויב. הוא היה ברור, הוא היה מובהק, זה היה הצד השני, זה היה אויב. היום זה לא אויב, אנחנו נלחמים בעצמנו. ומלחמה עצמית היא דבר נורא. כי אתה מכרסם את היסודות שעליהם בנויה החברה הישראלית. אז לא כרסמנו את היסוד החברתי הישראלי. אלכסנדרה לוקש: זאת הייתה מלחמת הקיום האחרונה של ישראל, וזאת הנוכחית? דן חלוץ: זאת מלחמת קיום הרבה יותר מהותית, כי אנחנו פוגעים פה בדבר הבסיסי ביותר, וזה הלכידות החברתית של מדינת ישראל. כמובן ששותפים לזה הרבה גורמים, זה לא רק העניין הצבאי, העניין החברתי והעניין הביטחוני. אנחנו רואים את האמירה ששמעתי קודם בשולי הכניסה שלי, את קטי שיטרית. אלכסנדרה לוקש: עוד מעט נדבר איתה כאן בשידור. דן חלוץ: מה שהיא אמרה מטריד אותי מאוד. מטריד אותי מאוד. כי אנחנו לא רוצים לכפות על החרדים שירות צבאי. אנחנו רוצים שהם ישרתו את מדינת ישראל שירות כלשהו, ולא יהיו תלויים על צווארה של מדינת ישראל בלי תמורה. אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, תודה רבה על הדברים האלה הבוקר, תודה. דן חלוץ: תודה לך. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

24,371 görüntüleme • 1 yıl önce

"חטפנו מכות בגלל בן גביר", סיפר שורד השבי אוהד בן עמי. בטח ראיתם את הקטע המזעזע הזה שבו אוהד מספר איך המחבלים במנהרות התעללו בהם אחרי ההתפארות של בן גביר בתקשורת היחס לאסירים הביטחוניים בשדה תימן, "3 ימים הרביצו לנו, הלכתי ובכיתי למפקד שלהם שיפסיקו. הם הראו לנו את בן גביר ואמרו לנו: 'רק בגלל זה אנחנו מרביצים לכם, וככה שלושה ימים'". מזעזע. בן עמי היה בשבי עם עוד אלקנה בוחבוט, שגב כלפון, מקסים הרקין, בר קופרשטיין ויוסף חיים אוחנה. לפי מה שסיפר, הם היו מי שחטפו מכות רצח מהמחבלים. ישירות בגלל בן גביר. שידע ויודע גם היום מה ההתנהלות שלו עושה לחטופים שלנו. ולא איכפת לו. בן עמי סיפר פרט נוסף: זה קרה ביום ה-270 שלו לשבי. זה היה אירוע כל כך טראומתי עבורו שהוא אשכרה זוכר את היום שבו זה קרה. אז הלכתי לבדוק, מה בעצם היה ביום ה-270 שלו בשבי. 2 ליולי 2024. אני לא יודע איזה סרטון ואיזה אייטם ומה בדיוק גרם לשובים של בן עמי להשתולל על החטופים שלנו וגם לא זכור לי שבן גביר היה בשדה תימן, אבל באותו הבוקר ממש בן גביר עולה לשידור בקלמן ליברמן ברשת ב'. כמה ימים קודם לכן, ראש השב"כ רונן בר מזהיר אותו על "היחס שגובל בהתעללות" באסירים הביטחוניים הפלסטינים והצפיפות הקשה בבתי הכלא, כשבמקביל החל הליך לסגירת מתקן הכליאה של צה"ל בשדה תימן בעקבות תלונות על התעללות בעצורים פלסטינים. אשכרה יש מכתב אזהרה מראש השב"כ. שזה פוגע בישראל. שזה פוגע באינטרסים הישראלים. בן גביר שם פס. לא איכפת לו מהחטופים, לא איכפת לו מההתעללות בהם, לא איכפת לו גם כשהוא כבר יודע שהמילים שלו והטיפשות שלו גורמים לחטופים שלנו לחטוף מכות. זה רשע טהור. והנה מה שאמר בן גביר בבוקר שבו החלו השובים מחמאס להכות את החטופים שלנו בראיון ב-2 ליולי 24' לקלמן- ליברמן: "האסירים צריכים לחיות ככה, בצפיפות. הויכוח הוא האם הם יהיו בתנאי בן גביר או תנאי רונן בר... ראש השב"כ איים עליי ואומר לי בצורה מפורשת שהוא רוצה לשפר את תנאי הכליאה. לא במשמרת שלי". קלמן: כי הוא אוהב מחבלים? בן גביר: לא, כי הוא פוחד מהעולם, כי זה יוצר דה-לגיטימציה, יש לו אלף סיבות. כי זה יקומם את הרשות, כי זה *ירגיז את המחבלים*. אותי זה לא מעניין... אפשר לכלוא בצפיפות. כן, הרעתי להם את התנאים. שדה תימן צריך להישאר פתוח. למה סוגרים? כי קצת רע להם? לחטופים שלנו לא רע? לחטופים שלנו לא קשה? טוב שצפוף להם. רונן בר אומר 'צפיפות, תפריט דל, הרעת כל התנאים זה דבר שהוא לא טוב'. ואני אומר מלכתחילה זה דבר שהוא נכון! אלה מחבלים כן אני רוצה שלא יהיה להם טוב בבתי הכלא. ככה הם אמורים להיות". הבנתם? רונן בר, ראש השב"כ בכבודו ובעצמו פונה לבן גביר, *מזהיר* את בן גביר שזה כבר גובל בהתעללות. בן גביר עושה בכוונה הפוך. מי נענש על כך? החטופים. וגם אחר כך, כשאוהד כבר בבית. כשאלי שרעבי מספר שהורידו להם ארוחות בגלל בן גביר. איך שבכל פעם שהוציא ציוצים שהוא גיבור גדול בבתי הכלא, הם חטפו במנהרות של חמאס. כולם ביקשו ממנו לחדול. אבל תאוות הלייקים אצל בן גביר מעל לכל. הבעיה היא שיש מי שמשלם מחיר כבד וקשה על ההתנהגות של העבריין ששולט במשרד לביטחון לאומי. תשאלו את אוהד בן עמי. הוא היה שם.
