Loading video...

Video Failed to Load

Go Home

ח״כ צביקה פוגל: "הצלחנו לשמור על הממשלה קיימת, הצלחנו לשמור על הקואליציה." שאלתי: "זאת המטרה?" ח"כ פוגל: "כן! כי אחרת מישהו אחר היה עלול להיות במקומנו. זאת הייתה המטרה, לשמור על הממשלה ועל הקואליציה. בוודאי, זה היה הדבר הכי חשוב עכשיו, לא שום דבר אחר. הדבר החשוב היה לשמור...

doronbloch's profile picture

דורון בלוך

1,469 subscribers

35,905 views • 3 months ago •via X (Twitter)

News & Politics
LIVE

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

0 Comments

No comments available

Comments from the original post will appear here

Related Videos

רוני קובן חושף לראשונה את הדברים שאמר לו גדי אייזנקוט בתוכנית ״פגישה״ שתשודר במוצ״ש: ישראל, קרי מדלפי המסמך ל״בילד״ מסביבת ראש הממשלה , סיכנו את אחד המקורות החשובים בעזה, למתן מידע על מצבם של החטופים! ארי רוזנפלד, שהדליף את המסמך היה הקב״ט של המקור, כלומר היה אחראי לשמור עליו ועל סודו. בין שותפי הסוד לזהות המקור היה לא אחר מאשר בנימין נתניהו! roni kuban רוני קובן Gadi Eisenkot - גדי איזנקוט
1:22

רוני קובן חושף לראשונה את הדברים שאמר לו גדי אייזנקוט בתוכנית ״פגישה״ שתשודר במוצ״ש: ישראל, קרי מדלפי המסמך ל״בילד״ מסביבת ראש הממשלה , סיכנו את אחד המקורות החשובים בעזה, למתן מידע על מצבם של החטופים! ארי רוזנפלד, שהדליף את המסמך היה הקב״ט של המקור, כלומר היה אחראי לשמור עליו ועל סודו. בין שותפי הסוד לזהות המקור היה לא אחר מאשר בנימין נתניהו! roni kuban רוני קובן Gadi Eisenkot - גדי איזנקוט

🇮🇱חגית קלימן - Hagit Klaiman🇮🇱

52,504 views • 8 months ago

וואו. איזה מצעד גאווה זה היה 🏳️‍🌈 ״על אפם ועל חמתם של הסמוטריצ׳ים והבן גבירים״ עליתי לבמה מיד אחרי ההופעה של רן דנקר הענק, שסחף את הקהל העצום ורגע אחרי ששמעתי על התנהלות מבישה של חלק מהשוטרים בנקודות הכניסה למצעד. חשוב לומר: רוב השוטרות והשוטרים הגיעו כדי לעשות את עבודתם: להגן עלינו, לשמור על ביטחוננו ולאפשר לנו לצעוד בגאווה ובחופש, אבל כשהמשטרה הופכת לכלי בידיו של שר שמבקש להפוך אותה לזרוע פוליטית, אנחנו חייבים לומר בקול ברור: לא! הכל פוליטי - גם המאבק על דמותה של המשטרה, על חופש, על שוויון ועל הזכות של כל אדם לחיות בלי פחד ולכן התשובה שלנו היא לא רק ברחובות, היא בעיקר בקלפי ולכן חובה על כולנו לצאת להצביע. או כמו שאמר רן דנקר מעל הבמה: ״על אפם ועל חמתם של הבן גבירים והסמוטריצ’ים״ ולא ״אולי יבוא יום ונהפוך שווים״ - הוא יבוא, זה תלוי בנו 🏳️‍🌈🇮🇱 ולמי שפספס את האווירה, צפו עד הסוף ⬇️
3:37

וואו. איזה מצעד גאווה זה היה 🏳️‍🌈 ״על אפם ועל חמתם של הסמוטריצ׳ים והבן גבירים״ עליתי לבמה מיד אחרי ההופעה של רן דנקר הענק, שסחף את הקהל העצום ורגע אחרי ששמעתי על התנהלות מבישה של חלק מהשוטרים בנקודות הכניסה למצעד. חשוב לומר: רוב השוטרות והשוטרים הגיעו כדי לעשות את עבודתם: להגן עלינו, לשמור על ביטחוננו ולאפשר לנו לצעוד בגאווה ובחופש, אבל כשהמשטרה הופכת לכלי בידיו של שר שמבקש להפוך אותה לזרוע פוליטית, אנחנו חייבים לומר בקול ברור: לא! הכל פוליטי - גם המאבק על דמותה של המשטרה, על חופש, על שוויון ועל הזכות של כל אדם לחיות בלי פחד ולכן התשובה שלנו היא לא רק ברחובות, היא בעיקר בקלפי ולכן חובה על כולנו לצאת להצביע. או כמו שאמר רן דנקר מעל הבמה: ״על אפם ועל חמתם של הבן גבירים והסמוטריצ’ים״ ולא ״אולי יבוא יום ונהפוך שווים״ - הוא יבוא, זה תלוי בנו 🏳️‍🌈🇮🇱 ולמי שפספס את האווירה, צפו עד הסוף ⬇️

מיטל להבי- Meital Lehavi

42,197 views • 3 months ago

תשקיעו 15 דק׳ להקשיב לדבריה של כבוד נשיאת בהמ״ש העליון, דורית ביניש, בזום אתמול שיאיא פינק ארגן. הבאתי חלק מהדברים. ——— ההפיכה המשטרית בעיצומה. היא לא חלפה מן העולם. זאת הייתה אשליה שלנו, שהצלחנו. מהר מאוד כאשר הופיע שר המשפטים בינואר 23 והציג את תוכניתו, הבנו שזו לא מהפכה משפטית אלא הפיכה משטרית. הציבור הבין את זה ויצא לרחוב. ונתנו לנו תחושה שבלמנו את ההפיכה. במובן מסוים זה נכון, כאשר בית המשפט לא קיבל את הפרקטיקה לא לבקר את הממשלה על פי סבירות התנהגותה ומעשיה. הייתה תחושה שאנחנו עצרנו. למרבה הצער זה לא נגמר. על אף המצב הביטחוני, על אף כל הקשיים אנחנו בעיצומה של דהירה של הממשלה לממש את תוכניתה להפיכה משטרית. הדבר המטריד, הוא לא פיטורי שר כזה או אחר, זה מאד מטריד, אבל הדבר המרכזי הוא: יש לנו שלטון שחותר להפוך אותנו מדמוקרטיה לדיקטטורה. הוא נבחר בדרך דמוקרטית. זה כבר קרה הרבה פעמים בהיסטוריה. לא האמנו שנהיה במצב כזה, אבל זהו התהליך. יש דהירה. לעצור את ההפיכה הזאת זו חובתנו המיידית. מה הרעיון של ההפיכה הזו? הבסיס של משטר דמוקרטי זה 3 רשויות: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. הממשלה לא מסתירה את כוונתה לצמצם את הרשויות האחרות. כלומר הכנסת כבר בשיטה שלנו בידי שליטה של הממשלה, באמצעות הרוב הקואליציוני. הרצון הנוסף הוא להשתלט על המשפט, על בית המשפט, על התקשורת, על האקדמיה. זה מפתח לשלטון טוטליטרי. ניצול של דרכים דמוקרטיות לביטול הדמוקרטיה. התוכנית היא לפרק את המוסדות צעד אחרי צעד. אם לא בחקיקה אז בדרך מעשית. הם לא הצליחו למזלנו עדיין, אבל הם בהחלט בדרך להשתלט על המוסדות השונים, וזו הכוונה, להרוס. וכאן אנחנו מגיעים למכתב היועצת המשפטית שמתריעה על כך בעצם, על לכל התחושות שיש לנו, שצעד אחרי צעד הממשלה פועלת באופן לא חוקי. כל כוחה של הממשלה נובע מהחוק. היא יכולה לעשות רק מה שהחוק מתיר. כל אדם חופשי לעשות אלא אם אסור, אבל הממשלה יכולה לעשות רק מה שמותר לה על פי חוק. אז ״איזון בחוק״ זה התחלה והקידום של השיטה לחיסול הדמוקרטיה. ומה המכתב אומר? היועמ״שית אמרה – אנחנו יודעים היטב איך מתקבלות החלטות: יש נוהג רב שנים, יש תקנון הממשלה, יש דרך לעבודת ממשלה, כל נושא שעולה לממשלה מחייב הכנה מראש של הרפרנטים בממשלה, חוות דעת משפטית אם צריך. מכל זה מתעלמים: לפי המכתב הם מתנהגים כאילו לא צריכים חוות דעת של היועץ המשפטי הממשלה, הממשלה יכולה לקבל יעוץ מאנשים פרטיים ממזכיר הממשלה, שזה ממש לא תפקידו, מאנשים שונים שהם מעדיפים את דעתם וחוות דעתם המשפטית. אבל, על פי הדין במדינה, חד משמעית, (זה הובהר פעמים רבות בפסק הדין) מי שחוות דעתו המשפטית מחייבת את הממשלה זה היועצת המשפטית הממשלה. זה תפקידה להנחות את הממשלה איך תוכל לפעול על פי חוק. אם לא מכינים קודם חוות דעת, אם מתעלמים מחוות דעת היועצת המשפטית ואם מבקשים חוות דעת בדרכים עקיפות של אנשים לא מוסמכים, --- אז זה צפצוף על החוק, והמשמעות היא שהממשלה פועלת כעבריינית, לא על פי חוק. זה חלק מהצעדים שמובילים לשליטה המוחלטת שלה. אז מתמנים מינויים לא מקצועיים על בסיס פוליטי, בלי שמתקיימים התכונות והכישורים הנדרשים לתפקיד, אנו רואים שנמנעים מלמנות נשיא לבית המשפט העליון, זה חלק משיטת ההשתלטות. רק ימנו שופטים אם הם יהיו נאמנים לממשלה ולא למדינה, זה המבחן, ולכן צריך את הסכמת הדרג הפוליטי לכל מינוי על פי תפיסת שר המשפטים. יש כוונה (וזה כבר בחקיקה) למנות נציב תלונות על שופטים, לא בדרך שהייתה עד היום, רוצים שהכנסת תבחר את נציב תלונות על שופטים, והוא יהווה איום על העצמאות השיפוטית. כי אם שופט ייתן פסק דין שלא ייראה לנציב, אז הכי פשוט יהיה להדיח אותו. כי לנציב יש סמכות להמליץ על הדחה. כל הדברים האלה הם חלק מאיום מאד רציני על מערכת המשפט, שתפקידה לשמור על האיזונים, ועל הבקרה על המערכת. הממשלה צוברת כוח, כדי לגמד את כוחן של המוסדות המקצועיים האחרים. אני מאמינה מאוד שגם היועצת המשפטית, וגם בית המשפט מתכוונים ועומדים כחומה בצורה, אבל נעשים כל הצעדים כדי לסכל את העבודה שלהם. ולכן אנחנו כל פעם שומעים את הנוסח, את הסגנון איך הם מדברים על היועצת, כמו שמדברים על אלופי הצבא וקציני הצבא. איך אפשר לצפות שהציבור יכבד את המוסדות, אם מי שיושב בשלטון של הממשלה מזלזל בצורה כזאת במוסדות המדינה? הסכנה היא הרבה יותר גדולה מזה שאדם מסוים יפוטר השיטה כולה היא לבלוע את הערכים הדמוקרטיים, ערכים שלשמם קמה המדינה הזאת, המוסדות שנבנו, וזו שחיקה, וזה פוגע בביטחון. חיינו שזורים עם הצרכים הבטחונים ועם הנאמנות למדינה ולא לממשלה, זה אלף-בית. שלא נטעה, זה קו אדום. אין גבולות למה שהם מעיזים. אני לא מעלה על דעתי שיעיזו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, ושאנחנו נקבל את זה. אני לא יכולה להתנבא, אך אני מאמינה שזה יוציא מאות אלפים לרחובות. אין לנו כלים אחרים. אני חושבת שאם חס וחלילה הממשלה תעז להגשים את החלום ולפטר יועצת משפטית, אני מקווה שהחוות יהיו מלאים מוחים. אני מצפה למספר ענק עתק, שהממשלה לא תוכל להתעלם ממנו, כי בעצם הממשלה קיבלה את המנדט מהציבור למשטר דמוקרטי, אך פועלת בניגוד למנדט שהיא קיבלה. היא הפקירה אותנו ביטחונית, היא הפקירה אותנו גם מבחינה חוקתית, משפטית, מוסדית. אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. גם מאה אלף לא מספיק. אם חס וחלילה יקרה דבר כזה, הרחוב צריך להיות מלא. לא ניתן להמשיך בתהליך הזה. הגדולה של בית המשפט שלנו כל שנות קיומו, הייתה עצמאותו, תנאי שזה יהיה מוסד עצמאי, לא נשיא מטעם הממשלה ולא שופט מטעם הממשלה, זה כוחו, וזה גם האיזון שניתן לבית משפט אל מול הכוח של הממשלה והרשות המבצעת. הציבור שיוצא נותן כח לשומרי הסף. ממה ישאבו כוח המוסדות האלה של שומרי הסף אם לא מהאמון והרצון לשרת את הציבור כמו שמגיע לו? הם עושים את מלאכתם וכולנו חייבים לתמוך לחזק אותם, לתת להם את הגיבוי. אני מאוד מאמינה בכוח הזה. (למי שרוצה להשלים את כל הזום: ) <<<<< לעוד עדכונים בקבוצות נהון
15:44

