Loading video...

Video Failed to Load

Go Home

חייבת להודות, אני לא אוהבת את התכנים השוביניסטיים והמאד מסלילים שלה כלפי נשים... אבל היא אחת הבחורות הכי שמחות ומצחיקות שיצא לי לראות באינסטגרם 😂 השירים שלה חמודים בטירוף.

17,181 views • 2 months ago •via X (Twitter)

0 Comments

No comments available

Comments from the original post will appear here

Related Videos

התקשרה אליי עכשיו בבהלה מאיה זמר סמבול שהיא חילונית שגרה בבני ברק והותקפה אתמול בלילה כשיצאה מביתה למקרה חירום רפואי. החל מהחודשים האחרונים, החרדים שגרים ברחוב שלה (בו היא מתגוררת 16 שנה), שהוא בגבול רמת גן בני ברק, החליטו שהיא לא יכולה יותר להיכנס עם הרכב שלה הביתה אחרי כניסת השבת. שיכרון כוח מטורף. בכל פעם שהיא חורגת ולו בדקה מכניסת השבת, היא סופגת צרחות מבזות מצד החרדים בשכונה. אתמול מאיה היתה צריכה לצאת בלילה למקרה **חירום רפואי**. ומה שהיא חטפה מהשכנים החרדים שלה, אתמול בלילה, זה צרחות, ״שאעבס, את לא רצויה, את מגורשת, זה מקום של דתיים, לכי. תזמיני משטרה הם לא יעשו לנו כלום״ היא היתה מבוהלת. שוטרים שהגיעו למקום - במקום לאבטח את מאיה, עמדו בצד עם החרדים וצחקו עליה, נראו משועשעים. שמעו. התרסק לי הלב מחוסר האונים שלה. הפכה לנרדפת בביתה. אני בקשר איתה כבר חודשים ארוכים, זה טרור. וזה יקרה בכל המדינה אם משהו רדיקלי לא ישתנה. אני לא יודע מה יקרה בפריימריז ביום שני, אבל אם עוד מישהו אחד יגיד לי הדעות שלי ״קיצוניות״ ביחס להפרדת דת ממדינה וממזומן ושאסור להשמיע אותן בכנסת אני כבר לא יודע מה לעשות. אני מפחד על הבית שלי.

Naor Narkis נאור נרקיס

25,422 views • 1 month ago

אוחזת בי בעתה גדולה, צמרמורת משתקת, תקראו מה שכותבת הבוקר עו"ד איילת סיידוף על קשר השתיקה סביב שושנה סטרוק ז"ל: "הידיעות על מותה של שושנה סטרוק הגיעו אלי אתמול בלילה ומאז אני מסתובבת עם תחושה כבדה שקשה לתאר במילים. כמי שליוותה את שושנה מקרוב כבר תקופה ששוחחה איתה רק ביום שישי ארוכות. אני כותבת לכן את הדברים ואני עדיין בהלם אבל חשוב לי שתדעו את זה . שושנה נלחמה על החיים שלה. היא לא רצתה למות. נהפכו היא ביקשה לחיות, היא רצתה לחיות חיים נורמליים. אחרי שפרסמה באומץ גדול את הסיפור שלה בפעם הראשונה, היא נתקלה בכוחות רעים שניסו להשתיק אותה והיא עשתה הכל כדי לשרוד. היא ביקשה הגנה. התחננה לשמירה. היא ברחה מהארץ. עברה בין דירות מסתור.וזעקה לעזרה לכל מי שהיה מוכן לשמוע. היו לי איתה אינספור שיחות. מעולם, אפילו לא פעם אחת, היא לא דיברה על רצון למות. להפך. היא פחדה שיפגעו בה. פחדה שירצחו אותה כדי להשתיק אותה. שושנה סיפרה על פגיעות קשות מאוד שעברה לאורך השנים. היא טענה שהוריה סירסרו בה מגיל צעיר, דיברה על פגיעות טקסיות, ועל אנשים נוספים שלטענתה היו מעורבים. על כך שהם עדין שולטים בה . היא הזכירה שמות, לא רק בתוך המשפחה אלא גם של דמויות ציבוריות ומוכרות לכולם. ובכל זאת, על כל התלונות האלו,לא נגבתה אפילו עדות אחת. איש לא נקרא לחקירה תחת אזהרה. התלונה האחרונה הייתה רק לפני חודשים כנגד אבא שלה, שושנה טענה שאנס אותה באיומי אקדח. תלונה שגם היא טרם נחקרה. ועכשיו יגידו שהיא התאבדה. אבל מי ששמע אותה יודע: היא רצתה לחיות. היא נלחמה לחיות. שושנה הייתה רגע לפני פריצת דרך. רק ביום חמישי האחרון אחרי תקופה מצאנו לה עורכת דין שתלווה את תיק האונס האחרון . היא גייסה כספים ונראה שהקמפיין מתרומם. היו לה הוכחות וראיות מוצקות לגבי הפגיעה האחרונה . היא רצתה שכולם ידעו את הסיפור שלה . היא רצתה לעזור לילדים שנפגעים בחברון ולהציל את עצמה . אי אפשר גם להתעלם מהעובדה שהאשמות החמורות הן כלפי שרה בממשלה, אורית סטרוק, אשה שהייתה במשך שנים מהקולות הבולטים שהגנו על האנסת מלכה לייפר בפרשה אחרת של פגיעות מיניות. הציבור זכאי לשאול שאלות קשות ולקבל תשובות גם על זה. מה שקרה לשושנה חייב להיחקר. הכל . איך זה לא קרה עד עכשיו איך אף אחד מאנשי התקשורת, מחברי הכנסת מכולם , לא הציב שאלות קשות לשרה ובעלה .לא ברור . חומות של שתיקה . אבל אסור שהסיפור הזה ייקבר. שושנה השאירה יומנים , השאירה דברים כתובים יש עם מה לעבוד . אני אומרת בכאב גדול: לא הצלחנו לשמור על שושנה.אבל אסור לנו להיכשל גם עכשיו. תדברו על זה. אל תפנו את המבט. יהי זכרה מהפכה מצרפת וידאו שצילמה שושנה לפני כחודש שמסיבות אבטחה ושמירה עליה לא פורסם שימו לב מה היא אומרת מה היא מבקשת היא ביקשה הגנה מהאחר לא מעצמה"

