Video wird geladen...

Video konnte nicht geladen werden

Zur Startseite

טוב האמת שלא האמנתי אבל הנה ההקלטה. מירי רגב. הממשלה הזו עשתה בשנה הזאת דברים מדהימים. דברים מדהימים. כל כך הרבה אנשים נמצאים במלונות הכל ממומן על ידי הממשלה.

chaimlevinson's profile picture

Chaim Levinson

267,261 subscribers

166,852 Aufrufe • vor 2 Jahren •via X (Twitter)

Nachrichten & Politik
LIVE

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

10 Kommentare

Profilbild von Chaim Levinson
Chaim Levinsonvor 2 Jahren

מתוך המהדורה המרכזית של רדיו קול חי, מראיין אבי מימרן.

Profilbild von Gil Feldman
Gil Feldmanvor 2 Jahren

שכחה לציין שמאות חיילים קיבלו חלקת אדמה בחינם מהמדינה. אמנם מתחת לאדמה ובתוך ארון, אבל את זה הם לא היו מקבלים בממשלת בנט לפיד.

Profilbild von עדנה חלבני edna halbani
עדנה חלבני edna halbanivor 2 Jahren

לא, לא, זה לא אמיתי, חיים תגיד לנו שזה לא אמיתי

Profilbild von Yuval Harari
Yuval Hararivor 2 Jahren

האישה הזו צריכה להיות מורחקת מהחיים הציבוריים לכל חייה.

Profilbild von All Hell Breaks לוּס
All Hell Breaks לוּסvor 2 Jahren

מה תעזור רכבת מקריית שמונה עד אילת אם קריית שמונה לא קיימת

Profilbild von Adi Messika
Adi Messikavor 2 Jahren

אלף דודו תמחק לא יועילו לאישה הזאת

Profilbild von Amos Shani
Amos Shanivor 2 Jahren

כל פעם שהיא פותחת את הפה זה מעמיק. האפסות, החידלון, הרברבנות הריקה. נורא.

Profilbild von Yairgold94
Yairgold94vor 2 Jahren

הכותבים של ארץ נהדרת צריכים להסיק מסקנות אישיות ולהתפטר עוד הערב.

Profilbild von Gal 🇮🇱
Gal 🇮🇱vor 2 Jahren

פשע מאורגן

Profilbild von Benny Wagner
Benny Wagnervor 2 Jahren

ממשלה ארורה ומרושעת הטומנת בחובה פרקים שלמים בפסיכיאטריה, קרימינולוגיה ונירולוגיה ( מוח פגום )

Ähnliche Videos

השרה רגב: "עשינו השנה דברים מדהימים - כל כך הרבה אנשים נמצאים במלונות והכול ממומן על ידי הממשלה"
0:44

השרה רגב: "עשינו השנה דברים מדהימים - כל כך הרבה אנשים נמצאים במלונות והכול ממומן על ידי הממשלה"

חדשות מלפני שנה

13,275 Aufrufe • vor 1 Jahr

״הממשלה רוצה שנתייאש, שלא נעמוד על המשמר, שנישבר. זה יהיה הניצחון המוחלט שלהם על עם ישראל. אבל כמו שאומרים לנו כל הזמן: עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. צודקים: לעם הזה יש דרך, והיא לא דרכה של הממשלה הזאת. אנחנו מאמינים בדרך שלנו, ובטח לא מפחדים״. דברים שאמרתי אתמול בכיכר
5:58

״הממשלה רוצה שנתייאש, שלא נעמוד על המשמר, שנישבר. זה יהיה הניצחון המוחלט שלהם על עם ישראל. אבל כמו שאומרים לנו כל הזמן: עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. צודקים: לעם הזה יש דרך, והיא לא דרכה של הממשלה הזאת. אנחנו מאמינים בדרך שלנו, ובטח לא מפחדים״. דברים שאמרתי אתמול בכיכר

Liad Mudrik

13,288 Aufrufe • vor 7 Monaten

אלי שרעבי אומר את זה הכי ברור. החטופים בפנים רק בגלל הממשלה הזו. זה היה ברור להם בשבי וזה ברור להם עוד יותר כשיצאו. החטופים לא יחזרו כל עוד הממשלה כאן. מוריד את הכובע בפני אלי על האומץ לומר דברים ברורים כל כך, ולדעת שמכונת הרעל תעוט עליו.
0:54

אלי שרעבי אומר את זה הכי ברור. החטופים בפנים רק בגלל הממשלה הזו. זה היה ברור להם בשבי וזה ברור להם עוד יותר כשיצאו. החטופים לא יחזרו כל עוד הממשלה כאן. מוריד את הכובע בפני אלי על האומץ לומר דברים ברורים כל כך, ולדעת שמכונת הרעל תעוט עליו.

Amit Mandelbaum

22,510 Aufrufe • vor 1 Jahr

צריך לומר את האמת: עשו לרב הראשי דוד יוסף תרגיל מסריח. מירי רגב יודעת שהיא יכולה לחייב את "אל על" להחזיר ישראלים גם בשבת, אבל היא חוששת מהתנגשות עם החרדים שעלולים להפיל את הממשלה על כך. במקום להודות באמת הפוליטית הזו, נוח להטיל את האשמה על הרב הראשי שנתן חוות דעת הלכתית ותו לא
1:33

צריך לומר את האמת: עשו לרב הראשי דוד יוסף תרגיל מסריח. מירי רגב יודעת שהיא יכולה לחייב את "אל על" להחזיר ישראלים גם בשבת, אבל היא חוששת מהתנגשות עם החרדים שעלולים להפיל את הממשלה על כך. במקום להודות באמת הפוליטית הזו, נוח להטיל את האשמה על הרב הראשי שנתן חוות דעת הלכתית ותו לא

יואלי ברים yoeli brim

33,678 Aufrufe • vor 1 Jahr

באולסטאר וומבי אמר שהתדמית של דני אבדיה היא שחקן שהולך הרבה לקו העונשין. לקראת סדרת הפלייאוף ביניהם דני אמר: ״לא כל כך התייחסתי לזה, אני חושב שאני הרבה יותר משחקן שחי על הקו, אבל אנשים תמיד יגידו דברים כאלה ואחרים. הדבר היחיד שאני יכול לעשות הוא לא להתייחס ולשחק את המשחק שלי״
0:25

באולסטאר וומבי אמר שהתדמית של דני אבדיה היא שחקן שהולך הרבה לקו העונשין. לקראת סדרת הפלייאוף ביניהם דני אמר: ״לא כל כך התייחסתי לזה, אני חושב שאני הרבה יותר משחקן שחי על הקו, אבל אנשים תמיד יגידו דברים כאלה ואחרים. הדבר היחיד שאני יכול לעשות הוא לא להתייחס ולשחק את המשחק שלי״

Yoav Modai

218,707 Aufrufe • vor 3 Monaten

דברים שאמרנו הבוקר ב"ספי ויניר" אליכם המאזינות והמאזינים האהובים שלנו שהם הכל חוץ מעדר: נוכח ניסיון הממשלה לסגור את גלצ ובין היתר את התכנית הזאת הבוקר, אני רוצה לומר שאנחנו נמשיך להיות כאן בכל בוקר עבור מאות אלפי המאזינות והמאזינים שלנו, עבור החיילים והחיילות, עבור המילואמניקים והמילואמניקיות עבור נשות המילואמניקים שהן אורחות של כבוד אצלנו כאן כל שבוע, עבור המשפחות השכולות, עבור המתגייסים החדשים והמשפחות שלהם, אנחנו פה, נמשיך להיות פה כל בוקר מביאים לכם את האמת כמו שהיא משתקפת מדי בוקר בישראל, גם כשהיא קשה ולא קלה וגם כשהיא משמחת, אבל תמיד תמיד ללא מורא וללא משוא פנים. כל בוקר.
2:03

דברים שאמרנו הבוקר ב"ספי ויניר" אליכם המאזינות והמאזינים האהובים שלנו שהם הכל חוץ מעדר: נוכח ניסיון הממשלה לסגור את גלצ ובין היתר את התכנית הזאת הבוקר, אני רוצה לומר שאנחנו נמשיך להיות כאן בכל בוקר עבור מאות אלפי המאזינות והמאזינים שלנו, עבור החיילים והחיילות, עבור המילואמניקים והמילואמניקיות עבור נשות המילואמניקים שהן אורחות של כבוד אצלנו כאן כל שבוע, עבור המשפחות השכולות, עבור המתגייסים החדשים והמשפחות שלהם, אנחנו פה, נמשיך להיות פה כל בוקר מביאים לכם את האמת כמו שהיא משתקפת מדי בוקר בישראל, גם כשהיא קשה ולא קלה וגם כשהיא משמחת, אבל תמיד תמיד ללא מורא וללא משוא פנים. כל בוקר.

Yanir Cozin - יניר קוזין

23,441 Aufrufe • vor 7 Monaten

אלי פיניש: ​"טוב, תקשיבו,אני לא רוצה, אני מוכרח. אני מוכרח לפרגן לכם ולהגיד לכם תודה רבה מעומק הלב. אתם פוצצתם אותי באהבה, בסמסים, בסרטונים, בהודעות. אנשים טרחו, טרללת אחת שלמה. ​אני באמת לא זוכר כל כך הרבה חיבוקים ברחוב מאז הבר מצווה שלי אי שם בנתניה, במלון כורש, בהנחיית טוני פיין. הכלב שלי, הנה הוא פה, הכלב שלי מסתכל עליי כבר אחרת, הוא מתחכך בי עכשיו יותר ויותר. זאת אהבה שאני לא רגיל אליה. ​תודה רבה לכם על זה, זה לא מובן מאליו בכלל ובאמת מחמם את הלב. וברמת השרון במוצ"ש הקרוב, בסטנד-אפ, אנחנו נדבר על הכל. ותבואו אופטימיים, ומקסימום תצאו פסימיים. באמת תודה רבה לכם על הכל, מרגש מאוד. יאללה ביי, הולכים."
0:59

אלי פיניש: ​"טוב, תקשיבו,אני לא רוצה, אני מוכרח. אני מוכרח לפרגן לכם ולהגיד לכם תודה רבה מעומק הלב. אתם פוצצתם אותי באהבה, בסמסים, בסרטונים, בהודעות. אנשים טרחו, טרללת אחת שלמה. ​אני באמת לא זוכר כל כך הרבה חיבוקים ברחוב מאז הבר מצווה שלי אי שם בנתניה, במלון כורש, בהנחיית טוני פיין. הכלב שלי, הנה הוא פה, הכלב שלי מסתכל עליי כבר אחרת, הוא מתחכך בי עכשיו יותר ויותר. זאת אהבה שאני לא רגיל אליה. ​תודה רבה לכם על זה, זה לא מובן מאליו בכלל ובאמת מחמם את הלב. וברמת השרון במוצ"ש הקרוב, בסטנד-אפ, אנחנו נדבר על הכל. ותבואו אופטימיים, ומקסימום תצאו פסימיים. באמת תודה רבה לכם על הכל, מרגש מאוד. יאללה ביי, הולכים."

