Sensitive content

This media may contain sensitive content.

Video yükleniyor...

Video Yüklenemedi

Ana Sayfaya Dön

טריגר לא מצונזר: האזרח הזה הוא שנטרל את המחבלים הבוקר בירושלים . הוא סיים את האירוע לבדו. הוא לפי העדות של עד ראיה שראיינתי, יצא מהרכב, ותוך 28 שניות סיים את האירוע. בגלל ירי לא פרופורציונלי, החיילים שהיו באזור, החלו לירות בו למרות שהוא מתחנן שלא יירו. אחד החיילים...

Yossi_eli's profile picture

Yossi Eli

33,940 subscribers

862,789 görüntüleme • 2 yıl önce •via X (Twitter)

NSFW
LIVE

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

0 Yorum

Yorum bulunmuyor

Orijinal gönderinin yorumları burada görünecek

Benzer Videolar

שמעתי כעת את הראיון של עורך הדין שלומי ציפורי עורך דינו של אביעד פריג׳ה בתכנית של אסף ליברמן אסף ליברמן ורועי שרון רועי שרון Roy Sharon המצוינים! הוא יצא להתקפה נגדי. טוען שאני ״עשיתי קריירה מטרגדיה״ ושאני בקמפיין. יש לי חדשות בשבילך עו״ד ציפורי: לחשוף חומרי חקירה שאתה לא הבאת לי אלא השגתי דרך מקורות זה לא לעשות קמפיין! אלא עבודה עיתונאית. לגופו של עניין: בדיוק כפי שלך יש את כל חומרי חקירה כי אתה עורך דין של הנאשם בהמתה באחריות מופחתת (ואל תתקן את רועי שרון ואת אסף ליברמן, כי נאשם שירה למוות בקסטלמן, שום דבר לא ישנה זאת, אבל איזה כדור הרג אותו לא הרשים גם את הפצ״רית) גם לי יש את החומרים. והם חד משמעיים: אתייחס למה שהעלית: א׳ , לוחם מג״ב שהגיע שלוש דקות אחרי האירוע וצעק לא לירות לא לירות אכן היה בכתבות שלי בשבוע הראשון! של הפרשה לפני יותר משנה. והסיבה שהעדות שלו חשובה לא בגלל פריג׳ה, אלא בגלל הרשלנות הקשה של המשטרה, הוא זיההה אותו , ולמרות זאת פונה לבית החולים פלוני אלמוני. זו הסיבה שהעדות הזאת שהבאתי הייתה חשובה. אתה מתעלם אבל אדון ציפורי דווקא מהעדות של ר׳ לוחם אגוז, שנטרל מחבלים יחד עם קסטלמן. הוא זה שצעק חדל, ברגע האמת. הוא זה שאמר שהחינוך שקיבל מצה״ל הוא שצריך להפסיק ירי ברגע שאדם מרים ידיים ומתחנן על חייו. אתה גם מתעלם לחלוטין מהעדות של חייל נוסף: שגם הוא הפסיק את הירי ברגע שראה את יובל הגיבור מרים ידיים אתה אומר שאני עושה מניפולציות? אדוני העורך דין המכובד, שאני באמת חושב שהוא עורך דין מצויין. מי שעושה מניפולציוצ זה אתה אתה מסובב את חומר החקירה איך שבא לך. אבל מה לעשות שאותו חומר החקירה נמצא אצלי ביד. אותו חומר חקירה שהוביל את הפרקליטות הצבאית להגיש כתב אישום נגד אביעד. הרי לא רצית שהתיעודים המלאים ייחשפו. רצית לשמור את זה לעצמך ולעשות בהם שימוש מניפולטיבי לטובתו של אביעד. זה מה שמטריף אותך. לגבי ״שקרים״ שמפיצים על פריג׳ה. לא תשכנע אותי. בטח לא כשאני רואה את ההתכתבויות שלו עם חבריו. כשינון מגל שואל אותו אם עשה וידוא הרגיה, הוא עונה כן! כי הוא רצה להיות חתום על חיסול מחבל. הוא זה שמרשיע את עצמו. ואל תדאג לקריירה שלי, היא בסדר גמור. מה שכן אני מבטיח לך: אני את משפחת קסטלמן אלווה עד הפנסיה. וזה לא קשור לשום קמפיין.
13:51

שמעתי כעת את הראיון של עורך הדין שלומי ציפורי עורך דינו של אביעד פריג׳ה בתכנית של אסף ליברמן אסף ליברמן ורועי שרון רועי שרון Roy Sharon המצוינים! הוא יצא להתקפה נגדי. טוען שאני ״עשיתי קריירה מטרגדיה״ ושאני בקמפיין. יש לי חדשות בשבילך עו״ד ציפורי: לחשוף חומרי חקירה שאתה לא הבאת לי אלא השגתי דרך מקורות זה לא לעשות קמפיין! אלא עבודה עיתונאית. לגופו של עניין: בדיוק כפי שלך יש את כל חומרי חקירה כי אתה עורך דין של הנאשם בהמתה באחריות מופחתת (ואל תתקן את רועי שרון ואת אסף ליברמן, כי נאשם שירה למוות בקסטלמן, שום דבר לא ישנה זאת, אבל איזה כדור הרג אותו לא הרשים גם את הפצ״רית) גם לי יש את החומרים. והם חד משמעיים: אתייחס למה שהעלית: א׳ , לוחם מג״ב שהגיע שלוש דקות אחרי האירוע וצעק לא לירות לא לירות אכן היה בכתבות שלי בשבוע הראשון! של הפרשה לפני יותר משנה. והסיבה שהעדות שלו חשובה לא בגלל פריג׳ה, אלא בגלל הרשלנות הקשה של המשטרה, הוא זיההה אותו , ולמרות זאת פונה לבית החולים פלוני אלמוני. זו הסיבה שהעדות הזאת שהבאתי הייתה חשובה. אתה מתעלם אבל אדון ציפורי דווקא מהעדות של ר׳ לוחם אגוז, שנטרל מחבלים יחד עם קסטלמן. הוא זה שצעק חדל, ברגע האמת. הוא זה שאמר שהחינוך שקיבל מצה״ל הוא שצריך להפסיק ירי ברגע שאדם מרים ידיים ומתחנן על חייו. אתה גם מתעלם לחלוטין מהעדות של חייל נוסף: שגם הוא הפסיק את הירי ברגע שראה את יובל הגיבור מרים ידיים אתה אומר שאני עושה מניפולציות? אדוני העורך דין המכובד, שאני באמת חושב שהוא עורך דין מצויין. מי שעושה מניפולציוצ זה אתה אתה מסובב את חומר החקירה איך שבא לך. אבל מה לעשות שאותו חומר החקירה נמצא אצלי ביד. אותו חומר חקירה שהוביל את הפרקליטות הצבאית להגיש כתב אישום נגד אביעד. הרי לא רצית שהתיעודים המלאים ייחשפו. רצית לשמור את זה לעצמך ולעשות בהם שימוש מניפולטיבי לטובתו של אביעד. זה מה שמטריף אותך. לגבי ״שקרים״ שמפיצים על פריג׳ה. לא תשכנע אותי. בטח לא כשאני רואה את ההתכתבויות שלו עם חבריו. כשינון מגל שואל אותו אם עשה וידוא הרגיה, הוא עונה כן! כי הוא רצה להיות חתום על חיסול מחבל. הוא זה שמרשיע את עצמו. ואל תדאג לקריירה שלי, היא בסדר גמור. מה שכן אני מבטיח לך: אני את משפחת קסטלמן אלווה עד הפנסיה. וזה לא קשור לשום קמפיין.

Yossi Eli

48,380 görüntüleme • 1 yıl önce

לפני איזה חצי שנה הלכתי לפגוש את ירון לונדון. סתם ככה. געגוע. ישבנו איזה שעתיים, ירון - כהרגלו - התעניין בילדים ובענת, בעבודה ובערוץ, סיפר על איזה סרט משוגע שהוא מעורב בו ופודקאסט על השפה העברית. כשהלכתי משם סיפרתי לעורך "המקור", עידו תמרי, שהייתי אצלו. "דיברת איתו על הסרט?", הוא שאל. האמת שלא, שנינו לא החלפנו אפילו מילה על הסרט שישראל רוזנר ואביגיל קוש עושים עליו עבור "המקור". זה לא ששכחנו. קשה לשכוח. באותו זמן הם כבר היו תפורים אליו 4.5 שנים, מנדנדים לו, אולי תתן לצלם כאן, אולי תיקח אותנו לאירוע ההוא. לעצמי לא הייתי צריך להסביר למה לא העליתי את זה. לא עלה על דעתי. כאילו אני מנצל את החברות כדי לשכנע אותו להסכים לתת לנו לצלם דברים שהוא לא רוצה שנצלם. האמת, גם נראה לי ממש לא מוזר שירון לא העלה את זה. ככה הוא. אפילו כשמדובר בסרט עליו, שלכאורה יכול לגרום לו נזק, הוא לא יבקש לצנזר, הוא לא יבקש לעצמו הנחת סלב. ג'נטלמן, שמאמין עד הסוף ביושרה עיתונאית. יש בסרט של רוזנר וקוש סצנה אחת שמאוד הטרידה את לונדון. הוא דיבר עליה עם רוזנר לא מעט במשך השנים אחרי שצולמה, אבל בסוף לא ביקש להוציא אותה. הוא לא אהב אותה, אני בטוח שהעדיף שלא תשודר, אבל אפילו מחברים שלו הוא לא מבקש את היחס המועדף הזה. כמה עוד עיתונאים כאלה יש? כמה עוד אנשים כאלו קיימים? הסרט של רוזנר וקוש נולד מהמון אהבה לירון. היו פעמים בשנים האחרונות שנשבר לי הלב לראות איזה יחס מקבל האיש המרשים הזה. כן, הוא כתב שטות מוחלטת בעניין האסון במירון, ניסה להגיד משהו אחד ויצא לו עקום לגמרי. בסרט יש לו מונולוג אדיר על העניין הזה, אבל אנשים השתמשו בהתבטאות ההיא כדי לצבוע 50 שנים אחורה את לונדון כגזען פריוילג אשכנזי. אין דבר רחוק יותר מהאמת. ללונדון יש רגישות אדירה לחלשים, מחויבות טוטאלית להגיד את האמת, כמעט בכל מחיר. אולי הקטעים המשעשעים ביותר בסרט הם אלו שזוגתו, מיכל זמיר, מדברת בחופשיות וירון - בדרך כלל האיש הבוטה ביותר בחדר - מנסה לחנוק את הסיטואציה לפני שתצא משליטה. אז כן, ירון מבוגר, אולי הוא לא מתאים כבר לטלוויזיה המסחרית של היום, ייתכן שהוא קשה מדי כבר לחלק מהציבור, אבל אין יום שאני לא חושב שזה בזבוז נוראי שהמחשבות שלו עולות על איזה פוסט בפייסבוק ולא נחשפות לציבור הרבה יותר רחב. באחת הסצנות הראשונות בסרט, רוזנר מתעד את התוכנית האחרונה של "לונדון וקירשנבאום". הייתה מין הרמת כוסית אחרי שנגמרה התוכנית. ברחתי משם. לא רציתי שיראו אותי דומע וחנוק. זה בכלל לא היה רצוני ובטח שלא הצטערתי על ירון. הצטערתי עלינו. הערב אחרי ה"מקור" אני מקווה שיותר אנשים יחשבו כמוני.
0:52

לפני איזה חצי שנה הלכתי לפגוש את ירון לונדון. סתם ככה. געגוע. ישבנו איזה שעתיים, ירון - כהרגלו - התעניין בילדים ובענת, בעבודה ובערוץ, סיפר על איזה סרט משוגע שהוא מעורב בו ופודקאסט על השפה העברית. כשהלכתי משם סיפרתי לעורך "המקור", עידו תמרי, שהייתי אצלו. "דיברת איתו על הסרט?", הוא שאל. האמת שלא, שנינו לא החלפנו אפילו מילה על הסרט שישראל רוזנר ואביגיל קוש עושים עליו עבור "המקור". זה לא ששכחנו. קשה לשכוח. באותו זמן הם כבר היו תפורים אליו 4.5 שנים, מנדנדים לו, אולי תתן לצלם כאן, אולי תיקח אותנו לאירוע ההוא. לעצמי לא הייתי צריך להסביר למה לא העליתי את זה. לא עלה על דעתי. כאילו אני מנצל את החברות כדי לשכנע אותו להסכים לתת לנו לצלם דברים שהוא לא רוצה שנצלם. האמת, גם נראה לי ממש לא מוזר שירון לא העלה את זה. ככה הוא. אפילו כשמדובר בסרט עליו, שלכאורה יכול לגרום לו נזק, הוא לא יבקש לצנזר, הוא לא יבקש לעצמו הנחת סלב. ג'נטלמן, שמאמין עד הסוף ביושרה עיתונאית. יש בסרט של רוזנר וקוש סצנה אחת שמאוד הטרידה את לונדון. הוא דיבר עליה עם רוזנר לא מעט במשך השנים אחרי שצולמה, אבל בסוף לא ביקש להוציא אותה. הוא לא אהב אותה, אני בטוח שהעדיף שלא תשודר, אבל אפילו מחברים שלו הוא לא מבקש את היחס המועדף הזה. כמה עוד עיתונאים כאלה יש? כמה עוד אנשים כאלו קיימים? הסרט של רוזנר וקוש נולד מהמון אהבה לירון. היו פעמים בשנים האחרונות שנשבר לי הלב לראות איזה יחס מקבל האיש המרשים הזה. כן, הוא כתב שטות מוחלטת בעניין האסון במירון, ניסה להגיד משהו אחד ויצא לו עקום לגמרי. בסרט יש לו מונולוג אדיר על העניין הזה, אבל אנשים השתמשו בהתבטאות ההיא כדי לצבוע 50 שנים אחורה את לונדון כגזען פריוילג אשכנזי. אין דבר רחוק יותר מהאמת. ללונדון יש רגישות אדירה לחלשים, מחויבות טוטאלית להגיד את האמת, כמעט בכל מחיר. אולי הקטעים המשעשעים ביותר בסרט הם אלו שזוגתו, מיכל זמיר, מדברת בחופשיות וירון - בדרך כלל האיש הבוטה ביותר בחדר - מנסה לחנוק את הסיטואציה לפני שתצא משליטה. אז כן, ירון מבוגר, אולי הוא לא מתאים כבר לטלוויזיה המסחרית של היום, ייתכן שהוא קשה מדי כבר לחלק מהציבור, אבל אין יום שאני לא חושב שזה בזבוז נוראי שהמחשבות שלו עולות על איזה פוסט בפייסבוק ולא נחשפות לציבור הרבה יותר רחב. באחת הסצנות הראשונות בסרט, רוזנר מתעד את התוכנית האחרונה של "לונדון וקירשנבאום". הייתה מין הרמת כוסית אחרי שנגמרה התוכנית. ברחתי משם. לא רציתי שיראו אותי דומע וחנוק. זה בכלל לא היה רצוני ובטח שלא הצטערתי על ירון. הצטערתי עלינו. הערב אחרי ה"מקור" אני מקווה שיותר אנשים יחשבו כמוני.

