Загрузка видео...

Не удалось загрузить видео

На главную

חמסה חמסה חמסה

29,866 просмотров • 1 год назад •via X (Twitter)

Комментарии: 9

Фото профиля פרימו טונטו
פרימו טונטו1 год назад

האשה המרושעת והשנואה ביותר בישראל. שום סירטון מטופש לא ישנה זאת.

Фото профиля Solar Heavy
Solar Heavy1 год назад

- Come Around

Фото профиля Ruthy Even Ofir
Ruthy Even Ofir1 год назад

מאבטחים אנשי שב״כ נא לדווח האם הוא נפגש עם איינהורן שהגיע עם מטוס פרטי להונגריה מסרביה.

Фото профиля Ruthy Even Ofir
Ruthy Even Ofir1 год назад

משפחת פשע הדומה למשפחת צ'אושסקו. האם הסוף שלהם יהיה דומה?

Фото профиля גוסטבו שנייברג Gustavo Szneiberg
גוסטבו שנייברג Gustavo Szneiberg1 год назад

מותר לצלם הדלקת נרות שבת ואחריה? זה פיקוח נפש?

Фото профиля itzik tzdaka
itzik tzdaka1 год назад

אישה ששלחה מפגינים להרוס חיים של משפחה שכולה יכולה להדליק עוד אלף נרות ולהישאר זבלה

Фото профиля גיל בראור
גיל בראור1 год назад

טפייייי

Фото профиля Arielle Cohen Hason
Arielle Cohen Hason1 год назад

חחח אני באמת לא יודעת מה יותר גרוע. ששרה מדליקה נרות שבת. או להכניס חזיר לבית כנסת ביום כיפור.