Gil mishali גיל משעלי

16,297 Aufrufe • vor 4 Monaten

תשקיעו 15 דק׳ להקשיב לדבריה של כבוד נשיאת בהמ״ש העליון, דורית ביניש, בזום אתמול שיאיא פינק ארגן. הבאתי חלק מהדברים. ——— ההפיכה המשטרית בעיצומה. היא לא חלפה מן העולם. זאת הייתה אשליה שלנו, שהצלחנו. מהר מאוד כאשר הופיע שר המשפטים בינואר 23 והציג את תוכניתו, הבנו שזו לא מהפכה משפטית אלא הפיכה משטרית. הציבור הבין את זה ויצא לרחוב. ונתנו לנו תחושה שבלמנו את ההפיכה. במובן מסוים זה נכון, כאשר בית המשפט לא קיבל את הפרקטיקה לא לבקר את הממשלה על פי סבירות התנהגותה ומעשיה. הייתה תחושה שאנחנו עצרנו. למרבה הצער זה לא נגמר. על אף המצב הביטחוני, על אף כל הקשיים אנחנו בעיצומה של דהירה של הממשלה לממש את תוכניתה להפיכה משטרית. הדבר המטריד, הוא לא פיטורי שר כזה או אחר, זה מאד מטריד, אבל הדבר המרכזי הוא: יש לנו שלטון שחותר להפוך אותנו מדמוקרטיה לדיקטטורה. הוא נבחר בדרך דמוקרטית. זה כבר קרה הרבה פעמים בהיסטוריה. לא האמנו שנהיה במצב כזה, אבל זהו התהליך. יש דהירה. לעצור את ההפיכה הזאת זו חובתנו המיידית. מה הרעיון של ההפיכה הזו? הבסיס של משטר דמוקרטי זה 3 רשויות: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. הממשלה לא מסתירה את כוונתה לצמצם את הרשויות האחרות. כלומר הכנסת כבר בשיטה שלנו בידי שליטה של הממשלה, באמצעות הרוב הקואליציוני. הרצון הנוסף הוא להשתלט על המשפט, על בית המשפט, על התקשורת, על האקדמיה. זה מפתח לשלטון טוטליטרי. ניצול של דרכים דמוקרטיות לביטול הדמוקרטיה. התוכנית היא לפרק את המוסדות צעד אחרי צעד. אם לא בחקיקה אז בדרך מעשית. הם לא הצליחו למזלנו עדיין, אבל הם בהחלט בדרך להשתלט על המוסדות השונים, וזו הכוונה, להרוס. וכאן אנחנו מגיעים למכתב היועצת המשפטית שמתריעה על כך בעצם, על לכל התחושות שיש לנו, שצעד אחרי צעד הממשלה פועלת באופן לא חוקי. כל כוחה של הממשלה נובע מהחוק. היא יכולה לעשות רק מה שהחוק מתיר. כל אדם חופשי לעשות אלא אם אסור, אבל הממשלה יכולה לעשות רק מה שמותר לה על פי חוק. אז ״איזון בחוק״ זה התחלה והקידום של השיטה לחיסול הדמוקרטיה. ומה המכתב אומר? היועמ״שית אמרה – אנחנו יודעים היטב איך מתקבלות החלטות: יש נוהג רב שנים, יש תקנון הממשלה, יש דרך לעבודת ממשלה, כל נושא שעולה לממשלה מחייב הכנה מראש של הרפרנטים בממשלה, חוות דעת משפטית אם צריך. מכל זה מתעלמים: לפי המכתב הם מתנהגים כאילו לא צריכים חוות דעת של היועץ המשפטי הממשלה, הממשלה יכולה לקבל יעוץ מאנשים פרטיים ממזכיר הממשלה, שזה ממש לא תפקידו, מאנשים שונים שהם מעדיפים את דעתם וחוות דעתם המשפטית. אבל, על פי הדין במדינה, חד משמעית, (זה הובהר פעמים רבות בפסק הדין) מי שחוות דעתו המשפטית מחייבת את הממשלה זה היועצת המשפטית הממשלה. זה תפקידה להנחות את הממשלה איך תוכל לפעול על פי חוק. אם לא מכינים קודם חוות דעת, אם מתעלמים מחוות דעת היועצת המשפטית ואם מבקשים חוות דעת בדרכים עקיפות של אנשים לא מוסמכים, --- אז זה צפצוף על החוק, והמשמעות היא שהממשלה פועלת כעבריינית, לא על פי חוק. זה חלק מהצעדים שמובילים לשליטה המוחלטת שלה. אז מתמנים מינויים לא מקצועיים על בסיס פוליטי, בלי שמתקיימים התכונות והכישורים הנדרשים לתפקיד, אנו רואים שנמנעים מלמנות נשיא לבית המשפט העליון, זה חלק משיטת ההשתלטות. רק ימנו שופטים אם הם יהיו נאמנים לממשלה ולא למדינה, זה המבחן, ולכן צריך את הסכמת הדרג הפוליטי לכל מינוי על פי תפיסת שר המשפטים. יש כוונה (וזה כבר בחקיקה) למנות נציב תלונות על שופטים, לא בדרך שהייתה עד היום, רוצים שהכנסת תבחר את נציב תלונות על שופטים, והוא יהווה איום על העצמאות השיפוטית. כי אם שופט ייתן פסק דין שלא ייראה לנציב, אז הכי פשוט יהיה להדיח אותו. כי לנציב יש סמכות להמליץ על הדחה. כל הדברים האלה הם חלק מאיום מאד רציני על מערכת המשפט, שתפקידה לשמור על האיזונים, ועל הבקרה על המערכת. הממשלה צוברת כוח, כדי לגמד את כוחן של המוסדות המקצועיים האחרים. אני מאמינה מאוד שגם היועצת המשפטית, וגם בית המשפט מתכוונים ועומדים כחומה בצורה, אבל נעשים כל הצעדים כדי לסכל את העבודה שלהם. ולכן אנחנו כל פעם שומעים את הנוסח, את הסגנון איך הם מדברים על היועצת, כמו שמדברים על אלופי הצבא וקציני הצבא. איך אפשר לצפות שהציבור יכבד את המוסדות, אם מי שיושב בשלטון של הממשלה מזלזל בצורה כזאת במוסדות המדינה? הסכנה היא הרבה יותר גדולה מזה שאדם מסוים יפוטר השיטה כולה היא לבלוע את הערכים הדמוקרטיים, ערכים שלשמם קמה המדינה הזאת, המוסדות שנבנו, וזו שחיקה, וזה פוגע בביטחון. חיינו שזורים עם הצרכים הבטחונים ועם הנאמנות למדינה ולא לממשלה, זה אלף-בית. שלא נטעה, זה קו אדום. אין גבולות למה שהם מעיזים. אני לא מעלה על דעתי שיעיזו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, ושאנחנו נקבל את זה. אני לא יכולה להתנבא, אך אני מאמינה שזה יוציא מאות אלפים לרחובות. אין לנו כלים אחרים. אני חושבת שאם חס וחלילה הממשלה תעז להגשים את החלום ולפטר יועצת משפטית, אני מקווה שהחוות יהיו מלאים מוחים. אני מצפה למספר ענק עתק, שהממשלה לא תוכל להתעלם ממנו, כי בעצם הממשלה קיבלה את המנדט מהציבור למשטר דמוקרטי, אך פועלת בניגוד למנדט שהיא קיבלה. היא הפקירה אותנו ביטחונית, היא הפקירה אותנו גם מבחינה חוקתית, משפטית, מוסדית. אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. גם מאה אלף לא מספיק. אם חס וחלילה יקרה דבר כזה, הרחוב צריך להיות מלא. לא ניתן להמשיך בתהליך הזה. הגדולה של בית המשפט שלנו כל שנות קיומו, הייתה עצמאותו, תנאי שזה יהיה מוסד עצמאי, לא נשיא מטעם הממשלה ולא שופט מטעם הממשלה, זה כוחו, וזה גם האיזון שניתן לבית משפט אל מול הכוח של הממשלה והרשות המבצעת. הציבור שיוצא נותן כח לשומרי הסף. ממה ישאבו כוח המוסדות האלה של שומרי הסף אם לא מהאמון והרצון לשרת את הציבור כמו שמגיע לו? הם עושים את מלאכתם וכולנו חייבים לתמוך לחזק אותם, לתת להם את הגיבוי. אני מאוד מאמינה בכוח הזה. (למי שרוצה להשלים את כל הזום: ) <<<<< לעוד עדכונים בקבוצות נהון
15:44

תשקיעו 15 דק׳ להקשיב לדבריה של כבוד נשיאת בהמ״ש העליון, דורית ביניש, בזום אתמול שיאיא פינק ארגן. הבאתי חלק מהדברים. ——— ההפיכה המשטרית בעיצומה. היא לא חלפה מן העולם. זאת הייתה אשליה שלנו, שהצלחנו. מהר מאוד כאשר הופיע שר המשפטים בינואר 23 והציג את תוכניתו, הבנו שזו לא מהפכה משפטית אלא הפיכה משטרית. הציבור הבין את זה ויצא לרחוב. ונתנו לנו תחושה שבלמנו את ההפיכה. במובן מסוים זה נכון, כאשר בית המשפט לא קיבל את הפרקטיקה לא לבקר את הממשלה על פי סבירות התנהגותה ומעשיה. הייתה תחושה שאנחנו עצרנו. למרבה הצער זה לא נגמר. על אף המצב הביטחוני, על אף כל הקשיים אנחנו בעיצומה של דהירה של הממשלה לממש את תוכניתה להפיכה משטרית. הדבר המטריד, הוא לא פיטורי שר כזה או אחר, זה מאד מטריד, אבל הדבר המרכזי הוא: יש לנו שלטון שחותר להפוך אותנו מדמוקרטיה לדיקטטורה. הוא נבחר בדרך דמוקרטית. זה כבר קרה הרבה פעמים בהיסטוריה. לא האמנו שנהיה במצב כזה, אבל זהו התהליך. יש דהירה. לעצור את ההפיכה הזאת זו חובתנו המיידית. מה הרעיון של ההפיכה הזו? הבסיס של משטר דמוקרטי זה 3 רשויות: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. הממשלה לא מסתירה את כוונתה לצמצם את הרשויות האחרות. כלומר הכנסת כבר בשיטה שלנו בידי שליטה של הממשלה, באמצעות הרוב הקואליציוני. הרצון הנוסף הוא להשתלט על המשפט, על בית המשפט, על התקשורת, על האקדמיה. זה מפתח לשלטון טוטליטרי. ניצול של דרכים דמוקרטיות לביטול הדמוקרטיה. התוכנית היא לפרק את המוסדות צעד אחרי צעד. אם לא בחקיקה אז בדרך מעשית. הם לא הצליחו למזלנו עדיין, אבל הם בהחלט בדרך להשתלט על המוסדות השונים, וזו הכוונה, להרוס. וכאן אנחנו מגיעים למכתב היועצת המשפטית שמתריעה על כך בעצם, על לכל התחושות שיש לנו, שצעד אחרי צעד הממשלה פועלת באופן לא חוקי. כל כוחה של הממשלה נובע מהחוק. היא יכולה לעשות רק מה שהחוק מתיר. כל אדם חופשי לעשות אלא אם אסור, אבל הממשלה יכולה לעשות רק מה שמותר לה על פי חוק. אז ״איזון בחוק״ זה התחלה והקידום של השיטה לחיסול הדמוקרטיה. ומה המכתב אומר? היועמ״שית אמרה – אנחנו יודעים היטב איך מתקבלות החלטות: יש נוהג רב שנים, יש תקנון הממשלה, יש דרך לעבודת ממשלה, כל נושא שעולה לממשלה מחייב הכנה מראש של הרפרנטים בממשלה, חוות דעת משפטית אם צריך. מכל זה מתעלמים: לפי המכתב הם מתנהגים כאילו לא צריכים חוות דעת של היועץ המשפטי הממשלה, הממשלה יכולה לקבל יעוץ מאנשים פרטיים ממזכיר הממשלה, שזה ממש לא תפקידו, מאנשים שונים שהם מעדיפים את דעתם וחוות דעתם המשפטית. אבל, על פי הדין במדינה, חד משמעית, (זה הובהר פעמים רבות בפסק הדין) מי שחוות דעתו המשפטית מחייבת את הממשלה זה היועצת המשפטית הממשלה. זה תפקידה להנחות את הממשלה איך תוכל לפעול על פי חוק. אם לא מכינים קודם חוות דעת, אם מתעלמים מחוות דעת היועצת המשפטית ואם מבקשים חוות דעת בדרכים עקיפות של אנשים לא מוסמכים, --- אז זה צפצוף על החוק, והמשמעות היא שהממשלה פועלת כעבריינית, לא על פי חוק. זה חלק מהצעדים שמובילים לשליטה המוחלטת שלה. אז מתמנים מינויים לא מקצועיים על בסיס פוליטי, בלי שמתקיימים התכונות והכישורים הנדרשים לתפקיד, אנו רואים שנמנעים מלמנות נשיא לבית המשפט העליון, זה חלק משיטת ההשתלטות. רק ימנו שופטים אם הם יהיו נאמנים לממשלה ולא למדינה, זה המבחן, ולכן צריך את הסכמת הדרג הפוליטי לכל מינוי על פי תפיסת שר המשפטים. יש כוונה (וזה כבר בחקיקה) למנות נציב תלונות על שופטים, לא בדרך שהייתה עד היום, רוצים שהכנסת תבחר את נציב תלונות על שופטים, והוא יהווה איום על העצמאות השיפוטית. כי אם שופט ייתן פסק דין שלא ייראה לנציב, אז הכי פשוט יהיה להדיח אותו. כי לנציב יש סמכות להמליץ על הדחה. כל הדברים האלה הם חלק מאיום מאד רציני על מערכת המשפט, שתפקידה לשמור על האיזונים, ועל הבקרה על המערכת. הממשלה צוברת כוח, כדי לגמד את כוחן של המוסדות המקצועיים האחרים. אני מאמינה מאוד שגם היועצת המשפטית, וגם בית המשפט מתכוונים ועומדים כחומה בצורה, אבל נעשים כל הצעדים כדי לסכל את העבודה שלהם. ולכן אנחנו כל פעם שומעים את הנוסח, את הסגנון איך הם מדברים על היועצת, כמו שמדברים על אלופי הצבא וקציני הצבא. איך אפשר לצפות שהציבור יכבד את המוסדות, אם מי שיושב בשלטון של הממשלה מזלזל בצורה כזאת במוסדות המדינה? הסכנה היא הרבה יותר גדולה מזה שאדם מסוים יפוטר השיטה כולה היא לבלוע את הערכים הדמוקרטיים, ערכים שלשמם קמה המדינה הזאת, המוסדות שנבנו, וזו שחיקה, וזה פוגע בביטחון. חיינו שזורים עם הצרכים הבטחונים ועם הנאמנות למדינה ולא לממשלה, זה אלף-בית. שלא נטעה, זה קו אדום. אין גבולות למה שהם מעיזים. אני לא מעלה על דעתי שיעיזו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, ושאנחנו נקבל את זה. אני לא יכולה להתנבא, אך אני מאמינה שזה יוציא מאות אלפים לרחובות. אין לנו כלים אחרים. אני חושבת שאם חס וחלילה הממשלה תעז להגשים את החלום ולפטר יועצת משפטית, אני מקווה שהחוות יהיו מלאים מוחים. אני מצפה למספר ענק עתק, שהממשלה לא תוכל להתעלם ממנו, כי בעצם הממשלה קיבלה את המנדט מהציבור למשטר דמוקרטי, אך פועלת בניגוד למנדט שהיא קיבלה. היא הפקירה אותנו ביטחונית, היא הפקירה אותנו גם מבחינה חוקתית, משפטית, מוסדית. אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. גם מאה אלף לא מספיק. אם חס וחלילה יקרה דבר כזה, הרחוב צריך להיות מלא. לא ניתן להמשיך בתהליך הזה. הגדולה של בית המשפט שלנו כל שנות קיומו, הייתה עצמאותו, תנאי שזה יהיה מוסד עצמאי, לא נשיא מטעם הממשלה ולא שופט מטעם הממשלה, זה כוחו, וזה גם האיזון שניתן לבית משפט אל מול הכוח של הממשלה והרשות המבצעת. הציבור שיוצא נותן כח לשומרי הסף. ממה ישאבו כוח המוסדות האלה של שומרי הסף אם לא מהאמון והרצון לשרת את הציבור כמו שמגיע לו? הם עושים את מלאכתם וכולנו חייבים לתמוך לחזק אותם, לתת להם את הגיבוי. אני מאוד מאמינה בכוח הזה. (למי שרוצה להשלים את כל הזום: ) <<<<< לעוד עדכונים בקבוצות נהון