Danny Gallant דני גלנט

45,585 views • 6 months ago

זה קטע מדהים ועצוב כל כך. אם יראה אותו אדם זר אני לא חושב שנצטרך להסביר לו הרבה יותר על מצב תקשורת המיינסטרים בישראל. יושבת עמנואל אלבז המקסימה אצל מוריה וברקו ומנסה, לרגע אחד קטן, להסב את תשומת הלב הציבורית לכמות ההרוגים הבלתי נסבלת בעזה. היא אפילו לא מפנה אצבע מאשימה. לא לצה״ל, אפילו לא לממשלה. היא לא מנסה לעורר אנטגוניזם, רק להבקיע לרגע חריץ קטן של חמלה לסבל של חפים מפשע בצד השני. היא עושה את זה באצילות מרשימה. ברקו מיד מנסה לכבות את הרגע אבל כשהיא משתמשת ב״חופש הביטוי״ הוא לוקח חצי צעד אחורה. אבל מוריה אסרף. וואוו! באדנותיות, בבוז מוחלט, אפשר לראות את התיעוב על הבעת הפנים, פשוט סותמת לה את הפה ועוברת נושא! לא במשמרת שלה. בטלוויזיה הישראלית לא יעזו להעלות על דל השפתיים אפילו את האסון ההומניטרי הנורא שהולידה המלחמה. רגע טלוויזיוני מערער. עיתונאית שלא מבינה באופן עמוק את תפקיד העיתונות מגרשת מהמסך זווית קטנה של מציאות שאסור שתחדור חס וחלילה אל נפשו של הצופה. כואבת לי הבטן…

Ran Harnevo

158,298 views • 1 year ago

חני נחמיאס אחרי הראיון שלה לערוץ 14 שעורר סערה: ​"שלום אחים שלי, נרגעתם? אני מקווה שכן. עכשיו גם לי יש כמה דברים לומר לכם. ​קודם כל ממש תודה. תודה לכל אלה שקיללו, וניאצו, והכפישו, וכתבו עליי דברים איומים רק בגלל שהעזתי להתראיין בערוץ 14, שבעיניכם כנראה ערוץ לא לגיטימי. אז לא זכור לי שהתראיינתי באל-ג'זירה, התראיינתי בערוץ ישראלי שמשדר לקהל ישראלי, והקהל שלו לא שונה בעיניי מהקהל של ערוץ 11 או 12 או 13. ​ולמה תודה? כי סביר להניח שאת הראיון הזה היו רואים הרבה הרבה פחות אנשים, אבל בגלל כל הכותרות והרעש שעשיתם, הם נכנסו לראות מה היא אמרה, מה קרה שם. ומה הם ראו? הם ראו ראיון אישי, עמוק, נעים, מלא באהבת הארץ ואהבת אדם, ואז הם לא הבינו על מה צעקתם. ​תקשיבו, כמות החיזוקים והאהבה והחיבוקים והסופרלטיבים והמחמאות שקיבלתי בזכותכם היא אדירה. אז המון תודה. ​וכן, לא שיתפתי את מי שקרא לכם 'חיות טרף', זו לא דרכי, אבל אני רוצה לומר לכם: אתם לא חיות, אתם פשוט מנסים להשתיק. אותי לא משתיקים, ואסור להשתיק אף אחד. אנחנו חיים במדינה שזכות היסוד שלה היא היכולת לומר כל מה שאתה רוצה, ומותר לכם לא להסכים, זה אפילו בסדר גמור. ​ראיתם ראיון שבא לכם לא טוב? אני רוצה להציג בפניכם אביזר מדהים, הוא גם נמצא בכל בית. ראיתם, לא אהבתם? זפזפו!"

