Video wird geladen...

Video konnte nicht geladen werden

Zur Startseite

יש הבדל בין יורדים לבין ישראלים שגרים בחו״ל. הדיון הוא לא על מי שמזמן ניתקו זיקה למולדת אלא על אלה שליבם במזרח והם בסוף מערב. ב27/10 חובתם להיות כאן וליטול חלק בהכרעה הדמוקרטית. מכירים כאלה? אשמח שתשתפו איתם את מה שאמרתי אתמול בפגוש את העיתונות

NadavPerry's profile picture

נדב פרי Nadav Perry

96,108 subscribers

13,358 Aufrufe • vor 1 Monat •via X (Twitter)

LIVE

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

17 Kommentare

Profilbild von Eran Ziv
Eran Zivvor 1 Monat

@pgosh_MTP שמע, עלה לך לראש ההשתתפות בפודקאסט של שופרסגל. מי אתה שתגיד מי יבוא, מי לא יבוא להצביע. מי ישראלי, מי כבר לא??? לך תראיין את סמוטריץ ואל תבכה שהוא יבחר שוב. נבוא להצביע אחריי 100 שנה בחו״ל.

Profilbild von αѕѕαƒ
αѕѕαƒvor 1 Monat

@pgosh_MTP לא לבלבל את המוח בבקשה. כל אזרח שרשום בפנקס הבוחרים רשאי להצביע. זה החוק. אין בחוק פרשנות והבחנות בין מי שירד למי שגר בחול. לא טוב לכם החוק? תשנו. יש בשביל זה כנסת ובחירות. עד אז נבוא להצביע ולהשפיע ככל האפשר. תודה.

Profilbild von Omr☥ S.Tenenbaum
Omr☥ S.Tenenbaumvor 1 Monat

@pgosh_MTP לאפשר להם להצביע בשגרירות ישראל בארץ מגוריהם

Profilbild von Vaknin Yaron
Vaknin Yaronvor 1 Monat

@asafzamir @pgosh_MTP סתם בדרך אגב אלו דרכונים של רוסים מארה״ב איך חשבת שיש לליברמן 6-7 מנדטים קבועים???

Profilbild von ארנסט האדום
ארנסט האדוםvor 1 Monat

@pgosh_MTP אין הבדל. מי שיש לו זכות הצבעה יכול להצביע. הספינים של מחנה שיש לו מה להפסיד לא מחייבים אותך

Profilbild von Dan
Danvor 1 Monat

@pgosh_MTP חמוד, אף אחד לא שואל אותך. כל אזרח ישראלי רשאי לבוא ולהצביע. גם אם הייתי חי 50 שנה בחו"ל ובקושי הייתי הולך ובא היה לי להצביע הייתי מגיע גם אם הוגה דעות כמוך לא ממש חושב שאני צריך או מגיע לי

Profilbild von eli eli
eli elivor 1 Monat

@pgosh_MTP מי שלא גר פה שלא יבא להשפיע ולהשאיר אותנו להתמודד עם ההשלכות של ההשפעה שלו לא ימין ולא שמאל זה לא הוגן בשום צורה אפילו קצת לא דמוקרטי

Profilbild von SideStep
SideStepvor 1 Monat

@pgosh_MTP "יורדים"

Profilbild von גרי שורץ
גרי שורץvor 1 Monat

@pgosh_MTP האבחנה, בגדול, פשוטה. שליח מטעם המדינה או מטעם פירמה, תלמיד בתקופת הלימודים, "טיול אחרי צבא" - עד שנה; - כן. מערכון "יואב טוקר" (שיכול להקרא נתן גוטמן), פוסט דוקטורט שסיים את תקופת הלימודים ובכלל, מבחן "מרכז החיים" חייב לקבוע

Profilbild von Vaknin Yaron
Vaknin Yaronvor 1 Monat

@asafzamir @pgosh_MTP כל ישראלי שחי בחו״ל או ירד מדינת ישראל דורשת שישלם ביטוח לאומי אז מותר לנו גם להצביע, סוף דיון !!!!

Profilbild von Nadav Gabay
Nadav Gabayvor 1 Monat

@pgosh_MTP

Profilbild von יורם וולף דירותא
יורם וולף דירותאvor 1 Monat

@pgosh_MTP לא אמרת אתמול באולפן . בעלי זכות בחירה לפי חוק הוא כל ישראלי שיש לו כתובת רשומה במשרד הפנים

Profilbild von doronkirma 🐝🐝
doronkirma 🐝🐝vor 1 Monat

@pgosh_MTP לך חפש כיסא נמוך לשבת עליו ואל תתרגש אנחנו בימין יצא בהמוניו להצביע יסמרטוט

Profilbild von danbo
danbovor 1 Monat

@pgosh_MTP זה לא הבחירות הכי חשובות בתלודות המדינה . כשביבי יעזוב זאת תיהיה המערכת בחירות הכי חשובה . הבחירות האלה זה שוב אותם שחקנים : ביבי , לפיד , בנט , אייזנקוט , סמוטריץ בן גביר , דרעי , גפני . כשיהיה מערכת בחירות עם אנשים חדשים זה יהיה מכריע

Profilbild von Ido Sslem
Ido Sslemvor 1 Monat

@pgosh_MTP אין צורך

Profilbild von Yossi Shaul
Yossi Shaulvor 1 Monat

@pgosh_MTP חובתם 😂מי אתה שתגיד לאנשים מה לעשות. בחירות זה עניין וולנטארי

Profilbild von יהודה שמאי
יהודה שמאיvor 1 Monat

@pgosh_MTP נפולת של נמושות שחיים בחול ורוצים להשפיע על החיים שלי כאן... מעניין לי את ז'וז'ו איפה הלב שלהם

Ähnliche Videos

קבלו את הגירסה החדשה של משטרת הרגשות. אז ככה: בכי הוא לא סימן של חולשה. הוא אקט טבעי אנושי. הוא ביטוי לאבל וצער. אין קשר בין בכי בלוויה לבין אומץ לב בשדה הקרב או גבורה. כל אחד מאיתנו מביע את רגשותיו אחרת. מה שדדי שמחי עושה כאן זה קידוש הפוזה והפאסון המיותרים ופיקוח על רגשות של לוחמים אבלים. הדיון על ספרטה וסופר-ספרטה כבר התקיים. מי ששרדה בסוף, דדי היקר, זו אתונה. שם בכו לא מעט.
0:23

קבלו את הגירסה החדשה של משטרת הרגשות. אז ככה: בכי הוא לא סימן של חולשה. הוא אקט טבעי אנושי. הוא ביטוי לאבל וצער. אין קשר בין בכי בלוויה לבין אומץ לב בשדה הקרב או גבורה. כל אחד מאיתנו מביע את רגשותיו אחרת. מה שדדי שמחי עושה כאן זה קידוש הפוזה והפאסון המיותרים ופיקוח על רגשות של לוחמים אבלים. הדיון על ספרטה וסופר-ספרטה כבר התקיים. מי ששרדה בסוף, דדי היקר, זו אתונה. שם בכו לא מעט.

Ben Caspit בן כספית

33,685 Aufrufe • vor 4 Monaten

אלון פנקס הוא מראשוני הרל״ביסטים ומגדוליהם. כבר 15 שנה. על פי עדותו כאן *הוא זה שחיבר את איש היח״צ של קטאר (ג׳יי פוטליק) לאלי פלדשטיין*. עוד על פי ליאל, הוא עצמו ידע שפלדשטיין מחובר לעיתונאים ימניים, בעוד פוטליק *לא ידע* שפלדשטיין עבד עם נתניהו. כלומר, אם יש מישהו שהכיר את כל התמונה - כלומר שפלדשטיין גם מקושר לנתניהו אבל גם ממומן בעקיפין על ידי קטאר - זה אלון פנקס עצמו. אם חוקרים, *ויש לחקור, פנקס צריך להיות בין הנחקרים*. הלאה. כזכור, הכסף בפועל הועבר לפלדשטיין על ידי גיל בירגר, שגם הוא נמצא במחנה היריב לנתניהו. גם בירגר ידע שחברו פוטליק עובד עבור קטאר. לכן גם פה *יש לבדוק מה ידע בירגר על קשרי פלדשטיין-נתניהו*. פלדשטיין לגרסתו לא ידע שהשכר שלו מגיע בעקיפין מקטאר. הוא הרי קיבל את הכסף כאמור מבירגר. הוא עד כדי כך תמים? גם זה חייב להיחקר. ברם, יש פה שני אנשים *יריבים לנתניהו* שהיו על פי עדותם חלק מהמנגנון העקום שהעביר כספים קטארים לפלדשטיין. האם שני רל״ביסטים באו לעזור ליונתן אוריך לסגור פינה לנתניהו? זה לגמרי לא סביר. ואני כבר לא רוצה לחשוב על תרחישי עוקץ כאלה ואחרים…
0:32

אלון פנקס הוא מראשוני הרל״ביסטים ומגדוליהם. כבר 15 שנה. על פי עדותו כאן *הוא זה שחיבר את איש היח״צ של קטאר (ג׳יי פוטליק) לאלי פלדשטיין*. עוד על פי ליאל, הוא עצמו ידע שפלדשטיין מחובר לעיתונאים ימניים, בעוד פוטליק *לא ידע* שפלדשטיין עבד עם נתניהו. כלומר, אם יש מישהו שהכיר את כל התמונה - כלומר שפלדשטיין גם מקושר לנתניהו אבל גם ממומן בעקיפין על ידי קטאר - זה אלון פנקס עצמו. אם חוקרים, *ויש לחקור, פנקס צריך להיות בין הנחקרים*. הלאה. כזכור, הכסף בפועל הועבר לפלדשטיין על ידי גיל בירגר, שגם הוא נמצא במחנה היריב לנתניהו. גם בירגר ידע שחברו פוטליק עובד עבור קטאר. לכן גם פה *יש לבדוק מה ידע בירגר על קשרי פלדשטיין-נתניהו*. פלדשטיין לגרסתו לא ידע שהשכר שלו מגיע בעקיפין מקטאר. הוא הרי קיבל את הכסף כאמור מבירגר. הוא עד כדי כך תמים? גם זה חייב להיחקר. ברם, יש פה שני אנשים *יריבים לנתניהו* שהיו על פי עדותם חלק מהמנגנון העקום שהעביר כספים קטארים לפלדשטיין. האם שני רל״ביסטים באו לעזור ליונתן אוריך לסגור פינה לנתניהו? זה לגמרי לא סביר. ואני כבר לא רוצה לחשוב על תרחישי עוקץ כאלה ואחרים…

Ariel Kahana אריאל כהנא

30,570 Aufrufe • vor 1 Jahr

חדשות 15 🚨 חשיפה שיחה בין משה רדמן, טלי וקסלר, מייסדת ארגון המחאה "עכשיו הנוער", לבין נערים (המפגש התקיים אתמול 27/03/24 ואורכו כשעה): *ניסיתי לצנזר את הנערים ושמותיהם כמה שאני יכול, מקווה שלא פספסתי כלום* חלק 1: טלי: "בהמשך לשאלה של ***, אם לא תכניס את עצמך לעימות בעצימות גבוהה יותר, מה ש.. זו בחירה שלך נער: "כמה זמן את מכירה אותי? אני אכניס את עצמי לסיטואציה של עימות" טלי: "ולכן, זו בחירה שלך, לגמרי, זה אתה מחליט אם להסתבך או לא וזה שלך. אבל זה לא מצריך הורים, אין שום ספק" *יש לציין שבתחילת הקטע *** שואל האם הוא צריך להביא מבוגר (הוא בן 15), רדמן עונה לו, להבנתי לפחות, שאת ההורים שלו. חלק 2: נער: ראיתי בחדשות, אני חושב שזה היה יאיר שריקי, אמר שבכל מקרה מחר התאריך האחרון להכריז לפיזור הכנסת, חשבתם על זה? רדמן: "מי אמר את זה?" נער: "אני חושב ששריקי אמר את זה" רדמן: "אני מניח שעמית סגל, שהוא עובד אצל הממשלה" עמית סגל תהנה חלק 3: נער: "..להוביל את הצעדות בתקווה, להוביל את הקריאות לפני ואחרי הבמה, ומי שירצה גם את הפעולות הפחות חוקיות.." חלק 4: טלי: "אני לא יודעת אם אתם מכירים את 'משנים כיוון' אבל זה ארגון כזה יותר אנרכיסטי והם עושים כזאת סדנה.. *** בשבילך, עושים סדנה ל***, וזה למשל משהו שיהיה אפשר להשתתף בו." חלק 5: טלי: "בדוגמה של קפלן, יש את כל השלב נניח של הבמה, אין עימותים תוך כדי הבמה, יש במה ואז אחר כך אנחנו עוברים לפעולות שהן לא מתואמות עם המשטרה, שהן לא חוקיות, שמה נוצרים העימותים עם המשטרה. אז הבחירה של אם כן או לא לקחת בחלק מן הפעולות היא שלכם, אתם ילדים גדולים. אתם מבינים." תודה 💙 יחיאל פפר #חדשות_15
2:37

חדשות 15 🚨 חשיפה שיחה בין משה רדמן, טלי וקסלר, מייסדת ארגון המחאה "עכשיו הנוער", לבין נערים (המפגש התקיים אתמול 27/03/24 ואורכו כשעה): *ניסיתי לצנזר את הנערים ושמותיהם כמה שאני יכול, מקווה שלא פספסתי כלום* חלק 1: טלי: "בהמשך לשאלה של ***, אם לא תכניס את עצמך לעימות בעצימות גבוהה יותר, מה ש.. זו בחירה שלך נער: "כמה זמן את מכירה אותי? אני אכניס את עצמי לסיטואציה של עימות" טלי: "ולכן, זו בחירה שלך, לגמרי, זה אתה מחליט אם להסתבך או לא וזה שלך. אבל זה לא מצריך הורים, אין שום ספק" *יש לציין שבתחילת הקטע *** שואל האם הוא צריך להביא מבוגר (הוא בן 15), רדמן עונה לו, להבנתי לפחות, שאת ההורים שלו. חלק 2: נער: ראיתי בחדשות, אני חושב שזה היה יאיר שריקי, אמר שבכל מקרה מחר התאריך האחרון להכריז לפיזור הכנסת, חשבתם על זה? רדמן: "מי אמר את זה?" נער: "אני חושב ששריקי אמר את זה" רדמן: "אני מניח שעמית סגל, שהוא עובד אצל הממשלה" עמית סגל תהנה חלק 3: נער: "..להוביל את הצעדות בתקווה, להוביל את הקריאות לפני ואחרי הבמה, ומי שירצה גם את הפעולות הפחות חוקיות.." חלק 4: טלי: "אני לא יודעת אם אתם מכירים את 'משנים כיוון' אבל זה ארגון כזה יותר אנרכיסטי והם עושים כזאת סדנה.. *** בשבילך, עושים סדנה ל***, וזה למשל משהו שיהיה אפשר להשתתף בו." חלק 5: טלי: "בדוגמה של קפלן, יש את כל השלב נניח של הבמה, אין עימותים תוך כדי הבמה, יש במה ואז אחר כך אנחנו עוברים לפעולות שהן לא מתואמות עם המשטרה, שהן לא חוקיות, שמה נוצרים העימותים עם המשטרה. אז הבחירה של אם כן או לא לקחת בחלק מן הפעולות היא שלכם, אתם ילדים גדולים. אתם מבינים." תודה 💙 יחיאל פפר #חדשות_15

