Video yükleniyor...

Video Yüklenemedi

Bu video yüklenirken bir sorun oluştu. Bu geçici bir ağ sorunundan kaynaklanıyor olabilir veya video kullanılamıyor olabilir.

Ana Sayfaya Dön

זה יום חג! כן לאחדות 🇮🇱 אני קורא מכאן לכל המפלגות בגוש הלאומי: קחו אחריות והצטרפו אלינו. אני אדאג לכך שאפילו קול אחד בימין לא ילך לאיבוד.

בצלאל סמוטריץ'

347,666 subscribers

11,154 görüntüleme • 2 gün önce •via X (Twitter)

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

0 Yorum

Yorum bulunmuyor

Orijinal gönderinin yorumları burada görünecek

Benzer Videolar

אתמול גדי איזנקוט התראיין בחדשות 13 ונשאל אם הוא פוסל שותפות קואליציונית עם מנסור עבאס. התשובה שלו הייתה שהוא לא פוסל, ובהסבר לכך הוא השתמש בשם שלי. ניסיתי להבין את ההקשר וחזרתי כמה וכמה פעמים על התשובה שלו. אני מודה- לא הצלחתי להבין ואפילו הופתעתי מזה. אבל זה בעצם משהו כמו- את יוסף חדאד לא פוסלים למרות שהוא ערבי, אז למה את מנסור עבאס כן... תשפטו בעצמכם. אז לעצם העניין, באמת שאני רוצה לשאול אותך גדי, ואני שואל בצורה הכי מכובדת שיש: אתה משווה ביני למנסור עבאס כי שנינו ערבים? הרי מלבד הזהות הערבית אין בינינו כלום משותף! אתה גולנצ'יק גדי- גם אני! אז אתה משווה בין גולנצ'יק נכה צה"ל לבין מי שלא מסוגל לקרוא לחמאס ארגון טרור?! אתה משווה ביני שהקמתי עמותה ערבית ישראלית שדוגלת בשותפות ועושה הסברה למען המדינה לבין מנסור עבאס שהמפלגה שלו מחוברת לעמותת סיוע 48 שהעבירה לפי תחקירים שפורסמו כספים לארגוני טרור כולל חמאס?! אין שום דבר שמקשר ביני לבין מנסור עבאס ושאף אחד לא ינסה להלבין ולהכשיר אותו על הגב שלי... אני מתנגד נחרצות לדרך של המפלגות הערביות, אני מאמין שלא צריך לשבת איתן- צריך להעיף אותן! בשורה התחתונה, אני לא הסתרתי שאני שוקל כניסה לחיים הפוליטיים, ואגב בניגוד להמון שמועות שפורסמו על השם שלי בתקשורת אני לא סגור בשום מקום ועדיין לא החלטתי לאן הדרך שלי תוביל אותי... אבל אני כן אומר באופן הברור ביותר- את המפלגות הערביות שבכנסת היום צריך להחרים. לא כי הם ערבים, אני הרי ערבי- אלא כי הם אנטי ישראלים! ולהחרים את המפלגות הערביות זה לא גזענות! להגיד שאני ומנסור עבאס זה אותו דבר כי אנחנו ערבים- זה כן!

אתמול גדי איזנקוט התראיין בחדשות 13 ונשאל אם הוא פוסל שותפות קואליציונית עם מנסור עבאס. התשובה שלו הייתה שהוא לא פוסל, ובהסבר לכך הוא השתמש בשם שלי. ניסיתי להבין את ההקשר וחזרתי כמה וכמה פעמים על התשובה שלו. אני מודה- לא הצלחתי להבין ואפילו הופתעתי מזה. אבל זה בעצם משהו כמו- את יוסף חדאד לא פוסלים למרות שהוא ערבי, אז למה את מנסור עבאס כן... תשפטו בעצמכם. אז לעצם העניין, באמת שאני רוצה לשאול אותך גדי, ואני שואל בצורה הכי מכובדת שיש: אתה משווה ביני למנסור עבאס כי שנינו ערבים? הרי מלבד הזהות הערבית אין בינינו כלום משותף! אתה גולנצ'יק גדי- גם אני! אז אתה משווה בין גולנצ'יק נכה צה"ל לבין מי שלא מסוגל לקרוא לחמאס ארגון טרור?! אתה משווה ביני שהקמתי עמותה ערבית ישראלית שדוגלת בשותפות ועושה הסברה למען המדינה לבין מנסור עבאס שהמפלגה שלו מחוברת לעמותת סיוע 48 שהעבירה לפי תחקירים שפורסמו כספים לארגוני טרור כולל חמאס?! אין שום דבר שמקשר ביני לבין מנסור עבאס ושאף אחד לא ינסה להלבין ולהכשיר אותו על הגב שלי... אני מתנגד נחרצות לדרך של המפלגות הערביות, אני מאמין שלא צריך לשבת איתן- צריך להעיף אותן! בשורה התחתונה, אני לא הסתרתי שאני שוקל כניסה לחיים הפוליטיים, ואגב בניגוד להמון שמועות שפורסמו על השם שלי בתקשורת אני לא סגור בשום מקום ועדיין לא החלטתי לאן הדרך שלי תוביל אותי... אבל אני כן אומר באופן הברור ביותר- את המפלגות הערביות שבכנסת היום צריך להחרים. לא כי הם ערבים, אני הרי ערבי- אלא כי הם אנטי ישראלים! ולהחרים את המפלגות הערביות זה לא גזענות! להגיד שאני ומנסור עבאס זה אותו דבר כי אנחנו ערבים- זה כן!

יוסף חדאד - Yoseph Haddad

196,919 görüntüleme • 1 ay önce

היום, לראשונה בהיסטוריה, כנסת ישראל ציינה את יום הגמגום הבינלאומי. להלן הדברים שאמרתי בישיבה המיוחדת במליאה: למען האמת, גם עכשיו, כמעט חמש שנים לאחר נאום הבכורה שלי בכנסת (שגם היה הנאום הראשון שלי בחיים), אני קצת מתרגש. ולא רק בגלל המעמד – בכל זאת, בפעם הראשונה בהיסטוריה כנסת ישראל מציינת את יום הגמגום הבינלאומי - אלא גם בגלל שאני יודע: כל מילה שאני אומר יוצאת יותר לאט. אולי היא גם תיתקע. אולי תגרום לכם לחכות עוד שבריר שניה. אבל זה בסדר. כי כך אני מדבר. קוראים לי ולדימיר בליאק, אני חבר בכנסת ישראל ואני מגמגם מגיל צעיר. לא תמיד, לא בכל מצב – אבל מספיק כדי להכיר היטב את הקושי במצב, שאתה לא יודע האם רצף הדיבור שלך יימשך...או לפתע ייעצר. אני זוכר את עצמי כילד – תלמיד מצטיין, מרים יד בכיתה על מנת לשאול שאלה. ואז, ברגע שהמילים לא יוצאות, אני שומע – פעם אחר פעם – צחוק קטן מאחורה, או מבט של רחמים. שנים. היום אני עומד כאן, במליאת הכנסת, מדבר בפני כל עם ישראל ויודע - כן, יודע – שכל ילד מגמגם כאן ביציע, וגם בבית, אולי מחייך לעצמו ואומר: "גם אני יכול". היום אני יודע – לגמגם זה לא כישלון. לגמגם זה לא חולשה. לגמגם – זה לדבר באומץ. כ-100 אלף מגמגמים חיים היום בישראל. ויום הגמגום הבינלאומי הוא לא רק יום של מודעות. זה יום של קבלה, סבלנות והקשבה. כי גמגום הוא לא בעיה של מילים – הוא בעיקר מבחן של הקשבה. אנחנו, כחברה, צריכים לזכור: מאחורי כל גמגום יש אדם שמנסה לתקשר, לא לשתוק. והתפקיד שלנו הוא לתת לו את הזמן, את המקום ואת הביטחון לדבר – בדרכו המיוחדת. כן, גם באולפני טלוויזיה, בהם כמעט ולא רואים אנשים מגמגמים. אני פונה לעיתונאים ולעורכים – זו לא בושה להזמין איש או אישה מגמגמים. זה לגמרי בסדר. אני קורא למשרד החינוך להרחיב את ההכשרה למורים וליועצים. למשרדי הבריאות והרווחה - להשקיע בטיפולים נגישים. ולכולנו – פשוט להקשיב. בלי למהר, בלי לשפוט. כי חברה מקשיבה – היא חברה שנותנת מקום לכל קול, גם אם הוא בא בגלים. כי חברה מקשיבה – היא חברה מתקדמת. ולסיום, אני רוצה לומר לכל מי שמגמגם ושומע אותי עכשיו – אל תפחדו. העולם צריך לשמוע את הקול שלכם – בדיוק כמו שהוא.

היום, לראשונה בהיסטוריה, כנסת ישראל ציינה את יום הגמגום הבינלאומי. להלן הדברים שאמרתי בישיבה המיוחדת במליאה: למען האמת, גם עכשיו, כמעט חמש שנים לאחר נאום הבכורה שלי בכנסת (שגם היה הנאום הראשון שלי בחיים), אני קצת מתרגש. ולא רק בגלל המעמד – בכל זאת, בפעם הראשונה בהיסטוריה כנסת ישראל מציינת את יום הגמגום הבינלאומי - אלא גם בגלל שאני יודע: כל מילה שאני אומר יוצאת יותר לאט. אולי היא גם תיתקע. אולי תגרום לכם לחכות עוד שבריר שניה. אבל זה בסדר. כי כך אני מדבר. קוראים לי ולדימיר בליאק, אני חבר בכנסת ישראל ואני מגמגם מגיל צעיר. לא תמיד, לא בכל מצב – אבל מספיק כדי להכיר היטב את הקושי במצב, שאתה לא יודע האם רצף הדיבור שלך יימשך...או לפתע ייעצר. אני זוכר את עצמי כילד – תלמיד מצטיין, מרים יד בכיתה על מנת לשאול שאלה. ואז, ברגע שהמילים לא יוצאות, אני שומע – פעם אחר פעם – צחוק קטן מאחורה, או מבט של רחמים. שנים. היום אני עומד כאן, במליאת הכנסת, מדבר בפני כל עם ישראל ויודע - כן, יודע – שכל ילד מגמגם כאן ביציע, וגם בבית, אולי מחייך לעצמו ואומר: "גם אני יכול". היום אני יודע – לגמגם זה לא כישלון. לגמגם זה לא חולשה. לגמגם – זה לדבר באומץ. כ-100 אלף מגמגמים חיים היום בישראל. ויום הגמגום הבינלאומי הוא לא רק יום של מודעות. זה יום של קבלה, סבלנות והקשבה. כי גמגום הוא לא בעיה של מילים – הוא בעיקר מבחן של הקשבה. אנחנו, כחברה, צריכים לזכור: מאחורי כל גמגום יש אדם שמנסה לתקשר, לא לשתוק. והתפקיד שלנו הוא לתת לו את הזמן, את המקום ואת הביטחון לדבר – בדרכו המיוחדת. כן, גם באולפני טלוויזיה, בהם כמעט ולא רואים אנשים מגמגמים. אני פונה לעיתונאים ולעורכים – זו לא בושה להזמין איש או אישה מגמגמים. זה לגמרי בסדר. אני קורא למשרד החינוך להרחיב את ההכשרה למורים וליועצים. למשרדי הבריאות והרווחה - להשקיע בטיפולים נגישים. ולכולנו – פשוט להקשיב. בלי למהר, בלי לשפוט. כי חברה מקשיבה – היא חברה שנותנת מקום לכל קול, גם אם הוא בא בגלים. כי חברה מקשיבה – היא חברה מתקדמת. ולסיום, אני רוצה לומר לכל מי שמגמגם ושומע אותי עכשיו – אל תפחדו. העולם צריך לשמוע את הקול שלכם – בדיוק כמו שהוא.

MK Vladimir Beliak ולדימיר בליאק🎗️

12,264 görüntüleme • 10 ay önce

אנחנו מתפללים על המשפחות, מתפללים על הפצועים. אני באתי לכאן לחבק את תושבי עפולה, תושבי בית שאן, תושבי העמק. אני חושב שהוכח שוב שנשק מציל חיים, המדיניות הזאת שגם הקפיצה 20 כיתות כוננות שגרמה לכך שאנשים מסתובבים עם נשק, שאיש כוחות ביטחון מנטרל את אותו מחבל - היא מדיניות חשובה. אני קורא לאזרחי ישראל בואו להתחמש אנחנו עשינו הקלות עשינו רפורמה ענקית בנושא הזה בואו להתחמש זה מציל חיים. הדבר השני שאני חושב שהוא יציל עוד יותר חיים זה חוק עונש מוות למחבלים, אני מאוד מקווה שאף אחד לא יטרפד לי את החוק הזה, יש כאלה שחושבים שמחבלים כולם באים להתאבד זה לא נכון, הם לא באים להתאבד - הם באים אחרי זה לחיות בבתי הכלא, אז נכון ששינו את התנאים בבתי הכלא מן הקצה אל הקצה ונכון שבתי הכלא בישראל הם מזמן לא קייטנות - אבל חוק עונש מוות למחבלים אנחנו חייבים להעביר אותו אני עושה הכל כדי שזה יעבור. אני שוב אומר אזרחי ישראל: תתחמשו זה מוכיח את עצמו, תצטרפו לכיתות הכוננות - פתחתי יותר מ-1,000 כיתות כוננות בשלוש שנים האחרונות זה מוכיח את עצמו וזה מציל חיים - כיתות כוננות מגיעות, אנשי ביטחון מגיעים, אנשי המשמר הלאומי פה ואני רוצה גם לציין את העבודה של המשטרה, של מג״ב, של כיתות הכוננות, של אנשי הביטחון ושל המשמר הלאומי. ושוב אני מתפללים לרפואת הפצועים

אנחנו מתפללים על המשפחות, מתפללים על הפצועים. אני באתי לכאן לחבק את תושבי עפולה, תושבי בית שאן, תושבי העמק. אני חושב שהוכח שוב שנשק מציל חיים, המדיניות הזאת שגם הקפיצה 20 כיתות כוננות שגרמה לכך שאנשים מסתובבים עם נשק, שאיש כוחות ביטחון מנטרל את אותו מחבל - היא מדיניות חשובה. אני קורא לאזרחי ישראל בואו להתחמש אנחנו עשינו הקלות עשינו רפורמה ענקית בנושא הזה בואו להתחמש זה מציל חיים. הדבר השני שאני חושב שהוא יציל עוד יותר חיים זה חוק עונש מוות למחבלים, אני מאוד מקווה שאף אחד לא יטרפד לי את החוק הזה, יש כאלה שחושבים שמחבלים כולם באים להתאבד זה לא נכון, הם לא באים להתאבד - הם באים אחרי זה לחיות בבתי הכלא, אז נכון ששינו את התנאים בבתי הכלא מן הקצה אל הקצה ונכון שבתי הכלא בישראל הם מזמן לא קייטנות - אבל חוק עונש מוות למחבלים אנחנו חייבים להעביר אותו אני עושה הכל כדי שזה יעבור. אני שוב אומר אזרחי ישראל: תתחמשו זה מוכיח את עצמו, תצטרפו לכיתות הכוננות - פתחתי יותר מ-1,000 כיתות כוננות בשלוש שנים האחרונות זה מוכיח את עצמו וזה מציל חיים - כיתות כוננות מגיעות, אנשי ביטחון מגיעים, אנשי המשמר הלאומי פה ואני רוצה גם לציין את העבודה של המשטרה, של מג״ב, של כיתות הכוננות, של אנשי הביטחון ושל המשמר הלאומי. ושוב אני מתפללים לרפואת הפצועים

איתמר בן גביר

17,369 görüntüleme • 8 ay önce

ינון מגל סבור שיש הצדקה למפלגת ימין ליברלית, שפונה לימנים, שלא שלמים עם אף אחת מהמפלגות הקיימות בגוש הימין. הוא הזכיר את אביבי, וינטר, אותי, ועוד אישה, כרביעייה המובילה. המטרה של מפלגה כזו היא בעיקר להביא לימין קולות של מי שאינם מעוניינים להצביע לנתניהו או לליכוד. אין טעם במפלגת ימין שרק עושה קניבליזציה בתוך המחנה הלאומי. יש יוזמה בקרב הציבור הימני לאחד את המפלגות השונות בימין (לדעתי, ארדן ואדלשטיין לא צריכים להיספר לצורך זה כחלק בטוח של הימין הליברלי החדש, כי הם לא חדשים בפוליטיקה), ולערוך סקר גדול ומוסכם בין המועמדים השונים בכל הנוגע להובלה. אני חושב שזה רעיון טוב. מפלגת "הימין הליברלי" פונה לכל מי שמגדיר את עצמו כ"ימין ליברלי" ומתקשה להצביע לליכוד, ובוודאי לאיזנקוט הלא מתוחכם ולבנט הלא הגון. אופציה של אנשים חדשים, שיש להם עמוד שדרה, שאינם פוליטיקאים מקצועיים אבל הם מקצוענים בתחומם, בהחלט יכולה ליצור את הווייב הנדרש כדי למשוך את הימנים חזרה לבית הלאומי שלנו. כי הם גם ניציים ביטחונית וגם מאוד ליברלים ביחסם לשאר אזרחי המדינה. מפלגה כזו תשנה את המומנטום בבחירות האלה לטובת הימין המתון, אבל הנאמן למחנה.