Фото профиля Hagar
Hagar1 год назад

הוא לא יודעת איך מדליקים נרות ומה מברכים

Похожие видео

לפני מספר חודשים נחשפה שיחה נוקבת שהתנהלה בין שופט בית המשפט העליון יצחק עמית לבין שופטים מבית המשפט המחוזי שבה התלוננו האחרונים על התנהלות בית המשפט העליון. במהלך השיחה התלוננו השופטים המחוזיים על כך שבית המשפט העליון לא מקיים את הוראות תיקון מספר 113 לחוק העונשין. לטובת מי שלא מכיר את חוק העונשין, בתיקון המדובר שנחקק ב-2012 קבע המחוקק שהעיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו (עיקרון ההלימה), ושבית המשפט יקבע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון מנחה זה ויגזור את העונש המתאים בתוך מתחם העונש שקבע. המחוקק הוסיף וקבע כי מותר לבית המשפט לחרוג במידת מה ממתחם הענישה - חריגה לקולא משיקולי שיקום הנאשם או חריגה לחומרא משיקולי הגנה על שלום הציבור. המחוקק הורה אפוא על הבניית שיקול הדעת של השופטים בענישה והגבלתו כדי להגביר אחידות בענישה ולצמצם פערי ענישה בין שופטים שונים וכדי להגדיל את מידת השקיפות בענישה (משום שהשופטים חייבים לנמק את הדרך בה הם קובעים את מתחם הענישה בהתאם לעיקרון ההלימה). כל בתי המשפט בישראל פועלים לאורה של חקיקה זו מלבד בית משפט אחד - בית המשפט העליון. לפני שנחזור לשיחה הנוקבת בין יצחק עמית לבין השופטים המחוזיים חשוב להבין מדוע העובדה שבית המשפט העליון אינו פועל בהתאם לחקיקה המדוברת היא בעלת משמעות מערכתית רחבה. בשיטת המשפט שהייתה נוהגת בישראל (שיטת "המשפט המקובל"), הייתה חשיבות קריטית לתקדימים (כך זה היה לפני שיוריסטוקרטים תאבי כוח החריבו באופן שיטתי את שיטת המשפט הישראלית כדי לבסס לעצמם שלטון שרירותי וחסר כל רסן). תקדים שנקבע בבית המשפט העליון מחייב את כל בתי המשפט בערכאות מתחתיו. כלומר, העובדה שבית המשפט העליון לא מציית להוראת המחוקק לקבוע באופן שיטתי מתחמי ענישה לעבירות, מקשה על בתי המשפט בערכאות הנמוכות יותר לפסוק בהתאם להוראות החקיקה המדוברת. לשון אחר, חוסר הציות של בית המשפט העליון לחוק מאיין את החוק במידה רבה גם עבור כל בתי המשפט האחרים ולא מאפשר להגביר את האחידות בענישה ולצמצם את פערי הענישה בין שופטים שונים. בחזרה לשיחה המדוברת, השופטים המחוזיים מתחו ביקורת על שופטי בית המשפט העליון על כך שהם לא מקיימים את הוראות תיקון 113 לחוק העונשין. השופט עמית, בתגובה שהיא לא פחות ממדהימה, הסביר לשופטים המחוזיים שלא מדובר בתקלה אקראית או באנומליה לא מתוכננת אלא במדיניות מכוונת של שופטי בית המשפט העליון: "אנחנו עושים את זה בכוונה, כדי לא לשלול מהשופטים את שיקול הדעת, ואסור שתהיה אחידות בענישה כי זה יגרום לשופטים לגזור עונש שהם לא מאמינים בו רק כי העליון קבע מתחם שהם יהיו מחויבים לו". כשהשופטים המחוזיים הזכירו לשופט עמית שהחוק הורה לבתי המשפט לקבוע מתחמי ענישה, השיב עמית "לא נראה לי החוק הזה". *** האירוע הזה שופך אור על שתי תופעות שהתפתחו בישראל בעשורים האחרונים. התופעה הראשונה היא ההפיכה המשטרית ההדרגתית שמבצעת המערכת היוריסטוקרטית כנגד הדמוקרטיה הישראלית. הפיכה זו, שעודנה נמשכת, הצמיחה גידול סרטני של עריצות יוריסטוקרטית בתוך שיטת המשטר הישראלית. כיום אנחנו במשטר שבו עדיין יש מרכיבים דמוקרטיים מתפקדים אבל העריצות היוריסטוקרטית חמסה כל כך הרבה כוח, שהמשטר בישראל הפך ממשטר דמוקרטי למשטר היברידי (כלומר משטר שיש בו מרכיבים אוטוריטריים לצד מרכיבים דמוקרטיים). מאפיין בולט של העריצות היוריסטוקרטית, כמו של כל עריצות מאז ומעולם, הוא חיסול שלטון החוק (באופן אורווליאני הם עושים זאת תוך שהם מדברים גבוהה גבוהה על שלטון החוק). עיקרון שלטון החוק, אחד מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה הליברלית, קובע כי כל האנשים, המוסדות ורשויות השלטון במדינה כפופים לחוק. עמית המחיש בדבריו את התפיסה המקובלת בקרב העריצים היוריסטוקרטים שרואים עצמם כמי שאינם כפופים לשלטון החוק. על פי תפיסה זו, השופטים אינם מחויבים לשום חוק ולמעשה הם שליטים השולטים על פי רצונם השרירותי ואין על רצון שרירותי זה שום הגבלות ורסנים. אבל יש תופעה נוספת שמומחשת באירוע הזה. רובכם לא שמע על האירוע הזה וגם אלו שכן לא ממש מזועזעים ממנו. בכל מדינה מתוקנת, הדברים שאמר השופט עמית לשופטים המחוזיים היו מעוררים סערה ציבורית מתמשכת, וקריאות להדחת שופטים שאינם מצייתים לחוק בכוונת מכוון. אצלנו, מעבר לחלקים בציבור שתומכים במשטר של עריצות יוריסטוקרטית ושיצדיקו כל מעשה נבלה של העריצים וכל פעולה שלהם לחיסול הדמוקרטיה, גם בחלקים בציבור שמתנגדים לעריצות היוריסטוקרטית רבים לא מודעים עד כמה העריצות היוריסטוקרטית התקדמה במהלכיה לחיסול שלטון העם ושלטון החוק בישראל. ואת זה צריך לשנות.

ניסים סופר

41,165 просмотров • 5 месяцев назад