תשקיעו 15 דק׳ להקשיב לדבריה של כבוד נשיאת בהמ״ש העליון, דורית ביניש, בזום אתמול שיאיא פינק ארגן. הבאתי חלק מהדברים. ——— ההפיכה המשטרית בעיצומה. היא לא חלפה מן העולם. זאת הייתה אשליה שלנו, שהצלחנו. מהר מאוד כאשר הופיע שר המשפטים בינואר 23 והציג את תוכניתו, הבנו שזו לא מהפכה משפטית אלא הפיכה משטרית. הציבור הבין את זה ויצא לרחוב. ונתנו לנו תחושה שבלמנו את ההפיכה. במובן מסוים זה נכון, כאשר בית המשפט לא קיבל את הפרקטיקה לא לבקר את הממשלה על פי סבירות התנהגותה ומעשיה. הייתה תחושה שאנחנו עצרנו. למרבה הצער זה לא נגמר. על אף המצב הביטחוני, על אף כל הקשיים אנחנו בעיצומה של דהירה של הממשלה לממש את תוכניתה להפיכה משטרית. הדבר המטריד, הוא לא פיטורי שר כזה או אחר, זה מאד מטריד, אבל הדבר המרכזי הוא: יש לנו שלטון שחותר להפוך אותנו מדמוקרטיה לדיקטטורה. הוא נבחר בדרך דמוקרטית. זה כבר קרה הרבה פעמים בהיסטוריה. לא האמנו שנהיה במצב כזה, אבל זהו התהליך. יש דהירה. לעצור את ההפיכה הזאת זו חובתנו המיידית. מה הרעיון של ההפיכה הזו? הבסיס של משטר דמוקרטי זה 3 רשויות: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. הממשלה לא מסתירה את כוונתה לצמצם את הרשויות האחרות. כלומר הכנסת כבר בשיטה שלנו בידי שליטה של הממשלה, באמצעות הרוב הקואליציוני. הרצון הנוסף הוא להשתלט על המשפט, על בית המשפט, על התקשורת, על האקדמיה. זה מפתח לשלטון טוטליטרי. ניצול של דרכים דמוקרטיות לביטול הדמוקרטיה. התוכנית היא לפרק את המוסדות צעד אחרי צעד. אם לא בחקיקה אז בדרך מעשית. הם לא הצליחו למזלנו עדיין, אבל הם בהחלט בדרך להשתלט על המוסדות השונים, וזו הכוונה, להרוס. וכאן אנחנו מגיעים למכתב היועצת המשפטית שמתריעה על כך בעצם, על לכל התחושות שיש לנו, שצעד אחרי צעד הממשלה פועלת באופן לא חוקי. כל כוחה של הממשלה נובע מהחוק. היא יכולה לעשות רק מה שהחוק מתיר. כל אדם חופשי לעשות אלא אם אסור, אבל הממשלה יכולה לעשות רק מה שמותר לה על פי חוק. אז ״איזון בחוק״ זה התחלה והקידום של השיטה לחיסול הדמוקרטיה. ומה המכתב אומר? היועמ״שית אמרה – אנחנו יודעים היטב איך מתקבלות החלטות: יש נוהג רב שנים, יש תקנון הממשלה, יש דרך לעבודת ממשלה, כל נושא שעולה לממשלה מחייב הכנה מראש של הרפרנטים בממשלה, חוות דעת משפטית אם צריך. מכל זה מתעלמים: לפי המכתב הם מתנהגים כאילו לא צריכים חוות דעת של היועץ המשפטי הממשלה, הממשלה יכולה לקבל יעוץ מאנשים פרטיים ממזכיר הממשלה, שזה ממש לא תפקידו, מאנשים שונים שהם מעדיפים את דעתם וחוות דעתם המשפטית. אבל, על פי הדין במדינה, חד משמעית, (זה הובהר פעמים רבות בפסק הדין) מי שחוות דעתו המשפטית מחייבת את הממשלה זה היועצת המשפטית הממשלה. זה תפקידה להנחות את הממשלה איך תוכל לפעול על פי חוק. אם לא מכינים קודם חוות דעת, אם מתעלמים מחוות דעת היועצת המשפטית ואם מבקשים חוות דעת בדרכים עקיפות של אנשים לא מוסמכים, --- אז זה צפצוף על החוק, והמשמעות היא שהממשלה פועלת כעבריינית, לא על פי חוק. זה חלק מהצעדים שמובילים לשליטה המוחלטת שלה. אז מתמנים מינויים לא מקצועיים על בסיס פוליטי, בלי שמתקיימים התכונות והכישורים הנדרשים לתפקיד, אנו רואים שנמנעים מלמנות נשיא לבית המשפט העליון, זה חלק משיטת ההשתלטות. רק ימנו שופטים אם הם יהיו נאמנים לממשלה ולא למדינה, זה המבחן, ולכן צריך את הסכמת הדרג הפוליטי לכל מינוי על פי תפיסת שר המשפטים. יש כוונה (וזה כבר בחקיקה) למנות נציב תלונות על שופטים, לא בדרך שהייתה עד היום, רוצים שהכנסת תבחר את נציב תלונות על שופטים, והוא יהווה איום על העצמאות השיפוטית. כי אם שופט ייתן פסק דין שלא ייראה לנציב, אז הכי פשוט יהיה להדיח אותו. כי לנציב יש סמכות להמליץ על הדחה. כל הדברים האלה הם חלק מאיום מאד רציני על מערכת המשפט, שתפקידה לשמור על האיזונים, ועל הבקרה על המערכת. הממשלה צוברת כוח, כדי לגמד את כוחן של המוסדות המקצועיים האחרים. אני מאמינה מאוד שגם היועצת המשפטית, וגם בית המשפט מתכוונים ועומדים כחומה בצורה, אבל נעשים כל הצעדים כדי לסכל את העבודה שלהם. ולכן אנחנו כל פעם שומעים את הנוסח, את הסגנון איך הם מדברים על היועצת, כמו שמדברים על אלופי הצבא וקציני הצבא. איך אפשר לצפות שהציבור יכבד את המוסדות, אם מי שיושב בשלטון של הממשלה מזלזל בצורה כזאת במוסדות המדינה? הסכנה היא הרבה יותר גדולה מזה שאדם מסוים יפוטר השיטה כולה היא לבלוע את הערכים הדמוקרטיים, ערכים שלשמם קמה המדינה הזאת, המוסדות שנבנו, וזו שחיקה, וזה פוגע בביטחון. חיינו שזורים עם הצרכים הבטחונים ועם הנאמנות למדינה ולא לממשלה, זה אלף-בית. שלא נטעה, זה קו אדום. אין גבולות למה שהם מעיזים. אני לא מעלה על דעתי שיעיזו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, ושאנחנו נקבל את זה. אני לא יכולה להתנבא, אך אני מאמינה שזה יוציא מאות אלפים לרחובות. אין לנו כלים אחרים. אני חושבת שאם חס וחלילה הממשלה תעז להגשים את החלום ולפטר יועצת משפטית, אני מקווה שהחוות יהיו מלאים מוחים. אני מצפה למספר ענק עתק, שהממשלה לא תוכל להתעלם ממנו, כי בעצם הממשלה קיבלה את המנדט מהציבור למשטר דמוקרטי, אך פועלת בניגוד למנדט שהיא קיבלה. היא הפקירה אותנו ביטחונית, היא הפקירה אותנו גם מבחינה חוקתית, משפטית, מוסדית. אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. גם מאה אלף לא מספיק. אם חס וחלילה יקרה דבר כזה, הרחוב צריך להיות מלא. לא ניתן להמשיך בתהליך הזה. הגדולה של בית המשפט שלנו כל שנות קיומו, הייתה עצמאותו, תנאי שזה יהיה מוסד עצמאי, לא נשיא מטעם הממשלה ולא שופט מטעם הממשלה, זה כוחו, וזה גם האיזון שניתן לבית משפט אל מול הכוח של הממשלה והרשות המבצעת. הציבור שיוצא נותן כח לשומרי הסף. ממה ישאבו כוח המוסדות האלה של שומרי הסף אם לא מהאמון והרצון לשרת את הציבור כמו שמגיע לו? הם עושים את מלאכתם וכולנו חייבים לתמוך לחזק אותם, לתת להם את הגיבוי. אני מאוד מאמינה בכוח הזה. (למי שרוצה להשלים את כל הזום: ) <<<<< לעוד עדכונים בקבוצות נהון

Karine Nahon • קרין נהון

26,509 views • 2 years ago

"הזמן שלכם מוגבל,אל תבזבזו אותו בלחיות חיים של מישהו אחר." זה אולי אחד הנאומים הכי אהובים עליי. ב12 ביוני 2005, סטיב ג׳ובס עמד מול בוגרי תואר ראשון של סטנפורד ונשא את מה שיהפוך לאחד מנאומי הסיום המשפיעים והנצפים ביותר בהיסטוריה. מה היו שלושת הסיפורים שעיצבו את החיים של ג׳ובס מנקודת המבט שלו עצמו? בראשון הוא פותח ומסביך איך הנשירה מהקולג' נתנה לו את ההשראה לעיצוב של מחשב המק הראשון. בשני הוא מסביר למה הפיטורים הפומביים שלו מאפל, החברה שהקים בשתי ידיו, היו הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לו בחיים. ובסוף, הוא מספר על ההתמודדות עם מחלת הסרטן ומה היא לימדה אותו. הסתכלות על החיים מנקודת מבט של זמן קצוב ומוגבל נותנת פרספקטיבה אחרת לחיים. איש חזון מהגדולים בכל הזמנים. סביר שצפיתי בסרטון הזה לפחות 5 פעמים ואני ממליץ לכם לצפות בו עכשיו. או לכל הפחות לשמור ולחזור אליו. מתורגם.
14:45

"הזמן שלכם מוגבל,אל תבזבזו אותו בלחיות חיים של מישהו אחר." זה אולי אחד הנאומים הכי אהובים עליי. ב12 ביוני 2005, סטיב ג׳ובס עמד מול בוגרי תואר ראשון של סטנפורד ונשא את מה שיהפוך לאחד מנאומי הסיום המשפיעים והנצפים ביותר בהיסטוריה. מה היו שלושת הסיפורים שעיצבו את החיים של ג׳ובס מנקודת המבט שלו עצמו? בראשון הוא פותח ומסביך איך הנשירה מהקולג' נתנה לו את ההשראה לעיצוב של מחשב המק הראשון. בשני הוא מסביר למה הפיטורים הפומביים שלו מאפל, החברה שהקים בשתי ידיו, היו הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לו בחיים. ובסוף, הוא מספר על ההתמודדות עם מחלת הסרטן ומה היא לימדה אותו. הסתכלות על החיים מנקודת מבט של זמן קצוב ומוגבל נותנת פרספקטיבה אחרת לחיים. איש חזון מהגדולים בכל הזמנים. סביר שצפיתי בסרטון הזה לפחות 5 פעמים ואני ממליץ לכם לצפות בו עכשיו. או לכל הפחות לשמור ולחזור אליו. מתורגם.

