Video wird geladen...

Video konnte nicht geladen werden

Beim Laden dieses Videos ist ein Problem aufgetreten. Dies könnte an einem vorübergehenden Netzwerkproblem liegen oder das Video ist möglicherweise nicht verfügbar.

טראמפ: אנחנו הולכים לחסל את הר המכוש תגיד לאיראנים להיות מוכנים. תודיע להם שאנחנו באים, בסדר? אין שום דבר שהם יכולים לעשות בנידון.

ינון מגל Yinon Magal

483,355 subscribers

15,552 Aufrufe • vor 2 Monaten •via X (Twitter)

Nachrichten & Politik

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

0 Kommentare

Keine Kommentare verfügbar

Kommentare vom Original-Post werden hier angezeigt

Ähnliche Videos

ראש השב״כ דוד זיני לצד נתניהו בכנסת: חג הסוכות בא ללמד אותנו שאנחנו יכולים לעשות בטבע דברים שהם מעבר למידה, בידינו הדבר ואנחנו שום דבר ללא ענני הכבוד

ראש השב״כ דוד זיני לצד נתניהו בכנסת: חג הסוכות בא ללמד אותנו שאנחנו יכולים לעשות בטבע דברים שהם מעבר למידה, בידינו הדבר ואנחנו שום דבר ללא ענני הכבוד

מיכאל שמש Michael Shemesh

129,167 Aufrufe • vor 4 Tagen

התמונות של ההתעללות בכלבה מזעזעות. התמונות של חיילי צה״ל עומדים ולא עושים שום דבר מול טרוריסטים יהודים מזעזעות לא פחות. די למכבסת המילים. פיקוד מרכז של צה״ל, המשטרה והשב״כ כושלים בטיפול בטרור היהודי ובפועל מעניקים לו רוח גבית. אנחנו לא זקוקים לנאומים של אלוף פיקוד מרכז ולתדרוכים לעיתונאים. אנחנו זקוקים למעשים. אנחנו זקוקים למפקדים בכירים שעומדים בלחצים הפוליטים ואוכפים את החוק והסדר כי זה מה שהם חייבים לעשות. ועד אז - אנחנו חייבים עוד ועוד ישראלים שיגיעו בסופי השבוע לשטחים, לנוכחות מגינה. לעשות את המעשה היהודי, הישראלי והפטריוטי המתבקש. לא לשתוק מול החרפה הזו.

התמונות של ההתעללות בכלבה מזעזעות. התמונות של חיילי צה״ל עומדים ולא עושים שום דבר מול טרוריסטים יהודים מזעזעות לא פחות. די למכבסת המילים. פיקוד מרכז של צה״ל, המשטרה והשב״כ כושלים בטיפול בטרור היהודי ובפועל מעניקים לו רוח גבית. אנחנו לא זקוקים לנאומים של אלוף פיקוד מרכז ולתדרוכים לעיתונאים. אנחנו זקוקים למעשים. אנחנו זקוקים למפקדים בכירים שעומדים בלחצים הפוליטים ואוכפים את החוק והסדר כי זה מה שהם חייבים לעשות. ועד אז - אנחנו חייבים עוד ועוד ישראלים שיגיעו בסופי השבוע לשטחים, לנוכחות מגינה. לעשות את המעשה היהודי, הישראלי והפטריוטי המתבקש. לא לשתוק מול החרפה הזו.

גלעד קריב

17,575 Aufrufe • vor 4 Monaten

אתם יודעים מה מקור המחלה של השמאל? הם לא באמת שונאים את הכיבוש, הם שונאים את האנשים שרוקדים לצלילי עדן בן זקן בחתונה. הם שונאים את היהודי המאמין האוסטן יודן. הם לא באמת דואגים למוסר או לדמוקרטיה, הם פשוט נגעלים מהישראליות הלא-אשכנזית, הלא-אוניברסלית, זו שמחוברת לאדמה ולשבט. הבעיה שלהם היא לא עם הממשלה, היא עם החתונה של הבת של השכנים ממול. עם התנך. עם ברית הר סיני המחייבת. הבוז לנתניהו או לסמוטריץ' הוא רק סימפטום. המחלה האמיתית, השורש, הוא הבוז לעם שהם מייצגים. הבוז לתרבות של ה"עמךָ". האלרגיה החריפה ביותר של המומרים אינה לפוליטיקה מסוימת, אלא לתרבות של הרוב הישראלי. הבעיה שלהם היא לא פוליטית, היא אסתטית. הם לא יכולים ולא מסוגלים לסבול את טעם הרוב. הם חושבים שהם נלחמים למען צדק ודמוקרטיה, אבל הם בעצם נלחמים נגד מה שהם רואים בו קיטש. והמאבק האסתטי הזה שלהם, הוא מה שגורם להם להיות מוכנים להקריב את הילדים שלנו על מזבח ה"טעם הטוב" וה"מוסר הנאור" שלהם! לכן, הטיפול היחיד הוא להכריח אותם להתחבר למושא הגועל שלהם. לכפות עליהם בכח וביד קשה בדיוק את מה שהם הכי בזים לו, כי רק שם נמצא השורש של הניתוק שלהם. הם יעשו הכל כדי לשרת את אלוהי המוסר המעוות שלהם גם על חשבון חיי הילדים שלנו ושלהם! די. לא לשכנע, לא לנצח בוויכוח, לא לנסות "לרפא". חייבים לעצור. פיזית. כמו שעוצרים אדם שמנסה לדחוף את הילד שלך לכביש. אתה לא מתווכח איתו על פילוסופיה של תנועה, אתה מפיל אותו לרצפה.

אתם יודעים מה מקור המחלה של השמאל? הם לא באמת שונאים את הכיבוש, הם שונאים את האנשים שרוקדים לצלילי עדן בן זקן בחתונה. הם שונאים את היהודי המאמין האוסטן יודן. הם לא באמת דואגים למוסר או לדמוקרטיה, הם פשוט נגעלים מהישראליות הלא-אשכנזית, הלא-אוניברסלית, זו שמחוברת לאדמה ולשבט. הבעיה שלהם היא לא עם הממשלה, היא עם החתונה של הבת של השכנים ממול. עם התנך. עם ברית הר סיני המחייבת. הבוז לנתניהו או לסמוטריץ' הוא רק סימפטום. המחלה האמיתית, השורש, הוא הבוז לעם שהם מייצגים. הבוז לתרבות של ה"עמךָ". האלרגיה החריפה ביותר של המומרים אינה לפוליטיקה מסוימת, אלא לתרבות של הרוב הישראלי. הבעיה שלהם היא לא פוליטית, היא אסתטית. הם לא יכולים ולא מסוגלים לסבול את טעם הרוב. הם חושבים שהם נלחמים למען צדק ודמוקרטיה, אבל הם בעצם נלחמים נגד מה שהם רואים בו קיטש. והמאבק האסתטי הזה שלהם, הוא מה שגורם להם להיות מוכנים להקריב את הילדים שלנו על מזבח ה"טעם הטוב" וה"מוסר הנאור" שלהם! לכן, הטיפול היחיד הוא להכריח אותם להתחבר למושא הגועל שלהם. לכפות עליהם בכח וביד קשה בדיוק את מה שהם הכי בזים לו, כי רק שם נמצא השורש של הניתוק שלהם. הם יעשו הכל כדי לשרת את אלוהי המוסר המעוות שלהם גם על חשבון חיי הילדים שלנו ושלהם! די. לא לשכנע, לא לנצח בוויכוח, לא לנסות "לרפא". חייבים לעצור. פיזית. כמו שעוצרים אדם שמנסה לדחוף את הילד שלך לכביש. אתה לא מתווכח איתו על פילוסופיה של תנועה, אתה מפיל אותו לרצפה.

Kinnert

13,314 Aufrufe • vor 2 Monaten

אין חדש תחת השמש. מתווה חוק הגיוס אותו הצגתי אמש בפגישה, הוא אותו המתווה עליו אנחנו דנים כבר למעלה משנה. חוק ללא סנקציות אישיות אפקטיביות, יעדי גיוס גבוהים ובקצב עלייה גבוה - איננו גיוס אלא השתמטות, ולכך התנגדתי לכל אורך הדרך. בזמן שחיילי צה״ל ומפקדיו נמצאים בעיצומם של מאמצי ההכרעה מול חמאס, אני מחויב להם, למשפחותיהם ולמען ביטחון ישראל - להרחיב את בסיס הגיוס לצה״ל, להבטיח את בניין הכח שלנו דורות קדימה ולהקל על נטל המילואימניקים. אינני בעד פיזור הקואליציה או פירוק הממשלה ואינני שותף לשנאת אחינו החרדים. ההפך הוא הנכון. כיו״ר ועדת חוץ וביטחון אשר חשוף לאתגרים הביטחוניים הניצבים בפנינו, אני אומר בפה מלא: אסור לנו לעצור את המלאכה בחזיתות השונות ולעסוק בפוליטיקה. צו השעה הוא קידום חוק גיוס אפקטיבי ואמיתי. אחרי 77 שנה, אנחנו יכולים לעשות היסטוריה. דברים שאמרתי בתחילת מאי, בכנס מקור ראשון:

אין חדש תחת השמש. מתווה חוק הגיוס אותו הצגתי אמש בפגישה, הוא אותו המתווה עליו אנחנו דנים כבר למעלה משנה. חוק ללא סנקציות אישיות אפקטיביות, יעדי גיוס גבוהים ובקצב עלייה גבוה - איננו גיוס אלא השתמטות, ולכך התנגדתי לכל אורך הדרך. בזמן שחיילי צה״ל ומפקדיו נמצאים בעיצומם של מאמצי ההכרעה מול חמאס, אני מחויב להם, למשפחותיהם ולמען ביטחון ישראל - להרחיב את בסיס הגיוס לצה״ל, להבטיח את בניין הכח שלנו דורות קדימה ולהקל על נטל המילואימניקים. אינני בעד פיזור הקואליציה או פירוק הממשלה ואינני שותף לשנאת אחינו החרדים. ההפך הוא הנכון. כיו״ר ועדת חוץ וביטחון אשר חשוף לאתגרים הביטחוניים הניצבים בפנינו, אני אומר בפה מלא: אסור לנו לעצור את המלאכה בחזיתות השונות ולעסוק בפוליטיקה. צו השעה הוא קידום חוק גיוס אפקטיבי ואמיתי. אחרי 77 שנה, אנחנו יכולים לעשות היסטוריה. דברים שאמרתי בתחילת מאי, בכנס מקור ראשון:

Yuli Edelstein 🇮🇱 יולי אדלשטיין

102,579 Aufrufe • vor 1 Jahr

כשאנחנו מנסים להבין איך הגענו לשבר הנורא של השבעה באוקטובר, אנחנו חייבים להסתכל למציאות בעיניים ולחזור לנקודת ההתחלה. הטרגדיה הזאת לא קרתה פתאום, והיא בטח לא תאונה מקרית של ההיסטוריה. הזרעים של אסון חיינו נזרעו לפני שלושה עשורים, כשהוחלט להוציא לפועל את הסכמי אוסלו. מחנה השמאל הישראלי, עם הרבה תקוות וכוונות שאולי היו טובות, הוביל אז מהלך ששינה את גורלנו. הם החליטו להביא את הנהגת הטרור מתוניס, לתת להם כסף, להעניק להם שליטה על שטחים ולצייד אותם בנשק. מתוך אמונה תמימה שאפשר לקנות שקט במילים, הכנסנו את האויב עמוק לתוך הבית שלנו. ㅤ ההסכמים האלה יצרו קונספציה מסוכנת שהשתלטה על החשיבה הביטחונית שלנו. פתאום התרגלנו למילים יפות כמו הכלה, סובלנות ותהליך מדיני. לימדו אותנו שאם רק נוותר על עוד קצת שטח, ואם רק נעלים עין מעוד קצת הסתה, בסוף יגיע השלום המיוחל. אבל האויב מעולם לא רצה שלום. בזמן שאנחנו חלמנו על מזרח תיכון חדש, הם ניצלו כל סנטימטר שנתנו להם כדי לבנות תשתיות טרור. הוואקום הביטחוני שיצרנו, שהגיע לשיאו כשיצאנו מרצועת עזה ועקרנו יישובים שלמים, פשוט נמסר לידיים של ארגוני הטרור. ㅤ חמאס לא היה יכול לבנות צבא מפלצתי כזה בלי השטח והחופש שניתנו לו בעקבות אותה תפיסת עולם נאיבית. הגישה הפייסנית, שקידשה את ההבלגה וסירבה להכות באויב כשהוא חלש, אפשרה למפלצת לצמוח לנו מתחת לרגליים. במשך שנים הסבירו לנו שהם מורתעים, שיש להם מה להפסיד, שצריך רק לשפר להם את הכלכלה והכל יהיה בסדר. כל מי שהעז לומר שהדרך הזאת מובילה לאסון, תויג מיד כקיצוני או כמחרחר מלחמה. המציאות הוכיחה שהאזהרות האלה היו נכונות, ושאי אפשר לקנות שקט באמצעות ויתורים למי שמבקש להשמיד אותנו. ㅤ השבעה באוקטובר ניפץ לרסיסים את האשליה הזאת. הוא חשף בצורה האכזרית ביותר את מחיר הדמים של עצימת העיניים, של הבריחה מהמציאות ושל האמונה שאפשר לחיות בדו קיום עם מי שמקדש את המוות. השמאל הישראלי צריך לעשות חשבון נפש עמוק על הדרך שבה הוביל את המדינה. אי אפשר להתעלם משרשרת הטעויות הקריטית שהתחילה באוסלו, עברה בהתנתקות והסתיימה בטבח הנורא ביותר שידענו מאז קום המדינה. אנחנו חייבים להפיק את הלקחים, להתפכח מהאשליות, ולהבין שהקיום שלנו כאן תלוי רק בשילוב של אמונה ובכוח שלנו להגן על עצמנו. (נכתב על דעת הכותב בלבד)