Karine Nahon • קרין נהון

26,509 Aufrufe • vor 2 Jahren

ג'נסן מנכ"ל אנבידיה: קל יותר להתאהב במה שאתה עושה מאשר למצוא את מה שאתה אוהב. "הרבה אנשים אומרים, תמצא משהו שאתה אוהב. אני לא בטוח לגבי זה. התאהבתי בהרבה דברים שעשיתי. אהבתי את זה כשהייתי שוטף כלים. אהבתי את זה כשהייתי נער שירות. אהבתי את זה כשהייתי מחלק עיתונים. אהבתי את זה כשהייתי מלצר." הוא ממשיך: "אהבתי כל עבודה שהייתה לי אי פעם, ואהבתי כל יום שהיה לי באנבידיה. פשוט למדתי לאהוב את מה שאני עושה. קשה למצוא משהו שאתה אוהב, אבל קל יותר להתאהב במה שאתה עושה. וברגע שאתה מתאהב במה שאתה עושה, כי אתה ממש רוצה להיות בו טוב, קל יותר לעשות אותו אותו ולעבוד קשה." ככל שעובר הזמן אני יותר ויותר מתחבר למסר הזה שג'נסן אומר ועוד רבים אחרים. כל החיים יש את השאלה האם לעבוד במה שאנחנו אוהבים או לא. אבל האמת היא, שהרבה מאיתנו אוהבים לעשות הרבה דברים ובאופן טבעי אלו דברים שאנחנו טובים בהם. אם תהיו טובים בעבודה שלכם, בתחביב שלכם או בכל מה שנראה לכם כמו מה שאתם רוצים לעשות, סביר מאוד שתוך זמן קצר גם תאהבו את זה. מאוד נכון גם לשוק ההון. מי שהתאהב בשוק סביר שזה הגיע אחרי תקופת הצלחה.
0:56

ג'נסן מנכ"ל אנבידיה: קל יותר להתאהב במה שאתה עושה מאשר למצוא את מה שאתה אוהב. "הרבה אנשים אומרים, תמצא משהו שאתה אוהב. אני לא בטוח לגבי זה. התאהבתי בהרבה דברים שעשיתי. אהבתי את זה כשהייתי שוטף כלים. אהבתי את זה כשהייתי נער שירות. אהבתי את זה כשהייתי מחלק עיתונים. אהבתי את זה כשהייתי מלצר." הוא ממשיך: "אהבתי כל עבודה שהייתה לי אי פעם, ואהבתי כל יום שהיה לי באנבידיה. פשוט למדתי לאהוב את מה שאני עושה. קשה למצוא משהו שאתה אוהב, אבל קל יותר להתאהב במה שאתה עושה. וברגע שאתה מתאהב במה שאתה עושה, כי אתה ממש רוצה להיות בו טוב, קל יותר לעשות אותו אותו ולעבוד קשה." ככל שעובר הזמן אני יותר ויותר מתחבר למסר הזה שג'נסן אומר ועוד רבים אחרים. כל החיים יש את השאלה האם לעבוד במה שאנחנו אוהבים או לא. אבל האמת היא, שהרבה מאיתנו אוהבים לעשות הרבה דברים ובאופן טבעי אלו דברים שאנחנו טובים בהם. אם תהיו טובים בעבודה שלכם, בתחביב שלכם או בכל מה שנראה לכם כמו מה שאתם רוצים לעשות, סביר מאוד שתוך זמן קצר גם תאהבו את זה. מאוד נכון גם לשוק ההון. מי שהתאהב בשוק סביר שזה הגיע אחרי תקופת הצלחה.

המחנך הפיננסי

21,476 Aufrufe • vor 1 Monat

אין תחתית, אין בושה, ואין גבול לציניות של ממשלת הדמים. תשמעו את הסיפור הזה: ביום חמישי האחרון שרת התחבורה מירי רגב מירי רגב הגיעה לקיבוץ בארי (שם הייתה אמורה לבקר בדפוס בארי, שמספק שירותים גם למשרד התחבורה). רק שבצעד מתבקש, חברי הקיבוץ חסמו בגופם את כניסתה במשך חצי שעה, עד שהיא נכנעה ועשתה אחורה פנה. גם מנהל בית הדפוס היה צריך לבקש ממנה במפורש לעזוב את במקום. לדבריהם: ״כששמענו שרגב תגיע לביקור, החלטנו שהיא לא תיכנס לבארי. מבחינתנו, שרים וחברי כנסת שקראו לנו בוגדים ותומכי טרור, לא יכולים לתרום לנו, ורק רוצים לרקוד לנו על הדם. לא נאפשר זאת, לא ניתן לה לעשות קמפיין יח״צ על חשבוננו״. ״חסמנו את הכניסה בגופנו״, המשיך חבר הקיבוץ. ״מירי רגב היא עבריינית עם דם על הידיים. שרי הליכוד לא רצחו אנשים, אבל ב-14 השנים האחרונות הם חיזקו את שלטון החמאס והחלישו את החברה הישראלית. יש להם חלק עצום במחדל הזה״. הוא תיאר את מניעת כניסתה של רגב כ״תמונת ניצחון מזערית״, והמשיך: ״אנחנו מצפים שהיא, ראש הממשלה והשרים האחרים יתפטרו. זה שזה עוד לא קרה, זו בושה גדולה. 10% מתושבי בארי נרצחו והם לא לוקחים אחריות. אנשים כמו מירי רגב לא יכנסו לכאן״. (מקור הידיעה: Liat Ron ל- וואלה). ישר כוח אחינו מקיבוץ בארי. אנחנו כואבים בכאבכם, ומעריכים את כוחכם להתנגד לניסיון הנואל של חברי ממשלת הדמים לעשות סיבוב יח״צ על גבכם. אין להם בושה. נמשיך להיאבק בממשלת הדמים עד למפלתה, כדי שלא יהיו קורבנות נוספים. כדי שתהיה לנו ממשלה ראויה ואחראית, שלא תפקיר אתכם לפחות עכשיו.
0:23

אין תחתית, אין בושה, ואין גבול לציניות של ממשלת הדמים. תשמעו את הסיפור הזה: ביום חמישי האחרון שרת התחבורה מירי רגב מירי רגב הגיעה לקיבוץ בארי (שם הייתה אמורה לבקר בדפוס בארי, שמספק שירותים גם למשרד התחבורה). רק שבצעד מתבקש, חברי הקיבוץ חסמו בגופם את כניסתה במשך חצי שעה, עד שהיא נכנעה ועשתה אחורה פנה. גם מנהל בית הדפוס היה צריך לבקש ממנה במפורש לעזוב את במקום. לדבריהם: ״כששמענו שרגב תגיע לביקור, החלטנו שהיא לא תיכנס לבארי. מבחינתנו, שרים וחברי כנסת שקראו לנו בוגדים ותומכי טרור, לא יכולים לתרום לנו, ורק רוצים לרקוד לנו על הדם. לא נאפשר זאת, לא ניתן לה לעשות קמפיין יח״צ על חשבוננו״. ״חסמנו את הכניסה בגופנו״, המשיך חבר הקיבוץ. ״מירי רגב היא עבריינית עם דם על הידיים. שרי הליכוד לא רצחו אנשים, אבל ב-14 השנים האחרונות הם חיזקו את שלטון החמאס והחלישו את החברה הישראלית. יש להם חלק עצום במחדל הזה״. הוא תיאר את מניעת כניסתה של רגב כ״תמונת ניצחון מזערית״, והמשיך: ״אנחנו מצפים שהיא, ראש הממשלה והשרים האחרים יתפטרו. זה שזה עוד לא קרה, זו בושה גדולה. 10% מתושבי בארי נרצחו והם לא לוקחים אחריות. אנשים כמו מירי רגב לא יכנסו לכאן״. (מקור הידיעה: Liat Ron ל- וואלה). ישר כוח אחינו מקיבוץ בארי. אנחנו כואבים בכאבכם, ומעריכים את כוחכם להתנגד לניסיון הנואל של חברי ממשלת הדמים לעשות סיבוב יח״צ על גבכם. אין להם בושה. נמשיך להיאבק בממשלת הדמים עד למפלתה, כדי שלא יהיו קורבנות נוספים. כדי שתהיה לנו ממשלה ראויה ואחראית, שלא תפקיר אתכם לפחות עכשיו.

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

64,090 Aufrufe • vor 2 Jahren

מאז שנת 1967 ועד היום לא נעשתה מהפכה כזו ביהודה ושומרון. מסיים כעת סיור חשוב ביו״ש עם ידידי שר הביטחון ישראל כ"ץ בו עקבנו מקרוב אחר המאבק הבלתי מתפשר נגד הבנייה הערבית הבלתי חוקית ופיתוח ההתיישבות. במהלך הסיור ביקרנו באיזורים רבים ביו"ש, בין היתר ביישובים כרם רעים ושדה אפרים שהוכרו לאחרונה על ידי הממשלה. ממשלת ישראל פועלת לפיתוח ההתיישבות ביהודה ושומרון ולא תאפשר השתוללות בנייה ערבית בלתי חוקית שהפכה למכת מדינה בעשורים האחרונים. הממשלה שלנו הכירה ב-28 יישובים חדשים מאז הקמתה. בנוסף, מתקיימת אכיפה מוגברת במקומות שלא נאכפו בעבר, כגון השמורה ההסכמית שטח אש 918 ובאזורים נוספים. בשנה האחרונה נשבר השיא של הריסת בנייה ערבית בלתי חוקית ביהודה ושומרון, אך יחד עם זאת אנו מבינים שעל מנת להכריע במערכה הזו יש לעשות שימוש בכלים אסטרטגיים נוספים שיובילו למהפכה המבוקשת. המתיישבים הם לא אזרחים סוג ב' הממשלה תעמוד על כך שיהיו זכאים לביטחון כמו לכל אזרחי ישראל. יהודה ושומרון, ערש מולדתנו, ארץ התנ"ך. אנחנו כאן כדי להישאר. צילום: אלעד מלכה ושירה קינן, משרד הביטחון
2:27

מאז שנת 1967 ועד היום לא נעשתה מהפכה כזו ביהודה ושומרון. מסיים כעת סיור חשוב ביו״ש עם ידידי שר הביטחון ישראל כ"ץ בו עקבנו מקרוב אחר המאבק הבלתי מתפשר נגד הבנייה הערבית הבלתי חוקית ופיתוח ההתיישבות. במהלך הסיור ביקרנו באיזורים רבים ביו"ש, בין היתר ביישובים כרם רעים ושדה אפרים שהוכרו לאחרונה על ידי הממשלה. ממשלת ישראל פועלת לפיתוח ההתיישבות ביהודה ושומרון ולא תאפשר השתוללות בנייה ערבית בלתי חוקית שהפכה למכת מדינה בעשורים האחרונים. הממשלה שלנו הכירה ב-28 יישובים חדשים מאז הקמתה. בנוסף, מתקיימת אכיפה מוגברת במקומות שלא נאכפו בעבר, כגון השמורה ההסכמית שטח אש 918 ובאזורים נוספים. בשנה האחרונה נשבר השיא של הריסת בנייה ערבית בלתי חוקית ביהודה ושומרון, אך יחד עם זאת אנו מבינים שעל מנת להכריע במערכה הזו יש לעשות שימוש בכלים אסטרטגיים נוספים שיובילו למהפכה המבוקשת. המתיישבים הם לא אזרחים סוג ב' הממשלה תעמוד על כך שיהיו זכאים לביטחון כמו לכל אזרחי ישראל. יהודה ושומרון, ערש מולדתנו, ארץ התנ"ך. אנחנו כאן כדי להישאר. צילום: אלעד מלכה ושירה קינן, משרד הביטחון