ינון מגל סבור שיש הצדקה למפלגת ימין ליברלית, שפונה לימנים, שלא שלמים עם אף אחת מהמפלגות הקיימות בגוש הימין. הוא הזכיר את אביבי, וינטר, אותי, ועוד אישה, כרביעייה המובילה. המטרה של מפלגה כזו היא בעיקר להביא לימין קולות של מי שאינם מעוניינים להצביע לנתניהו או לליכוד. אין טעם במפלגת ימין שרק עושה קניבליזציה בתוך המחנה הלאומי. יש יוזמה בקרב הציבור הימני לאחד את המפלגות השונות בימין (לדעתי, ארדן ואדלשטיין לא צריכים להיספר לצורך זה כחלק בטוח של הימין הליברלי החדש, כי הם לא חדשים בפוליטיקה), ולערוך סקר גדול ומוסכם בין המועמדים השונים בכל הנוגע להובלה. אני חושב שזה רעיון טוב. מפלגת "הימין הליברלי" פונה לכל מי שמגדיר את עצמו כ"ימין ליברלי" ומתקשה להצביע לליכוד, ובוודאי לאיזנקוט הלא מתוחכם ולבנט הלא הגון. אופציה של אנשים חדשים, שיש להם עמוד שדרה, שאינם פוליטיקאים מקצועיים אבל הם מקצוענים בתחומם, בהחלט יכולה ליצור את הווייב הנדרש כדי למשוך את הימנים חזרה לבית הלאומי שלנו. כי הם גם ניציים ביטחונית וגם מאוד ליברלים ביחסם לשאר אזרחי המדינה. מפלגה כזו תשנה את המומנטום בבחירות האלה לטובת הימין המתון, אבל הנאמן למחנה.

Prof. Moshe Cohen-Eliya פרופ׳ משה כהן-אליה

28,123 görüntüleme • 27 gün önce

תם עידן, גדענו את ראש הנחש. אני רוצה להגיד מכאן כמי שישב עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בחדרים הסגורים במשך כל החודשים האחרונים, יש לנו ראש ממשלה נחוש, ראש ממשלה שיודע לאן הוא מוביל. צריך להגיד גם כל הכבוד לשר הביטחון ישראל כ״ץ, לכל חברי הקבינט המצומצם, גם לחברים שלנו במורחב. צריך להגיד יישר כוח ענק לחיילים שלנו, לצבא שלנו, יש לנו צבא מדהים, טייסים מעולים, לוחמים נפלאים וגם מפקדים. הרמטכ״ל, ראש המוסד, ראש השב״כ, כולנו בחודשים האחרונים יושבים בחדרים במשך מאות שעות ופשוט לראות אותם מביאים את התכנונים, מביאים את הדברים לאישור, פשוט תענוג גדול. תודה רבה למפכ״ל המשטרה, יש לנו משטרה מאוד נחושה, מי שירים ראש לנסות להסית נגד מדינת ישראל, מי שירים ראש וינסה לפגוע במדינת ישראל, אנחנו נכסח אותו, נוריד לו את הראש. המפכ״ל כאן והמשטרה בכלל, מפקד המחוז, כל מפקדי המחוזות שלנו עושים עבודה. כבאות והצלה צריך להגיד להם גם יישר כוח ענק, פיקוד העורף, אני קורא לכולם להישמע להנחיות של פיקוד העורף. אני קורא לאזרחים לשאת נשק, אלו שיש להם נשק, לשאת את הנשק. אתם צעקתם לנו לפני איראן ללכת הביתה, צעקתם לפני בתי הכלא לך הביתה וראינו שבסופו של דבר אתם מדברים ואנחנו עושים ועשינו היסטוריה, ראש הנחש נגדע. היו כאלה שהביאו ספקות, היו כאלה שאמרו מה, לא תצליחו או כן תצליחו, אנחנו מנצחים באיראן ואנחנו נמשיך עד הסוף. בסופו של דבר הנאצים האלה רוצים להשמיד את כולנו, ימין, שמאל, חילונים, דתיים, לא אכפת להם, הם רוצים לחסל את כולנו ואנחנו מחסלים אותם אחד אחד. אני גאה במה שעשינו, אנחנו נמשיך לעשות ולהוביל את מדינת ישראל לניצחונות.

תם עידן, גדענו את ראש הנחש. אני רוצה להגיד מכאן כמי שישב עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בחדרים הסגורים במשך כל החודשים האחרונים, יש לנו ראש ממשלה נחוש, ראש ממשלה שיודע לאן הוא מוביל. צריך להגיד גם כל הכבוד לשר הביטחון ישראל כ״ץ, לכל חברי הקבינט המצומצם, גם לחברים שלנו במורחב. צריך להגיד יישר כוח ענק לחיילים שלנו, לצבא שלנו, יש לנו צבא מדהים, טייסים מעולים, לוחמים נפלאים וגם מפקדים. הרמטכ״ל, ראש המוסד, ראש השב״כ, כולנו בחודשים האחרונים יושבים בחדרים במשך מאות שעות ופשוט לראות אותם מביאים את התכנונים, מביאים את הדברים לאישור, פשוט תענוג גדול. תודה רבה למפכ״ל המשטרה, יש לנו משטרה מאוד נחושה, מי שירים ראש לנסות להסית נגד מדינת ישראל, מי שירים ראש וינסה לפגוע במדינת ישראל, אנחנו נכסח אותו, נוריד לו את הראש. המפכ״ל כאן והמשטרה בכלל, מפקד המחוז, כל מפקדי המחוזות שלנו עושים עבודה. כבאות והצלה צריך להגיד להם גם יישר כוח ענק, פיקוד העורף, אני קורא לכולם להישמע להנחיות של פיקוד העורף. אני קורא לאזרחים לשאת נשק, אלו שיש להם נשק, לשאת את הנשק. אתם צעקתם לנו לפני איראן ללכת הביתה, צעקתם לפני בתי הכלא לך הביתה וראינו שבסופו של דבר אתם מדברים ואנחנו עושים ועשינו היסטוריה, ראש הנחש נגדע. היו כאלה שהביאו ספקות, היו כאלה שאמרו מה, לא תצליחו או כן תצליחו, אנחנו מנצחים באיראן ואנחנו נמשיך עד הסוף. בסופו של דבר הנאצים האלה רוצים להשמיד את כולנו, ימין, שמאל, חילונים, דתיים, לא אכפת להם, הם רוצים לחסל את כולנו ואנחנו מחסלים אותם אחד אחד. אני גאה במה שעשינו, אנחנו נמשיך לעשות ולהוביל את מדינת ישראל לניצחונות.

איתמר בן גביר

82,822 görüntüleme • 6 ay önce

שישה וחצי חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – איל נוה מ"אחים לנשק": "הצבא מתפרק. אין צבא, [אין] צבא העם בישראל היום; אנחנו אוספים חתימות; עשרות אלפי חתימות של אנשים שלא יבואו להתנדב לצבא; אין לו [לשר הביטחון יואב גלנט] צבא, [הוא] צריך לדעת את זה. הצבא שלו מתפרק" ב-24 במרץ 2023, איל נוה, ממייסדי ארגון "אחים לנשק" וממנהיגיו, התארח בתוכניתם של יואב לימור וגלית גוטמן בערוץ 12. להלן תוכן הראיון: יואב לימור: באולפן איתנו אחד ממובילי המחאה איל נוה. בוקר טוב. איל נוה: בוקר. יואב לימור: איפה אתה עושה מילואים? איל נוה: סיירת מטכ"ל. יואב לימור: סיירת מטכ"ל. זאת אומרת, אתה חלק ממחאת המ"מ [המבצעים המיוחדים], מה שנקרא. איל נוה: לא, אנחנו אחים לנשק. יואב לימור: אחים לנשק, אוקיי. כשאתה שמעת אתמול את ראש הממשלה [בנימין נתניהו], אומר, אני לוקח את זה על עצמי, אני אוביל עכשיו את הפיוס, אני אוביל תהליך, אני ראש הממשלה של כולם, דאג לזכויות הפרט. מה שמעת באוזן ומה זה אומר על המשך הפעילות שלכם? איל נוה: שמעתי שאנחנו ממשיכים בכל הכוח, שמעתי שבית המשפט נמחק, שנכנסים שופטים מטעם, שמעתי שכל החוקים הולכים לעבור. ב[שתי מילים שאינן ברורות] קיבלנו היום את הסלאמי, קיבלנו. יואב לימור: ומה זה אומר על ההתנדבות שלכם להמשך, למילואים? איל נוה: אנחנו הצהרנו כבר השבוע שאנחנו מפסיקים להתנדב למילואים, במידה והחוק יעבור. מבחינתנו זה לא עובר, אנחנו במלחמה. אנחנו במלחמת העצמאות השנייה שלנו. כולנו, כולכם פה. אנחנו במלחמת העצמאות השנייה, ואנחנו הולכים להילחם על הבית שלנו, על מדינת ישראל, על מדינת ישראל דמוקרטית. גלית גוטמן: אני רוצה לשאול אותך, איל, אתה יודע, אנחנו כבר 12 שבועות לתוך המחאה הזאת, אתם בין הראשונים שהצטרפו. והרימו את הדגל. אני מתארת לעצמי שלא היה פשוט, לא היה פשוט בימים הראשונים לחשוב שאתה, כבן אדם, שלקחת על עצמו להיות חלק מסיירת מטכ"ל, זה אומר שאתה מחויב ב-200% למדינה הזאת, לעשות את ההחלטה הזאת [שלא להתנדב לשירות מילואים]. כמה מתסכל לראות שאתם נמצאים בכל מקום, שאנשים קוראים לכם טרוריסטים, אנרכיסטים, סרבנים, ולמעלה שם יושב [ראש הממשלה] בנימין נתניהו ולא סופר אתכם. כרגע זה מה שאני רואה. ברגע שהוא לא עוצר את החקיקה, ברגע שהוא שומע מהרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ומראשי [מערכת] הביטחון מה קורה פה ואיזה סכנות צפויות, הוא בטוח שאתם תגיעו מחר. איל נוה: הוא טועה. אנחנו לא נגיע. אנחנו בתוך המלחמה שלנו, ולכן אנחנו נעמוד מאוד מאוד חזק. אני מתחיל בכלל ב[שר הביטחון יואב] גלנט, שבמשך 11 שבועות לא מדבר, שותק. יש לי שר ביטחון שאין לו מיתרי קול. לא שמענו אותו בשום מקום אומר על שום דבר. וגם אתמול הוא היה צריך להחליט בין האם הוא שומר על ביטחון ישראל, או שהוא שייך למשפחת נתניהו. נכנס לחדר וחזר מקופל. אנחנו ממשיכים בכל הכוח את הדבר הזה. אנחנו מרגישים שהמדינה מתפוררת. אנחנו חתמנו על זה שאנחנו מפסיקים להתנדב, ואנחנו 25 שנה עושים מילואים, אנחנו קרועים מבפנים. יואב לימור: אבל איל, אני, אני, אתה אמרת דברים שלא יבנו עלינו, אנחנו לא נבוא. אתה רוצה להגיד שאם מחר מתחילה מלחמה עם לבנון, מתחילה מלחמה עם עזה, אתה אומר אנחנו לא שם? איל נוה: אנחנו כבר עכשיו במלחמה. אנחנו במלחמת העצמאות, אתם לא שמים לב לזה. אנחנו בתוך מלחמה, אתם הדבר הבא דרך אגב. בהתחלה זה מתחיל בעולם הזה, זה מתחיל מהחלשת בית המשפט, והוא עובר אחרי זה לתקשורת, ואחרי זה לאקדמיה, ואנחנו [מילה לא ברורה]. אתם לא מכירים, עשו לו רחובות, פשוט תצאו לרחובות. יואב לימור: אנחנו מבינים. אני לא מתבלבל, אני שומע את שר התקשורת [ד"ר שלמה קרעי] ומה הוא אומר, אדם שלא מבין כלום בתקשורת, אבל אני שומע היטב, בזה אני לא מתבלבל. אבל אני שואל אותך, בסוף, אם מחר יפלו פה טילים על הבית שלך, לא תצא לשמור על הילדים? איל נוה: ברור שבסוף אנחנו חיילים ונבוא להילחם, זה לא שאלה. אבל כרגע בשלב הזה אין אימונים. אתה אמרת לפני כמה דקות שאתה יודע מה הולך לקרות ביום ראשון. אנחנו מחריפים את המאבק שלנו. אנחנו לא נוותר על המדינה שלנו. יואב לימור: עכשיו, אני חושב רגע על נקרא לו י', מפקד סיירת מטכ"ל, אלוף משנה, שעושה רשימת מלאי הבוקר הזה ואומר, חסרים לי הרבה מאוד אנשים. איל נוה: המון. רני רהב: לא חסרים לו, [יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, שמחה] רוטמן יבוא. איל נוה: אנחנו, לפני שבוע הייתי במילואים, חסרים המון אנשים. לא מגיעים, פשוט לא נמצאים. גלית גוטמן: כשאתה אומר אנחנו נחריף את הצעדים, מה עוד נמצא בארסנל הנשק שלכם? איל נוה: יש עוד הרבה, לא נגיד את זה פה כמובן, אבל יש לנו עוד הרבה מהלכים שאנחנו מתכוונים לעשות. לא נוותר. אני קורא מפה לכולם לצאת מהכורסה, לצאת לרחוב, להמשיך להפגין. אתמול נעצר, בדיוק אותו קצין [סא"ל במילואים רון שרף] שנכנס לתוך בית להציל את נחשון וקסמן, וחטף כדור והוא נעצר. תבינו מה קורה. העם נקרע. פשוט נקרע. יואב לימור: תגיד, מה אתה עונה לאלה שאומרים? אתם סרבנים. בסוף, הרי אתם, כולנו, כשהיה סרבנות בהתנתקות, אמרנו לא יכולה להיות סרבנות. והנה עכשיו יש סרבנות. וכאילו אתם הופכים את זה ללגיטימי. מחר זה יהיה מהצד השני, מה תגידו להם? אז מה אתה עונה למי שאומר לך את זה? איל נוה: אנחנו מתנדבי מילואים. עוד פעם, אנחנו מסבירים את זה והסבירו את זה מספיק פעמים. אנחנו באים למילואים כמתנדבים. אחרי 25 שנה אנחנו לא חייבים לבוא למילואים, אנחנו מפסיקים את ההתנדבות שלנו. ככה גם הטייסים, ככה גם כולם. ולכן זו אינה סרבנות. סרבנות יש רק בצד שני, דרך אגב. שם נמצאת הסרבנות. אנחנו נותנים מהנשמה שלנו. אנשים שבאים במשך שנים. יואב לימור: מה זה הצד השני? החרדים שלא מתגייסים? איל נוה: החרדים שלא מתגייסים ועוד. אני חושב שכמות הצבא שאני עשיתי במשך החיים, זה רוב הממשלה לא עשתה את כמות הצבא כמובן, ולכן אנחנו ממשיכים את המאבק שלנו בכל כוח, אנחנו לא מסרבים, אנחנו שומרים על המדינה, אנחנו מרגישים שאנחנו מובילים את המחאה הזאת למקום שבו ישראל תישאר יהודית ודמוקרטית. יואב לימור: שאלה אחת אחרונה. [שר החקלאות] אבי דיכטר, בוגר היחידה שלך, ראש השב"כ לשעבר, לו [הוא] יושב כאן עכשיו מולך, מה אתה אומר לו? איל נוה: אני אומר שהוא חייב להבין שהעם שלנו נקרע, צריך לעצור דחוף. אני אומר לו שאנחנו מתפרקים, הלכידות החברתית מתפרקת, הצבא מתפרק. אין צבא, [אין] צבא העם בישראל היום. אתם לא תבינו, אנחנו אחרי, אנחנו אוספים חתימות, אנחנו בעשרות אלפי חתימות של אנשים שלא יבואו להתנדב לצבא. זאת המציאות כרגע, ואני חושב שהם [הממשלה] מבינים את זה ולא אכפת להם. גלית גוטמן: מה הציפייה שלכם מ[שר הביטחון יואב] גלנט? איל נוה: לעמוד לצד הביטחון, לעמוד לצד אזרחי ישראל, לשמור על הביטחון. אין לו צבא, [הוא] צריך לדעת את זה. הצבא שלו מתפרק. ולכן הוא חייב, חייב לקום ולהגיד, תעצרו את החקיקה, שבו לדבר. יש לנו מדינה אחת, יש לנו עם אחד, חייבים לעצור ולדבר. זאת האחריות שלו. יואב לימור: כן. אייל, תודה על הדברים האלה. סימוכין:

שישה וחצי חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – איל נוה מ"אחים לנשק": "הצבא מתפרק. אין צבא, [אין] צבא העם בישראל היום; אנחנו אוספים חתימות; עשרות אלפי חתימות של אנשים שלא יבואו להתנדב לצבא; אין לו [לשר הביטחון יואב גלנט] צבא, [הוא] צריך לדעת את זה. הצבא שלו מתפרק" ב-24 במרץ 2023, איל נוה, ממייסדי ארגון "אחים לנשק" וממנהיגיו, התארח בתוכניתם של יואב לימור וגלית גוטמן בערוץ 12. להלן תוכן הראיון: יואב לימור: באולפן איתנו אחד ממובילי המחאה איל נוה. בוקר טוב. איל נוה: בוקר. יואב לימור: איפה אתה עושה מילואים? איל נוה: סיירת מטכ"ל. יואב לימור: סיירת מטכ"ל. זאת אומרת, אתה חלק ממחאת המ"מ [המבצעים המיוחדים], מה שנקרא. איל נוה: לא, אנחנו אחים לנשק. יואב לימור: אחים לנשק, אוקיי. כשאתה שמעת אתמול את ראש הממשלה [בנימין נתניהו], אומר, אני לוקח את זה על עצמי, אני אוביל עכשיו את הפיוס, אני אוביל תהליך, אני ראש הממשלה של כולם, דאג לזכויות הפרט. מה שמעת באוזן ומה זה אומר על המשך הפעילות שלכם? איל נוה: שמעתי שאנחנו ממשיכים בכל הכוח, שמעתי שבית המשפט נמחק, שנכנסים שופטים מטעם, שמעתי שכל החוקים הולכים לעבור. ב[שתי מילים שאינן ברורות] קיבלנו היום את הסלאמי, קיבלנו. יואב לימור: ומה זה אומר על ההתנדבות שלכם להמשך, למילואים? איל נוה: אנחנו הצהרנו כבר השבוע שאנחנו מפסיקים להתנדב למילואים, במידה והחוק יעבור. מבחינתנו זה לא עובר, אנחנו במלחמה. אנחנו במלחמת העצמאות השנייה שלנו. כולנו, כולכם פה. אנחנו במלחמת העצמאות השנייה, ואנחנו הולכים להילחם על הבית שלנו, על מדינת ישראל, על מדינת ישראל דמוקרטית. גלית גוטמן: אני רוצה לשאול אותך, איל, אתה יודע, אנחנו כבר 12 שבועות לתוך המחאה הזאת, אתם בין הראשונים שהצטרפו. והרימו את הדגל. אני מתארת לעצמי שלא היה פשוט, לא היה פשוט בימים הראשונים לחשוב שאתה, כבן אדם, שלקחת על עצמו להיות חלק מסיירת מטכ"ל, זה אומר שאתה מחויב ב-200% למדינה הזאת, לעשות את ההחלטה הזאת [שלא להתנדב לשירות מילואים]. כמה מתסכל לראות שאתם נמצאים בכל מקום, שאנשים קוראים לכם טרוריסטים, אנרכיסטים, סרבנים, ולמעלה שם יושב [ראש הממשלה] בנימין נתניהו ולא סופר אתכם. כרגע זה מה שאני רואה. ברגע שהוא לא עוצר את החקיקה, ברגע שהוא שומע מהרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ומראשי [מערכת] הביטחון מה קורה פה ואיזה סכנות צפויות, הוא בטוח שאתם תגיעו מחר. איל נוה: הוא טועה. אנחנו לא נגיע. אנחנו בתוך המלחמה שלנו, ולכן אנחנו נעמוד מאוד מאוד חזק. אני מתחיל בכלל ב[שר הביטחון יואב] גלנט, שבמשך 11 שבועות לא מדבר, שותק. יש לי שר ביטחון שאין לו מיתרי קול. לא שמענו אותו בשום מקום אומר על שום דבר. וגם אתמול הוא היה צריך להחליט בין האם הוא שומר על ביטחון ישראל, או שהוא שייך למשפחת נתניהו. נכנס לחדר וחזר מקופל. אנחנו ממשיכים בכל הכוח את הדבר הזה. אנחנו מרגישים שהמדינה מתפוררת. אנחנו חתמנו על זה שאנחנו מפסיקים להתנדב, ואנחנו 25 שנה עושים מילואים, אנחנו קרועים מבפנים. יואב לימור: אבל איל, אני, אני, אתה אמרת דברים שלא יבנו עלינו, אנחנו לא נבוא. אתה רוצה להגיד שאם מחר מתחילה מלחמה עם לבנון, מתחילה מלחמה עם עזה, אתה אומר אנחנו לא שם? איל נוה: אנחנו כבר עכשיו במלחמה. אנחנו במלחמת העצמאות, אתם לא שמים לב לזה. אנחנו בתוך מלחמה, אתם הדבר הבא דרך אגב. בהתחלה זה מתחיל בעולם הזה, זה מתחיל מהחלשת בית המשפט, והוא עובר אחרי זה לתקשורת, ואחרי זה לאקדמיה, ואנחנו [מילה לא ברורה]. אתם לא מכירים, עשו לו רחובות, פשוט תצאו לרחובות. יואב לימור: אנחנו מבינים. אני לא מתבלבל, אני שומע את שר התקשורת [ד"ר שלמה קרעי] ומה הוא אומר, אדם שלא מבין כלום בתקשורת, אבל אני שומע היטב, בזה אני לא מתבלבל. אבל אני שואל אותך, בסוף, אם מחר יפלו פה טילים על הבית שלך, לא תצא לשמור על הילדים? איל נוה: ברור שבסוף אנחנו חיילים ונבוא להילחם, זה לא שאלה. אבל כרגע בשלב הזה אין אימונים. אתה אמרת לפני כמה דקות שאתה יודע מה הולך לקרות ביום ראשון. אנחנו מחריפים את המאבק שלנו. אנחנו לא נוותר על המדינה שלנו. יואב לימור: עכשיו, אני חושב רגע על נקרא לו י', מפקד סיירת מטכ"ל, אלוף משנה, שעושה רשימת מלאי הבוקר הזה ואומר, חסרים לי הרבה מאוד אנשים. איל נוה: המון. רני רהב: לא חסרים לו, [יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, שמחה] רוטמן יבוא. איל נוה: אנחנו, לפני שבוע הייתי במילואים, חסרים המון אנשים. לא מגיעים, פשוט לא נמצאים. גלית גוטמן: כשאתה אומר אנחנו נחריף את הצעדים, מה עוד נמצא בארסנל הנשק שלכם? איל נוה: יש עוד הרבה, לא נגיד את זה פה כמובן, אבל יש לנו עוד הרבה מהלכים שאנחנו מתכוונים לעשות. לא נוותר. אני קורא מפה לכולם לצאת מהכורסה, לצאת לרחוב, להמשיך להפגין. אתמול נעצר, בדיוק אותו קצין [סא"ל במילואים רון שרף] שנכנס לתוך בית להציל את נחשון וקסמן, וחטף כדור והוא נעצר. תבינו מה קורה. העם נקרע. פשוט נקרע. יואב לימור: תגיד, מה אתה עונה לאלה שאומרים? אתם סרבנים. בסוף, הרי אתם, כולנו, כשהיה סרבנות בהתנתקות, אמרנו לא יכולה להיות סרבנות. והנה עכשיו יש סרבנות. וכאילו אתם הופכים את זה ללגיטימי. מחר זה יהיה מהצד השני, מה תגידו להם? אז מה אתה עונה למי שאומר לך את זה? איל נוה: אנחנו מתנדבי מילואים. עוד פעם, אנחנו מסבירים את זה והסבירו את זה מספיק פעמים. אנחנו באים למילואים כמתנדבים. אחרי 25 שנה אנחנו לא חייבים לבוא למילואים, אנחנו מפסיקים את ההתנדבות שלנו. ככה גם הטייסים, ככה גם כולם. ולכן זו אינה סרבנות. סרבנות יש רק בצד שני, דרך אגב. שם נמצאת הסרבנות. אנחנו נותנים מהנשמה שלנו. אנשים שבאים במשך שנים. יואב לימור: מה זה הצד השני? החרדים שלא מתגייסים? איל נוה: החרדים שלא מתגייסים ועוד. אני חושב שכמות הצבא שאני עשיתי במשך החיים, זה רוב הממשלה לא עשתה את כמות הצבא כמובן, ולכן אנחנו ממשיכים את המאבק שלנו בכל כוח, אנחנו לא מסרבים, אנחנו שומרים על המדינה, אנחנו מרגישים שאנחנו מובילים את המחאה הזאת למקום שבו ישראל תישאר יהודית ודמוקרטית. יואב לימור: שאלה אחת אחרונה. [שר החקלאות] אבי דיכטר, בוגר היחידה שלך, ראש השב"כ לשעבר, לו [הוא] יושב כאן עכשיו מולך, מה אתה אומר לו? איל נוה: אני אומר שהוא חייב להבין שהעם שלנו נקרע, צריך לעצור דחוף. אני אומר לו שאנחנו מתפרקים, הלכידות החברתית מתפרקת, הצבא מתפרק. אין צבא, [אין] צבא העם בישראל היום. אתם לא תבינו, אנחנו אחרי, אנחנו אוספים חתימות, אנחנו בעשרות אלפי חתימות של אנשים שלא יבואו להתנדב לצבא. זאת המציאות כרגע, ואני חושב שהם [הממשלה] מבינים את זה ולא אכפת להם. גלית גוטמן: מה הציפייה שלכם מ[שר הביטחון יואב] גלנט? איל נוה: לעמוד לצד הביטחון, לעמוד לצד אזרחי ישראל, לשמור על הביטחון. אין לו צבא, [הוא] צריך לדעת את זה. הצבא שלו מתפרק. ולכן הוא חייב, חייב לקום ולהגיד, תעצרו את החקיקה, שבו לדבר. יש לנו מדינה אחת, יש לנו עם אחד, חייבים לעצור ולדבר. זאת האחריות שלו. יואב לימור: כן. אייל, תודה על הדברים האלה. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

33,360 görüntüleme • 7 ay önce

משבע חברים, אני זקוק לעזרתכם: אני בסך הכל פרופסור למשפט חוקתי, שמנסה להשמיע קול שהוא דמוקרטי, ליברלי, וציוני פטריוטי - אוהב מדינת ישראל ועם ישראל. אני לא עיתונאי ולא פוליטיקאי, אבל אני חושב שהקול שאני משמיע הוא הקול של חלקים נרחבים בעם ישראל, שהושתקו ודוכאו במשך שנים רבות. בתקופה האחרונה ניסיתי לקדם את הקול הזה דרך כלי התקשורת, ובמידה רבה גם דרך הרשתות החברתיות. אני שמח לגלות שמספרי העוקבים אחרי גדל מאוד בתקופה מאוד קצרה – גם בפייסבוק, גם בטוויטר (X), וגם בטלגרם. עם זאת, זה רחוק מלהספיק. כדי להניע שינוי, כדי להביא את המהפכה הדמוקרטית, צריך להביא את הקול שלי – שהוא במידה רבה הקול שלכם – לעוד אנשים. כך נייצר מכפיל כוח, ונצליח לשנות את המציאות – ובעיקר: נחזיר את הריבונות לעם לאחר עשורים של דיכוי יוריסטוקרטי. כמעט מדי יום אני משתדל להעלות תוכן איכותי במסגרת הפודקסט "משבע" – 7 דקות על נושאים משפטיים, אקדמיים ואסטרטגיים שעומדים על סדר היום. תוך חודשיים הגענו כבר ל-5000 נרשמים לפודקסט. והיום - פרק 49 מסביר כיצד הפך חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מחוק חשוב שנועד להגן על זכויות האדם – למגנון של כוח עבור היוריסטוקרטיה הישראלית. לינק לכל הפרקים שהועלו עד כה בתגובה הראשונה. זו הזדמנות להודות מקרב לב לשכני בטבעון, בנימין אסתרליץ, שעורך ומפיק את הסרטונים האלה מדי יום, תוך שהוא טרוד בין משפחה לבין עבודה. ועכשיו הוא גם הכין פלייליסט, למי שרוצה לעשות בינג' על הנושאים הבאים: המשבר החוקתי, הדיפ סטייט, והווק. עבור בנימין, כמו גם עבורי, זו שליחות, שאנחנו עושים בהתנדבות למען עם ישראל. אז אנא – כל שנדרש מכם כדי לסייע ולהוביל למהפכה הדמוקרטית – כלומר, להחזיר את הריבונות לעם ישראל – הוא לשתף, ולבקש מחבריכם להירשם למשבע בלחיצת קליק על subscribe, ולהוסיף עוקב בכל אחת מהרשתות החברתיות שבהן אני פועל. כמו שאני נוהג לומר בסוף כל פרק - הקליקו subscribe והצטרפו למהפכה!

משבע חברים, אני זקוק לעזרתכם: אני בסך הכל פרופסור למשפט חוקתי, שמנסה להשמיע קול שהוא דמוקרטי, ליברלי, וציוני פטריוטי - אוהב מדינת ישראל ועם ישראל. אני לא עיתונאי ולא פוליטיקאי, אבל אני חושב שהקול שאני משמיע הוא הקול של חלקים נרחבים בעם ישראל, שהושתקו ודוכאו במשך שנים רבות. בתקופה האחרונה ניסיתי לקדם את הקול הזה דרך כלי התקשורת, ובמידה רבה גם דרך הרשתות החברתיות. אני שמח לגלות שמספרי העוקבים אחרי גדל מאוד בתקופה מאוד קצרה – גם בפייסבוק, גם בטוויטר (X), וגם בטלגרם. עם זאת, זה רחוק מלהספיק. כדי להניע שינוי, כדי להביא את המהפכה הדמוקרטית, צריך להביא את הקול שלי – שהוא במידה רבה הקול שלכם – לעוד אנשים. כך נייצר מכפיל כוח, ונצליח לשנות את המציאות – ובעיקר: נחזיר את הריבונות לעם לאחר עשורים של דיכוי יוריסטוקרטי. כמעט מדי יום אני משתדל להעלות תוכן איכותי במסגרת הפודקסט "משבע" – 7 דקות על נושאים משפטיים, אקדמיים ואסטרטגיים שעומדים על סדר היום. תוך חודשיים הגענו כבר ל-5000 נרשמים לפודקסט. והיום - פרק 49 מסביר כיצד הפך חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מחוק חשוב שנועד להגן על זכויות האדם – למגנון של כוח עבור היוריסטוקרטיה הישראלית. לינק לכל הפרקים שהועלו עד כה בתגובה הראשונה. זו הזדמנות להודות מקרב לב לשכני בטבעון, בנימין אסתרליץ, שעורך ומפיק את הסרטונים האלה מדי יום, תוך שהוא טרוד בין משפחה לבין עבודה. ועכשיו הוא גם הכין פלייליסט, למי שרוצה לעשות בינג' על הנושאים הבאים: המשבר החוקתי, הדיפ סטייט, והווק. עבור בנימין, כמו גם עבורי, זו שליחות, שאנחנו עושים בהתנדבות למען עם ישראל. אז אנא – כל שנדרש מכם כדי לסייע ולהוביל למהפכה הדמוקרטית – כלומר, להחזיר את הריבונות לעם ישראל – הוא לשתף, ולבקש מחבריכם להירשם למשבע בלחיצת קליק על subscribe, ולהוסיף עוקב בכל אחת מהרשתות החברתיות שבהן אני פועל. כמו שאני נוהג לומר בסוף כל פרק - הקליקו subscribe והצטרפו למהפכה!