Gil mishali גיל משעלי

52,411 views • 3 months ago

אני לא אשכח את היום ההוא, שבו היו לי יותר שאלות מתשובות. הרגשתי אבודה. העתיד היה מאיים. ופתאום עלתה במחשבתי הארה! הרב נויגרשל! הוא הרי מפרק את החילונים בתשובות שמשאירות אותם עם פה פעור. ככה אמרו לי. הוא הרב "המשכיל" של המגזר. לא אלאה אתכם בתדהמה והאכזבה שאחזה בי, מול דברי ההבל השטחיים ששמעתי ממנו, ומחבריו שמותגו ככאלה שיודעים לסתום את הפה לאקדמאים חילונים! פה בסרטון הרב נויגרשל מכנה נשים חרדיות שרוצות ייצוג בכנסת כבעלות בעיה פסיכיאטרית. זה היה המוצא הכי קל תמיד מול נשים סוררות. למתג אותן כמשוגעת ומסכנות. הרב הפתוח והמשכיל של המגזר, מוחק באלימות ובתיוג מחריד נשים שרוצות לדאוג לצרכים שלהן. ואז תזיינו את השכל על בחירה. ועל לכבד. ולהתחשב באיך שאישה חרדית רוצה לחיות. היא רוצה מה שרוצים שהיא תרצה. אבל הסרטון הזה גם אופטימי. הם מ פ ח ד י ם. אישה משכילה היא דבר מבעית. אישה חושבת ומתפרנסת היא יצור שצריך לקצץ לו את הכנפיים. אנחנו נמשיך מפה.

