正在加载视频...

视频加载失败

יצחק עמית קם ללחוץ לביבי את היד ביבי מדלג עליו וממשיך

67,405 次观看 • 3 个月前 •via X (Twitter)

0 条评论

暂无评论

原始帖子的评论将显示在这里

相关视频

שני דברים מדהימים בוידאו הזה של טראמפ: 1. תרגום שגוי לגמרי (שלא לאמר שקרי) שכנראה נעשה על ידי בינה מלאכותית שהוסיפה את המילה "ללכת" למשפט של טראמפ: "ביבי צריך". טראמפ עצר רגע. ובכלל לא אמר "ללכת" ולא דיבר על זה. 2. מה שטראמפ כן אמר מדהים לא פחות - ואני כבר כמה זמן מצביע על כך - ולצערי ישראל הרשמית (כלומר אותו ביבי מסעיף 1 לעייל) אינו מסוגל להסביר לטראמפ את האמת (מצרף ציוץ קודם שלי בנושא זה): טראמפ מספר שלבנון הייתה מדינה נפלאה. הוא צודק. הוא חוזר על זה שאמר שוב ושוב לביבי שהוא צריך להפסיק להפציץ אותה - בדיוק בהקשר שבו הוא מדבר על העבר המפואר של לבנון - כאילו ישראל הרסה את לבנון (כך גם מצטייר בעולם). אבל לא אנחנו אשמים. אנחנו נסוגנו שוב ושוב ושוב ושוב מלבנון ומי שהרס אותה זה חיזבאללה. ולכן מי שרוצה לתקן את לבנון שכיום היא מדינה שבורה לגמרי צריך להפיל את משטר האייתולות באיראן ששולט בלבנון דרך הפרוקסי כבר עשרות שנים והורס אותה. זה לא ביבי. זה חמינאי. טראמפ לא מבין זאת

Eyal Ofer אייל עופר

54,569 次观看 • 2 个月前

שיעור בהנדוס תודעה: כשעמית סגל הופך את שטייניץ לאוביקטיבי יש רגעים בטלוויזיה שבהם האינטליגנציה של הצופה פשוט נעלבת. כזה היה הראיון של עמית סגל ובן כספית עם יובל שטייניץ. סגל פתח שאלה לשטייניץ במילים המדהימות: "אתה, אין לך אינטרס מיוחד, אתה לא שר בממשלה". באמת, עמית? בואו נדבר על ה"חוסר באינטרס" של שטייניץ: הקריירה שלו: שטייניץ הוא אחד האנשים הכי מזוהים עם נתניהו. הוא חב לו את קידומו המטאורי לאורך עשורים, את תפקיד שר האוצר ושר האנרגיה. הוא לא "פרשן אובייקטיבי" שצנח מהמאדים, הוא חלק מהדנ"א של המערכת הזו. הקריירה של אשתו: אי אפשר לדבר על "חוסר אינטרס" בלי להזכיר את כב' השופטת גילה כנפי שטייניץ. המינוי שלה לעליון (בקידום אקטיבי של מחנה נתניהו והימין) הוא אחד האירועים הפוליטיים משפטיים המשמעותיים של השנים האחרונות. להציג את שטייניץ כדמות נטולת פניות שרק "באה להגיד את האמת" בלי שום מחויבות למערכת שהקימה אותו ואת משפחתו ' זה לא ראיון עיתונאי, זו עצימת עיניים מכוונת. עמית סגל יודע מצוין ששטייניץ מושקע עד צוואר בשימור המורשת והכוח של הליכוד ונתניהו. להגיד עליו שאין לו אינטרס? זה כמו להגיד שדג לא צריך מים. מותר לראיין, מותר לשמוע, אבל אל תמכרו לנו אובייקטיביות מזויפת באריזה של חוסר ידיעה. עמית סגל Ben Caspit בן כספית 𝐎𝐧 𝐀𝐳𝐫𝐢𝐞𝐥🇮🇱