המחנך הפיננסי

22,491 views • 3 months ago

עד כאן! ההבדל הגדול ביני ובין Galit Distel Atbaryan - גלית דיסטל אטבריאן , אני מזרחית על מלא מלא, זאת שדיסטל מגדירה ״חומה״. הגעתי לתפקיד שלי כסגנית ראש עיריית תל אביב-יפו, בזכות ולא בחסד ובראש מורם. לעולם לא הייתי מגינה או משתפת פעולה עם אדם שאנשי לשכתו נעלו אותי במרפסת ולעולם לא הייתי אומרת על ראש הסגל של אותו נתניהו, שהוא חצה אלף קווים אדומים ולא מספרת מה הם אותם קווים רק מתוך נאמנות למלך (האשכנזי והלבן מקיסריה) אני אישה מזרחית חומה שצעדה במחאה לצד ״השפחות״, בין היתר בגלל דברים שאת גלית דיסטל עברת וחווית על בשרך על ידי האליטה של לשכת נתניהו. וקולך נדם. את הדורסנות הזו כשהיא מגיעה מהלשכה של ראש הממשלה חייבים לעצור. כי הדורסנות הזאת, בנוסף להתנהלות הקואליציה והשופרות שלה, גורמת לנשים אחרות להיתפס כ״שפחות״. הבעיה הכי גדולה של Galit Distel Atbaryan - גלית דיסטל אטבריאן זו שאמרה בריאיון ל"120 ואחת", הפודקאסט הפוליטי של ynet, שהאחריות הממשלה ל-7 באוקטובר, לא רבה בכלל, זה שהיא ממשיכה לפלג ולהדהיר אותנו לתהום, בדיוק כפי שהעידה בעצמה בדצמבר 2023: ״הייתי מאלו שהדהירו 9 מיליון לתהום - והחולשה הזו הובילה לטבח". תסתכלי במראה גלית ותראי שההשתקפות כואבת. מורן אזולאי Moran Azulay. Bonot Alternativa בונות אלטרנטיבה
3:38

עד כאן! ההבדל הגדול ביני ובין Galit Distel Atbaryan - גלית דיסטל אטבריאן , אני מזרחית על מלא מלא, זאת שדיסטל מגדירה ״חומה״. הגעתי לתפקיד שלי כסגנית ראש עיריית תל אביב-יפו, בזכות ולא בחסד ובראש מורם. לעולם לא הייתי מגינה או משתפת פעולה עם אדם שאנשי לשכתו נעלו אותי במרפסת ולעולם לא הייתי אומרת על ראש הסגל של אותו נתניהו, שהוא חצה אלף קווים אדומים ולא מספרת מה הם אותם קווים רק מתוך נאמנות למלך (האשכנזי והלבן מקיסריה) אני אישה מזרחית חומה שצעדה במחאה לצד ״השפחות״, בין היתר בגלל דברים שאת גלית דיסטל עברת וחווית על בשרך על ידי האליטה של לשכת נתניהו. וקולך נדם. את הדורסנות הזו כשהיא מגיעה מהלשכה של ראש הממשלה חייבים לעצור. כי הדורסנות הזאת, בנוסף להתנהלות הקואליציה והשופרות שלה, גורמת לנשים אחרות להיתפס כ״שפחות״. הבעיה הכי גדולה של Galit Distel Atbaryan - גלית דיסטל אטבריאן זו שאמרה בריאיון ל"120 ואחת", הפודקאסט הפוליטי של ynet, שהאחריות הממשלה ל-7 באוקטובר, לא רבה בכלל, זה שהיא ממשיכה לפלג ולהדהיר אותנו לתהום, בדיוק כפי שהעידה בעצמה בדצמבר 2023: ״הייתי מאלו שהדהירו 9 מיליון לתהום - והחולשה הזו הובילה לטבח". תסתכלי במראה גלית ותראי שההשתקפות כואבת. מורן אזולאי Moran Azulay. Bonot Alternativa בונות אלטרנטיבה

מיטל להבי- Meital Lehavi

34,256 views • 8 months ago

אבי אבות הקונספציה. החוצפה של גדי אייזנקוט היא דבר באמת מדהים. האיש הזה באינספור ראיונות, מסמכים, הקלטות ומסיבות עיתונאים הוביל קו של "הכלה ושקט" מול הרצועה כאשר האיומים לשיטתו הם אחרים לגמרי... ואז, אותו גדי שדרש "שקט" ו"מניעת הסלמה", אומר עכשיו ומנהל קמפיין שמאשים את נתניהו בעיוורון שהוביל ל-07 באוקטובר. למעשה, הפעולה העיקרית שהובילה לפי הפרסומים לעיוורון ברצועת עזה הייתה זו שבה נפל סגן אלוף מחמוד חיר א-דין ז"ל ב-2018. פעולה שנכשלה שבה הכוח המסוערב אמור היה להתחבר לרשת הקשר של חמאס. כך תיאר זאת איזנקוט מול המצלמה בריאיון לחברו עמוס ידלין. תהיו איתי כי זה באמת לא להאמין. איזנקוט מתגאה בכך שהמלצתו "להכיל" את ירי 512 הרקטות אחרי נפילת חיר א-דין, הייתה נכונה! והתקבלה פה אחד! למה? אתם יושבים?! כי: "אנחנו התחלנו"! "ההחלטה לא להמשיך את המערכה הזאת הייתה נכונה. ההמלצה של מערכת הביטחון ושלי התקבלה פה אחד כי זה היה הדבר הנכון לעשותו וצריך לבודד אירוע בדיד שמתחיל מיוזמה שלנו"! בעצם, מאז, לפי הפרסומים יש עיוורון צבאי ישראלי כלפי מה שקורה בחמאס ובעזה כאשר המבצע הזה אמור היה להתחבר לרשת הקשר של חמאס. גם אחרי 07 באוקטובר עמד איזנקוט והסביר למה חייבים לעצור, ואז תקף את נתניהו על ההתעקשות על מעבר רפיח וציר פילדלפי. הוא וגנץ עמדו במסע"ת מול המצלמה ואמרו שנתניהו סתם מפחיד ושהיום (כלומר אז) האיום העיקרי זה איראן והצפון... (וכשנתניהו טיפל גם באיומים הללו כמובן שלא יגידו מילה טובה) איזנקוט מתאר בראיונות שוב ושוב כי הצבא בראשותו בחר להסיט משאבים מזירת עזה: "הזירה הפלסטינית לאחר צוק איתן היתה מורתעת... הדבר אפשר להסיט משאבים משמעותיים ולבנות דפוס פעולה שבו צה"ל נלחם בארבע חזיתות ואזרחי ישראל חיים את חייהם ..." עוד אמר: "הזירה הפלסטינית לא הולכת לשום מקום וצריך להתמודד איתה. אם על כל רקטה שתעוף ועל אירועים, כל דבר יהפוך למלחמת אין ברירה - ניכנס למלחמת מאה השנים". אז הוא מעז להטיף על קונספציה?
1:05

אבי אבות הקונספציה. החוצפה של גדי אייזנקוט היא דבר באמת מדהים. האיש הזה באינספור ראיונות, מסמכים, הקלטות ומסיבות עיתונאים הוביל קו של "הכלה ושקט" מול הרצועה כאשר האיומים לשיטתו הם אחרים לגמרי... ואז, אותו גדי שדרש "שקט" ו"מניעת הסלמה", אומר עכשיו ומנהל קמפיין שמאשים את נתניהו בעיוורון שהוביל ל-07 באוקטובר. למעשה, הפעולה העיקרית שהובילה לפי הפרסומים לעיוורון ברצועת עזה הייתה זו שבה נפל סגן אלוף מחמוד חיר א-דין ז"ל ב-2018. פעולה שנכשלה שבה הכוח המסוערב אמור היה להתחבר לרשת הקשר של חמאס. כך תיאר זאת איזנקוט מול המצלמה בריאיון לחברו עמוס ידלין. תהיו איתי כי זה באמת לא להאמין. איזנקוט מתגאה בכך שהמלצתו "להכיל" את ירי 512 הרקטות אחרי נפילת חיר א-דין, הייתה נכונה! והתקבלה פה אחד! למה? אתם יושבים?! כי: "אנחנו התחלנו"! "ההחלטה לא להמשיך את המערכה הזאת הייתה נכונה. ההמלצה של מערכת הביטחון ושלי התקבלה פה אחד כי זה היה הדבר הנכון לעשותו וצריך לבודד אירוע בדיד שמתחיל מיוזמה שלנו"! בעצם, מאז, לפי הפרסומים יש עיוורון צבאי ישראלי כלפי מה שקורה בחמאס ובעזה כאשר המבצע הזה אמור היה להתחבר לרשת הקשר של חמאס. גם אחרי 07 באוקטובר עמד איזנקוט והסביר למה חייבים לעצור, ואז תקף את נתניהו על ההתעקשות על מעבר רפיח וציר פילדלפי. הוא וגנץ עמדו במסע"ת מול המצלמה ואמרו שנתניהו סתם מפחיד ושהיום (כלומר אז) האיום העיקרי זה איראן והצפון... (וכשנתניהו טיפל גם באיומים הללו כמובן שלא יגידו מילה טובה) איזנקוט מתאר בראיונות שוב ושוב כי הצבא בראשותו בחר להסיט משאבים מזירת עזה: "הזירה הפלסטינית לאחר צוק איתן היתה מורתעת... הדבר אפשר להסיט משאבים משמעותיים ולבנות דפוס פעולה שבו צה"ל נלחם בארבע חזיתות ואזרחי ישראל חיים את חייהם ..." עוד אמר: "הזירה הפלסטינית לא הולכת לשום מקום וצריך להתמודד איתה. אם על כל רקטה שתעוף ועל אירועים, כל דבר יהפוך למלחמת אין ברירה - ניכנס למלחמת מאה השנים". אז הוא מעז להטיף על קונספציה?