בצלאל סמוטריץ'

29,266 Aufrufe • vor 1 Jahr

הי נעמה. פילוסוף דה לה שמאטע כמוני כמובן מהסס להתווכח עם הוגת דעות מסוגך. אבל, במחילה, זה טיעון דמגוגי. הנה סרטון של מנהיג המפלגה שלך מסביר שחמאס הוא נכס. ידוע לי כמובן שלענות לדמגוגיה בטיעונים זה לדווש בעליה. אבל אני עדיין מאמין שאפשר לדבר אל בוחרים ולא רק להונות אותם. וזה מקור התסכול שלי. אנחנו בימין נאבקים לקיים את הדיון הרציני שאתם מנסים למנוע, על ידי הורדת רמת הדיון לסיסמאות על "מכירת המדינה לקאטר" (למרות שאוריך עבד בקמפיין שהממשלה שלכם ברכה עליו - ראי פה מטה בשרשור. למרות שלא צייצתם דבר על בנקל או פולי מרדכי, שלא לדבר על הניסיון של החברה של גנץ למכור לקטאר נשק סייבר). אז בשביל הפרוטוקול: 📌הרי כל המערכת הניחה שחמאס נעשה פרגמטי ולכן צריך לייצב אותו. 📌הרי איש לא הציע להפסיק את המימון לחמאס (שקטאר היא רק חלק קטן ממנו). 📌הרי גם הממשלה שלכם המשיכה אותו. הרי לא היתה שום לגיטימציה ליציאה למבצע נגד חמאס (אתם - ומטכ"ל אוסלו - הרי הייתם אומרים שנתניהו יוצא למלחמות מסיבות פוליטיות - ראי פה למטה בשרשור). 📌ההממשלה שלכם לא היתה יכולה לצאת למבצע כזה גם אם הייתם מחליטים שהוא דרוש, כי הייתם תלויים במנסור השותף האזרחי עבאס (עוד על החבר עבאס, במורד השרשור). 📌כל פעם שאת מפרסמת את צילום המסך הזה את גורמת לקורא לחשוב שאתם הייתם קשוחים עם החמאס ואנחנו היינו רכים. אבל אתם רציתם להיכנע לחמאס לפני רפיח. אתם דחפתם לאסון אוסלו, ואתם רוצים לעשות "הסכם מדיני" בסוף המלחמה הזאת, כלומר לוותר להם שוב. אז רק בעולם מאד מאד דמגוגי נראה כאילו הטענה שלי היא כאילו יוצאת דופן (ראי אייזנקוט פה למטה בשרשור). אז אל תגידי שלא השקעתי בך, נעמה! אבל גם אל תרגישי חובה לקרוא הכל. אני לא רוצה להעמיס עליך כל כך הרבה דה לה שמאטע ביום אחד - ועוד שבת. אז שתהיה לך שבת שלום, ואם תרצי לקיים דיון (בטיעונים כוונתי) הדלת פתוחה. פה, וגם בערוץ שלי #שומר_סף. את מוזמנת.
0:27

הי נעמה. פילוסוף דה לה שמאטע כמוני כמובן מהסס להתווכח עם הוגת דעות מסוגך. אבל, במחילה, זה טיעון דמגוגי. הנה סרטון של מנהיג המפלגה שלך מסביר שחמאס הוא נכס. ידוע לי כמובן שלענות לדמגוגיה בטיעונים זה לדווש בעליה. אבל אני עדיין מאמין שאפשר לדבר אל בוחרים ולא רק להונות אותם. וזה מקור התסכול שלי. אנחנו בימין נאבקים לקיים את הדיון הרציני שאתם מנסים למנוע, על ידי הורדת רמת הדיון לסיסמאות על "מכירת המדינה לקאטר" (למרות שאוריך עבד בקמפיין שהממשלה שלכם ברכה עליו - ראי פה מטה בשרשור. למרות שלא צייצתם דבר על בנקל או פולי מרדכי, שלא לדבר על הניסיון של החברה של גנץ למכור לקטאר נשק סייבר). אז בשביל הפרוטוקול: 📌הרי כל המערכת הניחה שחמאס נעשה פרגמטי ולכן צריך לייצב אותו. 📌הרי איש לא הציע להפסיק את המימון לחמאס (שקטאר היא רק חלק קטן ממנו). 📌הרי גם הממשלה שלכם המשיכה אותו. הרי לא היתה שום לגיטימציה ליציאה למבצע נגד חמאס (אתם - ומטכ"ל אוסלו - הרי הייתם אומרים שנתניהו יוצא למלחמות מסיבות פוליטיות - ראי פה למטה בשרשור). 📌ההממשלה שלכם לא היתה יכולה לצאת למבצע כזה גם אם הייתם מחליטים שהוא דרוש, כי הייתם תלויים במנסור השותף האזרחי עבאס (עוד על החבר עבאס, במורד השרשור). 📌כל פעם שאת מפרסמת את צילום המסך הזה את גורמת לקורא לחשוב שאתם הייתם קשוחים עם החמאס ואנחנו היינו רכים. אבל אתם רציתם להיכנע לחמאס לפני רפיח. אתם דחפתם לאסון אוסלו, ואתם רוצים לעשות "הסכם מדיני" בסוף המלחמה הזאת, כלומר לוותר להם שוב. אז רק בעולם מאד מאד דמגוגי נראה כאילו הטענה שלי היא כאילו יוצאת דופן (ראי אייזנקוט פה למטה בשרשור). אז אל תגידי שלא השקעתי בך, נעמה! אבל גם אל תרגישי חובה לקרוא הכל. אני לא רוצה להעמיס עליך כל כך הרבה דה לה שמאטע ביום אחד - ועוד שבת. אז שתהיה לך שבת שלום, ואם תרצי לקיים דיון (בטיעונים כוונתי) הדלת פתוחה. פה, וגם בערוץ שלי #שומר_סף. את מוזמנת.

Gadi Taub שומר סף

13,041 Aufrufe • vor 2 Monaten

הפחד הכי גדול שלי היה שאהפוך לאדם עצוב. ב7.10 בבוקר הסעתי את עידן הבן שלי לנקודת ההקפצה ליד התחנה המרכזית בירושלים. בעליה מעין כרם לשדרות הרצל הרגשתי כאילו אנחנו בכיפור של 73. חיילים במדים עם תיקים גדולים, רצים מתוך הבניינים וגברים עטופי טליתות יוצאים מבית הכנסת. אחרי שנפרדנו בחיבוק חזק חזרתי בהרהורי פחד הביתה. רק שלא יקרה לו כלום. רק שלא נהפוך לאנשים עצובים. ב3.11 בדיוק היום לפני שנתיים כשעוד פרסמו בדיוק בשש בבוקר את שמות ה״הותר לפרסום״ שמעתי את שמו של בני. סרן בני וייס אשר נפל בקרב בעזה. בני שהיה בצוות של עידן ונלחם איתו באותו הטנק נהרג. על מה שעבר עלינו ועליו אחר-כך אולי אשתף פעם (יש כל כך הרבה סיפורים דומים אז אולי זה לא כל כך מיוחד אבל החיים שלנו מה3.11.23 השתנו) עידן עכשיו רחוק מפה בטיול שלו. יעל ואני נסענו ליצג אותו באזכרה של בני. לתת חיבוק לאינה ואלי ההורים שהפכו להיות עצובים אבל גם חזקים ובוחרים בחיים. שוב עמדנו מעל הקבר של בני לא מצליחים לעצור את הדמעות. על האובדן, על הפספוס, על הכאב ועל מה שעובר על הילדים שלנו שראו וחוו דברים איומים שאף אחד לא צריך לראות ולחוות. העצב האין סופי היה במרחק של כמה סנטימטרים מלפגוע בנו אבל גם אם לא נפגענו מפגיעה ישירה, נפגענו מההדף. בני וייס גיבור ישראל- יהי זכרך ברוך.
0:35

הפחד הכי גדול שלי היה שאהפוך לאדם עצוב. ב7.10 בבוקר הסעתי את עידן הבן שלי לנקודת ההקפצה ליד התחנה המרכזית בירושלים. בעליה מעין כרם לשדרות הרצל הרגשתי כאילו אנחנו בכיפור של 73. חיילים במדים עם תיקים גדולים, רצים מתוך הבניינים וגברים עטופי טליתות יוצאים מבית הכנסת. אחרי שנפרדנו בחיבוק חזק חזרתי בהרהורי פחד הביתה. רק שלא יקרה לו כלום. רק שלא נהפוך לאנשים עצובים. ב3.11 בדיוק היום לפני שנתיים כשעוד פרסמו בדיוק בשש בבוקר את שמות ה״הותר לפרסום״ שמעתי את שמו של בני. סרן בני וייס אשר נפל בקרב בעזה. בני שהיה בצוות של עידן ונלחם איתו באותו הטנק נהרג. על מה שעבר עלינו ועליו אחר-כך אולי אשתף פעם (יש כל כך הרבה סיפורים דומים אז אולי זה לא כל כך מיוחד אבל החיים שלנו מה3.11.23 השתנו) עידן עכשיו רחוק מפה בטיול שלו. יעל ואני נסענו ליצג אותו באזכרה של בני. לתת חיבוק לאינה ואלי ההורים שהפכו להיות עצובים אבל גם חזקים ובוחרים בחיים. שוב עמדנו מעל הקבר של בני לא מצליחים לעצור את הדמעות. על האובדן, על הפספוס, על הכאב ועל מה שעובר על הילדים שלנו שראו וחוו דברים איומים שאף אחד לא צריך לראות ולחוות. העצב האין סופי היה במרחק של כמה סנטימטרים מלפגוע בנו אבל גם אם לא נפגענו מפגיעה ישירה, נפגענו מההדף. בני וייס גיבור ישראל- יהי זכרך ברוך.

Guy Gutman גיא גוטמן

33,003 Aufrufe • vor 9 Monaten

גיא פלג גיא פלג הערב באולפן שישי: בישראל 2026, מי שקובעת את רשימת משיאי המשואות היא שרת ההסברה של משפחת השליט, השרה מירי רגב, ובמקרה הזה, מקצוענות מוחלפת בנאמנות. אנשים נבחרים לתפקיד, בין היתר, לפי נאמנות לשלטון, לשליט, ולבני המשפחה שלו. תא״ל במיל׳ גל הירש, שנבחר ע״י השרה מירי רגב לנשיא משואה, הוא קצין בכיר בצבא שעזב את הצבא על רקע כישלון במלחמת לבנון השניה. הוא פנה לעסקים והסתבך בפלילים. מדינת ישראל, זאת שנותנת לו את הכבוד להשיא משואה - מאשימה אותו בעבירות מס חמורות, בכך שהוא לא דיווח על מיליוני שקלים. והוא - לא רק שהוא לא מכה על חטא ולא לוקח אחריות כמו שניים מהשותפים שלו שכן עשו את זה, וריצו אפילו עבודות שירות - הוא הצטרף למקהלת המתגוללים על הפרקליטות ועל המשטרה, והוא גם התפקד לליכוד, וביקש (קיווה לקבל) שריון ברשימת הליכוד בבחירות הקודמות, דבר שלא הסתייע. ובתמורה (כך אני חושב) לנאמנות שלו, הוא קיבל את התפקיד של מתאם השבויים והנעדרים. על פי הרבה מאוד פרסומים, וגם על פי צעקתם של משפחות רבות, הוא העדיף לא פעם את השיקולים הפוליטיים של ראש הממשלה על חשבון התפקיד הזה שלו, והנאמנות הזאת השתלמה. באחרונה גם האריכו את ההתקשרות איתו. זאת ישראל 2026. אנשים שמתנהגים ביושרה, בממלכתיות, במקצועיות - הופכים למוקצים, מתגוללים עליהם. ואנשים שמעדיפים את החנפנות והנאמנות לשליט ולמשפחתו - הם אנשים שזוכים בכבוד וביקר של הדלקת המשואה. אמנון אברמוביץ׳ אמנון אברמוביץ' מוסיף לגבי משיא משואה אחר - זרביב, אותו נהג טרקטור שטבע את הביטוי "לזרזב את עזה", "לשטח את עזה". נציב תלונות השופטים קבע שההתבטאות שלו לא ראויה, אבל מעבר לכך, מבחינה ערכית, ערכי מגילת העצמאות, איך אדם כזה מקבל את הזכות להדליק משואה? לא יכלו למצוא לוחם אחר? זה ״לתפארת מדינת ישראל״?
3:29