Avner 🇮🇱

24,374 次观看 • 4 个月前

אני נשבע! אני נשבע! אני נשבע! כך, בקול רועם המרעיד את אבני הבזלת והגיר, זועקים לוחמי צה"ל מדי מחזור גיוס מול הכותל המערבי. זוהי השבועה המקודשת לשרת את המדינה, להגן על העם ולמסור את הנפש למען נצח ישראל. והיום, גם אנחנו נשבעים! מול הניסיונות החוזרים ונשנים של בג"ץ להפוך את המקום הקדוש ביותר לעם היהודי לזירה של ניסויים חברתיים ופרובוקציות. אנחנו נשבעים כעת שלא נאפשר לאף גלימה משפטית לפגוע בקודש הקודשים. שבועת הלוחמים בבוץ של עזה לא תירמס על ידי החלטות מנותקות במסדרונות הממוזגים בירושלים. "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ" חז"ל לימדונו שמהכותל המערבי מעולם לא זזה שכינה. זהו סלע קיומנו, נקודת האפס של הזהות שלנו, ולא "נכס ציבורי" שנתון לחלוקה אדמיניסטרטיבית של השופט יצחק עמית וחבריו. בעוד אריות ישראל כותבים בדם ותפילה את הפרק הבא בדברי ימי האומה בחאן יונס ובצפון, בג"ץ מנסה לבצע "פיגוע תודעתי" בליבה הפועם של היהדות. זוהי עזות מצח שופטים שלא הזיעו רגע אחד בשוחות של הזהות היהודית, מתיימרים "להנדס" את הקדושה ולכפות ערכים ליברליים זרים על מקום ששרד חורבן וגלות. הסירו את ידיכם מקודש הקודשים הכתובת על הקיר, והיא נכתבת בידי הלוחמים שחוזרים מחזית. הכותל אינו שייך לבג"ץ. אין לכם מנדט היסטורי ואין לכם זכות מוסרית לגעת בציפור הנפש של העם. בזמן שחיילים זועקים "שמע ישראל" אל מול פני האויב, הניסיונות שלכם לזרוע פירוד ולהחליש את החומה הרוחנית שלנו ייענו בחומה בצורה של התנגדות יהודית גאה. יש גבול שאין לבג"ץ זכות גישה אליו והגבול הזה עובר בין אבני הכותל. שבועת הלוחמים והעם חזקה מכל פסק דין דורסני. לא נשתוק ולא ננוח עד שקודש ישראל יובטח לדורי דורות !

איציק בונצל אביו של עמית בונצל גיבור ישראל הי״ד

16,520 次观看 • 5 个月前

אלחנן ברבי הוא שף מתוק מפרדס חנה שמכין לרוב כל מני בשרים בפיתה בפודטראק קטן ליד מתחם אורוות האמנים. אני מכירה אותו כמתמודד ב׳״במסעדה הבאה״ שעבר את האודישנים ופתח מסעדה אצלנו בפורמט. היה לו סיפור קשה ומורכב. שיריונר שספג פגיעה ישירה בצוק איתן, איבד הרבה חברים ומוגדר הלום קרב עם פוסט טראומה קשה. בשבעה באוקטובר הוא היה שלושה ימים לפני הפתיחה של הבר החדש שלו עם התחייבויות של 300 אלף ש״ח לספקים. למרות ההתחייבויות, למרות הלם הקרב, הוא קם והתגייס ושירת במשך חודשים ארוכים בעזה. איזה בן אדם. רק מה? בגלל שהמקום עוד לא נפתח, לא היה מחזור לדווח עליו והוא לא קיבל בסוף שום פיצוי. נאדה. עכשיו הוא מפרפר בין הפודטראק לבר, עדיין מתמודד עם אתגר מנטלי קיצוני ועם חובות, אבל בכל פעם שהוא פותח פיתה, כל הטוב שבעולם ובו נשפכים לתוכה, עם שכבות אסאדו, טחינה, עמבה, בצל כבוש, ירקות טריים. הוא מעיף את הפיתות ביד מיומנת עמוסה באהבת אדם ואוכל. בואו אליו אם אתם באיזור (כשר!! ונהדר!!), ותראו לו את האהבה שמגיעה לאיש המתוק הזה. מבטיחה ביס לפנתיאון. (ואם למישהו יש רעיון איך לסייע שיקבל פיצוי כלשהו אשמח לחבר).