ארבלאו צייד הטונות 🇵🇹

56,264 Aufrufe • vor 2 Jahren

בתאריך 5.2.2025 פירסם הפרשן לענייני הכל סרטון קצר, לאחר המפגש ההוא בין טראמפ לבין נתניהו, שבו הושקה "תוכנית ההגירה מרצון". בציוץ הוא "הסביר" לנו על הגאונות היתרה של נתניהו ודרמר, שבעצם הוליכו את טראמפ לאמץ את החזון המאוד ריאלי שלהם לגבי עזה. וכך אמר האורקל מעפרה, בקולו ובדמותו: "נשיא ארה"ב אומר שמטרתו מספר אחת היא להעביר את כל תושבי עזה לתמיד מחוץ לגבולות הרצועה. אני מציע להפסיק את הזלזול כאילו הוא לא מתכוון. זה בלאגן מאורגן – לטראמפ יש מדיניות. הוא אמר להם, אז מה אם המצרים והירדנים אומרים שלא? טראמפ מסלק בבעיטה את מה שאנחנו דנו בו בשבועות האחרונות והוא האם הוא יפעל לסיום המלחמה, לעיסקה שאומרת החזרת כל החטופים תמורת סיום המלחמה. טראמפ נותן להבין שהאירוע הזה לא יקרה, כי המלחמה לא תסתיים כשחמאס שם. לא רק שחמאס לא ישלוט שם – לא יהיה לו על מה לשלוט. לא ישאר שם שום דבר. הם לא יחזרו לעולם. אני יודע שהתוכנית הזו נולדה לא אצל טראמפ, אלא היא רעיון שנשתל אצלו על ידי רון דרמר ונתניהו, אבל אני לא חושב שהם חלמו שזה מה שעומד לקרות. העובדה ששני המנהיגים הבאים שנפגשים איתו הם נשיא מצרים ומלך ירדן היא האיתות שטראמפ באמת רציני בעניין הזה". איך זה נגמר בסוף, כולם יודעים: תוכנית ההגירה היתה בולשיט אחד גדול, מ-"החזון" הפנטסטי של נתניהו ודרמר לא נותר כלום ושום דבר, טראמפ אכן כפה על נתניהו עיסקה של החזרת החטופים תמורת סיום המלחמה, ועד להודעה חדשה – מי שחזר לשטח שצה"ל פינה הוא חמאס. אז מר סגל מוזמן להמשיך ולשפרר בלהט את נתניהו. אבל בתור מי שמתמחה בשליפת התבטאויות עבר של המרואיינים שלו תוך כדי התמוגגות עצמית - אולי כדאי שיהיה קצת פחות זחוח שכשהוא ממשיך לאנוס את המציאות, ותמיד אבל תמיד להוכיח שוב לחברי הכת שעוד רואים בו עיתונאי כמה שנתניהו גאון.
2:22

בתאריך 5.2.2025 פירסם הפרשן לענייני הכל סרטון קצר, לאחר המפגש ההוא בין טראמפ לבין נתניהו, שבו הושקה "תוכנית ההגירה מרצון". בציוץ הוא "הסביר" לנו על הגאונות היתרה של נתניהו ודרמר, שבעצם הוליכו את טראמפ לאמץ את החזון המאוד ריאלי שלהם לגבי עזה. וכך אמר האורקל מעפרה, בקולו ובדמותו: "נשיא ארה"ב אומר שמטרתו מספר אחת היא להעביר את כל תושבי עזה לתמיד מחוץ לגבולות הרצועה. אני מציע להפסיק את הזלזול כאילו הוא לא מתכוון. זה בלאגן מאורגן – לטראמפ יש מדיניות. הוא אמר להם, אז מה אם המצרים והירדנים אומרים שלא? טראמפ מסלק בבעיטה את מה שאנחנו דנו בו בשבועות האחרונות והוא האם הוא יפעל לסיום המלחמה, לעיסקה שאומרת החזרת כל החטופים תמורת סיום המלחמה. טראמפ נותן להבין שהאירוע הזה לא יקרה, כי המלחמה לא תסתיים כשחמאס שם. לא רק שחמאס לא ישלוט שם – לא יהיה לו על מה לשלוט. לא ישאר שם שום דבר. הם לא יחזרו לעולם. אני יודע שהתוכנית הזו נולדה לא אצל טראמפ, אלא היא רעיון שנשתל אצלו על ידי רון דרמר ונתניהו, אבל אני לא חושב שהם חלמו שזה מה שעומד לקרות. העובדה ששני המנהיגים הבאים שנפגשים איתו הם נשיא מצרים ומלך ירדן היא האיתות שטראמפ באמת רציני בעניין הזה". איך זה נגמר בסוף, כולם יודעים: תוכנית ההגירה היתה בולשיט אחד גדול, מ-"החזון" הפנטסטי של נתניהו ודרמר לא נותר כלום ושום דבר, טראמפ אכן כפה על נתניהו עיסקה של החזרת החטופים תמורת סיום המלחמה, ועד להודעה חדשה – מי שחזר לשטח שצה"ל פינה הוא חמאס. אז מר סגל מוזמן להמשיך ולשפרר בלהט את נתניהו. אבל בתור מי שמתמחה בשליפת התבטאויות עבר של המרואיינים שלו תוך כדי התמוגגות עצמית - אולי כדאי שיהיה קצת פחות זחוח שכשהוא ממשיך לאנוס את המציאות, ותמיד אבל תמיד להוכיח שוב לחברי הכת שעוד רואים בו עיתונאי כמה שנתניהו גאון.

Or Carmi • אור כרמי

45,768 Aufrufe • vor 11 Monaten

דוגמה מהיום, שתמחיש מה ההבדל בין מתן גילוי נאות לבין מצב שבו שופט נמצא בניגוד עניינים: היום התקיים דיון בעתירות שהגישה עמותת הצלחה נגד שר התקשורת, בנוגע למינויים בתאגיד השידור הציבורי. השופטת כנפי-שטייניץ פתחה את הדיון בגילוי נאות, לפיו אחת המשיבות בעתירות היא הוועדה לבדיקת מינויים לפי חוק החברות הממשלתיות - שהיא אותה ועדה שצפויה לדון בקרוב בהארכת מינויו של בעלה, יובל שטייניץ, לתפקיד יו"ר חברת "רפאל". ניתנה לצדדים האפשרות לטעון טענות, למשל לבקש לפסול את כנפי-שטייניץ, והם ויתרו על האפשרות הזו. זהו טיבו של גילוי נאות – מצב שבו השופט לא סבור שהוא נמצא בניגוד עניינים שמחייב את פסילתו מלדון בתיק, אך כן מצב שבו יש מקום ליידע את הצדדים להליך, על מנת שאלה יוכלו לשקול האם להגיש בקשה כזו. וזה בדיוק מה שאשר קולה קבע אתמול שעמית היה צריך לעשות בהחלטתו מלפני שש שנים. בניגוד לשקרים ששמעתם אתמול, עמית לא היה במצב של ניגוד עניינים שחייב את פסילתו, אבל לשיטת קולה הוא כן נדרש בגילוי נאות, שלא נעשה (כמובן שאפשר גם להטיל ספק במסקנה הזו, אבל לצורך העניין נניח שכולנו מסכימים עם קולה). עיניכם הרואות, שגם כאשר נעשה גילוי נאות – על פי רוב זה לא משנה שום דבר.
0:45

דוגמה מהיום, שתמחיש מה ההבדל בין מתן גילוי נאות לבין מצב שבו שופט נמצא בניגוד עניינים: היום התקיים דיון בעתירות שהגישה עמותת הצלחה נגד שר התקשורת, בנוגע למינויים בתאגיד השידור הציבורי. השופטת כנפי-שטייניץ פתחה את הדיון בגילוי נאות, לפיו אחת המשיבות בעתירות היא הוועדה לבדיקת מינויים לפי חוק החברות הממשלתיות - שהיא אותה ועדה שצפויה לדון בקרוב בהארכת מינויו של בעלה, יובל שטייניץ, לתפקיד יו"ר חברת "רפאל". ניתנה לצדדים האפשרות לטעון טענות, למשל לבקש לפסול את כנפי-שטייניץ, והם ויתרו על האפשרות הזו. זהו טיבו של גילוי נאות – מצב שבו השופט לא סבור שהוא נמצא בניגוד עניינים שמחייב את פסילתו מלדון בתיק, אך כן מצב שבו יש מקום ליידע את הצדדים להליך, על מנת שאלה יוכלו לשקול האם להגיש בקשה כזו. וזה בדיוק מה שאשר קולה קבע אתמול שעמית היה צריך לעשות בהחלטתו מלפני שש שנים. בניגוד לשקרים ששמעתם אתמול, עמית לא היה במצב של ניגוד עניינים שחייב את פסילתו, אבל לשיטת קולה הוא כן נדרש בגילוי נאות, שלא נעשה (כמובן שאפשר גם להטיל ספק במסקנה הזו, אבל לצורך העניין נניח שכולנו מסכימים עם קולה). עיניכם הרואות, שגם כאשר נעשה גילוי נאות – על פי רוב זה לא משנה שום דבר.

Or Carmi • אור כרמי

24,135 Aufrufe • vor 8 Monaten

ח״כ בועז ביסמוט Boaz Bismuth (הבוס שלי בעבר וכו׳) מתנגש חזיתית במארחיו במועצת אירופה: "הגעתי לכאן כדי להאשים אתכם"* *ח"כ בועז ביסמוט* תקף בחריפות את נציגי הפרלמנטים באסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה בשטרסבורג, בדיון מיוחד שהתקיים אתמול על מתקפת חמאס ב-7/10 והתגובה של ישראל למתקפה. "שמעתי הרבה מכם נואמים על הבמה המכובדת הזאת, אבל אני יוצא מהכלים לנוכח מה שאני שומע. אפס חמלה. 136 החטופים, אחד מהם תינוק בן 9 חודשים. לפני כמה ימים הוא ציין יום הולדת שנה בשבי. אני מצפה מכם להראות מעט חמלה, אבל אינכם עושים זאת", אמר ח"כ ביסמוט. ביסמוט הוסיף: "עוד יותר מזעזע אותי לראות מדינה כמו דרום אפריקה, שמאשימה אותנו כביכול ב"רצח עם". חמאס הם הנאצים החדשים. אם לא הבנתם את זה, לא הבנתם כלום. לא הגעתי לשטרסבורג כי הרגשתי שיש צורך להגן על ישראל, הגעתי לכאן כדי להאשים אתכם". ח"כ ביסמוט התייחס בנאומו ליום השואה הבינלאומי שיצוין בסוף השבוע, ואמר כי *"ישנו הבדל אחד בין מה שקרה בשואה לבין המתקפה הברברית של חמאס ב-7/10. לפני 80 שנה, מה עשה היהודי כשאיימו לשחוט אותו, לרצוח אותו ולהטיל בו מומים? הוא ברח. מה היהודי עושה היום? הוא מגן על עצמו".*
3:23

ח״כ בועז ביסמוט Boaz Bismuth (הבוס שלי בעבר וכו׳) מתנגש חזיתית במארחיו במועצת אירופה: "הגעתי לכאן כדי להאשים אתכם"* *ח"כ בועז ביסמוט* תקף בחריפות את נציגי הפרלמנטים באסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה בשטרסבורג, בדיון מיוחד שהתקיים אתמול על מתקפת חמאס ב-7/10 והתגובה של ישראל למתקפה. "שמעתי הרבה מכם נואמים על הבמה המכובדת הזאת, אבל אני יוצא מהכלים לנוכח מה שאני שומע. אפס חמלה. 136 החטופים, אחד מהם תינוק בן 9 חודשים. לפני כמה ימים הוא ציין יום הולדת שנה בשבי. אני מצפה מכם להראות מעט חמלה, אבל אינכם עושים זאת", אמר ח"כ ביסמוט. ביסמוט הוסיף: "עוד יותר מזעזע אותי לראות מדינה כמו דרום אפריקה, שמאשימה אותנו כביכול ב"רצח עם". חמאס הם הנאצים החדשים. אם לא הבנתם את זה, לא הבנתם כלום. לא הגעתי לשטרסבורג כי הרגשתי שיש צורך להגן על ישראל, הגעתי לכאן כדי להאשים אתכם". ח"כ ביסמוט התייחס בנאומו ליום השואה הבינלאומי שיצוין בסוף השבוע, ואמר כי *"ישנו הבדל אחד בין מה שקרה בשואה לבין המתקפה הברברית של חמאס ב-7/10. לפני 80 שנה, מה עשה היהודי כשאיימו לשחוט אותו, לרצוח אותו ולהטיל בו מומים? הוא ברח. מה היהודי עושה היום? הוא מגן על עצמו".*

Ariel Kahana אריאל כהנא

16,918 Aufrufe • vor 2 Jahren

כל מילה וכל אות של גלית חמי, עורכת כלכליסט, הבוקר בכנס החירום של ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל, ״בלי תקשורת חופשית אין דמוקרטיה״: תסלחו לי, אבל אנחנו יושבים כאן ומדברים לעצמנו. מסבירים לעצמנו את מה שאנחנו יודעים, ולועסים את אותו מסטיק משומש כבר 3 שנים. בחוץ יורקים עלינו, מגדפים אותנו, מכנים אותנו בשמות גנאי, מאיימים על חיינו, משרדי ממשלה מחרימים אותנו, "מסיבות עיתונאים" מתקיימות בלי עיתונאים, בלי שאלות, בלי תשובות. ראש הממשלה ובני משפחתנו לא בוחלים בעלבונות אישיים כלפי עיתונאים. הטחת האשמות שקריות על כל מי שאינו מתיישר עם האינטרסים האישיים שלהם. לא של המדינה, לא של האזרחים - עם האינטרסים האישיים שלהם. הפכו את כולנו ממשרתי ציבור - לאויבי העם. ומה אנחנו? אנחנו לא מבינים את גודל האסון. אנחנו לא מוטרדים מספיק מהעובדה שהעיתונות האמיתית במדינה שלנו הולכת ונכחדת. הולכת ונדחקת לטובת עיתונות מטעם, שידורי תעמולה, ומכונות רעל בתחפושת של עיתונות. וכן - מי שעובד בערוץ 14 הוא לא עיתונאי. וגם לא פרשן. ואם לא נקום ונעשה מעשה, נהפוך להונגריה על מלא. נהפוך למדינה שבה אין מי שיגן באמת על אזרחיה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להמשיך להישאר מאחורי מקלדת או מסך. אנחנו לא יכולים להסתפק בנאומים ולא במאמרי ביקורת, וגם לא בכנסים כאלה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להמשיך לשחק בכאילו. ללכת למסיבות עיתונאים בהם לא מאפשרים לנו לשאול שאלות, לנרמל את כל מה שלא נורמלי, או לתת במה לדברי הסתה שמאיימים על שלטון החוק ומוסדות המדינה בשם איזה "איזון" מפוברק. אנחנו צריכים לקום. אנחנו חייבים להשמיע את קולנו מחוץ לאולם הזה. ללכת לדיונים בכנסת ולהשמיע שם את קולנו. ללכת לתקשורת בעולם, להיפגש עם מנהיגים בעולם, לספר לכולם בקולנו מה קורה פה. להשתמש בכלים שיש לנו ביד: מודעות, שלטי חוצות, להחשיך מסכים. כן, להחשיך מסכים! כי אם אנחנו לא נעשה את זה - יכפו את זה עלינו. זה התפקיד הכי חשוב שיש לנו היום. אסור לנו להיות הדור שיכשיר את ההשתקה. שיחשיך את המסכים. לא רק בשבילנו, אלא גם לטובת הדורות הבאים של העיתונות. חייבים לקום ולעשות. גלית חמי ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל
3:06

כל מילה וכל אות של גלית חמי, עורכת כלכליסט, הבוקר בכנס החירום של ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל, ״בלי תקשורת חופשית אין דמוקרטיה״: תסלחו לי, אבל אנחנו יושבים כאן ומדברים לעצמנו. מסבירים לעצמנו את מה שאנחנו יודעים, ולועסים את אותו מסטיק משומש כבר 3 שנים. בחוץ יורקים עלינו, מגדפים אותנו, מכנים אותנו בשמות גנאי, מאיימים על חיינו, משרדי ממשלה מחרימים אותנו, "מסיבות עיתונאים" מתקיימות בלי עיתונאים, בלי שאלות, בלי תשובות. ראש הממשלה ובני משפחתנו לא בוחלים בעלבונות אישיים כלפי עיתונאים. הטחת האשמות שקריות על כל מי שאינו מתיישר עם האינטרסים האישיים שלהם. לא של המדינה, לא של האזרחים - עם האינטרסים האישיים שלהם. הפכו את כולנו ממשרתי ציבור - לאויבי העם. ומה אנחנו? אנחנו לא מבינים את גודל האסון. אנחנו לא מוטרדים מספיק מהעובדה שהעיתונות האמיתית במדינה שלנו הולכת ונכחדת. הולכת ונדחקת לטובת עיתונות מטעם, שידורי תעמולה, ומכונות רעל בתחפושת של עיתונות. וכן - מי שעובד בערוץ 14 הוא לא עיתונאי. וגם לא פרשן. ואם לא נקום ונעשה מעשה, נהפוך להונגריה על מלא. נהפוך למדינה שבה אין מי שיגן באמת על אזרחיה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להמשיך להישאר מאחורי מקלדת או מסך. אנחנו לא יכולים להסתפק בנאומים ולא במאמרי ביקורת, וגם לא בכנסים כאלה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להמשיך לשחק בכאילו. ללכת למסיבות עיתונאים בהם לא מאפשרים לנו לשאול שאלות, לנרמל את כל מה שלא נורמלי, או לתת במה לדברי הסתה שמאיימים על שלטון החוק ומוסדות המדינה בשם איזה "איזון" מפוברק. אנחנו צריכים לקום. אנחנו חייבים להשמיע את קולנו מחוץ לאולם הזה. ללכת לדיונים בכנסת ולהשמיע שם את קולנו. ללכת לתקשורת בעולם, להיפגש עם מנהיגים בעולם, לספר לכולם בקולנו מה קורה פה. להשתמש בכלים שיש לנו ביד: מודעות, שלטי חוצות, להחשיך מסכים. כן, להחשיך מסכים! כי אם אנחנו לא נעשה את זה - יכפו את זה עלינו. זה התפקיד הכי חשוב שיש לנו היום. אסור לנו להיות הדור שיכשיר את ההשתקה. שיחשיך את המסכים. לא רק בשבילנו, אלא גם לטובת הדורות הבאים של העיתונות. חייבים לקום ולעשות. גלית חמי ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