כשאנחנו מנסים להבין איך הגענו לשבר הנורא של השבעה באוקטובר, אנחנו חייבים להסתכל למציאות בעיניים ולחזור לנקודת ההתחלה. הטרגדיה הזאת לא קרתה פתאום, והיא בטח לא תאונה מקרית של ההיסטוריה. הזרעים של אסון חיינו נזרעו לפני שלושה עשורים, כשהוחלט להוציא לפועל את הסכמי אוסלו. מחנה השמאל הישראלי, עם הרבה תקוות וכוונות שאולי היו טובות, הוביל אז מהלך ששינה את גורלנו. הם החליטו להביא את הנהגת הטרור מתוניס, לתת להם כסף, להעניק להם שליטה על שטחים ולצייד אותם בנשק. מתוך אמונה תמימה שאפשר לקנות שקט במילים, הכנסנו את האויב עמוק לתוך הבית שלנו. ㅤ ההסכמים האלה יצרו קונספציה מסוכנת שהשתלטה על החשיבה הביטחונית שלנו. פתאום התרגלנו למילים יפות כמו הכלה, סובלנות ותהליך מדיני. לימדו אותנו שאם רק נוותר על עוד קצת שטח, ואם רק נעלים עין מעוד קצת הסתה, בסוף יגיע השלום המיוחל. אבל האויב מעולם לא רצה שלום. בזמן שאנחנו חלמנו על מזרח תיכון חדש, הם ניצלו כל סנטימטר שנתנו להם כדי לבנות תשתיות טרור. הוואקום הביטחוני שיצרנו, שהגיע לשיאו כשיצאנו מרצועת עזה ועקרנו יישובים שלמים, פשוט נמסר לידיים של ארגוני הטרור. ㅤ חמאס לא היה יכול לבנות צבא מפלצתי כזה בלי השטח והחופש שניתנו לו בעקבות אותה תפיסת עולם נאיבית. הגישה הפייסנית, שקידשה את ההבלגה וסירבה להכות באויב כשהוא חלש, אפשרה למפלצת לצמוח לנו מתחת לרגליים. במשך שנים הסבירו לנו שהם מורתעים, שיש להם מה להפסיד, שצריך רק לשפר להם את הכלכלה והכל יהיה בסדר. כל מי שהעז לומר שהדרך הזאת מובילה לאסון, תויג מיד כקיצוני או כמחרחר מלחמה. המציאות הוכיחה שהאזהרות האלה היו נכונות, ושאי אפשר לקנות שקט באמצעות ויתורים למי שמבקש להשמיד אותנו. ㅤ השבעה באוקטובר ניפץ לרסיסים את האשליה הזאת. הוא חשף בצורה האכזרית ביותר את מחיר הדמים של עצימת העיניים, של הבריחה מהמציאות ושל האמונה שאפשר לחיות בדו קיום עם מי שמקדש את המוות. השמאל הישראלי צריך לעשות חשבון נפש עמוק על הדרך שבה הוביל את המדינה. אי אפשר להתעלם משרשרת הטעויות הקריטית שהתחילה באוסלו, עברה בהתנתקות והסתיימה בטבח הנורא ביותר שידענו מאז קום המדינה. אנחנו חייבים להפיק את הלקחים, להתפכח מהאשליות, ולהבין שהקיום שלנו כאן תלוי רק בשילוב של אמונה ובכוח שלנו להגן על עצמנו. (נכתב על דעת הכותב בלבד)

Cd

24,292 Aufrufe • vor 1 Monat

קלוד ואני. לפני חצי שנה, אחרי הרבה ציוצי קלוד בפיד "נשברתי" והחלטתי לבדוק במה מדובר... למי שזוכר אז ממש עפתי על העניין... לקחתי כמה דוחות רווח והפסד וקלוד עשה לי דשבורד נחמד. במקביל כולם סיפרו על מותן הקרב של כל החברות תוכנה למינהן וכבר הכינו את ההספדים לוויקס, מאנדיי וכו... אני כמובן שלא עצרתי באותו הדשבורד והמשכתי לשחק עם הכלי הנהדר הזה. לתכנת לי דברים ללא שום ידע בתיכנות היה מבחינתי כל מה שחלמתי... בניתי את האתר למלחמה ובניתי את המנוע לשכר ועוד כמה דברים לעבודה ולחיים שאפילו לא צייצתי עליהם... בעוונותיי אפילו עברתי לעבוד עם קלוד קוד - ימח שמו עם הכמות אישורים שהוא מבקש על כל דבר שהוא עושה (נראה לי שסוף סוף הצלחתי לגרום לו לבקש פחות אישורים). עם הזמן שמתי לב שככל שאני מכין את השטח עם קלוד למה עושים בצורה טובה יותר אז התוצאה טובה יותר וגם הרבה יותר קל לתקן תוך כדי תנועה. או כמו שאומרים אצלכם בתעשייה - UX. מפה לשם אני כרגע עובד על איזה פרוייקט שקשור בעבודה שלי (ג'פניקה וכל המסביב) ... משהו שמבחינתי צריך לצאת וואו. אז הנה אני כבר יומיים שלמים רק יושב עם קלוד ומדברים על מה צריך להיות באתר ואיך להיות מוצג, מי משתמש ומה הוא יראה וכו וכו... לבינתיים הגענו כבר ל-19 עמודים של קובץ איפיון ועוד לא סיימנו. וזה עוד החלק הקל... מסתבר שהעיצוב בכלל זה החלק הכי קשה... איך להציג, מה להציג, מה לשים בKPI ובאיזה גודל. מה אני רוצה שהמשתמשים יראו כדי שיבינו מה הם רואים כדי שיצליחו להסיק מסקנות מבלי לחשוב יותר מידי. מה הצבעים? מה הכפתורים? לעשות לבד או לקנות אולי משהו מוכן ורק לעשות לו התאמות? אולי בכלל להתקין את UI UX Pro Max? האמת שהתקנתי וזה אחלה אבל עדיין צריך לחשוב. בקיצור... מלא עבודה כדי להביא מוצר שהוא וואוו מבחינתי. אני אצליח להביא אותו... זה ברור לי. כל זה אני משתף כי הגעתי למסקנה: עם כל הכבוד לקלוד שיודע לתכנת... אם לא יודעים מה רוצים ולא לומדים את הבסיס לדברים הללו אז התוצאות אולי נחמדות אבל ממש לא מקצועיות. קלוד ודומיו זה נחמד מאד למי שחסר ניסיון ורוצה לעשות לעצמו איזה אפליקציה נחמדה אבל לא יותר מזה. זה אולי יחליף את אלו שכתבו פיזית את הקוד אבל עדיין רחוק לדעתי מלהחליף את אלו שמאפיינים את מה צריך להיות בקוד ואיך זה ייראה בסופו של דבר. וזה לפני שאני בכלל נכנס לכל עניין האבטחת מידע, שרתים ועוד מיליון מונחים שעדיין אין לי מושג מה אומרים. תכניסו את ההספדים לכיס... לדעתי הצנועה קלוד ודומיו רק הולכים לייעל את כל החברות תוכנה שכבר קברו אותן... אולי הן ייצרכו פחות אנשים שפיזית כותבים קוד אבל עדיין יצטרכו את מיטב המוחות שיגידו למכונות הללו מה לעשות ואיך לעשות. תודה על תשומת הלב שלכם. הולך לקלל את קלוד שממשיך לבקש אישורים ולא נותן לי מנוחה.

קלוד ואני. לפני חצי שנה, אחרי הרבה ציוצי קלוד בפיד "נשברתי" והחלטתי לבדוק במה מדובר... למי שזוכר אז ממש עפתי על העניין... לקחתי כמה דוחות רווח והפסד וקלוד עשה לי דשבורד נחמד. במקביל כולם סיפרו על מותן הקרב של כל החברות תוכנה למינהן וכבר הכינו את ההספדים לוויקס, מאנדיי וכו... אני כמובן שלא עצרתי באותו הדשבורד והמשכתי לשחק עם הכלי הנהדר הזה. לתכנת לי דברים ללא שום ידע בתיכנות היה מבחינתי כל מה שחלמתי... בניתי את האתר למלחמה ובניתי את המנוע לשכר ועוד כמה דברים לעבודה ולחיים שאפילו לא צייצתי עליהם... בעוונותיי אפילו עברתי לעבוד עם קלוד קוד - ימח שמו עם הכמות אישורים שהוא מבקש על כל דבר שהוא עושה (נראה לי שסוף סוף הצלחתי לגרום לו לבקש פחות אישורים). עם הזמן שמתי לב שככל שאני מכין את השטח עם קלוד למה עושים בצורה טובה יותר אז התוצאה טובה יותר וגם הרבה יותר קל לתקן תוך כדי תנועה. או כמו שאומרים אצלכם בתעשייה - UX. מפה לשם אני כרגע עובד על איזה פרוייקט שקשור בעבודה שלי (ג'פניקה וכל המסביב) ... משהו שמבחינתי צריך לצאת וואו. אז הנה אני כבר יומיים שלמים רק יושב עם קלוד ומדברים על מה צריך להיות באתר ואיך להיות מוצג, מי משתמש ומה הוא יראה וכו וכו... לבינתיים הגענו כבר ל-19 עמודים של קובץ איפיון ועוד לא סיימנו. וזה עוד החלק הקל... מסתבר שהעיצוב בכלל זה החלק הכי קשה... איך להציג, מה להציג, מה לשים בKPI ובאיזה גודל. מה אני רוצה שהמשתמשים יראו כדי שיבינו מה הם רואים כדי שיצליחו להסיק מסקנות מבלי לחשוב יותר מידי. מה הצבעים? מה הכפתורים? לעשות לבד או לקנות אולי משהו מוכן ורק לעשות לו התאמות? אולי בכלל להתקין את UI UX Pro Max? האמת שהתקנתי וזה אחלה אבל עדיין צריך לחשוב. בקיצור... מלא עבודה כדי להביא מוצר שהוא וואוו מבחינתי. אני אצליח להביא אותו... זה ברור לי. כל זה אני משתף כי הגעתי למסקנה: עם כל הכבוד לקלוד שיודע לתכנת... אם לא יודעים מה רוצים ולא לומדים את הבסיס לדברים הללו אז התוצאות אולי נחמדות אבל ממש לא מקצועיות. קלוד ודומיו זה נחמד מאד למי שחסר ניסיון ורוצה לעשות לעצמו איזה אפליקציה נחמדה אבל לא יותר מזה. זה אולי יחליף את אלו שכתבו פיזית את הקוד אבל עדיין רחוק לדעתי מלהחליף את אלו שמאפיינים את מה צריך להיות בקוד ואיך זה ייראה בסופו של דבר. וזה לפני שאני בכלל נכנס לכל עניין האבטחת מידע, שרתים ועוד מיליון מונחים שעדיין אין לי מושג מה אומרים. תכניסו את ההספדים לכיס... לדעתי הצנועה קלוד ודומיו רק הולכים לייעל את כל החברות תוכנה שכבר קברו אותן... אולי הן ייצרכו פחות אנשים שפיזית כותבים קוד אבל עדיין יצטרכו את מיטב המוחות שיגידו למכונות הללו מה לעשות ואיך לעשות. תודה על תשומת הלב שלכם. הולך לקלל את קלוד שממשיך לבקש אישורים ולא נותן לי מנוחה.