Raviv Drucker

98,654 görüntüleme • 2 yıl önce

האם מדובר בפרשיה שתפיל את משטרת בן גביר ואולי אינשאללה את ממשלת ההפקרות והבגידה? עוד פרטים בלעדיים על ה"גיבור" החדש שהצטרף להיכל התהילה של משטרת ישראל. אז מתברר שה"כוכב" התורן של המשטרה, דוקטור ינאי דור, הוא רופא בעל קליניקה פרטית לטיפולים אסתטיים. לפי המאגרים הרשמיים, הרופא המשטרתי ד'ר ינאי דור, לא סיים אף התמחות, למרות שהוא מציג את עצמו כאורתופד (הוא לא) וכאסתטיקן (לא התמחות רפואית). ללא צל של ספק ינאי הוא לא רופא טיפול נמרץ כפי שטען רפ"ק מטעם דוברות משטרת ישראל ובוודאי שאין לו לכאורה, שום סמכות ליטול מרופא מומחה ממנו ניהול של החייאה תוך סיכון אפשרי של חיי המפגין שטופל בחניון הבימה על ידי ד"ר אודי בהרב, רופא פנימי מוסמך. ד"ר יאיר הופמן שנכח גם הוא בהחייאה במפגין שלקה בליבו שילשום בערב בחניון הבימה, בהכשרתו רופא טיפול נמרץ ילדים כותב כך: "מאחורי עומדים 2400 שנות אתיקה שבועת הרופא העברי, ערכי רעות ומוסר אנושי. אשמח לעמוד מול ינאי דור בוועדה האתית של ההסתדרות הרפואית, ואוסיף, דובר משטרה אמר שינאי רופא טיפול נמרץ, המידע ברישומו שולל שיש לו התמחות". לאחר שינאי העיף/דחף את ד"ר בהרב שניהל את ההחייאה בפועל, לפי דבריהם של ד"ר בהרב וד"ר הופמן, ינאי אמר לשוטרים שהיו באזור "תרחיקו אותו ותעצרו אותו", כאילו ד"ר בהרב שהציל את חייו של המפגין הוא עבריין מטרידן. בסירטון המצורף שצולם מייד לאחר ההחייאה של המפגין, ד"ר בהרב מכנה את הרופא המשטרתי, דוקטור דור, "רוצח" ואומר עליו "הוא אפילו לא ידע להנשים". האם השערוריה התורנית המטורפת הזו של משטרת ישראל תהיה הקלף שיפיל את מגדל הריקבון, השחיתות, השקרים, חוסר המקצועיות והפאשיזם שפשה במשטרת בן גביר? לדעתי יש מצב. @yairhofman בר שם-אור Bar Shem-Ur
2:38

האם מדובר בפרשיה שתפיל את משטרת בן גביר ואולי אינשאללה את ממשלת ההפקרות והבגידה? עוד פרטים בלעדיים על ה"גיבור" החדש שהצטרף להיכל התהילה של משטרת ישראל. אז מתברר שה"כוכב" התורן של המשטרה, דוקטור ינאי דור, הוא רופא בעל קליניקה פרטית לטיפולים אסתטיים. לפי המאגרים הרשמיים, הרופא המשטרתי ד'ר ינאי דור, לא סיים אף התמחות, למרות שהוא מציג את עצמו כאורתופד (הוא לא) וכאסתטיקן (לא התמחות רפואית). ללא צל של ספק ינאי הוא לא רופא טיפול נמרץ כפי שטען רפ"ק מטעם דוברות משטרת ישראל ובוודאי שאין לו לכאורה, שום סמכות ליטול מרופא מומחה ממנו ניהול של החייאה תוך סיכון אפשרי של חיי המפגין שטופל בחניון הבימה על ידי ד"ר אודי בהרב, רופא פנימי מוסמך. ד"ר יאיר הופמן שנכח גם הוא בהחייאה במפגין שלקה בליבו שילשום בערב בחניון הבימה, בהכשרתו רופא טיפול נמרץ ילדים כותב כך: "מאחורי עומדים 2400 שנות אתיקה שבועת הרופא העברי, ערכי רעות ומוסר אנושי. אשמח לעמוד מול ינאי דור בוועדה האתית של ההסתדרות הרפואית, ואוסיף, דובר משטרה אמר שינאי רופא טיפול נמרץ, המידע ברישומו שולל שיש לו התמחות". לאחר שינאי העיף/דחף את ד"ר בהרב שניהל את ההחייאה בפועל, לפי דבריהם של ד"ר בהרב וד"ר הופמן, ינאי אמר לשוטרים שהיו באזור "תרחיקו אותו ותעצרו אותו", כאילו ד"ר בהרב שהציל את חייו של המפגין הוא עבריין מטרידן. בסירטון המצורף שצולם מייד לאחר ההחייאה של המפגין, ד"ר בהרב מכנה את הרופא המשטרתי, דוקטור דור, "רוצח" ואומר עליו "הוא אפילו לא ידע להנשים". האם השערוריה התורנית המטורפת הזו של משטרת ישראל תהיה הקלף שיפיל את מגדל הריקבון, השחיתות, השקרים, חוסר המקצועיות והפאשיזם שפשה במשטרת בן גביר? לדעתי יש מצב. @yairhofman בר שם-אור Bar Shem-Ur

Danny Gallant דני גלנט

78,810 görüntüleme • 4 ay önce

שורד השבי רום ברסלבסקי התראיין לפוקס ניוז וחשף שם לראשונה פרטים מזעזעים מהשבי שעבר בידי הג'יהאד האיסלאמי. הוא שיתף על הרעב הכבד- שהעביר ימים שלמים עם חצי פיתה, קצת גבינה ועגבניה רקובה, ובקבוק מים קטן. הוא הוחזק בבידוד מוחלט ובאפילה ללא אור יום במשך חודשים ארוכים. הוא מספר על מחבל ספציפי שנהנה להתעלל בו ולהשפיל אותו, למשל לירוק לו על האוכל המועט שהיה מקבל, לקשור אותו בלי סיבה, להרביץ לו בכל הזדמנות... עד שפעם אחת רום לא היה מוכן לספוג את זה יותר ופשוט השתמש בכל הכוח שנשאר בו כדי לתקוף את המחבל הזה בחזרה וככה הצליח לגבור עליו במשך 3-4 דקות עד שמחבל נוסף הגיע לשם והצליח להשתלט עליו. רום שלח את אותו מחבל מתעלל לבית חולים, אבל מה שקרה אחרי זה- זה מעגל אלימות אינסופי שרום עבר בעקבות כך, כולל עינויים קשים והתעללות מינית, עד היום יש על גופו צלקות. הם הפסיקו רק כשאיבד את הכרתו והיה על סף מוות קליני. וככה זה חזר על עצמו גם בהמשך, גיהנום של 738 ימים עד שקיבל את החופש שלו בחזרה... ויודעים מה? פשוט תשמעו את המסר של רום בסרטון המצורף- ככה הוא סיים את הראיון הזה וזה אומר הכל על כמה הבן אדם הזה מטורף וגיבור ואיזו רוח ישראלית בלתי מנוצחת יש בו. רום אח שלי חביב אלבי אני גאה לקרוא לך חבר. כמה טוב שאתה כאן איתנו, אתה ניצחת בענק! והמחבלים הארורים האלה או שנשלחו כבר לגיהנום או שהם בדרך לשם, ואתה כאן תמשיך להתחזק ולהשתקם, ותמשיך לנצח אותם בכל יום מחדש! עם ישראל אוהב אותך🇮🇱💙
0:34

שורד השבי רום ברסלבסקי התראיין לפוקס ניוז וחשף שם לראשונה פרטים מזעזעים מהשבי שעבר בידי הג'יהאד האיסלאמי. הוא שיתף על הרעב הכבד- שהעביר ימים שלמים עם חצי פיתה, קצת גבינה ועגבניה רקובה, ובקבוק מים קטן. הוא הוחזק בבידוד מוחלט ובאפילה ללא אור יום במשך חודשים ארוכים. הוא מספר על מחבל ספציפי שנהנה להתעלל בו ולהשפיל אותו, למשל לירוק לו על האוכל המועט שהיה מקבל, לקשור אותו בלי סיבה, להרביץ לו בכל הזדמנות... עד שפעם אחת רום לא היה מוכן לספוג את זה יותר ופשוט השתמש בכל הכוח שנשאר בו כדי לתקוף את המחבל הזה בחזרה וככה הצליח לגבור עליו במשך 3-4 דקות עד שמחבל נוסף הגיע לשם והצליח להשתלט עליו. רום שלח את אותו מחבל מתעלל לבית חולים, אבל מה שקרה אחרי זה- זה מעגל אלימות אינסופי שרום עבר בעקבות כך, כולל עינויים קשים והתעללות מינית, עד היום יש על גופו צלקות. הם הפסיקו רק כשאיבד את הכרתו והיה על סף מוות קליני. וככה זה חזר על עצמו גם בהמשך, גיהנום של 738 ימים עד שקיבל את החופש שלו בחזרה... ויודעים מה? פשוט תשמעו את המסר של רום בסרטון המצורף- ככה הוא סיים את הראיון הזה וזה אומר הכל על כמה הבן אדם הזה מטורף וגיבור ואיזו רוח ישראלית בלתי מנוצחת יש בו. רום אח שלי חביב אלבי אני גאה לקרוא לך חבר. כמה טוב שאתה כאן איתנו, אתה ניצחת בענק! והמחבלים הארורים האלה או שנשלחו כבר לגיהנום או שהם בדרך לשם, ואתה כאן תמשיך להתחזק ולהשתקם, ותמשיך לנצח אותם בכל יום מחדש! עם ישראל אוהב אותך🇮🇱💙

יוסף חדאד - Yoseph Haddad

85,367 görüntüleme • 3 ay önce

סביב תחילת המלחמה הוצבו חיילים יוצאי נצח יהודה במחסום תיאסיר - תוך ימים ברחו מהאזור שתי קהילות בעקבות רצף מתקפות, גניבות, התעללות והשפלה מצד מתנחלים וחיילים. זה אחד הסיפורים הקיצוניים ביותר שיצא לי לכסות בחודשי בתפקיד - שכן הפעם לא מדובר בקהילות שברחו מאימת המתנחלים, אלא מאימת החיילים. מיום רביעי שעבר בו החלה התפנית, ולפני עזיבת הקהילות, שלחתי מספר שאילתות בעקבות התקריות לדו״צ. עו״ד נטע עמר שיף המייצגת את המשפחות פנתה בצינורות הרשמיים לגורמים הרלוונטיים. דבר לא השתנה, האיומים המשיכו. תגובה מיאנה להגיע והמשפחות ברחו. תגובות הצבא שמובאות בכתבה הגיעו רק לאחר העזיבה. סכנה מרחפת מעל משפחת מסעיד שנותרה על אדמתה הפרטית הרשומה בטאבו. עדות מהכתבה: "הייתי בבית עם הילדים, כולנו ישנו עדיין", מספר מ'. "פקחתי עיניים ומישהו הצמיד לי נשק לראש: קום, קום – מול האישה והילדים". לדבריו, חיילים השליכו אותו על הרצפה לעיני בני משפחתו, ואז לקחו אותו לנקודה מוסתרת. "חייל אחד דרך לי על הראש והרביץ לי. הוא שאל למה אני עושה בעיות. הסברתי שאני חי כאן הרבה זמן, שיש לי יותר חברים יהודים מערבים, אבל הוא צעק שלא אכפת לו. הוא איים שאם משהו יקרה באזור, הוא לא מכיר אף אחד אחר חוץ ממני והוא יבוא ויהרוג אותי. ואז הוא החזיר אותי הביתה והכריח אותי לצעוק על הילדים שלי שאם מישהו מהם יעשה בעיות עם היהודים, אני אהרוג אותו". מ' משתתק, אוסף את עצמו. "אבל זה לא הספיק לחייל", הוא ממשיך. "הוא רצה שאני אצעק את זה שוב, יותר חזק. אז צעקתי שוב. הילדים התחילו לבכות וגם זה לא הספיק לו, הוא רצה שאצעק עוד יותר חזק. ככה איזה עשר דקות עד שהוא התרצה". >> לינק בשרשור
0:08

סביב תחילת המלחמה הוצבו חיילים יוצאי נצח יהודה במחסום תיאסיר - תוך ימים ברחו מהאזור שתי קהילות בעקבות רצף מתקפות, גניבות, התעללות והשפלה מצד מתנחלים וחיילים. זה אחד הסיפורים הקיצוניים ביותר שיצא לי לכסות בחודשי בתפקיד - שכן הפעם לא מדובר בקהילות שברחו מאימת המתנחלים, אלא מאימת החיילים. מיום רביעי שעבר בו החלה התפנית, ולפני עזיבת הקהילות, שלחתי מספר שאילתות בעקבות התקריות לדו״צ. עו״ד נטע עמר שיף המייצגת את המשפחות פנתה בצינורות הרשמיים לגורמים הרלוונטיים. דבר לא השתנה, האיומים המשיכו. תגובה מיאנה להגיע והמשפחות ברחו. תגובות הצבא שמובאות בכתבה הגיעו רק לאחר העזיבה. סכנה מרחפת מעל משפחת מסעיד שנותרה על אדמתה הפרטית הרשומה בטאבו. עדות מהכתבה: "הייתי בבית עם הילדים, כולנו ישנו עדיין", מספר מ'. "פקחתי עיניים ומישהו הצמיד לי נשק לראש: קום, קום – מול האישה והילדים". לדבריו, חיילים השליכו אותו על הרצפה לעיני בני משפחתו, ואז לקחו אותו לנקודה מוסתרת. "חייל אחד דרך לי על הראש והרביץ לי. הוא שאל למה אני עושה בעיות. הסברתי שאני חי כאן הרבה זמן, שיש לי יותר חברים יהודים מערבים, אבל הוא צעק שלא אכפת לו. הוא איים שאם משהו יקרה באזור, הוא לא מכיר אף אחד אחר חוץ ממני והוא יבוא ויהרוג אותי. ואז הוא החזיר אותי הביתה והכריח אותי לצעוק על הילדים שלי שאם מישהו מהם יעשה בעיות עם היהודים, אני אהרוג אותו". מ' משתתק, אוסף את עצמו. "אבל זה לא הספיק לחייל", הוא ממשיך. "הוא רצה שאני אצעק את זה שוב, יותר חזק. אז צעקתי שוב. הילדים התחילו לבכות וגם זה לא הספיק לו, הוא רצה שאצעק עוד יותר חזק. ככה איזה עשר דקות עד שהוא התרצה". >> לינק בשרשור

Matan Golan

11,516 görüntüleme • 5 ay önce

מרוב התרחשויות בקבוצה שאני אוהב, רק עכשיו יצא לי לראות את העבירה של לאמב שפירקה לקרופורד את הפרצוף. לפני איזה 17 שנה, הייתי במלחה בזמן שגיא פניני (אז בירושלים) עשה לליאור אליהו (אז במכבי) עבירה ממש זהה כמו שהיתה אתמול. אני עוד זוכר את קטש ובורשטיין קמים מהספסל ודורשים הרחקה, מוצדקת, אני זוכר את כל הקהל של מכבי מאוד כועס, אני גם זוכר לצערי את כל הקהל של ירושלים מעודד בשירי הלל את פניני על העבירה הקשה באקט ילדותי ומנותק. גיא קצת נבהל והתנצל אחרי המשחק אבל על העבירה ההיא דיברו חודש קדימה ומזכירים אותה עד היום. ליאור, חנון שכמותו, לא הגיב בכעס כמו קרופורד, אלא בעיקר היה בהלם ששום נזק לא קרה. אולי בגלל זה. מה שכן, השופטים לא הרחיקו את פניני אלא שרקו בלתי ספורטיבית בלבד. דן שמיר אפילו לא הוריד אותו לספסל. חשבתי על זה כשראיתי את העבירה של לאמב, האם הלכנו קדימה או שנשארנו במקום. אז אני רוצה להאמין שאם המשחק היה נגד מכבי אז גם על העבירה של לאמב לא היו שרים שירי עידוד כמו אז, ממש רוצה להאמין. ולאמב כבר התנצל כמו שפניני עשה בזמנו. אבל אולי ההתקדמות הכי גדולה היא דווקא של צוות השיפוט. הטיפול אז היה חובבני, הטיפול הזה הוא סופר מקצועי. הרעיון ששיפוט צריך להיות רובוטי וללכת לפי הספר בכל מחיר עבר זמנו. ומילה ליונתן אלון. יש רגעים שאפשר וצריך להיות מעל האירוע. לבקש עונש לקרופורד על הריאקשן (ב-20 הפרש) זה ניתוק מוחלט מהמציאות, זה נראה רע, זה חוסר הבנה של הסיטואציה. הוא עוד צעיר, אני מקווה שילמד מעמית בלק איך מנהלים אירוע.
0:55

מרוב התרחשויות בקבוצה שאני אוהב, רק עכשיו יצא לי לראות את העבירה של לאמב שפירקה לקרופורד את הפרצוף. לפני איזה 17 שנה, הייתי במלחה בזמן שגיא פניני (אז בירושלים) עשה לליאור אליהו (אז במכבי) עבירה ממש זהה כמו שהיתה אתמול. אני עוד זוכר את קטש ובורשטיין קמים מהספסל ודורשים הרחקה, מוצדקת, אני זוכר את כל הקהל של מכבי מאוד כועס, אני גם זוכר לצערי את כל הקהל של ירושלים מעודד בשירי הלל את פניני על העבירה הקשה באקט ילדותי ומנותק. גיא קצת נבהל והתנצל אחרי המשחק אבל על העבירה ההיא דיברו חודש קדימה ומזכירים אותה עד היום. ליאור, חנון שכמותו, לא הגיב בכעס כמו קרופורד, אלא בעיקר היה בהלם ששום נזק לא קרה. אולי בגלל זה. מה שכן, השופטים לא הרחיקו את פניני אלא שרקו בלתי ספורטיבית בלבד. דן שמיר אפילו לא הוריד אותו לספסל. חשבתי על זה כשראיתי את העבירה של לאמב, האם הלכנו קדימה או שנשארנו במקום. אז אני רוצה להאמין שאם המשחק היה נגד מכבי אז גם על העבירה של לאמב לא היו שרים שירי עידוד כמו אז, ממש רוצה להאמין. ולאמב כבר התנצל כמו שפניני עשה בזמנו. אבל אולי ההתקדמות הכי גדולה היא דווקא של צוות השיפוט. הטיפול אז היה חובבני, הטיפול הזה הוא סופר מקצועי. הרעיון ששיפוט צריך להיות רובוטי וללכת לפי הספר בכל מחיר עבר זמנו. ומילה ליונתן אלון. יש רגעים שאפשר וצריך להיות מעל האירוע. לבקש עונש לקרופורד על הריאקשן (ב-20 הפרש) זה ניתוק מוחלט מהמציאות, זה נראה רע, זה חוסר הבנה של הסיטואציה. הוא עוד צעיר, אני מקווה שילמד מעמית בלק איך מנהלים אירוע.