1:04

"חטפנו מכות בגלל בן גביר", סיפר שורד השבי אוהד בן עמי. בטח ראיתם את הקטע המזעזע הזה שבו אוהד מספר איך המחבלים במנהרות התעללו בהם אחרי ההתפארות של בן גביר בתקשורת היחס לאסירים הביטחוניים בשדה תימן, "3 ימים הרביצו לנו, הלכתי ובכיתי למפקד שלהם שיפסיקו. הם הראו לנו את בן גביר ואמרו לנו: 'רק בגלל זה אנחנו מרביצים לכם, וככה שלושה ימים'". מזעזע. בן עמי היה בשבי עם עוד אלקנה בוחבוט, שגב כלפון, מקסים הרקין, בר קופרשטיין ויוסף חיים אוחנה. לפי מה שסיפר, הם היו מי שחטפו מכות רצח מהמחבלים. ישירות בגלל בן גביר. שידע ויודע גם היום מה ההתנהלות שלו עושה לחטופים שלנו. ולא איכפת לו. בן עמי סיפר פרט נוסף: זה קרה ביום ה-270 שלו לשבי. זה היה אירוע כל כך טראומתי עבורו שהוא אשכרה זוכר את היום שבו זה קרה. אז הלכתי לבדוק, מה בעצם היה ביום ה-270 שלו בשבי. 2 ליולי 2024. אני לא יודע איזה סרטון ואיזה אייטם ומה בדיוק גרם לשובים של בן עמי להשתולל על החטופים שלנו וגם לא זכור לי שבן גביר היה בשדה תימן, אבל באותו הבוקר ממש בן גביר עולה לשידור בקלמן ליברמן ברשת ב'. כמה ימים קודם לכן, ראש השב"כ רונן בר מזהיר אותו על "היחס שגובל בהתעללות" באסירים הביטחוניים הפלסטינים והצפיפות הקשה בבתי הכלא, כשבמקביל החל הליך לסגירת מתקן הכליאה של צה"ל בשדה תימן בעקבות תלונות על התעללות בעצורים פלסטינים. אשכרה יש מכתב אזהרה מראש השב"כ. שזה פוגע בישראל. שזה פוגע באינטרסים הישראלים. בן גביר שם פס. לא איכפת לו מהחטופים, לא איכפת לו מההתעללות בהם, לא איכפת לו גם כשהוא כבר יודע שהמילים שלו והטיפשות שלו גורמים לחטופים שלנו לחטוף מכות. זה רשע טהור. והנה מה שאמר בן גביר בבוקר שבו החלו השובים מחמאס להכות את החטופים שלנו בראיון ב-2 ליולי 24' לקלמן- ליברמן: "האסירים צריכים לחיות ככה, בצפיפות. הויכוח הוא האם הם יהיו בתנאי בן גביר או תנאי רונן בר... ראש השב"כ איים עליי ואומר לי בצורה מפורשת שהוא רוצה לשפר את תנאי הכליאה. לא במשמרת שלי". קלמן: כי הוא אוהב מחבלים? בן גביר: לא, כי הוא פוחד מהעולם, כי זה יוצר דה-לגיטימציה, יש לו אלף סיבות. כי זה יקומם את הרשות, כי זה *ירגיז את המחבלים*. אותי זה לא מעניין... אפשר לכלוא בצפיפות. כן, הרעתי להם את התנאים. שדה תימן צריך להישאר פתוח. למה סוגרים? כי קצת רע להם? לחטופים שלנו לא רע? לחטופים שלנו לא קשה? טוב שצפוף להם. רונן בר אומר 'צפיפות, תפריט דל, הרעת כל התנאים זה דבר שהוא לא טוב'. ואני אומר מלכתחילה זה דבר שהוא נכון! אלה מחבלים כן אני רוצה שלא יהיה להם טוב בבתי הכלא. ככה הם אמורים להיות". הבנתם? רונן בר, ראש השב"כ בכבודו ובעצמו פונה לבן גביר, *מזהיר* את בן גביר שזה כבר גובל בהתעללות. בן גביר עושה בכוונה הפוך. מי נענש על כך? החטופים. וגם אחר כך, כשאוהד כבר בבית. כשאלי שרעבי מספר שהורידו להם ארוחות בגלל בן גביר. איך שבכל פעם שהוציא ציוצים שהוא גיבור גדול בבתי הכלא, הם חטפו במנהרות של חמאס. כולם ביקשו ממנו לחדול. אבל תאוות הלייקים אצל בן גביר מעל לכל. הבעיה היא שיש מי שמשלם מחיר כבד וקשה על ההתנהגות של העבריין ששולט במשרד לביטחון לאומי. תשאלו את אוהד בן עמי. הוא היה שם.