Merav Alma Sever

11,964 views • 2 months ago

במפגש קצוות עם נוה דרומי נחשפתי לראשונה לאור סיונוב, ואם זה הרף האינטלקטואלי שהיא מביאה לדיון הציבורי, כנראה שלא הפסדתי הרבה עד היום. רבע שעה של סיסמאות ממוחזרות, שנאה לנתניהו וזלזול במיליוני ישראלים, בלי גרם אחד של מודעות עצמית. הקשבתי לראיון כאחת מאותם אנשים שהיא דיברה עליהם. אחת מאותם ״ביביסטים״, ״צייתנים״, ״מנותקים״, ״שטופי מוח״ ו״קורבנות תעמולה״. ובמשך רבע שעה לא שמעתי ניסיון להבין למה מיליוני ישראלים חושבים אחרת ממנה. שמעתי רק הסבר למה הם כנראה לא באמת חושבים. מבחינתה, אם אני מצביעה לנתניהו, זה לא כי שקלתי את העובדות והגעתי למסקנה אחרת ממנה. זה כי עבדו עליי. אם אני לא מסכימה איתה, זה לא כי יש לי תפיסת עולם אחרת. זה כי אני חלק מעדר. האפשרות שאדם אינטליגנטי, משכיל ובעל שיקול דעת יבחר אחרת ממנה פשוט לא קיימת אצלה. האירוניה היא שהיא מסבירה שהביביסטים הם עדר, ואז מודה ש״כולנו עדר במובן כזה או אחר״. אם כולנו עדר, למה רק אני והציבור שלי זוכים לביטול מוחלט של שיקול הדעת שלהם? למה רק הבחירה שלי היא תוצאה של תעמולה והנדסת תודעה? למעשה נראה שהבעיה שלה היא לא שהציבור הוא עדר, אלא שהציבור בחר אחרת ממנה. עוד יותר מדהים לשמוע אותה מתלוננת שנתניהו הפך אותה ואת המחנה שלה לאויב. סליחה, אבל מי בדיוק מבלה רבע שעה בלהסביר למה אנשים כמוני הם צייתנים, מנותקים ושטופי מוח? מי בדיוק מבטל לחלוטין את הלגיטימיות של הבחירה שלי? נוה דרומי ניסתה שוב ושוב להקשות עליה בנקודה הזאת, להזכיר את המחאות, חסימות הכבישים, הקריאות לסרבנות, השבתת המשק, השיח האלים והקיטוב שהמחנה שלה היה שותף להם, ולשאול איפה האחריות שלהם בכל הסיפור. אבל בכל פעם מחדש היא חזרה לאותה תשובה: נתניהו אשם. המחאות? נתניהו. הסרבנות? נתניהו. הקיטוב? נתניהו. השנאה? נתניהו. היחס של הימין אליה? נתניהו. אפילו הרעל, הזלזול וההתנשאות שהיא עצמה מפזרת כלפי מיליוני ישראלים איכשהו הופכים לאחריותו של נתניהו. בשום שלב לא שמעתי ממנה אפילו גרם אחד של אחריות עצמית או ביקורת על המחנה שלה. אפילו סביב הסרטון הסאטירי נחשפה אותה בעיה. במקום להתמודד עם המסר או עם הביקורת, היא מיד הפכה את הסרטון להוכחה שנתניהו שונא אותה אישית, רוצה ברעתה, רוצה שהיא תהיה מובסת ורוצה ציבור חלש, עני ומפגר. כל הדיון היה סביב התחושות שלה, לא סביב מה שנאמר בפועל. מבחינתה כל ביקורת על המחנה שלה היא הוכחה לשנאה, וכל מחלוקת פוליטית היא הוכחה לרדיפה. וזו בדיוק אותה תפיסה שחזרה לאורך כל הראיון, לא יכול להיות שמישהו פשוט חושב אחרת ממנה, חייב להיות שהוא מונע משנאה. המשפט שחשף אותה יותר מכל היה הטענה שנתניהו רוצה ציבור חלש, עני ומפגר. הרי מי זה הציבור הזה? אני. המשפחה שלי. החברים שלי. מיליוני ישראלים מכל שכבות החברה. רופאים, עורכי דין, מהנדסים, אנשי הייטק, אקדמאים, בעלי עסקים, עובדים ומשרתי מילואים. בסוף היא לא סיפרה לי מה נתניהו חושב על מצביעיו. היא סיפרה לי מה היא חושבת עליהם. ואז הגיע הקטע על ערוץ 14. מתברר שצופי ערוץ 14 הם קורבנות של הנדסת תודעה. אבל ערוצים 11, 12 ו 13 לא. הארץ לא. ידיעות לא. גלי צה״ל לא. האקדמיה לא. התרבות לא. רק מי שלא מסכים איתה הוא שטוף מוח. איזו מקריות מופלאה. וכמובן אי אפשר בלי פוטין, אורבן, סוף הדמוקרטיה ובחירות שאולי לא יהיו הוגנות. מצד אחד היא מודה שמערכת הבחירות בישראל הייתה אמינה במשך שנים. מצד שני היא רומזת שאולי הבחירות הבאות לא יהיו הוגנות. על סמך מה? אין ראיות. אין נתונים. אין עובדות. יש תחושות. יש פחדים. יש תסריטי אימה. בכל פעם שנדרשה להוכיח משהו, קיבלנו עוד סיסמה. והכי אירוני? היא מאשימה את הימין בפולחן אישיות, בזמן שכל הראיון נשמע כאילו נתניהו אחראי לכל תופעה במדינה. הוא אחראי למחאה, לשנאה, לקיטוב, לתקשורת, למשטרה וליחסים בין אזרחים. בשלב הזה זה כבר לא ניתוח פוליטי. זו אובססיה. בסוף לא שמעתי ניתוח פוליטי. שמעתי עוד מופע של מחנה שלא מסוגל לקבל את העובדה הפשוטה שמיליוני ישראלים מכירים את כל הטענות שלו ועדיין בוחרים אחרת. מבחינתה לא הגעתי למסקנה אחרת. לא שקלתי שיקולים אחרים. פשוט לא חשבתי. וזה אולי הדבר הכי מתנשא והכי מכוער שנאמר בכל הראיון. אחרי רבע שעה של הסברים למה אני עדר, שטופת מוח וצייתנית, נשאר לי רק להגיד תודה. אין קמפיין מוצלח יותר לימין מאשר אנשים שמשוכנעים שמיליוני ישראלים לא בוחרים אחרת מהם, אלא פשוט לא חושבים. מצרפת את הראיון ההזוי הזה. אתם לא חייבים לצפות, אלא אם בא לכם להשתעשע מכל השטויות שהיא יורה שם.