28,520 Aufrufe • vor 9 Monaten

והנה ביטוי לברדק. עיתונאי שואל שאלה פשוטה: אם התנאי להסכם גרעין עם סעודיה הוא חתימה על הסכמי אברהם, למה זה לא הוזכר אתמול כשמשרד האנרגיה הודיע על הסכם הגרעין? דוברת הבית הלבן קרוליין לויט: הנשיא דיבר על זה הרבה פעמים בעבר, הוא המחליט הסופי, והוא אמר שאם הם לא יחתמו על הסכמי אברהם ההסכם הגרעיני לא יתקיים. העיתונאי מתעקש: יש לכם איזשהן אינדיקציות שהסעודים בכלל שוקלים זאת? לויט: הנשיא דיבר על כך עם הסעודים הרבה פעמים בעבר והממשל ימשיך לשוחח איתם. והנה אנחנו מגיעים לפואנטה. העיתונאי מנסה להבין מה כן יש בהסכם: ומה עם הפקחים הבינלאומיים, הם יהיו חלק מזה? לויט: אני לא רוצה להגיב סעיפים ספציפיים בהסכם מאחר ושוב, אנחנו צריכים לדבר על התנאי החשוב מאוד הזה *שהנשיא התנה הבוקר* כלומר, משרד האנרגיה של ארה"ב הודיע אתמול בהודעה רשמית על הסכם גרעין אזרחי עם סעודיה שלא כללה מילה וחצי מילה על הסכמי אברהם או נורמליזציה עם ישראל והנשיא התעורר הבוקר (אחרי לחץ ישראלי ברקע) והודיע שזה כן תנאי להסכם. עכשיו, אני יודע שכולם כאן רגילים שהכל מתנהל פה בשכונה ואנחנו כבר לא מתרגשים, אבל בכל זאת, ארצות הברית של אמריקה. מצופה שיהיה קשר קטן כשמדובר על לא פחות מהסכם שיאפשר לסעודיה אנרגיה גרעינית. בכל מקרה, נמתין לתשובת הסעודים, הלוואי ויגידו כן וייםתחצפה באמת פרק חדש במזרח התיכון. עם זאת כידוע, גם להם יש אינטרסים ולא פחות מזה גם להם יש מנופי לחץ על טראמפ שמאוד רוצה את הסכם הגרעין הזה. נמתין ונראה ונקווה לטוב.
0:55

והנה ביטוי לברדק. עיתונאי שואל שאלה פשוטה: אם התנאי להסכם גרעין עם סעודיה הוא חתימה על הסכמי אברהם, למה זה לא הוזכר אתמול כשמשרד האנרגיה הודיע על הסכם הגרעין? דוברת הבית הלבן קרוליין לויט: הנשיא דיבר על זה הרבה פעמים בעבר, הוא המחליט הסופי, והוא אמר שאם הם לא יחתמו על הסכמי אברהם ההסכם הגרעיני לא יתקיים. העיתונאי מתעקש: יש לכם איזשהן אינדיקציות שהסעודים בכלל שוקלים זאת? לויט: הנשיא דיבר על כך עם הסעודים הרבה פעמים בעבר והממשל ימשיך לשוחח איתם. והנה אנחנו מגיעים לפואנטה. העיתונאי מנסה להבין מה כן יש בהסכם: ומה עם הפקחים הבינלאומיים, הם יהיו חלק מזה? לויט: אני לא רוצה להגיב סעיפים ספציפיים בהסכם מאחר ושוב, אנחנו צריכים לדבר על התנאי החשוב מאוד הזה *שהנשיא התנה הבוקר* כלומר, משרד האנרגיה של ארה"ב הודיע אתמול בהודעה רשמית על הסכם גרעין אזרחי עם סעודיה שלא כללה מילה וחצי מילה על הסכמי אברהם או נורמליזציה עם ישראל והנשיא התעורר הבוקר (אחרי לחץ ישראלי ברקע) והודיע שזה כן תנאי להסכם. עכשיו, אני יודע שכולם כאן רגילים שהכל מתנהל פה בשכונה ואנחנו כבר לא מתרגשים, אבל בכל זאת, ארצות הברית של אמריקה. מצופה שיהיה קשר קטן כשמדובר על לא פחות מהסכם שיאפשר לסעודיה אנרגיה גרעינית. בכל מקרה, נמתין לתשובת הסעודים, הלוואי ויגידו כן וייםתחצפה באמת פרק חדש במזרח התיכון. עם זאת כידוע, גם להם יש אינטרסים ולא פחות מזה גם להם יש מנופי לחץ על טראמפ שמאוד רוצה את הסכם הגרעין הזה. נמתין ונראה ונקווה לטוב.

Yanir Cozin - יניר קוזין

44,916 Aufrufe • vor 2 Monaten

בדקה וקצת הזאת של יצחק פינדרוס בפודקאסט של נדב פרי Nadav Perry יש את זיקוק האבסורד של התפיסה החרדית והיחסים שלה למדינת ישראל - שילוב בלתי אפשרי בין אוטונומיה מוחלטת, בה למדינת ישראל אסור להתערב בכלום, אסור להגדיר בשום צורה מה הדרישה מהם כציבור, במקביל לדרישה מוחלטת להיות חלק מהחלוקה של כמו כולם. הרי כשפינדרוס מדבר על שינוי אמונה ותרבות באמצעות אמצעים משפטיים, על מה הוא מדבר? מישהו מעוניין בגזיזת פיאות של ילדים חרדים רכים? לאסור לימוד תורה? להטיל חובת אכילת חזיר בתשעה באב שחל ביום טוב שני של גלויות? מה בסך הכל דורשת אותה מדינה איומה שמבקשת, על פי פינדרוס, להעביר את החרדים על דתם? לקבוע שבעל המאה הוא בעל הדעה. רוצים לקבל תקצוב? יש לזה מחיר. המחיר הוא שמי שמקבל תקצוב מדינתי, לא יכול לעשות מה שבראש שלו. לא יכול לקיים אוטונומיה. לא יכול לדחות דרישות פדגוגיות, דרישות של חומר נדרש, מינימום לימודי אותו דורש הגורם המממן. מה שפינדרוס עושה, במכוון, הוא לערבב בין זכות שלילית לגיטימית (אתם לא תתערבו באמונות של הילדים שלי) לזכות חיובית לא מחויבת המציאות (אני אעשה מה בראש שלי ואתם תשלמו), וזאת הגדרה עדינה. פינדרוס אומר שאין שום מקום בגלובוס (לפחות הדמוקרטי) שמשנה בכוח אמונה של אנשים. אפשר לדון בזה, אבל מה שבטוח אין בגלובוס זאת מציאות בה קבוצה יודעת לדרוש, בלי להיות מוכנה להגדיר בשום צורה מה היא נותנת בתמורה, לא לפי הקריטריונים שלה, אלא לפי הקריטריונים של הצד הנותן. בכל העולם הדמוקרטי ושאינו, מי שמתעקש על מערכת חינוך אוטונומית, ללא דרישות וקריטריונים, לא מקבל תמיכה. קריטריונים ודרישות של תקצוב, בכל תחום, הם אלף בית של כל מדיניות הקצאה ציבורית. מי שמבקש כסף מדינתי, כפוף למנגנון המדינתי. בהכל. במה הוא מלמד, את מי הוא מקבל, מה ההכשרה של המורים המקצועיים בו, בדרישה שאם הוא אמור ללמד משהו, הוא אכן נלמד. הניתוק בין מימון לדרישות, ההתעקשות שלא צריך להיות קשר בין סבסוד למילוי אותן דרישות, אלו טענות כל כך אבסורדיות, שלא יאמן איך המסבירנים החרדים טוענים אותן שוב ושוב, ואפילו מוצאים פה ושם קהל. ובסוף, זה סיכום היחסים של החרדים בגלגולם הנוכחי עם מדינת ישראל. תפיסה של לקוחות במלון הכל כלול, שיכולים לקחת מכל הבא ליד, לקחת עוד המבורגר ועוד קבב מהבופה, ולא להבין למה דורשים מהם לשלם כמו כולם את החשבון. כמו בכל מערכת עם טרמפיסטים, זה יכול לעבוד לזמן מסוים, אבל כשהכמות של הטרמפיסטים הופכת לגדולה מדי, שיווי המשקל מופר, והסיפור נגמר. נגמר במימון, נגמר בכלכלה, נגמר בביטחון. יכולת הנשיאה של הציבורים האחרים פשוט נגמרה. אף אחד לא מתכוון להעביר חרדים על דתם. אף אחד לא מתכוון להתערב בתוכן הערכי במערכת החינוך שלהם. אף אחד לא רוצה לפגוע באורח חייהם. מה שדורשים מהחרדים הוא פשוט שותפות, כי אנחנו לא יכולים לסחוב את האירוע יותר. ואם הציבור החרדי ונציגיו לא מסוגלים להבין את הטיעון הכל כך פשוט הזה, אם הם מאמינים באמת ובתמים בעולם של זכויות ללא חובות, אז כרגע, לכל הפחות, צריך להבהיר להם בעדינות שיקחו צעד אחורה מהבופה. לא כי אנחנו נהנים מזה. אלא כי אין לנו ברירה.
1:02

בדקה וקצת הזאת של יצחק פינדרוס בפודקאסט של נדב פרי Nadav Perry יש את זיקוק האבסורד של התפיסה החרדית והיחסים שלה למדינת ישראל - שילוב בלתי אפשרי בין אוטונומיה מוחלטת, בה למדינת ישראל אסור להתערב בכלום, אסור להגדיר בשום צורה מה הדרישה מהם כציבור, במקביל לדרישה מוחלטת להיות חלק מהחלוקה של כמו כולם. הרי כשפינדרוס מדבר על שינוי אמונה ותרבות באמצעות אמצעים משפטיים, על מה הוא מדבר? מישהו מעוניין בגזיזת פיאות של ילדים חרדים רכים? לאסור לימוד תורה? להטיל חובת אכילת חזיר בתשעה באב שחל ביום טוב שני של גלויות? מה בסך הכל דורשת אותה מדינה איומה שמבקשת, על פי פינדרוס, להעביר את החרדים על דתם? לקבוע שבעל המאה הוא בעל הדעה. רוצים לקבל תקצוב? יש לזה מחיר. המחיר הוא שמי שמקבל תקצוב מדינתי, לא יכול לעשות מה שבראש שלו. לא יכול לקיים אוטונומיה. לא יכול לדחות דרישות פדגוגיות, דרישות של חומר נדרש, מינימום לימודי אותו דורש הגורם המממן. מה שפינדרוס עושה, במכוון, הוא לערבב בין זכות שלילית לגיטימית (אתם לא תתערבו באמונות של הילדים שלי) לזכות חיובית לא מחויבת המציאות (אני אעשה מה בראש שלי ואתם תשלמו), וזאת הגדרה עדינה. פינדרוס אומר שאין שום מקום בגלובוס (לפחות הדמוקרטי) שמשנה בכוח אמונה של אנשים. אפשר לדון בזה, אבל מה שבטוח אין בגלובוס זאת מציאות בה קבוצה יודעת לדרוש, בלי להיות מוכנה להגדיר בשום צורה מה היא נותנת בתמורה, לא לפי הקריטריונים שלה, אלא לפי הקריטריונים של הצד הנותן. בכל העולם הדמוקרטי ושאינו, מי שמתעקש על מערכת חינוך אוטונומית, ללא דרישות וקריטריונים, לא מקבל תמיכה. קריטריונים ודרישות של תקצוב, בכל תחום, הם אלף בית של כל מדיניות הקצאה ציבורית. מי שמבקש כסף מדינתי, כפוף למנגנון המדינתי. בהכל. במה הוא מלמד, את מי הוא מקבל, מה ההכשרה של המורים המקצועיים בו, בדרישה שאם הוא אמור ללמד משהו, הוא אכן נלמד. הניתוק בין מימון לדרישות, ההתעקשות שלא צריך להיות קשר בין סבסוד למילוי אותן דרישות, אלו טענות כל כך אבסורדיות, שלא יאמן איך המסבירנים החרדים טוענים אותן שוב ושוב, ואפילו מוצאים פה ושם קהל. ובסוף, זה סיכום היחסים של החרדים בגלגולם הנוכחי עם מדינת ישראל. תפיסה של לקוחות במלון הכל כלול, שיכולים לקחת מכל הבא ליד, לקחת עוד המבורגר ועוד קבב מהבופה, ולא להבין למה דורשים מהם לשלם כמו כולם את החשבון. כמו בכל מערכת עם טרמפיסטים, זה יכול לעבוד לזמן מסוים, אבל כשהכמות של הטרמפיסטים הופכת לגדולה מדי, שיווי המשקל מופר, והסיפור נגמר. נגמר במימון, נגמר בכלכלה, נגמר בביטחון. יכולת הנשיאה של הציבורים האחרים פשוט נגמרה. אף אחד לא מתכוון להעביר חרדים על דתם. אף אחד לא מתכוון להתערב בתוכן הערכי במערכת החינוך שלהם. אף אחד לא רוצה לפגוע באורח חייהם. מה שדורשים מהחרדים הוא פשוט שותפות, כי אנחנו לא יכולים לסחוב את האירוע יותר. ואם הציבור החרדי ונציגיו לא מסוגלים להבין את הטיעון הכל כך פשוט הזה, אם הם מאמינים באמת ובתמים בעולם של זכויות ללא חובות, אז כרגע, לכל הפחות, צריך להבהיר להם בעדינות שיקחו צעד אחורה מהבופה. לא כי אנחנו נהנים מזה. אלא כי אין לנו ברירה.