מואיז הקטן ®

25,618 Aufrufe • vor 1 Monat

פסאיל, בקעת הירדן. בין השדות והשקט המדומה, מוחקים בית. ישבנו איתה הבוקר סיון ואני . הבית כבר איננו. הפצע עדיין טרי. אתמול, בתשע בבוקר, הגיעו חיילים עם בולדוזרים. בלי התראה. בלי זמן. בלי רחמים. היא התחננה. רק לפתוח את הארונות. להוציא את הבגדים החדשים שקנו לעיד. כמה דברים אישיים. משהו. הם הסתכלו עליה ואמרו לה: ״עופי מפה, בת זונה״ ולא נתנו לה לקחת כלום. כל הארונות עם הבגדים החדשים, עם הקוסמטיקה והטואלטיקה,עם החיים עצמם נקברו מתחת להריסות. והיום אנחנו יושבים איתה בפסאיל. והבן שלה מוחמד יושב לידנו ומספר. אחרי שהחיילים הלכו מתנחלים הגיעו עם העדר. לא במקרה. כדי לייצר חיכוך. כדי להצית. הם דחפו את הילדים, את מוחמד ואת אחמד, אח שלו. ואת מוחמד דקרו בעין עם משהו חד. והם לא הגיבו. לא כי אין להם כעס. לא כי אין להם כוח. כי הם למודי זיכרון . תגובה אחת שלהם, והמחיר יהיה בלתי אפשרי. זה לא חריג. זו השיטה: הצבא מגיע ראשון להרוס. המתנחלים מגיעים אחריו לרקוד על הדם ולתקוף. ואם הקורבנות יעזו להתגונן המערכת כולה תתעורר רק נגדם. כך נראה נישול. כך נראית אלימות עם חסינות. כך, צעד אחרי צעד, מוחקים חיים ומצפים שהם גם ישתקו. ועכשיו, בזמן שאנחנו יושבים כאן, המתנחלים שוב פה. עם עדר פרות. עם מוזיקה ישראלית. מפגינים נוכחות חוגגים עוד ניצחון ואני , על חורבות הבית הזה, מקיימת לי הפגנת יחיד.

פסאיל, בקעת הירדן. בין השדות והשקט המדומה, מוחקים בית. ישבנו איתה הבוקר סיון ואני . הבית כבר איננו. הפצע עדיין טרי. אתמול, בתשע בבוקר, הגיעו חיילים עם בולדוזרים. בלי התראה. בלי זמן. בלי רחמים. היא התחננה. רק לפתוח את הארונות. להוציא את הבגדים החדשים שקנו לעיד. כמה דברים אישיים. משהו. הם הסתכלו עליה ואמרו לה: ״עופי מפה, בת זונה״ ולא נתנו לה לקחת כלום. כל הארונות עם הבגדים החדשים, עם הקוסמטיקה והטואלטיקה,עם החיים עצמם נקברו מתחת להריסות. והיום אנחנו יושבים איתה בפסאיל. והבן שלה מוחמד יושב לידנו ומספר. אחרי שהחיילים הלכו מתנחלים הגיעו עם העדר. לא במקרה. כדי לייצר חיכוך. כדי להצית. הם דחפו את הילדים, את מוחמד ואת אחמד, אח שלו. ואת מוחמד דקרו בעין עם משהו חד. והם לא הגיבו. לא כי אין להם כעס. לא כי אין להם כוח. כי הם למודי זיכרון . תגובה אחת שלהם, והמחיר יהיה בלתי אפשרי. זה לא חריג. זו השיטה: הצבא מגיע ראשון להרוס. המתנחלים מגיעים אחריו לרקוד על הדם ולתקוף. ואם הקורבנות יעזו להתגונן המערכת כולה תתעורר רק נגדם. כך נראה נישול. כך נראית אלימות עם חסינות. כך, צעד אחרי צעד, מוחקים חיים ומצפים שהם גם ישתקו. ועכשיו, בזמן שאנחנו יושבים כאן, המתנחלים שוב פה. עם עדר פרות. עם מוזיקה ישראלית. מפגינים נוכחות חוגגים עוד ניצחון ואני , על חורבות הבית הזה, מקיימת לי הפגנת יחיד.

Roni 🦭🍅

21,053 Aufrufe • vor 6 Monaten

נעים קאסם: "עכשיו שהגענו להפסקת אש, עכשיו צריכה להיות הנסיגה על בסיס טבלת זמנים. אין ברירה לישראל אלא לסגת לחלוטין, מכל שטחי לבנון, ולא לשמור שום חלק ממנה בשום מצב, וליישם את חמש הנקודות - עצירת התוקפנות באוויר,ים ויבשה באופן מלא, נסיגה ישראלית והתפרסות של צבא לבנון, שיבת האסירים, שיבת התושבים עד לגבול ושיקום. חמש הנקודות הללו הן הזכויות שלנו שצריך ליישם. ישראל תיסוג וצבא לבנון יתפרס לבדו בדרום לבנון, ועל בסיס האמון ההדדי נשתף פעולה עם צבא לבנון עד הסוף כמו שעשינו קודם. ישראל לא קשורה למה שנסכים לגביו ברמה הלבנונית הפנימית, וצריך לאסור עליה להתערב או שתדע - אסור לה לדעת מה נעשה בעתיד. צריך למנוע ממנה את ההתערבות. עכשיו יש לשלטון הפוליטי בלבנון ערבות עם ניסיון, ערבות שנקראת ה'התנגדות'. ההתנגדות המכובדת ביותר ששברה את גאוותן של אמריקה וישראל, ומנעה מישראל להשיג את מטרותיה. אנחנו אומרים להם - תפיקו תועלת מההתנגדות כדי לעמוד מול ההאתגרים". הנוכחים באירוע שבו קאסם נואם מרחוק נפרדים ממנו בקריאות "לפקודתך, יא קאסם" עומר שחר • Omer Shahar • عمر شحر

נעים קאסם: "עכשיו שהגענו להפסקת אש, עכשיו צריכה להיות הנסיגה על בסיס טבלת זמנים. אין ברירה לישראל אלא לסגת לחלוטין, מכל שטחי לבנון, ולא לשמור שום חלק ממנה בשום מצב, וליישם את חמש הנקודות - עצירת התוקפנות באוויר,ים ויבשה באופן מלא, נסיגה ישראלית והתפרסות של צבא לבנון, שיבת האסירים, שיבת התושבים עד לגבול ושיקום. חמש הנקודות הללו הן הזכויות שלנו שצריך ליישם. ישראל תיסוג וצבא לבנון יתפרס לבדו בדרום לבנון, ועל בסיס האמון ההדדי נשתף פעולה עם צבא לבנון עד הסוף כמו שעשינו קודם. ישראל לא קשורה למה שנסכים לגביו ברמה הלבנונית הפנימית, וצריך לאסור עליה להתערב או שתדע - אסור לה לדעת מה נעשה בעתיד. צריך למנוע ממנה את ההתערבות. עכשיו יש לשלטון הפוליטי בלבנון ערבות עם ניסיון, ערבות שנקראת ה'התנגדות'. ההתנגדות המכובדת ביותר ששברה את גאוותן של אמריקה וישראל, ומנעה מישראל להשיג את מטרותיה. אנחנו אומרים להם - תפיקו תועלת מההתנגדות כדי לעמוד מול ההאתגרים". הנוכחים באירוע שבו קאסם נואם מרחוק נפרדים ממנו בקריאות "לפקודתך, יא קאסם" עומר שחר • Omer Shahar • عمر شحر

roi kais • روعي كايس • רועי קייס

16,224 Aufrufe • vor 3 Monaten

השחמט של ביבי ארדואן חשב שהוא עושה סיבוב על כולם והיה בטוח שעסקת המטוסים F35 שסגר עם טראמפ כבר אצלו בכיס, עד שביבי נכנס לתמונה. לפני מספר שנים טורקיה חשבה שהיא על גג העולם כשהצליחה לרכוש מרוסיה את מערכת ה S400. היום, בזכות מהלך גאוני של ביבי, הם מבינים שהמערכת הזאת היא פשוט נטל. אז מה בעצם הלך פה מאחורי הקלעים? אחרי שבנסיון הראשון של ארדואן לרכוש את המטוסים החדישים בעולם, האמריקאים זרקו אותם מכל המדרגות ומנעו מהם לקבל מטוסי F35 בגלל העסקה הרוסית עם מערכות ההגנה s400. בעקבות הסירוב האמריקאי, הטורקים הפכו עולמות כדי לחזור למשחק. מה היה התרגיל החדש שלהם? "למכור" את המערכות הרוסיות לאיחוד האמירויות, להגיד לאמריקאים "הנה נפטרנו מזה", ולקבל אליה את המטוסים הכי מתקדמים בעולם. רוסיה כבר הסכימה, המגעים מתקדמים, והטורקים כבר חגגו שהם סידרו את המערכת. אלא שאז בנימין נתניהו קלט בשנייה את הקומבינה. ביבי הגיב מיד במהלך שחמט מבריק מול האמירויות. הוא הפעיל את כל הלחצים והקשרים הדיפלומטיים השקטים, הסביר להם בדיוק מה עומד מאחורי הבלוף הטורקי, וטרפד להם את העסקה כמעט ברגע האחרון. עכשיו ארדואן נשאר תקוע עם המערכת הרוסית ביד. והקטע הכי חזק? חיל האוויר של צה"ל כבר מזמן יודע לעקוף את המערכת הזו בקלות יחסית. זה מעניק לישראל יתרון אסטרטגי משמעותי מול טורקיה, וזה מה שמוציא את ארדואן לחלוטין מהכלים. אפשר להגיד על ביבי מה שרוצים, והמבקרים שלו יכולים להמשיך לדבר, אבל דבר אחד אף אחד לא יכול לקחת ממנו: יש לו ראש מטורף וגאונות מדינית אסטרטגית שיודעת לקרוא את המפה ולחשוב כמה צעדים קדימה לפני כולם. מהלך שקט אחד מאחורי הקלעים, והטורקים נשארו בלי ה F35 ובלי תשובות. מה אומרים? מבריק או לא? בואו נראה אתכם בתגובות, מה דעתכם על המהלך ? oreniko

השחמט של ביבי ארדואן חשב שהוא עושה סיבוב על כולם והיה בטוח שעסקת המטוסים F35 שסגר עם טראמפ כבר אצלו בכיס, עד שביבי נכנס לתמונה. לפני מספר שנים טורקיה חשבה שהיא על גג העולם כשהצליחה לרכוש מרוסיה את מערכת ה S400. היום, בזכות מהלך גאוני של ביבי, הם מבינים שהמערכת הזאת היא פשוט נטל. אז מה בעצם הלך פה מאחורי הקלעים? אחרי שבנסיון הראשון של ארדואן לרכוש את המטוסים החדישים בעולם, האמריקאים זרקו אותם מכל המדרגות ומנעו מהם לקבל מטוסי F35 בגלל העסקה הרוסית עם מערכות ההגנה s400. בעקבות הסירוב האמריקאי, הטורקים הפכו עולמות כדי לחזור למשחק. מה היה התרגיל החדש שלהם? "למכור" את המערכות הרוסיות לאיחוד האמירויות, להגיד לאמריקאים "הנה נפטרנו מזה", ולקבל אליה את המטוסים הכי מתקדמים בעולם. רוסיה כבר הסכימה, המגעים מתקדמים, והטורקים כבר חגגו שהם סידרו את המערכת. אלא שאז בנימין נתניהו קלט בשנייה את הקומבינה. ביבי הגיב מיד במהלך שחמט מבריק מול האמירויות. הוא הפעיל את כל הלחצים והקשרים הדיפלומטיים השקטים, הסביר להם בדיוק מה עומד מאחורי הבלוף הטורקי, וטרפד להם את העסקה כמעט ברגע האחרון. עכשיו ארדואן נשאר תקוע עם המערכת הרוסית ביד. והקטע הכי חזק? חיל האוויר של צה"ל כבר מזמן יודע לעקוף את המערכת הזו בקלות יחסית. זה מעניק לישראל יתרון אסטרטגי משמעותי מול טורקיה, וזה מה שמוציא את ארדואן לחלוטין מהכלים. אפשר להגיד על ביבי מה שרוצים, והמבקרים שלו יכולים להמשיך לדבר, אבל דבר אחד אף אחד לא יכול לקחת ממנו: יש לו ראש מטורף וגאונות מדינית אסטרטגית שיודעת לקרוא את המפה ולחשוב כמה צעדים קדימה לפני כולם. מהלך שקט אחד מאחורי הקלעים, והטורקים נשארו בלי ה F35 ובלי תשובות. מה אומרים? מבריק או לא? בואו נראה אתכם בתגובות, מה דעתכם על המהלך ? oreniko