Moti Kastel מוטי קסטל

21,699 views • 3 months ago

כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – מהדורת חדשות ערוץ 12 שבה נהג לצפות יחיא סינוואר: "דיווחים הולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל"; ציטוט דברי נתניהו: הסרבנות גורמת גם להשבתה של יכולות צבאיות, ופוגעת קשות בכוח ההרתעה של צה”ל כפי שעולה בדוחות של המודיעין ב-23 באוקטובר 2025, אמר רונן ברגמן, עיתונאי ב"ידיעות אחרונות" וב"ניו יורק טיימס", בראיון לפודקאסט של דן סנור, כדלהלן: "[מנהיג חמאס יחיא] סינוואר צפה בטלוויזיה הישראלית. לסינוואר היה הרגל לעצור הכל, את שגרת יומו, כל יום בשעה חמש דקות לשמונה בערב, כי הוא היה מכור לצפות בחדשות ערוץ 12, כל יום… הוא [סינוואר] סבר שערוץ 12 מייצג את העמדה של הקונצנזוס הרחב ביותר של השיח בחברה הישראלית שהוא צריך להבין”. סימוכין: להלן קטע ממהדורות החדשות של ערוץ 12 ששודרה ב-13 באוגוסט 2023: דני קושמרו: שלום לכם, ערב טוב. ראש הממשלה ]בנימין נתניהו] היה אמור להיות היום בחופשה עם אשתו [שרה] בצפון, אבל במקום זאת הוא נועד לדיון דחוף עם הרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ועם מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר]. זאת בעקבות הדיווחים ההולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל, ובעקבות הביקורת על התעלמות הממשלה מאזהרות ראשי מערכת הביטחון. בינתיים נתניהו מפסיק לכנות את המילואימניקים שהפסיקו להגיע [לשירות צבאי], סרבנים. מיד הכותרות שלכם, ניר דבורי, עמית סגל, דפנה ליאל, תחילה הכתבה של כתבנו לענייני צבא ניר דבורי. ניר דבורי: הביקורת על נתניהו גברה בשבוע האחרון, מגיעה לנקודת רתיחה על כך שנתניהו אינו פועל מול המידע הקשה שהציגו לו הרמטכ"ל ושר הביטחון [יואב גלנט] אודות מצב הכשירות בצבא. נתניהו נראה שהחל להבין שחלה תפנית בהלך הרוח הציבורי, ולכן גם מיהר לכנס דיון דחוף בקריה בתל אביב אחר הצהריים. יחד עם שר הביטחון ישבו גם הרמטכ"ל ומספר אלופים, בהם גם מפקד חיל האוויר. שם הוצגה לו תמונת המצב העדכנית באשר לכשירות וללכידות הצבא. נתניהו הנחה לשמור על הכשירות והמוכנות לכל אתגר. עוד לפני הדיון, דיבר על כך הבוקר שר הביטחון מול מתגייסים טריים בבקו"ם [בסיס קליטה ומיון]. [וידאו - שר הביטחון יואב גלנט:] הדבר הזה, מכל המקומות שאני רואה, אין לו שום השפעה על מה שקורה בתהליך הגיוס, ואני מאוד שמח על זה. החיילים רוצים להתגייס, כולם מבינים את הערך, וכשזה מגיע למשימה האמיתית זה מאוד מאוד פשוט. אני לא מתעלם מהבעיה, אני עוסק עם הרמטכ"ל, עם המטה הכללי, עם גופי הביטחון האחרים כל יום. ניר דבורי: זה קורה אחרי הפרסום שלנו היום, על כך שראשי מערכת הביטחון שוקלים להביא לידיעת הציבור את תמונת המצב בצה"ל, נוכח תחושתם שנתניהו לא פועל כדי לעצור את ההידרדרות. בשב"כ [שירות הביטחון הכללי], במוסד ובצבא הכחישו את הדברים, אבל גורמים הבקיאים בפרטים אומרים שההתלבטות גדולה, שלא נראה כאן מסיבת עיתונאים של שלושתם, אבל הם ימצאו את הדרך כל אחד לומר את דברו נתניהו מאוד מוטרד מהאפשרות שיצאו לציבור ולכן מהר להעביר להם מסר בעניין. [ציטוט דברי נתניהו:] בדמוקרטיה מי שמכריע הוא ראש הממשלה שקיבל את המנדט מהעם, לא גופי הביטחון, הם כפופים לממשלה. ניר דבורי: עד כמה הלחץ גדול, לא רק במערכת הביטחון, גם בלשכת נתניהו, מעידות ההקלטות האלה שנחשפו כבר לפני מספר שבועות בערוץ 13. [הקלטה של דברי נתניהו:] אני לא יכול לדמיין חומרת דברים גדולה יותר של ארגון הפרה המונית כזאת של חוק השירות, או אם תרצה של סרבנות. זה בלתי ניתן... זה פשוט, אי אפשר לתפוס את זה! זה לא רק ההשבתה של יכולות, זה גם מה, זה עושה לכוח ההרתעה שלנו. מה זה עושה, אני לא אביא כאן דוחות מודיעיניים. אם תרצו בדלתיים סגורות אני אראה לכם מה זה עושה. מה זה עושה! זה לא דבר קטן! ניר דבורי: ועוד דבר, בהודעה שהוציאה לשכת ראש הממשלה בתום הדיון היום בקרייה נכתבה תוספת חדשה: "ראש הממשלה שלל מכל וכל את התופעה של שירות מילואים על תנאי". כבר לא סרבנים לדידו של נתניהו. שירות מילואים על תנאי. אנחנו מתקרבים לרגעי החלטה משמעותיים. בעוד כשבועיים, בראשית ספטמבר, יחזור צה"ל להתאמן אחרי חופשות הקיץ. גם חוק הגיוס צפוי לעלות בכנסת. זה יהיה מבחן גדול למערכת הביטחון, לשר הביטחון העומד בראשה, ולראש הממשלה, מי שאחראי לעצור את ההידרדרות. דני קושמרו: כן, אז עוד פרטים על מה שקורה שם. עמית סגל, נתחיל איתך. לדיון הזה קדמה שיחת טלפון כעוסה במיוחד. עמית סגל: כן, שיחת ועידה. עכשיו צריך להגיד שהאירוע הוא שבלקראת סוף השבוע, גם בפרסומים של ניר [דבורי], מתחיל לבעבע הסיר הזה של הכשירות [של צה"ל] אחרי כמה שבועות שהוא היה על אש נמוכה יחסית. נתניהו רואה וכועס, הוא מזהה את זה כתדרוכים מתוך הצבא אל הכתבים הצבאיים, והוא מתקשר לרמטכ"ל, מעלה גם את מפקד חיל האוויר, ואז הוא אומר להם: "זה נראה כמו צבא, שיש לו מדינה". זה מה שאומר ראש הממשלה לרמטכ"ל ולמפקד חיל האוויר, והוא מוסיף ואומר שהדבר הזה פוגע בכושר ההרתעה, הדלפות על הכשירות. זאת אומרת, שאויבינו רואים את זה וזה מה שהם מגיבים. והרמטכ"ל משיב לו, פחות או יותר ברוח הדברים הזו: "במקום שאני רואה פגיעה בכשירות, אנחנו חובתנו להתריע על הדבר הזה". עכשיו זה גם עונה על השאלה האם הדיון היום היה דחוף או תוכנן מראש. לאחר שיחת הטלפון הזאת החליטו לקיים את הדיון הזה על הכשירות כבר ביום ראשון בצהריים ולא בהמשך השבוע כפי שנקבע. דני קושמרו: ניר דבורי, כתבנו לענייני צבא, עוד פרטים על מה שעולה במפגש הזה. ראש הממשלה, המפקד חיל האוויר, הרמטכ"ל. ניר דבורי: כן, היה שם גם שר הביטחון, ראש אמ"ן [אלוף אהרון חליוה], ראש אגף המבצעים [אלוף עודד בסיוק]. זה בעצם כל הנבחרת שעוסקת בדיוק בתמונת המצב הביטחונית ובתמונת המצב של הכשירות. מי שמשתתף בשיחה הזו מתאר אותה כמתסכלת, אולי אפילו מייאשת. למרות שהוצג שם לראש הממשלה וסקרו בפניו את כל המערכים שנפגעו, כולל מספרים עדכניים, ההבנה הייתה שזה לא משנה שום דבר באופן הסתכלות הדברים ובעמדתו של נתניהו. התחושה שם הייתה שרק משהו דרסטי, דרמטי, יכול לשנות את המהלך שיכול להביא לבלימה של הפגיעה בכשירות. ויש אפילו התלבטות בקרב גורמי ביטחון מתי להניף את הדגל האדום. האם לקראת השבועות הקרובים כשחוזרים להתאמן, או כאשר יידרשו לאולי חלילה איזושהי פעולה מבצעית, האם ואיך נכון לתווך את המצב הזה לציבור הישראלי, ובעיקר כולם עכשיו ממתינים להחלטה של נתניהו, לאן הולכים מכאן, מה הוא באמת רוצה, והאם הוא יכול, כי הם מאמינים שהוא היחיד שיכול, לעצור את מה שקורה בתוך הצבא. דני קושמרו: עמית, עוד ציטוטים מהפגישה הטעונה הזו. עמית סגל: כן, אז היום, בעצם בפגישה הזאת, זה מין איזה אירוע מוזר, כי בעצם זה כמו מה שהמשיל את זה בכיר בצבא לרפלקסולוגיה. אבל ברפלקסולוגיה בלי לגעת. בעצם הצבא נוגע פה באירוע פוליטי הכי דרמטי שהיה פה לפחות בעשור האחרון, אבל הוא לא יכול לדבר אותו, אלא רק לדבר עליו. אז נתניהו מסביר להם למה לדעתו הם צריכים להיערך לכך שהמצב לא ישתנה בתקופה הקרובה, וכך הוא מסביר להם. ואלה הציטוטים של נתניה: "כשהרמתם דגל בפעם הקודמת, עצרנו לשלושה חודשים", אמר נתניהו, אני שם סוגריים. כן, אחרי שהוא פיטר את [שר הביטחון יואב] גלנט וחזר בו, סגור סוגריים. "אבל לא יצא מזה שום דבר, כי יש גורמים שהמטרה שלהם היא הפלת הממשלה". ואז הוא מוסיף, "אני נותן סיכוי נמוך להידברות עם הצד השני על שינוי הוועדה לבחירת שופטים". נתניהו גם מתריע שם בדיון מפני הדלפות בוועדת המשנה שתכונס בהמשך השבוע, ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ולכן הוא בעצם, אם אני מבין נכון את התרגום, אומר להם תראו, אל תצפו שמתישהו בימים הקרובים תצאה הבשורה שהאירוע כולו מאחורינו. תיערכו להתמודד עם המצב כפי שהוא. דני קושמרו: בינתיים, ניר דבורי, המצב לא משהו, ובעקבות המצוקה של מדריכי טיס במילואים, בקורס טיס, חיל האוויר בצעד מאוד מאוד מאוד חריג. ניר דבורי: כן, תראה, זה פיילוט שמתחיל כבר לפני כמה חודשים, אבל בימים האלה הוא מקבל גם טוויסט וגם שינוי, והתכלית שלו הוא בעצם לאתר חלק מפרחי הטייס במהלך הקורס, ולקצר את משך ההכשרה שלהם, להעביר אותם יותר מהר למטוסי קרב מתקדמים, כדי להתחיל לייצר אפשרות לקצר או לגשר על הפערים שעלולים להתפתח סביב מה שאנחנו רואים החוסר [של טייסים] בתוך חיל האוויר. ולכן המהלך הזה כבר מתחיל לנוע. יש כאן עוד תהליכים שצריך לעבור, אבל בחיל האוויר עושים את התאמות האלה, מבינים שכנראה נבנה כאן צורך, והדבר הזה הולך והופך קריטי יותר ויותר. נגיד שבחיל האוויר אומרים שהדבר הזה כבר החל כלא קשור לאירועים האחרונים, ואנחנו נגיד שבכל זאת, האירועים האחרונים מאיצים את התהליך, אולי אפילו מאיצים מאוד. דני קושמרו: במקרה לגמרי. כתבה קודמת שישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ניר דבורי: גורמי ביטחון אומרים, כי "התנהגות בן גביר מסוכנת, צריך לגלות אחריות לאומית בנושא הר הבית. זה מיד משפיע על כל הזירות ומשחק באש, במיוחד אחרי שהצלחנו עכשיו להוריד את גובה הלהבות בעזה". רונן ברגמן: סינוואר צפה מדי יום בחדשות ערוץ 12. סימוכין:
8:13

כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – מהדורת חדשות ערוץ 12 שבה נהג לצפות יחיא סינוואר: "דיווחים הולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל"; ציטוט דברי נתניהו: הסרבנות גורמת גם להשבתה של יכולות צבאיות, ופוגעת קשות בכוח ההרתעה של צה”ל כפי שעולה בדוחות של המודיעין ב-23 באוקטובר 2025, אמר רונן ברגמן, עיתונאי ב"ידיעות אחרונות" וב"ניו יורק טיימס", בראיון לפודקאסט של דן סנור, כדלהלן: "[מנהיג חמאס יחיא] סינוואר צפה בטלוויזיה הישראלית. לסינוואר היה הרגל לעצור הכל, את שגרת יומו, כל יום בשעה חמש דקות לשמונה בערב, כי הוא היה מכור לצפות בחדשות ערוץ 12, כל יום… הוא [סינוואר] סבר שערוץ 12 מייצג את העמדה של הקונצנזוס הרחב ביותר של השיח בחברה הישראלית שהוא צריך להבין”. סימוכין: להלן קטע ממהדורות החדשות של ערוץ 12 ששודרה ב-13 באוגוסט 2023: דני קושמרו: שלום לכם, ערב טוב. ראש הממשלה ]בנימין נתניהו] היה אמור להיות היום בחופשה עם אשתו [שרה] בצפון, אבל במקום זאת הוא נועד לדיון דחוף עם הרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ועם מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר]. זאת בעקבות הדיווחים ההולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל, ובעקבות הביקורת על התעלמות הממשלה מאזהרות ראשי מערכת הביטחון. בינתיים נתניהו מפסיק לכנות את המילואימניקים שהפסיקו להגיע [לשירות צבאי], סרבנים. מיד הכותרות שלכם, ניר דבורי, עמית סגל, דפנה ליאל, תחילה הכתבה של כתבנו לענייני צבא ניר דבורי. ניר דבורי: הביקורת על נתניהו גברה בשבוע האחרון, מגיעה לנקודת רתיחה על כך שנתניהו אינו פועל מול המידע הקשה שהציגו לו הרמטכ"ל ושר הביטחון [יואב גלנט] אודות מצב הכשירות בצבא. נתניהו נראה שהחל להבין שחלה תפנית בהלך הרוח הציבורי, ולכן גם מיהר לכנס דיון דחוף בקריה בתל אביב אחר הצהריים. יחד עם שר הביטחון ישבו גם הרמטכ"ל ומספר אלופים, בהם גם מפקד חיל האוויר. שם הוצגה לו תמונת המצב העדכנית באשר לכשירות וללכידות הצבא. נתניהו הנחה לשמור על הכשירות והמוכנות לכל אתגר. עוד לפני הדיון, דיבר על כך הבוקר שר הביטחון מול מתגייסים טריים בבקו"ם [בסיס קליטה ומיון]. [וידאו - שר הביטחון יואב גלנט:] הדבר הזה, מכל המקומות שאני רואה, אין לו שום השפעה על מה שקורה בתהליך הגיוס, ואני מאוד שמח על זה. החיילים רוצים להתגייס, כולם מבינים את הערך, וכשזה מגיע למשימה האמיתית זה מאוד מאוד פשוט. אני לא מתעלם מהבעיה, אני עוסק עם הרמטכ"ל, עם המטה הכללי, עם גופי הביטחון האחרים כל יום. ניר דבורי: זה קורה אחרי הפרסום שלנו היום, על כך שראשי מערכת הביטחון שוקלים להביא לידיעת הציבור את תמונת המצב בצה"ל, נוכח תחושתם שנתניהו לא פועל כדי לעצור את ההידרדרות. בשב"כ [שירות הביטחון הכללי], במוסד ובצבא הכחישו את הדברים, אבל גורמים הבקיאים בפרטים אומרים שההתלבטות גדולה, שלא נראה כאן מסיבת עיתונאים של שלושתם, אבל הם ימצאו את הדרך כל אחד לומר את דברו נתניהו מאוד מוטרד מהאפשרות שיצאו לציבור ולכן מהר להעביר להם מסר בעניין. [ציטוט דברי נתניהו:] בדמוקרטיה מי שמכריע הוא ראש הממשלה שקיבל את המנדט מהעם, לא גופי הביטחון, הם כפופים לממשלה. ניר דבורי: עד כמה הלחץ גדול, לא רק במערכת הביטחון, גם בלשכת נתניהו, מעידות ההקלטות האלה שנחשפו כבר לפני מספר שבועות בערוץ 13. [הקלטה של דברי נתניהו:] אני לא יכול לדמיין חומרת דברים גדולה יותר של ארגון הפרה המונית כזאת של חוק השירות, או אם תרצה של סרבנות. זה בלתי ניתן... זה פשוט, אי אפשר לתפוס את זה! זה לא רק ההשבתה של יכולות, זה גם מה, זה עושה לכוח ההרתעה שלנו. מה זה עושה, אני לא אביא כאן דוחות מודיעיניים. אם תרצו בדלתיים סגורות אני אראה לכם מה זה עושה. מה זה עושה! זה לא דבר קטן! ניר דבורי: ועוד דבר, בהודעה שהוציאה לשכת ראש הממשלה בתום הדיון היום בקרייה נכתבה תוספת חדשה: "ראש הממשלה שלל מכל וכל את התופעה של שירות מילואים על תנאי". כבר לא סרבנים לדידו של נתניהו. שירות מילואים על תנאי. אנחנו מתקרבים לרגעי החלטה משמעותיים. בעוד כשבועיים, בראשית ספטמבר, יחזור צה"ל להתאמן אחרי חופשות הקיץ. גם חוק הגיוס צפוי לעלות בכנסת. זה יהיה מבחן גדול למערכת הביטחון, לשר הביטחון העומד בראשה, ולראש הממשלה, מי שאחראי לעצור את ההידרדרות. דני קושמרו: כן, אז עוד פרטים על מה שקורה שם. עמית סגל, נתחיל איתך. לדיון הזה קדמה שיחת טלפון כעוסה במיוחד. עמית סגל: כן, שיחת ועידה. עכשיו צריך להגיד שהאירוע הוא שבלקראת סוף השבוע, גם בפרסומים של ניר [דבורי], מתחיל לבעבע הסיר הזה של הכשירות [של צה"ל] אחרי כמה שבועות שהוא היה על אש נמוכה יחסית. נתניהו רואה וכועס, הוא מזהה את זה כתדרוכים מתוך הצבא אל הכתבים הצבאיים, והוא מתקשר לרמטכ"ל, מעלה גם את מפקד חיל האוויר, ואז הוא אומר להם: "זה נראה כמו צבא, שיש לו מדינה". זה מה שאומר ראש הממשלה לרמטכ"ל ולמפקד חיל האוויר, והוא מוסיף ואומר שהדבר הזה פוגע בכושר ההרתעה, הדלפות על הכשירות. זאת אומרת, שאויבינו רואים את זה וזה מה שהם מגיבים. והרמטכ"ל משיב לו, פחות או יותר ברוח הדברים הזו: "במקום שאני רואה פגיעה בכשירות, אנחנו חובתנו להתריע על הדבר הזה". עכשיו זה גם עונה על השאלה האם הדיון היום היה דחוף או תוכנן מראש. לאחר שיחת הטלפון הזאת החליטו לקיים את הדיון הזה על הכשירות כבר ביום ראשון בצהריים ולא בהמשך השבוע כפי שנקבע. דני קושמרו: ניר דבורי, כתבנו לענייני צבא, עוד פרטים על מה שעולה במפגש הזה. ראש הממשלה, המפקד חיל האוויר, הרמטכ"ל. ניר דבורי: כן, היה שם גם שר הביטחון, ראש אמ"ן [אלוף אהרון חליוה], ראש אגף המבצעים [אלוף עודד בסיוק]. זה בעצם כל הנבחרת שעוסקת בדיוק בתמונת המצב הביטחונית ובתמונת המצב של הכשירות. מי שמשתתף בשיחה הזו מתאר אותה כמתסכלת, אולי אפילו מייאשת. למרות שהוצג שם לראש הממשלה וסקרו בפניו את כל המערכים שנפגעו, כולל מספרים עדכניים, ההבנה הייתה שזה לא משנה שום דבר באופן הסתכלות הדברים ובעמדתו של נתניהו. התחושה שם הייתה שרק משהו דרסטי, דרמטי, יכול לשנות את המהלך שיכול להביא לבלימה של הפגיעה בכשירות. ויש אפילו התלבטות בקרב גורמי ביטחון מתי להניף את הדגל האדום. האם לקראת השבועות הקרובים כשחוזרים להתאמן, או כאשר יידרשו לאולי חלילה איזושהי פעולה מבצעית, האם ואיך נכון לתווך את המצב הזה לציבור הישראלי, ובעיקר כולם עכשיו ממתינים להחלטה של נתניהו, לאן הולכים מכאן, מה הוא באמת רוצה, והאם הוא יכול, כי הם מאמינים שהוא היחיד שיכול, לעצור את מה שקורה בתוך הצבא. דני קושמרו: עמית, עוד ציטוטים מהפגישה הטעונה הזו. עמית סגל: כן, אז היום, בעצם בפגישה הזאת, זה מין איזה אירוע מוזר, כי בעצם זה כמו מה שהמשיל את זה בכיר בצבא לרפלקסולוגיה. אבל ברפלקסולוגיה בלי לגעת. בעצם הצבא נוגע פה באירוע פוליטי הכי דרמטי שהיה פה לפחות בעשור האחרון, אבל הוא לא יכול לדבר אותו, אלא רק לדבר עליו. אז נתניהו מסביר להם למה לדעתו הם צריכים להיערך לכך שהמצב לא ישתנה בתקופה הקרובה, וכך הוא מסביר להם. ואלה הציטוטים של נתניה: "כשהרמתם דגל בפעם הקודמת, עצרנו לשלושה חודשים", אמר נתניהו, אני שם סוגריים. כן, אחרי שהוא פיטר את [שר הביטחון יואב] גלנט וחזר בו, סגור סוגריים. "אבל לא יצא מזה שום דבר, כי יש גורמים שהמטרה שלהם היא הפלת הממשלה". ואז הוא מוסיף, "אני נותן סיכוי נמוך להידברות עם הצד השני על שינוי הוועדה לבחירת שופטים". נתניהו גם מתריע שם בדיון מפני הדלפות בוועדת המשנה שתכונס בהמשך השבוע, ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ולכן הוא בעצם, אם אני מבין נכון את התרגום, אומר להם תראו, אל תצפו שמתישהו בימים הקרובים תצאה הבשורה שהאירוע כולו מאחורינו. תיערכו להתמודד עם המצב כפי שהוא. דני קושמרו: בינתיים, ניר דבורי, המצב לא משהו, ובעקבות המצוקה של מדריכי טיס במילואים, בקורס טיס, חיל האוויר בצעד מאוד מאוד מאוד חריג. ניר דבורי: כן, תראה, זה פיילוט שמתחיל כבר לפני כמה חודשים, אבל בימים האלה הוא מקבל גם טוויסט וגם שינוי, והתכלית שלו הוא בעצם לאתר חלק מפרחי הטייס במהלך הקורס, ולקצר את משך ההכשרה שלהם, להעביר אותם יותר מהר למטוסי קרב מתקדמים, כדי להתחיל לייצר אפשרות לקצר או לגשר על הפערים שעלולים להתפתח סביב מה שאנחנו רואים החוסר [של טייסים] בתוך חיל האוויר. ולכן המהלך הזה כבר מתחיל לנוע. יש כאן עוד תהליכים שצריך לעבור, אבל בחיל האוויר עושים את התאמות האלה, מבינים שכנראה נבנה כאן צורך, והדבר הזה הולך והופך קריטי יותר ויותר. נגיד שבחיל האוויר אומרים שהדבר הזה כבר החל כלא קשור לאירועים האחרונים, ואנחנו נגיד שבכל זאת, האירועים האחרונים מאיצים את התהליך, אולי אפילו מאיצים מאוד. דני קושמרו: במקרה לגמרי. כתבה קודמת שישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ניר דבורי: גורמי ביטחון אומרים, כי "התנהגות בן גביר מסוכנת, צריך לגלות אחריות לאומית בנושא הר הבית. זה מיד משפיע על כל הזירות ומשחק באש, במיוחד אחרי שהצלחנו עכשיו להוריד את גובה הלהבות בעזה". רונן ברגמן: סינוואר צפה מדי יום בחדשות ערוץ 12. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

25,563 views • 9 months ago

הפחד הכי גדול שלי היה שאהפוך לאדם עצוב. ב7.10 בבוקר הסעתי את עידן הבן שלי לנקודת ההקפצה ליד התחנה המרכזית בירושלים. בעליה מעין כרם לשדרות הרצל הרגשתי כאילו אנחנו בכיפור של 73. חיילים במדים עם תיקים גדולים, רצים מתוך הבניינים וגברים עטופי טליתות יוצאים מבית הכנסת. אחרי שנפרדנו בחיבוק חזק חזרתי בהרהורי פחד הביתה. רק שלא יקרה לו כלום. רק שלא נהפוך לאנשים עצובים. ב3.11 בדיוק היום לפני שנתיים כשעוד פרסמו בדיוק בשש בבוקר את שמות ה״הותר לפרסום״ שמעתי את שמו של בני. סרן בני וייס אשר נפל בקרב בעזה. בני שהיה בצוות של עידן ונלחם איתו באותו הטנק נהרג. על מה שעבר עלינו ועליו אחר-כך אולי אשתף פעם (יש כל כך הרבה סיפורים דומים אז אולי זה לא כל כך מיוחד אבל החיים שלנו מה3.11.23 השתנו) עידן עכשיו רחוק מפה בטיול שלו. יעל ואני נסענו ליצג אותו באזכרה של בני. לתת חיבוק לאינה ואלי ההורים שהפכו להיות עצובים אבל גם חזקים ובוחרים בחיים. שוב עמדנו מעל הקבר של בני לא מצליחים לעצור את הדמעות. על האובדן, על הפספוס, על הכאב ועל מה שעובר על הילדים שלנו שראו וחוו דברים איומים שאף אחד לא צריך לראות ולחוות. העצב האין סופי היה במרחק של כמה סנטימטרים מלפגוע בנו אבל גם אם לא נפגענו מפגיעה ישירה, נפגענו מההדף. בני וייס גיבור ישראל- יהי זכרך ברוך.
0:35

הפחד הכי גדול שלי היה שאהפוך לאדם עצוב. ב7.10 בבוקר הסעתי את עידן הבן שלי לנקודת ההקפצה ליד התחנה המרכזית בירושלים. בעליה מעין כרם לשדרות הרצל הרגשתי כאילו אנחנו בכיפור של 73. חיילים במדים עם תיקים גדולים, רצים מתוך הבניינים וגברים עטופי טליתות יוצאים מבית הכנסת. אחרי שנפרדנו בחיבוק חזק חזרתי בהרהורי פחד הביתה. רק שלא יקרה לו כלום. רק שלא נהפוך לאנשים עצובים. ב3.11 בדיוק היום לפני שנתיים כשעוד פרסמו בדיוק בשש בבוקר את שמות ה״הותר לפרסום״ שמעתי את שמו של בני. סרן בני וייס אשר נפל בקרב בעזה. בני שהיה בצוות של עידן ונלחם איתו באותו הטנק נהרג. על מה שעבר עלינו ועליו אחר-כך אולי אשתף פעם (יש כל כך הרבה סיפורים דומים אז אולי זה לא כל כך מיוחד אבל החיים שלנו מה3.11.23 השתנו) עידן עכשיו רחוק מפה בטיול שלו. יעל ואני נסענו ליצג אותו באזכרה של בני. לתת חיבוק לאינה ואלי ההורים שהפכו להיות עצובים אבל גם חזקים ובוחרים בחיים. שוב עמדנו מעל הקבר של בני לא מצליחים לעצור את הדמעות. על האובדן, על הפספוס, על הכאב ועל מה שעובר על הילדים שלנו שראו וחוו דברים איומים שאף אחד לא צריך לראות ולחוות. העצב האין סופי היה במרחק של כמה סנטימטרים מלפגוע בנו אבל גם אם לא נפגענו מפגיעה ישירה, נפגענו מההדף. בני וייס גיבור ישראל- יהי זכרך ברוך.