Roni Eitan

17,183 Aufrufe • vor 1 Monat

תשקיעו 15 דק׳ להקשיב לדבריה של כבוד נשיאת בהמ״ש העליון, דורית ביניש, בזום אתמול שיאיא פינק ארגן. הבאתי חלק מהדברים. ——— ההפיכה המשטרית בעיצומה. היא לא חלפה מן העולם. זאת הייתה אשליה שלנו, שהצלחנו. מהר מאוד כאשר הופיע שר המשפטים בינואר 23 והציג את תוכניתו, הבנו שזו לא מהפכה משפטית אלא הפיכה משטרית. הציבור הבין את זה ויצא לרחוב. ונתנו לנו תחושה שבלמנו את ההפיכה. במובן מסוים זה נכון, כאשר בית המשפט לא קיבל את הפרקטיקה לא לבקר את הממשלה על פי סבירות התנהגותה ומעשיה. הייתה תחושה שאנחנו עצרנו. למרבה הצער זה לא נגמר. על אף המצב הביטחוני, על אף כל הקשיים אנחנו בעיצומה של דהירה של הממשלה לממש את תוכניתה להפיכה משטרית. הדבר המטריד, הוא לא פיטורי שר כזה או אחר, זה מאד מטריד, אבל הדבר המרכזי הוא: יש לנו שלטון שחותר להפוך אותנו מדמוקרטיה לדיקטטורה. הוא נבחר בדרך דמוקרטית. זה כבר קרה הרבה פעמים בהיסטוריה. לא האמנו שנהיה במצב כזה, אבל זהו התהליך. יש דהירה. לעצור את ההפיכה הזאת זו חובתנו המיידית. מה הרעיון של ההפיכה הזו? הבסיס של משטר דמוקרטי זה 3 רשויות: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. הממשלה לא מסתירה את כוונתה לצמצם את הרשויות האחרות. כלומר הכנסת כבר בשיטה שלנו בידי שליטה של הממשלה, באמצעות הרוב הקואליציוני. הרצון הנוסף הוא להשתלט על המשפט, על בית המשפט, על התקשורת, על האקדמיה. זה מפתח לשלטון טוטליטרי. ניצול של דרכים דמוקרטיות לביטול הדמוקרטיה. התוכנית היא לפרק את המוסדות צעד אחרי צעד. אם לא בחקיקה אז בדרך מעשית. הם לא הצליחו למזלנו עדיין, אבל הם בהחלט בדרך להשתלט על המוסדות השונים, וזו הכוונה, להרוס. וכאן אנחנו מגיעים למכתב היועצת המשפטית שמתריעה על כך בעצם, על לכל התחושות שיש לנו, שצעד אחרי צעד הממשלה פועלת באופן לא חוקי. כל כוחה של הממשלה נובע מהחוק. היא יכולה לעשות רק מה שהחוק מתיר. כל אדם חופשי לעשות אלא אם אסור, אבל הממשלה יכולה לעשות רק מה שמותר לה על פי חוק. אז ״איזון בחוק״ זה התחלה והקידום של השיטה לחיסול הדמוקרטיה. ומה המכתב אומר? היועמ״שית אמרה – אנחנו יודעים היטב איך מתקבלות החלטות: יש נוהג רב שנים, יש תקנון הממשלה, יש דרך לעבודת ממשלה, כל נושא שעולה לממשלה מחייב הכנה מראש של הרפרנטים בממשלה, חוות דעת משפטית אם צריך. מכל זה מתעלמים: לפי המכתב הם מתנהגים כאילו לא צריכים חוות דעת של היועץ המשפטי הממשלה, הממשלה יכולה לקבל יעוץ מאנשים פרטיים ממזכיר הממשלה, שזה ממש לא תפקידו, מאנשים שונים שהם מעדיפים את דעתם וחוות דעתם המשפטית. אבל, על פי הדין במדינה, חד משמעית, (זה הובהר פעמים רבות בפסק הדין) מי שחוות דעתו המשפטית מחייבת את הממשלה זה היועצת המשפטית הממשלה. זה תפקידה להנחות את הממשלה איך תוכל לפעול על פי חוק. אם לא מכינים קודם חוות דעת, אם מתעלמים מחוות דעת היועצת המשפטית ואם מבקשים חוות דעת בדרכים עקיפות של אנשים לא מוסמכים, --- אז זה צפצוף על החוק, והמשמעות היא שהממשלה פועלת כעבריינית, לא על פי חוק. זה חלק מהצעדים שמובילים לשליטה המוחלטת שלה. אז מתמנים מינויים לא מקצועיים על בסיס פוליטי, בלי שמתקיימים התכונות והכישורים הנדרשים לתפקיד, אנו רואים שנמנעים מלמנות נשיא לבית המשפט העליון, זה חלק משיטת ההשתלטות. רק ימנו שופטים אם הם יהיו נאמנים לממשלה ולא למדינה, זה המבחן, ולכן צריך את הסכמת הדרג הפוליטי לכל מינוי על פי תפיסת שר המשפטים. יש כוונה (וזה כבר בחקיקה) למנות נציב תלונות על שופטים, לא בדרך שהייתה עד היום, רוצים שהכנסת תבחר את נציב תלונות על שופטים, והוא יהווה איום על העצמאות השיפוטית. כי אם שופט ייתן פסק דין שלא ייראה לנציב, אז הכי פשוט יהיה להדיח אותו. כי לנציב יש סמכות להמליץ על הדחה. כל הדברים האלה הם חלק מאיום מאד רציני על מערכת המשפט, שתפקידה לשמור על האיזונים, ועל הבקרה על המערכת. הממשלה צוברת כוח, כדי לגמד את כוחן של המוסדות המקצועיים האחרים. אני מאמינה מאוד שגם היועצת המשפטית, וגם בית המשפט מתכוונים ועומדים כחומה בצורה, אבל נעשים כל הצעדים כדי לסכל את העבודה שלהם. ולכן אנחנו כל פעם שומעים את הנוסח, את הסגנון איך הם מדברים על היועצת, כמו שמדברים על אלופי הצבא וקציני הצבא. איך אפשר לצפות שהציבור יכבד את המוסדות, אם מי שיושב בשלטון של הממשלה מזלזל בצורה כזאת במוסדות המדינה? הסכנה היא הרבה יותר גדולה מזה שאדם מסוים יפוטר השיטה כולה היא לבלוע את הערכים הדמוקרטיים, ערכים שלשמם קמה המדינה הזאת, המוסדות שנבנו, וזו שחיקה, וזה פוגע בביטחון. חיינו שזורים עם הצרכים הבטחונים ועם הנאמנות למדינה ולא לממשלה, זה אלף-בית. שלא נטעה, זה קו אדום. אין גבולות למה שהם מעיזים. אני לא מעלה על דעתי שיעיזו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, ושאנחנו נקבל את זה. אני לא יכולה להתנבא, אך אני מאמינה שזה יוציא מאות אלפים לרחובות. אין לנו כלים אחרים. אני חושבת שאם חס וחלילה הממשלה תעז להגשים את החלום ולפטר יועצת משפטית, אני מקווה שהחוות יהיו מלאים מוחים. אני מצפה למספר ענק עתק, שהממשלה לא תוכל להתעלם ממנו, כי בעצם הממשלה קיבלה את המנדט מהציבור למשטר דמוקרטי, אך פועלת בניגוד למנדט שהיא קיבלה. היא הפקירה אותנו ביטחונית, היא הפקירה אותנו גם מבחינה חוקתית, משפטית, מוסדית. אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. גם מאה אלף לא מספיק. אם חס וחלילה יקרה דבר כזה, הרחוב צריך להיות מלא. לא ניתן להמשיך בתהליך הזה. הגדולה של בית המשפט שלנו כל שנות קיומו, הייתה עצמאותו, תנאי שזה יהיה מוסד עצמאי, לא נשיא מטעם הממשלה ולא שופט מטעם הממשלה, זה כוחו, וזה גם האיזון שניתן לבית משפט אל מול הכוח של הממשלה והרשות המבצעת. הציבור שיוצא נותן כח לשומרי הסף. ממה ישאבו כוח המוסדות האלה של שומרי הסף אם לא מהאמון והרצון לשרת את הציבור כמו שמגיע לו? הם עושים את מלאכתם וכולנו חייבים לתמוך לחזק אותם, לתת להם את הגיבוי. אני מאוד מאמינה בכוח הזה. (למי שרוצה להשלים את כל הזום: ) <<<<< לעוד עדכונים בקבוצות נהון
15:44

תשקיעו 15 דק׳ להקשיב לדבריה של כבוד נשיאת בהמ״ש העליון, דורית ביניש, בזום אתמול שיאיא פינק ארגן. הבאתי חלק מהדברים. ——— ההפיכה המשטרית בעיצומה. היא לא חלפה מן העולם. זאת הייתה אשליה שלנו, שהצלחנו. מהר מאוד כאשר הופיע שר המשפטים בינואר 23 והציג את תוכניתו, הבנו שזו לא מהפכה משפטית אלא הפיכה משטרית. הציבור הבין את זה ויצא לרחוב. ונתנו לנו תחושה שבלמנו את ההפיכה. במובן מסוים זה נכון, כאשר בית המשפט לא קיבל את הפרקטיקה לא לבקר את הממשלה על פי סבירות התנהגותה ומעשיה. הייתה תחושה שאנחנו עצרנו. למרבה הצער זה לא נגמר. על אף המצב הביטחוני, על אף כל הקשיים אנחנו בעיצומה של דהירה של הממשלה לממש את תוכניתה להפיכה משטרית. הדבר המטריד, הוא לא פיטורי שר כזה או אחר, זה מאד מטריד, אבל הדבר המרכזי הוא: יש לנו שלטון שחותר להפוך אותנו מדמוקרטיה לדיקטטורה. הוא נבחר בדרך דמוקרטית. זה כבר קרה הרבה פעמים בהיסטוריה. לא האמנו שנהיה במצב כזה, אבל זהו התהליך. יש דהירה. לעצור את ההפיכה הזאת זו חובתנו המיידית. מה הרעיון של ההפיכה הזו? הבסיס של משטר דמוקרטי זה 3 רשויות: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. הממשלה לא מסתירה את כוונתה לצמצם את הרשויות האחרות. כלומר הכנסת כבר בשיטה שלנו בידי שליטה של הממשלה, באמצעות הרוב הקואליציוני. הרצון הנוסף הוא להשתלט על המשפט, על בית המשפט, על התקשורת, על האקדמיה. זה מפתח לשלטון טוטליטרי. ניצול של דרכים דמוקרטיות לביטול הדמוקרטיה. התוכנית היא לפרק את המוסדות צעד אחרי צעד. אם לא בחקיקה אז בדרך מעשית. הם לא הצליחו למזלנו עדיין, אבל הם בהחלט בדרך להשתלט על המוסדות השונים, וזו הכוונה, להרוס. וכאן אנחנו מגיעים למכתב היועצת המשפטית שמתריעה על כך בעצם, על לכל התחושות שיש לנו, שצעד אחרי צעד הממשלה פועלת באופן לא חוקי. כל כוחה של הממשלה נובע מהחוק. היא יכולה לעשות רק מה שהחוק מתיר. כל אדם חופשי לעשות אלא אם אסור, אבל הממשלה יכולה לעשות רק מה שמותר לה על פי חוק. אז ״איזון בחוק״ זה התחלה והקידום של השיטה לחיסול הדמוקרטיה. ומה המכתב אומר? היועמ״שית אמרה – אנחנו יודעים היטב איך מתקבלות החלטות: יש נוהג רב שנים, יש תקנון הממשלה, יש דרך לעבודת ממשלה, כל נושא שעולה לממשלה מחייב הכנה מראש של הרפרנטים בממשלה, חוות דעת משפטית אם צריך. מכל זה מתעלמים: לפי המכתב הם מתנהגים כאילו לא צריכים חוות דעת של היועץ המשפטי הממשלה, הממשלה יכולה לקבל יעוץ מאנשים פרטיים ממזכיר הממשלה, שזה ממש לא תפקידו, מאנשים שונים שהם מעדיפים את דעתם וחוות דעתם המשפטית. אבל, על פי הדין במדינה, חד משמעית, (זה הובהר פעמים רבות בפסק הדין) מי שחוות דעתו המשפטית מחייבת את הממשלה זה היועצת המשפטית הממשלה. זה תפקידה להנחות את הממשלה איך תוכל לפעול על פי חוק. אם לא מכינים קודם חוות דעת, אם מתעלמים מחוות דעת היועצת המשפטית ואם מבקשים חוות דעת בדרכים עקיפות של אנשים לא מוסמכים, --- אז זה צפצוף על החוק, והמשמעות היא שהממשלה פועלת כעבריינית, לא על פי חוק. זה חלק מהצעדים שמובילים לשליטה המוחלטת שלה. אז מתמנים מינויים לא מקצועיים על בסיס פוליטי, בלי שמתקיימים התכונות והכישורים הנדרשים לתפקיד, אנו רואים שנמנעים מלמנות נשיא לבית המשפט העליון, זה חלק משיטת ההשתלטות. רק ימנו שופטים אם הם יהיו נאמנים לממשלה ולא למדינה, זה המבחן, ולכן צריך את הסכמת הדרג הפוליטי לכל מינוי על פי תפיסת שר המשפטים. יש כוונה (וזה כבר בחקיקה) למנות נציב תלונות על שופטים, לא בדרך שהייתה עד היום, רוצים שהכנסת תבחר את נציב תלונות על שופטים, והוא יהווה איום על העצמאות השיפוטית. כי אם שופט ייתן פסק דין שלא ייראה לנציב, אז הכי פשוט יהיה להדיח אותו. כי לנציב יש סמכות להמליץ על הדחה. כל הדברים האלה הם חלק מאיום מאד רציני על מערכת המשפט, שתפקידה לשמור על האיזונים, ועל הבקרה על המערכת. הממשלה צוברת כוח, כדי לגמד את כוחן של המוסדות המקצועיים האחרים. אני מאמינה מאוד שגם היועצת המשפטית, וגם בית המשפט מתכוונים ועומדים כחומה בצורה, אבל נעשים כל הצעדים כדי לסכל את העבודה שלהם. ולכן אנחנו כל פעם שומעים את הנוסח, את הסגנון איך הם מדברים על היועצת, כמו שמדברים על אלופי הצבא וקציני הצבא. איך אפשר לצפות שהציבור יכבד את המוסדות, אם מי שיושב בשלטון של הממשלה מזלזל בצורה כזאת במוסדות המדינה? הסכנה היא הרבה יותר גדולה מזה שאדם מסוים יפוטר השיטה כולה היא לבלוע את הערכים הדמוקרטיים, ערכים שלשמם קמה המדינה הזאת, המוסדות שנבנו, וזו שחיקה, וזה פוגע בביטחון. חיינו שזורים עם הצרכים הבטחונים ועם הנאמנות למדינה ולא לממשלה, זה אלף-בית. שלא נטעה, זה קו אדום. אין גבולות למה שהם מעיזים. אני לא מעלה על דעתי שיעיזו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, ושאנחנו נקבל את זה. אני לא יכולה להתנבא, אך אני מאמינה שזה יוציא מאות אלפים לרחובות. אין לנו כלים אחרים. אני חושבת שאם חס וחלילה הממשלה תעז להגשים את החלום ולפטר יועצת משפטית, אני מקווה שהחוות יהיו מלאים מוחים. אני מצפה למספר ענק עתק, שהממשלה לא תוכל להתעלם ממנו, כי בעצם הממשלה קיבלה את המנדט מהציבור למשטר דמוקרטי, אך פועלת בניגוד למנדט שהיא קיבלה. היא הפקירה אותנו ביטחונית, היא הפקירה אותנו גם מבחינה חוקתית, משפטית, מוסדית. אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. גם מאה אלף לא מספיק. אם חס וחלילה יקרה דבר כזה, הרחוב צריך להיות מלא. לא ניתן להמשיך בתהליך הזה. הגדולה של בית המשפט שלנו כל שנות קיומו, הייתה עצמאותו, תנאי שזה יהיה מוסד עצמאי, לא נשיא מטעם הממשלה ולא שופט מטעם הממשלה, זה כוחו, וזה גם האיזון שניתן לבית משפט אל מול הכוח של הממשלה והרשות המבצעת. הציבור שיוצא נותן כח לשומרי הסף. ממה ישאבו כוח המוסדות האלה של שומרי הסף אם לא מהאמון והרצון לשרת את הציבור כמו שמגיע לו? הם עושים את מלאכתם וכולנו חייבים לתמוך לחזק אותם, לתת להם את הגיבוי. אני מאוד מאמינה בכוח הזה. (למי שרוצה להשלים את כל הזום: ) <<<<< לעוד עדכונים בקבוצות נהון