Dorit 🇮🇱

12,336 views • 3 months ago

ארז קלדרון: אני ארז קלדרון. היום החלטתי לשתף את הסיוט שאני עובר מאז שחטפו אותי לעזה. ב-7 באוקטובר, כמה ימים לפני יום ההולדת ה-12 שלי, נחטפתי לעזה. מחבלים התנפלו עליי וגררו אותי בכוח בלי נעליים ובלי בכלל להבין מה קורה מסביבי. לקחו אותי מהמשפחה שלי. ניסיתי לחפש את אבא שלי, אבל כל מה שראיתי היו מחבלים עם נשקים וגופות זרוקות על הרצפה. תארו לכם איך הרגשתי שהפרידו אותי מאבא שלי כשכולו מכוסה בדם מהמכות שהמחבלים הכו אותו. זה רגע שלא עוזב אותי. אני זוכר את המבט שלו כשכל הגוף שלו היה פצוע ומדמם, ורואה איך לוקחים אותי ממנו. הוא הסתכל לי בעיניים ולא יכל לעשות כלום. אני לא יכול לשכוח את הפחד. כל מה שרציתי זה לצעוק "אבא, תציל אותי!" אבל אפילו את זה לא יכולתי. הרגשתי שאני רוצה לצעוק ולא יכול. רק לחשתי לעצמי אבא אבא והרגשתי שעוד רגע אני מתעלף. סביבי היו מחבלים עם נשקים, והם לא הסכימו לי לצעוק, לא לבכות, רק לשתוק. כשהגענו לעזה, המון אנשים התנפלו עליי. הרגשתי שהם רוצים להרוג אותי. לא הבנתי איך זה קרה לי, מה ילד בגילי אמור לעשות? כשהייתי בשבי, שמעתי ברדיו את אמא שלי בוכה ואומרת כמה היא מתגעגעת אליי. רציתי לבכות אבל היה אסור לי, רציתי לחבק אותה, אבל לא יכולתי. הקול שלה נתן לי קצת כוח להמשיך, לדעת שלא שכחו אותי. אחרי 52 ימים בשבי, אני ואחותי סהר שוחררנו, אבל אבא שלי עדיין בעזה. אני לא מפסיק לחשוב עליו. אם הוא שם לבד, כמו שאני הייתי? אם הוא יודע שאנחנו כל יום נלחמים עליו. שלשום שמעתי שמחבלים רצחו 6 חטופים. אני לא יכול להפסיק לחשוב על זה. אני לא רוצה שאבא שלי יהיה הבא בתור. עוד חודשיים יש לי בר מצווה, והחלום שלי הוא שאבא יעמוד לידי ויחבק אותי. אני לא יכול לדמיין חיים בלי אבא. אני רועד מפחד שיגידו לי שקרה לו משהו שאני אאבד אותו. אני לא יכול לחשוב על החיים שלי בלי אבא. אני לא רוצה לגדול יתום. רגע לפני שלקחו אותי ממנו הוא אמר לי ״ארז אני אוהב אותך אל תדאג יהיה בסדר״. בבקשה, תשתפו את מה שאני כותב ותפיצו את הפוסט והסרטון שלי. אולי זה יגיע לאבא שלי, כמו שהקול של אמא הגיע אליי כשהייתי בשבי. אולי זה יעזור להציל אותו ולהחזיר אותו הביתה. אני רק ילד שרוצה את אבא לידו, אני לא מבקש הרבה – רק את אבא חזרה. בבקשה, תשתפו. למעני, למען כל הילדים שרוצים את ההורים שלהם בחזרה, למען כל המשפחות שמחכים שכולם יחזרו. אני מבטיח לעדכן כאן את כל העוקבים כשאבא יחזור 🙏💔

ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈

89,318 views • 2 years ago

כמובטח, ראיתי את הפרק המלא אתמול של מתחת לבלטות על הקריפטו והביטקוין. יותר מנאור ברוך ששאול לא אימת אותו על הדבר הכי בסיסי, איך זה מסתדר שילד שגדל עם אמא נכה בדירת עמידר (שדרך אגב סיפור אמיתי) משקיע 200 אלף (דולר?) בתיכון בביטקוין?! אבל ה2 דקות שהכי היו קשות לי לצפייה זה הקטע הזה: היא משכה את כל הפנסיה שלה, שילמה 35% מס (או 40 היא לא בטוחה) כדי לשים את כל החסכונות שלה בביטקוין. "ידעתי שאני הולכת להחזיר את זה עם הביטקוין בכלום זמן...וזה אכן קרה" מהמערכות הממסדיות היא פוחדת, אבל מארגוני טרור ופשיעה שגונבים ארנקים על בסיס יומי, לא? שאול אמנם עונה לה ומעביר מסר לצופים שזה לא משהו שהוא היה עושה, אבל כמו בקטע עם נאור ברוך אין פה שום דבר נחרץ. הצופה בבית שאולי חשב לעשות את זה יוצא לדעתי עם המסר שזה הדבר הנכון לעשות, מי שמבין שזאת שטות מוחלטת נשאר באותה דעה ואולי אפילו קצת מתערער. לא משנה מה דעתכם על ביטקוין, גם אם אתם בטוחים שעוד עשור הוא יהיה שווה מיליארד דולר. לקחת את כל החסכונות שלכם בחיים ולהמר איתם על נכס אחד ויחיד זאת טעות חמורה. זאת חובה מוסרית לילדים ולנכדים שלכם להשאיר מקום לטעות. אם אין לכם שום דבר בחיים מלבד ביטקוין אם הוא ימות, אתם עלולים למות ביחד איתו. חוץ מלהכניס פומו לצופים בבית להיכנס לביטקוין/קריפטו בעצמם אני לא בטוח מה הייתה מטרת הפרק. באמת שלא.