D.Y

10,140 görüntüleme • 8 ay önce

כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אהוד ברק: "הטייסים, אנשי המודיעין, הסייבר והיחידות המיוחדות, שאומרים: אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים, הם לא המורדים". ברק סבר, כי הרמטכ"ל צריך להתריע על הפגיעה בכשירות צה"ל גם כאשר האויב מאזין ועלול לנקוט פעולה ב-14 באוגוסט 2023, אריה גולן ראיין את ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ביומן הבוקר בכאן ב של תאגיד השידור הישראלי. עיקרי דבריו של אהוד ברק (*) [שאלת אריה גולן: האם (הרמטכ"ל) צריך להוציא את זה החוצה (להתריע על הפגיעה בכשירות צה"ל), כשגם האויב שומע, מאזין ועלול להסיק מסקנות שיסכנו אותנו] "אין לו [לרמטכ"ל] שום ברירה, קודם כל הוא חייב בדיוק כמו שאתה תיארת את זה. גם הוא. גם ראש שב"כ, גם ראש המוסד חייבים להתריע למצב לראש הממשלה, לקבינט, לוועדת חוץ וביטחון, לוועדות המשנה ולציבור". (*) "הטייסים האלה, ואנשי המודיעין, ואנשי הסייבר, ואנשי היחידות המיוחדות, שאומרים: אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים של הסיפור, הם לא המורדים". (*) "המרד נגד הדמוקרטיה, הוא המרד של ראש הממשלה ושל החבורה שמסתובבת איתו. החבורה הזאת תישא באחריות כבדה ואין לצבא ברירה". (*) "תסתכלו על מה שנתניהו עושה מאז הבחירות של 2015. אתם רואים את כל הסימנים של תנועה פרוטו פשיסטית. קראתי לזה ניצני פשיזם. יאיר גולן הזהיר בפני תהליכים שהוא ראה באירופה… ויאיר גולן צדק". (*) "הרחוב צריך לנצח את הכנסת בכל פעם שהכנסת, ואפילו זה לא הכנסת, הרי היא כבר מזמן כפופה לרשות המבצעת, בכל רגע שהממשלה מנסה להעביר דיקטטורה, חובתו של כל אזרח להתייצב ולהתנגד". תוכן הראיון אריה גולן: בוקר טוב, לראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק. אהוד ברק: בוקר אור. אריה גולן: הרמטכ"ל רב אלוף הרצי הלוי אומר שהוא חייב להתריע, כמו שאומרים, חייב להרים את הדגל האדום כבר, כשיש פגיעה בכשירות הצבא או צפויה בקרוב פגיעה כזאת. השאלה אם צריך להוציא את זה החוצה, כשגם האויב שומע, מאזין ועלול להסיק מסקנות שיסכנו אותנו. אהוד ברק: תראה, אין לו שום ברירה, קודם כל הוא חייב בדיוק כמו שאתה תיארת את זה, גם הוא. גם ראש שב"כ [רונן בר, ראש שירות הביטחון הכללי], גם ראש המוסד [דדי ברנע] חייבים להתריע למצב לראש הממשלה, לקבינט, לוועדת חוץ וביטחון [של הכנסת], לוועדות המשנה ולציבור. עכשיו, מקור ההתנהגות המופקרת הוא [ראש הממשלה בנימין] נתניהו. הרי נתניהו נדרש לשיחות האלה עוד לפני שהוא העביר את החוק הזה לצמצום עילת ההסתברות, עילת הסבירות, הוא מנע את הדיונים האלה, מנע מהם, זרקו הצידה את שני האלופים [ראש אמ"ן אהרון חליוה וראש אמ"ץ עודד בסיוק] שהגיעו בזמן ההצבעה [במליאת הכנסת על ביטול עילת הסבירות], לא רצו לעשות את הישיבות [לעדכון בתמונת המצב הביטחונית], מדוע נתניהו לא רוצה את המפגשים האלה? משום שברור לו שאחרי ש-16 חברי קבינט ישמעו את התיאור מהרמטכ"ל, מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר], מראש אמ"ן, משר הביטחון [יואב גלנט], הם לא יצביעו בעדו, הוא לא היה מסוגל להעביר את החלטת האיוולת הזאת על צמצום עילת הסבירות, אילו היה נותן לרמטכ"ל להיפגש עם הקבינט ועם חברי ועחו"ב [ועדת החוץ והביטחון] כמו שצריך. לכן, המקור של כל הסיפור זה נתניהו, ההפקרות היא שלו, האחריות היא שלו, ההשתוללות היא שלו, הרמיזה של נתניהו שלא יציית בהכרח להוראות בג"ץ, והאיומים הבוטים של השרים שלו זה דפוס פעולה מפיוזי של איום על בית המשפט, איום על הדמוקרטיה, בדיוק כמו האיום המפיוזי שלו בפתיחת משפטו. ואני אומר באחריות, חברה חפצת חיים לא נכנעת לסחיטה מפיוזית גם מכיוון העומד בראשה, גם כאשר מטרתו היחידה, אין פה שום דבר של טובת הציבור, אין שום דבר של ביטחון המדינה, אין שום טיפה של אחריות, הוא מפר את שבועת האמונים שלו כשהוא השביע את הממשלה, וכל הדבר הזה קורה בגלל דבר אחד פשוט, נתניהו נואש מהיכולת להיפטר ממשפטו, והוא מוכן לשרוף את המועדון ולהרוס כל דבר במדינה כדי לצאת מהמשפט. אריה גולן: אבל כשהוא אומר לראשי הצבא שזה נראה כמו צבא שיש לו מדינה לנוכח מה שקורה והפרסומים שהיו בתידרוכים לכתבים, אין שום דבר בדבריו? אהוד ברק: אין שום דבר בדבריו, הם חייבים לעשות את זה, הם נתקלים במצב בלתי אפשרי. ראש ממשלה שמועל באחריותו הבסיסית, תזכור, הוא אפילו לא מפקד עליון כמו הנשיא האמריקאי. המפקדת של הצבא זה הממשלה כולה. זה שהוא לא נותן לממשלה ולא לקבינט לשמוע אותם לפני שהוא מחליט את ההחלטות שיצרו את המשבר הזה, רק לפני כמה שבועות, זה לא לפני כמה שנים. זה הפקרות שלא נודעה כדוגמתה. התגובה ממול היא תגובה טבעית של האזרחים. אני אומר לך, הטייסים האלה, ואנשי המודיעין, ואנשי הסייבר, ואנשי היחידות המיוחדות, שאומרים, אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים של הסיפור, הם לא המורדים. המרד נגד הדמוקרטיה, הוא המרד של ראש הממשלה ושל החבורה שמסתובבת איתו. החבורה הזאת תישא באחריות כבדה ואין לצבא ברירה. אריה גולן: אתה כולל בזה גם את שר הביטחון יואב גלנט? אתה חושב שגם הוא היה צריך לעשות יותר? אהוד ברק: תראה, אני בטוח שהוא עשה את הדבר הנכון לפני שלושה או חמישה וחצי חודשים, כשהוא ראה [מספר מילים שאינן ברורות]. נתניהו יושב בלונדון, מסרב לכנס את הקבינט. אני שרתתי, אני חושב יותר זמן מכל אדם חי אחר בתפקיד שר הביטחון. אני לא זוכר דבר כזה ששר הביטחון איזשהו דורש לכנס את הקבינט, כי יש סכנה ברורה וקרובה לביטחון המדינה, וראש הממשלה מגיב בפיטוריו בטלפון במקום לכנס את הקבינט מיד. אין חיה כזאת, זה פשוט, הוא אז עשה את הדבר הנכון, נדמה לי שהוא נרתע היום מלעשות אותו הדבר, אבל לפי דעתי הוא חייב לעשות אותו הדבר, והוא יופיע בשבועות הקרובים לעשות אותו דבר. אריה גולן: נתניהו אתמול כך פורסם, הנחה את הרמטכ"ל לשמור, נוכח כל מה שהוא שמע, לשמור על כשירות צה"ל. זאת הנחיה שתשנה, תשפר את המצב, תעצור את התהליכים המסוכנים? אהוד ברק: תראה, יש רק דבר אחד שהוא עושה יותר מאשר להנחות. הוא משקר יותר מאשר הוא מנחה. הוא מנחה, הוא כל הזמן מנחה. הוא לא עושה את חובתו. חובתו הבסיסית היא לשבת ולהקשיב. הסיפור הזה של הוא הנחה, ובזה הוא כאילו, מה הוא עשה? הוא העביר את האחריות לרמטכ"ל. הרמטכ"ל לא יודע שיש עליו אחריות? שר הביטחון לא יודע שיש עליו אחריות? בלי ההנחיה הזאת, הם לא עושים את כל מה שהם יכולים? זה דברי הבל של מתעתע. אין פה שום דבר, מי ששבר את החוזה, מי שמורד בדמוקרטיה, זה נתניהו. הוא לא נגרר ולא בטיח', הוא מתנהל כמו מי שאיבד כשירות להוביל מדינה. למזלנו עומדים אנשים כמו הרצי הלוי ורונן בר ודדי ברנע, ואני מקווה ומאמין שגלנט יצטרף אליהם בקרוב, אין לו שום ברירה אחרת. הקריאה של [אלוף במילואים, סגן ראש המוסד לשעבר] עמירם לוין משלשום, אני הכרתי גם כן היטב את [סא"ל] יוסי קורקין [נהרג ב-1997 במבצע בלבנון] ואת גלנט בתור קצינים צעירים [בשייטת 13] שהיו עומדים מתדרכים, היית יודע שהמשימה תבוצע, חוזרים בחזרה מהמשימה רטובים, החליפות האלה עם המלח, ומתארים את מה שהיה ואתה סומך עליהם. אני אומר לך גלנט כשהוא לבד בחדר הוא לא חושב אחרת מהרמטכ"ל ומראש השב"כ. הוא נתון ללחצים פוליטיים. אריה גולן: אתה מדבר איתו? אתה בקשר עם גלנט? אתה בקשר עם שר הביטחון? אהוד ברק: תראה, אני נזהר מאוד לא לדבר עם אנשים שנושאים תפקידים, בטח לא בלי שפונים אליי ושואלים אותי מסיבה ברורה לחלוטין. הרי במציאות המטורפת שנתניהו בסחרורו, מנהל היום, כל שיחה שלי עם הרמטכ"ל ועם שר הביטחון, תיתפס ומחר תוצג כאילו הארכידמון הזה ברק, הוא כבר מפעיל או משחד או מאיים על הרמטכ"ל או על גלנט. אני מעדיף לא לדבר עליהם. לפי דעתי הם, מספיק להם להסתכל רגע במראה, והם יודעים בדיוק מה הייתי אומר להם. אריה גולן: אתה הזכרת את עמירם לוין, אלוף במילואים, הוא התראיין כאן אתמול בבוקר, והוא אמר שהוא מזהה בשטחי יהודה ושומרון, בהתנהלות של המתנחלים שם, וצה"ל שנאבק עם הדבר הזה, מזהה תהליכים כמו בגרמניה הנאצית, לא פחות, הוא דיבר על פשעי מלחמה, שצה"ל הולך לקראתם בשטחים, בגדה המערבית, לא הגזים? אהוד ברק: תראה, עמירם הוא איש אמיץ מאוד. הוא היה אמיץ מאוד בשדה הקרב. יש בו אומץ טבעי גם אזרחי. יש לו קושי. זה משהו שהוא במידה מסוימת הפוך מהתכונות של חייל שצמח אצל נתניהו. יש לו קושי לשקר. הוא לא מצליח אפילו כשהוא רוצה. אבל אין פה שום דבר חדש. אני אמרתי לפני שש שנים בכנס הרצליה. שש שנים, לא שלוש שנים בשיחות עם [מילה לא ברורה]. שש שנים אמרתי. תסתכלו על מה שנתניהו עושה מאז הבחירות של 2015. אתם רואים את כל הסימנים של תנועה פרוטו פשיסטית. קראתי לזה ניצני פשיזם. אם זה נראה כמו ניצני פשיזם, זה הולך כמו ניצני פשיזם, זה מגעגע כמו ניצני פשיזם, זה כנראה ניצני פשיזם. [אלוף במילואים] יאיר גולן [לשעבר סגן הרמטכ"ל] הזהיר בפני תהליכים שהוא ראה באירופה. אריה גולן: שילם ברמטכ"לות על הדברים האלה בזמנו. אהוד ברק: ויאיר גולן צדק. מה? אריה גולן: אני אומר שהוא שילם ברמטכ"לות, כן. אהוד ברק: יש מחיר כבד בדיקטטורה, אפילו בדיקטטורה עוברית. מה שקורה היום, אגב, נתניהו לא מסובך לו לפתור את כל המשבר, שלא יהיה לנו שום הבנות. ברגע שהוא היה מתעשת, או מכנס את הכנסת לכינוס חירום בפגרה, מעביר החלטת כנסת שמבטלת ומשעה את החוק הזה שעבר של צמצום עילת הסבירות, ומחזיר לאחורה, מבטל את הקריאה הטרומית והראשונה של שמונה חוקי ההפיכה האחרים, במילים אחרות מסיר את האקדח מרקתה של הדמוקרטיה הישראלית, באותו רגע היה כל חוזר לתיקונו. אריה גולן: זה לא יראה שהרחוב ניצח את הכנסת הריבונית? אהוד ברק: הרחוב צריך לנצח את הכנסת בכל פעם שהכנסת, ואפילו זה לא הכנסת, הרי היא כבר מזמן כפופה לרשות המבצעת, בכל רגע שהממשלה מנסה להעביר דיקטטורה, חובתו של כל אזרח להתייצב ולהתנגד. אגב, כל מה שאני אומר היה נכון באותה מידה בדיוק, אילו היה מדובר בראש ממשלה ששמו [יו"ר האופוזיציה] יאיר לפיד, או [חבר הכנסת] בני גנץ, או [ראש הממשלה לשעבר] נפתלי בנט, או [חבר הכנסת] אביגדור ליברמן. גם אם אחד מהם היה מנסה להפוך ישראל לדיקטטורה, אותם טייסים היו מתייצבים, אותם דמונים מהעולם החיצוני, כמו [אהוד] ברק, [הרמטכ"ל לשעבר רא"ל במילואים] דני חלוץ, היו מתייצבים, ו-170 ראשי מערכת הביטחון לדורותיה היו כותבים את אותם הודעות, ודורשים ממנו להפסיק את זה באחת. קורית לנו פה טרגדיה. אנשים, קשה להם לראות את ההבדלים, קשה להם לעקוב אחרי הדברים. השמש זורחת כל יום ובתי הקפה פתוחים, אז כנראה שהאסון עוד לא יתרחש. האסון יתרחש כל יום כאשר [חבר הכנסת דודי] אמסלם משתולל ברשות החברות, כאשר נערות בנות 15 נדחקות אחורה באוטובוס ושמים עליהן איזה שמיכות, וכאשר המשטרה מחרימה מלוחמים מבצעיים של צה"ל ומילואים את הנשק, באמצעות תעלול קוראים להם לחקירה, מאשימים אותם בדבר פלילי, ונוטלים להם את הנשק שיש, יעני תהליך פלילי נגדם, זו דיקטטורה בפעולה. כל אזרח חייב להתנגד. אני רוצה להזהיר אותך. אריה גולן: לסיום. אהוד ברק: להזהיר אותך לסיום, שלא רחוק הרגע שאתה ועמיתיך בטלוויזיה ובתקשורת תצטרכו גם כן להרים את קולכם, להפסיק להיות בוררים אובייקטיביים שמביאים עמדה מכאן, ואחריי יביאו איזה פרשן מהימין או בערוצי הזבל ב[ערוץ] 14, או בערוץ אחר. כל אזרח ייאלץ להתייצב בפני השאלה: האם הוא הולך עם הדיקטטורה או הוא הולך עם הדמוקרטיה, והמאבק כבר התחיל, נקודת האל-חזור מאחורינו, הלפיד נמצא אצל בית המשפט כרגע, ומיד אחריו אצל שומרי הסף. אני בטוח שננצח. מדינת ישראל לא תהיה דיקטטורה. בחוקים האלה ייגנזו, ומחוללי ההפיכה יורחקו מהגה השלטון. אריה גולן: אהוד ברק, ראש הממשלה לשעבר. דברים חריפים ונוקבים. אני מודה לך. בוקר טוב. אהוד ברק: בוקר אור. סימוכין:
11:26

כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אהוד ברק: "הטייסים, אנשי המודיעין, הסייבר והיחידות המיוחדות, שאומרים: אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים, הם לא המורדים". ברק סבר, כי הרמטכ"ל צריך להתריע על הפגיעה בכשירות צה"ל גם כאשר האויב מאזין ועלול לנקוט פעולה ב-14 באוגוסט 2023, אריה גולן ראיין את ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ביומן הבוקר בכאן ב של תאגיד השידור הישראלי. עיקרי דבריו של אהוד ברק (*) [שאלת אריה גולן: האם (הרמטכ"ל) צריך להוציא את זה החוצה (להתריע על הפגיעה בכשירות צה"ל), כשגם האויב שומע, מאזין ועלול להסיק מסקנות שיסכנו אותנו] "אין לו [לרמטכ"ל] שום ברירה, קודם כל הוא חייב בדיוק כמו שאתה תיארת את זה. גם הוא. גם ראש שב"כ, גם ראש המוסד חייבים להתריע למצב לראש הממשלה, לקבינט, לוועדת חוץ וביטחון, לוועדות המשנה ולציבור". (*) "הטייסים האלה, ואנשי המודיעין, ואנשי הסייבר, ואנשי היחידות המיוחדות, שאומרים: אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים של הסיפור, הם לא המורדים". (*) "המרד נגד הדמוקרטיה, הוא המרד של ראש הממשלה ושל החבורה שמסתובבת איתו. החבורה הזאת תישא באחריות כבדה ואין לצבא ברירה". (*) "תסתכלו על מה שנתניהו עושה מאז הבחירות של 2015. אתם רואים את כל הסימנים של תנועה פרוטו פשיסטית. קראתי לזה ניצני פשיזם. יאיר גולן הזהיר בפני תהליכים שהוא ראה באירופה… ויאיר גולן צדק". (*) "הרחוב צריך לנצח את הכנסת בכל פעם שהכנסת, ואפילו זה לא הכנסת, הרי היא כבר מזמן כפופה לרשות המבצעת, בכל רגע שהממשלה מנסה להעביר דיקטטורה, חובתו של כל אזרח להתייצב ולהתנגד". תוכן הראיון אריה גולן: בוקר טוב, לראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק. אהוד ברק: בוקר אור. אריה גולן: הרמטכ"ל רב אלוף הרצי הלוי אומר שהוא חייב להתריע, כמו שאומרים, חייב להרים את הדגל האדום כבר, כשיש פגיעה בכשירות הצבא או צפויה בקרוב פגיעה כזאת. השאלה אם צריך להוציא את זה החוצה, כשגם האויב שומע, מאזין ועלול להסיק מסקנות שיסכנו אותנו. אהוד ברק: תראה, אין לו שום ברירה, קודם כל הוא חייב בדיוק כמו שאתה תיארת את זה, גם הוא. גם ראש שב"כ [רונן בר, ראש שירות הביטחון הכללי], גם ראש המוסד [דדי ברנע] חייבים להתריע למצב לראש הממשלה, לקבינט, לוועדת חוץ וביטחון [של הכנסת], לוועדות המשנה ולציבור. עכשיו, מקור ההתנהגות המופקרת הוא [ראש הממשלה בנימין] נתניהו. הרי נתניהו נדרש לשיחות האלה עוד לפני שהוא העביר את החוק הזה לצמצום עילת ההסתברות, עילת הסבירות, הוא מנע את הדיונים האלה, מנע מהם, זרקו הצידה את שני האלופים [ראש אמ"ן אהרון חליוה וראש אמ"ץ עודד בסיוק] שהגיעו בזמן ההצבעה [במליאת הכנסת על ביטול עילת הסבירות], לא רצו לעשות את הישיבות [לעדכון בתמונת המצב הביטחונית], מדוע נתניהו לא רוצה את המפגשים האלה? משום שברור לו שאחרי ש-16 חברי קבינט ישמעו את התיאור מהרמטכ"ל, מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר], מראש אמ"ן, משר הביטחון [יואב גלנט], הם לא יצביעו בעדו, הוא לא היה מסוגל להעביר את החלטת האיוולת הזאת על צמצום עילת הסבירות, אילו היה נותן לרמטכ"ל להיפגש עם הקבינט ועם חברי ועחו"ב [ועדת החוץ והביטחון] כמו שצריך. לכן, המקור של כל הסיפור זה נתניהו, ההפקרות היא שלו, האחריות היא שלו, ההשתוללות היא שלו, הרמיזה של נתניהו שלא יציית בהכרח להוראות בג"ץ, והאיומים הבוטים של השרים שלו זה דפוס פעולה מפיוזי של איום על בית המשפט, איום על הדמוקרטיה, בדיוק כמו האיום המפיוזי שלו בפתיחת משפטו. ואני אומר באחריות, חברה חפצת חיים לא נכנעת לסחיטה מפיוזית גם מכיוון העומד בראשה, גם כאשר מטרתו היחידה, אין פה שום דבר של טובת הציבור, אין שום דבר של ביטחון המדינה, אין שום טיפה של אחריות, הוא מפר את שבועת האמונים שלו כשהוא השביע את הממשלה, וכל הדבר הזה קורה בגלל דבר אחד פשוט, נתניהו נואש מהיכולת להיפטר ממשפטו, והוא מוכן לשרוף את המועדון ולהרוס כל דבר במדינה כדי לצאת מהמשפט. אריה גולן: אבל כשהוא אומר לראשי הצבא שזה נראה כמו צבא שיש לו מדינה לנוכח מה שקורה והפרסומים שהיו בתידרוכים לכתבים, אין שום דבר בדבריו? אהוד ברק: אין שום דבר בדבריו, הם חייבים לעשות את זה, הם נתקלים במצב בלתי אפשרי. ראש ממשלה שמועל באחריותו הבסיסית, תזכור, הוא אפילו לא מפקד עליון כמו הנשיא האמריקאי. המפקדת של הצבא זה הממשלה כולה. זה שהוא לא נותן לממשלה ולא לקבינט לשמוע אותם לפני שהוא מחליט את ההחלטות שיצרו את המשבר הזה, רק לפני כמה שבועות, זה לא לפני כמה שנים. זה הפקרות שלא נודעה כדוגמתה. התגובה ממול היא תגובה טבעית של האזרחים. אני אומר לך, הטייסים האלה, ואנשי המודיעין, ואנשי הסייבר, ואנשי היחידות המיוחדות, שאומרים, אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים של הסיפור, הם לא המורדים. המרד נגד הדמוקרטיה, הוא המרד של ראש הממשלה ושל החבורה שמסתובבת איתו. החבורה הזאת תישא באחריות כבדה ואין לצבא ברירה. אריה גולן: אתה כולל בזה גם את שר הביטחון יואב גלנט? אתה חושב שגם הוא היה צריך לעשות יותר? אהוד ברק: תראה, אני בטוח שהוא עשה את הדבר הנכון לפני שלושה או חמישה וחצי חודשים, כשהוא ראה [מספר מילים שאינן ברורות]. נתניהו יושב בלונדון, מסרב לכנס את הקבינט. אני שרתתי, אני חושב יותר זמן מכל אדם חי אחר בתפקיד שר הביטחון. אני לא זוכר דבר כזה ששר הביטחון איזשהו דורש לכנס את הקבינט, כי יש סכנה ברורה וקרובה לביטחון המדינה, וראש הממשלה מגיב בפיטוריו בטלפון במקום לכנס את הקבינט מיד. אין חיה כזאת, זה פשוט, הוא אז עשה את הדבר הנכון, נדמה לי שהוא נרתע היום מלעשות אותו הדבר, אבל לפי דעתי הוא חייב לעשות אותו הדבר, והוא יופיע בשבועות הקרובים לעשות אותו דבר. אריה גולן: נתניהו אתמול כך פורסם, הנחה את הרמטכ"ל לשמור, נוכח כל מה שהוא שמע, לשמור על כשירות צה"ל. זאת הנחיה שתשנה, תשפר את המצב, תעצור את התהליכים המסוכנים? אהוד ברק: תראה, יש רק דבר אחד שהוא עושה יותר מאשר להנחות. הוא משקר יותר מאשר הוא מנחה. הוא מנחה, הוא כל הזמן מנחה. הוא לא עושה את חובתו. חובתו הבסיסית היא לשבת ולהקשיב. הסיפור הזה של הוא הנחה, ובזה הוא כאילו, מה הוא עשה? הוא העביר את האחריות לרמטכ"ל. הרמטכ"ל לא יודע שיש עליו אחריות? שר הביטחון לא יודע שיש עליו אחריות? בלי ההנחיה הזאת, הם לא עושים את כל מה שהם יכולים? זה דברי הבל של מתעתע. אין פה שום דבר, מי ששבר את החוזה, מי שמורד בדמוקרטיה, זה נתניהו. הוא לא נגרר ולא בטיח', הוא מתנהל כמו מי שאיבד כשירות להוביל מדינה. למזלנו עומדים אנשים כמו הרצי הלוי ורונן בר ודדי ברנע, ואני מקווה ומאמין שגלנט יצטרף אליהם בקרוב, אין לו שום ברירה אחרת. הקריאה של [אלוף במילואים, סגן ראש המוסד לשעבר] עמירם לוין משלשום, אני הכרתי גם כן היטב את [סא"ל] יוסי קורקין [נהרג ב-1997 במבצע בלבנון] ואת גלנט בתור קצינים צעירים [בשייטת 13] שהיו עומדים מתדרכים, היית יודע שהמשימה תבוצע, חוזרים בחזרה מהמשימה רטובים, החליפות האלה עם המלח, ומתארים את מה שהיה ואתה סומך עליהם. אני אומר לך גלנט כשהוא לבד בחדר הוא לא חושב אחרת מהרמטכ"ל ומראש השב"כ. הוא נתון ללחצים פוליטיים. אריה גולן: אתה מדבר איתו? אתה בקשר עם גלנט? אתה בקשר עם שר הביטחון? אהוד ברק: תראה, אני נזהר מאוד לא לדבר עם אנשים שנושאים תפקידים, בטח לא בלי שפונים אליי ושואלים אותי מסיבה ברורה לחלוטין. הרי במציאות המטורפת שנתניהו בסחרורו, מנהל היום, כל שיחה שלי עם הרמטכ"ל ועם שר הביטחון, תיתפס ומחר תוצג כאילו הארכידמון הזה ברק, הוא כבר מפעיל או משחד או מאיים על הרמטכ"ל או על גלנט. אני מעדיף לא לדבר עליהם. לפי דעתי הם, מספיק להם להסתכל רגע במראה, והם יודעים בדיוק מה הייתי אומר להם. אריה גולן: אתה הזכרת את עמירם לוין, אלוף במילואים, הוא התראיין כאן אתמול בבוקר, והוא אמר שהוא מזהה בשטחי יהודה ושומרון, בהתנהלות של המתנחלים שם, וצה"ל שנאבק עם הדבר הזה, מזהה תהליכים כמו בגרמניה הנאצית, לא פחות, הוא דיבר על פשעי מלחמה, שצה"ל הולך לקראתם בשטחים, בגדה המערבית, לא הגזים? אהוד ברק: תראה, עמירם הוא איש אמיץ מאוד. הוא היה אמיץ מאוד בשדה הקרב. יש בו אומץ טבעי גם אזרחי. יש לו קושי. זה משהו שהוא במידה מסוימת הפוך מהתכונות של חייל שצמח אצל נתניהו. יש לו קושי לשקר. הוא לא מצליח אפילו כשהוא רוצה. אבל אין פה שום דבר חדש. אני אמרתי לפני שש שנים בכנס הרצליה. שש שנים, לא שלוש שנים בשיחות עם [מילה לא ברורה]. שש שנים אמרתי. תסתכלו על מה שנתניהו עושה מאז הבחירות של 2015. אתם רואים את כל הסימנים של תנועה פרוטו פשיסטית. קראתי לזה ניצני פשיזם. אם זה נראה כמו ניצני פשיזם, זה הולך כמו ניצני פשיזם, זה מגעגע כמו ניצני פשיזם, זה כנראה ניצני פשיזם. [אלוף במילואים] יאיר גולן [לשעבר סגן הרמטכ"ל] הזהיר בפני תהליכים שהוא ראה באירופה. אריה גולן: שילם ברמטכ"לות על הדברים האלה בזמנו. אהוד ברק: ויאיר גולן צדק. מה? אריה גולן: אני אומר שהוא שילם ברמטכ"לות, כן. אהוד ברק: יש מחיר כבד בדיקטטורה, אפילו בדיקטטורה עוברית. מה שקורה היום, אגב, נתניהו לא מסובך לו לפתור את כל המשבר, שלא יהיה לנו שום הבנות. ברגע שהוא היה מתעשת, או מכנס את הכנסת לכינוס חירום בפגרה, מעביר החלטת כנסת שמבטלת ומשעה את החוק הזה שעבר של צמצום עילת הסבירות, ומחזיר לאחורה, מבטל את הקריאה הטרומית והראשונה של שמונה חוקי ההפיכה האחרים, במילים אחרות מסיר את האקדח מרקתה של הדמוקרטיה הישראלית, באותו רגע היה כל חוזר לתיקונו. אריה גולן: זה לא יראה שהרחוב ניצח את הכנסת הריבונית? אהוד ברק: הרחוב צריך לנצח את הכנסת בכל פעם שהכנסת, ואפילו זה לא הכנסת, הרי היא כבר מזמן כפופה לרשות המבצעת, בכל רגע שהממשלה מנסה להעביר דיקטטורה, חובתו של כל אזרח להתייצב ולהתנגד. אגב, כל מה שאני אומר היה נכון באותה מידה בדיוק, אילו היה מדובר בראש ממשלה ששמו [יו"ר האופוזיציה] יאיר לפיד, או [חבר הכנסת] בני גנץ, או [ראש הממשלה לשעבר] נפתלי בנט, או [חבר הכנסת] אביגדור ליברמן. גם אם אחד מהם היה מנסה להפוך ישראל לדיקטטורה, אותם טייסים היו מתייצבים, אותם דמונים מהעולם החיצוני, כמו [אהוד] ברק, [הרמטכ"ל לשעבר רא"ל במילואים] דני חלוץ, היו מתייצבים, ו-170 ראשי מערכת הביטחון לדורותיה היו כותבים את אותם הודעות, ודורשים ממנו להפסיק את זה באחת. קורית לנו פה טרגדיה. אנשים, קשה להם לראות את ההבדלים, קשה להם לעקוב אחרי הדברים. השמש זורחת כל יום ובתי הקפה פתוחים, אז כנראה שהאסון עוד לא יתרחש. האסון יתרחש כל יום כאשר [חבר הכנסת דודי] אמסלם משתולל ברשות החברות, כאשר נערות בנות 15 נדחקות אחורה באוטובוס ושמים עליהן איזה שמיכות, וכאשר המשטרה מחרימה מלוחמים מבצעיים של צה"ל ומילואים את הנשק, באמצעות תעלול קוראים להם לחקירה, מאשימים אותם בדבר פלילי, ונוטלים להם את הנשק שיש, יעני תהליך פלילי נגדם, זו דיקטטורה בפעולה. כל אזרח חייב להתנגד. אני רוצה להזהיר אותך. אריה גולן: לסיום. אהוד ברק: להזהיר אותך לסיום, שלא רחוק הרגע שאתה ועמיתיך בטלוויזיה ובתקשורת תצטרכו גם כן להרים את קולכם, להפסיק להיות בוררים אובייקטיביים שמביאים עמדה מכאן, ואחריי יביאו איזה פרשן מהימין או בערוצי הזבל ב[ערוץ] 14, או בערוץ אחר. כל אזרח ייאלץ להתייצב בפני השאלה: האם הוא הולך עם הדיקטטורה או הוא הולך עם הדמוקרטיה, והמאבק כבר התחיל, נקודת האל-חזור מאחורינו, הלפיד נמצא אצל בית המשפט כרגע, ומיד אחריו אצל שומרי הסף. אני בטוח שננצח. מדינת ישראל לא תהיה דיקטטורה. בחוקים האלה ייגנזו, ומחוללי ההפיכה יורחקו מהגה השלטון. אריה גולן: אהוד ברק, ראש הממשלה לשעבר. דברים חריפים ונוקבים. אני מודה לך. בוקר טוב. אהוד ברק: בוקר אור. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