גיא פלג גיא פלג הערב באולפן שישי: בישראל 2026, מי שקובעת את רשימת משיאי המשואות היא שרת ההסברה של משפחת השליט, השרה מירי רגב, ובמקרה הזה, מקצוענות מוחלפת בנאמנות. אנשים נבחרים לתפקיד, בין היתר, לפי נאמנות לשלטון, לשליט, ולבני המשפחה שלו. תא״ל במיל׳ גל הירש, שנבחר ע״י השרה מירי רגב לנשיא משואה, הוא קצין בכיר בצבא שעזב את הצבא על רקע כישלון במלחמת לבנון השניה. הוא פנה לעסקים והסתבך בפלילים. מדינת ישראל, זאת שנותנת לו את הכבוד להשיא משואה - מאשימה אותו בעבירות מס חמורות, בכך שהוא לא דיווח על מיליוני שקלים. והוא - לא רק שהוא לא מכה על חטא ולא לוקח אחריות כמו שניים מהשותפים שלו שכן עשו את זה, וריצו אפילו עבודות שירות - הוא הצטרף למקהלת המתגוללים על הפרקליטות ועל המשטרה, והוא גם התפקד לליכוד, וביקש (קיווה לקבל) שריון ברשימת הליכוד בבחירות הקודמות, דבר שלא הסתייע. ובתמורה (כך אני חושב) לנאמנות שלו, הוא קיבל את התפקיד של מתאם השבויים והנעדרים. על פי הרבה מאוד פרסומים, וגם על פי צעקתם של משפחות רבות, הוא העדיף לא פעם את השיקולים הפוליטיים של ראש הממשלה על חשבון התפקיד הזה שלו, והנאמנות הזאת השתלמה. באחרונה גם האריכו את ההתקשרות איתו. זאת ישראל 2026. אנשים שמתנהגים ביושרה, בממלכתיות, במקצועיות - הופכים למוקצים, מתגוללים עליהם. ואנשים שמעדיפים את החנפנות והנאמנות לשליט ולמשפחתו - הם אנשים שזוכים בכבוד וביקר של הדלקת המשואה. אמנון אברמוביץ׳ אמנון אברמוביץ' מוסיף לגבי משיא משואה אחר - זרביב, אותו נהג טרקטור שטבע את הביטוי "לזרזב את עזה", "לשטח את עזה". נציב תלונות השופטים קבע שההתבטאות שלו לא ראויה, אבל מעבר לכך, מבחינה ערכית, ערכי מגילת העצמאות, איך אדם כזה מקבל את הזכות להדליק משואה? לא יכלו למצוא לוחם אחר? זה ״לתפארת מדינת ישראל״?