Karine Nahon • קרין נהון

26,509 Aufrufe • vor 2 Jahren

אחד משיאי הגועל. ולא שהתחרות קלה. תראו - האנשים שמתווכים לכם את המציאות, או מהנדסים אותה בדרך אחרת (למשל באמצעות סאטירה) לא יודעים מהחיים שלהם. להלן דוגמה. הנה קליפ ממעוז הפריבילגים המכונה "ארץ נהדרת" שמלגלג קודם על ליברמן, ואז על ח"כ עמית הלוי. על הלוי הם צוחקים כי הוא אומר את שמות הימים בלועזית, למרות שהוא מדבר עברית. אז תנו לי לנחש מה הולך כאן. הם באמת לא יודעים למה הוא אמר את שמות הימים באנגלית. התנשאותם, במילים אחרות, כרגיל, מבוססת בעיקר על בורותם. ולמה הם לא יודעים? ובכן ארץ נהדרת הם חלק מהטיטניק של התקשורת הישראלית - ערוץ 12. צופי הערוץ הזה ראו חשיפה ענקית של גיא פלג (שגרמה נזק עצום לישראל) על אונס של נוחבה בידי חיילי יחידה 100. האונס לא היה מעולם. ערוץ 12 שיורק לכם בפנים לפרנסתו, הצניע את הידיעה שהסקופ הגדול שלו היה זיוף, ועוד יותר את העובדה שהוא יכול היה לדעת את זה מראש לו היה צופה בתשומת לב בסרטון ורואה שבגוף הסרטון יש עדות מובהקת לזה שהוא מבושל (מחכים עדיין שהפצ"רית תסביר מי בדיוק בישל והדליף את הסרטון. אל דאגה, היא חוקרת את עצמה באמצעות סגנה, וה"עיתונות" תמשיך לספר לכם על זה כמה שפחות). לו גיא פלג או מישהו מעורכיו היה קצת יותר מקצועי, הוא היה רואה שעל הסרטון יש מה שנקרא "טיימסטאמפ": חותמת תאריך, כלומר ציון של היום והשעה שהצילום תעד. הטיימסטאמפ היה משני ימים שונים, שצויינו על גבי הסרטון ולכן אנחנו יודעים בוודאות שמה שגיא פלג שידר בלי לשים לב הוא זיוף מודבק. מאחר שחותמת התאריך מופיעה על הסרטון בלועזית בחלק אחד - Tuesday ובחלק השני - Friday, ח"כ הלוי ציין את הימים האלה בלעז, כפי שהם מופיעים במקור, כלומר בזיוף שפלג שידר (שידר, הזיק, התפדח, ולמיטב ידיעתי טרם התנצל. תקנו אותי בבקשה אם אני טועה). אבל בארץ נהדרת - הו הו הו הו - חושבים שזה נורא מצחיק. הנה ח"כ מהימין שמבלבל בין השפות. זה כנראה בגלל שהם עצמם ניזונים מערוץ הרעל שבו הם משדרים ולכן גם הם קורבנות של אותו אבי וייס שמהנדס את המציאות גם בשבילכם. והנה שוב הם צוחקים - הו הו הו הו - כמה הימין מפגר והם נורא חכמים. בזמן שהאמת היא שהם חיים בעולם של נרטיב מומצא, זדוני, ובדרך כלל גם גזעני, שהולך ומתנתק מהמציאות. חיים בתוכו, ולוקחים חלק בעיצובו. אז עכשיו תעצרו רגע לחשוב על זה: ערוץ הטלוויזיה הכי נצפה בישראל משתדל מאד שלא תדעו על אחת השערוריות הכי מזעזעות של הזמן האחרון שהוא עצמו לקח בה חלק: מישהו בצה"ל (או בערוץ 12) זייף סרטון שמעליל עלילת דם על החיילים שלנו ומצייר אותם כאנסי מחבלים. הו הו הו הו. כמה מצחיק. ואלה הנאורים והחכמים, כן? אז זיכרו: האנשים האלה משסים אותנו זה בזה לפרנסתם. והם לא עושים את זה ממרום חוכמתם, אלא מעומק בורותם. לצחוק זה מאד חשוב. אבל עליהם. לא איתם.
0:30

אחד משיאי הגועל. ולא שהתחרות קלה. תראו - האנשים שמתווכים לכם את המציאות, או מהנדסים אותה בדרך אחרת (למשל באמצעות סאטירה) לא יודעים מהחיים שלהם. להלן דוגמה. הנה קליפ ממעוז הפריבילגים המכונה "ארץ נהדרת" שמלגלג קודם על ליברמן, ואז על ח"כ עמית הלוי. על הלוי הם צוחקים כי הוא אומר את שמות הימים בלועזית, למרות שהוא מדבר עברית. אז תנו לי לנחש מה הולך כאן. הם באמת לא יודעים למה הוא אמר את שמות הימים באנגלית. התנשאותם, במילים אחרות, כרגיל, מבוססת בעיקר על בורותם. ולמה הם לא יודעים? ובכן ארץ נהדרת הם חלק מהטיטניק של התקשורת הישראלית - ערוץ 12. צופי הערוץ הזה ראו חשיפה ענקית של גיא פלג (שגרמה נזק עצום לישראל) על אונס של נוחבה בידי חיילי יחידה 100. האונס לא היה מעולם. ערוץ 12 שיורק לכם בפנים לפרנסתו, הצניע את הידיעה שהסקופ הגדול שלו היה זיוף, ועוד יותר את העובדה שהוא יכול היה לדעת את זה מראש לו היה צופה בתשומת לב בסרטון ורואה שבגוף הסרטון יש עדות מובהקת לזה שהוא מבושל (מחכים עדיין שהפצ"רית תסביר מי בדיוק בישל והדליף את הסרטון. אל דאגה, היא חוקרת את עצמה באמצעות סגנה, וה"עיתונות" תמשיך לספר לכם על זה כמה שפחות). לו גיא פלג או מישהו מעורכיו היה קצת יותר מקצועי, הוא היה רואה שעל הסרטון יש מה שנקרא "טיימסטאמפ": חותמת תאריך, כלומר ציון של היום והשעה שהצילום תעד. הטיימסטאמפ היה משני ימים שונים, שצויינו על גבי הסרטון ולכן אנחנו יודעים בוודאות שמה שגיא פלג שידר בלי לשים לב הוא זיוף מודבק. מאחר שחותמת התאריך מופיעה על הסרטון בלועזית בחלק אחד - Tuesday ובחלק השני - Friday, ח"כ הלוי ציין את הימים האלה בלעז, כפי שהם מופיעים במקור, כלומר בזיוף שפלג שידר (שידר, הזיק, התפדח, ולמיטב ידיעתי טרם התנצל. תקנו אותי בבקשה אם אני טועה). אבל בארץ נהדרת - הו הו הו הו - חושבים שזה נורא מצחיק. הנה ח"כ מהימין שמבלבל בין השפות. זה כנראה בגלל שהם עצמם ניזונים מערוץ הרעל שבו הם משדרים ולכן גם הם קורבנות של אותו אבי וייס שמהנדס את המציאות גם בשבילכם. והנה שוב הם צוחקים - הו הו הו הו - כמה הימין מפגר והם נורא חכמים. בזמן שהאמת היא שהם חיים בעולם של נרטיב מומצא, זדוני, ובדרך כלל גם גזעני, שהולך ומתנתק מהמציאות. חיים בתוכו, ולוקחים חלק בעיצובו. אז עכשיו תעצרו רגע לחשוב על זה: ערוץ הטלוויזיה הכי נצפה בישראל משתדל מאד שלא תדעו על אחת השערוריות הכי מזעזעות של הזמן האחרון שהוא עצמו לקח בה חלק: מישהו בצה"ל (או בערוץ 12) זייף סרטון שמעליל עלילת דם על החיילים שלנו ומצייר אותם כאנסי מחבלים. הו הו הו הו. כמה מצחיק. ואלה הנאורים והחכמים, כן? אז זיכרו: האנשים האלה משסים אותנו זה בזה לפרנסתם. והם לא עושים את זה ממרום חוכמתם, אלא מעומק בורותם. לצחוק זה מאד חשוב. אבל עליהם. לא איתם.