Guy Gutman גיא גוטמן

33,108 views • 11 months ago

מדינת ישראל צעדה קדימה במשך עשרות שנים. היא בנתה לעצמה שם עולמי בזכות המדע, החדשנות, התרבות, האקדמיה, מערכת הבריאות, הדמוקרטיה ותעשיית ההייטק שהפכה אותה למעצמה של ממש. ואז הגיעה ממשלת הימין בראשות בנימין נתניהו על השופרות שלו ובמקום לטפח את כל אלה - הם קידמו סדר יום אחר ולקראת הבחירות באוקטובר 2026, הליכוד והשופרות שלו אינם מעלים על נס מצוינות, השכלה, מחקר או יצירה. במקום זאת הם מהללים רבנים, מנרמלים וולגריות, מתגמלים בורות ומעניקים במה לאלימות ולשיח כוחני. אם באמת היה להם אכפת מצמצום פערים, מהפריפריה או משוויון הזדמנויות, היו להם שנים ארוכות לעשות זאת. במשך עשורים הם היו בשלטון. הם יכלו להשקיע בחינוך, בתעסוקה, בתחבורה ובתשתיות. זו הייתה האחריות שלהם. אבל במקום זאת הם העדיפו לעסוק בצבירת כוח, כבוד וכסף עבורם. כעת הם מגייסים משפיעני רשת שמקדמים שיח צעקני ומתלהם ומציגים את האנטי אינטלקטואליות כאידיאל. לא במקרה. חברה שמזלזלת בידע, בחשיבה ביקורתית ובהשכלה היא חברה שקל יותר לשלוט בה. אירוני במיוחד לראות עיתונאים ואנשי תקשורת בהווה ובעבר שמזוהים עם הממשלה וחלקם אף רוצים להיות משוריינים בבחירות הקרובות, אלו שנהנו ממערכת החינוך הממלכתית, מהשכלה רחבה ומהערך של ידע כללי, מציגים לפתע את לימודי הליבה כמשהו שולי ואת ההשכלה החילונית כ״ריקה מתוכן״ זה אינו ויכוח בין ימין לשמאל. זה ויכוח על דמותה של מדינת ישראל. אין שום סיבה להתנצל על השכלה. אין סיבה להתנצל על תרבות, על מדע, על חשיבה ביקורתית, על קידמה ועל דמוקרטיה. אלו הערכים שבזכותם ישראל הפכה למדינה שהעולם הכיר בה כמעצמה של חדשנות וכדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. השאלה בבחירות הקרובות אינה רק מי ינהיג את המדינה. השאלה היא איזו מדינה אנחנו רוצים להיות: מדינה שמקדשת ידע, יצירה וקידמה, או מדינה שמלמדת את ילדיה לחשוד בהם. אין סיבה להתנצל על השכלה, אין סיבה להתנצל על תרבות ואין סיבה להתנצל על קִדמה, כי אלה לא האליטות של ישראל - אלה היו תמיד הכוחות שבנו אותה! וזה מזה עשורים אין שום קשר למזרחים ואשכנזים, אבל זה הינדוס התודעה שהם עסוקים בו יומם וליל בשביל לקרוע את החברה הישראלית לגזרים ובראש הינדוס התודעה הזה עומדים אנשים אליטיסטים, מיליונרים ואשכנזים - מגל ונתניהו וחבריהם המליונרים והאשכנזים שמחפשים עוד כוח, כבוד וכסף. לכן הם מזמינים קהל מזרחי לתוכנית ״הפטריוטים״ שהפאנל שלה מושתת על אשכנזים אליטיסטים כמו עירית לינור. להבליט את הפערים לכאורה בין קהל לא אינטליגנטי לכאורה אליהם והם שולטים בו. נטעלי שם טוב יודעת את זה. גם ינון מגל ששיתף את הדברים שלה יודע את זה. אותו מגל שכבר הוכיח שכסף, כבוד וכוח הם נר לרגליו. עכשיו נחכה לשריון שלה לליכוד. את הקוד שסולל אותה לשריון היא הפנימה ⬇️
1:32

מדינת ישראל צעדה קדימה במשך עשרות שנים. היא בנתה לעצמה שם עולמי בזכות המדע, החדשנות, התרבות, האקדמיה, מערכת הבריאות, הדמוקרטיה ותעשיית ההייטק שהפכה אותה למעצמה של ממש. ואז הגיעה ממשלת הימין בראשות בנימין נתניהו על השופרות שלו ובמקום לטפח את כל אלה - הם קידמו סדר יום אחר ולקראת הבחירות באוקטובר 2026, הליכוד והשופרות שלו אינם מעלים על נס מצוינות, השכלה, מחקר או יצירה. במקום זאת הם מהללים רבנים, מנרמלים וולגריות, מתגמלים בורות ומעניקים במה לאלימות ולשיח כוחני. אם באמת היה להם אכפת מצמצום פערים, מהפריפריה או משוויון הזדמנויות, היו להם שנים ארוכות לעשות זאת. במשך עשורים הם היו בשלטון. הם יכלו להשקיע בחינוך, בתעסוקה, בתחבורה ובתשתיות. זו הייתה האחריות שלהם. אבל במקום זאת הם העדיפו לעסוק בצבירת כוח, כבוד וכסף עבורם. כעת הם מגייסים משפיעני רשת שמקדמים שיח צעקני ומתלהם ומציגים את האנטי אינטלקטואליות כאידיאל. לא במקרה. חברה שמזלזלת בידע, בחשיבה ביקורתית ובהשכלה היא חברה שקל יותר לשלוט בה. אירוני במיוחד לראות עיתונאים ואנשי תקשורת בהווה ובעבר שמזוהים עם הממשלה וחלקם אף רוצים להיות משוריינים בבחירות הקרובות, אלו שנהנו ממערכת החינוך הממלכתית, מהשכלה רחבה ומהערך של ידע כללי, מציגים לפתע את לימודי הליבה כמשהו שולי ואת ההשכלה החילונית כ״ריקה מתוכן״ זה אינו ויכוח בין ימין לשמאל. זה ויכוח על דמותה של מדינת ישראל. אין שום סיבה להתנצל על השכלה. אין סיבה להתנצל על תרבות, על מדע, על חשיבה ביקורתית, על קידמה ועל דמוקרטיה. אלו הערכים שבזכותם ישראל הפכה למדינה שהעולם הכיר בה כמעצמה של חדשנות וכדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. השאלה בבחירות הקרובות אינה רק מי ינהיג את המדינה. השאלה היא איזו מדינה אנחנו רוצים להיות: מדינה שמקדשת ידע, יצירה וקידמה, או מדינה שמלמדת את ילדיה לחשוד בהם. אין סיבה להתנצל על השכלה, אין סיבה להתנצל על תרבות ואין סיבה להתנצל על קִדמה, כי אלה לא האליטות של ישראל - אלה היו תמיד הכוחות שבנו אותה! וזה מזה עשורים אין שום קשר למזרחים ואשכנזים, אבל זה הינדוס התודעה שהם עסוקים בו יומם וליל בשביל לקרוע את החברה הישראלית לגזרים ובראש הינדוס התודעה הזה עומדים אנשים אליטיסטים, מיליונרים ואשכנזים - מגל ונתניהו וחבריהם המליונרים והאשכנזים שמחפשים עוד כוח, כבוד וכסף. לכן הם מזמינים קהל מזרחי לתוכנית ״הפטריוטים״ שהפאנל שלה מושתת על אשכנזים אליטיסטים כמו עירית לינור. להבליט את הפערים לכאורה בין קהל לא אינטליגנטי לכאורה אליהם והם שולטים בו. נטעלי שם טוב יודעת את זה. גם ינון מגל ששיתף את הדברים שלה יודע את זה. אותו מגל שכבר הוכיח שכסף, כבוד וכוח הם נר לרגליו. עכשיו נחכה לשריון שלה לליכוד. את הקוד שסולל אותה לשריון היא הפנימה ⬇️

🇮🇱חגית קלימן - Hagit Klaiman🇮🇱

28,710 views • 2 months ago

הרב זרביב בריאיון בלעדי לעולם קטן: "התקשרו ואמרו שנאלצים לבטל. האמת שמאוד נפגעתי" הרב זרביב מספר: "אני פתאום בבוקר מגלה שיש סערה גדולה על האירוע הזה. אני יודע שזה היה צריך להיות באחת הישיבות בדרום תל אביב, ולא היה נוח להם שאני אבוא אז ביטלו את ההגעה שלי לשם. אבל לתל אביב אני אבוא גם אם זה יהיה ברחובה של עיר". כששאלנו על הביטול הרב סיפר: "מי שהזמינה אותי התקשרה, היא ביקשה סליחה ואמרה שהכל תואם כמו כל הפעמים, זה בית כנסת שבעצם הוא של הקהילה בגדול, הישיבה הגיעה לבית הכנסת אחרי שהוא כבר שימש את הקהילה, וכראה דעותי לא כל כך נוחות לישיבה לצערי. הם לא שמעו אותי, שמעו ב-AI. אולי אם היו שומעים דעתי כן היתה נוחה". שאלנו את הרב על דבריו של הרב שרלו, שהזכיר בהקשר לשיטת הלוחמה שפיתח הרב זרביב את דברי הרמב"ן על אכזריות במלחמה. הרב זרביב: "האמת שמאוד נפגעתי. באמת! עזבתי את הבית, עזבתי משפחה למעלה משנתים, עזבתי אישה וילדים. הלכתי בשביל עם ישראל. באמת מסרתי את הנפש. מבחינתי עשיתי הכל. תאום באים ואומרים שאני אכזרי?! רומזים שאני אכזרי?! שאני לא מוסרי?! מה זה הדבר הזה? יותר מוסרי מזה יש, שהבאתי את הילדים הביתה בשלום?! זה באמת מעליב ופוגע בי ובמשפחתי, זה באמת לא יכול להיות. זה כאב ממש חד". הרב מוסיף: "לא אנסנו, לא רצחנו סתם, כדי שלא יצאו מהפירים על החיילים שלנו הרסנו להם את הבתים". הרב זרביב מספר על שיטת הלוחמה שפיתח ועל התוצאות שלה: "הכל התחיל כשהבנתי שצריך לשנות את שיטת הלוחמה. פותחים בתים, יוצאים מבתים והאויב חוזר ועשרות חיילים נהרגים. הצלחנו להוריד את רמת הנפגעם שלנו שהילדים יחזרו הביתה לילדים שלהם. בגבעתי לפני שהתחלנו לפעול נהרגו 5.9 לוחמים בחודש מאז האויב. ב-16 החודשים שפעלנו עם חטיבת גבעתי זה ירד ל-0.43! כ-85 לוחמים הצלנו בתוך חטיבת גבעתי!"
5:34

הרב זרביב בריאיון בלעדי לעולם קטן: "התקשרו ואמרו שנאלצים לבטל. האמת שמאוד נפגעתי" הרב זרביב מספר: "אני פתאום בבוקר מגלה שיש סערה גדולה על האירוע הזה. אני יודע שזה היה צריך להיות באחת הישיבות בדרום תל אביב, ולא היה נוח להם שאני אבוא אז ביטלו את ההגעה שלי לשם. אבל לתל אביב אני אבוא גם אם זה יהיה ברחובה של עיר". כששאלנו על הביטול הרב סיפר: "מי שהזמינה אותי התקשרה, היא ביקשה סליחה ואמרה שהכל תואם כמו כל הפעמים, זה בית כנסת שבעצם הוא של הקהילה בגדול, הישיבה הגיעה לבית הכנסת אחרי שהוא כבר שימש את הקהילה, וכראה דעותי לא כל כך נוחות לישיבה לצערי. הם לא שמעו אותי, שמעו ב-AI. אולי אם היו שומעים דעתי כן היתה נוחה". שאלנו את הרב על דבריו של הרב שרלו, שהזכיר בהקשר לשיטת הלוחמה שפיתח הרב זרביב את דברי הרמב"ן על אכזריות במלחמה. הרב זרביב: "האמת שמאוד נפגעתי. באמת! עזבתי את הבית, עזבתי משפחה למעלה משנתים, עזבתי אישה וילדים. הלכתי בשביל עם ישראל. באמת מסרתי את הנפש. מבחינתי עשיתי הכל. תאום באים ואומרים שאני אכזרי?! רומזים שאני אכזרי?! שאני לא מוסרי?! מה זה הדבר הזה? יותר מוסרי מזה יש, שהבאתי את הילדים הביתה בשלום?! זה באמת מעליב ופוגע בי ובמשפחתי, זה באמת לא יכול להיות. זה כאב ממש חד". הרב מוסיף: "לא אנסנו, לא רצחנו סתם, כדי שלא יצאו מהפירים על החיילים שלנו הרסנו להם את הבתים". הרב זרביב מספר על שיטת הלוחמה שפיתח ועל התוצאות שלה: "הכל התחיל כשהבנתי שצריך לשנות את שיטת הלוחמה. פותחים בתים, יוצאים מבתים והאויב חוזר ועשרות חיילים נהרגים. הצלחנו להוריד את רמת הנפגעם שלנו שהילדים יחזרו הביתה לילדים שלהם. בגבעתי לפני שהתחלנו לפעול נהרגו 5.9 לוחמים בחודש מאז האויב. ב-16 החודשים שפעלנו עם חטיבת גבעתי זה ירד ל-0.43! כ-85 לוחמים הצלנו בתוך חטיבת גבעתי!"