10,839 görüntüleme • 6 ay önce

עוד מחדל של מדינת ישראל - ולא בפעם הראשונה לפני רמדאן נכנס לשטח ישראל וולוגר אלג'יראי עוין עם מיליוני עוקבים בשם מהדי שטאח וטייל בירושלים לטיול שהוא ערך בירושלים הוא נתן את הכותרת הבאה בוולוג שלו: "נכנסתי לשכונה המסוכנת ביותר של היהודים בירושלים" התיאור הזה רווח בקרב וולוגרים ערבים עוינים שמצליחים למרבה הבושה להכנס לכאן ולהציג תמונה מעוותת, שקרית, מכוערת ומלאת קונספירציות על ישראל ועל היהודים מתוך כמעט שעה של וולוג, סיכמתי לכם את עיקריו בסרטון הבא תוכלו לראות כיצד מסתובב מהדי ברחבת הכותל, נכנס לאזורי תפילה לצידה, מתהלך בחופשיות ברובע היהודי ומתגאה בכך שלא עבר שום בידוק, (העיקר הוא מכנה את השכונה הזו "השכונה המסוכנת ביותר של היהודים בירושלים..") הוא מצלם בחופשיות חרדים, ילדים, נשים וחיילים ומלווה את הסרטונים במוזיקה מאיימת, בסרטון המלא הוא מסתובב ברחבי ירושלים ומרכז העיר אפילו מסתבר שזו הפעם השנייה שהוא נכנס ל"פלסטין"/ה"כיבוש" ו"למדינה הקולוניאליסטית", כך במילותיו, והוא יוצא נגד מי שמכנה אותו "מנרמל" רק כי נכנס דרך המעברים של ישראל. בעיניי, יותר מסוכן מכולם זה האדם החצוף שמלווה אותו בטיול, שמלעיט אותו באינסוף שקרים, בקטע שלפניכם תתרכזו בשקריו סביב "השקל הכנעני", השקר לפיו הכנענים הם אבותיהם של הפלסטינים, שקדמו ליהודים. לראשונה דרך המדריך הזה גם נחשפתי לכך שרחוב היהודים בעיר העתיקה מכונה בערבית طريق المناضلين "רחוב הלוחמים" [במובן חיובי מבחינת אויבי ישראל]. מהדי מכנה באופן בלתי מפתיע את הכותל המערבי "הקיר של אלבראק", אותה חיה פלאית שדרכה המוסלמים מנכסים גם את הכותל לעצמם, מתוך אמונה בכך שהוא קשר אותה לקיר הזה לאחר המסע הלילי שלו למסגד אלאקצא, ולאחר מכן עלה השמיימה. בקטעים אחרים שלא הכנסתי הוא הלך לתמוך במאפיית אבו סנינה שנותרה בתוך הרובע היהודי, שהמדריך שלו מפרגן לה בתור מאפייה שנותרה עומדת איתנה מול הכיבוש, בהמשך הוא גם צילם אדם בשם עמאד אסחאק אבו ח'דיג'ה, בעל חנות בירושלים, שיש בה מנהרה תת קרקעית שחוזרת לתקופות הביזנטית, הצלבנית והממלוכית, ומובילה לדבריו ל"ירושלים המקורית" - הר הבית, לכותל, לכנסיית הקבר ולשער שכם. אבו ח'דיג'ה מספר שמדינת ישראל הציעה לו 40 מיליון דולר כדי שהוא ימכור את החנות על מנת שהם יוכלו לשלב אותן עם מנהרות הכותל, אבל הוא מסרב לכך בתוקף כי כך אביו כתב בצוואה, שמי שאפילו יעז לחשוב על למכור אבן יקולל. הוא גם מתלונן שמדינת ישראל הציבה לו בתוך החנות יהודים מעיריית ירושלים ומרשות העתיקות באזור המדובר, ושהוא צריך לשלם להם אלף ש"ח מדי יום, ואף אחד בעולם הערבי לא מסייע לו בעניין הזה
4:13

עוד מחדל של מדינת ישראל - ולא בפעם הראשונה לפני רמדאן נכנס לשטח ישראל וולוגר אלג'יראי עוין עם מיליוני עוקבים בשם מהדי שטאח וטייל בירושלים לטיול שהוא ערך בירושלים הוא נתן את הכותרת הבאה בוולוג שלו: "נכנסתי לשכונה המסוכנת ביותר של היהודים בירושלים" התיאור הזה רווח בקרב וולוגרים ערבים עוינים שמצליחים למרבה הבושה להכנס לכאן ולהציג תמונה מעוותת, שקרית, מכוערת ומלאת קונספירציות על ישראל ועל היהודים מתוך כמעט שעה של וולוג, סיכמתי לכם את עיקריו בסרטון הבא תוכלו לראות כיצד מסתובב מהדי ברחבת הכותל, נכנס לאזורי תפילה לצידה, מתהלך בחופשיות ברובע היהודי ומתגאה בכך שלא עבר שום בידוק, (העיקר הוא מכנה את השכונה הזו "השכונה המסוכנת ביותר של היהודים בירושלים..") הוא מצלם בחופשיות חרדים, ילדים, נשים וחיילים ומלווה את הסרטונים במוזיקה מאיימת, בסרטון המלא הוא מסתובב ברחבי ירושלים ומרכז העיר אפילו מסתבר שזו הפעם השנייה שהוא נכנס ל"פלסטין"/ה"כיבוש" ו"למדינה הקולוניאליסטית", כך במילותיו, והוא יוצא נגד מי שמכנה אותו "מנרמל" רק כי נכנס דרך המעברים של ישראל. בעיניי, יותר מסוכן מכולם זה האדם החצוף שמלווה אותו בטיול, שמלעיט אותו באינסוף שקרים, בקטע שלפניכם תתרכזו בשקריו סביב "השקל הכנעני", השקר לפיו הכנענים הם אבותיהם של הפלסטינים, שקדמו ליהודים. לראשונה דרך המדריך הזה גם נחשפתי לכך שרחוב היהודים בעיר העתיקה מכונה בערבית طريق المناضلين "רחוב הלוחמים" [במובן חיובי מבחינת אויבי ישראל]. מהדי מכנה באופן בלתי מפתיע את הכותל המערבי "הקיר של אלבראק", אותה חיה פלאית שדרכה המוסלמים מנכסים גם את הכותל לעצמם, מתוך אמונה בכך שהוא קשר אותה לקיר הזה לאחר המסע הלילי שלו למסגד אלאקצא, ולאחר מכן עלה השמיימה. בקטעים אחרים שלא הכנסתי הוא הלך לתמוך במאפיית אבו סנינה שנותרה בתוך הרובע היהודי, שהמדריך שלו מפרגן לה בתור מאפייה שנותרה עומדת איתנה מול הכיבוש, בהמשך הוא גם צילם אדם בשם עמאד אסחאק אבו ח'דיג'ה, בעל חנות בירושלים, שיש בה מנהרה תת קרקעית שחוזרת לתקופות הביזנטית, הצלבנית והממלוכית, ומובילה לדבריו ל"ירושלים המקורית" - הר הבית, לכותל, לכנסיית הקבר ולשער שכם. אבו ח'דיג'ה מספר שמדינת ישראל הציעה לו 40 מיליון דולר כדי שהוא ימכור את החנות על מנת שהם יוכלו לשלב אותן עם מנהרות הכותל, אבל הוא מסרב לכך בתוקף כי כך אביו כתב בצוואה, שמי שאפילו יעז לחשוב על למכור אבן יקולל. הוא גם מתלונן שמדינת ישראל הציבה לו בתוך החנות יהודים מעיריית ירושלים ומרשות העתיקות באזור המדובר, ושהוא צריך לשלם להם אלף ש"ח מדי יום, ואף אחד בעולם הערבי לא מסייע לו בעניין הזה

Moran T 𓂆 موران ت

33,505 görüntüleme • 1 yıl önce

בדקה וקצת הזאת של יצחק פינדרוס בפודקאסט של נדב פרי Nadav Perry יש את זיקוק האבסורד של התפיסה החרדית והיחסים שלה למדינת ישראל - שילוב בלתי אפשרי בין אוטונומיה מוחלטת, בה למדינת ישראל אסור להתערב בכלום, אסור להגדיר בשום צורה מה הדרישה מהם כציבור, במקביל לדרישה מוחלטת להיות חלק מהחלוקה של כמו כולם. הרי כשפינדרוס מדבר על שינוי אמונה ותרבות באמצעות אמצעים משפטיים, על מה הוא מדבר? מישהו מעוניין בגזיזת פיאות של ילדים חרדים רכים? לאסור לימוד תורה? להטיל חובת אכילת חזיר בתשעה באב שחל ביום טוב שני של גלויות? מה בסך הכל דורשת אותה מדינה איומה שמבקשת, על פי פינדרוס, להעביר את החרדים על דתם? לקבוע שבעל המאה הוא בעל הדעה. רוצים לקבל תקצוב? יש לזה מחיר. המחיר הוא שמי שמקבל תקצוב מדינתי, לא יכול לעשות מה שבראש שלו. לא יכול לקיים אוטונומיה. לא יכול לדחות דרישות פדגוגיות, דרישות של חומר נדרש, מינימום לימודי אותו דורש הגורם המממן. מה שפינדרוס עושה, במכוון, הוא לערבב בין זכות שלילית לגיטימית (אתם לא תתערבו באמונות של הילדים שלי) לזכות חיובית לא מחויבת המציאות (אני אעשה מה בראש שלי ואתם תשלמו), וזאת הגדרה עדינה. פינדרוס אומר שאין שום מקום בגלובוס (לפחות הדמוקרטי) שמשנה בכוח אמונה של אנשים. אפשר לדון בזה, אבל מה שבטוח אין בגלובוס זאת מציאות בה קבוצה יודעת לדרוש, בלי להיות מוכנה להגדיר בשום צורה מה היא נותנת בתמורה, לא לפי הקריטריונים שלה, אלא לפי הקריטריונים של הצד הנותן. בכל העולם הדמוקרטי ושאינו, מי שמתעקש על מערכת חינוך אוטונומית, ללא דרישות וקריטריונים, לא מקבל תמיכה. קריטריונים ודרישות של תקצוב, בכל תחום, הם אלף בית של כל מדיניות הקצאה ציבורית. מי שמבקש כסף מדינתי, כפוף למנגנון המדינתי. בהכל. במה הוא מלמד, את מי הוא מקבל, מה ההכשרה של המורים המקצועיים בו, בדרישה שאם הוא אמור ללמד משהו, הוא אכן נלמד. הניתוק בין מימון לדרישות, ההתעקשות שלא צריך להיות קשר בין סבסוד למילוי אותן דרישות, אלו טענות כל כך אבסורדיות, שלא יאמן איך המסבירנים החרדים טוענים אותן שוב ושוב, ואפילו מוצאים פה ושם קהל. ובסוף, זה סיכום היחסים של החרדים בגלגולם הנוכחי עם מדינת ישראל. תפיסה של לקוחות במלון הכל כלול, שיכולים לקחת מכל הבא ליד, לקחת עוד המבורגר ועוד קבב מהבופה, ולא להבין למה דורשים מהם לשלם כמו כולם את החשבון. כמו בכל מערכת עם טרמפיסטים, זה יכול לעבוד לזמן מסוים, אבל כשהכמות של הטרמפיסטים הופכת לגדולה מדי, שיווי המשקל מופר, והסיפור נגמר. נגמר במימון, נגמר בכלכלה, נגמר בביטחון. יכולת הנשיאה של הציבורים האחרים פשוט נגמרה. אף אחד לא מתכוון להעביר חרדים על דתם. אף אחד לא מתכוון להתערב בתוכן הערכי במערכת החינוך שלהם. אף אחד לא רוצה לפגוע באורח חייהם. מה שדורשים מהחרדים הוא פשוט שותפות, כי אנחנו לא יכולים לסחוב את האירוע יותר. ואם הציבור החרדי ונציגיו לא מסוגלים להבין את הטיעון הכל כך פשוט הזה, אם הם מאמינים באמת ובתמים בעולם של זכויות ללא חובות, אז כרגע, לכל הפחות, צריך להבהיר להם בעדינות שיקחו צעד אחורה מהבופה. לא כי אנחנו נהנים מזה. אלא כי אין לנו ברירה.
1:02

בדקה וקצת הזאת של יצחק פינדרוס בפודקאסט של נדב פרי Nadav Perry יש את זיקוק האבסורד של התפיסה החרדית והיחסים שלה למדינת ישראל - שילוב בלתי אפשרי בין אוטונומיה מוחלטת, בה למדינת ישראל אסור להתערב בכלום, אסור להגדיר בשום צורה מה הדרישה מהם כציבור, במקביל לדרישה מוחלטת להיות חלק מהחלוקה של כמו כולם. הרי כשפינדרוס מדבר על שינוי אמונה ותרבות באמצעות אמצעים משפטיים, על מה הוא מדבר? מישהו מעוניין בגזיזת פיאות של ילדים חרדים רכים? לאסור לימוד תורה? להטיל חובת אכילת חזיר בתשעה באב שחל ביום טוב שני של גלויות? מה בסך הכל דורשת אותה מדינה איומה שמבקשת, על פי פינדרוס, להעביר את החרדים על דתם? לקבוע שבעל המאה הוא בעל הדעה. רוצים לקבל תקצוב? יש לזה מחיר. המחיר הוא שמי שמקבל תקצוב מדינתי, לא יכול לעשות מה שבראש שלו. לא יכול לקיים אוטונומיה. לא יכול לדחות דרישות פדגוגיות, דרישות של חומר נדרש, מינימום לימודי אותו דורש הגורם המממן. מה שפינדרוס עושה, במכוון, הוא לערבב בין זכות שלילית לגיטימית (אתם לא תתערבו באמונות של הילדים שלי) לזכות חיובית לא מחויבת המציאות (אני אעשה מה בראש שלי ואתם תשלמו), וזאת הגדרה עדינה. פינדרוס אומר שאין שום מקום בגלובוס (לפחות הדמוקרטי) שמשנה בכוח אמונה של אנשים. אפשר לדון בזה, אבל מה שבטוח אין בגלובוס זאת מציאות בה קבוצה יודעת לדרוש, בלי להיות מוכנה להגדיר בשום צורה מה היא נותנת בתמורה, לא לפי הקריטריונים שלה, אלא לפי הקריטריונים של הצד הנותן. בכל העולם הדמוקרטי ושאינו, מי שמתעקש על מערכת חינוך אוטונומית, ללא דרישות וקריטריונים, לא מקבל תמיכה. קריטריונים ודרישות של תקצוב, בכל תחום, הם אלף בית של כל מדיניות הקצאה ציבורית. מי שמבקש כסף מדינתי, כפוף למנגנון המדינתי. בהכל. במה הוא מלמד, את מי הוא מקבל, מה ההכשרה של המורים המקצועיים בו, בדרישה שאם הוא אמור ללמד משהו, הוא אכן נלמד. הניתוק בין מימון לדרישות, ההתעקשות שלא צריך להיות קשר בין סבסוד למילוי אותן דרישות, אלו טענות כל כך אבסורדיות, שלא יאמן איך המסבירנים החרדים טוענים אותן שוב ושוב, ואפילו מוצאים פה ושם קהל. ובסוף, זה סיכום היחסים של החרדים בגלגולם הנוכחי עם מדינת ישראל. תפיסה של לקוחות במלון הכל כלול, שיכולים לקחת מכל הבא ליד, לקחת עוד המבורגר ועוד קבב מהבופה, ולא להבין למה דורשים מהם לשלם כמו כולם את החשבון. כמו בכל מערכת עם טרמפיסטים, זה יכול לעבוד לזמן מסוים, אבל כשהכמות של הטרמפיסטים הופכת לגדולה מדי, שיווי המשקל מופר, והסיפור נגמר. נגמר במימון, נגמר בכלכלה, נגמר בביטחון. יכולת הנשיאה של הציבורים האחרים פשוט נגמרה. אף אחד לא מתכוון להעביר חרדים על דתם. אף אחד לא מתכוון להתערב בתוכן הערכי במערכת החינוך שלהם. אף אחד לא רוצה לפגוע באורח חייהם. מה שדורשים מהחרדים הוא פשוט שותפות, כי אנחנו לא יכולים לסחוב את האירוע יותר. ואם הציבור החרדי ונציגיו לא מסוגלים להבין את הטיעון הכל כך פשוט הזה, אם הם מאמינים באמת ובתמים בעולם של זכויות ללא חובות, אז כרגע, לכל הפחות, צריך להבהיר להם בעדינות שיקחו צעד אחורה מהבופה. לא כי אנחנו נהנים מזה. אלא כי אין לנו ברירה.