תמיר שלום

18,019 Aufrufe • vor 11 Tagen

את המילים הבאות כתבתי באופן אישי ומלב כואב לחברתי האהובה, חברת פורום "שותפות לשירות", ולאחר מחשבה - החלטתי לשתף אותן גם כאן, תוך השמטת שמה: חברתי האהובה, מאז אתמול, מתנגנים בראשי דבריו של הרב (והשר והח"כ לשעבר) שי פירון, שבמקרה שמעתי בראיון רדיו בדרך לירושלים. הוא נתן הסבר חדש-ישן למילים: "איש הישר בעיניו יעשה", וכך אמר: זה מצב בו כל אחד חושב שמה שהוא עושה - זה הישר, ומה שהאחר עושה - זה העקום... חברה אהובה שלי, מי כמוני מכירה את התחושה הקשה שנגרמת מהאשמה אישית פומבית, ודאי מהלבנת פנים. אין ספק, שעדיף מאד לנהל ויכוחים ומחלוקות באופן ענייני בלי להכנס כלל להאשמות אישיות, ודאי לדה-לגיטימציה ולהלבנת פנים, בראש כל חוצות. באמת שאני מצרה מאד על שכך את מרגישה בימים האחרונים. אבל כמה חבל, שמי שסובל מכך - לא מבחין שהוא עושה אותו דבר ממש לאחרים, שוב ושוב ושוב, מבלי משים, ואולי אף בהיתר וכמצוה ממש, שהרי הם (האחרים) בסה"כ מונעים מאינטרסים זרים, ולא בוחרים בחירה שונה משום שזו דעתם באמת. להם, לאחרים, לא אכפת מבטחון המדינה. ולכן מצוה לכתוב מילים קשות אלה במודעות ענק ליד תמונותיהם. כי כאלה הם. הם מעדיפים את המשתמטים על המשרתים (בני משפחותיהם, כן?), והם מתכוונים להצביע בעד החוק כי הם נגד הלוחמים. לכן מצווה-רבא לפרסם את תמונותיהם ברבים עם כותרות קשות ומזעזעות כאלה, עליהן חתום הארגון שאת חברה בו. זו לא דלגיטימציה, ולא הלבנת פנים. זה לגמרי תקין, כי להם באמת לא אכפת מבטחון המדינה, וגם כנראה אין להם רגשות בכלל... הם בכלל לא סופרים את השכנים שלהם, ולא מסתכלים להם בעיניים, אלא מקבלים החלטות מתוך אטימות-לב וחוסר אכפתיות. לכן צריך לעמוד ליד בתיהם כדי *ש"יסתכלו בעיניים" ורק אז כנראה יבינו*. הרי לא יתכן שהם מכירים את קשיי המילואים מתוך בתיהם פנימה. הם חייבים שהשכנים יסבירו להם... אה כן, והם בכלל בוגדים בערכי הציונות הדתית, ולא מבינים כמה נכון וכמה ערכי וקדוש שגם תלמידי חכמים יתגייסו לצבא. (אצלם בבית הרי אין חיילים שהם גם לומדי תורה. או שיש, והם בוגדים בהם?) הם בוגדים בערך הזה, ולכן חובה להוקיע אותם כבוגדים. כי הרי לא יתכן שהם חושבים בדיוק כמוכן, מכירים בערכה העצום של מלחמת מצוה, ומבינים כמה חשוב שגם החרדים יתגייסו, ורק יש להם דעה אחרת לגבי השאלה: איך לעשות זאת באופן מועיל ויעיל. לא יתכן שהדעה שלהם נובעת מאותם ערכים וחותרת לאותה מטרה, אבל מנתחת אחרת את הדרך הנכונה להגיע אליה. לא יתכן שגם הם השקיעו (לפחות כמוכן) ימים ולילות בלימוד הנושא והגיעו למסקנות אחרות משלכן. הרי כל הידע וכל יכולת הניתוח נמצאים אצלכן בלבד. ולכן אין ספק שמדובר כאן בלא פחות מ"בגידה"... כל זה נכון, כמובן, גם לשאלת המשקל שניתן לייחס לרצון להאריך או לקצר את ימי הממשלה: אצלכן כמובן השאלה הזו לא תופסת משקל כלל, אתן שוקלות שיקולים ענייניים בלבד, מתוך לימוד מעמיק של הנתונים, יראת שמים ודבקות בערכי הציונות הדתית. לכן אסור לייחס לכן שיקולים כאלה. זה ממש מעליב. האמת? אני מבינה את העלבון הצורב על עצם העלאת הנושא הזה כאלמנט דומיננטי שמשפיע על עמדתכן ופעילותכן. אבל אצל האחרים, שלהם כמובן אין אף אחד מאלה: לא ערכי הציונות הדתית, לא יראת שמים, לא יכולת העמקה בנתונים ובטח לא רצון או יכולת לשקול באופן ענייני את המטרה: לגייס כמה שיותר צעירים חרדים לצה"ל, אצל האחרים האלה השיקול היחיד הוא אריכות ימיה של הממשלה. הם אחרים. ואפשר וצריך גם להאשים אותם בכך. בניגוד אליכן. זה גם לא מעליב אותם, כי זו פשוט האמת, ואין אחרת, ולכן צריך להזכיר זאת שוב ושוב. חברתי היקרה מאד, בדיוק כמוך, גם אני הופתעתי מכל הידיעות התקשורתיות על נועה מבורך שאני לא מכירה בכלל, ומכל השיח וההתנהלות סביבה בימים האחרונים. אבל אני גם מופתעת והמומה כל שבוע מחדש מהשאלה שבראש המודעה שלכן: "אכפת לכם מבטחון המדינה?" ותחתיה תמונות של אנשים שעושים לילות כימים למען בטחון המדינה. שנשכבו על הגדר למען בטחונה. שהחלטות חשובות על בטחון המדינה התקבלו בזכותם!! זה לא מפריע לך? חברה יקרה שלי, אני בעד להרפות מהאשמות אישיות ומקמפיינים נשכניים. לעשות לשם שמים. ולקבל שגם אחרים עושים לשם שמים, במסירות ובאחריות גדולה, בחשיבת עומק, ומתוך ולמען אותם ערכים ממש. צריך לנקות לא רק את השיח, אלא גם את הלב. כשמטילים רפש -חושבים רפש. ואז אי אפשר לנהל דיון ענייני. כי כל הזמן ב back-mind חושבים שהח"כ שמולכם סתם מתנהל פוליטית, בטחון המדינה לא חשוב לו, הוא סתם אינטרסנט ורדוד. אז אין כבוד ואין הקשבה ואין שיח אמתי. אני בעד לדון לגופו של ענין. בנקיון לב ודעת. בהקשבה, בהערכה הדדית, ובהבנה שאפשר גם לא להסכים, ושגם דעה שונה משלכן היא לגיטימית ועל כן לא ראויה להכפשה.

את המילים הבאות כתבתי באופן אישי ומלב כואב לחברתי האהובה, חברת פורום "שותפות לשירות", ולאחר מחשבה - החלטתי לשתף אותן גם כאן, תוך השמטת שמה: חברתי האהובה, מאז אתמול, מתנגנים בראשי דבריו של הרב (והשר והח"כ לשעבר) שי פירון, שבמקרה שמעתי בראיון רדיו בדרך לירושלים. הוא נתן הסבר חדש-ישן למילים: "איש הישר בעיניו יעשה", וכך אמר: זה מצב בו כל אחד חושב שמה שהוא עושה - זה הישר, ומה שהאחר עושה - זה העקום... חברה אהובה שלי, מי כמוני מכירה את התחושה הקשה שנגרמת מהאשמה אישית פומבית, ודאי מהלבנת פנים. אין ספק, שעדיף מאד לנהל ויכוחים ומחלוקות באופן ענייני בלי להכנס כלל להאשמות אישיות, ודאי לדה-לגיטימציה ולהלבנת פנים, בראש כל חוצות. באמת שאני מצרה מאד על שכך את מרגישה בימים האחרונים. אבל כמה חבל, שמי שסובל מכך - לא מבחין שהוא עושה אותו דבר ממש לאחרים, שוב ושוב ושוב, מבלי משים, ואולי אף בהיתר וכמצוה ממש, שהרי הם (האחרים) בסה"כ מונעים מאינטרסים זרים, ולא בוחרים בחירה שונה משום שזו דעתם באמת. להם, לאחרים, לא אכפת מבטחון המדינה. ולכן מצוה לכתוב מילים קשות אלה במודעות ענק ליד תמונותיהם. כי כאלה הם. הם מעדיפים את המשתמטים על המשרתים (בני משפחותיהם, כן?), והם מתכוונים להצביע בעד החוק כי הם נגד הלוחמים. לכן מצווה-רבא לפרסם את תמונותיהם ברבים עם כותרות קשות ומזעזעות כאלה, עליהן חתום הארגון שאת חברה בו. זו לא דלגיטימציה, ולא הלבנת פנים. זה לגמרי תקין, כי להם באמת לא אכפת מבטחון המדינה, וגם כנראה אין להם רגשות בכלל... הם בכלל לא סופרים את השכנים שלהם, ולא מסתכלים להם בעיניים, אלא מקבלים החלטות מתוך אטימות-לב וחוסר אכפתיות. לכן צריך לעמוד ליד בתיהם כדי ש"יסתכלו בעיניים" ורק אז כנראה יבינו. הרי לא יתכן שהם מכירים את קשיי המילואים מתוך בתיהם פנימה. הם חייבים שהשכנים יסבירו להם... אה כן, והם בכלל בוגדים בערכי הציונות הדתית, ולא מבינים כמה נכון וכמה ערכי וקדוש שגם תלמידי חכמים יתגייסו לצבא. (אצלם בבית הרי אין חיילים שהם גם לומדי תורה. או שיש, והם בוגדים בהם?) הם בוגדים בערך הזה, ולכן חובה להוקיע אותם כבוגדים. כי הרי לא יתכן שהם חושבים בדיוק כמוכן, מכירים בערכה העצום של מלחמת מצוה, ומבינים כמה חשוב שגם החרדים יתגייסו, ורק יש להם דעה אחרת לגבי השאלה: איך לעשות זאת באופן מועיל ויעיל. לא יתכן שהדעה שלהם נובעת מאותם ערכים וחותרת לאותה מטרה, אבל מנתחת אחרת את הדרך הנכונה להגיע אליה. לא יתכן שגם הם השקיעו (לפחות כמוכן) ימים ולילות בלימוד הנושא והגיעו למסקנות אחרות משלכן. הרי כל הידע וכל יכולת הניתוח נמצאים אצלכן בלבד. ולכן אין ספק שמדובר כאן בלא פחות מ"בגידה"... כל זה נכון, כמובן, גם לשאלת המשקל שניתן לייחס לרצון להאריך או לקצר את ימי הממשלה: אצלכן כמובן השאלה הזו לא תופסת משקל כלל, אתן שוקלות שיקולים ענייניים בלבד, מתוך לימוד מעמיק של הנתונים, יראת שמים ודבקות בערכי הציונות הדתית. לכן אסור לייחס לכן שיקולים כאלה. זה ממש מעליב. האמת? אני מבינה את העלבון הצורב על עצם העלאת הנושא הזה כאלמנט דומיננטי שמשפיע על עמדתכן ופעילותכן. אבל אצל האחרים, שלהם כמובן אין אף אחד מאלה: לא ערכי הציונות הדתית, לא יראת שמים, לא יכולת העמקה בנתונים ובטח לא רצון או יכולת לשקול באופן ענייני את המטרה: לגייס כמה שיותר צעירים חרדים לצה"ל, אצל האחרים האלה השיקול היחיד הוא אריכות ימיה של הממשלה. הם אחרים. ואפשר וצריך גם להאשים אותם בכך. בניגוד אליכן. זה גם לא מעליב אותם, כי זו פשוט האמת, ואין אחרת, ולכן צריך להזכיר זאת שוב ושוב. חברתי היקרה מאד, בדיוק כמוך, גם אני הופתעתי מכל הידיעות התקשורתיות על נועה מבורך שאני לא מכירה בכלל, ומכל השיח וההתנהלות סביבה בימים האחרונים. אבל אני גם מופתעת והמומה כל שבוע מחדש מהשאלה שבראש המודעה שלכן: "אכפת לכם מבטחון המדינה?" ותחתיה תמונות של אנשים שעושים לילות כימים למען בטחון המדינה. שנשכבו על הגדר למען בטחונה. שהחלטות חשובות על בטחון המדינה התקבלו בזכותם!! זה לא מפריע לך? חברה יקרה שלי, אני בעד להרפות מהאשמות אישיות ומקמפיינים נשכניים. לעשות לשם שמים. ולקבל שגם אחרים עושים לשם שמים, במסירות ובאחריות גדולה, בחשיבת עומק, ומתוך ולמען אותם ערכים ממש. צריך לנקות לא רק את השיח, אלא גם את הלב. כשמטילים רפש -חושבים רפש. ואז אי אפשר לנהל דיון ענייני. כי כל הזמן ב back-mind חושבים שהח"כ שמולכם סתם מתנהל פוליטית, בטחון המדינה לא חשוב לו, הוא סתם אינטרסנט ורדוד. אז אין כבוד ואין הקשבה ואין שיח אמתי. אני בעד לדון לגופו של ענין. בנקיון לב ודעת. בהקשבה, בהערכה הדדית, ובהבנה שאפשר גם לא להסכים, ושגם דעה שונה משלכן היא לגיטימית ועל כן לא ראויה להכפשה.