Josh Breiner

249,782 görüntüleme • 1 yıl önce

כך נהגה מערכת ה"ביטחון" לסרס ולסכל את הוראותיו הביטחוניות של נתניהו בזמן שהתקשורת טורחת להציג את יכולותיו הביטחוניות של נתניהו באור שלילי, צריך להציג את האמת: מיום עלותו על כס רה"מ, מערכת הביטחון עוינת אותו ועושה הכל כדי לסרס את יכולותיו. הנה: 2010 - מניעת תקיפה באיראן: אותה תקשורת שמאז ועד היום תקפה את נתניהו אינספור פעמים בהקשר לאיראן - לא טורחת לספר לנו את העובדה הפשוטה: נתניהו הורה לרמטכ"ל דאז אשכנזי וראש המוסד דאז מאיר דגן ז"ל, להכין את הצבא למהלומה על מתקני הגרעין של איראן. צריך לזכור שמדובר בשלב בו איראן עדיין בשלב 'הבוסרי' של פרויקט הגרעין שלה, וכן שבאותה עת לא היה מולה 'הסכם גרעין' בינלאומי כלשהו. 2 תנאים אופטימליים יחסית לתקיפה. זאת מלבד האפקט ההרתעתי מול ארה"ב עצמה - שאם הייתה רואה שישראל אכן עומדת ומתכוננת לתקוף באיראן, הייתה מפעילה בעצמה לחץ על טהרן באמצעות סנקציות חריפות, בכדי למנוע 'כאב ראש' במזה"ת. אגב גם שר הביטחון דאז אהוד ברק הורה יחד עם נתניהו על מוכנות הצבא לתקיפה. אבל מערכת הביטחון סרבה. דגן נימק זאת בעילה משפטית (פעולה שמובילה למלחמה ומצריכה אישור קבינט - תזכרו את העילה הזו), ואשכנזי סרב בעילה שאין לצבא יכולת מבצעית כזו [אציין שסביב הנוסח והעילה המדויקים של הסירוב ניטש קרב גרסאות]. העובדה היא, אכן, שב2012 כשבארה"ב היה חשש ממשי שישראל תתקוף באיראן, הדבר גרר סדרת פעולות אפקטיביות מצד הבית הלבן נגד איראן. שורה תחתונה: יתכן שבמשך 13 שנים האיום האיראני מרחף מעלינו אך ורק בשל סרבנות של 2 פקידים, מול הדרג המדיני. על כל המשתמע!!! 2009 - הכרעת חמאס: אגב בכתבה ב'עובדה' שחשפה את הפרשייה, רואיין גם אולמרט, שבתוך דבריו רמז כי ברק עצמו, כשהיה שר ביטחון תחתיו, מנע מבצעים ביטחוניים שהדרג הביטחוני תכנן, מסיבות לא ענייניות. לא למותר לציין, כי מקורבי אולמרט גם הם האשימו את ברק במניעת מיטוט חמאס, ב'עופרת יצוקה', בניגוד למגמת אולמרט. כלומר: עוד לפני נתניהו, בדנ"א הביטחוני טבועה החוצפה לסרב לראש ממשלה. כל ראש ממשלה. אם אצל אולמרט כך, נבין שלנתניהו על אחת כמה וכמה. 2006 - מלחמת לבנון השניה והנה דוגמה נוספת, גם היא מול השמאל, והיא חמורה ביותר מכך שהיא נעשית בתוך הצבא עצמו. עמר דנק, ממובילי מחאת הטייסים הסרבנים, מספר בבלוג שלו על חוויותיו במלחמת לבנון השנייה, בה פעל במסגרת חיל האוויר. הוא מתאר שרשרת מקרים שבה הוא וחבריו פשוט צפצפו על הוראות הרמטכ"ל חלוץ, מאחר ואלו לא התאימו לדיני המלחמה לדעתו... כלומר גם בתוך המערכת עצמה, כל מפקד זוטר עושה דין לעצמו גם מול ראש המערכת. ניתן להבין מה קורה כשלא מדובר ברמטכ"ל ההתנתקות, אלא בנתניהו. לא צריך לנחש. הנה: 2019 - סיפוח בקעת הירדן: לפי סיפור אותו מביא בן כספית, לפני הבחירות ב2019 רצה נתניהו לספח את בקעת הירדן לישראל באופן מיידי (כנראה מול תיאום או קריצת עין עם וושינגטון של טראמפ), אלא שראשי מערכת הביטחון הודיעו על התנגדות חד משמעית. כל מי שיודע איך עובדת השיטה, מבין מדוע נתניהו נסוג: המשפטיזציה. או שמנדלבליט היה תוקע זאת (ערב בחירות וכו'. הרי לא מדובר בעניין פעוט כמו העברת שטח ימי למדינת אויב, למשל), ואם הוא היה חושש לעשות זאת, הייתה הסוגייה מגיעה לבג"ץ, שוודאי היה אוסר זאת 'בהעדר הסכמת מערכת הביטחון'. שימו לב! בכך בעצם נגנזה סופית אפשרות הסיפוח בטווח הנראה לעין, ובכך למעשה מערכת הביטחון המסונכרנת עם מערכת המשפט מנעה סיפוח היסטורי של בקעת הירדן בהסכמת הבית הלבן! זאת כפי שנראה באירוע הבא - 2019 - תגמול לחמאס באותו שבוע, במהלך כינוס בחירות באשדוד נשמעה אזעקת 'צבע אדום', כשבזיכרון כולם נצרבה תמונת ראש הממשלה מפסיק את נאומו, יורד מהבמה, ומתפנה למרחב מוגן. חוצפה חמאסית כזו וודאי דורשת מענה תקיף, ונתניהו בהתייעצות ביטחונית בקריה הורה על שורת פעולות תגמול מול חמאס. "לא", השיבו בכירי מערכת הביטחון (להלן: במ"ב). נתניהו התעקש. אבל 'גורם משפטי' הודיע לו שגם לפעולות מעין אלו עליו לקבל אישור מהקבינט. נתניהו נענה לאתגר. כינס טלפונית את הקבינט, הסביר להם את אשר על צה"ל לעשות, לדעתו, וקיבל את אישורם. ללא שמיעת דעתם של במ"ב, כך לפי אותו דיווח של בן כספית, כשהוא מורה לצה"ל לעשות את ההכנות הנדרשות לפעולה. כאן נכנס לתמונה מיודענו מנדלבליט. האיש הבהיר שלמרות האהבה המיוחדת