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

37,130 Aufrufe • vor 4 Monaten

מאי 2018 – יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר: חמאס פועל לשנות את המדיניות הישראלית, לפתח כלכלה, להוריד את האבטלה ולאפשר חיים סבירים, רוצים להיות עם ככל העמים, אין להם עניין להילחם בישראל, אם תיווצר אווירה טובה יותר בין ישראל לחמאס, ישראל תוכל בתנאים מסוימים לקחת סיכון במדיניותה כלפי חמאס ב-17 במאי 2018, ראיינה אילנה דיין ב"גלי צה"ל" את יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר. להן תוכן הראיון: אילנה דיין: בוקר טוב. יורם כהן: בוקר טוב לך ולמאזינים. אילנה דיין: תכף נדבר על דברים מרתקים, גם לא בנאליים, שאמרת בשבוע שעבר בכנס הרצליה, אבל ענייני היום בוערים. נדמה כאילו מישהו בחמאס החליט להוריד את גובה להבות, יחיא סינוואר [מנהיג חמאס ברצועת עזה] גם אמר את זה, די ממפורש אתמול בראיון לאל-ג'זירה. זה קורה כנראה רק אחרי התערבות מצרית. אתה היית הרי כבר במצבים דומים, ראית איך נראה תיווך כזה. קהיר יכולה לגרום לחמאס לקחת רוורס? יורם כהן: בהחלט. אני חושב שלמצרים תמיד הייתה השפעה דרמטית על ההנהגה בכלל של הרשות הפלסטינית וגם על ההנהגה של החמאס בוודאי בעשור האחרון. לא תמיד זה מצליח, כי יש לפעמים אינטרסים מנוגדים בין החמאס לבין ההנהגה. החמאס גם יש לה קשרים לאחים המוסלמים במצרים, היו תקופות שהיו קשרים אפילו צבאיים עד כדי איומים ופיגועים בסיני ולפעמים גם במצרים. דברים כאלה היו. כלומר, החמאס גם לפעמים משמש כאויב להנהגה במצרים, וודאי ההנהגה של היום. אבל עם כל זה השפעה עליהם היא השפעה דרמטית. פתח היציאה לעולם, נקרא לזה, הוא בעיקר משם של הנהגת החמאס. אילנה דיין: מה שמעניין אותי, אחרי סיבוב כזה, כשאיסמאעיל הניה [מנהיג חמאס] חוזר כנראה מושפל מקהיר, כשלפי הודעתו של בכיר בחמאס אתמול, רוב ההרוגים היו אנשי חמאס, אבל האוכלוסייה בלי ספק גם כן נפגעת מסביב. חמאס עצמו לא נחלש בתוך הרצועה אחרי סיבוב ציני כזה? יורם כהן: אני חושב שהחמאס מזה תקופה ארוכה, הוא חלש מאוד. הוא חלש בהרבה תחומים. הוא חלש קודם כל מבחינת היכולת שלו, בעצם, הכלכלית לספק לציבור שלו. מזון, תשתיות, עבודה וכו'. אילנה דיין: אבל אז איך הוא מצליח, יורם כהן, למנף את החולשה הזאת למצב שאנחנו לכאורה יוצאים נפסדים ממנו? יורם כהן: זה עניין של הסברה, אבל אני רק רוצה לומר על זה שניים, שלושה משפטים. אילנה דיין: בבקשה. יורם כהן: החמאס נמצא בשפל כלכלי וגם בידוד מדיני, על אף שיש לו עזרה מתורכיה וקטאר קצת וכולי, אבל באופן כללי הוא נמצא באחת מתקופות השפל. אני חושב שגם בהיבט לא רק הצבאי מולנו, חוסר הצלחה בעזה וחוסר הצלחה ביהודה ושומרון, נפגעים. בכל פרמטר, גם התפקוד הטוב של צה"ל, ההרתעה וכולי, הכל עובד נגדם. וגם יש [מילה לא ברורה] פיוס. הנושא המרכזי שלפי דעתי הם עובדים עליו זה איך לשנות את המדיניות הישראלית, לצאת מהמצור מה שהם קוראים, כלומר לפתח כלכלה, תנועה של אנשים. להוריד את האבטלה ולאפשר חיים מבחינתם, חיים סבירים של, גם אם הם מרדו ותפסו את השלטון בכוח, איך הם נהיים עם כאחד העמים, או מדינה כאחד העמים. אילנה דיין: זאת אומרת, כל המהלך הזה של רצף התהלוכות וההפגנות הכאילו עממיות בשבועות האחרונים, זאת המטרה האמיתית המרכזית שלהם? יורם כהן: המטרה האמיתית, לצאת מהמצב הקשה שבו נמצאים, במינימום מחיר. מבחינתם אין להם עניין להילחם בישראל. הם יודעים שהם לא יכולים לכבוש את ישראל. הם יודעים שיקבלו עונש עונש פיזי, גם בדם וגם בממון וגם בתשתיות, הרבה יותר חמור, ואין להם עניין כזה. אילנה דיין: אז זה מנקודת מבטם. אז זה מנקודת מבטם. עכשיו אני רוצה להבין רגע, יורם כהן, מנקודת מבטנו. הרי דבר אחד בטוח, ישראל נקלעה השבוע למצב שכמעט שום דבר טוב לא יכול היה לצאת ממנו. אי אפשר היה להשלים, כמובן, עם ניסיונות שלהם לפרוץ את הגדר, גם אי אפשר להתעלם מהתוצאות. עשרות הרוגים, מאות פצועים בצד הפלסטיני, בדעת הקהל הבינלאומית זה כמובן לא עובר טוב. יכולנו שלא להגיע למצב הזה מלכתחילה? יש משהו שאפשר היה לעשות אחרת? יורם כהן: ראשית, אני חושב שישראל עושה הרבה דברים, באמת, מאז זו סיומה של "צוק איתן" [סבב לחימה בין ישראל לחמאס ביולי - אוגוסט 2014] כמעט ארבע שנים, הרבה דברים גם בשיקום, ובעצם ישראל היא החמצן המרכזי, אולי היחידי, שיש לרצועת עזה. כל הפרויקטים שקורים, המשאיות שנכנסות, הציוד, הרפואה, כמעט כל הדברים, אבל אנחנו לא יכולים לעשות הכל, ואני צריך פה 2-3 דקות להסביר. אני לא מדבר בצד המבצעי, זה צריך להביא איזה אלוף בצבא או מישהו אחר שיסביר על הלחימה עם הצלפים, אבל גם לזה אני מוכן לגעת. אבל אני חושב שלא יכולנו לנהוג אחרת אל מול. אחד, שהחמאס מארגן את הכל, שתיים, שהוא מכניס פעילים צבאיים לתוך ההפגנות האלה, שלוש, הוא מראש מכריז שהוא הולך לחתוך את הגדר ולהיכנס לתוך שטח ישראל ולסכן גם תושבים וגם חיילים, ואנחנו יודעים יפה מאוד שאם הגדר הייתה נקרעת או נחתכת והיו נכנסים שלושת אלפים אנשים, לא ארבעים אלף, מה היה שם? כולם רק יכולים לדמיין. גם להם וגם לנו. לכן זה נראה לי הרע במיעוטו. האם צה"ל, באמצעים שהוא מפעיל, מראש, בכרוזים, בהודעות, דרך המצרים, באמצעי אל הרג שהוא משתמש, בקצינים שהוא נותן הוראות פתיחה באש ולא נותן כל חייל לראות בכל מצב גבולי, האם הוא עושה את המקסימום? אני מעריך שכן, והוא גם רוצה להשתפר. אבל אין ספק שהאירוע של 60 הרוגים ומאות פצועים הוא אירוע לא טוב. אבל גם אני חושב צה",ל הוא רואה אותו אירוע לא טוב, אבל אין ברירה אחרת. אילנה דיין: אבל אתה לוקח, יורם כהן, את נקודת האפס. נקודת האפס הייתה השבוע, צה"ל נמצא על הגדר, הפלסטינים רוצים לחצות, אין מצב שצה"ל יאפשר את זה. אתה אומר, מבחינה מבצעית, זה היה המינימום, הרע במיעוטו. יורם כהן: נראה היה לי שלא ניתן לעשות משהו יותר טוב בנסיבות של 60 קילומטר [גבול עם רצועת עזה] ועשרות אלפי אנשים שפזורים בכל כך הרבה מקומות, הרמטכ"ל לא יכול להיות מאחורי כל כוונת ולפעול במדויק, צריך להפעיל כוחות. הם יודעים שהם נכנסים לאזור סכנה. הם חוצים גדר גבול שלנו. זה לא הפגנה, אפילו נגיד של החמאס, לא נגיד של מחאה אזרחית, אפילו של החמאס, בתוך שטחם, הם יכולים לעשות, חיזבאללה עושה את זה הרבה. הם יכולים לעשות הרבה הפגנות, אבל לא לחצות את הגדר. אילנה דיין: השאלה כשאנחנו, אבל כשאנחנו קוראים על מסרים שחמאס שלח, אולי גם שולח בימים אלה, לממשלת ישראל, לאורך השבועות האחרונים, אולי להתחיל לדבר על סוג של תהדיאה, סוג של, לא יודעת איך לקרוא לזה אפילו, רגיעה, הפוגה, הפסקת אש, שקט הדדי, יכול להיות שאלה מסרים שצריך היה להתייחס אליהם יותר ברצינות, בעיקר בהתחשב בסיר הלחץ בתוך עזה, בתנאים ההומניטריים הקשים, בזה שלאוכלוסייה אין כבר מה להפסיד? יורם כהן: זו שאלה מאוד עדינה, ואני אשתדל לענות עליה בצורה קצת אולי מרוכבת. אחד, יש בינינו תהדיאה. הפסקת אש זה סוג של תהדיאה. אנחנו ארבע שנים בהפסקת אש. ישראל לא חודרת לשם, לא הורגת שם, לא, אפילו לדעתי, גם לא מחממת את הגזרה, מעבירה מסרים של, בכל פרמטר שהוא של שקט. והיא גם מצהירה כמדיניות שהיא רוצה שקט. לדחות את המלחמה, לא להיכנס לעימות וכולי וכולי. אבל אני חייב להזכיר פה איזה עניין. יש פה מצב שהצד השני, נגיד שהוא מדבר באופן לא ישיר איתנו, אז דרך גורם שלישי, על תהדיאה, נקרא לזה ארוכת טווח, נגיד 10 שנים או 20 שנה, יש רמזים על זה. א', אני משוכנע, אני לא בקיא, אני משוכנע שכל הרמזים האלו או המסרים האלו מגיעים לממשלת ישראל, ממשלת ישראל צריכה להחליט אם היא מוכנה לדבר או לא לדבר עם חמאס בצורה עקיפה. אילנה דיין: בעבר עשינו את זה? בעבר כשהגיעו מסרים עקיפים כאלה, נכנסנו לזירה ורקדנו את הטנגו הזה איתם? יורם כהן: אני חושב שבתחומים האלה של הפסקת אש בצורה פורמלית, רשמית, בעת עימות. אבל לדעתי מועברים מסרים בתחומים של החיים, מרקם החיים באופן שוטף, על ידי מתאם הפעולה בשטחים, על ידי אנשי האו"ם, וכמובן על ידי המצרים, אולי גם על ידי גורמים אחרים שלדעתי הם פחות אפקטיביים. אבל הבעיה הגדולה זה לא האם לדבר איתם באופן עקיף, על מנת לשפר את המצב בעזה, ולפי דעתי צריך לשפר את המצב בעזה, גם את התשתיות, אולי גם דברים אחרים, אבל הצד שלהם, שהוא מדבר איתנו, הוא לא מדבר איתנו, נגיד, הפסקת אש מול הפסקת אש. הם רוצים 30 דברים אחרים. הוא רוצה נמל ימי, והוא רוצה נמל אווירי, והוא רוצה תנועה של אוכלוסייה חופשית לישראל, והוא רוצה [נקטע]. אילנה דיין: והוא רוצה לא להתפרק מנשקו, לא להפסיק לחפור מנהרות, ולא לתת את הרקטות להפוך אותן לאלומיניום. יורם כהן: השיח בינינו לבינם הוא כאילו, אפילו שאנחנו חזקים, וכאילו לכאורה הם החלשים, הם לא מדברים איתנו באותה שפה, ולא על מה, אפילו דברים אנושיים או הומניטריים, כמו גופות החללים שלנו, החיילים במקרה הזה, או הנעדרים שלנו, שנישבו על ידם. לא מוכנים לדבר איתנו בשום תחום, בשום תנאי, זה שלבים הרבה הרבה יותר מאוחרים. במקום לבנות אבני דרך של אמון, של אמון חלקי, של מחוות מצד לצד, שישראל גם תהיה, תוכל להגמיש את עמדותיה. אפילו הייתי אומר בעדינות, לקחת סיכונים. אנו לא מוכנים לקחת סיכונים כאשר העוינות כל כך גדולה. אילנה דיין: אם אני מבינה אותך נכון, אתה אומר הייתי רוצה להמליץ לממשלת ישראל לקחת סיכונים, רק באופן שבו מתנהג הפרטנר כרגע, או האין פרטנר הזה, אני לא בטוח שאפילו את זה אפשר לעשות. יורם כהן: אני יכול אבל להתייחס לכמה דברים שאני כן חושב שאפשר לעשות. אז קדימה. צריך להיווצר אווירה קצת יותר טובה ממה שהשבוע הזה כמובן, ולא תחת לחץ. אבל אם תיווצר אווירה טובה יותר, בינינו לבינם, לא רק במובן הזה של הגדר, אלא באופן כללי. יהיה אפשר בתנאים מסוימים לישראל לקחת סיכון ולאפשר, למשל, שאטלים או הוצאה של אנשים מעזה ישירות לירדן. לא דרך ישראל ולא דרך יהודה ושומרון. למנוע חיכוך עם גורמים ש[נקטע] ברוך ה' מצב יותר טוב. אילנה דיין: רגע, לא הבנתי, אבל דרך איפה להעביר אנשים מעזה לירדן, דרך איפה? יורם כהן: אוטובוסים, שאטלים. אילנה דיין: אבל כן דרך ישראל. יורם כהן: כן, ברור, ברור דרך ישראל. אבל ללא חניה או תחנה ברמאללה או בשכם או בחברון. ישירות לגשר. הדבר הזה אפשרי, הוא נעשה בעבר באופן מצומצם. אנחנו יכולים לעשות אותו באופן יותר שיטתי, דרך מעבר ארז, אנשים שאנחנו נאשר שהם ייצאו מעזה, לא מחבלים וכדומה, אפשר לעשות את זה, לשחרר לחץ, לאפשר לאנשים אולי לצאת ללימודים באופן יותר טוב, כל עוד המעבר ברפיח סגור. יש דברים שניתן לעשות. אני חושב שאנחנו צריכים להאיץ ככל הניתן, אני מניח שישראל בעד העניין הזה, אבל משום מה זה לא קורה, יש לזה הרבה סיבות, אבל לנסות לשבת ולראות למה הפרויקטים הבינלאומיים התשתיתיים, שקשורים באנרגיה, מים, ביוב וכדומה, לא מתבצעים בעזה. לישראל אין מניעה שהדבר הזה יקרה, להפך. אנחנו חושבים, או אני חושב, אני חושב שגם רוב הציבור חושב, שהציבור בעזה, גם אם הוא נשלט על ידי חמאס, ולצערנו לפני עשור הוא בחר בו, עדיין צריך לתת לו תנאים טובים, על מנת שהחיים שלהם יהיו סבירים. אילנה דיין: ולו רק שבסוף זה אינטרס שלנו. אני רוצה להספיק לגעת יורם כהן באמת בטקסט הזה המאוד מעניין של הנאום שלך בכנס הרצליה בשבוע שעבר. זה מאפשר לנו טיפה לפתוח את הפריזמה ואתה אומר שם בעצם במבט על, גם על עזה, גם על יהודה ושומרון, אין באמת סיכוי אמיתי להסדר מדיני עם הפלסטינים בעתיד הקרוב, יש כן אינטרס ישראלי-לאומי שזה יקרה. ואתה מזכיר שיחה שהייתה לך לפני שנים עם סוכן שהפעלת בשטחים, ושמעת ממנו משהו שעד עכשיו נשאר איתך. יורם כהן: זה כבר לפני הרבה מאוד שנים שעוד הייתי שטח, זה כמעט דור, 25 או 27 שנים, איש די בכיר אינטליגנטי, ובשיחות שהן שיחות צעד, שהן לא שיחות על מודיעין ומה קורה היום ומה ניתן לעשות וכולי, אלא על כל אחד שגם מדבר עם אנשים בצד השני ברמה די בכירה מנסה לבחון אופציות, נקרא לזה ככה, או באיזה תנאים נסתדר. ובאחת השיחות, הדימוי שהוא בחר לתת, זה סוג של דילמת אסיר, אבל בצד הזה הישראלי, והוא בחר לקרוא לצד הפלסטיני סוג של כדור ברזל, שרשרת שכבולה לך לרגל, שאתה לפעמים מתוסכל, אתה רוצה להיפרד ממנה, אתה הולך איתה לישון, אתה בועט בה לפעמים מרוב תסכול, אבל אתה לא נצליח להתפטר מזה. ואתה כל הזמן חולם על זה, ואתה לא יכול לעשות את זה. ולא רק את זה, שאם אתה לא מתייחס אליו בצורה מכובדת, במרכאות, או לא חושב על זה בהתנהלות שלך, או שאתה נופל, או שאתה שובר את האצבעות, או שאתה נגרר, או שחס וחלילה, אם אתה זורק את זה בחמת זעם לביצה, אתה פשוט שוקע אחריו. אילנה דיין: ואתה גוזר מזה איזושהי השקפה שאתה פורש באותו נאום, לא נספיק כמובן לפרוש את כולה, תחת הכותרת סור מרע ועשה טוב, גם צעדים הומניטריים וכן הלאה, אבל כשאתה אומר סור מרע יורם כהן, אתה אומר כי אתה חושש מצעדים של סיפוח? יורם כהן: אני חושש, קודם כל אני חושב שאנחנו צריכים להגיע למצב שלא לעשות, ישראל, לא כדאי שהיא תעשה גם אם היא, אני חושב ש[קטע את המשפט - יד"ה], לא כדאי שתעשה צעדים בלתי הפיכים. כי אם אנחנו רוצים להגיע להסדר אי-פעם, ואני חושב גם צריך לשמור על הסדרי הביטחון, אבל אסור שנעשה דברים שהם יהיו בלתי הפיכים. דברים בלתי הפיכים הם כאלה שקשה מהם ללכת אחורה בין היתר, אם אנחנו נעשה סיפוח של כל יהודה ושומרון, בוא נהיה עכשיו שאנו יכולים, אני אומר יותר קיצוני. בוא נניח עכשיו שהפלסטינים מעוניינים, לא מוכנים, מעוניינים. אני חושב שזה יהיה איום ונורא לעתיד שלנו. ולכן, ללכת, אני חושב שצריך להימנע ממדינה אחת דו-לאומית, בוודאי בהיקפים של 40-50% אוכלוסייה עוינת אותנו. לכן, לעשות דברים שאפשר, ולא חכמים, אני חושב שזה דבר רע. זה צריך להימנע מזה. בכל מה שאנחנו, נעשה נקבע עמדה או יכולת או מציאות שהיא בלתי הפיכה. בזמנו נתתי דימוי אחר של עור של ג'ירף. כלומר, אם אנחנו נהיה בסיטואציה שכל יהודה ושומרון יהיו כתמים, חומים צהובים לבנים, כלומר שטח A, B ו-C, יישובים פלסטינים, ביניהם מעורבבים ישובים. לא ניתן לתת לפלסטינים בעצם שום דבר. לא יהיה להם רצף טריטוריאלי. אפילו, אני הייתי אומר בצורה קיצונית, אפילו את האוטונומיה, שכרגע זה נראה לי הדבר היחידי הרלוונטי בשנים הקרובות. הרי היחידי בשנים הקרובות. לא ניתן יהיה לתת את זה, כי לא יהיה אפשר בפועל לממש את זה. ולכן אני חושב שאנחנו צריכים לעשות דברים שהם סור מרע. לא לעשות דברים שהם יגרמו לנו נזק, לפחות אם רוב העם לא חושב שכדאי לעשות את זה. ולא רק בהקשרים קואליציוניים, או בהקשרים אחרים. אבל יש הרבה דברים שאנחנו כן יכולים לעשות. יש גם דברים טובים שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו יכולים ללכת לקראת הפלסטינים בתחום הכלכלה, בתחום תשתיות, לפעמים אפילו בתנאים מסוימים. שוב פעם זה גם תלוי בהם. ההנהגה הפלסטינית המדינית לדעתי עושה הרבה טעויות. אבל בתחומים מסוימים שאם עוד פעם תיווצר אווירה טובה, אנחנו יכולים לעזור לכוחות הביטחון הפלסטיניים, זה לא מסכן אותנו. אנחנו יכולים לפעמים, הייתי אומר, לתת שטחים קטנים פתוחים בשטחי C לעביר לרשות כאות של מחווה טובה, כאלה שבכל הסדר שהוא עתידי זה לא יהיה חלק מה שנקרא מדינת ישראל. יש כמה דברים שאנו יכולים לעשות. הצד השני גם צריך לרקוד איתנו גם צריך להיות איתנו גם ברמה המדינית לא רק ברמה של התיאום, ברמה יותר טובה, ואם הדברים האלו אפשר, אני לא יודע תמיד אם אפשר לעשות אותם פוליטית בישראל. אבל האם כדאי לעשות אותם? אילנה דיין: כן, זהו, אני אפילו לא שואלת אותך, כי אני יודעת שלא תרצה להיכנס לזירה הזאת, רק לסיום, אני חייבת לספק את הסקרנות שלי. אתה מקבל טלפונים? יורם כהן: עד לפני שנה, הייתי אומר, הייתי מדי פעם, היו קוראים לי והייתי מדבר עם מי שצריך. אילנה דיין: האמת שזו תשובה לשאלה שלא שאלתי, לא, זו תשובה לשאלה שלא שאלתי, התכוונתי לומר, התכוונתי לשאול אם זה גם מעניין, שאתה אומר מתייעצים, היו מתייעצים לפחות, אני שואלת אם אתה מקבל הצעות, בימים האלה, בתקופה האחרונה, לקפוץ לזירה הפוליטית. יורם כהן: כן. כן, אבל אני נותן תשובה לכולם שאני לא החלטתי בכלל שאני רוצה להיכנס לזה, עדיין עקרונית. אבל אם מישהו מדבר איתי ושואל אותי מה אני חושב על הזירה הפלסטינית, או על ביטחון הפנים, או על פתרונות, או רעיונות, או הצעות, אני משתף. אבל לא מעבר לזה. אילנה דיין: ואנחנו גם נהנינו לשמוע את התובנות שלך הבוקר. יורם כהן, לשעבר ראש השב"כ, תודה רבה לך על השיחה הזאת. יורם כהן: -תודה רבה. כל טוב. סימוכין: אודיו: גל"צ. תמונה: יורם כהן, צילום מסך מ"כאן 11"
15:51