עולם קטן

17,480 views • 7 months ago

16/25 את הביקורת החריפה, הנוקבת והמשמעותית ביותר שלך כלפי נתניהו בשנה החולפת השמעת משום מה באנגלית, אצל העיתונאי האמריקני דן סנור. בשלהי 2025 התראיינת לפודקאסט שלו. "כמה אחריות יש לנתניהו ב-7 באוקטובר?", הוא שאל אותך, ואתה ענית: "יותר מ-50 אחוז, משלוש סיבות שונות: אחת, הוא היה ראש הממשלה כשזה קרה; שתיים, הוא היה ראש הממשלה כמעט 13 שנים לפני המתקפה, כך שהוא למעשה עיצב את המדיניות הישראלית שהובילה ל-7 באוקטובר; והדבר השלישי לדעתי: אין טעם בנבחר ציבור אם הוא לא נושא באחריות לאירוע הדרמטי בתולדות מדינת ישראל. אז רוב האחריות היא על נתניהו. אין ספק בכך" (ר' סרטון 1). הפרק הזה בפודקאסט של סנור עלה לפלטפורמות הדיגיטליות ב-21 בדצמבר 2025, ועד מהרה הביקורת הזו שלך על נתניהו צוטטה באתרים רבים והדהדה ברשתות החברתיות. מתי ביקורת של פרשן פוליטי על התנהלותו של ראש ממשלה – משהו שאמור להיות עניין תדיר למדי, ממש טבוע באופי התפקיד – זוכה לכזו תהודה? כאשר מדובר באירוע נדיר. כלומר במקרה שלך. אילו בן כספית, רביב דרוקר, נחום ברנע, סימה קדמון או יוסי ורטר, למשל, היו אומרים לסנור את אותם הדברים – ספק אם העניין היה זוכה לאותה מידה של תשומת לב. "אני לא מאלה שכשנתניהו עושה תקלות, אני לא מבקר אותו בחריפות", מיהרת לטפוח לעצמך על השכם באולפן חדשות 12 ב-28 בדצמבר, בדיוק שבוע לאחר שהפרק הנ"ל שוחרר ברשתות (ר' ציוץ 1). אה, אז לזה התכוונת? אם כך, האם תוכל בטובך להפנות אותנו לעשרה מקרים נניח מאז הטבח, שבהם מתחת על ראש הממשלה את מה שאתה מכנה "ביקורת חריפה"? אבל שים הרבה חריף בבקשה. אם אפשר את אותה כמות כמו זו שקיבל נשיא בית המשפט העליון, לדוגמה. זה לא יותר מדי לבקש, אתה יודע. תראה כמה מתקפות חריפות מאוד היו לך על אהוד ברק, למשל, וכל זה רק בשלושה חודשים. מכל מקום, לא איתרתי השנה מקרה נוסף שבו הסברת כך לעומק, באופן מסודר ומנומק, מדוע נתניהו נושא באחריות לאסון הגדול ביותר שפקד את ישראל. שאלתי את עצמי למה בחרת לתת את הפרשנות הזו, הנדירה כל כך, דווקא באנגלית, בפודקאסט זר, ולא בעברית, בערוץ הבית שלך. לא מצאתי לכך תשובה הולמת. אז עצמתי עיניים והנחתי לזרם התודעה להוליך אותי. הדבר הראשון שצף במוחי הוא רצף הריאיונות שהעניק נתניהו לפודקאסטים אמריקניים, הרחק מהאוזן הישראלית הממוצעת, אלה שבהם הוא התהדר, גם כן באנגלית, בעצמאות מערכת המשפט בישראל (ר' סרטון 2). כל זאת כאשר במקביל, כאן בארץ, אותו נתניהו שב והשתלח, בעברית כמובן, באותה מערכת משפט ממש. מי יודע, אולי גם אצלך, עמית, כמו אצל ראש הממשלה, או אם נרצה כמו אצל חלק ממשווקי הפירות והירקות – התוצרת המובחרת, היא זו המיוצאת לחו"ל. אולי הלקוחות בישראל, בניגוד לאלה שמעבר לים, כבר התרגלו לסטנדרטים נמוכים יותר. אנחנו כאן אולי יכולים לדעתך להמשיך להסתפק בסחורה החבוטה של ארבעה קילו יועמ"שית ושני קילו לימון. לא הצרכנים בעולם. ואז תהיתי: האם כשקבעת שאחריותו של נתניהו היא "יותר מ-50 אחוז", לא הסרת ממנו בעצם כמחצית ממשקלו של הנטל שהוא היה אמור לשאת יום יום על כתפיו. האם יכול להיות שהענקת לו כאן, עמית – רק היום, בעל הבית השתגע – הוזלה משמעותית של כמעט 50 אחוז? מדוע "רוב האחריות" היא עליו, ולא כולה או כמעט כולה? למה לא 100 אחוז בעצם? הרי זהו עצם העניין בנוגע לאחריות, לא? על כל הגורמים הרלוונטיים לשאת בה במלואה. הן ראש הממשלה, הן השרים והן מערכת הביטחון. יש מספיק אחוזים לכולם. אבל מה אני יודע. אולי זו הנחה מיוחדת לסיטונאים. הרי אין חולק שנתניהו נושא באחריות בכמויות מסחריות. הלוא הוא עצמו אמר עוד ב-2017, כשהעיד בפני ועדת וינוגרד: "אני חושב שתפקידה של מערכת הביטחון הוא משני; לפי דעתי האחריות על ביטחון ישראל היא של הקברניט המפקד, ראש הממשלה". והאמת? אין צורך אפילו לנדוד תשע שנים אחורנית. "בסוף, האחריות על ביטחון המדינה ואזרחיה מופקדת בידי ראש הממשלה, ורק בידיו", כתב נתניהו רק לפני ארבעה חודשים, בתשובתו לעתירה נגד מינוי רומן גופמן לראשות המוסד. גם אתה, עמית, ציטטת בחשבון הטלגרם שלך מספר שורות מהמענה ההוא של נתניהו לבג"ץ. אבל לא את החלק הזה. אולי התפספס, ואולי גם כאן מדובר במבצע הוזלה. במאי 2021 צייצת בחשבון ה-X שלך: "למען הסר ספק, האחריות על התעצמות חמאס בתריסר השנים האחרונות מוטלת כמובן על ראש הממשלה, אחד בנימין נתניהו" (ר' תמונה 3). כעבור כמעט שנתיים, במרץ 2023 – ליל פיטוריו (הראשונים) של יואב גלנט מתפקיד שר הביטחון, לאחר שהזהיר מפני סכנה משמעותית לצה"ל בשל קידום חוקי המהפכה המשפטית – עלית בטלפון בשידור חי וקבעת: "אם חלילה תתממש האזהרה של גלנט – נתניהו לא יוכל להגיד שהוא לא ידע" (ר' סרטון 4). אלה הן שתי אבחנות חשובות שלך, שנאמרו לפני הטבח. מה קרה לאחריו? מתי חזרת אליהן וכמה פעמים? כי לא נעים לומר, אבל מצטייר הרושם שמאז 7 באוקטובר אתה רוב הזמן מהווה בעיקר שכפ"ץ לנתניהו. אה, ובנוגע לזה: לא רוצה להלשין, חלילה, אבל בן זוגך ל"פגוש", בן כספית, עשה שימוש בדיוק בדימוי הזה, שכפ"ץ, בריאיון שנתן בתחילת השנה לרוני קובן ב"כאן 11", בהתייחסו לאופן שבו אתה מגונן על ראש הממשלה. וכיצד היית נוהג אילו באוקטובר 2023 ראש הממשלה היה, נניח, נפתלי בנט או יאיר לפיד, ולאו דווקא נתניהו? זוהי היסטוריה אלטרנטיבית, של דלתות מסתובבות, ועל כן לעולם לא נדע באמת. כל שנותר הוא לצטט עוד משפט של ידידך בן, מאותו ריאיון לרוני קובן. "אם זה היה מישהו אחר", ככה הוא אמר, "עמית סגל היה משמיד אותו".
0:38