שהוא רוחש לרה"מ, אין לו מנוס מלקבוע שנתניהו חייב לתת לבמ"ב להשמיע את דעתם בקבינט. כך טורפדה, שוב, פעולה שנתניהו ("אבי קונספציית חמאס", כן?) רצה לעשות לחמאס מאחורי גבה של מערכת הביטחון, שכמו תמיד פרסה בפני חמאס שטיח אדום. זו לא הפעם היחידה בה הביא נתניהו לידי ביטוי מעשי את הבנתו שהשמאל יטרפד כל מהלך נכון למען המדינה, בכל מחיר: גם את 'הסכמי אברהם' קיבלו גנץ ואשכנזי כעובדה מוגמרת, לאחר שנתניהו ידע שעדכון מוקדם מולם יביא בוודאות לטרפוד ההסכם. אפשר להאריך באפיזודות נוספות, אבל העיקרון ברור ומובן: מכאן ואילך, על כל תמיהה שעולה בהקשר ביטחוני, מדוע נתניהו אינו עושה כך או כך, צריך לבדוק קודם כל - מה עמדת השמאל באותו מקרה. מפני שאם השמאל עשוי להתנגד למהלך כזה מצד נתניהו, הרי שאין לנתניהו סיכוי לפעול כנגדו. כל פעולה כזו תיעצר מיידית ע"י במ"ב, אם לא על ידם - ע"י היועמשי"ת, ואם לא על ידם - ע"י בג"ץ. צריך להפנים: מערכת הביטחון מכפיפה עצמה לבג"ץ *ולא* לרה"מ. החוק? לא רלוונטי. זו הסיבה לסרבנות, לאיומים על נתניהו, ולהעדר פעולות ביטחוניות נחוצות. כיצד, אם כן, מקבל נתניהו את המידע הביטחוני? סביר להניח שהוא נותן משקל רב יותר למקורות שהוא מינה - כמו המל"ל או המזכיר הצבאי. אלא שבקדנציה הנוכחית אפילו מזכיר צבאי משלו אין לו, לאחר שהרצי הלוי מעכב בעדו. צריך לקרוא זאת שוב (רצ"ב הקלטת האלוף בריק): הרמטכ"ל מונע מראש הממשלה מינוי מזכיר צבאי - שהוא משרת אמון - כלבבו. על זה לבד הלוי היה צריך לעוף הרבה לפני הטבח. אגב, היה פרסום על שיחה בין נתניהו לאחד מחברי כיתות הכוננות בעוטף, עילם מאור, בשעה 12 בתוך הטבח. משקף מאוד את רצון נתניהו לקבל מידע ישיר מהשטח, ולא מידע 'מסונן'. שורה תחתונה: 1. אנו רואים פה עד כמה ידי רה"מ קשורות ע"י השמאל - הביטחוני יחד עם המשפטי. היכולת היחידה של רה"מ היא לנסות לשנות את המציאות באיטיות באמצעות 'גניבת סוסים' כזו או אחרת. זה נכון גם בנושא קריטי כמו הגרעין האיראני, וגם בנושא טקטי כמו הפגזה או לא של כבר ערבי כזה או אחר. ישנה אולי אפשרות אחרת, אם 100,000 אנשי ימין היו יוצאים מהבית כדי להפגין מול בג"ץ ומול הפרקליטות. לצערנו, אנו רחוקים מכך. לקטר בטוויטר זה כנראה קל יותר, לרוב הימין. אין לנו אלא להלין על עצמנו. 2. בטבח הנוכחי, לפי מה שנראה כרגע, מה שהכשיל את הדרג המדיני זה פשוט שורת מינויים של חבורת מפקדים שכל אחד כושל יותר מחברו (שלא לדבר אם היה מעשה מכוון מצידם). משכך, מי שצריך לשלם את המחיר זו אותה ממשלה או שרים שמינויים אלו נעשו במשמרות שלהם: מינוי הרצי הלוי, נעשה במחטף בממשלת לפיד, בנט, גנץ, סער ושות'. מינוי חליוה נעשה ע"י הרמטכ"ל דאז אבי כוכבי, שגם הוא אינו מינוי של נתניהו, אלא של ליברמן מאחורי גבו של נתניהו שרצה את זמיר, וזאת כששהה בחו"ל. נתניהו הזועם אף אמר לליברמן כי 'לא יעלה את המינוי להצבעה', כך לפי הפרסום. (אגב גם את איזנקוט נתניהו לא רצה, ולכן עיכב את מינויו מספר חודשים. לרוע מזלנו, מי שמביא את מינוי הרמטכ"ל לפי החוק הוא שר הביטחון. לרה"מ אין מילה בנושא. מי שעוד אחראי למינויים אלו, לא פחות מהשמות האמורים אלא יותר, זהו בג"ץ, שכפי שראינו - הוא האחראי המרכזי לסירוס ידי רה"מ, וגיבוי כל מינוי או פקודה מופקרת. במשמרת שלו ותחת חסותו קרה מינוי הרצי הלוי, קרו נוהלי ירי מופקרים על הגדר, וכן הלאה. כל החבורה המופקרת הזו, שהיא-היא האחראית האמיתית למינוי חבורת המפקדים המופקרת, הלוזרית, הישנונית, הרשלנית, ושלא לומר - הבוגדנית, צריכה להניח את המפתחות ולהיעלם מחיינו הציבוריים. רק אחרי שזה יקרה, הימין ידון האם יש מי מתוך המחנה שגם צריך לשלם מחיר. מקורות:
0:34

כך נהגה מערכת ה"ביטחון" לסרס ולסכל את הוראותיו הביטחוניות של נתניהו בזמן שהתקשורת טורחת להציג את יכולותיו הביטחוניות של נתניהו באור שלילי, צריך להציג את האמת: מיום עלותו על כס רה"מ, מערכת הביטחון עוינת אותו ועושה הכל כדי לסרס את יכולותיו. הנה: 2010 - מניעת תקיפה באיראן: אותה תקשורת שמאז ועד היום תקפה את נתניהו אינספור פעמים בהקשר לאיראן - לא טורחת לספר לנו את העובדה הפשוטה: נתניהו הורה לרמטכ"ל דאז אשכנזי וראש המוסד דאז מאיר דגן ז"ל, להכין את הצבא למהלומה על מתקני הגרעין של איראן. צריך לזכור שמדובר בשלב בו איראן עדיין בשלב 'הבוסרי' של פרויקט הגרעין שלה, וכן שבאותה עת לא היה מולה 'הסכם גרעין' בינלאומי כלשהו. 