מאי 2018 – יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר: חמאס פועל לשנות את המדיניות הישראלית, לפתח כלכלה, להוריד את האבטלה ולאפשר חיים סבירים, רוצים להיות עם ככל העמים, אין להם עניין להילחם בישראל, אם תיווצר אווירה טובה יותר בין ישראל לחמאס, ישראל תוכל בתנאים מסוימים לקחת סיכון במדיניותה כלפי חמאס ב-17 במאי 2018, ראיינה אילנה דיין ב"גלי צה"ל" את יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר. להן תוכן הראיון: אילנה דיין: בוקר טוב. יורם כהן: בוקר טוב לך ולמאזינים. אילנה דיין: תכף נדבר על דברים מרתקים, גם לא בנאליים, שאמרת בשבוע שעבר בכנס הרצליה, אבל ענייני היום בוערים. נדמה כאילו מישהו בחמאס החליט להוריד את גובה להבות, יחיא סינוואר [מנהיג חמאס ברצועת עזה] גם אמר את זה, די ממפורש אתמול בראיון לאל-ג'זירה. זה קורה כנראה רק אחרי התערבות מצרית. אתה היית הרי כבר במצבים דומים, ראית איך נראה תיווך כזה. קהיר יכולה לגרום לחמאס לקחת רוורס? יורם כהן: בהחלט. אני חושב שלמצרים תמיד הייתה השפעה דרמטית על ההנהגה בכלל של הרשות הפלסטינית וגם על ההנהגה של החמאס בוודאי בעשור האחרון. לא תמיד זה מצליח, כי יש לפעמים אינטרסים מנוגדים בין החמאס לבין ההנהגה. החמאס גם יש לה קשרים לאחים המוסלמים במצרים, היו תקופות שהיו קשרים אפילו צבאיים עד כדי איומים ופיגועים בסיני ולפעמים גם במצרים. דברים כאלה היו. כלומר, החמאס גם לפעמים משמש כאויב להנהגה במצרים, וודאי ההנהגה של היום. אבל עם כל זה השפעה עליהם היא השפעה דרמטית. פתח היציאה לעולם, נקרא לזה, הוא בעיקר משם של הנהגת החמאס. אילנה דיין: מה שמעניין אותי, אחרי סיבוב כזה, כשאיסמאעיל הניה [מנהיג חמאס] חוזר כנראה מושפל מקהיר, כשלפי הודעתו של בכיר בחמאס אתמול, רוב ההרוגים היו אנשי חמאס, אבל האוכלוסייה בלי ספק גם כן נפגעת מסביב. חמאס עצמו לא נחלש בתוך הרצועה אחרי סיבוב ציני כזה? יורם כהן: אני חושב שהחמאס מזה תקופה ארוכה, הוא חלש מאוד. הוא חלש בהרבה תחומים. הוא חלש קודם כל מבחינת היכולת שלו, בעצם, הכלכלית לספק לציבור שלו. מזון, תשתיות, עבודה וכו'. אילנה דיין: אבל אז איך הוא מצליח, יורם כהן, למנף את החולשה הזאת למצב שאנחנו לכאורה יוצאים נפסדים ממנו? יורם כהן: זה עניין של הסברה, אבל אני רק רוצה לומר על זה שניים, שלושה משפטים. אילנה דיין: בבקשה. יורם כהן: החמאס נמצא בשפל כלכלי וגם בידוד מדיני, על אף שיש לו עזרה מתורכיה וקטאר קצת וכולי, אבל באופן כללי הוא נמצא באחת מתקופות השפל. אני חושב שגם בהיבט לא רק הצבאי מולנו, חוסר הצלחה בעזה וחוסר הצלחה ביהודה ושומרון, נפגעים. בכל פרמטר, גם התפקוד הטוב של צה"ל, ההרתעה וכולי, הכל עובד נגדם. וגם יש [מילה לא ברורה] פיוס. הנושא המרכזי שלפי דעתי הם עובדים עליו זה איך לשנות את המדיניות הישראלית, לצאת מהמצור מה שהם קוראים, כלומר לפתח כלכלה, תנועה של אנשים. להוריד את האבטלה ולאפשר חיים מבחינתם, חיים סבירים של, גם אם הם מרדו ותפסו את השלטון בכוח, איך הם נהיים עם כאחד העמים, או מדינה כאחד העמים. אילנה דיין: זאת אומרת, כל המהלך הזה של רצף התהלוכות וההפגנות הכאילו עממיות בשבועות האחרונים, זאת המטרה האמיתית המרכזית שלהם? יורם כהן: המטרה האמיתית, לצאת מהמצב הקשה שבו נמצאים, במינימום מחיר. מבחינתם אין להם עניין להילחם בישראל. הם יודעים שהם לא יכולים לכבוש את ישראל. הם יודעים שיקבלו עונש עונש פיזי, גם בדם וגם בממון וגם בתשתיות, הרבה יותר חמור, ואין להם עניין כזה. אילנה דיין: אז זה מנקודת מבטם. אז זה מנקודת מבטם. עכשיו אני רוצה להבין רגע, יורם כהן, מנקודת מבטנו. הרי דבר אחד בטוח, ישראל נקלעה השבוע למצב שכמעט שום דבר טוב לא יכול היה לצאת ממנו. אי אפשר היה להשלים, כמובן, עם ניסיונות שלהם לפרוץ את הגדר, גם אי אפשר להתעלם מהתוצאות. עשרות הרוגים, מאות פצועים בצד הפלסטיני, בדעת הקהל הבינלאומית זה כמובן לא עובר טוב. יכולנו שלא להגיע למצב הזה מלכתחילה? יש משהו שאפשר היה לעשות אחרת? יורם כהן: ראשית, אני חושב שישראל עושה הרבה דברים, באמת, מאז זו סיומה של "צוק איתן" [סבב לחימה בין ישראל לחמאס ביולי - אוגוסט 2014] כמעט ארבע שנים, הרבה דברים גם בשיקום, ובעצם ישראל היא החמצן המרכזי, אולי היחידי, שיש לרצועת עזה. כל הפרויקטים שקורים, המשאיות שנכנסות, הציוד, הרפואה, כמעט כל הדברים, אבל אנחנו לא יכולים לעשות הכל, ואני צריך פה 2-3 דקות להסביר. אני לא מדבר בצד המבצעי, זה צריך להביא איזה אלוף בצבא או מישהו אחר שיסביר על הלחימה עם הצלפים, אבל גם לזה אני מוכן לגעת. אבל אני חושב שלא יכולנו לנהוג אחרת אל מול. אחד, שהחמאס מארגן את הכל, שתיים, שהוא מכניס פעילים צבאיים לתוך ההפגנות האלה, שלוש, הוא מראש מכריז שהוא הולך לחתוך את הגדר ולהיכנס לתוך שטח ישראל ולסכן גם תושבים וגם חיילים, ואנחנו יודעים יפה מאוד שאם הגדר הייתה נקרעת או נחתכת והיו נכנסים שלושת אלפים אנשים, לא ארבעים אלף, מה היה שם? כולם רק יכולים לדמיין. גם להם וגם לנו. לכן זה נראה לי הרע במיעוטו. האם צה"ל, באמצעים שהוא מפעיל, מראש, בכרוזים, בהודעות, דרך המצרים, באמצעי אל הרג שהוא משתמש, בקצינים שהוא נותן הוראות פתיחה באש ולא נותן כל חייל לראות בכל מצב גבולי, האם הוא עושה את המקסימום? אני מעריך שכן, והוא גם רוצה להשתפר. אבל אין ספק שהאירוע של 60 הרוגים ומאות פצועים הוא אירוע לא טוב. אבל גם אני חושב צה",ל הוא רואה אותו אירוע לא טוב, אבל אין ברירה אחרת. אילנה דיין: אבל אתה לוקח, יורם כהן, את נקודת האפס. נקודת האפס הייתה השבוע, צה"ל נמצא על הגדר, הפלסטינים רוצים לחצות, אין מצב שצה"ל יאפשר את זה. אתה אומר, מבחינה מבצעית, זה היה המינימום, הרע במיעוטו. יורם כהן: נראה היה לי שלא ניתן לעשות משהו יותר טוב בנסיבות של 60 קילומטר [גבול עם רצועת עזה] ועשרות אלפי אנשים שפזורים בכל כך הרבה מקומות, הרמטכ"ל לא יכול להיות מאחורי כל כוונת ולפעול במדויק, צריך להפעיל כוחות. הם יודעים שהם נכנסים לאזור סכנה. הם חוצים גדר גבול שלנו. זה לא הפגנה, אפילו נגיד של החמאס, לא נגיד של מחאה אזרחית, אפילו של החמאס, בתוך שטחם, הם יכולים לעשות, חיזבאללה עושה את זה הרבה. הם יכולים לעשות הרבה הפגנות, אבל לא לחצות את הגדר. אילנה דיין: השאלה כשאנחנו, אבל כשאנחנו קוראים על מסרים שחמאס שלח, אולי גם שולח בימים אלה, לממשלת ישראל, לאורך השבועות האחרונים, אולי להתחיל לדבר על סוג של תהדיאה, סוג של, לא יודעת איך לקרוא לזה אפילו, רגיעה, הפוגה, הפסקת אש, שקט הדדי, יכול להיות שאלה מסרים שצריך היה להתייחס אליהם יותר ברצינות, בעיקר בהתחשב בסיר הלחץ בתוך עזה, בתנאים ההומניטריים הקשים, בזה שלאוכלוסייה אין כבר מה להפסיד? יורם כהן: זו שאלה מאוד עדינה, ואני אשתדל לענות עליה בצורה קצת אולי מרוכבת. אחד, יש בינינו תהדיאה. הפסקת אש זה סוג של תהדיאה. אנחנו ארבע שנים בהפסקת אש. ישראל לא חודרת לשם, לא הורגת שם, לא, אפילו לדעתי, גם לא מחממת את הגזרה, מעבירה מסרים של, בכל פרמטר שהוא של שקט. והיא גם מצהירה כמדיניות שהיא רוצה שקט. לדחות את המלחמה, לא להיכנס לעימות וכולי וכולי. אבל אני חייב להזכיר פה איזה עניין. יש פה מצב שהצד השני, נגיד שהוא מדבר באופן לא ישיר איתנו, אז דרך גורם שלישי, על תהדיאה, נקרא לזה ארוכת טווח, נגיד 10 שנים או 20 שנה, יש רמזים על זה. א', אני משוכנע, אני לא בקיא, אני משוכנע שכל הרמזים האלו או המסרים האלו מגיעים לממשלת ישראל, ממשלת ישראל צריכה להחליט אם היא מוכנה לדבר או לא לדבר עם חמאס בצורה עקיפה. אילנה דיין: בעבר עשינו את זה? בעבר כשהגיעו מסרים עקיפים כאלה, נכנסנו לזירה ורקדנו את הטנגו הזה איתם? יורם כהן: אני חושב שבתחומים האלה של הפסקת אש בצורה פורמלית, רשמית, בעת עימות. אבל לדעתי מועברים מסרים בתחומים של החיים, מרקם החיים באופן שוטף, על ידי מתאם הפעולה בשטחים, על ידי אנשי האו"ם, וכמובן על ידי המצרים, אולי גם על ידי גורמים אחרים שלדעתי הם פחות אפקטיביים. אבל הבעיה הגדולה זה לא האם לדבר איתם באופן עקיף, על מנת לשפר את המצב בעזה, ולפי דעתי צריך לשפר את המצב בעזה, גם את התשתיות, אולי גם דברים אחרים, אבל הצד שלהם, שהוא מדבר איתנו, הוא לא מדבר איתנו, נגיד, הפסקת אש מול הפסקת אש. הם רוצים 30 דברים אחרים. הוא רוצה נמל ימי, והוא רוצה נמל אווירי, והוא רוצה תנועה של אוכלוסייה חופשית לישראל, והוא רוצה [נקטע]. אילנה דיין: והוא רוצה לא להתפרק מנשקו, לא להפסיק לחפור מנהרות, ולא לתת את הרקטות להפוך אותן לאלומיניום. יורם כהן: השיח בינינו לבינם הוא כאילו, אפילו שאנחנו חזקים, וכאילו לכאורה הם החלשים, הם לא מדברים איתנו באותה שפה, ולא על מה, אפילו דברים אנושיים או הומניטריים, כמו גופות החללים שלנו, החיילים במקרה הזה, או הנעדרים שלנו, שנישבו על ידם. לא מוכנים לדבר איתנו בשום תחום, בשום תנאי, זה שלבים הרבה הרבה יותר מאוחרים. במקום לבנות אבני דרך של אמון, של אמון חלקי, של מחוות מצד לצד, שישראל גם תהיה, תוכל להגמיש את עמדותיה. אפילו הייתי אומר בעדינות, לקחת סיכונים. אנו לא מוכנים לקחת סיכונים כאשר העוינות כל כך גדולה. אילנה דיין: אם אני מבינה אותך נכון, אתה אומר הייתי רוצה להמליץ לממשלת ישראל לקחת סיכונים, רק באופן שבו מתנהג הפרטנר כרגע, או האין פרטנר הזה, אני לא בטוח שאפילו את זה אפשר לעשות. יורם כהן: אני יכול אבל להתייחס לכמה דברים שאני כן חושב שאפשר לעשות. אז קדימה. צריך להיווצר אווירה קצת יותר טובה ממה שהשבוע הזה כמובן, ולא תחת לחץ. אבל אם תיווצר אווירה טובה יותר, בינינו לבינם, לא רק במובן הזה של הגדר, אלא באופן כללי. יהיה אפשר בתנאים מסוימים לישראל לקחת סיכון ולאפשר, למשל, שאטלים או הוצאה של אנשים מעזה ישירות לירדן. לא דרך ישראל ולא דרך יהודה ושומרון. למנוע חיכוך עם גורמים ש[נקטע] ברוך ה' מצב יותר טוב. אילנה דיין: רגע, לא הבנתי, אבל דרך איפה להעביר אנשים מעזה לירדן, דרך איפה? יורם כהן: אוטובוסים, שאטלים. אילנה דיין: אבל כן דרך ישראל. יורם כהן: כן, ברור, ברור דרך ישראל. אבל ללא חניה או תחנה ברמאללה או בשכם או בחברון. ישירות לגשר. הדבר הזה אפשרי, הוא נעשה בעבר באופן מצומצם. אנחנו יכולים לעשות אותו באופן יותר שיטתי, דרך מעבר ארז, אנשים שאנחנו נאשר שהם ייצאו מעזה, לא מחבלים וכדומה, אפשר לעשות את זה, לשחרר לחץ, לאפשר לאנשים אולי לצאת ללימודים באופן יותר טוב, כל עוד המעבר ברפיח סגור. יש דברים שניתן לעשות. אני חושב שאנחנו צריכים להאיץ ככל הניתן, אני מניח שישראל בעד העניין הזה, אבל משום מה זה לא קורה, יש לזה הרבה סיבות, אבל לנסות לשבת ולראות למה הפרויקטים הבינלאומיים התשתיתיים, שקשורים באנרגיה, מים, ביוב וכדומה, לא מתבצעים בעזה. לישראל אין מניעה שהדבר הזה יקרה, להפך. אנחנו חושבים, או אני חושב, אני חושב שגם רוב הציבור חושב, שהציבור בעזה, גם אם הוא נשלט על ידי חמאס, ולצערנו לפני עשור הוא בחר בו, עדיין צריך לתת לו תנאים טובים, על מנת שהחיים שלהם יהיו סבירים. אילנה דיין: ולו רק שבסוף זה אינטרס שלנו. אני רוצה להספיק לגעת יורם כהן באמת בטקסט הזה המאוד מעניין של הנאום שלך בכנס הרצליה בשבוע שעבר. זה מאפשר לנו טיפה לפתוח את הפריזמה ואתה אומר שם בעצם במבט על, גם על עזה, גם על יהודה ושומרון, אין באמת סיכוי אמיתי להסדר מדיני עם הפלסטינים בעתיד הקרוב, יש כן אינטרס ישראלי-לאומי שזה יקרה. ואתה מזכיר שיחה שהייתה לך לפני שנים עם סוכן שהפעלת בשטחים, ושמעת ממנו משהו שעד עכשיו נשאר איתך. יורם כהן: זה כבר לפני הרבה מאוד שנים שעוד הייתי שטח, זה כמעט דור, 25 או 27 שנים, איש די בכיר אינטליגנטי, ובשיחות שהן שיחות צעד, שהן לא שיחות על מודיעין ומה קורה היום ומה ניתן לעשות וכולי, אלא על כל אחד שגם מדבר עם אנשים בצד השני ברמה די בכירה מנסה לבחון אופציות, נקרא לזה ככה, או באיזה תנאים נסתדר. ובאחת השיחות, הדימוי שהוא בחר לתת, זה סוג של דילמת אסיר, אבל בצד הזה הישראלי, והוא בחר לקרוא לצד הפלסטיני סוג של כדור ברזל, שרשרת שכבולה לך לרגל, שאתה לפעמים מתוסכל, אתה רוצה להיפרד ממנה, אתה הולך איתה לישון, אתה בועט בה לפעמים מרוב תסכול, אבל אתה לא נצליח להתפטר מזה. ואתה כל הזמן חולם על זה, ואתה לא יכול לעשות את זה. ולא רק את זה, שאם אתה לא מתייחס אליו בצורה מכובדת, במרכאות, או לא חושב על זה בהתנהלות שלך, או שאתה נופל, או שאתה שובר את האצבעות, או שאתה נגרר, או שחס וחלילה, אם אתה זורק את זה בחמת זעם לביצה, אתה פשוט שוקע אחריו. אילנה דיין: ואתה גוזר מזה איזושהי השקפה שאתה פורש באותו נאום, לא נספיק כמובן לפרוש את כולה, תחת הכותרת סור מרע ועשה טוב, גם צעדים הומניטריים וכן הלאה, אבל כשאתה אומר סור מרע יורם כהן, אתה אומר כי אתה חושש מצעדים של סיפוח? יורם כהן: אני חושש, קודם כל אני חושב שאנחנו צריכים להגיע למצב שלא לעשות, ישראל, לא כדאי שהיא תעשה גם אם היא, אני חושב ש[קטע את המשפט - יד"ה], לא כדאי שתעשה צעדים בלתי הפיכים. כי אם אנחנו רוצים להגיע להסדר אי-פעם, ואני חושב גם צריך לשמור על הסדרי הביטחון, אבל אסור שנעשה דברים שהם יהיו בלתי הפיכים. דברים בלתי הפיכים הם כאלה שקשה מהם ללכת אחורה בין היתר, אם אנחנו נעשה סיפוח של כל יהודה ושומרון, בוא נהיה עכשיו שאנו יכולים, אני אומר יותר קיצוני. בוא נניח עכשיו שהפלסטינים מעוניינים, לא מוכנים, מעוניינים. אני חושב שזה יהיה איום ונורא לעתיד שלנו. ולכן, ללכת, אני חושב שצריך להימנע ממדינה אחת דו-לאומית, בוודאי בהיקפים של 40-50% אוכלוסייה עוינת אותנו. לכן, לעשות דברים שאפשר, ולא חכמים, אני חושב שזה דבר רע. זה צריך להימנע מזה. בכל מה שאנחנו, נעשה נקבע עמדה או יכולת או מציאות שהיא בלתי הפיכה. בזמנו נתתי דימוי אחר של עור של ג'ירף. כלומר, אם אנחנו נהיה בסיטואציה שכל יהודה ושומרון יהיו כתמים, חומים צהובים לבנים, כלומר שטח A, B ו-C, יישובים פלסטינים, ביניהם מעורבבים ישובים. לא ניתן לתת לפלסטינים בעצם שום דבר. לא יהיה להם רצף טריטוריאלי. אפילו, אני הייתי אומר בצורה קיצונית, אפילו את האוטונומיה, שכרגע זה נראה לי הדבר היחידי הרלוונטי בשנים הקרובות. הרי היחידי בשנים הקרובות. לא ניתן יהיה לתת את זה, כי לא יהיה אפשר בפועל לממש את זה. ולכן אני חושב שאנחנו צריכים לעשות דברים שהם סור מרע. לא לעשות דברים שהם יגרמו לנו נזק, לפחות אם רוב העם לא חושב שכדאי לעשות את זה. ולא רק בהקשרים קואליציוניים, או בהקשרים אחרים. אבל יש הרבה דברים שאנחנו כן יכולים לעשות. יש גם דברים טובים שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו יכולים ללכת לקראת הפלסטינים בתחום הכלכלה, בתחום תשתיות, לפעמים אפילו בתנאים מסוימים. שוב פעם זה גם תלוי בהם. ההנהגה הפלסטינית המדינית לדעתי עושה הרבה טעויות. אבל בתחומים מסוימים שאם עוד פעם תיווצר אווירה טובה, אנחנו יכולים לעזור לכוחות הביטחון הפלסטיניים, זה לא מסכן אותנו. אנחנו יכולים לפעמים, הייתי אומר, לתת שטחים קטנים פתוחים בשטחי C לעביר לרשות כאות של מחווה טובה, כאלה שבכל הסדר שהוא עתידי זה לא יהיה חלק מה שנקרא מדינת ישראל. יש כמה דברים שאנו יכולים לעשות. הצד השני גם צריך לרקוד איתנו גם צריך להיות איתנו גם ברמה המדינית לא רק ברמה של התיאום, ברמה יותר טובה, ואם הדברים האלו אפשר, אני לא יודע תמיד אם אפשר לעשות אותם פוליטית בישראל. אבל האם כדאי לעשות אותם? אילנה דיין: כן, זהו, אני אפילו לא שואלת אותך, כי אני יודעת שלא תרצה להיכנס לזירה הזאת, רק לסיום, אני חייבת לספק את הסקרנות שלי. אתה מקבל טלפונים? יורם כהן: עד לפני שנה, הייתי אומר, הייתי מדי פעם, היו קוראים לי והייתי מדבר עם מי שצריך. אילנה דיין: האמת שזו תשובה לשאלה שלא שאלתי, לא, זו תשובה לשאלה שלא שאלתי, התכוונתי לומר, התכוונתי לשאול אם זה גם מעניין, שאתה אומר מתייעצים, היו מתייעצים לפחות, אני שואלת אם אתה מקבל הצעות, בימים האלה, בתקופה האחרונה, לקפוץ לזירה הפוליטית. יורם כהן: כן. כן, אבל אני נותן תשובה לכולם שאני לא החלטתי בכלל שאני רוצה להיכנס לזה, עדיין עקרונית. אבל אם מישהו מדבר איתי ושואל אותי מה אני חושב על הזירה הפלסטינית, או על ביטחון הפנים, או על פתרונות, או רעיונות, או הצעות, אני משתף. אבל לא מעבר לזה. אילנה דיין: ואנחנו גם נהנינו לשמוע את התובנות שלך הבוקר. יורם כהן, לשעבר ראש השב"כ, תודה רבה לך על השיחה הזאת. יורם כהן: -תודה רבה. כל טוב. סימוכין: אודיו: גל"צ. תמונה: יורם כהן, צילום מסך מ"כאן 11"