Prof. Moshe Cohen-Eliya פרופ׳ משה כהן-אליה

15,137 görüntüleme • 1 yıl önce

מבזק חדשות, רוצים לגנוב לנו את הבחירות !!! החשיפה של עו"ד דוד פטר חייבת להדליק נורה אדומה בוהקת אצל כל אזרח במדינה. אם הדברים נכונים, לא מדובר בעוד מינוי תמים או במכרז שולי, אלא בניסיון מסוכן לחדור ללב המערכת שאמורה להגן על טוהר הבחירות, להשתלט על מוקדי השפעה רגישים ולערער את כללי המשחק הדמוקרטי. זו לא שאלה טכנית, וזו לא בירוקרטיה. אם אכן כך, מדובר בשערורייה חמורה ובניסיון שקט, מתוחכם ומסוכן לרוקן את הבחירות ממשמעותן ולפגוע בקול של מיליוני אזרחים, ובראשם המחנה הלאומי. אסור לשתוק, אסור למצמץ ואסור לעבור על כך לסדר היום. תנועת הליכוד ושאר מפלגות הימין חייבות לבדוק בשבע עיניים כל שם של כל מועמד שניגש למכרזים של ועדת הבחירות, ולא לאפשר חדירה של גורמים פוליטיים המבקשים להשפיע מבפנים על אחד המוסדות הרגישים ביותר בדמוקרטיה. הגיע הזמן להפסיק להיות נאיביים. אני קורא לכל אנשי הימין: תתעוררו, תגישו מועמדות, תהיו שם, תפקחו, תיכנסו לכל מקום שאפשר, ואל תשאירו את הזירה למי שפועלים יום ולילה כדי להשתלט על ועדת הבחירות המרכזית. כי את הדמוקרטיה לא שומרים בסיסמאות - שומרים בנוכחות, בפיקוח ובמאבק. ואם לא נתעורר עכשיו, מחר כבר יהיה מאוחר מדי !!! קרדיט סרטון: ערוץ 14

מבזק חדשות, רוצים לגנוב לנו את הבחירות !!! החשיפה של עו"ד דוד פטר חייבת להדליק נורה אדומה בוהקת אצל כל אזרח במדינה. אם הדברים נכונים, לא מדובר בעוד מינוי תמים או במכרז שולי, אלא בניסיון מסוכן לחדור ללב המערכת שאמורה להגן על טוהר הבחירות, להשתלט על מוקדי השפעה רגישים ולערער את כללי המשחק הדמוקרטי. זו לא שאלה טכנית, וזו לא בירוקרטיה. אם אכן כך, מדובר בשערורייה חמורה ובניסיון שקט, מתוחכם ומסוכן לרוקן את הבחירות ממשמעותן ולפגוע בקול של מיליוני אזרחים, ובראשם המחנה הלאומי. אסור לשתוק, אסור למצמץ ואסור לעבור על כך לסדר היום. תנועת הליכוד ושאר מפלגות הימין חייבות לבדוק בשבע עיניים כל שם של כל מועמד שניגש למכרזים של ועדת הבחירות, ולא לאפשר חדירה של גורמים פוליטיים המבקשים להשפיע מבפנים על אחד המוסדות הרגישים ביותר בדמוקרטיה. הגיע הזמן להפסיק להיות נאיביים. אני קורא לכל אנשי הימין: תתעוררו, תגישו מועמדות, תהיו שם, תפקחו, תיכנסו לכל מקום שאפשר, ואל תשאירו את הזירה למי שפועלים יום ולילה כדי להשתלט על ועדת הבחירות המרכזית. כי את הדמוקרטיה לא שומרים בסיסמאות - שומרים בנוכחות, בפיקוח ובמאבק. ואם לא נתעורר עכשיו, מחר כבר יהיה מאוחר מדי !!! קרדיט סרטון: ערוץ 14

אבי מלכי

10,754 görüntüleme • 5 ay önce

בשנתיים האחרונות פעלתי יחד עם צוות המשרד והלשכה שלי ממש כמו חוקרת משטרתית - תוך שאני חווה ניסיונות סיכול אלימים של מנגנוני דיפסטייט חתרניים ומרושעים; אבל לא נשברתי - עד שהגעתי לחקר האמת שהייתה קשה לעיכול: כספים מתוכנית "תאקדום" - החלטת הממשלה 550 שהגו והוציאו לפועל נפתלי בנט ומנסור עבאס, זלגו לארגוני פשיעה אכזריים בחברה הערבית. ואז, אותם מנגנוני ה'דיפ סטייט' וזרועות התמנון הארוכות שלהם - שהתרגלו לפעול במשך עשרות שנים מבלי שאף אחד הפריע להם, גילו שיש מי שלא מתקפלת. מי שנלחמת בהם בחזרה. נלחמת בחזרה - גם כשמכים בה חזק! והם הכו בי בכל הכוח, בכל עוצמת הרשע שלהם - אבל ברוך השם, אני ממשיכה לעמוד על שלי. אני ממש לא עשויה מברזל, במיוחד לא כשמשחירים את מי שאני בצורה כל כך שקרית, כשמסיתים נגדי יום יום ורודפים את כל מי שקרוב אליי - זה כואב לי. כואב לי מאוד. אבל מעל לכל ספק אני היום מבינה ויודעת - זו שליחות חיי! עיתונאי שאני מעריכה מאוד (ואין הרבה כאלה…) אמר לי היום: ״ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות…״ - אז כמובן, שאין לי קשר למלכות, אבל אני בהחלט מרגישה שבמסע חיי זכיתי בהשגחה פרטית ומדויקת, להגיע גם לנקודה הזו בחיים הציבוריים שלי כשליחת ציבור. אמנם בדרך לשם אני ״זוכה״ גם להתבזות על ידי רשעים, אך בו בזמן להיות זו שנאבקת לבד על מנת לעצור מיליארדים שעוברים ללא פיקוח ובקרה ושחלקם מגיעים גם לתנועות האיסלאמיות המסיתות כנגד מדינת ישראל וזכות קיומה, לארגוני פשיעה אלימים ומטורפים, ולעבריינים אכזריים שרוצחים קשישים, גברים ונשים, נערים וילדים ברחובות והורסים את חייהם של משפחות רבות ואת החברה הישראלית כולה. תודה לישי פרידמן ולC14 על התחקיר החשוב והבאת כל האמת לקדמת הבמה. עם ישראל היקר - תודה על התמיכה, האהבה והגיבוי שלכם, בזכותכם ולמענכם אמשיך בכל הכוח! 🇮🇱

בשנתיים האחרונות פעלתי יחד עם צוות המשרד והלשכה שלי ממש כמו חוקרת משטרתית - תוך שאני חווה ניסיונות סיכול אלימים של מנגנוני דיפסטייט חתרניים ומרושעים; אבל לא נשברתי - עד שהגעתי לחקר האמת שהייתה קשה לעיכול: כספים מתוכנית "תאקדום" - החלטת הממשלה 550 שהגו והוציאו לפועל נפתלי בנט ומנסור עבאס, זלגו לארגוני פשיעה אכזריים בחברה הערבית. ואז, אותם מנגנוני ה'דיפ סטייט' וזרועות התמנון הארוכות שלהם - שהתרגלו לפעול במשך עשרות שנים מבלי שאף אחד הפריע להם, גילו שיש מי שלא מתקפלת. מי שנלחמת בהם בחזרה. נלחמת בחזרה - גם כשמכים בה חזק! והם הכו בי בכל הכוח, בכל עוצמת הרשע שלהם - אבל ברוך השם, אני ממשיכה לעמוד על שלי. אני ממש לא עשויה מברזל, במיוחד לא כשמשחירים את מי שאני בצורה כל כך שקרית, כשמסיתים נגדי יום יום ורודפים את כל מי שקרוב אליי - זה כואב לי. כואב לי מאוד. אבל מעל לכל ספק אני היום מבינה ויודעת - זו שליחות חיי! עיתונאי שאני מעריכה מאוד (ואין הרבה כאלה…) אמר לי היום: ״ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות…״ - אז כמובן, שאין לי קשר למלכות, אבל אני בהחלט מרגישה שבמסע חיי זכיתי בהשגחה פרטית ומדויקת, להגיע גם לנקודה הזו בחיים הציבוריים שלי כשליחת ציבור. אמנם בדרך לשם אני ״זוכה״ גם להתבזות על ידי רשעים, אך בו בזמן להיות זו שנאבקת לבד על מנת לעצור מיליארדים שעוברים ללא פיקוח ובקרה ושחלקם מגיעים גם לתנועות האיסלאמיות המסיתות כנגד מדינת ישראל וזכות קיומה, לארגוני פשיעה אלימים ומטורפים, ולעבריינים אכזריים שרוצחים קשישים, גברים ונשים, נערים וילדים ברחובות והורסים את חייהם של משפחות רבות ואת החברה הישראלית כולה. תודה לישי פרידמן ולC14 על התחקיר החשוב והבאת כל האמת לקדמת הבמה. עם ישראל היקר - תודה על התמיכה, האהבה והגיבוי שלכם, בזכותכם ולמענכם אמשיך בכל הכוח! 🇮🇱