המחנך הפיננסי

64,973 views • 26 days ago

עידית סילמן, אני מרחם עלייה. היא הייתה הדבק של הממשלה הקודמת. עכשיו יש פריימריז בליכוד אז היא עושה סלטות באוויר, אבל את האמת כולנו יודעים. כמו שהיא מספרת כאן בסרטון, היא עצמה האמינה בהקמת ממשלת הרפורמות למען הציבור שהקמנו בעין הסערה. היא הייתה יו״ר קואליציה הטרוגנית וצרה שלא פשוט לנהל. אני זוכר איך היא הגנה על האינטרסים של רע״מ בכל פעם שאני הבעתי ביקורת שלא היתה נוחה עבורם. כשחקן קבוצתי, שמחתי שראש הממשלה, שר האוצר וגם סילמן והקואליציה כולה מאפשרים לי לקדם רפורמות אדירות למען הציבור, אבל גם לא חסכתי ביקורת עניינית כלפי שותפינו לקואליציה כשהיה צריך. אבל לא סילמן. היא ביקשה ממני שוב ושוב להפסיק מכל שביב ביקורת שעשוי לפגוע ברע״מ, במר״צ ואחרים, היחסים שלה עם עבאס ומפלגתו היו טובים וחמים. ״הם חברים שלי״ היא הייתה מספרת, ״הכי קל לעבוד עם ווליד״. זו לא הייתה ממשלה נוחה עבורי, ידעתי גם שהרבה מאוד אנשים שאני אוהב לא התחברו לרעיון (בלשון המעטה) אבל הכל היה כדי שנצא מלופ אינסופי של בחירות, בלי תקציב ובלי יציבות, ונוכל לעבוד למען האזרחים. גם סילמן עשתה את זה במודע. אבל, כפי שהיא עצמה מספרת הזה בזמן אמת, הלחצים עליה ועל ילדיה היו בלתי אנושיים. קללות, איומים וגידופים מבוקר עד לילה. לבסוף, היא נכנעה. הסיבה שאני קצת מרחם עליה היא שכעת היא מסתחררת באותו מנגנון שהיא עצמה היתה הקרבן שלו. היא עצמה פועלת באותן שיטות, בשיסוי, אלימות, וזיהום השיח הפוליטי. היא הפכה להיות סמל לבושה, בכל פעם שהפרצוף שלה מופיע על מסך מיליוני אזרחים משמאל ומימין יודעים שהם צופים באדם הכי מביך שהגיע אי פעם לכנסת (ויש תחרות), רואים ומתכווצים מה נהיה מאיתנו, למה אנשים כל כך גרועים מזהמים את הכנסת שלנו. אני מרחם עליה כי זה לא הסילמן שהכרתי. זו התנהגות שלדעתי, כמתבונן מהצד, נובעת ממצוקה. מצוקה שמא תיפלט מהכנסת ותמצא עצמה בשוק תעסוקה שאין לה מה לתרום בו. מצוקה שנובעת גם, אולי, מפוסט טראומה לכאורה. הרי כל מי שעבר מסכת התעללות רגשית של אלימות כלפיו וכלפי משפחתו כפי שהיא מתארת, עשוי לסחוב טראומות, שאם מודחקות, מתפרצות בדרכים לא אלגנטיות. אני מרחם על הצורך שהיא חשה להתחרות במירוץ לתחתית עם אותם אנשים שרק בכנסת הקודמת עשו לה את מה שעשו. עידית סילמן תהיה הערת שוליים זניחה בהיסטוריה הישראלית. בקרוב, כך אני מאמין, בעזרת השם ובעזרת האנשים הטובים של הארץ הזאת, ימנים ושמאלנים, חילונים ודתיים, אלה שקפצו אל קו האש כשהחרב הונחה על הצוואר, אלה שהקימו מפעלי צדקה ועשייה חברתית כשהמדינה נטשה, אלה שהתעלו לגודל השעה, שנשקם ונשתקם. את המדינה ונשקם גם את היחסים בינינו, האזרחים ואפילו את הכנסת. ואז סילמן ודומיה יביטו לאחור וייאלצו לעשות חשבון נפש על התהומות אליהן ירדו מבחירה. ירדו וגררו לשם את כולנו. לא עוצרים עד שגן עדן🇮🇱