Ruthie Rousso רותי רוסו

38,867 次观看 • 1 年前

אם שר התקשורת מדבר על כך בגלוי, הגיע הזמן שאספר בעצמי על חווייתי האישית מול הדורסנות הכוחנית, המושחתת והאנטי דמוקרטית של הדיפ סטייט, הפועל כנגדנו לכפיית המשך שליטתו במדינה באפס קלאס ובניגוד לכל דין. ומעשה שהיה כך היה: לפני כשנתיים, עקב פקיעת תוקפי כהונות, נוצר צורך לבחור שבעה חברים חדשים למועצה הציבורית של התאגיד. המועצה, שהיא דירקטוריון לכל דבר, מונה 12 חברים שלאחד מהם, היו"ר, קול כפול. היות ובין השבעה שכהונתם עמדה לפוג היה גם היו"ר, היה ברור שועדת האיתור שתמנה את השבעה, שהם 8 קולות מתוך 12, למעשה תזכה לעצב את דמות התאגיד, כיוון שהדירקטוריון מוסמך למנות ולפטר את הנהלת התאגיד, ובעיקר לקבוע לתאגיד מדיניות תוכן. יתרה מזו: ועדת האיתור מונה שלושה חברים - יו"ר שהוא שופט מחוזי בדימוס אותו לפי החוק ממנה שר התקשורת, ועוד שני חברים אותם ממנה היו"ר. כך שהיה ברור שהיו"ר ואני ביחד נהווה בכל מקרה רוב בתוך הועדה ונוכל למנות דירקטורים ראויים. קול קורא להגשת מועמדות לועדת האיתור פורסם, הסתכלתי על תנאי הסף וראיתי שאני עומד בהם. אמרתי למה לא? יאללה, נבחר דירקטוריון ציוני, אוהב העם והארץ, שיאזן את שידורי התאגיד. הגשתי, ומלחמת ההתשה פרצה. סאגה ארוכה ומייגעת החלה מול הייעוץ המשפטי של משרד התקשורת, במהלכה נדרשתי להפריך חשד מונפץ שנאומים שכתבתי בעבר ללקוחות שאיני מחויב לחשוף, יקלעו אותי לניגוד עניינים. כמובן שאין ולא היה אבק חשד לניגוד עניינים. זה לא עניין אותם. על פני חודשים רבים הוחלפו בינינו עשרות מיילים, חתמתי על תצהירים, לבסוף אפילו נאלצתי לחשוף בפניהם את לקוחותיי, גם זו חוצפה ושערורייה, עד שהם הגיעו אל הקיר. לא נותרה ברירה אלא לאשר אותי. ואז מצא גיל לימון, המשנה ליועמ"שית, מוצא מהסבך. המציא ליתר דיוק. לפתע הודיעה לשכת היועמ"שית שהליך האיתור במסגרתו נבחרתי לא היה תקין, כי השופט לא התייעץ במהלכו עם הייעוץ המשפטי. האם היה עליו לעשות זאת? ברור שלא. החוק לא מחייב אותו לעשות זאת. ממתי מעניין אותם החוק? הם החליטו שהיה עליו, פסלו את ההליך והקפיאו את הקמת הועדה. אח"כ הלכו ליצחק עמית שיאשר להם, שוב בניגוד לחוק, הארכת כהונה לדירקטורים שאמורים היו להתחלף (כמובן כולם כלבבם) וכמובן קיבלו את מבוקשם. (דיווח בעיתונות על השערורייה ההיא, בציוץ הבא). השופט הבין כמובן עם מי יש לו עסק ומה לעולם לא יאפשרו לו הפקידים החצופים לעשות, והתפטר. באותם ימים אגב, פגש גיל לימון במקרה חבר משותף לשנינו. אותו חבר שאל אותו - למה פסלת את עמיאור? לימון ענה לו בהיתממות: אין לי איתו שום בעיה, זה רק בגלל שההליך היה לא תקין. אם יגיש שוב, יעבור. עברו עוד כמה חודשים והשר מינה ליו"ר הועדה שופטת מחוזי בדימוס, כדי להקים איתה מחדש את ועדת האיתור. שוב פורסם קול קורא, שוב הגשתי, שוב עברתי את כל התהליך, שוב נבחרתי לתפקיד ושוב הוחלט בלשכת היועמ"שית שיהיה מה שיהיה, את דירקטוריון התאגיד לא ימנה חנן עמיאור. היתה בעיה קטנה. השופטת כן התייעצה עם הייעוץ המשפטי לאורך התהליך. אז גיל לימון, שכאמור טען שהבעיה לא איתי אלא עם "תקינות ההליך", שוב המציא מוצא: תוך כדי ההליך, משום מקום, הוא הודיע על שינוי תנאי הסף. מתואר אקדמי כלשהו, לתואר אקדמי דווקא בתקשורת. (היה להם את קורות החיים שלי, הם ידעו שהתארים שלי אינם בתקשורת). שוב נפסלתי, שוב התפטרה היו"רית, שוב הוכשלה הקמת ועדת האיתור, ואת מדיניות התאגיד מוסיף עד היום לקבוע דירקטוריון מוטה לשמאל הקיצוני. את התוצאות, על המסך וברדיו, רואים ושומעים כולנו. לא לעולם יחנקו גיל לימון וגלי בהרב מיארה בחוסר סמכות הליכים ממשליים חוקיים למהדרין, במטרה למנוע את השינוי שתובע העם באמצעות נבחריו. שינוי בוא יבוא. וביום לא רחוק

חנן עמיאור Hanan Amiur 🇮🇱

63,597 次观看 • 8 个月前