2 תנאים אופטימליים יחסית לתקיפה. זאת מלבד האפקט ההרתעתי מול ארה"ב עצמה - שאם הייתה רואה שישראל אכן עומדת ומתכוננת לתקוף באיראן, הייתה מפעילה בעצמה לחץ על טהרן באמצעות סנקציות חריפות, בכדי למנוע 'כאב ראש' במזה"ת. אגב גם שר הביטחון דאז אהוד ברק הורה יחד עם נתניהו על מוכנות הצבא לתקיפה. אבל מערכת הביטחון סרבה. דגן נימק זאת בעילה משפטית (פעולה שמובילה למלחמה ומצריכה אישור קבינט - תזכרו את העילה הזו), ואשכנזי סרב בעילה שאין לצבא יכולת מבצעית כזו [אציין שסביב הנוסח והעילה המדויקים של הסירוב ניטש קרב גרסאות]. העובדה היא, אכן, שב2012 כשבארה"ב היה חשש ממשי שישראל תתקוף באיראן, הדבר גרר סדרת פעולות אפקטיביות מצד הבית הלבן נגד איראן. שורה תחתונה: יתכן שבמשך 13 שנים האיום האיראני מרחף מעלינו אך ורק בשל סרבנות של 2 פקידים, מול הדרג המדיני. על כל המשתמע!!! 2009 - הכרעת חמאס: אגב בכתבה ב'עובדה' שחשפה את הפרשייה, רואיין גם אולמרט, שבתוך דבריו רמז כי ברק עצמו, כשהיה שר ביטחון תחתיו, מנע מבצעים ביטחוניים שהדרג הביטחוני תכנן, מסיבות לא ענייניות. לא למותר לציין, כי מקורבי אולמרט גם הם האשימו את ברק במניעת מיטוט חמאס, ב'עופרת יצוקה', בניגוד למגמת אולמרט. כלומר: עוד לפני נתניהו, בדנ"א הביטחוני טבועה החוצפה לסרב לראש ממשלה. כל ראש ממשלה. אם אצל אולמרט כך, נבין שלנתניהו על אחת כמה וכמה. 2006 - מלחמת לבנון השניה והנה דוגמה נוספת, גם היא מול השמאל, והיא חמורה ביותר מכך שהיא נעשית בתוך הצבא עצמו. עמר דנק, ממובילי מחאת הטייסים הסרבנים, מספר בבלוג שלו על חוויותיו במלחמת לבנון השנייה, בה פעל במסגרת חיל האוויר. הוא מתאר שרשרת מקרים שבה הוא וחבריו פשוט צפצפו על הוראות הרמטכ"ל חלוץ, מאחר ואלו לא התאימו לדיני המלחמה לדעתו... כלומר גם בתוך המערכת עצמה, כל מפקד זוטר עושה דין לעצמו גם מול ראש המערכת. ניתן להבין מה קורה כשלא מדובר ברמטכ"ל ההתנתקות, אלא בנתניהו. לא צריך לנחש. הנה: 2019 - סיפוח בקעת הירדן: לפי סיפור אותו מביא בן כספית, לפני הבחירות ב2019 רצה נתניהו לספח את בקעת הירדן לישראל באופן מיידי (כנראה מול תיאום או קריצת עין עם וושינגטון של טראמפ), אלא שראשי מערכת הביטחון הודיעו על התנגדות חד משמעית. כל מי שיודע איך עובדת השיטה, מבין מדוע נתניהו נסוג: המשפטיזציה. או שמנדלבליט היה תוקע זאת (ערב בחירות וכו'. הרי לא מדובר בעניין פעוט כמו העברת שטח ימי למדינת אויב, למשל), ואם הוא היה חושש לעשות זאת, הייתה הסוגייה מגיעה לבג"ץ, שוודאי היה אוסר זאת 'בהעדר הסכמת מערכת הביטחון'. שימו לב! בכך בעצם נגנזה סופית אפשרות הסיפוח בטווח הנראה לעין, ובכך למעשה מערכת הביטחון המסונכרנת עם מערכת המשפט מנעה סיפוח היסטורי של בקעת הירדן בהסכמת הבית הלבן! זאת כפי שנראה באירוע הבא - 2019 - תגמול לחמאס באותו שבוע, במהלך כינוס בחירות באשדוד נשמעה אזעקת 'צבע אדום', כשבזיכרון כולם נצרבה תמונת ראש הממשלה מפסיק את נאומו, יורד מהבמה, ומתפנה למרחב מוגן. חוצפה חמאסית כזו וודאי דורשת מענה תקיף, ונתניהו בהתייעצות ביטחונית בקריה הורה על שורת פעולות תגמול מול חמאס. "לא", השיבו בכירי מערכת הביטחון (להלן: במ"ב). נתניהו התעקש. אבל 'גורם משפטי' הודיע לו שגם לפעולות מעין אלו עליו לקבל אישור מהקבינט. נתניהו נענה לאתגר. כינס טלפונית את הקבינט, הסביר להם את אשר על צה"ל לעשות, לדעתו, וקיבל את אישורם. ללא שמיעת דעתם של במ"ב, כך לפי אותו דיווח של בן כספית, כשהוא מורה לצה"ל לעשות את ההכנות הנדרשות לפעולה. כאן נכנס לתמונה מיודענו מנדלבליט. האיש הבהיר שלמרות האהבה המיוחדת שהוא רוחש לרה"מ, אין לו מנוס מלקבוע שנתניהו חייב לתת לבמ"ב להשמיע את דעתם בקבינט. כך טורפדה, שוב, פעולה שנתניהו ("אבי קונספציית חמאס", כן?) רצה לעשות לחמאס מאחורי גבה של מערכת הביטחון, שכמו תמיד פרסה בפני חמאס שטיח אדום. זו לא הפעם היחידה בה הביא נתניהו לידי ביטוי מעשי את הבנתו שהשמאל יטרפד כל מהלך נכון למען המדינה, בכל מחיר: גם את 'הסכמי אברהם' קיבלו גנץ ואשכנזי כעובדה מוגמרת, לאחר שנתניהו ידע שעדכון מוקדם מולם יביא בוודאות לטרפוד ההסכם. אפשר להאריך באפיזודות נוספות, אבל העיקרון ברור ומובן: מכאן ואילך, על כל תמיהה שעולה בהקשר ביטחוני, מדוע נתניהו אינו עושה כך או כך, צריך לבדוק קודם כל - מה עמדת השמאל באותו מקרה. מפני שאם השמאל עשוי להתנגד למהלך