Jonathan D. Halevi

104,080 Aufrufe • vor 1 Jahr

לפני חודש הודיע השב״כ על פתיחה בבדיקת #קטארגייט. היועמ״שית והשב״כ טענו לפרשה חמורה. אבל משום מה, חרף החומרה הגדולה והעובדה שהחשודים הפוטנציאליים ממשיכים לעבוד בלשכת ראש הממשלה, החקירה לא זזה. פלדשטיין לא נחקר וגם יונתן אוריך לא נחקר ואף ממשיך לעבוד צמוד עם ראש הממשלה. ככה נראית חקירה של פרשה ביטחונית חמורה? גם אם מקבלים את טענת ניגוד העניינים של נתניהו על רקע החקירה נגד יועציו, לא יכול להיות שהחקירה הזו תישאר לנצח כחרב מעל ראשו המונעת ממנו לפטר את ראש השב״כ. 1. היועמ״שית צריכה להסביר מדוע החשודים טרם נחקרו. 2. חובה לקצוב לרונן בר זמן לחקירת הפרשה. הוא חייב להסביר כמה זמן הוא צריך כדי לחקור את הפרשה. אחרת, קטארגייט תהפוך לחסינות מפני פיטוריו של ראש השב״כ. אם זו פרשה כל כך חמורה, זה גם אינטרס של מערכת אכיפת החוק שהחקירה תהיה מהירה וממצה. האינטרס הציבורי הוא שהדברים ייחתכו לכאן או לשם בהקדם. זה נכון קל וחומר כאשר נטען (על ידי כל מיני לשעברים וגורמים פוליטיים) לבגידה של ממש.
1:11

לפני חודש הודיע השב״כ על פתיחה בבדיקת #קטארגייט. היועמ״שית והשב״כ טענו לפרשה חמורה. אבל משום מה, חרף החומרה הגדולה והעובדה שהחשודים הפוטנציאליים ממשיכים לעבוד בלשכת ראש הממשלה, החקירה לא זזה. פלדשטיין לא נחקר וגם יונתן אוריך לא נחקר ואף ממשיך לעבוד צמוד עם ראש הממשלה. ככה נראית חקירה של פרשה ביטחונית חמורה? גם אם מקבלים את טענת ניגוד העניינים של נתניהו על רקע החקירה נגד יועציו, לא יכול להיות שהחקירה הזו תישאר לנצח כחרב מעל ראשו המונעת ממנו לפטר את ראש השב״כ. 1. היועמ״שית צריכה להסביר מדוע החשודים טרם נחקרו. 2. חובה לקצוב לרונן בר זמן לחקירת הפרשה. הוא חייב להסביר כמה זמן הוא צריך כדי לחקור את הפרשה. אחרת, קטארגייט תהפוך לחסינות מפני פיטוריו של ראש השב״כ. אם זו פרשה כל כך חמורה, זה גם אינטרס של מערכת אכיפת החוק שהחקירה תהיה מהירה וממצה. האינטרס הציבורי הוא שהדברים ייחתכו לכאן או לשם בהקדם. זה נכון קל וחומר כאשר נטען (על ידי כל מיני לשעברים וגורמים פוליטיים) לבגידה של ממש.

אבישי גרינצייג

45,840 Aufrufe • vor 1 Jahr