אורית סטרוק

21,160 Aufrufe • vor 7 Monaten

עדכון אופטימי לסוף השבוע. השבוע אחת המפגינות פגשה את טופזון מתגלגל לאיטו לעבר מצודת זאב. לקח לי שניה לעכל את האירוע, אבל פתאום הבנתי - מממן החמאס ננטש. אוריך, פלדשטיין, ברוורמן, איינהורן וכל שאר הקטארים מרוסקים. חלקם עתידים לבלות יותר מעשור בכלא באשמת פגיעה בבטחון המדינה. השיכורה והמסומם ברחו לפלורידה. מממן החמאס נשאר עם טופזון. אני לא אוהב להעליב, אבל בואו נאמר שטופזון הוא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר ושרק הוא נשאר! חצי שנה לפני בחירות ומממן החמאס יוצא לקמפיין עם טלי גוטליב, קרעי, קיש וטופזון? נתניהו שאני הכרתי לפני שנים לא היו מוכן לשבת איתם באותו החדר - ללמדכם כמה מממן החמאס נואש ועד כמה הוא איבד קשר עם המציאות! האירוע המרכזי של השבוע לא קרה עם האייתולות של איראן, אלא עם האייתולות של בני ברק. מממן החמאס ודרעי כל כך נואשים עד שניסו לפצל את יהדות התורה. התוצאה? הם הפכו את האדמו"ר מבעלזא ל"כויפר", ופגשו את את האדמו"ר מגור ואת שאר חברי מועצת גדולי התורה כשהם עצבנים במיוחד. היום הם פרסמו באופן רשמי ש"כל חוק שהוא לא תורתו אומנותו פסול וחובה להתנגד לו, ובוודאי שאסור להסכים ליעדים וסנקציות". בקיצור, לא יהיה שום חוק למעט "נמות ולא נתגייס". לא יהיה תקציב. ממשלת "חמאס הוא נכס" נפחה את נשמתה. תם הטקס. מכאן והלאה הבחירות זה רק עניין של תזמון ומסגור. אנחנו מגיעים לבחירות אחרי שנתיים בהם כמעט לא היה שינוי בסקרים. האופוזיציה עם 70 מנדטים לערך והקואליציה עם 50 מנדטים לערך. אין תנועות בין הגושים. מי שלא עבר צד אחרי טבח נתניהו בטוח שלא יעבור עכשיו. מממן החמאס קורא סקרים יותר טוב מכולנו והוא יודע שאין לו סיכוי בבחירות. האסטרטגיה היחידה שלו היא לשתול סוכנים כפולים בצד השני. ראינו אותו עושה את זה עם שיקלי ועם סילמן. ראינו אותו עושה את זה עם 0ער ואלקין. ראינו אותו עושה את זה עם הנדל ועם אורלי לוי. הפטנט ידוע. מממן החמאס עובד יום ולילה כדי לשתול סוכנים כפולים ב-"מפלגות ריאליטי", לפצל מפלגות קטנות כדי שלא יעברו את אחוז החסימה (כמו שעשה עם בל"ד), ולהקים מפלגות חדשות כדי שיגנבו קולות / יגרמו לאיבוד קולות. זאת הדרך היחידה של מממן החמאס לנצח את הבחירות הקרובות. כאן מגיע החלק שלנו. אתם, המיליונים שיצאו לרחובות, אתם חייבים לדאוג שזה לא יקרה! כמובן שאני רוצה שתיתפקדו ושתצביעו לדמוקרטים, אבל גם אם אתם מעדיפים מפלגה אחרת - חשוב שתשאלו את עצמכם 100 פעמים מה הסיכוי שפלוני אלמוני הוא השיקלי החדש? מה הסיכוי שהגברת היא אורלי לוי החדשה? מה הסיכוי שהאדון יהפוך לגנץ? אסור, פשוט אסור להצביע למפלגה שיש בה חשש, אפילו קל שבקלים, שאפילו אחד מאנשיה ימצא את עצמו יושב עם מממן החמאס! זאת השאלה שכל מצביע ומצביעה חייבים לשאול את עצמם אלף פעמים. אנחנו חייבים להסביר את זה לכל מי שמוכן לשמוע! להסביר שוב ושוב! אנחנו קרובים מאוד לתיקון היסטורי! אוי לנו אם ניפול שוב לתהום בגלל סוכנים כפולים שחותמים בשידור חי על "התחייבות" ואז תמורת שוחד פוליטי מרסקים את ישראל! אנחנו, כולנו, חייבים להיות נחושים ולזהות אנשים שעלולים להיות סוכנים כפולים! אני מאמין בלב שלם שאנחנו מסוגלים, אבל אסור לנו למצמץ אפילו לשניה אחת! אנחנו חייבים לשתף, לשכנע, להסביר ולהגיע לכל איש ואישה אשר רוצים להציל את ישראל מידי מממן החמאס ומידי ממשלת "נמות ולא נתגייס". התיקון ההיסטורי תלוי רק בנחישות שלנו! שבת שלום, עמי דרור

עדכון אופטימי לסוף השבוע. השבוע אחת המפגינות פגשה את טופזון מתגלגל לאיטו לעבר מצודת זאב. לקח לי שניה לעכל את האירוע, אבל פתאום הבנתי - מממן החמאס ננטש. אוריך, פלדשטיין, ברוורמן, איינהורן וכל שאר הקטארים מרוסקים. חלקם עתידים לבלות יותר מעשור בכלא באשמת פגיעה בבטחון המדינה. השיכורה והמסומם ברחו לפלורידה. מממן החמאס נשאר עם טופזון. אני לא אוהב להעליב, אבל בואו נאמר שטופזון הוא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר ושרק הוא נשאר! חצי שנה לפני בחירות ומממן החמאס יוצא לקמפיין עם טלי גוטליב, קרעי, קיש וטופזון? נתניהו שאני הכרתי לפני שנים לא היו מוכן לשבת איתם באותו החדר - ללמדכם כמה מממן החמאס נואש ועד כמה הוא איבד קשר עם המציאות! האירוע המרכזי של השבוע לא קרה עם האייתולות של איראן, אלא עם האייתולות של בני ברק. מממן החמאס ודרעי כל כך נואשים עד שניסו לפצל את יהדות התורה. התוצאה? הם הפכו את האדמו"ר מבעלזא ל"כויפר", ופגשו את את האדמו"ר מגור ואת שאר חברי מועצת גדולי התורה כשהם עצבנים במיוחד. היום הם פרסמו באופן רשמי ש"כל חוק שהוא לא תורתו אומנותו פסול וחובה להתנגד לו, ובוודאי שאסור להסכים ליעדים וסנקציות". בקיצור, לא יהיה שום חוק למעט "נמות ולא נתגייס". לא יהיה תקציב. ממשלת "חמאס הוא נכס" נפחה את נשמתה. תם הטקס. מכאן והלאה הבחירות זה רק עניין של תזמון ומסגור. אנחנו מגיעים לבחירות אחרי שנתיים בהם כמעט לא היה שינוי בסקרים. האופוזיציה עם 70 מנדטים לערך והקואליציה עם 50 מנדטים לערך. אין תנועות בין הגושים. מי שלא עבר צד אחרי טבח נתניהו בטוח שלא יעבור עכשיו. מממן החמאס קורא סקרים יותר טוב מכולנו והוא יודע שאין לו סיכוי בבחירות. האסטרטגיה היחידה שלו היא לשתול סוכנים כפולים בצד השני. ראינו אותו עושה את זה עם שיקלי ועם סילמן. ראינו אותו עושה את זה עם 0ער ואלקין. ראינו אותו עושה את זה עם הנדל ועם אורלי לוי. הפטנט ידוע. מממן החמאס עובד יום ולילה כדי לשתול סוכנים כפולים ב-"מפלגות ריאליטי", לפצל מפלגות קטנות כדי שלא יעברו את אחוז החסימה (כמו שעשה עם בל"ד), ולהקים מפלגות חדשות כדי שיגנבו קולות / יגרמו לאיבוד קולות. זאת הדרך היחידה של מממן החמאס לנצח את הבחירות הקרובות. כאן מגיע החלק שלנו. אתם, המיליונים שיצאו לרחובות, אתם חייבים לדאוג שזה לא יקרה! כמובן שאני רוצה שתיתפקדו ושתצביעו לדמוקרטים, אבל גם אם אתם מעדיפים מפלגה אחרת - חשוב שתשאלו את עצמכם 100 פעמים מה הסיכוי שפלוני אלמוני הוא השיקלי החדש? מה הסיכוי שהגברת היא אורלי לוי החדשה? מה הסיכוי שהאדון יהפוך לגנץ? אסור, פשוט אסור להצביע למפלגה שיש בה חשש, אפילו קל שבקלים, שאפילו אחד מאנשיה ימצא את עצמו יושב עם מממן החמאס! זאת השאלה שכל מצביע ומצביעה חייבים לשאול את עצמם אלף פעמים. אנחנו חייבים להסביר את זה לכל מי שמוכן לשמוע! להסביר שוב ושוב! אנחנו קרובים מאוד לתיקון היסטורי! אוי לנו אם ניפול שוב לתהום בגלל סוכנים כפולים שחותמים בשידור חי על "התחייבות" ואז תמורת שוחד פוליטי מרסקים את ישראל! אנחנו, כולנו, חייבים להיות נחושים ולזהות אנשים שעלולים להיות סוכנים כפולים! אני מאמין בלב שלם שאנחנו מסוגלים, אבל אסור לנו למצמץ אפילו לשניה אחת! אנחנו חייבים לשתף, לשכנע, להסביר ולהגיע לכל איש ואישה אשר רוצים להציל את ישראל מידי מממן החמאס ומידי ממשלת "נמות ולא נתגייס". התיקון ההיסטורי תלוי רק בנחישות שלנו! שבת שלום, עמי דרור

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

21,433 Aufrufe • vor 8 Monaten

בלהט אירועי השבוע עבר קצת הקטע הקצרצר והמופלא הזה מתחת לרדאר, ושווה מאוד להתעכב כי הוא קריטי לקראת הבחירות: נתחיל ברובד הפשוט: הצחוק הדבילי והמנוכר של יושבי השולחן למשמע המילים ״שבעה באוקטובר״ שמביא את הסעיף. כל אדם שפוי יש לו איזו תמונת זיכרון שמעלה לו צמרמורת מאותו יום שחור. גופות חרוכות, טנדרים לבנים, מישהו שעלה לשידור ולחש ש״הם פה, שורפים לנו את הממ״ד״, או לחילופין שלט מואר של היוהל״ן; האנשים סביב השולחן בגדול שמו כזכור באותו יום שקופית ״חג שמח״, אכלו צ׳ולנט - ומאותו יום ארור תפקידם הוא אחד: להשכיח את היום הזה ולחלופין להעביר את האשמה עליו לכולם כולל כולם, מדוד בן גוריון עד היועמ״שית - רק לא לאדונם שמיידיו הם אוכלים. וכשזה המצב - מה רע בצחוק משוחרר. אבל יש את הרובד העמוק והחשוב יותר: אמר פעם נתן אשל ש״עד הבחירות ישכחו את שבעה באוקטובר״. אנשים, כך טען, יגיעו לקלפי עם המותג נתניהו כ״מסיר האיום האיראני״. ובכן, לא צריך כמובן להכביר מילים עד כמה צלם החצאיות הזה טעה. אין ישראלי שלא מבין, וגם נתניהו מבין מעולה (שהרי אנשים כמו אדמקר ומגל הם רק בובות פיתום שלו, שתפקידם לשקף מה עובר לו בראש): נתניהו ושבעה באוקטובר הם דבר אחד. זה המותג. לא איראן, לא ״פרוטקטור אוף יזראל״ עאלק, לא שום דבר. יום אחד שחור בהיסטוריה היהודית - זה הוא. כמו גולדה מאיר ומלחמת יום כיפור. גם כשנכדינו ילמדו על האיש הזה - זה יהיה הפרק הראשון. ולכן - גם נתניהו ושופרותיו מבינים שאת עבודת מחיקת הזיכרון ההיסטורי צריך לעשות עד הסוף, עד יום הבחירות. שלא חלילה יהיה מה שיזכיר את שבעה באוקטובר, נניח התאריך 27 באוקטובר. ולכן זאת צריכה להיות השורה התחתונה: הקמפיין לסילוקו מחיינו צריך להתמקד בשבעה באוקטובר. ויתרה מכך, ביום הבחירות עצמו, במקום למלא את הקלפיות בשלטים וכרזות המסורתיים וחסרי המשמעות של אותיות המפלגות ושמות המועמדים, רק תמונות מהיום ההוא. בלי טקסט. יבוא אדם להצביע בקלפי, ייתקל בתמונה של הנוחבות פורצים את הגדר, והנה התמונה של הטנק המפויח ונמרוד כהן שהולך לשבי, ומכל כיוון תמונות של אנשים, נשים, ילדים ומשפחות שהיו ואינן, והחדרים המגואלים בדם, וטורי הרכבים החרוכים. הכל. עכשיו שילך להצביע. רק על זה הבחירות.