May Golan מאי גולן

24,480 görüntüleme • 8 ay önce

חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים" ב-30 באוגוסט 2023, התראיין המטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל.) דן חלוץ באולפן אתר Ynet, ולהן תוכן הראיון: אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, שלום אדוני. בוקר טוב. דן חלוץ: בוקר טוב, אלכסנדרה. אלכסנדרה לוקש: טוב, יש לנו הרבה מאוד עניינים כמובן על הפרק, אבל הכל גם קשור להכל בסופו של דבר, ונתחיל באמת עם הסיפא של הדברים. שר הביטחון [יואב] גלנט, לא חדש עבור מי שמקשיב לחדשות בישראל, מי שמכיר את המערכת כמוך, כמה באמת זה מזכיר לך את החודשים שלפני מלחמת לבנון השנייה? דן חלוץ: אני מוטרד מהכיוון הזה של הצהרות. אנחנו למדנו בחיים שכשמצהירים ומצהירים ומצהירים, בסוף הגפרור יכול להיזרק והדלק יכול לבעור. הייתי מעדיף שהפתרון לבעיה הזו של האוהל [שהקים חיזבאללה בגבול ישראל], יינתן בדרך אחרת. אלכסנדרה לוקש: אבל זה רק האוהל, זה הרי, יש הרבה מאוד פרובוקציות וגם כנראה דחיפה איראנית, לפחות לפי מה שאנחנו שומעים. דן חלוץ: בסדר, יש דחיפה איראנית ויש הרבה פרובוקציות, ואנחנו צריכים להיות המבוגר האחראי הפעם. אני מציע את זה למדינת ישראל. אני חרד למדינת ישראל, לא לאיראנים ולא לחיזבאללה. אני בטוח שמדינת ישראל אם היא תחליט שזה מה שצריך לעשות, תעשה את זה טוב מאוד. אלכסנדרה לוקש: האמירות האלה, אתה אומר, רק מתדלקות את ההסלמה הפוטנציאלית, הן לא בולמות אותה כמו ש... דן חלוץ: הן אמורות לשרת כמה דברים. הן אמורות קודם כל להשפיע על האו"ם לעשות את עבודתו, ולא להיכנע לגחמות של ממשלת לבנון. הדבר השני, הן אמורות לאותת לצד השני, שימו לב, אנחנו מוכנים. הדבר השלישי, כפי שאמרתי, הן יכולות להדליק את האזור. אלכסנדרה לוקש: זה החשש שלך, שאמירה... של גלנט יכולה רק להדליק את ההזדמנות. דן חלוץ: לא, אני לא רוצה לומר שהאמירה הזו לבדה, אבל אני אומר דבר אחד, עוד לא נולד האוהל שבגללו כדאי לצאת למלחמה, גם אם היא תהיה מוצלחת, כי אין מלחמות מוצלחות. למדנו את זה. אלכסנדרה לוקש: אתה אומר אין מלחמות מוצלחות, ויש לנו כמה זיכרונות, לך יש בטח כמה זיכרונות ממלחמת לבנון השנייה. אנחנו מוכנים למלחמה? הרי יש כל מיני הצהרות, גם ישנות, גם נוכחיות, של אנשים במערכת הביטחונית, גם בדרג המדיני, שאומרים, אנחנו נחזיר את לבנון לתקופת האבן. יש לזה בסיס בכלל? דן חלוץ: אפשר להחזיר כל דבר לתקופה קודמת, אני מציע לא להתרברב, אחד, שתיים, לעשות ולא לדבר, אם רוצים לעשות. כי דיבורים בעלמא לא משרתים שום מטרה. אבל הדבר השלישי, לנסות לפתור את הדברים הללו בדרך אלטרנטיבית. אם יש כזאת. אם אין כזאת, צריך לפתור. מה שלא נפתר בשבוע הראשון, כשהוקם האוהל, קשה לתרץ אותו אחרי שלושה חודשים כשהאוהל כבר עומד. ולכן צריך למצוא דרך פתרון יותר נכונה, יותר ראויה, שמתאימה לבד של האוהל. אלכסנדרה לוקש: תראה, התחושה של [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה, וזה לא סוד, זה גם תחושה בקרב הרבה גורמים במדינה עצמה, אולי גם שלך, היא שהחברה הישראלית, וגם הצבא הישראלי, נמצא בתהליך התפוררות. יש פה לכך יסוד? דן חלוץ: לתחושה הזו יש בסיס. כל נקודה שנשים עליה את האצבע בחברה הישראלית היום, במדינת ישראל היום, היא נקודת תורפה. החברה הישראלית, הצבא הישראלי, מערכת החינוך הישראלית, הכלכלה הישראלית, יחסי החוץ של ישראל, כל דבר. אין דבר אחד שאפשר להגיד עליו שהוא תקין ומתנהל כמו שצריך. אלכסנדרה לוקש: בוא נשאר באמת בסיפור הצבאי, וליתר דיוק באירוע חיל האוויר. הרי נכון שבשבועיים האחרונים זה קצת פחות מדובר, ככה זה בסוף אוגוסט, אבל מדברים הרבה כבר על מבחן ספטמבר. על זה שהכשירות עלולה להיפגע ככל שאנחנו מעמיקים גם בספטמבר. איפה אנחנו נמצא את עצמנו באחד באוקטובר? דן חלוץ: אלכסנדרה, הדברים אינם קורים בין לילה. זה תהליך מדורג שלוקח זמן. בתחילת ספטמבר לא יהיה שינוי לעומת סוף אוגוסט, ובאמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים. הרעיון הכללי אומר שכשירותו של צה"ל תלך ותפחת ככל שמערך המתנדבים שמפסיקים שירות ילך ויגדל. ואני רואה את התופעה הזו, אני שומע עליה, אני חי אותה. התופעה הזו קיימת. היא תתרחב, אם הממשלה תלך למשל לכיוון של חוק גיוס לחרדים. חוק גיוס זה לא חוק גיוס, זה חוק אי גיוס הגדיר את זה, השר [מאיר] פורוש. אלכסנדרה לוקש: אנטי גיוס, אפילו יותר. דן חלוץ: אנטי גיוס. חוק כזה יעורר את המערכת, אנחנו כבר שומעים על מכתב השמיניסטים החדש שהולך לצאת לדרך. אנחנו חשים את מה שקורה. אלכסנדרה לוקש: אז על מי האחריות? דן חלוץ: האחריות היא רק על אחד. אחד בלבד, קוראים לו בנימין נתניהו. אלכסנדרה לוקש: מה הוא צריך לעשות? דן חלוץ: הוא צריך פשוט לעצור את החקיקה, הוא צריך להחזיר את המערכת ל[מצב] נורמל. Back to normal. Back to normal זה אומר, את כל מה שאתה רוצה להשיג, תעשה בדיון רחב, אמיתי, כנה, על מנת שנוכל להשיג משהו. אלכסנדרה לוקש: כי אחרת מה, ואני רגע, שוב, מתעכבת ורוצה שנחדד את הסיפור הצבאי. אחרת מה יקרה פה, נניח, אם תפרוץ מלחמה או עימות צבאי משמעותי אחרי החגים? דן חלוץ: אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, יותר אזרחים... דן חלוץ: יותר אזרחים ויותר חיילים. תראי, מה זה המושג שירות? המושג שירות זה לא אפס או אחד. זה תהליך הדרגתי ששוחק יכולות. שוחק יכולות, למשל, בגלל שביהודה ושומרון הגדודים נמצאים, במקום להתאמן למלחמה, הם מפזרים את המהומות שעושים אנשי הגבעות, הם מפזרים את הטרוריסטים ופוגעים בהם על מנת לטפל בטרור, והם לא מתאמנים למלחמה האמיתית שמדינת ישראל עלולה לעמוד בפניה. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אתה רואה שגם האירועים של הלאומנות היהודית ביהודה ושומרון שוחקים את הצבא? דן חלוץ: בוודאי. אתה צריך להשקיע יותר ויותר אנרגיה, יותר ויותר כוחות, הרבה יותר כוחות, שמענו רק לאחרונה, שמתגברים את הכוחות ביהודה ושומרון על מנת מה? על מנת להגן על פורעי החוק, שפורעים חוק ומאיצים את הטרור, ואנחנו צריכים לשרת את ההגנה שלהם. אלכסנדרה לוקש: טוענים גורמים שונים במערכת הפוליטית והמדינית. שאתה, דן חלוץ, לא רק אתה, אבל מייחסים גם לך, בעצם נותן מתנה לנסראללה, בעצם מעודד את הסרבנות, מעודד את אי הגיוס, מעודד אולי את העימות הצבאי הבא. אנחנו שומעים הרי שגם בלבנון מצטטים אותך. דן חלוץ: אני לא מעודד שום דבר, אני מעודד את ראש הממשלה [בנימין נתניהו] לרדת מהעץ הגבוה שהוא טיפס עליו לפני שהוא ייפול ממנו, כדאי לו לרדת ממנו. אלכסנדרה לוקש: אבל אולי גם אנשי חיל האוויר עלו וטיפסו על עץ. דן חלוץ: תזכרי שאנשי חיל האוויר שהפסיקו את התנדבותם הם קודם כל אזרחי מדינת ישראל. אזרח זה תפקיד ראשון במעלה, תפקידם הצבאי הוא השני במעלה ולא הפוך. וכל מי שמצפה שהם ימשיכו וינהגו כאילו לא קרה דבר, קרה דבר. החוזה הופר. מה הופר בחוזה? חתמו הסכם עם מדינה דמוקרטית, והם רואים לנגד עיניהם איך נוצרת כאן דיקטטורה. אלכסנדרה לוקש: תראה, אני לא היה הראשונה ששואלת אותך, כמובן על סיפור ההתנתקות, הרי שם גם נפל דבר מבחינת גורמים רבים, ואז קראת להם סרבנים. מה השתנה? דן חלוץ: את לא תהיי הראשונה, גם לא תהיי אחרונה, וההבדל המהותי בין ההתנתקות לבין היום, הוא שאז הייתה החלטה מדינית-פוליטית, והיום לא מדובר בהחלטה מדינית-פוליטית, היום מדובר בשינוי מבנה משטרי של מדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: עבור הרבה אנשים זה היה שבר, שבר משמעותי מאוד. קריעה מוחלטת, אתה יודע, אתה קורא לזה מדיני, אבל גם מבחינתם החוזה הופר כשפינו אנשים מביתם. דן חלוץ: ליבי, ליבי, עם כל מפוני גוש קטיף. אני לא, לא, זר לתחושות של האנשים שם. יחד עם זאת, ההשוואה אינה במקומה. סרבנות של חיילי חובה היא דבר אחד, וסרבנות שמייחסים, המילה סרבנות היא לא נכונה, הפסקת התנדבות של מילואימניקים שעברו את גיל השירות, היא דבר אחר לחלוטין. לחלוטין. וזה גם סוג אחר. אלכסנדרה לוקש: וזה לא פותח פתח, שבהחלטה מדינית אולי של ממשלה אחרת, אנשי מילואים, שכמו שאתה אומר, מתנדבים, ועברו את גיל השירות, שהם מצד אחר, יחליטו גם, לנו זה לא מתאים, אנחנו מפסיקים להתנדב. דן חלוץ: לא ולא. אני אגיד לך למה לא. אותה ממשלה, עם אותו ראש ממשלה, מכהנת למעט שנה אחת, בחמש עשרה שנים האחרונות, הרבה מההחלטות שהתקבלו לא מצאו חן בעיני חלק מהאנשים ששייכים לכאורה למחנה אחר. הם לא במחנה אחר, הם במחנה של עם ישראל. ואף אחד לא העז, לא העלה על דל דעתו לעשות מעשה שכזה, להפסיק התנדבות. לא. המשיכו ושרתו כרגיל. גם אם היו חלוקים על העמדות הפוליטיות של מקבל ההחלטות, ולכן זה לא קשור לפוליטיקה, זה קשור לשינוי המבנה, המשטרי במדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: אוקיי, טוב, אנחנו רוצים לגעת איתך בעוד נושא, וזה הנושא הסעודי, ואתמול לפי ה"וול סטריט ג'ורנל" נרשמת כנראה עוד איזושהי התקדמות בהתכנות לסוג של הסכם או נורמליזציה עם סעודיה. כמה אתה אופטימי? דן חלוץ: זה לא עניין של אופטימיות. אני אתמוך בכל מהלך שיביא להסדרים של שלום עם כל מדינה שאין לנו הסדר של שלום איתה. יחד עם זאת, צריך לוודא שאנחנו, מדינת ישראל, לא נשלם מחיר מעבר להיגיון. מה המחיר, למשל? אמצעי לחימה מתקדמים מאוד. שתיים, יכולת העשרת אורניום על אדמת סעודיה. אלכסנדרה לוקש: אומרים גורמים מסוימים, כולל שרים מסוימים בממשלה הזאת, שאם סעודיה לא תקבל את הגרעין שלה מארה״ב, היא תקבל אותו מסין או מגורמים עוינים אחרים, ומוטב לנו, לכן גם לישראל, שזה יהיה בצורה הזאת. דן חלוץ: אמירה, זה בסדר גמור, על מנת לתרץ הסכמה, לתת לסעודים יכולת העשרה, הם יתרצו את זה באמירה כזו. אני לא מקבל. אין לי שום סיבה לקבל את זה, כי לא שמעתי את האמריקאים אומרים את זה. צריך לזכור, בסופו של דבר לאמריקאים יש את האינטרס האמריקאי, האינטרס הישראלי קיים, אבל הוא לא המהות. המהות האמריקאית היא להגיע לזה שקודם כל הנפט יסחר בעולם בדולרים, ולא ביואן. זה הדבר הראשון. אלכסנדרה לוקש: בישראל יש בכלל סיי [השפעה], אתה אומר, הקו האדום, ואנחנו מבינים את זה, הקו האדום של ישראל זה אמצעי לחימה מתקדמים ואורניום מועשר בסעודיה, אבל לישראל יש בכלל את הסיי [השפעה] מול ארצות הברית, בטח בעידן הנוכחי, ביחסים בין הממשלים, להכתיב לארצות הברית? דן חלוץ: הנה נתת תשובה למה צריך מערכת יחסים טובה עם ארה״ב. אלכסנדרה לוקש: אבל כרגע... דן חלוץ: על מנת שאין לנו סיי [השפעה] לדעתי הסיי [השפעה] שלנו מוגבל, אבל זה לא חשוב אם יש לנו סיי [השפעה] או אין לנו סיי [השפעה], חשוב שנאמר את עמדתנו. ועמדתנו צריכה להיות התנגדות נחרצת ליכולת העשרת... אלכסנדרה לוקש: ואתה לא בטוח שההתנגדות הנחרצת הזאת נשמעת כשלמשל השר [רון] דרמר מדבר עם גורמים בבית הלבן? דן חלוץ: לא, אני לא בטוח. מה לעשות שכל הדיון בינינו לבין מי שמנהל היום את מדינת ישראל הוא דיון של אמון. אין אמון בשום החלטה שמתקבלת. אין אמון בשום אמירה שנאמרת. אלכסנדרה לוקש: זה מסכן אבל את ביטחון ישראל, זה שלא מושמעת התנגדות נחרצת, וזה שאולי באמת סעודה תקבל את הכלי ה... דן חלוץ: אני אגיד לך את מה זה מסכן. זה מסכן את עניין מרוץ החימוש במזרח התיכון. אם סעודיה תקבל יכולת כזו, גם המצרים ירצו יכולת כזו, גם הטורקים ירצו יכולת כזו, גם הירדנים יבקשו לסדר לעצמם כורים גרעיניים לצורכי אנרגיה. יכול להיות פה תהליך אסקלטיבי שאנחנו יודעים את ההתחלה שלו, ואנחנו לא יודעים את הסוף שלו. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אם אנחנו נאפשר את הגרעין לסעודיה, אנחנו עלולים לקבל מדינות מגורענות פה לידינו, שכנות שלנו. דן חלוץ: נקבל גרעינים בכל מדינה. יכולים לקבל. אלכסנדרה לוקש: ממש לקראת הסיום, דיברנו על מלחמת לבנון השנייה, ואני רוצה להחזיר אותך למלחמת יום כיפור, שגם אותה אתה מכיר היטב, ושאלתי אותך אם יש איזושהי תחושה של דמיון או דז'ה וו לתקופה של מלחמת לבנון, אבל יש גם זיכרונות ממלחמת יום כיפור בתקופה הזאת? דן חלוץ: תראי, בעוד חודש ושבוע, אנחנו מציינים 50 שנה למלחמת יום כיפור, אני עם מלחמת יום כיפור שירתתי בטייסת ששילמה את המחיר הכי גבוה בחיל האוויר, בנפגעים ושבויים. ואין ספק שהזיכרונות צפים. הם קיימים כל יום, אבל הם צפים במיוחד כשמגיעים לתאריך. הדבר היחיד שמטריד אותי הוא שבמלחמת יום כיפור הרגשתי יותר בטוח מאשר אני מרגיש כיום. כי אז ידענו מי אויב. הוא היה ברור, הוא היה מובהק, זה היה הצד השני, זה היה אויב. היום זה לא אויב, אנחנו נלחמים בעצמנו. ומלחמה עצמית היא דבר נורא. כי אתה מכרסם את היסודות שעליהם בנויה החברה הישראלית. אז לא כרסמנו את היסוד החברתי הישראלי. אלכסנדרה לוקש: זאת הייתה מלחמת הקיום האחרונה של ישראל, וזאת הנוכחית? דן חלוץ: זאת מלחמת קיום הרבה יותר מהותית, כי אנחנו פוגעים פה בדבר הבסיסי ביותר, וזה הלכידות החברתית של מדינת ישראל. כמובן ששותפים לזה הרבה גורמים, זה לא רק העניין הצבאי, העניין החברתי והעניין הביטחוני. אנחנו רואים את האמירה ששמעתי קודם בשולי הכניסה שלי, את קטי שיטרית. אלכסנדרה לוקש: עוד מעט נדבר איתה כאן בשידור. דן חלוץ: מה שהיא אמרה מטריד אותי מאוד. מטריד אותי מאוד. כי אנחנו לא רוצים לכפות על החרדים שירות צבאי. אנחנו רוצים שהם ישרתו את מדינת ישראל שירות כלשהו, ולא יהיו תלויים על צווארה של מדינת ישראל בלי תמורה. אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, תודה רבה על הדברים האלה הבוקר, תודה. דן חלוץ: תודה לך. סימוכין:

חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים" ב-30 באוגוסט 2023, התראיין המטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל.) דן חלוץ באולפן אתר Ynet, ולהן תוכן הראיון: אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, שלום אדוני. בוקר טוב. דן חלוץ: בוקר טוב, אלכסנדרה. אלכסנדרה לוקש: טוב, יש לנו הרבה מאוד עניינים כמובן על הפרק, אבל הכל גם קשור להכל בסופו של דבר, ונתחיל באמת עם הסיפא של הדברים. שר הביטחון [יואב] גלנט, לא חדש עבור מי שמקשיב לחדשות בישראל, מי שמכיר את המערכת כמוך, כמה באמת זה מזכיר לך את החודשים שלפני מלחמת לבנון השנייה? דן חלוץ: אני מוטרד מהכיוון הזה של הצהרות. אנחנו למדנו בחיים שכשמצהירים ומצהירים ומצהירים, בסוף הגפרור יכול להיזרק והדלק יכול לבעור. הייתי מעדיף שהפתרון לבעיה הזו של האוהל [שהקים חיזבאללה בגבול ישראל], יינתן בדרך אחרת. אלכסנדרה לוקש: אבל זה רק האוהל, זה הרי, יש הרבה מאוד פרובוקציות וגם כנראה דחיפה איראנית, לפחות לפי מה שאנחנו שומעים. דן חלוץ: בסדר, יש דחיפה איראנית ויש הרבה פרובוקציות, ואנחנו צריכים להיות המבוגר האחראי הפעם. אני מציע את זה למדינת ישראל. אני חרד למדינת ישראל, לא לאיראנים ולא לחיזבאללה. אני בטוח שמדינת ישראל אם היא תחליט שזה מה שצריך לעשות, תעשה את זה טוב מאוד. אלכסנדרה לוקש: האמירות האלה, אתה אומר, רק מתדלקות את ההסלמה הפוטנציאלית, הן לא בולמות אותה כמו ש... דן חלוץ: הן אמורות לשרת כמה דברים. הן אמורות קודם כל להשפיע על האו"ם לעשות את עבודתו, ולא להיכנע לגחמות של ממשלת לבנון. הדבר השני, הן אמורות לאותת לצד השני, שימו לב, אנחנו מוכנים. הדבר השלישי, כפי שאמרתי, הן יכולות להדליק את האזור. אלכסנדרה לוקש: זה החשש שלך, שאמירה... של גלנט יכולה רק להדליק את ההזדמנות. דן חלוץ: לא, אני לא רוצה לומר שהאמירה הזו לבדה, אבל אני אומר דבר אחד, עוד לא נולד האוהל שבגללו כדאי לצאת למלחמה, גם אם היא תהיה מוצלחת, כי אין מלחמות מוצלחות. למדנו את זה. אלכסנדרה לוקש: אתה אומר אין מלחמות מוצלחות, ויש לנו כמה זיכרונות, לך יש בטח כמה זיכרונות ממלחמת לבנון השנייה. אנחנו מוכנים למלחמה? הרי יש כל מיני הצהרות, גם ישנות, גם נוכחיות, של אנשים במערכת הביטחונית, גם בדרג המדיני, שאומרים, אנחנו נחזיר את לבנון לתקופת האבן. יש לזה בסיס בכלל? דן חלוץ: אפשר להחזיר כל דבר לתקופה קודמת, אני מציע לא להתרברב, אחד, שתיים, לעשות ולא לדבר, אם רוצים לעשות. כי דיבורים בעלמא לא משרתים שום מטרה. אבל הדבר השלישי, לנסות לפתור את הדברים הללו בדרך אלטרנטיבית. אם יש כזאת. אם אין כזאת, צריך לפתור. מה שלא נפתר בשבוע הראשון, כשהוקם האוהל, קשה לתרץ אותו אחרי שלושה חודשים כשהאוהל כבר עומד. ולכן צריך למצוא דרך פתרון יותר נכונה, יותר ראויה, שמתאימה לבד של האוהל. אלכסנדרה לוקש: תראה, התחושה של [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה, וזה לא סוד, זה גם תחושה בקרב הרבה גורמים במדינה עצמה, אולי גם שלך, היא שהחברה הישראלית, וגם הצבא הישראלי, נמצא בתהליך התפוררות. יש פה לכך יסוד? דן חלוץ: לתחושה הזו יש בסיס. כל נקודה שנשים עליה את האצבע בחברה הישראלית היום, במדינת ישראל היום, היא נקודת תורפה. החברה הישראלית, הצבא הישראלי, מערכת החינוך הישראלית, הכלכלה הישראלית, יחסי החוץ של ישראל, כל דבר. אין דבר אחד שאפשר להגיד עליו שהוא תקין ומתנהל כמו שצריך. אלכסנדרה לוקש: בוא נשאר באמת בסיפור הצבאי, וליתר דיוק באירוע חיל האוויר. הרי נכון שבשבועיים האחרונים זה קצת פחות מדובר, ככה זה בסוף אוגוסט, אבל מדברים הרבה כבר על מבחן ספטמבר. על זה שהכשירות עלולה להיפגע ככל שאנחנו מעמיקים גם בספטמבר. איפה אנחנו נמצא את עצמנו באחד באוקטובר? דן חלוץ: אלכסנדרה, הדברים אינם קורים בין לילה. זה תהליך מדורג שלוקח זמן. בתחילת ספטמבר לא יהיה שינוי לעומת סוף אוגוסט, ובאמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים. הרעיון הכללי אומר שכשירותו של צה"ל תלך ותפחת ככל שמערך המתנדבים שמפסיקים שירות ילך ויגדל. ואני רואה את התופעה הזו, אני שומע עליה, אני חי אותה. התופעה הזו קיימת. היא תתרחב, אם הממשלה תלך למשל לכיוון של חוק גיוס לחרדים. חוק גיוס זה לא חוק גיוס, זה חוק אי גיוס הגדיר את זה, השר [מאיר] פורוש. אלכסנדרה לוקש: אנטי גיוס, אפילו יותר. דן חלוץ: אנטי גיוס. חוק כזה יעורר את המערכת, אנחנו כבר שומעים על מכתב השמיניסטים החדש שהולך לצאת לדרך. אנחנו חשים את מה שקורה. אלכסנדרה לוקש: אז על מי האחריות? דן חלוץ: האחריות היא רק על אחד. אחד בלבד, קוראים לו בנימין נתניהו. אלכסנדרה לוקש: מה הוא צריך לעשות? דן חלוץ: הוא צריך פשוט לעצור את החקיקה, הוא צריך להחזיר את המערכת ל[מצב] נורמל. Back to normal. Back to normal זה אומר, את כל מה שאתה רוצה להשיג, תעשה בדיון רחב, אמיתי, כנה, על מנת שנוכל להשיג משהו. אלכסנדרה לוקש: כי אחרת מה, ואני רגע, שוב, מתעכבת ורוצה שנחדד את הסיפור הצבאי. אחרת מה יקרה פה, נניח, אם תפרוץ מלחמה או עימות צבאי משמעותי אחרי החגים? דן חלוץ: אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, יותר אזרחים... דן חלוץ: יותר אזרחים ויותר חיילים. תראי, מה זה המושג שירות? המושג שירות זה לא אפס או אחד. זה תהליך הדרגתי ששוחק יכולות. שוחק יכולות, למשל, בגלל שביהודה ושומרון הגדודים נמצאים, במקום להתאמן למלחמה, הם מפזרים את המהומות שעושים אנשי הגבעות, הם מפזרים את הטרוריסטים ופוגעים בהם על מנת לטפל בטרור, והם לא מתאמנים למלחמה האמיתית שמדינת ישראל עלולה לעמוד בפניה. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אתה רואה שגם האירועים של הלאומנות היהודית ביהודה ושומרון שוחקים את הצבא? דן חלוץ: בוודאי. אתה צריך להשקיע יותר ויותר אנרגיה, יותר ויותר כוחות, הרבה יותר כוחות, שמענו רק לאחרונה, שמתגברים את הכוחות ביהודה ושומרון על מנת מה? על מנת להגן על פורעי החוק, שפורעים חוק ומאיצים את הטרור, ואנחנו צריכים לשרת את ההגנה שלהם. אלכסנדרה לוקש: טוענים גורמים שונים במערכת הפוליטית והמדינית. שאתה, דן חלוץ, לא רק אתה, אבל מייחסים גם לך, בעצם נותן מתנה לנסראללה, בעצם מעודד את הסרבנות, מעודד את אי הגיוס, מעודד אולי את העימות הצבאי הבא. אנחנו שומעים הרי שגם בלבנון מצטטים אותך. דן חלוץ: אני לא מעודד שום דבר, אני מעודד את ראש הממשלה [בנימין נתניהו] לרדת מהעץ הגבוה שהוא טיפס עליו לפני שהוא ייפול ממנו, כדאי לו לרדת ממנו. אלכסנדרה לוקש: אבל אולי גם אנשי חיל האוויר עלו וטיפסו על עץ. דן חלוץ: תזכרי שאנשי חיל האוויר שהפסיקו את התנדבותם הם קודם כל אזרחי מדינת ישראל. אזרח זה תפקיד ראשון במעלה, תפקידם הצבאי הוא השני במעלה ולא הפוך. וכל מי שמצפה שהם ימשיכו וינהגו כאילו לא קרה דבר, קרה דבר. החוזה הופר. מה הופר בחוזה? חתמו הסכם עם מדינה דמוקרטית, והם רואים לנגד עיניהם איך נוצרת כאן דיקטטורה. אלכסנדרה לוקש: תראה, אני לא היה הראשונה ששואלת אותך, כמובן על סיפור ההתנתקות, הרי שם גם נפל דבר מבחינת גורמים רבים, ואז קראת להם סרבנים. מה השתנה? דן חלוץ: את לא תהיי הראשונה, גם לא תהיי אחרונה, וההבדל המהותי בין ההתנתקות לבין היום, הוא שאז הייתה החלטה מדינית-פוליטית, והיום לא מדובר בהחלטה מדינית-פוליטית, היום מדובר בשינוי מבנה משטרי של מדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: עבור הרבה אנשים זה היה שבר, שבר משמעותי מאוד. קריעה מוחלטת, אתה יודע, אתה קורא לזה מדיני, אבל גם מבחינתם החוזה הופר כשפינו אנשים מביתם. דן חלוץ: ליבי, ליבי, עם כל מפוני גוש קטיף. אני לא, לא, זר לתחושות של האנשים שם. יחד עם זאת, ההשוואה אינה במקומה. סרבנות של חיילי חובה היא דבר אחד, וסרבנות שמייחסים, המילה סרבנות היא לא נכונה, הפסקת התנדבות של מילואימניקים שעברו את גיל השירות, היא דבר אחר לחלוטין. לחלוטין. וזה גם סוג אחר. אלכסנדרה לוקש: וזה לא פותח פתח, שבהחלטה מדינית אולי של ממשלה אחרת, אנשי מילואים, שכמו שאתה אומר, מתנדבים, ועברו את גיל השירות, שהם מצד אחר, יחליטו גם, לנו זה לא מתאים, אנחנו מפסיקים להתנדב. דן חלוץ: לא ולא. אני אגיד לך למה לא. אותה ממשלה, עם אותו ראש ממשלה, מכהנת למעט שנה אחת, בחמש עשרה שנים האחרונות, הרבה מההחלטות שהתקבלו לא מצאו חן בעיני חלק מהאנשים ששייכים לכאורה למחנה אחר. הם לא במחנה אחר, הם במחנה של עם ישראל. ואף אחד לא העז, לא העלה על דל דעתו לעשות מעשה שכזה, להפסיק התנדבות. לא. המשיכו ושרתו כרגיל. גם אם היו חלוקים על העמדות הפוליטיות של מקבל ההחלטות, ולכן זה לא קשור לפוליטיקה, זה קשור לשינוי המבנה, המשטרי במדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: אוקיי, טוב, אנחנו רוצים לגעת איתך בעוד נושא, וזה הנושא הסעודי, ואתמול לפי ה"וול סטריט ג'ורנל" נרשמת כנראה עוד איזושהי התקדמות בהתכנות לסוג של הסכם או נורמליזציה עם סעודיה. כמה אתה אופטימי? דן חלוץ: זה לא עניין של אופטימיות. אני אתמוך בכל מהלך שיביא להסדרים של שלום עם כל מדינה שאין לנו הסדר של שלום איתה. יחד עם זאת, צריך לוודא שאנחנו, מדינת ישראל, לא נשלם מחיר מעבר להיגיון. מה המחיר, למשל? אמצעי לחימה מתקדמים מאוד. שתיים, יכולת העשרת אורניום על אדמת סעודיה. אלכסנדרה לוקש: אומרים גורמים מסוימים, כולל שרים מסוימים בממשלה הזאת, שאם סעודיה לא תקבל את הגרעין שלה מארה״ב, היא תקבל אותו מסין או מגורמים עוינים אחרים, ומוטב לנו, לכן גם לישראל, שזה יהיה בצורה הזאת. דן חלוץ: אמירה, זה בסדר גמור, על מנת לתרץ הסכמה, לתת לסעודים יכולת העשרה, הם יתרצו את זה באמירה כזו. אני לא מקבל. אין לי שום סיבה לקבל את זה, כי לא שמעתי את האמריקאים אומרים את זה. צריך לזכור, בסופו של דבר לאמריקאים יש את האינטרס האמריקאי, האינטרס הישראלי קיים, אבל הוא לא המהות. המהות האמריקאית היא להגיע לזה שקודם כל הנפט יסחר בעולם בדולרים, ולא ביואן. זה הדבר הראשון. אלכסנדרה לוקש: בישראל יש בכלל סיי [השפעה], אתה אומר, הקו האדום, ואנחנו מבינים את זה, הקו האדום של ישראל זה אמצעי לחימה מתקדמים ואורניום מועשר בסעודיה, אבל לישראל יש בכלל את הסיי [השפעה] מול ארצות הברית, בטח בעידן הנוכחי, ביחסים בין הממשלים, להכתיב לארצות הברית? דן חלוץ: הנה נתת תשובה למה צריך מערכת יחסים טובה עם ארה״ב. אלכסנדרה לוקש: אבל כרגע... דן חלוץ: על מנת שאין לנו סיי [השפעה] לדעתי הסיי [השפעה] שלנו מוגבל, אבל זה לא חשוב אם יש לנו סיי [השפעה] או אין לנו סיי [השפעה], חשוב שנאמר את עמדתנו. ועמדתנו צריכה להיות התנגדות נחרצת ליכולת העשרת... אלכסנדרה לוקש: ואתה לא בטוח שההתנגדות הנחרצת הזאת נשמעת כשלמשל השר [רון] דרמר מדבר עם גורמים בבית הלבן? דן חלוץ: לא, אני לא בטוח. מה לעשות שכל הדיון בינינו לבין מי שמנהל היום את מדינת ישראל הוא דיון של אמון. אין אמון בשום החלטה שמתקבלת. אין אמון בשום אמירה שנאמרת. אלכסנדרה לוקש: זה מסכן אבל את ביטחון ישראל, זה שלא מושמעת התנגדות נחרצת, וזה שאולי באמת סעודה תקבל את הכלי ה... דן חלוץ: אני אגיד לך את מה זה מסכן. זה מסכן את עניין מרוץ החימוש במזרח התיכון. אם סעודיה תקבל יכולת כזו, גם המצרים ירצו יכולת כזו, גם הטורקים ירצו יכולת כזו, גם הירדנים יבקשו לסדר לעצמם כורים גרעיניים לצורכי אנרגיה. יכול להיות פה תהליך אסקלטיבי שאנחנו יודעים את ההתחלה שלו, ואנחנו לא יודעים את הסוף שלו. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אם אנחנו נאפשר את הגרעין לסעודיה, אנחנו עלולים לקבל מדינות מגורענות פה לידינו, שכנות שלנו. דן חלוץ: נקבל גרעינים בכל מדינה. יכולים לקבל. אלכסנדרה לוקש: ממש לקראת הסיום, דיברנו על מלחמת לבנון השנייה, ואני רוצה להחזיר אותך למלחמת יום כיפור, שגם אותה אתה מכיר היטב, ושאלתי אותך אם יש איזושהי תחושה של דמיון או דז'ה וו לתקופה של מלחמת לבנון, אבל יש גם זיכרונות ממלחמת יום כיפור בתקופה הזאת? דן חלוץ: תראי, בעוד חודש ושבוע, אנחנו מציינים 50 שנה למלחמת יום כיפור, אני עם מלחמת יום כיפור שירתתי בטייסת ששילמה את המחיר הכי גבוה בחיל האוויר, בנפגעים ושבויים. ואין ספק שהזיכרונות צפים. הם קיימים כל יום, אבל הם צפים במיוחד כשמגיעים לתאריך. הדבר היחיד שמטריד אותי הוא שבמלחמת יום כיפור הרגשתי יותר בטוח מאשר אני מרגיש כיום. כי אז ידענו מי אויב. הוא היה ברור, הוא היה מובהק, זה היה הצד השני, זה היה אויב. היום זה לא אויב, אנחנו נלחמים בעצמנו. ומלחמה עצמית היא דבר נורא. כי אתה מכרסם את היסודות שעליהם בנויה החברה הישראלית. אז לא כרסמנו את היסוד החברתי הישראלי. אלכסנדרה לוקש: זאת הייתה מלחמת הקיום האחרונה של ישראל, וזאת הנוכחית? דן חלוץ: זאת מלחמת קיום הרבה יותר מהותית, כי אנחנו פוגעים פה בדבר הבסיסי ביותר, וזה הלכידות החברתית של מדינת ישראל. כמובן ששותפים לזה הרבה גורמים, זה לא רק העניין הצבאי, העניין החברתי והעניין הביטחוני. אנחנו רואים את האמירה ששמעתי קודם בשולי הכניסה שלי, את קטי שיטרית. אלכסנדרה לוקש: עוד מעט נדבר איתה כאן בשידור. דן חלוץ: מה שהיא אמרה מטריד אותי מאוד. מטריד אותי מאוד. כי אנחנו לא רוצים לכפות על החרדים שירות צבאי. אנחנו רוצים שהם ישרתו את מדינת ישראל שירות כלשהו, ולא יהיו תלויים על צווארה של מדינת ישראל בלי תמורה. אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, תודה רבה על הדברים האלה הבוקר, תודה. דן חלוץ: תודה לך. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