💙Abir Kara אביר קארה

59,056 views • 4 months ago

יש לי בעיה אחת עם תלונות של אונס, והיא שנשים שנאנסות ומתארות את החוויה שלהן "בדיעבד" מעידות לא רק על ה"אנס", אלא גם על עצמן. עוז זהבי הוא סלב. מה חשבת שתקבלי ממנו בהפרש של 20 שנה מהטינדר? עוזבת רגע את העובדה שטינדר ידוע בשל המאצ'ים שלו בין בני אדם, ולא קידום מטרות דיונים אנתרופוסופיים... אבל מה ציפית, בשיא הרצינות!? גם את רואה שהוא חרמן ו"לא מפסיק לרצות סקס"... לא חשבת לעזוב את המקום??! את לא ילדה בת 17! שעומדת לך הזכות להגיד "אני חסרת ניסיון". אם את נשארת שם, ואת לא טוענת שסימם אותך, או שהיית שיכורה וחסרת אונים... והיה לך את הקומון סנס הבסיסי ללכת מהמקום - סליחה - אבל כל טראומה כאן היא לא רק עליו אלא *גם עלייך*. ואני לא יכולה כבר לשמוע את "הוא הכריח אותי" או "הוא הפעיל עליי מניפולציות". ידעת היטב למה הגיעה, ואם את לא יודעת להנות, אל תתקרבי למקומות האלה. אני פתאום מתחילה להעריך גרופיות משנות ה60-90 שידעו להנות מהסקס עם סלבים מבלי לבכות אח"כ. נ.ב כל סיפור שכזה על אונס לא רק שמטשטש את הגבולות בין "מהו אונס" ומה לא.. אלא גם פשוט משית יחס דוחה ומזלזל כלפי נשים ש*כן עוברות אונס מזעזע*ז, וזה הדבר היחיד שעומד לנגד עיניי כן. די כבר!!!!! עם סיפורי "אין לי עמוד שדרה מספיק חזק וקיבלתי טראומה אחרי שבועיים שהרסה לי את כל הקריירה שעדיין לא התחלתי לבנות" 🤮 נשבר לנו מהחינוך הקלוקל הזה שרק מחזיר נשים אחורה בזמן.. אם כבר פמיניסטיות צריכות לבכות על משהו, שיבכו על הורים "ליברליים" מחורבנים שלא יודעים לחנך.

🎗מעצבנת תודעה 🎗

62,680 views • 5 months ago

אני עם דמעות בעיניים ואני רוצה לומר בקול: סליחה! סליחה רימון 💔 סליחה כי אני הבטחתי לרימון כשהיא חזרה שיגב יחזור. האמנתי שנצליח לעשות את זה. וטעיתי. השליתי את רימון וכל כך כואב לי על כך. המפגש של Michal Peylan • מיכל פעילן ורימון הוא אחד הדברים המרגשים והמצמררים כי לראשונה שומעים כולם מרימון, לא רק על הגיהנום שהיא ויגב עברו ביחד בעזה. גיהנום שאף אחד לא יכול לדמיין, רימון גם מדברת על רגשי האשם שלה על כך שהיא השאירה את יגב והחברים שלה מאחור. ״זאת הבושה הכי גדולה שלי״ - היא אומרת ואני עם מפלי דמעות. זו לא צריכה להיות הבושה של רימון. זו הבושה של הנהגה. של ראש ממשלה שלא פגש את רימון עד היום! תסתכל על הראיון Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו תראה מה זו גבורה נשית. נטו, בלי מסיכות. רימון עברה גיהנום של עינויים שבגינם ועוברת מאז שחזרה לישראל ניתוחים לתיקון הפנים והשתלות שיניים ויגב אהוב ליבה נרצח. והמדינה?? המדינה מפקירה אותה שוב ועכשיו רימון צריכה להילחם על הקצבה שלה ועל המשך המימון לטיפולים בנפש. ככה נראית מדינה בהתפרקות! (קישור למימון ההמונים בשרשור) קבלו את החלק השני של המפגש עם רימון ⬇️