Roni Eitan

17,064 görüntüleme • 7 gün önce

בואו אני אספר לכם סוד: עד תחילת ההפיכה המשטרית, אפילו קצת אחריה, עמיחי שיקלי עקב אחרי בטוויטר. עקב ממש, לאורך שנים. אחרי שעבר רדיקלזיציה מטורללת, חסם. אל תגלו לאף אחד אבל, שלא יפגע בו בבייס הקדוש שלו. עכשיו משהו לגבי הראיון הזה בערוץ הבית, בתכנית הבית שמסיתה כבר שבוע לפגוע בי פיזית (אתם זוכרים את הזעזוע העמוק של שיקלי מהרצח של צ׳רלי קירק, נכון?): מה שעמיחי שיקלי מתאר פה בסרט בזעזוע עמוק, יש לזה שם: קוראים לזה ״חברה אזרחית״, למה שהוא כל כך מפחד ממנו. ערוצי הפצה. מדיה. פעילות שטח. זאת הנשמה של כל דמוקרטיה. תשתית, קוראים לזה. אופוזיציה. בדיקטטורות ששיקלי שלנו מעריץ המטרה הראשונה היא להשמיד אותן. מזה הם הכי מפחדים: מציבור אמיץ וחסר פחד שמתארגן. האיש העלוב הזה מתאר את ההתארגנות הנפלאה והדמוקרטית שלנו כאירוע קונספירטיבי. אבל הכל כמובן מואר באור השמש. זה אחלה חומר חיטוי. עכשיו, אני חייב להגיד שאין לי מושג איך השם שלי פתאום משתרבב לכל פאקינג שידור בערוץ 14 השבוע. אני מניח שמישהו שכר יועץ והיועץ הלך וניטר את הרשתות החברתיות ואמר להם, ‘תקשיבו, היאללה תקווה האלה חזקים ברשת, יש להם עשרות מליוני חשיפות צריך לשים לזה לב׳. אין לי הסבר אחר לעובדה שפתאום הם עושים ניים דרופניג ומצרפים אותי לאילומניטי של ג׳ורג׳ סורוס ואהוד ברק. אבל הם צודקים בסך הכל. התשתית שבנינו מאסיבית. אנחנו אכן מגיעים למליוני ישראלים ומספרים להם את האמת. בזה שיקלי לא טועה. אנחנו מספרים להם, למשל, ששר התפוצות הוא בדיחה בכל העולם. בדיחה מסוכנת אגב, שכמעט אף קהילה יהודית לא רוצה לפגוש אותו. אנחנו מספרים להם שבתהליך הרדיקלזציה המטורלל שלו הוא הפך לאחד האנשים הכי שנואים על ידי יהודי התפוצות, שהפאשיזם שלו מסכן אותם ממש. פיזית. אנחנו מספרים להם שהאיש הנבער הזה הולך ברחבי העולם ופוגש את הימין הקיצוני הכי מסוכן באירופה. הארגון הכי חשוב של יהדות אנגליה, אחת הקהילות החשובות בעולם, מתעב אותו ואת המטורפים שהוא מזמין לארץ (ככה זה כשהפיד של יאיר נתניהו מזין אותך בתיאוריות קונספירציה מטורפות). אבל עמיחי שיקלי הוא רק מטאפורה, הוא דג רקק שיתאייד בקרוב מחיינו. נבחר ציבור שציבור מעולם לא בחר בו. עריק עלוב שקיבל שלמונים מנתניהו כדי להפיל ממשלה. הוא עידית סילמן הבת - גיבור תרבות של שניים וחצי לה פמיליות מחוצ׳קנות וינון מגל. אז רק רציתי להגיד לאיש הזה (שכל מי שלמד אצלו במכינה מתבייש בו עד עמקי נשמתו), שההסתה נגדנו לא תעזור לו. ושעד יומו האחרון הוא ייזכר כאחת התופעות הכי נלוזות ועלובות שידעה הפוליטיקה הישראלית לדורותיה. אות קין, זה כל מה שיישאר בציבור ממנו. האיש שרוב עצום ביהדות העולם מתבייש בו, לא מוכן להיות מזוהה איתו. שכל מהותו הוא עבד כי ימלוך אצל ינון מגל. ושיום אחד, והיום הזה קרוב, יהיו בחירות בישראל. וגם אם האופטימיזציה שהוא עושה למרכז הליכוד עוד תכניס אותו לכנסת, זה לא יעזור לו. הציבור הישראלי יקיא אותו מקרבו. והוא יודע את זה. רואים לו את הפחד על העיניים… 👀
0:28

בואו אני אספר לכם סוד: עד תחילת ההפיכה המשטרית, אפילו קצת אחריה, עמיחי שיקלי עקב אחרי בטוויטר. עקב ממש, לאורך שנים. אחרי שעבר רדיקלזיציה מטורללת, חסם. אל תגלו לאף אחד אבל, שלא יפגע בו בבייס הקדוש שלו. עכשיו משהו לגבי הראיון הזה בערוץ הבית, בתכנית הבית שמסיתה כבר שבוע לפגוע בי פיזית (אתם זוכרים את הזעזוע העמוק של שיקלי מהרצח של צ׳רלי קירק, נכון?): מה שעמיחי שיקלי מתאר פה בסרט בזעזוע עמוק, יש לזה שם: קוראים לזה ״חברה אזרחית״, למה שהוא כל כך מפחד ממנו. ערוצי הפצה. מדיה. פעילות שטח. זאת הנשמה של כל דמוקרטיה. תשתית, קוראים לזה. אופוזיציה. בדיקטטורות ששיקלי שלנו מעריץ המטרה הראשונה היא להשמיד אותן. מזה הם הכי מפחדים: מציבור אמיץ וחסר פחד שמתארגן. האיש העלוב הזה מתאר את ההתארגנות הנפלאה והדמוקרטית שלנו כאירוע קונספירטיבי. אבל הכל כמובן מואר באור השמש. זה אחלה חומר חיטוי. עכשיו, אני חייב להגיד שאין לי מושג איך השם שלי פתאום משתרבב לכל פאקינג שידור בערוץ 14 השבוע. אני מניח שמישהו שכר יועץ והיועץ הלך וניטר את הרשתות החברתיות ואמר להם, ‘תקשיבו, היאללה תקווה האלה חזקים ברשת, יש להם עשרות מליוני חשיפות צריך לשים לזה לב׳. אין לי הסבר אחר לעובדה שפתאום הם עושים ניים דרופניג ומצרפים אותי לאילומניטי של ג׳ורג׳ סורוס ואהוד ברק. אבל הם צודקים בסך הכל. התשתית שבנינו מאסיבית. אנחנו אכן מגיעים למליוני ישראלים ומספרים להם את האמת. בזה שיקלי לא טועה. אנחנו מספרים להם, למשל, ששר התפוצות הוא בדיחה בכל העולם. בדיחה מסוכנת אגב, שכמעט אף קהילה יהודית לא רוצה לפגוש אותו. אנחנו מספרים להם שבתהליך הרדיקלזציה המטורלל שלו הוא הפך לאחד האנשים הכי שנואים על ידי יהודי התפוצות, שהפאשיזם שלו מסכן אותם ממש. פיזית. אנחנו מספרים להם שהאיש הנבער הזה הולך ברחבי העולם ופוגש את הימין הקיצוני הכי מסוכן באירופה. הארגון הכי חשוב של יהדות אנגליה, אחת הקהילות החשובות בעולם, מתעב אותו ואת המטורפים שהוא מזמין לארץ (ככה זה כשהפיד של יאיר נתניהו מזין אותך בתיאוריות קונספירציה מטורפות). אבל עמיחי שיקלי הוא רק מטאפורה, הוא דג רקק שיתאייד בקרוב מחיינו. נבחר ציבור שציבור מעולם לא בחר בו. עריק עלוב שקיבל שלמונים מנתניהו כדי להפיל ממשלה. הוא עידית סילמן הבת - גיבור תרבות של שניים וחצי לה פמיליות מחוצ׳קנות וינון מגל. אז רק רציתי להגיד לאיש הזה (שכל מי שלמד אצלו במכינה מתבייש בו עד עמקי נשמתו), שההסתה נגדנו לא תעזור לו. ושעד יומו האחרון הוא ייזכר כאחת התופעות הכי נלוזות ועלובות שידעה הפוליטיקה הישראלית לדורותיה. אות קין, זה כל מה שיישאר בציבור ממנו. האיש שרוב עצום ביהדות העולם מתבייש בו, לא מוכן להיות מזוהה איתו. שכל מהותו הוא עבד כי ימלוך אצל ינון מגל. ושיום אחד, והיום הזה קרוב, יהיו בחירות בישראל. וגם אם האופטימיזציה שהוא עושה למרכז הליכוד עוד תכניס אותו לכנסת, זה לא יעזור לו. הציבור הישראלי יקיא אותו מקרבו. והוא יודע את זה. רואים לו את הפחד על העיניים… 👀

Ran Harnevo

34,509 görüntüleme • 10 ay önce

אהלן אהלן, שלוש בשורות היום. ראשונה, הנוכל חולה הסופני חזר לבית המשפט, להסתבך עוד בחקירה הנגדית. ימוצה הדין עם נתניהו עד תום. שנייה, נציב שב"ס קובי יעקובי, אכל כתב אישום על העבירות החמורות שביצע, שיבוש הליכי חקירה, מרמה והפרת אמונים. שלישית, התקיים הבוקר דיון ראשון מול ליאור אבודרהם, ראש חטיבת הדוברות של משטרת ישראל. האיש שגרסתו בחקירה היא אחת הראיות המרכזיות נגד קובי יעקובי. בדיון הסברתי לשופט שאנו תחת מתקפה על חופש הביטוי הפוליטי. ואם הקול של משטרת ישראל אומר בראיון טלוויזיוני שאינו יודע ש"שמאלנים בוגדים" הוא ביטוי שנאה, הוא מטומטם ואהבל. אבל לא רק אהבל, אלא גם אדם מסוכן. מי שלא יודע מה נקודת האיזון הראויה בין זכותו של אזרח לבין הסמכות השלטונית שלא ישלוט בנו. שישב בבית. בוודאי שמותר לי לומר שליאור אבודרהם סיבך בחקירה את נציב שבס קובי יעקובי. הגרסה שלו במשטרה היא הראייה המרכזית לטובתי. בעניין הדעה שאבודרהם התקדם בזכות קרבה לשר ולא באמצעות כישורים מיוחדים יעיד קידומו החריג. זה שלא שמשטרת ישראל גייסה את באטמן שמיגר את הפשיעה. אך תעיד על כך תרבות המינויים הכללית של בן גביר. לצורך כך נזמן למתן עדות את בן גביר, את רינת סבן, את מאיר סוויסה, את קובי יעקובי, את רותי האוסליך, את עמית פולק ועוד. נציג את שיטת המינויים של בן גביר. העניין הזה, של המינויים לפי ליקוק הוא עמוק ומסוכן הרבה יותר מסוגיית חופש ביטוי פוליטי. קידום שלא על בסיס מקצועיות מספק לנו, האזרחים משטרה גרועה. כזאת שלא יודעת למגר פשיעה, רצח בסיטונאות, אלימות, פרוטקשן, מרמה ועוד. בנוסף, לשוטרים המקצועיים והטובים אין כל מוטיבציה. למה שיתאמצו אם ממילא מקדמים לקקנים? מבקש להודות לעו"ד אסף שרעף שמייצג אותי, לליאור אבודרהם שהגיש תביעת סרק שתאפשר ללבן סוגיות חשובות ולתומכות ולתומכים שמאפשרים לי להתפנות למאבק במשטר הרקוב והמסוכן הזה. צעד, צעד 😘 לינק לתמיכה במאבק
5:26

אהלן אהלן, שלוש בשורות היום. ראשונה, הנוכל חולה הסופני חזר לבית המשפט, להסתבך עוד בחקירה הנגדית. ימוצה הדין עם נתניהו עד תום. שנייה, נציב שב"ס קובי יעקובי, אכל כתב אישום על העבירות החמורות שביצע, שיבוש הליכי חקירה, מרמה והפרת אמונים. שלישית, התקיים הבוקר דיון ראשון מול ליאור אבודרהם, ראש חטיבת הדוברות של משטרת ישראל. האיש שגרסתו בחקירה היא אחת הראיות המרכזיות נגד קובי יעקובי. בדיון הסברתי לשופט שאנו תחת מתקפה על חופש הביטוי הפוליטי. ואם הקול של משטרת ישראל אומר בראיון טלוויזיוני שאינו יודע ש"שמאלנים בוגדים" הוא ביטוי שנאה, הוא מטומטם ואהבל. אבל לא רק אהבל, אלא גם אדם מסוכן. מי שלא יודע מה נקודת האיזון הראויה בין זכותו של אזרח לבין הסמכות השלטונית שלא ישלוט בנו. שישב בבית. בוודאי שמותר לי לומר שליאור אבודרהם סיבך בחקירה את נציב שבס קובי יעקובי. הגרסה שלו במשטרה היא הראייה המרכזית לטובתי. בעניין הדעה שאבודרהם התקדם בזכות קרבה לשר ולא באמצעות כישורים מיוחדים יעיד קידומו החריג. זה שלא שמשטרת ישראל גייסה את באטמן שמיגר את הפשיעה. אך תעיד על כך תרבות המינויים הכללית של בן גביר. לצורך כך נזמן למתן עדות את בן גביר, את רינת סבן, את מאיר סוויסה, את קובי יעקובי, את רותי האוסליך, את עמית פולק ועוד. נציג את שיטת המינויים של בן גביר. העניין הזה, של המינויים לפי ליקוק הוא עמוק ומסוכן הרבה יותר מסוגיית חופש ביטוי פוליטי. קידום שלא על בסיס מקצועיות מספק לנו, האזרחים משטרה גרועה. כזאת שלא יודעת למגר פשיעה, רצח בסיטונאות, אלימות, פרוטקשן, מרמה ועוד. בנוסף, לשוטרים המקצועיים והטובים אין כל מוטיבציה. למה שיתאמצו אם ממילא מקדמים לקקנים? מבקש להודות לעו"ד אסף שרעף שמייצג אותי, לליאור אבודרהם שהגיש תביעת סרק שתאפשר ללבן סוגיות חשובות ולתומכות ולתומכים שמאפשרים לי להתפנות למאבק במשטר הרקוב והמסוכן הזה. צעד, צעד 😘 לינק לתמיכה במאבק