19,806 görüntüleme • 1 yıl önce

תמיר פרדו: "[מה שהממשלה] הייתה צריכה לעשות ביום הראשון, ב-8 באוקטובר [2023], זה לבצע מהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך; אתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ומנסה לצמצם ככל שניתן את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך" ב-19 בספטמבר 2024, פורסם במסגרת פודקאסט "אפרכסת" ראיון שערך אמיר אורן עם תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, ולהלן קטע מדבריו: תמיר פרדו: עכשיו אני מגיע לסיפור הנוכחי ואני לא אהיה... אמיר אורן: חנה בבלי [שהייתה סמל של נימוסים, איפוק ותרבות]. תמיר פרדו: חנה בבלי. כשאני ראיתי את הסרט לפני יומיים... אמיר אורן: המנהרה? [המנהרה בה הוחזקו שישה חטופים ישראלים שהוצאו להורג בידי חמאס] תמיר פרדו: של המאורה הזאת. זו לא מנהרה. מנהרה, יש לזה תמיד אספקטים. לוקח... אמיר אורן: את המחילה. כן. תמיר פרדו: את המחילה הזאת. זה הזכיר לי את השואה. אימא שלי ניצולת שואה. אמיר אורן: היא הייתה במחנה? בבלגרד? תמיר פרדו: לא, היא הסתתרה, אבל היא איבדה את כל המשפחה שלה. והסתכלתי על המקום הזה ואמרתי לעצמי, נזכרתי שהיה איזה ראש ממשלה ישראלי [בנימין נתניהו], לא לפני הרבה שנים, שבא בטענות לבנות הברית: למה [במלחמת העולם השנייה] הם לא הפציצו את מסילת הברזל לאושוויץ? כי אם הם היו עושים את זה [הם] היו מונעים לפחות את הרצח של יהודי הונגריה. ואמרתי לעצמי, הטענות היו ל[ראש ממשלת בריטניה וינסטון] צ'רצ'יל ו[לנשיא ארה"ב פרנקלין דלאנו] רוזוולט, שזה היו בנות הברית, כי הם היו היחידים שיכולים לעשות את הדבר הזה, והיה להם חיל אוויר לעשות את זה, והם לא נשאו באחריות לשואה של יהודי אירופה. ומי שנשא באחריות לאותם 250 חטופים שנחטפו רק בגלל זה ש[אנחנו] ישנו בשמירה, והמחדל הנוראי של מדינת ישראל. זו ממשלת ישראל שיכולה לשחרר אותם. היא לא צריכה להפציץ רכבות, אלא רק לעצור את המלחמה ולאפשר את שובם הביתה, לא טרחה לעשות את זה. בעיניי זה הדבר הכי נורא. זה כתם מוסרי, זה כתם על היהדות. זה לא יהדות. אני חילוני, לא ככה גדלתי, לא ככה חינכו אותי. וכן, כאשר חס וחלילה יחטפו לך את הילדים כנופיה רצחנית ותגיד [ש] היא מבקשת כופר, ואתה יכול לשלם את הכופר – אני לא מעלה בדעתי שאתה לא תשלם אותו. ואתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ואתה מנסה לצמצם עד כמה שאתה יכול את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך. ממשלת ישראל מנסה לנהל עם ארגון רצח משא ומתן – זה הטירוף הכי גדול עלי אדמות. [מנהיג חמאס בעזה יחיא] סינוואר כמנהיג ארגון רצח אמר ביום הראשון [7 באוקטובר 2023], עוד לפני שהתחיל התמרון: תחזירו לי את כל המחבלים, הנבלות האלה, ותקבלו את החטופים שלכם. וישראל בחרה בנקמה. וישראל שידעה שלא ניתן לשחרר חטופים על ידי מהלך צבאי, אלא מעט מאוד, וישראל שידעה שכל הפצצה של חיל האוויר כשאתה לא יודע איפה הם נמצאים יכולה גם להרוג חטופים, וישראל שידעה שהיא הורגת מחבלים במקום אחד, אם בן משפחה אחר שומר באותו יום על חטופים – כנראה זה סופם של החטופים. את כל זה ממשלת ישראל ידעה, וזה לא הטריד אותה, והיא פתחה בקמפיין של שכנוע של אזרחי מדינת ישראל על שטויות כמו ניצחון מוחלט, על עמידה איתנה – כאשר כל מה שהייתה צריכה לעשות ביום הראשון, בשמיני לאוקטובר [2023], זה לבצע את המהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך. אמיר אורן: מה שאתה אומר מוחץ ומשכנע גם ברמה הערכית וגם המבצעית, כלומר חוסר היכולת לעשות משהו אחר. אבל זה מתעלם מהפוליטיקה המעשית: שאחרי שחטפת מכה כזו, אתה לא יכול להודות בתבוסה. אתה, הדרג הפוליטי, וסביר שאתה תשקע יותר בחולות רק כדי להימלט מאות הקין של המפסידן שבגללו 1200–1400 ישראלים נרצחו. במקביל [לאמירה] שלך, בשואת יהודי הנגב. תמיר פרדו: בשביל זה צריך הנהגה. צריך מנהיג שיש לו אומץ, שהוא לא פחדן, שהוא מבין שהוא יצטרך להסתכל במראה, וברגע שהוא יחזיר את החטופים, הצעד הבא שלו זה היה לשים את המפתחות על השולחן, ולהגיד: כשלתי. זה המשמרת שלי. ואין לי ספק שראש הממשלה הזה [בנימין נתניהו] לא אשם במה שקרה משש וחצי בבוקר ביום השביעי לאוקטובר [2023]. זה אחריות מלאה של צה"ל. מה שקרה עד אותו רגע, יש לו מה שנקרא נתח מאוד מכובד. אבל בקטע של השישי, שביעי באוקטובר [2023], זה לא אחריות שלו, זה אחריות של הצבא. של צבא ההגנה לישראל, לצערי הרב. סימוכין:

תמיר פרדו: "[מה שהממשלה] הייתה צריכה לעשות ביום הראשון, ב-8 באוקטובר [2023], זה לבצע מהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך; אתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ומנסה לצמצם ככל שניתן את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך" ב-19 בספטמבר 2024, פורסם במסגרת פודקאסט "אפרכסת" ראיון שערך אמיר אורן עם תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, ולהלן קטע מדבריו: תמיר פרדו: עכשיו אני מגיע לסיפור הנוכחי ואני לא אהיה... אמיר אורן: חנה בבלי [שהייתה סמל של נימוסים, איפוק ותרבות]. תמיר פרדו: חנה בבלי. כשאני ראיתי את הסרט לפני יומיים... אמיר אורן: המנהרה? [המנהרה בה הוחזקו שישה חטופים ישראלים שהוצאו להורג בידי חמאס] תמיר פרדו: של המאורה הזאת. זו לא מנהרה. מנהרה, יש לזה תמיד אספקטים. לוקח... אמיר אורן: את המחילה. כן. תמיר פרדו: את המחילה הזאת. זה הזכיר לי את השואה. אימא שלי ניצולת שואה. אמיר אורן: היא הייתה במחנה? בבלגרד? תמיר פרדו: לא, היא הסתתרה, אבל היא איבדה את כל המשפחה שלה. והסתכלתי על המקום הזה ואמרתי לעצמי, נזכרתי שהיה איזה ראש ממשלה ישראלי [בנימין נתניהו], לא לפני הרבה שנים, שבא בטענות לבנות הברית: למה [במלחמת העולם השנייה] הם לא הפציצו את מסילת הברזל לאושוויץ? כי אם הם היו עושים את זה [הם] היו מונעים לפחות את הרצח של יהודי הונגריה. ואמרתי לעצמי, הטענות היו ל[ראש ממשלת בריטניה וינסטון] צ'רצ'יל ו[לנשיא ארה"ב פרנקלין דלאנו] רוזוולט, שזה היו בנות הברית, כי הם היו היחידים שיכולים לעשות את הדבר הזה, והיה להם חיל אוויר לעשות את זה, והם לא נשאו באחריות לשואה של יהודי אירופה. ומי שנשא באחריות לאותם 250 חטופים שנחטפו רק בגלל זה ש[אנחנו] ישנו בשמירה, והמחדל הנוראי של מדינת ישראל. זו ממשלת ישראל שיכולה לשחרר אותם. היא לא צריכה להפציץ רכבות, אלא רק לעצור את המלחמה ולאפשר את שובם הביתה, לא טרחה לעשות את זה. בעיניי זה הדבר הכי נורא. זה כתם מוסרי, זה כתם על היהדות. זה לא יהדות. אני חילוני, לא ככה גדלתי, לא ככה חינכו אותי. וכן, כאשר חס וחלילה יחטפו לך את הילדים כנופיה רצחנית ותגיד [ש] היא מבקשת כופר, ואתה יכול לשלם את הכופר – אני לא מעלה בדעתי שאתה לא תשלם אותו. ואתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ואתה מנסה לצמצם עד כמה שאתה יכול את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך. ממשלת ישראל מנסה לנהל עם ארגון רצח משא ומתן – זה הטירוף הכי גדול עלי אדמות. [מנהיג חמאס בעזה יחיא] סינוואר כמנהיג ארגון רצח אמר ביום הראשון [7 באוקטובר 2023], עוד לפני שהתחיל התמרון: תחזירו לי את כל המחבלים, הנבלות האלה, ותקבלו את החטופים שלכם. וישראל בחרה בנקמה. וישראל שידעה שלא ניתן לשחרר חטופים על ידי מהלך צבאי, אלא מעט מאוד, וישראל שידעה שכל הפצצה של חיל האוויר כשאתה לא יודע איפה הם נמצאים יכולה גם להרוג חטופים, וישראל שידעה שהיא הורגת מחבלים במקום אחד, אם בן משפחה אחר שומר באותו יום על חטופים – כנראה זה סופם של החטופים. את כל זה ממשלת ישראל ידעה, וזה לא הטריד אותה, והיא פתחה בקמפיין של שכנוע של אזרחי מדינת ישראל על שטויות כמו ניצחון מוחלט, על עמידה איתנה – כאשר כל מה שהייתה צריכה לעשות ביום הראשון, בשמיני לאוקטובר [2023], זה לבצע את המהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך. אמיר אורן: מה שאתה אומר מוחץ ומשכנע גם ברמה הערכית וגם המבצעית, כלומר חוסר היכולת לעשות משהו אחר. אבל זה מתעלם מהפוליטיקה המעשית: שאחרי שחטפת מכה כזו, אתה לא יכול להודות בתבוסה. אתה, הדרג הפוליטי, וסביר שאתה תשקע יותר בחולות רק כדי להימלט מאות הקין של המפסידן שבגללו 1200–1400 ישראלים נרצחו. במקביל [לאמירה] שלך, בשואת יהודי הנגב. תמיר פרדו: בשביל זה צריך הנהגה. צריך מנהיג שיש לו אומץ, שהוא לא פחדן, שהוא מבין שהוא יצטרך להסתכל במראה, וברגע שהוא יחזיר את החטופים, הצעד הבא שלו זה היה לשים את המפתחות על השולחן, ולהגיד: כשלתי. זה המשמרת שלי. ואין לי ספק שראש הממשלה הזה [בנימין נתניהו] לא אשם במה שקרה משש וחצי בבוקר ביום השביעי לאוקטובר [2023]. זה אחריות מלאה של צה"ל. מה שקרה עד אותו רגע, יש לו מה שנקרא נתח מאוד מכובד. אבל בקטע של השישי, שביעי באוקטובר [2023], זה לא אחריות שלו, זה אחריות של הצבא. של צבא ההגנה לישראל, לצערי הרב. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

22,534 görüntüleme • 1 ay önce

היי איתמר בן גביר היקר, מה שלומך? בניגוד אלייך, אצלנו מתגייסים לצה״ל ולא בורחים. אתה האחרון שיכול להטיף למישהו על שירות צבאי כלשהו. השימוש הציני שלך כל הזמן בשוטרים שנפלו הוא מזעזע, ולא רק שוטרים נפלו מ־7.10 עד היום, הם לא נלחמו לבד, אלא המון חיילי צה״ל, שהרבה מהם לא חזרו הביתה ונפלו בקרב או חלקם חזרו פצועים, וחלקם הם גם אוהדי הפועל ת״א, שבניגוד אלייך לא פחדו להיות בחזית, ולא פחדו לצאת ולהגן על הבית. אותם האוהדים האלה שנרמסים ומקבלים מכות ממשטרת ישראל על בסיס שבועי. אם משטרת ישראל תכבד אוהדים ביציע, האוהדים יכבדו אותם, אבל כששוטרים נכנסים ותוקפים אוהדים סתם, כששוטר קורא בכריזה, ואני מצטט: ״תרדפו אחריהם, אני רוצה מכות״ כאילו הוא ילד קטן ולא בעל תפקיד משמעותי לעשות סדר, ושמקבל עליו שכר מכולנו כעובד ציבור אז יש פה בעיה קשה, אדוני. לא תוכל להכחיש התנהגות תמוהה של חלק מהשוטרים במגרשי הכדורגל כי יש סרטונים ועדויות (לא רק במשחקי הפועל ת״א), שאחרי יומיים רואים את אותם שוטרים במגרשים שוב, מבלי שבאמת עברו במח״ש וקיבלו עונש על ההתנהגות שלהם. אם חייל יוצא הביתה מעזה להתרעננות ומקבל מכות במגרש כדורגל משוטרים רק כי הוא לובש חולצה בצבע הלא נכון, אז יש פה בעיה גדולה. אני ראיתי בעיניים שלי מקרה כזה, ואני בטוח שהיו עוד מקרים רבים. לא הגיוני שהמדינה שולחת אותנו עם נשק לקרב להגן לך על התחת בשטח אויב, ובתוך המדינה שלנו יתייחסו אלינו כמו לאויב בתוך המדינה שלנו. אולי הגיע הזמן שתצא פחות פופוליסט, ובמקום להלהיט את האווירה תוריד אותה ותכבד את התפקיד הציבורי שאתה מייצג מבלי להכניס אליו דעות אישיות (אני לגמרי מכבד את זה שאתה אוהד ביתר וזו זכותך המלאה אבל זה לא אמור להשפיע על התפקוד שלך כשר בעל תפקיד ציבורי). ומצרף לך סרטון מהמשחק היום בסוף הפוסט, של סרטון שמוצג כל תחילת משחק של הפועל תל אביב שכל מי שנהרג מ־7.10.23 ועד היום והוא חלק מקהילת הפועל תל אביב, וכן זה סרטון חלקי, כי הסרטון עצמו ארוך מדי, יותר מ־3 דקות (כמה עצוב אה, איתמר?). אז לא, אוהדי הפועל תל אביב לא ״שונאים את גיבורי ישראל״ כמו שטענת היום. הרבה מהגיבורים האלה הם אבות שלנו, אחים שלנו, חברים שלנו ביום־יום או סתם חברים מהיציע. כל אוהד הפועל שנפל כגיבור ישראל הוא חלק ממשפחה אחת גדולה של קהילת הפועל ת״א. אם השוטרים יכבדו את הקהל במגרשי הכדורגל, חלקו הגדול מהקהל יכבד גם את השוטרים, כי אני כן ראיתי שוטרים גם במגרשי הכדורגל שמכבדים את התג שלהם ובאים לעשות את העבודה הציבורית שלהם, בלי משחקי אגו ובלי לחפש אלימות מיותרת. שלך, גיל חלפון, יתום צה״ל (כן, אבא שלי סגן חלפון שמואל נהרג בקרב והקריב את החיים שלו בשביל המדינה שהוא כל כך אהב, שאתה איתמר תוכל לגדל את הילדים שלך בשקט ונחת) בנוסף אני בעל שירות צבאי מלא, אוהד הפועל ת״א, אוהב אהבה עצומה את מדינת ישראל ואפילו אני אפתיע אותך איתמר, מצביע ימין כל חיי.