בלהט אירועי השבוע עבר קצת הקטע הקצרצר והמופלא הזה מתחת לרדאר, ושווה מאוד להתעכב כי הוא קריטי לקראת הבחירות: נתחיל ברובד הפשוט: הצחוק הדבילי והמנוכר של יושבי השולחן למשמע המילים ״שבעה באוקטובר״ שמביא את הסעיף. כל אדם שפוי יש לו איזו תמונת זיכרון שמעלה לו צמרמורת מאותו יום שחור. גופות חרוכות, טנדרים לבנים, מישהו שעלה לשידור ולחש ש״הם פה, שורפים לנו את הממ״ד״, או לחילופין שלט מואר של היוהל״ן; האנשים סביב השולחן בגדול שמו כזכור באותו יום שקופית ״חג שמח״, אכלו צ׳ולנט - ומאותו יום ארור תפקידם הוא אחד: להשכיח את היום הזה ולחלופין להעביר את האשמה עליו לכולם כולל כולם, מדוד בן גוריון עד היועמ״שית - רק לא לאדונם שמיידיו הם אוכלים. וכשזה המצב - מה רע בצחוק משוחרר. אבל יש את הרובד העמוק והחשוב יותר: אמר פעם נתן אשל ש״עד הבחירות ישכחו את שבעה באוקטובר״. אנשים, כך טען, יגיעו לקלפי עם המותג נתניהו כ״מסיר האיום האיראני״. ובכן, לא צריך כמובן להכביר מילים עד כמה צלם החצאיות הזה טעה. אין ישראלי שלא מבין, וגם נתניהו מבין מעולה (שהרי אנשים כמו אדמקר ומגל הם רק בובות פיתום שלו, שתפקידם לשקף מה עובר לו בראש): נתניהו ושבעה באוקטובר הם דבר אחד. זה המותג. לא איראן, לא ״פרוטקטור אוף יזראל״ עאלק, לא שום דבר. יום אחד שחור בהיסטוריה היהודית - זה הוא. כמו גולדה מאיר ומלחמת יום כיפור. גם כשנכדינו ילמדו על האיש הזה - זה יהיה הפרק הראשון. ולכן - גם נתניהו ושופרותיו מבינים שאת עבודת מחיקת הזיכרון ההיסטורי צריך לעשות עד הסוף, עד יום הבחירות. שלא חלילה יהיה מה שיזכיר את שבעה באוקטובר, נניח התאריך 27 באוקטובר. ולכן זאת צריכה להיות השורה התחתונה: הקמפיין לסילוקו מחיינו צריך להתמקד בשבעה באוקטובר. ויתרה מכך, ביום הבחירות עצמו, במקום למלא את הקלפיות בשלטים וכרזות המסורתיים וחסרי המשמעות של אותיות המפלגות ושמות המועמדים, רק תמונות מהיום ההוא. בלי טקסט. יבוא אדם להצביע בקלפי, ייתקל בתמונה של הנוחבות פורצים את הגדר, והנה התמונה של הטנק המפויח ונמרוד כהן שהולך לשבי, ומכל כיוון תמונות של אנשים, נשים, ילדים ומשפחות שהיו ואינן, והחדרים המגואלים בדם, וטורי הרכבים החרוכים. הכל. עכשיו שילך להצביע. רק על זה הבחירות.

Yosef Yisrael

23,690 Aufrufe • vor 3 Monaten

אם שר התקשורת מדבר על כך בגלוי, הגיע הזמן שאספר בעצמי על חווייתי האישית מול הדורסנות הכוחנית, המושחתת והאנטי דמוקרטית של הדיפ סטייט, הפועל כנגדנו לכפיית המשך שליטתו במדינה באפס קלאס ובניגוד לכל דין. ומעשה שהיה כך היה: לפני כשנתיים, עקב פקיעת תוקפי כהונות, נוצר צורך לבחור שבעה חברים חדשים למועצה הציבורית של התאגיד. המועצה, שהיא דירקטוריון לכל דבר, מונה 12 חברים שלאחד מהם, היו"ר, קול כפול. היות ובין השבעה שכהונתם עמדה לפוג היה גם היו"ר, היה ברור שועדת האיתור שתמנה את השבעה, שהם 8 קולות מתוך 12, למעשה תזכה לעצב את דמות התאגיד, כיוון שהדירקטוריון מוסמך למנות ולפטר את הנהלת התאגיד, ובעיקר לקבוע לתאגיד מדיניות תוכן. יתרה מזו: ועדת האיתור מונה שלושה חברים - יו"ר שהוא שופט מחוזי בדימוס אותו לפי החוק ממנה שר התקשורת, ועוד שני חברים אותם ממנה היו"ר. כך שהיה ברור שהיו"ר ואני ביחד נהווה בכל מקרה רוב בתוך הועדה ונוכל למנות דירקטורים ראויים. קול קורא להגשת מועמדות לועדת האיתור פורסם, הסתכלתי על תנאי הסף וראיתי שאני עומד בהם. אמרתי למה לא? יאללה, נבחר דירקטוריון ציוני, אוהב העם והארץ, שיאזן את שידורי התאגיד. הגשתי, ומלחמת ההתשה פרצה. סאגה ארוכה ומייגעת החלה מול הייעוץ המשפטי של משרד התקשורת, במהלכה נדרשתי להפריך חשד מונפץ שנאומים שכתבתי בעבר ללקוחות שאיני מחויב לחשוף, יקלעו אותי לניגוד עניינים. כמובן שאין ולא היה אבק חשד לניגוד עניינים. זה לא עניין אותם. על פני חודשים רבים הוחלפו בינינו עשרות מיילים, חתמתי על תצהירים, לבסוף אפילו נאלצתי לחשוף בפניהם את לקוחותיי, גם זו חוצפה ושערורייה, עד שהם הגיעו אל הקיר. לא נותרה ברירה אלא לאשר אותי. ואז מצא גיל לימון, המשנה ליועמ"שית, מוצא מהסבך. המציא ליתר דיוק. לפתע הודיעה לשכת היועמ"שית שהליך האיתור במסגרתו נבחרתי לא היה תקין, כי השופט לא התייעץ במהלכו עם הייעוץ המשפטי. האם היה עליו לעשות זאת? ברור שלא. החוק לא מחייב אותו לעשות זאת. ממתי מעניין אותם החוק? הם החליטו שהיה עליו, פסלו את ההליך והקפיאו את הקמת הועדה. אח"כ הלכו ליצחק עמית שיאשר להם, שוב בניגוד לחוק, הארכת כהונה לדירקטורים שאמורים היו להתחלף (כמובן כולם כלבבם) וכמובן קיבלו את מבוקשם. (דיווח בעיתונות על השערורייה ההיא, בציוץ הבא). השופט הבין כמובן עם מי יש לו עסק ומה לעולם לא יאפשרו לו הפקידים החצופים לעשות, והתפטר. באותם ימים אגב, פגש גיל לימון במקרה חבר משותף לשנינו. אותו חבר שאל אותו - למה פסלת את עמיאור? לימון ענה לו בהיתממות: אין לי איתו שום בעיה, זה רק בגלל שההליך היה לא תקין. אם יגיש שוב, יעבור. עברו עוד כמה חודשים והשר מינה ליו"ר הועדה שופטת מחוזי בדימוס, כדי להקים איתה מחדש את ועדת האיתור. שוב פורסם קול קורא, שוב הגשתי, שוב עברתי את כל התהליך, שוב נבחרתי לתפקיד ושוב הוחלט בלשכת היועמ"שית שיהיה מה שיהיה, את דירקטוריון התאגיד לא ימנה חנן עמיאור. היתה בעיה קטנה. השופטת כן התייעצה עם הייעוץ המשפטי לאורך התהליך. אז גיל לימון, שכאמור טען שהבעיה לא איתי אלא עם "תקינות ההליך", שוב המציא מוצא: תוך כדי ההליך, משום מקום, הוא הודיע על שינוי תנאי הסף. מתואר אקדמי כלשהו, לתואר אקדמי דווקא בתקשורת. (היה להם את קורות החיים שלי, הם ידעו שהתארים שלי אינם בתקשורת). שוב נפסלתי, שוב התפטרה היו"רית, שוב הוכשלה הקמת ועדת האיתור, ואת מדיניות התאגיד מוסיף עד היום לקבוע דירקטוריון מוטה לשמאל הקיצוני. את התוצאות, על המסך וברדיו, רואים ושומעים כולנו. לא לעולם יחנקו גיל לימון וגלי בהרב מיארה בחוסר סמכות הליכים ממשליים חוקיים למהדרין, במטרה למנוע את השינוי שתובע העם באמצעות נבחריו. שינוי בוא יבוא. וביום לא רחוק

אם שר התקשורת מדבר על כך בגלוי, הגיע הזמן שאספר בעצמי על חווייתי האישית מול הדורסנות הכוחנית, המושחתת והאנטי דמוקרטית של הדיפ סטייט, הפועל כנגדנו לכפיית המשך שליטתו במדינה באפס קלאס ובניגוד לכל דין. ומעשה שהיה כך היה: לפני כשנתיים, עקב פקיעת תוקפי כהונות, נוצר צורך לבחור שבעה חברים חדשים למועצה הציבורית של התאגיד. המועצה, שהיא דירקטוריון לכל דבר, מונה 12 חברים שלאחד מהם, היו"ר, קול כפול. היות ובין השבעה שכהונתם עמדה לפוג היה גם היו"ר, היה ברור שועדת האיתור שתמנה את השבעה, שהם 8 קולות מתוך 12, למעשה תזכה לעצב את דמות התאגיד, כיוון שהדירקטוריון מוסמך למנות ולפטר את הנהלת התאגיד, ובעיקר לקבוע לתאגיד מדיניות תוכן. יתרה מזו: ועדת האיתור מונה שלושה חברים - יו"ר שהוא שופט מחוזי בדימוס אותו לפי החוק ממנה שר התקשורת, ועוד שני חברים אותם ממנה היו"ר. כך שהיה ברור שהיו"ר ואני ביחד נהווה בכל מקרה רוב בתוך הועדה ונוכל למנות דירקטורים ראויים. קול קורא להגשת מועמדות לועדת האיתור פורסם, הסתכלתי על תנאי הסף וראיתי שאני עומד בהם. אמרתי למה לא? יאללה, נבחר דירקטוריון ציוני, אוהב העם והארץ, שיאזן את שידורי התאגיד. הגשתי, ומלחמת ההתשה פרצה. סאגה ארוכה ומייגעת החלה מול הייעוץ המשפטי של משרד התקשורת, במהלכה נדרשתי להפריך חשד מונפץ שנאומים שכתבתי בעבר ללקוחות שאיני מחויב לחשוף, יקלעו אותי לניגוד עניינים. כמובן שאין ולא היה אבק חשד לניגוד עניינים. זה לא עניין אותם. על פני חודשים רבים הוחלפו בינינו עשרות מיילים, חתמתי על תצהירים, לבסוף אפילו נאלצתי לחשוף בפניהם את לקוחותיי, גם זו חוצפה ושערורייה, עד שהם הגיעו אל הקיר. לא נותרה ברירה אלא לאשר אותי. ואז מצא גיל לימון, המשנה ליועמ"שית, מוצא מהסבך. המציא ליתר דיוק. לפתע הודיעה לשכת היועמ"שית שהליך האיתור במסגרתו נבחרתי לא היה תקין, כי השופט לא התייעץ במהלכו עם הייעוץ המשפטי. האם היה עליו לעשות זאת? ברור שלא. החוק לא מחייב אותו לעשות זאת. ממתי מעניין אותם החוק? הם החליטו שהיה עליו, פסלו את ההליך והקפיאו את הקמת הועדה. אח"כ הלכו ליצחק עמית שיאשר להם, שוב בניגוד לחוק, הארכת כהונה לדירקטורים שאמורים היו להתחלף (כמובן כולם כלבבם) וכמובן קיבלו את מבוקשם. (דיווח בעיתונות על השערורייה ההיא, בציוץ הבא). השופט הבין כמובן עם מי יש לו עסק ומה לעולם לא יאפשרו לו הפקידים החצופים לעשות, והתפטר. באותם ימים אגב, פגש גיל לימון במקרה חבר משותף לשנינו. אותו חבר שאל אותו - למה פסלת את עמיאור? לימון ענה לו בהיתממות: אין לי איתו שום בעיה, זה רק בגלל שההליך היה לא תקין. אם יגיש שוב, יעבור. עברו עוד כמה חודשים והשר מינה ליו"ר הועדה שופטת מחוזי בדימוס, כדי להקים איתה מחדש את ועדת האיתור. שוב פורסם קול קורא, שוב הגשתי, שוב עברתי את כל התהליך, שוב נבחרתי לתפקיד ושוב הוחלט בלשכת היועמ"שית שיהיה מה שיהיה, את דירקטוריון התאגיד לא ימנה חנן עמיאור. היתה בעיה קטנה. השופטת כן התייעצה עם הייעוץ המשפטי לאורך התהליך. אז גיל לימון, שכאמור טען שהבעיה לא איתי אלא עם "תקינות ההליך", שוב המציא מוצא: תוך כדי ההליך, משום מקום, הוא הודיע על שינוי תנאי הסף. מתואר אקדמי כלשהו, לתואר אקדמי דווקא בתקשורת. (היה להם את קורות החיים שלי, הם ידעו שהתארים שלי אינם בתקשורת). שוב נפסלתי, שוב התפטרה היו"רית, שוב הוכשלה הקמת ועדת האיתור, ואת מדיניות התאגיד מוסיף עד היום לקבוע דירקטוריון מוטה לשמאל הקיצוני. את התוצאות, על המסך וברדיו, רואים ושומעים כולנו. לא לעולם יחנקו גיל לימון וגלי בהרב מיארה בחוסר סמכות הליכים ממשליים חוקיים למהדרין, במטרה למנוע את השינוי שתובע העם באמצעות נבחריו. שינוי בוא יבוא. וביום לא רחוק