Gadi Taub שומר סף

23,696 Aufrufe • vor 1 Jahr

פברואר 2018 - משה (בוגי) יעלון מצדיק את העברת כספי הסיוע מקטאר למימון משכורות עובדי המגזר הציבורי בעזה, כולל אנשי חמאס ("אין סיבה לא לקיים זאת אם יש כסף"), ומציין שבתקופת כהונתו כשר הביטחון הושגו הבנות עם קטאר גם על העברת מאות מיליוני דולרים למימון ביצוע פרויקטי תשתית ברצועת עזה ב-28 בפברואר 2018, השתתף רא"ל (מיל.) משה (בוגי) יעלון בכנס שערך המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ונשא בו הרצאה שכותרתה "משבר רצועת עזה - המענה לאתגר". להלן העיקרים והתמליל של הרצאת יעלון, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ולשעבר שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש אגף המודיעין בצה"ל. עיקרי הרצאת יעלון: 1. "חמאסטן [ישות ברצועת עזה בשליטת חמאס]... בעצם תלויה בנו. אם אנחנו מנתקים היום את החשמל והמים שאנחנו עדיין מספקים לרצועה, אז באמת יהיה משבר הומניטרי" 2. "אלה [הרשות הפלסטינית באיו”ש ושלטון חמאס ברצועת עזה] שתי ישויות שונות לחלוטין. בעיקר בעידן שהחמאס השתלט על הרצועה, ויש לנו חמאסטן בעזה ורשות פלסטינאית ביהודה ושומרון. הפער הזה לא הולך להיות מגושר, זה כמו לחבר שמן עם מים”. 3. "ניסינו, גם אחרי "צוק איתן" [סבב הלחימה בין ישראל לחמאס ביולי – אוגוסט 2014], לשכנע את אבו מאזן לקבל אחריות חלקית על הרצועה, אפילו על מעבר רפיח, הוא סירב". 4. "מה האינטרסים שלנו לגבי הרצועה? קודם כל, ביטחון. הרצועה הזאת בחרה להיות עוינת. גם כלפי, בוודאי כלפינו. וכל עוד היא עוינת, אין ברירה, אלא חייב להיות סגר ביטחוני". 5. "מה כן ישראל צריכה לעשות במצב הזה? לנו אין התנגדות, אני יכול להגיד את זה גם מתוקף תפקידי הקודם, ואני מקווה, שזה המצב גם היום, שהמצוקה הכלכלית תיענה [בגישה חיובית מצד ישראל]. למשל, העברת משכורות למגזר הציבורי, גם החמאסי, ניסינו לעשות את זה תקופה מסוימת, זה נעשה. שוב, זה כסף של תורמות, קטאר מימנה את זה" 6. "[כספי הסיוע מקטאר הועברו ל[חשבונות בנק של אנשים מסוימים, שהם לא מזוהי[ם] [עם גדודי] עיז א-דין אל-קסאם [הזרוע הצבאית של חמאס], שהם לא פעילי טרור, רופאים, אחיות, מורים, פקידים, הייתה רשימה כזאת, היו אז 23 אלף איש, אין סיבה לא לקיים את זה אם יש כסף, לא יודע אם מישהו מוכן לממן את זה עכשיו". 7. "ברגע שאין כסף לאנשים, אז גם כל המחזור הכלכלי מתמתן… אין כוח קנייה, [זה] אינטרס ישראלי שיחיו בכבוד וברווחה. למה לא?" 8. "הדבר השני, זה תשתיות. הגדלת אספקת, יכולת אספקת חשמל של תחנת הכוח בעזה, אינטרס שלנו. האם מישהו מוכן לממן את זה? האם מישהו מוכן לעשות את זה? יש עם זה קושי". 9. "יש תוכנית שלנו שתתממש בסוף, של העברת צינור גז לרצועה, כדי באמת להגדיל את התפוקה ושלא תהיה תלות ברשת החשמל שלנו. מים, התפלה, אדרבא. טיהור מים. יש שם בעיה של שופכין, של ביוב, שגם מקרינה על הגנת הסביבה אצלנו. טיהור ומחזור לחקלאות. אינטרס שלנו" 10. "האם יש מישהו שמוכן לממן? יש פה קושי עצום. בעצם נתקלנו במצב, שמבחינת רצון לממן ברצועת עזה, יש מדינה אחת שמשקיעה הרבה, קוראים לה קטאר… הצלחנו להגיע להבנות עם קטאר, שכל הפעילות שלה בנושא תשתיות, והם המשקיעים העיקריים, מאות מיליונים, מיליוני דולרים בשנה, מתואמת איתנו. כולל המנגנון של הכנסת חומרי שיקום". 11. "חמאס בחר בדרך שהוא בחר גם אחרי שיצאנו מעזה והתנתקנו, והרשות הפלסטינאית בראשות אבו מאזן נמנעת מלקחת אחריות מלאה, והחמאס לא מוכן לתת לו אחריות מלאה, המצרים עם האינטרסים שלהם, יש פה קושי עצום, שמביא אותי למסקנה, שמבחינתי הגעתי אליה כבר מזמן בכל נושא העניין הישראלי פלסטיני, אנחנו לא צריכים לדבר על פתרונות. הלוואי והיה פתרון". 12. "אנחנו צריכים לדבר על דרך. דרך שבה אנחנו מחזקים את האינטרסים שלנו, גם הביטחוניים, וחלקם הוא שלא יהיה שם משבר הומניטרי, חלקם הוא שכן יחיו בכבוד וברווחה". תמליל הרצאת יעלון: בילדותנו, אחת מהקללות שהשתמשנו היה "לך לעזה”. אחרי 60 שנה הקללה הזו עדיין רלוונטית. וזה מצביע על המורכבות, כי בעצם הרצועה הטריטוריאלית הזאת [רצועת עזה] היא רצועה דחויה. אני מזכיר, שלא תמיד שלטנו בה, כמו שגם היום אנחנו לא שולטים בה. אבל כשמדובר על הסכמי שביתת הנשק ועד מלחמת ששת הימים, המצרים שלטו שם. והם לא סיפחו אותה ולא פתרו את הבעיות שם, החזיקו אותה תחת שלטון צבאי, עם הרבה בעיות, עם הרבה צרות. וכמובן, כשהגענו להסכם השלום בגין – סאדאת [ב-1979], אז אחד הדברים שהיו חשובים ל[נשיא מצרים אנוואר] סאדאת זה לא לקבל בחזרה את הצרה הזאת. לכן הוא התעקש על הקו הבינלאומי של 1906, והשאיר לנו את הצרה הזאת. ובעצם, גם אחרי שהחלטנו להתנתק, ההחלטה של ראש הממשלה שרון לבצע התנתקות, היה דין ודברים עם המצרים, ואחד הדברים היותר חשובים למצרים [היה] שהבעיה הזו לא תיפול עליהם. הבעיה נשארה שלנו גם אחרי ההתנתקות. אמנם, יש שם שלטון עצמי, אין לנו אחריות לנושאים האזרחיים בפנים, אבל אין ספק שחמאסטן [ישות ברצועת עזה בשליטת חמאס], וגם היום היא חמאסטן, גם תוך כדי תהליך הפיוס, בעצם תלויה בנו. אם אנחנו מנתקים היום את החשמל והמים שאנחנו עדיין מספקים לרצועה, אז באמת יהיה משבר הומניטרי, מה שלא קורה כרגע. יש משבר כלכלי, יש מצוקה, אבל אין משבר הומניטרי, וגם הכנסת הסחורות, כל עוד אנחנו מקפידים בצדק על זה שיש סגר ביטחוני, כי התנתקנו, הייתה אלטרנטיבה להנהגת הרשות [הפלסטינית], הנהגת החמאס בעקבות ההפיכה הפנימית שם, בסופו של דבר להחליט שמפסיקים לירות עלינו, מפסיקים להפעיל טרור, משקיעים את המשאבים בשגשוג. אז הבחירה שלהם הייתה האם להשקיע בייצור רקטות או בחפירת מנהרות, שזה עולה להם מיליונים בשנה, או לפתח שם איזושהי תעשייה, כמו שהיו כאלה שדיברו, זה יהיה אולי המקום, סינגפור. טוב סדר העדיפויות שלהם אחר, ולכן יש שם בהחלט מצוקה כלכלית, והתלות שלהם בגורמים חיצוניים, כולל תרומות, סיוע כספי, התלות שלהם בנו בסוגיות תשתיות, וודאי בהכנסת סחורות, כל עוד יש סגר ביטחוני. הסגר הביטחוני נובע מזה, שהם בחרו להמשיך להיות עוינים, ולהפעיל את מערך המנהרות והרקטות, ולכן אנחנו נדרשים לבדוק כל סחורה שנכנסת, ואפילו כל אדם, כל אינדיבידואל שנכנס לשם. ולכן, יש פה מורכבות. ולאחרונה, אנחנו רואים שגם החמאס לא רוצה לשלוט ברצועה, בגלל האתגר האזרחי שלו, והוא מנסה בעצם להעביר את האחריות לרשות [הפלסטינית], אבל לא בעצם לתת את מלוא האחריות לרשות [הפלסטינית]. והפיוס הזה לא הולך להסתיים באופן חיובי, משום שהעמדה של החמאס זה, אני מוכן ש[יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס המכונה] אבו מאזן ייקח אחריות על הנושאים האזרחיים, אני לא מוכן לוותר על הנשק, ואבו מאזן מבחינתו צודק. אני לא מוכן לקבל אחריות מלאה בלי רשות אחת, חוק אחד, נשק אחד. הפער הזה לא הולך להיות מגושר, זה כמו לחבר שמן עם מים, כהנחת עבודה. כעובדה, גם הסכם מכה של הפיוס [ב-8 בפברואר 2007], לא יושם, הסכם קהיר [במאי] 2011 לא יושם. גם ההסכם הזה בעצם לא הולך להיות מיושם במלואו. השאלה אם זה יביא למשבר או שזה ימשיך להתנהל כך, היא שאלה פתוחה. והשאלה העיקרית היא פה, מה האינטרסים של הצדדים? ופה אני מסתכל מזווית הראייה שלנו. קודם כל כשמדובר על הפלסטינים בכלל, אנחנו מדברים כבר על שתי ישויות פוליטיות, זה צריך להיות ברור, וזה לא הולך להתחבר. אני מזכיר, שגם בעידן המעבר הבטוח, הייתי אז אלוף פיקוד, המעבר מעזה ליהודה ושומרון היה בטוח, היה פתוח, ועזתים שהגיעו לרמאללה קיבלו בעיטה, לא להגיד איפה, כדי לא לתפוס את מקומות העבודה ולא לקחת נשים וכו', וכו', וכו'. זה לא מתחבר, אלה שתי ישויות שונות לחלוטין. בעיקר בעידן שהחמאס השתלט על הרצועה, ויש לנו חמאסטן בעזה ורשות פלסטינאית ביהודה ושומרון. ניסינו, גם אחרי "צוק איתן" [סבב הלחימה בין ישראל לחמאס ביולי – אוגוסט 2014], לשכנע את אבו מאזן לקבל אחריות חלקית על הרצועה, אפילו על מעבר רפיח, הוא סירב. מה הביא אותו עכשיו להיכנס לתוך התהליך הזה, שנקרא פיוס, ולנסות לקחת אחריות על המעבר, ואולי על מרכיבים אזרחיים אחרים, בלי להיות אחראיות מלאה? זה מעניין, זו שאלה של אינטרסים. מה שקרה כאן בעיקר, ויש פה שחקן נוסף שעוד לא הזכרתי אותו והוא מצרים, שמצרים מתייחסת לרצועת עזה גם היום כאל ישות עוינת, ובצדק. מבחינתם חמאס זה אחים מוסלמים. איך המשטר המצרי הנוכחי, השלטון המצרי הנוכחי מתייחס לאחים מוסלמים אנחנו יודעים. הוא רואה בזה בעיה שעלולה לגרום לאירדנטה פנימית במצרים. קל וחומר כשהוא תפס את החמאס, מסייע לדאעש בסיני. נוצרה איזושהי מערכת יחסים בין חמאס-עזה לדאעש בסיני, למרות שאלה שתי תנועות שונות. החמאס בעצם נלחם נגד דאעש בתוך רצועת עזה, הוא לא רוצה שדאעש יאיים עליו פנימית, אבל הוא מצא בדאעש בסיני שותף על בסיס של אינטרסים. למה? כי הוא נדרש לקבל אספקת נשק דרך סיני, ודאעש שולט בסיני, אז הוא צריך את זה, ודאעש היה צריך איזשהו בסיס מאחור, גם בסיס לטיפול רפואי, בסיס להתכוננות וכן הלאה, והמצרים עלו על זה, שבעצם דאעש משתמש ברצועת עזה כארץ בסיס, וחמאס נהנה משירותי דאעש בהברחות נשק. ולכן היה פה אינטרס מצרי לנסות להביא לפיוס, וכל הלחץ על החמאס היה גם מבחינה כלכלית, כולל של אבו מאזן, כולל של המצרים. הם לא מספקים חשמל, הם לא מספקים מים, אנחנו מספקים, הם לא. הם גם סגרו את מעבר רפיח, שנפתח לעיתים, מעבר רפיח הוא באחריותם, יכלו לפתוח אותו. הם חונקים את הרצועה כדי שהחמאס יבוא אל השולחן כמו שהוא הגיע, כדי בעצם לאלף אותו ולהגיע איתו להבנה שהוא יפסיק לעזור לדאעש בסיני בכל דרך. ולכן זה האינטרס המצרי. החמאס בא משום שהוא נקלע למצוקה, הוא בלחץ, הוא צריך איזשהו פתרון, הוא לא נותן מענה לאזרחים, ולכן הוא הגיע לשולחן. למה אבו מאזן בא עכשיו לשולחן ולא בא קודם, אחרי "צוק איתן”? גם זה עניין של לחץ ואינטרס. המצרים הרכיבו פה איזשהו מרכיב לחץ שבו הם אמרו, אבו מאזן, אם אתה לא תבוא, יש לנו אלטרנטיבה, קוראים לה [מוחמד] דחלאן [לשעבר ראש מנגנון הביטחון המסכל ברצועת עזה]. אנחנו עם איחוד האמירויות נביא אותו, אבו מאזן במידה מסוימת נבהל, ועל הרקע הזה הוא הגיע. זאת אומרת, מה שאנחנו רואים פה גם היום במצב שנוצר, זה איזשהו שילוב של אינטרסים או לחצים אחד על השני, שהביא אותם למצב של לכאורה פיוס, שלא הולך להיות מושלם ולא הולך להתקיים. אני מדגיש את כל זה, משום שגם כשאנחנו מסתכלים על האתגר של רצועת עזה, כמו על אתגרים אחרים, אני חסיד תפיסת האינטרסים. לא wishful thinking. נביא את מרוואן ברגותי [לשעבר מפקד גדודי אל-אקצה של ארגון פתח, מרצה מאסר עולם בישראל], תיפתר הבעיה. נמליך את יחיא סינוואר [מנהיג חמאס ברצועת עזה], תפתר הבעיה. מספיק. אנחנו לא הולכים לפתור את הבעיות הללו, אנחנו צריכים להתמודד איתן. ובכל נקודת זמן, בכל זירה, צריך להסתכל על האינטרסים. כך קבענו למשל בסוריה, שלא מתערבים מצד אחד, אבל יש קווים אדומים. זה נכון גם לגבי הרצועה. מה האינטרסים שלנו לגבי הרצועה? קודם כל, ביטחון. הרצועה הזאת בחרה להיות עוינת. גם כלפי, בוודאי כלפינו. וכל עוד היא עוינת, אין ברירה, אלא חייב להיות סגר ביטחוני. אילולא הייתה עוינת, אז לא היה צריך לבדוק את הסחורות, לא היה צריך לבדוק את האנשים. המצרים היו פותחים לה את מעבר רפיח. אנחנו, תקופה ארוכה, לחצנו על המצרים, תפתחו את מעבר רפיח. באמת, יש שם חנק, אנשים לא יכולים לצאת. ניסינו דרך אגב לתת מענה ליציאת האנשים מרצועת עזה בשאטלים עם מחסום ארז לאלנבי כדי שייצאו לעולם הרחב דרך ירדן. הירדנים סירבו. זאת אומרת יש פה עניין של כל אחד מסתכל על הרצועה כאל בעייה שלא רוצים להתעסק איתה, ולכן מאחר ויש בעיה ביטחונית, אז קיים הסגר הביטחוני, אין מצור, השימוש במילה מצור היא לא נכונה. סוחר פלסטיני, שרוצה היום להזמין סחורה מסין, יכול להביא אותה או דרך נמל אשדוד או דרך נמל אלכסנדריה או דרך נמל פורט סעיד, בסוף היא תעבור בדיקה של ישראלי דרך [מעבר] כרם שלום. על זה אנחנו לא יכולים לוותר. אני מדגיש את זה, כי אני שומע את הרעיונות על הנמל הימי, האי בים, כפי שהיא עולה. עד היום הקבינט, כמובן, לא אישר בצדק. אם יהיו פקחים ישראלים על האי הזה, למה לא? כשיהיו שם פקחים ישראלים, תקראו לי. זה התנאי. זה התנאי. כל תפיסתנו בכלל, את כל מה שנכנס לגבולות ארץ ישראל, מ[הסכמי] אוסלו [ב-1993], מיצחק] רבין [ראש ממשלת ישראל לשעבר], זיכרונו לברכה, אמרה שבכל תנאי, בכל מצב, בסופו של דבר, סחורה ואנשים שיכנסו לגבולות ארץ ישראל, בין אם זה לישות הפלסטינאית, האחת שתוכננה באוסלו, המפוצלת, לשתיים, יהודה שומרון ועזה, ייבדק על ידי ישראלים, בין אם זה יבשה בגשרי הירדן, בין אם זה יגיע מהים או יגיע מהאוויר. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שזה לא יהיה בפיקוח הישראלי. תחשבו על דמוגרפיה. תחשבו על זה שאנחנו לא עומדים ובודקים בגשרי הירדן, או יהיה איזה נמל ימי בעזה והכניסה לשם לא תהיה מפוקחת. יגיעו כל מיני דאעש ואיראנים וכו'. דרך אגב, כשנפתח [ציר] פילדלפי [קו הגבול בין רצועת עזה למצרים] בעקבות ההתנתקות, ואיבדנו שליטה על מה שנכנס ממצרים [לרצועת עזה], כולל במעבר רפיח, היה שם מנגנון בינלאומי שנקרא EUBAM [The European Union Border Assistance Mission for the Rafah Crossing Point -EUBAM Rafah] אבל הוא הצליח לפקח? הגיעו מומחים איראנים, אלה שלימדו את אנשי רצועת עזה, איך לייצר את כלי הטיס הבלתי מאוישים, רקטות יותר משוכללות, זה מה שקרה. אז המצרים היום הם פרטנר לחסימת העניין, לי לא אכפת, שייכנסו וייצאו אזרחים עזתים דרך מעבר רפיח למצרים, כמו שלא אכפת לי להוציא אותם בשאטלים לירדן, אך מצרים לא רוצה, וירדן לא רוצה, זה הקושי. מה נכון לעשות בתנאים הללו? לא מדברים כאן על משבר הומניטרי, יש פה מצוקה כלכלית ללא ספק. אין ספק, שהבעיה העיקרית היא ההחלטה הפלסטינאית לקיים ישות עוינת. יצאנו משם, יכלו לקבל החלטה לגדל תותים ולייצא אותם, יכלו לקבל החלטה להקים מפעלים, לייצר ולייצא. קיבלו החלטה להשקיע ברקטות, קיבלו החלטה להשקיע במנהרות, החלטה שלהם. ולכן חמאס מהבחינה הזאת הוא ללא ספק מכשול. אחד הדברים שמשחקים לטובתנו, זה מה שהדגיש בעיקר יוני קודם, זה שיש החלטה בינלאומית שבעצם מתנה תנאים. החמאס מוקצה מחמת מיאוס על ידיך, החלטת הקוורטט [הקוורטט לענייני המזרח התיכון הוא גוף בין-לאומי המורכב מארצות הברית, האיחוד האירופי, האומות המאוחדות ורוסיה, שתפקידו לפקח על פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני על פי מפת הדרכים], שקוראת לחמאס לקבל אי אלו תנאים כדי שיוכל להפוך להיות לגיטימי. הוא לא הולך לעשות את זה. זה בדיוק אותו עניין למה הוא בחר לייצר רקטות ולחפור מנהרות במקום להתחיל ולעסוק בשגשוג וכו'. דרך אגב, רציונלית, אנשים שחושבים על זה, תארו לכם שאחרי שהתנתקנו מהרצועה, החמאס היה מראה לנו, שממה שיצאנו מפסיק להיות עוין כלפינו. הרי מיד הציבור הישראלי היה משתכנע, שזה הדרך הנכונה לעשות גם ביהודה ושומרון. זה לא רציונלי. מבחינתם, עדיפות היא כמובן חיסולה של מדינת ישראל, מילים כאלה, מילים אחרות, בשלבים, לא בשלבים, ולכן זה משהו שהוא הרבה יותר עמוק מאשר לחשוב חשיבה רציונלית. ולכן אנחנו עדיין רואים אותם, מתעסקים עם הרקטות, המנהרות והטרור. מה כן ישראל צריכה לעשות במצב הזה? לנו אין התנגדות, אני יכול להגיד את זה גם מתוקף תפקידי הקודם, ואני מקווה, שזה המצב גם היום, שהמצוקה הכלכלית תיענה [בגישה חיובית מצד ישראל]. למשל, העברת משכורות למגזר הציבורי, גם החמאסי, ניסינו לעשות את זה תקופה מסוימת, זה נעשה. שוב, זה כסף של תורמות, קטאר מימנה את זה. חשבונות בנק של אנשים מסוימים, שהם לא מזוהי [גדודי] עיז א-דין אל-קסאם [הזרוע הצבאית של חמאס], שהם לא פעילי טרור, רופאים, אחיות, מורים, פקידים, הייתה רשימה כזאת, היו אז 23 אלף איש, אין סיבה לא לקיים את זה אם יש כסף, לא יודע אם מישהו מוכן לממן את זה עכשיו. דרך אגב הצענו לאבו מאזן לעשות את זה, כדי שבעל המאה יהיה בעל הדעה, גם מזה הוא התחמק בצורה כזו או אחרת, אני לא יודע מה המצב איתו היום, אז זו סוגיה פתוחה עכשיו שיוצרת מצוקה, כי ברגע שאין כסף לאנשים, אז גם כל המחזור הכלכלי מתמתן, אותו מדד של משאיות שהגיעו גם לאלף משאיות ביום ועכשיו ירד לשלוש מאות הוא תוצאה מזה שאין כוח קנייה, אינטרס ישראלי שיחיו בכבוד וברווחה. למה לא? הדבר השני, זה תשתיות. הגדלת אספקת, יכולת אספקת חשמל של תחנת הכוח בעזה, אינטרס שלנו. האם מישהו מוכן לממן את זה? האם מישהו מוכן לעשות את זה? יש עם זה קושי. יש תוכנית שלנו שתתממש בסוף, של העברת צינור גז לרצועה, כדי באמת להגדיל את התפוקה ושלא תהיה תלות ברשת החשמל שלנו. מים, התפלה, אדרבא. טיהור מים. יש שם בעיה של שופכין, של ביוב, שגם מקרינה על הגנת הסביבה אצלנו. טיהור ומחזור לחקלאות. אינטרס שלנו. האם יש מישהו שמוכן לממן? יש פה קושי עצום. בעצם נתקלנו במצב, שמבחינת רצון לממן ברצועת עזה, יש מדינה אחת שמשקיעה הרבה, קוראים לה קטאר למרות שבעבר היו מתחים איתה, ב"צוק איתן" לא היינו מוכנים לקבל את היוזמה הטורקית-קטארית בצדק, אבל הצלחנו להגיע להבנות עם קטאר, שכל הפעילות שלה בנושא תשתיות, והם המשקיעים העיקריים, מאות מיליונים, מיליוני דולרים בשנה, מתואמת איתנו. כולל המנגנון של הכנסת חומרי שיקום, שהוא מנגנון משוכלל, לא פרטנו אותו כאן, יוני, זה חלק מהעניין. אתה רואה הרס עצום, זו התוצאה של "צוק איתן" עשרת אלפים בניינים שנהרסו כליל, מקומה אחת ועד 18 קומות, 30 אלף שניזוקו. יש צורך לשקם את זה, ללא ספק. לכן יצרנו פה מנגנון, ולכן הוא גם ממשיך להתקיים. איך מפקחים על זה? מאוד משוכלל, עם 100 פקחים בפנים, עם מנגנון שעוקב אחרי כל שק מלט, מגיע לסוכן שמספק, רק תמורת ואוטצ'ר שפקח אישר אותו, מנגנון משוכלל. אלה דברים שאנחנו יכולים לעשות. אבל ככלל, מי שחושב, שיש לו איזשהו פתרון של זבנג וגמרנו במציאות שבה החמאס בחר בדרך שהוא בחר גם אחרי שיצאנו מעזה והתנתקנו, והרשות הפלסטינאית בראשות אבו מאזן נמנעת מלקחת אחריות מלאה, והחמאס לא מוכן לתת לו אחריות מלאה, המצרים עם האינטרסים שלהם, יש פה קושי עצום, שמביא אותי למסקנה, שמבחינתי הגעתי אליה כבר מזמן בכל נושא העניין הישראלי פלסטיני, אנחנו לא צריכים לדבר על פתרונות. הלוואי והיה פתרון. אנחנו צריכים לדבר על דרך. דרך שבה אנחנו מחזקים את האינטרסים שלנו, גם הביטחוניים, וחלקם הוא שלא יהיה שם משבר הומניטרי, חלקם הוא שכן יחיו בכבוד וברווחה, אם אפשר, אבל להשלות את עצמנו, שיהיה מנהיג כזה או מנהיג אחר, וזה תיפתר הבעיה, מזה אני מציע להוריד את הציפיות לנוכח מה ששמענו בפאנל הקודם. סימוכין:
18:13