כזה מצד נתניהו, הרי שאין לנתניהו סיכוי לפעול כנגדו. כל פעולה כזו תיעצר מיידית ע"י במ"ב, אם לא על ידם - ע"י היועמשי"ת, ואם לא על ידם - ע"י בג"ץ. צריך להפנים: מערכת הביטחון מכפיפה עצמה לבג"ץ *ולא* לרה"מ. החוק? לא רלוונטי. זו הסיבה לסרבנות, לאיומים על נתניהו, ולהעדר פעולות ביטחוניות נחוצות. כיצד, אם כן, מקבל נתניהו את המידע הביטחוני? סביר להניח שהוא נותן משקל רב יותר למקורות שהוא מינה - כמו המל"ל או המזכיר הצבאי. אלא שבקדנציה הנוכחית אפילו מזכיר צבאי משלו אין לו, לאחר שהרצי הלוי מעכב בעדו. צריך לקרוא זאת שוב (רצ"ב הקלטת האלוף בריק): הרמטכ"ל מונע מראש הממשלה מינוי מזכיר צבאי - שהוא משרת אמון - כלבבו. על זה לבד הלוי היה צריך לעוף הרבה לפני הטבח. אגב, היה פרסום על שיחה בין נתניהו לאחד מחברי כיתות הכוננות בעוטף, עילם מאור, בשעה 12 בתוך הטבח. משקף מאוד את רצון נתניהו לקבל מידע ישיר מהשטח, ולא מידע 'מסונן'. שורה תחתונה: 1. אנו רואים פה עד כמה ידי רה"מ קשורות ע"י השמאל - הביטחוני יחד עם המשפטי. היכולת היחידה של רה"מ היא לנסות לשנות את המציאות באיטיות באמצעות 'גניבת סוסים' כזו או אחרת. זה נכון גם בנושא קריטי כמו הגרעין האיראני, וגם בנושא טקטי כמו הפגזה או לא של כבר ערבי כזה או אחר. ישנה אולי אפשרות אחרת, אם 100,000 אנשי ימין היו יוצאים מהבית כדי להפגין מול בג"ץ ומול הפרקליטות. לצערנו, אנו רחוקים מכך. לקטר בטוויטר זה כנראה קל יותר, לרוב הימין. אין לנו אלא להלין על עצמנו. 2. בטבח הנוכחי, לפי מה שנראה כרגע, מה שהכשיל את הדרג המדיני זה פשוט שורת מינויים של חבורת מפקדים שכל אחד כושל יותר מחברו (שלא לדבר אם היה מעשה מכוון מצידם). משכך, מי שצריך לשלם את המחיר זו אותה ממשלה או שרים שמינויים אלו נעשו במשמרות שלהם: מינוי הרצי הלוי, נעשה במחטף בממשלת לפיד, בנט, גנץ, סער ושות'. מינוי חליוה נעשה ע"י הרמטכ"ל דאז אבי כוכבי, שגם הוא אינו מינוי של נתניהו, אלא של ליברמן מאחורי גבו של נתניהו שרצה את זמיר, וזאת כששהה בחו"ל. נתניהו הזועם אף אמר לליברמן כי 'לא יעלה את המינוי להצבעה', כך לפי הפרסום. (אגב גם את איזנקוט נתניהו לא רצה, ולכן עיכב את מינויו מספר חודשים. לרוע מזלנו, מי שמביא את מינוי הרמטכ"ל לפי החוק הוא שר הביטחון. לרה"מ אין מילה בנושא. מי שעוד אחראי למינויים אלו, לא פחות מהשמות האמורים אלא יותר, זהו בג"ץ, שכפי שראינו - הוא האחראי המרכזי לסירוס ידי רה"מ, וגיבוי כל מינוי או פקודה מופקרת. במשמרת שלו ותחת חסותו קרה מינוי הרצי הלוי, קרו נוהלי ירי מופקרים על הגדר, וכן הלאה. כל החבורה המופקרת הזו, שהיא-היא האחראית האמיתית למינוי חבורת המפקדים המופקרת, הלוזרית, הישנונית, הרשלנית, ושלא לומר - הבוגדנית, צריכה להניח את המפתחות ולהיעלם מחיינו הציבוריים. רק אחרי שזה יקרה, הימין ידון האם יש מי מתוך המחנה שגם צריך לשלם מחיר. מקורות:

יוסי באום

123,064 görüntüleme • 2 yıl önce

שלושה חודשים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - האלוף (במיל.) נעם תיבון: "בשביל להיערך לאתגר האיראני צריך את צה"ל במיטבו, במיוחד את חיל האוויר, אבל הטייסים הגיבורים שלנו כבר אמרו: אנחנו לא נטוס בשביל דיקטטורה" ב-8 ביולי 2023, האלוף (במיל.) נׂעם תִּיבּוֹן, הנימנה על ראשי קבוצת "חומת מגן לדמוקרטיה" המשתתפת במחאה נגד הרפורמה המשפטית, נשא נאום בהפגנה בחיפה, בה שיבח את הטייסים אשר הודיעו שלא יטוסו עבור "דיקטטורה". להלן תוכן נאומו: לוחמות ולוחמים, ערב טוב. זה כבוד עצום עבורי לבא לדבר איתכם כאן בהפגנה האדירה שלכם כאן בקריות. אנחנו ננצח. אתם יודעים, אתם יודעים, הממשלה הרעה הזאתי פוגעת בביטחון של מדינת ישראל, פוגעת בביטחון של כולנו. הנאשם [ראש הממשלה בנימין] נתניהו מרבה לדבר על האתגר האיראני. אז תנו לי להסביר לכם מה זה אומר להיערך לאתגר האיראני. דבר ראשון - תיאום מלא עם ארה"ב, אבל בינתיים [נשיא ארה"ב ג'ו] ביידן לא מזמין את ביבי [נתניהו], ובצדק, כי הוא יודע שביבי שקרן בן שקרן. הדבר השני, הדבר השני - בשביל להיערך לאתגר האיראני צריך את צה"ל במיטבו, במיוחד את חיל האוויר, אבל הטייסים הגיבורים שלנו כבר אמרו: אנחנו לא נטוס בשביל דיקטטורה. אנחנו לא נטוס בשביל דיקטטורה. תנו לי, תנו לי, בשמי וגם בשמכם להצדיע לטייס הגיבור אודי אורי שנפצע באילון [נפצע בתחילת יולי בעינו מפגיעה ישירה של מכת"זית במהלך