חנן עמיאור Hanan Amiur 🇮🇱

63,638 Aufrufe • vor 10 Monaten

שיעור תמציתי באזרחות לקראת המתקפה שתחול עלינו הערב, במוצאי יום הכיפורים, על היותנו אנטישמים שמנעו תפילה יהודית בערב יום כיפור. הבסיס לדמוקרטיה הוא זכויות הפרט. שתיים מהזכויות הללו הן חופש דת/פולחן וחופש תנועה. הזכויות הללו ועוד רבות אחרות, צריכות להתקיים במקביל ואסור שמימוש זכות אחת יפגע באופן קיצוני באדם שמבקש לממש זכות אחרת. בית המשפט המחוזי בתל אביב הוציא, לפני שלושה ימים, צו נגד הפרדה/מחיצות בתפילה במרחב הציבורי, מכיוון שלא ניתן למנוע מכל אדם, ובמקרה זה נשים, מלהיות במקום מסוים במרחב ציבורי. זו פגיעה בחופש התנועה, זוהי הדרת נשים. אתמול בתל אביב ובעוד מקומות, הם פשוט שמו קצוץ על החלטת בית המשפט, מה שמותר לרודן נתניהו, לבטח מותר גם להם, הם מצייתים רק לפסקי הלכה של רבנים. הסיבה לאיסור הפרדה אינו קשור לרצון של קבוצה כזו או אחרת, לפגוע במתפללים או לא להיות רגיש לרצונם וזכותם לתפילה. במדינה דמוקרטית, הרגישות צריכה להיות דווקא כלפי האדם שמונעים ממנו זכות בסיסית (ובמקרה זה, הזכות לחופש תנועה) ולא לדורסן שמנסה למנוע את חופש תנועתו מסיבה כזו או אחרת. הפרדות מסוג זה הינן לגיטימיות במקום מוסכם שהוגדר לכך, בית כנסת או אולמות אירועים פרטיים. אז זו הערכת המודיעין שלי לעוד כעשר שעות: הערב, לאחר שיזדכו על חטאיהם, יצאו שרים, חברי הכנסת מהגועליציה, ראשי הגרעינים התורניים וכל שופרות המהפכה המשטרית, בקריאות גוועלד, עם דמעות תנין של הקוזק הנגזל ויאמרו, איך במדינת ישראל בלב העיר העברית הראשונה, מנעו מיהודים להתפלל ביום הקדוש ביותר, היכן חופש הדת, איה חופש התפילה? זה מה שנענה להם: אתם באים לדרוש זכות להתפלל, תוך כדי שזה פוגע בזכותנו לחופש תנועה, פוגע בחופש שלנו, נשים וגברים להיות בכל מקום, בכל זמן בו נבחר. אתם פועלים בכפיה, חודרים לבחירותינו, לביתנו ולאורח חיינו. צירפתי לציוץ את הקריאה של עמותת ראש אחד למשפחות אמוניות להתיישב בתל אביב כדי לחולל את השינוי המיוחל שהוא אחד מיעדי המהפכה המשטרית - יצירת מדינת הלכה דתית. חברות וחברים, מה שקרה אתמול בערב בנוגע למחיצות הפרדה בתפילות במרחב הציבורי בתל אביב הוא מהלך מתוכנן, מאורגן שתוזמן בכוונת מכוון ליום הכיפורים, כדי לתת למשיחיים כלי תעמולה נוספים במלחמת התרבות שהם כופים עלינו כחלק מהמהפכה המשטרית. עורו אחיי ואחיותיי, אנחנו במלחמה על הבית שקמה עלינו מבית.

שיעור תמציתי באזרחות לקראת המתקפה שתחול עלינו הערב, במוצאי יום הכיפורים, על היותנו אנטישמים שמנעו תפילה יהודית בערב יום כיפור. הבסיס לדמוקרטיה הוא זכויות הפרט. שתיים מהזכויות הללו הן חופש דת/פולחן וחופש תנועה. הזכויות הללו ועוד רבות אחרות, צריכות להתקיים במקביל ואסור שמימוש זכות אחת יפגע באופן קיצוני באדם שמבקש לממש זכות אחרת. בית המשפט המחוזי בתל אביב הוציא, לפני שלושה ימים, צו נגד הפרדה/מחיצות בתפילה במרחב הציבורי, מכיוון שלא ניתן למנוע מכל אדם, ובמקרה זה נשים, מלהיות במקום מסוים במרחב ציבורי. זו פגיעה בחופש התנועה, זוהי הדרת נשים. אתמול בתל אביב ובעוד מקומות, הם פשוט שמו קצוץ על החלטת בית המשפט, מה שמותר לרודן נתניהו, לבטח מותר גם להם, הם מצייתים רק לפסקי הלכה של רבנים. הסיבה לאיסור הפרדה אינו קשור לרצון של קבוצה כזו או אחרת, לפגוע במתפללים או לא להיות רגיש לרצונם וזכותם לתפילה. במדינה דמוקרטית, הרגישות צריכה להיות דווקא כלפי האדם שמונעים ממנו זכות בסיסית (ובמקרה זה, הזכות לחופש תנועה) ולא לדורסן שמנסה למנוע את חופש תנועתו מסיבה כזו או אחרת. הפרדות מסוג זה הינן לגיטימיות במקום מוסכם שהוגדר לכך, בית כנסת או אולמות אירועים פרטיים. אז זו הערכת המודיעין שלי לעוד כעשר שעות: הערב, לאחר שיזדכו על חטאיהם, יצאו שרים, חברי הכנסת מהגועליציה, ראשי הגרעינים התורניים וכל שופרות המהפכה המשטרית, בקריאות גוועלד, עם דמעות תנין של הקוזק הנגזל ויאמרו, איך במדינת ישראל בלב העיר העברית הראשונה, מנעו מיהודים להתפלל ביום הקדוש ביותר, היכן חופש הדת, איה חופש התפילה? זה מה שנענה להם: אתם באים לדרוש זכות להתפלל, תוך כדי שזה פוגע בזכותנו לחופש תנועה, פוגע בחופש שלנו, נשים וגברים להיות בכל מקום, בכל זמן בו נבחר. אתם פועלים בכפיה, חודרים לבחירותינו, לביתנו ולאורח חיינו. צירפתי לציוץ את הקריאה של עמותת ראש אחד למשפחות אמוניות להתיישב בתל אביב כדי לחולל את השינוי המיוחל שהוא אחד מיעדי המהפכה המשטרית - יצירת מדינת הלכה דתית. חברות וחברים, מה שקרה אתמול בערב בנוגע למחיצות הפרדה בתפילות במרחב הציבורי בתל אביב הוא מהלך מתוכנן, מאורגן שתוזמן בכוונת מכוון ליום הכיפורים, כדי לתת למשיחיים כלי תעמולה נוספים במלחמת התרבות שהם כופים עלינו כחלק מהמהפכה המשטרית. עורו אחיי ואחיותיי, אנחנו במלחמה על הבית שקמה עלינו מבית.

Danny Gallant דני גלנט

11,094 Aufrufe • vor 3 Jahren

1. ב-20 ביוני 2010 קיבלה ממשלת ישראל החלטה על מדיניות חדשה כלפי עזה: לפתוח לחלוטין את מעבר כרם שלום למסחר מלא עם ישראל, ולהכניס הכול – כולל חומרים דו-שימושיים. בהחלטה פיקוח על דבר אחד: מניעת כניסת נשק בלבד. (דבר שמצרים המשיכה לדאוג לו מהצד שלה.). ההחלטה כמעט ולא דווחה לאזרחי ישראל, ולמעשה תמצאו אותה רק בטוויטר אצלי. 2. מיד בתגובה, ביולי 2010, החל ראש ממשלת בריטניה (שהחליף את טוני בלייר) לקרוא לעזה "הכלא הפתוח הגדול בעולם", והאשים את ישראל ביצירת מחסור ומגבלות. ככה זה תמיד: כשישראל עושה משהו לטובת עזה ב-98% - ממשיכים להתלונן עליה בגלל ה-2% הנותרים. זו תוצאה של מדיניות מהוססת. ולא, אני לא מתכוון לכניעה; אתם אף פעם לא הבנתם במה מדובר. 3. למרות שעזה צמחה ופרחה בעקבות המסחר עם ישראל, ולמרות שחמאס נהנה מהפריחה הכלכלית ומהמלט הישראלי – ונעזר כמובן במשאבים הללו למימון ולבניית צבא הפלישה של ה-7 באוקטובר – המשיך העולם לראות בנו את הכובש של עזה, את מי שמחזיק את תושביה במצור וכולא אותם. זה משמש גם כהצדקה לפעולת ה 7.10 שנקראת בפי רבים: פריצת חומות הכלא של עזה. 4. אף מילה מצד ישראל הרשמית מעולם לא הזכירה כי לעזה יש גבול עם מצרים, וכי היא – מצרים – זו שכולאת את העזתים מאחורי חומות וגדרות. מדינת ישראל מעדיפה להיות מואשמת ברצח עם מאשר להגיד: בכל מלחמה האוכלוסייה יכולה לצאת מאיזור הקרבות. רק מעזה לא מזכירים שיש לה גבול עם מדינה שאיננה ישראל. 5. מדינת ישראל, לצערי, אינה מבינה כי המצב הזה מוביל לחיסולה. היא ממשיכה לחשוב שרק בזכות שיפור תנאי חייהם של העזתים, הם עצמם יתקוממו נגד חמאס והעולם יוקיר לנו תודה על פיתוח הרצועה. בספטמבר 2023, ממש שבועיים לפני הפלישה, הגישו הקוורטט של טוני בלייר ומלדאנוב רשימת דרישות ענקית לישראל בנוגע לפרויקטים כלכליים שנדרשנו לאפשר לעזה. המסמך אצלי; אף עיתונאי ישראלי לא פרסם אותו, שכן הם לא חשבו שזה בכלל חשוב. 6. ב-8 באוקטובר, יום אחרי הטבח, פרסם בן כספית הודאה קטנה לגבי מהות הקונספציה. מאז, כמובן, גם הוא כבר שכח מה שכתב, ואני רשאי להזכיר: "הקונספציה שלפיה ככל שנתיר ליותר פועלים מעזה לצאת לעבוד בישראל כך המצב יתייצב – הלכה גם היא בדרך כל בשר. במשך שנים האמנתי בתפיסה הזו. היא הצליחה, תרמה לייצוב המצב, שיפרה את המצב בעזה והפכה את העזתים לכאלה שיש מה להפסיד – עד הנקודה שבה היו מוכנים לפעולה. באותו רגע, התפיסה הזו נקברה קבורת חמור יחד עם תפיסת הביטחון שלנו." 7. במשך שנים, עוד מ-2010, אני כותב את אותם הדברים, וכולכם – בממסד, בעיתונות ובציבור – מסרבים להבין: עזה היא מקום אבוד. שום דבר שישראל תעשה לא יגרום לעזתים להשתנות. כבר שנים שאני מפנה אתכם (ואפילו נתתי אישית לבן כספית שבטוח ידע על זה גם בלעדי) את הנאום של משה דיין על קברו של רועי רוטנברג ז"ל, רכז הביטחון של נחל עוז שנהרג בשנות ה-50, עת היו בעזה 200,000 איש. היום יש בזכותנו פי 11 יותר: "קבוצת נערים זו, היושבת בנחל עוז, נושאת על כתפיה את שערי עזה הכבדים, שערים אשר מעברם מצטופפים מאות אלפי עיניים וידיים המתפללות לחולשתנו כי תבוא, כדי שיוכלו לקרענו לגזרים." בהמשך, משה דיין אומר בדיוק את מה שני כותב כבר 15 שנים: על גבול עזה צריך לשמור! 8. במקום להבין כל זאת – במקום להבין שאי אפשר להסביר מדיניות עקומה לגבי עזה וכי הבריטים והעולם ימשיכו לסחוט אותנו – הצעתי באותם מאמרים את אותו המסר מאז 2010: א. להתנתק מעזה. ולסיים אחריות אזרחית על העזתים. ב. לסגור את כל מעברי הגבול. ג. להבהיר שעזה תמיד הייתה מחוברת למצרים, וכי חלק ניכר מתושביה קשורים אליה. ד. להבהיר כי ישראל דורשת ממצרים דבר אחד בלבד: להפסיק את הברחות הנשק לנגב ולעזה. זה המינימום שניתן לדרוש ממדינה שוכנת שחתמה עמנו הסכם שלום. לפעול מדינית וכלכלית לחייב את מצרים לעמוד בחובותיה לפי הסכם השלום עימה. מצרים לא יכולה לחמש את הבדואים ואת עזה ! ה. כל שאר ענייני עזה ומצרים אינם עסק שלנו. אם יצמח משם סיכון ביטחוני – נטפל בו מהאוויר, מהים או מהיבשה, איך שנמצא לנכון. ו. אבל לא. ממשלת ישראל מוכנה להיסחט בידי העולם ולקחת על עצמה אחריות להאכלת העזתים – ובלבד שלא נצטרך לגלות לעולם שיש לעזה גבול עם מצרים. כל העולם בטוח שעזה מוקפת בידי ישראל, והטעות שלנו היא שאנו ממשיכים לממש מדיניות זו במקום לצאת מפילדלפי, להישאר בפרימטר ולסגור לגמרי את המעברים. רק מדיניות הגיונית אפשר להסביר, ורק מדיניות הגיונית תמנע מעזה מלמוטט לגמרי את מדינת ישראל. אנו צועדים כעת לקראת ניצחון חמאסי מוחלט, שבו אנו עצמנו נשקם להם את עזה. קיראו את הודעת מועצת השלום מהיום, המדברת על הפיכת עזה לגן פורח של המזרח התיכון וכדוגמה לשלטון פלסטיני עצמאי.