פברואר 2018 - משה (בוגי) יעלון מצדיק את העברת כספי הסיוע מקטאר למימון משכורות עובדי המגזר הציבורי בעזה, כולל אנשי חמאס ("אין סיבה לא לקיים זאת אם יש כסף"), ומציין שבתקופת כהונתו כשר הביטחון הושגו הבנות עם קטאר גם על העברת מאות מיליוני דולרים למימון ביצוע פרויקטי תשתית ברצועת עזה ב-28 בפברואר 2018, השתתף רא"ל (מיל.) משה (בוגי) יעלון בכנס שערך המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ונשא בו הרצאה שכותרתה "משבר רצועת עזה - המענה לאתגר". להלן העיקרים והתמליל של הרצאת יעלון, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ולשעבר שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש אגף המודיעין בצה"ל. עיקרי הרצאת יעלון: 1. "חמאסטן [ישות ברצועת עזה בשליטת חמאס]... בעצם תלויה בנו. אם אנחנו מנתקים היום את החשמל והמים שאנחנו עדיין מספקים לרצועה, אז באמת יהיה משבר הומניטרי" 2. "אלה [הרשות הפלסטינית באיו”ש ושלטון חמאס ברצועת עזה] שתי ישויות שונות לחלוטין. בעיקר בעידן שהחמאס השתלט על הרצועה, ויש לנו חמאסטן בעזה ורשות פלסטינאית ביהודה ושומרון. הפער הזה לא הולך להיות מגושר, זה כמו לחבר שמן עם מים”. 3. "ניסינו, גם אחרי "צוק איתן" [סבב הלחימה בין ישראל לחמאס ביולי – אוגוסט 2014], לשכנע את אבו מאזן לקבל אחריות חלקית על הרצועה, אפילו על מעבר רפיח, הוא סירב". 4. "מה האינטרסים שלנו לגבי הרצועה? קודם כל, ביטחון. הרצועה הזאת בחרה להיות עוינת. גם כלפי, בוודאי כלפינו. וכל עוד היא עוינת, אין ברירה, אלא חייב להיות סגר ביטחוני". 5. "מה כן ישראל צריכה לעשות במצב הזה? לנו אין התנגדות, אני יכול להגיד את זה גם מתוקף תפקידי הקודם, ואני מקווה, שזה המצב גם היום, שהמצוקה הכלכלית תיענה [בגישה חיובית מצד ישראל]. למשל, העברת משכורות למגזר הציבורי, גם החמאסי, ניסינו לעשות את זה תקופה מסוימת, זה נעשה. שוב, זה כסף של תורמות, קטאר מימנה את זה" 6. "[כספי הסיוע מקטאר הועברו ל[חשבונות בנק של אנשים מסוימים, שהם לא מזוהי[ם] [עם גדודי] עיז א-דין אל-קסאם [הזרוע הצבאית של חמאס], שהם לא פעילי טרור, רופאים, אחיות, מורים, פקידים, הייתה רשימה כזאת, היו אז 23 אלף איש, אין סיבה לא לקיים את זה אם יש כסף, לא יודע אם מישהו מוכן לממן את זה עכשיו". 7. "ברגע שאין כסף לאנשים, אז גם כל המחזור הכלכלי מתמתן… אין כוח קנייה, [זה] אינטרס ישראלי שיחיו בכבוד וברווחה. למה לא?" 8. "הדבר השני, זה תשתיות. הגדלת אספקת, יכולת אספקת חשמל של תחנת הכוח בעזה, אינטרס שלנו. האם מישהו מוכן לממן את זה? האם מישהו מוכן לעשות את זה? יש עם זה קושי". 9. "יש תוכנית שלנו שתתממש בסוף, של העברת צינור גז לרצועה, כדי באמת להגדיל את התפוקה ושלא תהיה תלות ברשת החשמל שלנו. מים, התפלה, אדרבא. טיהור מים. יש שם בעיה של שופכין, של ביוב, שגם מקרינה על הגנת הסביבה אצלנו. טיהור ומחזור לחקלאות. אינטרס שלנו" 10. "האם יש מישהו שמוכן לממן? יש פה קושי עצום. בעצם נתקלנו במצב, שמבחינת רצון לממן ברצועת עזה, יש מדינה אחת שמשקיעה הרבה, קוראים לה קטאר… הצלחנו להגיע להבנות עם קטאר, שכל הפעילות שלה בנושא תשתיות, והם המשקיעים העיקריים, מאות מיליונים, מיליוני דולרים בשנה, מתואמת איתנו. כולל המנגנון של הכנסת חומרי שיקום". 11. "חמאס בחר בדרך שהוא בחר גם אחרי שיצאנו מעזה והתנתקנו, והרשות הפלסטינאית בראשות אבו מאזן נמנעת מלקחת אחריות מלאה, והחמאס לא מוכן לתת לו אחריות מלאה, המצרים עם האינטרסים שלהם, יש פה קושי עצום, שמביא אותי למסקנה, שמבחינתי הגעתי אליה כבר מזמן בכל נושא העניין הישראלי פלסטיני, אנחנו לא צריכים לדבר על פתרונות. הלוואי והיה פתרון". 12. "אנחנו צריכים לדבר על דרך. דרך שבה אנחנו מחזקים את האינטרסים שלנו, גם הביטחוניים, וחלקם הוא שלא יהיה שם משבר הומניטרי, חלקם הוא שכן יחיו בכבוד וברווחה". תמליל הרצאת יעלון: בילדותנו, אחת מהקללות שהשתמשנו היה "לך לעזה”. אחרי 60 שנה הקללה הזו עדיין רלוונטית. וזה מצביע על המורכבות, כי בעצם הרצועה הטריטוריאלית הזאת [רצועת עזה] היא רצועה דחויה. אני מזכיר, שלא תמיד שלטנו בה, כמו שגם היום אנחנו לא שולטים בה. אבל כשמדובר על הסכמי שביתת הנשק ועד מלחמת ששת הימים, המצרים שלטו שם. והם לא סיפחו אותה ולא פתרו את הבעיות שם, החזיקו אותה תחת שלטון צבאי, עם הרבה בעיות, עם הרבה צרות. וכמובן, כשהגענו להסכם השלום בגין – סאדאת [ב-1979], אז אחד הדברים שהיו חשובים ל[נשיא מצרים אנוואר] סאדאת זה לא לקבל בחזרה את הצרה הזאת. לכן הוא התעקש על הקו הבינלאומי של 1906, והשאיר לנו את הצרה הזאת. ובעצם, גם אחרי שהחלטנו להתנתק, ההחלטה של ראש הממשלה שרון לבצע התנתקות, היה דין ודברים עם המצרים, ואחד הדברים היותר חשובים למצרים [היה] שהבעיה הזו לא תיפול עליהם. הבעיה נשארה שלנו גם אחרי ההתנתקות. אמנם, יש שם שלטון עצמי, אין לנו אחריות לנושאים האזרחיים בפנים, אבל אין ספק שחמאסטן [ישות ברצועת עזה בשליטת חמאס], וגם היום היא חמאסטן, גם תוך כדי תהליך הפיוס, בעצם תלויה בנו. אם אנחנו מנתקים היום את החשמל והמים שאנחנו עדיין מספקים לרצועה, אז באמת יהיה משבר הומניטרי, מה שלא קורה כרגע. יש משבר כלכלי, יש מצוקה, אבל אין משבר הומניטרי, וגם הכנסת הסחורות, כל עוד אנחנו מקפידים בצדק על זה שיש סגר ביטחוני, כי התנתקנו, הייתה אלטרנטיבה להנהגת הרשות [הפלסטינית], הנהגת החמאס בעקבות ההפיכה הפנימית שם, בסופו של דבר להחליט שמפסיקים לירות עלינו, מפסיקים להפעיל טרור, משקיעים את המשאבים בשגשוג. אז הבחירה שלהם הייתה האם להשקיע בייצור רקטות או בחפירת מנהרות, שזה עולה להם מיליונים בשנה, או לפתח שם איזושהי תעשייה, כמו שהיו כאלה שדיברו, זה יהיה אולי המקום, סינגפור. טוב סדר העדיפויות שלהם אחר, ולכן יש שם בהחלט מצוקה כלכלית, והתלות שלהם בגורמים חיצוניים, כולל תרומות, סיוע כספי, התלות שלהם בנו בסוגיות תשתיות, וודאי בהכנסת סחורות, כל עוד יש סגר ביטחוני. הסגר הביטחוני נובע מזה, שהם בחרו להמשיך להיות עוינים, ולהפעיל את מערך המנהרות והרקטות, ולכן אנחנו נדרשים לבדוק כל סחורה שנכנסת, ואפילו כל אדם, כל אינדיבידואל שנכנס לשם. ולכן, יש פה מורכבות. ולאחרונה, אנחנו רואים שגם החמאס לא רוצה לשלוט ברצועה, בגלל האתגר האזרחי שלו, והוא מנסה בעצם להעביר את האחריות לרשות [הפלסטינית], אבל לא בעצם לתת את מלוא האחריות לרשות [הפלסטינית]. והפיוס הזה לא הולך להסתיים באופן חיובי, משום שהעמדה של החמאס זה, אני מוכן ש[יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס המכונה] אבו מאזן ייקח אחריות על הנושאים האזרחיים, אני לא מוכן לוותר על הנשק, ואבו מאזן מבחינתו צודק. אני לא מוכן לקבל אחריות מלאה בלי רשות אחת, חוק אחד, נשק אחד. הפער הזה לא הולך להיות מגושר, זה כמו לחבר שמן עם מים, כהנחת עבודה. כעובדה, גם הסכם מכה של הפיוס [ב-8 בפברואר 2007], לא יושם, הסכם קהיר [במאי] 2011 לא יושם. גם ההסכם הזה בעצם לא הולך להיות מיושם במלואו. השאלה אם זה יביא למשבר או שזה ימשיך להתנהל כך, היא שאלה פתוחה. והשאלה העיקרית היא פה, מה האינטרסים של הצדדים? ופה אני מסתכל מזווית הראייה שלנו. קודם כל כשמדובר על הפלסטינים בכלל, אנחנו מדברים כבר על שתי ישויות פוליטיות, זה צריך להיות ברור, וזה לא הולך להתחבר. אני מזכיר, שגם בעידן המעבר הבטוח, הייתי אז אלוף פיקוד, המעבר מעזה ליהודה ושומרון היה בטוח, היה פתוח, ועזתים שהגיעו לרמאללה קיבלו בעיטה, לא להגיד איפה, כדי לא לתפוס את מקומות העבודה ולא לקחת נשים וכו', וכו', וכו'. זה לא מתחבר, אלה שתי ישויות שונות לחלוטין. בעיקר בעידן שהחמאס השתלט על הרצועה, ויש לנו חמאסטן בעזה ורשות פלסטינאית ביהודה ושומרון. ניסינו, גם אחרי "צוק איתן" [סבב הלחימה בין ישראל לחמאס ביולי – אוגוסט 2014], לשכנע את אבו מאזן לקבל אחריות חלקית על הרצועה, אפילו על מעבר רפיח, הוא סירב. מה הביא אותו עכשיו להיכנס לתוך התהליך הזה, שנקרא פיוס, ולנסות לקחת אחריות על המעבר, ואולי על מרכיבים אזרחיים אחרים, בלי להיות אחראיות מלאה? זה מעניין, זו שאלה של אינטרסים. מה שקרה כאן בעיקר, ויש פה שחקן נוסף שעוד לא הזכרתי אותו והוא מצרים, שמצרים מתייחסת לרצועת עזה גם היום כאל ישות עוינת, ובצדק. מבחינתם חמאס זה אחים מוסלמים. איך המשטר המצרי הנוכחי, השלטון המצרי הנוכחי מתייחס לאחים מוסלמים אנחנו יודעים. הוא רואה בזה בעיה שעלולה לגרום לאירדנטה פנימית במצרים. קל וחומר כשהוא תפס את החמאס, מסייע לדאעש בסיני. נוצרה איזושהי מערכת יחסים בין חמאס-עזה לדאעש בסיני, למרות שאלה שתי תנועות שונות. החמאס בעצם נלחם נגד דאעש בתוך רצועת עזה, הוא לא רוצה שדאעש יאיים עליו פנימית, אבל הוא מצא בדאעש בסיני שותף על בסיס של אינטרסים. למה? כי הוא נדרש לקבל אספקת נשק דרך סיני, ודאעש שולט בסיני, אז הוא צריך את זה, ודאעש היה צריך איזשהו בסיס מאחור, גם בסיס לטיפול רפואי, בסיס להתכוננות וכן הלאה, והמצרים עלו על זה, שבעצם דאעש משתמש ברצועת עזה כארץ בסיס, וחמאס נהנה משירותי דאעש בהברחות נשק. ולכן היה פה אינטרס מצרי לנסות להביא לפיוס, וכל הלחץ על החמאס היה גם מבחינה כלכלית, כולל של אבו מאזן, כולל של המצרים. הם לא מספקים חשמל, הם לא מספקים מים, אנחנו מספקים, הם לא. הם גם סגרו את מעבר רפיח, שנפתח לעיתים, מעבר רפיח הוא באחריותם, יכלו לפתוח אותו. הם חונקים את הרצועה כדי שהחמאס יבוא אל השולחן כמו שהוא הגיע, כדי בעצם לאלף אותו ולהגיע איתו להבנה שהוא יפסיק לעזור לדאעש בסיני בכל דרך. ולכן זה האינטרס המצרי. החמאס בא משום שהוא נקלע למצוקה, הוא בלחץ, הוא צריך איזשהו פתרון, הוא לא נותן מענה לאזרחים, ולכן הוא הגיע לשולחן. למה אבו מאזן בא עכשיו לשולחן ולא בא קודם, אחרי "צוק איתן”? גם זה עניין של לחץ ואינטרס. המצרים הרכיבו פה איזשהו מרכיב לחץ שבו הם אמרו, אבו מאזן, אם אתה לא תבוא, יש לנו אלטרנטיבה, קוראים לה [מוחמד] דחלאן [לשעבר ראש מנגנון הביטחון המסכל ברצועת עזה]. אנחנו עם איחוד האמירויות נביא אותו, אבו מאזן במידה מסוימת נבהל, ועל הרקע הזה הוא הגיע. זאת אומרת, מה שאנחנו רואים פה גם היום במצב שנוצר, זה איזשהו שילוב של אינטרסים או לחצים אחד על השני, שהביא אותם למצב של לכאורה פיוס, שלא הולך להיות מושלם ולא הולך להתקיים. אני מדגיש את כל זה, משום שגם כשאנחנו מסתכלים על האתגר של רצועת עזה, כמו על אתגרים אחרים, אני חסיד תפיסת האינטרסים. לא wishful thinking. נביא את מרוואן ברגותי [לשעבר מפקד גדודי אל-אקצה של ארגון פתח, מרצה מאסר עולם בישראל], תיפתר הבעיה. נמליך את יחיא סינוואר [מנהיג חמאס ברצועת עזה], תפתר הבעיה. מספיק. אנחנו לא הולכים לפתור את הבעיות הללו, אנחנו צריכים להתמודד איתן. ובכל נקודת זמן, בכל זירה, צריך להסתכל על האינטרסים. כך קבענו למשל בסוריה, שלא מתערבים מצד אחד, אבל יש קווים אדומים. זה נכון גם לגבי הרצועה. מה האינטרסים שלנו לגבי הרצועה? קודם כל, ביטחון. הרצועה הזאת בחרה להיות עוינת. גם כלפי, בוודאי כלפינו. וכל עוד היא עוינת, אין ברירה, אלא חייב להיות סגר ביטחוני. אילולא הייתה עוינת, אז לא היה צריך לבדוק את הסחורות, לא היה צריך לבדוק את האנשים. המצרים היו פותחים לה את מעבר רפיח. אנחנו, תקופה ארוכה, לחצנו על המצרים, תפתחו את מעבר רפיח. באמת, יש שם חנק, אנשים לא יכולים לצאת. ניסינו דרך אגב לתת מענה ליציאת האנשים מרצועת עזה בשאטלים עם מחסום ארז לאלנבי כדי שייצאו לעולם הרחב דרך ירדן. הירדנים סירבו. זאת אומרת יש פה עניין של כל אחד מסתכל על הרצועה כאל בעייה שלא רוצים להתעסק איתה, ולכן מאחר ויש בעיה ביטחונית, אז קיים הסגר הביטחוני, אין מצור, השימוש במילה מצור היא לא נכונה. סוחר פלסטיני, שרוצה היום להזמין סחורה מסין, יכול להביא אותה או דרך נמל אשדוד או דרך נמל אלכסנדריה או דרך נמל פורט סעיד, בסוף היא תעבור בדיקה של ישראלי דרך [מעבר] כרם שלום. על זה אנחנו לא יכולים לוותר. אני מדגיש את זה, כי אני שומע את הרעיונות על הנמל הימי, האי בים, כפי שהיא עולה. עד היום הקבינט, כמובן, לא אישר בצדק. אם יהיו פקחים ישראלים על האי הזה, למה לא? כשיהיו שם פקחים ישראלים, תקראו לי. זה התנאי. זה התנאי. כל תפיסתנו בכלל, את כל מה שנכנס לגבולות ארץ ישראל, מ[הסכמי] אוסלו [ב-1993], מיצחק] רבין [ראש ממשלת ישראל לשעבר], זיכרונו לברכה, אמרה שבכל תנאי, בכל מצב, בסופו של דבר, סחורה ואנשים שיכנסו לגבולות ארץ ישראל, בין אם זה לישות הפלסטינאית, האחת שתוכננה באוסלו, המפוצלת, לשתיים, יהודה שומרון ועזה, ייבדק על ידי ישראלים, בין אם זה יבשה בגשרי הירדן, בין אם זה יגיע מהים או יגיע מהאוויר. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שזה לא יהיה בפיקוח הישראלי. תחשבו על דמוגרפיה. תחשבו על זה שאנחנו לא עומדים ובודקים בגשרי הירדן, או יהיה איזה נמל ימי בעזה והכניסה לשם לא תהיה מפוקחת. יגיעו כל מיני דאעש ואיראנים וכו'. דרך אגב, כשנפתח [ציר] פילדלפי [קו הגבול בין רצועת עזה למצרים] בעקבות ההתנתקות, ואיבדנו שליטה על מה שנכנס ממצרים [לרצועת עזה], כולל במעבר רפיח, היה שם מנגנון בינלאומי שנקרא EUBAM [The European Union Border Assistance Mission for the Rafah Crossing Point -EUBAM Rafah] אבל הוא הצליח לפקח? הגיעו מומחים איראנים, אלה שלימדו את אנשי רצועת עזה, איך לייצר את כלי הטיס הבלתי מאוישים, רקטות יותר משוכללות, זה מה שקרה. אז המצרים היום הם פרטנר לחסימת העניין, לי לא אכפת, שייכנסו וייצאו אזרחים עזתים דרך מעבר רפיח למצרים, כמו שלא אכפת לי להוציא אותם בשאטלים לירדן, אך מצרים לא רוצה, וירדן לא רוצה, זה הקושי. מה נכון לעשות בתנאים הללו? לא מדברים כאן על משבר הומניטרי, יש פה מצוקה כלכלית ללא ספק. אין ספק, שהבעיה העיקרית היא ההחלטה הפלסטינאית לקיים ישות עוינת. יצאנו משם, יכלו לקבל החלטה לגדל תותים ולייצא אותם, יכלו לקבל החלטה להקים מפעלים, לייצר ולייצא. קיבלו החלטה להשקיע ברקטות, קיבלו החלטה להשקיע במנהרות, החלטה שלהם. ולכן חמאס מהבחינה הזאת הוא ללא ספק מכשול. אחד הדברים שמשחקים לטובתנו, זה מה שהדגיש בעיקר יוני קודם, זה שיש החלטה בינלאומית שבעצם מתנה תנאים. החמאס מוקצה מחמת מיאוס על ידיך, החלטת הקוורטט [הקוורטט לענייני המזרח התיכון הוא גוף בין-לאומי המורכב מארצות הברית, האיחוד האירופי, האומות המאוחדות ורוסיה, שתפקידו לפקח על פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני על פי מפת הדרכים], שקוראת לחמאס לקבל אי אלו תנאים כדי שיוכל להפוך להיות לגיטימי. הוא לא הולך לעשות את זה. זה בדיוק אותו עניין למה הוא בחר לייצר רקטות ולחפור מנהרות במקום להתחיל ולעסוק בשגשוג וכו'. דרך אגב, רציונלית, אנשים שחושבים על זה, תארו לכם שאחרי שהתנתקנו מהרצועה, החמאס היה מראה לנו, שממה שיצאנו מפסיק להיות עוין כלפינו. הרי מיד הציבור הישראלי היה משתכנע, שזה הדרך הנכונה לעשות גם ביהודה ושומרון. זה לא רציונלי. מבחינתם, עדיפות היא כמובן חיסולה של מדינת ישראל, מילים כאלה, מילים אחרות, בשלבים, לא בשלבים, ולכן זה משהו שהוא הרבה יותר עמוק מאשר לחשוב חשיבה רציונלית. ולכן אנחנו עדיין רואים אותם, מתעסקים עם הרקטות, המנהרות והטרור. מה כן ישראל צריכה לעשות במצב הזה? לנו אין התנגדות, אני יכול להגיד את זה גם מתוקף תפקידי הקודם, ואני מקווה, שזה המצב גם היום, שהמצוקה הכלכלית תיענה [בגישה חיובית מצד ישראל]. למשל, העברת משכורות למגזר הציבורי, גם החמאסי, ניסינו לעשות את זה תקופה מסוימת, זה נעשה. שוב, זה כסף של תורמות, קטאר מימנה את זה. חשבונות בנק של אנשים מסוימים, שהם לא מזוהי [גדודי] עיז א-דין אל-קסאם [הזרוע הצבאית של חמאס], שהם לא פעילי טרור, רופאים, אחיות, מורים, פקידים, הייתה רשימה כזאת, היו אז 23 אלף איש, אין סיבה לא לקיים את זה אם יש כסף, לא יודע אם מישהו מוכן לממן את זה עכשיו. דרך אגב הצענו לאבו מאזן לעשות את זה, כדי שבעל המאה יהיה בעל הדעה, גם מזה הוא התחמק בצורה כזו או אחרת, אני לא יודע מה המצב איתו היום, אז זו סוגיה פתוחה עכשיו שיוצרת מצוקה, כי ברגע שאין כסף לאנשים, אז גם כל המחזור הכלכלי מתמתן, אותו מדד של משאיות שהגיעו גם לאלף משאיות ביום ועכשיו ירד לשלוש מאות הוא תוצאה מזה שאין כוח קנייה, אינטרס ישראלי שיחיו בכבוד וברווחה. למה לא? הדבר השני, זה תשתיות. הגדלת אספקת, יכולת אספקת חשמל של תחנת הכוח בעזה, אינטרס שלנו. האם מישהו מוכן לממן את זה? האם מישהו מוכן לעשות את זה? יש עם זה קושי. יש תוכנית שלנו שתתממש בסוף, של העברת צינור גז לרצועה, כדי באמת להגדיל את התפוקה ושלא תהיה תלות ברשת החשמל שלנו. מים, התפלה, אדרבא. טיהור מים. יש שם בעיה של שופכין, של ביוב, שגם מקרינה על הגנת הסביבה אצלנו. טיהור ומחזור לחקלאות. אינטרס שלנו. האם יש מישהו שמוכן לממן? יש פה קושי עצום. בעצם נתקלנו במצב, שמבחינת רצון לממן ברצועת עזה, יש מדינה אחת שמשקיעה הרבה, קוראים לה קטאר למרות שבעבר היו מתחים איתה, ב"צוק איתן" לא היינו מוכנים לקבל את היוזמה הטורקית-קטארית בצדק, אבל הצלחנו להגיע להבנות עם קטאר, שכל הפעילות שלה בנושא תשתיות, והם המשקיעים העיקריים, מאות מיליונים, מיליוני דולרים בשנה, מתואמת איתנו. כולל המנגנון של הכנסת חומרי שיקום, שהוא מנגנון משוכלל, לא פרטנו אותו כאן, יוני, זה חלק מהעניין. אתה רואה הרס עצום, זו התוצאה של "צוק איתן" עשרת אלפים בניינים שנהרסו כליל, מקומה אחת ועד 18 קומות, 30 אלף שניזוקו. יש צורך לשקם את זה, ללא ספק. לכן יצרנו פה מנגנון, ולכן הוא גם ממשיך להתקיים. איך מפקחים על זה? מאוד משוכלל, עם 100 פקחים בפנים, עם מנגנון שעוקב אחרי כל שק מלט, מגיע לסוכן שמספק, רק תמורת ואוטצ'ר שפקח אישר אותו, מנגנון משוכלל. אלה דברים שאנחנו יכולים לעשות. אבל ככלל, מי שחושב, שיש לו איזשהו פתרון של זבנג וגמרנו במציאות שבה החמאס בחר בדרך שהוא בחר גם אחרי שיצאנו מעזה והתנתקנו, והרשות הפלסטינאית בראשות אבו מאזן נמנעת מלקחת אחריות מלאה, והחמאס לא מוכן לתת לו אחריות מלאה, המצרים עם האינטרסים שלהם, יש פה קושי עצום, שמביא אותי למסקנה, שמבחינתי הגעתי אליה כבר מזמן בכל נושא העניין הישראלי פלסטיני, אנחנו לא צריכים לדבר על פתרונות. הלוואי והיה פתרון. אנחנו צריכים לדבר על דרך. דרך שבה אנחנו מחזקים את האינטרסים שלנו, גם הביטחוניים, וחלקם הוא שלא יהיה שם משבר הומניטרי, חלקם הוא שכן יחיו בכבוד וברווחה, אם אפשר, אבל להשלות את עצמנו, שיהיה מנהיג כזה או מנהיג אחר, וזה תיפתר הבעיה, מזה אני מציע להוריד את הציפיות לנוכח מה ששמענו בפאנל הקודם. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