היי איתמר בן גביר היקר, מה שלומך? בניגוד אלייך, אצלנו מתגייסים לצה״ל ולא בורחים. אתה האחרון שיכול להטיף למישהו על שירות צבאי כלשהו. השימוש הציני שלך כל הזמן בשוטרים שנפלו הוא מזעזע, ולא רק שוטרים נפלו מ־7.10 עד היום, הם לא נלחמו לבד, אלא המון חיילי צה״ל, שהרבה מהם לא חזרו הביתה ונפלו בקרב או חלקם חזרו פצועים, וחלקם הם גם אוהדי הפועל ת״א, שבניגוד אלייך לא פחדו להיות בחזית, ולא פחדו לצאת ולהגן על הבית. אותם האוהדים האלה שנרמסים ומקבלים מכות ממשטרת ישראל על בסיס שבועי. אם משטרת ישראל תכבד אוהדים ביציע, האוהדים יכבדו אותם, אבל כששוטרים נכנסים ותוקפים אוהדים סתם, כששוטר קורא בכריזה, ואני מצטט: ״תרדפו אחריהם, אני רוצה מכות״ כאילו הוא ילד קטן ולא בעל תפקיד משמעותי לעשות סדר, ושמקבל עליו שכר מכולנו כעובד ציבור אז יש פה בעיה קשה, אדוני. לא תוכל להכחיש התנהגות תמוהה של חלק מהשוטרים במגרשי הכדורגל כי יש סרטונים ועדויות (לא רק במשחקי הפועל ת״א), שאחרי יומיים רואים את אותם שוטרים במגרשים שוב, מבלי שבאמת עברו במח״ש וקיבלו עונש על ההתנהגות שלהם. אם חייל יוצא הביתה מעזה להתרעננות ומקבל מכות במגרש כדורגל משוטרים רק כי הוא לובש חולצה בצבע הלא נכון, אז יש פה בעיה גדולה. אני ראיתי בעיניים שלי מקרה כזה, ואני בטוח שהיו עוד מקרים רבים. לא הגיוני שהמדינה שולחת אותנו עם נשק לקרב להגן לך על התחת בשטח אויב, ובתוך המדינה שלנו יתייחסו אלינו כמו לאויב בתוך המדינה שלנו. אולי הגיע הזמן שתצא פחות פופוליסט, ובמקום להלהיט את האווירה תוריד אותה ותכבד את התפקיד הציבורי שאתה מייצג מבלי להכניס אליו דעות אישיות (אני לגמרי מכבד את זה שאתה אוהד ביתר וזו זכותך המלאה אבל זה לא אמור להשפיע על התפקוד שלך כשר בעל תפקיד ציבורי). ומצרף לך סרטון מהמשחק היום בסוף הפוסט, של סרטון שמוצג כל תחילת משחק של הפועל תל אביב שכל מי שנהרג מ־7.10.23 ועד היום והוא חלק מקהילת הפועל תל אביב, וכן זה סרטון חלקי, כי הסרטון עצמו ארוך מדי, יותר מ־3 דקות (כמה עצוב אה, איתמר?). אז לא, אוהדי הפועל תל אביב לא ״שונאים את גיבורי ישראל״ כמו שטענת היום. הרבה מהגיבורים האלה הם אבות שלנו, אחים שלנו, חברים שלנו ביום־יום או סתם חברים מהיציע. כל אוהד הפועל שנפל כגיבור ישראל הוא חלק ממשפחה אחת גדולה של קהילת הפועל ת״א. אם השוטרים יכבדו את הקהל במגרשי הכדורגל, חלקו הגדול מהקהל יכבד גם את השוטרים, כי אני כן ראיתי שוטרים גם במגרשי הכדורגל שמכבדים את התג שלהם ובאים לעשות את העבודה הציבורית שלהם, בלי משחקי אגו ובלי לחפש אלימות מיותרת. שלך, גיל חלפון, יתום צה״ל (כן, אבא שלי סגן חלפון שמואל נהרג בקרב והקריב את החיים שלו בשביל המדינה שהוא כל כך אהב, שאתה איתמר תוכל לגדל את הילדים שלך בשקט ונחת) בנוסף אני בעל שירות צבאי מלא, אוהד הפועל ת״א, אוהב אהבה עצומה את מדינת ישראל ואפילו אני אפתיע אותך איתמר, מצביע ימין כל חיי.

Gil Halfon

11,429 görüntüleme • 8 ay önce

חודש לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אלוף (מיל.) יאיר גולן: "זו הולכת להיות מלחמה קשה (brutal fight); אנחנו נלחמים (fight) בתנועה לאומית-משיחית, שמסכנת את עתיד ישראל; עלינו לעשות הכול; שביתות, הפגנות ומרי אזרחי; אני מצדיע לחבריי בצה"ל שמסרבים לשרת; הם הלוחמים האמיתיים למען הדמוקרטיה" ב-10 בספטמבר 2023, השתתף אלוף (מיל.) יאיר גולן, כיום מנהיג מפלגת "הדמוקרטים", בהפגנה נגד הרפורמה המשפטית בישראל, שנערכה בכיכר טרפלגר בלונדון. להלן דבריו של יאיר גולן בהפגנה כפי שתועדו בערוץ היוטיוב של Moshe Bar-Levy: אני כל כך אוהב אתכם. זה ממש בלתי ייאמן להיות כאן ולראות את כולכם נלחמים (fighting) למען ישראל, למען עתידה של ישראל – זה באמת מרגש. אני מודה לכם, מודה לכם, מודה לכם מעומק לבי על כך שאתם עומדים לצדנו. עלינו לאחד כוחות, להתלכד נגד הממשלה הנוראית הזו, ולהציל את ישראל – ואנחנו מסוגלים לכך. היום אחר הצהריים שמענו נאומים נפלאים, ואני רוצה לומר לכם דבר אחד: זו הולכת להיות מלחמה קשה (brutal fight). אנו נלחמים (fighting) בכוחות חזקים מאוד בתוך החברה הישראלית. אנו נלחמים (fight) בשחיתות, אנו נלחמים בפונדמנטליזם דתי – [קהל: בושה, בושה] כן, זה בושה, ממש בושה – ובעיקר, אנו נלחמים (fight) בתנועה לאומית-משיחית שמסכנת את עתידה של ישראל. כדי להתמודד עם כוחות כה חזקים, עלינו לעשות הכול – אני מתכוון [עלינו לעשות] הכול – כדי לשלוח את הממשלה הזו הביתה. הדרך לעשות זאת היא באמצעות שביתות, הפגנות ומרי אזרחי. אני רוצה להצדיע לחבריי בצה"ל שמסרבים לשרת [שירות צבאי במילואים], מפני שהם מסרבים לשרת ממשלה זו, שהיא כל כך הרסנית לעתידה של ישראל. הם הלוחמים (fighters) האמיתיים למען הדמוקרטיה הישראלית, ועלינו לתמוך בהם בכל יום, בכל רגע. עלינו לעשות הרבה יותר – ההפגנות צריכות להתקיים בכל יום, כל היום; השביתות צריכות לכלול את כל החברה הישראלית; ומרי אזרחי צריך להפוך לסימן ההיכר של כל ישראלי ישר דרך. זו הדרך לנצח בקרב (battle) על נשמתה של ישראל, על נשמתו של העם היהודי. תודה רבה לכם, לעולם אל תרפו, לעולם אל תרפו, לעולם אל תרפו. תודה רבה! סימוכין: סרטון הווידאו בגרסתו המלאה: כתבות קודמות חודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – יאיר גולן: "מול איראן וחיזבאללה אנו משדרים חולשה; מול חמאס והג'יהאד האיסלאמי אנו משדרים חולשה; [הקואליציה] מצאה בעל ברית בצד של אויבינו; חיוני להתחיל במרי אזרחי רחב היקף ובלתי אלים. זהו צורך השעה למען הביטחון הלאומי והאישי של כולנו. איני מגזים". סימוכין: חודשים אחדים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – יאיר גולן: "ישראל תהיה דמוקרטיה ליברלית וביתו הלאומי של כל העם היהודי, או שלא תהיה; אם תעזו לפגוע בדמוקרטיה, אנחנו נמרוד, ובלעדינו לא תשרדו; האיראנים חוגגים. חיזבאללה פתחו שמפניות. בחמאס מכינים חג לאומי. הם רואים את קיצה של מדינת ישראל". סימוכין:

חודש לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אלוף (מיל.) יאיר גולן: "זו הולכת להיות מלחמה קשה (brutal fight); אנחנו נלחמים (fight) בתנועה לאומית-משיחית, שמסכנת את עתיד ישראל; עלינו לעשות הכול; שביתות, הפגנות ומרי אזרחי; אני מצדיע לחבריי בצה"ל שמסרבים לשרת; הם הלוחמים האמיתיים למען הדמוקרטיה" ב-10 בספטמבר 2023, השתתף אלוף (מיל.) יאיר גולן, כיום מנהיג מפלגת "הדמוקרטים", בהפגנה נגד הרפורמה המשפטית בישראל, שנערכה בכיכר טרפלגר בלונדון. להלן דבריו של יאיר גולן בהפגנה כפי שתועדו בערוץ היוטיוב של Moshe Bar-Levy: אני כל כך אוהב אתכם. זה ממש בלתי ייאמן להיות כאן ולראות את כולכם נלחמים (fighting) למען ישראל, למען עתידה של ישראל – זה באמת מרגש. אני מודה לכם, מודה לכם, מודה לכם מעומק לבי על כך שאתם עומדים לצדנו. עלינו לאחד כוחות, להתלכד נגד הממשלה הנוראית הזו, ולהציל את ישראל – ואנחנו מסוגלים לכך. היום אחר הצהריים שמענו נאומים נפלאים, ואני רוצה לומר לכם דבר אחד: זו הולכת להיות מלחמה קשה (brutal fight). אנו נלחמים (fighting) בכוחות חזקים מאוד בתוך החברה הישראלית. אנו נלחמים (fight) בשחיתות, אנו נלחמים בפונדמנטליזם דתי – [קהל: בושה, בושה] כן, זה בושה, ממש בושה – ובעיקר, אנו נלחמים (fight) בתנועה לאומית-משיחית שמסכנת את עתידה של ישראל. כדי להתמודד עם כוחות כה חזקים, עלינו לעשות הכול – אני מתכוון [עלינו לעשות] הכול – כדי לשלוח את הממשלה הזו הביתה. הדרך לעשות זאת היא באמצעות שביתות, הפגנות ומרי אזרחי. אני רוצה להצדיע לחבריי בצה"ל שמסרבים לשרת [שירות צבאי במילואים], מפני שהם מסרבים לשרת ממשלה זו, שהיא כל כך הרסנית לעתידה של ישראל. הם הלוחמים (fighters) האמיתיים למען הדמוקרטיה הישראלית, ועלינו לתמוך בהם בכל יום, בכל רגע. עלינו לעשות הרבה יותר – ההפגנות צריכות להתקיים בכל יום, כל היום; השביתות צריכות לכלול את כל החברה הישראלית; ומרי אזרחי צריך להפוך לסימן ההיכר של כל ישראלי ישר דרך. זו הדרך לנצח בקרב (battle) על נשמתה של ישראל, על נשמתו של העם היהודי. תודה רבה לכם, לעולם אל תרפו, לעולם אל תרפו, לעולם אל תרפו. תודה רבה! סימוכין: סרטון הווידאו בגרסתו המלאה: כתבות קודמות חודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – יאיר גולן: "מול איראן וחיזבאללה אנו משדרים חולשה; מול חמאס והג'יהאד האיסלאמי אנו משדרים חולשה; [הקואליציה] מצאה בעל ברית בצד של אויבינו; חיוני להתחיל במרי אזרחי רחב היקף ובלתי אלים. זהו צורך השעה למען הביטחון הלאומי והאישי של כולנו. איני מגזים". סימוכין: חודשים אחדים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – יאיר גולן: "ישראל תהיה דמוקרטיה ליברלית וביתו הלאומי של כל העם היהודי, או שלא תהיה; אם תעזו לפגוע בדמוקרטיה, אנחנו נמרוד, ובלעדינו לא תשרדו; האיראנים חוגגים. חיזבאללה פתחו שמפניות. בחמאס מכינים חג לאומי. הם רואים את קיצה של מדינת ישראל". סימוכין:

Jonathan D. Halevi

54,398 görüntüleme • 11 ay önce

מה יקרה אם כולם ישקיעו במדדים? התייחסות אחרונה לביקורת שהסולידית כתבה על השקעות לעצלנים. יש הרבה מאוד למה להתייחס, והחשוב שבהם הוא באי-הופעתו של גילוי נאות מאוד חשוב: "הסולידית" ו"השקעות לעצלנים" הם יריבים עסקיים, מה שעשוי להשפיע (וכנראה השפיע) על הביקורת "העניינית". ידוע לכל שבלוגרים פיננסים מתפרנסים מהפניה לבתי השקעות, שזה מאגר מים שפרנס יפה את המשפיענים, אבל מאגר המים הולך ודועך. ועדיין, מי שפותח חשבון מסחר דרכי, לא יפתח דרך הסולידית, וההיפך. הבדל "קטן" הוא שהפנייה לבתי השקעות מרכיב פחות מ-%9 מההכנסות של העסק שלי. אני בכלל לא מסתמך עליו. אניח בזהירות, מההיכרות עם התעשייה והספקים, שבמקרה שלה - מדובר ביותר מ-%90 מהכנסות העסק. הביקורת שכתבה הייתה מנומקת מאוד. אבל נימוקים זה לא מספיק. הרי היא נימקה בנובמבר 2014 שהשוק (S&P500) מנופח מאוד. מאז מחירו עלה ב-%26. נימוקים ורהיטות עדיין לא מאפשרים לצפות את העתיד. אבל הם כן מרתיעים אנשים מלהתחיל להשקיע, ואני מנסה לעשות בדיוק את ההיפך. רובה של הביקורת של הסולידית - נכונה, ואני ממליץ לקרוא אותה כי היא מעניינת. הבעיה היא בעמדה בה היא כתבה את הביקורת, ולמרות הכבוד שהיא חולקת לי ב-%5 מהפוסט, הוא נגוע בעמדה ראשונית בעייתית, שניכרת בהחלט לכל אורכו. עניינית, על מי שמאזין לפודקאסט שלי או קורא את הבלוג שלי, מכיר את המענה לכל אחת מהביקורות שהיא כתבה (ויש מענה בשפע, מוזמנים לשאול אותי ואענה בתגובות). אבל שמחתי לגלות שאין לי אפילו פוסט אחד, או איזכור אחד בפודקאסט, לפרדוקס גרוסמן-שטיגליץ ("מה יקרה אם כולם ישקיעו במדדים?"). מודה לאחותי הסולידית על הביקורת ועל הזמן הרב שהשקיעה בה - אני זכיתי בטראפיק אדיר (מעל לאלף נרשמים לוובינר שלי שמתחיל בעוד שעה!) אבל יותר מכל זכו העוברים והשבים באינטרנט, מריל חדש שערכתי שעונה בדיוק על הדילמה של המשקיעים שנובעת מפרדוקס גרוסמן שטיגליץ.

מה יקרה אם כולם ישקיעו במדדים? התייחסות אחרונה לביקורת שהסולידית כתבה על השקעות לעצלנים. יש הרבה מאוד למה להתייחס, והחשוב שבהם הוא באי-הופעתו של גילוי נאות מאוד חשוב: "הסולידית" ו"השקעות לעצלנים" הם יריבים עסקיים, מה שעשוי להשפיע (וכנראה השפיע) על הביקורת "העניינית". ידוע לכל שבלוגרים פיננסים מתפרנסים מהפניה לבתי השקעות, שזה מאגר מים שפרנס יפה את המשפיענים, אבל מאגר המים הולך ודועך. ועדיין, מי שפותח חשבון מסחר דרכי, לא יפתח דרך הסולידית, וההיפך. הבדל "קטן" הוא שהפנייה לבתי השקעות מרכיב פחות מ-%9 מההכנסות של העסק שלי. אני בכלל לא מסתמך עליו. אניח בזהירות, מההיכרות עם התעשייה והספקים, שבמקרה שלה - מדובר ביותר מ-%90 מהכנסות העסק. הביקורת שכתבה הייתה מנומקת מאוד. אבל נימוקים זה לא מספיק. הרי היא נימקה בנובמבר 2014 שהשוק (S&P500) מנופח מאוד. מאז מחירו עלה ב-%26. נימוקים ורהיטות עדיין לא מאפשרים לצפות את העתיד. אבל הם כן מרתיעים אנשים מלהתחיל להשקיע, ואני מנסה לעשות בדיוק את ההיפך. רובה של הביקורת של הסולידית - נכונה, ואני ממליץ לקרוא אותה כי היא מעניינת. הבעיה היא בעמדה בה היא כתבה את הביקורת, ולמרות הכבוד שהיא חולקת לי ב-%5 מהפוסט, הוא נגוע בעמדה ראשונית בעייתית, שניכרת בהחלט לכל אורכו. עניינית, על מי שמאזין לפודקאסט שלי או קורא את הבלוג שלי, מכיר את המענה לכל אחת מהביקורות שהיא כתבה (ויש מענה בשפע, מוזמנים לשאול אותי ואענה בתגובות). אבל שמחתי לגלות שאין לי אפילו פוסט אחד, או איזכור אחד בפודקאסט, לפרדוקס גרוסמן-שטיגליץ ("מה יקרה אם כולם ישקיעו במדדים?"). מודה לאחותי הסולידית על הביקורת ועל הזמן הרב שהשקיעה בה - אני זכיתי בטראפיק אדיר (מעל לאלף נרשמים לוובינר שלי שמתחיל בעוד שעה!) אבל יותר מכל זכו העוברים והשבים באינטרנט, מריל חדש שערכתי שעונה בדיוק על הדילמה של המשקיעים שנובעת מפרדוקס גרוסמן שטיגליץ.

Tamir Mandowsky 🦥🌴

37,096 görüntüleme • 3 ay önce