הפגנה נגד הממשלה]. אנחנו מצדיעים לך, אתה גיבור. אף מכת"זית לא תעצור אותנו. אף מכת"זית לא תעצור אותנו. הדבר השלישי - בשביל לנצח במלחמה, ואני שרתתי בהרבה מלחמות, זה אולי מובן מאליו, אבל בשביל לנצח במלחמה צריך אחדות בעם. אחדות בעם. והממשלה הרעה הזאתי קורעת את העם. קורעת את העם. ואנחנו לא ניתן לזה. אני, אני רוצה לדבר איתכם על משהו שממש כואב לי באופן אישי, ואני יודע שגם לכם הוא כואב, כי אתם, הילדים שלכם, והנכדים שלכם משרתים בצבא. והממשלה הרעה הזאתי פוגעת בצה"ל. הנאשם [נתניהו], מצד אחד כל הזמן הולך להצטלם עם חיילים, אבל השרה [להתיישבות והמשימות הלאומיות] הפושעת [אורית] סטרוק מקללת את הרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי], וביבי לא מפטר אותה. הוא היה צריך לפטר אותה. אני אגיד להם גם עוד משהו שכואב לי ברמה האישית. אתם יודעים, לפני כחודש [3 ביוני 2023], נהרגו לנו שני לוחמים ולוחמת בתקרית קשה בגבול הדרום. עוד לפני שקברו אותם, הנבלות בערוץ 14 שפכו את הדם שלהם, וכל השרים שתקו, ולא אמרו מילה. תנו לי להזכיר לשר הביטחון יואב גלנט, שהוא שר הביטחון בזכותנו. אם זה היה תלוי בביבי וב[שר המשפטים] יריב לוין, הוא כבר היה מפוטר. אתה שר הביטחון בזכותנו. איך אתה שותק על דברים כאלה? תתחיל לשמור על החיילים. אתם יודעים, ביטחון זה גם ביטחון אישי. אז לקחו עבריין [השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר] ושמו אותו אחראי על המשטרה, ובן גביר וביבי שבממשלה הקודמת בכל פיגוע רקדו על הדם כמו עופות טורפים, אז בממשלה הזאתי יש לנו יותר פיגועים, יותר הרוגים, יותר הרוגים במגזר הערבי, יותר פרוטקשיין, אין משילות, יש ברדק, והעבריין בן גביר, שר הפיתות, עסוק רק בדבר אחד - להרוס את המשטרה, להרוס את המשטרה. וזו ההזדמנות גם להגיד לשוטרים, אנחנו אלה ששומרים עליכם, אנחנו אלה ששומרים עליכם שלא תפעילו אלימות כנגד מפגינים שמפגינים להגנת המדינה. שלא תעיזו. חברים, זה לא יעזור להם, כמו שניצחנו בהצבעה בכנסת, וכמו שניצחנו בלשכת עורכי הדין, אנחנו ננצח במאבק הזה, אנחנו ננצח כי אנחנו נילחם נגד הממשלה הרעה הזאתי ביום ובלילה. כל מה שצריך אנחנו נעשה, אנחנו נחושים, אנחנו הרוב, ואנחנו ננצח. איזה אנרגיה אדירה יש פה. זה היה כבוד עצום בשבלדבר בפניכם. תכוננו לשבוע, יהיה לנו הרבה עבודה, ואנחנו ננצח. תודה רבה. סימוכין: כתבות קודמות חמישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - האלוף (במיל.) נעם תיבון: "במלחמת האזרחים בארה”ב נהרגו מאות אלפים... אני מקווה שאנחנו לא נגיע לזה, אבל אין ספק, שהמאבק כאן הוא מאבק קשה מאוד". סימוכין: שלושה חודשים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - האלוף (במיל.) נעם תיבון: "הטייסים, הגיבורים שלנו, שכבר אמרו מזמן: ‘אנחנו בשביל דיקטטורה לא נטוס לאיראן’ [לתקוף את מתקני הגרעין], הם הגיבורים האמיתיים". סימוכין: שלושה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אתר חדשות של הממשל האיראני מצטט את אלון בן דוד, האלופים (מיל.) יצחק בריק ונועם תיבון והתקשורת הישראלית, בדיווח לפיו כשירות חיל האוויר מתדרדרת לכדי אי מוכנות למלחמת פתע בגין הפסקת ההתנדבות למילואים, וכי מדיניות הממשלה "הצליחה לפרק את הצבא". סימוכין: נובמבר 2019 – אלוף (מיל.) נועם תיבון: "החיים בעזה קשים ביותר, ביוב, צפיפות, אבטלה, תשתיות קורסות; [צריך לקדם ברצועת עזה] פרויקטי תעסוקה גדולים ליצירת אווירה אחרת; לעקוף את חמאס בפרויקטים האלה: נמל [ימי], תשתיות ביוב ומים; יש לעשות זאת בתוכנית סדורה עם מצרים, סעודיה וארה"ב. סימוכין:
7:13

שלושה חודשים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - האלוף (במיל.) נעם תיבון: "בשביל להיערך לאתגר האיראני צריך את צה"ל במיטבו, במיוחד את חיל האוויר, אבל הטייסים הגיבורים שלנו כבר אמרו: אנחנו לא נטוס בשביל דיקטטורה" ב-8 ביולי 2023, האלוף (במיל.) נׂעם תִּיבּוֹן, הנימנה על ראשי קבוצת "חומת מגן לדמוקרטיה" המשתתפת במחאה נגד הרפורמה המשפטית, נשא נאום בהפגנה בחיפה, בה שיבח את הטייסים אשר הודיעו שלא יטוסו עבור "דיקטטורה". להלן תוכן נאומו: לוחמות ולוחמים, ערב טוב. זה כבוד עצום עבורי לבא לדבר איתכם כאן בהפגנה האדירה שלכם כאן בקריות. אנחנו ננצח. אתם יודעים, אתם יודעים, הממשלה הרעה הזאתי פוגעת בביטחון של מדינת ישראל, פוגעת בביטחון של