53,656 Aufrufe • vor 1 Jahr

לא יסתמו לעם את הפה בלי ששמנו לב, הימין הישראלי עובר שינוי דרמטי. אתמול פרסמו פרופ' לימור סימימיאן-דרש ואשת התקשורת יערה זרד מאמר חשוב מאין כמותו, שבו הן מפרקות באופן אנליטי את טיעוני הנגד של מתנגדי הקו שהעצומה מייצגת, ומבהירות שבעידן שבו בג"ץ מאבד כל רסן, משתולל ומתעלל בעם ישראל, הליכוד לא מוכן עוד להרכין ראש ודורש צעדים, אפילו קיצוניים. זו הסיבה שהעצומה פופולרית בצורה בלתי רגילה במפלגת השלטון של מדינת ישראל – כ-82 אחוזים ממצביעי הליכוד תומכים בפנייה לטראמפ כדי שישית סנקציות משתקות על בהרב מיארה ועל עמית. לינק למאמר החשוב של סימימיאן-דרש וזרד בתגובה הראשונה. ערוץ 14 הוקם כדי לתת מענה לקול של העם, שהושתק במשך עשורים רבים על ידי ההגמוניה הישנה. והוא אכן עשה מהפכה דרמטית. כשאנשים נשאלים מהיכן הם צורכים את עיקר החדשות שלהם, ערוץ 14 מוביל, והוא מייצג כמחצית המצביעים. הרי, איך אמר פעם נתניהו, יש כאן כסף על הרצפה, ורק צריך להרים אותו – פשוט לשדר לעם את המסרים שהוא מזדהה איתם גם כך. זה מודל עסקי יחסית נוח עבור קברניטי הערוץ. כעת, כשהערוץ מייצג פחות מ-20 אחוזים מתומכי הקואליציה, ועוד בנושא החשוב ביותר שמעניין אותם – המאבק הקיומי נגד היוריסטוקרטיה המושחתת והרקובה של ישראל – יש כאן בעיה קשה. ושימו לב לדמויות שתומכות בקו שהעצומה מייצגת: סימימיאן-דרש, זרד, ריקלין, תמיר מורג - בעוד ששני גורמי מפתח נוספים, יעקב ברדוגו ושלמה פילבר, אמנם לא חתמו על העצומה, אבל כפי שפילבר כתב פעם, "שבו בשקט ואל תפריעו", הם רואים בעצומה מנוף משמעותי שיכול גם להחזיר את הריבונות וגם למנוע מלחמת אזרחים. והם עומדים מול קו "מה יפית" שאימץ ערוץ 14. נדמה שיש כאן שבר בין הקו של הדמויות המקורבות ביותר לראש הממשלה נתניהו – דמויות שמזוהות עם הקו הליכודי, שהוא מזרחי ברובו – לבין אנשי "מה יפית", שטרם הפנימו את גודל האירוע. כי צופי ערוץ 14 אינם רק התומכים במפלגת נעם. צופי ערוץ 14 זה הימין כולו – כשתומכי הליכוד הם הליבה המרכזית שלו. מי שלא ייתן מענה תקשורתי או פוליטי למה שמרבית תומכי הקואליציה רוצים, ובמיוחד מרבית תומכי הליכוד רוצים – לא ישרוד. ומי שייתן מענה, יפרח תקשורתית ויפרח פוליטית בבחירות הקרובות. כל מי שתומך בשינוי העומק שאנחנו מובילים בעם ישראל – שאנחנו לא מוכנים, ולו לרגע אחד, לחיות עוד תחת דיכוי יוריסטוקרטי – מוזמן להצטרף ולהיות חלק מהמכון שבונה מחדש את מוסדות עם ישראל: ולכן אנחנו מצויים ברגע דרמטי שבו הימין הישראלי מעצב את עצמו מחדש, והליכוד לוקח שוב את ההובלה לקו חדשני שיחזיר את הריבונות לעם. הנה כמה מילים שאמרתי על הסיבות לעזיבתי את ערוץ 14.
3:40

לא יסתמו לעם את הפה בלי ששמנו לב, הימין הישראלי עובר שינוי דרמטי. אתמול פרסמו פרופ' לימור סימימיאן-דרש ואשת התקשורת יערה זרד מאמר חשוב מאין כמותו, שבו הן מפרקות באופן אנליטי את טיעוני הנגד של מתנגדי הקו שהעצומה מייצגת, ומבהירות שבעידן שבו בג"ץ מאבד כל רסן, משתולל ומתעלל בעם ישראל, הליכוד לא מוכן עוד להרכין ראש ודורש צעדים, אפילו קיצוניים. זו הסיבה שהעצומה פופולרית בצורה בלתי רגילה במפלגת השלטון של מדינת ישראל – כ-82 אחוזים ממצביעי הליכוד תומכים בפנייה לטראמפ כדי שישית סנקציות משתקות על בהרב מיארה ועל עמית. לינק למאמר החשוב של סימימיאן-דרש וזרד בתגובה הראשונה. ערוץ 14 הוקם כדי לתת מענה לקול של העם, שהושתק במשך עשורים רבים על ידי ההגמוניה הישנה. והוא אכן עשה מהפכה דרמטית. כשאנשים נשאלים מהיכן הם צורכים את עיקר החדשות שלהם, ערוץ 14 מוביל, והוא מייצג כמחצית המצביעים. הרי, איך אמר פעם נתניהו, יש כאן כסף על הרצפה, ורק צריך להרים אותו – פשוט לשדר לעם את המסרים שהוא מזדהה איתם גם כך. זה מודל עסקי יחסית נוח עבור קברניטי הערוץ. כעת, כשהערוץ מייצג פחות מ-20 אחוזים מתומכי הקואליציה, ועוד בנושא החשוב ביותר שמעניין אותם – המאבק הקיומי נגד היוריסטוקרטיה המושחתת והרקובה של ישראל – יש כאן בעיה קשה. ושימו לב לדמויות שתומכות בקו שהעצומה מייצגת: סימימיאן-דרש, זרד, ריקלין, תמיר מורג - בעוד ששני גורמי מפתח נוספים, יעקב ברדוגו ושלמה פילבר, אמנם לא חתמו על העצומה, אבל כפי שפילבר כתב פעם, "שבו בשקט ואל תפריעו", הם רואים בעצומה מנוף משמעותי שיכול גם להחזיר את הריבונות וגם למנוע מלחמת אזרחים. והם עומדים מול קו "מה יפית" שאימץ ערוץ 14. נדמה שיש כאן שבר בין הקו של הדמויות המקורבות ביותר לראש הממשלה נתניהו – דמויות שמזוהות עם הקו הליכודי, שהוא מזרחי ברובו – לבין אנשי "מה יפית", שטרם הפנימו את גודל האירוע. כי צופי ערוץ 14 אינם רק התומכים במפלגת נעם. צופי ערוץ 14 זה הימין כולו – כשתומכי הליכוד הם הליבה המרכזית שלו. מי שלא ייתן מענה תקשורתי או פוליטי למה שמרבית תומכי הקואליציה רוצים, ובמיוחד מרבית תומכי הליכוד רוצים – לא ישרוד. ומי שייתן מענה, יפרח תקשורתית ויפרח פוליטית בבחירות הקרובות. כל מי שתומך בשינוי העומק שאנחנו מובילים בעם ישראל – שאנחנו לא מוכנים, ולו לרגע אחד, לחיות עוד תחת דיכוי יוריסטוקרטי – מוזמן להצטרף ולהיות חלק מהמכון שבונה מחדש את מוסדות עם ישראל: ולכן אנחנו מצויים ברגע דרמטי שבו הימין הישראלי מעצב את עצמו מחדש, והליכוד לוקח שוב את ההובלה לקו חדשני שיחזיר את הריבונות לעם. הנה כמה מילים שאמרתי על הסיבות לעזיבתי את ערוץ 14.

Prof. Moshe Cohen-Eliya פרופ׳ משה כהן-אליה

41,348 Aufrufe • vor 5 Monaten