1. ב-20 ביוני 2010 קיבלה ממשלת ישראל החלטה על מדיניות חדשה כלפי עזה: לפתוח לחלוטין את מעבר כרם שלום למסחר מלא עם ישראל, ולהכניס הכול – כולל חומרים דו-שימושיים. בהחלטה פיקוח על דבר אחד: מניעת כניסת נשק בלבד. (דבר שמצרים המשיכה לדאוג לו מהצד שלה.). ההחלטה כמעט ולא דווחה לאזרחי ישראל, ולמעשה תמצאו אותה רק בטוויטר אצלי. 2. מיד בתגובה, ביולי 2010, החל ראש ממשלת בריטניה (שהחליף את טוני בלייר) לקרוא לעזה "הכלא הפתוח הגדול בעולם", והאשים את ישראל ביצירת מחסור ומגבלות. ככה זה תמיד: כשישראל עושה משהו לטובת עזה ב-98% - ממשיכים להתלונן עליה בגלל ה-2% הנותרים. זו תוצאה של מדיניות מהוססת. ולא, אני לא מתכוון לכניעה; אתם אף פעם לא הבנתם במה מדובר. 3. למרות שעזה צמחה ופרחה בעקבות המסחר עם ישראל, ולמרות שחמאס נהנה מהפריחה הכלכלית ומהמלט הישראלי – ונעזר כמובן במשאבים הללו למימון ולבניית צבא הפלישה של ה-7 באוקטובר – המשיך העולם לראות בנו את הכובש של עזה, את מי שמחזיק את תושביה במצור וכולא אותם. זה משמש גם כהצדקה לפעולת ה 7.10 שנקראת בפי רבים: פריצת חומות הכלא של עזה. 4. אף מילה מצד ישראל הרשמית מעולם לא הזכירה כי לעזה יש גבול עם מצרים, וכי היא – מצרים – זו שכולאת את העזתים מאחורי חומות וגדרות. מדינת ישראל מעדיפה להיות מואשמת ברצח עם מאשר להגיד: בכל מלחמה האוכלוסייה יכולה לצאת מאיזור הקרבות. רק מעזה לא מזכירים שיש לה גבול עם מדינה שאיננה ישראל. 5. מדינת ישראל, לצערי, אינה מבינה כי המצב הזה מוביל לחיסולה. היא ממשיכה לחשוב שרק בזכות שיפור תנאי חייהם של העזתים, הם עצמם יתקוממו נגד חמאס והעולם יוקיר לנו תודה על פיתוח הרצועה. בספטמבר 2023, ממש שבועיים לפני הפלישה, הגישו הקוורטט של טוני בלייר ומלדאנוב רשימת דרישות ענקית לישראל בנוגע לפרויקטים כלכליים שנדרשנו לאפשר לעזה. המסמך אצלי; אף עיתונאי ישראלי לא פרסם אותו, שכן הם לא חשבו שזה בכלל חשוב. 6. ב-8 באוקטובר, יום אחרי הטבח, פרסם בן כספית הודאה קטנה לגבי מהות הקונספציה. מאז, כמובן, גם הוא כבר שכח מה שכתב, ואני רשאי להזכיר: "הקונספציה שלפיה ככל שנתיר ליותר פועלים מעזה לצאת לעבוד בישראל כך המצב יתייצב – הלכה גם היא בדרך כל בשר. במשך שנים האמנתי בתפיסה הזו. היא הצליחה, תרמה לייצוב המצב, שיפרה את המצב בעזה והפכה את העזתים לכאלה שיש מה להפסיד – עד הנקודה שבה היו מוכנים לפעולה. באותו רגע, התפיסה הזו נקברה קבורת חמור יחד עם תפיסת הביטחון שלנו." 7. במשך שנים, עוד מ-2010, אני כותב את אותם הדברים, וכולכם – בממסד, בעיתונות ובציבור – מסרבים להבין: עזה היא מקום אבוד. שום דבר שישראל תעשה לא יגרום לעזתים להשתנות. כבר שנים שאני מפנה אתכם (ואפילו נתתי אישית לבן כספית שבטוח ידע על זה גם בלעדי) את הנאום של משה דיין על קברו של רועי רוטנברג ז"ל, רכז הביטחון של נחל עוז שנהרג בשנות ה-50, עת היו בעזה 200,000 איש. היום יש בזכותנו פי 11 יותר: "קבוצת נערים זו, היושבת בנחל עוז, נושאת על כתפיה את שערי עזה הכבדים, שערים אשר מעברם מצטופפים מאות אלפי עיניים וידיים המתפללות לחולשתנו כי תבוא, כדי שיוכלו לקרענו לגזרים." בהמשך, משה דיין אומר בדיוק את מה שני כותב כבר 15 שנים: על גבול עזה צריך לשמור! 8. במקום להבין כל זאת – במקום להבין שאי אפשר להסביר מדיניות עקומה לגבי עזה וכי הבריטים והעולם ימשיכו לסחוט אותנו – הצעתי באותם מאמרים את אותו המסר מאז 2010: א. להתנתק מעזה. ולסיים אחריות אזרחית על העזתים. ב. לסגור את כל מעברי הגבול. ג. להבהיר שעזה תמיד הייתה מחוברת למצרים, וכי חלק ניכר מתושביה קשורים אליה. ד. להבהיר כי ישראל דורשת ממצרים דבר אחד בלבד: להפסיק את הברחות הנשק לנגב ולעזה. זה המינימום שניתן לדרוש ממדינה שוכנת שחתמה עמנו הסכם שלום. לפעול מדינית וכלכלית לחייב את מצרים לעמוד בחובותיה לפי הסכם השלום עימה. מצרים לא יכולה לחמש את הבדואים ואת עזה ! ה. כל שאר ענייני עזה ומצרים אינם עסק שלנו. אם יצמח משם סיכון ביטחוני – נטפל בו מהאוויר, מהים או מהיבשה, איך שנמצא לנכון. ו. אבל לא. ממשלת ישראל מוכנה להיסחט בידי העולם ולקחת על עצמה אחריות להאכלת העזתים – ובלבד שלא נצטרך לגלות לעולם שיש לעזה גבול עם מצרים. כל העולם בטוח שעזה מוקפת בידי ישראל, והטעות שלנו היא שאנו ממשיכים לממש מדיניות זו במקום לצאת מפילדלפי, להישאר בפרימטר ולסגור לגמרי את המעברים. רק מדיניות הגיונית אפשר להסביר, ורק מדיניות הגיונית תמנע מעזה מלמוטט לגמרי את מדינת ישראל. אנו צועדים כעת לקראת ניצחון חמאסי מוחלט, שבו אנו עצמנו נשקם להם את עזה. קיראו את הודעת מועצת השלום מהיום, המדברת על הפיכת עזה לגן פורח של המזרח התיכון וכדוגמה לשלטון פלסטיני עצמאי.

Eyal Ofer אייל עופר

39,064 Aufrufe • vor 1 Monat

אז הליכוד, בציוץ ביום שישי, וראש הממשלה, בציוץ אתמול, טוענים שאלי פלדשטיין לא הועסק ע״י נתניהו. לא היה דובר שלו, לא עבד איתו, לא השתתף בדיונים, לא מכיר, לא יודע. מה שמדהים כאן, היא לא העובדה שמדובר בשקרים. מה שחדש כאן, זה שגם ״הליכוד״ וגם נתניהו יודעים שכולם יודעים שמדובר בשקרים. הרי אנחנו, העתונאים, עבדנו עם פלדשטיין. הרי הוא היה מעלה את נתניהו לשיחות ועידה עם עתונאים. הרי הוא הסתובב איתו בכל הארץ וראיות ועדויות מצולמות לזה ממלאות את האינטרנט עד אפס מקום. והם עדיין משקרים. בגאווה. ניקח דוגמה אחת, כי זה הופץ ע״י משרד ראש הממשלה. הסרטון המפורסם בו נראה פלדשטיין יורד מהמסוק עם נתניהו, בדרך לדיון הערכת מצב בדרום הארץ. צריך להבין: כרטיס למסוק צבאי עם ראש הממשלה מקבלים רק אנשי המעגל הפנימי הקרוב ביותר. המסוק אינו רכבת. יש מספר מקומות מצומצם. רק המקורבים שבמקורבים עולים יחד עם נתניהו. ויורדים יחד איתו. מצ״ב הסרטון, וההודעות המפורטות של משרד רה״מ עצמו על דיון הערכת המצב המדובר, מה-30 ביוני 2024. מה השקרנים האלה רוצים שנחשוב? שהאזרח אלי פלדשטיין הסתנן למסוק של ראש הממשלה כדי לתפוס איתו טראמפ דרומה? מי שילם לו על יום העבודה הזה? עבור מי הוא עבד כאן? יכול להיות שהוא בעצם היה יחצ״ן של ממשלת קטאר בטיסה הזו? הרי בטיסה נמצאים המזכיר הצבאי גופמן, ראש הסגל ברוורמן, ראש הממשלה נתניהו והדובר הצבאי פלדשטיין. קשה להאמין, אבל הם מאמינים שאנחנו נאמין לשקר הזה. מכל הזוועות שהממשלה הזו ייבאה לכאן, העובדה שהשקר הפך למקור לגאווה היא המדאיגה ביותר. כי יהיה קשה מאוד להיפטר מזה אחרי שהם יילכו.

אז הליכוד, בציוץ ביום שישי, וראש הממשלה, בציוץ אתמול, טוענים שאלי פלדשטיין לא הועסק ע״י נתניהו. לא היה דובר שלו, לא עבד איתו, לא השתתף בדיונים, לא מכיר, לא יודע. מה שמדהים כאן, היא לא העובדה שמדובר בשקרים. מה שחדש כאן, זה שגם ״הליכוד״ וגם נתניהו יודעים שכולם יודעים שמדובר בשקרים. הרי אנחנו, העתונאים, עבדנו עם פלדשטיין. הרי הוא היה מעלה את נתניהו לשיחות ועידה עם עתונאים. הרי הוא הסתובב איתו בכל הארץ וראיות ועדויות מצולמות לזה ממלאות את האינטרנט עד אפס מקום. והם עדיין משקרים. בגאווה. ניקח דוגמה אחת, כי זה הופץ ע״י משרד ראש הממשלה. הסרטון המפורסם בו נראה פלדשטיין יורד מהמסוק עם נתניהו, בדרך לדיון הערכת מצב בדרום הארץ. צריך להבין: כרטיס למסוק צבאי עם ראש הממשלה מקבלים רק אנשי המעגל הפנימי הקרוב ביותר. המסוק אינו רכבת. יש מספר מקומות מצומצם. רק המקורבים שבמקורבים עולים יחד עם נתניהו. ויורדים יחד איתו. מצ״ב הסרטון, וההודעות המפורטות של משרד רה״מ עצמו על דיון הערכת המצב המדובר, מה-30 ביוני 2024. מה השקרנים האלה רוצים שנחשוב? שהאזרח אלי פלדשטיין הסתנן למסוק של ראש הממשלה כדי לתפוס איתו טראמפ דרומה? מי שילם לו על יום העבודה הזה? עבור מי הוא עבד כאן? יכול להיות שהוא בעצם היה יחצ״ן של ממשלת קטאר בטיסה הזו? הרי בטיסה נמצאים המזכיר הצבאי גופמן, ראש הסגל ברוורמן, ראש הממשלה נתניהו והדובר הצבאי פלדשטיין. קשה להאמין, אבל הם מאמינים שאנחנו נאמין לשקר הזה. מכל הזוועות שהממשלה הזו ייבאה לכאן, העובדה שהשקר הפך למקור לגאווה היא המדאיגה ביותר. כי יהיה קשה מאוד להיפטר מזה אחרי שהם יילכו.

Ben Caspit בן כספית

26,562 Aufrufe • vor 9 Monaten