🇮🇱חגית קלימן - Hagit Klaiman🇮🇱

12,678 views • 1 month ago

טוב, אחרי שהטויט הקודם שלי קיבל כמעט 250,000 צפיות (🤦), יש לי המשך וסוף טוב להרפתקאת האוזניות הזו, שיצאה מכל פרופורציה. בעקבות הטויט כבר היו לי כמה קונקשנים לדיירים בבניין (תודה הילה!), אז מכיוון שהאוזניות קראו לי מרחוק כל סוף השבוע, אמרתי: יאללה, עוד ניסיון חילוץ אחד. חייב לפתור את התעלומה הזאת! קבעתי עם נגה (שם בדוי) שגרה בבניין. הגעתי לשם בשבע, אלכס השומר לא היה, היה שומר מנומנם אחר. עלינו עם ה-Find My והלכנו לפי ההיפותזה שלי למזדרון של קומה ראשונה צפון מזרח. אני מתקרב וה-Find My אומר לי שאני within reach של האוזניות. אני אומר וואו זה כל כך קרוב. מתלבט אם לדפוק בדלת של הדירה ואז נגה אומרת לי שזו דירה של טל (שם בדוי), חבר שלה מהבניין. דפקנו בדלת והוא לא היה בבית. אמרתי לה ״בואי ננסה קומה שנייה״. עולים לקומה שנייה ושוב אני קולט שהאוזניות within reach. אני לוחץ על הסאונד ושומע צפצוף ממש חלש. אני בקטע מביך מצמיד אוזן לדלת ושומע צליל מבפנים. דופק בדלת, אין תשובה. עוד פעם, אין תשובה. אני אומר לנגה, בואי נעלה אלייך ונכתוב פתק. שוב, נגה ואני מכירים בדיוק חמש דקות 😅 עלינו אליה, כתבנו פתק עם הטלפון שלי ושמנו לשכן מתחת לדלת. בין לבין נגה ואני מדברים במסדרון של הבניין ואני מראיין אותה על קורות חייה. שיחה מעולה, היא חריפה, מעניינת. אבל מדי פעם עוברים שכנים ואני כבר מפחד ממפגשים בבניין הזה, אז הצעתי שנרד לדרינק בטאקריה. בזמן שאנחנו שם, טל השכן עובר, בדיוק קנה דגים ותכנן להכין ארוחת ערב. מציע לנו להצטרף. יאללה, זורמים! הלכתי לקנות יין ועוד איזה אלכוהול של היפסטרים שנגה סיפרה לי עליו ועלינו לדירה של טל, פותחים בקבוק יין ושותים בזמן שטל מבשל. ואז שיחה מהבחור בקומה השנייה. הוא ראה את הפתק, אני מסביר לו את הסיפור והוא מסכים שאקפוץ, למרות ואולי בגלל ההזייה. אני אצלו בבית, ואנחנו שומעים את הצפצוף של האוזניות, חלש מאוד, אבל לא מצליחים למקם את האוזניות. סופר מוזר… נראה שזה מכיוון המרפסת, אבל שם משום מה האייפון שלי מאבד את החיבור לאוזניות. די, הגיע הזמן לשחרר סופית… אבל על הדרך גם ביקשתי גם מהשכנה בדירה ליד אם אוכל להכנס לרגע וללכת למרפסת שלה. אובססיבי, מה אני אעשה. היתה בשוֺק אבל הסכימה. אנשים טובים בכל פינה בבניין הזה. ואני כנראה מכיר יותר דיירים שם בשלב הזה מאנשים שגרים שם שנים :) חזרתי לדירה של טל שעדיין באמצע הכנת הארוחה. ואז פתאום אני נזכר שהיו איתי גם ה-AirPods השניים שלי ואני לא מבין איך איבדתי גם אותם עכשיו. אחרי שתי דקות של פאניקה שקטה ומחשבות על אשפוז עצמי בגהה, הם אומרים לי שהם החביאו לי את האוזניות השניות בשביל הדאחקה. בוגר מאוד! בינתיים קבוצת הוואטסאפ של הבניין כבר גועשת כי הפסיכופת שוב בבניין. ואו אסור לי להתקרב לבניין הזה יותר בחיים. אבל היה ערב מעולה ומצחיק, טל בשלן מעולה, היין היה טוב, וחזרתי באחת עשרה הביתה, מרוצה סך הכל מהשתלשלות הארועים. ובלי האיירפודס. היום בבוקר הלכתי לקנות אוזניות של B&O, לגוון. אמרתי לעצמי, עכשיו זה עניין של רבע שעה עד שאני מוצא את האוזניות המקוריות. מרפי לא יאכזב. ב-11:30 אנחנו בפגישת חברה בזום (סטארטאפ קטן, 7 אנשים). אני מספר את סיפור אתמול. ואז נועה, שעובדת איתנו בשבועיים האחרונים, קוטעת אותי: ״רגע! איבדת AirPods? הם אצלי! לא הבנתי מה זה האיירפודס שאצלי בתיק, שמתי מודעה בבניין, שאלתי שכנים, לא הבנתי של מי זה!״ ה-ל-ם. יש לי את זה בוידאו, אנסה לחלץ את רגע ההלם ולהעלות כאן. אני שואל איפה היא גרה והיא אומרת ב״רכבת 16״. ואז נופל לי האסימון. כל הזמן חיפשתי בבניין ליד, בפינה הצפון מזרחית, כי הסיגנל היה הכי חזק בפינה שבין הבניינים, אבל פשוט טעיתי בבניין. בפועל האוזניות היו כל הזמן אצל נועה בדירה שלה בקומה השנייה. כשהיא הייתה אצלי בבית שבוע שעבר היא פשוט לקחה בטעות את האוזניות שלי כי כל ה-AirPods נראים פאקינג אותו דבר. אז עכשיו יש לי גם אוזניות חדשות וגם את ה-AirPods שלי. למזלי ל-B&O אין חיבור ל-Find My של אפל, אז אם הם ילכן לאיבוד, הם פשוט ילכו לאיבוד. ושבה השלווה לחיי.

Liad Agmon

106,898 views • 5 months ago