16/25 את הביקורת החריפה, הנוקבת והמשמעותית ביותר שלך כלפי נתניהו בשנה החולפת השמעת משום מה באנגלית, אצל העיתונאי האמריקני דן סנור. בשלהי 2025 התראיינת לפודקאסט שלו. "כמה אחריות יש לנתניהו ב-7 באוקטובר?", הוא שאל אותך, ואתה ענית: "יותר מ-50 אחוז, משלוש סיבות שונות: אחת, הוא היה ראש הממשלה כשזה קרה; שתיים, הוא היה ראש הממשלה כמעט 13 שנים לפני המתקפה, כך שהוא למעשה עיצב את המדיניות הישראלית שהובילה ל-7 באוקטובר; והדבר השלישי לדעתי: אין טעם בנבחר ציבור אם הוא לא נושא באחריות לאירוע הדרמטי בתולדות מדינת ישראל. אז רוב האחריות היא על נתניהו. אין ספק בכך" (ר' סרטון 1). הפרק הזה בפודקאסט של סנור עלה לפלטפורמות הדיגיטליות ב-21 בדצמבר 2025, ועד מהרה הביקורת הזו שלך על נתניהו צוטטה באתרים רבים והדהדה ברשתות החברתיות. מתי ביקורת של פרשן פוליטי על התנהלותו של ראש ממשלה – משהו שאמור להיות עניין תדיר למדי, ממש טבוע באופי התפקיד – זוכה לכזו תהודה? כאשר מדובר באירוע נדיר. כלומר במקרה שלך. אילו בן כספית, רביב דרוקר, נחום ברנע, סימה קדמון או יוסי ורטר, למשל, היו אומרים לסנור את אותם הדברים – ספק אם העניין היה זוכה לאותה מידה של תשומת לב. "אני לא מאלה שכשנתניהו עושה תקלות, אני לא מבקר אותו בחריפות", מיהרת לטפוח לעצמך על השכם באולפן חדשות 12 ב-28 בדצמבר, בדיוק שבוע לאחר שהפרק הנ"ל שוחרר ברשתות (ר' ציוץ 1). אה, אז לזה התכוונת? אם כך, האם תוכל בטובך להפנות אותנו לעשרה מקרים נניח מאז הטבח, שבהם מתחת על ראש הממשלה את מה שאתה מכנה "ביקורת חריפה"? אבל שים הרבה חריף בבקשה. אם אפשר את אותה כמות כמו זו שקיבל נשיא בית המשפט העליון, לדוגמה. זה לא יותר מדי לבקש, אתה יודע. תראה כמה מתקפות חריפות מאוד היו לך על אהוד ברק, למשל, וכל זה רק בשלושה חודשים. מכל מקום, לא איתרתי השנה מקרה נוסף שבו הסברת כך לעומק, באופן מסודר ומנומק, מדוע נתניהו נושא באחריות לאסון הגדול ביותר שפקד את ישראל. שאלתי את עצמי למה בחרת לתת את הפרשנות הזו, הנדירה כל כך, דווקא באנגלית, בפודקאסט זר, ולא בעברית, בערוץ הבית שלך. לא מצאתי לכך תשובה הולמת. אז עצמתי עיניים והנחתי לזרם התודעה להוליך אותי. הדבר הראשון שצף במוחי הוא רצף הריאיונות שהעניק נתניהו לפודקאסטים אמריקניים, הרחק מהאוזן הישראלית הממוצעת, אלה שבהם הוא התהדר, גם כן באנגלית, בעצמאות מערכת המשפט בישראל (ר' סרטון 2). כל זאת כאשר במקביל, כאן בארץ, אותו נתניהו שב והשתלח, בעברית כמובן, באותה מערכת משפט ממש. מי יודע, אולי גם אצלך, עמית, כמו אצל ראש הממשלה, או אם נרצה כמו אצל חלק ממשווקי הפירות והירקות – התוצרת המובחרת, היא זו המיוצאת לחו"ל. אולי הלקוחות בישראל, בניגוד לאלה שמעבר לים, כבר התרגלו לסטנדרטים נמוכים יותר. אנחנו כאן אולי יכולים לדעתך להמשיך להסתפק בסחורה החבוטה של ארבעה קילו יועמ"שית ושני קילו לימון. לא הצרכנים בעולם. ואז תהיתי: האם כשקבעת שאחריותו של נתניהו היא "יותר מ-50 אחוז", לא הסרת ממנו בעצם כמחצית ממשקלו של הנטל שהוא היה אמור לשאת יום יום על כתפיו. האם יכול להיות שהענקת לו כאן, עמית – רק היום, בעל הבית השתגע – הוזלה משמעותית של כמעט 50 אחוז? מדוע "רוב האחריות" היא עליו, ולא כולה או כמעט כולה? למה לא 100 אחוז בעצם? הרי זהו עצם העניין בנוגע לאחריות, לא? על כל הגורמים הרלוונטיים לשאת בה במלואה. הן ראש הממשלה, הן השרים והן מערכת הביטחון. יש מספיק אחוזים לכולם. אבל מה אני יודע. אולי זו הנחה מיוחדת לסיטונאים. הרי אין חולק שנתניהו נושא באחריות בכמויות מסחריות. הלוא הוא עצמו אמר עוד ב-2017, כשהעיד בפני ועדת וינוגרד: "אני חושב שתפקידה של מערכת הביטחון הוא משני; לפי דעתי האחריות על ביטחון ישראל היא של הקברניט המפקד, ראש הממשלה". והאמת? אין צורך אפילו לנדוד תשע שנים אחורנית. "בסוף, האחריות על ביטחון המדינה ואזרחיה מופקדת בידי ראש הממשלה, ורק בידיו", כתב נתניהו רק לפני ארבעה חודשים, בתשובתו לעתירה נגד מינוי רומן גופמן לראשות המוסד. גם אתה, עמית, ציטטת בחשבון הטלגרם שלך מספר שורות מהמענה ההוא של נתניהו לבג"ץ. אבל לא את החלק הזה. אולי התפספס, ואולי גם כאן מדובר במבצע הוזלה. במאי 2021 צייצת בחשבון ה-X שלך: "למען הסר ספק, האחריות על התעצמות חמאס בתריסר השנים האחרונות מוטלת כמובן על ראש הממשלה, אחד בנימין נתניהו" (ר' תמונה 3). כעבור כמעט שנתיים, במרץ 2023 – ליל פיטוריו (הראשונים) של יואב גלנט מתפקיד שר הביטחון, לאחר שהזהיר מפני סכנה משמעותית לצה"ל בשל קידום חוקי המהפכה המשפטית – עלית בטלפון בשידור חי וקבעת: "אם חלילה תתממש האזהרה של גלנט – נתניהו לא יוכל להגיד שהוא לא ידע" (ר' סרטון 4). אלה הן שתי אבחנות חשובות שלך, שנאמרו לפני הטבח. מה קרה לאחריו? מתי חזרת אליהן וכמה פעמים? כי לא נעים לומר, אבל מצטייר הרושם שמאז 7 באוקטובר אתה רוב הזמן מהווה בעיקר שכפ"ץ לנתניהו. אה, ובנוגע לזה: לא רוצה להלשין, חלילה, אבל בן זוגך ל"פגוש", בן כספית, עשה שימוש בדיוק בדימוי הזה, שכפ"ץ, בריאיון שנתן בתחילת השנה לרוני קובן ב"כאן 11", בהתייחסו לאופן שבו אתה מגונן על ראש הממשלה. וכיצד היית נוהג אילו באוקטובר 2023 ראש הממשלה היה, נניח, נפתלי בנט או יאיר לפיד, ולאו דווקא נתניהו? זוהי היסטוריה אלטרנטיבית, של דלתות מסתובבות, ועל כן לעולם לא נדע באמת. כל שנותר הוא לצטט עוד משפט של ידידך בן, מאותו ריאיון לרוני קובן. "אם זה היה מישהו אחר", ככה הוא אמר, "עמית סגל היה משמיד אותו".

Aviv Hurvitz

14,861 views • 17 days ago

אהוד ברק: בבוקר השבעה באוקטובר "הצטיירה תמונה שזו לא הולכת להיות התקפה גדולה", והיה חשש שהכרזת כוננות עם שחר תגרום לשרפת מקורות מודיעין ב-30 בינואר 2025, פורסם ראיון עם ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, ל"המרקרים" בערוץ יוטיוב TheMarker Online. להלן קטע מדבריו של אהוד ברק בראיון: אהוד ברק: כשישקע קצת האבק, אנחנו נראה שלמרות שהיה מחדל עצום של המודיעין, ומחדל עצום של פרקטיקות, יש דבר שנקרא כוננות עם שחר, אם היו מודיעים כוננות עם שחר בארבע בבוקר, הכל היה נראה אחרת. שאלה: מה [הסיבה] לדעתך שכוננות עם שחר לא הייתה? אהוד ברק: אני חושש, שמה שקרה בפועל הוא, שהיות והצטיירה תמונה שזה לא הולך להיות התקפה גדולה, אז היה חשש מסוים אצל חלק מהאנשים שעוסקים בזה, שהפעולות הלא שגרתיות שתינקטנה כתוצאה מהחלטה על כוננות עם שחר תחשופנה מקורות רגישים. שאלה: מה? שנדלקו הטלפונים וכל הדבר הזה? [הכנסת כרטיסי סים ישראליים לטלפונים של מפקדים בגדודי אל-קסאם] אהוד ברק: למשל, ויכול להיות שעוד דברים. להאזנה לראיון:
0:38

אהוד ברק: בבוקר השבעה באוקטובר "הצטיירה תמונה שזו לא הולכת להיות התקפה גדולה", והיה חשש שהכרזת כוננות עם שחר תגרום לשרפת מקורות מודיעין ב-30 בינואר 2025, פורסם ראיון עם ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, ל"המרקרים" בערוץ יוטיוב TheMarker Online. להלן קטע מדבריו של אהוד ברק בראיון: אהוד ברק: כשישקע קצת האבק, אנחנו נראה שלמרות שהיה מחדל עצום של המודיעין, ומחדל עצום של פרקטיקות, יש דבר שנקרא כוננות עם שחר, אם היו מודיעים כוננות עם שחר בארבע בבוקר, הכל היה נראה אחרת. שאלה: מה [הסיבה] לדעתך שכוננות עם שחר לא הייתה? אהוד ברק: אני חושש, שמה שקרה בפועל הוא, שהיות והצטיירה תמונה שזה לא הולך להיות התקפה גדולה, אז היה חשש מסוים אצל חלק מהאנשים שעוסקים בזה, שהפעולות הלא שגרתיות שתינקטנה כתוצאה מהחלטה על כוננות עם שחר תחשופנה מקורות רגישים. שאלה: מה? שנדלקו הטלפונים וכל הדבר הזה? [הכנסת כרטיסי סים ישראליים לטלפונים של מפקדים בגדודי אל-קסאם] אהוד ברק: למשל, ויכול להיות שעוד דברים. להאזנה לראיון:

Jonathan D. Halevi

28,096 views • 1 year ago

אהלן, בחופשת מחלה. אבל גם אני צפיתי בילד המתבייש להתוודות בפני הוריו על היותו ביביסט. יש לי מסר לילד קקה הזה. זאת באמת בושה להיות ביביסט. ולא. ממש לא בגלל דעה, ימין או שמאל. הביביזם לא קשור לדעה, או למוצא או למעמד כלכלי. יחד עם זאת, ניתן לתת בו סימנים. לאפיין אותו. ואלו עיקרם: 1. להמציא עובדה ואז להתווכח על בסיס עובדה מומצאת. רודפים את ביבי בגלל באגס באני, כאשר הוא לא נאשם בבאגס באני. המצאה. הטבח התחולל בגלל בגידה. המצאה ואז ויכוח על בסיס המצאה. 2. להתחייב על דבר הזוי, וכאשר הוא מופרך להכחיש שבכלל הייתה התחייבות. אפרק את חמאס, העזתים יהגרו מעזה, יוחלף המשטר באיראן נצחון מוחלט וכך הלאה. לקשקושים על הורדת מחיר הדלק, מחירי מזון או דיור כבר איש לא מתייחס ברצינות. 3. אין לקחת אחריות. הביביזם מתנהל כחשוד הנתון תחת חקירה באזהרה. תמיד מכחיש, אף פעם לא יודה, יתנצל ויסכים לשאת בתוצאות מעשיו. זה לא קיים בביביזם. שם הולדת אחראי אך לא אשם. שם ההשראה ל"אני יצאתי ב 5". תמיד מישהו אחר אשם. הכשלונות? זה בגלל ההוא, ההיא, ההם, ההא, הזיבי. 4. תמיד קרבן. תמיד רודפים אותו. ההגמוניה, האשכנזים, מפאי, הפקידים, מערכת המשפט, גלי זיבית אף פעם לא נוטל את גורלו בידו. תמיד מובל. תמיד "מחליטים עליו". 5. השלטון מעל הכל! כאמור, בביביזם אין דעה. בכלל לא קשור לימין או שמאל. ברור שכלכלת השוק לא קיימת בביביזם, כי היא עלולה להוביל לפגיעה בשותפות הקואליציונית. סוגיית הגיוס? "רוצים, אבל". אם הגיוס מוביל לכיסא - בעד. אם הגיוס מפריע לכיסא - נגד. קואליציה עם ערבים? אם איתנו - בוודאי. אם נגדנו - אסון קיומי. ישנם עוד סימנים אך אלה בליבה. על כן, אין בושה גדולה יותר מלהיות ביביסט. זהו האדם המחזיק בסט ערכים של צואה רכה! אחלה ערב 😘
5:57

אהלן, בחופשת מחלה. אבל גם אני צפיתי בילד המתבייש להתוודות בפני הוריו על היותו ביביסט. יש לי מסר לילד קקה הזה. זאת באמת בושה להיות ביביסט. ולא. ממש לא בגלל דעה, ימין או שמאל. הביביזם לא קשור לדעה, או למוצא או למעמד כלכלי. יחד עם זאת, ניתן לתת בו סימנים. לאפיין אותו. ואלו עיקרם: 1. להמציא עובדה ואז להתווכח על בסיס עובדה מומצאת. רודפים את ביבי בגלל באגס באני, כאשר הוא לא נאשם בבאגס באני. המצאה. הטבח התחולל בגלל בגידה. המצאה ואז ויכוח על בסיס המצאה. 2. להתחייב על דבר הזוי, וכאשר הוא מופרך להכחיש שבכלל הייתה התחייבות. אפרק את חמאס, העזתים יהגרו מעזה, יוחלף המשטר באיראן נצחון מוחלט וכך הלאה. לקשקושים על הורדת מחיר הדלק, מחירי מזון או דיור כבר איש לא מתייחס ברצינות. 3. אין לקחת אחריות. הביביזם מתנהל כחשוד הנתון תחת חקירה באזהרה. תמיד מכחיש, אף פעם לא יודה, יתנצל ויסכים לשאת בתוצאות מעשיו. זה לא קיים בביביזם. שם הולדת אחראי אך לא אשם. שם ההשראה ל"אני יצאתי ב 5". תמיד מישהו אחר אשם. הכשלונות? זה בגלל ההוא, ההיא, ההם, ההא, הזיבי. 4. תמיד קרבן. תמיד רודפים אותו. ההגמוניה, האשכנזים, מפאי, הפקידים, מערכת המשפט, גלי זיבית אף פעם לא נוטל את גורלו בידו. תמיד מובל. תמיד "מחליטים עליו". 5. השלטון מעל הכל! כאמור, בביביזם אין דעה. בכלל לא קשור לימין או שמאל. ברור שכלכלת השוק לא קיימת בביביזם, כי היא עלולה להוביל לפגיעה בשותפות הקואליציונית. סוגיית הגיוס? "רוצים, אבל". אם הגיוס מוביל לכיסא - בעד. אם הגיוס מפריע לכיסא - נגד. קואליציה עם ערבים? אם איתנו - בוודאי. אם נגדנו - אסון קיומי. ישנם עוד סימנים אך אלה בליבה. על כן, אין בושה גדולה יותר מלהיות ביביסט. זהו האדם המחזיק בסט ערכים של צואה רכה! אחלה ערב 😘

Barak cohen - ברק כהן

25,605 views • 4 months ago