כולנו. הנאשם [ראש הממשלה בנימין] נתניהו מרבה לדבר על האתגר האיראני. אז תנו לי להסביר לכם מה זה אומר להיערך לאתגר האיראני. דבר ראשון - תיאום מלא עם ארה"ב, אבל בינתיים [נשיא ארה"ב ג'ו] ביידן לא מזמין את ביבי [נתניהו], ובצדק, כי הוא יודע שביבי שקרן בן שקרן. הדבר השני, הדבר השני - בשביל להיערך לאתגר האיראני צריך את צה"ל במיטבו, במיוחד את חיל האוויר, אבל הטייסים הגיבורים שלנו כבר אמרו: אנחנו לא נטוס בשביל דיקטטורה. אנחנו לא נטוס בשביל דיקטטורה. תנו לי, תנו לי, בשמי וגם בשמכם להצדיע לטייס הגיבור אודי אורי שנפצע באילון [נפצע בתחילת יולי בעינו מפגיעה ישירה של מכת"זית במהלך הפגנה נגד הממשלה]. אנחנו מצדיעים לך, אתה גיבור. אף מכת"זית לא תעצור אותנו. אף מכת"זית לא תעצור אותנו. הדבר השלישי - בשביל לנצח במלחמה, ואני שרתתי בהרבה מלחמות, זה אולי מובן מאליו, אבל בשביל לנצח במלחמה צריך אחדות בעם. אחדות בעם. והממשלה הרעה הזאתי קורעת את העם. קורעת את העם. ואנחנו לא ניתן לזה. אני, אני רוצה לדבר איתכם על משהו שממש כואב לי באופן אישי, ואני יודע שגם לכם הוא כואב, כי אתם, הילדים שלכם, והנכדים שלכם משרתים בצבא. והממשלה הרעה הזאתי פוגעת בצה"ל. הנאשם [נתניהו], מצד אחד כל הזמן הולך להצטלם עם חיילים, אבל השרה [להתיישבות והמשימות הלאומיות] הפושעת [אורית] סטרוק מקללת את הרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי], וביבי לא מפטר אותה. הוא היה צריך לפטר אותה. אני אגיד להם גם עוד משהו שכואב לי ברמה האישית. אתם יודעים, לפני כחודש [3 ביוני 2023], נהרגו לנו שני לוחמים ולוחמת בתקרית קשה בגבול הדרום. עוד לפני שקברו אותם, הנבלות בערוץ 14 שפכו את הדם שלהם, וכל השרים שתקו, ולא אמרו מילה. תנו לי להזכיר לשר הביטחון יואב גלנט, שהוא שר הביטחון בזכותנו. אם זה היה תלוי בביבי וב[שר המשפטים] יריב לוין, הוא כבר היה מפוטר. אתה שר הביטחון בזכותנו. איך אתה שותק על דברים כאלה? תתחיל לשמור על החיילים. אתם יודעים, ביטחון זה גם ביטחון אישי. אז לקחו עבריין [השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר] ושמו אותו אחראי על המשטרה, ובן גביר וביבי שבממשלה הקודמת בכל פיגוע רקדו על הדם כמו עופות טורפים, אז בממשלה הזאתי יש לנו יותר פיגועים, יותר הרוגים, יותר הרוגים במגזר הערבי, יותר פרוטקשיין, אין משילות, יש ברדק, והעבריין בן גביר, שר הפיתות, עסוק רק בדבר אחד - להרוס את המשטרה, להרוס את המשטרה. וזו ההזדמנות גם להגיד לשוטרים, אנחנו אלה ששומרים עליכם, אנחנו אלה ששומרים עליכם שלא תפעילו אלימות כנגד מפגינים שמפגינים להגנת המדינה. שלא תעיזו. חברים, זה לא יעזור להם, כמו שניצחנו בהצבעה בכנסת, וכמו שניצחנו בלשכת עורכי הדין, אנחנו ננצח במאבק הזה, אנחנו ננצח כי אנחנו נילחם נגד הממשלה הרעה הזאתי ביום ובלילה. כל מה שצריך אנחנו נעשה, אנחנו נחושים, אנחנו הרוב, ואנחנו ננצח. איזה אנרגיה אדירה יש פה. זה היה כבוד עצום בשבלדבר בפניכם. תכוננו לשבוע, יהיה לנו הרבה עבודה, ואנחנו ננצח. תודה רבה. סימוכין: כתבות קודמות חמישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - האלוף (במיל.) נעם תיבון: "במלחמת האזרחים בארה”ב נהרגו מאות אלפים... אני מקווה שאנחנו לא נגיע לזה, אבל אין ספק, שהמאבק כאן הוא מאבק קשה מאוד". סימוכין: שלושה חודשים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - האלוף (במיל.) נעם תיבון: "הטייסים, הגיבורים שלנו, שכבר אמרו מזמן: ‘אנחנו בשביל דיקטטורה לא נטוס לאיראן’ [לתקוף את מתקני הגרעין], הם הגיבורים האמיתיים". סימוכין: שלושה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אתר חדשות של הממשל האיראני מצטט את אלון בן דוד, האלופים (מיל.) יצחק בריק ונועם תיבון והתקשורת הישראלית, בדיווח לפיו כשירות חיל האוויר מתדרדרת לכדי אי מוכנות למלחמת פתע בגין הפסקת ההתנדבות למילואים, וכי מדיניות הממשלה "הצליחה לפרק את הצבא". סימוכין: נובמבר 2019 – אלוף (מיל.) נועם תיבון: "החיים בעזה קשים ביותר, ביוב, צפיפות, אבטלה, תשתיות קורסות; [צריך לקדם ברצועת עזה] פרויקטי תעסוקה גדולים ליצירת אווירה אחרת; לעקוף את חמאס בפרויקטים האלה: נמל [ימי], תשתיות ביוב ומים; יש לעשות זאת בתוכנית סדורה עם מצרים, סעודיה וארה"ב. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

82,101 görüntüleme • 8 ay önce