Barak cohen - ברק כהן

18,736 görüntüleme • 3 ay önce

אני רואה בימים האחרונים חיתוכים כאלה ואחרים של דבריו של ראש המוסד המיועד גופמן מהסרט ״איזנקוט.״ (במאי- יריב מוזר) וחשבתי שנכון לשתף קצת במאחורי הקלעים של איך הקטע הזה מצא את עצמו בחוץ. מדובר בסרט שהופק בתקופתי כדובר צה״ל וברור לכל שהיה ניתן לבחור קטע אחר, מפקד שמחניף על הפעלת הכוח, על אלפי תקיפות המבמ, על עשרות מבצעים מיוחדים, על סיכול התת קרקע או על כל דבר אחר ואתם מתארים לעצמכם שהיו מאות קטעים כאלה. אבל מה, במסגרת תהליך הכנת הסרט התעקש איזנקוט (הרמטכ״ל🫡) על הכנסת קטעים שמראים את השיח הביקורתי - ״רונן זה סרט שצריך לדבר על מנהיגות ומה יותר מנהיגות מלהראות איך עודדנו חשיבה אחרת ואיך איפשרתי לכל מפקד להגיד את דעתו בכל פורום״ וכך היה (בלי קשר לעובדה שהמינוי של גופמן למחט סדיר הוא ההוכחה הכי גדולה להערכה שגדי והמטכל רחשו לו). מענין כמה ראשי מערכות היו נוהגים כך ומענין עוד יותר אם נתניהו בוחר עכשיו בגופמן כי הוא חושב אחרת ממנו? לענין החיוך של יושבי השורה הראשונה אף אחד לא צחק כי רומן דרש להפעיל את כוחות היבשה. כולם חייכו (בהם לא רק יושבי השורה הראשונה) כי רומן ידוע בדבריו, עליהם חזר בצורה כזאת או אחרת בכל כנס ספכ בשנים שבהן הייתי חלק מהמופעים האלו וגם סגנון ההצגה היחודי כל כך לרומן (״אני אומר שנית״). לא זלזלו בו ולא התעלמו ממנו הוא יכל להגיד ואמר את דברים אלו בכל מופע (לפחות בשנים ההן). ועכשיו שלא תשארו בלי סקופ שווה לבדוק איך הגיב ראש הממשלה להצעה של איזנקוט במהלך שנת 2018 להפעיל את החטיבה של גופמן למבצע קרקעי רחב כנגד אחד האויבים שפעלו נגד ישראל באותה תקופה- בטוח שתופתעו. ואם כבר עסקינן בסרט ממליץ לכם לראות אותו מהתחלה עד הסוף יש פה עוד הרבה מאוד קטעים מענינים ואם לא לפחות תראו את הקטע המלא ולא את העריכה שהכינו לכם בחלק מהערוצים.
3:23

אני רואה בימים האחרונים חיתוכים כאלה ואחרים של דבריו של ראש המוסד המיועד גופמן מהסרט ״איזנקוט.״ (במאי- יריב מוזר) וחשבתי שנכון לשתף קצת במאחורי הקלעים של איך הקטע הזה מצא את עצמו בחוץ. מדובר בסרט שהופק בתקופתי כדובר צה״ל וברור לכל שהיה ניתן לבחור קטע אחר, מפקד שמחניף על הפעלת הכוח, על אלפי תקיפות המבמ, על עשרות מבצעים מיוחדים, על סיכול התת קרקע או על כל דבר אחר ואתם מתארים לעצמכם שהיו מאות קטעים כאלה. אבל מה, במסגרת תהליך הכנת הסרט התעקש איזנקוט (הרמטכ״ל🫡) על הכנסת קטעים שמראים את השיח הביקורתי - ״רונן זה סרט שצריך לדבר על מנהיגות ומה יותר מנהיגות מלהראות איך עודדנו חשיבה אחרת ואיך איפשרתי לכל מפקד להגיד את דעתו בכל פורום״ וכך היה (בלי קשר לעובדה שהמינוי של גופמן למחט סדיר הוא ההוכחה הכי גדולה להערכה שגדי והמטכל רחשו לו). מענין כמה ראשי מערכות היו נוהגים כך ומענין עוד יותר אם נתניהו בוחר עכשיו בגופמן כי הוא חושב אחרת ממנו? לענין החיוך של יושבי השורה הראשונה אף אחד לא צחק כי רומן דרש להפעיל את כוחות היבשה. כולם חייכו (בהם לא רק יושבי השורה הראשונה) כי רומן ידוע בדבריו, עליהם חזר בצורה כזאת או אחרת בכל כנס ספכ בשנים שבהן הייתי חלק מהמופעים האלו וגם סגנון ההצגה היחודי כל כך לרומן (״אני אומר שנית״). לא זלזלו בו ולא התעלמו ממנו הוא יכל להגיד ואמר את דברים אלו בכל מופע (לפחות בשנים ההן). ועכשיו שלא תשארו בלי סקופ שווה לבדוק איך הגיב ראש הממשלה להצעה של איזנקוט במהלך שנת 2018 להפעיל את החטיבה של גופמן למבצע קרקעי רחב כנגד אחד האויבים שפעלו נגד ישראל באותה תקופה- בטוח שתופתעו. ואם כבר עסקינן בסרט ממליץ לכם לראות אותו מהתחלה עד הסוף יש פה עוד הרבה מאוד קטעים מענינים ואם לא לפחות תראו את הקטע המלא ולא את העריכה שהכינו לכם בחלק מהערוצים.

רונן מנליס - Ronen Manelis

41,777 görüntüleme • 8 ay önce

ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס לציון 50 שנה ל״מבצע יונתן״ בבית הנשיא: ״אדוני הנשיא, אני מבקש להודות לך על היוזמה לקיים את הטקס הזה – בהצדעה לגיבורי ישראל שחילצו לפני 50 שנה את החטופים, בני עמנו, מאנטבה באוגנדה. אני מברך את כל מי שנמצאים איתנו כאן – במעמד ההוקרה שעומד מעל הזמן, וגם מעל כל פולמוס פוליטי עכשווי. 'אנטבה' הוא שם נרדף לפעולה נועזת ביותר, שהפכה את הבלתי-אפשרי לאפשרי. הפעולה התקדימית הזאת השיבה את בני-הערובה שלנו מלב אפריקה – הביתה. בו בזמן היא זקפה את כבוד ישראל בין האומות, והיא לימדה את העולם שניתן להנחית מכה ניצחת על הטרור הבינלאומי. היא לימדה את העולם שאפשר – וצריך – לעמוד איתן מול מחבלים צמאי-דם, להכות בהם, להכניע אותם. זה מה שאנחנו עושים במלחמה הנוכחית: אנחנו מרסקים בשיטתיות את ציר-הרשע האיראני, שניסה לקדם את התוכנית להשמדת ישראל – באמצעות טבעת-חנק של טרור שהוא פרש סביבנו. מאז הטבח הנורא במתקפת ה-7 באוקטובר הפכנו את הקערה על פיה. הלמנו בצוררינו מעזה ועד תימן, מלבנון ועד איראן. הרחקנו מעלינו סכנה קיומית מיידית – כולל הסכנה המיידית, שנשקפה לנו מהחזקת נשק גרעיני בידי איראן. הם היו משתמשים בו. דור דור ומשימותיו: הוותיקים בינינו זוכרים את גל חטיפות המטוסים ששטף את העולם בשנות ה-60 וה-70. זה היה כלי-נשק מרכזי - הייתי אומר ה-כלי המרכזי - בידי ארגוני טרור וקבוצות מהפכניות. ארבע שנים לפני 'מבצע יונתן' נחטף מטוס של חברת התעופה הבלגית 'סבנה', והונחת בנמל-התעופה לוד. הייתה לי הזכות להשתתף עם חבריי לסיירת מטכ"ל במבצע לשחרור המטוס. אבל אנטבה - אנטבה היה סיפור אחר לגמרי. המחבלים אילצו את מטוס 'אייר פראנס' להגיע למדינה, שנשלטה בידי רודן אכזר, במרחק של כמעט 4,000 ק"מ מישראל. 31 שנים לאחר השואה, הם ערכו סלקציה בין יהודים ללא-יהודים. הם שיחררו בני לאומים אחרים, בעוד שעל היהודים הם איימו בהוצאה להורג. הם היו בטוחים שישראל תיכנע לאולטימטום שלהם, שהרי יש להם חסינות במרחק כה רב מישראל ומהמזרח התיכון. איש מהם לא חשב שמישהו יבוא לחלץ את החטופים. אבל הם טעו בגדול. ההכנות כולן למבצע החילוץ באנטבה נערכו בזמן-שיא של יממה וחצי - 36 שעות. תרגול אחר תרגול, אימון אחר אימון, תוך ניסיון בלתי-פוסק למצות כל בדל של מידע מודיעיני בעזרת המוסד ואמ"ן. ההיסטוריה מכירה תודה לראש הממשלה דאז, יצחק רבין, לשר הביטחון שמעון פרס, לרמטכ"ל מוטה גור, לקצין חי"ר וצנחנים ראשי דן שומרון, למפקד חיל האוויר בני פלד – ולכל המפקדים והלוחמים שהשתתפו במבצע. יצחק רבין ושמעון פרס ושרי הממשלה נטלו על עצמם אחריות עצומה. אתם יכולים לשער מה היה קורה אם הייתה משאית על המסלול. או אם לא הייתה הזדמנות מהירה מספיק לכוחותינו להגיע לטרמינל שבו הוחזקו החטופים. הם רצו לשמוע למוצא פיהם, וגם הרמטכ"ל, של שני אנשים: מפקד כוח החילוץ ומפקד חיל האוויר. בני פלד אמר להם: "זה אפשרי". מוטה גור ביקש לראות תרגיל מודל ושאל את יוני: "זה אפשרי?" הוא השיב: "כן. הנה, ראית." שמעון פרס לא הסתפק בזה. הוא קרא ליוני ושאל אותו: "זה אפשרי?" מספיק שיוני היה המביע ספק, מביע חשש - לא היינו עומדים פה היום. הוא אמר: "זה אפשרי. אני חושב שאם נצליח להשיג את ההפתעה - נצליח במשימה. כן, זה אפשרי." יוני היה מאוד נועז, אבל הוא גם היה מאוד שקול. היו לו קור-רוח ושיקול דעת יוצאים מן הכלל, בתוך הקרב וגם לפניו. אבל לתעוזה הזו היו שותפים כל הלוחמים שיצאו לאנטבה. הם נלחמו על כל מקום פנוי במטוסי ה'הרקולס'. לפני כמה ימים, במסדר הכנפיים של חיל האוויר, סיפרתי שלוחמים שיוצאים הרחק מעבר לגבולותנו מקבלים - מה שנקרא - מפת מילוט, שמראה להם איך להגיע, איך להיחלץ למקום-מבטחים או ציר-מבטחים כדי לחזור בחזרה לישראל. באנטבה הלוחמים קיבלו מפות מילוט. מפת המילוט הייתה צילום של דף מאטלס, שמוכר לכם, של יבשת אפריקה. כלומר, פה נמצאת קניה, ופה נמצאת אתיופיה - ותמצאו כבר את הדרך חזרה. הייתה כאן תעוזה עצומה. אבל באנטבה גם מפות המילוט לא היו עוזרות. זה לא היה דבר שנסתר מעיני הלוחמים. הם הבינו היטב שחייהם מוטלים על הכף, וגם גורלה של מדינת ישראל, בצומת הזו, מוטל על הכף. ולמרות הכל, כל אנשינו בלי יוצא מהכלל רצו לקחת חלק במבצע. הם התעלו לגודל השעה, ולגודל המשימה. תילי תילים של מילים נכתבו על הנחישות, היצירתיות, התחבולנות של הכוח שהגיע לשדה-התעופה באנטבה. לוחמינו נחתו שם לאחר למעלה משבע שעות טיסה, במזג-אוויר מאתגר. הם התקדמו במהירות אל היעד – אולם-הנתיבות עצמו – כדי להשמיע באוזני החטופים ארבע מילים שאומרות הכל: "באנו לקחת אתכם הביתה". בתוך פחות משעה המבצע הסתיים בהצלחה כבירה. המחבלים חוסלו. רוב-רובם של אחינו ואחיותינו החטופים הועלו על המטוסים כשהם חיים. לצד זאת, שילמנו מחיר בחיי-אדם: אחי יוני, מפקד סיירת מטכ"ל, נפל ברגע ההסתערות קדימה, כשהוא בראש הכוח. אני דואב גם על אובדן חייהם של ז'אן ז'אק מימוני, אידה בורוכוביץ', פסקו כהן, ודורה בלוך זיכרונם לברכה. דורה בלוך נרצחה בבית החולים בקמפלה למחרת היום בהוראתו של אידי אמין. אני מבקש להזכיר את לוחם הצנחנים עז-הנפש סורין הרשקו. פציעתו הקשה של סורין במבצע מלווה אותו יום-יום מזה 50 שנה. ועוד אני מוקיר מעומק ליבי את קברניט המטוס החטוף, מישל בקוס, ואת צוותו מצרפת. הם בחרו להישאר עם בני-הערובה בשעתם הקשה, מתוך רגש אצילי של סולידריות – שעמנו יזכור לעד. מכובדי הנשיא, מכובדיי כולם, באנטבה הצדק גבר על הרשע. התקווה ניצחה את הייאוש. האור הכניע את החושך. השמחה פרצה בכל בית בישראל וגם בשוחרי החופש והצדק בעולם. לא בביתי. אני במשך כל חיי הבוגרים חששתי שיוני יפול בקרב. בין השאר, משום שידעתי את הנכונות שלו להסתער קדימה, לבוא לחלץ, כשצריך לחלץ. זה התחיל במלחמת ששת הימים, כשהוא נפצע במוצב ג'לבינה, בחזית רמת הגולן, בבואו לחלץ חבר שנפצע, נפגע בצווארו. שם המרפק שלו רוסק ע"י אש סורית. הוא זחל לקווי כוחותנו בייסורים גדולים, קם על רגליו. שאלו אותו: "אתה בסדר?" הוא ענה "כן", והתעלף במקום. באתי לבקר אותו בבית החולים בצפת ורווח לי. "הוא כבר נכה צה"ל. הוא יצא מזה." אבל בדרך-לא דרך הוא חזר ליחידה. הוא החליף אותי, כשהייתי אמור ללכת מאוד מוקדם לקורס קצינים. הוא פתר לי את הבעיה והלך במקומי, ואח"כ הצטרפתי. בסיירת מטכ"ל הוא פיקד על מבצע חילוץ נוסף של שחרור טייסנו, שהיו בכלא הסורי. כדי להוציא אותם משם היחידה יזמה מבצע לתפיסת בכירים במטכ"ל הסורי. יוני פיקד על המבצע הזה, שהשתתף בו גם אחי עדו. אכן הם חולצו בחילופי שבויים. זה נמשך במלחמת יום הכיפורים שנה לאחר מכן. יוני נחלץ להציל את חברו, יוסי בן חנן, שהטנק שלו נפגע מתחת תל-שמס, בתוך הקווים הסורים. היו ניסיונות לחלצו, ואחד אחרי השני הם נכשלו. יוני הודיע ליאנוש, המפקד בגזרה, שהוא יוציא אותו. הוא הלך וחילץ אותו. יוסי דיבר במשך שנים, הוא אמר: "אין לך מושג. אני חשבתי כבר שאני הולך למות, והנה שמעתי את קולו של יוני, וידעתי שהוא הציל אותי." על כך הוא קיבל גם את עיטור המופת. לכן, כששמעתי על אנטבה - שמעתי ברדיו בארה"ב כסטודנט בבוסטון. 200 שנים לכינונה של ארה"ב. כששמעתי על המבצע, צלצלתי לעידו ושאלתי רק שאלה אחת: "יוני חזר כבר?" כי לא היה לי צל צלו של ספק, שהוא שם בראש הכוח המחלץ. ועדו אמר לי שעדיין הוא לא חזר. אח"כ כשהוא צלצל אליי יותר מאוחר, עוד לפני שהוא אמר לי - ידעתי, שמה שחששתי מפניו - קרה. למה זה קרה פה ולא קרה במקרים אחרים? אינני יכול לומר. היה עוד חילוץ - הזכרתי אותו קודם - במבצע 'סבנה'. שנינו שירתנו ביחידה. 13 או 14 חיילים יכולים היו לפרוץ למטוס. אני ועוד שניים-שלושה מחיילי על כנף אחת, וככה חילקו את המשימות. והנה אנחנו עומדים להסתער על המטוס לבושים בסרבלים לבנים. ויוני בא אליי, והוא אומר: "גם אני. אני מצטרף." אמרתי לו: "אתה לא יכול להצטרף, כי אני פה עם החיילים שלי". אז הוא אמר לי: "נצא שנינו". אז אמרתי: "תחשוב על ההורים שלנו." לשמחתי, בחרו שאני אכן אעמוד בראש, יחד עם חיילי. הוא נשאר בחוץ. יש תמונה שלו, מצלמים אותו - רואים אותו כמו ארי בסוגר - ליד החפ"ק. אני ידעתי שהוא יימצא שם. לכן זה היה מאוד קשה לקבל את זה. אני לא אחזור כאן על הסבל של המשפחות, המשפחה שלי. רק אומר: כראש ממשלה, אני זוכר מה עבר על אמי ועל אבי ועליי ועל אחי. אני חושב על מה עובר על המשפחות האחרות. המשפחה הזאת, שאף אחד לא רוצה להיכנס אליה - משפחת השכול - אבל כשאתה בפנים, אתה כבר יודע את הסוד הנורא, אתה יודע את גודל הסבל והכאב. אני רואה כמשימה שלי להיות החסכן ביותר בכוח, בחיי אדם, כשאנחנו שולחים את בנינו ובנותינו לקרב. להיחלץ מהשכול - זה דבר שכל משפחה עוברת בדרכה. אבל אני חשבתי שזה יעבור. במובן מסוים זה לא עובר. אין יום שאני לא חושב על יוני. אין יום שאני לא מתייעץ עם יוני. אני בטוח שזה חל גם על אחרים. משה דיין כתב שישה חודשים לפני אנטבה - הוא כתב על יוני בלי להזכיר את שם משפחתו בספר האוטוביוגרפי שלו. הוא מספר על החילוץ של יוסי בן חנן, והוא אומר: "אינני יודע בדיוק כמה 'יוני' יש לנו, אבל יש לנו מספיק כדי להתמודד עם האתגרים הגדולים של מדינת ישראל." הוא צדק כי רוח אנטבה מוסיפה לפעם בנו – והיא מכוונת את דרכם של לוחמינו הגיבורים גם בהווה. הם עומדים על משמרתם בכל חזית, בכל זירה, רחוקה וקרובה. הם ממלאים את ייעודם בפעולות גלויות ועלומות נגד דורשי רעתנו. הם מסמלים את הטוב שמאפיין את העם שלנו, את המדינה שלנו: עוז רוח, קור רוח, נחישות מטרה, אהבת המולדת, ערבות הדדית שאין שנייה לה. אני מצדיע לכל השותפים ב'מבצע יונתן', ואני מחזק את ממשיכי דרכם – בני ובנות הדור הצעיר, דור הניצחון״. וידאו: לע״מ.
19:37

ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס לציון 50 שנה ל״מבצע יונתן״ בבית הנשיא: ״אדוני הנשיא, אני מבקש להודות לך על היוזמה לקיים את הטקס הזה – בהצדעה לגיבורי ישראל שחילצו לפני 50 שנה את החטופים, בני עמנו, מאנטבה באוגנדה. אני מברך את כל מי שנמצאים איתנו כאן – במעמד ההוקרה שעומד מעל הזמן, וגם מעל כל פולמוס פוליטי עכשווי. 'אנטבה' הוא שם נרדף לפעולה נועזת ביותר, שהפכה את הבלתי-אפשרי לאפשרי. הפעולה התקדימית הזאת השיבה את בני-הערובה שלנו מלב אפריקה – הביתה. בו בזמן היא זקפה את כבוד ישראל בין האומות, והיא לימדה את העולם שניתן להנחית מכה ניצחת על הטרור הבינלאומי. היא לימדה את העולם שאפשר – וצריך – לעמוד איתן מול מחבלים צמאי-דם, להכות בהם, להכניע אותם. זה מה שאנחנו עושים במלחמה הנוכחית: אנחנו מרסקים בשיטתיות את ציר-הרשע האיראני, שניסה לקדם את התוכנית להשמדת ישראל – באמצעות טבעת-חנק של טרור שהוא פרש סביבנו. מאז הטבח הנורא במתקפת ה-7 באוקטובר הפכנו את הקערה על פיה. הלמנו בצוררינו מעזה ועד תימן, מלבנון ועד איראן. הרחקנו מעלינו סכנה קיומית מיידית – כולל הסכנה המיידית, שנשקפה לנו מהחזקת נשק גרעיני בידי איראן. הם היו משתמשים בו. דור דור ומשימותיו: הוותיקים בינינו זוכרים את גל חטיפות המטוסים ששטף את העולם בשנות ה-60 וה-70. זה היה כלי-נשק מרכזי - הייתי אומר ה-כלי המרכזי - בידי ארגוני טרור וקבוצות מהפכניות. ארבע שנים לפני 'מבצע יונתן' נחטף מטוס של חברת התעופה הבלגית 'סבנה', והונחת בנמל-התעופה לוד. הייתה לי הזכות להשתתף עם חבריי לסיירת מטכ"ל במבצע לשחרור המטוס. אבל אנטבה - אנטבה היה סיפור אחר לגמרי. המחבלים אילצו את מטוס 'אייר פראנס' להגיע למדינה, שנשלטה בידי רודן אכזר, במרחק של כמעט 4,000 ק"מ מישראל. 31 שנים לאחר השואה, הם ערכו סלקציה בין יהודים ללא-יהודים. הם שיחררו בני לאומים אחרים, בעוד שעל היהודים הם איימו בהוצאה להורג. הם היו בטוחים שישראל תיכנע לאולטימטום שלהם, שהרי יש להם חסינות במרחק כה רב מישראל ומהמזרח התיכון. איש מהם לא חשב שמישהו יבוא לחלץ את החטופים. אבל הם טעו בגדול. ההכנות כולן למבצע החילוץ באנטבה נערכו בזמן-שיא של יממה וחצי - 36 שעות. תרגול אחר תרגול, אימון אחר אימון, תוך ניסיון בלתי-פוסק למצות כל בדל של מידע מודיעיני בעזרת המוסד ואמ"ן. ההיסטוריה מכירה תודה לראש הממשלה דאז, יצחק רבין, לשר הביטחון שמעון פרס, לרמטכ"ל מוטה גור, לקצין חי"ר וצנחנים ראשי דן שומרון, למפקד חיל האוויר בני פלד – ולכל המפקדים והלוחמים שהשתתפו במבצע. יצחק רבין ושמעון פרס ושרי הממשלה נטלו על עצמם אחריות עצומה. אתם יכולים לשער מה היה קורה אם הייתה משאית על המסלול. או אם לא הייתה הזדמנות מהירה מספיק לכוחותינו להגיע לטרמינל שבו הוחזקו החטופים. הם רצו לשמוע למוצא פיהם, וגם הרמטכ"ל, של שני אנשים: מפקד כוח החילוץ ומפקד חיל האוויר. בני פלד אמר להם: "זה אפשרי". מוטה גור ביקש לראות תרגיל מודל ושאל את יוני: "זה אפשרי?" הוא השיב: "כן. הנה, ראית." שמעון פרס לא הסתפק בזה. הוא קרא ליוני ושאל אותו: "זה אפשרי?" מספיק שיוני היה המביע ספק, מביע חשש - לא היינו עומדים פה היום. הוא אמר: "זה אפשרי. אני חושב שאם נצליח להשיג את ההפתעה - נצליח במשימה. כן, זה אפשרי." יוני היה מאוד נועז, אבל הוא גם היה מאוד שקול. היו לו קור-רוח ושיקול דעת יוצאים מן הכלל, בתוך הקרב וגם לפניו. אבל לתעוזה הזו היו שותפים כל הלוחמים שיצאו לאנטבה. הם נלחמו על כל מקום פנוי במטוסי ה'הרקולס'. לפני כמה ימים, במסדר הכנפיים של חיל האוויר, סיפרתי שלוחמים שיוצאים הרחק מעבר לגבולותנו מקבלים - מה שנקרא - מפת מילוט, שמראה להם איך להגיע, איך להיחלץ למקום-מבטחים או ציר-מבטחים כדי לחזור בחזרה לישראל. באנטבה הלוחמים קיבלו מפות מילוט. מפת המילוט הייתה צילום של דף מאטלס, שמוכר לכם, של יבשת אפריקה. כלומר, פה נמצאת קניה, ופה נמצאת אתיופיה - ותמצאו כבר את הדרך חזרה. הייתה כאן תעוזה עצומה. אבל באנטבה גם מפות המילוט לא היו עוזרות. זה לא היה דבר שנסתר מעיני הלוחמים. הם הבינו היטב שחייהם מוטלים על הכף, וגם גורלה של מדינת ישראל, בצומת הזו, מוטל על הכף. ולמרות הכל, כל אנשינו בלי יוצא מהכלל רצו לקחת חלק במבצע. הם התעלו לגודל השעה, ולגודל המשימה. תילי תילים של מילים נכתבו על הנחישות, היצירתיות, התחבולנות של הכוח שהגיע לשדה-התעופה באנטבה. לוחמינו נחתו שם לאחר למעלה משבע שעות טיסה, במזג-אוויר מאתגר. הם התקדמו במהירות אל היעד – אולם-הנתיבות עצמו – כדי להשמיע באוזני החטופים ארבע מילים שאומרות הכל: "באנו לקחת אתכם הביתה". בתוך פחות משעה המבצע הסתיים בהצלחה כבירה. המחבלים חוסלו. רוב-רובם של אחינו ואחיותינו החטופים הועלו על המטוסים כשהם חיים. לצד זאת, שילמנו מחיר בחיי-אדם: אחי יוני, מפקד סיירת מטכ"ל, נפל ברגע ההסתערות קדימה, כשהוא בראש הכוח. אני דואב גם על אובדן חייהם של ז'אן ז'אק מימוני, אידה בורוכוביץ', פסקו כהן, ודורה בלוך זיכרונם לברכה. דורה בלוך נרצחה בבית החולים בקמפלה למחרת היום בהוראתו של אידי אמין. אני מבקש להזכיר את לוחם הצנחנים עז-הנפש סורין הרשקו. פציעתו הקשה של סורין במבצע מלווה אותו יום-יום מזה 50 שנה. ועוד אני מוקיר מעומק ליבי את קברניט המטוס החטוף, מישל בקוס, ואת צוותו מצרפת. הם בחרו להישאר עם בני-הערובה בשעתם הקשה, מתוך רגש אצילי של סולידריות – שעמנו יזכור לעד. מכובדי הנשיא, מכובדיי כולם, באנטבה הצדק גבר על הרשע. התקווה ניצחה את הייאוש. האור הכניע את החושך. השמחה פרצה בכל בית בישראל וגם בשוחרי החופש והצדק בעולם. לא בביתי. אני במשך כל חיי הבוגרים חששתי שיוני יפול בקרב. בין השאר, משום שידעתי את הנכונות שלו להסתער קדימה, לבוא לחלץ, כשצריך לחלץ. זה התחיל במלחמת ששת הימים, כשהוא נפצע במוצב ג'לבינה, בחזית רמת הגולן, בבואו לחלץ חבר שנפצע, נפגע בצווארו. שם המרפק שלו רוסק ע"י אש סורית. הוא זחל לקווי כוחותנו בייסורים גדולים, קם על רגליו. שאלו אותו: "אתה בסדר?" הוא ענה "כן", והתעלף במקום. באתי לבקר אותו בבית החולים בצפת ורווח לי. "הוא כבר נכה צה"ל. הוא יצא מזה." אבל בדרך-לא דרך הוא חזר ליחידה. הוא החליף אותי, כשהייתי אמור ללכת מאוד מוקדם לקורס קצינים. הוא פתר לי את הבעיה והלך במקומי, ואח"כ הצטרפתי. בסיירת מטכ"ל הוא פיקד על מבצע חילוץ נוסף של שחרור טייסנו, שהיו בכלא הסורי. כדי להוציא אותם משם היחידה יזמה מבצע לתפיסת בכירים במטכ"ל הסורי. יוני פיקד על המבצע הזה, שהשתתף בו גם אחי עדו. אכן הם חולצו בחילופי שבויים. זה נמשך במלחמת יום הכיפורים שנה לאחר מכן. יוני נחלץ להציל את חברו, יוסי בן חנן, שהטנק שלו נפגע מתחת תל-שמס, בתוך הקווים הסורים. היו ניסיונות לחלצו, ואחד אחרי השני הם נכשלו. יוני הודיע ליאנוש, המפקד בגזרה, שהוא יוציא אותו. הוא הלך וחילץ אותו. יוסי דיבר במשך שנים, הוא אמר: "אין לך מושג. אני חשבתי כבר שאני הולך למות, והנה שמעתי את קולו של יוני, וידעתי שהוא הציל אותי." על כך הוא קיבל גם את עיטור המופת. לכן, כששמעתי על אנטבה - שמעתי ברדיו בארה"ב כסטודנט בבוסטון. 200 שנים לכינונה של ארה"ב. כששמעתי על המבצע, צלצלתי לעידו ושאלתי רק שאלה אחת: "יוני חזר כבר?" כי לא היה לי צל צלו של ספק, שהוא שם בראש הכוח המחלץ. ועדו אמר לי שעדיין הוא לא חזר. אח"כ כשהוא צלצל אליי יותר מאוחר, עוד לפני שהוא אמר לי - ידעתי, שמה שחששתי מפניו - קרה. למה זה קרה פה ולא קרה במקרים אחרים? אינני יכול לומר. היה עוד חילוץ - הזכרתי אותו קודם - במבצע 'סבנה'. שנינו שירתנו ביחידה. 13 או 14 חיילים יכולים היו לפרוץ למטוס. אני ועוד שניים-שלושה מחיילי על כנף אחת, וככה חילקו את המשימות. והנה אנחנו עומדים להסתער על המטוס לבושים בסרבלים לבנים. ויוני בא אליי, והוא אומר: "גם אני. אני מצטרף." אמרתי לו: "אתה לא יכול להצטרף, כי אני פה עם החיילים שלי". אז הוא אמר לי: "נצא שנינו". אז אמרתי: "תחשוב על ההורים שלנו." לשמחתי, בחרו שאני אכן אעמוד בראש, יחד עם חיילי. הוא נשאר בחוץ. יש תמונה שלו, מצלמים אותו - רואים אותו כמו ארי בסוגר - ליד החפ"ק. אני ידעתי שהוא יימצא שם. לכן זה היה מאוד קשה לקבל את זה. אני לא אחזור כאן על הסבל של המשפחות, המשפחה שלי. רק אומר: כראש ממשלה, אני זוכר מה עבר על אמי ועל אבי ועליי ועל אחי. אני חושב על מה עובר על המשפחות האחרות. המשפחה הזאת, שאף אחד לא רוצה להיכנס אליה - משפחת השכול - אבל כשאתה בפנים, אתה כבר יודע את הסוד הנורא, אתה יודע את גודל הסבל והכאב. אני רואה כמשימה שלי להיות החסכן ביותר בכוח, בחיי אדם, כשאנחנו שולחים את בנינו ובנותינו לקרב. להיחלץ מהשכול - זה דבר שכל משפחה עוברת בדרכה. אבל אני חשבתי שזה יעבור. במובן מסוים זה לא עובר. אין יום שאני לא חושב על יוני. אין יום שאני לא מתייעץ עם יוני. אני בטוח שזה חל גם על אחרים. משה דיין כתב שישה חודשים לפני אנטבה - הוא כתב על יוני בלי להזכיר את שם משפחתו בספר האוטוביוגרפי שלו. הוא מספר על החילוץ של יוסי בן חנן, והוא אומר: "אינני יודע בדיוק כמה 'יוני' יש לנו, אבל יש לנו מספיק כדי להתמודד עם האתגרים הגדולים של מדינת ישראל." הוא צדק כי רוח אנטבה מוסיפה לפעם בנו – והיא מכוונת את דרכם של לוחמינו הגיבורים גם בהווה. הם עומדים על משמרתם בכל חזית, בכל זירה, רחוקה וקרובה. הם ממלאים את ייעודם בפעולות גלויות ועלומות נגד דורשי רעתנו. הם מסמלים את הטוב שמאפיין את העם שלנו, את המדינה שלנו: עוז רוח, קור רוח, נחישות מטרה, אהבת המולדת, ערבות הדדית שאין שנייה לה. אני מצדיע לכל השותפים ב'מבצע יונתן', ואני מחזק את ממשיכי דרכם – בני ובנות הדור הצעיר, דור הניצחון״. וידאו: לע״מ.

ראש ממשלת ישראל

11,161 görüntüleme • 1 ay önce